חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-25T17:27:43Z

"ר'ובן"...: /* חסימה */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בתשרי ה'תשע"ב 09:16, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:תודה רבה.

== שם משתמש ==

האם יש לך סיבה מיוחדת שבחרת לך שם משתמש כזה? מה יהיה רע למשל, אם תרשם מחדש כ[[משתמש:רובן]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:09, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:אני מצטרף להנ"ל, למה צריך כזה שם מסובף (עם גרשיים לפני ואחרי, גרש באמצע, ושלש נקודות... [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 17:20, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::בויקפדיה נרשמתי כך משום שהיה שם יותר מידי ראובן ורובן. השם ר'ובן נבחר משום שאחד מחברי קרה לי ר'ובן בהטיה מתגלגלת של הרי"ש. בכלל, מה זה מפריע? [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:21, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::קשה להעתיק את השם שלך. אם לא קשה לך, תרשם מחדש תחליף את השם, ותציין בדף המשתמש שלך את השינוי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:23, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:::::למה לך להעתיק? אתה יכול ללחוץ על הקישור. בכל אופן אחליף. [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:25, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::תודה מראש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:28, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::::::איך מחליפים שם? [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:31, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::נרשמים מחדש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:31, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::בוצע עבור ל[[ר'ובן]].
::::::::ראיתי, מצויין!. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:38, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

== חתימה ==

{{חתימה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:10, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

== החלפתי שם משתמש נא לעבור ל[[ר'ובן]] ==

אשמח מאוד להמשיך לשוחח בדף החדש.

== חסימה ==

אתה מסכים שאחסום את המשתמש הזה כדי שתזכור לפעול רק תחת המשתמש החדש? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:20, 25 באוקטובר 2011 (UTC)
::בבקשה ! לאחר שתחסום תכתוב לי כיצד אני פותח לעצמי ארגז חול. [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:27, 25 באוקטובר 2011 (UTC)

הגניזה החרסונית

2011-10-25T17:25:31Z

"ר'ובן"...: /* יחס הרבי */

{{לעריכה|}}
[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

== הגניזה ==

בשנת [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

'''הגניזה כוללת''':

'''א'''' - כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדה"ז]] ועוד].

'''ב'''' - ספרים מודפסים.

'''ג'''' - קלף משורטט ומוכן לכתיבה.

'''ד'''' - חותם של [[הבעל שם טוב]]

'''ה'''' - כלי כסף בשביל בשמים של [[הבעל שם טוב]] ( כלי כסף בצורת דג, כלי כסף בצורת מגדל וכלי כסף בתמונת עץ).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו החבריא קדישא [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]] .

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, ע"פ מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד הוצאת הספר לאור, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו בירושה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מ[[ברית המועצות]]. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם [[דובער יודביץ]].

==ביקורת ויחס הרבי ==

הרב דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים.

===המכתב הראשון===
מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות החסידות, הביאו לרבי את טענות מר הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מהבעל שם טוב או תלמידיו, ועל כך ענה להם הרבי במכתב מחודש [[אדר]] - ראשון [[תשי"ד]]:

הרבי הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, הרבי ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:

*ידועים לכל אלה שהיו בזמן הופעת מכתבי הגניזה בדרום [[רוסיה|רוסיא]], היינו בסמיכות לאדעסא וחערסאן, האנשים בעלי שם ובפרט אלו שהיתה להם ידיעה בתולדות החסידות ותורתה, וביניהם לא היה אף אחד שמוכשר היה וגם יכול היה לכתוב מכתבים כאלו מצוצים מאצבעו.

*להשיג בזמן ההוא, בלבול המדינות הגדול ושעת חירום בקישור בין מדינה לחברתה, קלף כזה שעליו נכתבו המכתבים, היה כמעט דבר בלתי אפשרי.

*רוב קושיות אלו המפקפקים באמיתת המכתבים יסודם בזה שמצאו בהם כמה סתירות בתאריכי המכתבים וכו'. היינו בטעיות התלויות רובם ככולם באות ותיבה אחת, ולפעמים השמטת תיבות וכו'. והנה מי שעסק פעם בהעתקת מכתבים ובפרט כשנעשות בהחפזה{{הערת שוליים|לדאבוני ידוע לי זה על ידי שמגיה אני חלק חשוב של המאמרים וספרים הנדפסים ע"י הוצאתנו (הרבי).}} הרי גם במעתיק טוב - לכל הפחות 5 אחוז של השורות יש בהם טעיות אחרי העתקה הראשונה ומגיהים פעם שניה ושלישית. וכנ"ל - זהו במעתיק היותר טוב.

מצד שני - מזייף שרוצה לזייף ולמכור אחר כך את המכתבים לאחד מבתי ה[[אדמו"ר]]ים, היינו לאלו שיש להם ידיעה בקורות ימי ה[[חסידות]] ו[[תורת החסידות|תורתה]] הרי בוודאי ידייק ויגיה כמה פעמים, כיון שיחשוש שאם ימצאו טעויות כאלו יגלה קלונו ברבים ויפסיד את כל העסק שלו. ולכן מציאות הטעויות הנ"ל, לאחר שננכה מהם הטעיות שנתוספו על ידי מדפיס קובצי "התמים", אדרבה '''הן ההוכחה''' שהמכתבים '''לא''' נכתבו על ידי מזייף שרצה למוכרם אחר כך בכסף מלא למבינים במקצוע זה ובמילא דרושה היתה לו זהירות יתירה ביותר, כי אם אדרבה שנכתבו על ידי מעתיק בשביל אנשים כאלו שאין להם ידיעה אלא בחיצוניות המכתבים בלבד. וזוהי הוכחה נוספת למסקנת אדמו"ר הריי"צ, אשר כנראה שמעה מפי [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר: א) ללא ספק התוכן הוא אותנתי. ב) ונעתק מכתב ידם של אלו שיד ושם להם וידיעה עמוקה ב[[תורת החסידות]] וגם [[תורת הקבלה|הקבלה]].

*נקודה נוספת, עליה אמר הרבי כי היא כככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך אדמו"ר הריי"צ, שמי שראה מאות מכתבים אלו בבת אחת - שבאופן כזה הביאו אותם למכירה לב"כ [[ליובאוויטש]] - לא היה מקום כלל לדיעה שזהו גוף כתי"ק, כיון שבכולם הכתב וכן הקלף היה דומה בכל הפרטים. ומזייף שרצה לעשות זיופו באופן כזה יכול היה לקוות למצוא קונה רק בין כאלו שאין להם חוש של בקורת ושכל בריא פשוט.

*בנוסף: הנה בחלק המכתבים שלא נתפרסמו היו קמיעות, אותיות עם תגין ונקודות שונות - וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נמצא בהם וכן גם בהמכתבים שנתפרסמו ענינים שלא נודעו ברבים כ"א באו במסורה רבי מפי רבי מ[[אדמו"ר הזקן]] עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר]] אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

בסיום המכתב כתב הרבי: {{ציטוטון|לא באתי בזה אלא בנקודות כלליות, אבל לדעתי גם הן מספיקות לא לבד לדחות את הטענות במאמר הנ"ל ושלפניו, אלא גם להכריח מסקנא הפכית לגמרי והמתקבלת ביותר: דבר ברור, אשר [[ישראל מרוז'ין|האדמו"ר מרוזין]] היה אסור{{הערת שוליים|לעת עתה עוד לא נמצאו חוקרים "מדעים" המכחישים את זה, אף שנמצא חוקר ידוע ומפורסם בפולין שבא ל"מסקנא מדעית מוחלטת" אשר [[הבעש"ט]] - לא הי' ולא נברא (הרבי).}}, במאסר קשה כהנ"ל היו מחרימים הכתבים שנמצאו ברשות הנאסר, בודאי היו אצל אדמו"ר מרוזין כתי"ק של בני דורו ודורות הסמוכים לו מלפניו וספרים וחפצים החביבים עליו כי באו אליו בירושה וכיו"ב - אם מעט או הרבה; בודאי כשנמצא האדמו"ר במקום בטוח רצה וחפש אופנים איך לקבל הכתבים וכו' הנ"ל בחזרה. ברור שלא הי' יכול להשיגם בהשתדלות גלויה אצל הממשלה כיון שברח ממאסרו - ולא נשאר אלא הדרך דאופנים חשאים. אם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד באיזה אופן את הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי לפשר את הדבר ולמעט, עכ"פ את האפשריות אשר חוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים לבעליהם? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים אשר עכ"פ בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוף כתי"ק שנלקחו. מובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה באריכות זמן וכו', ובמילא לא הי' מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.}}
===המכתב השני===
בי"ג [[אייר]] [[תשי"ד]] כתב הרבי מכתב המשך, בו הוא עונה על טענות נוספות:

*רובם המכריע של מכתבי וכ"י הגניזה נכתב על קלף ולא על נייר. וכוונתי ב"רובם המכריע" אינו לקצת יותר מחצי אלא להרבה יותר משלשה רביעים.

*המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", הנה מובן שלהמסדר בדפוס (הזעצער) לא נתנו מכתבי הגניזה עצמם אלא העתקתם. והיתה מוכנת מלפני כמה שנים, והעתקה זו נעשתה ע"י אברך ד.י. ([[דובער יודביץ]]) הי"ד בריגא, אשר הי' ירא שמים בל לא דייקן, ובפרט בענינים שלא תפסו מקום כ"כ אצל החסידים כמו התאריכים וכיו"ב.

*בנוגע לסגנון המכתבים. הנה נפלאת הטענה, "שכולם נכתבו בסגנון אחד ממש". כי הנחה זו מופרכת לגמרי מעיקרא כיון שבין הכתבים ישנם: סיפורי מעשיות, צוואות, פ"נ, קבלות וכו' וכו' ואי אפשר לכ"ז שיהי' בסגנון אחד ועוד להוסיף בזה מלת "ממש". ואולי הכוונה להמכתבים ממש שבהם. וגם בזה לא יצדק הטוען, כי אחדים מהמכתבים נדפסו עשיריות שנים קודם גילוי גניזה זו ונמצאים ג"כ במכתבי הגניזה, וא"כ מובן שאדרבה, אלו האומרים שכל הגניזה מזויפת, הרי א"א שיהי' הסגנון שוה בין המכתבים שנדפסו ואמיתתם בלי ספק ואותם שזויפו גם התוכן וגם הלשון לפ"ד הטוענים. מובן מעצמו שיש שיווי ביניהם ובפרט בין חסידים לרבותיהם, שמשתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם. וכבר ידוע הצחות בזה, ע"פ מרז"ל (סוטה י"א ע"א): אחרי ה' אלקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה וכו', משא"כ תלמיד אחר רבו. ודוגמא אופינית בזה הוא מהידוע, שמעתיקים של כתבים ומאמרי דא"ח לדורותיהם השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, עד שלפעמים תכופות הנה גם מבלי לעיין בגוף המאמר, יש להכיר מכתב-היד עצמו, אם הי' זה מעתיק בדורו של אדמו"ר האמצעי או אדמו"ר הצמח צדק וכו'.

במה שהעירו שנמצאו כמה וכמה שגיאות. הנה כבר כתבתי (במכתבי מאדר א' תשי"ד) אשר אם רק נכונה ההשערה שנעתקו המכתבים מגוף כתבי-היד בשביל פקידי הממשלה הצארית, ובמילא נעשה הדבר בחפזון ולא דוקא ע"י מעתיקים מומחים וביותר שכנ"ל חסידים לא הקפידו מעולם על התאריכים, הרי אין פלא על רובא דרובא של השגיאות שנפלו. ובמכל שכן ממעתיק עתה מכתב יד, שקודם ההגהה ישנו אחוז גדול של שגיאות, ובפרט אם מעתיק מכתב יד מסולסל שאות אחת נמשכת לחברתה וכו', ובפרטי פרטיות אם המעתיק רוצה לפרש את הראשי תיבות וגם זה עושה בחפזון, אשר עי"ז יגדל לא רק מספר השגיאות אלא גם סוג השגיאות (ויבקשו נא את מי שהוא שאינו מומחה להעתיק מבלי אריכות זמן אחד מגוף כי"ק דזמן ההוא, כמו מכתב הבעש"ט או הרה"צ כו' הרמ"מ מהורודוק שנדפסו בקובץ "התמים" (חוברת א' וב') ויבחנו נא אח"כ את השגיאות שיהיו אצלו!). ובפרט שבנדון דידן, על פי השערה הנ"ל, לא הקפידו מלכתחילה על הדיון מההעתקה.

על פי השערה זאת, שההעתקה מגוף הכ"י נעשתה בשביל אנשי הממשלה בכדי ובמטרה להטעותם שזהו הכ"י, במילא מובן מפני מה מראם החיצוני הי' מוכרח להיות כשל אגרות מקוריות, וכן כמעט על כל אחד ואחד מעבר לדף באה הכתובת ברוסית של הפקיד. מפני מה האחוז של מכתבים תוכניים הוא קטן כ"כ ובפרט מכתבים בדברי תורה כו'? - קושיא זו מתורצת במכתב הריי"צ אודות מכתבי הגניזה בקובץ "התמים" חוברת א' - וז"ל בסיום מכתבו: "ישנם דברים כאלו כמו עניני קבלה מעשית צרופי שמות והדומה לזה ענינים עמוקים בקבלה שאי אפשר למסרם רק ע"י כו'"{{הערה|קטע זה הושמט ב"אגרות בעל התניא ובני דורו" וכן גם הקטע העיקרי שבמכתב הריי"צ בו כותב דעת אביו לאחר בקורת "כל הכ"י וקריאת כל סיפורי המעשיות והכתבים, הפליג בשבחם וגילה דעתו הק', אשר כל הכתבים והמכתבים הם רק העתקות וכו', אבל תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא. ואם המצא תמצא איזו סתירת דברים קלי ערך הם לגבי הפלאת תוכנם ואינם אלא שגגת המעתיקים" עכ"ל.}}. ובמילא לא לפלא שאחוז מכתבים תוכניים קטן הוא לגבי מכתבים האחרים כיון שכהנ"ל לא נמסרו להדפיסם בקובץ "התמים".

מי שיש לו ידיעה קלה ביותר בהנהגת נשיאי החסידים בדורות ההם, יודע הוא אשר לא כתבו את תורתם. ואדרבה נזהרו מלכתוב מפני כו"כ טעמים, ורק במקרה יוצא מן הכלל ביותר, וכשלא היה באפשרי לאמר המענה בעל פה, באו בכתובים בזה, וגם אז רק בקיצור נמרץ. וכל המקשה, מפני מה בין כתבי אחד הנשיאים והאדמו"רים בדורות שעברו נמצא אחוז קטן ביותר של דברי תורה וכו', הרי אין זה אלא הוראה שאין לו דיעה כלל בהנהגתם. ולא עוד אלא שאפילו בזמן אדמו"ר הריי"צ ואביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שענו לשואליהם דבר גם בענינים ד[[נגלה]] ד[[תורה]] וב[[תורת החסידות]] הרבה יותר מ[[נשיאי חב"ד]] שלפניהם, ועל אחת כמה וכמה מהאדמו"רים בדורו של [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש|המגיד]], וארכיונם נשמר וידוע ברור שזהו כתב ידם או העתקה מגוף כת"י, הנה בכ"ז אחוז קטן הנם המכתבים בד"ת וכו'. והוא מובן, כיון שמרובים צרכי עמך וכו', הרי רבו יותר ממרחק השואלים בענינים גשמיים או מבקשים ברכה וכו', מאשר השואלים בד"ת, בנגלה ובתורת החסידות, אשר רובם ככולם היו שואלים אותם בע"פ, כשהיו נוסעים להאדמו"רים לרגלים ולמועדים ונכנסים אז ליחידות כיון שאין שאלות אלו ענין דחוף שאי אפשר לחכות בפתרונן איזה שבועות וחדשים.

מה שכמה מהכתבים נחתמים בצירוף שם האם כמו ב[[פ"נ]] ולא בצירוף שם ה[[אב]]? מי שיש לו ידיעה במנהגי החסידים בכתבם לרבם יודע, אשר לפעמים תכופות ביותר חותמים בצירוף שם האם ואפילו במכתבים ולא דוקא בפ"נ.

ההנחה, שאם רק יוכיחו שמכתב אחד מזויף הרי זה הוכחה גמורה שכל הגניזה מזויפת - הנה פשיטא שהנחה זו מופרכת מעיקרא. כי אם כן הרי אפשר להוכיח זיוף של כל ספרינו ח"ו על היסוד שנמצאו בהם טעויות הדפוס ונמצאות הוספות מזמן מאוחר וכו'. והרי ידוע, שבש"ס יש הוספות מרבנן סבוראי ועל דרך זה בכמה מהספרים שלאחר זה.

ואדרבה אם ימצאו בין המכתבים ואפילו רק מכתב אחד שהי' ידוע במסורה סודית רבי מפי רבי, הרי אין זה ענין שיכול מי שהוא לזייף ולהמציא כסומא בארובה וצ"ל שהעתיקו מגוף כת"י אלו שידעו ממסורה סודית זו. ואין נ"מ אם זהו צרופי שמות, או עניני קבלה עמוקים, השבעת מלאכים וכו', ככל הדברים והסוגים שמונה אותם הריי"צ במכתבו הנ"ל. ויש לתמוה שנעלם "המזייף", ואיננו וגם לא נודע לפני זה, הנה בעיני פלא הדבר ביותר, כי בכדי לזייף מכתבים אפילו רק אלו שנדפסו ועאכו"כ אלו שלא נדפסו, שכפי המבואר במכתב הריי"צ למדו אביו מוהרש"ב הרבה פעמים והפליג בשבחם, הרי צריך להיות לא רק בעל כשרון של זיוף אלא גם בעל ידיעה חשובה בעניני [[קבלה]] ו[[חסידות]], נוסף על ידיעה פנימית ביחסי האדמו"רים אחד לחבירו ובני ביתם הנזכרים במכתבים. ופלא גדול שאיש בעל כשרונות כאלו לא יפרסם מה שהוא בשנים שלפני גילוי הגניזה ולא אחרי כן. והרי כבר ידוע בדורות שעברו, כשפקפקו במחברו של איזה ספר, הרי הסבירו גם כן את מי יש לחשוד בחיבורו של ספר או כתב וראוי לכך מפני ידיעותיו. ולמותר להזכיר אשר בנוגע ל"הזהר" הזכירו את שם הר"מ דיליאן. בנוגע לכמה תשובות הראשונים הנה החליפו את ה[[רמב"ן]] וה[[רשב"א]] וה[[ריטב"א]] זה בזה וכו'. וכן גם בדורות האחרונים, בהנוגע לשו"ת "בשמים ראש", המצבות שמצאו בקרים, ה[[ירושלמי]] [[סדר קדשים]] וכו' וכו' והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.

תקנה היתה מלפנים שלא ידפיסו ספרים - יהי' מי שיהי' המחבר - מבלי הסכמות, והטעם פשוט, כי כל בן אדם עלול לטעות, ועל כל פשעים ושגיאות תכסה אהבת עצמו והאמונה בשכל עצמו. ואפילו גדולי ישראל וחד-בדרא אמיתיים היו מתייעצים ושואלים חוות דעת אחרים קודם שיפסקו פסק דין. ובדורנו עלוב זה, אין צורך כבר בהסכמות, וכל הרוצה אומר, אשר גם הוא ביכלתו להיות דן יחידי, במקצוע שלו בודאי, ואם המקצוע אינו שלו - הרי הוא משער השערות ועל פיהן יקום דבר. והמדפיס מדפיס והקורא מחליט, שאין אחר מעשה דפוס ולא כלום.

*הרבי ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה היתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו ע"ד כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

*כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם. *והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד. ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה". ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי ג"כ, בבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.

== פדייתה מחדש ==

הגניזה החרסונית - במשך כל השנים, לא הייתה בשלימותה בידי [[ספריית ליובאוויטש]], וחלק ממנה נשאר ב[[ברית המועצות]].

עם נפילת מסך הברזל ב[[ברית המועצות]], שלח ארגון [[עזרת אחים]] כמה מ[[תלמידי ה|תמימים]] ו[[שלוחים]] למדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. הרב [[משה אורנשטיין]] שנשלח אף הוא, הצליח לפעול לשחרורם של מכתבי הגניזה החרסונית הנשארים, ולהבאתם לספריית ליובאוויטש.

הגניזה - על כל חלקיה, שוכנת כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]] שב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

== קישורים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה''']
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה]
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/6664 הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו'] - היברובוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]

הגניזה החרסונית

2011-10-25T17:13:39Z

"ר'ובן"...:

{{לעריכה|}}
[[קובץ:הגניזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסמך נדיר מהבעש"ט, והוא אגרת קודש אשר שלח לבתו מ' אדל בשנת תקי"ג.]]
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]].

== הגניזה ==

בשנת [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד.

בקיץ [[תרע"ח]] החלה המכירה באודסה. בתחילה היו טענות שונות על זיוף עקב חשדות על המוכרים, אך רבים מהטוענים חזרו בהם עקב חותמת של הממשלה שהייתה על המסמכים המעידה כי המסמכים נמצאו בבית הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]], בעת חיפוש שעשתה הבולשת בביתו והוחרמו ממנו. הרב [[שמואל גוראריה]] קנה חלק גדול מהמכתבים ושלח אותם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] - כתשורה.

'''הגניזה כוללת''':

'''א'''' - כתבי יד הכוללים: ענייני קבלה, ביאורים במקרא ואמרות חז"ל, סיפורים ומכתבים [מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו -[[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדה"ז]] ועוד].

'''ב'''' - ספרים מודפסים.

'''ג'''' - קלף משורטט ומוכן לכתיבה.

'''ד'''' - חותם של [[הבעל שם טוב]]

'''ה'''' - כלי כסף בשביל בשמים של [[הבעל שם טוב]] ( כלי כסף בצורת דג, כלי כסף בצורת מגדל וכלי כסף בתמונת עץ).

אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו החבריא קדישא [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]] .

בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, ע"פ מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים.

פרסום הגניזה, כנראה לראשונה, היה בספר [[חכמי ישראל בעש"ט]] מאת הרב [[דוד שיפרין]], שיצא לאור בשנת [[תרפ"ד]] בארצות הברית. כידוע, [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד הוצאת הספר לאור, יש הטוענים כי הסיבה היא עקב פרסום קטעים "רגישים" מהגניזה בספר, אך הספר הודפס לפני שמכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע להתנגדותו הספיק להגיע ל[[אמריקה]].

הכתבים של הגניזה עברו בירושה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וחלק מהם יצא עימו מ[[ברית המועצות]]. בשנת [[תרצ"ה]] הוא החל לפרסם אותם טיפין טיפין בגליונות [[התמים]], והביע את דעתו לאות כי נכונים הם.

את הגניזה כפי שפורסמה ב"התמים" סידר לדפוס הרב [[פנחס משה כ"ץ]] יחד עם [[דובער יודביץ]].

== יחס הרבי ==
===המכתב הראשון===
מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות החסידות, הביאו לרבי את טענות מר הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מהבעל שם טוב או תלמידיו, ועל כך ענה להם הרבי במכתב מחודש [[אדר]] - ראשון [[תשי"ד]]:

הרבי הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] (אלא שחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, הרבי ביאר בקצרה כמה מנימוקיו:

*ידועים לכל אלה שהיו בזמן הופעת מכתבי הגניזה בדרום [[רוסיה|רוסיא]], היינו בסמיכות לאדעסא וחערסאן, האנשים בעלי שם ובפרט אלו שהיתה להם ידיעה בתולדות החסידות ותורתה, וביניהם לא היה אף אחד שמוכשר היה וגם יכול היה לכתוב מכתבים כאלו מצוצים מאצבעו.

*להשיג בזמן ההוא, בלבול המדינות הגדול ושעת חירום בקישור בין מדינה לחברתה, קלף כזה שעליו נכתבו המכתבים, היה כמעט דבר בלתי אפשרי.

*רוב קושיות אלו המפקפקים באמיתת המכתבים יסודם בזה שמצאו בהם כמה סתירות בתאריכי המכתבים וכו'. היינו בטעיות התלויות רובם ככולם באות ותיבה אחת, ולפעמים השמטת תיבות וכו'. והנה מי שעסק פעם בהעתקת מכתבים ובפרט כשנעשות בהחפזה{{הערת שוליים|לדאבוני ידוע לי זה על ידי שמגיה אני חלק חשוב של המאמרים וספרים הנדפסים ע"י הוצאתנו (הרבי).}} הרי גם במעתיק טוב - לכל הפחות 5 אחוז של השורות יש בהם טעיות אחרי העתקה הראשונה ומגיהים פעם שניה ושלישית. וכנ"ל - זהו במעתיק היותר טוב.

מצד שני - מזייף שרוצה לזייף ולמכור אחר כך את המכתבים לאחד מבתי ה[[אדמו"ר]]ים, היינו לאלו שיש להם ידיעה בקורות ימי ה[[חסידות]] ו[[תורת החסידות|תורתה]] הרי בוודאי ידייק ויגיה כמה פעמים, כיון שיחשוש שאם ימצאו טעויות כאלו יגלה קלונו ברבים ויפסיד את כל העסק שלו. ולכן מציאות הטעויות הנ"ל, לאחר שננכה מהם הטעיות שנתוספו על ידי מדפיס קובצי "התמים", אדרבה '''הן ההוכחה''' שהמכתבים '''לא''' נכתבו על ידי מזייף שרצה למוכרם אחר כך בכסף מלא למבינים במקצוע זה ובמילא דרושה היתה לו זהירות יתירה ביותר, כי אם אדרבה שנכתבו על ידי מעתיק בשביל אנשים כאלו שאין להם ידיעה אלא בחיצוניות המכתבים בלבד. וזוהי הוכחה נוספת למסקנת אדמו"ר הריי"צ, אשר כנראה שמעה מפי [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר: א) ללא ספק התוכן הוא אותנתי. ב) ונעתק מכתב ידם של אלו שיד ושם להם וידיעה עמוקה ב[[תורת החסידות]] וגם [[תורת הקבלה|הקבלה]].

*נקודה נוספת, עליה אמר הרבי כי היא כככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך אדמו"ר הריי"צ, שמי שראה מאות מכתבים אלו בבת אחת - שבאופן כזה הביאו אותם למכירה לב"כ [[ליובאוויטש]] - לא היה מקום כלל לדיעה שזהו גוף כתי"ק, כיון שבכולם הכתב וכן הקלף היה דומה בכל הפרטים. ומזייף שרצה לעשות זיופו באופן כזה יכול היה לקוות למצוא קונה רק בין כאלו שאין להם חוש של בקורת ושכל בריא פשוט.

*בנוסף: הנה בחלק המכתבים שלא נתפרסמו היו קמיעות, אותיות עם תגין ונקודות שונות - וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נמצא בהם וכן גם בהמכתבים שנתפרסמו ענינים שלא נודעו ברבים כ"א באו במסורה רבי מפי רבי מ[[אדמו"ר הזקן]] עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר]] אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

בסיום המכתב כתב הרבי: {{ציטוטון|לא באתי בזה אלא בנקודות כלליות, אבל לדעתי גם הן מספיקות לא לבד לדחות את הטענות במאמר הנ"ל ושלפניו, אלא גם להכריח מסקנא הפכית לגמרי והמתקבלת ביותר: דבר ברור, אשר [[ישראל מרוז'ין|האדמו"ר מרוזין]] היה אסור{{הערת שוליים|לעת עתה עוד לא נמצאו חוקרים "מדעים" המכחישים את זה, אף שנמצא חוקר ידוע ומפורסם בפולין שבא ל"מסקנא מדעית מוחלטת" אשר [[הבעש"ט]] - לא הי' ולא נברא (הרבי).}}, במאסר קשה כהנ"ל היו מחרימים הכתבים שנמצאו ברשות הנאסר, בודאי היו אצל אדמו"ר מרוזין כתי"ק של בני דורו ודורות הסמוכים לו מלפניו וספרים וחפצים החביבים עליו כי באו אליו בירושה וכיו"ב - אם מעט או הרבה; בודאי כשנמצא האדמו"ר במקום בטוח רצה וחפש אופנים איך לקבל הכתבים וכו' הנ"ל בחזרה. ברור שלא הי' יכול להשיגם בהשתדלות גלויה אצל הממשלה כיון שברח ממאסרו - ולא נשאר אלא הדרך דאופנים חשאים. אם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד באיזה אופן את הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי לפשר את הדבר ולמעט, עכ"פ את האפשריות אשר חוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים לבעליהם? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים אשר עכ"פ בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוף כתי"ק שנלקחו. מובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה באריכות זמן וכו', ובמילא לא הי' מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.}}
===המכתב השני===
בי"ג [[אייר]] [[תשי"ד]] כתב הרבי מכתב המשך, בו הוא עונה על טענות נוספות:

*רובם המכריע של מכתבי וכ"י הגניזה נכתב על קלף ולא על נייר. וכוונתי ב"רובם המכריע" אינו לקצת יותר מחצי אלא להרבה יותר משלשה רביעים.

*המכתבים שנדפסו בקובץ "התמים", הנה מובן שלהמסדר בדפוס (הזעצער) לא נתנו מכתבי הגניזה עצמם אלא העתקתם. והיתה מוכנת מלפני כמה שנים, והעתקה זו נעשתה ע"י אברך ד.י. ([[דובער יודביץ]]) הי"ד בריגא, אשר הי' ירא שמים בל לא דייקן, ובפרט בענינים שלא תפסו מקום כ"כ אצל החסידים כמו התאריכים וכיו"ב.

*בנוגע לסגנון המכתבים. הנה נפלאת הטענה, "שכולם נכתבו בסגנון אחד ממש". כי הנחה זו מופרכת לגמרי מעיקרא כיון שבין הכתבים ישנם: סיפורי מעשיות, צוואות, פ"נ, קבלות וכו' וכו' ואי אפשר לכ"ז שיהי' בסגנון אחד ועוד להוסיף בזה מלת "ממש". ואולי הכוונה להמכתבים ממש שבהם. וגם בזה לא יצדק הטוען, כי אחדים מהמכתבים נדפסו עשיריות שנים קודם גילוי גניזה זו ונמצאים ג"כ במכתבי הגניזה, וא"כ מובן שאדרבה, אלו האומרים שכל הגניזה מזויפת, הרי א"א שיהי' הסגנון שוה בין המכתבים שנדפסו ואמיתתם בלי ספק ואותם שזויפו גם התוכן וגם הלשון לפ"ד הטוענים. מובן מעצמו שיש שיווי ביניהם ובפרט בין חסידים לרבותיהם, שמשתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם. וכבר ידוע הצחות בזה, ע"פ מרז"ל (סוטה י"א ע"א): אחרי ה' אלקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה וכו', משא"כ תלמיד אחר רבו. ודוגמא אופינית בזה הוא מהידוע, שמעתיקים של כתבים ומאמרי דא"ח לדורותיהם השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, עד שלפעמים תכופות הנה גם מבלי לעיין בגוף המאמר, יש להכיר מכתב-היד עצמו, אם הי' זה מעתיק בדורו של אדמו"ר האמצעי או אדמו"ר הצמח צדק וכו'.

במה שהעירו שנמצאו כמה וכמה שגיאות. הנה כבר כתבתי (במכתבי מאדר א' תשי"ד) אשר אם רק נכונה ההשערה שנעתקו המכתבים מגוף כתבי-היד בשביל פקידי הממשלה הצארית, ובמילא נעשה הדבר בחפזון ולא דוקא ע"י מעתיקים מומחים וביותר שכנ"ל חסידים לא הקפידו מעולם על התאריכים, הרי אין פלא על רובא דרובא של השגיאות שנפלו. ובמכל שכן ממעתיק עתה מכתב יד, שקודם ההגהה ישנו אחוז גדול של שגיאות, ובפרט אם מעתיק מכתב יד מסולסל שאות אחת נמשכת לחברתה וכו', ובפרטי פרטיות אם המעתיק רוצה לפרש את הראשי תיבות וגם זה עושה בחפזון, אשר עי"ז יגדל לא רק מספר השגיאות אלא גם סוג השגיאות (ויבקשו נא את מי שהוא שאינו מומחה להעתיק מבלי אריכות זמן אחד מגוף כי"ק דזמן ההוא, כמו מכתב הבעש"ט או הרה"צ כו' הרמ"מ מהורודוק שנדפסו בקובץ "התמים" (חוברת א' וב') ויבחנו נא אח"כ את השגיאות שיהיו אצלו!). ובפרט שבנדון דידן, על פי השערה הנ"ל, לא הקפידו מלכתחילה על הדיון מההעתקה.

על פי השערה זאת, שההעתקה מגוף הכ"י נעשתה בשביל אנשי הממשלה בכדי ובמטרה להטעותם שזהו הכ"י, במילא מובן מפני מה מראם החיצוני הי' מוכרח להיות כשל אגרות מקוריות, וכן כמעט על כל אחד ואחד מעבר לדף באה הכתובת ברוסית של הפקיד. מפני מה האחוז של מכתבים תוכניים הוא קטן כ"כ ובפרט מכתבים בדברי תורה כו'? - קושיא זו מתורצת במכתב הריי"צ אודות מכתבי הגניזה בקובץ "התמים" חוברת א' - וז"ל בסיום מכתבו: "ישנם דברים כאלו כמו עניני קבלה מעשית צרופי שמות והדומה לזה ענינים עמוקים בקבלה שאי אפשר למסרם רק ע"י כו'"{{הערה|קטע זה הושמט ב"אגרות בעל התניא ובני דורו" וכן גם הקטע העיקרי שבמכתב הריי"צ בו כותב דעת אביו לאחר בקורת "כל הכ"י וקריאת כל סיפורי המעשיות והכתבים, הפליג בשבחם וגילה דעתו הק', אשר כל הכתבים והמכתבים הם רק העתקות וכו', אבל תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא. ואם המצא תמצא איזו סתירת דברים קלי ערך הם לגבי הפלאת תוכנם ואינם אלא שגגת המעתיקים" עכ"ל.}}. ובמילא לא לפלא שאחוז מכתבים תוכניים קטן הוא לגבי מכתבים האחרים כיון שכהנ"ל לא נמסרו להדפיסם בקובץ "התמים".

מי שיש לו ידיעה קלה ביותר בהנהגת נשיאי החסידים בדורות ההם, יודע הוא אשר לא כתבו את תורתם. ואדרבה נזהרו מלכתוב מפני כו"כ טעמים, ורק במקרה יוצא מן הכלל ביותר, וכשלא היה באפשרי לאמר המענה בעל פה, באו בכתובים בזה, וגם אז רק בקיצור נמרץ. וכל המקשה, מפני מה בין כתבי אחד הנשיאים והאדמו"רים בדורות שעברו נמצא אחוז קטן ביותר של דברי תורה וכו', הרי אין זה אלא הוראה שאין לו דיעה כלל בהנהגתם. ולא עוד אלא שאפילו בזמן אדמו"ר הריי"צ ואביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שענו לשואליהם דבר גם בענינים ד[[נגלה]] ד[[תורה]] וב[[תורת החסידות]] הרבה יותר מ[[נשיאי חב"ד]] שלפניהם, ועל אחת כמה וכמה מהאדמו"רים בדורו של [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש|המגיד]], וארכיונם נשמר וידוע ברור שזהו כתב ידם או העתקה מגוף כת"י, הנה בכ"ז אחוז קטן הנם המכתבים בד"ת וכו'. והוא מובן, כיון שמרובים צרכי עמך וכו', הרי רבו יותר ממרחק השואלים בענינים גשמיים או מבקשים ברכה וכו', מאשר השואלים בד"ת, בנגלה ובתורת החסידות, אשר רובם ככולם היו שואלים אותם בע"פ, כשהיו נוסעים להאדמו"רים לרגלים ולמועדים ונכנסים אז ליחידות כיון שאין שאלות אלו ענין דחוף שאי אפשר לחכות בפתרונן איזה שבועות וחדשים.

מה שכמה מהכתבים נחתמים בצירוף שם האם כמו ב[[פ"נ]] ולא בצירוף שם ה[[אב]]? מי שיש לו ידיעה במנהגי החסידים בכתבם לרבם יודע, אשר לפעמים תכופות ביותר חותמים בצירוף שם האם ואפילו במכתבים ולא דוקא בפ"נ.

ההנחה, שאם רק יוכיחו שמכתב אחד מזויף הרי זה הוכחה גמורה שכל הגניזה מזויפת - הנה פשיטא שהנחה זו מופרכת מעיקרא. כי אם כן הרי אפשר להוכיח זיוף של כל ספרינו ח"ו על היסוד שנמצאו בהם טעויות הדפוס ונמצאות הוספות מזמן מאוחר וכו'. והרי ידוע, שבש"ס יש הוספות מרבנן סבוראי ועל דרך זה בכמה מהספרים שלאחר זה.

ואדרבה אם ימצאו בין המכתבים ואפילו רק מכתב אחד שהי' ידוע במסורה סודית רבי מפי רבי, הרי אין זה ענין שיכול מי שהוא לזייף ולהמציא כסומא בארובה וצ"ל שהעתיקו מגוף כת"י אלו שידעו ממסורה סודית זו. ואין נ"מ אם זהו צרופי שמות, או עניני קבלה עמוקים, השבעת מלאכים וכו', ככל הדברים והסוגים שמונה אותם הריי"צ במכתבו הנ"ל. ויש לתמוה שנעלם "המזייף", ואיננו וגם לא נודע לפני זה, הנה בעיני פלא הדבר ביותר, כי בכדי לזייף מכתבים אפילו רק אלו שנדפסו ועאכו"כ אלו שלא נדפסו, שכפי המבואר במכתב הריי"צ למדו אביו מוהרש"ב הרבה פעמים והפליג בשבחם, הרי צריך להיות לא רק בעל כשרון של זיוף אלא גם בעל ידיעה חשובה בעניני [[קבלה]] ו[[חסידות]], נוסף על ידיעה פנימית ביחסי האדמו"רים אחד לחבירו ובני ביתם הנזכרים במכתבים. ופלא גדול שאיש בעל כשרונות כאלו לא יפרסם מה שהוא בשנים שלפני גילוי הגניזה ולא אחרי כן. והרי כבר ידוע בדורות שעברו, כשפקפקו במחברו של איזה ספר, הרי הסבירו גם כן את מי יש לחשוד בחיבורו של ספר או כתב וראוי לכך מפני ידיעותיו. ולמותר להזכיר אשר בנוגע ל"הזהר" הזכירו את שם הר"מ דיליאן. בנוגע לכמה תשובות הראשונים הנה החליפו את ה[[רמב"ן]] וה[[רשב"א]] וה[[ריטב"א]] זה בזה וכו'. וכן גם בדורות האחרונים, בהנוגע לשו"ת "בשמים ראש", המצבות שמצאו בקרים, ה[[ירושלמי]] [[סדר קדשים]] וכו' וכו' והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.

תקנה היתה מלפנים שלא ידפיסו ספרים - יהי' מי שיהי' המחבר - מבלי הסכמות, והטעם פשוט, כי כל בן אדם עלול לטעות, ועל כל פשעים ושגיאות תכסה אהבת עצמו והאמונה בשכל עצמו. ואפילו גדולי ישראל וחד-בדרא אמיתיים היו מתייעצים ושואלים חוות דעת אחרים קודם שיפסקו פסק דין. ובדורנו עלוב זה, אין צורך כבר בהסכמות, וכל הרוצה אומר, אשר גם הוא ביכלתו להיות דן יחידי, במקצוע שלו בודאי, ואם המקצוע אינו שלו - הרי הוא משער השערות ועל פיהן יקום דבר. והמדפיס מדפיס והקורא מחליט, שאין אחר מעשה דפוס ולא כלום.

*הרבי ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעהמ"ס "מנחת אלעזר" ועוד - אשר בסופה וסערה היתה דרכו ולא ניחת מביטויים חריפים וכו' בכתבו ע"ד כללות מכתבי גניזה זו כותב בזהירות ידועה: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", "המכתבים האלו החשודים בזיוף" (דברי תורה מהדורא ה', ס"ט).

*כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם. *והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד. ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה". ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?

בספר בשם "הספר", כת"ע וביטאון בנושאי ספרות, הובאו מכתבי הרבי ג"כ, בבימות שונות דנו החוקרים בדברי הרבי.

== פדייתה מחדש ==

הגניזה החרסונית - במשך כל השנים, לא הייתה בשלימותה בידי [[ספריית ליובאוויטש]], וחלק ממנה נשאר ב[[ברית המועצות]].

עם נפילת מסך הברזל ב[[ברית המועצות]], שלח ארגון [[עזרת אחים]] כמה מ[[תלמידי ה|תמימים]] ו[[שלוחים]] למדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. הרב [[משה אורנשטיין]] שנשלח אף הוא, הצליח לפעול לשחרורם של מכתבי הגניזה החרסונית הנשארים, ולהבאתם לספריית ליובאוויטש.

הגניזה - על כל חלקיה, שוכנת כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]] שב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

== קישורים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31312 '''אחד מכתבי הגניזה''']
*[http://chabad-il.org/hit/hit253.htm#4 גליון "התקשרות" העוסק בין היתר ביחס האדמו"רים לגניזה]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315 סקירה על הספר "חכמי ישראל בעש"ט"]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2497&search=%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%94+%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa תשובות הרבי בנוגע לטענות על אודות הגניזה]
*[http://hebrewbooks.org/3122 הספר 'חכמי ישראל בעש"ט'] - [[היברובוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/6664 הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו'] - היברובוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2011-10-25T16:52:51Z

"ר'ובן"...: /* ארגז חול */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== תגובות באנגלית ==

מישהו מציף אותנו בתגובות סתמיות באנגלית, כמו "וואו! איזה עבודה!" "עבודה נהדרת"! כו'. נראה לי די חשוד (כתובות מתחלפות, אחד מהם בגוף הערך) נעקוב בעניין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"א, למניינם 22:31, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:זה נראה לי "ספאם ידודותי". מידי פעם הוא שולח כמה הערות. אם זה ימשיך להטריד - נטפל בבעיה. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באלול ה'תשע"א 10:53, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
::הטרול ממשיך והפעם בריקון ערכים. צריך פשוט לחסום את כל הכתובות של שרתי פרדוקסי, על ידי חסימות טווח, כנהוג בויקיפדיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באלול ה'תשע"א, למניינם 18:35, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
:::הבעיה ששרתי הפרוקסי מחליפים את טווחי האייפי שלהם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 13:07, 15 בספטמבר 2011 (UTC)
:::::לא נכון, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97 ראה כאן] ובדף השיחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באלול ה'תשע"א, למניינם 22:56, 21 בספטמבר 2011 (UTC)

== דבר מלכות ==

בערך על דבר מלכות נכתב שהרב יעקב פלס ז"ל היה זה שהתחיל עם ההוצאה וההפצה של החוברת. מדובר בטעות. מי שהתחיל וממשיך עם זה הוא טוביה פלס {{אנונימי}}
:תודה. תיקנתי בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 08:15, 15 בספטמבר 2011 (UTC)

== בנוגע למחיקת גירסאות קודמות של ערכים ==
האם התקדם משהו בנושא? [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 14:19, 16 בספטמבר 2011 (UTC)
:לא. לדעתי יש דברים נחוצים יותר, כמו למשל - לכתוב ולשכתב ערכים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באלול ה'תשע"א 14:30, 16 בספטמבר 2011 (UTC)

== העלאות ומחיקות ==

יש מצב שתסביר מה זה כל הנסיונות הנועזים האלו? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באלול ה'תשע"א, למניינם 03:26, 20 בספטמבר 2011 (UTC)
:ניסיונות לייבא עמוד ראשי חדש כשלבסוף הסתדר הכי העיצוב של ויקיאידיש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באלול ה'תשע"א 09:57, 20 בספטמבר 2011 (UTC)

== אדמו"ר הזקן ==

למה סימנת טורים=לא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 14:07, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:בדיקה גרידא ובאופן כללי, אם אין יותר מידי הערות (אולי 50 ומעלה), לא נראה לי שיש צורך בשני טורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 17:50, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::וזה מפריע לך אם יש טורים ב[[אדמו"ר הריי"צ|17 הערות שוליים]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:13, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::אם זה לא משבש את הקריאה הרציפה של הערך, זה לא מפריע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:19, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::חמוד אתה. חשבתי כבר לפתוח דיון נוסף יא עקשן. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:21, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::ראיתי. בכל זאת אני חושב שצריך לקבוע גבול תחתון של לא פחות מכך וכך הערות. אחרת לא ישימו לב להערות שבטור השמאלי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:23, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::15 זה סביר אבל לא נראה לי שצריכים לעשות תקנות מדוייקות לכל דבר, וגם קשה לסדר גבול מדוייק (בויקיפדיה למרבה הפלא לא התקיים אף ידון בעניין, וזה נתון לשיקול הדעת של כל אחד, כמו כל עריכה, וכל אחד גם יכול לבטל, ולא נראה שיש שם בעיות בנושא) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:24, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::שים לב לשינוי הזמני שעשיתי בערך [[איוב]]. אגב, בוויקיפדיה התקיין דיון סוער בעניין וגם הצבעה כמדומני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:26, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:מזנון/ארכיון_240#.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.A9.D7.A0.D7.99_.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D התקיים] דיון שקט (אתה מכיר דיון יותר שקט?). בקשר לדוגמא שלך, אני אצטט משפט מוכר מויקיפדיה, בשינוי קל: [[חב"דפדיה:שיקול דעת]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:29, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::::יש שם ריבוי דעות וגוונים וגם שם כתוב שאין זה הדיון הראשון בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:34, 11 באוקטובר 2011 (UTC)

== שאלה ==

1. איפא יש גישה לקובצים המרכיבים את תיבת העריכה?
2. האם יש דף הסבר על פעולתם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:32, 12 באוקטובר 2011 (UTC)
:1. לא יודע. חיפשתי פעם ולא מצאתי. אם אתה צריך את האייקונים, תוכל לשמור אותם (לחיצה ימנית בעכבר) ולהעלות אותם כקובץ וכך תוכל לעשות בהם שימוש כתמונה ([[:קובץ:אייקון הוספתמונה.png|דוגמא]]). 2. [[עזרה:איך לערוך דף]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתשרי ה'תשע"ב 11:13, 12 באוקטובר 2011 (UTC)

== השביל. ==

לא הסברת לי מדוע השביל אינו זכאי לערך, ושוב, תסביר לי בבקשה מהו ערך לא רלוונטי. [אם אפשר להחזיר את הערך לקדמותו ולהוריד את ההודעה שלך]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:11, 19 באוקטובר 2011 (UTC)
:אענה לך בדף השיחה של הערך המדובר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:59, 22 באוקטובר 2011 (UTC)

== בנוגע לחסימה ללא הגבלת זמן ==

שלום וברכה,

אבקשך להפעיל הגנה לזמן בלתי מוגבל על הערך הנ"ל, כי הוא צפוי להשחתות רבות, וכפי שכתבתי לך לפני זמן רב, וחכם עדיף מנביא. ואם תאמר, תמיד יהיה אפשר להפעיל הגנה, אגלה לך שבחיפוש בגוגל על המילים "פאה נכרית" הערך הזה היה בתוצאה השניה! בעמוד הראשון, וכעת בעקבות ההשחתות החוזרות ונשנות, הוא נדחק לעמודים האחרים. וחבל מאוד על כך. מקווה שאתה מבין את המשמעות והחשיבות שבדבר. לאור זאת, אני מקוה שתענה סוף סוף לבקשתי. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 16:21, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:לתשומת לבך בתאריך י"ג בתשרי הפעלתי הגנה על הערך. תיעוד לכך תוכל לראות ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=history גרסאות הקודמות של הערך]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 21:01, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::אגב, יש דרך למחוק גרסאות קודמות (מוחקים את הערך, ומשחזרים רק גרסאות טובות) אבל זה באמת לא חשוב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:52, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::זו פעולה לא חוקית, שלום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:17, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::לא נראה לי שיש חילוק מעשי בין הסתרת השחתה על ידי פעולת הסתרה, לבין מחיקתה כליל על ידי אי שחזורה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:18, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::מחיקה כליל מוחקת גם את בעלי זכויות היוצרים המפורטים בגרסאות הקודמות. שונה הדבר בדף במרחב אישי שנמחק על פי בקשת המשתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:35, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא. ניתן למחוק את הדף, ולשחזר את כל הגרסאות חוץ מגרסא אחת או שניים למשל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:51, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::צודק. כדאי לבדוק שזה אכן עובד, לפני שמבצעים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 21:02, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::אני בדקתי את זה כבר בעבר, על אחד מהדפים שבמרחב המשתמש שלי. אין לי ספק, ואם יבקשו אוכל לעשות זאת לבקשתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 21:21, 23 באוקטובר 2011 (UTC)

== ארגז חול ==

איך אני עושה לעצמי ארגז חול? בתודה, [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 16:52, 25 באוקטובר 2011 (UTC)

שיחת משתמש:שא''ב

2011-10-24T14:26:03Z

"ר'ובן"...: /* מה נשמע? */ פסקה חדשה

משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-24T14:24:16Z

"ר'ובן"...:

.

'''נא לצאת ממשתמש זה ולעבור למשתמש ר'ובן.'''

משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-24T14:23:07Z

"ר'ובן"...:

לבנתיים אין לי מה לכתוב הדף יערך בהמשך.

נא לא לערוך דף זה. הודעות וכו' להשאיר ב[[דף השיחה]] שלי.

'''נא לצאת ממשתמש זה ולעבור ל[[משתמש ר'ובן]].'''

שיחת משתמש:ר'ובן

2011-10-17T18:01:00Z

"ר'ובן"...: /* עד מתי */

החלפתי את משתמש "ר'ובן"... לר'ובן [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:42, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

== עד מתי ==

מאנת לחתום. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:48, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::היכן לא חתמתי? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:50, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
::במשפט האחרון בדף השיחה הקודם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:53, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:::צודק! אני מכה על חטא ובעזרתו יתברך לא אשכח יותר, אגב גם כאן כמעט שכחתי !!!!!![[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 18:01, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

משתמש:ר'ובן

2011-10-17T17:56:32Z

"ר'ובן"...:

התחלתי את דרכי כ"ר'ובן"... והחלפתי את שמי לשם הנוחכי משום שהעירו לי על הסיבוך שבכתיבת השם הישן.

הסיבה לכך שכתבתי ר'ובן במקום ראובן היא מפני שאחד מחברי היה קורא לי כך.

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:46:58Z

"ר'ובן"...: /* החלפתי שם משתמש נא לעבור לר'ובן */ פסקה חדשה

שיחת משתמש:ר'ובן

2011-10-17T17:38:56Z

"ר'ובן"...:

החלפתי את "ר'ובן"... לר'ובן.

משתמש:ר'ובן

2011-10-17T17:38:01Z

"ר'ובן"...: דף חדש: "ר'ובן"... הוחלף לראובן.

"ר'ובן"... הוחלף לראובן.

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:36:50Z

"ר'ובן"...: /* שם משתמש */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בתשרי ה'תשע"ב 09:16, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:תודה רבה.

== שם משתמש ==

האם יש לך סיבה מיוחדת שבחרת לך שם משתמש כזה? מה יהיה רע למשל, אם תרשם מחדש כ[[משתמש:רובן]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:09, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:אני מצטרף להנ"ל, למה צריך כזה שם מסובף (עם גרשיים לפני ואחרי, גרש באמצע, ושלש נקודות... [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 17:20, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::בויקפדיה נרשמתי כך משום שהיה שם יותר מידי ראובן ורובן. השם ר'ובן נבחר משום שאחד מחברי קרה לי ר'ובן בהטיה מתגלגלת של הרי"ש. בכלל, מה זה מפריע? [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:21, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::קשה להעתיק את השם שלך. אם לא קשה לך, תרשם מחדש תחליף את השם, ותציין בדף המשתמש שלך את השינוי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:23, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:::::למה לך להעתיק? אתה יכול ללחוץ על הקישור. בכל אופן אחליף. [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:25, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::תודה מראש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:28, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::::::איך מחליפים שם? [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:31, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::נרשמים מחדש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:31, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::בוצע עבור ל[[ר'ובן]].

== חתימה ==

{{חתימה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:10, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:35:50Z

"ר'ובן"...:

לבנתיים אין לי מה לכתוב הדף יערך בהמשך.

נא לא לערוך דף זה. הודעות וכו' להשאיר ב[[דף השיחה]] שלי.

נא לצאת ממשתמש זה ולעבורלמשתמש ר'ובן.

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:31:09Z

"ר'ובן"...: /* שם משתמש */

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:30:34Z

"ר'ובן"...: /* חתימה */

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:29:50Z

"ר'ובן"...:

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בתשרי ה'תשע"ב 09:16, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:תודה רבה.

== שם משתמש ==

האם יש לך סיבה מיוחדת שבחרת לך שם משתמש כזה? מה יהיה רע למשל, אם תרשם מחדש כ[[משתמש:רובן]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:09, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:אני מצטרף להנ"ל, למה צריך כזה שם מסובף (עם גרשיים לפני ואחרי, גרש באמצע, ושלש נקודות... [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 17:20, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

::בויקפדיה נרשמתי כך משום שהיה שם יותר מידי ראובן ורובן. השם ר'ובן נבחר משום שאחד מחברי קרה לי ר'ובן בהטיה מתגלגלת של הרי"ש. בכלל, מה זה מפריע? [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:21, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:::קשה להעתיק את השם שלך. אם לא קשה לך, תרשם מחדש תחליף את השם, ותציין בדף המשתמש שלך את השינוי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:23, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

:::::למה לך להעתיק? אתה יכול ללחוץ על הקישור. בכל אופן אחליף. [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:25, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::תודה מראש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:28, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

== חתימה ==

{{חתימה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:10, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

[[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:29, 17 באוקטובר 2011 (UTC)איך בדיוק משנים ם?[[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 17:29, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:25:09Z

"ר'ובן"...: /* שם משתמש */

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:21:53Z

"ר'ובן"...: /* שם משתמש */

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T17:21:20Z

"ר'ובן"...: /* שם משתמש */

שיחת קטגוריה:ערכים חב"דים

2011-10-17T11:01:05Z

"ר'ובן"...: /* שמישהו יסביר לי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! */

יש פה גם המון מושגים. צריך לראות שהקטגוריה תתאים הן ל'ערכים' והן ל'מושגים'. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:31, 12 יולי 2007 (EDT)

:לא הבנתי את ההבדל בין "ערכים" ל"מושגים". אבל בשמחה אתה יכול לעשות סדר. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:06, 13 יולי 2007 (EDT)

:הלשון 'מושג' נופל יותר על עגה ('סלנג'), מאשר על ערך אמיתי (למשל: "[[השלאש]]" וה"[[זאל]]" הם מושגים בשונה מ"[[סדר השתלשלות]]" ו"[[התקשרות]]" שהם ערכים). מובן? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:50, 13 יולי 2007 (EDT)

::אאה, מובן. אכן, יש מקום לסדר בקטגוריה, רק שצריך למצוא לקטגוריות המשנה שמות מתאימים. השמות "מושגים" ו"ערכים" לא מבטאים מספיק (לדעתי). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:41, 13 יולי 2007 (EDT)

:::אכן, צריך למצוא פתרון הולם. בינתיים זה לא כ"כ נורא. (אולי "מושגים חב"דים" כולל את שניהם) --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:56, 13 יולי 2007 (EDT)

::::אמנם "מושגים" כוללני יותר מ"ערכים", אבל נדמה לי שכדאי להשאיר בנתיים כך, עד שנמצא שמות מתאימים לקטגוריות משנה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:03, 13 יולי 2007 (EDT)

:::::מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:25, 13 יולי 2007

::::::יפה מאוד ערך כשמו כן הוא ,הוא ערכי וחשוב בפ"ע

:::::::הוספתי את ה[[:קטגוריה:מושגים בחסידות]]. נשמע לך? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:40, 26 יולי 2007 (EDT)

קצת מגוחך לומר ש[[דגל משיח]] זהו "מושג בחסידות", לא? (כנראה התכוונת מושגים בחסידות חב"ד אבל זה נשמע כמו מושגים בתורת החסידות). לדעתי צריך לעשות קטגוריה אחת בשם "מושגים חב"דיים" שיכלול את כל ה"דגלי משיח", והסלנגים החב"דים. זאת בנוסף לקטגוריה הנוכחית - ערכים חב"דים. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:35, 26 יולי 2007 (EDT)

:צודק. צריך למצוא שם. אולי "מושגים חב"דים"? או "מושגים בחסידות חב"ד?" יש רעיונות? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:19, 27 יולי 2007 (EDT)

==הכרעה==
חב"דניק, הנה הכראה לעניות דעתי:

'''מושגים בחב"ד''' - בו יוכנסו כל הסלנגים ו"שגרות לשון" של החב"דניקים ([[דגל משיח]], [[מתנגד]] וכו' וכו').

'''ערכים חב"דים''' - בו יוכנסו כל מילה שיש לה משמעות 'ערכית' בחב"ד ([[חלוקת דולרים]], [[חסיד]] וכו' וכו'). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:43, 27 יולי 2007 (EDT)

:מה דעתך על "מושגים כלליים"? נראה לי שזה מבטא יותר מאשר "מושגים בחב"ד". ערך כמו [[תחום המושב]] למשל יוכל למצוא שם את מקומו הטבעי. כנ"ל [[השואה]] וכדומ'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:21, 28 יולי 2007 (EDT)

יפה מאוד. מה ש'''אולי''' יכול להוות בעיה, זה שאין בשם הקטגוריה איזכור חב"די ("מושגים חב"דים כלליים" גם לא כ"כ נראה. צריך פה איזה קופירייטר שלפן..). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:38, 28 יולי 2007 (EDT)

==סדר בערכים==
לראשונה הנני נכנס לדף שיחה זה, והנני רואה כי כבר קדמוני רבים וטובים, אולם בכל זאת, כדאי להעלות שוב את הנושא של הסדר בתוך קטגוריה זו.
אולי כדאי להתחיל פורטל מיוחד בשם "דור השביעי", ובו ירוכזו כל הערכים החב"דיים שנתחדשו בדור השביעי. כל השאר - נסדר אותם אחר כך, אבל ראשית חכמה - את הערכים של דור השביעי בפורטל בפני עצמו, שיחולק אף הוא לקטגוריות. מה דעתכם? [[משתמש:יואל|יואל]]
:כדאי בהחלט לדון ברצינות בהצעה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== הגדרת קטגוריות ==

'''בהיות הבלאגן ששורר פה, הוא בלתי אפשרי. הוחלט על עריכת סדר על פי הקטגוריות דלהלן''':

*[[:קטגוריה:770|770]], [[:קטגוריה:הקהל|הקהל]], [[:קטגוריה:חסידות הכללית|חסידות הכללית]], [[:קטגוריה:סוגי ניגונים|סוגי ניגונים]], [[:קטגוריה:ספר התניא|ספר התניא]], [[:קטגוריה:תמונות האדמו"רים|תמונות האדמו"רים]] ו[[:קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות|פסוקים ואמרות במבט החסידות]] - כמשמעם.

*[[:קטגוריה:מושגים כלליים|מושגים כלליים]] - מושגים השגורים בטרמינולוגיה של כלל חסידי חב"ד (התוועדות, התקשרות, דידן נצח, השיחה הידועה ועוד).

*[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי הרבי]] - כל פעילות של הפצת המעיינות שמקורו מהרבי עצמו (כולל: צבאות השם, תהלוכות ל"ג בעומר, הקהל ועוד), אף שלא נקראו על ידי הרבי בשם "מבצע".

*[[:קטגוריה:עבודת ה'|עבודת ה']] - מושגים הקשורים והשייכים לעבודת ה'.

*[[:קטגוריה:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]] - מושגים של פעילות חב"ד שהגיע מהחסידים ולא מהרבי עצמו (אף שהיה יחס מהרבי '''לאחרי''' ה[[אתערותא דלתתא]].

*[[:קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות|ערכים בלימוד החסידות]] - ערכים הקשורים והשייכים בתורת חסידות חב"ד.

*[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|ערכים במבט החסידות]] - ערכים כלליים שחסידות חב"ד נותנת בהם גוון משלה.

'''הערות והארות, תיקונים ושגיאות, אשמח לשמוע. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:50, 9 נובמבר 2009 (IST)'''

אולי יש שם יותר מתאים ל"מושגים כלילים", אפע'ס, השם לא נראה לי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:לא נכנסתי לעומק לנושא זה של סידור הקטגוריה, אבל נראה לי שהכיוון נכון. בנוגע לקטגוריה של "מושגים כלליים", אולי את המושגים הכלליים, אפשר להשאיר בקטגוריה הראשית "ערכים חב"דים". בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 19:02, 9 נובמבר 2009 (IST)

== שמישהו יסביר לי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ==

אינני מבין את חשיבות הערך /מושג "דגל משיח". זהו אמצעי פרסום רגיל כמו מדבקה ושלט וכרטיס משיח! לעניות דעתי יש למחוק את הערך הזה ולהזכירו רק בנוגע לפרסום משיח. אשמח לקבל הסברים. [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 11:01, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

שיחת קטגוריה:ערכים חב"דים

2011-10-17T11:00:42Z

"ר'ובן"...: /* שמישהו יסביר לי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! */ פסקה חדשה

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T10:46:54Z

"ר'ובן"...:

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T10:46:03Z

"ר'ובן"...:

שיחת משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T07:55:17Z

"ר'ובן"...: דף חדש: כתבו את הערותיכם כאן.

כתבו את הערותיכם כאן.

משתמש:"ר'ובן"...

2011-10-17T07:53:49Z

"ר'ובן"...: דף חדש: לבנתיים אין לי מה לכתוב הדף יערך בהמשך. נא לא לערוך דף זה. הודעות וכו' להשאיר בדף השיחה שלי.

לבנתיים אין לי מה לכתוב הדף יערך בהמשך.

נא לא לערוך דף זה. הודעות וכו' להשאיר ב[[דף השיחה]] שלי.