https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93%D7%94 2026-05-07T00:45:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=820358 2026-01-24T21:15:38Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו הרב ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות]]י, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' ניסן פינסון לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.<br /> [[קובץ:הרד''ש חדד אצל הרבי.png|ממוזער|הרב חדד אצל הרבי]]<br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] בבית הסוהר באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ מנכבדי קהילת חב&quot;ד בעיר מגדל העמק: הרב דוד שמעון חדד ז&quot;ל] {{col}}.}}.<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}.}}.<br /> וכן לזכרו הוכרז ב[[חיידר נט]] ביוזמת בנו שמשמש שם כ[[מלמד]] מבצע בקיאות בתורה שנערך במשך שלוש שנים על [[חומש (ספר)|חומשים]] [[בראשית]], [[שמות]] ו[[ויקרא]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תות&quot;ל קריית גת]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד ב[[חריש (עיר)|חריש]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד|לוד.]]<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרון - סגן מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב [[יוסף יצחק עובדיה]] - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/630689/ הרב מאיר מזוז מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] מאיר מאזוז {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/127085 &quot;נקודה אחת בלטה אצלו ורואים שהשפיעה על כל משפחתו&quot;] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F&diff=818536 2026-01-13T12:32:21Z

<p>אבגדה: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שניאור זלמן לוין]] - מבעלי המנגנים החב&quot;דים המפורסמים]]<br /> '''בעל מנגן''' - ההגדרה החסידית לשמו של [[חסיד]] עם חוש מיוחד לקליטת [[ניגוני חב&quot;ד|ניגוני]] [[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]. מאחר ויש מאות ניגונים, ולעיתים בניגון אחד ישנם כמה וכמה נוסחאות כפי שעברו על ידי חסידים שונים במסורת הנגינה החסידית, ה&quot;בעל מנגן&quot; רוכש בקיאות נפלאה בכל הניגונים על נוסחאותיהם ומנגנם בדיוק נפלא ביחד עם נגינה לבבית אמיתית וטהורה.<br /> <br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד חיבבו את בעלי המנגנים של תקופתם והיו מורים להם בעת ההתוועדויות להתחיל ניגונים מסויימים וכדומה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את חברת [[ניח&quot;ח]] במטרה לאסוף את ניגוני חב&quot;ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת בעלי מנגנים מתלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס{{הערה|מכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתאריך [[י&quot;א בתמוז]] [[תש&quot;ד]], נדפס בספר הניגונים כרך א' עמוד י'.}}. כראש החברה מינה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שמואל זלמנוב]] ועל ידי הוועד יצא לאור [[ספר הניגונים]] המכיל בתוכו את תווי [[ניגוני חב&quot;ד]], במטרה לאסוף את ניגוני חב&quot;ד השונים, לתקנם מהשגיאות ולשמרם.<br /> <br /> החסיד הבעל מנגן מנחה ומנצח על ה'[[סדר ניגונים]]' בו יושבים חסידים או תמימים ומנגנים יחד את ניגוני חב&quot;ד. סדר זה מתקיים בישיבות חב&quot;ד בעולם כולו ובקהילות חב&quot;ד. לרוב, בסיום הסדר, חוזר אחד המשתפפים על מאמר חסידות בעל פה.<br /> <br /> ==בעלי מנגנים ידועים==<br /> *הרב [[אלי ליפסקר]]<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב]]<br /> *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]<br /> *הרב [[זלמן לוין]]<br /> *הרב [[אהרן חריטונוב]]<br /> *הרב [[שמשון חריטונוב]]<br /> *הרב [[שמריהו פלדמן]]<br /> *הרב [[שלום ברוכשטט]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל עמאר]]<br /> *הרב [[דוד הורביץ]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> * [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]<br /> * [[ניגוני חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים|*]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]<br /> [[en:Baal Menagen (Master of Melody)]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=818514 2026-01-12T23:01:22Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יוסף יצחק עמאר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''יוסף יצחק עמאר''' הוא שליח הרבי במחוז סען אי מארן, 77, מנהל בית חב&quot;ד בעיר פונטו קומבו, עורך ומוציא לאור של חוברות בנושאי יהדות וחסידות בעברית ובצרפתית, ומנהל יוזמות יהדות שונות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] מנהל [[קרן עזרת מנחם]] ולאמו מרת שרה לבית משפחת ווייסבערג.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צלחה חנה בת ר' [[פנחס שלמה בוימגרטן|פנחס שלמה בוימגארטן]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] יצא לפעול בשליחות הרבי והתיישב בעיר פונטו קומבו שבמחוז סען אי מארן 77, המרוחק כ-50 ק&quot;מ מפריז, וכולל כ-400 כפרים ויישובים קטנים.<br /> <br /> לאורך שנות פעילותו, הקים מקווה טהרה מפואר, בית כנסת גדול ומרכז קהילתי הכולל 2 אולמות גדולים לאירועים יהודיים, תלמוד תורה, מערך חוגי בית ושיעורים פרטיים, קורסים במחשבת ישראל, מסיבות ואירועים גדולים בחגי ומועדי ישראל, הוצאה לאור של ניוזלטר שבועי, שירותי בריתות והכנה לבר מצווה, הדרכת חתנים וכלות, קרן סיוע לנזקקים 'קרן אסתר', מחנות קיץ גן ישראל, פעילות עם האסירים היהודיים בבתי הסוהר שבתחום פעילותו, ועוד.<br /> <br /> מלבד פעילותו במחוז שתחת אחריותו, עמל לאורך השנים על הוצאה לאור של מדריכים וקבצי לימוד בצרפתית לשימוש כלל השלוחים העוסקים עם דוברי צרפתית ברחבי העולם, וכן פיתח אפליקציה בה מעלה באופן קבוע מידי שבוע 6 שיעורי וידאו חדשים בצרפתית, כשלאפליקציה מעל 1500 מנויים בכל רחבי העולם.<br /> <br /> לאורך השנים מיסד מסורת של תרומה שנתית מחברי הקהילה באזור שליחותו המעניקים עשרות ערכות תפילין וחת&quot;ת לחיילי [[צה&quot;ל]] שמקבלים על עצמם להניח אותם בקביעות.<br /> <br /> ==קבצים שערך ותרגם==<br /> *קובץ י&quot;ג אלול<br /> *לקט צרכי החג<br /> *[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A9%D7%A0%D7%AA%20%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C%20-%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C%20-%20%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98.pdf קובץ שנת הקהל, חודש אלול, קישורי שידוכין ווארט]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91.pdf הכתב והמכתב] - תולדות ר' בערל בוימגארטן<br /> *המדריך לנישואין חסידיים (צרפתית)<br /> *הרבי ימצא את הדרך לענות (צרפתית)<br /> *הבניין הנצחי (צרפתית), 2 חלקים<br /> *זרעי חכמה (צרפתית), 2 חלקים<br /> *ברית מילה (צרפתית)<br /> *התספורת הראשונה (צרפתית)<br /> *הילד שמעולם לא הכרתי (צרפתית)<br /> *מצוות המקווה (צרפתית)<br /> *מוות ואבל (צרפתית)<br /> *זכרונות הרבנית חנה (צרפתית)<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' חיים שאול שקדי<br /> *בתו מרת שיינה, רעיית ר' משה יהודה לייב צייטאג<br /> *בתו מרת זלדה, רעיית ר' יוסף הכהן ראדאל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[www.chabad77.org] / אתר בית חב&quot;ד בהנהלתו''' (צרפתית) <br /> *'''[editionshabad77.com]/ אתר בית ההוצאה לאור שעל ידי בית חב&quot;ד שבראשותו''' (צרפתית)<br /> *'''[vinnews.com/2022/11/18/rabbi-yossi-and-tzalcha-amar-chabad-of-seine-and-marne-france-the-power-of-learning-torah] / כוחו של לימוד תורה''', ראיון (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:עמאר, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוימגרטן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%90/%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=818042 2026-01-08T23:53:50Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>הרב חננאל פנחס חדד נולד לאביו הרב דוד שמעון ולאמו מרת וורדה (לבית בוכריץ) חדד.<br /> <br /> בהמשך למד בישיבה בלוד והיה מחברי מערכת הערות ה'תשע&quot;ב.<br /> <br /> נישא עם בתו של הרב [[יעקב שוויכה]] מראשי ישיבת תות&lt;nowiki&gt;''ל המרכזית כפר חב''&lt;/nowiki&gt;ד.<br /> <br /> כיום הרב חדד הינו ר&quot;מ בש&quot;ב ומשפיע בש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ג [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תות&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל המכזית לוד]], ושיעוריו מתאפיינים בעמקות והרחבה.</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%90/%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=818041 2026-01-08T23:53:33Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>הרב חננאל פנחס חדד נולד לאביו הרב דוד שמעון ולאמו מרת וורדה (לבית בוכריץ) חדד.<br /> <br /> בהמשך למד בישיבה בלוד והיה מחברי מערכת הערות ה'תשע&quot;ב.<br /> <br /> נישא עם ביתו של הרב [[יעקב שוויכה]] מראשי ישיבת תות&lt;nowiki&gt;''ל המרכזית כפר חב''&lt;/nowiki&gt;ד.<br /> <br /> כיום הרב חדד הינו ר&quot;מ בש&quot;ב ומשפיע בש&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ג [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תות&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל המכזית לוד]], ושיעוריו מתאפיינים בעמקות והרחבה.</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A5_(%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7)&diff=818007 2026-01-08T20:09:34Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ZAIANTZ770.png|טקסט=הרב זאיאנץ (תשפ&quot;ד,משמאל)|ממוזער|הרב זאיאנץ מדבר בפני בחורים (משמאל,תשפ&quot;ד)]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת חב&quot;ד מגדל העמק|אחר=שליח הראשון של הרבי בברזיל|ראו=שמחה יצחק זאיאנץ (ברזיל)}}<br /> '''הרב שמחה יצחק זאיאנץ''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ה]]) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ומעורכי ספרי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]] ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ה]] לאביו הרב יחיאל יוסף (בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]]) ולאמו מרת דינה לבית סויסא.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]] למד ב[[בית חיינו]] ובישיבה שעל יד האהל הק'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת 'אהל מנחם מענדל' ב[[דטרויט]].<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ח]] נישא לבתו של הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] [[שליח]] הרבי לקריית טבעון.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לכהן כמשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]],בנוסף משמש הרב זאיאנץ כשליח בשכונת &quot;נחל צבי&quot; בעיר.<br /> <br /> כמו כן עוסק הרב זאיאנץ בעריכת רבים מספרי הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]], בעיקר בעריכת מפתחות ומראי-מקומות למאמרי רבותינו נשיאנו, לדוגמא: [[ספר המאמרים עת&quot;ר]], [[סידור עם דא&quot;ח]] (הוצאת תשע&quot;ט) ועוד.<br /> <br /> הרב זאיאנץ ידוע בשיעוריו המעמיקים בתורת החסידות, וכן בהכוונותיו המיוחדות לתלמידי התמימים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * גיסו,הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]].<br /> * גיסו,הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]].<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:זאיאנץ, שמחה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זאיאנץ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=817498 2026-01-06T21:34:11Z

<p>אבגדה: הגה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט{{הערה|[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&quot;ד 'געגועים' מפתיע עם מיליון האזנות] {{col}}.}}, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר - משלוחי הרבי לפושאן, סין<br /> *בתו, מרת חיה מושקא - אשת הרב יעקב ישראל אדרי - נחלת הר חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> *'''the inside track''', מגזין COLLIVE גליון 30 ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=816767 2026-01-03T19:38:46Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו&quot;ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל&quot;ה]])]]<br /> ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב&quot;ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל<br /> <br /> ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי&quot;א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br /> <br /> אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו &quot;מרדכי בן דוד וורדיגר&quot;, במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא &quot;ממקומך&quot;, בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם &quot;מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם &quot;מרדכי בן דוד ורדיגר&quot;. שנה לאחר מכן [[תשל&quot;ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם &quot;מרדכי בן דוד&quot;, שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br /> <br /> בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]<br /> <br /> <br /> . במשך השנים התקרב ביותר לאדמו&quot;ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו&quot;ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: &quot;שתזכה לשמח עד ביאת גואל&quot;] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב&quot;ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו&quot;ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br /> <br /> ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו &quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot; בשנת [[תשמ&quot;א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br /> <br /> ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה &quot;ענק הזמר החסידי&quot; או &quot;מלך המוזיקה החסידית&quot;. בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br /> <br /> &quot;תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב&quot;ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]&quot; אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br /> שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב&quot;טלטון&quot;]]<br /> לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה&quot;טלטון&quot;, ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;נ]] לפני שנסע ל&quot;טלטון&quot; ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> באחד משנות הממ&quot;ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br /> <br /> זמן מה לפני [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br /> <br /> בבוקר של [[ל&quot;ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי&quot;ק, שישיר גם בנוכחותו.<br /> <br /> ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב&quot;דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): &quot;איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל&quot;ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל&quot;. (&quot;כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל&quot;ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל&quot;){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בשבט]] [[תנש&quot;א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br /> <br /> כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: &quot;אותך הצליח הקב&quot;ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב&quot;ה]] יעזור לך&quot;{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62351}}.<br /> <br /> כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br /> <br /> פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38549}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000){{מקור}}.<br /> <br /> לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: &quot;אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות&quot;. ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] תשנ&quot;ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע&quot;י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.<br /> <br /> על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br /> במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב&quot;ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב&quot;ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב&quot;ד: &quot;הניגונים של חב&quot;ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13640}}.<br /> <br /> אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר &quot;משיח&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ&quot;ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס&quot;ד]], בשכונת &quot;שמואל הנביא&quot; בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים &quot;עד מתי?!&quot;{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> שיר נוסף משיריו המוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר &quot;בשעה שמלך המשיח בא&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br /> <br /> ==ישיבה בהפרדה==<br /> ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ&quot;ח]]) של הופעת &quot;האסק&quot; (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br /> <br /> ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל&quot;[[חלוקת דולרים]]&quot; ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br /> בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה &quot;ישיבה משפחתית&quot;. ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ&quot;ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br /> <br /> הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב&quot;ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע&quot;ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב&quot;דים]}}. <br /> <br /> לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ&quot;ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב &quot;תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49543}}.<br /> <br /> == דיסקוגרפיה ==<br /> ===אלבומים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * ניגונים חסידיים ([[תשל&quot;ג]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל&quot;ה<br /> * משיח במהרה יבוא ([[תשל&quot;ה]])<br /> * אוהבי השם ([[תשל&quot;ז]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ה]])<br /> * איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br /> * וכל מאמינים ([[תשל&quot;ט]])<br /> * לחיים בירושלים ([[תש&quot;מ]])<br /> * זכרונות ([[תשמ&quot;א]])<br /> * רק שבת אחת ([[תשמ&quot;ג]])<br /> * מהרה יבנה המקדש<br /> * סימן טוב ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * מעגל השנה 1 ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br /> * האלבום הכפול (1990)<br /> * אני מאמין (1991)<br /> * משיח (1992)<br /> * תמיד בשמחה (1994)<br /> * ניגוני בית אבא (1996)<br /> * אין עוד מלבדו (1997)<br /> * האוסף האנגלי (1998)<br /> * כולנו יחד (1999)<br /> * לולא תורתך (1999)<br /> * מאמינים בני מאמינים (2001)<br /> * קומזיץ (2003)<br /> * נחמו עמי (2004)<br /> * אפשר לתקן (2006)<br /> * האוסף באידיש (2007)<br /> * כולם אהובים (2009)<br /> * כיסופים (2011)<br /> * צעקה (2017)<br /> * השפעות (2022)<br /> }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br /> ===דוד ורדיגר===<br /> ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר&quot;פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע&quot;ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[קרקוב]]. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו&quot;ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br /> <br /> לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש&quot;י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי&quot;א]]), חיים (נולד ב[[תשי&quot;ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי&quot;ט]]).<br /> <br /> בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור &quot;חזן ורדיגר&quot;. מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו &quot;שמע ישראל&quot;, ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי&quot;ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש&quot;כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br /> <br /> ===יידל ורדיגר===<br /> בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו &quot;רק שבת אחת&quot; בשיר &quot;רחם&quot;. ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר &quot;שירו למלך&quot; שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br /> <br /> יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br /> <br /> יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות שונים בעולם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===אצל הרבי===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ&quot;ב), [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> <br /> ===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד{{וידאו}} {{אינפו}}] {{קישור שבור}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב&quot;די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר &quot;אני מאמין&quot; יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר &quot;משיח&quot; יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים &quot;ענוים&quot;]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י&quot;א ניסן תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31605 במופע ה'טלטון' תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י&quot;א ניסן] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48643 בראיון מיוחד לחב&quot;ד. אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש&quot;ע] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60992 במפגן ענק לרגל י&quot;א ניסן תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב&quot;ד בדיסק &quot;כיסופים&quot;]{{צליל}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש&quot;פ}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]] <br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=816766 2026-01-03T19:37:46Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו&quot;ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל&quot;ה]])]]<br /> ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב&quot;ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל<br /> <br /> ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי&quot;א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br /> <br /> אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו &quot;מרדכי בן דוד וורדיגר&quot;, במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא &quot;ממקומך&quot;, בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם &quot;מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם &quot;מרדכי בן דוד ורדיגר&quot;. שנה לאחר מכן [[תשל&quot;ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם &quot;מרדכי בן דוד&quot;, שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br /> <br /> בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור|גור וחבד]]<br /> <br /> <br /> . במשך השנים התקרב ביותר לאדמו&quot;ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו&quot;ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: &quot;שתזכה לשמח עד ביאת גואל&quot;] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב&quot;ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו&quot;ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br /> <br /> ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו &quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot; בשנת [[תשמ&quot;א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br /> <br /> ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה &quot;ענק הזמר החסידי&quot; או &quot;מלך המוזיקה החסידית&quot;. בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br /> <br /> &quot;תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב&quot;ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]&quot; אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br /> שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב&quot;טלטון&quot;]]<br /> לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה&quot;טלטון&quot;, ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;נ]] לפני שנסע ל&quot;טלטון&quot; ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> באחד משנות הממ&quot;ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br /> <br /> זמן מה לפני [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br /> <br /> בבוקר של [[ל&quot;ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי&quot;ק, שישיר גם בנוכחותו.<br /> <br /> ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב&quot;דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): &quot;איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל&quot;ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל&quot;. (&quot;כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל&quot;ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל&quot;){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בשבט]] [[תנש&quot;א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br /> <br /> כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: &quot;אותך הצליח הקב&quot;ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב&quot;ה]] יעזור לך&quot;{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62351}}.<br /> <br /> כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br /> <br /> פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38549}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000){{מקור}}.<br /> <br /> לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: &quot;אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות&quot;. ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] תשנ&quot;ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע&quot;י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.<br /> <br /> על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br /> במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב&quot;ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב&quot;ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב&quot;ד: &quot;הניגונים של חב&quot;ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13640}}.<br /> <br /> אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר &quot;משיח&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ&quot;ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס&quot;ד]], בשכונת &quot;שמואל הנביא&quot; בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים &quot;עד מתי?!&quot;{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> שיר נוסף משיריו המוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר &quot;בשעה שמלך המשיח בא&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br /> <br /> ==ישיבה בהפרדה==<br /> ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ&quot;ח]]) של הופעת &quot;האסק&quot; (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br /> <br /> ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל&quot;[[חלוקת דולרים]]&quot; ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br /> בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה &quot;ישיבה משפחתית&quot;. ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ&quot;ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br /> <br /> הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב&quot;ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע&quot;ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב&quot;דים]}}. <br /> <br /> לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ&quot;ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב &quot;תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49543}}.<br /> <br /> == דיסקוגרפיה ==<br /> ===אלבומים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * ניגונים חסידיים ([[תשל&quot;ג]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל&quot;ה<br /> * משיח במהרה יבוא ([[תשל&quot;ה]])<br /> * אוהבי השם ([[תשל&quot;ז]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ה]])<br /> * איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br /> * וכל מאמינים ([[תשל&quot;ט]])<br /> * לחיים בירושלים ([[תש&quot;מ]])<br /> * זכרונות ([[תשמ&quot;א]])<br /> * רק שבת אחת ([[תשמ&quot;ג]])<br /> * מהרה יבנה המקדש<br /> * סימן טוב ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * מעגל השנה 1 ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br /> * האלבום הכפול (1990)<br /> * אני מאמין (1991)<br /> * משיח (1992)<br /> * תמיד בשמחה (1994)<br /> * ניגוני בית אבא (1996)<br /> * אין עוד מלבדו (1997)<br /> * האוסף האנגלי (1998)<br /> * כולנו יחד (1999)<br /> * לולא תורתך (1999)<br /> * מאמינים בני מאמינים (2001)<br /> * קומזיץ (2003)<br /> * נחמו עמי (2004)<br /> * אפשר לתקן (2006)<br /> * האוסף באידיש (2007)<br /> * כולם אהובים (2009)<br /> * כיסופים (2011)<br /> * צעקה (2017)<br /> * השפעות (2022)<br /> }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br /> ===דוד ורדיגר===<br /> ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר&quot;פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע&quot;ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[קרקוב]]. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו&quot;ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br /> <br /> לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש&quot;י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי&quot;א]]), חיים (נולד ב[[תשי&quot;ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי&quot;ט]]).<br /> <br /> בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור &quot;חזן ורדיגר&quot;. מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו &quot;שמע ישראל&quot;, ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי&quot;ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש&quot;כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br /> <br /> ===יידל ורדיגר===<br /> בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו &quot;רק שבת אחת&quot; בשיר &quot;רחם&quot;. ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר &quot;שירו למלך&quot; שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br /> <br /> יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br /> <br /> יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות שונים בעולם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===אצל הרבי===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ&quot;ב), [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> <br /> ===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד{{וידאו}} {{אינפו}}] {{קישור שבור}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב&quot;די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר &quot;אני מאמין&quot; יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר &quot;משיח&quot; יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים &quot;ענוים&quot;]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י&quot;א ניסן תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31605 במופע ה'טלטון' תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י&quot;א ניסן] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48643 בראיון מיוחד לחב&quot;ד. אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש&quot;ע] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60992 במפגן ענק לרגל י&quot;א ניסן תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב&quot;ד בדיסק &quot;כיסופים&quot;]{{צליל}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש&quot;פ}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]] <br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=816765 2026-01-03T19:37:01Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו&quot;ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל&quot;ה]])]]<br /> ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב&quot;ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישרא<br /> <br /> ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי&quot;א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br /> <br /> אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו &quot;מרדכי בן דוד וורדיגר&quot;, במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא &quot;ממקומך&quot;, בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם &quot;מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם &quot;מרדכי בן דוד ורדיגר&quot;. שנה לאחר מכן [[תשל&quot;ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם &quot;מרדכי בן דוד&quot;, שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br /> <br /> בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור|גור וחבד]]<br /> <br /> <br /> . במשך השנים התקרב ביותר לאדמו&quot;ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו&quot;ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: &quot;שתזכה לשמח עד ביאת גואל&quot;] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב&quot;ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו&quot;ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br /> <br /> ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו &quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot; בשנת [[תשמ&quot;א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br /> <br /> ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה &quot;ענק הזמר החסידי&quot; או &quot;מלך המוזיקה החסידית&quot;. בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br /> <br /> &quot;תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב&quot;ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]&quot; אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br /> שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב&quot;טלטון&quot;]]<br /> לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה&quot;טלטון&quot;, ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;נ]] לפני שנסע ל&quot;טלטון&quot; ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> באחד משנות הממ&quot;ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br /> <br /> זמן מה לפני [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br /> <br /> בבוקר של [[ל&quot;ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי&quot;ק, שישיר גם בנוכחותו.<br /> <br /> ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב&quot;דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): &quot;איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל&quot;ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל&quot;. (&quot;כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל&quot;ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל&quot;){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בשבט]] [[תנש&quot;א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br /> <br /> כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: &quot;אותך הצליח הקב&quot;ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב&quot;ה]] יעזור לך&quot;{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62351}}.<br /> <br /> כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br /> <br /> פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38549}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000){{מקור}}.<br /> <br /> לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: &quot;אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות&quot;. ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] תשנ&quot;ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע&quot;י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.<br /> <br /> על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br /> במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב&quot;ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב&quot;ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב&quot;ד: &quot;הניגונים של חב&quot;ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13640}}.<br /> <br /> אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר &quot;משיח&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ&quot;ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס&quot;ד]], בשכונת &quot;שמואל הנביא&quot; בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים &quot;עד מתי?!&quot;{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> שיר נוסף משיריו המוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר &quot;בשעה שמלך המשיח בא&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br /> <br /> ==ישיבה בהפרדה==<br /> ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ&quot;ח]]) של הופעת &quot;האסק&quot; (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br /> <br /> ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל&quot;[[חלוקת דולרים]]&quot; ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br /> בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה &quot;ישיבה משפחתית&quot;. ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ&quot;ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br /> <br /> הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב&quot;ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע&quot;ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב&quot;דים]}}. <br /> <br /> לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ&quot;ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב &quot;תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49543}}.<br /> <br /> == דיסקוגרפיה ==<br /> ===אלבומים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * ניגונים חסידיים ([[תשל&quot;ג]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל&quot;ה<br /> * משיח במהרה יבוא ([[תשל&quot;ה]])<br /> * אוהבי השם ([[תשל&quot;ז]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ה]])<br /> * איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br /> * וכל מאמינים ([[תשל&quot;ט]])<br /> * לחיים בירושלים ([[תש&quot;מ]])<br /> * זכרונות ([[תשמ&quot;א]])<br /> * רק שבת אחת ([[תשמ&quot;ג]])<br /> * מהרה יבנה המקדש<br /> * סימן טוב ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * מעגל השנה 1 ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br /> * האלבום הכפול (1990)<br /> * אני מאמין (1991)<br /> * משיח (1992)<br /> * תמיד בשמחה (1994)<br /> * ניגוני בית אבא (1996)<br /> * אין עוד מלבדו (1997)<br /> * האוסף האנגלי (1998)<br /> * כולנו יחד (1999)<br /> * לולא תורתך (1999)<br /> * מאמינים בני מאמינים (2001)<br /> * קומזיץ (2003)<br /> * נחמו עמי (2004)<br /> * אפשר לתקן (2006)<br /> * האוסף באידיש (2007)<br /> * כולם אהובים (2009)<br /> * כיסופים (2011)<br /> * צעקה (2017)<br /> * השפעות (2022)<br /> }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br /> ===דוד ורדיגר===<br /> ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר&quot;פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע&quot;ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[קרקוב]]. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו&quot;ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br /> <br /> לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש&quot;י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי&quot;א]]), חיים (נולד ב[[תשי&quot;ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי&quot;ט]]).<br /> <br /> בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור &quot;חזן ורדיגר&quot;. מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו &quot;שמע ישראל&quot;, ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי&quot;ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש&quot;כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br /> <br /> ===יידל ורדיגר===<br /> בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו &quot;רק שבת אחת&quot; בשיר &quot;רחם&quot;. ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר &quot;שירו למלך&quot; שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br /> <br /> יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br /> <br /> יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות שונים בעולם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===אצל הרבי===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ&quot;ב), [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> <br /> ===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד{{וידאו}} {{אינפו}}] {{קישור שבור}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב&quot;די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר &quot;אני מאמין&quot; יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר &quot;משיח&quot; יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים &quot;ענוים&quot;]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י&quot;א ניסן תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31605 במופע ה'טלטון' תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י&quot;א ניסן] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48643 בראיון מיוחד לחב&quot;ד. אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש&quot;ע] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60992 במפגן ענק לרגל י&quot;א ניסן תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב&quot;ד בדיסק &quot;כיסופים&quot;]{{צליל}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש&quot;פ}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]] <br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=816764 2026-01-03T19:36:13Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו&quot;ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל&quot;ה]])]]<br /> ר' '''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב&quot;ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל והוא אח של דוד החקיין גם ושל דודו פישר<br /> <br /> ובעולם. כיום מתגורר בסיגייט שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי&quot;א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע [[מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br /> <br /> אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו &quot;מרדכי בן דוד וורדיגר&quot;, במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא &quot;ממקומך&quot;, בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם &quot;מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם &quot;מרדכי בן דוד ורדיגר&quot;. שנה לאחר מכן [[תשל&quot;ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם &quot;מרדכי בן דוד&quot;, שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br /> <br /> בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור|גור וחבד]]<br /> <br /> <br /> . במשך השנים התקרב ביותר לאדמו&quot;ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו&quot;ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: &quot;שתזכה לשמח עד ביאת גואל&quot;] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב&quot;ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו&quot;ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br /> <br /> ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו &quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot; בשנת [[תשמ&quot;א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br /> <br /> ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה &quot;ענק הזמר החסידי&quot; או &quot;מלך המוזיקה החסידית&quot;. בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br /> <br /> &quot;תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב&quot;ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]&quot; אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br /> שיתוף פעולה הדוק היה לו עם המעבד מונה רוזנבלום שאף הלחין לו להיטי ענק כדוגמת שמע בני משיח אין עוד מלבדו ועוד רבים<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב&quot;טלטון&quot;]]<br /> לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה&quot;טלטון&quot;, ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;נ]] לפני שנסע ל&quot;טלטון&quot; ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> באחד משנות הממ&quot;ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br /> <br /> זמן מה לפני [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br /> <br /> בבוקר של [[ל&quot;ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי&quot;ק, שישיר גם בנוכחותו.<br /> <br /> ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב&quot;דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): &quot;איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל&quot;ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל&quot;. (&quot;כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל&quot;ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל&quot;){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיק. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בשבט]] [[תנש&quot;א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br /> <br /> כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: &quot;אותך הצליח הקב&quot;ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב&quot;ה]] יעזור לך&quot;{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62351}}.<br /> <br /> כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br /> <br /> פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38549}}.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור השליח הרב [[שלמה קונין]], וכי יופיע שם בשבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 565}}.<br /> <br /> הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000){{מקור}}.<br /> <br /> לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: &quot;אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות&quot;. ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] תשנ&quot;ה, שר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך ביד אליהו ע&quot;י הרב [[זמרוני ציק]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]] ובהמשך אף בכינוסים דומים נוספים.<br /> <br /> על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br /> במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב&quot;ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב&quot;ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב&quot;ד: &quot;הניגונים של חב&quot;ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13640}}.<br /> <br /> אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר &quot;משיח&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ&quot;ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס&quot;ד]], בשכונת &quot;שמואל הנביא&quot; בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים &quot;עד מתי?!&quot;{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br /> <br /> שיר נוסף משיריו המוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר &quot;בשעה שמלך המשיח בא&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br /> <br /> ==ישיבה בהפרדה==<br /> ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ&quot;ח]]) של הופעת &quot;האסק&quot; (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br /> <br /> ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל&quot;[[חלוקת דולרים]]&quot; ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br /> בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה &quot;ישיבה משפחתית&quot;. ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ&quot;ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br /> <br /> הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב&quot;ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע&quot;ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב&quot;דים]}}. <br /> <br /> לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ&quot;ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב &quot;תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות&quot;{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49543}}.<br /> <br /> == דיסקוגרפיה ==<br /> ===אלבומים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * ניגונים חסידיים ([[תשל&quot;ג]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ד]]) נשמה )פראו אנד סינג( תשל&quot;ה<br /> * משיח במהרה יבוא ([[תשל&quot;ה]])<br /> * אוהבי השם ([[תשל&quot;ז]])<br /> * הנני ([[תשל&quot;ה]])<br /> * איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br /> * וכל מאמינים ([[תשל&quot;ט]])<br /> * לחיים בירושלים ([[תש&quot;מ]])<br /> * זכרונות ([[תשמ&quot;א]])<br /> * רק שבת אחת ([[תשמ&quot;ג]])<br /> * מהרה יבנה המקדש<br /> * סימן טוב ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * מעגל השנה 1 ([[תשמ&quot;ד]])<br /> * ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br /> * האלבום הכפול (1990)<br /> * אני מאמין (1991)<br /> * משיח (1992)<br /> * תמיד בשמחה (1994)<br /> * ניגוני בית אבא (1996)<br /> * אין עוד מלבדו (1997)<br /> * האוסף האנגלי (1998)<br /> * כולנו יחד (1999)<br /> * לולא תורתך (1999)<br /> * מאמינים בני מאמינים (2001)<br /> * קומזיץ (2003)<br /> * נחמו עמי (2004)<br /> * אפשר לתקן (2006)<br /> * האוסף באידיש (2007)<br /> * כולם אהובים (2009)<br /> * כיסופים (2011)<br /> * צעקה (2017)<br /> * השפעות (2022)<br /> }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br /> ===דוד ורדיגר===<br /> ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר&quot;פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע&quot;ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[קרקוב]]. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו&quot;ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br /> <br /> לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש&quot;י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי&quot;א]]), חיים (נולד ב[[תשי&quot;ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי&quot;ט]]).<br /> <br /> בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור &quot;חזן ורדיגר&quot;. מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו &quot;שמע ישראל&quot;, ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי&quot;ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש&quot;כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br /> <br /> ===יידל ורדיגר===<br /> בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו &quot;רק שבת אחת&quot; בשיר &quot;רחם&quot;. ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר &quot;שירו למלך&quot; שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br /> <br /> יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br /> <br /> יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב&quot;דיים במקומות שונים בעולם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===אצל הרבי===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ&quot;ב), [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br /> <br /> ===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד{{וידאו}} {{אינפו}}] {{קישור שבור}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב&quot;די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר &quot;אני מאמין&quot; יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר &quot;משיח&quot; יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים &quot;ענוים&quot;]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י&quot;א ניסן תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31605 במופע ה'טלטון' תשס&quot;ז] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י&quot;א ניסן] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48643 בראיון מיוחד לחב&quot;ד. אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש&quot;ע] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60992 במפגן ענק לרגל י&quot;א ניסן תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע&quot;א] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב&quot;ד בדיסק &quot;כיסופים&quot;]{{צליל}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש&quot;פ}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]] <br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=816763 2026-01-03T19:33:56Z

<p>אבגדה: /* אלבומי געגועים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:געגועים.jpg|ממוזער|אלבום געגועים 4]]<br /> '''געגועים''' הינה סדרת שמע של ניגוני חב&quot;ד עתיקים ובחלקם בלתי מוכרים אשר מופצים בחסידות [[חב&quot;ד]] ומחוצה לה. הניגונים מבוצעים על ידי הרב [[מנחם מענדל עמאר]] ובני משפחתו, תחת המוסד [[מרכז אור מנחם (אשדוד)]].<br /> <br /> ==אלבומי געגועים==<br /> פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים לרוב.<br /> <br /> הפרוייקט מפורסם בקרב קהלים רחבים וזוכה לפופולריות רבה.<br /> <br /> האלבומים כוללים מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו, ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בלב. <br /> <br /> הדיסק הראשון יצא בשנת [[תשע&quot;ד]], ומאז יצאו מספר דיסקים, הדיסק האחרון מבניהם עד עתה (השישי) יצא בשנת [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו רק סינגלים אך לא דיסק.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני 'געגועים' מפתיע עם מיליון האזנות{{col}}]}}.<br /> <br /> <br /> ===קטעי חזנות===<br /> <br /> בין הניגונים ישנם גם קטעי תפילה וחזנות, אשר הרב [[מנחם מענדל עמאר]], יוצר האלבום, הוציא לקראת חודש תשרי [[תשפ&quot;א]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/529877/קטעי חזנות] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> הרב מנחם מענדל עמאר זכה לשמוע קטעי תפילה אלו מפי זקני גדולי החסידים ובעלי התפילה בצרפת הרב [[חנן לוין]] והרב [[שמואל דוד בלינוב]] ואחרים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גל' 1301 (לש&quot;פ פקודי תשפ&quot;ב) ע' 28 ואילך.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''חסיד, מה הניגון שלך?''', [[שבועון בית משיח]] גל' 1301 (לש&quot;פ פקודי תשפ&quot;ב) ע' 28 ואילך<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/ תגית: פרוייקט געגועים]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4378437/jewish/Chabad-Nigunim-with-Rabbi-Amar.htm אלבומי געגועים להאזנה]''' באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *[https://chabad.info/news/604790/ כתבה על האלבום] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8/ חלק מהניגונים שבאלבום] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/147342 הצצה לאולפן ההקלטות של 'געגועים' 8] ב{{col}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]<br /> [[en:Gaguim]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=816739 2026-01-02T10:48:11Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות]]י, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' ניסן פינסון לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.<br /> [[קובץ:הרד''ש חדד אצל הרבי.png|ממוזער|הרב חדד אצל הרבי]]<br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] בבית הסוהר באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ מנכבדי קהילת חב&quot;ד בעיר מגדל העמק: הרב דוד שמעון חדד ז&quot;ל] {{col}}.}}.<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}.}}.<br /> וכן לזכרו הוכרז ב[[חיידר נט]] ביוזמת בנו שמשמש שם כ[[מלמד]] מבצע בקיאות בתורה שנערך במשך שלוש שנים על [[חומש (ספר)|חומשים]] [[בראשית]], [[שמות]] ו[[ויקרא]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תות&quot;ל קריית גת]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד ב[[חריש (עיר)|חריש]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד|לוד.]]<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרון - סגן מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב [[יוסף יצחק עובדיה]] - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/630689/ הרב מאיר מזוז מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] מאיר מאזוז {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/127085 &quot;נקודה אחת בלטה אצלו ורואים שהשפיעה על כל משפחתו&quot;] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=816738 2026-01-02T10:43:55Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות]]י, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' ניסן פינסון לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.<br /> [[קובץ:הרד''ש חדד אצל הרבי.png|ממוזער|הרב חדד אצל הרבי]]<br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] בבית הסוהר באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ מנכבדי קהילת חב&quot;ד בעיר מגדל העמק: הרב דוד שמעון חדד ז&quot;ל] {{col}}.}}.<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}.}}.<br /> וכן לזכרו הוכרז ב[[חיידר נט]] ביוזמת בנו שמשמש שם כ[[מלמד]] מבצע בקיאות בתורה שנערך במשך שלוש שנים על [[חומש (ספר)|חומשים]] [[בראשית]], [[שמות]] ו[[ויקרא]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תות&quot;ל קריית גת]]<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]]<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד ב[[חריש (עיר)|חריש]]<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]]<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרון - סגן מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> *מרת אסנת, אשת הרב [[יוסף יצחק עובדיה]] - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/630689/ הרב מאיר מזוז מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] מאיר מאזוז {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/127085 &quot;נקודה אחת בלטה אצלו ורואים שהשפיעה על כל משפחתו&quot;] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=816708 2026-01-01T20:27:10Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות]]י, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' ניסן פינסון לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.<br /> [[קובץ:הרד''ש חדד אצל הרבי.png|ממוזער|הרב חדד אצל הרבי]]<br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] בבית הסוהר באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ מנכבדי קהילת חב&quot;ד בעיר מגדל העמק: הרב דוד שמעון חדד ז&quot;ל] {{col}}.}}.<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}.}}.<br /> וכן לזכרו הוכרז ב[[חיידר נט]] ביוזמת בנו שמשמש שם כ[[מלמד]] מבצע בקיאות בתורה שנערך במשך שלוש שנים על [[חומש (ספר)|חומשים]] [[בראשית]], [[שמות]] ו[[ויקרא]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תות&quot;ל קריית גת]]<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]]<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד ב[[חריש (עיר)|חריש]]<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]]<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - סגן מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> *מרת אסנת, אשת הרב [[יוסף יצחק עובדיה]] - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/630689/ הרב מאיר מזוז מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] מאיר מאזוז {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/127085 &quot;נקודה אחת בלטה אצלו ורואים שהשפיעה על כל משפחתו&quot;] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%93%27%27%D7%A9_%D7%97%D7%93%D7%93_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.png&diff=816705 2026-01-01T20:21:06Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>הרד''ש חדד אצל הרבי</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A7%D7%9E%D7%9C&diff=816436 2025-12-30T12:01:21Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יוסף מקמל''' (נולד ב[[י&quot;א בשבט]] [[תשי&quot;ח]]) הוא שליח הרבי ומנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ב[[עכו]], ומאנשי קהילת חב&quot;ד ב[[קריית ים]] שב[[חיפה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א בשבט]] [[תשי&quot;ח]] לרב משה מקמל.<br /> <br /> בעודו בחור התקרב לחסידות חב&quot;ד, נמנה על התלמידים שהשתתפו בשיעורים ובפעילויות שארגן הרב [[יגאל פיזם]] ועם הקמת [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] המקומי, היה האחראי על מערך ההסעות.<br /> <br /> לאחר חתונתו, החל לפעול בשליחות הרבי ב[[עכו]], לצד השליח הרב אוירכמן, וקבע את מגוריו ב[[קריית ים]] שבחיפה.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ד היה שותף בעריכה והוצאה לאור של הקובץ התורני 'שומרי החומות' בו התפרסמו חידושי תורה של רבני אנ&quot;ש בצפון הארץ.<br /> <br /> כיום משמש כמנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד בעכו, ומפעילי חב&quot;ד בקרית ים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' משה חיים מקמל - קריית מלאכי.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל מקמל - אשקלון.<br /> *בתו מרת חנה, רעיית ר' יוסף יצחק שרעבי.<br /> *חתנו, ר' [[משה אסולין]] - מנהל [[תלמוד תורה חב&quot;ד צבאות מנחם קרית שמואל]].<br /> *חתנו, הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי לקריית ביאליק.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מקמל, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בעכו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מקמל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=816434 2025-12-30T11:44:40Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שי גוב-ארי''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1979) הוא רב בכיר בשירות בתי הסוהר, פעיל להפצת יהדות, וחבר קהילת חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב חשון]] [[תש&quot;מ]] ב[[עמנואל]] לדניאל שלמה (דן) ורחל גוב ארי. אמו שימשה כקצינה בבסיס תל השומר, ולאחר חזרתה בתשובה והתקרבותה לחסידות חב&quot;ד, הפעילה בית חב&quot;ד בבסיס{{הערה|[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%AA%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8/ בית חב&quot;ד בבסיס תל השומר].}}.<br /> <br /> כנער, למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ציפורה חיה, בת הרב [[שמעון מלכיאלי]], ולאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[לוד]].<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ד]] שימש כמחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד בית שמש, ובשנת תשס&quot;ד מונה לרב בשירות בתי הסוהר{{הערה|[https://col.org.il/news/4128 רב חב&quot;די נוסף בשב&quot;ס: הרב גוב ארי], חב&quot;ד און ליין.}}, כרב הכלא 'אהלי קידר' (אהלי עוז) בבאר שבע, כמחליפו של הרב החב&quot;די ששימש בתפקיד לפניו, הרב [[מיכאל מלכה]] (שעבר לשמש כרב בית הכלא 'דקל'). עם כניסתו לשרת בתפקיד רבני בשב&quot;ס, המשיך את דרך חותנו הרב מלכיאלי המשמש אף הוא כרב בכיר בשב&quot;ס.<br /> <br /> בתקופת מאסרו של מנהיג קהילת 'שובו בנים' ברסלב ר' אליעזר ברלנד, למד עמו בחברותא מתורת חב&quot;ד, בדגש על לקוטי שיחות של הרבי.<br /> <br /> בשל תפקידו, עבר להתגורר במשך תקופה בבאר שבע בסמוך למקום עבודתו.<br /> <br /> שימש בתפקידים רבנות שונים בשירות בתי הסוהר, בהם כרב בית הסוהר 'אלה', כרב מחוז דרום בשב&quot;ס.<br /> <br /> בחודש שבט תשפ&quot;ה נבחר לשמש כראש ענף תיקון תורני בשב&quot;ס.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * חתנו, הרב אריה יונתן חדד - ר&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ בישיבת תות&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל קריית גת.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוב ארי, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מלכיאלי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A5_(%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7)&diff=816433 2025-12-30T11:33:11Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ZAIANTZ770.png|טקסט=הרב זאיאנץ (תשפ&quot;ד,משמאל)|ממוזער|הרב זאיאנץ מדבר בפני בחורים (משמאל,תשפ&quot;ד)]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת חב&quot;ד מגדל העמק|אחר=שליח הראשון של הרבי בברזיל|ראו=שמחה יצחק זאיאנץ (ברזיל)}}<br /> '''הרב שמחה יצחק זאיאנץ''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ה]]) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ומעורכי ספרי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]] ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ה]] לאביו הרב יחיאל יוסף (בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]]) ולאמו מרת דינה לבית סוויסא.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]] למד ב[[בית חיינו]] ובישיבה שעל יד האהל הק'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת 'אהל מנחם מענדל' ב[[דטרויט]].<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ח]] נישא לבתו של הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] [[שליח]] הרבי לקריית טבעון.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לכהן כמשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]],בנוסף משמש הרב זאיאנץ כשליח בשכונת &quot;נחל צבי&quot; בעיר.<br /> <br /> כמו כן עוסק הרב זאיאנץ בעריכת רבים מספרי הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]], בעיקר בעריכת מפתחות ומראי-מקומות למאמרי רבותינו נשיאנו, לדוגמא: [[ספר המאמרים עת&quot;ר]], [[סידור עם דא&quot;ח]] (הוצאת תשע&quot;ט) ועוד.<br /> <br /> הרב זאיאנץ ידוע בשיעוריו המעמיקים בתורת החסידות, וכן בהכוונותיו המיוחדות לתלמידי התמימים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * גיסו,הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]].<br /> * גיסו,הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]].<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:זאיאנץ, שמחה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זאיאנץ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A5&diff=816432 2025-12-30T11:32:18Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ראובן זאיאנץ''' (נולד בשנת [[תש&quot;נ]]) הוא מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד [[חריש (עיר)|חריש]], שליח הרבי בשכונת הפרחים בעיר, ומנהל אגף הפעילות עם דוברי ספרדית בעיר מטעם הבית חב&quot;ד המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;נ]] בריו דה ז'נרו, ברזיל, לר' יחיאל יוסף, בנו של הרב [[לייבל זייאנץ]], ולאמו לבית סוויסא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה גדולה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחריה נשלח מטעם הישיבה ללמוד בשיעור ד' כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] בסניף הישיבה בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]]. בשנים אלו שימש כחבר מערכת ספרי הפלפולים התורניים שיצאו לאור על ידי הישיבות, 'מגדל דוד' וש'ערי תורה'.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר לימוד של שנתיים ב-770 חזר לישיבת תומכי תמימים מגדל העמק ושימש בה כתלמיד-שליח. בשנת תשע&quot;ה נשא את בתו של הרב [[מנחם מענדל דונין]] ממגדל העמק.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] הצטרף לשלוחי הרבי ב[[חריש (עיר)|חריש]], והחל לפעול בשכונת 'הפרחים' בעיר ומתמקד בפעילות עם ציבור דוברי הספרדית בעיר.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לחריש, התמנה לשמש כמנהל תלמוד תורה חב&quot;ד המקומי, המהווה תלמוד תורה צומח שתחת ניהולו קיבל את סמל המוסד ואת המבנה החדש שהוענק לתלמוד תורה על ידי העירייה לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * אחיו, הרב שמחה יצחק זאיאנץ - משפיע בישיבת תות&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל מגדל העמק.<br /> {{מיון רגיל:זאיאנץ, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחריש]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=816379 2025-12-29T22:25:05Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט{{הערה|[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&quot;ד 'געגועים' מפתיע עם מיליון האזנות] {{col}}.}}, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר - משלוחי הרבי לפושאן, סין<br /> *בתו, מרת חיה מושקא - אשת הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> *'''the inside track''', מגזין COLLIVE גליון 30 ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=816378 2025-12-29T22:24:41Z

<p>אבגדה: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט{{הערה|[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&quot;ד 'געגועים' מפתיע עם מיליון האזנות] {{col}}.}}, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר - משלוחי הרבי לפושאן, סין<br /> *בתו, מרת מושקא - אשת הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> *'''the inside track''', מגזין COLLIVE גליון 30 ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=816362 2025-12-29T20:35:51Z

<p>אבגדה: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון בראשית שער מלא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]], ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;. ע&quot;פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] (בגיל 11) שלו ולכן כונה '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|רשימת תולדות חיי ר' הלל (שנערכה על ידי [[הרבי]], נדפסה בספרי פלח הרמון ע&quot;ס בראשית ושמות בתחלתם וב[[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]. הרבה פרטים בערך זה מבוססים עלי') הערה 4.}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], [[גלות|גלויות]] וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לאדמו&quot;ר רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> == מתקרב לאדמו&quot;ר הזקן ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע [[חזרה]] על [[מאמר חסידות]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]], ואירוע זה 'תפס אותו' חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו&quot;ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו&quot;ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו&quot;ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו&quot;ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.<br /> <br /> את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו&quot;ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.<br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו&quot;ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל אדמו&quot;ר האמצעי{{הבהרה|בחיי אדה&quot;ז נסע לאדמו&quot;ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר [[פאריטש]] ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר&quot;י]] הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין]]&quot;.<br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.<br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור יושן עם עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==כשד&quot;ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח&quot;כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br /> <br /> כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br /> <br /> סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br /> <br /> השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי [[יצחק אייזיק מהומיל'יע]]. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר [[הרבי הריי&quot;צ]], לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] תרכ&quot;ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון.<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> ==מתלמידיו==<br /> * הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס<br /> * הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם<br /> * הרב [[דוב זאב קוזבניקוב]]<br /> * הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]<br /> * הרב [[גרשון בער מפהר]]<br /> * הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב<br /> * הרב [[דובער מיכלין]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]].<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] לאדמו&quot;ר האמצעי.<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי.<br /> <br /> וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדותיו נכתבו על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ונדפסו בספריו [[פלח הרימון]] על בראשית ושמות, וב[[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].<br /> *חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו&quot;ל ע&quot;י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע&quot;ה (143 עמודים).<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121–136.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35–44.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br /> *הרב חנניה זוהר, '''ר' הלל מפאריטש''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ&quot;ד עמוד 31<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br /> *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]].<br /> *חתנו, ר' שאול לעווין רב בבאברויסק<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e3/ולא_עמד_איש_אתו_-_ויגש_תרי%22ג.pdf מאמר ולא עמד איש אתו - ויגש, תרי&quot;ג]''', נדפס לראשונה לרגל [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> ;ניגוניו<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{צליל}}<br /> * לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע&quot;ו {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63155 &quot;הצדיק מרוסיה הלבנה&quot; - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> ;ציונו<br /> * נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב&quot;ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י&quot;א אב תשע&quot;ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br /> *[https://www.kramim.info/article/hilelparitcheryunik/57760323 סיפורים על הרה&quot;צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה&quot;ח ר' נפתלי יוניק]. <br /> ;מדיה<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפאריטש]]<br /> [[en:Hillel Paritcher]]<br /> [[קטגוריה:חסידות של חסידים]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&diff=811295 2025-11-24T21:17:22Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה - מפעיל מערכת}}<br /> דף זה מכיל הנחיות לשימוש בהרשאות [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת|מפעיל מערכת]] ולטיפול בבעיות נפוצות שבהן עשויים מפעילי מערכת להיתקל. שימו לב לכך שדף זה מסביר את האופן שבו עליכם להשתמש ביכולותיכם, אך לא את המדיניות העומדת מאחוריהן. כל המפעילים חייבים להכיר היטב את המדיניות של חב&quot;דפדיה, ולהשתמש בסמכויותיהם בהתאם. רשימת דפי המדיניות שאותם חייבים כל המפעילים החדשים לקרוא נמצאת ב[[#רשימת דפים חשובים|סוף דף זה]].<br /> <br /> == מחיקת דף ==<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:מדיניות המחיקה]]'''<br /> <br /> לחצו על הלשונית &quot;מחיקה&quot; בדף שאותו אתם רוצים למחוק, או הקישו על {{Charbuttons|Alt|D}} במקלדת. ייפתח בפניכם דף עם שורה למילוי הנימוק למחיקה. לרוב, השורה תכיל את 150 התווים הראשונים של הדף הנמחק. במקרים של מחיקה בנוהל מחיקה מהירה, ניתן להסתפק בהצגת תוכן זה בלבד בתור הנימוק למחיקה. במקרים אחרים, עליכם להסביר מדוע אתם מוחקים את הדף. נימוק לדוגמה: &quot;הוחלט למחוק בהצבעת מחיקה, 6 תומכים במחיקה, מתנגד אחד&quot;.<br /> <br /> שימו לב כי נימוק המחיקה גלוי לכל, ולכן יש לוודא שלא מופיעות בו שאריות של תוכן בעייתי, כגון הפרת זכויות יוצרים או תוכן בעל אופן פוגעני, פוליטי, לא צנוע, מסחרי וכיוצא בזה.<br /> <br /> אם בוצעה בדף שאותו אתם מוחקים יותר מעריכה אחת, תוצג אזהרה בדף אישור המחיקה. אם דף נראה כמו מועמד למחיקה מהירה, אך יש לו גרסאות קודמות, ייתכן שמדובר בהשחתה בלבד, ויש לשחזרו למצבו הקודם.<br /> <br /> לאחר המחיקה, יש לברר האם היה לדף שנמחק דף שיחה. אם כן, יש למחוק גם אותו. אם הדף שמחקתם הוא דף שאסור לו להתקיים, בדקו האם ישנם קישורים לאותו דף (באמצעות הקישור &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;, הנמצא בתיבת הכלים שבצד ימין) ותקנו אותם. דפים שאסור להם להתקיים יכולים להיות, למשל, דפים שבשמם יש שגיאת כתיב.<br /> <br /> === מחיקת תמונה ===<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:מדיניות המחיקה]]'''<br /> <br /> כדי למחוק גרסה ישנה של תמונה, לחצו על הקישור &quot;מחק&quot;, המופיע לצד התאריך המתאים. אם ברצונכם למחוק את כל הגרסאות (כלומר, להסיר את התמונה באופן מוחלט), לחצו על &quot;מחק את כל גרסאות התמונה&quot; או על הלשונית &quot;מחיקה&quot; שבראש הדף. שימו לב לכך שאין אפשרות למחוק רק את הגרסה הנוכחית של התמונה מבלי למחוק גם את הגרסאות הקודמות ואת דף תיאור התמונה.<br /> <br /> אם תבחרו למחוק את כל הגרסאות, יופיע בפניכם דף אישור מחיקה רגיל, ובו שורת נימוק למחיקה ותיבת אישור, והמחיקה תתווסף ל[[מיוחד:יומנים/delete|יומן המחיקות]]. אם תבחרו למחוק רק גרסה אחת, לא ייפתח בפניכם דף אישור, אך הפעולה עדיין תירשם ביומן המחיקות.<br /> <br /> ===הסתרת ושחזור גרסאות===<br /> [[קובץ:Hide version2.png|שמאל|ממוזער|250px|יש לבחור באפשרות הרלוונטית]]<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:הסתרת גרסאות]]'''<br /> <br /> כדי להסתיר גרסה ישנה של עריכה, לחצו בדף השוואת הגרסאות על הסתרת/הצגת הגרסה, וסמנו אחת או יותר מהאפשרויות הבאות:<br /> * הסתרת תוכן הגרסה<br /> * הסתרת תקציר העריכה<br /> * הסתרת שם המשתמש או כתובת ה־IP של העורך<br /> יש לתת נימוק וללחוץ על '''ביצוע על הגרסה שנבחרה'''.<br /> <br /> הסתרת גרסאות מסוימות או תקצירי עריכה תעשה במקרים חמורים הנתונים לשיקול דעתם של המפעילים, בהתאם ל[[חב&quot;דפדיה:הסתרת גרסאות|דף המדיניות]].<br /> <br /> == צפייה ושחזור דפים מחוקים ==<br /> ניתן לשחזר דפים כל עוד הם שמורים ב[[מיוחד:צפייה בדפים מחוקים|ארכיון]]. פריטים מופיעים בארכיון רק אם נמחקו אחרי 6 ביוני 2004, ואילו הפריטים ביומן המחיקות מופיעים רק אם המחיקות בוצעו לאחר 23 בדצמבר 2004. ניתן לשחזר תמונות שנמחקו (כולל תמונות שנמחקו רק גרסאות מסוימות שלהן) רק אם הן נמחקו אחרי 16 ביוני 2006.<br /> <br /> אם הדף לא שוחזר מאז מחיקתו, תוכלו למצוא בראשו הודעה המודיעה כמה גרסאות שמורות בארכיון, עם קישור לצפייה בהן. ניתן לצפות בכל גרסה בנפרד. שחזור הדף נעשה על ידי לחיצה על הלחצן &quot;שחזור&quot;; פעולה זו תשחזר כברירת המחדל את כל הגרסאות, אך אם ברצונכם לשחזר רק גרסאות ספציפיות, עשו זאת באמצעות סימון התיבה שבצמוד לתאריך המתאים (ניתן לסמן את כל התיבות כדי לבחור גרסה אחרת באמצעות הכפתור &quot;סימון כל הגרסאות&quot;). השחזור יתבצע ברגע שבו תלחצו על הלחצן – לא ייפתח בפניכם חלון אישור נוסף. כל השחזורים מתועדים ביומן המחיקות, ממש כמו המחיקות עצמן. מספר הגרסאות ששחזרתם יצויין בתקציר.<br /> <br /> אם הדף אותו אתם רוצים לשחזר נכתב מחדש, אך אתם עדיין מעוניינים לשחזר או לצפות בגרסאותיו המחוקות, הכנסו לדף הגרסאות הקודמות שלו, שם יופיע הקישור לשחזור הגרסאות. ניתן גם לחפש דפים שנמחקו באמצעות הדף [[מיוחד:צפייה בדפים מחוקים]].<br /> <br /> == הגנה ==<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:דף מוגן]]'''<br /> <br /> כדי להגן על דף, לחצו על הלשונית {{כפתור|תפריט נסתר}} ובתפריט שיפתח על הכיתוב &quot;הגנה&quot;. ניתן גם ללחוץ על {{Charbuttons|Alt|Shift|{{=}}}}{{D}} במקלדת. פעולה זו תוביל לטופס ההגנה. בחרו את רמת ההגנה שתופעל (למי יותר לבצע את הפעולה), את זמן הפקיעה של ההגנה, את הנימוק המתאים או כתבו אחד ולחצו על &quot;אישור&quot;. שימו לב שניתן להפעיל סוגי הגנה שונים:<br /> * הגנה מעריכת דפים - מופיעה כאפשרות ראשונה והיא השימושית ביותר (תופיע ביומן כ-edit).<br /> * הגנה מיצירת דפים - מופיעה כאשר לוחצים על הגנה עבור דף שעדיין לא נוצר (תופיע ביומן כ-create). קיימת גם אפשרות מתקדמת יותר להגנה מיצירה של דפים שעונים לתבנית מסוימת - ראו [[מדיה ויקי:Titleblacklist]].<br /> * הגנה מהעברה ושינוי שם - לשם כך סמנו את &quot;שינוי אפשרויות הגנה נוספות&quot; (תופיע ביומן כ-move).<br /> רמות ההגנה מפני עריכה והעברה לא חייבות להיות זהות – ניתן להגן על דף כך שמשתמשים שאינם מפעילים לא יוכלו לשנות (להעביר) את שמו, אך כן יוכלו לערוך את תוכנו (הגנה המתאימה לוויכוחים על שם ערך).<br /> <br /> ההגנה תתועד ב[[מיוחד:יומנים/protect|יומן ההגנות]]. בערכים שהוגנו תופיע הודעת {{תב|מוגן חלקית}}, {{תב|הגנה מוגברת}} או {{תב|מוגן}}. אם רוצים שההודעה תופיע בדפים שאינם ערכים, או אם רוצים שסיבת ההגנה תופיע בגוף הערך, יש להוסיף את התבניות באופן ידני. לאחר הפעלת הגנה מלאה, חשוב מאד לספק נימוק מפורט בדף השיחה. במקרה שבו הופעלה ההגנה לאחר דיון והסכמה בין ה[[חב&quot;דפדיה:חב&quot;דפדים|מכלולאים]], אין צורך שתוסיפו הערה משלכם.<br /> <br /> הסרת הגנה או שינוי רמת הגנה מתבצעות בדיוק באותה דרך – לחיצה על הלשונית {{כפתור|תפריט נסתר}}, בחירה באפשרות &quot;שינוי הגנה&quot; ובטופס ההגנה בחירה מחדש באפשרויות השונות.<br /> <br /> ברוב המקרים מומלץ להשתמש בהגנה חלקית ולהימנע מהפעלת הגנה מלאה, שאותהּ יש לשמור למקרים קיצוניים כגון [[חב&quot;דפדיה:מלחמת עריכה|מלחמת עריכה]]. כמו כן, במקרה של השחתה ברורה מכותב אחד – יש לחסום אותו, ולא להגן על הערך. לבסוף, מומלץ להשתמש בהגנה זמנית במקום בהגנה קבועה, כשהדבר מתאפשר.<br /> <br /> הגנה על תמונה נועלת גם את דף תיאור התמונה וגם את הקובץ עצמו. פירוש הדבר הוא שמשתמשים שאינם מפעילים (או משתמשים חדשים בהגנה חלקית) אינם יכולים להחזיר את התמונה לגרסה קודמת, ואינם יכולים להעלות תמונה אחרת במקום הנוכחית, בשם זהה.<br /> <br /> == מיזוג גרסאות ==<br /> ===כללים למיזוג גרסאות===<br /> ==== יבוצע מיזוג גרסאות במקרים הבאים ====<br /> #ערך קיים במרחב הערכים, עורך מחליט לשדרג את הערך בטיוטה '''בהיקף משמעותי ''' ביחס לערך הקיים. לאחר השלמת הטיוטה, יעשה מיזוג למרחב הערכים.<br /> # עורך העלה ערך חדש בטיוטה, עבד עליו ובמקום לבצע [[חב&quot;דפדיה:העברת דפי טיוטה|העברה]], העלה את הגרסה הסופית כערך חדש. (קורה בעיקר אצל עורכים חדשים)<br /> ==== לא יבוצע מיזוג גרסאות במקרים הבאים ====<br /> # ערך חדש עלה למרחב הערכים. ולאחר תקופה התגלתה טיוטה מוזנחת באותו נושא שהחלה להיכתב לפני כן על ידי עורך אחר, והתוכן שבה אין בו כל תוספת מידע לערך הקיים שנכתב מההתחלה ללא כל קשר לטיוטה.<br /> # קיים ערך גדול במרחב הערכים, ובטיוטה נכתב פרק תוספת לערך. פרק כזה יוכנס בהעתק הדבק, ולא באמצעות מיזוג גרסאות.<br /> #איחוד ערכים - קיימים שני ערכים העוסקים באותו נושא, וב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות איחוד ערכים|מסגרת דיון איחוד ערכים]], הוחלט לאחדם. האיחוד יעשה על ידי הוספה ידנית של התוכן מהערך שמוזג לערך הראשי, והערך שמוזג יהפוך להפניה.<br /> <br /> <br /> <br /> לציון קרדיט בדף השיחה (מיועד לקרדיט לעריכות במיזמי [[ויקימדיה]] בלבד) ניתן להיעזר ב[tools.wmflabs.org/hgztools/contributors/index.php כלי לייצור רשימת תורמים].<br /> <br /> ==עצירת מלחמת עריכה==<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:מלחמת עריכה]]'''<br /> <br /> == עריכת ממשק האתר ==<br /> באפשרותכם לערוך את הודעות המערכת של ממשק האתר באמצעות דפים הנמצאים במרחב השם &quot;מדיה ויקי&quot;. לפני ביצוע פעולות עריכה כאלה יש לקרוא ולהבין את הדף [[עזרה:הודעות מערכת]].<br /> <br /> כדי לערוך קטע טקסט מסוים, סמנו אותו והעתיקו אותו באמצעות לחיצה על {{Charbuttons|Ctrl|C}} במקלדת. לאחר מכן, היכנסו ל[[מיוחד:הודעות המערכת|דף הודעות המערכת]]. בדף זה הפעילו את החיפוש של הדפדפן (לרוב באמצעות {{Charbuttons|Ctrl|F}}), וחפשו את הטקסט. לאחר שתגיעו למקום בטבלה שבו מופיע הטקסט שחיפשתם, לחצו על הקישור המופיע בטור הימני של הטבלה. עריכת הדף שייפתח בפניכם תאפשר לכם לשנות את הטקסט המופיע כחלק מן הממשק.<br /> <br /> לרוב, ניתן לערוך את הטקסט של הודעות המערכת באמצעות תחביר הוויקי הרגיל, אך יש מספר הודעות שיש לערוך בשפת [[HTML]].<br /> <br /> יש לערוך את ההודעה במכלול רק אם מדובר בשינוי ייחודי שדרוש למכלול. אם מדובר בתיקון שגיאת כתיב בעברית שבכל מקרה יש לתקן או בשיפור ניסוח של הודעה שיהיה מועיל גם למשתמשי תוכנת מדיה ויקי בעברית באתרים אחרים, יש לתקן אותו לא במרחב מדיה ויקי כאן, אלא באתר [[translatewiki:Main Page|TranslateWiki.net]], שבו מתנהל באופן מרוכז התרגום של תוכנת מדיה ויקי.<br /> <br /> ניתן לשנות את עיצוב האתר באמצעות עריכת דפי ה־[[CSS]]. הדף העיקרי לכך הוא [[מדיה ויקי:Common.css]], שמופעל בכל ערכות בעיצוב. בדף [[מדיה ויקי:Vector.css]] אפשר לעשות התאמה מיוחדת לערכת העיצוב וקטור, שפועלת כברירת מחדל אצל רוב המשתמשים (עד אפריל 2010 ברירת המחדל הייתה ערכת העיצוב מונובוק, שאפשר לעשות לה התאמה מיוחד בקובץ [[מדיה ויקי:Monobook.css]].) בנוסף, ניתן להוסיף תכונות לאתר באמצעות עריכת דפי ה־[[JavaScript]], [[מדיה ויקי:Common.js]] ו[[מדיה ויקי:Vector.js]].<br /> <br /> לעריכת ההודעה המוצגת בראש הדף, ניתן לערוך את הדף [[מדיה ויקי:Sitenotice]]. כדי לכתוב הודעה מיוחדת למשתמשים אנונימיים, יש לערוך את [[מדיה ויקי:Anonnotice]]: אם דף זה ריק או מכיל &quot;-&quot;, תוצג גם לאנונימיים ההודעה ב[[מדיה ויקי:Sitenotice]]; אך אם הדף מכיל הודעה משל עצמו, האנונימיים יראו אותה ולא את ההודעה של [[מדיה ויקי:Sitenotice]], ואם הדף מכיל את הטקסט &lt;nowiki&gt;&lt;div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;, האנונימיים לא יראו הודעה כלל, בעוד הרשומים ייראו את ההודעה מ[[מדיה ויקי:Sitenotice]].<br /> <br /> == חסימת משתמש או כתובת IP ==<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:מדיניות החסימה]]'''<br /> <br /> ===אופן החסימה===<br /> *חסימת משתמשים נעשית באמצעות הדף [[מיוחד:חסימה]]. לאחר הכניסה לדף, מלאו את שם המשתמש (ללא &quot;משתמש:&quot; בהתחלה) או את כתובת ה-IP בשדה הראשון. ניתן לגשת לדף זה באמצעות לחיצה על &quot;חסום&quot; המופיע לצד שמו של המשתמש בדף השינויים האחרונים וכך שם המשתמש או כתובת ה-IP מוכנסים באופן אוטומטי.<br /> *בתיבה בשורה השנייה יש לבחור את פרק הזמן בו לא יוכל המשתמש לערוך. ברירת המחדל היא &quot;אחר&quot; וכשאפשרות זו נבחרת יש למלא בתיבת &quot;זמן אחר&quot; את זמן החסימה הרצוי. ניתן לשנות פרק זמן זה, על פי ציוני הזמן המתוארים [www.gnu.org/software/tar/manual/html_node/Date-input-formats.html כאן] (ציון אורך החסימה בשנים, חודשים, שבועות, ימים, דקות וכולי בצורה לדוגמה &amp;lrm;5 day שתקבע את משך החסימה על חמישה ימים. אפשר גם לציין מועד לפקיעת החסימה, למשל רישום &amp;lrm;23:45 IST יחסום את המשתמש עד השעה הכתובה לפי שעון ישראל, רישום &amp;lrm;24 oct 2011 יחסום עד התאריך האמור ורישום של התאריך והשעה יפעיל את החסימה עד אותו מועד). כשבוחרים באפשרות החסימה &quot;ללא הגבלת זמן&quot;, החסימה לא תוסר עד שאתם או מפעילי מערכת אחרים יבחרו להסיר אותה (כמתואר בהמשך).<br /> *מלאו את הנימוק לחסימה (למשל: מהם הדפים שהמשתמש השחית) בשדה הסיבה.<br /> <br /> '''שימו לב:'''<br /> # יש לחסום משתמשים רק לאחר אזהרה מפורשת בדף השיחה שלהם.<br /> # המשתמש הנחסם רואה את הנימוק לחסימה בעת שהוא מנסה לערוך דף. מכיוון שיותר ממשתמש אחד עשוי להגיע למכלול מאותה כתובת IP, אין לכלול בנימוק החסימה ניסוחים מבלבלים, פוגעניים ו/או מעליבים.<br /> הכללים המלאים נמצאים בדף [[חב&quot;דפדיה:מדיניות החסימה]] ויש לפעול על פיהם.<br /> <br /> לאחר החסימה, תוסף כתובת ה-IP או שם המשתמש ל[[מיוחד:רשימת חסומים|רשימת הכתובות והמשתמשים החסומים]]. אם ברצונכם לשחרר את החסימה, מכל סיבה שהיא, הכנסו לדף הנ&quot;ל, ובחרו בקישור &quot;שחרר חסימה&quot;, הנמצא בצמוד לשמו או כתובתו של המשתמש החסום.<br /> <br /> יש באפשרותכם [[חב&quot;דפדיה:הנחיות למפעילי מערכת/חסימת טווח|לחסום גם טווח של כתובות IP]]. פעולה זו אינה פשוטה לביצוע, ועל כן אין לבצע אותה אלא אם אתם משוכנעים שאתם מבינים בדיוק מה אתם עושים - אם לא, אתם עשויים לגרום לנזק. לדף ההדרכה בנושא ראו: [[m:Range blocks|מטא-ויקי: חסימת טווח כתובות]].<br /> <br /> כל החסימות ושחרורי החסימות נרשמים ב[[מיוחד:יומנים/block|יומן החסימות]].<br /> <br /> ===הנחיות לחסימה===<br /> '''חסימת אנונימים''':<br /> *מתי לחסום ומתי לא:<br /> **חוסמים אנונימים רק בסמוך לביצוע העבירה. כלומר, תוך 5–10 דקות מביצוע ההשחתה. אם האנונימי השחית ערך אחד או שניים והסתלק, אין טעם לחסום. כדאי להכיר את כתובות ה-IP העיקריות של משתמשים ישראלים וצריך להיזהר לא לחסום כתובות אוניברסיטאיות. על מנת לגלות את הספק של המשתמש אפשר להשתמש בקישור [www.webyield.net/domainquery.html#findip הזה] או [www.webyield.net/cgi-bin/ipwhois.cgi?addr= הזה]. דרכם אפשר לגלות גם כתובות פרוקסי פתוחות.<br /> **משתמש המשחית מספר ערכים ברציפות ניתן לחסום למשך שעתיים כדי למזער את הנזק.<br /> *זמן: הזמן האופטימלי לחסימת משתמש אנונימי הוא שעתיים. הסיבה לכך פשוטה - המשחית יתקל בחסימה ויסתלק. אם יחזור כעבור שעתיים וישחית שוב, אפשר לשקול חסימה ארוכה יותר, נניח ל-24 שעות. העניין הוא שכתובות ה-IP אינן אישיות ולכן ייתכן מצב שבו יחסם משתמש שלא השחית מאומה. על מנת למזער את הפגיעה במשתמשים חפים מפשע, אין לחסום לפרקי זמן ארוכים. ישנם מקרים מיוחדים שבהם יש לחסום את האנונימי ללא הגבלת זמן – עושים זאת רק אם האנונימי מתחבר מפרוקסי פתוח.<br /> *כאשר חוסמים כתובות אנונימיות המשמשות מוסדות (בתי ספר, ספריות וכו') רצוי לחסום לזמן מזערי ככל האפשר, ולהפעיל את האפשרות &quot;חסום משתמשים אנונימים בלבד&quot; (פונקציה שתאפשר למשתמשים רשומים מהכתובת להמשיך לכתוב במכלול)<br /> <br /> '''חסימת משתמשים רשומים'''<br /> אם המשחית נרשם ותרומותיו הראשונות הן השחתה לשמהּ, אפשר לחסום ללא הגבלת זמן – החסימה כאן היא לשם משתמש ייחודי ולא לכתובת IP דינמית, לכן אין פגיעה בחפים מפשע.<br /> <br /> == שחזור מהיר ==<br /> בעוד שכל משתמש יכול [[חב&quot;דפדיה:שחזור עריכה|לשחזר דף]] מהשחתה, הרי שלמפעילים יש היכולת לשחזר דפים במהירות: כאשר אתם נמצאים בדף השוואת גרסאות (שאליו מגיעים באמצעות לחיצה על &quot;הבדל&quot;, בדף השינויים האחרונים) מופיע בפניכם הקישור &quot;שחזור&quot;. לחיצה עליו תחזיר את הערך למצבו הקודם, כאשר השינוי יסומן כמשני, ותקציר העריכה יהיה &quot;שוחזר מעריכות של X (שיחה) לעריכה האחרונה של Y&quot;. במקרה שברור לכם שכל תרומה באשר היא של משתמש מסוים היא השחתה, אין צורך שתחפשו את תרומותיו בדף השינויים האחרונים; היכנסו לדף התרומות שלו, ולחצו על הקישור &quot;שחזור&quot;, הנמצא בצמוד לכל עריכה שביצע. הקישור מופיע לצד שינויים רק אם לא בוצעו עריכות נוספות בדף לאחר אותו שינוי.<br /> <br /> במקרים בהם המשתמש &quot;מציף&quot; את דף השינויים האחרונים, היכנסו לדף התרומות שלו והוסיפו לסוף שורת ה-URL את הכיתוב: &quot;&lt;tt&gt;{{D}}?bot=1&lt;/tt&gt;&quot;. לדוגמה:<br /> :https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:תרומות/VandalUsername?bot=1<br /> במצב זה, ייפתח בפניכם דף התרומות הרגיל, אלא שכאשר תשחזרו את תרומות המשתמש, השחזור והתרומה המשוחזרת לא יופיעו בדף השינויים האחרונים. משתמשים ש'''כן''' מעוניינים לצפות בתרומות המשוחזרות ובשחזורים יכולים ללחוץ על &quot;הראה בוטים&quot;.<br /> <br /> '''שימו לב'''<br /> *צריך לוודא שהשחזור נעשה לגרסה היציבה. כמו כן, צריך לזכור שהשחזור מגלגל לאחור את כל התרומות של המשתמש ולכן כדאי לוודא שאין לו תרומה חיובית לערך לצד ההשחתה. אין להשתמש בכלי זה לעריכה שאינה השחתה פשוטה.<br /> <br /> ==בקרת שינויים==<br /> {{הפניה לערך מורחב|חב&quot;דפדיה:מערכת בקרת שינויים}}<br /> לרשות מפעילי המערכת כמו לכל חב&quot;דפדיהאים עומדים דף השינויים האחרונים ורשימת המעקב. עם זאת, לרשות מפעילי המערכת, כמו גם ל[[חב&quot;דפדיה:מנטר|מנטרים]], עומדת גם [[חב&quot;דפדיה:מערכת בקרת שינויים]] (באנגלית: [[:meta:Help:Patrolled edit|Patrolled edit]]) נוספת המובנית לתוך דף השינויים האחרונים ולרשימת המעקב. מפעילי מערכת העוקבים אחרי ערכים בדפים אלו יכולים לסמן דפים שבדקו ולא מצאו בהם השחתות מובהקות כ&quot;מנוטרים&quot;. שחזור מהיר של עריכה יסמן אותה כמנוטרת – היות שטופלה כבר. מטרת המערכת כפולה: (1) למנוע מצב שבו מספר מפעילים בודקים את אותו השינוי ובכך מבזבזים את זמנם בסוג זה של כפילות. (2) לעזור לסנן ערכים שלא נבדקו כלל.<br /> <br /> סימון ערך או דף כבדוק משמעו שאין השינוי מהווה ונדליזם (הפרת זכויות יוצרים, זבל וכדומה) – סימון ערך או דף כבדוק '''לא''' נועד לאשר את אמיתותו או נכונותו של השינוי שבוצע. בהתאם לכך, הוא אינו מדרג את הערכים ואינו משפיע עליהם מבחינת קוראי חב&quot;דפדיה וכותבי הערכים, ולמעשה – כל מי שאינו מפעיל מערכת או מנטר.<br /> <br /> ==ניהול הרשאות משתמש==<br /> מפעילי מערכת יכולים להעניק ולהסיר את ההרשאות [[חב&quot;דפדיה:בדוק עריכות אוטומטית|בדוק עריכות אוטומטית]], [[חב&quot;דפדיה:מנטר|מנטר]], [[חב&quot;דפדיה:חסין חסימות IP|חסין חסימות IP]] ו[[חב&quot;דפדיה:יוצר חשבונות|יוצר חשבונות]]. על מנת לעשות זאת יש לגשת לדף [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש]], ולהקליד את שם המשתמש הרצוי.<br /> <br /> == ייבוא דפים ==<br /> {{הפניה לערך מורחב|עזרה:ייבוא}}<br /> מפעילי מערכת ועורכי ממשק יכולים לייבא דפים ממיזמים עבריים אחרים לכאן באמצעות [[מיוחד:ייבוא|הדף המתאים]].<br /> <br /> == שליחת הודעה המונית ==<br /> {{הפניה לערך מורחב|עזרה:הודעה המונית}}<br /> מפעילי המערכת יכולים לשלוח הודעות למשתמשים מרובים באמצעות [[מיוחד:שליחת הודעה המונית|הדף המתאים]].<br /> <br /> ==טיפול בהעתקה==<br /> '''דף מדיניות: [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]]'''<br /> <br /> ברגע שמגלים העתקה, כדאי ללכת לתרומות המשתמש ולבדוק אם המשתמש הרחיב ערכים קיימים או כתב חדשים. אם כן, צריך לבדוק גם אותם. ברגע שמתגלה העתקה יש למפעיל שתי אפשרויות. הראשונה – מחיקה מהירה. השנייה – שימוש בתבנית הפרת זכויות יוצרים. אם ההעתקה הייתה מאתר מסחרי (נניח נענע, ynet וכו') צריך למחוק בלי להמתין כי ברור שיש פה הפרת זכויות יוצרים. אם העתקה הייתה מפורום או אתר פרטי, צריך להשתמש בתבנית הפרת זכויות יוצרים. כדאי להודיע למשתמשים אנונימיים על גילוי הפרת זכויות יוצרים תוך פרק זמן קצר מכתיבת הערך. אם חלפו יותר מ-30 דקות, אין טעם להודיע כי סביר להניח שהאנונימי כבר עזב את השרת וכשיתחבר מחדש, ה-IP שלו יהיה שונה.<br /> <br /> למקרה של העתקה סדרתית, שקלו שימוש ב[[תבנית:נשימה עמוקה וכוס מים קרים]].<br /> <br /> ==רשימת דפים חשובים==<br /> כל המפעילים החדשים חייבים לקרוא, בראש ובראשונה, את הדפים הבאים לפני שהם מתחילים בפעולתם:<br /> * [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:מדיניות המחיקה]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:דף מוגן]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:מדיניות החסימה]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:התמודדות עם טרולים]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:מלחמת עריכה]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:מבחן גוגל]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:נקודת מבט נייטרלית]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:מה חב&quot;דפדיה איננו]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:שימוש זהיר בסמכויות המפעיל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[mw:Manual:Administrators|מדריך למפעילי מערכת]], באתר מדיה־ויקי {{אנגלית}}<br /> * [www.webyield.net/domainquery.html#findip גילוי ספק אינטרנט]<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תמיכה טכנית]]<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - מפעיל מערכת]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=811294 2025-11-24T21:03:58Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}<br /> <br /> *[[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 6]]<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.<br /> <br /> זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות בדפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות). מועמדים רשאים להצביע לכל מועמד מלבד להם עצמם.<br /> <br /> כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;<br /> <br /> כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר. אך מועמדים שקיבלו פחות מ-75% מקולות המצביעים לא יבחרו. לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו. <br /> <br /> במקרה שכל ההצבעות חיוביות, יכנסו לתפקיד שלושת המועמדים בעלי מספר הקולות הגבוה ביותר, ובלבד שהמועמד קיבל לפחות 4 קולות של בעלי זכות הצבעה תומכים במועמדותו.<br /> <br /> ===מועמדים===<br /> בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש לעמוד ב[[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת#קריטריונים|קריטריונים]] למפעיל מערכת בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> המועמד יכול להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. כמו כן משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בדף השיחה של המועמד.<br /> <br /> <br /> <br /> ====מועמד לדוגמה====<br /> * שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}<br /> * התחלת הפעילות: תאריך ושנה</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%9D&diff=811293 2025-11-24T20:59:51Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|[[שלום עליכם]] - זה [[משתמש:שלום עליכם|שם המשתמש החדש שלי]]]]<br /> משתמש:שלום הוא [[מפעיל מערכת]], ומוותיקי העורכים מזה חמש עשרה שנים ברציפות ([[תש&quot;ע]] - [[תשפ&quot;ה]]) במיזם האנציקלופדיה החבד&quot;י היחידי והגדול ברשת [[חב&quot;דפדיה]]. מוכן לעזור לכל אחד בזמני הפנוי.<br /> <br /> בשנים האחרונות, עקב סיבה טכנית, שאי אפשר לפרסם עקב סיבות בטחוניות בעלות סיווג גבוה במיוחד, החלפתי את שמי ל[[משתמש:שלום עליכם]]. <br /> <br /> שמי הוחלף, אך לא תכונותי; ותחביבי הם לעסוק בערכים העוסקים ב[[תורת החסידות]] וב[[תורת הנגלה]]. את העיסוק בשאר הערכים, אני רואה (עם כל הכבוד הראוי) כטפל (אך לא מיותר). <br /> <br /> לשימוש מפעילי מערכת: [[מיוחד:החלפת_טקסט]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{תיבות משתמש|{{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מפעיל מערכת}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}{{תבנית:משתמש - נגד ציונות}}<br /> }}<br /> <br /> חשבון בוט: [[משתמש:שלום בוט]]<br /> {{אין תמונה|}}</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=809694 2025-11-13T16:22:53Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך חדד.jpg|ממוזער|הרב חדד נואם ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב&quot;ד היכל לוי יצחק ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ([[אסרו חג]] [[שבועות]] [[תשפ&quot;ב]])]]<br /> הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי [[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י&quot;ט מנחם אב]] [[תש&quot;מ]] כבן בכור לרב [[דוד שמעון חדד]] ולוורדה. <br /> <br /> בעודו ילד כבן שלוש, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד המקומי]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר כן שימש כנו&quot;נ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] - צרפת.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ירושלים]], והקים את בית חב&quot;ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה, ובשנת תשפ&quot;ה הקים עוד בית כנסת ברחוב החדש מורדות מלחה.<br /> <br /> הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/18857 ראו לדוגמה דיווח באתר COL].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב&quot;ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.<br /> <br /> לקראת [[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ט]], החל להוציא לאור קובץ בשם [[הברכה]], המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין הכותבים נמנו רבנים, פוסקים ומשפיעים ידועי שם.<br /> <br /> כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת [[תשע&quot;ו]] התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> בשנים [[תשפ&quot;ג]]-[[תשפ&quot;ה]] הקים בשכונת מלחה שני גנים ומעון חב&quot;ד.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> * מגילת אסתר עם פירוש 'ברוך מרדכי'.<br /> * 'כתב ברוך' - חידושים וביאורים במסכת בבא בתרא (בבלי וירושלמי).<br /> * חוברת 'וזאת הברכה'.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד|תות&quot;ל המרכזית לוד]].<br /> * בתו, מרת מזלה - אשת הרב מנחם מענדל יפרח - שליח הרבי בגן הטכנולוגי - מלחה, ירושלים.<br /> * בתו, מרת יהודית - אשת הרב משה נאבול - מלחה, ירושלים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=807239 2025-10-21T20:57:29Z

<p>אבגדה: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]] שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות|כשרותי]], והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה ה[[יין]] שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר ב[[תוניסיה|תוניס]].<br /> <br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]].{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ הודעה על פטירתו ב - col]|שם=(הערה)}}<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}|שם=(2)}}.<br /> וכן לזכרו הוכרז ב[[חיידר נט]] ביוזמת בנו שמשמש שם כ[[מלמד]] מבצע בקיאות בתורה שנערך במשך שלוש שנים על [[חומש (ספר)|חומשים]] [[בראשית]], [[שמות]] ו[[ויקרא]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תות&quot;ל קריית גת]]<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד [[חריש (עיר)|חריש]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - סגן מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב [[יוסף יצחק עובדיה]] - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/630689/ הרב [[מאיר מזוז]] מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] [[מאיר מזוז|מאיר מאזוז]] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/127085 &quot;נקודה אחת בלטה אצלו ורואים שהשפיעה על כל משפחתו&quot;] {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=804143 2025-09-29T12:41:53Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר - משלוחי הרבי לפושאן, סין.<br /> *בתו, מרת מושקא - אשת הרב יעקב ישראל אדרי - משלוחי הרבי לקרית אונו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> *'''the inside track''', מגזין COLLIVE גליון 30 ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=804141 2025-09-29T12:37:32Z

<p>אבגדה: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, משלוחי הרבי לפושאן, סין.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> *'''the inside track''', מגזין COLLIVE גליון 30 ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%93%D7%93_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=804140 2025-09-29T12:28:07Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהלה הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית. ישיבה קטנה לוד, ישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד, כולל אברכים ובית ספר למלאכה.<br /> *הרב [[ישועה חדאד]] - שליח הרבי ורב הקהילה החלאבית והלבנונית במילאנו, איטליה במשך למעלה מחמישים שנה.<br /> *הרב [[מנחם חדאד]] – רבה הראשי של בריסל ושליח הרבי בעיר, בלגיה<br /> *הרב [[דוד שמעון חדד]] - מראשוני החסידים בתוניסיה ור&quot;מ בישיבה, משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ הקודש וממייסדי קהילת חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> *הרב [[מנשה חדד]] - מנהלה הראשי של ישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד, ישיבה קטנה בלוד, כולל אברכים ובית ספר למלאכה בכפר חב&quot;ד. בעבר שימש גם כמנהל תלמוד תורה בלוד.<br /> *הרב דוד חדד - משלוחי הרבי בתאילנד.<br /> *הרב [[ברוך חדד|ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שבירושלים.<br /> *הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי לראשון לציון.<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שבניו יורק.<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי לתל אביב.<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי לקריית ביאליק ומלמד ב'חיידר נט'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי לבאר שבע.<br /> *הרב לוי חדד - משלוחי הרבי לנתיבות.<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - ר&quot;מ ומשפיע בישיבת תות&quot;ל לוד.<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - ר''מ בישיבת תות''ל קרית גת<br /> }}<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד|*]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=804139 2025-09-29T12:25:19Z

<p>אבגדה: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הסופר נפתלי צבי גוטליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי צבי גוטליב]]<br /> הרב '''נפתלי צבי גוטליב''' ([[כ&quot;ז בניסן]] [[תרצ&quot;ה]], 1935 – [[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשע&quot;ז]], 9 ביולי 2017) היה סופר וחוקר חסידי שערך והוציא לאור עשרות כותרים, וכן שימש כחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]], עסקן ופעיל ציבורי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ה]] לחיים יוסף. בצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]] ולמד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כחבר ומזכיר [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]] (בשנת תשל&quot;ב), וכגבאי בית כנסת חב&quot;ד במאה שערים, ומאוחר יותר נמנה על מייסדי [[אגודת אנשי קיוב]], ובמשך תקופה קצרה אף ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> עיסוקו הספרותי החל בשנת [[תשל&quot;ה]] כאשר בהוראת הרבי החל להגשים את יוזמתו להוציא לאור ביוגרפיה מפורטת על אביו של [[הרבי]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], כאשר במשך זמן העיסוק בהוצאתו לאור של הספר העניק לו הרבי עצות והוראות בנוגע לעריכתו.<br /> <br /> כתב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בשנות המ&quot;מים (שנות השמונים).<br /> <br /> הרב גוטליב התגורר בירושלים, אך ב15 שנותיו האחרונות ב[[ביתר עלית]].<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוקם בביתר עילית בית כנסת חב&quot;ד לעילוי נשמתו ביוזמת חתנו הרב מרדכי שיינר.<br /> [[קובץ:בית כנסת גוטליב.jpg|250px|ממוזער|בית כנסת חב&quot;ד בביתר עילית שהוקם לעילוי נשמתו]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''' - פרקי גבורה על יהודי [[רוסיה הסובייטית]], ירושלים [[תשמ&quot;ד]]-[[תשמ&quot;ז]], שני כרכים.<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''' - תולדות רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ברוקלין תשל&quot;ז, שלושה כרכים.<br /> *'''פניני הכתר''' - פנינים וסיפורים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, [[כפר חב&quot;ד]] תשמ&quot;ז, שלושה כרכים.<br /> *'''אדירי התורה''' - סיפורים על חז&quot;ל ביידיש ובלה&quot;ק, ירושלים [[תשמ&quot;ה]]-[[תש&quot;ן]], שבעה כרכים.<br /> *'''עמודי חסד''' - סיפורים ופתגמים בנושא [[צדקה]] וחסד, ירושלים תשד&quot;מ.<br /> *'''עמודי תורה''' - סיפורים ופתגמים בנושא לימוד תורה, ירושלים [[תשמ&quot;ט]], שני כרכים.<br /> *'''[[ראש בני ישראל]]''' - סיפורים על הרבי, [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - על הרבי, כפר חב&quot;ד [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===תרגום ועריכה===<br /> *'''האיש שלא נכנע''' - זכרונות רבי אליעזר ננס, ירושלים [[תשנ&quot;ז]], שני כרכים.<br /> *'''זכרונותי''' - פרקי זכרונות מילקוטו של רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], ירושלים [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''ליקוטי סיפורים''' - זכרונות וסיפורים אשר ליקט ואסף הרב [[חיים מרדכי פרלוב]].<br /> *'''[[עצתו אמונה]]''' - לקט עצות והדרכות מתוך אגרות הרבי מסודרים לפי נושאים, ירושלים [[תש&quot;ס]], שני כרכים.<br /> *'''ספר זיכרון''' - פעילותו של הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ברוסיה, ירושלים [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''סיפורי החג''' - סיפורים לחגי ישראל, יחד עם [[מנחם מנדל משי זהב]], ירושלים [[תשל&quot;ט]]-תשמ&quot;ג, חמישה כרכים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *בנו, הרב [[חיים יוסף גוטליב]] חתן ר' זאב קסלמן - שליח הרבי, שכונת תלפיות - [[ירושלים]].<br /> * בנו, הרב [[משה גוטליב]] מ[[קראון הייטס]] ולאחרונה ב[[ניו ג'רזי]] חתן ר' [[אברהם אליעזר זיגלבוים]] - נפטר [[י&quot;ז חשוון]] [[תשפ&quot;ד]].<br /> *בנו, הרב [[שלום דובער גוטליב]] חתן ר' שמואל חיים פרנקל - [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר [[ניקולייב]], אוקראינה.<br /> * בנו, ולוול גוטליב - [[ירושלים]]<br /> * בנו, מאיר גוטליב - פלטבוש<br /> *בתו, חנה אשת הרב [[מנחם מענדל דונין]] - מנהל [[תלמוד תורה מגדל העמק]].<br /> * בתו, ליבא שטיסל - אשדוד<br /> *בנו, ר' [[שמעון גוטליב]] חתן ר' ישראל הולצברג - [[קראון הייטס]]<br /> *בתו, לאה אשת ר' [[יוסף רבינוביץ]] מביתר עילית.<br /> *בתו, אסתר אשת ר' [[מרדכי שיינר]] מביתר עילית.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30664 האיש שיצא בעקבות רבי לוי יצחק] - ראיון על היחס שקיבל מהרבי בכתיבת הספר 'תולדות לוי יצחק' {{אינפו}}<br /> *'''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/12-4-15.pdf הסיפור שלי]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב גוטליב בעלון השבועי של חברת המדיה [[jem]]<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4093170 תיעוד היסטורי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב גוטליב בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/281297/ המסע לקזחסטן - תחקיר]''' באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/281297/ זיכרון להולכים: מסעו של הרב גוטליב ע&quot;ה לקזחסטאן]''' באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{מיון רגיל:גוטליב, נפתלי צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוטליב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%95&diff=803738 2025-09-28T03:27:14Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5786}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5786}}<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *ראשי התיבות של השנה הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ו'''ניסים.<br /> <br /> == ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> === [[נפטר|נפטרו]] ===<br /> [[א' בתשרי]] - הרב [[מיכל וישצקי]], חסיד בעל מסירות נפש אשר יצא מרוסיה הקומוניסטית.<br /> <br /> [[א' בתשרי]] - הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]], ראש ישיבת &quot;[[בית דוד שלמה]]&quot; [[תומכי תמימים]] ניו הייבן ב[[ארצות הברית]], ומחבר סדרת הספרים [[רשימות שיעורים]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5786}}<br /> {{MIHY|תשרי|2025|9|23|2025|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|2025|10|23|2025|0|11111|11111|13111|11111|11111|11120}}<br /> {{MIHY|כסלו|2025|11|21|2025|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|2025|12|21|2025|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|2026|1|19|2026|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|2026|2|18|2026|0|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|2026|3|19|2026|1|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}<br /> {{MIHY|אייר|2026|4|18|2026|0|11135|11112|11121|11411|11111|12410}}<br /> {{MIHY|סיוון|2026|5|17|2026|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|2026|6|16|2026|0|11111|11111|11111|13111|11111|11120}}<br /> {{MIHY|אב|2026|7|15|2026|1|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|2026|8|14|2026|0|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/טבלת_לוח_הקביעויות_בתורת_רבינו_התשפו.pdf טבלת לוח הקביעויות בתורת הרבי - ה'תשפ&quot;ו]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%95&diff=803737 2025-09-28T03:25:52Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5786}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5786}}<br /> *בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *ראשי התיבות של השנה הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ו'''ניסים.<br /> <br /> == ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> === [[נפטר|נפטרו]] ===<br /> [[א' בתשרי]] - הרב [[מיכל וישצקי]], חסיד בעל מסירות נפש אשר יצא מרוסיה הקומוניסטית.<br /> <br /> [[א' בתשרי]] - [[יוסף יצחק קלמנסון|הרב יוסף יצחק קלמנסון]], ראש ישיבת &quot;[[בית דוד שלמה]]&quot; [[תומכי תמימים]] ניו הייבן ב[[ארצות הברית]], ומחבר סדרת הספרים [[רשימות שיעורים]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5786}}<br /> {{MIHY|תשרי|2025|9|23|2025|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|2025|10|23|2025|0|11111|11111|13111|11111|11111|11120}}<br /> {{MIHY|כסלו|2025|11|21|2025|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|2025|12|21|2025|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|2026|1|19|2026|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|2026|2|18|2026|0|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|2026|3|19|2026|1|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}<br /> {{MIHY|אייר|2026|4|18|2026|0|11135|11112|11121|11411|11111|12410}}<br /> {{MIHY|סיוון|2026|5|17|2026|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|2026|6|16|2026|0|11111|11111|11111|13111|11111|11120}}<br /> {{MIHY|אב|2026|7|15|2026|1|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|2026|8|14|2026|0|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/טבלת_לוח_הקביעויות_בתורת_רבינו_התשפו.pdf טבלת לוח הקביעויות בתורת הרבי - ה'תשפ&quot;ו]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=801845 2025-09-11T18:49:25Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יעקב שוויכה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב שוויכה]]<br /> הרב '''יעקב שוויכה''' (יליד [[תשכ&quot;ה]]) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], רב במועצה הדתית וחבר בלשכת הרבנות ב[[קרית מלאכי]]. מכהן גם כ[[רב (תואר)|רב]] בית כנסת &quot;אליהו הנביא&quot; ו[[מורה צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> <br /> הרב שוויכה נולד ב[[י&quot;א חשון]] [[תשכ&quot;ה]] בס. פאולו [[ברזיל]] למשפחת רבנים שמקורה בחאלב שבסוריה. בילדותו למד בתלמוד תורה יבנה בהנהלת שליח הרבי, הרב [[שבתי אלפרין]] שם התקרב אליו ועוד כילד הפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת חב&quot;ד &quot;מחנה ישראל&quot;]] פטרופוליס שב[[ברזיל]] בניהולו של [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[חיים בנימיני]]. לאחר מכן המשיך תקופה קצרה בישיבת 'פורת יוסף' ב[[ירושלים]] ומשם עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ו]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל-[[770]] שם נשאר גם בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ח]] היה עורך חזרה על דברי הרבי כל מוצאי שבת, לקהל התמימים מדרום אמריקה, בשפות ספרדית ופורטוגזית.<br /> <br /> באלול [[תשמ&quot;ז]] התחתן עם בתו של הרב [[שמעון גד אליטוב]], מרבני חב&quot;ד בירושלים וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. לאחר נישואיו למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי|כולל אברכים]] שעל-יד [[מזכירות הרבי]] ב[[ניו יורק]] והוסמך לרבנות על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשמ&quot;ט]], חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> למד שלוש שנים בכולל האברכים ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]] אצל [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי]], שם התקרב אליו ועשה אצלו שימוש חכמים. הוסמך לרבנות על ידי [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], ועל ידי הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון והרב הראשי לישראל.<br /> <br /> באותם השנים התעסק גם בעריכת והגהת ספרי הלכה במכון [[אהלי שם]] ו[[הר המלך]], ביניהם הספרים [[שולחן המלך]] ו[[תהילות מנחם]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] מונה בברכת הרבי לכהן כר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כשעל השאלה האם לכהן כר&quot;מ בישיבה ענה לו הרבי &quot;הסכמה וברכה אזכיר על הציון&quot;.<br /> [[קובץ:יעקב שוויכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שוויכה מרצה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ([[סיוון]] [[תשס&quot;ו]])]]<br /> בין השנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ד]] כיהן כר&quot;מ בסניף הישיבה בלוד. בשנת [[תשנ&quot;ה]] עבר לשמש כר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומשנת [[תשנ&quot;ט]] משמש כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת תשס&quot;ב מונה לשמש כרב בית הכנסת אליהו הנביא, המשמש את הקהילה הספרדית הגדולה בצפון קרית מלאכי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] מונה כחבר לשכת הרבנות ב[[קריית מלאכי]] {{הערה|1=וכדיין בבית הדין של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לענייני ממונות.[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56633 מינוי של הרב שוויכה לחבר ודיין בבית הדין הרבני בעיר] {{אינפו}}. בית הדין היה קיים כשנה בלבד בפועל{{מקור}}}}.<br /> <br /> בתפקידו הוא אחראי על מחלקת עירובין, מקוואות ובית העלמין בעיר. מתוקף תפקידו בנה שתי מקוואות חדשים מפוארים בעיר. אחד מהם זכה בתחרות כוכבי יופי של מפעל הפיס. בנה עירוב חדש שהקיף את כל השכונות החדשות בקריית מלאכי, כשהוא עובד יד ביד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br /> <br /> <br /> תלמידיו הוציאו לאור שלושה ספרים מהשיעורים שמסר בישיבה בשם &quot;שיר חדש - שיעורי הרב יעקב שוויכה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] החל ללמד שיעור תניא יומי מוקלט ומבואר היטב, שמופץ מדי יום על ידי הודעות וואטצאפ לכ-1200 מנויים, וכן עולה לאתרי ההסכתים.<br /> <br /> באותה שנה החל להגיה גם את חוברות ההלכה של אגף מבצע תורה בצעירי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], לאחר פטירת חותנו, החל למסור שיעור שבועי ב[[לקוטי שיחות]] של הרבי שמופץ על ידי הודעות וואטצאפ למנויים, וכן עולה לאתרי ההסכתים.<br /> <br /> בחודש שבט תשפ&quot;ד, לאחר פטירת אביו, החל לעילוי נשמתו למסור שבועי הלכתי בוידיאו שעולה באתר [[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> בחודש אדר תשפ&quot;ה הוציא לאור את הספר אוהלי יעקב על הלכות פסח כתשורה לחתונת בנו ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שיר חדש'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/158614 קול יעקב]''' - שיעורים על מסכת גיטין, תשפ&quot;ד<br /> *אוהלי יעקב - חידושים על שו&quot;ע אדה&quot;ז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * אביו, ר' אליהו שוויכה - נפטר כ&quot;ז טבת תשפ&quot;ד. היה מנכבדי קהילת חלאב, וגבאי בית הכנסת המרכזי מקור חיים בס. פאולו ברזיל. <br /> *בנו, הרב [[אליהו שוויכה]] - שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול - צפון תל אביב. רב בית הכנסת שערי השלום וראש ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'. <br /> *בנו, הרב מנחם מענדל - שליח הרבי ורב הישוב תלמי אלעזר.<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק שוויכה, שימש כמשפיע בישיבת תות''ל המרכזית 770.<br /> *חתנו, הרב [[ראובן ישראל סויסה]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]]. [[שליח הרבי]] ורב ישוב בית עזרא וראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]].<br /> *חתנו, הרב משה חיים מקמל - קריית שמואל. רב צבאי בכיר. רב סרן, רב חטיבה 7 ורב בסיס רמת דוד בחיל האויר.<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל כהן - משלוחי הרבי בבאר שבע, ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בשכונת רמות האנדרטה.<br /> * חתנו, הרב חננאל חדד - ר&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ [[משפיע|ומשפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * חתנו, הרב יוסף יצחק אלמליח - משפיע ור&quot;מ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]].<br /> * אחיו, הרב יוסף שוויכה - מנהל תלמוד תורה 'יבנה', וראש כולל שורשים בפאולו, ברזיל.<br /> * אחותו, הרבנית עדינה סיסרו - מנהלת בית הספר, בקהילת מקור חיים, ס. פאולו ברזיל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/44982_news_04092010_21514.jpg כתבת פרופיל על הרב שוויכה במקומון של קריית מלאכי] - {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134903 השיעור בתניא, אולי הגדול ביותר בעולם, שהתחיל בהקפות בבידוד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוויכה יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה: צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אליטוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=798698 2025-08-26T19:41:01Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|250px|הושענות ב[[770]] ([[תשע&quot;ח]])]]<br /> [[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]<br /> [[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ&quot;ב]])]]<br /> '''מנהג ההושענות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]].<br /> <br /> המנהג נקרא &quot;הושענות&quot; על שם המילה &quot;הושענא&quot; שפירושה &quot;הושיעא&quot;, הנאמרת פעמים רבות בפיוט.<br /> <br /> ==בבית המקדש==<br /> כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.<br /> <br /> ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.<br /> <br /> ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.<br /> <br /> ==ההושענות==<br /> את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]]{{הערה|[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]].}}.<br /> <br /> לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים [[ספר תורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש&quot;ח.}} ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב&quot;ד]].}}. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.<br /> <br /> ה[[שליח ציבור|חזן]] אומר בקול רם &quot;הושענא למענך... הושענא&quot; והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]], ומוסיפים לפני כל משפט &quot;הושענא&quot;.<br /> <br /> החל מהאות [[ס]] או [[ע]] בפיוט, מקיפים את הבימה, ה[[חזן]] והקהל אומרים את הפיוט בקול רם, ומוסיפים &quot;הושענא&quot; בתחילת וסוף המשפט. בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, המסתיים באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.<br /> <br /> ===מנהגי הרבי===<br /> *נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.<br /> *מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]].}}.<br /> *לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז ב[[ארבעת המינים]] (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/310563 הושענות ב-770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סוכות}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=775147 2025-06-12T19:35:48Z

<p>אבגדה: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי ונכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]] שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות|כשרותי]], והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה ה[[יין]] שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר ב[[תוניסיה|תוניס]].<br /> <br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]].{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ הודעה על פטירתו ב - col]|שם=(הערה)}}<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}|שם=(2)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - שליח הרבי לשכונת נחלת יהודה החדשה שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - שליח הרבי לשכונת נוריות שב[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל קריית גת<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - [[מגדל העמק]], מחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]] חב&quot;ד [[מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/630689/ הרב [[מאיר מזוז]] מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] [[מאיר מזוז|מאיר מאזוז]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=767336 2025-05-14T11:07:18Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]<br /> |כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=מגדל העמק<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=רחוב [[חב&quot;ד]]<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] הרב [[יוסף יצחק סגל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> |שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=9<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-350<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים במגדל העמק|אישים בקהילת חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק|מוסדות בקהילת חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> }}<br /> '''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]], באזור עמק יזרעאל. הוקמה בשנת [[תשי&quot;ג]]. נקראה 'מגדל העמק' על שם מיקומה המשקיף על עמק יזרעאל כמגדל. הרבי התבטא שהנאמר בזוהר &quot;יתגלה מלכא משיחא בארעא דגליל&quot;{{הערה|זוהר חלק א קיט, א חלק ב ז, ב}} יתקיים במגדל העמק{{מקור}}.<br /> <br /> == חב&quot;ד בעיר ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] על ידי אביו הרב [[ישראל גרוסמן]] מהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ומהרב [[מענדל פוטרפס]] קבוצת בחורים שיבואו לישיבת מגדל אור במגדל העמק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] ביקש מהרב מענדל פוטרפס שידאג ל[[ראש ישיבה]] לישיבתו, והאחרון הביא לעיר את הרב [[יצחק גולדברג]] שיכהן כראש ישיבה ואת הרב [[ישראל יוסף הנדל]] כמשגיח. ולאחר מן הצטרפו גם הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[יוסף יצחק סגל]]. הישיבה נקראה 'תומכי תמימים - מגדל אור'.<br /> <br /> ב[[תש&quot;מ]] נפתח [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> ב[[תשמ&quot;ז]] חב&quot;ד נפרד ממוסדות הרב גרוסמן והפכו לגוף עצמאי, ובכך הוכרז רשמית על הקמת [[תומכי תמימים מגדל העמק|תומכי תמימים במגדל העמק]] ובדרך ממילא גם קהילה.<br /> <br /> עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> <br /> הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.<br /> <br /> בהמשך הגיעו משפחות נוספות, כמו משפחת [[דוד חדד|חדד]], משפחת מוזס, משפחת אליאס ועוד.<br /> <br /> בשנים הראשונות עזר ראש העיר (בתחילה עדיין מועצה אזורית) [[שאול עמור]] רבות לכל המוסדות ואף הצהיר שהוא מחשיב את עצמו לחב&quot;דניק.<br /> <br /> לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבנה מקווה חב&quot;ד חדש בסמוך ל[[בית הכנסת]], בנוסף למקווה הקיים בישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב&quot;ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות [[שבת]] (לע&quot;נ הת' [[לוי הנדל]] ע&quot;ה), מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של [[הפנסאים]].<br /> <br /> בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס&quot;ז]] (עד [[תש&quot;ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות. במקביל מנהל הרב [[משה זלמנוב]] פעילות מטעם ארגון הנוער [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה']], ודיי קעמפ מיוחד בקיץ.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשע&quot;ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]].<br /> כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br /> [[קובץ:שלט.png|ממוזער|השלט שהקים הרב ברדוגו בכניסה למגדל העמק]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב&quot;ד בעיר: בקריית מגדל אור וברחוב מירון.<br /> <br /> הרב [[משה ברדוגו]] פועל רבות בעיר ב[[פרסום בשורת הגאולה]]. הרב ברדוגו מסתובב בעיר עם רכבו עליו יש שלטי משיח ומהרכב נשמעים שירי [[משיח וגאולה]]. כמו כן תלה הרב ברדוגו שלטים רבים בכל העיר שמבשרים על הגאולה הקרובה ועל [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]].<br /> [[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]<br /> <br /> ==ועד קהילת חב&quot;ד==<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] הקים ר' מוטי מרקוביץ' את ועד קהילת [[חב&quot;ד]] בעיר בסיועו והכוונתו של רב הקהילה, חותנו, הרב [[ישראל יוסף הענדל]].<br /> <br /> חלק מפעילות הועד למען הקהילה: <br /> <br /> גיבוש הקהילה על ידי כנסים ואירועים שנערכים בתאריכים מיוחדים וב[[יומא דפגרא]].<br /> <br /> הועד עוזר כספית לעשרות משפחות בקהילה לפני חגים.<br /> <br /> הועד הקים את 'חנות החסד' הקהילתית. בחנות נמכרים מגוון מוצרים במחיר מוזל במיוחד לחברי הועד. כגון, מוצרי בשר ועופות בשחיטת [[ליובאוויטש]], יינות בכשרויות מהדרין, ספרי חב&quot;ד, ספרי קריאה ועוד מוצרים בסיסים.<br /> <br /> כמידי שנה לפני חג הפסח מחלק הועד פירות וירקות חינם לחברי הועד, זאת בנוסף לחלוקות נוספות שנערכות מעת לעת.<br /> <br /> בימי [[בין הזמנים]] מארגן הוועד מגוון פעילויות וטיולים לאנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> חברי הועד מורכבים מנציגי בתי כנסת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==תפקידים בולטים בקהילה==<br /> [[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש [[מרא דאתרא|רב הקהילה]], חבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]] ו[[משגיח]] בישיבה.<br /> *הרב [[יצחק גולדברג]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בעיר ו[[משפיע]] בישיבה ובקהילה.<br /> *הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] - ר&quot;מ ומשפיע בקהילה ובישיבה ומרצה מבוקש בקהילה החרדית.<br /> *ר' ברוך אביסרור - מנכ&quot;ל המוסדות ונציג חב&quot;ד בעירייה.<br /> *הרב [[עזרא ערד]] - ממקימי בית הכנסת, ומי ששימש כגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.<br /> *ר' מוטי מרקוביץ' - ממקימי [[ועד]] הקהילה.<br /> <br /> ===שלוחים בעיר===<br /> *הרב [[אליעזר פרסיה]] - שליח ראשי.<br /> *הרב שמואל לווינסון - שכונת נוף העמק.<br /> *הרב שלום דב בער גינזבורג - שכונת פנינת העמק.<br /> *הרב [[שניאור זלמן הכט]] - שכונת נחל צבי.<br /> *הרב איתן אמיתי - שכונת בגין צפון.<br /> *הרב אברהם וילהלם - שכונת בגין דרום.<br /> *הרב יעקב רסקין - שכונת יערת העמק.<br /> *הרב שלום עמוס - [[חב&quot;ד לנוער]].<br /> *הרב דויד קרייטמן - בית חבד לעולי חבר העמים.<br /> <br /> ==מוסדות ומבני חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד בעיר]]<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בראשות ראש הישיבה - הרב [[יצחק גולדברג]].<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] {מחלקת אור מנחם}- בראשות ראש הישיבה הרב [[עקיבא גולדשמיד]].<br /> *בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בצורת [[770]], על שם [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> *חנות החסד שע&quot;י הועד - נמצא בצד מבנה בית הכנסת המרכזי.<br /> *[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב <br /> #הפניה [[מנחם דונין]]<br /> #הפניה [[שם דף היעד]]<br /> *[[כולל אברכים]]<br /> *[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], יסודי, בהנהלת הרבנית רבקה גולדברג.<br /> *גני חב&quot;ד לבנים ולבנות לכל גילאי הגן.<br /> *תיכון לבנות, בהנהלת הרבנית חנה מושקוביץ.<br /> *[[מקווה חב&quot;ד]] בישיבה.<br /> *מקווה לוי - ע&quot;ש הת' [[לוי הנדל]], במבנה בית כנסת חב&quot;ד 770 המרכזי.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] נוף העמק, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה. ובסיוע השליח הרב שמואל לוינסון.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט והרב מני רוזנשיין.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.<br /> *בית חב&quot;ד ברחוב הערבה שבשכונת נחל צבי, בהנהלת השליח הרב רסקין והרב שמחה זאיאנץ.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת מצפה העמק-שריד - בהנהלת השליח הרב מענדי מישולובין.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד ברחוב הגפן.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד ברחוב מירון. שליח הרבי דוד גינזבורג.<br /> *בית כנסת לצעירים - ממוקם במבנה הת&quot;ת.<br /> *בית ח&quot;ם - בית התבשיל [[טוב וחסד]] בהנהלת הר' אליהו אליאס.<br /> *בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח&quot;ם), בהנהלת הרב אלחנן שוחט.<br /> *בית משיח במרכז העיר.<br /> <br /> <br /> ==פעילות ישיבת תומכי תמימים בקהילה==<br /> תלמידי ישיבת חב&quot;ד בעיר מפעילים את פעילות [[צבאות השם]] לילדי הקהילה לעילוי נשמת הת' [[לוי הנדל]] ע&quot;ה. בכל ליל [[שבת]] (מלבד שבתות חופשה) מקיימים ה[[תמימים]] פעילות וקבלת שבת לילדי [[אנ&quot;ש]] בקומה התחתונה של [[בית כנסת]] חב&quot;ד המרכזי. כמו כן, מקיימים הבחורים מידי פעם כנסי צ&quot;ה ומבצעים לילדי אנ&quot;ש. בכל שנה, לקראת [[ל&quot;ג בעומר]] מארגנים הבחורים קבוצות מתופפים מילדי הקהילה שהולכים לתופף בתהלוכות בצפון בשבוע של ל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> תלמידי הישיבה מפעילים בנוסף סניף של [[ארגון הפנסאים]] במגדל העמק.<br /> <br /> ==צבאות ה' בעיר==<br /> [[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]<br /> תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ&quot;ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/צבאות-השם-ביקור-בסניף-במגדל-העמק/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לזכר נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת הרב יוסף יצחק צרפתי וכמה מבני קהילת חב&quot;ד בעיר, במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה.<br /> <br /> ===מפעילות הסניף===<br /> פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה&quot;צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה. התוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/חיילי-צבאות-השם-במגדל-העמק-בהתוועדות-מ/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. <br /> <br /> מידי פעם עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/ילדי-מגדל-העמק-חגגו-יום-הולדת-לרבי/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).<br /> <br /> ===גן ישראל מגדל העמק===<br /> {{ערך מורחב|גן ישראל מגדל העמק}}<br /> <br /> ====עלון 'הקרב האחרון'====<br /> [[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]<br /> עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף בעשרות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מאות-עותקים-לעיתון-צבאות-השם-מגדל-העמק/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}. עד שנת ה'תשע&quot;ח יצאו לאור כ-70 עלונים.<br /> <br /> מדורים בעלון: דבר הרמטכ&quot;ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.<br /> <br /> ===קעמפ צבא הגאולה===<br /> {{ערך מורחב|גן ישראל צבא הגאולה}}<br /> בימי [[בין הזמנים]] מתקיימת קייטנת 'צבא הגאולה' במבנה התלמוד תורה בפיקוח מנהלי מוסדות חב&quot;ד בעיר.{{הערה| בניהול משפחות דוברוסקין וגולדבערג שי'}} בקייטנה משתתפים בכל שנה כ-100 ילדים והיא מיועדת לילדים העולים לכיתה א'-ו'. כל הכיתות מחולקות לסיירות ולכל 'סיירת' יש שני מדריכים.<br /> <br /> במהלך ימי הקייטנה הילדים נהנים מלימוד מושקע ומהנה ומטיולים חוויתיים ברחבי הארץ.<br /> <br /> [[קובץ:המכתב למגדל העמק.png|ממוזער|הרבי מבאר בכתב יד קודשו על מה רומז שמה של העיר 'מגדל העמק']]<br /> <br /> ==רמז שמה של העיר==<br /> [[הרבי]] כתב{{הערה|במכתב לכינוס [[השלוחים לארץ הקודש]] ב[[תנש&quot;א]] שהתקיים בישיבת תומכי תמימים בעיר - נדפס בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ט ע' 287 - 290}} בקשר לשם העיר: {{ציטוטון|מגדל העמק - מזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים) ועי&quot;ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך הפסוקים}}{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;מגדל העמק&quot;''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס&quot;א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר [[שאול עמור]], ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]] {{וידאו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע&quot;ב {{קישור שבור|א' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://tzhm770.blogspot.co.il האתר של צבאות ה' במגדל העמק]<br /> * [https://chabad.info/magazine/160416/ '''כל אחד יכול להכין את העיר שלו לקבלת פני משיח!'''] ראיון עם הרב משה ברדוגו {{אינפו}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=767142 2025-05-13T11:02:45Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ברוך מרגליות.jpg|ממוזער|הרב מרגליות]]<br /> הרב '''ברוך מרגליות''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1966) הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] ובקהילת חב&quot;ד בלוד, בעל תפילה ובעל בית דפוס בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[י&quot;א חשון]] [[תשכ&quot;ז]] לר' [[נחום מרגליות]] ומלכה.<br /> <br /> כנער למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] בין השנים [[תש&quot;מ]]-[[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו נחמה ביילא בת ר' [[יצחק יונה מנדלזון]], ולאחר החתונה התיישב בלוד ועסק לפרנסתו כמעצב גרפי, ובשנים מאוחרות יותר החל לעבוד לצידו גם אחיו הצעיר ר' [[אליעזר מרגליות]].<br /> <br /> במשך השנים נכנס לשמש כמשפיע וכר&quot;מ בגמרא לגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכן משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> כמו כן עובר לפני התיבה בימים הנוראים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[פנחס צבי מרגליות]] - משפיע וחבר הנהלת תות&quot;ל המרכזית 770 מטעם [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מרגליות - ר&quot;מ בישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (חתן ר' ברוך וילהלם, נהריה).<br /> *בתו חיה מושקא, רעיית הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - לוד.<br /> *בתו רחל, רעיית ר' קלמן מלך תמרין - נוף הגליל.<br /> *בתו חנה, רעיית הרב דוד אלפנביין.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרגליות, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרגליות]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מנדלזון]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=766923 2025-05-12T11:53:27Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ברוך מרגליות.jpg|ממוזער|הרב מרגליות]]<br /> הרב '''ברוך מרגליות''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1966) הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] ובקהילת חב&quot;ד בלוד, בעל תפילה ובעל בית דפוס בשכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[י&quot;א חשון]] [[תשכ&quot;ז]] לר' [[נחום מרגליות]] ומלכה.<br /> <br /> כנער למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] בין השנים [[תש&quot;מ]]-[[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו נחמה ביילא בת ר' [[יצחק יונה מנדלזון]], ולאחר החתונה התיישב בלוד ועסק לפרנסתו כמעצב גרפי, ובשנים מאוחרות יותר החל לעבוד לצידו גם אחיו הצעיר ר' [[אליעזר מרגליות]].<br /> <br /> במשך השנים נכנס לשמש כמשפיע וכר&quot;מ בגמרא לגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכן משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> כמו כן עובר לפני התיבה בימים הנוראים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[פנחס צבי מרגליות]] - משפיע וחבר הנהלת תות&quot;ל המרכזית 770 מטעם [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מרגליות - ר&quot;מ בישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (חתן ר' ברוך וילהלם, נהריה).<br /> *בתו חיה מושקא, רעיית הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - לוד.<br /> *בתו רחל, רעיית ר' קלמן מלך תמרין - נוף הגליל.<br /> *בתו חני, רעיית הרב דוד אלפנביין.<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרגליות, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרגליות]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מנדלזון]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=764962 2025-05-05T11:58:09Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''נחום ציון מזרחי''' ([[י&quot;ב מנחם אב]] [[תשי&quot;ד]] - [[כ&quot;ד ניסן]] [[תשפ&quot;ד]]) היה בבחרותו מהמשמשים בקודש בבית הרבי, ולאחר נישואיו מנהל מסעדת 770 ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב מנחם אב]] [[תשי&quot;ד]], ב[[רחובות]], לאביו חבר הכנסת הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ולאמו מרת חביבה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] שימש כמדריך מוביל בקייטנה שאורגנה על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/162236 לא תאמינו מי היה רס&quot;פ משמעת בקייטנת ה'רשת' לפני יובל] {{*}} [https://col.org.il/news/98766 פרוייקט מיוחד] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וזכה לשמש בקודש ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{מקור}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת וויקי לאה.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] ובשנת תשמ&quot;ו הקים בכפר חב&quot;ד ליד בניין 770 שנחנך באותה תקופה, את מסעדת 770 המכונה בפי כל &quot;נחום&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] תרם כליה לאחותו מרת נעמי הלל ע&quot;ה ובכך הציל את חייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/45312 חיים טובים עם כליה אחת].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] שיפץ את המסעדה בבעלותו וחידש את פניה כשהוא בונה אותה עם חזית בדוגמת בנין 770{{הערה|1=[https://col.org.il/news/33743 תמונת היום].}}.<br /> <br /> נפטר ביום חמישי [[כ&quot;ד ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] בגיל 69.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' חיים יעקב ישראל מזרחי - [[פלורידה]]<br /> *בנו, ר' ישעיהו דוד מזרחי - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו, מרת אסתר דינה בן-לוי - [[לוד]]<br /> *בתו מרת חנה גולדה לסקר - [[חיפה]]<br /> *בתו מרת פייגא, אשת הרב שי מוגרבי - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת רבקה<br /> *בתו מרת מיכל אלטא שולמן - [[קראון הייטס]]<br /> *חתנו, ר' חיים לויאשוילי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1040 תגית: נחום מזרחי] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מזרחי, נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מזרחי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=764283 2025-05-02T13:51:33Z

<p>אבגדה: עריכה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' [[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]] ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה, משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]] שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות|כשרותי]], והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה ה[[יין]] שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר ב[[תוניסיה|תוניס]].<br /> <br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[כשרות|משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]].{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ הודעה על פטירתו ב - col]|שם=(הערה)}}<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}|שם=(2)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל קריית גת<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - [[מגדל העמק]], מחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]] חב&quot;ד [[מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/630689/ הרב [[מאיר מזוז]] מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] [[מאיר מזוז|מאיר מאזוז]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=764282 2025-05-02T13:49:23Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]<br /> הרב '''דוד שמעון חדד''' [[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשפ&quot;א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]] ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבה, משלוחי הרבי ל[[בית סוהר|בתי הסוהר]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשט&quot;ו]] להוריו ר' ברכיה ומזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].<br /> <br /> בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]] שם למד בישיבת &quot;אוהלי יוסף יצחק&quot; שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].<br /> <br /> תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].<br /> <br /> במשך הזמן, החל לסייע ל[[ניסן פינסון|רב פינסון]] ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.<br /> <br /> הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות|כשרותי]], והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה ה[[יין]] שהכין ר' דוד בביתו.<br /> <br /> הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של [[ניסן פינסון|הרב פינסון]].<br /> <br /> בחג הסוכות [[תשל&quot;ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור ב[[תוניסיה|תוניס]], בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר ב[[תוניסיה|תוניס]].<br /> <br /> לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ&quot;ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר כחצי [[שנה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב&quot;ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> בתחילה כיהן כ[[משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.<br /> <br /> עיסוקו של הרב חדד היה כרב ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים ל[[מצוות|תורה ומצוות]] קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] באופן רשמי.<br /> <br /> נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י&quot;ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ&quot;א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו ל[[רפואה|רפואתו]].{{הערה|[https://col.org.il/news/127070/ הודעה על פטירתו ב - col]|שם=(הערה)}}<br /> <br /> לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ&quot;א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע&quot;פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה&quot;ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע&quot;פ ענק] {{אינפו}}|שם=(2)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].<br /> *הרב צבי מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].<br /> *הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].<br /> *הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> *הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].<br /> *הרב לוי חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].<br /> *הרב חננאל פנחס חדד - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות&quot;ל לוד]].<br /> *הרב אריה יהונתן חדד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל קריית גת<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> *מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב [[נהלל]].<br /> *מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].<br /> *מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].<br /> *מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *מרת מושקא, אשת הרב [[יוסף יצחק אהרן]]- [[מגדל העמק]], מחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]] חב&quot;ד [[מגדל העמק]].<br /> *מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1879<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/630689/ הרב [[מאיר מזוז]] מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע&quot;ה ומזהיר מפני הקורונה] [[מאיר מזוז|מאיר מאזוז]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=762396 2025-04-27T11:44:42Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] בפריז.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורי תורה|שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי.<br /> <br /> ===פרויקט געגועים===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר ניגוני חב&quot;ד אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;ה]] הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; (תחת פרוייקט &quot;געגועים&quot;), המגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות.<br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=759925 2025-04-21T06:40:36Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] ב[[פריז]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי. <br /> <br /> ===פרויקט געגועים - דאווען מיט א ניגון===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר [[ניגוני חב&quot;ד]] אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> וכן הוא הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; שמגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות. <br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=759924 2025-04-21T06:40:02Z

<p>אבגדה: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] ב[[פריז]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ב[[צרפת]] ב[[מונטריאול]] וב[[אוסטרליה|סידני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי. <br /> <br /> ===פרויקט געגועים - דאווען מיט א ניגון===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ו[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר [[ניגון|ניגונים]] עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר [[ניגוני חב&quot;ד]] אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]],<br /> <br /> וכן הוא הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; שמגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות. <br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ו[[צדקה|בתי תמחוי]], והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=753744 2025-04-03T14:27:52Z

<p>אבגדה: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] ב[[פריז]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] בצרפת ב[[מונטריאול]] ובסידני.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה מאיה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי. <br /> <br /> ===פרויקט געגועים - דאווען מיט א ניגון===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ובעלי מנגנים. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר [[ניגוני חב&quot;ד]] אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבות]],<br /> <br /> וכן הוא הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; שמגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות. <br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ובתי תמחוי, והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=752815 2025-04-03T11:37:56Z

<p>אבגדה: עריכה</p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br /> {{תלמוד תורה|<br /> |שם=תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק<br /> |תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br /> |כתובית=סמליל המוסד<br /> |אפיון=ממ&quot;ח<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ו]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[מגדל העמק]]<br /> |מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br /> |מנכ&quot;ל=<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br /> |דמויות משמעותיות=<br /> |מספר תלמידים=300<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]]]]<br /> [[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט&quot;ו אלול]]]]<br /> '''[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב&quot;די, המונה כ - 300 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br /> המוסד נוסד בשנת תש&quot;מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נוף הגליל]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br /> <br /> ==היסטוריית המוסד==<br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br /> <br /> לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל&quot;ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br /> <br /> עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ&quot;ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ&quot;ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br /> <br /> המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע&quot;ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br /> התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב&quot;ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס&quot;א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב&quot;ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br /> <br /> בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם &quot;רחוב חב&quot;ד&quot;{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב&quot;ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב&quot;ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br /> .}}. <br /> <br /> מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב&quot;ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> [[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה לשעבר - הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br /> '''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br /> <br /> '''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br /> <br /> '''אנשי צוות'''<br /> :*מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br /> :*יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br /> :*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br /> '''מחנכים'''<br /> :*כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br /> *כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br /> :*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br /> :*כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br /> :*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br /> :*כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br /> :*כיתה ד1 - הרב אביעד כהן .<br /> כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי .<br /> :*כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br /> כיתה ה'2 הרב שמואל קרץ.<br /> :*כיתה ו' 2' 2 - מנחם אמיתי.<br /> :*כיתה ז'1- הרב ישראל גול<br /> כיתה ז2- הרב יוסף יצחק אהרון . <br /> :*כיתה ח' - הרב מאניש מן<br /> <br /> '''מורים מקצועיים'''<br /> <br /> :*הרב שניאור זלמן קעניג - מדעים<br /> :*הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br /> :*הרב פנחס אלטהויז - משנה וחשבון<br /> :*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br /> :*מרת דלי ברוידי - אנגלית<br /> <br /> :'''גני חב&quot;ד מגדל העמק'''<br /> <br /> :*ר' אליהו טאקטוק.<br /> :*ר' יוסף גול<br /> :*ר' אבי חן<br /> :*ר' לוי דרוקמן<br /> <br /> אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר'נדב גולדשטיין ופנחס גייזמאן<br /> <br /> ===== מורים פרטנים =====<br /> לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת&quot;ת צוות מורים פרטנים<br /> <br /> ==פעילויות ומבצעים==<br /> ===זיכויים לספרים===<br /> לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br /> <br /> את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br /> <br /> מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br /> המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br /> <br /> ===מבצעי חורף===<br /> מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br /> <br /> בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br /> <br /> בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br /> <br /> במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br /> :*הלכות תפילה.<br /> :*ברכות הנהנין.<br /> :*לחיות משיח.<br /> :*מבצע הקהל.<br /> :*אהבת חסד.<br /> :*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br /> :*מתקשרים לרבי<br /> :*עובד כארד<br /> :*הקהל<br /> '''בשנת התש&quot;פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br /> <br /> ===שינון משניות בעל-פה===<br /> מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע &quot;ושננתם&quot; - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br /> <br /> במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br /> <br /> בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש&quot;ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br /> <br /> כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ&quot;ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. אך לאחרונה הפעילות דעכה..<br /> <br /> ===הפסקה חסידית===<br /> הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת &quot;כיתת הסדרים&quot;:<br /> [[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br /> <br /> *'''סדר חת&quot;ת רמב&quot;ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס&quot;ז ופועל מאז ברציפות.<br /> *'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע על פי גילאי הכיתות ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי הכיה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה&quot;[[דבר מלכות לילדים]]&quot;. בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת&quot;ת בשנת תשנ&quot;ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י&quot;א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט&quot;א מלך המשיח.<br /> <br /> ==שיפוצים והרחבה==<br /> עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס&quot;ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br /> <br /> המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br /> <br /> לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br /> <br /> בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br /> <br /> ==ספריית חמ&quot;ש==<br /> על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ&quot;ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br /> <br /> ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br /> <br /> מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br /> <br /> במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br /> <br /> הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br /> <br /> ==עלון שבועי==<br /> החל משנת [[תשס&quot;ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br /> <br /> את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]]<br /> <br /> ==בית כנסת לצעירים==<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&amp;source=web&amp;cd=4&amp;ved=0CFoQFjAD&amp;url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&amp;ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&amp;usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=751751 2025-03-31T11:34:10Z

<p>אבגדה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] ב[[פריז]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] בצרפת ב[[מונטריאול]] ובסידני.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מאיה חנה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי. <br /> <br /> ===פרויקט געגועים - דאווען מיט א ניגון===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ובעלי מנגנים. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר [[ניגוני חב&quot;ד]] אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבות]],<br /> <br /> וכן הוא הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; שמגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות. <br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ובתי תמחוי, והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=751748 2025-03-31T11:31:54Z

<p>אבגדה: הרחבה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל עמאר תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> [[קובץ:מנחם מענדל עמאר 2.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל עמאר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל עמאר''' (יליד [[תשל&quot;ד]]), הוא [[שליח הרבי]], [[רב (תואר)|רב]] ומנהל מרכז [[מרכז אור מנחם אשדוד|'אור מנחם']] ב[[אשדוד]], [[בעל מנגן]], ומנהל '[[עזרת מנחם|קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק]]', בעבר ניהל את אגף ההשתלמויות של [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בנוסף, עוסק הרב עמאר ב[[מוזיקה]], והוציא לאור מספר תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[יעקב עמאר]] המשמש כיו&quot;ר קרן עזרת מנחם ומשלוחי [[הרבי]] ב[[פריז]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ובשליחות הרבי למד בישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך הוסמך לרבנות גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש גם כמדריך ב[[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] בצרפת ב[[מונטריאול]] ובסידני.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מאיה חנה בת הרב מרדכי כהן רב קהילה בעיר [[לוד]], שימש כסגן [[רב בית הכנסת]] ששון יהודה במלבורן [[אוסטרליה]] ומחנך בבית חנה.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> [[קובץ:עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עמאר בהדלקת נרות חנוכה עם [[בנימין נתניהו]] ]]<br /> בתקופת מגוריו ב[[אוסטרליה]] שימש כ[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] במלבורן, ובשנת [[תשס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]] והחל לפעול בעיר במסגרת ארגון 'ק.ש.ר' שהקים, המהווה את ראשי התיבות של &quot;קהילה, שורשים, רווחה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל את אות &quot;מגן ראש העיר&quot; כאות הוקרה על פעילותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73636 אות &quot;מגן ראש העיר&quot; לשליח באשדוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===מרכז אור מנחם===<br /> {{ערך מורחב|מרכז אור מנחם (אשדוד)}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח ב[[אשדוד]] את [[מרכז אור מנחם (אשדוד)|מרכז 'אור מנחם']] - הבית לכל יהודי, מרכז יוקרתי העונה לצרכיו של כל [[יהודי]] עם [[בית כנסת]], [[מקווה]], אולם, חדרי לימוד, מרכז מבקרים, תיאטרון, ועוד.<br /> <br /> בית הכנסת במרכז מעניק לכל הבאים בשעריו מושגי יהדות וחסידות ע&quot;פ תורת [[הרבי]].<br /> <br /> בבית הכנסת נמסרים באופן תדיר [[שיעורים]], הרצאות וסדנאות כדי לחזק ולבסס אצל ה[[תפילה|מתפללים]] וחברי הקהילה את הידע התורני.<br /> <br /> מרכז המבקרים אורות במרכז סוקר בפני המבקר את [[תולדות העם היהודי]] באמצעות סיפור חיים המועבר עם אפקטים מיוחדים בשש תחנות במרכז.<br /> <br /> הרב עמאר מארגן לעיתים [[נסיעה לרבי|נסיעה]] קבוצתית של קהילתו לרבי. <br /> <br /> ===פרויקט געגועים - דאווען מיט א ניגון===<br /> {{ערך מורחב|געגועים (אלבום)}}<br /> במהלך השנים הוציא לאור יחד עם בניו את סדרת אלבומי געגועים שהם תשעה תקליטים של [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע חב&quot;די אוטנתי, כפי ששרו דורות רבים של חסידים ובעלי מנגנים. פרויקט געגועים הוא פרויקט המשחזר ניגונים עתיקים ובלתי מוכרים.<br /> <br /> האלבום כולל מבחר [[ניגוני חב&quot;ד]] אותנטיים המושרים בחן ובלבביות בביצועו של הרב עמאר ובניו. האלבום כולל ניגונים מובחרים המושרים בהתעלות הנפש, ניגונים מיוחדים מבית אבא, וניגונים החרוטים מימי ספסל הלימודים המהדהדים בליבו, בחודש [[אדר]] [[ה'תשפ&quot;ה]] ציין הפרוייקט חשיפה של מעל למיליון האזנות בפלטפורמות המידע לניגונים שבוצעו במסגרת הפרוייקט, במסגרת הפרוייקט הרב עמאר מעביר [[סדר ניגונים|סדרי ניגונים]] ב[[בתי חב&quot;ד]] וב[[ישיבות]]&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד 'געגועים' מפתיע עם מליון האזנות]&lt;/ref&gt;,<br /> <br /> וכן הוא הוציא את פרוייקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot; שמגיש שורה של קטעים בתפילה בניגוני חב&quot;ד אותנטיים מפי הרב עמאר ובניו{{הערה|1=* [https://chabad.info/musicnews/1196330/ טעימה ראשונה מתוך פרויקט &quot;דאווען מיט א ניגון&quot;], על מילות התפילה 'והאר עינינו בתורתך', מאת הבעל מנגן החסידי [[מנחם מענדל עמאר]] {{אודיו}}{{אינפו}}}}.[[קובץ:הרב עמאר בווחן תמים על תניא בע''פ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בוחן תמים על ידיעותיו בתניא בע&quot;פ]]<br /> <br /> ===קרן עזרת מנחם בארה&quot;ק===<br /> {{ערך מורחב|עזרת מנחם}}<br /> בשנת ה'[[תשס&quot;ז]] הקים אביו, הרב [[יעקב עמאר]] מפאריז את קרן &quot;[[עזרת מנחם]]&quot; בשיתוף עם [[ועד רבני חב&quot;ד]], והיא הוקמה בעזרה ל[[אנ&quot;ש]] לפני חגים ובתקופות שונות. <br /> <br /> ה[[עזרת מנחם|קרן]] מחלקת באמצעות [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בכל שנה מיליוני שקלים, ומטרתה לסייע הן למוסדות [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] בכל [[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]] ובמגוון תחומי פעילות: [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות]], כוללים, בתי ספר, [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], מוסדות עזרה ו[[חסד]] ובתי תמחוי, והן לסייע במשך כל ימות השנה למשפחות נזקקות ובדגש מיוחד על [[קמחא דפסחא|צורכי החגים]] באמצעות [[רב קהילה|רבני קהילות]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *בנו, הרב שמואל עמאר, שליח הרבי לאוטראכט - הולנד.<br /> *חתנו, הרב יעקב ישראל אדרי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מנחילי הניגונים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 עמוד 125<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40871 המהפיכה הצרפתית באשדוד]''', כתבה בתוך עיתון מקומי {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/168571 &quot;חוללנו מהפך&quot;: ערוץ ניגוני 'געגועים' מפתיע עם מיליון האזנות{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת עמאר]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

אבגדה