חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

2017-11-03T17:09:09Z

אביר:

[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בטיש עם חסידים]]
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ.

[[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[וורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]].

עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], כיום בנו הרב הצדיק המפורסם רבי יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ.

== קשריו עם נשיאי חב"ד ==

===עם אדמו"ר הריי"צ===
היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}.

מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}.

בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהילים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.

===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

===בארה"ב===
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

===עם הרבי===
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם [[הרבי]]. ב[[פורים]] היו שולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] זה לזה{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים עשירות.

ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

== משפחתו ==
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]].

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשח"י]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]]

חסידות רוז'ין

2017-11-03T17:08:00Z

אביר:

'''שושלת רוז'ין''', מונה כיום חצרות רבות, בראשות נכדיו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].

רבי [[ישראל מרוז'ין]] נפטר ב[[ג' בחשוון]] [[תרי"א]], ונטמן ב[[עיירה]] סדיגורא בה התגורר בסוף חייו. לאחר פטירתו הוקמו חסידויות שהמשיכו את שושלת בית רוז'ין:

*רבי שלום יוסף מסדיגורה הקים את חסידות סדיגורה בעיירת אביו ולאחר פטירתו המשיך אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה בהנהגה.

לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה המשיך בהנהגה בנו רבי ישראל מסדיגורה בעל ה"אור ישראל" ובנו בכורו רבי יצחק מבויאן בעל ה"הפחד יצחק" הקים את חסידות בויאן. בנו של הפחד יצחק היה רבי ישראל מבאיאן לייפציג. ([[אדמו"ר הרש"ב]] לא הפסיק מהללו ומדבר בשבחו, וכשנפגש בשבט אדר [[תרע"ד]] בעיר המרפא [[מענטאן]] עם [[אדמו"ר הרש"ב]], אמר לו הרש"ב שלכבוד גדול יחשב לו אם יבוא להתפלל יחד עמו במנינו הפרט, והיות שהשבת היתה שבת שקלים ובחב"ד לא נהגו לומר יוצרות בד' פרשיות, לא ימנע בשל כך מלבוא והוא יורה לומר במנינו הפרטי יוצרות לכבודו, אך הוא סירב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] ישנה ממנהגיו בשבילו ואמר כי אם יוכל יבוא למנין{{הערה|נר ישראל ח"ו ע' קע"ו - קע"ז}}).

*בן אחר של הרה"ק מרוזי'ן, רבי מנחם נחום משטפנשט הקים את חסידות שטפנשט.
*בן נוסף, רבי דוד משה מטשורטקוב הקים את [[חסידות טשורטקוב]].
*רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין הקים את חסידות הוסיאטין.

מלבד בניו הקימו נכדיו חצרות נוספות: חסידות בוהוש, חסידות וואסלוי, אוז'ירן{{הערת שוליים|על ידי רבי לוי יצחק מנזון.}} חסידות קאפיטשיניץ, חסידות פאשקאן, חסידות קאפיטשיניץ-ירושלים, ועוד.

==בוהוש וואסלוי==
{{ערך מורחב|יצחק פרידמן}}
מחסידיות אלו עמדו רבים מהאדמו"רים בקשר עם נשיאי חב"ד. בביקורו של האדמו"ר רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש אצל הרבי אמר הרבי: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה".
כאשר הוציאו לאור קובץ ליום הולדתו השמונים של הרבי, שלחו אדמור"י רוזין, מבוהוש ומוואסלוי{{הערת שוליים|יחד עם האדמו"ר ממוז'יץ.}} מכתב ברכה משותף לרבי, וכך נאמר בו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפלתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}

==קפישניץ==
{{ערך מורחב|אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ}}
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ''' עמד בקשר מכתבים עם הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}} הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. ואף בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה.{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}

אודות קשרים אלו סיפר הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר [[יוסף יצחק שניאורסון|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר ל[[תשובה]] לאלתר ל[[גאולה]]" - הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"...

וכאשר מישהו בא בטענה אל [[חסידות קופיטשניץ|א' מאדמו"רי פולין]], באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... - השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", - ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"[[אני מאמין]]", ויש שיוצאים ידי חובה במחשבה, כך, ש[[משיח]] ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות - מה איכפת לך שהוא הוא!|מקור=[[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], [[שבת]] [[פרשת נשא]], [[ט' בסיון]] [[תש"כ]], [[תורת מנחם]], חלק כ"ח עמ' 129.}}

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:שטפנשט.JPG|רבי אברהם מתתיהו הסבא קדישא משטעפינשט
קובץ:טשורקוב.jpg|רבי דוד משה מטשורטקוב
קובץ:טשורטקוב.jpg|רבי דב בר פרידמן בר"י מצורטקוב
קובץ:טשורטקוב 2.jpg|רבי נחום מרדכי בר"י פרידמן מצורטקוב
קובץ:יצחק פרדימן.JPG|רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש
קובץ:סדיגורא 2.jpg|האדמו"ר הקודם מסדיגורא - רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]]
קובץ:סאדיגורה בב.jpg|האדמו"ר הנוכחי מסאדיגורה - רבי [[ישראל משה פרידמן]] מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] במשך ביקורו ב[[נצרת עלית]]
תמונה:ווסלוי.jpg|בית האדמו"ר בוסלוי, רומניה
</gallery>

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

2017-10-28T23:35:34Z

אביר:

[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בטיש עם חסידים]]
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ.

[[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[וורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]].

עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], כיום בנו של רבי משה מרדכי, רבי יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ.

== קשריו עם נשיאי חב"ד ==

===עם אדמו"ר הריי"צ===
היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}.

מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}.

בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהילים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.

===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

===בארה"ב===
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

===עם הרבי===
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם [[הרבי]]. ב[[פורים]] היו שולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] זה לזה{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים עשירות.

ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

== משפחתו ==
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]].

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשח"י]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]]

אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

2017-10-27T20:01:55Z

אביר:

[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בטיש עם חסידים]]
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ.

[[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[וורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]].

עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], האדמו"ר מקאפיטשיניץ הנוכחי הוא, רבי יקותיאל זושא העשיל שליט"א בנו ממלא מקומו של רבי משה מרדכי.

== קשריו עם נשיאי חב"ד ==

===עם אדמו"ר הריי"צ===
היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}.

מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}.

בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהילים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.

===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

===בארה"ב===
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

===עם הרבי===
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם [[הרבי]]. ב[[פורים]] היו שולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] זה לזה{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים עשירות.

ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

== משפחתו ==
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]].

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשח"י]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]]

אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

2017-10-27T20:00:43Z

אביר: האדמו"ר הנוכחי

[[קובץ:האדמור מקופישניץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בטיש עם חסידים]]
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ''' ([[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] - [[ט"ז בתמוז]] [[תשכ"ח]]), כיהן כאדמו"ר ל[[חסידות קופיטשניץ]] מבית [[רוז'ין]], לאחר המלחמה עבר לגור ב[[ניו יורק]] ושמר על קשרים הדוקים עם [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באייר]] [[תרמ"ח]] לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית [[רוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ד]] עבר עם אביו לקופיטשניץ.

[[נישואין|נשא]] את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-[[וורשה]] (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי [[פולין]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח ל[[וינה]]. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת [[תרצ"ו]] - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], ונסע לארצות הברית. בשנת [[תרצ"ט]] הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי [[אגודת ישראל]] והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]].

עם ביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[השואה]], החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" ב[[פתח תקווה]] לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשכ"ח]]. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן ב[[טבריה]] סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות ב[[י"ז סיון]] [[תשל"ה]], האדמו"ר מקאפיטשיניץ הנוכחי הוא רבי יקותיאל זושא העשיל שליט"א בנו ממלא מקומו של רבי משה מרדכי.

== קשריו עם נשיאי חב"ד ==

===עם אדמו"ר הריי"צ===
היה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}}.

מיד לאחר [[הסתלקות]] אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ב[[יום ב' דראש השנה]] [[תרצ"ו]] - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=507 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז].}}.

בשנת [[תרצ"ו]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל [[ספר התהילים]] בזמנים מסוימים, ב[[שבת]] לפני התפילה או בין [[מנחה]] ל[[מעריב]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&hilite=a97ad86f-033f-48ec-9779-1454d4afd01e&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&pgnum=617 אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד].}}, ולבקשתו הוא פעל בנושא.

===שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' [[שניאור זלמן גוראריה]] להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת [[פסח]], וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב [[מרדכי חפץ]]. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

===בארה"ב===
בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏[[770]], הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני ש[[הקב"ה]] העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

לאחר חתונתו של חתנו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, ב[[מנהטן]]. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לעבור לגור ליד הישיבה. לפני [[חג הפסח]] קרא לו [[הרבי הריי"צ]] ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=230 בית משיח גליון 402].}}

===עם הרבי===
הוא עמד גם בקשר של ידידות עם [[הרבי]]. ב[[פורים]] היו שולחים [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] זה לזה{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, ב[[י' באדר שני]] [[תשי"ד]], בעת [[ניחום אבלים]] על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מ[[ויז'ניץ]]). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו ה[[שמחה]] וה[[אהבת ישראל]]. בעת תפילת [[ערבית]], יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, ב[[ג' מנחם אב]] [[תשח"י]], הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות [[עשיר|עשירים]], והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר ש[[הקב"ה]] יתן ליהודים עשירות.

ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ה]], הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו [[הרבנית חנה]]. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

== משפחתו ==
*אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה [[ג' אדר]] שני [[תשי"ד]].
*חתנו החסיד רבי [[שניאור זלמן גוראריה]].

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=5109e51a-b7f9-4a29-af9e-fc4432e6f8e7&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 האדמו"ר מקופיטשניץ בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשי"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מקופיטשניץ בשנת תשח"י]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/615066 סיפור על האדמו"ר] באתר {{בית חב"ד (אתר)}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה: אדמו"רי אפטא]]