https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%93%D7%92 2026-04-13T21:45:26Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=826907 2026-02-19T21:36:51Z

<p>אדג: רווח חסר</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל יוסף רוזנברג''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1975) הוא מייסד ומנהל קהילת חב&quot;ד 'אור מנחם' ברמה ד'1 בעיר [[בית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אייר]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב שמעון ורוזה רוזנברג בעיר [[צפת]].<br /> <br /> התחתן עם פייגא, בת הרב [[אברהם פרסמן]].<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו בעיר בית שמש, כאשר הוא מתפרנס מרישום פטנטים והפקה של מוצרים שונים, בעוד רעייתו משמשת כמחנכת בבית ספר חב&quot;ד בנות המקומי.<br /> <br /> בתקופה הראשונה למגוריו בעיר, נמנה על אנשי קהילת חב&quot;ד ברמה ב' שהיתה באותה שעה הקהילה החב&quot;דית המרכזית בעיר, בהמשך הצטרף לקהילה ברמה א', ולאחר מכן במשך מספר שנים נמנה על ראשוני וראשי הקהילה ברמה ג'1.<br /> <br /> עם התחלת האכלוס של רמה ד'1 (רמת האמוראים) נמנה על ראשוני המתיישבים בשכונה, והראשון מבין חסידי חב&quot;ד שקבע את מגוריו בשכונה, והקים את מניין התפילה הראשון בשכונה, ובהמשך פעל לקבלת הקצאת קרקע עבור בית כנסת לקהילת חב&quot;ד בשכונה, פעילותו הצליחה והגורמים העירוניים הקצו קרקע לבית כנסת.<br /> <br /> בתקופה הבאה, עסקנים חב&quot;דיים בבית שמש פעלו לבחירתו כרב הקהילה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133480 דיווח באתר COL]}}. כעבור זמן, מינה תחתיו את הרב [[שניאור מרדכי אייזנמן]] שישמש כרב ומשפיע הקהילה, והרב רוזנברג המשיך בתפקידיו כגבאי ומנהל הקהילה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב יהודה רוזנברג - מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד [[אור מנחם (צפת)]] ומשגיח ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].<br /> * אחיו, הרב מאיר רוזנברג שליח בריו.<br /> * אחיו, ר' דניאל רוזנברג - בית שמש.<br /> * אחיו, ר' ישראל.<br /> * ביתו, מרת חיה קופרמן, וחתנו ר' שמואל קופרמן<br /> * בתו, מרת ליבא, רעיית ר' מנחם מענדל גרוזמן.<br /> * בתו, מרת שיינדל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רוזנברג, שמואל יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרסמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג (3)]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=767037 2025-05-12T19:22:35Z

<p>אדג: /* הרבי מסדר קידושין */רווח</p> <hr /> <div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br /> [[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ&quot;ו]]-[[ט' מרחשון]] [[תשפ&quot;ה]]), בשנות הי' היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים בארצות הברית, מנהל ארגון ידידי ליובאוויטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ&quot;א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין{{הערה|בנו של ר' [[שרגא פייטל לוין]] מנעוועל.}} בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב&quot;ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב&quot;ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי&quot;ח]] ועד חודש אלול [[תש&quot;כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו&quot;ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br /> <br /> ===הרבי מסדר קידושין===<br /> קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט&quot;ז אלול]] [[תש&quot;כ]] ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br /> <br /> ==שליחות בלונדון==<br /> כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד&quot;ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br /> <br /> הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br /> <br /> כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב&quot;ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב&quot;דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב&quot;ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br /> <br /> בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]]{{הערה|ראה &quot;דידן נצח&quot; לובעצקי עמוד 34}}.<br /> <br /> נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ&quot;ש ברחבי העולם. נאם גם בהקמת [[המטה להבאת המשיח]] בשנת [[תנש&quot;א]]{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141. הנאום פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434.}}.<br /> ==הקמת המטה העולמי להבאת המשיח==<br /> ב[[ד' אייר]] [[תנש&quot;א]], בעקבות השיחה הידועה בכ&quot;ח ניסן &quot;עשו ככל אשר ביכולתכם&quot;, ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב [[שמואל בוטמן]], על הקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141}}.<br /> <br /> הנאום כולו פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו בבית משיח{{הערה|גיליון 1434}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אליהו וואגעל.<br /> *אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br /> *אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br /> *אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br /> *אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br /> *בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br /> *בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''החסיד האנגלי שחימם את אנגליה, קורות חייו של הרב פייביש וואגעל''', [[שבועון בית משיח]] 1434<br /> *מקדש ישראל<br /> *דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה'''] {{אינפו}} - תולדותיו ושליחותו<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש&quot;פ]]<br /> *שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב&quot;ד}}, קיץ תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וואגעל]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A5&diff=761163 2025-04-23T21:33:55Z

<p>אדג: /* תולדות חיים */תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:א גבירץ.jpg|ממוזער|הרב גבירץ במבצע חנוכה אצל אחד מתושבי קיבוץ עמק ישראל (תשס&quot;ז)]]<br /> הרב '''אליעזר גבירץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1951) הוא שליח הרבי ביישוב כפר גדעון.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ד' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] לאביו ר' מנשה ולמרים גבירץ.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו נעמי בת ר' יוסף ומרים זליגמן.<br /> <br /> באמצע שנות המ&quot;מים קבע את מגוריו ב[[כפר גדעון]], ובעקבות השיחות הרבות של הרבי בשנים אלו בהן תבע ודרש אודות היציאה לשליחות, מונה בשנת תשמ&quot;ח באופן רישמי לשמש כשליח הרבי ביישוב, וכן פועל בקיבוצים ובישובים באזור עמק יזרעאל.<br /> <br /> לאורך השנים ניהל פעילות קבועה גם עם האסירים בבתי הכלא באזור.<br /> <br /> לרב גבירץ ידע במספר כלי נגינה, אותם משלב בפעולותיו בשדה השליחות.<br /> <br /> לאחר הקמתו של בית ספר חב&quot;ד ביבניאל בשנת תש&quot;נ, נוהל בשנותיו הראשונות על ידי הגב' חדווה סגל, ולאחר מכן שימש הרב גבירץ כמנהל במשך מספר שנים, עד שמינה תחתיו את הרב יוסף איפרגן.<br /> <br /> הרב גבירץ מוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל לעריכת חופה וקידושין.<br /> <br /> רעייתו נעמי תרגמה שניים מספריו של הרב ג'ייקובסון מאנגלית לעברית: לפנים משורת הדין, ולוח ספירת העומר ובירור המידות.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''איך למה ומדוע?''', שאלות אקטואליות ביהדות<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יחזקאל גבירץ, שליח הרבי למושב עין העמק ומועצה איזורית מגידו<br /> *בנו, ר' [[דוד גבירץ]], מנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ברלין<br /> *בנו, ר' [[אברהם יהודה גבירץ]] - מנהל [[חדר מנחם מוסקבה]]<br /> *בתו, חנה שרה אדרעי<br /> *בתו חיה מושקא, רעיית הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] - חבר הצוות הרוחני של ישיבת חח&quot;ל צפת ומחבר הספר ענינו של משיח<br /> *בתו רחל גיטה, רעיית ר' יהודה דיל - ביתר עלית<br /> *בתו, רבקה, רעיית ר' בנימין פרוס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוא יקבץ נדחי ישראל''', שבועון בית משיח 585 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8%20%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A5 הרב אליעזר גבירץ] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גבירץ, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F&diff=750755 2025-03-27T10:59:50Z

<p>אדג: /* משפחתו */רווח חסר</p> <hr /> <div>[[קובץ:מ ברגמן.jpg|ממוזער|הרב מאיר דוד ברגמן בהתוועדות (תש&quot;ע)]]<br /> הרב מאיר דוד ברגמן הוא מאנ&quot;ש ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], מבכירי גוף הכשרות הבד&quot;צ העדה החרדית ואיש החברה קדישא בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד לרב [[יוסף משה ברגמן]] בעיר [[ירושלים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין נשא את רעייתו נאווה. <br /> <br /> משמש כאחראי על הירקות בגוף הכשרות הבד&quot;צ העדה החרדית ומתוקף תפקידו נוסע רבות ברחבי העולם.<br /> <br /> כמו כן,משמש בחברא קדישא בעיר ונמצא לצד המשפחות בשעות הקשות להם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נפטרה רעייתו נאווה שהייתה ידועה במסירותה למפעל השליחות של הרבי. {{הערה|ר' [[זלמן גופין]] (גיסה) הקדיש לזכרה מספר דברים בקונטרס שהוציא לאור}}<br /> <br /> לאחר מספר שנים נשא את אלמנת הרב [[מרדכי גל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שמעון ברגמן, שליח הרבי לגבעת האירוסים וראש ישיבת הבוכרים לשעבר.<br /> *בנו, הרב מתתיהו ברגמן.<br /> *חתנו, הרב ישראל קוזולובסקי, מומבי.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת ברגמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br /> [[קטגוריה:משגיחי כשרות]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=749843 2025-03-23T19:40:02Z

<p>אדג: /* פטירתו */ניסוח</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אריה לייב (לייבע) שיינין''' (מכונה בשם '''דער דוקשיצער רב'''), ([[תרמ&quot;ט]] – [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ב]]) היה חסיד חב&quot;ד שכיהן כרבה של [[דוקשיץ]] במשך קרוב לעשרים שנה, ונחשב לאחד הדמויות הפאר שהוציאה ישיבת [[תומכי תמימים]] תחת ידיה. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא עליו כי הוא [[בינוני]] על פי ה[[תניא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסביבות שנת [[תרמ&quot;ט]] ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו הרב איסר שיינין ולשרה, בתו של החסיד ר' [[שמחה לוין]], מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות ב[[התבוננות]] בעניני חסידות עמוקים. הוא היה מופשט מהעולם הזה, והיה מונח במשך כל שעות היום בעניני החסידות שלמד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא &quot;בינוני על פי התניא&quot;, ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי.<br /> <br /> ===תקופת זעמבין===<br /> כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב&quot;ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] מדי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה.<br /> <br /> ===רבה של דוקשיץ===<br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת תורה]] של [[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ב]] הורה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול ו[[ענווה]] גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: &quot;זנאי פנו&quot; - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).<br /> <br /> הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש&quot;יראתו קודמת לחכמתו&quot;.<br /> <br /> כשהגיע לדוקשיץ, ה[[מתנגדים]] התנגדו למינויו והעמידו רב משלהם בשם הרב מרדכי יעקב גאלינקין. הם אף ניסו להעליל עליו עלילות באוזני המושל שזימן אותו אליו לשיחת בירור, אך לאחר שנפגש איתו הבין שהכל עלילות שווא של מתנגדיו, ואמר כי תוארו הוא &quot;כפני [[מלאך]] אלוקים&quot;. המחלוקת נמשכה מספר שנים עד שהשלטונות המקומיים החליטו לעשות לדבר סוף, ובבחירות שהתקיימו בין בני העיירה ניצח הרב שיינין ברוב קולות, וכן היה גם בסיבוב השני.<br /> <br /> לאחר זכייתו בבחירות, ניתנה לו דירת מגורים מאת הנהגת הקהילה, ולפרנסת בתו עסקה אשתו במכירת שמרים, כשמידי פעם נכנס סכום כסף נוסף שקיבל בעבור עיסוקו בהנהגת הקהילה ובסידור קידושין.<br /> <br /> בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות.<br /> <br /> מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום [[נישואין]] ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור מדי שבוע חסידות ב'[[חדר שני]]' שבבית הכנסת החב&quot;די המקומי, וב[[שבת תשובה]] וב[[שבת הגדול]] מסר דרשה בפני כל בני העיר.<br /> <br /> ===הנסיעות לרבי===<br /> לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. באחת השנים התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות נוספים על החובות שכבר היו לו מנסיעתו לתשרי, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת בתו הצעירה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.<br /> <br /> ===פעילות בערי ליטא===<br /> במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל סביבות [[ליטא]] ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים.<br /> <br /> עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת [[תרצ&quot;א]], החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת&quot;ש]], נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש&quot;א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.<br /> <br /> לאחר חצי שנה של עבודות כפייה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י&quot;ח אייר]] [[תש&quot;ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך ביתו בעודו עסוק בתפילה ועטור ב[[טלית]] ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת [[וידוי]] בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם &quot;שמע ישראל&quot;.<br /> <br /> ר' ניסן גורדון בן ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה ב[[שואה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב שיינין נולדו שתי בנים. בנו שלום בער, נלקח יחד איתו ועם רעייתו על ידי הנאצים ונרצחו יחד על קידוש השם. בנוגע לבנו הבכור חיים יקותיאל ישנם דעות חלוקות האם הצליח להינצל או שנספה יחד עם כל בני העיירה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/19/805107340131.html מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א'] • [http://www.scribd.com/doc/185707119/903 פרק ב' (עמוד 54)] • [http://www.scribd.com/doc/187623690/904 פרק ג' (עמוד 46)]'''.<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 243-256.<br /> {{מיון רגיל:שיינין, אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=749842 2025-03-23T19:38:58Z

<p>אדג: /* תולדות חיים */ניסוח</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אריה לייב (לייבע) שיינין''' (מכונה בשם '''דער דוקשיצער רב'''), ([[תרמ&quot;ט]] – [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;ב]]) היה חסיד חב&quot;ד שכיהן כרבה של [[דוקשיץ]] במשך קרוב לעשרים שנה, ונחשב לאחד הדמויות הפאר שהוציאה ישיבת [[תומכי תמימים]] תחת ידיה. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא עליו כי הוא [[בינוני]] על פי ה[[תניא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסביבות שנת [[תרמ&quot;ט]] ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו הרב איסר שיינין ולשרה, בתו של החסיד ר' [[שמחה לוין]], מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות ב[[התבוננות]] בעניני חסידות עמוקים. הוא היה מופשט מהעולם הזה, והיה מונח במשך כל שעות היום בעניני החסידות שלמד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא &quot;בינוני על פי התניא&quot;, ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי.<br /> <br /> ===תקופת זעמבין===<br /> כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב&quot;ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] מדי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה.<br /> <br /> ===רבה של דוקשיץ===<br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת תורה]] של [[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ב]] הורה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול ו[[ענווה]] גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: &quot;זנאי פנו&quot; - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).<br /> <br /> הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש&quot;יראתו קודמת לחכמתו&quot;.<br /> <br /> כשהגיע לדוקשיץ, ה[[מתנגדים]] התנגדו למינויו והעמידו רב משלהם בשם הרב מרדכי יעקב גאלינקין. הם אף ניסו להעליל עליו עלילות באוזני המושל שזימן אותו אליו לשיחת בירור, אך לאחר שנפגש איתו הבין שהכל עלילות שווא של מתנגדיו, ואמר כי תוארו הוא &quot;כפני [[מלאך]] אלוקים&quot;. המחלוקת נמשכה מספר שנים עד שהשלטונות המקומיים החליטו לעשות לדבר סוף, ובבחירות שהתקיימו בין בני העיירה ניצח הרב שיינין ברוב קולות, וכן היה גם בסיבוב השני.<br /> <br /> לאחר זכייתו בבחירות, ניתנה לו דירת מגורים מאת הנהגת הקהילה, ולפרנסת בתו עסקה אשתו במכירת שמרים, כשמידי פעם נכנס סכום כסף נוסף שקיבל בעבור עיסוקו בהנהגת הקהילה ובסידור קידושין.<br /> <br /> בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות.<br /> <br /> מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום [[נישואין]] ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור מדי שבוע חסידות ב'[[חדר שני]]' שבבית הכנסת החב&quot;די המקומי, וב[[שבת תשובה]] וב[[שבת הגדול]] מסר דרשה בפני כל בני העיר.<br /> <br /> ===הנסיעות לרבי===<br /> לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. באחת השנים התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות נוספים על החובות שכבר היו לו מנסיעתו לתשרי, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת בתו הצעירה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.<br /> <br /> ===פעילות בערי ליטא===<br /> במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל סביבות [[ליטא]] ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים.<br /> <br /> עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת [[תרצ&quot;א]], החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת&quot;ש]], נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש&quot;א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.<br /> <br /> לאחר חצי שנה של עבודות כפייה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י&quot;ח אייר]] [[תש&quot;ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור ב[[טלית]] ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת [[וידוי]] בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם &quot;שמע ישראל&quot;.<br /> <br /> ניסן גורדון בן ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה ב[[שואה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב שיינין נולדו שתי בנים. בנו שלום בער, נלקח יחד איתו ועם רעייתו על ידי הנאצים ונרצחו יחד על קידוש השם. בנוגע לבנו הבכור חיים יקותיאל ישנם דעות חלוקות האם הצליח להינצל או שנספה יחד עם כל בני העיירה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/19/805107340131.html מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א'] • [http://www.scribd.com/doc/185707119/903 פרק ב' (עמוד 54)] • [http://www.scribd.com/doc/187623690/904 פרק ג' (עמוד 46)]'''.<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 243-256.<br /> {{מיון רגיל:שיינין, אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=695326 2024-06-23T21:31:35Z

<p>אדג: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסי ליברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בראיון באולפני [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] (תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ליברוב''' ('''ליבעראוו''', יליד שנת [[תשט&quot;ו]], 1955) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ומנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשט&quot;ו]] לאביו הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ולאמו דאברושא. מצד אימו, הוא נכדו הגדול של ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבות [[תומכי תמימים ברינוא]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] ובשנת [[תשל&quot;ד]] הגיע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נכלל בקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחה באופן אישי על ידי הרבי לחזק את הפעילות החב&quot;דית בארץ, ולאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נישא]] לרעייתו אידא, בתו של הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] החל לנהל את [[מכון לוי יצחק]] הפועל להפצת תורתו של הרבי ב[[לשון הקודש]] באמצעות תרגום השיחות שנדפסו במקורן ב[[אידיש]] והפצתם בעברית, והחל בתרגום השיחות שב[[לקוטי שיחות]] לפי הסדר.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], בשנת תשמ&quot;ח, יזם את הוצאת סדרת הספרים [[מעין חי]] - שיחות של הרבי מעובדות באופן מתאים גם לילדים.<br /> <br /> מהראשונים שהחל לחבוש [[כיפת יחי]] בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> הרב ליבעראוו מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד ב']].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> * הרב שניאור זלמן ליבעראוו - [[קראון הייטס]]<br /> * ישראל אריה לייב (ארי) ליבעראוו - [[יפו]] - [[תל אביב]]<br /> * הרב משה סעדי' ליבעראוו - מלמד ב[[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] ב[[נתניה]], ומשפיע בישיבת [[תות&quot;ל נתניה|תומכי תמימים נתניה]]<br /> * ר' מאיר שלמה ליבעראוו - [[צוריאל]]<br /> * ר' לוי ליבעראוו - [[לוד]] אחיסמך<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[שלום דובער הנדל]] ראש ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים]] ומשלוחי הרבי ב[[אור יהודה]]<br /> *ר' שרגא מרזל [[לוד]]<br /> *ר' אלחנן צייגר [[לוד]] אחיסמך<br /> *ר' יהונתן הלוי בייץ' [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בתו, מריישא (מירי) כפר חב&quot;ד ב'. <br /> * בתו, רבקה כפר חב&quot;ד ב'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79210 הרב ליברוב חונך את אולפן ה'ראלי' החדש] {{וידאו}} {{אינפו}} ה' טבת [[תשע&quot;ד]] (08.12.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{מיון רגיל:ליברוב, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבית חב&quot;ד נתב&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד ב']]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=639782 2023-10-17T06:15:03Z

<p>אדג: /* תולדות חיים */מה זה &quot;בקרוב&quot;? שיצא יצא.</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] (תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[תשמ&quot;ב]]), הוא [[שו&quot;ב]] בקהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] במסגרת בית חב״ד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ף מרחשוון]] [[תשמ&quot;ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר שסיים את לימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. באותה תקופה החל ללמוד [[שחיטה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשס&quot;ה]] עם רעייתו מרת אסתר שרה למשפחת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לעבוד כשוחט בקהילה, בהדגישו את גודל השליחות בעבודת קודש זו. מאז משמש כשוחט ובודק – במקביל לעבודתו כשליח: עד שנת תשע״ז שימש כשליח בבית חב&quot;ד לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]], ולאחר מכן כשליח בבית חב״ד ״שני-אור״ בשכונת צפון קאולפילד בעיר. במקביל לעבודתו בבתי חב״ד אלו הוא פועל בקרב קהילת הישראלים במלבורן, ומעביר מדי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים וחברי הקהילה. בנוסף, הוא פעיל גם בקהילת אנ״ש במלבורן: הוא מכהן כרב בחבר המנהלים של בתי הספר ״ישיבה״ ו״בית רבקה״ בעיר, ומהווה משפיע ודמות חסידית בעיר.<br /> <br /> פן נוסף של שליחותו חורג מגבולות אוסטרליה: הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ודואג להם לעופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש. ביניהם הרב [[יוסי לוי]] במנילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64232 'שחיטת ליובאוויטש' גם בפיליפינים] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}, [[פיליפינים]]; הרב [[בנימין אדרעי]] בטוקיו, [[יפן]]; והרבנים אהרון כהן ודור ביטון באוקלנד, [[ניו זילנד]].<br /> <br /> מדי שנה משמש הרב דיקשטיין כשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> [[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את חיבורו: לקט &quot;בגדי מלכות&quot; החונה על הספר &quot;שמלה חדשה&quot; (תש&quot;פ)]]<br /> הרב דיקשטיין עוסק רבות בבירור נושא השחיטה במשנת חב&quot;ד וענינה של &quot;[[שחיטת ליובאוויטש]]&quot; בשיעורים שמעביר ובמאמרים שהוציא לאור. <br /> גולת הכותרת של בירורים אלו הוא בספר ״שמלה חדשה״ עם לקט ״בגדי מלכות״ - פסקי רבותינו נשיאינו בדיני שחיטה ובדיקה, מלוקטים וערוכים משלל ספרותם הרחבה, במקומות שבהם פסקי שונה מהפסק המקובל כיום. תדפיס מספר זה ראה אור לקראת יום הולדתו הארבעים, כ״ף חשוון ה׳תשפ״ב.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב&quot;ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.<br /> *'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf &quot;שמלה חדשה - עם בגדי מלכות&quot;]''' {{PDF}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב&quot;די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=581949 2023-02-19T20:17:58Z

<p>אדג: /* חשיבות */</p> <hr /> <div>== חשיבות ==<br /> <br /> יש באמת חשיבות לנשוא הערך? למען כבודו וכבוד בית אביו עדיף שימחק. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 17:30, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> :מה לא מכובד בערך זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:41, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:41, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ::אני משער אם כן שמדובר בטעם אישי. בעיניי זה מגוחך לפתוח ערך על בחור צעיר, חסר הישגים משמעותיים או יצירה מעוררת השתאות. אם כבר זה נלעג ומבזה. אבל זו רק דעתי. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 20:16, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 20:16, 19 בפברואר 2023 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=581948 2023-02-19T20:17:08Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>== חשיבות ==<br /> <br /> יש באמת חשיבות לנשוא הערך? למען כבודו וכבוד בית אביו עדיף שימחק. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 17:30, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> :מה לא מכובד בערך זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:41, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:41, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> אני משער אם כן שמדובר בטעם אישי. בעיניי זה מגוחך לפתוח ערך על בחור צעיר, חסר הישגים משמעותיים או יצירה מעוררת השתאות. אם כבר זה נלעג ומבזה. אבל זו רק דעתי. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 20:16, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 20:16, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> אני משער אם כן שמדובר בטעם אישי. בעיניי זה מגוחך לפתוח ערך על בחור צעיר, חסר הישגים משמעותיים או יצירה מעוררת השתאות. אם כבר זה נלעג ומבזה. אבל זו רק דעתי. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 20:17, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 20:17, 19 בפברואר 2023 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=581947 2023-02-19T20:16:59Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>== חשיבות ==<br /> <br /> יש באמת חשיבות לנשוא הערך? למען כבודו וכבוד בית אביו עדיף שימחק. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 17:30, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> :מה לא מכובד בערך זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:41, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:41, 19 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> אני משער אם כן שמדובר בטעם אישי. בעיניי זה מגוחך לפתוח ערך על בחור צעיר, חסר הישגים משמעותיים או יצירה מעוררת השתאות. אם כבר זה נלעג ומבזה. אבל זו רק דעתי. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 20:16, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 20:16, 19 בפברואר 2023 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=581911 2023-02-19T17:37:13Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>{{תבנית:מחיקה|חסר חשיבות}}<br /> '''שלום דובער לאופר''' (יליד שנת [[תשס&quot;א]], 2001) הוא סופר, עיתונאי, תסריטאי, ואיש תקשורת ושיווק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד באשדוד ב[[ב' ניסן]] [[תשס&quot;א]] לאביו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], ולאמו מרת לאה.<br /> <br /> כילד, למד בתלמוד תורה חב&quot;ד בקרית מלאכי, ובישיבה גדולה למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. כיום (פ&quot;ג) משמש מדריך בישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד.<br /> <br /> כבר כבחור החל לעסוק בכתיבה בפלטפורמות שונות. בשנת תשע&quot;ט החל לפרסם בעיתון הילדים קינדערלאך מבית [[שבועון כפר חב&quot;ד]] סיפור בהמשכים בשם 'הרועה' המספר את תולדות חייו של הרבי לילדים. בשנת תשפ&quot;א החל לפרסם מעת לעת כתבות בשלל תחומים במגזין כפר חב&quot;ד.<br /> ספרו הראשון היה 'הרועה', בהוצאת 'אחד', המספר את קורותיו ופעולותיו של הרבי לילדים, שזכה להצלחה גדולה ונמכר במעל 2000 עותקים.<br /> <br /> במקביל, החל לשמש כעורך באתר [[חב&quot;ד און ליין]] (COL), כשהוא מופקד בעיקר על העלאת הכתבות במסגרת COL צעיר', וסוקר יוזמות ומושגים חב&quot;דיים שונים בהנגשה מיוחדת לילדים, וכן מפרסם סיפור בהמשכים באתר.<br /> <br /> לצד זאת, כתב מספר תסריטים עבור חברות הפקת וידאו, וכן עוסק בכתיבה יצירתית עבור לקוחות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''הרועה''' - קורות חייו ופעולותיו של הרבי, הוצאת אחד תשפ&quot;א<br /> *'''נסיך בסכנה''' - ספר קומיקס על משל הבעל שם טוב, מלכות הכתר תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/142879 כתבתי ספר: כך כותבים, מאיירים ומוציאים לאור ספר קומיקס]''' באתר {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לאופר, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות אתר COL]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאופר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס&quot;א]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=581910 2023-02-19T17:30:06Z

<p>אדג: /* חשיבות */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== חשיבות ==<br /> <br /> יש באמת חשיבות לנשוא הערך? למען כבודו וכבוד בית אביו עדיף שימחק. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]], 17:30, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 19 בפברואר 2023 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=125666 2013-01-28T14:43:16Z

<p>אדג: /* בארצות הברית */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''', היא רעייתו של הרה&quot;ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]]. נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]], הסתלקה [[ו' תשרי תשכ&quot;ה|בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ&quot;ה]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==הולדתה וצעירותה==<br /> הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] בעיר רומנובקה, לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב&quot;ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.<br /> <br /> חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חבדיי&quot;ם]] של דביקות הנפש.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br /> <br /> בגיל עשרים נישאה חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י&quot;ג בסיוון]] [[תר&quot;ס]].<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> ==&quot;עזר כנגדו&quot;==<br /> [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ז]] (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטים.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br /> <br /> כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] אך שם התפרצה אצלו מחלה קשה והוא נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944).<br /> <br /> ==בארצות הברית==<br /> [[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה&quot;ב]]<br /> <br /> בחורף [[תש&quot;ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה&quot;ב]] ולא להבריח את הגבול. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] (1947).<br /> <br /> 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ&quot;ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי&quot;צ (ע&quot;פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br /> <br /> כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר [[&quot;אם בישראל&quot;]] ותרגם זכרונות אלו ללה&quot;ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי&quot;צ הודפסו בספר.<br /> בשנת תשנ&quot;ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ&quot;ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב&quot;צדי&quot;ק למלך&quot; חוברת ד, ושם תוקתק ע&quot;פ הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה&quot;ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם &quot;רשימת זכרונות&quot;. לקראת ש&quot;פ תזריע-מצורע ה'תשע&quot;ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד ש&quot;פ אחו&quot;ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב&quot;די אידישע היים&quot; בשנת תשכ&quot;ד).<br /> <br /> המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ע&quot;פ השמועה, מחברות אלו היו בבית הרבנית חנה ע&quot;ה בעת פטירתה, ונגנבו בעת ההלוי' כאשר לא הי' אף אחד בבית. מיד לאחר ההלוי' הורה הרבי למשב&quot;ק [[בערל יוניק]] לשבת בבית ולשמור, אבל הי' כבר מאוחר, ונעלמו דברים רבים, שמסתובבים בבתי כמה מ&quot;חסידי&quot; קראון הייטס. מחברות אלו נמצאו בחדרו של המזכיר לייבל גרונר ונלקחו משם בעת הפריצה לחדרו בחוה&quot;מ פסח ה'תשע&quot;א.<br /> <br /> נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]<br /> הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] ([[פריזדנט 1414|1418 פרזידנט סטריט]]). הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ&quot;ה]] (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. <br /> <br /> ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.<br /> <br /> בנות רבות נושאות את השם חנה ומוסדות נוסדו חינוך רבים לזכרה.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה''' באתר ועד הנחות בלה&quot;ק]<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64244 ספר התהלים של רלוי&quot;צ והרבנית חנה]<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28440 ל&quot;ג בעומר בפריז]<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים|חנה]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=118492 2012-02-09T04:44:13Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]<br /> החסיד ר' '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''', היה [[משכיל]] עצום בחסידות, ומגדולי החסידים של [[רבותינו נשיאינו]]; [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> <br /> אחת ההוראות שקיבל מאדמו&quot;ר הזקן הייתה שלא לקבל עליו את עול נשיאות חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו&quot;ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נפתחו בפניו שערי רקיע.<br /> <br /> היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.<br /> <br /> ר' אייזיק אמר פעם; [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש, כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.<br /> <br /> פעם אחת בשעת שיחתו עם מישהו, ניגש אליו בעל העגלה שהיה מוליך חסידים אל רבנו הזקן ואמר לו משהו, התרעם עליו רבי יצחק אייזיק וקרא לו ״בעדיוק״. מסרו את הדברים ל[[רבנו הזקן]], והוא קרא אליו את רבי יצחק אייזיק ואמר לו: בסוד הנשמות אתה עם הארץ גמור, הוא למעלה ממך בכוחות הגלויים, ומה גם בכוחות הנעלמים, כשהוא אומר ״שמע ישראל״ שותקים המלאכים, כשרוצים לדעת היכן להחביא דבר צריכים ללמוד מגנב, גנב<br /> מחביא לא במקום גלוי, גם לא תחת מנעולים, אלא בתל ולאחר זמן זה מזריע. רבי יצחק אייזיק אמר לאחר מכן שהענין של לבטל את הזולת נלקח ממנו מיד, אך כדי לעבד את הדבר לקח לו יגיעה של ששים שנה.<br /> == עם אדמו&quot;ר הצמח צדק ==<br /> <br /> חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושים למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ&quot;ו אייר תרי&quot;ז]], נפטר רבי אייזיק.<br /> <br /> == מהותו ==<br /> <br /> *הוא היה אומר מאמרי חסידות.<br /> <br /> *רבי יצחק אייזיק הקפיד על בגדיו, היה שומר מאד על נקיונו, לפעמים היה לובש בגדי לבן גם בחול ולאו דוקא בשבת.<br /> <br /> *הוא היה איש נחמד ואהוב לבריות, דיבר בנחת עם הגדול ביותר כמו עם הקטן ביותר. הוא היה בעל לב טוב והיתה לו התפשטות הלב ־ היו אומרים שה&quot;דוב&quot;ים מ[[קרמנצ'וג]] היו אפס קצהו של רבי יצחק אייזיק בטוב ורוחב לבם, אך הוא לא היה יכול לסבול אנשים פשוטים.<br /> <br /> == מאמרותיו ==<br /> <br /> פעם היה בשדות וראה איכר עומד בין שתי עגלות ־ הוא עשה מחיצה מהעגלות - ומתפלל מנחה. אמר רבי יצחק אייזיק על כך: הלואי שארגיש ב[[תפילה]] מה שה[[נשמה]] שלו מרגישה, למרות שהוא עצמו אינו יודע מכך.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חלק ז' עמ' 42-47.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''תולדות יצחק אייזיק''' - מכון אהלי שם, כפר חב&quot;ד תשמ&quot;ז.<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=553 מאמר אודות פטירתו של ר' יצחק אייזיק]<br /> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור]<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=114481 2011-10-26T22:30:51Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית כנסת [[חב&quot;ד]] ב[[רובע היהודי]] בהעיר העתיקה שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב&quot;ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;. שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב&quot;ד מעת הקמתו, ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב&quot;ד, בהם הרב [[משה צבי סגל (רב)|משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br /> <br /> בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב&quot;ד, יצא לחו&quot;ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב&quot;ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל&quot;ט]].<br /> <br /> לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו<br /> וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> המבנה נקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.<br /> <br /> בר&quot;ח אלול תשל&quot;ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע&quot;פ הוראת [[הרבי]].<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרל&quot;ט ([[1879]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום משמש הרב [[עדין אבן ישראל]] כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> <br /> ==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=114480 2011-10-26T22:30:05Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת של [[חב&quot;ד]] ב[[רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר עתיקה]] שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב&quot;ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;. שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב&quot;ד מעת הקמתו, ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב&quot;ד, בהם הרב [[משה צבי סגל (רב)|משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br /> <br /> בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב&quot;ד, יצא לחו&quot;ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב&quot;ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל&quot;ט]].<br /> <br /> לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו<br /> וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> המבנה נקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.<br /> <br /> בר&quot;ח אלול תשל&quot;ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע&quot;פ הוראת [[הרבי]].<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרל&quot;ט ([[1879]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום משמש הרב [[עדין אבן ישראל]] כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> <br /> ==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=114479 2011-10-26T22:29:40Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת של [[חב&quot;ד]] ב[[רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר עתיקה]] שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב&quot;ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;. שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב&quot;ד מעת הקמתו, ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] ([[1928]]) שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב&quot;ד, בהם הרב [[משה צבי סגל (רב)|משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br /> <br /> בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב&quot;ד, יצא לחו&quot;ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב&quot;ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל&quot;ט]].<br /> <br /> לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו<br /> וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> המבנה נקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.<br /> <br /> בר&quot;ח אלול תשל&quot;ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע&quot;פ הוראת [[הרבי]].<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרל&quot;ט ([[1879]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום משמש הרב [[עדין אבן ישראל]] כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> <br /> ==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=114478 2011-10-26T22:29:08Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת של [[חב&quot;ד]] ב[[רובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר עתיקה]] שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב&quot;ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;. שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב&quot;ד מעת הקמתו, ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] ([[1928]]) שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב&quot;ד, בהם הרב [[משה צבי סגל (רב)|משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br /> <br /> בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב&quot;ד, יצא לחו&quot;ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב&quot;ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל&quot;ט]].<br /> <br /> לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו<br /> וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> המבנה נקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.<br /> <br /> בר&quot;ח אלול תשל&quot;ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע&quot;פ הוראת [[הרבי]].<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרל&quot;ט ([[1879]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום משמש הרב [[עדין אבן ישראל]] כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> <br /> ==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94&diff=114227 2011-10-24T01:32:09Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>סדרת '''תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה''' היא סדרה שמטרתה לסקור את הביבלוגרפיה של כל [[ספרי חב&quot;ד]].<br /> <br /> סדרה זו נכתבה על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], בהוראתו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], ויצאה לאור ב[[כפר חב&quot;ד]]. על-ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בייעוץ לסדרה השתתפו גם הרב [[שלום דובער לוין]] ור' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> עד-עתה יצאו לאור ב' כרכים.<br /> <br /> בהוראת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] נדפסו ספרים העוסקים בספר של [[רבי]] תחת ה'שער' של אותו רבי.<br /> <br /> הרב שלום דובער לוין מעיד{{הערת שוליים|[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]], עמ' 39.}} כי &quot;לספר הזה הראה הרבי התענינות יוצאת מהכלל, וזירז את ההו&quot;ל בצורה בלתי רגילה&quot;. כמה ממענות הרבי לכותב, התפרסמו בתשורה לרגל בר מצות נכדו.<br /> <br /> ==כרכי הסדרה==<br /> <br /> *כרך ראשון, '''תניא''' העוסק במהדורות, תרגומי ובאורי, כתיבתו והדפסתו של [[ספר התניא]], יו&quot;ל [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> *כרך שני, '''ספרי ההלכה של אדמו&quot;ר הזקן''', העוסק בעיקרו ב[[שולחן ערוך הרב]] וב[[הלכות תלמוד תורה]], [[סדר ברכת הנהנין]] ועוד, יו&quot;ל (בהוראת הרבי, ב)[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94&diff=114226 2011-10-24T01:31:16Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>סדרת '''תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה''' היא סדרה שמטרתה לסקור את הביבלוגרפיה של כל [[ספרי חב&quot;ד]].<br /> <br /> סדרה זו נכתבה על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], בהוראתו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], ויצאה לאור ב[[כפר חב&quot;ד]]. על-ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בייעוץ להסדרה השתתפו גם הרב [[שלום דובער לוין]] ור' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> עד-עתה יצאו לאור ב' כרכים.<br /> <br /> בהוראת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] נדפסו ספרים העוסקים בספר של [[רבי]] תתחת ה'שער' של אותו רבי.<br /> <br /> הרב שלום דובער לוין מעיד{{הערת שוליים|[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]], עמ' 39.}} כי &quot;לספר הזה הראה הרבי התענינות יוצאת מהכלל, וזירז את ההו&quot;ל בצורה בלתי רגילה&quot;. כמה ממענות הרבי לכותב, התפרסמו בתשורה לרגל בר מצות נכדו.<br /> <br /> ==כרכי הסדרה==<br /> <br /> *כרך ראשון, '''תניא''' העוסק במהדורות, תרגומי ובאורי, כתיבתו והדפסתו של [[ספר התניא]], יו&quot;ל [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> *כרך שני, '''ספרי ההלכה של אדמו&quot;ר הזקן''', העוסק בעיקרו ב[[שולחן ערוך הרב]] וב[[הלכות תלמוד תורה]], [[סדר ברכת הנהנין]] ועוד, יו&quot;ל (בהוראת הרבי, ב)[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=114225 2011-10-24T01:29:13Z

<p>אדג: /* הרבנית רחל ינובסקי */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>__TOC__<br /> <br /> רשת האינטרנט או '''האינ== טנרט ==?'''<br /> <br /> == מה עם ר' מענדל? ==<br /> <br /> מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ&quot;ה בלונדון?<br /> <br /> נא לכתוב זאת!!!<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:09, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == יש לעדכן תבנית זו ==<br /> <br /> משיח נאו! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> לעדכן ! [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 04:34, 26 אוגוסט 2009 (IDT)<br /> == תיקון קטן ==<br /> <br /> הברית התקיימ'''ה'''<br /> :תודה :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:20, 20 דצמבר 2008 (EST)<br /> <br /> הודיע'''ו''' לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 15:57, 18 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> == מה עם י' כסלו ==<br /> <br /> אין זה מגוחך שאין את תאריך הגאולה של אדמה&quot;צ - יו&quot;ד כסלו תקפ&quot;ז??? {{שכח|אנונימי}}<br /> ::צודק! היה זה תקלה טכנית. טופל. ייש&quot;כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:22, 26 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> == ניסן? ==<br /> <br /> הוכנסו משום-מה ימי חב&quot;ד של ניסן. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> :אוי, טעות. אתקן. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:25, 17 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == הרבנית רחל ינובסקי ==<br /> <br /> מפני מה נכתב שלא ידוע שנת הריגתה - לכאו' היא שנת [[תש&quot;ב]]?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:29, 24 באוקטובר 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=114224 2011-10-24T01:25:18Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>לא מדוייק לומר שסבתו של הרבי נהרגה בתאריך זה, הרבי רק נהג לומר קדיש ביום זה, ותו לא. כפי הנהוג, ע&quot;פ ההלכה, שכאשר תאריך מותו (יאר-צייט) של אדם אינו ידוע, בוחרים תאריך קבוע. א&quot;כ, אי אפשר לקבוע ליום זה את תאריך מותה.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:24, 24 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :עתה ראיתי שטעיתי, והתאריך הוא ברור ומוחלט. ובערך היתה הטעות, שיניתי.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:25, 24 באוקטובר 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=114223 2011-10-24T01:24:35Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> '''כ&quot;ד בתשרי''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש תשרי]] ואיסרו חג [[הסוכות]] בחוץ לארץ.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תיד - [[עם ישראל]] התאסף בצום ושק ונשבע ללכת בדרך ה[[תורה]].<br /> *[[תקנ&quot;ה]] - רבי יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר הבפרים 'קדושת יו&quot;ט' ו'מלאכת יו&quot;ט', נפטר.<br /> *[[תקמ&quot;ב]] - רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], מחבר ספר 'תולדות יעקב יוסף', נפטר.<br /> *[[תק&quot;ס]] - רבי יוסף אבן חסון מסלוניקי, מחבר ספר 'בית המלך', נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ד]] - רבי אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ, אב&quot;ד מאד, מחבר ספר 'קול אריה', נפטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - רבי חיים זנויל אברמוביץ' מריבניץ, נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ח]] - רבי שמואל ישראל, רבה של טיטואן–[[מרוקו]], נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקנ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]].<br /> *[[תקס&quot;א]] - אדמו&quot;ר הזקן נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]].<br /> *[[תרפ&quot;ח]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית.<br /> *[[תש&quot;ב]] - מרת [[רחל ינובסקי]], זקנת [[הרבי]], נהרגה על קידוש השם.<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ד|תשרי}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|א כד]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב כד]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=114222 2011-10-24T01:24:02Z

<p>אדג: דף חדש: לא מדוייק לומר שסבתו של הרבי נהרגה בתאריך זה, הרבי רק נהג לומר קדיש ביום זה, ותו לא. כפי הנהוג, ע&quot;פ ההלכה…</p> <hr /> <div>לא מדוייק לומר שסבתו של הרבי נהרגה בתאריך זה, הרבי רק נהג לומר קדיש ביום זה, ותו לא. כפי הנהוג, ע&quot;פ ההלכה, שכאשר תאריך מותו (יאר-צייט) של אדם אינו ידוע, בוחרים תאריך קבוע. א&quot;כ, אי אפשר לקבוע ליום זה את תאריך מותה.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:24, 24 באוקטובר 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=114132 2011-10-19T20:59:16Z

<p>אדג: /* נשמתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מליובאוויטש]] מלך המשיח]]<br /> '''מלך המשיח''' הוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], שנמשח ונבחר על ידי [[הקב&quot;ה]] כדי לכוף את ה[[יהודים]] ל[[עבודת השם]] ולגאלם מה[[גלות]] ה[[רוחניות|רוחנית]] וה[[גשמיות|גשמית]] - להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה.<br /> <br /> בדורנו, [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרבי מליובאוויטש]]; בהתבסס, בין היתר, על דברי הרבי ש&quot;כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח&quot;{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ&quot;ז]]}}, כמו גם על פסק דין של רבנים ומורי הוראה (ביניהם הרב [[פנחס הירשפרונג]]) מ[[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]] שקבעו כי הרבי כלול בהגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח]].<br /> <br /> ==שמו==<br /> שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, וסימנך: בראשי&quot;ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}. הוא נקרא בשם לפני שנולד{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י&quot;ד.}}, ושמו יתחדש לעתיד לבוא{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א', מ&quot;ח.}}, הוא חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]]{{הערה|ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.}} ועל [[אבן השתייה]].<br /> <br /> במקורות מופיעים לו עשרות שמות וכינויים{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר&quot;ל]].}}, &quot;ואלו ואלו דברי אלוקים חיים&quot;. בין המרכזיים שבהם: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב&quot;ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|&quot;ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר &quot;יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'&quot;, יצחק שמו, שנאמר &quot;אז ימלא שחוק פינו&quot;. (שיחת ש&quot;פ תזו&quot;מ [[תנש&quot;א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ&quot;י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם &quot;(מנחם) בן חזקיה&quot;, אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ&quot;ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו&quot;מ שוה&quot;ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|&quot;מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''&quot; - ספה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א עמ' 14.}}.<br /> <br /> הנעלה יותר מבין השמות הוא 'משיח'; המורה על מעלתו כאדם שנמשח בשמן להנהיג את ישראל; הפחוּת ביותר הוא 'בן דוד', היינו שאין לו משל עצמו כלום, וכל מעלתו היא היותו בנו של [[דוד המלך]]; בדרך כלל במאמרי חז&quot;ל העוסקים בצרות שקודם הגאולה, ב[[עקבתא דמשיחא]], נזכר המשיח כ'בן דוד'{{הערה|ע&quot;פ [[רשימות|רשימת]] &quot;אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא&quot;, ט&quot;ז [[סיון]] [[תש&quot;א]], [[ליסבון]] שב[[פורטוגל]] - נדפסה ב[[רשימות]] חוברת י&quot;א.}}.<br /> <br /> ===משיח===<br /> <br /> ;מקור המילה<br /> <br /> מקור המילה &quot;משיח&quot; מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה. כך נקרא ב[[תורה]]&lt;ref&gt;ויקרא פרק ד, ג&lt;/ref&gt; [[כהן גדול|הכהן הגדול]] &quot;הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ&quot;, מפני שהוא &quot;הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ&quot;&lt;ref&gt;במדבר פרק לה, כה&lt;/ref&gt;. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול &quot;מְשִׁיחַ ה'&quot;&lt;ref&gt;שמואל א כד,ו&lt;/ref&gt;, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות &quot;משיח&quot;. בהשאלה, נאמר הכינוי &quot;משיח&quot; גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]&lt;ref&gt;ישעיהו פרק מה, א&lt;/ref&gt;: &quot;כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ&quot;, כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]&lt;ref&gt;כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): &quot;הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד&quot;.&lt;/ref&gt;. גם הנביא ישעיהו עצמו &quot;נמשח&quot; במובן זה&lt;ref&gt;ישעיהו סא,א&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> ;פרטים נוספים<br /> <br /> הוא מכונה משיח בגלל שתי סיבות - <br /> <br /> * על שם שמושחים אותו בשמן{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמ' 201.}}.<br /> <br /> *כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]] עמ' 110.}}.<br /> <br /> ====מלך המשיח====<br /> <br /> 'משיח' סתם הוא 'משוח', שליח ה' הוא משיח של דור; מלך המשיח הוא זה שיגאל את ישראל בעתיד בפועל, משיח של [[דור הגאולה]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ז]] ח&quot;ב עמ' 308. וכ&quot;ה במסורת [[תימן]].}}.<br /> <br /> משיח שבדורנו, כיוון שהוא משיח דור הגאולה, הוא כבר '''[[מלך]]''' המשיח, בעל דין מלך.<br /> <br /> ==נשמתו==<br /> {{כתב קטן|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ו]], אות ה' ואילך.}}<br /> <br /> נשמתו של משיח, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה ישנו בכל [[יהודי]], הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת [[יחידה]] הכללית של כלל [[עם ישראל]]{{הערה|רמ&quot;ז לזח&quot;ב מ, ב.}}, הכוללת את בחינת 'יחידה' בכל היהודים, וממילא את כל [[נשמות ישראל]].<br /> <br /> רק כיוון שנשמתו כוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, בכוחו של [[משיח]] לגאול את כל [[עם ישראל]], מבלי שאף יהודי אחד לא יישאר בגלות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;כ עמ' 522.}}.<br /> <br /> בנוסף לכך יכול משיח &quot;לאתבא צדיקייא בתיובתא&quot;, כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח&quot;א עמ' ק&quot;ס.}}.<br /> <br /> בנשמת [[משיח]] מאירה בחינת [[אדם הראשון]] קודם [[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל [[יהודי]]{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], '''[[פלח הרימון]]''' על [[חומש ויקרא]] דף תק&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==דרגתו==<br /> <br /> מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br /> <br /> ;מרכז עם ישראל<br /> <br /> מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים פ&quot;ג ה&quot;ו}}, לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]] ללא ליבו, &quot;המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח&quot;{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ו]] ח&quot;ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח&quot;ו עם ישראל כלה.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> ::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br /> <br /> למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח&quot;א, עמ' רע&quot;ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ&quot;ט, ק&quot;ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ&quot;ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י&quot;ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב&quot;ר שם, נצח ישראל פל&quot;ב, [[מסכת סנהדרין]], צ&quot;ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי&quot;א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע&quot;פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש, [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס&quot;ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו&quot;ד, חגי, כב, כ&quot;ג.}}.<br /> <br /> [כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br /> <br /> כמו&quot;כ [[הרבי מלך המשיח]] הוא צאצא של [[יחיאל הלל אלטשולר|בעל ה'מצודות']], של [[המהר&quot;ל מפראג]] ובנו ר' [[בצלאל חריף]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ;מזכרים או מנקבות<br /> <br /> בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> בידינו נמצאת מגילת יחוסין של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים{{הערה|ולדוגמא - דרך רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], שהיה בן משפחתו של רבי [[יחיאל הלל אלטשולר]], בעל ה&quot;מצודות&quot;, עליו נכתב כי הוא בן אחר בן ל[[דוד המלך]].}}.<br /> <br /> ;מזרע שלמה<br /> {{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ&quot;ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל&quot;ת שס&quot;ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה&quot;פ{{הערה|ש&quot;ב, פ&quot;ז, פס' י&quot;ב.}} (בנוגע לשלמה): &quot;וכוננתי את כס מלכותו עד עולם&quot;.<br /> <br /> פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ&quot;ל, ובס' שערי ישיבה ח&quot;ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br /> <br /> מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש&quot;א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br /> <br /> היו שבדקו ועיינו{{הערה|קובץ הערות הנ&quot;ל.}} ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך [[שלמה המלך]] והן דרך שפטי'.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> ===בתשעה באב===<br /> <br /> לאחר שנחרב [[בית המקדש]], ב[[תשעה באב]], נולדה נשמת משיח{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא ל[[התגלות]] משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח&quot;ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br /> <br /> ===י&quot;א ניסן===<br /> <br /> לידתו הגשמית של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ&quot;ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ&quot;א-מ&quot;ב, וש&quot;נ.}}, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]]. עם לידתו שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.<br /> <br /> ==משיח בכל דור==<br /> ::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br /> <br /> בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא{{הערת שוליים|בפרושו למגילת רות.}} מובא: '''&quot;בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;'''. כן גם מובא בשו&quot;ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ&quot;ח ד&quot;ה הריני נזיר.}}: ''&quot;ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו&quot;''. כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י&quot;ג.}}: ''&quot;בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי&quot;''. <br /> <br /> בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם{{הערה|[[שדי חמד]], פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. מסתבר לומר ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;ב עמ' 472.}}) הוא משיח שבדור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ב עמ' 470.}}, והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ו]].}}, וב[[דור הגאולה]] - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.<br /> <br /> כאמור, [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים מאמינים כי ב[[דור השביעי|דורנו]] מלך המשיח הוא [[נשיא הדור]] שלנו - [[הרבי מליובאוויטש]]; [[הרבי]] בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|שיחו&quot;ק - תשנ&quot;ב, ח&quot;א עמ' 318, משיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא &quot;נשיא דורנו&quot;{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי&quot;ק באתר 'הגאולה'.}}.<br /> <br /> ==מלוכתו בזמן הגלות==<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב &quot;יעמוד מלך מבית דוד&quot;, ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר [[בחזקת משיח]] - בזמן ה[[גלות]]; היינו, שאותו אחד הוא כבר '[[מלך]]'{{הערה|(ע&quot;פ) הוספת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ בתי&quot;ק עלי שיחת ש&quot;פ תזו&quot;מ, ו' אייר תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע&quot;פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ח עמ' 631, בהערה.}}.<br /> <br /> כל [[נשיא דור]], בדורו, הוא [[מלך]]; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת [[דא&quot;ח]]{{הערה|שיחת ש&quot;פ וירא [[תשמ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ==חיים נצחיים==<br /> ::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br /> <br /> חייו של [[מלך המשיח]] הם [[חיים נצחיים]],הוא יאריך ימים &quot;לעדי עולם&quot;{{הערה|כתבי [[הרמב&quot;ן]] ח&quot;א עמ' שכ&quot;ה.}}, לעולם לא ימות{{הערה|ברכת שמואל עה&quot;ת, [[חומש בראשית]], פ&quot;ב פ' סט&quot;ז.}} ואף לא יטעום טעם מיתה{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים{{הערה|מדרש &quot;אותיות ד[[רבי עקיבא]]&quot; ח&quot;א ד&quot;ה 'דבר אחר'.}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ[[אין סוף]], לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים.{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק&quot;ו}} ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר &quot;דוד מלך ישראל חי וקיים&quot; אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד&quot;ה]] &quot;לםרבה המשרה ושלום אין קץ&quot;.}}.<br /> <br /> חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מ[[הקדוש ברוך הוא]] - לפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: &quot;מה אתה מבקש?&quot;, והוא עונה: &quot;איני מבקש ממך אלא חיים&quot;, עונה לו הקב&quot;ה: &quot;חייך נצחיים&quot;, שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ&quot;א, ה'}}: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד&quot; {{הערה|[[מסכת סוכה]], נ&quot;ב.).}}.<br /> <br /> ==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br /> <br /> בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br /> <br /> #על כל העמים - משפטים נ&quot;ב.<br /> <br /> #'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב&quot;ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br /> <br /> ==סימני 'בחזקת משיח'==<br /> <br /> &quot;ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot;{{הערה|[[רמב&quot;ם]], [[הי&quot;ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי&quot;א ה&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===יעמוד מלך מבית דוד===<br /> :;עוד בנושא - [[יעמוד מלך מבית דוד]]<br /> <br /> ===הוגה בתורה===<br /> :;עוד בנושא - [[הוגה בתורה]]<br /> <br /> ===עוסק במצוות כדוד אביו===<br /> :;עוד בנושא - [[עוסק במצוות כדוד אביו]]<br /> <br /> ===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה===<br /> :;עוד בנושא - [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]<br /> סימן נוסף להיות המלך [[בחזקת משיח]] הוא &quot;ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה&quot;; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חל&quot;ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br /> <br /> הכוונה{{הערה|נתבאר ע&quot;י הרבי ב[[יחידות]], ה' [[מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] - [[צדי&quot;ק למלך]] ח&quot;ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל [[יהודי]] ו[[יהודי]] ויגידו לו שיש לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש{{הערה|קידושין מא, ב.}}. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה {{הערה|כדאיתא בכתובות נג, א. &quot;אכפייה&quot;, ובקידושין מה, ב &quot;כפתיה&quot; עיי&quot;ש.}}.<br /> <br /> פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב&quot;דמוקרטיא&quot;, ואילו הוא &quot;דיקטאַטאָר&quot; וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע&quot;י תומ&quot;צ. וכל הטענות אודות &quot;צדק ויושר&quot; כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר{{הערה|משיחת [[אחרון של פסח]] [[תשח&quot;י]].}}.<br /> <br /> כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ח ע' 361}}.<br /> <br /> ===וילחם מלחמות ה'===<br /> :;עוד בנושא - [[ילחם מלחמות ה']]<br /> <br /> אחד הסימנים של [[בחזקת משיח]] הוא &quot;לוחם מלחמות השם&quot;; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חל&quot;ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br /> <br /> מלחמות אלו יהיו מלחמות על [[שלימות התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי&quot;ח עמ' 281.}}, [[שלימות הארץ]] וכו', באופן של [[שלום]]{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה [[תשנ&quot;ב]]}}, על ידי [[דיבור]] בלבד{{הערה|שנא' (ישעי' י&quot;א ד'): &quot;והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.}}, לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|מהר&quot;י קרא עה&quot;פ}} ולא בדרך של [[צבא]] וכו'.<br /> <br /> משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה שם.}}.<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> <br /> התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום.<br /> <br /> מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי&quot;ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br /> <br /> ==מעשיו של מלך המשיח==<br /> <br /> עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ&quot;ג עמ' 241.}}. <br /> <br /> בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br /> <br /> משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב&quot;ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&amp;search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו&quot;מ חט&quot;ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ&quot;ב]], התוועדויות ח&quot;ב עמ' 292.}}.<br /> <br /> ==משיח מהחיים או מהמתים==<br /> הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=98b&amp;format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br /> <br /> :::''אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות&quot;''.<br /> <br /> מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br /> <br /> גם בפירושו של [[רש&quot;י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש&quot;י הוא &quot;ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל&quot;, ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br /> <br /> ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אם כי מדברי הרמב&quot;ם{{הערת שוליים|1=פ&quot;י מהלכות מלכים.}} משמע שמדובר במלך שימלוך על עם ישראל וילחם מלחמות השם תקופה מסוימת לפני שיגאול את עם ישראל כליל.<br /> <br /> ==מידותיו של מלך המשיח==<br /> <br /> ===ענווה===<br /> <br /> אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע&quot;ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע&quot;פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br /> <br /> ==מקום שהותו קודם הגאולה==<br /> בהיותו ב[[גלות]], בשלבים שקודם הגאולה, נמצא [[מלך המשיח]], בעיר [[ניו יורק]]{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ&quot;ב]], [[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] עמ' 364-5.}}, ב[[770]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}; שם הוא ממתין לגאול את ישראל{{הערה|שם.}}; משם יוצאת ההכרזה ל[[בני ישראל]] ש&quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;{{הערה|ע&quot;פ שיחת פ' חיי שרה [[תנש&quot;א]], ספה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א עמ' 138 הע' 108.}}; משם הוא מתחיל לפעול בעולם{{הערה|ע&quot;פ שיחת פ' משפטים שם.}}; ושם הוא יתגלה בב&quot;א{{הערה|משיחת ש&quot;פ האזינו [[תשמ&quot;ט]],; קונטרס 'בית רבינו שבבבל' שם.}}.<br /> <br /> ==המצב הנוכחי==<br /> <br /> {{#שווה:{{{כל הערך|}}}|כן|{{מבנה תבנית עבודה|<br /> | מסגרת = #AFAFAF<br /> | תמונה = Gnome_globe_current_event_1.svg<br /> | גודל = 56px<br /> | כותרת = &lt;u&gt;ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך&lt;/u&gt;<br /> | הסבר = הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.<br /> {{#תנאי:{{{חדשות|}}}|ב[[ויקיחדשות|וויקיחדשות]] קיים מאמר בנושא זה: [[n:{{{חדשות}}}|{{{חדשות}}}]]}}<br /> }}|&lt;div align=&quot;right&quot; style=&quot;border: 1px solid #ddd; text-align: right; padding-left: 1em; padding-right: 1em; width: auto;&quot;&gt;<br /> [[קובץ:אקטואליה.png|25px]] &lt;small&gt;קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. &lt;/small&gt;&lt;/div&gt;}}&lt;includeonly&gt;{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:ויקיפדיה: אקטואליה]]|NoCategory={{{NoCategory|}}}}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;<br /> <br /> נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף ה[[גלות]]{{הערה|שיחת אחו&quot;ק תנש&quot;א.}}: [[משיח]] נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף{{הערה|שיחת [[פרשת וישלח]] [[תשמ&quot;ט]].}}, ומצפה בקוצר רוח{{הערה|תוך שהוא סובל מכאובים}} לזמן שיתאפשר לו להתגלות{{הערה|משית [[פרשת תזריע-מצורע]], [[תנש&quot;א]]}}. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'{{הערה|על-פי שיחת[[פרשת משפטים]] [[תנש&quot;א]].}}, גדרו ההלכתי הוא כרגע [[בחזקת משיח]], והוא התחיל לפעול על העמים{{הערה|שיחת פ' משפטים תשנ&quot;ב.}}, כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב [[נכסה וחוזר ונגלה]], מאז [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את [[גאולה|הגאולה]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=114131 2011-10-19T20:57:47Z

<p>אדג: /* שמו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:39474.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מליובאוויטש]] מלך המשיח]]<br /> '''מלך המשיח''' הוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], שנמשח ונבחר על ידי [[הקב&quot;ה]] כדי לכוף את ה[[יהודים]] ל[[עבודת השם]] ולגאלם מה[[גלות]] ה[[רוחניות|רוחנית]] וה[[גשמיות|גשמית]] - להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה.<br /> <br /> בדורנו, [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרבי מליובאוויטש]]; בהתבסס, בין היתר, על דברי הרבי ש&quot;כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח&quot;{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ&quot;ז]]}}, כמו גם על פסק דין של רבנים ומורי הוראה (ביניהם הרב [[פנחס הירשפרונג]]) מ[[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]] שקבעו כי הרבי כלול בהגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח]].<br /> <br /> ==שמו==<br /> שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, וסימנך: בראשי&quot;ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}. הוא נקרא בשם לפני שנולד{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י&quot;ד.}}, ושמו יתחדש לעתיד לבוא{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א', מ&quot;ח.}}, הוא חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]]{{הערה|ילקוט ראובני, בראשית, א', ב'.}} ועל [[אבן השתייה]].<br /> <br /> במקורות מופיעים לו עשרות שמות וכינויים{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר&quot;ל]].}}, &quot;ואלו ואלו דברי אלוקים חיים&quot;. בין המרכזיים שבהם: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב&quot;ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|&quot;ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר &quot;יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'&quot;, יצחק שמו, שנאמר &quot;אז ימלא שחוק פינו&quot;. (שיחת ש&quot;פ תזו&quot;מ [[תנש&quot;א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ&quot;י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם &quot;(מנחם) בן חזקיה&quot;, אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ&quot;ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו&quot;מ שוה&quot;ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|&quot;מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''&quot; - ספה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א עמ' 14.}}.<br /> <br /> הנעלה יותר מבין השמות הוא 'משיח'; המורה על מעלתו כאדם שנמשח בשמן להנהיג את ישראל; הפחוּת ביותר הוא 'בן דוד', היינו שאין לו משל עצמו כלום, וכל מעלתו היא היותו בנו של [[דוד המלך]]; בדרך כלל במאמרי חז&quot;ל העוסקים בצרות שקודם הגאולה, ב[[עקבתא דמשיחא]], נזכר המשיח כ'בן דוד'{{הערה|ע&quot;פ [[רשימות|רשימת]] &quot;אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא&quot;, ט&quot;ז [[סיון]] [[תש&quot;א]], [[ליסבון]] שב[[פורטוגל]] - נדפסה ב[[רשימות]] חוברת י&quot;א.}}.<br /> <br /> ===משיח===<br /> <br /> ;מקור המילה<br /> <br /> מקור המילה &quot;משיח&quot; מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה. כך נקרא ב[[תורה]]&lt;ref&gt;ויקרא פרק ד, ג&lt;/ref&gt; [[כהן גדול|הכהן הגדול]] &quot;הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ&quot;, מפני שהוא &quot;הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ&quot;&lt;ref&gt;במדבר פרק לה, כה&lt;/ref&gt;. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול &quot;מְשִׁיחַ ה'&quot;&lt;ref&gt;שמואל א כד,ו&lt;/ref&gt;, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות &quot;משיח&quot;. בהשאלה, נאמר הכינוי &quot;משיח&quot; גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]&lt;ref&gt;ישעיהו פרק מה, א&lt;/ref&gt;: &quot;כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ&quot;, כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]&lt;ref&gt;כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): &quot;הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד&quot;.&lt;/ref&gt;. גם הנביא ישעיהו עצמו &quot;נמשח&quot; במובן זה&lt;ref&gt;ישעיהו סא,א&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> ;פרטים נוספים<br /> <br /> הוא מכונה משיח בגלל שתי סיבות - <br /> <br /> * על שם שמושחים אותו בשמן{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמ' 201.}}.<br /> <br /> *כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]] עמ' 110.}}.<br /> <br /> ====מלך המשיח====<br /> <br /> 'משיח' סתם הוא 'משוח', שליח ה' הוא משיח של דור; מלך המשיח הוא זה שיגאל את ישראל בעתיד בפועל, משיח של [[דור הגאולה]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ז]] ח&quot;ב עמ' 308. וכ&quot;ה במסורת [[תימן]].}}.<br /> <br /> משיח שבדורנו, כיוון שהוא משיח דור הגאולה, הוא כבר '''[[מלך]]''' המשיח, בעל דין מלך.<br /> <br /> ==נשמתו==<br /> {{כתב קטן|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ו]].}}<br /> <br /> נשמתו של משיח, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה ישנו בכל [[יהודי]], הסיבה לכך היא, שנשמת משיח היא בחינת [[יחידה]] הכללית של כלל [[עם ישראל]]{{הערה|רמ&quot;ז לזח&quot;ב מ, ב.}}, הכוללת את בחינת 'יחידה' בכל היהודים, וממילא את כל [[נשמות ישראל]].<br /> <br /> רק כיוון שנשמתו כוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, בכוחו של [[משיח]] לגאול את כל [[עם ישראל]], מבלי שאף יהודי אחד לא יישאר בגלות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;כ עמ' 522.}}.<br /> <br /> בנוסף לכך יכול משיח &quot;לאתבא צדיקייא בתיובתא&quot;, כיוון שנשמתו רמה ונישאה משל-כל ה[[צדיק]]ים שקדמו לו{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] ח&quot;א עמ' ק&quot;ס.}}.<br /> <br /> בנשמת [[משיח]] מאירה בחינת [[אדם הראשון]] קודם [[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר נשמתו - כיוון שהיא נשמה כללית - הארה זו לכל [[יהודי]]{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], '''[[פלח הרימון]]''' על [[חומש ויקרא]] דף תק&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==דרגתו==<br /> <br /> מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br /> <br /> ;מרכז עם ישראל<br /> <br /> מלך המשיח - ככל מלך, ליבו לב כל קהל ישראל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים פ&quot;ג ה&quot;ו}}, לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]] ללא ליבו, &quot;המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח&quot;{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ו]] ח&quot;ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולם הגשמי, הרי ח&quot;ו עם ישראל כלה.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> ::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br /> <br /> למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח&quot;א, עמ' רע&quot;ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ&quot;ט, ק&quot;ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ&quot;ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י&quot;ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב&quot;ר שם, נצח ישראל פל&quot;ב, [[מסכת סנהדרין]], צ&quot;ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי&quot;א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע&quot;פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש, [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס&quot;ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו&quot;ד, חגי, כב, כ&quot;ג.}}.<br /> <br /> [כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br /> <br /> כמו&quot;כ [[הרבי מלך המשיח]] הוא צאצא של [[יחיאל הלל אלטשולר|בעל ה'מצודות']], של [[המהר&quot;ל מפראג]] ובנו ר' [[בצלאל חריף]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ;מזכרים או מנקבות<br /> <br /> בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> בידינו נמצאת מגילת יחוסין של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] המראה שהוא מזרע דוד - מנקיבות; היו שמצאו הוכחות לכך שהוא מיוחס לבית דוד גם מזכרים{{הערה|ולדוגמא - דרך רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], שהיה בן משפחתו של רבי [[יחיאל הלל אלטשולר]], בעל ה&quot;מצודות&quot;, עליו נכתב כי הוא בן אחר בן ל[[דוד המלך]].}}.<br /> <br /> ;מזרע שלמה<br /> {{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ&quot;ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל&quot;ת שס&quot;ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה&quot;פ{{הערה|ש&quot;ב, פ&quot;ז, פס' י&quot;ב.}} (בנוגע לשלמה): &quot;וכוננתי את כס מלכותו עד עולם&quot;.<br /> <br /> פובשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ&quot;ל, ובס' שערי ישיבה ח&quot;ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br /> <br /> מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש&quot;א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br /> <br /> היו שבדקו ועיינו{{הערה|קובץ הערות הנ&quot;ל.}} ביחוסו של הרבי, ומצאו שהוא צאצא לדוד הן דרך [[שלמה המלך]] והן דרך שפטי'.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> ===בתשעה באב===<br /> <br /> לאחר שנחרב [[בית המקדש]], ב[[תשעה באב]], נולדה נשמת משיח{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה ללידה כפשוטה, אלא ל[[התגלות]] משיח, שמאז הוא מוכן לגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח&quot;ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br /> <br /> ===י&quot;א ניסן===<br /> <br /> לידתו הגשמית של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ&quot;ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ&quot;א-מ&quot;ב, וש&quot;נ.}}, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]]. עם לידתו שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם התינוק.<br /> <br /> ==משיח בכל דור==<br /> ::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br /> <br /> בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא{{הערת שוליים|בפרושו למגילת רות.}} מובא: '''&quot;בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;'''. כן גם מובא בשו&quot;ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ&quot;ח ד&quot;ה הריני נזיר.}}: ''&quot;ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו&quot;''. כן גם כתוב בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י&quot;ג.}}: ''&quot;בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי&quot;''. <br /> <br /> בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו המשיח של דורם{{הערה|[[שדי חמד]], פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. מסתבר לומר ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;ב עמ' 472.}}) הוא משיח שבדור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ב עמ' 470.}}, והכוונה הן ל'משוח' והן למשיח כפשוטו{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ו]].}}, וב[[דור הגאולה]] - דורנו - הרי שנשיא דור הגאולה הוא המשיח בפועל.<br /> <br /> כאמור, [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים מאמינים כי ב[[דור השביעי|דורנו]] מלך המשיח הוא [[נשיא הדור]] שלנו - [[הרבי מליובאוויטש]]; [[הרבי]] בעצמו קבע, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|שיחו&quot;ק - תשנ&quot;ב, ח&quot;א עמ' 318, משיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא &quot;נשיא דורנו&quot;{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי&quot;ק באתר 'הגאולה'.}}.<br /> <br /> ==מלוכתו בזמן הגלות==<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב &quot;יעמוד מלך מבית דוד&quot;, ודבריו אלו מתייחסים למי שיש לו גדר [[בחזקת משיח]] - בזמן ה[[גלות]]; היינו, שאותו אחד הוא כבר '[[מלך]]'{{הערה|(ע&quot;פ) הוספת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ בתי&quot;ק עלי שיחת ש&quot;פ תזו&quot;מ, ו' אייר תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> פירוש מלך אינו בגדר ההלכתי, ע&quot;פ בית-דין וכו', אלא פירושו 'מנהיג', המוכן בכל-עת לעבור ממצב של 'בחזקת' למצב של 'וודאי', וממילא להיות מלך (גם) בגדר ההלכתי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ח עמ' 631, בהערה.}}.<br /> <br /> כל [[נשיא דור]], בדורו, הוא [[מלך]]; מעין משיחתו למלוכה נעשה על-ידי אמירת [[דא&quot;ח]]{{הערה|שיחת ש&quot;פ וירא [[תשמ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ==חיים נצחיים==<br /> ::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br /> <br /> חייו של [[מלך המשיח]] הם [[חיים נצחיים]],הוא יאריך ימים &quot;לעדי עולם&quot;{{הערה|כתבי [[הרמב&quot;ן]] ח&quot;א עמ' שכ&quot;ה.}}, לעולם לא ימות{{הערה|ברכת שמואל עה&quot;ת, [[חומש בראשית]], פ&quot;ב פ' סט&quot;ז.}} ואף לא יטעום טעם מיתה{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון שהקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים{{הערה|מדרש &quot;אותיות ד[[רבי עקיבא]]&quot; ח&quot;א ד&quot;ה 'דבר אחר'.}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שחייו הם נצחיים כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ[[אין סוף]], לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים.{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק&quot;ו}} ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר &quot;דוד מלך ישראל חי וקיים&quot; אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד&quot;ה]] &quot;לםרבה המשרה ושלום אין קץ&quot;.}}.<br /> <br /> חייו הנצחיים הם מתנה ישירה מ[[הקדוש ברוך הוא]] - לפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: &quot;מה אתה מבקש?&quot;, והוא עונה: &quot;איני מבקש ממך אלא חיים&quot;, עונה לו הקב&quot;ה: &quot;חייך נצחיים&quot;, שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ&quot;א, ה'}}: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד&quot; {{הערה|[[מסכת סוכה]], נ&quot;ב.).}}.<br /> <br /> ==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br /> <br /> בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br /> <br /> #על כל העמים - משפטים נ&quot;ב.<br /> <br /> #'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב&quot;ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br /> <br /> ==סימני 'בחזקת משיח'==<br /> <br /> &quot;ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot;{{הערה|[[רמב&quot;ם]], [[הי&quot;ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי&quot;א ה&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===יעמוד מלך מבית דוד===<br /> :;עוד בנושא - [[יעמוד מלך מבית דוד]]<br /> <br /> ===הוגה בתורה===<br /> :;עוד בנושא - [[הוגה בתורה]]<br /> <br /> ===עוסק במצוות כדוד אביו===<br /> :;עוד בנושא - [[עוסק במצוות כדוד אביו]]<br /> <br /> ===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה===<br /> :;עוד בנושא - [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]<br /> סימן נוסף להיות המלך [[בחזקת משיח]] הוא &quot;ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה&quot;; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חל&quot;ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br /> <br /> הכוונה{{הערה|נתבאר ע&quot;י הרבי ב[[יחידות]], ה' [[מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] - [[צדי&quot;ק למלך]] ח&quot;ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל [[יהודי]] ו[[יהודי]] ויגידו לו שיש לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש{{הערה|קידושין מא, ב.}}. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה {{הערה|כדאיתא בכתובות נג, א. &quot;אכפייה&quot;, ובקידושין מה, ב &quot;כפתיה&quot; עיי&quot;ש.}}.<br /> <br /> פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב&quot;דמוקרטיא&quot;, ואילו הוא &quot;דיקטאַטאָר&quot; וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע&quot;י תומ&quot;צ. וכל הטענות אודות &quot;צדק ויושר&quot; כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר{{הערה|משיחת [[אחרון של פסח]] [[תשח&quot;י]].}}.<br /> <br /> כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ח ע' 361}}.<br /> <br /> ===וילחם מלחמות ה'===<br /> :;עוד בנושא - [[ילחם מלחמות ה']]<br /> <br /> אחד הסימנים של [[בחזקת משיח]] הוא &quot;לוחם מלחמות השם&quot;; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח{{הערה|לקו&quot;ש חל&quot;ג שיחה ג' לפ' ויגש.}}.<br /> <br /> מלחמות אלו יהיו מלחמות על [[שלימות התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי&quot;ח עמ' 281.}}, [[שלימות הארץ]] וכו', באופן של [[שלום]]{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה [[תשנ&quot;ב]]}}, על ידי [[דיבור]] בלבד{{הערה|שנא' (ישעי' י&quot;א ד'): &quot;והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.}}, לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|מהר&quot;י קרא עה&quot;פ}} ולא בדרך של [[צבא]] וכו'.<br /> <br /> משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה שם.}}.<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> <br /> התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום.<br /> <br /> מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי&quot;ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br /> <br /> ==מעשיו של מלך המשיח==<br /> <br /> עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ&quot;ג עמ' 241.}}. <br /> <br /> בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br /> <br /> משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב&quot;ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&amp;search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו&quot;מ חט&quot;ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ&quot;ב]], התוועדויות ח&quot;ב עמ' 292.}}.<br /> <br /> ==משיח מהחיים או מהמתים==<br /> הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=98b&amp;format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br /> <br /> :::''אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות&quot;''.<br /> <br /> מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br /> <br /> גם בפירושו של [[רש&quot;י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש&quot;י הוא &quot;ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל&quot;, ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br /> <br /> ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אם כי מדברי הרמב&quot;ם{{הערת שוליים|1=פ&quot;י מהלכות מלכים.}} משמע שמדובר במלך שימלוך על עם ישראל וילחם מלחמות השם תקופה מסוימת לפני שיגאול את עם ישראל כליל.<br /> <br /> ==מידותיו של מלך המשיח==<br /> <br /> ===ענווה===<br /> <br /> אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע&quot;ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע&quot;פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br /> <br /> ==מקום שהותו קודם הגאולה==<br /> בהיותו ב[[גלות]], בשלבים שקודם הגאולה, נמצא [[מלך המשיח]], בעיר [[ניו יורק]]{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ&quot;ב]], [[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] עמ' 364-5.}}, ב[[770]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}; שם הוא ממתין לגאול את ישראל{{הערה|שם.}}; משם יוצאת ההכרזה ל[[בני ישראל]] ש&quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;{{הערה|ע&quot;פ שיחת פ' חיי שרה [[תנש&quot;א]], ספה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א עמ' 138 הע' 108.}}; משם הוא מתחיל לפעול בעולם{{הערה|ע&quot;פ שיחת פ' משפטים שם.}}; ושם הוא יתגלה בב&quot;א{{הערה|משיחת ש&quot;פ האזינו [[תשמ&quot;ט]],; קונטרס 'בית רבינו שבבבל' שם.}}.<br /> <br /> ==המצב הנוכחי==<br /> <br /> {{#שווה:{{{כל הערך|}}}|כן|{{מבנה תבנית עבודה|<br /> | מסגרת = #AFAFAF<br /> | תמונה = Gnome_globe_current_event_1.svg<br /> | גודל = 56px<br /> | כותרת = &lt;u&gt;ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך&lt;/u&gt;<br /> | הסבר = הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.<br /> {{#תנאי:{{{חדשות|}}}|ב[[ויקיחדשות|וויקיחדשות]] קיים מאמר בנושא זה: [[n:{{{חדשות}}}|{{{חדשות}}}]]}}<br /> }}|&lt;div align=&quot;right&quot; style=&quot;border: 1px solid #ddd; text-align: right; padding-left: 1em; padding-right: 1em; width: auto;&quot;&gt;<br /> [[קובץ:אקטואליה.png|25px]] &lt;small&gt;קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. &lt;/small&gt;&lt;/div&gt;}}&lt;includeonly&gt;{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:ויקיפדיה: אקטואליה]]|NoCategory={{{NoCategory|}}}}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;<br /> <br /> נכון לעכשיו, אנו עומדים בסוף ה[[גלות]]{{הערה|שיחת אחו&quot;ק תנש&quot;א.}}: [[משיח]] נמצא כבר בעולם, נשמה בגוף{{הערה|שיחת [[פרשת וישלח]] [[תשמ&quot;ט]].}}, ומצפה בקוצר רוח{{הערה|תוך שהוא סובל מכאובים}} לזמן שיתאפשר לו להתגלות{{הערה|משית [[פרשת תזריע-מצורע]], [[תנש&quot;א]]}}. המינוי של הרבי למלך המשיח כבר הי'{{הערה|על-פי שיחת[[פרשת משפטים]] [[תנש&quot;א]].}}, גדרו ההלכתי הוא כרגע [[בחזקת משיח]], והוא התחיל לפעול על העמים{{הערה|שיחת פ' משפטים תשנ&quot;ב.}}, כמו גם פעולות אחרות. במסגרת מצב [[נכסה וחוזר ונגלה]], מאז [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] משיח בשלב הכיסוי, ותקוותינו שתיכף ומיד, ב{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}, יתגלה הרבי מלך המשיח, ויביא את [[גאולה|הגאולה]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=114113 2011-10-18T23:04:13Z

<p>אדג: /* שמישהו יסביר לי!!! */</p> <hr /> <div>איך אפשר לקרוא לדגל משיח ''מושג בחסידות'' שזה רק חלק מאופן פירסום משיח, <br /> הרי גם מדבקה וסטיקר זה פירסום משיח בדיוק כמו דגל משיח אז גם זה נקרא מושג בחסידות?<br /> <br /> :הנושא נמצא בדיון, ראה [[שיחת קטגוריה:ערכים חב&quot;דים|כאן]]. ואולי יש לך רעיון. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:14, 29 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> <br /> אולי זה יכול להיות ערכים בהפצת המעינות או כנספח למדיה חב&quot;ד. {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> == שמישהו יסביר לי!!! ==<br /> <br /> אינני מבין את חשיבות הערך /מושג &quot;דגל משיח&quot;. זהו אמצעי פרסום רגיל כמו מדבקה ושלט וכרטיס משיח! לעניות דעתי יש למחוק את הערך הזה ולהזכירו רק בנוגע לפרסום משיח. אשמח לקבל הסברים. [[משתמש:&amp;quot;ר&amp;#39;ובן&amp;quot;...|&amp;quot;ר&amp;#39;ובן&amp;quot;...]] - [[שיחת משתמש:&amp;quot;ר&amp;#39;ובן&amp;quot;...|שיחה]] 11:01, 17 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :הדגל משיח זכה לערך בזכות היקף תפוצתו והיותו מזוהה בצורה בולטת עם המסר המשיח החב&quot;די. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט בתשרי ה'תשע&quot;ב 17:09, 17 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::מהו בדיוק &quot;מסר המשיח החב&quot;די&quot; שבזכותו זכה הדגל לערך בפ&quot;ע? וגם א&quot;כ נעשה ערך גם על כרטיס משיך מפני היקף תפוצתו והוא מזוהה בדיוק כמו הדגל עם המסר. אשמח מאוד לקבל תשובה. [אגב, מה עניינו של הנר תמיד בדף של כבודו?] [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 21:21, 17 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::גם [[כרטיס משיח]], בשל תפוצתו הרבה, זכאי, לענ&quot;ד, לערך. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' 02:50, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::וגם שלט וגם סטיקר וכו' וכו' זכאים לערך? ואל תתחמק, תסביר לי מהו &quot;מסר המשיח החב&quot;די&quot;? וכיצד הדגל מבטא זאת. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:47, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::::האם המותג החדש של צא&quot;ח ראוי לערך? האם כרזות &quot;הכונו לביאת המשיח&quot; (אלו עם השמש) ראויים לערך? נכון, הדגל הפך כמעט לסמל זיהוי למפלגה המשיחיסטית, אך הוא לא נושא בתוכו שום תוכן יוצא דופן, יותר מן הכפה המכותבת, וכל דבר מקביל. אפשר אולי לעשות את זה לתת-נושא בהפצת בשורת הגאולה או משהו כזה. זו רק דעתי, ומה דעתכם?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 23:04, 18 באוקטובר 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94&diff=113986 2011-10-16T19:42:30Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>'''בעל תשובה''' הינו תואר ל[[יהודי]] שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[חסידות חב&quot;ד]] ישנם מאות ואלפים של [[חסיד]]ים כאלה שחזרו ב[[תשובה]] לאחר שנפגשו עם [[הרבי]] או עם חסידיו. <br /> <br /> ברחבי [[ארץ הקודש]] ובעולם כולו קיימים [[ישיבה|ישיבות]] לאותם [[תמימים]], בהם לומדים הבחורים לימודים [[הלכה|הלכתיים]] בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות ו[[גמרא]]. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.<br /> <br /> בתורת חסידות חב&quot;ד מקבל המושג &quot;בעל תשובה&quot; משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.<br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> האהבה של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא ע&quot;י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע&quot;י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב&quot;ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].<br /> <br /> בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A9%D7%9D&diff=113984 2011-10-16T19:32:45Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>'''גשם''', הוא הכינוי למים היורדים מן העננים כטיפות. הגשם מהווה תפקיד חשוב בהחייאת הארץ ובגידולים.<br /> <br /> התפלה לגשם מוזכרת בימות הגשמים בכל אחת מתפלות שמונה עשרה פעמיים: בברכת גבורות &quot;משיב הרוח ומוריד הגשם&quot;, ובתפלת ברכת השנים &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot;. אחת ממעלות ארץ ישראל (לעומת ארץ מצרים) היא שיורד בה גשם ואין צורך להשקות באופן ידני מן הנהר.<br /> <br /> התורה כחלק מן הברכות הניתנות בעקבות שמירת התורה והמצוות, מבטיחה לעם ישראל &quot;ונתתי גשמכם בעיתם&quot;, לעומת זאת כשאין מקיימים את רצון ה' חס וחלילה, אזי &quot;ועצר את השמים ולא יהיה מטר&quot;. הגמרא (ריש מסכת תענית) אומרת שמפתח של גשמים לא ניתן לשליח.<br /> <br /> בעת עצירת גשמים, היה נהוג לקבוע תענית ולהתפלל תפילות מיוחדות. ניסים רבים כרוכים עם ירידת הגשם והפסקתו.<br /> <br /> דיבור ה' והבטחתו נמשל בנביא לגשם, וכלשון הפסוק &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו&quot;.<br /> <br /> <br /> ===שני בחינות בגשם===<br /> בגשם קיימים שתי בחינות; יורה ומלקוש. מתחילה יורדין מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה, ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.<br /> <br /> שרש הדבר ברוחניות הוא ההבדל בין המשכת אלקות - מבחינת ז&quot;א דאצילות - ו' של שם הוי' - הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A9%D7%9D&diff=113983 2011-10-16T19:32:36Z

<p>אדג: דף חדש: &#039;&#039;&#039;גשם&#039;&#039;, הוא הכינוי למים היורדים מן העננים כטיפות. הגשם מהווה תפקיד חשוב בהחייאת הארץ ובגידולים. התפלה …</p> <hr /> <div>'''גשם'', הוא הכינוי למים היורדים מן העננים כטיפות. הגשם מהווה תפקיד חשוב בהחייאת הארץ ובגידולים.<br /> <br /> התפלה לגשם מוזכרת בימות הגשמים בכל אחת מתפלות שמונה עשרה פעמיים: בברכת גבורות &quot;משיב הרוח ומוריד הגשם&quot;, ובתפלת ברכת השנים &quot;ותן טל ומטר לברכה&quot;. אחת ממעלות ארץ ישראל (לעומת ארץ מצרים) היא שיורד בה גשם ואין צורך להשקות באופן ידני מן הנהר.<br /> <br /> התורה כחלק מן הברכות הניתנות בעקבות שמירת התורה והמצוות, מבטיחה לעם ישראל &quot;ונתתי גשמכם בעיתם&quot;, לעומת זאת כשאין מקיימים את רצון ה' חס וחלילה, אזי &quot;ועצר את השמים ולא יהיה מטר&quot;. הגמרא (ריש מסכת תענית) אומרת שמפתח של גשמים לא ניתן לשליח.<br /> <br /> בעת עצירת גשמים, היה נהוג לקבוע תענית ולהתפלל תפילות מיוחדות. ניסים רבים כרוכים עם ירידת הגשם והפסקתו.<br /> <br /> דיבור ה' והבטחתו נמשל בנביא לגשם, וכלשון הפסוק &quot;כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו&quot;.<br /> <br /> <br /> ===שני בחינות בגשם===<br /> בגשם קיימים שתי בחינות; יורה ומלקוש. מתחילה יורדין מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה, ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.<br /> <br /> שרש הדבר ברוחניות הוא ההבדל בין המשכת אלקות - מבחינת ז&quot;א דאצילות - ו' של שם הוי' - הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94&diff=113982 2011-10-16T19:14:13Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כדור הארץ]]<br /> <br /> '''אדמה''' - הוא אחד משמות כדור הארץ. מאחר שב[[לשון הקודש]] - התורה - אין שום דבר מיותר חס ושלום, לא שם, אות או תג, הרי ארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. כדאיתא במדרש רבה: {{ציטוטון|אמר [[רבן שמעון בן גמליאל]] ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל}}.<br /> <br /> *ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה.<br /> *תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה.<br /> *אדמה - כנגד תקופת [[תשרי]] שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה.<br /> *ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה.<br /> <br /> נמצא שאדמה הוא על שם שהארץ רוויה במי הגשמים ונעשית חתיכות.<br /> <br /> זהו מה שכתוב: {{ציטוטון|ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה}}, שמתחילה נקראת ארץ, ואחר-כך - כשהשקה נקראת אדמה.<br /> <br /> בזהר, נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השינ.<br /> <br /> ==שורש האדמה ברוחניות==<br /> <br /> האדמה היא התכללות ה[[מים]] וה[[עפר]] ביחד. וענינם ברוחניות הוא התכללות זעיר אנפין - ז&quot;א - ששת המידות:[[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]].<br /> <br /> ידוע שהסיבה שהעולם הגשמי מתחלק לארבעה (העולמות, יסודות, סוגי נבראים [[דצח&quot;מ]] הוא היות שהשפע האלוקי מועבר דרך שם &quot;[[הויה|י-ה-ו-ה]]&quot;. <br /> ===המים והעפר===<br /> [[קובץ:אדמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמה]]<br /> ה[[עפר (יסוד)|עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים (יסוד)|מים]] רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי &quot;מיטרא בעלה דארעא&quot;.<br /> <br /> ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז&quot;א]]- ששת המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אעפ&quot;י שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב&quot;ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז&quot;א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.<br /> <br /> והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאעפ&quot;י שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענוה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.<br /> <br /> <br /> {{סגל}}<br /> {{מבט}}</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=113981 2011-10-16T19:09:29Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''ז' באייר''' הוא היום השביעי ב[[חודש אייר]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *חנוכת חומות ירושלים על ידי [[עזרא|עזרא הסופר]] ו[[נחמיה|נחמיה בן חכליה]] (כמסופר במגילת תענית).<br /> *נ&quot;ח - פרעות רינדפלייש, בהם נהרסו 46 קהילות ישראל ב[[גרמניה]] ונרצחו כ-20,000 יהודים.<br /> *שע&quot;ט - רבי שלמה אפרים לונטשיץ מפראג, מחבר הספרים 'כלי יקר' ו'עוללות אפרים', נפטר.<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *[[תשע&quot;א]] - ה[[חסיד]] ר' [[דוד רסקין]], יושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] ומנהל [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|אייר}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ח ז]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%90_%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=113974 2011-10-16T19:03:22Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>'''מוחא סתימאה''' (ר&quot;ת: מו&quot;ס) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור ל[[ספירת החכמה]] הנגלית שב[[עולם האצילות]]. מבואר שהיא ספירת החכמה שב[[כתר]], שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. <br /> <br /> ==ענינו==<br /> על ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא [[חכמה עילאה]] נאמר כי היא &quot;[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]&quot; שאין ספירת ה[[חכמה]] של עולם האצילות באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב&quot;ה, כמו שנאמר &quot;[[כולם בחכמה עשית|כולם בחכמה - '''עשית''']]&quot;. ומובן שאף ל[[חכמה עילאה]] יש שורש שממנו נמשכה ב[[כתר]] של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם &quot;מוחא סתימאה&quot;, ונקראת בשם &quot;מוח&quot; אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם &quot;סתימאה&quot;. ומבואר כי זהו ספירת החכמה של [[אריך אנפין]]. <br /> <br /> ==שרשו==<br /> בספרי ה[[קבלה]] מבואר כי &quot;מוחא סתימאה&quot; מלביש את [[גבורה דעתיק]] ומשם נמשך השערות בבחינת [[י&quot;ג תיקוני דיקנא]]. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה [[תיקוני גולגלתא]] - חלקים בגולגולת כביכול - של [[פרצוף]] אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו [[התלבשות|מתלבשים]] שבע הבחינות התחתונות של פרצוף [[עתיק יומין]] - [[ז&quot;ת]] דעתיק. מו&quot;ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גלגלתא]]<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F,_%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90_%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%91%D7%99%D7%90&diff=113973 2011-10-16T19:00:18Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>הספר '''תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביא''', הוא המשך לסדרת הספרים [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית|באמריקה]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית|ברוסיה הסובייטית]] ו[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית|ברוסיה הצארית]].<br /> <br /> הספר, כקודמיו נערך על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], ויצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> הספר מכיל כ-500 עמ'.<br /> <br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/safe/rshimah%20polin.pdf מפתח הספר ומפתח אישים, מאתר הספריה].</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F,_%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90_%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%91%D7%99%D7%90&diff=113971 2011-10-16T18:55:38Z

<p>אדג: דף חדש: הספר &#039;&#039;&#039;תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביא&#039;&#039;&#039;, הוא המשך לסדרת הספרים תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, [[תולדות חב&quot;ד בא…</p> <hr /> <div>הספר '''תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביא''', הוא המשך לסדרת הספרים [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית|באמריקה]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית|ברוסיה הסובייטית]] ו[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית|ברוסיה הצארית]].<br /> <br /> הספר, כקודמיו נערך על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], ויצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=113970 2011-10-16T18:51:48Z

<p>אדג: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום דובער לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום בער לוין]]<br /> הרב '''שלום בער לוין''' הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה&quot;ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. כיום מתגורר בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב לוין נולד לר' [[ישראל יהודה לוין]] ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב&quot;ד]] ולאחרי הבר מצוה הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.<br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תש&quot;מ]] ביקשה מרת [[חנה גוראריה]] למנות את הרב שלום דובער לוין לספרן בספריה, אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ&quot;ח}}. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> בתקופת [[משפט הספרים]] התבקש על ידי [[הרבי]] להשתתף בהכנת תיק התביעה.<br /> <br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> * [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]<br /> *'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]], [[ח&quot;י אלול]] [[תשס&quot;ג]].<br /> *'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי שליט&quot;א]] על הסידור בין השנים [[תש&quot;א]]-[[תשט&quot;ז]]. בעריכה השתתף גם ר' יצחק וילהלם. יצא לאור ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשרי]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''ארגון חב&quot;ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ&quot;ט]]. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> *'''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. <br /> *'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב&quot;ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תש&quot;ט]] - [[תשכ&quot;ד]]. יצא לאור ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ&quot;ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.<br /> *'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות &quot;פתקים&quot; ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב&quot;ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> *'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע, החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד המשפיע ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש&quot;ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בשנת [[תשל&quot;ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל&quot;ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.<br /> *'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.<br /> *'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על במצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור לרגל [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל&quot;ה]] - [[תשל&quot;ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].<br /> *[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי (ספר)]]<br /> *[[פרקים בתולדות חב&quot;ד]]<br /> *[[ארכיון לוי יצחק]]<br /> *[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שארית יהודה]]<br /> *[[יומן השליחות המיוחדת]]<br /> *[[ליובאוויטש (ספר)]]<br /> *[[תיקוני מקוואות]]<br /> *[[זכרון לבני ישראל]]<br /> *[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> *[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]<br /> *[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]<br /> *[[תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביא]]<br /> *[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ===ספריו===<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf לקריאת החוברת]<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf לקריאה הספר 'זכרונותיי']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf לקריאת החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf לקריאת החוברת 'ספריית אגו&quot;ח']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה' באתר ספריית ליובאוויטש].<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק ב']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|לוין שלום בער]] [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|לוין שלום בער]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים|לוין שלום בער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דים|לוין]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=113969 2011-10-16T18:50:22Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>'''רוסיה''', מדינה באירופה. בה היה מרכז [[חסידות חב&quot;ד]] מהתיסדותה עד חורף [[תרפ&quot;ח]]. סבלה ממשטר רודף יהדות ו[[חסידים]] רבים מסרו את הנפש. כיום משגשג שם מפעל השליחות, ורבה הראשי של רוסיה הוא חב&quot;די: הרב [[בערל לאזאר]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> היהודים ברוסיה הינם עוד מזמן הראשונים, ושגשגו שם קהילות יהודיות גדולות. מצבם הכלכלי לא תמיד היה מזהיר, וסבלו בכל עת מגזירות שונות שהגבילו את חייהם הגשמיים והרוחניים. עם זאת, לימוד התורה שגשג עוד מתחילת הישוב היהודי, ומדינת רוסיה הוציאה גדולי תורה והוראה.<br /> <br /> == החסידות ברוסיה ==<br /> את החסידות (שהקמתה ע&quot;י הבעש&quot;ט הייתה בפאודוליה וב[[פולין]]) הביאו לרוסיה האדמו&quot;ר הזקן, ר' [[אהרן מקרלין]] ור' [[ישראל מקאלסיק]].<br /> <br /> == ערים חסידיות ברוסיה ==<br /> <br /> ברוסיה קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] את מושבו ב[[ליאדי]], אח&quot;כ ב[[ליאזנא]]. הסתלקותו הייתה במהלך הבריחה מ[[נפוליאון]] ונפטר בכפר פיענא, כל אלו נמצאים ברוסיה. אף בנו האדמו&quot;ר האמצעי כל מושבו היה ברוסיה, ורוב הזמן בעיירה [[ליובאויטש]]. אחרי 102 שנות ישיבה בליובאויטש עברה החסידות ל[[רוסטוב|רוסטוב שעל נהר דון]]. רק 145 שנה לאחר הקמת חסידות חב&quot;ד עברה בירתה אל מחוץ לרוסיה אל לטביה, פולין ולבסוף ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> == משטרים שונים ברוסיה ==<br /> <br /> המשטרים השונים והתחלפות המלכים ועמם השתנות היחס כלפי היהודים הינם חלק מתולדות חב&quot;ד.<br /> <br /> בכל עת אשר ממשל הצאר התנכל ליהודים פעלו הרביים לביטול והקלת הצרות, פעמים רבות מתוך מסירות נפש.<br /> <br /> האדמוה&quot;ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצ&quot;צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות.<br /> כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרות פעמים.<br /> <br /> עם זאת, זכו צאצאי '[[בית רבי]]' לתואר המיוחס ברוסיה הצארית - אזרח נכבד לדורותיו, וזאת בעקבות מספר 'גילויי נאמנות' לממשלה, כמו תמיכת האדמוה&quot;ז ברוסיה מול מלחמת נפוליאון.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]] - ע&quot;ז הופל שלטון הצאר ותחתיו קמה ממשלה קומניסטית שרדפה בצורה חסרת תקדים את לימוד והפצת היהדות וקיום מצוותיה, בעקבות כך יצא [[הרבי הריי&quot;צ]] בקריאה ל[[מסירות נפש]] להקמת חדרים, מקוואות ורשת ללימודי יהדות. כמו&quot;כ קרא להימנע משליחת הילדים לבתי הספר הגויים, דבר שהעמיד באופן מיידי את ההורים בסכנת מאסר. <br /> <br /> בעקבות כך נאסר האדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דבר שבסופו של דבר הוביל לגירושו מרוסיה בשנת [[תרפ&quot;ז]].<br /> <br /> אך מרבית החסידים נשאר ברוסיה. רק בשנת [[תש&quot;ז]] באמצעות מבצע מסובך יצאו מרבית ה[[חסיד]]ים מרוסיה לגרמניה ו[[צרפת]] ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות בלתי מבוטלת של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> [[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסוה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה. ידועים דברי הרבי ברוסית באחד מן ה[[פאראד]]ים אודות ההיתר ע&quot;פ חוקת רוסיה ללימוד תורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.<br /> <br /> ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=מנדי ריזל, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> בו' תשרי בשנת תשכ&quot;ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי שליט&quot;א בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. נבואה זו התממשה בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> == כיום ==<br /> [[קובץ:ספר_יהודי_בהוצאת_ממשלת_רוסיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר יהודי שהדפיסה ממשלת רוסיה]]<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לראש ממשלת רוסיה - ולידמיר פוטין. ועוד רבים.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע נחשף כי נשיא רוסיה הנוכחי, מיכאיל מדבדב, הוא [[יהודי]] וכי הוא עומד בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', הרב [[זושא וולף]], [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית''', הרב [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]] תש&quot;ע.<br /> *'''תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית''', כנ&quot;ל, תשנ&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת]-{{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%91&diff=113968 2011-10-16T18:40:54Z

<p>אדג: דף חדש: לעניות דעתי, יש לאחד ערך זה עם תומכי תמימים לבוב.--~~~~</p> <hr /> <div>לעניות דעתי, יש לאחד ערך זה עם [[תומכי תמימים לבוב]].--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 18:40, 16 באוקטובר 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%91&diff=113967 2011-10-16T18:40:33Z

<p>אדג: דף חדש: העיר &#039;&#039;&#039;לבוב&#039;&#039;&#039; (בעבר: למברג), בגבול אוקראינה ופולין. העיר קיימה לאורך הדורות קהילה יהודית חשובה, וכי…</p> <hr /> <div>העיר '''לבוב''' (בעבר: למברג), בגבול [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. העיר קיימה לאורך הדורות קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הט&quot;ז, החכם צבי והפני יהושע.<br /> <br /> <br /> == ראשית החסידות ==<br /> <br /> החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. ב[[ספר הזכרונות]], מספר האדמו&quot;ר הריי&quot;צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב [[חיים רפפורט]] ל[[בעש&quot;ט]] באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב [[משה מרגליות]], מתלמידי הבעש&quot;ט.<br /> <br /> בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת [[תק&quot;צ]], ומאז עד למלחמת העולם השניה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפלה מבית כנסת זה.<br /> <br /> בתקופת הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות.<br /> <br /> <br /> == תקופת האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> לאחר שעזב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ את רוסיה, בשנת [[תרפ&quot;ח]], התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם רוסיה, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;ו]]-[[תש&quot;ז]], בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך, נקבצו רבים מ[[אנ&quot;ש]] לעיר [[לבוב]] על מנת לעבור את הגבול. באותה תקופה קבץ ר' [[יונה כהן]] קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב [[שמואל נוטיק]] למגיד שיעור, וכך נמשך עד חודש כסלו תש&quot;ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה.<br /> <br /> == כיום ==<br /> בעיר חיים כיום כ-2000 יהודים, ופועלת קהילה חרדית.</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%A8_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=113966 2011-10-16T18:28:53Z

<p>אדג: תקלדה</p> <hr /> <div>[[תמונה:ביאורי הזהר.jpg|left|thumb|250px|דף השער של ההוצאה הראשונה]]<br /> הספר '''ביאורי הזהר''' נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובו דרשות שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] על ספר ה[[זהר]] לפני בניו וביקש מבנו - ר' דובער - שהוא יעלם על הכתב, &quot;כי ידע בנפשו שלא יטה מכוונתו הטובה קולע אל השערה ולא יחטא&lt;ref&gt;מתוך דף השער לספר&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> הספר הודפס לראשונה עוד בחיי אדמו&quot;ר האמצעי, בשנת [[תקע&quot;ו]] ב[[קפוסט]]. בשנת [[תרכ&quot;א]] הודפס הספר בשנית עם הוספות בעיר [[לבוב]] ובשנת [[תשט&quot;ז]] הדפיסו [[קה&quot;ת]] את הספר במהדורה מחודשת עם הוספות; קיצורים מאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מפתח ביאורים, הערות וציונים, פקסמיליות שונות. מהדורה זו נערכה בידי [[הרבי שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/20661 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%27_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=105133 2011-05-12T20:50:55Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>''כג לעומר''<br /> <br /> א [[שליח]] איז דאך איין זאך מיט דעם משלח - על דרך המבואר בענין שה[[מלאך]] נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן [[נשמה|נשמות]], ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה [[חסיד]]ים זיינען שלוחים פון [[רבי]]'ן, פון [[אלטען רבי]]'ן, איז אז מ'טוט, איז מען מקושר, איז דאמאלט איז ער אין אלץ מקושר: עס געהט א חסיד, עסט א חסיד, שלאפט א חסיד.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': א [[שליח]] הוא הרי דבר אחד עם המשלח - על דרך המבואר בענין שה[[מלאך]] נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן [[נשמה|נשמות]], ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה [[חסיד]]ים הינם שלוחי ה[[רבי]], של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וכשפועלים - מקושרים, ואזי הוא מקושר בכל: הולך חסיד, אוכל חסיד, ישן חסיד.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ז' אייר|ז' אייר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ט' אייר|ט' אייר]]}}[[קטגוריה:היום יום|ז]]&lt;/noinclude&gt;</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%27_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=105132 2011-05-12T20:49:04Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>''כג לעומר''<br /> <br /> א [[שליח]] איז דאך איין זאך מיט דעם משלח - על דרך המבואר בענין שה[[מלאך]] נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן [[נשמה|נשמות]], ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה [[חסיד]]ים זיינען שלוחים פון [[רבי]]'ן, פון [[אלטען רבי]]'ן, איז אז מ'טוט, איז מען מקושר, איז דאמאלט איז ער אין אלץ מקושר: עם געהט א חסיד, עסט א חסיד, שלאפט א חסיד.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': א [[שליח]] הוא הרי דבר אחד עם משלח - על דרך המבואר בענין שה[[מלאך]] נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן [[נשמה|נשמות]], ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה [[חסיד]]ים הינם שלוחים של ה[[רבי]], של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וכשפועלים - מקושרים, ואזי הוא מקושר בכל מקושר: הולך חסיד, אוכל חסיד, ישן חסיד.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ז' אייר|ז' אייר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ט' אייר|ט' אייר]]}}[[קטגוריה:היום יום|ז]]&lt;/noinclude&gt;</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=105131 2011-05-12T20:33:45Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>ר' '''שמעון מנשה חייקין''' נולד לערך בשנת [[תקס&quot;ב]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] מ[[שקלוב]], לערך בשנת [[תק&quot;פ]], בהיותו בן י&quot;ח, והתיישב ב[[צפת]]. כאשר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הורה לחסידיו שבאה&quot;ק להתיישב ב[[חברון]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון. <br /> ==ביוגרפיה==<br /> בשנים הסמוכות נסע ל[[רוסיה]] לביקור קצר, או ל[[שד&quot;ר]]ות, וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כשו&quot;ב והתעסק בעניני העדה ומשנת [[תר&quot;ג]] ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב&quot;ד. <br /> <br /> לערך בשנת [[תקצ&quot;ז]] התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' [[שמואל סגל]] מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות. <br /> ===כינויו===<br /> לעומת ר' שמואל הנ&quot;ל, המכונה תמיד בשם &quot;מגיד&quot;, נקרא ר' שמעון מנשה בשם &quot;ראב&quot;ד לעדת האשכנזים בחברון&quot;. הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב&quot;ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו. בתקפיד זה כיהן ככל הנראה עד שנת תרמ&quot;ז לערך, שאז מינה לעצמו ממלא מקום. מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.<br /> <br /> במסגרת עבודתו בניהול קופת &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; הוא נסע פעם אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot; ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> משרותיו היו רבו ומגוונות: הוא נרשם ב&quot;מפקד תרט&quot;ו&quot; למשל, כראב&quot;ד, ראש ישיבה, פרנס, עומד בראש חברת הכנסת כלה, גבאי חברה בקור חולים ולינה, ואחד משליחי הציבור בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' [[אברהם דובער חיטריק]] מסענע ור' [[נחום אריה סגל]] מראהאטשוב.<br /> <br /> בכ&quot;ט [[סיון]] [[תרנ&quot;ג]] נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי חברון ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו ב[[הספד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה &quot;זיסא&quot;, או &quot;זיסל&quot;&lt;REF&gt;יש משערים שהיתה ביתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.&lt;/REF&gt;. אשתו השניה דבורה, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את חברון לפני תרט&quot;ו. בנו משה מרדכי, חתנו של ר' [[עקיבא יוסף שלזינגר]], שהו&quot;ל את ספרו &quot;ברית עולם&quot; בתוספות הערותיו&lt;REF&gt;ירושלים תרס&quot;ב-ג.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> הוא היה גם מחותן של ר' אליהו יוסף מדריבין, אך לא ידוע כיצד.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> #[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=231 בית רבי עמ' 214]<br /> <br /> #[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=691 הרבי אודות רבי שמעון מנשה, התוועדויות תשמ&quot;ה עמ' 684]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|חייקין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|חייקין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|חייקין]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=105130 2011-05-12T20:30:24Z

<p>אדג: /* זקוק לעריכה דחוף! */</p> <hr /> <div>איני בקיא בעריכה. נא לבדוק ולערוך:<br /> שמעון מנשה חייקין בן משה משקלוב. באחד המפקדים כתוב: &quot;היו לו אחים שעזרו בפרנסתו&quot; (אחד היה רבי ישראל שרגא מפטרסבורג). עפ&quot;י גרסה אחת (משפחה), נולד 1777, אך עפ&quot;י מונדשיין (בנתחו מכתבו של ש.מ. משנת תרמ&quot;ח) נולד לערך 1802 (כנ&quot;ל לפי מפקד מונטיפיורי שם מופיע עוד שמעון מנשה בן ס&quot;ו אך אינו משקלוב ואולי קרובו של שמעון מנשה חייקין ואולי משם טעות המשפחה), עבר מצפת לחברון בין 1819 - 1823. החל בפעילות ציבורית לערך ב 1827. <br /> עמד בראש הישוב היהודי בחברון לאחר 1841, מונה אב&quot;ד, ומאוחר יותר גם כרב ראשי אשכנזי, וראש ישיבת חב&quot;ד. נפטר ב 1893 בחברון. בנו אברהם, נולד בשנת תקצ&quot;ו מאשתו הראשונה זיסל או זיסא (יתכן שהיתה בת רבי ישראל משקלוב שהגיע לצפת 1809 והחליף את רמ&quot;מ משקלוב כראש ישיבה ב 1812. נפטר 1839) בתם, (שבתה ראשע (רבקה) נולדה תר&quot;ג גדלה אצל ש.מ.ח. נישאה לדוד צבי ריבלין ונפטרה בשנת תרצ&quot;ה. נכדה נוספת, חיה אסתר, 1840 – 1898).<br /> בת של ש.מ.ח. נישאה לחיים, או שהיה לו בן בשם חיים שאשתו נפטרה לפני מרים. בת ושמה מרים נישאה לצבי הירש רבינוביץ משקלוב. אשת חיים הבלתי ידועה, נפטרה לפני מרים (לפני 1863, מכיון שקיימת עדות שהבת מרים נקברה אותה שנה במערה ליד אשת חיים).<br /> בנו המאומץ מאשתו השניה דבורה, משה מרדכי חייקין. <br /> סבו של רבי שמעון מנשה היה רבי יואל בן משה מקוברין, אמו של רבי יואל היתה בתו של האדמו&quot;ר חיים חייקל. רבי יואל נישא לאחותו של רבי משולם פייבוש הלוי הלר, נינת התוספות יום טוב. <br /> א. מנחם צבי חייקין<br /> אני נינו של יואל מאיר חייקין, בן דודו של רבי שמעון מנשה.<br /> רבי צבי הירש חייקין אביו של יואל מאיר היה אחיו של רבי משה חייקין אביו שמעון מנשה.<br /> <br /> == זקוק לעריכה דחוף! ==<br /> <br /> תיקנתי מעט פה ושם, אבל זה ממש לא אינצקלופדי! זה כנראה העתקה של מאמר רשד&quot;ב לוין מתוך &quot;[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]&quot; או משהו כזה.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 17:57, 12 במאי 2011 (UTC)<br /> :ערכתי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 18:57, 12 במאי 2011 (UTC)<br /> ::וואוו, קילורין לעינים! יישר כח.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 20:30, 12 במאי 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=105129 2011-05-12T20:29:14Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>הספר '''אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח''' מרכז את מכתביו של [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> הספר לוקט מתוך סדרת הספרים '[[אגרות קודש]]', ומתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים, האגרות שבמקורם נכתבו ב[[אידיש]] ובאנגלית תורגמו ללשון הקודש.<br /> הספר מחולק לפרקים ובהם נושאים שונים בתורת הגאולה.<br /> <br /> הספר נערך על ידי הרב לוי יצחק ניסלביץ', והת' גיא קנטור. ובעזרת הרב [[שמעון וייצהנדלר]].<br /> הספר יצא לאור בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אגרות קודש]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7_%D7%9E%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98&diff=105128 2011-05-12T20:24:42Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>ראוי לערך?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 18:02, 12 במאי 2011 (UTC)<br /> :האם חסיד מפורסם בזמנו אינו ראוי לערך? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 19:01, 12 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מי אמר שהיה מפורסם? ומהי ההגדרה למפורסם? מה אנחנו יודעים עליו חוץ מהמופיע בערך - כלום! לא מה שם משפחתו (אז כבר היה נהוג), לא אם היה נשוי ועם מי, כמה ילדים היה לו ומתי נפטר. לזה אתה קורא מפורסם?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 20:24, 12 במאי 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=105127 2011-05-12T20:19:10Z

<p>אדג: </p> <hr /> <div>האם להכניס כאן גם מושגים הקשורים לנפש האדם או שזה ערך נפרד, כלומר, אלו הם המידות כפי שהם בעולמות או גם בנפש האדם?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:35, 26 יולי 2009 (IDT)<br /> :למי שיש &quot;אוצר החכמה&quot; יש שם חוברת שהוציא, בזמנו, אברהם מיזליש שבו הוא מפרט את כל סוגי הדעת, אז מי שיכול שיכתוב וירחיב את הערך. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 17:04, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> ::יצחק היקר, הערך רחב דיו, ואיני חושב שכעת הוא זקוק להרחבה נוספת. אם יש לך נקודה מסויימת שלדעתך חסרה - אשמח לעזור. אם אתה חושב שבחוברת מסויימת נמצא חומר ספציפי שחסר - אשמח לעזור לך להשיג אותה. אבל אמירה כוללנית כדלעיל היא חסרת טעם.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 20:19, 12 במאי 2011 (UTC)</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=105110 2011-05-12T18:03:55Z

<p>אדג: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:משה סלונים.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]].]]<br /> הרב '''משה שלמה סלונים''' - מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> [[תמונה:סלונים 2.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים ,(יושב קיצוני מימין) באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]].]]<br /> הרב משה סלונים נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו&quot;ר [[כולל חב&quot;ד]], ולאימו ציפורה פייגל. בצעירותו למד בת&quot;ת ליובאוויטש בירושלים ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אז עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידיאו חי]]', ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו התיישב ב[[ירושלים]], והחל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], וכעבור תקופה קצרה הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br /> <br /> בד בבד פרסם מאמרים שונים תחת השם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ב[[בטאון חב&quot;ד]], ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] וב[[שבועון בית משיח]] ובספרים שונים. תחת שם זה כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], שעסק בתולדות חייו של אביו.<br /> <br /> עקב חובותיו וקשייו נאלץ בשנת [[תשמ&quot;ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> באותו זמן ביקשו הרב [[דובער לברטוב]] לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של הרב [[אבא דוד גורביץ]] ל[[אוזבקיסטן]], הרב [[בערל לאזאר]] והרב [[משה חיים לוין]] ל[[מוסקבה]], ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הי' חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והי' אחד מפעילו הנמרצים. בשנת [[תשנ&quot;ד]] ייסד את [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ואת [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב חיים סלונים - [[שליח]], דיז'ון [[צרפת]].<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן בלומנפלד - [[שליח]], [[פרו]].<br /> *חתנו הרב [[שלום דוב בער וולפא]] - [[ביתר עלית]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42212 מכתבו משנת תשנ&quot;ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ&quot;ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29506 מאמר מתוך הספר 'והוא יגאלנו' על פרסום משיח] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61219 עקשנים, המשיכו בעקשנותכם!] להתעקש ולהביא משיח - מאמר שכתב {{PDF}}{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|סלונים משה]]</div>

אדג https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=105109 2011-05-12T18:03:28Z

<p>אדג: תקלדה</p> <hr /> <div>[[תמונה:משה סלונים.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]].]]<br /> הרב '''משה שלמה סלונים''' - מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> [[תמונה:סלונים 2.jpg|left|thumb|250px|הרב סלונים ,(יושב קיצוני מימין) באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]].]]<br /> הרב משה סלונים נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו&quot;ר [[כולל חב&quot;ד]], ולאימו ציפורה פייגל. בצעירותו למד בת&quot;ת ליובאוויטש בירושלים ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אז עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידיאו חי]]', ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו התיישב ב[[ירושלים]], והחל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], וכעבור תקופה קצרה הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br /> <br /> בד בבד פרסם מאמרים שונים תחת השם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ב[[בטאון חב&quot;ד]], ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] וב[[שבועון בית משיח]] ובספרים שונים. תחת שם זה כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], שעסק בתולדות חייו של אביו.<br /> <br /> עקב חובותיו וקשייו נאלץ בשנת [[תשמ&quot;ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> באותו זמן ביקשו הרב [[דובער לברטוב]] לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של הרב [[אבא דוד גורביץ]] ל[[אוזבקיסטן]], הרב [[בערל לאזאר]] והרב [[משה חיים לוין]] ל[[מוסקבה]], ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הי' חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והי' אחד מפעילו הנמרצים. בשנת [[תשנ&quot;ד]] ייסד את [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ואת [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב חיים סלונים - [[שליח]], [[צרפת]].<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן בלומנפלד - [[שליח]], [[פרו]].<br /> *חתנו הרב [[שלום דוב בער וולפא]] - [[ביתר עלית]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42212 מכתבו משנת תשנ&quot;ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ&quot;ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29506 מאמר מתוך הספר 'והוא יגאלנו' על פרסום משיח] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61219 עקשנים, המשיכו בעקשנותכם!] להתעקש ולהביא משיח - מאמר שכתב {{PDF}}{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|סלונים משה]]</div>

אדג