חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2024-08-20T16:22:49Z

אויפעפענען: הגהה

{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}
[[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד]]
'''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חלק [[חסידי חב"ד|מחסידי חב"ד]] ב[[דור השביעי]] באישור ועידוד [[הרבי]], בתור הכרזת [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים "יחי המלך" - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].

== רקע ==
במשך השנים{{הבהרה|באילו שנים}}, נהגו להכריז בפני [[הרבי]] בכינוסי ילדים את הנוסח הבא '''"יחי אדוננו מורנו ורבינו"''' (לאחר הכרזת [[הפסוקים]]){{הערה|על פי סרטי וידאו משנות הממי"ם}}.

בשיחת [[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]], הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה '''"יחי המלך"'''.

ההכרזה בנוסח {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} החלה בשנת [[תנש"א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח בניסן]] באותה שנה פעלו כמה חסידים פעולות הקשורים לזיהוי [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], ובמהלכן אומץ נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני [[הרבי]] לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] והרבי הגיב בחיוך רחב. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת בכניסתו לתפילת ערבית{{הערה|ב[[זאל הקטן]]}} וביציאתו וזכה לעידוד מיוחד שנמשך באופן נדיר גם אחרי שהרבי הגיע למקום התפילה{{הערה|יש לציין כי היה זה דבר נדיר שהרבי יעודד את השירה ב[[זאל הקטן]] לאחר שהגיע למקומו.}}. ב[[ט"ו אייר]], תשעה ימים אחר כך, שרו ניגון זה עם מילים אלו הן ביציאת הרבי מתפילת מנחה וכן ביציאתו מתפילת ערבית והרבי עודד את השירה.

בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] עודד [[הרבי]] את הניגון {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.

== התייחסויות הרבי ==
===ב' ניסן תשמ"ח===

ב[[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים [[יחי המלך]], הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי [[הרבי]].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''"אין מלך בלא עם"''' כלומר אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''"יחי המלך"''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' המלך חיים של מלך.

...אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך".

ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''"יחי המלך"''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא'''!

...ענין ההכתרה - "יחי המלך" שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

...הענין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.

...והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל '''הקב"ה'''... לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''".|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 350 '''ואילך'''}}

בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ"ח, מופיעה שוב בקיצור ההוראה להכריז "[[יחי המלך]]":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריכה להיות הוספה בענין החיים - "'''יחי''' המלך", דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן).|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 417 הע' 80}}.

בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים: רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/1aEPlipFVJSIwWk_3IGFjpJ0BeKtqyqWt/view?usp=sharing סרט הוידאו] (דקה 7:50)}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/0B9aMNh1shw_4YkNTelB2akMxRE0/view?usp=sharing&resourcekey=0-iCqQamC91GSsE_NKONbagg וידאו מהריקודים]}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה{{הערה| על פי [https://hageula.com/calendar/nisan/17760.htm מכתב אותנטי ששלח אחד התמימים באותם ימים לבני משפחתו באה"ק]}}. ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ"ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"{{הערה|על פי [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/665087/ הוידאו]}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|שם=וידיאו|על פי הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י"א ניסן]] תשמ"ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם". ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה ב[[ט' סיון]] [[תשמ"ח]] עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכה: "ברכה והצלחה"{{הערה|שם=וידיאו}}. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג ע' 408.}}.

יוזמה רחבה ועולמית תוכננה בעקבות השיחה ע"י הרב [[שמואל פרומר]] והרב [[זמרוני ציק]] שבמהלך [[סעודת משיח|סעודות משיח]] בכל העולם, יחזרו את תוכן שיחת הרבי ויכריזו "יחי המלך". היוזמה החלה להתגלגל במהירות, קיבלה הסכמה של רבנים ושלוחים רבים והיה נראה שהדבר ייצא לפועל, עד שקם שליח מסויים ופעל לבטל זאת ולטרפד את התכנית. בהשגחה פרטית זכה אותו שליח באותם ימים בתרומת ענק מירושה. יום לאחר מכן, בי"ט ניסן תשמ"ח, אמר הרבי שיחה בה התבטא בכאב ובחריפות על השופכים מים קרים על נפש עייפה המרעישה אודות ביאת משיח ומכריזה שמשיח צריך לבוא וכו' כשאותם מקררים טוענים שהדבר יזיק ויפריע למנוחתם ולהפצת המעיינות שלהם מתוך עשירות וכו'. מי שהיה מעורה בסוד הדברים חש כי הדברים מכוונים (גם) כלפי מאורע זה{{הערה|עפ"י דברים שכתב הרב [[אסף חנוך פרומר]] בבית משיח גליון 508. וראה ב[http://hageula.com/vid/malkeinu/15288.htm שיחת י"ט ניסן תשמ"ח] שיש בה כמה ביטויים ורמזים המצדדים שאכן הדברים אמורים כלפי מאורע זה {{הגאולה}}}}.

בשנים שלאחר מכן, ביום [[ב' ניסן]] [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]], ניגנו בנוכחות הרבי בכניסתו לתפילות "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בקשר לשיחה זו שנשא הרבי בתאריך זה{{הערה|יומני התמימים ואנ"ש}}.

=== לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א ===
ביום [[כ"ח ניסן תנש"א]] הודיע [[הרבי]] בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, [[השיחה הידועה|עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו]]".

בעקבות ה[[שיחה]] קיבלה כל הפעילות להבאת ה[[משיח]] תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "[[יחי המלך]]" ומשמעותה: קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]].

בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: "יחי המלך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] לעולם ועד" ומענה [[הרבי]] על הדו"ח ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]] היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון".

ביום [[שישי]] ערב פרשת [[תזריע-מצורע]] הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה ל[[מזכירות הרבי]] על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).

בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש"א]] עודד [[הרבי]] את ה[[ניגון]] "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.

למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי{{הערה|קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי].}}.

ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" (בניגון של "[[זאל שוין זיין די גאולה]]"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב"זאל הקטן"). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.

ב[[ח' אייר]] [[תנש"א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

ביום שני ט"ו [[אייר]] תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397/ ט"ו אייר תנש"א, הרבי מלך המשיח מעודד את שירת ה"יחי"], [[את"ה העולמי]] - {{וידפו}}}}. כמו כן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.

בתקופה שלאחר מכן עד [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע"י חסידי חב"ד. כך לדוגמא באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב[[770]] שנערך ב[[כ"ח טבת]] [[תשנ"ב]] הכריזה הרבנית [[סימה אשכנזי]] שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו.

גם בפני הרבי נמשכו הכרזות כאלו במידה מסויימת בתקופה זו{{הערה|אם כי חלה בזה הפחתה משמעותית לפני ל"ג בעומר תשנ"א בעקבות כמה מענות קודש מהם הובן רצונו של הרבי לעשות "הפסק למשך זמן" בהתלהבות הגדולה בענין משיח, בעקבות ידיעות וטענות שהיו מי שמסרו לרבי שהדבר גורם נזק לחב"ד ולהפצת המעיינות וכו'}}, הן במכתבים וכדומה, במיוחד במכתביהן של קבוצות נשים להם השיב הרבי לחיוב ובעידוד, והן בעל פה. כך, לדוגמא, ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תנש"א]] עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא"ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב"ם בירושלים שיתקיימו ברבי כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: "יחי אדוננו המלך לעולם". הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: "בשורות טובות, הצלחה רבה"{{הערה|על פי סרט הוידיאו.}}.

=== תולדות [[תשנ"ב]] ===

{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות תולדות (ב')|דבר מלכות תולדות (שיחה ב')]]}}

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בשנה שלאחר מכן, [[תשנ"ב]], ב[[שבת]] פרשת תולדות, התייחס הרבי לתוכנה ועניינה של ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"{{הערה| מלכים א א, לא}} שנקראה בהפטרה בשבת הקודמת:
{{ציטוטון|נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות '''מציאותו''' דמלך המשיח}}{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 133}}.

=== [[תשנ"ג]] ===

לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.

אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.

לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], תוכנן מעמד [[סאטלייט]] בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"{{הערה|בהבהרה שפירסמו רבני חב"ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב"ה כבר הכתיר את [[הרבי מלך המשיח]].}}, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים שלוש פעמים "{{יחי}}" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך [[ו' תמוז]] [[תשנ"ד]], התקיים כינוס של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רבני חב"ד]] נוספים, בו פסקו שלא צריך להמשיך בהכרזה זו וכן לא להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|אך השבועון לא ביצע את ההוראה. ראו בארוכה בספר [[תומת ישרים תנחם]] של הרב [[שלום דובער וולפא]].}}.

בסך הכל לאורך השנים, עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.

==ראו גם==
* [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]
* [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'חיילי אדוננו']]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/moshiach/1096100/ מהות הכרזת הקודש ״יחי אדוננו״ • רב שיח מיוחד]'''
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', [[שבועון בית משיח]] [[כ"ז ניסן]] [[תשפ"א]] עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
* '''ללכת בגאון עם יחי אדוננו''' [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1345 עמוד 20.
*הרב [[שלמה מאיעסקי]] [https://drive.google.com/file/d/1RD0_8Cm1-JF-rwbmRZ2ktoChYx85bbqU/view?usp=drivesdk '''מה המקור להכרזת יחי'''] , מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 643 עמוד 26.

==קישורים חיצוניים==

שיחות הרבי;
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידפו}} {{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי] - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]]{{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת, [[את"ה העולמי]] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}{{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}{{קישור שבור}}
* קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי] - מטה לימוד הדבר מלכות שע"י [[את"ה המרכזי 770]]
* קובץ [https://chabad.info/news/kinushashluchim/866781/ דרך המלך נלך] - קובץ מיוחד הסוקר את מאורעות תשרי תשנ"ג בו נקבעה לתמיד הכרזת ושירת ה"יחי" בעידוד הרבי {{אינפו}}

'''שונות'''
* [https://chabad.info/special/1098635/ "צריך לזעוק את מה שהרבי עודד עם הראש": הרב מאיר פרוש בראיון] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/1097522/ מי שינסה למחוק את "יחי" לא יצליח • נאומו הסוער של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/1101301/ באמונה ובביטול: גדולי החסידים זועקים "יחי" • צפו] {{וידפו}}
*[https://sinun770.org/ הרב יוסף יצחק אופן מכריז בדביקות יחי אדוננו] {{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/1096037/ אנחנו ההוכחה שהרבי חי וקיים•ישראל הלפרין] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{וידפו}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|3663|תשמ"ז: הכרזת "יחי אדוננו מלך המשיח" בריקודי השמחה}}
* '''[https://chabad.info/child/368637/ י"ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום "יחי אדוננו"?] רבי לילדים''' - וידיאו מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1kEJ-bCS9ZIK49yohoqQinkdS4CoxVczB/view?usp=share_link# הכרזת יחי המלך לפני הרבי- ראיון מיוחד עם הרב אלחנן מישולבין]. [ע"י ארגון אש"ל הכנסת אורחים תשפ"ד]. {{וידאו}}
*[https://sinun770.org/ נאום סוער של הרב ראובן וולף: "כל עם ישראל צריך להכריז 'יחי'!] {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
{{גאולה ומשיח}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-10-26T05:29:43Z

אויפעפענען: /* הורדתי קישורים לא-קשירים */

==בקשת עזרה בדחיפות==
הערך כמעט ממש מוכן, אך זקוק לעזרתכם:
#תנאי ראשון שמבלעדו א"א להעלות - אינני יודע מה השם שצריך להיות לו. ההגדרה האמיתית שלו היא '''האמונה בנצחיות חייו של הרבי''' או '''של נשיא הדור''', אבל זה שם לא קליט שאף אחד לא יחפש אותו; לאידך - שם כמו '''הרבי חי וקיים''' או '''הרבי מללובביץ' חי וקיים''' וכד' זה שם שיימצא בקלות בגוגל ואנשים יכירו אותו, אבל הוא לא מדוייק כלל. או שיש הצעות אחרות.
#ענין נוסף, למשפט "כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד" שמתי בקשת הבהרה, ואינני יודע איך להסתדר איתו. אי אפשר לכתוב, אבל אם לא נכתוב כלום אדם מבחוץ לא יבין.
#ועוד משהו אחרון, אם מישהו יודע מה שמותיהם של מחקרי האקדמיה בנושא ושנת הוצאתם לאור הוא מוזמן להוסיף (לידיעתי יש לפרופ' יורם בילו וכן נראה לי לד"ר שלי גולדברג, אולי גם עוד).

תודה רבה מראש לכולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==הצעות לערך==
א. אפשר לעשות האמונה בניצחיות חייו של הרבי ולעשות הפניה מ - חי וקיים וכו', כך שכל מי שמחפש זאת בחב"ד פדיה ימצא את זה, אך השאלה היא, האם בן אדם שמחפש בגוגל, הרבי מלובביץ',חי וקיים, או משחיסטים וכו'ימצא את זה.
ב. אפשר להביא את: "בא תשנ"ב, האזינו תש"נ, וכו'.
ג. רצוי לכתוב על פס"ד הרבנים שהרבי חי וקיים בלי שום שינוי, וצריך להמשיך לכתוב ולהכריז יחי בלי שום שינוי (מענין לענין באותו ענין, בנוגע לפס"ד הנ"ל, אני עדיין מחכה שהמו"ל של העיתון כפ"ח, החרדים כ"כ לפסקי דינם של בית דין רבני חב"ד, יקימו את הפס"ד הנ"ל..) וכן דברי הרב מרדכי אליהו (שעדיין לא ראיתי את מקורם ומי שיוכל לכתוב את המקור על גבי במה זו תבוא עליו ברכה) על הכרזת יחי אדונינו וכו'. כלומר - לא רק ההתיחסות בשיחות הרבי ובתורת הרבי כי אם התיחסות תורנית - מעשית של רבני חב"ד בגלוי או רבני חב"ד שעדיין לא רבני חב"ד בגלוי.
ד. רוב האנשים יודעים מה הקשר בין הרבי מלובביץ', לג' תמוז תשנ"ד.אם לא אפשר לכתוב כפי אמונתינו כגון:"עם הוידע הבשורה בג' תמוז תשנ"ד, נעלם מעיננו" או באופן אחר, שהרי ממה נפשך, אם יש לו דעות קדומות מסולפות, על מה שקרה בג' תמוז תשנ"ד, אז אתה לא צריך לפרט יותר מידי, הוא יודע לבד. ואם לא, אז אתה אומר לו מה שקרה '''באמת''' בג' תמוז, ולא מה שהעולם חושב.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:27, 7 ביולי 2016 (UTC)
:#זהו, שאני לא בטוח שהפניות עובדות בגוגל. חוץ מזה ששם כזה ארוך לא בטוח שבנאדם יבין שזה מה שאליו הוא מתכוון.
#בא תשנ"ב מובא, האזינו תש"נ אין צורך (לא כל המקורות צריכים להכנס; בנאדם שממש רוצה לחקור יכול להכנס ללקוטי מקורות מהקישור בסוף הערך).
#באמת כדאי להביא פסק דין הנ"ל, אבל לא מצאתי אותו במהדורה מעודכנת ומפורטת במקום באינטרנט שנגיש לי. אם תמצא תוכל להכניס קישור בקישורים חיצוניים (אתה יודע איך מקשרים? אם לא, כדאי שתלמד).
#הבעיה שלא היתה אף פעם ידיעה על כך שהרבי 'נעלם מעינינו'. הידיעה היתה על אירוע אחר, אירוע שלא קרה. אשמח להצעות ניסוח נוספות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:36, א' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

א. אני לא יודע לעשות קישור, אני בעצם כמעט לא יודע לעשות כלום. אני יכול אולי לנסות (עפ"י ההןראות הפשוטות שאני מסתבך איתם בשל שכלי הלקוי).
ב. ברדיו באמת הודיעו דבר שלא קרה, אבל מי מדבר פה על הרדיו?! אתה לא צריך להתייחס לכל ההודעות שהועברו. אתה לא צריך לכתוב גם כש.. אתה יכול לכתוב שגם כשהרבי נעלם מעיננו בג' תמוז החסידים המשיכו להאמין, מה אכפת לך איזה ידיעה התקבלה?!--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 09:37, 7 ביולי 2016 (UTC)
:אני חושב שהערך כמו שהוא עכשיו בסדר גמור ואפשר להעלות אותו--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:53, 7 ביולי 2016 (UTC)
::{{קח|משתמש:|חבר}} היקר, חבל שלא קראת את כל דף השיחה לעיל ואז היית רואה מה הבעיות שמפריעות להעלאתו (שם, ניסוח).
::עכ"פ בגלל החלטתי להעלותו לפני ג' תמוז, אני עושה זאת כעת במצב הנוכחי ובשם ה(לא מוצלח ה)נוכחי. אע"פ שאינני מתייאש ומקוה שבהמשך יצטרפו עוד ויתנו את דעתם/ביקורתם לשיפור המצב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:16, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::בסוף החלטתי ש(גם אם הולכים על ברירת מחדל -)השם "נצחיות חייו של הרבי" פחות גרוע מ"האמונה בנצחיות חייו של הרבי". ועדיין מחכה להצעות... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:25, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== פתיח ==

הפתיח כתוב גרוע ביותר •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:11, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הפתיח גרוע בגלל השם הגרוע. אדרבה, אשמח להצעות ממך ומכל מי שמוכן לעזור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:17, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

לעניות דעתי, מכיוון שהפתיח -והשם- מביע עמדה אישית, וידוע - "אדם חשוד אצל עצמו" - וורא שאינו משתייך לחב"ד, ואינו יכול להשיג אמונה של חסיד ברבי, עלול להירתע מכך שדעת הכותב עלולה להשפיע על אמינות הטקסט. כידוע הרבה "פלגים שונים" מחוץ לחב"ד לא מקבלים את אמונתנו ברבי כדבר מקובל, ומרחיקים יהודים מתורה, חסידות והיהדות - בנפנופם בדרכנו. כמובן שאין חלילה כל עניין לפגוע, אך הדבר עלול להשפיע -ומשפיע!- על צורת הסתלות של יהודים. ושוב - כמובן שאין עניין לפגוע, לא ביהודים ולא באחדות - כמ"ש הרבי -ש"הסיבה שהושיבו אותי על הכסא -היא להמשיך אלוקות בעולם (היינו מתחת לז' רקיעים, שנתבאר ב"באתי לגני" בכל השנים)(בשם הרב [[י"ל גרונר]].
== הערה ==
לכל המתעסקים בנושא: אצל [[הרבי]] לא היתה - - ח"ו, החיסרון הוא אצלנו שאנו לא מצליחים לראות את [[הרבי]]. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה
]].--[[יחי המלך]] 23:43, 4 ביולי 2017 (UTC)

== משוב ==

למה לכתוב על הרבי שליט"א, דהיינו לברכו שיחיה, אם הוא ממילא לא יכול למות?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.103.179|212.76.103.179]] 10:20, 19 ביולי 2017 (UTC)
:איזה שטויות, כל יום אתה אומר בתפילה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וכי יש לך נפק"מ שלא? אפשר לומר ש"שליט"א", מלבד ברכה ואיחול זו גם קביעת עובדה, ע"ד [[יחי המלך]].--[[מיוחד:תרומות/185.46.78.11|185.46.78.11]] 08:25, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

== אנציקלופדיות ==

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, נמק את עריכתך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:55, 7 במאי 2019 (IST)
:{{קטן|אתה הוא האנונימי ששינה? או שסתם החלטת להתעניין? ובכל אופן -}}
:מאותה סיבה שאין בעיה לכתוב שחסידי חב"ד אינם מאמינים בציונות, למרות שאולי יש כאלו שכן (ומהם שמסתובבים כאן). אולי לגיטימי שחסיד יחלוק על משמעויות, סעיפים ותתי-סעיפים באמונה שהרבי חי וקיים, אך מי שאינו שותף לעצם האמונה שהרבי חי וקיים (בניסוח '''הכולל''' האמור במשפט הנ"ל) דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:06, ב' באייר ה'תשע"ט
::{{קטן|אני רק שיחזרתי כמה גירסאות שכתבו הרבי שליט"א/זי"ע/מה"מ שליט"א וכו', כפי המדיניות כאן, לא זכור לי שעשיתי שינויים אחרים.}}
::אתה קראת את הדיון בוואטסאפ, או שבהשגח"פ העלית את הנושא? עכ"פ, אינני חושב שהניסוח הוא "כולל". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:50, 7 במאי 2019 (IST)
:::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|משוגע]] [[משתמש:שף ויתיב|משוגע]] אבל קצת שכל צריך להיות... סלחו לי שאני מתפרץ לדיון. אך לא יכולתי מלהתאפק... לא הבחנת שהינך סותר את עצמך מרישא לסיפא, דבתחילה כתבת כי אפשר שחסידי חב"ד יאמינו בציונות (היינו שישארו חסידים בהגדרה, כלומר שדעתם הנ"ל תיתכן אצל חסידי חב"ד), ומאידך גיסא עולה מדבריך האחרונים כי מי שאין חושב כמותך בעניין הנצחיות של הרבי שחי לפני עשרים וחמש אזי אינו חסיד חב"ד (כי "דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד ואין טעם להתחשב בה")... [[מיוחד:תרומות/188.64.207.14|188.64.207.14]] 14:51, 8 במאי 2019 (IST)
::::אנונימי, איני מבין למה תייגת אותי. עכ"פ, אני מסכים עם תוכן דבריך, אך נראה לי שלא הבנת אל נכון את דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, שגם עם זה אינני מסכים (שכן, אינני חושב שהנוסח הוא "כולל"). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:14, 9 במאי 2019 (IST)
:::::אחר בקשת מחילה על האיחור: לשמחתי איני בקי במתרחש בוואטסאפ, אם פספסתי משהו מענין - אתה יודע את כתובת המייל שלי. לא העליתי את הנושא, שיחזרתי לגירסא ישנה מעריכות של אחרים (משחיתים?). עכ"פ, איזה ניסוח היית מציע?
:::::בכוונה נזהרתי בניסוחיי, כי איני רוצה לכתוב שמאן דהוא יוצא מחסידות חב"ד בגלל (חוסר) דעתו הפסולה, אם בענין הציונות ואם בנושאים אחרים - ויוכיחו על כך רבותינו נשיאנו שלא הוקיעו חסרי דעה מחב"ד (מלבד קרליבך). ויתירה מזו: האיש שיש לו הכי הרבה מכתבים ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] והיה איש של הרבי בהמון תחומים, החזיק בדעות שאינן תואמות לשיטת רבותינו בענין המדינה, כמצוטט בערכו ב(...). עם זאת ביחס לדעה הפסולה עצמה מותר להתבטא ביתר פסקנות. לכן מחק את המילים שציטטת בשמי ולא אמרתי ("אזי אינו חסיד חב"ד"), ותנוח דעתך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:49, כ"א באייר ה'תשע"ט
::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, הציטוט ש(נראה לי) הינך מייחס אלי, נכתב על ידי אנונימי. השאלה היא מי '''אתה''' שתקבע ש'''הבנתך האישית''' היא הקובעת איזו דיעה "אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה"??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:33, 26 במאי 2019 (IST)
:::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], הרב זוין היה יר"ש וחסיד יותר ממך. ככל הנראה הוא גם ציית לרבי יותר ממך, ואיני רואה מקום להתגנדרות החסידית היתירה שלך, שאתה מחבב להפגינה בכל עת. אני מתנצל על ההתנגחות (כבר פעם שנייה), פשוט לא יכולתי להתאפק. ואגב, היו הרבה הרבה חסידי ורבני חב"ד שהיו ציוניים, לכן היא אפשר להתייחס גם לדעה עצמה כדעה לא חב"דית, היינו שעדיין יש להתחשב בדעת החסיד האינדיבידואל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:07, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 04:07, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], מדבריך מובן שדעת חסידי חב"ד היא דעת הרבי (ח"ו) ולפע"ד בהתדרדרות כזו מתי שהוא יגיע זמן שבפרט מסויים הרבי לא יוחשב כדעת חב"ד כי רוב החסידים יחשבו אחרת.... מגוחך!
::::::::על כן אני חושב שדעת הרבי היא דעת חב"ד ואנחנו מוזמנים להצטרף לדעה זו (- באם לא נרצה להצטרף לא ניכללבתוך דעת חב"ד!), ואם אתה חושב שיש לכתוב בערך [[ציונות]] שחלק מהחסידים מאמינים מציונות אז כמו שאמרתי לפני כן אין דעתך (עכ"פ בפרט זה) כדעת חב"ד.
::::::::ובנוגע לפועל, ע"פ [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#הערות כלליות|כללי חב"פדיה]] "כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת '''חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים''', הנושא הזה לא נתון לדיון". ולכן כמו שבערך [[הרבי כמלך המשיח#האמונה לאחר ג' בתמוז|הרבי כמלך המשיח]] לא יהיה כתוב שחלק מהחסידים מאמינים שהרבי הוא מלך המשיח (אף שישנם כאלה שחושבים כך) כך גם כאן לא יהיה שייך לכתוב שחלק מהחסידים מאמינים... והמ"י. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 09:38, 27 במאי 2019 (IST)
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, כל מה שכתבת אינו רלוונטי, מפני שהדיון הוא על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=320744 עריכתו זאת] של ידידי המשוגע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:13, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מחילה שלא התנסחתי במפורש כלפי האנונימי. מכיון שהנני מחפש לא לקבוע לפי דעתי האישית, חיפשתי את הנוסח שישקף את הקביעה שהרבי חי וקיים כפי שקבע '''הרבי''', באופן שלא יכלול הבנה אישית שלי או של אחרים (כאמור, הנוסח הכולל ביותר). מדבריך נשמע שיש לך נוסח כולל יותר וצמוד יותר לדברי הרבי - לפלא אם כן מדוע אינך חושף אותו.
::::::::::מה שכתב {{א|חלוקת קונטרסים}} אינו נוגע לעריכה אלא לדיון שהסתעף ממנה. אני מוכרח להצטרף לפליאתו על שיטת {{א|תוקידידס}} - הבאתי את הדוגמא מציונות במחשבה תמימה שזו דוגמא מובהקת שכולם יסכימו עליה, ולא פיללתי לחידוש מרעיש כזה - שחסידים יכולים "להכניס" כדעה חב"דית גם דעה מנוגדת במפורש לשיטת רבותינו! אדרבה, בחרתי את הדוגמא מהרב זווין (ולא משז"ר למשל) כדי להדגיש שגם מי שקטניו עבות ממתניי ביר"ש, חסידות '''והתקשרות''', ועפר אני לרגליו - זה לא מקנה לו זכות לטהר שרצים, ודעות פסולות הן דעות פסולות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:37, כ"ב באייר ה'תשע"ט
:::::::::::{{קטן|הערת אגב (שאין צורך להתייחס אליה): עד כמה שבעיני שלילי להתנגח, שלילי פי כמה '''להתאפק''' מלהתנגח... וכמאמר החכם: "שנשבור אחד לשני בקבוק בראש, העיקר שנתדבר".}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:39, כ"ב באייר ה'תשע"ט
{{שבירה}}
{{אנחה עמוקה}}... מדוע כל פעם כשמגיע לענינים אלו חייבים לסבך כל דבר פי אלף ממה שהוא?

בוא אסכם אך ורק את הנקודות הרלוונטיות של הדיון:

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} מתעקש שיהיה כתוב "החסידים מאמינים כך וכך", ולא "חלק מהחסידים מאמינים כך וכך". אני הקטן טוען שאין מקום לכתוב כך כי זה היפך המציאות. ידידי המשוגע טוען לאידך, שמי שאומר אחרת אינו חסיד, לפחות בענין זה (זוהי הקצנה מסויימת של מה שהוא אמר - ולמרות זאת, זה מה שעולה מדבריו). אני הקטן שואל מיהו ידידי המשוגע לקבוע מיהו חסיד ומי לא? {{א|חלוקת קונטרסים}} עונה, שאמנם ידידי המשוגע הוא אפס מאופס כשבאים לקבוע '''לכלל חב"ד''', אך '''בבמה אישית שלו''' (אנציקלופדיה משיחיסטית) הוא יכול לקבוע מי חסיד ומי לא. עד כאן סיכום הטענות דלעיל כפי שאני הבנתי אותם.

אני הקטן חולק על קביעתו האחרונה של חלוקת קונטרסים, וסבור אשר אף '''אם''' יש מקום להתעלם מדיעות אחרות - הרי שוודאי לא כאן המקום לקבוע מי חסיד ומי לא.

כמו כן, הנני חולק על ידידי המשוגע, הסבור כי הנוסח אותו הוא מציע כולל דיעות המוסכמות על רוב רובם של חסידי חב"ד.

ועכשיו, בואו והסיטו את הדיון שוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:47, 27 במאי 2019 (IST)
:לא ממש הבנתי למה {{א|שף ויתיב|חשבת}} שמה שכתבתי לא היה על עריכה זאת. תחילה הגבתי על הדיון לגבי מה ש{{א|תוקידידס|תוקי}} רשם שאפשר להתייחס לדעה הציונית כדעה חב"דית (ח"ו) והבהרתי שזה לא משנה מה ישנם אנשים אומרים אלא מה הרבי אומר... וזה דעת חב"ד (עיין ב[[משתמש:שף ויתיב|דף שיחתך]], במאמר ר' זושא), ולאחר מכן כתבתי בנוגע למעשה על השינוי האם לכתוב מאמינים או שחלק מאמינים שהרבי חי עניתי שצריך לכתוב ש"החסידים מאמינים".
:וכדי לשלול את שאלתך מדוע כל פעם כשמגיעים לעניינים אלה צריך להסתבך עניתי (לא למה מי שחושב כך לא נקרא חסיד - כי זה באמת לא יוביל לשום מקום גם לשיטתך, וכן לא באתי כאן להסביר מי נקרא חסיד ומי לא (ח"ו), אלא) שכך צריך לכתוב כאן ע"פ כללי חב"דפדיה.
:וכך אני מקווה שעניתי על שאלותיך האחרונות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 12:53, 27 במאי 2019 (IST)
::ניכר שלא הובנתי כראוי. אין ספק וצל של ספק שחסידים נוהגים בדרך אותה הרבי מתווה ומורה כי בה נלך! ומי שאינו בכלל זה ככל הנראה לא מגדיר עצמו כחסיד... אך הסוגייה האמורה - הציונות - היא סוגייה לא פשוטה, ובהחלט יש מקום לומר שהפנים המרובות שהציונות לובשת ופושטת מאפשרות אף לחסיד מן השורה להתחבר או להזדהות עם ערכים כלשהם בציונות. גילוי נאות, בעבר קיננה בי חיבת ציון יתירה שכבר פגה, וכמעט שסר חינה בעיניי. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 17:32, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 17:32, 27 במאי 2019 (IST)
:::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אם כבר לעיין בדף שיחתי, אז זה ב[[תבנית משתמש:ציוני]]. אך שוב סטינו, לא ביקשתי שיהיה כתוב "חלק מהחסידים מאמינים כך, וחלק מאמינים כך". אלא שלא יהיה כתוב '''שקר''' "החסידים מאמינים כך". מה לא הגיוני בזה? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:24, 27 במאי 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, היה זכור לי שראיתי את זה שם, לאחר מכן כשחיפשתי אצלך לא מצאתי את זה אבל זה מפורסם בשם ר' זושא שאומר "אני לא חב"דניק - אני חסיד של הרבי" (לא מדוייק) ואכמ"ל.
::::בנוגע ל'שקר', אז כמו שכתבתי זה לא שקר, ומאחר ואין ענין לפתוח את הנושא מי נכלל בדעת חסידי חב"ד ומי בפרט מסויים אינו נכלל בדעת חסידי חב"ד כדאי שנגמור את הדיון כאן, ובאם ממש מפריע לך ה'שקר' תוכל לנסח את זה בצורה שונה: "וגם כיום חסידים מאמינים.." שכך זה פחות מוחלט. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:45, 27 במאי 2019 (IST)
:::::נו נו, הניסוח הנ"ל מקובל עלי. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:30, 27 במאי 2019 (IST)

== יחי המלך המשיח . '''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א''''' ==

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[23], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[24], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד. בהתאם למה שאמר הרבי ש"הנהגות נשיא הדור נצחיות הם" וכיוצ"ב התמימים ואנ"ש חסידי חב"ד מאמינים ובטוחים כי גם היום הרבי אומר שיחות, מתוועד, מחלק דולרים וכו' ואכן שלוש פעמים ביום בתחילת וסיום התפילה עושים שביל לרבי שיוכל לעבור בו בגוף גשמי ממש - כנ"ל -מכניסתו לביה"כ ועד לבימה, כמו"כ הרבי עולה לתןרה בינינ שני וחמישיעי לשלישי ובשבת למפטיר ובר"ח לרביעי וגם אז עושים שביל לרבי עד לבימת הקריאה ובחזרה, בנוסף כל יום ראשון לאחר מנחה הרבי מחלק דולרים בזאל למטה, כל שבת בשעה 13:30 הרבי יורד להתועדות שנמשכת כשעתיים שבסופה מחלק הרבי משקה לפעילים, בנוסף כל הפעולות שראינו שהרבי עשה בקביעות - אנחנו יודעים שהרבי עוושה אותם גם כיום שזה בין היתר גם כפרות, מים שלנו, שיחות, יחידויות כלליות, פני"ם, חלוקת לעקאח, פאראד, וכו' וכו'. כמובן שמסתמכים על השיחות ועל האגרות קודש שבאופן יומיומי הרבי מדריך את המשבקי"ם והועד המסדר מה ואיך לעשות

'''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א'''''

== ציון קיום ה"אנטי משיחיסטים" ==

אני חושב שאם חוצן היה קורא את הערך הוא היה מגיע למסקנה שנצחיות חייו של הרבי זהו דבר שמקובל בתור עובדה אצל כלל החסידים ולא רק קבוצה מסויימת (אפילו אם היא כוללת את כל חב"ד ואין לי שום מושג על המספרים עדיין יש קבוצה מאוד גדולה באופן יחסי שטוענת שלא) ובתור אנציקפלודיה אני חשוב שצריך להזכיר את זה {{שכח לחתום|99.159.198.210}}

== מצוין ==

ערך טוב מאוד ! {{שכח לחתום|213.151.58.132}}

== מקורות ==

לפענ"ד כדאי מאוד להוסיף לערך קטעים משיחות שהרבי מה"מ מסביר על חייו הנצחיים של נשי"ד.
לדוגמא: שיחה לפרשת שמות לקו"ש חלק כ"ו, שיחת האזינו תש"נ (דברי משיח, תש"נ ח"א עמ' 53) ועוד ועוד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:35, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:35, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסיים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.
:כמעט כל הקטעים מובאים בצורה אנציקלופדית. אין טעם להוסיף ציטוטים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:48 • ח' באדר ה'תשפ"א

== משוב ==

הערך מוטה לגמרי, ומתעלם מהשיחות הרבות של הרבי ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה יראה ואהבה" (תניא, אגרת הקודש, כז) וכן ש"החיים הבשריים הם מוגבלים ואינם נצחיים" (תורת מנחם, תשי"ב, ח"ב, עמ' ש.) , מה גם ש"ע"פ תורה יש הגדרת טבע לעולם" ובמיוחד שנעשו דברים על פי הלכה (בנידון דידן - קבורה והלוויה) (לקו"ש, חל"ה, ויחי, שיחה ג') , מה שגם שהתשובה הפשוטה לדברי הרבי שיש בכל דור נשיא דור בגוף גשמי, הוא על פי שיחות הרבי ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" כאשר תלמידיו וחסידיו של הרבי מקיימים את הוראותיו אזי זה נחשב כאילו הוא חי בגוף גשמי (תורת מנחם, תשי"ד, ח"ב, עמ' 57.).

מחכה לתשובה. {{שכח לחתום|אנטי}}

== המציאות בטלה? ==

האם לכאורה כאשר יש סתירה בין דברי הרבי למציאות, אנו אמורים לנהוג ע"פ דברי הרבי, ולהגיד שהמציאות היא דמיון? הקורא בערך יקלוט שכן, וזאת ע"פ דברי הרבי שהביאו לכאן וסילפו אותם. אך מעיון קל בשיחות כ"ק אדמו"ר *** (מצונזר כפי כללי המדיניות הדיקטטורית של בדיחהפדי'ה), הרי שההפך הוא הנכון! בלי הסברים, בא נראה כיצד הרבי מתמודד עם שאלה בנושא זה (ואנוכי מדגיש בקווים):

'''"דובר לעיל אודות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג תמוז אשתקד אודות חיים ארוכים, חיים אמיתיים בלי הפסק, כיון שעניני קדושה הם אין סוף, שהסיבה לכך שדיבר על זה בי"ג תמוז תש"ט (ולא בשנת תש"ח או תש"ז), היא, להיותו חג הגאולה האחרון לפני יו"ד שבט תש"י, שאז יש צורך להבהיר ("בַאווָארענען") הענין דחיים נצחיים...

'''גם בחיים ארוכים ועד חיים בלי הפסק – יתכן שכן הוא מצד המקרה, היינו, שבפועל לא הי' הפסק, אבל הי' יכול להיות גם להיפך. וכיון שבנדו"ד מדובר אודות מצב שלעיני בשר נראה שנעשה הפסק, ויתירה מזה, ע"פ שו"ע צריכים לעשות עכשיו כמה ע נינים כו', לכן מדייק {{קו תחתון|"חיים אמיתיים, חיים בלי הפסק"}} – חיים אמיתיים ונצחיים שלא שייך בהם הפסק. וטעם הדבר – כפי שממשיך ומסיים – {{ציטוטון|{{קו תחתון|לפי שחיים אמיתיים הם קדושה}}}}, וקדושה היא אין-סוף. – האמת היא שענין זה מובן ממ"ש באגה"ק "שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה", שהרי, בנוגע לחיים רוחניים בכלל, ובפרט אמונה יראה ואהבה, מבין כאו"א (גם שכל גס) שלא שייך ענין של מיתה, ואינם בגדר זה כלל, אבל, ענין זה נכתב מכמה שנים, ואף אחד אינו מתבונן בזה, משא"כ בענין שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתקופה האחרונה ועתה יצא-לאור בדפוס'''". מתוך - תורת מנחם, כרך א' תש"י עמ' 129. ודו"ק. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 07:36, כ"ג באב, ה'תשפ"א 07:36, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:משועמם יקר. מבינים אותך. חזרת מאיזה קעמפ \ ישיבת קיץ ונורא משעמם לך. יש הרבה דרכים טובות לפרוק את השיעמום ואחת מהם זה בעריכה מועלת בחב"דפדיה. לבלבל את המוח זו לא אופציה. הבדיחות שלך על בדיחהפדיה מצחיקות בקושי את עצמך. בהצלחה בפריקת השיעמום באמצעים מועלים לפרט ולכלל...
::אנונימי, כדאי שתיצור חשבון כך אוכל לתקשר עמך טוב. עצוב לי שהגעתם למצב בו אתם קוראים לדברי הקודש של הרבי מחב"ד כ"בלבול מוח" רח"ל הי' לא תהי'!. גם אם גישת הרבי בנושא זה לא כגישתך, אתה מוזמן ללכת לחסידות אחרת ולהנות שם ממיטב האדמו"רים והמשב"קים, אך בחב"ד יש דרך ורבי אחד שלפיו הולכים. אם זה לא היה עצוב אכן הייתי צוחק, אך מה לעשות שאתר שמדיניותו היא כנגד דעת חסידי והרבי מחב"ד בראשם, קורא לעצמו בשם חב"ד. ההתנהלות פה היא לצערנו אכן כבדיחה. מה שגרם לי לחשוף את שמה האמיתי והלא נעים. הגם לכבוש את המלכה עמי בביתי?! נ.ב: אם תשובה עניינית אין לכם, לפחות תודו שאתר זה לא מתנהג כגישת הרבי *** (כנ"ל). [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 09:47, כ"ג באב, ה'תשפ"א 09:47, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הרב מבקר. מה שכתב אנונימי הוא שאתה הבדיחה. צצת כאן מהיכן שהוא ואתה בטוח שאתה היחיד שמכיר את דברי הרבי מחב"ד... אתה באמת חושב שרק אתה גילית את שיחת י"ב תמוז תש"י? במחילה אבל כו"כ מהמשתמשים והעורכים כאן גדלו שנים רבות בחסידות חב"ד ומכירים את "הרבי מחב"ד" ותורתו לא פחות ממך...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:18, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:18, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
::::אגב, אם היית משקיע זמן לקרוא לעיין ולהבין את השיחה שציטטת ולפוח את המקור עליו מדובר היית רואה שהרבי הריי"ץ בכלל לא דיבר על 'חיים' בקשר לעצמו ואין שום קושיה על דבריו אלא בסה"כ הרבי מחנך איך שיש לדקדק בדברי הרבי הריי"ץ שאעפ"י שכלל לא מדבר שם על עצמו אם זה היה שנה לפני הסתלקותו הוא התכוון להבהיר את נצחיות חייו ברוחניות. ז"ל הרבי הריי"ץ בשיחה עליה מדבר הרבי: "הוד כ"ק רבינו הזקן האָט מקבל געווען מרבו הרב המגיד ממעזריטש, וואָס ער האָט מקבל געווען מרבו מורנו הבעש"ט, דעם וואָרט: וואס געדענקסטו? אָט דער וואָרט — וואָס געדענקסטו — האָט מחי' געווען מיט אַ חיות פון תחיית המתים די חסידים לדורותם. תחיית המתים הייסט חיים ארוכים, חיים אמיתיים. מיתה איז הפסק, און חיים ארוכים איז חיים בלי הפסק, וואָס דאָס איז חיים אמיתיים. עס איז ניטאָ דער העדר החיים. עס איז מעהר ווי לעבען. אין עבודה איז דאָס, אַז ניט נאָר וואָס מען לעבט אַליין, נאָר מען באַלעבט אויך אַנדערע. דער נקודת הענין איז, אַז חיים אמיתיים איז קדושה, און קדושה איז אין סוף."--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:23, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:23, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אגב, אם כבר מדברים על שיחותיו של הרבי, מישהו אולי יכול להסביר לי מה פשר זה שהרבי אומר בתמוז תשמ"ה (תוכן) "שמי שחושב שהרבי נמצא בעולם האמת - אין איתו שום שפה משותפת", בעוד שהרבי עצמו באותו שנה (י"א ניסן תשמ"ה) אמר: (ציטוט) "ובימינו אלו: מכיוון שנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נמצא ב"עולם האמת" - זקוק הוא שגם בעולם דלמטה יהיו לו "'''רגליים'''" ו"'''ידיים'''" וכל שאר האיברים, שיעסקו בהפצת תורתו עד למעשה בפועל."
::::::בשיחה בתמוז דיבר הרבי על החיים הרוחניים של הרבי הריי"צ, שמי שסובר שהרבי הריי"צ כבר לא פועל ברוחניות בעולם הזה אלא רק בעולם האמת איתו אין שפה משותפת --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:57, 20 בספטמבר 2021 (UTC)
:::::::הערה כללית: מומלץ לעיין בשיחת יו"ד שבט התשכ"ו. והמבין יבין...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:01, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:01, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::::::}}בנוגע לכללות הטענה של אדון "מבקר" היקר, המובאת בתחתית הדף.

בראשית דברי אציין שביודעי ומכירי קאמינא, שרובא דרובא כאן מן הסתם לא יסכימו עם דברי (ועם הסכמתי לדברי המבקר היקר), ומראש אבקש בזאת את סליחתם, ומובן שאין כוונתי לפגוע וכו' - ואדרבה, וכמפורסם שאיני נוהג לערוך פיגועים בחב"דפדיה ובעריכותי הרי אני מיישר קו עם הדיעה הרווחת דכאן, וע"כ מבקש אני מראש שיישאר הדבר בתוך גדרי אהבת ישראל וכו' וכו', ודי למבין. ואחדות החסידים תובילנו לקראת משיח צדקנו, בהגלות נגלות עלינו כ"ק אדמו"ר משיח צדקנו נאו ממ"ש.

וכעת לגופם של דברים:

אחד המקרים הידועים ביותר, שאחד מרבותינו נשיאנו אמר דבר ולפועל קרה אחרת, הוא מה שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי (בשם האריז"ל) שבטלו ההשמדות, ולפועל היו גזירות ת"ח (אחר דברי האריז"ל) והשואה (אחר דברי אדמו"ר האמצעי). שערי תשובה לאדהאמ"צ דף ה ע"ב: "אך בזמן האר"י ז"ל שהיה מבחי' התיקון ונגלה אליו חכמת הקבלה האמיתית בטלו ההשמדות ולא יהיה עוד כו' וד"ל".

כעת נראה כיצד כ"ק אדמו"ר מתייחס לשאלה זו.

בתורת מנחם חי"ח עמ' 101 בהערה 43, כ"ק אדמו"ר מביא מה שניסו לתרץ (נמוקי או"ח סס"ח) שלאו מרן האריז"ל חתים עלי', ואומר כ"ק אדמו"ר: "אלא, שקשה לומר כן, שהרי אדמו"ר האמצעי מביא ענין זה בשם האריז"ל". א"כ מוכח שהאריז"ל אכן אמר א"ז. ומה א"כ ההסברה בזה? ממשיך שם כ"ק אדמו"ר: "ואפשר לומר, שאדמו"ר האמצעי הביא ענין זה כדי לפעול – ע"י תפילה, או ע"י פס"ד בתורה – ביטול או עכ"פ חלישות בענין הגזירות" (מהנחה בלתי מוגה).

ומכיון שפירוש כזה יכול לומר רק כ"ק אדמו"ר, ואנו לא נוכל לומר כך על דברי כ"ק אדמו"ר עצמו, נוכל ללמוד מכאן (ומהמקורות הבאים) דבר אחד: אין לנו אפשרות להכחיש את המציאות (מציאות- ע"פ ההלכה) ונותר להשאר בשאלה או למצוא הסברה שונה (כפי שנראה במקורות הבאים).

באגרות קודש חלק י' עמ' קס"ט (מכתב כסלו תשט"ו) כותב כ"ק אדמו"ר: "במה שהעיר בשערי תשובה – לאדמו"ר האמצעי – רח"א ספ"ה "שבטלו השמדות ולא יהי' עוד" וקשה מגזירות ת"ח (ושבדורנו זה). יעוין שם שהמדובר הוא ע"ד השמדות שבאו לתקן עוע"ז שבביהמ"ק ראשון והנשמות שהיו אז . . וע"ז אמר האריז"ל שבזמנו בטלו כו' כי נתתקן הענין והנשמות עלו כו'".

א"כ כ"ק אדמו"ר מוצא ביאור אחר בדברי כ"ק אדהאמ"צ, דההשמדות שבטלו הם השמדות מסוימות, והם בטלו. אך לא מביא אף כאפשרות שאולי לא היו ההשמדות.

ועתה נראה אם כ"ק אדמו"ר מסתפק בביאור זה. בלקו"ש חל"ח בהוספות (עמ' 183) נדפס מענה ללא תאריך: "לכאורה הי' מקום לתרץ דבאגה"ת מדבר רק ע"ד תיקון חטא ע"ז דבית ראשון וכיו"ב . . אבל ג"ז דוחק, והיפך בהירות ופשט הל' ד"לא יהי' עוד".

'''כ"ק אדמו"ר נשאר בשאלה ובלבד שלא להכחיש המציאות.
'''

א"כ מצינו מס' גישות: יתכן שזה ע"ד תפילה, יתכן שהפשט הוא שונה, ויתכן שאין לנו תירוץ ע"ז. '''דבר אחד לא מצינו אף כהוו"א: הכחשת המציאות.''' א"כ גם לעניננו אין שום מקום כלל לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). ומה שיש לנו שאלה היאך לא מתקיים מה שנאמר, נוכל למצוא הסברה אחרת בשיחה, ואם שכלינו הדל לא ימצא- אנו נשארים בשאלה!

ואולי יש מקום לסיים בדברי הגר"ח נאה (בסוף קונטרס "אבני צדק" שלו, מענה ודחיית המתנגדים לשיעוריו):

"ובזה אני מודיע, שכמעט ברור אצלי שכבר מוכן אצלו קונטרס חדש, בהשגות חדשות.. וכמובן שוב פעם בסילופים, ולכן אין תועלת להתווכח איתו בכל פעם..." .

ומסיימין בטוב.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:21, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:21, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
:מצחיק לחשוב שמה שנראה לנו זה האמת ו"את התורה/הרבי אפשר להסביר" כשהרבי במפורש אומר בכמה הזדמנויות (למשל בביאורו על ניסיון אברהם אבינו והנהר) שמה שהתורה אומרת זה המציאות גם אם בעיניים נראה אחרת (או שגם את זה צריך להסביר ולתרץ...). יש אפילו התבטאות של הרבי שפסק התורה משנה את מציאות העולם (וראה בכל זה קונטרס 'אמונה ללא פשרות').
:לגבי הסקירה שהבאת, ראה [https://chabad.info/beis-medrash/144051/ כאן].
:בנוגע לעצם השאלה שהבאת, אענה לך באותה שפה: הרבי לא שלל שהייתה שואה כי אדמו"ר הריי"צ אמר שהייתה שואה...
:שיהיה לך לקריאה נוספת: [https://chabad.info/blogs/61374/ דברי התורה גוברים על מציאות העולם], [https://www.chabad.fm/265/4294.html התורה מתעלמת ממראה עינים?] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:17 • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב
::במענה (חלקי) לדבריך: ישנה דוגמא ידועה נוספת, והיא מה שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ שבימיו תבוא הגאולה. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ הדגיש כי אינו מתכוון לגילויים רוחניים אלא כפשוטו, והוסיף, אני עוד צעיר לימים. סה"ש תרפ"ז עמ' 121: "כבר נתבררו כל הדברים. זמן הבירור והעבודה היה במשך ז' שנים, משנת פ"א עד שנת פ"ז. תקופת הבירורים כבר נגמרה. מתחלת תקופה אחרת בחיינו. אין אנו שייכים לחללו של עולם, רק דרכנו ישרה: עבודת הלב והמוח, ולהכין את עצמנו לקבלת פני משיח. ואין כוונתי גילויים ברוחניות, רק קבלת פני משיח ממש. "ואיני נותן על זה זמן ארוך, ובימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן בא בימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. (וכאן קרא כ"ק אדמו"ר הריי"ץ בקול:) בימי תיוושע יהודה וישראל". או כפי הנוסחה השניה שם (עמ' 126): "בטוח אני אז בימי וועט קומען משיח. מיר זיינען שוין כלים צו דער גילוי המשיח בפועל, איך בין דאך א יונגערמאן אין די מיטעלע יארן, וועלן מיר אי"ה זוכה זיין צו גילוי המשיח". לכאורה, כאשר הגיעה ההנחה ל770, היה על כ"ק אדמו"ר להחליט ש"לא קרה יו"ד שבט", הלא כן? כעת נראה כיצד מסביר זאת כ"ק אדמו"ר. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א: "הגיעה לכאן (מארץ ישראל) העתקה משיחה של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנאמרה בהיותו עוד ברוסיא) אודות הגאולה השלימה, ובה אמר הרבי: "בימי יהיה הדבר הזה"!... "דברי הרבי (שהגאולה תהיה בימיו) הם בתקפם גם עכשיו, והמצב בהוה, בחדשים ספורים אלה, אינו חשוב הפסק, כיון שגם עכשיו הוא שופט את ישראל, ע"ד מארז"ל שכאשר "יראים ממנו" ה"ז חשוב כמו ש"הוא שפט את ישראל"." וכן ביו"ד שבט תשי"א: "אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר – בדברו אודות ביאת המשיח – שבימיו יהיה הדבר הזה. ואין קושיא בדבר – כיון שמפורש בירושלמי (והובא גם בילקוט שמעוני) שכאשר ההנהגה היא ביראה מלפניו תחת ממשלתו והנהגתו, אזי אפילו לאחרי עשרים שנה חשיב שנמצא כאן." שוב. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: בימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן לימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. כ"ק אדמו"ר: דברי הרבי בתקפם, המצב כעת אינו הפסק, גם עכשיו הוא שופט את ישראל. גם כאן אנו מוצאים את אותה גישה, שאינה מתעלמת ממה שקרה, אלא מנסה למצוא הסברה שונה, אף שלא כך היה אמור להיות לכתחילה. א"כ גם לעניננו אין מקום לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). וכנ"ל, הגישה הנכונה, הגישה של הרבי היא למצוא הסבר שונה בשיחה, ואם לא מצאת, תשאר בנתיים בשאלה!
:::איני יודע אם יצא לך לעיין בספר [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]] שנכתב מפי הרי"כ, אך כדאי לעיין שם בפרק העוסק בתקופתינו זו. הוא מסביר שם באריכות את הענין:
:::התורה הרי אומרת במפורש שלא יהי' עוד מבול. האם נעלה על דעתינו שכן יכול להיות מבול - אלא שהוא יהיה בדמיון בלבד? - ודאי וודאי שלא, שהרי כשהקב"ה פסק בתורתו שלא יהיה מבול שוב, הרי '''שגם בדמיון לא יהיה כן כלל וכלל'''. ואם כן גם כאן: '''אם התורה היתה פוסקת שלא יכול להיות ענין ההסתלקות, הרי שגם בדמיון לא היה יכול להיות ענין כזה. ואם קרה ענין כזה, ואפילו "בדמיון" בלבד, הרי"ז משום שאין שום פסק בתורה שלא יכול להיות ענין שכזה!!'''. ומי לנו כהרי"כ שהי' בקיא בשיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר, והבינם לעומק הראוי, להורות שאין לטענה זו אחיזה וכו'. וד"ל, ואכ"מ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:01, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 12:01, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::}}*אני ממליץ שוב להתבונן כראוי בשיחת יו"ד שבט תשכ"ו, (אפשר לעשות א"ז [https://w2.chabad.org/media/pdf/1082/OQEi10826162.pdf כאן]) שתעזור להבין את הנושא בעומק, וכיצד הדברים אינם סותרים, ואכמ"ל
*אצרף משל קצר (אף כי לכאורה לא מדוייק בהכרח) בענין. אציין שלא אני כתבתי אותו אלא רק עברתי על תוכנו וראיתיו כמתאים לכאן.

קניתי לעצמי מחשב נייד בזמן האחרון (אתה כבר ראית אותו). למשך כמה חדשים הוא הי' מושבת כי היו בו הרבה תקלות. ובכלל, הוא לא הכי הכי.
הטעות שלי הייתה – שלא הלכתי לאדם מומחה שיגיד לי בדיוק איזה מחשב אני צריך. בדקתי לבד את נתוני המחשב, ולפי מה שהי' כתוב ב'הגדרות' שלו – הסקתי שהוא מתאים לי. אני יודע לקרוא את הנתונים שכתובים ב'הגדרות' של המחשב, והגעתי מעצמי למסקנא הזאת. האמת, שגם החברים שלי (גם הם 'מבינים' גדולים ב'הגדרות') המליצו לי עליו.
בא נראה, אם יבוא אליי מישהו שיבוא ויסביר לי, שאפילו שכתוב על הגדרות המחשב שלי כך וכך, בכל-זאת, זה לא המחשב באמת. מה זאת-אומרת?? – אבל כתוב מפורש בהגדרות המחשב בדיוק מהו!!!
איש המחשבים הראשון שתיקן לי את המחשב, ניסה להסביר לי, שלפני ה'הגדות' הכתובים, יש גם סוג 'מעבד', ושיטת בני' מסויימת שקובעת. רק אח"כ באים הפרטים הכתובים בהגדרות המחשב.
אפילו שהתעקשתי – הוא לא הסביר לי כיצד עובד המעבד, כיצד בונים מחשב, איזה סוגי מעבירי חשמל מהירים יותר מהאחרים וכו' וכו'. הוא טען שאני חייב להשקיע שנים כדי 'להתחיל' לקלוט מה קורה שם...
אתה חושב שאני מתפעל ממנו?? לא ולא!! אני יודע "מה כתוב"! את זה אני מבין. לפי מה שכתוב – המחשב שלי לא הי' אמור לקבל את התקלה שהוא קיבל! ואתה יודע מה? – אני ממשיך להאמין ולחיות שהתקלה אכן "לא קרתה"!! אתה חושב שאני משוגע?? – חלילה! אני הולך לפי המקורות הכתובים! אין פה דברים אחרים חוץ מזה. נקודה.
תנסה לתאר לעצמך, אדם עם מחשב שלא עובד, שהוא לוחץ על כפתור ההפעלה של המחשב (שלא עובד). הוא יושב מול המסך וממתין כ-50 שניות (זה הזמן שלקח למחשב לעבוד כשהוא הי' תקין). אח"כ הוא לוחץ את הסיסמא על לוח המקשים (שוב, המחשב בכלל לא עובד...). וככה, הוא ממשיך 'לעבוד' עם המחשב שלו לאורך ימים ושנים טובות...
לרגע אל תחשוב שהוא משוגע. לפי הנתונים שלו – המחשב בכלל אמור כעת לעבוד. אף אחד לא הצליח לשכנע אותו אחרת ולכן הוא ימשיך לדמיין את המחשב עובד.

כל דבר שקורה פה בעולם, קובעת ההלכה, שהיא מציאות אמיתית ולפי' יש לנהוג ("אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכיו"ב). גם החסידות קובעת כך ושוללת את ה'שיטה' שהעולם הוא דמיון.
עכשיו שים לב ותבונן במשל דלקמן:
המחשב הוא סתם 'דומם'. כמה חתיכות של מתכת עם ברגים. זהו. אבל חוץ מהמתכת והברגים – יש לו גם זיכרון. יש בו מידע, מסמכים ועוד ועוד. גם אם איבדתי את המחשב, את המתכת שלו, בכל-זאת המסמכים וכל התוכן שלו עדיין קיימים.
אם נתבונן במהותו של המחשב, הרי שבעצם העיקר בו הוא לא הכמות של הברזלים והמתכת. אלא כל התוכן והמידע שהוא מכיל (קח בחשבון שעם מידע מסויים אפשר לשנות את כל העולם...). כל זמן שהמידע קיים – מצידי, המחשב עדיין לא 'הלך'. ה'מחשב' בשבילי הוא המידע שבו. לא המתכת שבו.
כדי שאוכל לראות או לשמוע את המידע ולגלות אותו – אני זקוק למתכת והברגים של המחשב. אתה מבין לבד – שמתכת שלא עובדת, היינו, מצב שבו אי-אפשר לראות ואי-אפשר לשמוע, לא עוזר לי במאומה.
בג' תמוז תשנ"ד – הקב"ה החליט משום מה לקחת את המתכת. זה מאורע מאוד מצער ומכאיב. אך ביחד עם זה, הוא השאיר לנו את המידע. ולא סתם מידע – אלא מידע שאיתו אנחנו יכולים להפוך את כל העולם. מידע עצום!!!
אין ספק שהיום, הרבה יותר קשה מבעבר לקבל את המידע. מה לעשות? הקב"ה לא התייעץ אתנו – והחליט להכביד עלינו עבודה קשה הרבה יותר.
עוד נקודה חשובה:
המידע שבמחשב (שהוא הוא בעצם מהותו של המחשב), אינו מאוחד עם המתכת שלו. ולכן, לאחרי שהמתכת לא עובדת, אפשר להחליף או לזרוק אותה. לאידך, גוף ונפש (של כל יהודי) הם מאוחדים. גם לאחר פירוד הנשמה מן הגוף – עדיין עולים על הקבר ואומרים קדיש. כי הגוף של יהודי הוא קדוש, משום שהאירה בו נשמה קדושה.
על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר על 'נשיא-הדור', שמקום שבו נמצא גופו הגשמי, שם אפשר להתקשר – גם היום!!! – למהות של גוף זה, לרבי עצמו. ואני מתכוון לאוהל הק'.
וכעת לנקודה הכי הכי חשובה והכי עיקרית:
עד-עתה, המידע של המחשב הי' בתוך המתכת של המחשב (וע"י המתכת הוא הי' מתגלה, כנ"ל). כעת, בימים אלה, אותו המידע ממש עובר ישירות לכל אחד ואחד. אנחנו כולנו מחשבים קטנים (המורכבים מגוף (מתכת) ונשמה (מידע)). המידע שהי' עד-עתה במחשב הענק והגדול, עובר לכל אחד ואחד מהמחשבים הקטנים שלנו. הוא מתגלה פה בעולם, ואפשר לראות אותו ולשמוע אותו על-ידי המתכת שלנו. ה'מידע' הזה חלילה וחס לא הסתלק! ואדרבה, כעת הוא קרוב אלינו הרבה יותר. המידע הזה מתגלה פה בעולם על-ידינו ממש, על-ידי כך שבגוף הגשמי שלנו, אנו מוציאים אותו לפועל בעולם הגשמי שלנו. והתוצאה – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (או כפי שהרבי הסביר פעם "מה הוא בחיים אף זרעו בחיים").
הרבי הודיע לדור שלנו מפורש, שעד לדור שלנו, ה'מידע' הי' עובר בכל דור מהמחשב הענק והגדול שהי' בדור A למחשב הענק והגדול שהי' בדור B. וכן ממחשב B עבר ה'מידע' בדור מאוחר יותר למחשב הענק והגדול עוד יותר – C. וכך, מדור לדור הי' המידע מתרחב וגודל (לפי צרכי הדור) ועובר מהמחשב המרכזי של דורו – למחשב המרכזי של הדור שאח"כ.
אבל כך הי' עד לדור שלנו. בדור שלנו התרחש שינוי (מה שלא קרה מאז מחשב A). בדור שלנו – הכריז הרבי – העבודה של המחשב הגדול והענק, הופכת להיות העבודה הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו. ובלשון הרבי: העבודה עוברת מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל" (פורים תשמ"ז). "אני את שלי עשיתי, מכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם" (כ"ח ניסן תנש"א).
למה זה קורה דווקא בדור שלנו? - לא יודע. אבל ככה הרבי קבע - וזו המציאות. אולי זה חלק מהתהליך אותו אנו צריכים לעבור ממש לפני ביאת המשיח (שאז הגלות היא הכי קשה), בו נתראה שוב עם הרבי פנים בפנים.
את כל המידע שיש לנו, אנו שואבים מהמחשב האחרון הענק והגדול שהי' עד-עתה. המידע שעובר דרכינו - הוא בדיוק אותו המידע של המחשב העצום הזה, זה אותו המחשב ממש (אני לא מתכוון למתכת והברגים – אלא למחשב עצמו, למידע שבו). בעצם, המחשב הזה אף פעם לא נשבר – שכן המידע שבו קיים, והוא ממשיך וזורם, פועל ומשפיע בעולם על-ידינו. מצידי, המחשב (שענינו הוא לא המתכת והברגים, אלא דווקא התוכן והמידע שבו) חי וקיים בעוה"ז הגשמי!!!
למעשה, העבודה שלנו התחילה עוד כשהמחשב עם כל המידע שלו פעל דרך המתכת והברגים שלו. אבל משום-מה, לא חשנו בזה על בשרנו, שכן בפועל ראינו ושמענו את המתכת של המחשב העצום פועל. יתירה-מכך: המחשב התחיל לשגר לנו מידי פעם אותות והתראות שאוטוטו אנחנו מתחילים את העבודה שלנו עם המתכת שלנו ולא עם המתכת העצומה של המחשב העצום. אך אנו, שראינו ושמענו את גודל העוצמה של המחשב הענק - לא כ"כ חשנו באיתותים אלה. אבל כשלפתע הקב"ה החליט לקחת את המתכת, או-אז קלטנו את ריבוי המסרים שהמחשב שידר לנו בכל תקופתו האחרונה של קיום המתכת (החל מהמסר הכי מרכזי - מסירת העבודה על כל אחד ואחת!).

כל המקורות שיש ברשותך קיימים אצלי עוד מימי בראשית. לקח לי שנים לקלוט ולהבין איך המחשב עובד, ככה זה, זה לוקח הרבה זמן להיות 'מומחה' בענינים עדינים כאלה. כעת, אחרי שאני יודע טוב איך המחשב עובד – אני מבין הרבה יותר טוב ואחרת לגמרי את מה שנכתב ב'הגדרות המחשב' (בשיחות).
יש לי מחשב שפועל ועובד. המידע והתוכן שבו יוצאים ומשפיעים פה בעוה"ז הגשמי כמו שצריך – על-ידי מתכת וברגים. אין ברירה, כי כדי שהעולם (שהוא מציאות אמיתית ע"פ הלכה וחסידות) יוכל לקבל את המידע, הוא חייב לעבור דרך מתכת וברגים שעובדים. אני מתכוון למתכת והברגים שלי, ושלך ושל כל אחד בדור שלנו (כל אלה שנכללים ב"הכל" שבביטוי "הנשיא הוא הכל").
אבל אם אתה טוען שלמחשב הגדול והענק של דורנו יש מתכת, ויש ברגים, אבל הם לא עובדים... והיינו, שבפועל לא רואים ולא שומעים את המידע שבו – כיצד אם-כן, המחשב פועל כעת? הרי המטרה היא שיוכלו לראות אותו ולשמוע אותו (כדברי הרבי בלקו"ש חכ"ד)???
ומסיימין בטוב (ועיין לעיל...)--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:50, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:50, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
:ולענ"ד מומלץ לחתום את הדיון בזאת, שהרי נוכל להמשיך להתווכח עד אין קץ ואין תועלת בכך, והעיקר שכל אחד יעשה כל שביכולתו עדי נזכה להתגלותו המיידית של כ"ק אדמו"ר יבוא ויגאלנו תומ"י ממ"ש.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:52, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:52, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
::לא מוצא תשובה למה שכתבתי לעיל (שהרבי כותב במפורש אחרת). אתה צודק במשפטך האחרון, רק אציין להרחבת הנושא (מתוך הקונטרס הנ"ל) לרש"י בדברים יז, יא. ב"ב עה, א. סה"מ תרמ"ט עמ' עדר. שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ד סי"ח עמ' קפא. היום יום י"ב טבת. תורת מנחם תש"י ח"א עמ' 105. לקו"ש ח"ה עמ' 127-8 והערה 28 שם. שיחות קודש תשכ"ט ח"ב עמ' 423. סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קה. סה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 265-6. לקו"ש חכ"ב עמ' 235 הע' 46. התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 101. ועוד ריבוי מקומות בהם הרבי אומר שכאשר ישנה סתירה עם המציאות אין מה להתחשב בה. ההסבר שלך הוא יפה אבל הוא שלך, אני מעדיף את ההסבר של הרבי, ובשונה ממחשב כאן נכנס הענין של אמונה, לא לכל מה שמישהו כתב במפרט אני או אדם נורמלי אחר מאמין, וכל אדם שקונה מוצר הוא לוקח בחשבון שייתכן ויגיע לו משהו שונה מהמצופה ובמקרה הצורך הוא גם יחזיר אותו לחנות. כשמגיעים בהנחה שרבי לא טועה, לא טעה ולא עלול לטעות - מקבלים את מה שיאמר כמו שאמר ולא כמו שמסתדר עם העולם או עם השכל שלי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:16 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== דרוש עריכה דחוף ==

אמנם תחילה לא רציתי להכנס לכך - משום שעדיף להתעסק באור - ולעבוד באחדות החסידים בעניינים שאין חילוקי דעות, אך לאחר כמה זמן ועיון מעמיק בתורת הרבי בנושאים אלו, הגעתי למסקנה שחובה שיירשמו ההערות - ואף אם לא יפעל בעקבות כך תוצאה בשינוי הערך - לפחות אני את שלי ניסתי, והדברים ייכתבו כאן לתועלת כלל הקוראים וחקר האמת - ושיתבררו ויתלבנו הדברים.

{{קו תחתון|הבהרה:}} אין כאן שום עניין בריב רח"ל והיפך עניין האחדות, אלא כרצון להעמיק בתורת רבינו ולהגיע לחקר האמת שבדברי רבינו, כרצונו, וע"י נפעל לביאת משיח צדקנו ולהתגלות רבנו אכ"י.

===יכול להיות המשך הנהגתו גם אחר הסתלקותו כמו בחייו===
#בפסקה מקורות האמונה - בתת פסקה 'עניינו של נשיא הדור' - בהם מובא שלפי דברי הרבי לכאורה חייו של נשיא הדור חייבים להיות נצחי בגשמיות - הרי כאן זו פרשנות של העורך - שהבין מציאות זו לאור דברי הרבי שחייב אופן של נשמה בגוף באופן נצחי - ומכך הבין שנשיא הדור חייב כביכול להיות חי באופן גשמי נצחי. והרי לימוד זה אינו נכון כלל וכלל, שכן הנאמר נשמה בגוף באופן נצחי - אינו דווקא באופן גשמי! וכפי שהיטיב לבאר זאת רבינו (תורת-מנחם התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185): {{ציטוטון|על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך '''הנהגתו''', גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו}}, וכן {{ציטוטון|"כי, "צדיקא דאתפטר", שייכים אליו כל בנ"י, ללא צורך ב"ממוצעים", כמובן מדברי רבינו הזקן באגה"ק בפירוש מאמר רז"ל "דשבק חיים לכל חי", ש"חיי הצדיק" ש"אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה ויראה ואהבה", נמשכים לתלמידיו וההולכים באורחותיו כו'.}} (תורת מנחם, תשכ"ה, ח"א, עמ' 58).
#בנוגע לתת-פסקה, "דורנו - דור הגאולה": הרי אין במה שכתוב שם שום סתירה לכך שהרבי כמשיח יתגלה לאחר הסתלקותו! וידועים דברי הרמב"ם במלכים שרק מלך שנרצח לא יכול להיות משיח לע"ל, וכן שנעלם וחוזר יכול להיות גם באופן של הסתלקות גשמית.
{{חב"דפדים פעילים}} ו{{מפעילי מערכת}}" מפאת קוצר הזמן לא אוכל להמשיך, בעז"ה בל"נ בהמשך ארחיב אודות שאר הנושאים בערך.
:נ.ב: מקווה לתגובות ענייניות בלבד, שכן כל העניין בהעלאת נושא זה, כאמור - בעקבות הרצון לברר וללבן את הנושא. תגובות בלתי ענייניות - יהוו כהתחמקות מלענות תשובה עניינית. משיח נאו, [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:03, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 13:03, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

:: מה שכתבת והציטוט שהבאת אינם קשורים כלל וכלל, עם זאת, אני מציע לך לראות מה כתב [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]] בפסקה הקודמת. וד"ל. בברכת אחדות החסידים משיח נאו ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:14, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:::אני רואה שבקשתי לא נענתה, ותגובה כזו - רק מעידה על האישיות. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:18, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:18, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|מנחם ספרא|לדעתי}}, העיסוק המוגבר בנושא סתם גורם מחלוקות וחוסר באהבת ישראל. בנוסף זה הרי גם מיותר (בנדון דידן!), שהרי ברור לך שביקורת כזו - צודקת ככל שתהיה - לא תתקבל באתר זה שדעתו נוטה באופן ברור לצד מסויים. חזק ואמץ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:37, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:37, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::כבר הבהרתי: גם אם לא ישנו זאת בפועל - הרי השכר בכך שלפחות יתבררו ויתלבנו הדברים. אם לא הערך עצמו - לפחות בדף השיחה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:43, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:43, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::בדומה לדברי חב"דפדי פעיל, לא הבנתי את הפירוש 'נשמה בגוף ברוחניות', אתה מצפה שאני יביא לך שיחות שהרבי אומר בהם שנשמה בגוף זה בגשמיות? לא זכור לי שלמדתי שיחה שהרבי משתמש בלשון נשמה בגוף על דבר רוחני (אולי מ"ה וב"נ).
::::::בנוגע לפסקה השניה, אתה מתכוון לשיחה שמובאת בערך משמות נ"ב? היא בהחלט סותרת שהרבי יתגלה המשיח לאחר הסתלקותו. להעיר שזה לא דברי הרמב"ם אלא דיוק בדבריו. עוד להעיר ש'נעלם וחוזר' אינו הסתלקות, בין אם הפירוש (כדברי האריז"ל) כמו משה בעלייתו להביא את התורה, ובין אם הפירוש (כדברי הרבי בלקו"ש ח"ט ע' 105 הערה 74 ובשולי הגליון) כמו בין כוזיבא שהתחבא במערות.
::::::אגב, אני מסכים איתך שעדיף להתעסק בעניינים שאין בהם חילוקי דעות, גם אם עדיין לא דשו בנושא זה מכל צורה אפשרית בדף השיחה ואשמח לעזרתך בנושא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:11 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::תלמד שוב את השיחות שהבאתי: הגיוני יותר שנשמה בגוף הכונה ברוחניות - מאשר שדברי הרבי הנ"ל רח"ל לא נכונים כביכול. נעלם וחוזר - אמרתי שלא סותר שזה יהיה באופן של הסתלקות - וידועים דברי הרבי בכגון זה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:19, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 15:19, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::את השיחות שהבאת למדתי עוד קודם שהבאת אותם (גם את המענות שבדף המשתמש שלך). לא מובן לי מאיזה כיוון ישנה סתירה בין מה שהסברתי לשיחות הרבי? ואשמח להסבר איך שייך מושג של נשמה בגוף ברוחניות והאם יש לזה אי פעם איזכור בתורתו של הרבי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:28 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים|בקשר לדבריך}}:ידוע ומפורסם, שישנה דעה האומרת שהעולם הוא דמיון. היינו שיש רק אלוקות והעולם אינו מציאות (ולא כפי שחסידות מסבירה שהעולם ישנו רק שאינו מציאות אמיתית והוא תלוי בדבר ה' שמהווה אותו, אלא שאין עולם כלל).
:::::::::בהשקפה ראשונה, נראה שזו שיטה מאמינה במאד, אף יותר משיטתנו. אבל אין האמת כן. לשיטתם, העולם סותר לאלוקות. לא יתכן לומר שיש עולם, ואעפ"כ הוא לא יפעל שום שינוי באלוקות. ע"כ חייבים הם לומר שאין עולם.
:::::::::אך האמת היא שבעצם שיטה האומרת שרח"ל אין בורא, ושיטה זו, מגיעים מאותה נקודה, לפיה העולם '''סותר''' לאלוקות. אבל אנו יודעים האמת ש'''אדרבה''', צמצום לאו כפשוטו הפירוש הוא שאף שיש צמצום, שיש עולם, הרי הוא לאו כפשוטו שאינו פועל שינוי אמיתי באלוקות, ועד שבמאור עצמו לא נגע הצמצום כלל. זאת אומרת: אף ש'''ישנו עולם''', הנה במאור עצמו אין זה פועל שום שינוי, וגם בהאור, בקשר של הקב"ה עם העולם (דלכאורה עכ"פ בזה היה העולם צריך לפעול משהו), השינוי הוא לא אמיתי אלא שהאור הוא בהעלם אל המקבלים. וידוע המשל מאותיות, שאף שבאותיות יש את כל התוכן, הנה באם אדם לא יודע לקרוא, הוא לא יראה באותיות אלו שום דבר.
:::::::::ובנוגע לענינינו: לאחר שבג' תמוז אירע מאורע מסויים, ישנם שלוש שיטות כיצד להתייחס לכך. יש שתי שיטות המגיעות מאותה נקודה, והיא: מאורע זה של הסתלקות '''סותר''' להמשך היותו נשיא דורנו, והמשיח שבדורנו. ומכאן נחלקו לשתי שיטות. האחת, שנתפשטה בקרב רבים היא: מאורע זה לא היה. ע"ד מה שאומרים שהעולם הינו דמיון, כיון שלשיטתם סותר הוא לאלוקות. ע"כ חייבים לומר שמאורע זה לא היה. ובמילים אחרות: בעלי שיטה זו לוקחים ההסתלקות '''כפשוטו'''. וע"ז כבר נאמר שמי שחושב שהסתלקות פירושו שהרבי נסתלק מאיתנו, הלא הם אנשים פראיים, ווילדע מענטשן. שיטה שניה שהתפתחה מאותה נקודה, אבל לא גררה אחריה רבים (ב"ה) היא: מאורע זה אכן התרחש, וא"כ הרי הוא רח"ל כבר לא נשיא הדור. ושיטה זו מגיעה מאותה נקודה, לפיה הסתלקות היא כפשוטה וסותר להמשך הנהגתו.
:::::::::השיטה השלישית היא המבוססת '''ע"פ דברי הרבי''' בשנת ההסתלקות של הרבי הקודם, שם מרבה להדגיש '''שיכולה להיות המשך הנהגתו אחרי הסתלקותו כמו בחייו.''' ומבאר בהרחבה שזהו בקל וחומר משמשון הגיבור, שענינו היה בעיקר הנהגה, משא"כ אצל נשיא הדור שהוא '''היחידה''', הרי ביחידה לא שייך הסתלקות כפשוטה וא"כ יכול להיות ממוצע המחבר, ובמק"א אומר שהוא ממוצע המחבר ע"י שמשתטחים על ציונו ועי"ז מקשר היחידה ביחידה, וע"ד יחידות ממש. וכן אומר מפורש שאף שמאורע זה קרה הרי הוא יכול לגאול את עם ישראל ע"י שיקום בתחיה של יחידים שלא קשורה עם תהליך הגאולה, כדמוכח שם. וע"ד שהיו צדיקים שהחיו מתים. ובאם ר' זירא למשל היה משיח שבדורו, ודאי שהיה יכול לגאול את עם ישראל אף שלמשך כמה שעות נשמתו לא היתה מלובשת בגופו, לאחר שסעד עם רבה את סעודת פורים. ומכיון שכך נאמר מפורשות שיכולה להיות המשך הנהגתו '''כמו בחייו,''' ולא יתכן שיסתור את דבריו לגמרי במה שאומר שמוכרח להיות בכל דור דוקא נשמה בגוף, אלא מוכרחים לומר שענין זה יכול להתקיים באופנים שונים, וכפי שמסביר הרבי בעצמו שהיחידה '''עדיין קשורה עם הגוף,''' ושיש להאהל תוקף של פס"ד של מורה הוראה בעוה"ז, שענין זה הוא חידוש גדול ומבהיל בהלכה - שהרי אין משגיחין בבת קול וכיו"ב. (ולא שתאמר ח"ו שענין זה רצוי הוא מלכתחילה, אלא ש'''צריך להיות נשמה בגוף ושיהיה הבריאות בשלימות,''' רק ש'''לאחרי''' שאירע מצב מר זה, הנה יש לדעת שענין זה דנשמה בגוף בעוה"ז הגשמי יכול להתקיים '''באופנים שונים.''' ע"ד שדברי הרבי שיכולה להיות המשך הנהגתו כמו בחייו עם אריכות הביאור שבזה, באו רק לאחר שאירע יו"ד שבט, וק"ל).
:::::::::ומלמעלה למטה: במאור עצמו '''ודאי''' שמאורע זה לא פעל שום שינוי, כפי שהרבי אומר בנוגע לצדיקים בכלל שמכיון שגם כאשר היו בגופם הנה חייהם היו הרוחניות ולא הגשמיות, לכן כאשר אינם בחיי הגופים, חייהם ממשיכים '''בלי שום שינוי, ואדרבה.''' והחידוש הוא שכנ"ל בארוכה, גם בהאור, בקשר של נשיא הדור עם העם, השינוי הוא לא אמיתי. כיון שממשיך הנהגתו כמו בחייו והוא ממוצע המחבר. והיינו מפני שיודעים כנ"ל שהסתלקות זה לא כפשוטו. וזאת צריך לשים על ליבנו שהגשמיות והחומריות ומה שאנו רואים לעינים, אין זה אמת ח"ו, המציאות האמיתית היא דוקא זו הרוחנית, וא"כ מה שאינו נתפס בחושים גשמיים אין זה אומר שהוא לא קיים כדי שנאמר שמוכרח שכן יהי' בדוקא גשמי. אלא אדרבה: כאשר אומרים שהוא רוחני הוא קיים בכל התוקף, עוד יותר מהמציאות הגשמית, וא"כ אין צריך לבא לענינים בלתי נכונים. ומסיימים בטוב, ובברכת אחדות החסידים וכו'.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 16:49, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 16:49, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::מעניין לראות הסבר דמגוגי של דעות שהאחת היא 'שיטת הרבי' והאחרות לא. ואולי כאן המקום להביא את ביאורו של הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] (שחזר עליו כל שנה בתשרי), שלפי שיטת החסידות (הוא הסביר ע"פ תניא פ"ב ועוד.) ישנן שלוש אפשרויות; או שכל מה שלמדנו זה שקר (ח"ו) ובמילא שייך מקרה של הסתלקות ומה שכתוב אינו אמת, או שיש נשיא דור 10 (שיטת מעטים ב"ה), או שהרבי חי וקיים בגוף גשמי.
:::::::::::אני לא יודע אם חשבת אחרת אבל כולם חושבים שהם בדעה של הרבי, ע"כ מה שכתבת שיש שתופסים את ההסתלקות כדבר גשמי בלבד אינו נכון ועכ"פ לא אצל זה אשר כאיש חב"ד יכונה. אם כי אין קשר בין אמונה בדברי הרבי אלו למציאותו של הרבי כאיש בגוף גשמי שגם היא ע"פ דברי הרבי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:08 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::::::: {{ציטוט|תוכן='''אפשרות ראשונה:''' כל מה שמבואר בתורת החסידות, כל מה שהרבי לימד אותנו והחדיר בנו במשך עשרות שנים - הכל היה להבל ולריק, הכל רק ’סיפורים‘ וווערטאלאך חסידיים ח"ו וח"ו.

'''אפשרות שניה:''' שבאמת, היות וראינו את מה שראינו, לכן צריכים להתייחס אל זה כמציאות אמיתית, וממילא צריכים - ח"ו - למנות רבי חדש...
(והיו כאלה שהעזו אחרי ג‘ תמוז לאמץ את קו המחשבה הזה, אבל ברגע שהם העזו גם לבטא אותו בקול - כולם קפצו על הרגליים האחוריות, ונעשה קונצנזוס בליובאוויטש, וכולם נעשו חטיבה אחת למחות על דברי ההבל הללו. כל מי שבשם חסיד חב"ד יכונה, ואפילו אם הוא רק ’יכונה‘, מזדעזע. כי זה ברור לכולם למעלה מכל ספק - אפילו אצל אלה שתמיד אוהבים להשתמש בתוארים שונים ומשונים על הרבי - שהרבי הוא הוא נשיא דורנו, והוא הוא יוליכנו קוממיות לארצנו בגאולה האמיתית והשלימה, ועל כסאו לא ישב זר ולא ינחלו אחרים את כבודו. יכול להיות מישהו אחר? חס ושלום! יש הרבה אנשים שהם חכמים ונבונים וגדולים וצדיקים וחסידים, אבל זה לא רבי).

היו גם כאלה שניסו לבוא בהמצאה חדשה: יש רבי, והוא ממשיך להיות נשיא הדור וממוצע המחבר של החסידים שנמצאים כאן למטה, אבל בכל זאת נשמתו נמצאת בגנזי מרומים, למעלה. הוא ממשיך לפעול ולהשפיע ואפילו ’יתיר מבחיוהי‘. אבל האמת היא שאין כזו אפשרות והרעיון הזה מופרך מיסודו: אמנם ישנו מושג כזה של ’יתיר מבחיוהי‘, אבל באותו זמן שהיה ’יתיר מבחיוהי‘ אצל צדיקים קודמים, היה גם רבי גשמי כאן למטה שהיה חי נשמה בגוף גשמי. כי כדי להשפיע על העולם הזה הגשמי צריך שהרבי יהיה נשמה בגוף גשמי, כאן למטה. כשם שהמוח מוכרח להיות גשמי, וברגע שהוא יהיה רוחני, אף שהוא יהיה יותר נעלה, הרי הוא לא יכול להיות ממוצע המחבר כיון שאינו גשמי.

וזה שרבי מוכרח להיות חי בגוף גשמי, זה לא ווארט שחסידים מצאו פה ושם, אלא זה כתוב במפורש בלקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 7 ,ובלקוטי שיחות חכ"ד עמוד 6 ,וזה לא ווארט שכתוב פעם אחת או פעמיים, אלא זהו יסוד שהרבי חינך אותנו עליו כל הזמן מבלי להרפות - שהנשיא הוא הכל, הכל ממש, ובלעדיו אין שום דבר. ואם כן, שוב אנו חוזרים אחורה - או שכל מה חונכנו זה לא נכון ח"ו, או שיש רבי אחר ושוב ח"ו, או שיש אפשרות שלישית - שהיא למעשה האפשרות היחידה שנותרה - שהרבי או שכל מה חונכנו זה לא נכון ח"ו, או שיש רבי אחר ושוב ח"ו, או שיש אפשרות שלישית - שהיא למעשה האפשרות היחידה שנותרה - שהרבי שליט"א חי וקיים בגוף גשמי.

זו הדרך היחידה והאמיתית, גם אם היא גורמת לאי־נוחיות לחלק מאיתנו. כי בלי זה - אין מציאות לעולם, כי בלי זה -אנחנו מבזים במצח נחושה את כל המבואר בתורת החסידות ומביישים מבלי משים את כל רבותינו נשיאינו.|מקור=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הובא [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwU1huZ2pnY003aWM/view?usp=sharing&resourcekey=0-RQZP-nVJyW0Jvy07pFBRzQ כאן]|מרכאות=כן}} ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:53, א' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''

== הורדתי קישורים לא-קשירים ==

א) דברי הרב יואל כהן התפרסמו במלואם לאחרונה בליקוט שכונה 'האמנתי כי אדבר' (בסופו). הצצה שם מפריכה לחלוטין את הנאמר בפנים כביכול בשמו. ב) גם הקשר בין דבריהם של ארבעת המשפיעים לכללות תוכן הערך - מקרי בהחלט. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:02, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב 10:02, 25 באוקטובר 2021 (UTC)
:א. מה שכתוב במוסף הבשורה זה אותם מילים בדיוק כמו בספר האמנתי כי אדבר, ואם תרצה אתה יכול להוסיף מקור נוסף (האמנתי כי אדבר עמוד 337). ב. מקרי אבל כך נראה מקור... אתה בטח לא מתכוון שתהיה כתבה על כל אלו שדיברו אודות כך ביחד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:17 • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב
::א) התכוונתי גם לקרוא מה שכתוב, לא רק לצטט בטיפשות. ר' יואל אומר שם ברורות ומפורשות שהצהרתו היא '''לא''' בנוגע לחייו של הרבי, אלא בנוגע לביאת המשיח בקרוב (שכחלק מזה הוא גם חייו של הרבי, אבל בפירוש לא כענין נפרד). הוא בשום אופן לא היה מוכן שיכניסו את שמו לערך כזה. ב) כאן אתה מגלה עוד פחות הבנה. לא דיברתי על המקור אלא על דבריהם. זה שבאינפו הביאו את דבריהם זה כבר מטופש להחריד, הרי אף אחד מהם לא מסכים להכחשת המציאות המתוארת בערך, ואף רובם מחו נגדה בכל התוקף. הם מדברים באותיות דומות על נושא שונה. אני מבקש במפגיע - בתור תלמידם של חלק מהרבנים המוזכרים - להסיר את דברי הטעם שלהם, מכל קשר להבלים שבפנים [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 00:57, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 00:57, 26 באוקטובר 2021 (UTC)
:::א. לא אתייחס למשפט הראשון. לשאלה מה יקרה אם יהיה... הוא ענה: "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?" ונענה "זה לא אותו הדבר", מסתבר שאמנון לוי יודע עברית... ב. קישור חיצוני לא בא לתת הכשר על הערך, הוא נועד לצורך מבקרי האתר שיהיה להם קריאה נוספת. מי שרוצה לשמוע את דעת הרבנים שיכנס לקישור (ולמה שכתוב שם הם ודאי התכוונו). אגב, חב"דפדיה היא סניף של אינפו, כך שאם לדעתך הם עושים דברים טפשיים אז תתרגל לזה גם כאן.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:44 • כ' בחשוון ה'תשפ"ב
::::א) תראה בסיום דבריו, שמבהיר למה הוא מתכוון (לשאלת אמנון: "שהרבי לא ימות?" "שמשיח יבוא"). וכבר כתבו בזה בשיחה כאן. וכנ"ל, הכוונה שבתוך ביאת המשיח ישנו גם נצחיות חייו. וממש לא בגלל הפשטלאך העקומים הכתובים בערך בשיחת ש"פ בא תשנ"ב וכיו"ב (אתה יכול לראות בכל הספר 'האמנתי' שזה לא מוזכר). ב) השאלה היא האם יצליחו מבקרי האתר להבין את דעת הרבנים בלי סילופים, אחרי שיש כותרת "וכל מאמינים שהוא חי וקיים", כלומר: כולם בעצם חושבים כמונו.. אולי אתה יכול לשים את הקישור בערך על [[ג' תמוז]], אבל ממש לא כאן [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 05:29, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 05:29, 26 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחה:מדקדקים (גיליון)

2020-08-20T15:08:16Z

אויפעפענען:

איך אפשר להגיע לדרייב של כל הגיליונות של 'מדקדקים'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 14:07, ל' באב, ה'תש"ף ''(20 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:הכנסתי [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 15:08, ל' באב, ה'תש"ף 15:08, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

מדקדקים (גיליון)

2020-08-20T15:05:02Z

אויפעפענען: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מדקדקים.jpeg|ממוזער|שער הקובץ הראשון, דבר מלכות נח תשנ"ב]]
'''מדקדקים''' הינו גיליון שבועי שיצא לאור במשך שנת [[תשע"ח]], ששימש בימה לדיון בין התמימים ואנ"ש להגברת הלימוד והעיון בשיחות ה[[דבר מלכות]] משנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. הגיליון מופץ בישיבות ובקהילות חב"ד.

== רקע ==
שיחות ה"דבר מלכות", הינן השיחות האחרונות אותם שמעו ה[[חסידים]] מ[[הרבי]], נאמרו בין התאריכים [[כ"ז אדר]] [[תשנ"א]] ו[[כ"ז אדר תשנ"ב]].

בקרב חסידי חב"ד, מושם דגש מיוחד על לימוד שיחות אלו, תוך הסתמכות על דבריו של הרבי במכתב אותו כתב מעט זמן לאחר פטירת חותנו, [[הרבי הריי"צ]]:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

בעקבות כך החליטו מספר תלמידים מ[[קבוצה]] [[תשע"ח]], להוציא לאור גיליון שיקרא 'מדקדקים'{{הערה|השם נלקח מתוך דבריו של הרבי (לעיל בפנים הערך), "והלוואי היו '''מדקדקים'''".}}, אשר יעסוק בעיונים וביאורים בשיחת הדבר מלכות השבועית, וכן ביומנים מתקופת השיחה, והתוועדיות ממשפיעים שונים אודות נושא השיחה השבועית.

הגיליון הראשון יצא לאור לקראת ש"פ נח [[תשע"ח]]. בתחילת שנת [[תשע"ט]], לאחר שיצאו גיליונות במשך כל השנה בכל פרשיות השבוע, הופסקה הוצאתו לאור של הגיליון.

== מדורי הגיליון ==

'''דברי הרב''' – קטע משיחה-התוועדות – בלתי מוגה – בקשר לדבר מלכות.

'''נזכרים ונעשים''' – יומן מאירועי אמירת השיחה, שיעורר את החיות וה'שטורעם' בעניני משיח כבתקופת אמירת השיחות.

'''לחיות''' – שיח רבנים ומשפיעים, המתוועדים על ה'בכן' העולה מהשיחה, והופכים אותה מ'ביטויים שמימיים' לדרך חיים פרקטית – כל משפיע בסגנונו הוא.

'''להעיר''' – עיונים וביאורים מאת התמימים ואנ"ש. מדור זה מיועד עבור לומדי השיחות וקוראי הקובץ, וכל אחד מוזמן לפרסם בו את רעיונותיו וחידושיו: הן בקשר לשיחות של השבועות הבאים, שיתפרסמו בשבוע המיועד להן; והן בקשר לשיחות הקודמות, בהמשך ובתגובה לדברים שנדפסו בגליון.

'''מראי מקומות''' – מראי מקומות המאירים את הנושאים המבוארים בשיחה, לתוספת ביאור ופירוט; כאלו המחדדים את חידושו של הרבי בשיחה, או שעל ידם משתנית ההבנה בה.

'''לסיכום''' – סיכום מהלך השיחה, שיסייע ללומד לשים לב לפשט השיחה ונקודתה.

'''צריך עיון''' – נקודות לעיון והתבוננות בשיחה, ביניהם נקודות מוקשות או דורשות עיון נוסף, עבור הקוראים שיעיינו ויתבוננו בהן.

== הפצה ==
כיום, העיתון מודפס ומחולק בישיבות חב"ד ובבתי כנסיות אנ"ש, בנוסף בשנת הוצאתו לאור, העיתון הופץ דרך האימייל, ועלה בכל שבוע לאתר [[חב"ד אינפו]].

== ראו גם ==
*[[דבר מלכות (ספר)]]
*[[חדור בד"ם (גיליון)]]

== קישורים חיצוניים ==
[https://drive.google.com/drive/folders/1lU8cDq2M18AqlCEVKrhbOXdhG03VyRKB?usp=sharing ארכיון הגליונות בדרייב]

[https://chabad.info/moshiach/366011/ מדקדקים: משפיעים מתוועדים על שיחות הדבר מלכות], כל ההתוועדויות על ספר ויקרא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]

מדקדקים (גיליון)

2020-08-20T15:04:21Z

אויפעפענען:

[[קובץ:מדקדקים.jpeg|ממוזער|שער הקובץ הראשון, דבר מלכות נח תשנ"ב]]
'''מדקדקים''' הינו גיליון שבועי שיצא לאור במשך שנת [[תשע"ח]], ששימש בימה לדיון בין התמימים ואנ"ש להגברת הלימוד והעיון בשיחות ה[[דבר מלכות]] משנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. הגיליון מופץ בישיבות ובקהילות חב"ד.

== רקע ==
שיחות ה"דבר מלכות", הינן השיחות האחרונות אותם שמעו ה[[חסידים]] מ[[הרבי]], נאמרו בין התאריכים [[כ"ז אדר]] [[תשנ"א]] ו[[כ"ז אדר תשנ"ב]].

בקרב חסידי חב"ד, מושם דגש מיוחד על לימוד שיחות אלו, תוך הסתמכות על דבריו של הרבי במכתב אותו כתב מעט זמן לאחר פטירת חותנו, [[הרבי הריי"צ]]:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

בעקבות כך החליטו מספר תלמידים מ[[קבוצה]] [[תשע"ח]], להוציא לאור גיליון שיקרא 'מדקדקים'{{הערה|השם נלקח מתוך דבריו של הרבי (לעיל בפנים הערך), "והלוואי היו '''מדקדקים'''".}}, אשר יעסוק בעיונים וביאורים בשיחת הדבר מלכות השבועית, וכן ביומנים מתקופת השיחה, והתוועדיות ממשפיעים שונים אודות נושא השיחה השבועית.

הגיליון הראשון יצא לאור לקראת ש"פ נח [[תשע"ח]]. בתחילת שנת [[תשע"ט]], לאחר שיצאו גיליונות במשך כל השנה בכל פרשיות השבוע, הופסקה הוצאתו לאור של הגיליון.

== מדורי הגיליון ==

'''דברי הרב''' – קטע משיחה-התוועדות – בלתי מוגה – בקשר לדבר מלכות.

'''נזכרים ונעשים''' – יומן מאירועי אמירת השיחה, שיעורר את החיות וה'שטורעם' בעניני משיח כבתקופת אמירת השיחות.

'''לחיות''' – שיח רבנים ומשפיעים, המתוועדים על ה'בכן' העולה מהשיחה, והופכים אותה מ'ביטויים שמימיים' לדרך חיים פרקטית – כל משפיע בסגנונו הוא.

'''להעיר''' – עיונים וביאורים מאת התמימים ואנ"ש. מדור זה מיועד עבור לומדי השיחות וקוראי הקובץ, וכל אחד מוזמן לפרסם בו את רעיונותיו וחידושיו: הן בקשר לשיחות של השבועות הבאים, שיתפרסמו בשבוע המיועד להן; והן בקשר לשיחות הקודמות, בהמשך ובתגובה לדברים שנדפסו בגליון.

'''מראי מקומות''' – מראי מקומות המאירים את הנושאים המבוארים בשיחה, לתוספת ביאור ופירוט; כאלו המחדדים את חידושו של הרבי בשיחה, או שעל ידם משתנית ההבנה בה.

'''לסיכום''' – סיכום מהלך השיחה, שיסייע ללומד לשים לב לפשט השיחה ונקודתה.

'''צריך עיון''' – נקודות לעיון והתבוננות בשיחה, ביניהם נקודות מוקשות או דורשות עיון נוסף, עבור הקוראים שיעיינו ויתבוננו בהן.

== הפצה ==
כיום, העיתון מודפס ומחולק בישיבות חב"ד ובבתי כנסיות אנ"ש, בנוסף בשנת הוצאתו לאור, העיתון הופץ דרך האימייל, ועלה בכל שבוע לאתר [[חב"ד אינפו]].

== ראו גם ==
*[[דבר מלכות (ספר)]]
*[[חדור בד"ם (גיליון)]]

== קישורים חיצוניים ==
[https://drive.google.com/drive/folders/1lU8cDq2M18AqlCEVKrhbOXdhG03VyRKB?usp=sharing ארכיון הגליונות בדרייב]
[https://chabad.info/moshiach/366011/ מדקדקים: משפיעים מתוועדים על שיחות הדבר מלכות], כל ההתוועדויות על ספר ויקרא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]

היכל הבעש"ט (גיליון)

2020-08-17T21:56:54Z

אויפעפענען:

[[קובץ:היכל הבעל שם טוב.jpg|left|thumb|250px|שער גליון ל"ו, [[כסלו]] [[תשע"ה]]]]
'''היכל ה[[בעל שם טוב]]''' הינו כתב עת "מאסף למשנת החסידות, תולדותיה וגנזיה"; עד לשנת [[תשע"ה]] יצא לאור על ידי [[היכל מנחם (בורו פארק)]], ובשנת [[תשע"ט]] התחדשה הופעתו על ידי "[[מכון הבעש"ט]]".

הגליון הראשון יצא לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]].

בתוכן ישנם המדורים הקבועים: מגנזי ההיכל; מעיין החסידות; אגרות הצדיקים; אור בהיכל; אלה תולדות; דרכי החסידים; נקודה בהיכלא; משולחן הספרים; תגובות וזוטות.

במהלך השנים התפרסמו בו חשיפות רבות שהכו גלים בעולם החסידות. מביניהם יש לציין: [[בית רבי]] במהדורא קמא, "יסוד העבודה" ([[חסידות סלונים]]) במהדורא קמא ועוד. כמו כן התפרסמו סדרות מאמרים המבארים נושאים יסודיים בחסידות (מאת הרב [[יואל כהן]] והרב נחום גרינוואלד), מאמרים רבים של בירור מנהגי החסידים, וסדרה מיוחדת מאת הרב [[עמרם בלוי]] על תולדות בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובניהם.

אחר גיליון ל"ו (כסלו תשע"ה) הופסקה הופעתו, והתחדשה בשנת [[תשע"ט]] על ידי "מכון הבעש"ט", כשעל הכריכה נכתב "היכל הבעש"ט - המחודש"; בהתחדשות זו הוחלפו רוב חברי המערכת והשתנתה הגישה של הפרסומים בבטאון{{הבהרה}}.

מאז יצאו גליונות ל"ז (חורף תשע"ט), ל"ח (קיץ תשע"ט), ל"ט (חורף תש"פ), ומ' (גליון מוגדל לרגל מאה שנה להסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קיץ תש"פ).

==חברי המערכת הישנה==
* יושב ראש - הרב [[יעקב לייב אלטיין]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
* עורך אחראי - הרב [[גדליה אוברלנדר]] רב דביהמ"ד "היכל מנחם" - מאנסי,
* עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]].
* עורך - הרב מנחם מענדל קסטל
* יועץ למערכת - הרב [[דוד אולידורט]]

==חברי המערכת החדשה==
{{להשלים}}

==קישורים חיצוניים==
[https://drive.google.com/drive/folders/18oQaITCEKfFU-E5ILEgODlwIooge4MKf?usp=sharing תוכן ענינים מכל הגליונות]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

2020-08-17T21:49:11Z

אויפעפענען:

ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה.

==רקע==
[[קובץ:תורתו אמת.jpeg|ממוזער|הספר תורתו אמת בהוצאת הישיבת קיץ]]
לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' בקיץ [[תשס"א]] על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ועמדה תחת [[מרכז חב"ד תל אביב]]. החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], החל משנת [[תשע"ד]] היא מתקיימת בקביעות בקמפוס של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ראש ישיבת הקיץ, הוא [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול ב[[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]], הרב [[אליהו שוויכה]].

בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'{{הערה|ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות השוכנות כל אחת ב"זאל" נפרד, ה'מתיבתא' ושאר התלמידים}}.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון.

בשנת [[תש'"פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על-ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.

מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ה]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות בש"ס.}}. בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' (תשע"ו). "בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה (תשע"ז), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' (תשע"ח), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה (תשע"ט). בשנת [[תש"פ]] הודפס שוב הספר 'תורתו אמת' במהדורה מחודשת.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה: מחנות קיץ|ח]]

ישראל מרוז'ין

2020-08-17T21:45:07Z

אויפעפענען: אם אכן כך אמר הרבי כבדברי משיח המצוטט למטה

[[קובץ:ריפ רוזין.jpg|ממוזער|תמונה המיוחסת בטעות לרבי ישראל פרידמן מרוזין]]
רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[כ"ח בתשרי]] [[תקנ"ז]] - [[ג' בחשוון]] [[תרי"א]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.

==קורות חייו==
רבי ישראל נולד ב[[עיירה]] פראהבישט שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]], לרבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך [[מלכות]], אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי [[זהב]] ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו.

באביב של שנת [[תקצ"ח]] בעקבות עלילה של [[תנועת ההשכלה|משכילים]] נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני [[תנועת ההשכלה|משכילים]] שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת [[ת"ר]], שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שב[[עיירה]] סדיגורא הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ']] אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[תר"ז]], [[נישואין|נשא]] את רבנית מלכה, אלמנת רבי [[צבי הירש מרימנוב]].

==דבריו אודות רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר הזקן===
אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא וה[[רמב"ם]] באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם{{הערה|עירין קדישין, רוז'ין}}.
===אדמו"ר האמצעי===
אחד מ[[מלמד תינוקות|מלמדי]] בניו של ר' ישראל היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר האמצעי]], וברשותו היו מספר כתבים [[מאמר|מאמרים]] שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול{{הערה|נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדקי אותו דור על [[אדמו"ר האמצעי]] משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר ב[[תורת הנסתר]] וה[[חסידות]]}}. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפאלות:"[[רוח הקודש]], [[רוח הקודש]] אמיתי..."{{הערת שוליים|1=מפי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]]; מובא ב"רשימות דברים" לרב [[יהודה חיטריק]]}}

== דברי רבותינו נשיאנו אודותיו ==
===אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] אמר על הרוזינאי "אמרו [[צדיק]] כי [[טוב]]", כי היה אז שבע עשרה [[שנה]] בגימטריא [[טוב]] (ועוד מטעמים אחרים).

===הצמח צדק===
[[הצמח צדק]] היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"{{הערת שוליים|1=רשימות היומן עמוד ת"ד}}, ופעם סיפר לבניו: בשעה שה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין אומר [[תהלים]], כל ה[[עולם]] פתוח לפניו. וב[[תהלים]] של [[שבת]] הוא רואה בשרשים שבכל עניני ה[[עולם]], ואז הוא יכול לתקן ב[[שורש]] ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין.

סיפר [[המהר"ש]] את סיפור הדבר: [[אהבה]] גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי [[הצמח צדק]] לבין הרבי מרוז'ין.
פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי [[הצמח צדק]] את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.

בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי [[תהלים]], ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום ה[[שבת]] כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...

כשנסתלק הרוז'ינאי, [[ג' חשון]] [[תרי"א]], היה יום [[גשם|גשום]] מאד. בשעה שלש קרא [[הצמח צדק]] בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו ה[[תפילין]] שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.

===הרבי מלך המשיח===
ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]] עבר אחד מ[[תלמידי התמימים]] ואמר שזהו יום הולדתו. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|שתהיה לך שנת הצלחה. הרי זה היום הולדת של הרוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375}}.

==משפחתו ותלמידיו==
[[קובץ:קאפישניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נכדו האדמו"ר [[חסידות רוז'ין|מקופיטשניץ]], מברך [[ברכת המזון]] על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: [[שמעון למברגר|האדמו"ר ממאקווא]])]]
* סבו, רבי [[אברהם המלאך]].

;בניו:
* רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
* רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)
* רבי דוד משה פרידמן מ[[צ'ורטקוב]]
* רבי דב בער פרידמן מלאובה
* רבי מנחם נחום משטפנשט
* רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין

;בנותיו:
* גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן
* חיה מלכה, אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי, מסקווירא
* לאה, אשת רבי דוד הלפרין - בניהם רבי שלום מוורסלוי
* מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ

==תורותיו==
דברי תורתו פורסמו בספרים רבים ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים בספרים ומתוך כתבי יד, בספר '''עירין קדישין השלם''' ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

==לקריאה נוספת ==
*'''תולדות יצחק אייזיק''' (תולדות רי"א מהומיל) כפר חב"ד תשמ"ז, עמ' 111-116
*אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/107221 כשה"צמח צדק" עשה 'קריעה' על הרוז'ינר]
* [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/442241 התגלה תיק החקירה של ר"י רוזין]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]

משתמש:שמואל חיים/פולמוס המשיחיות בחב"ד

2020-08-17T21:38:41Z

אויפעפענען: אם יכול מישהו מ'המצדדים בפרסום' לנסח טענה ענינית יותר בפיסקה 'פולמוס המשיחיות'

{{מפנה|פולמוס המשיחיות בחב"ד|האמונה שהוא מלך המשיח|הרבי כמלך המשיח}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו.]]

'''פולמוס המשיחיות בחב"ד''' הוא ויכוח אדיאולוגי בין חסידי [[חב"ד]] בשאלה האם לפרסם בפומבי את זהותו של [[הרבי שליט"א]] כ[[משיח]]. ויכוח זה החל בעיקר משנת [[תש"נ]] והלאה והודגש בעיקר בתקופה בה נראה הרבי כלא מרגיש טוב, והתעצם עוד יותר לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שבו החל נסיון האמונה. הויכוח נמשך עד היום, אך כל זה מתוך אחווה ו[[אחדות]] חסידים.

למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כ[[מלך המשיח]] סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח{{הערה|שם=קראוס|הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏}}{{הערה|שם=ברגר|הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, ירושלים: אורים, 2005{{הבהרה|חסר מספר עמוד.}}.}} בעת [[הגאולה]], אך סובר שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו של הרבי, אשר חלק מחסידי חב"ד טוענים שהרבי חי ברוחניות, וחלק סמוכים ובטוחים ש[[הרבי]] חי בגשמיות כפשוטו ממש כפי שמובן משיחותיו של [[הרבי]] עצמו שלא שייך הפסק בחיותו הגשמית של [[נשיא הדור]].

== פולמוס המשיחיות ==
===עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים===
[[תמונה:דגל משיח 2.jpg|left|thumb|250px|[[דגל משיח]]]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חלק מחסידי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל הלוא הוא הרבי, על מנת לזרז את הגאולה, ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים{{הערה|לדוגמה כתבה באתר ynet: כעשרים אלף בני אדם . . בעצרת התחזקות והתעוררות לרגל י"א ניסן, היום בו נולד הרבי מלובביץ'}}.

אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", ורבים אף חובשים [[כיפה (יהדות)|כיפה]] עליה מצוין משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה|[http://www.moshiach.ru/hebrew/moshiach/yechi_mode-ani.html העניין לומר "יחי אדוננו" לפני "מודה אני"] באתר moshiach.ru}}. וכן עונדים על בגדיהם סמל של [[משיח]], ומניפים דגל משיח {{הערה|כתבה באתר ynet מאת נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת? 05.07.06}}.

אולם חלק מ[[חב"ד]] טוענים שכדברי הרבי בכמה מקומות הרי שפעולה זו יכולה ח"ו לפגוע ב[[הפצת המעיינות]] ולהרחיק אנשים מלימוד ועיסוק בתורת החסידות, וככל הנראה זו הסיבה שבדרך כלל אסר הרבי את הפרסום. לעומת זאת המצדדים בפרסום טוענים שהרבי אמר על עצמו {{ציטוטון|אני קרייזי אבאוט משיח}} (אני משוגע על משיח) ומסיבה זו לא צריך להתפעל כלל ממצב העולם.

בשער העיתון הרשמי והוותיק של חב"ד "[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]" הופיע בתחילה המשפט [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], אולם לאחר [[ג' תמוז]] הוסר משפט זה מהעיתון. פעולה זו גררה ביקורת בקרב חלק גדול של חסידי חב"ד, ובעקבות כך הוקם העיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] הדוגל בהמשך עקבי של פרסום דמותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]].

=== זיהויו כמשיח ===
{{ערך מורחב|הרבי כמלך המשיח#גדרו ההלכתי}}
{{להשלים}}
הרבי לא הכריז על עצמו במפורש כמשיח, וזאת בשל ענוותנותו והנהגתו של הרבי שלא לדבר בשמו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7] עמוד 10, הרב משה בערגשטיין {{PDF}}.}}. עם זאת, בשיחותיו ניתן למצוא אמירות כמעט מפורשות שרומזות בצורה ברורה ביותר שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר [[חז"ל]] אודות המשיח, "מנחם שמו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|ב}}}}" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1432 ד' מנחם אב תשמ"ט] {{וידאו}}}}. דוגמה אחרת היא הערה בסוף [[ליקוטי שיחות|שיחה]] שהוגהה על ידו טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148]}}. בנוסף, רבים מבינים שלכך רומזות התייחסויותיו הרבות של הרבי ל[[הריי"צ|חותנו]] כנשיא הדור וכמשיח ובאחת הפעמים מתבטא הרבי "נשמתו בי"!(דהיינו שכשמדבר על הרבי הריי"צ מדבר עליו בעצמו!){{הערה|לדוגמה"...כן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור" - שיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו}}. כמו כן מסתמכים על העובדה שהרבי עודד את שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." במהלך תקופת נ"ג.

וכן הרבי מזוהה כמשיח לפי סימני הרמב"ם בספרו "משנה תורה".

כמו כן רוב חסידי חב"ד כן מאמינים שהוא עתיד להיות [[מלך המשיח]] {{הערה|דוד פלדמן, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה – א] {{PDF}}, עמוד 31 והלאה.}}, והם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים אולם יש רבנים בחב"ד שאינם סוברים כך{{הערה|כגון [[שלום דובער לוין]] [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה - א] עמודים 8-1 {{PDF}}.}}, ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהרבי הוא המשיח ממקורות תורניים. הרב [[יואל כהן]], סבור כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא במצב הנוכחי לאחר [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]]. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה{{הערה|הרב [[יואל כהן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב] {{PDF}}, עמוד 12, 19-20}}.

חלק מחסידי חב"ד סבורים שהדברים שאמר הרבי מכוונים לחמיו{{הערה|חיים משה ברעגשטיין, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 10-11.}}, ולעצמו התייחס הרבי רק כנציג של חמיו בעולם הזה הגשמי. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], לפיה, לאחר שפרסמו חסידים בשנת[[תשנ"א]] שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!}}{{הערה|1=הרב [[יחזקאל סופר]] '''יתבררו ויתלבנו''', 1994, עמוד 84; [[בנימין ליפקין]], '''חשבונו של עולם''', לוד 2000, עמ' 146; הרב [[מנחם ברוד]] 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41022 מובא גם באתר COL]}}. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו של הרבי לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שאירע בשנת [[תש"ב]] בתקופת הרבי הריי"צ, פרסם הרבי הריי"צ את המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (שמשמעותו: "מיד לתשובה, מיד לגאולה"), והרבי אמר לחמיו הריי"צ, שבעקבות הלהט סביב נושא המשיח, ברחוב רואים אותו כמשיח, הריי"צ הגיב שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח{{הערה|ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.}}.

===הפרסום ===
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזת "ברוך הבא מלך המשיח" , עם תמונתו של [[הרבי מליובאוויטש]], בגבו של [[טנק המבצעים]]]]

במשך השנים הראשונים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו של [[הרבי]], דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

עם זאת, בשנים האחרונות בשנות הנוני"ם היה נראה שהשתנה במעט דעתו של הרבי, בתהליך הדרגתי שהיה, וכן יש כאילו שמסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על כך שהוא משיח, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'{{הערה|"משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים [[תלמוד]]יים ב[[הלכה]], "משנה ראשונה" היא [[משנה]] שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.}} שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר מפירסומו כמשיח. לעומתם טוענים רבים כי בכל השנים כולם היו מענות מפורשים נגד הפרסום, בדרך-כלל מטעמי הרחקה מחסידות.

אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופה בה לא הרגיש בטוב. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את זה שלפרסם שהוא [[משיח]], וכן בהכרזות יחי כשהכריזו שהרבי הוא המשיח ענה הרבי אמן{{הערה|נתן לראות זאת בשפתיו של הרבי}}. לפיכך סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – 2] {{PDF}}, תחילת עמוד 27.}}, והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.

אולם יש כאילו מחב"ד שחושבים שטענתו של הרבי לא השתנה ועידוד ה"יחי" היה רק לעודד את החסידים, וכן כמשאלה.{{הערה|חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק [[1996]]-[[1998]], בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. אך טוענים בחזרה שלא יתכן כי הרבי "הטעה" כביכול את כל עדת החסידים כאילו שהוא המשיח, וזאת רק כדי "להגשים משאלה", אלא העובדה היא שכל עוד הרבי עודד את היחי - התכוון לכך הרבי ללא פרשנויות אחרות.

===התייחסות מחוץ לחב"ד===
{{ערך מורחב|פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בהסתייגות לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד נגד הרבי בצורה בוטה, כבר בתחילת שנות ה-ממי"ם, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'היכונו לביאת המשיח', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח{{הערה|משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95}}. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא"{{הערה|על זה השיב הרבי שאין זה עומד בסתירה, שכן הפסוק רק אומר שאם זה יתמהמה נמשיך לחכות לו אבל לא אומר שאסור לגרום לו לבוא}}, והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר [[[ג' תמוז תשנ"ד|הניסיון הגדול]]{{מקור}}.

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך<ref>מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.</ref>. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

לאחר שנעלם, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר פטירת הרבי מודעה בעיתון [[ג'ואיש פרס]]: {{ציטוטון|"בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"}}{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] - אתר חב"ד אינפו}}. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים{{הערה|‫הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009}}, העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|יא|ט}}. סעיף זה נפגע מ[[צנזורה על ספרים עבריים]] והושמט מרוב הדפוסים.}}", אולם לטענת רבים מחסידי חב"ד, סעיף זה מה[[רמב"ם]] מדבר על משיח שנהרג ע"י מישהו {{הערה|כ[[בר כוכבא]]}}, אולם מי שנהרג ממוות טבעי אין סעיף זה חל עליו, וכן על סמך מה שנאמר המדרש שלקראת ה[[גאולה]] [[משיח]] יעלם מן העולם לדעת רבים [[הרבי]] בעצמו עדיין חי וקיים.

בשנת תשנ"ח, יזמו חסידי חב"ד כתיבת פסק הלכתי הקובע [[שהרבי מליובאוויטש]] הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין [[נביא]]". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: [[אדמו"ר]]ים מנהיגי חסידויות, רבני מדינות וערים, ודיינים {{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] -אתר חב"ד אינפו {{PDF}}]}}.

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|הרבי מלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח}}
[[הרבי]] החל לשמש בנשיאות [[חסידות חב"ד]] בשנת [[תשי"א]]. בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר [[באתי לגני]]", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס [[הרבי]] לכך שהוא הנשיא השביעי בשושלת [[נשיאי חב"ד]]. לדבריו, נגזר על ה[[דור השביעי]], שהוא כנגד [[ספירת המלכות]], שבימיו יבוא [[המשיח]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים)] {{PDF}}}}{{הערה|תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה}}.

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[משיח]]. בדרך כלל [[הרבי]] התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו<ref>
[commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpg מכתב] של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59728 מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי]</ref>.

===יוזמות פרסום מוקדמות===
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]

למרות שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלו הופסקו על ידי הרבי שהביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.

יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]] (1965), אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}. עם זאת, יש לציין כי פריז הודיע לרבי שלושה שבועות מראש על היוזמה המתוכננת, והוראת הרבי להפסיקה הייתה רק לאחר שחסידים אחרים התלוננו בפני הרבי שהפרסום מבייש אותם{{הערה|1=דברים שאמר בנו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח שנת תשע"א]}}.

בשנת [[תשמ"ג]] פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}

בקיץ [[תשמ"ד]] (1984), פרסם הרב [[שלום דב וולפא]] חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות<ref>hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 במענה] כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")</ref>: {{ציטוטון|הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל}}. הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה.{{הערה|"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים, כינוי לתורת החסידות}}, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"}}.

בשבת פרשת "בראשית" בשנת [[תשמ"ה]] התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד [[הבעל שם טוב]] ונגד המשיח:<ref> hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 צילום] משיחת שבת בראשית תשמ"ה{{הערה|https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב וולפא על אותה שבת}}. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: [[יהושע מונדשיין]] ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו[http://chabad-il.org/hit/hit309.htm 'התקשרות' גיליון ש"ט]</ref> {{ציטוטון|לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).}} .

===שירה לפני הרבי===
{{ערך מורחב|יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד}}
[[תמונה:עידוד_יחי.jpg|left|thumb|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד"]]
בניגוד לפרסומים כתובים על משיחיותו שלהם התנגד הרבי לאורך השנים, היחס לשירת פזמונים שבהם אוזכרה משיחיותו מורכב יותר, לעתים התנגד ולעתים עודד. עם זאת, ישנה מחלוקת בין המחנות לגבי מידת העידוד או ההתנגדות שניתנה לפזמונים אלו והסיבות לכך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה - ב] {{PDF}}, עמודים 25-26}}.

לקראת שנות הממי"ם נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי, ובו התייחסות עקיפה אך חד משמעית לזהותו כמשיח: {{ציטוטון|חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו}} כלומר, אנו החסידים, הננו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם [[טנק המבצעים]] וה[[עשרת המבצעים]] שיסד (ביניהם [[מבצע הדלקת נרות שבת|מבצע נש"ק]]), יבוא [[גאולה|ויגאלנו]].{{הערה|1=תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/5750.html],{{וידאו}} [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=85d5b6d8f],{{וידאו}} [http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html] {{צליל}}}} הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]] (1977).{{הערה|Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97], באתר "יומני בית חיינו 770"}} אך מאידך השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה (1984) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב].}} בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון,<ref>שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.</ref> שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב בצורה מתונה יותר: {{ציטוטון|זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".}}

בתחילת שנות הנוני"ם החלו לנגן בחסידות את הניגון: {{ציטוטון|[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]}}. קיימת הקלטת וידאו משנת [[תשנ"א]] בה נראה הרבי מעודד את החסידים השרים פזמון זה.<ref>[youtube.com/watch?v=pbFjzXFpkIs וידאו] - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. {{וידאו}}</ref> לטענת הזרם המתון, למחרת הגיב הרבי בחומרה באוזני מזכירו הרב לייבל גרונר, והודיע שאם לא יובטח כי דבר זה לא יישנה לא ייכנס לבית המדרש לתפילה{{מקור}}. מאז ועד בתשנ"ב לא שרו עוד את השיר בפניו. לאחר נ"ג, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בחוזקה בתנועות יד וראש.

===יחס הרבי בשנים האחרונות===
בסוף שנות ה-ממי"ם וראשית שנות ה-נוני"ם הפך העיסוק של הרבי בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר{{הערה|[[מנחם ברוד]], [http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית] {{PDF}}, עמ' 33.}}. הדבר עורר להט אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הרבי עצמו הוא המשיח. לימים, יטענו רבים מחב"ד כי דעת הרבי לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שהרבי נשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.

===שנת [[תשנ"א]]===
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת ה[[שיחה]]]]

בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: {{ציטוטון|"אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"}}{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474]}} {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח{{הערה|חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א ynet 06.07.08}}. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כ[[מלך המשיח]], יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי ב[[אייר]] [[תשנ"א]] (1991) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן".<ref>[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14 {{PDF}}]</ref>
במהלך השנה, התיר הרבי לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שהרבי אסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הרבי התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח.

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ישראל]] וב[[קראון הייטס]] על פסק דין שבו נכתב: {{ציטוטון|הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח}}{{הערה|בין החותמים היו : הרב [[דוד חנזין|חנזין]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], הרב [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], והרב [[אברהם אזדבא]]}}. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: {{ציטוטון|ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'}}. (שלב בהתגלות המשיח לשיטת [[הרמב"ם]], הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"{{הערה|[he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%93 רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד]}} הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה{{הערה|בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמו הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי] {{PDF}}}}. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים <ref>[http://geula.ru/pic/4_58_30946.jpg פסק רבני חב"ד בישראל]; [http://geula.ru/pic/4_58_30947.jpg פסק של רבנים שונים]</ref>.

עם זאת, כמה רבנים <ref>הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט </ref>נכנסו לרבי לשאול אותו האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת<ref>ספר יתבררו ויתלבנו, הרב [[יחזקאל סופר]] ירושלים תשנ"ו</ref>.

====שנת [[תשנ"ב]]====
בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות<ref>[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1200 וידאו (הדקה ה-15)] </ref>
<ref>[http://www.mamesh.org/images/large/8.jpg תמונה] בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"</ref>.

בשנת [[תשנ"ב]] (1992) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני שנפל באוהל: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}.

תקופה קצרה לפני שעבר את הסטרוק הראשון<ref>הרב [[מנחם ברוד]], [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41043 ברבעון 'מעיינותיך']</ref>, כתב הרבי בפתק: {{ציטוטון|אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..}} <ref>צילום מפתק [.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_7 בכתב יד של הרבי] (ההדגשות במקור)</ref>

[[יהודה לייב גרונר]], מזכירו של הרבי, סיפר: {{ציטוטון|בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 העיתונאי בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}. אולם לאחר מכן שינה הרב גרונר את הסיפור ואמר ש[[הרבי]] הגיב על זה בחיוב.

===אחרי [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב|נ"ב]]===
{{ערך מורחב|הסטרוק הראשון}}
ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]] (1992) לקה הרבי בשבץ מוחי, שגרם לשיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מחודש תשרי [[תשנ"ג]] ועד חודש חשוון [[תשנ"ד]] יצא הרבי מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב ב[[מרפסת]] מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

החל מאירוע השבץ ועד הנסיון הגדול גבר הלהט, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח<ref>[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4075 קטעי עיתונות], המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח</ref>. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה<ref>[http://www.chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1440 וידאו] של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ה[[שלוחי הרבי מליובאוויטש|השלוחים]] 1993 </ref>. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות{{הערה|1=פתגם [[היום יום]] י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=272 כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו], ליפקין אתר שטורעם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31518 לעקוב אחרי כל תנועה] הרבנים קפלן ומייזליש, [[שבועון בית משיח]]}}).

מרבית חסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו של הרבי, כי למרות שהרבי הביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מזיהויו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה, והרבי כבר אינו מתנגד לפרסומו כמשיח, כן סברו רוב רבני התנועה שדעתו של הרבי השתנתה{{הערה|1="...מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות . . לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת." שבועון כפר חב"ד גיליון 558 ו' שבט תשנ"ג, ראיון עם הרב יואל כהן [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 צילום קטע מהכתבה]}}. כיום, טוענים החסידים מהזרם המתון, כי מצבו הבריאותי של הרבי לא איפשר לו לשמוע את תוכן השיר {{מקור}}.

לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-[[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון<ref>נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.</ref>. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"<ref>
צילום ה'קריאה' מובא בקובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55589_he_1.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג</ref>.

אולם לאחר ש[[הרבי]] אישר את הכנס ביטלו אותם רבנים את קריאתם נגד הכנס.

לאורך כל אותו תקופה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי יעלם. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח <ref>בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון</ref>. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד (דאז), "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]".

===[[ג' תמוז תשנ"ד]]===
לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, ב[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ד]], שקע הרבי בתרדמת ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. מספר רבנים בחב"ד הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים בדבר זהותו של הרבי שליט"א כמשיח<ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד</ref>. אולם רבים מחסידי חב"ד לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את זהותו של הרבי כמשיח שבדור{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.

== הניסיון הגדול==
{{ערך מורחב|ג' תמוז תשנ"ד}}
בנוסף לסוגיה המשיחית, מרבית מחסידי חב"ד סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי{{הערה|ynetהאם תנועת חב"ד מתפצלת?}}, וממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן'){{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מאמרים על הרבי]}}.חלק מהם אינם עולים ל[[אוהל]] ובאים רק ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]] ב[[ברוקלין]].

===רקע רעיוני===
במשך השנים, האפשרות שיקרה נסיון כזה נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א]}}. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"<ref>לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 493-498</ref>. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (בחיים הנצחיים שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה{{הערה|שם=מייקל|מייקל ספקטר [michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992}}.

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: {{ציטוטון|מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה}}{{הערה|1=לקוטי שיחות - שמות א [http://www.otzar770.com/cgi-bin/imgserv.exe/convert?ilFN=f:\web\otzar770\ocr_files\main\sihot\26\B0007.tif&ilIF=G&ilSC=30 השיחה המקורית ביידיש],[http://www.old.hageula.com/pdf/moshelomet.pdf השיחה בתרגום לעברית]}}. כלומר, נשמתו של [[משה רבנו]] התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "[[משה]] לא מת"<ref>כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" ב{{בבלי|סוטה|יג|ב}}</ref>).

===ההתייחסות===
כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21. מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.

==אחדות בחב"ד==
[[קובץ:5d46fc0086c97e39babe49f8233cb8fa.jpg|שמאל|ממוזער|250px"|כינוס אחדות ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]]]]
[[קובץ:ספר אחדות.jpg|ממוזער|ספר שיצא בשנת [[תש"פ]] עם מכתבים ומענות של הרבי אודות אחדות]]
על אף הוויכוח המחריף חסידי חב"ד רובם כולם מאוחדים, פעמים רבות נעשה ניסיונות אחדות פומביים בין הצדדים, לאחר [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] התעוררו רבים לאחדות וכן גם אחרי [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]] ב[[תשס"ט]].

בשנת [[תש"פ]] בעקבות פטירתם של רבים מחב"ד בעקבות נגיף ה[[קורונה]] התעורר גל של אחדות בחב"ד בראש הרב [[בערל לאזאר]], במהלכו התראיין הרב לאזאר לעיתונים שונים משני הצדדים, ושלוחים רבים קיבלו הכרה.
{{להשלים}}

==לקריאה נוספת==
* ד"ר יצחק קראוס, '''השביעי''', משיחיות בדור השביעי של חב"ד

==קישורים חיצוניים==

* ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
* [http://www.psakdin.net פסק דין] - אתר המציג פסק דין [[הלכה|הלכתי]] חתום בידי רבנים מחב"ד ומחוצה לה, הפוסק ש"הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח".
;ראיונות עם אנשי אקדמיה
* {{קישור חבד אינפו|83773|'מקור ראשון' על אמונת חסידים ברבי כמלך המשיח|ד"ר אלון דאהן|{{תע|09/04/2014}}}}
{{קישור חבד אינפו|65845|חוקר משנת חב"ד: כל החסידים משיחיסטים|יהודה יפרח, מקור ראשון|{{תע|12/29/2011}}}}

'''פרסומים המציגים את עמדות הצדדים'''
;הזרם המשיחסטי
* [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח], מכון תורתו של משיח, בני ברק, תשס"ו. {{PDF}}
* [http://www.hageula.com/study/books/2333.html אמונה ללא פשרות], תלמידי ישיבת חסידי חב"ד בצפת.
* [http://chabad.info/files/ChaiV'kayam.pdf חי וקיים - התשובות לכל השאלות], ר' מנחם מענדל פלדמן, ניו יורק, תשס"ו. {{PDF}} [http://www.chabad.fm/265/ גרסת טקסט].
* [http://chabad.info/files/chasid.pdf חסיד באמונתו יחיה] הרב ישבעם סגל, כפר חב"ד תשס"ג. {{PDF}}
* [[ועד חיילי בית דוד]], קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76404 אין לנו אלא דברי בן עמרם]''' לקראת ג' תמוז תשע"ג (07.06.2013)
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76363 'ואני ידעתי גואלי חי'] בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו מעיינותך' כז סיון התשע"ג (05.06.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
;הזרם האנטי
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=287&ArticleID=850 הנקודה החב"דית] הרב מנחם ברוד, כפר חב"ד תשס"ד.
;שונות לסדר
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76443 "זקניך ויאמרו לך"]''' תגובות אחרי ג' תמוז תשנ"ד, [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת, ראיון עם הרב [[זושא פויזנר]] ]''', [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* יהודה יפרח, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65845 חוקר משנת חב"ד, פרופ' דב שוורץ: כל החסידים משיחיסטים], מקור ראשון {{אינפו}} ג טבת התשע"ב (29.12.2011)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה, י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011) {{אינפו}}
* שרגא קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60364 בעקבות הראיון: הגיע הזמן לחשבון נפש], יא 'אדר ב התשע"א (17.03.2011) {{אינפו}}
* חיים גריידינגר, [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3798 הפנים האמיתיות של המשיחיסטים], {{וידאו}} מתוך אתר [[בחדרי חרדים]], {{אינפו}}
* מתי טוכפלד, [יחי אדוננו מלך המשיח], nrg ,20/12/2005.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-08-11T13:13:40Z

אויפעפענען: /* כסלו או כסליו? */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== דחוף ==

יש למשהו אולי מייל של הרב וייצהנדלר שליט"א?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:08, י"ב באב, ה'תש"ף 16:08, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

== חוו"די העניה ==

בנוגע לתופעה המבורכת של ריבוי כתיבת ערכים בעניני יסוד ואישים וכו', ברצוני להעיר את עיני חברי קהילתנו הק', שהכותרת הכי מגוחכת לפיסקה הוא "הקשר לחב"ד". התחביר מוזר, זה לא שם טוב לכותרת, וגם הדבר מהווה יותר מרמז שהערך הוא תקציר של הערך מהמכלול וכיו"ב עם טלאי חב"די. ובעברית מדוברת "ערך פילי" מצוי. על כן לדעתי כדאי, לפי ההקשר כמובן, לבחור בכותרת אחרת. כגון: "אצל רבותינו נשיאינו". בהצלחה רבה ותודה על ההקשבה. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:14, י"ג באב, ה'תש"ף.
:חשבתי ע"כ, והתלבטתי, ועתה אעשה כדבריך ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 07:52, י"ג באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::גם אני חושב כמו {{א|קודש לנשיא הדור!|קודש}} רק הבעייה הייתה שאחד מהמשתמשים הוסיף באחד מהערכים שאני עובד עליהם כעת את הפיסקא '''הקשר לחב"ד''' אז חשבתי שבמדיניות חבדפדיה ככה אמורים לכתוב. עכשיו אני יתקן את זה בערכים שאני עובד עליהם. יישר כוח על ההארה וההערה. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:45, י"ג באב, ה'תש"ף 08:45, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
:::מסכים עם קודש נשיא הדור אך לדעתי גם 'אצל רבותינו נשיאנו' לא מתאים לכותרת ויותר מתאים 'בחסידות חב"ד' או 'בתורת החסידות' (תלוי בהקשר) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:31 • י"ד באב תש"פ
::::"נהרא נהרא ופשטיה". [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 16:28, ט"ו באב, ה'תש"ף.

== בלתי נסבל ==

בתור מנכ"ל ומייסד [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|המחאה]] יחד עם רעי וידידי הרה"ג [[משתמש: חב"דניק| החב"דניק ]], הנני מכריז בזאת :

כל עוד לא יוצג מתווה ברור והבטחה שהנושא יטופל, ננקוט בצעדיים דרמטיים וחשובים.

לא אחת שמעתי ומבין אנוכי, שבעיה זאת מרחיקה גולשים מחב"דפדיה, וגורמת להם להכינס לאתרים של הפך [[הפצת המעיינות]] ר"ל!

אנא, אם חשוב לכם חב"דפדיה, כנסו [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|לכאן]] שבו וטכסו עצה איך אפשר לשפר את הנושא.

במקום להעניק תירוצים , שבו עמנו ונחשוב ביחד על עצה ופיתרון לכל השיגעון הנ"ל.

תנו יד ל[[הפצת המעיינות]] וע"י קרבו בואו של [[הרבי|הגואל]]!

על החתום, מייסד ומנכ"ל [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|המחאה]]
--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 11:23, י"ג באב, ה'תש"ף 11:23, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
:מצטרף בכל לבבי!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:48, י"ג באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::מצטרף הנני ברמ"ח איברי ושס"ה גידי למיזם חשוב [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|זה]], מזכ"ל דיו"ר [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|מחאת הסמלים הענקיים]]. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 14:52, י"ג באב, ה'תש"ף 14:52, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
===למי שלא יודע===

ב"ה אחרי עבודה ממושכת הצליח שמואל חיים לשנות את רוב הסמלים ולהרמינלם...

כעת נדרש מכולנו לשקם את התבניות שעוד לא התנרמלו--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 14:59, י"ג באב, ה'תש"ף 14:59, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
: לא הורגש עניין השינוי, אנוכי מצטער[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 15:16, י"ג באב, ה'תש"ף

== שלום וברכה לאחי המשתמשים ==

אחרי שנים שלא הייתי פה ( חוץ מכמה פעמים שנה שעברה מהמשתמש החדש שלי)

אני שמח לבשר שחזרתי, ומתכנן פרויקט עריכות גדול בעז"ה בל"נ.

אעיר את תשומת לבי למשתמשים היקרים:

ב"ה חב"דפדיה התברכה במשתמשים צעירים עם רוח טובה , אשר רוצים ליצור ולערוך ערכים.

יוזמה ברוכה מאוד! אמאמא, רק לא הכל (בלשון המעטה) לפי תקנון האתר, בין אם בשוגג ובין אם במזיד.

אם זה מפריע למשהו התקנון, מוזמן להעלות לדיון לשינוי המדניות. וגם למשתמשים הוותיקים יותר:

אכן, כל הכבוד שאתם שומרים שלא יהיו שטויות ודברים אשר לא לרוח האתר - אך אנא, אתר חב"דפדיה צריך להזמין אנשים לבקר באתר,

לא ההפך ח"ו. צריך להגיב לכל משתמש בסר פנים יפות, לנסות להסביר לו מה לא נכון במה שהוא עשה וכו'.

ואחרון חביב...
מחאת הסמלים שהתקיימה\מתקיימת פה, אמנם היא אכן חשובה ומטרתה טובה, אך לא ראוי כ"כ, ונעשה בתוקפניות רבה ובלבול באתר.

יישר כוח ל[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]], שהוא עשה לפחות משהו מועיל (אמנם לא היה כ"כ טוב בהתחלה) אבל בהחלט מגיע לו יישר כוח.

אז תמשיכו להפיץ את המעיינות , ע"פ הדרך המתאימה...

בהצלחה רבה לכולם!--[[משתמש:ש'|ש']] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 08:39, י"ד באב, ה'תש"ף 08:39, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== טעון שיפור ==

אני מבקר שוב בתבניות ה'מחודשות', אך שם לב לתבית: משתמש זה מתנגד לשיטה הציונית וכו'.

(אמנם זה היה ממזמן, אך כעת אני מרשה לעצמי לומד את דברי בתקווה ויובן:)

האמנם? לא כ"כ מסתדר שבאתר מופיע ערך ובו מצוי שהרבי התנגד לפרסום על התנגדות חב"ד לציוניות, בטח לא באתרים שאמורים להנגיש את היהדות לאנשים שבקושי מכירים.

ניחא אם האתר מיועד לחסידי חב"ד ואנ"ש. חשבו בהגיון:

אדם מחפש מה זה יהדות, שומע על אתר בשם 'חב"דפדיה', מתלהב , מעיין וכו'

אך לפתע, רואה תבנית של משתמש שבו כתוב : משתמש זה נגד הציוניות.

זה יקרב אותו או ההפך ח"ו?

בתקווה שכל החרד להפצת המעיינות יקשיב ויפנים ויתוקן העניין. --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה | מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:15, י"ד באב, ה'תש"ף 15:15, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:האתר לא מיועד לקרב, הוא מיועד ל[[הפצת המעיינות]] בקרב [[אנ"ש]] [[חסידי חב"ד]] במיוחד. לקירוב יש די והותר אתרים, חבדפדיה (כך נראה '''לי''') לא אחד מהם... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:31, י"ד באב, ה'תש"ף 15:31, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::אתה סותר את עצמך.. "[[הפצת המעיינות]]" - לאנ"ש, כן?--[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:35, י"ד באב, ה'תש"ף 15:35, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::לא סתרתי אף אחד. האתר הזה מיועד ל'''אנ"ש'''. לא למקורבים. עכשיו כבודו הבין? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:38, י"ד באב, ה'תש"ף 15:38, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::בינתיים כבוד עוד לא מגיע לי...
::::רק הסבר נא ידידי הצעיר: הפצת המעיינות. מהי? --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:41, י"ד באב, ה'תש"ף 15:41, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::טוב, טעיתי בנוגע להפצת המעיינות. אנטשולדיג מיר זייער. רק שהאתר לא שייך למקורבים אלא לאנ"ש. הבנת? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:54, י"ד באב, ה'תש"ף 15:54, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::כפי שכבר נכתב זה רק דעה אישית של מישהו מה הוא חושב--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:58, י"ד באב, ה'תש"ף 16:58, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::זאבי היקר, בתור מה אתה פוסק או יותר נכון , חושב, שהאתר מיועד רק לאנ"ש? אתה בכלל דברת עם מקים האתר שנו, ידידנו ר' [[שרגא קרומבי|שרגילא]] שלנו ? אגב אם כבר אתה מדבר על הפצת המעיינות עדיף שתכתוב ערכים במקום להפגין נגד דבר שכבר תוקן. בהצלחה רבה. ושמואל חיים, נכון שכך זה בפועל - ולכן אני פונה למשתמשים היקרים שיחשבו אם זה מוסיף בהפצת המעיינות וקירוב הגאולה. שכוייעח.--[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 17:03, י"ד באב, ה'תש"ף 17:03, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]], ממליץ לך ב'''חום''' לא לכתוב דברים שאתה לא יודע מה הם, סיכמנו? זה עדיין לא תוקן ואתן לך עיצה, אל תכתוב דברי שאתה לא יודע. ב. מאיפה אתה יודע למה? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 06:41, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::לפי כמה מקורות כאן באתר אני רואה שזה כן נועד גם למי שמתקרב לחב"ד. (ובעיקר למי שמתקרב.) ואכמ"ל ואולי בהזדמנות. ואני מצטרף ומעודד את ר' ליובאוויטש כו' אף שצעיר אנוכי כאן באתר אך אל תהי ברכת כו'. בברכה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:07, י"ד באב, ה'תש"ף 17:07, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::גם בויקיפדיה והמכלול כתוב על חב"ד שהיא מתנגדת לציונות, ודו"ק. ואולי יש למתן את נוסח התבנית, אבל לא לשלול אותה!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 17:55, י"ד באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
:::::::גם בויקפדיה כתבו על חב"דפדיה ועל חב"ד תוארים של___וד"ל. --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 18:18, י"ד באב, ה'תש"ף 18:18, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
1. פחות משנה מה נחליט שהוא מיועד, אם בפועל חוקרים, עיתונאים וגם ילדי בית ספר נעזרים בו דבר יום ביומו. האתר מגיע לחוצה שבחוצה... 2. תיבות המשתמש מופיעים רק בדף המשתמש אלו לא הדפים שאנשים מבחוץ רואים באופן שוטף. ובכל מקרה אם אינם מייצגים מידע של חב"דפדיה אלא דעות אישיות העדפות וכו', ולכן אנחנו מתערבים בהם רק במקרים של תוכן קיצוני או בוטה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תש"ף 22:19, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::::(בדעה ש'''כולם''' נכנסים ל[[חבדפדיה|פה]]), הוא מחפש ערך, פתאום רואה בצד אולם דיונים, רואה משתמש, נכנס ואז רואה את התבנית... למה זה יגרום? הרי כולם יכולים לראות ולערוך את הדפים... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 06:31, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:31, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:ממה שאני נוכחתי עד כה, רוב האנשים נכנסים לקבל מידע מסויים וממשיכים הלאה, אפשר היה לראות את זה גם בסטטיסטקות ז"ל (רובם אינם בחורי ישיבה בחופשת קורונה). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תש"ף 18:29, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==חממה==
מה דעתכם על הקמת [[חב"דפדיה:חממה]] יש המון משתמשים חדשים שלא מבינים איך בדיוק פועלת חב"ד חב"דפדיה והפרויקט הזה בדיוק בשבילם! מה דעתכם?

למי שאינו מכיר את זה מוזמן לראות איך זה במכלול בקישור הבא:
www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94

[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:47, י"ד באב, ה'תש"ף 17:47, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:אני חשבתי על משהו כמו שו"ת, משתמשים חדשים שואלים שאלות והותיקים עונים להם, גם זה וגם החממה מתאימים להיות בקישורים מתחת ללוגו | נכתב בשעה 17:54 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ד באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::שו"ת חדשים וותיקים? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 17:58, י"ד באב, ה'תש"ף 17:58, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::כמדומני שיש כבר משהו דומה, לא? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:07, י"ד באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::::שזה לא יהיה סתם שו"ת אלא כל משתמש חדש יוכל לבחור משתמש ותיק שילווה אותו בשלביו הראשונים, ידריך אותו אישית , יעזור לו לעשות את העריכות והערכים הראשונים שלו, אשמח לתשובה מהירה שאדע אם לפתוח את זה--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:20, י"ד באב, ה'תש"ף 18:20, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::הקמתי כעת את פרויקט החממה, אשמח שמשתמשים יענו שם ויסכימו להצטרף{{סימן קריאה}}, [[משתמש:שמואל חיים/חממה|ראו כאן!]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
{{שבירה}} הוספתי גם בחממה אפשרות לשו"ת!

אני מעביר אותה למרחב הראשי!--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 11:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== תש"פ ==

ע"פ מכתב הרבי הידוע לכולם משנת תש"כ שאין לכתוב את השנה עם אות סופית. לכאורה ראוי לשנות את זה בהגדרות האתר. שאחרי החתימה וכן בכל מקום אליו זה נוגע שיהיה תאריך כמו שהרבי הורה. אני לא איש מחשבים אבל מה אתם חושבים. (אמנם זה כמעט לא רלוונטי אך בכל זאת זה שייך.).--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:38, י"ד באב, ה'תש"ף 18:38, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:ניסו כבר עשרות פעמים ולא הצליחו | נכתב בשעה 18:45 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ד באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::חבל מאד.[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:48, י"ד באב, ה'תש"פ 18:48, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== עדכון מתכנת ==

חברים יקרים,

בעיית הסמלים היא בעיה טכנית שרק מתכנת יוכל בעז"ה לפתור. המחאות מאפשרות אולי פריקת אנרגיות, או תחביב משעשע אך אין בהם טעם.

מציאת מתכנת היא משימה קשה ואשמח מאוד לסיוע בעניין, כדי שהמתכנת יתאים לנו, הוא צריך את הכישורים הבאים 1. נסיון FULL-STACK, עם ידע בסיסי ב-DEV-OPS, כלומר מתכנת שיודע לעשות את כל הנדרש כדי להעלות אתר לאוויר, 2. היכרות עם תוכנת מדיה ויקי, או נכונות להשקיע שעות רבות בלהכיר אותה 3. נכונות לעבוד איתנו בצורה רצינית ומחויבת ולמשך זמן, זאת למרות שהיקף ההעבודה באתר שלנו הוא קטן יחסית (שעות בודדות בחודש), בשלב ראשון כן ידרשו שעות רבות לטיפול בכל הבעיות שהצטברו עד כה.

כל מי שיש לו מועמד מתאים נא ליצור איתי קשר בהקדם. בבקשה לא להפנות אלי סתם אנשים שלא עונים על הדרישות הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תש"ף 22:25, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== כמה בשורות... ==

דבר ראשון אפתח בתודה ל[[משתמש:שיע.ק|שיע]], שהחליף לי את השם מזאל שוין זיין די גאולה ל[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]], עקב שדרוג השתמש שלי...
שנית, התבשר לי גם שחשבוני נפרץ ע"י אקר מתוחכם...
סתם, הוא נפרץ ע"י משהו קצת משועמם (אני מכיר אתו אישית, הכל בסדר) שכתב בימים האחרונים דרך המשתמש שלי ודרך המשתמש הישן שלי [[משתמש:ש'|ש']] ...

אז ככה שבבקשה אל תתייחסו להודעות שכתב בשלושה הימים האחרונים בערך ( או אפילו לפני זה..צריך לבדוק).

עם שדרוג שם המשתמש החדש שלי אני יוצר לחופשה חב"דפדית קצרה בשביל להתרענן מעט ולחזור בעז"ה בל"נ בכל ה'[[שטורעם]]', להפיץ\להפציץ את המעיינות.

בהצלחה לכולם!

נ.ב
בקשר למחאה שעכשיו אני רואה לדעתי היא חשובה אבל כמו שאמרו, זה גם לא קשור למפעילים אלא למתכנת (שאגב, [[משתמש:שיע.ק|שיע]], נראה לי שאני יכול להשיג לך משהו טוב.)

וזה הפך יותר ללונה פארק מאשר מחאה אמיתית, לתשומת ליבם של מזכ"לי ויו"רי ומנכל"י וכו' וכו' של המחאה.
תעשו חיל.

בברכה, --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 09:41, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== מלחמה במשיחיתים. ==

ההשחתות החוזרות ונמנות כאן הם בלתי נסבל!

אחת הבעיות שלפעמים מפעילי המערכת הם באים מאוחר מדי, ואיני ח"ו מאשים אותם, כי לא חסרים הם עבודות ודברים לעשותם, שהם עושים במקומנו.

לדעתי, יש לעשות בחירות \למנות משהו ממפעילי המערכת שתפקידו העיקרי יהיה להלחם במשחיתים. אפשר גם כמה וכו'

כמובן זה לא על חשבון המפעילים!

מצידי שיהיה גם תנאים , למשל: שהוא כבר שנה שלמה משתמש , יש לו למעלה מ1000 עריכות וכו'

רק כך נוכל גם לעזור למפעילי המערכת ולהלחם במשחיתים.

גם אני חושב שזה בלתי נסבל! אני נכנס לערך וכתוב שם זצוקלל''ה נבג''מ וכו'! האם זה מתפקידי להחזיר את הסדר על תילו? חייבים למנות לזה אחראים!

אשמח לחוות דעתכם.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:00, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:{{בעד}} וגם בעד להגיש נגדם תלונה מיידית. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:02, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:ג"א מצטרף!!! --[[משתמש:אנטי משיחיזם|אנטי משיחיזם]] - [[שיחת משתמש:אנטי משיחיזם|שיחה]], 14:04, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:04, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{בעד חזק}}--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:37, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:37, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::[[משתמש:חסיד של הרבי]], חשבנו שאתה נגד פניה לערכאות...
:חברים, במקרה שיש משחית, אפשר לפנות אלי במייל או בSMS או בוואטסאפ ואשתדל לטפל בזמן קצר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תש"ף 18:26, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::אוקיי, מה המייל שלך רק? --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 18:29, ט"ו באב, ה'תש"ף 18:29, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::: כמו שכתב שיע, אי אפשר להיות צמוד 24 לאתר. לכל אחד יש את הרגלי הגלישה שלו... לכל אחד יש את האימייל שלו, של שיע כתוב כמדומני בדף השיחה שלו. שלי זה Catitlamaor בגימייל, וניתן לשלוח הודעה ובעז"ה בהקדם האפשרי זה יטופל.. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:40, ט"ו באב, ה'תש"ף ''(5 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 19:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== בקשה. ==

אפשר אולי להעביר כבר את הדף הזה לארכיון. זה פשוט ארוך לי מידי.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== וראו כל עמי הארץ ==

הגיע הזמן שחב"דפדיה תהיה באמת טהורה, ותתחיל כל פעם שמזכירים את [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] לכתוב "שליט"א מלך המשיח" לא כמו האנטים הללו!!! --[[משתמש:ר' איד|ר' איד]] - [[שיחת משתמש:ר' איד|שיחה]], 17:05, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:05, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:ר' איד. עם כל הכבוד לפני זמן לא ארוך הגיע לפה מישהוא לעשות שמות. בבקשה ממך על תתחיל שוב. אמנם הוא אמר ככה ואתה אומר אחרת אך עדיין אב אחד לכולנה. מקווה להבנה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:12, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:12, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::מסכים עם {{א|ר' איד}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:30, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::תמיד היו כאלו שנכנסו לעשות שמות, ודווקא בגללם, אנחנו צריכים להגיע לאמת, ולהראות לכולם שאנו חסידים באמת של אד"ש מה"מ, ולא כאלה שמפחדים מה יגיד מי ומה, וכנראה יש לך קשר איתו אם אתה מתנגד לכזו הצעה פשוטה המתאימה לכל חסיד פשוט של הרבי שליט"א מה"מ!!! --[[משתמש:ר' איד|ר' איד]] - [[שיחת משתמש:ר' איד|שיחה]], 17:34, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:34, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::::חשבתי להתעלם. אבל בגלל שיש לנו עניין בלאהב כל יהודי אני עונה. כל אחד צריך לזכור שיש לנו מטרה. המטרה היא להביא את הגאולה לעולם. ההתניצחויות וההתלהמויות רק יגרמו חלילה וחס להיפך הגמור. ואם כן אני מבקש ממך חדל עם הפרובוקציות. ורבי ירווה ממך רוב נחת.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:43, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:43, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::אם לא נאמר את האמת לא נשיג את המטרה!!! --[[משתמש:ר' איד|יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח '''שליט"א''' לעולם ועד!]] [[שיחת משתמש:ר' איד|הרבי חי בגוף גשמי!!!]] 17:54, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::אנחנו אנציקלופדיה, זה לא מתאים. | נכתב בשעה 18:15 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ו באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::::חבל שאתם מסרבים! אני לא חושב שזה עושה נח"ר לרבי שליט"א מה"מ, אבל אם ככה אתם רוצים - שיערב לכם ויבוסם לכם--[[משתמש:ר' איד|יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח '''שליט"א''' לעולם ועד!]] [[שיחת משתמש:ר' איד|הרבי חי בגוף גשמי!!!]] 18:23, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== לפני שאני עוזב.. ==

ברצוני להעיר את הנמרצים שבכאן על הצורך בכך שלפחות עד ה[[ימים הנוראים]] יהיה ערך על הנ"ל... יחי המלך, חסידים אינם נפרדים - באמת! {{מחוץ לחשבון|קודש לנשיא הדור!}}
:לאן אתה עוזב אותנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:30, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::עיין בדף השיחה שלו.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:08, ט"ו באב, ה'תש"ף 18:08, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אם זה מה שאתה מבקש... ראה[[משתמש:חסיד ליובאוויטש/ימים נוראים]].--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 20:48, ט"ו באב, ה'תש"ף 20:48, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==חשיבות==
בעקבות דעתו של {{א|חסיד ליובאוויטש}}, אני פותח כעת דיון על שני דברים.

א. רוב הערכים שב[[תבנית:מאורעות ספר יהושע]] שאין שם איזכור של קשר לחב"ד זכאים לערך?

ב. בתי הספר זכאים ערך? ואם כן באיזה אופן?
--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:59, ט"ז באב, ה'תש"ף 13:59, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

:בעקבות דעת חב"דפדיה אתה מתכון..
:תסתכל במדיניות וכללי כתיבה בחב"דפדיה, כתוב שם שלא חייב אזכור של חב"ד בנושא , אם זה עומד בדרישות האחרות. לא צריך להתלהב על כל תבנית...בהצלחה רבה!--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:02, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:02, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::איפה זה כתוב? חוץ מזה שאני מצטרף לדעתו של ידידינו {{א|חלוקת קונטרסים}} שאמר אם זה לא קשור לחב"ד אז אין טעם, בשביל זה יש את ויקיפדיה והמכלול--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:06, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:06, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::בגאולה העתידה לא קשורה אלינו ?--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:08, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:08, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::::מה? לא הבנתי--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:30, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:30, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפעדיה]], מה הפשר? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 14:50, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:50, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::עזוב, משהו ביני לבין שמואל...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:51, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:51, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::משהו אישי {{קריצה}} [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 14:59, ט"ז באב, ה'תש"ף 14:59, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::::אל תקח את זה אישי...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 15:00, ט"ז באב, ה'תש"ף 15:00, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
מובן שזה היה ב{{צחוק}}... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:23, ט"ז באב, ה'תש"ף 15:23, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:מה שכתבתי היה בנוגע לראשונים ואחרונים. בנוגע לבתי ספר אפנה ל[[שיחת משתמש:Men770/מיזם בתי ספר|כאן]]. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:21 • ט"ז באב תש"פ

== חייב לכתוב את זה. ==

בימים האחרונים אני שם לב שב"ה מגיעים הרבה משתמשים שחפצים תרום לחב"דפדיה אך , במקום להתחיל את הערך במרחב האישי הם ישר עושים את זה בראשי...

אם יש לך כבר את כל התוכן אז זה עוד בסדר וצריך פשוט לראות אם זה מותאם לכללים, אבל אני שם לב שפשוט פותחים ערכים , ומזניחים אותם באמצע וזה סתם עושה נזק לאתר...
נראה לי שיש צורך לחידוד הכללים באתר...

חבל , זה סתם יוצר סיבוך ויצירת ערכים לחינם.

בתקווה שיובן...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 16:08, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:08, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

== דיון תבנית ==

כל משתמש חדש מקבל כמעט את התבנית 'בה'.

אך הבעיה היא שלא תמיד הוא באמת מקשיב לזה, מכיוון שהוא לא מבין בדיוק מה זה אומר.

בשביל זה יצר [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] את פרוקט המוצלח והמועיל באמת :החממה.

לדעתי יש להוסיף את תבנית 'חממה' ( אפשר לשנות קצת את הנוסח) לתבנית 'בה'.

אשמח לשמוע את דעת שאר מפעילי המערכת שליט"א. שכוייעח!--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:46, י"ז באב, ה'תש"ף 11:46, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:בשביל זה צריך הסכמה של מפעיל מערכת--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:48, י"ז באב, ה'תש"ף 11:48, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::לא היה דיון על פתיחת החממה, וכבר קופצים לדיון על הכנסתה לתבנית? אצה לכם הדרך, ידידיי. לא כל דף מדיניות שהועתק מויקי למכלול בעיניים עצומות, צריכים להעתיקו גם אלינו כך. בכך מקרה, החממה תתאים לחב"דפדיה רק אם יהיו קריטריונים ברורים מי יכול לשמש כחונך, והצבעה על כל משתמשלגופו האם עומד בקריטריונים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:01, י"ז באב ה'תש"ף
:::בויקיפדיה יש משתמשים בגיל 7-8 שמקבלים אותם בסבר פנים יפות ובשבילם ולדומים להם פתחו את החממה (יש שם אפילו מנטר בגיל 12..), כאן זה פחות נצרך עד שישנו את היחס לקטנים. למשתמש חדש שיש שאלות או הצעות אני מאמין שכל משתמש ותיק יוכל לעזור לו ולהדריך אותו כפי שהיה עד עכשיו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:35 • י"ז באב תש"פ
::::הבעיה שהסבר פנים פה לא כמו במכלול (או גם בויקיפדיה) וד"ל. (למי שלא מבין שסתכל במדניות של משתמשים די חדשים בנוגע לייחס המשתמשים ויבין.)--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:46, י"ז באב, ה'תש"ף 14:46, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::בדיוק מה שכתבתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:50 • י"ט באב תש"פ

== מה דעתכם ==

האם ראוי לעשות ערך על השיר הציוני הבה נגילה. בו יודגש שמקורו בחב"ד אך הרביים הפסיקו לנגן אותו מכיוון שנלקח ע"י החיצונים. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:09, י"ח באב, ה'תש"ף 19:09, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
:מקורו בבעלז כמדומני, או בחסידות אחרת, אך לא בחב"ד | נכתב בשעה 19:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::זה רק מדגיש שצריך לעשות על זה ערך... מקורו בחב"ד והיה נקרא ניגון רוסטוב. הוא מתקופת הרבי רש"ב אחד מחסידי זמננו שהיה בתקופה ההיא כמדומני [[מענדל מרוזוב|מענדל מורוזוב]] או [[יהודה חיטריק|ר' יודל חיטריק]] היה מנגן אותו. אך גם באותה תקופה הציונים לקחו אותו לעצמם ולכן הפסיקו לנגן אותו. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:16, י"ח באב, ה'תש"ף 19:16, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::מנין? בערך הויקיפדיה מוזכר שהושר בחב"ד אך מקורו בחצר אחרת | נכתב בשעה 19:25 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::אין לי גישה לויקיפדיה. מקורי מהמשפיע בישיבה בה למדתי. וכן מר' אשר פרקש. יכול ליהיות שזאת אכן היתה כוונתו. עכ"פ רוב הניגונים בספר הניגונים מקורם לא בחב"ד אלא רק הושרו בחב"ד. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:32, י"ח באב, ה'תש"ף 19:32, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::::לשתי הצדדים, אין מקום לעשות ערך על שיר ציוני אלא על ניגון חב"ד ולציין בערך שמושר גם ע"י עמך בית ישראל. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:33, י"ח באב, ה'תש"ף ''(8 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::אכן, קונטרס, [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%91%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94 למכלול יש לך גישה]? | נכתב בשעה 19:34 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::::לא. ולא לשום אתר אחר. מלבד כמה בודדים בתכלית. עכ"פ אני יכול לוותר. לכן שמתי את זה לדיון. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:29, י"ח באב, ה'תש"ף 20:29, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::תפתח במרחב המשתמש שלך ונראה | נכתב בשעה 20:34 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::::עשיתי כדבריך.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:02, י"ט באב, ה'תש"ף 09:02, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== היסטוריה בחב"ד און ליין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ==

קישור לחב"דפדיה בכתבה עכשיו באתר!!!!

[https://col.org.il/news/126159 מדהים]

נראה איפה הם יקברו את עצמם כשהם יגלו את זה.....

מהעתקות מחב"דפדיה בלי קרדיט לא מרוויחים!

| נכתב בשעה 04:56 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:הייתי בהלם שראיתי את זה--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:05, י"ט באב, ה'תש"ף 06:05, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::נו נו, עוד אחדות וירטואלית...
(דעתי האישית היא שאם נשמור את כל התחושות והעלבונות בצד ונניח לערכים כדוגמת [[פנסאים]], להיכתב בצורה נאטראלית כל כתבה על פטירה ל"ע של משהו ר"ל יהיה קישור לחב"דפדיה).--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 06:33, י"ט באב, ה'תש"ף 06:33, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::עד שלא נמחק את [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] ואת ענייני ה[[נכסה וחוזר ונגלה]] מהערך על הרבי זה לא יקרה | נכתב בשעה 06:35 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::היסטורייה בליובאוויטש! {{קריצה}} [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:14, י"ט באב, ה'תש"ף 08:14, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::: הם עדיין לא שמו לב......| נכתב בשעה 15:59 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::::הגיוני מאוד שהם שמו לב ועשו בכוונה, בשנה האחרונה קרו מספר דברים דומים, למשל בcol live שמו שידור חי מתפילה עם הרבי בסוכה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:56 • י"ט באב תש"פ
::::::::אתם מוזמנים לראות פה עוד הרבה מקרים... [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]][[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 21:15, י"ט באב, ה'תש"ף 21:15, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::::לא בדיוק, זה פעם ראשונה שהם ממש שמים קישור לחב"דפדיה | נכתב בשעה 22:23 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== איפה עדיף לעשות את הערך על הקעמפים בקורונה? ==

איפה עדיף לכתוב על הקעמפים בקורונה (למשל ב[[קעמפ אורו של משיח|אורו]] קעמפלוס וכן הלאה)? באורו לכתוב את מה שהיה בקורונה (זום ושידור חי) וכדו' או שלכתוב ערך חדש של קעמפים בקורונה ושם לכתוב מה היה בכל קעמפ? מה עדיף? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:47, י"ט באב, ה'תש"ף
:אני חושב לעשות ערך חדש (ולקשר מערכי הקעמפים הרגילים). מכיוון שאין זה דבר היסטורי או עניין ארוך אלא מספר הערות הנוגעים לתקופה. וא"כ מספיק להביא שם של קעמפ ולכתוב מה היה מיוחד בו בתקופה הזו. מקווה שהסברתי את עצמי... בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:05, י"ט באב, ה'תש"ף 09:05, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::חושבני שבכל ערך על קעמפ תהיה פיסקה ע"כ. שהרי אפילו על [[מגפת הקורונה]] עצמה אין עוד ערך... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 16:57, י"ט באב, ה'תש"ף
:::תכל'ס. צודק.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:52, י"ט באב, ה'תש"ף 17:52, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== קדימה! להפוך את העולם! ==

<big><big><big>{{צבע גופן|אדום|אחד הפרויקטים החשובים ביותר לחב"דפדיה מתחיל כעת!

הפיצו לכל מכריכם ולחסידים אשר הפצת המעיינות חשובה להם!

ראו : [[חב"דפדיה:הכחלת ערכים (תש"פ)]]

מפיצים את המעיינות!|}}</big></big>-</big>-[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 19:23, י"ט באב, ה'תש"ף 19:23, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== בקשה נפשית. ==

יש כעת מתקפה של משתמשים אנונימיים משחיתים. בבקשה לחסום אותם.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:33, י"ט באב, ה'תש"ף 19:33, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== השחתות ==

בימים האחרונים נודע לי על רשת מאורגנת של ילדים ובחורים שנועדה לקיים מתקפות של השחתות כמו זאת שחווינו עכשיו. צריכים לעשות פעולות למניעה! | נכתב בשעה 19:42 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:כיצד?!. לעשות הגנה זמנית על כל הערכים עד שיתחילו הישיבות והחדרים?. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:44, י"ט באב, ה'תש"ף 19:44, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::ע"י כך שתוגש למשטרת ישראל היקרה תלונה על כך. '''זה לא יכול להמשיך כך!''' צריך לעשות משהו! ומספיק כבר דיבורים, צריך לעשות מעשים. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 19:46, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::יש לי כמה רעיונות איך למנוע מראש - שינוי הגדרות העריכה שרק משתמשים רשומים יכולים לערוך ולא אורחים, גם בדפי שיחה, מלבד במשובים, בנוסף, אני אכתוב רשימה של ערכים שמועדים להשחתות, ואשמח עם מפעילי המערכת יפעילו עליהם הגנת משתמשים ותיקים | נכתב בשעה 19:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לא רעיון טוב, צריך לתת גם לאנונימים לערוך.. מה שכן צריך שיהיה הרתעה. במכלול או בויקיפדיה ממזמן היו מגישים תלונה! אני חושב שתצריך לשקול את זה ברצינות ולהתייעץ עם משפיעים אם ואיך להגיש נגדם תלונות. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 19:49, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::רק עד סיום בין הזמנים. | נכתב בשעה 19:50 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ט באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::::אני אישית בעד מה שאמר חבר או בעד מה שהצעתי לפני כמה ימים...
מי שבעד שיבציע.

אני {{בעד חזק}}.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 19:53, י"ט באב, ה'תש"ף 19:53, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::{{בעד}} --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:36, י"ט באב, ה'תש"ף 20:36, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::::למי שלא יודע, בויקיפדיה יש הרבה יותר משחיתים (גם באחוזים!) והם לא ממהרים להגיש תלונה במשטרה. מאחר וזה אנציקלופדיה חופשית הדרך למנוע השחתות הוא לחסום את המשחיתים אחרי אזהרה ראשונה ושניה.. אין מה לעשות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:02 • י"ט באב תש"פ

== מחורבן לתקומה... ==

{{צבע גופן|כתום|ההשחתות החוזרות ונשנות הם בלתי נסבל. כל פתרון שננסה למצוא לא מועיל בינתיים.
יש דבר אחד שבאמת יועיל בעזה"ת, שזהו אחד הפרויקטים החשובים ביותר לחב"דפדיה שמתחיל כעת.

הפיצו לכל מכריכם ולחסידים אשר הפצת המעיינות חשובה להם!|}}

ראו : [[חב"דפדיה:הכחלת ערכים (תש"פ)]]

מפציצים את המעיינות! כל מי שזועם על ההשחתות והפצת המעיינות חשובה לו, מוזמן לקחת חלק במיזם החשוב הזה!!!--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 19:56, י"ט באב, ה'תש"ף 19:56, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:שייך ללוח המודעות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:03 • י"ט באב תש"פ
::אם זה בכל מקרה מתקשר למיזם החשוב של {{א|חסיד של הרבי}} ומי שנכנס לשם מיד קופץ לו הקישור לשם, מה הקטע של זה? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 21:35, י"ט באב, ה'תש"ף
::מיזם הכחלת ערכים נועד להכחיל (אך ורק ע"פ תקנון האתר) את הרשימה של בקשת הערכים. אמנם הבנתי שיש עוד סוג של רשימה, של חסיד של הרבי שיש שם עוד דברים שצריך.

אבל א. לא בטוח שבאמת כל הערכים שמצויים שם באמת מוצרכים. ב. וזאת גם אחת הסיבות לפתיחת המיזם - הערכים שנפתחים לאור זה וגם לאור הבקשת ערכים, לא ערוכים כפי הצורך. כמובן לא אכליל, אך עדיין ישנו בעיה קשה של העתקות מאתרי קליפי וכדו', בלי שום עבודה יסודית. אתה מוזמן להכינס למיזם , להבין את הפרטים ואז אין ספק ששאלות על סיבות המיזם כבר לא יהיו...בהצלחה--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 06:36, כ' באב, ה'תש"ף 06:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

== מה דעתכם ==

כתיבת ערך על [[חכם שושני]]. כדאי? --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:35, כ' באב, ה'תש"ף 19:35, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:מה יש לכתוב עליו, היינו בקשר לחב"ד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:42, כ' באב, ה'תש"ף
::היה בקשר עם הרבי עוד בצרפת. היה המלמד של [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] ומשפחתו. עיין בספר איש החינוך בהרחבה. לאחר מכן הגיעו שתי תלמידים במרכז שליחות למקום בו היה גר (בדרום אמריקא. פרטים בערך המורחב...) והוא ביקש מהם לבקש בשמו מהרבי טלית ו(ש"ס?). ואיך שהודיעו על זה לרבי מייד הרבי ציווה לשלוח לו ותקופה אחר כך נפטר וקברו אותו אם הטלית ההיא. שאר הפרטים הם תולדות חייו ופועלו. כתובים במלא מלא אתרים ועיתונים ויש ללקט ולאסוף. (המעלה היא ש) אצלי יש חסימה כך שאני לא יכול לעשות את כל החיפושים המקוונים אך עם קצת מאמץ אני יוכל ללקט וכמובן בעבודה משותפת תמיד זה טוב. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:49, כ' באב, ה'תש"ף 19:49, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:::רעיון ובלבד שכל המידע שיופיע יהי' ממקורות מאומתים לגמרי, כי רבות האגדות והפנטיוות שקשרו אנשים בשמו של [[הלל פרלמן]], גם בנוגע לקשר עם הרבי, ואצלנו צריך להיזהר כפליים. [[מיוחד:תרומות/185.18.205.51|185.18.205.51]] 19:58, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::::ר' אנונימוס. חושבני שיהיה יותר נח שתיהי' משתמש רשמי בעל שם. מעריכותיך נראה שזה יהיה שווה לך ולכל העולם כולו. מה גם שאדם רשמי קולו נשמע יותר מאנונימי. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:05, כ' באב, ה'תש"ף 20:05, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::אין פה מקום לדיון ולא צריך דיון בנוגע לזה. אם יש קשר לחב"ד והוא זכאי לערך, פשוט תעשה...[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 20:10, כ' באב, ה'תש"ף 20:10, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::פיין פיין. אעשה. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:13, כ' באב, ה'תש"ף 20:13, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::מה היה שמו האמיתי? | נכתב בשעה 20:23 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::::: לענ"ד, יהודי שלימד את המשיח תורה, זכאי לערך בלי שום ספק! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, כ' באב, ה'תש"ף ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:46, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::::לא '''לימד''' אלא '''למד'''. בדבר שמו הוא שנוי במחלוקת ויש שתיים (או שלוש) דיעות בדבר. אי"ה אעלה אותם על הכתב.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 21:07, כ' באב, ה'תש"ף 21:07, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::::: אם יש לך מקורות שהרבי לימד אותו, אדרבה, ציין. אגב, בפורום אוצר החכמה היו כמה אשכולות ארוכים אודותיו. כדאי לתת שם לפחות מבט.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:31, כ' באב, ה'תש"ף ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:31, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

== תודה לכם וכל הכבוד לכם ==

מקרב לב, רציתי להגיד שהאתר הזה מכיל המון מידע חשוב לא פחות מהמידע במרשתת רבתי. בשיא הצניעות והמחילה מוריד בפניכם את הכובע על חסדכם. נא אל תחסמו משתמשים שכן מרצונם שלהם באו ללמוד את מלכותכם בהשתאות

== כסלו או כסליו? ==

מה הכתיב הנכון לאנציקלופדיה? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 13:07, כ"א באב, ה'תש"ף ''(11 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:ודאי שכסלו [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 13:13, כ"א באב, ה'תש"ף 13:13, 11 באוגוסט 2020 (UTC)

הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח

2020-08-09T12:46:10Z

אויפעפענען:

[[קובץ:Hrr-hagoh.jpg|ממוזער|הגהות לד"ה פתח אליהו - הוצאת תשע"ט]]
הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].

ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על-ידי התלבשותו בכלים.

חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו, העוסקות בביאור השיטות בענין [[אורות]] ו[[כלים]] ד[[אצילות]], והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בתורת החסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, זאת בנוסף לחידושיו הרבים.

==רקע==
כאשר הדפיס [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספר [[תורה אור (ספר)|תורה אור]], הוא הדפיסו (כמעט) ללא [[הגהות]]. בשונה מהספר [[לקוטי תורה]] בו הכניס מאות הגהות.

[[אדמו"ר המהר"ש]] התחיל לכתוב הגהות על מאמרי שלושת הפרשיות הראשונות מהספר תורה אור ושלחם לדפוס בשם "[[ליקוטי תורה לג' פרשיות]]".

בהמשך לכך, [[אדמו"ר הרש"ב]] החל לכתוב הגהות בשנת [[תרנ"ב]] על [[פרשת וירא]].

==הוצאת הספר==

את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].

בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, ע"י ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|המעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש ע"י מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. אך הרבי סיפר{{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים".

הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שיזכה לגנוב את המאמר.

ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כקונטרס בפני עצמו. ובשנת [[תשס"ז]] הופיע כספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]. הספר הופיע במהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]].

כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בתוך חצאי ריבוע.

==הוספות==

בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.

==קישורים חיצוניים==
[https://hebrewbooks.org/60792 הספר (מהדורת תשע"ט)] - היברו בוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח

2020-08-09T12:45:03Z

אויפעפענען:

[[קובץ:Hrr-hagoh.jpg|ממוזער|הגהות לדה פתח אליהו הוצאה תשעט]]
הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].

ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על-ידי התלבשותו בכלים.

חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו, העוסקות בביאור השיטות בענין [[אורות]] ו[[כלים]] ד[[אצילות]], והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בתורת החסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, זאת בנוסף לחידושיו הרבים.

==רקע==
כאשר הדפיס [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספר [[תורה אור (ספר)|תורה אור]], הוא הדפיסו (כמעט) ללא [[הגהות]]. בשונה מהספר [[לקוטי תורה]] בו הכניס מאות הגהות.

[[אדמו"ר המהר"ש]] התחיל לכתוב הגהות על מאמרי שלושת הפרשיות הראשונות מהספר תורה אור ושלחם לדפוס בשם "[[ליקוטי תורה לג' פרשיות]]".

בהמשך לכך, [[אדמו"ר הרש"ב]] החל לכתוב הגהות בשנת [[תרנ"ב]] על [[פרשת וירא]].

==הוצאת הספר==

את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].

בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, ע"י ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|המעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש ע"י מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. אך הרבי סיפר{{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים".

הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שיזכה לגנוב את המאמר.

ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כקונטרס בפני עצמו. ובשנת [[תשס"ז]] הופיע כספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]. הספר הופיע במהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]].

כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בתוך חצאי ריבוע.

==הוספות==

בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.

==קישורים חיצוניים==
[https://hebrewbooks.org/60792 הספר (מהדורת תשע"ט)] - היברו בוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

מסכת חולין

2020-08-03T22:39:52Z

אויפעפענען:

'''מסכת חולין''' כוללת שנים עשר פרקים ו-141 דפים. היא נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני בשר חולין.

המסכת עוסקת בדיני שחיטת חיות עופות ובהמות של חולין, ניקור, מליחה, גיד הנשה, וכל דיני כשרות הבשר.

== ביאור מהבעל שם טוב ==

ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורה, ושרשי ה[[נשמה|נשמות]] מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{הערת שוליים|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}

==ביאורי הרבי==
=== שחיטת הבהמות בבית [[יוסף]] לשבטים ===

במסכת {{הערת שוליים|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערת שוליים|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערת שוליים|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.

למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".

אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

=== ביאורים נוספים ===
*'''ה ב.''' תוס' ד"ה על פי הדבור. שהיה סומך על פי הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=63 שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' כ' (עמ' 63)]

*'''עח ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]

*'''פג א.''' בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=76 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 64 (עמ' 76)]

*'''צא א.''' פרע להן בית השחיטה, והכן טול [[גיד הנשה]] בפניהם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)]

*'''קלג א.''' האי [[כוהן|כהנא]] דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=166 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 154 (עמ' 165)]

* '''קמב א.''' בהקשר לדברי הגמרא בסיום המסכת "למען ייטב לך והארכת ימים" - שיחה על שכר המצוות - עכשיו או לעתיד? לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1114.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=2&format=pdf מסכת חולין] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

מסכת סנהדרין

2020-08-03T22:36:53Z

אויפעפענען:

[[קובץ:סנהדרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)]]
ב'''מסכת סנהדרין''' יש 11 פרקים, ו112 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.

ב[[חלוקת הש"ס]] הרבי לוקח על עצמו ללמוד את מסכת סנהדרין. כך נהג גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי ביאר{{הערה|קונטרס על-דבר חלוקת הש"ס תשנ"ב הערה 142.}} ש"זהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה".

על המסכת יצא לאור הספר "אוצר חידושים בש"ס" - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]] עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].

== מוסר ==

במסכת מבואר {{הערת שוליים|דף פ"ו ב.}} על אחד ה[[אמוראים]] שהיה אומר
לעצמו "דברי [[מוסר]]" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) ואכן יכולים לשלול זאת.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}}

== עיר הנדחת ==

בדף ט"ו ע"ב ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני [[עיר הנדחת]], לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.

=== קישורים חיצונים ===

*'''ז ב.''' אלו כלי הדיינין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=114 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 102 (114)]

*'''טו ב.''' עד כמה עושין עיר הנדחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=116 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 107 (עמ' 116)]

*'''יז א.''' סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=128 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 113 (עמ' 121)]

*'''כ ב.''' להעמיד להם מלך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=120&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 104 (עמ' 120)]

*'''לא ב.''' לחיו ליה כבר בתיה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=265 לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 255 (עמ' 165)]

*'''לט א.''' תוס' ד"ה במאי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=160 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 148 (עמ' 160)]

*'''מ ב.''' [[רש"י]] ד"ה אלא רואה טעמו של דבר "דקמי שמיא גליא". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=152&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 140 (עמ' 152)]

*'''נו ב.''' ועל הגזל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 5 (עמ' 17)]

*'''נז א.''' על שלש מצות בן נח נהרג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=52&hilite= שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' נה (עמ' 52)]

*'''נז ב.''' בעולת בעל יש להן, נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן. (הטעם.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=בבא+קמא& לקוטי שיחות ח"ל עמ' 244 (עמ' 257)]

*'''נח ב.''' המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&hilite=348a4df6-a18e-45a6-a731-3a4b2dc25a00&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94&pgnum=207 שערי הלכה ומנהג עמ' רי (עמ' 207)]

*'''סו א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]

*'''פב א.''' הבועל ארמית קנאין פוגעין בו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 150 (עמ' 161)]

*'''פב א.''' אם בא לימלך אין מורין לו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16065&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 344 (עמ' 70)]

*'''פה א.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]

*'''פט א.''' המתנבא מה שלא נאמר לו - כגון חנניה בן עזור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=143 לקוטי שיחות ח"ט דברים עמ' 125 (עמ' 143)]

*'''צג ב.''' מורח ודאין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=264&hilite= לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)]

*'''צח א.''' אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא. [http://www.lahak.org/reshimos/011.pdf רשימות חו' ז' (עמ' 12).]

*'''צח ב.''' עתיד [[הקב"ה]] להעמיד להם [[דוד]] אחר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=111 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=51 שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)]

*'''ק א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]

*'''קח ב.''' מלמד שהיה נח הצדיק כו' תיבה זו למה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 51)] בכללות גדר התיבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=47&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 35 (עמ' 47)]

*'''קיא ב.''' [[רש"י]] ד"ה וצריכים. הקלת עליהם בממונם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 135)]

*'''ירושלמי פ"י ה"ח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=136 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 118 (עמ' 136)]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf מסכת סנהדרין] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

שיחה:דע מה שתשיב

2020-08-03T22:27:20Z

אויפעפענען: יצירת דף עם התוכן "צוואת הרבי, הרבנות בק"ה, ואגו"ח באה"ק הם נושאי אמונה?!~~~~"

צוואת הרבי, הרבנות בק"ה, ואגו"ח באה"ק הם נושאי אמונה?![[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:27, י"ג באב, ה'תש"ף 22:27, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

מסכת תמיד

2020-08-03T22:24:37Z

אויפעפענען:

ב'''מסכת תמיד''' יש שבעה פרקים, ושמונה דפים.

המסכת עוסקת בדינים שונים הקשורים ל[[בית המקדש]], [[שומרים|שמירת]] [[הר הבית]], [[פיס|פיס המזבח]], [[כהן גדול]], ועוד.

== שחיטה ביום טוב ==

בסיום [[מסכת ביצה]] שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. בגמרא שואלת מה אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק ב[[בשר]]. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.

[[הרבי]] מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד.

מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל ה[[בשר]] יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את [[בהמה]] מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.

=== קישורים חיצוניים ===
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9661&st=&pgnum=50&hilite= מסכת תמיד] באתר היברו בוקס.

'''באורי הרבי'''

*'''כז א.''' אמר [[אביי]] תרי מינייהו לא צריכי שימור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=%D7%9C%D7%90+%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99&pgnum=221 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 212 (עמ' 221)]

*'''סיום המסכת.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=204&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 192 (עמ' 204)]
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

מנחם מענדל זקלס

2020-07-28T18:08:26Z

אויפעפענען:

הרב '''מנחם מענדל זקלס''' הינו [[שליח]] הרבי ורב המחוז והעיר בריאנסק שב[[רוסיה]] ו[[מוהל]].

==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[יוסף יצחק זקלס]] ב[[נחל'ה]].

התחתן בשנת [[תשס"ה]] עם רבקה זקלס לבית משפחת גולן, זמן קצר לאחר החתונה הם יצאו לשליחות לבריאנסק.

הרב זקלס עובד בתפקידו כ[[מוהל]], במהלך תפקידו נקלע לתקריות וסיפורים ומעניינים שקרו על ידו.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/125921/ שיחת טלפון שהובילה ל[[ברית מילה]]]
*[https://col.org.il/news/121451/ בזכות שיחת השבוע]

ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)

2020-07-28T18:05:12Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור הרשב}}
'''ספר ה[[מאמר]]ים - [[אדמו"ר הרש"ב]]''' הינו סדרת ספרים המכיל את המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו.

==ספרי הסדרה==
*ספר המאמרים - תרמ"ג-תרמ"ה
*ספר המאמרים - תרמ"ו-תר"נ
*ספר המאמרים - תרנ"א
*ספר המאמרים - תרנ"ב-תרנ"ג
*ספר המאמרים - תרנ"ד
*ספר המאמרים - תרנ"ה-תרנ"ו
*ספר המאמרים - תרנ"ז
*ספר המאמרים - תרנ"ח

===ספר המאמרים - תרנ"ט===
[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים בשנת תרנ"ט]] כולל את רוב המאמרים שנאמרו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] החל מ[[ראש השנה]] בשנת ה'[[תרנ"ט]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור לראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[תשל"ז]].

במהדורה שניה הופיע הספר בשנת [[תשע"ב]], עם הוספות רבות, מראי מקומות וציונים. את הספר ערך הרב [[אהרן לייב רסקין]].

*ספר המאמרים - תר"ס-תרס"ב
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק א'
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק ב'
*ספר המאמרים - תרס"ד
===ספר המאמרים - תרס"ה===
ספר המאמרים [[תרס"ה]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]].

מלבד המאמרים הבודדים, נדפסו בספר גם ההמשכים המשך ראש השנה [[תרס"ה]] והמשך [[חג השבועות]] תרס"ה, שנאמרו בשנת תרס"ה. המאמרים ד"ה "וידבר" וד"ה "אתם נצבים", הגיעו לידי [[קה"ת]] רק בשנת [[תשד"מ]] ונדפסו במהדורה השנייה. ד"ה "משכני" לא נמצא לעת עתה. בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, [[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות שנת [[תרס"ה]] והקדמת [[הרבי]] לממאר ד"ה "זכור תרס"ה". בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים למאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ב]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תש"פ]] יצא הספר במהדורה חדשה, בהשוואה ל[[כתב יד קודש]]ו של [[הרבי הרש"ב]], עם הערות והוספות; מהדורה זו נערכה על ידי הרב [[יהונתן דוד רייניץ]].

===ספר המאמרים - תרס"ו===
{{ערך מורחב|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו}}
ספר המאמרים - [[תרס"ו]], נקרא בשם '''[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]''', הוא [[המשך]] מאמרים החל משנת תרס"ו ועד סוף שנת [[תרס"ז]]. במאמרים אלו באים ענייני החסידות בביאור נרחב יחסית למאמרי שאר [[רבותינו נשיאנו]]. מבין מאמריו גופא, דיבר אדמו"ר הרש"ב במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו, בו באה [[תורת החסידות]] לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר.

===ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז===
בהמשך להוצאה החדשה והמתוקנת של [[המשך תרס"ו]] (ב[[תשע"א]]), הופיע ספר הכולל את המאמרים מהשנים [[תרס"ו]] ו[[תרס"ז]] שאינם חלק מה'המשך'. חלק מהמאמרים נדפסו בהוספות להוצאות הקודמות של ה'המשך'.

הספר נערך עם מראי מקומות וציונים (בידי הרב יהונתן דוד רייניץ), ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]].

נוספו לספר מספר שיחות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] מאותן שנים, וכן שיחות ורשימות רבות אודות ומשנים אלו. בסוף הספר באו פאקסימיליות ומפתחות.

===ספר המאמרים - תרס"ח===
[[תמונה:סח.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - תרס"ח]]
ספר המאמרים [[תרס"ח]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]]. המאמרים שהם חלק מ[[המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו]] לא נדפסו בספר.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימיליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, מאמרים שהם הוספה למאמרים שנדפסו בספר, ליקוט [[שיחה|שיחות]] משנת [[תרס"ח]] ו[[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למאורעות שנת [[תרס"ח]]. בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים במאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשמ"א]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ט]].

*ספר המאמרים - תרס"ט
*ספר המאמרים - עת"ר
*ספר המאמרים - אעת"ר
*ספר המאמרים - תער"ב-תרע"ו
{{ערך מורחב|בשעה שהקדימו תער"ב}}
*ספר המאמרים - עזר"ת
*ספר המאמרים - [[תרע"ח]]
*ספר המאמרים - עטר"ת
*ספר המאמרים - פר"ת
*ספר המאמרים - ליקוט (תרמ"ד-פר"ת)
==ספרים בנושא==

[[תמונה:ניצוצי דאח.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]
הקונטרס '''ניצוצי דא"ח''' (ב' חלקים) מבאר מושגים ב[[המשך תרס"ו]]. הקונטרס נכתב בסגנון רהוט ובו 48 עמודים הכוללים: סקירה כללית על 18 המאמרים הראשונים, מילואים בעניינים קשים וכלליים המבוארים ב[[המשך]] ו[[מפתח עניינים]].

הקונטרס יצא לאור על ידי [[מפעל החסידות]].
==קישורים חיצונים==
*הסידרה באתר [[HebrewBooks]]:
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ג־תרמ"ד־תרמ"ה'''|58844|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ו'''|31663|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ז'''|31671|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ח'''|31690|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ט'''|31651|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ן'''|31654|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"א'''|15893|ברוקלין תשמ"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ב־תרנ"ג'''|58845|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ד'''|31641|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ה'''|31642|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ו'''|31699|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ז'''|31674|ברוקלין תשד"מ|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ח'''|15692|ברוקלין תשנ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ט'''|58846|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ס־תרס"א־תרס"ב'''|58842|ברוקלין תשע"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – א'''|15911|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – ב'''|15962|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ד'''|31695|ברוקלין תשנ"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ה'''|31680|ברוקלין תשמ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''יום טוב של ר"ה – תרס"ו'''|58811|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ו־תרס"ז'''|58847|ברוקלין תשע"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ח'''|31640|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עת"ר'''|58838|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים אעת"ר'''|31688|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תער"ב־תרע"ו'''|38858|ברוקלין תשמ"ו|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עזר"ת'''|58836|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרע"ח'''|31678|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עטר"ת'''|58837|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים פר"ת'''|31633|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

יעקב הורוביץ

2020-07-28T11:34:51Z

אויפעפענען: /* ספריו */

{{קובץ|הרב הורוביץ}}
הרב '''יעקב הורוביץ''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא [[חסיד חב"ד]] המתגורר ב[[ראשון לציון]], ומכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד המקומית. חבר ב[[מכון אוהלי שם]], עורך ומחבר ספרים. ראש [[כולל]] ל[[חסידות]] ערב ב[[בני ברק]] ומרצה במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

הרב הורוביץ מפורסם בעיקר בשל מאמריו ושיעוריו בנושא "השקפה יהודית על פי תורת החסידות" ומתמקד בעיקר בהשקפה היהודית-חסידית כלפי ה[[ציונות]] והמסתעף, כמו [[יום ירושלים]], [[יום העצמאות]] ומנהג נטיעת העצים ב[[ט"ו בשבט]]{{הערה|ראו בקישורים חיצוניים}}. מאמריו מתפרסמים בבימות חב"דיות שונות, כמו [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] והאתרים החב"דיים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]].

כמו כן הוא ידוע כאיש הלכה מובהק, בפרט בנושאים הקשורים להלכות [[שבת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' תשרי]] [[תש"ח]] לאביו ר' הלל בישוב יסודות, בצעירותו למד בישיבת קול תורה הירושלמית, שם החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שמסר הרב [[יוסף צבי סגל]] שהתקיימו באותה תקופה במחתרת. כעבור מספר פעמים שהשתתף בשיעורים החל לארגן אותם בעצמו, ב[[בית כנסת]] ששכן בבית ספר "בית יעקב". בשנת [[תשכ"ד]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] יחד עם חברים נוספים. כשנה לאחר מכן הגיע גם הרב [[יקותיאל ראפ]].
לקראת [[חג הפסח]] [[תשכ"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע בפעם הראשונה לרבי]] ללמוד ב[[770]] ב[[תומכי תמימים 770|ישיבה המרכזית]], שם היה עד לפסח [[תשל"ג]]. באותם שנים זכה להיכנס ל[[ליל הסדר]] ב[[770 קומה שניה|דירה של הרבי הריי"צ]].
לאחר חתונתו התגורר ב[[נצרת עלית]] וכעבור תקופה קיבל הוראה מהרבי לעבור ל[[ראשון לציון]], אז התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] עד לסגירת הישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] בעת ביצוע {{קישור אם יש|תוכנית ההתנתקות}} יזם שאת אמירת הקינות של [[תשעה באב]] יאמרו ברחובה של עיר כקינה על [[חורבן בית המקדש]] ותוכנית הגירוש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13413 יוזמה: מחאה עממית רחבה בתשעה באב] באתר [[col]]}}

== מכון אוהלי שם ==
כשהוקם [[מכון אוהלי שם]] בשנת [[תשמ"ט]] נקרא על ידי הרב [[יוחנן גוראריה]] להצטרף למכון. במכון היה אחראי על עריכת הספרים, וכתיבת הספר "קיצור הלכות שבת" מ[[שולחן ערוך]] של [[אדמו"ר הזקן]] שהפך לרב מכר.

== ספריו ==
כתב וערך ספרים רבים, בעיקר בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]] והשקפה.

=== ספרים שכתב ===
* '''ספר המפתחות ל[[המשך תרס"ו]]''' - כתב בבחרותו ([[תשל"ח]]).
* '''קיצור הלכות שבת''' - ספר רב מכר בהוצאת [[מכון אוהלי שם]], יצא בשלוש מהדורות.

=== ספרים בעריכתו או שהגיה ===
;(רשימה חלקית)
*'''יחי המלך המשיח''' - ספר המבאר את [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] על פי הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כתב: [[שלום דובער וולפא|הרב שלום דובער וולפא]], בהוצאת המחבר, תשנ"ג.
*'''ספר סופר וסיפור''' - ספר התוקף את קונטרס "יתבררו ויתלבנו" של הרב [[יחזקאל סופר]], הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשנ"ו.
*'''הנקודה החב"דית''' - בהוצאת מכון ליובאוויטש של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*'''חקרי מנהגים''' - ב' כרכים. כתב: הרב [[יוחנן גוראריה]], הוצאת [[מכון אוהלי שם]].
*'''בן י"ג למצוות''' - ספר על ה[[בר מצווה]] בהוצאת [[צא"ח]], [[כפר חב"ד]]
*'''[[בין אור לחושך]]''' - יחסו של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[מדינת ישראל]] וה[[ציונות]], הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשס"ו.
*'''תומת ישרים תנחם''' - ספר התוקף בחריפות את ספרו של הרב יחזקאל סופר "במאי קמיפלגי", הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשע"ג.
*'''[[שולחן מנחם]]''' - סדרה בת 7 חלקים, לקט מתורת [[הרבי]] בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]], מסודרים בסדר חלקי ה[[שולחן ערוך]].
*'''הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים, מקורות ומנהגים''' - הוצאה מפוענחת וערוכה של הגדת הרבי המקורית, [[היכל מנחם]], [[תשע"ד]] (עורך שותף).

== משפחתו ==
;חתניו
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליח ורבה הראשי של [[קזחסטאן]]
* ר' יעקב מאיר מוזיקנט, [[כפר חב"ד]]
* ר' מאיר יחיאל רוזנברג, [[שליח]] בריאו ד'ה ז'נרו, ברזיל
* ר' יוסף יצחק ריינהולד מראשון לציון.
* ר' אברהם פייגעלשטאק מלוד.
;בניו
* ר' יוסף הורביץ צפת
* ר' מנחם מענדל הורביץ, צפת
* ר' שניאור זלמן הורביץ, כפר-חב"ד
*הת' משה הורוביץ.

== קישורים חיצוניים ==

;מאמרי דעה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66609 נטיעה בט"ו בשבט - מהי דעתו של הרבי?] באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] באתר {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54775 יום ירושלים בראייה של תורה] באתר {{col}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73714 מי התיר לנטוע בט"ו בשבט?] באתר {{col}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44168 על הבחירות בארץ הקודש] תשס"ט, באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44321 ואם האיחוד הלאומי יצטרפו לממשלה?] בעניין [[שלימות הארץ]] באתר {{אינפו}}
* [http://chabad.info/blogs/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94/ מתי אתם רגילים לעזוב את החתונה] באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הורוביץ, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]

יעקב הורוביץ

2020-07-28T11:32:24Z

אויפעפענען: /* ספרים שכתב */

{{קובץ|הרב הורוביץ}}
הרב '''יעקב הורוביץ''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא [[חסיד חב"ד]] המתגורר ב[[ראשון לציון]], ומכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד המקומית. חבר ב[[מכון אוהלי שם]], עורך ומחבר ספרים. ראש [[כולל]] ל[[חסידות]] ערב ב[[בני ברק]] ומרצה במכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

הרב הורוביץ מפורסם בעיקר בשל מאמריו ושיעוריו בנושא "השקפה יהודית על פי תורת החסידות" ומתמקד בעיקר בהשקפה היהודית-חסידית כלפי ה[[ציונות]] והמסתעף, כמו [[יום ירושלים]], [[יום העצמאות]] ומנהג נטיעת העצים ב[[ט"ו בשבט]]{{הערה|ראו בקישורים חיצוניים}}. מאמריו מתפרסמים בבימות חב"דיות שונות, כמו [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] והאתרים החב"דיים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]].

כמו כן הוא ידוע כאיש הלכה מובהק, בפרט בנושאים הקשורים להלכות [[שבת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' תשרי]] [[תש"ח]] לאביו ר' הלל בישוב יסודות, בצעירותו למד בישיבת קול תורה הירושלמית, שם החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שמסר הרב [[יוסף צבי סגל]] שהתקיימו באותה תקופה במחתרת. כעבור מספר פעמים שהשתתף בשיעורים החל לארגן אותם בעצמו, ב[[בית כנסת]] ששכן בבית ספר "בית יעקב". בשנת [[תשכ"ד]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] יחד עם חברים נוספים. כשנה לאחר מכן הגיע גם הרב [[יקותיאל ראפ]].
לקראת [[חג הפסח]] [[תשכ"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע בפעם הראשונה לרבי]] ללמוד ב[[770]] ב[[תומכי תמימים 770|ישיבה המרכזית]], שם היה עד לפסח [[תשל"ג]]. באותם שנים זכה להיכנס ל[[ליל הסדר]] ב[[770 קומה שניה|דירה של הרבי הריי"צ]].
לאחר חתונתו התגורר ב[[נצרת עלית]] וכעבור תקופה קיבל הוראה מהרבי לעבור ל[[ראשון לציון]], אז התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] עד לסגירת הישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] בעת ביצוע {{קישור אם יש|תוכנית ההתנתקות}} יזם שאת אמירת הקינות של [[תשעה באב]] יאמרו ברחובה של עיר כקינה על [[חורבן בית המקדש]] ותוכנית הגירוש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13413 יוזמה: מחאה עממית רחבה בתשעה באב] באתר [[col]]}}

== מכון אוהלי שם ==
כשהוקם [[מכון אוהלי שם]] בשנת [[תשמ"ט]] נקרא על ידי הרב [[יוחנן גוראריה]] להצטרף למכון. במכון היה אחראי על עריכת הספרים, וכתיבת הספר "קיצור הלכות שבת" מ[[שולחן ערוך]] של [[אדמו"ר הזקן]] שהפך לרב מכר.

== ספריו ==
כתב וערך ספרים רבים, בעיקר בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]] והשקפה.

=== ספרים שכתב ===
* '''ספר המפתחות להמשך [[יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]''' - כתב בבחרותו ([[תשל"ח]]).
* '''קיצור הלכות שבת''' - ספר רב מכר בהוצאת [[מכון אוהלי שם]], יצא בשלוש מהדורות.

=== ספרים בעריכתו או שהגיה ===
;(רשימה חלקית)
*'''יחי המלך המשיח''' - ספר המבאר את [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] על פי הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כתב: [[שלום דובער וולפא|הרב שלום דובער וולפא]], בהוצאת המחבר, תשנ"ג.
*'''ספר סופר וסיפור''' - ספר התוקף את קונטרס "יתבררו ויתלבנו" של הרב [[יחזקאל סופר]], הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשנ"ו.
*'''הנקודה החב"דית''' - בהוצאת מכון ליובאוויטש של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*'''חקרי מנהגים''' - ב' כרכים. כתב: הרב [[יוחנן גוראריה]], הוצאת [[מכון אוהלי שם]].
*'''בן י"ג למצוות''' - ספר על ה[[בר מצווה]] בהוצאת [[צא"ח]], [[כפר חב"ד]]
*'''[[בין אור לחושך]]''' - יחסו של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[מדינת ישראל]] וה[[ציונות]], הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשס"ו.
*'''תומת ישרים תנחם''' - ספר התוקף בחריפות את ספרו של הרב יחזקאל סופר "במאי קמיפלגי", הרב וולפא, בהוצאת המחבר, תשע"ג.
*'''[[שולחן מנחם]]''' - סדרה בת 7 חלקים, לקט מתורת [[הרבי]] בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]], מסודרים בסדר חלקי ה[[שולחן ערוך]].
*'''הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים, מקורות ומנהגים''' - הוצאה מפוענחת וערוכה של הגדת הרבי המקורית, [[היכל מנחם]], [[תשע"ד]] (עורך שותף).

== משפחתו ==
;חתניו
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליח ורבה הראשי של [[קזחסטאן]]
* ר' יעקב מאיר מוזיקנט, [[כפר חב"ד]]
* ר' מאיר יחיאל רוזנברג, [[שליח]] בריאו ד'ה ז'נרו, ברזיל
* ר' יוסף יצחק ריינהולד מראשון לציון.
* ר' אברהם פייגעלשטאק מלוד.
;בניו
* ר' יוסף הורביץ צפת
* ר' מנחם מענדל הורביץ, צפת
* ר' שניאור זלמן הורביץ, כפר-חב"ד
*הת' משה הורוביץ.

== קישורים חיצוניים ==

;מאמרי דעה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66609 נטיעה בט"ו בשבט - מהי דעתו של הרבי?] באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] באתר {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54775 יום ירושלים בראייה של תורה] באתר {{col}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73714 מי התיר לנטוע בט"ו בשבט?] באתר {{col}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44168 על הבחירות בארץ הקודש] תשס"ט, באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44321 ואם האיחוד הלאומי יצטרפו לממשלה?] בעניין [[שלימות הארץ]] באתר {{אינפו}}
* [http://chabad.info/blogs/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94/ מתי אתם רגילים לעזוב את החתונה] באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הורוביץ, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]

ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)

2020-07-20T22:21:47Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור הרשב}}
'''ספר ה[[מאמר]]ים - [[אדמו"ר הרש"ב]]''' הינו סדרת ספרים המכיל את המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו.

==ספרי הסדרה==
*ספר המאמרים - תרמ"ג-תרמ"ה
*ספר המאמרים - תרמ"ו-תר"נ
*ספר המאמרים - תרנ"א
*ספר המאמרים - תרנ"ב-תרנ"ג
*ספר המאמרים - תרנ"ד
*ספר המאמרים - תרנ"ה-תרנ"ו
*ספר המאמרים - תרנ"ז
*ספר המאמרים - תרנ"ח
*ספר המאמרים - תרנ"ט - [[המשך רנ"ט|המשך המאמרים בשנת תרנ"ט]] נאמרו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] החל מ[[ראש השנה]] בשנת ה'[[תרנ"ט]].
*ספר המאמרים - תר"ס-תרס"ב
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק א'
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק ב'
*ספר המאמרים - תרס"ד
===ספר המאמרים - תרס"ה===
ספר המאמרים [[תרס"ה]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]].

מלבד המאמרים הבודדים, נדפסו בספר גם ההמשכים המשך ראש השנה [[תרס"ה]] והמשך [[חג השבועות]] תרס"ה, שנאמרו בשנת תרס"ה. המאמרים ד"ה "וידבר" וד"ה "אתם נצבים", הגיעו לידי [[קה"ת]] רק בשנת [[תשד"מ]] ונדפסו במהדורה השנייה. ד"ה "משכני" לא נמצא לעת עתה. בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, [[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות שנת [[תרס"ה]] והקדמת [[הרבי]] לממאר ד"ה "זכור תרס"ה". בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים למאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ב]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תש"פ]] יצא הספר במהדורה חדשה, בהשוואה ל[[כתב יד קודש]]ו של [[הרבי הרש"ב]], עם הערות והוספות; מהדורה זו נערכה על ידי הרב [[יהונתן דוד רייניץ]].

===ספר המאמרים - תרס"ו===
{{ערך מורחב|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו}}
ספר המאמרים - [[תרס"ו]], נקרא בשם '''[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]''', הוא [[המשך]] מאמרים החל משנת תרס"ו ועד סוף שנת [[תרס"ז]]. במאמרים אלו באים ענייני החסידות בביאור נרחב יחסית למאמרי שאר [[רבותינו נשיאנו]]. מבין מאמריו גופא, דיבר אדמו"ר הרש"ב במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו, בו באה [[תורת החסידות]] לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר.

===ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז===
בהמשך להוצאה החדשה והמתוקנת של [[המשך תרס"ו]] (ב[[תשע"א]]), הופיע ספר הכולל את המאמרים מהשנים [[תרס"ו]] ו[[תרס"ז]] שאינם חלק מה'המשך'. חלק מהמאמרים נדפסו בהוספות להוצאות הקודמות של ה'המשך'.

הספר נערך עם מראי מקומות וציונים (בידי הרב יהונתן דוד רייניץ), ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]].

נוספו לספר מספר שיחות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] מאותן שנים, וכן שיחות ורשימות רבות אודות ומשנים אלו. בסוף הספר באו פאקסימיליות ומפתחות.

===ספר המאמרים - תרס"ח===
[[תמונה:סח.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - תרס"ח]]
ספר המאמרים [[תרס"ח]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]]. המאמרים שהם חלק מ[[המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו]] לא נדפסו בספר.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימיליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, מאמרים שהם הוספה למאמרים שנדפסו בספר, ליקוט [[שיחה|שיחות]] משנת [[תרס"ח]] ו[[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למאורעות שנת [[תרס"ח]]. בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים במאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשמ"א]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ט]].

*ספר המאמרים - תרס"ט
*ספר המאמרים - עת"ר
*ספר המאמרים - אעת"ר
*ספר המאמרים - תער"ב-תרע"ו
{{ערך מורחב|בשעה שהקדימו תער"ב}}
*ספר המאמרים - עזר"ת
*ספר המאמרים - [[תרע"ח]]
*ספר המאמרים - עטר"ת
*ספר המאמרים - פר"ת
*ספר המאמרים - ליקוט (תרמ"ד-פר"ת)
==ספרים בנושא==

[[תמונה:ניצוצי דאח.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]
הקונטרס '''ניצוצי דא"ח''' (ב' חלקים) מבאר מושגים ב[[המשך תרס"ו]]. הקונטרס נכתב בסגנון רהוט ובו 48 עמודים הכוללים: סקירה כללית על 18 המאמרים הראשונים, מילואים בעניינים קשים וכלליים המבוארים ב[[המשך]] ו[[מפתח עניינים]].

הקונטרס יצא לאור על ידי [[מפעל החסידות]].
==קישורים חיצונים==
*הסידרה באתר [[HebrewBooks]]:
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ג־תרמ"ד־תרמ"ה'''|58844|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ו'''|31663|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ז'''|31671|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ח'''|31690|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ט'''|31651|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ן'''|31654|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"א'''|15893|ברוקלין תשמ"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ב־תרנ"ג'''|58845|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ד'''|31641|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ה'''|31642|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ו'''|31699|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ז'''|31674|ברוקלין תשד"מ|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ח'''|15692|ברוקלין תשנ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ט'''|58846|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ס־תרס"א־תרס"ב'''|58842|ברוקלין תשע"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – א'''|15911|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – ב'''|15962|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ד'''|31695|ברוקלין תשנ"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ה'''|31680|ברוקלין תשמ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''יום טוב של ר"ה – תרס"ו'''|58811|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ו־תרס"ז'''|58847|ברוקלין תשע"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ח'''|31640|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עת"ר'''|58838|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים אעת"ר'''|31688|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תער"ב־תרע"ו'''|38858|ברוקלין תשמ"ו|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עזר"ת'''|58836|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרע"ח'''|31678|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עטר"ת'''|58837|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים פר"ת'''|31633|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)

2020-07-20T22:19:45Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור הרשב}}
'''ספר ה[[מאמר]]ים - [[אדמו"ר הרש"ב]]''' הינו סדרת ספרים המכיל את המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו.

==ספרי הסדרה==
*ספר המאמרים - תרמ"ג-תרמ"ה
*ספר המאמרים - תרמ"ו-תר"נ
*ספר המאמרים - תרנ"א
*ספר המאמרים - תרנ"ב-תרנ"ג
*ספר המאמרים - תרנ"ד
*ספר המאמרים - תרנ"ה-תרנ"ו
*ספר המאמרים - תרנ"ז
*ספר המאמרים - תרנ"ח
*ספר המאמרים - תרנ"ט - [[המשך רנ"ט|המשך המאמרים בשנת תרנ"ט]] נאמרו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] החל מ[[ראש השנה]] בשנת ה'[[תרנ"ט]].
*ספר המאמרים - תר"ס-תרס"ב
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק א'
*ספר המאמרים - תרס"ג חלק ב'
*ספר המאמרים - תרס"ד
===ספר המאמרים - תרס"ה===
ספר המאמרים [[תרס"ה]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]].

מלבד המאמרים הבודדים, נדפסו בספר גם ההמשכים המשך ראש השנה [[תרס"ה]] והמשך [[חג השבועות]] תרס"ה, שנאמרו בשנת תרס"ה. המאמרים ד"ה "וידבר" וד"ה "אתם נצבים", הגיעו לידי [[קה"ת]] רק בשנת [[תשד"מ]] ונדפסו במהדורה השנייה. ד"ה "משכני" לא נמצא לעת עתה. בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, [[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות שנת [[תרס"ה]] והקדמת [[הרבי]] לממאר ד"ה "זכור תרס"ה". בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים למאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ב]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תש"פ]] יצא הספר במהדורה חדשה, בהשוואה ל[[כתב יד קודש]]ו של [[הרבי הרש"ב]], עם הערות והוספות; מהדורה זו נערכה על ידי הרב [[יהונתן דוד רייניץ]].

===ספר המאמרים - תרס"ו===
{{ערך מורחב|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו}}
ספר המאמרים - [[תרס"ו]], נקרא בשם '''[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]''', הוא [[המשך]] מאמרים החל משנת תרס"ו ועד סוף שנת [[תרס"ז]]. במאמרים אלו באים ענייני החסידות בביאור נרחב יחסית למאמרי שאר [[רבותינו נשיאנו]]. מבין מאמריו גופא, דיבר אדמו"ר הרש"ב במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו, בו באה [[תורת החסידות]] לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר.

==ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז==
בהמשך להוצאה החדשה והמתוקנת של [[המשך תרס"ו]] (ב[[תשע"א]], הופיע ספר הכולל את המאמרים מהשנים [[תרס"ו]] ו[[תרס"ז]] שאינם חלק מה'המשך'. חלק מהמאמרים נדפסו בהוספות להוצאות החדשות של ה'המשך'.

הספר נערך עם מראי מקומות וציונים (בידי הרב יהונתן דוד רייניץ), ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]].

נוספו לספר מספר שיחות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] מאותן שנים, וכן שיחות ורשימות רבות אודות ומשנים אלו. בסוף הספר באו פאקסימיליות ומפתחות.

===ספר המאמרים - תרס"ח===
[[תמונה:סח.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - תרס"ח]]
ספר המאמרים [[תרס"ח]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. ה[[מאמר]]ים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]]. המאמרים שהם חלק מ[[המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו]] לא נדפסו בספר.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימיליה מכתי"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, מאמרים שהם הוספה למאמרים שנדפסו בספר, ליקוט [[שיחה|שיחות]] משנת [[תרס"ח]] ו[[שיחה]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למאורעות שנת [[תרס"ח]]. בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים במאמרים - בעריכת [[הרבי]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשמ"א]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ט]].

*ספר המאמרים - תרס"ט
*ספר המאמרים - עת"ר
*ספר המאמרים - אעת"ר
*ספר המאמרים - תער"ב-תרע"ו
{{ערך מורחב|בשעה שהקדימו תער"ב}}
*ספר המאמרים - עזר"ת
*ספר המאמרים - [[תרע"ח]]
*ספר המאמרים - עטר"ת
*ספר המאמרים - פר"ת
*ספר המאמרים - ליקוט (תרמ"ד-פר"ת)
==ספרים בנושא==

[[תמונה:ניצוצי דאח.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]
הקונטרס '''ניצוצי דא"ח''' (ב' חלקים) מבאר מושגים ב[[המשך תרס"ו]]. הקונטרס נכתב בסגנון רהוט ובו 48 עמודים הכוללים: סקירה כללית על 18 המאמרים הראשונים, מילואים בעניינים קשים וכלליים המבוארים ב[[המשך]] ו[[מפתח עניינים]].

הקונטרס יצא לאור על ידי [[מפעל החסידות]].
==קישורים חיצונים==
*הסידרה באתר [[HebrewBooks]]:
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ג־תרמ"ד־תרמ"ה'''|58844|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ו'''|31663|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ז'''|31671|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ח'''|31690|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרמ"ט'''|31651|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ן'''|31654|ברוקלין תשס"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"א'''|15893|ברוקלין תשמ"ז|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ב־תרנ"ג'''|58845|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ד'''|31641|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ה'''|31642|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ו'''|31699|ברוקלין תנש"א|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ז'''|31674|ברוקלין תשד"מ|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ח'''|15692|ברוקלין תשנ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרנ"ט'''|58846|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תר"ס־תרס"א־תרס"ב'''|58842|ברוקלין תשע"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – א'''|15911|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ג – ב'''|15962|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ד'''|31695|ברוקלין תשנ"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ה'''|31680|ברוקלין תשמ"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''יום טוב של ר"ה – תרס"ו'''|58811|ברוקלין תשע"ח|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ו־תרס"ז'''|58847|ברוקלין תשע"ד|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרס"ח'''|31640|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עת"ר'''|58838|ברוקלין תשע"ב|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים אעת"ר'''|31688|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תער"ב־תרע"ו'''|38858|ברוקלין תשמ"ו|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עזר"ת'''|58836|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים תרע"ח'''|31678|ברוקלין תשס"ג|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים עטר"ת'''|58837|ברוקלין תשע"ה|ללא}}
**{{היברובוקס||'''ספר המאמרים פר"ת'''|31633|ברוקלין תשמ"ט|ללא}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

שיחה:ישראל מרוז'ין

2020-07-17T03:34:59Z

אויפעפענען:

למה 'ישראל מרוז'ין' צ"ל '''רבי''' ישראל מרוז'ין--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 11:10, 24 בספטמבר 2017 (UTC)

==יום הולדתו==
בסוף הערך מובא שאמר הרבי שיום הולדתו הוא - כ"ח תשרי! בראש הערך מובא תאריך אחר [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 03:34, כ"ה בתמוז, ה'תש"ף 03:34, 17 ביולי 2020 (UTC)

מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)

2020-07-17T03:29:11Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור האמצעי}}
'''מאמרי אדמו"ר האמצעי''' היא סדרת ספרים, של מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]].

סדרה זו כוללת כחמשה עשר ספרים על התורה{{הערה|כרך אחד על חומש בראשית, שני כרכים על שמות, שני כרכים על ויקרא, חמשה כרכים על במדבר, וארבעה על דברים.}} וספר אחד על נביאים וכתובים.

מלבד זאת כוללת הסדרה את הספרים הבאים: הנחות - תקע"ז, שני כרכים ובהם דרושי חתונה, קונטרסים, וד"ה דור לדור.

== הוצאת הסדרה ==

בהתוועדות [[יו"ד כסלו]] [[תשמ"ה]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ב ע' 778 ואילך.}} הורה [[הרבי]] להתחיל להדפיס את מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הנמצאים בכתב-יד וטרם נדפסו. הרבי הורה להתחיל ממאמרי ספר ויקרא {{הערה|זאת מאחר שרוב מאמרי בראשית ושמות נדפסו כבר בספרי [[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]].}} שנדפס ב[[ב' ניסן]] באותה שנה. במשך השנים הבאות עד שנת [[תנש"א]] הודפסו שאר הספרים (מלבד הספר ובו ההנחות משנת תקע"ז שהודפס ב[[תשנ"ד]]).

בשנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ו]] הופיעו רוב הספרים בהוצאה שניה ומתוקנת עם הוספות רבות.

== קישורים חיצונים ==
===טקסטים באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|חב"ד לייבורי]]===
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/index.htm הנחות - תקע"ז]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/index.htm דרושי חתונה (חלק ב')]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/index.htm קונטרסים]

===הספרים באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]===
*[https://hebrewbooks.org/15999 בראשית] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15850 שמות א] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15932 שמות ב] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15955 ויקרא א] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15996 ויקרא ב] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15823 במדבר א] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15989 במדבר ב] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15948 במדבר ג] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15890 במדבר ד] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15846 במדבר ה] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15919 דברים א] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15889 דברים ב] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15905 דברים ג] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15923 דברים ד] {{*}} [https://hebrewbooks.org/16048 נביאים, כתובים] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15891 דרושי חתונה א] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15939 דרושי חתונה ב] {{*}} [https://hebrewbooks.org/16042 קונטרסים] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15960 הנחות - תקע"ז] {{*}} [https://hebrewbooks.org/19794 ד"ה דור לדור]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

שיחה:פרסום גאולה ומשיח

2020-07-17T03:28:09Z

אויפעפענען:

ודאי שמת לב שקיימים ערכים ששייכים לנושא זה (ממילא חשוב שבערך זה לא יחזור על עצמו דברים ששייכים לערכים האחרים אחרי זה ליצור הפניות בערכים המתאימים) [[בשורת הגאולה]], [[לחיות משיח]], [[השליחות היחידה]](ערך רדוד לדעתי וחסר משמעות), [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] ועוד ועוד. עבודתך נהדרת, עלה והצלח.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:15, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

בעיקרון, רובו של הערך כבר נמצא במרחבי החב"דפדיה אבל לא מסודר בכלל - למשל [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|פרסום זהותו של משיח]], [[יצחק שפרינגר#פרסום משיח בעיתונות|פרסום משיח בעיתונות]], [[עיתון#ביאת משיח בעיתונים|ביאת משיח בעיתונים]], ועוד המון... ואני מרכז את כל החומר לערך אחד מרכזי. כמובן שבסופו של דבר ניתן יהיה להוסיף הפניות לשאר הערכים השייכים. בכל אופן לא חושב שזה ייצור כפילות, ואם כן - תעיר לי כשאסיים את הערך ואעלה אותו בקרוב ממש בל"נ.

(אגב, לא הבנתי איך ייתכן שהערך הזה נעדר מבימת חב"דפדיה עד היום. בסוף גיליתי שהיה ערך כזה ונמחק בגלל היותו מטופש למדי - ראה [[שיחה:פרסום משיח|כאן]]. אך בכל אופן בודאי שהמצב הנתון - בו "פרסום משיח" מפנה ל"פרסום זהותו של הרבי כמשיח" - הוא מוזר בעליל. עם כל הכבוד לפרסום זהותו, מגיע לנושא הזה ערך יותר מקיף).

יישר כח! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:34, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== תמונות ==

במסגרת הוספת התמונות חיפשתי בנרות תמנה חופשית של חלוקת דולרים עם כתב הCNN, או עם החולצות של המטה העולמי, או עם האלבום פרסום משיח במגדל העמק - ולא מצאתי. מי שיוכל למצוא ולהעלות, תע"ב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:06, ל' בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תמונות ==

צריך להעביר את התמונות האלה מתשנ"ג לאחרי זה, זה פשוט לא קשור שם.
[[קובץ:שלט איילון.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|left|thumb|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מכון ממש]]]]
[[משתמש: חלוקת קונטרסים|יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] 00:37, 23 ביולי 2018 (IST)
:{{בוצע}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:42 • כ"ז באייר ה'תש"ף

==אירועי חורף תשנ"ג==
(א) בנוגע להודעת אגו"ח משבט תשנ"ג, שכידוע ומפורסם אושרה בנוסחה ע"י הרבי (וכפי שהעיד גם זלמן גורארי' במכתביו שהופיעו באינפו "שנתאשרה מכ"ק", ומצאתי כעת שדובר בזה בהשגח"פ בשיחת ערך הרבי מלך המשיח) והדברים עתיקים - כך שאיני מבין כלל מה טעם נמחקה הוספתי הטריוויאלית [" עצמשאף אם נסכים להמשך דברי רשז"ג שם, שמוכרחים לומר (גם ללא כל ראי' מהקודש) שאין לאישור זה שייכות לעניני משיח, ובזה הוא "שקר וזיוף ושקר בשמא דמלכא" - אין טעם להתעלם כאן מ"תנועות צדיקם בנושא זה!],

עם זאת, מאחר שלכשתדוק אין קשר בין סיפור זה לנושא הערך, ובכלל תועלת לקורא אין בו (וכפי שכבר העירני בפרטיות א' מחשובי המשתמשים) - הורדתי כל סיפור ההתנגדות כליל. ואשמח לשמוע דעתכם [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 20:04, ט"ז באייר, ה'תש"ף 20:04, 10 במאי 2020 (IST)
:"א' מחשובי המשתמשים" קצת נסחפת.. כולם ברורים, כולם חשובים, כולם גיבורים.. אני בהחלט מצטרף להורדת הפוליטיקה הרדודה הזו מערך ענייני. בויקפדיה בחיים לא היו נכנסים לזוטי זוטות אלו שממש לא שייכים לעניינו של הערך. ואגב, ר' אויפעפענען, המחאה של התמימים הייתה על הקשר הפרסום ולא על תוכנו שהוצג כביטול והתנערות של חב"ד ממודעות היחי המלך המשיח שבאישור הרבי--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:40, ט"ז באייר, ה'תש"ף 20:40, 10 במאי 2020 (IST)
::לא שמעתי מעולם שהמודעה היתה מנוחסת לעיני הרבי וגם מה שכתוב בשיחת הערך הרבי כמלך המשיח אין לזה מקור אלא הוא כותב שזה נמצא במכתב של הרב גוראריה שהובא בספר ימי בשורה וצריך לקרוא בין השורות כדי לראות את זה.. ובפרט שהוא מביא את זה בין כמה הערות אחרים שכפי שאתה יכול לראות בהמשך השיחה שם הם לאו דווקא נכונים. אם אתה חושב שזה לא קשור זה ענין אחר שניתן לדון עליו (לפני שאתה מוחק את הקטע) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף

::::רק עכשיו שתי ליבי לכך שהחזרת את הסיפור הזה. באמת שאני לא מבין: איך למען השם קשור כל הסיפור המסורבל (והמסולף) הזה לערך??

לענין אישור הרבי: המכתב של רז"ג נמצא באינפו (בתוך כתבה של עורך הספר ימי בשורה שלא מצאתי' כעת), שם איתא בפירוש כמדומני ג' פעמים (!) [רק בסגנונו המעט מוזר, במחילה] שהמודעה אושרה ע"י הרבי (ואח"כ ראיתי - ותודה להחייל - שגם במחאת התמימים נתנו לזה מקום). ובפשטות אין לזה סתירה למודעת שפרינגר שאושרה ע"י נשיא אגו"ח עצמו. וע"ז גופא הייתה מחאת רז"ג והתמימים, שהיו שקישרו זאת גם עם שפרינגר ופשוט.

בנוגע להשמצתך על המשתמש שהביא את זה בשיחת הרבי מלך המשיח - איני יודע מה אתה סח, כל פרטי ששת המענות שהביא שם הינם ידועים עתיקים ו(כמעט) מדויקים. זה שבימי בשורה, בי"מ, אינפו, ועד למקום קדוש זה הם מושמטים - הא גופא קשיא הכי נפלאה! [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 11:53, כ"ד באייר, ה'תש"ף 11:53, 18 במאי 2020 (IST)
:כמו שכתבתי גם אותו משתמש בשיחה שם כותב שצריך להבין את זה מבין השורות היינו שזה לא כתוב במפורש. אם זה אכן היה, מה הסיבה שלא אמרו את זה באותו זמן לתמימים שיצאו נגד אגו"ח? קשה לקבל דברים שמתפרסמים אחרי ג' תמוז כשהיה להם סיבה טובה לפרסם את זה לפני. ובנוגע ל'השמצתי' עיין [https://chabad.info/magazine/496613/ כאן] ותראה שמה שהוא כותב בסעיף 4 זה שטויות ובקישור הוא מסביר בפירוש מה היה הסיפור בסעיף 5 ובאופן כללי על שאר הסעיפים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:03 • כ"ד באייר ה'תש"ף

::::משום מה אינך עונה לענין כלל. ראשית פתחתי בתמיהה על עצם קיומו של הסיפור הזה המשתרע על 2-3 פסקאות וכולו השמצה זולה ללא תועלת (ובלא הוספת האישור - אף מסולפת באופן מחריד!). ע"ז לא הגבת. ואבקשך שוב להסירו.
:::::שוב לענין האישור, כותב השורות ראה בשבוע שעבר את מכתב הרב שפרינגר (אך לא מוצא כעת את הכתבה באינפו והספר ימי בשורה אינו תח"י ת"ל, אולי יש לך). בו הדברים כתובים "באותו זמן" בצורה ברורה (רק בסגנון שקצת מקשה ל(מי שלא רוצה ל)הבין). עוד יותר: בתחלת [[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46|מחאת התמימים]] הביאו זאת ג"כ בפירוש (רק עם קצת פחות אמון באגו"ח מאשר רז"ג, מטבע הדברים). הכל "מאותו זמן".
::::::לענין רש"ב וולפא, נפלא שהוא יודע "להסביר בפירוש" את כל מה שלא נוח, ואני מכיר זאת על פה, אך כל ההסברים לא ישנו פסיק אחד מ"מילתו על לשוני" הברורה, המראה בבירור שגם בתנש"א היה ברור שפרסום זהותו עלול להרחיק. גם אם אפשר לסובב את האצבע ולהראות (כמובן רק אחרי ש"יש האומרים" שהיו "פה ושם" "גם" תשובות שליליות...) שינויים '''בניסוח''' התשובות מתנש"א המראים על הקלות במינוני החומרה - הרי שבלא המענה השלילי שקדם לחיובי נראה הסיפור כחוכא ואיטלולא ממש! [והראי', שעד שהגיעו אותם מצטטים מרושעים (רמ"מ ברוד למשל) - התשובה הגיעה ללא שום הקדמה! "יחליפנו במכורך" ותו לא! ותראה כמה פשקווילים שמתם בערך ברוד רק בגלל שהעז לגלות את הסוד האפל.. והייתי ממליץ לעיין בכ"ז ב[[https://drive.google.com/file/d/12MPNv9ZxdKXbPp4cfZ0_xmsZRuoYngEW/view?usp=sharing|מכתב זה]]]. לענין ההסבר ש"מסביר את כל הסעיפים": ידוע ומפורסם שאין מקור '''אחד''' שמוכיח הסבר כזה או דומה לו, ומקצת עיון שלי בכמה מענות והקשרם - נראה שהדברים לא עולים בשום קנה עם העובדות (ראה גם במכ' הנ"ל). ניתן לדון גם בזה אם תרצה.
:::::::במחילה, ואת והב בסופה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 19:41, כ"ד באייר, ה'תש"ף 19:41, 18 במאי 2020 (IST)
::::::::בתור הקדמה, חלק מתפקיד ערך זה הוא להסביר את דעת הרבי בנושא פרסום משיח. סיפור זה מבהיר את ענין הפרסום ואין שום סיבה להורידו. הסיפור הוא לא השמצה זולה אלא הגיע על מנת להוסיף נפח חיובי להיתר הפרסום (ואם אתה ממש רוצה אתה יכול להסתכל עליו כביקורת). עכשיו אני רואה שבמחאה של התמימים הם אכן מזכירים את זה בתור 'כפי דבריהם' וכנראה שזה היה (אם זה באמת היה) בחשאי מבלי שאף מזכיר או אחר יהיה באיזור ויוכל להוות הוכחה לדבר. המקור לסיפור במלואו שיחפשת מחב"ד אינפו מופיע בערך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 והנה הוא]. הסיפור מובא בהרחבה ולא מצאתי בו שום איזכור לאישור (שידעו או שנודע לאחר מכן) מהרבי לאגו"ח. לגבי הרב וולפא, אתה טוען שאתה מכיר את זה בעל פה אבל כנראה שלא מספיק כי הוא מסביר גם את טענתך זו, הוא לא מצביע רק על שינויים בניסוח התשובות של הרבי אלא גם על אופן שאלת השואל וע"ש. אגב, התשובה השלילית הגיע למיטב ידיעתי לאחר שהרב ברוד נכנס לסיפור ולא לפני. עיינתי במכתב שהבאת ולא אתפלא אם זה מה שהוא כתב מלבד זה שהוא לא ממש מסביר את דעת הרבי בנוגע לפרסום משיח אלא יותר אומר את פרשנותו לדברים ואשמח אם תאמר לי מי זה ר' זלמן המובא שם ומה הוא כתב. אני לא יודע מה אתה רוצה אבל הרב וולפא מסביר במדוייק את התשובה לכל הסעיפים ואם אתה מכיר קצת את המענות (אם לא אתה יכול לראות בערך) וכפי שכתבת אפילו עיינת בהם אז ודאי שאתה מכיר את ההסבר שלו. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:26 • כ"ה באייר ה'תש"ף
::::::ראשית בנוגע לדבר שאין בו מחלוקת, תודה על הכתבה שחיפשתי. אכן מופיעים שם מכתבי רז"ג, אך כמו שכתב אותו משתמש, לא זכינו לפענוח ממשיח פריד... אבל אם קצת תשקיע ותאמץ עיניך תראה מיד שבשני המכתבים מופיע לגבי המודעה עצמה שהיא (א) "נתאשרה מכ"ק" (זה בשורה ראשונה במכתב הראשון), (ב) "טובה ונתאשרה מכ"ק", (ג) "מכתב שהיה לפני כ"ק הוא קודש" (כך כותב בשם רחי"ק). והוא מוסיף "אבל" - למה קישרו את זה למודעת המשיח של שפרינגר, וכל הסיפור עם העיתונים שם. לענין מזכירים שיעידו - בפשטות מספיק רחי"ק, ואין מישהו שיכול לערער עליו כפשוט (ושוב, אף אחד לא באמת ערער, אפי' לא התמימים). [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 12:40, כ"ה באייר, ה'תש"ף 12:40, 19 במאי 2020 (IST)
:::::::::עדין לא מצאתי את הספר ימי בשורה. בכל אופן תיקנתי בערך עם המקור למכתב של התמימים ואני מקווה למצוא אותו יותר ברור. מהמחאה של התמימים ברור שהם עירערו על דברי הרחי"ק. אגב, הפסקה מנוסחת בצורה מאוד עדינה וללא שמות כך שלא הייתי מכנה אותה כ'השמצה' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:04 • כ"ה באייר ה'תש"ף
:::::::::::לא צריך את ימי בשורה בכתבה שהבאת מאינפו יש את הצילומים של מכתב רז"ג [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:07, כ"ה באייר, ה'תש"ף 16:07, 19 במאי 2020 (IST)
::::::::::::הענין שכשרחי"ק אומר שיש הסכמה מהרבי זו לא "טענה", אלא עובדה - בדיוק כמו מכתב ריל"ג ממנו כל האישור [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:09, כ"ה באייר, ה'תש"ף 16:09, 19 במאי 2020 (IST)
::::::::::::בנוגע למענות, המכתב שהבאתי לך זה משהו שכתב ר' שמואל אבצן (לא ידוע כאנטי גדול) בקיץ תשע"ז לר' זלמן ליבעראוו בהמשך לאיזה ויכוח, אני אישית נהניתי מאד. אבל גם בלעדיו, עם קצת עיון במענות רואים שהכל המצאות, הן התיאוריה שהכל לפי אישים ומידת רצינותם (לדוגמא, רי"ד נחשון ורש"ב וולפא קיבלו את כל סוגי המענות), והן התיאוריה שזה לפי כמה שמגיע מלמטה למעלה (לדוגמא, ר"ד אליעזרי ור"ע שוחט הביאו פשוט שתי אפשרויות בסברא והרבי בחר, ועוד ועוד). ובכלל תיאוריית התקופות (ראה גם במכתב הנ"ל). ויש הרבה להאריך. ולהעיר שהסיפור של וולפא עצמו שהוא מגולל שם באריכות (גם בלי השלמות ברוד!) הוא המקור הכי מובהק לכך שהרבי מעולם לא "חזר בו" מכך שכשזהות משיח עלולה להרחיק מחסידות יש לוותר עליה ואכ"מ. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:33, כ"ה באייר, ה'תש"ף 16:33, 19 במאי 2020 (IST) הידעת שלאחר קבלת המענה די"ג אד"ר תשנ"ב צלצל רשב"ו לברוד באמרו "הרבי מחזיר אותנו לימי תשד"מ"? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:37, כ"ה באייר, ה'תש"ף 16:37, 19 במאי 2020 (IST)
:::::::::::::[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]]: אינני נכנס לגופו של דיון וגופו של טיעון, אבל מאין הביטחון הגדול שאין אחר דברי רחי"ק כלום ("ואין מישהו שיכול לערער עליו כפשוט")? בתשנ"ג? לכתוב דברים שערורייתיים ולהוסיף אחריהם "כפשוט" לא מוסיף להם מהימנות... ועוד דבר: אתה החלטת מה זה "סוגי המענות", אבל ידוע כבר מה הרבי אומר על סיווגי מענות ושקילתם בפלס... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 17:53, כ"ה באייר, ה'תש"ף
::::::::::::::לא הבנתי, ריל"ג יותר נאמן בתשנ"ג? הדבר עליו כתבתי כפשוט הוא שפינטו גרינברג עם כל הכבוד לא יכול להתווכח (והוא אכן לא התווכח) עם רחי"ק עפ"י סברתו האישית מה הרבי ענה (כי גם אני עפ"י סברתי לא הייתי מאשר את מודעות שפרינגר..). ומה אומר הרבי על סיווגי מענות ושקילתם בפלס (שזה בדיוק מה שעושה רשב"ו)? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 18:07, כ"ה באייר, ה'תש"ף 18:07, 19 במאי 2020 (IST)
{{שבירה}}{{א|אויפעפענען}}, אתה מדבר על המכתב בכ"א טבת נ"ג? אני לא רואה שם שום קשר לאגו"ח. אחד שיש לו אינטרס אישי בפרסום לאו דווקא שהייתי מאמין לו ובדיוק כמו ששאר התמימים שם עשו שזה היה (כפי שאתה יכול לראות בקישור) גם כאלו שהיום אנטים גדולים. וזה מבלי להיכנס לסיפור הפיטורים של הרחי"ק וכו' - לא שייך לבימה זו. שמואל אבצן ידוע האנטי גדול ואני יודע שזו הדעה שלו. אתה אומר דברים מהשפה ולחוץ כנראה שאף פעם לא ראית את המענות או שלא ראית את הכתבה שהעליתי או שאתה בגדר של יודע את ריבונו וכו' יכול להיות שאתה עושה את זה מתוך תמימות אבל אחד תמים בד"כ לא אומר 'עם קצת עיון במענות..' כי עם קצת עיון במענות ובכתבה תראה שהוא מדבר גם על המענות השליליות שהוא קיבל והוא לא מסתיר כלום הוא רק מסביר ואפילו אבצן אומר שאין לו בעיה עם כל הבנה אחרת או פירוש אחר במצב בלבד שיתייחסו לדברי הרבי (ואגב, הוא גם אומר שכן יש שינוי בתקופה בהתייחסות הרבי אבל מסיבה אחרת). ולגבי מכתבים של אנשים אחרים כמו שהוא כותב בכתבה (ואני מרגיש שאני חוזר עליה בעל פה) זה כי הם שאלו/נתנו שתי סברות וכך לא הדרך לקבלת המלכות שצריכה לבוא מהעם דווקא. לזרוק 'הכל המצאות', 'תאוריית התקופות' זה מאוד קל אבל בא תנסה להסביר לי דבר אחד שבאמת רואים בו את ההיפך ממה שהרב וולפא אומר (כמובן שלפני כן תקרא מהכתבה 'בעיון' את מה שהוא אומר). גם וולפא לא אומר שאין סיכוי שפרסום זהות משיח ירחק מחסידות אלא שרואים שגם בריחוק יש שינוי (הקלה ב3 פרטים כמדומני וע"ש) ובפרסום לא צריך לשאול כי זה צריך להגיע מהעם (וכן רואים מ'''כל''' המענות של הדיווחים). ואני מכיר את הסיפור של ברוד וזה לא נכון לומד שוולפא מכחיש את זה (כמו שאתרי האנטים כותבים) כי הוא מספר את הסיפור המלא בכתבה ומראה שבתשובה להשמיט קטעים כעצת ידידים גופא יש הקלה בדברי הרבי. אני אכן מכיר את הגירסה של ברוד. להשוות את עצמך לרחי"ק זה לא כבוד גדול ולאסור פרסום מודעות שקיבלו מענה חיובי מפורש מהרבי זה כבר גובל בטימטום (ואני בטוח שדעתו של אבצן תהיה במקרה כזה שצריך לפרסם). כמו שכתבתי הוא לא החביא שום מענה לפרסם את כל המענות אליו בכתבה הנ"ל. אבקש ממך לדון לגופו של ענין ולא לדבר באויר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:11 • כ"ו באייר ה'תש"ף
:המענה לוולפא 'מכבר עניתיו' באד"ר נ"ב נכתב למישהו שלא הציג נשי צדדים והיה משיחיסט חי מאד, ואעפ"כ קיבל שלילה נחרצת. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 04:58, 20 במאי 2020 (IST)
::לפי הכתבה זה דווקא נראה שהוא כן שאל ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:35 • כ"ו באייר ה'תש"ף
::::מכללות דבריך נראה שהרבה השתדלות להבין את דבריי לא הייתה כאן, וכנראה באשמתי. קשה לי מאד לכתוב גם ברור וחד וגם בקיצור, ולכן אבקשך במאד לשים לב:
א. הרבה אינטרסים היו גם לריל"ג בפרט באותו זמן (ואני לא הולך לקשר אותך לכתבי הפלסתר בנושא), וזה לא מונע מאף אחד לצטט את עדויותיו, וכל מענה מודעות שפרינגר (מהמענות הבודדים לגבי פרסום ממש) תלוי ועומד על מכתב אחד שלו. ולא שכחתי את סיפור "מלך המשיח" בבשורת הגאולה, כשעוד לפני ג' תמוז(!) הוא מספר לר"נ שפירא (במנ"א נ"ג) שיש אישור חופשי, ולחיים שאול ברוק (בטבת נ"ד) שלא היו דברים מעולם (שלא לדבר על מבוך הסתירות בנושא לאחר ג' תמוז). - אני עכ"פ לא שמעתי שעל רחי"ק הצליחו למצוא דברים כיוצא.

ב. שוב, '''אף אחד''', לא רז"ג (מן הסתם עיינת כבר בצילום) ולא התמימים, לא מכחיש את עצם האישור למודעה של אגו"ח, שמטרתה הייתה - ואני לא מתבייש בזה - לצמצם את הפרסומים הלא אחראים שרבו מאד באותו זמן, ובפרט בנושא זהות משיח (- כי, שוב, גם אם על פי סברות כרסם וכאבי בטנם דאז היה 'מוזר' שהרבי נותן מענה כזה, ורחי"ק היה חשוד בעיניהם בשוחד מרמה והפרת אמונים - הרי שעפ"י סברות כריסי שלי, 'מוזר' שהרבי משנה מהקו שלא לרחק, וריל"ג הוא טיפה'לה כנ"ל, ואעפ"כ אני '''לא''' מערער על המענה לשפרינגר). טענתם הייתה שמאחר שכתוצאה ממודעת אגו"ח לא הסכים עיתון אחד או שנים להכניס את המודעה של שפרינגר '''שאושרה''' ע"י נשיא אגו"ח - הרי שהם מורדים במלך וכו'. וטענה '''זו''' נראית (על פניו - ללא שמיעת הצד השני) טענה מוצדקת לגמרי. -- אמשיך אח"כ -- [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 15:31, כ"ו באייר, ה'תש"ף 15:31, 20 במאי 2020 (IST)
:א. בכל השנים סמכו על ריל"ג ב100% עד שנהיה משהו אישי נגדו.. ובסופו של דבר הוא אמר שכן היה אישור להדפסה עם מלך המשיח (תשע"ה כמדומני). אגב, אשמח לקבל מקור לסיפור הריל"ג לחיים שאול ברוק. על רחי"ק לא צריך לספר שקרים אפשר לראות במוחש את המושחתות וכו' (לא יודע אם כאן המקום..) ואתה יכול לראות ממכתב הרז"ג עצמו.
:ב. גם הרז"ג וגם התמימים הסתפקו באמיתיות המענה לרחי"ק ואתה יכול לקרוא שוב את מכתבם. זה שלא פסלו לגמרי זה כי הם לא ידעו ואיך הם יכולים לפסול משהו שהם לא יודעים. איך אתה קורא לדבר שהרבי הסכים תפרסמו 'פרסומים לא אחראים'? כל הנושא כאן זה על אי נתינת אישור לרב שפרינגר להוציא משהו שהרבי עצמו הסכים להוציא, זה אבסורדי לומר ש'גם אני הייתי עושה כך' או 'פרסום לא אחראי' וכד' תחשוב איך היית מתייחס לזה באותה תקופה - לפני שנהיית אידיאולוג.. זה לא 'סברות כרסם וכאבי בטנם' (שאתה נוהג לכנות כל מי שלא מסתדר עם האידיאולוגיה שלך) לחשוב שהרבי לא נתן שני מענות סותרים - זה ההגיון הכי פשוט אומר. ובסוף ענית לעצמך - "סברות כריסי שלי, 'מוזר' שהרבי משנה מהקו שלא לרחק" - כנראה שזה לא מרחק (או שקשה לחשוב כך כי זה נגד כל האידיאולוגיה..), ובמיוחד שלטענתך אתה לא מערער על שני המכתבים כך שמעניין מאוד מה הסיבה שאם זה היה תלוי בך לא היית מסכים לפרסום. זה לא 'עיתון אחד או שנים' אלא פסק שאסור לפרסם את שמו או תמונתו של הרבי בכל עיתון שהוא בלי אישור מאגו"ח. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:52 • כ"ו באייר ה'תש"ף
:::::::::נו נו, בנושא המענה לאגו"ח נראה שאתה מתעקש לא להבין (או שיש לי בעיה ממש מפחידה בהסברה). אז במה ששאלת על הסבר וולפא אציג לך חלק מהשאלות שאני לא מבין... ואדרבא יתכן ותחכימני.

- ואקדים ש(א) אכן לא עושים פלפולים כאלה במענות פרטיים, אבל מאחר שנראה שה'סתירה' בכ"ז מפריעה לרב וולפא, ומכריחה אותו לחדש יסוד מסוים, אז צריך לנסות להבין אותו בשכל אנושי.. (ב) מאותה סיבה, איני דן כאן כלל בעצם השאלה אם מותר לפרסם, אלא על נכונות התיאורי' אותה התעקש בעל הקונטרסים להכניס להערת שוליים בערך -
ובהקדם שאת מה שאומר הרב וולפא אפשר להבין בכללות בשני אופנים, עכ"פ כך אני הבנתי:

[א] בשנות הלמ"דים והמ"מים נושא זהות משיח יכל להרחיק, ולכן הוא נאסר; בתנש"א עם התקדמות העולם לגאולה (או "התגלות משיח") - העולם מוכן לקבל הכל, וזו הסיבה לשינוי - כי פשוט אין חשש. אַיי למה ("יש טוענים" ש)הרבי לפעמים אסר? כי לא לענין שקבלת המלכות תבוא מלמעלה למטה, זה צריך לבוא ממך בלבד, ורק אז יש בזה ענין. (כך זכור לי שהבנתי פעם מקריאת ראיון עם גיסו הגרי"י ווילשאנסקי שליט"א).

- וכאן מזדעק הבן תם: (א) הרי ברוב המענות השליליים הרבי כותב בפירוש נימוק '''מסוים''', האם ניתן להסתכל רק על התשובה ולהתעלם מהנימוק? (ב) יהודי עוסק בקבלת המלכות, רק שזה מגיע מלמעלה וככפיה - האם זה מצדיק מענות חריפים כ"כ ("באם ח"ו . . מוטב שיסגרו המכ"ע לגמרי", "כפשוט מופרך לגמרי", "נענע בראשו '''בחזקה''' לשלילה")? אם אי"ז מזיק מה כ"כ נורא?! (ג) ובכלל, ראינו בחוש שגם בתנש"א-תשנ"ד הענין הזה הרחיק בלי סוף! ועוד ועיקר: הרבי עצמו כתב אז שזה עדיין עלול להרחיק! (במענות לוולפא, וכן משמע גם מהמענה לשמואל שמואלי, ועוד).

[ב] בנושא ההרחקה דבר לא השתנה, אבל באותן שנים הצורך בפעולות קבלת המלכות התגבר במאד, עד שהתועלת גוברת לאין שיעור על הנזק, ואם אתה שלם עם עצמך - תפרסם גם אם אתה חושש שמישהו יתרחק; אך הדבר מביא תועלת רק כשהוא נעשה באופן הנכון - מלמטה למעלה, אבל כשהוא באופן שגוי וחוששני ר"ל (גם אם החשש הוא כי הרבי אמר לך פעם כך וכך) - הרי שאין בזה ענין וממילא אתה מרחיק יהודים ללא תועלת, וזה אכן דבר חמור ביותר שלא עובר בשתיקה.

- נו, זה כבר נשמע יותר הגיוני, וא"כ בפעם הבאה שאתפנה נמשיך לחקור מה מקור התיאוריה. ואם לא מקור, עכ"פ סברא, כידוע ש"מקור זה סברא וסברא זה מקור".

ובינתים אולי תכתוב איזה ביאור נראה לך יותר. או במשהו יותר מתוחכם. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 14:45, כ"ז באייר, ה'תש"ף 14:45, 21 במאי 2020 (IST)
:אויפעפענען אתה משתמש בדמגוגיה וזה עצוב. זכור את שהזהרתי מתחילה על שריפת זמן לך ולסובבים. אתה יודע כמה דברים טובים חלוקת קונטרסים היה יכול לעשות בזמן שהוא משיב לך בנושא הלעוס והטחון הזה שיש בו פנים לכאן ולכאן ונידון ונידוש באינספור בימות והזדמנויות משונות ושונות. אני רואה שלא קיבלת את דבריי ולכן אני נאלץ לפנות לציבור היקר: חבל על הזמן שלכם, תשקיעו בחבדפדיה ולא בהסחות הדעת האלו. פשוט לא להתייחס. בהצלחה לכולם - יחי המלך המשיח!
מי שממש מעוניין יש איזה פורום רצונו וחכמתו ואפשר לנסות ללעוס בו את הנושא בתיאבון אך כאן בוודאי זה לא המקום--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:13, כ"ז באייר, ה'תש"ף 15:13, 21 במאי 2020 (IST)
::בהמשך למה שכתב חברי ותלמידי {א|חייל של המלך|החייל}} אני לא מתכנן להתווכח כאן ובטח שלא לחזור על עצמי שוב ושוב, אענה לך בקצרה ומקווה שתמשיך לעסוק בהפצת המעיינות כמה שאתה יודע ולא היפך ההפצה בדפי שיחה. א. זה לא פלפולים במענות פרטיים אלא במענות הרבי (באופן כללי) בנוגע לענין מסויים שזה מאוד נהוג כשרואים חלוקה מסויימת במענות להראות ולהסביר אותה. ב. מצחיק לשמוע שני פשעטל'ך מעוותים בכתבה מאוד ברורה. ג. גם בשנים המוקדמות נושא בפירסום לא נאסר באופן גורף אלא לאותו זמן או בכלל לא כמו המענה של הרבי לרב סלונים בתשמ"ג בנוגע לפרסום קונטרס שמרכזו הוא קבלת מלכות של הרבי כמלך המשיח 'למה לגנוז? שישאלו את רבנים' ואם תקרא את הכתבה תבין שאפילו בתשמ"ה כולם אמרו שזה דבר נכון שהרבי משיח אלא ש'''כעת''' לא הזמן לפרסם כי זה מרחיק וכמו שהרבי אמר במפורש שמאחר שלאחרונה קמו מתנגדים חדשים לפי המצב דעתה 'מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן' - היינו שזה מתי שהוא יגמר.. ד. את שינוי העיתים אתה יכול לראות את הדוגמה הברורה בכתבה, בהתחלה היה אסור להפיץ, להדפיס, וכו' כי הספר כולו מרחיק ולאחר מכן בהשמטת קטעים (לא כל הספר). ה. כמו שהוא כותב, לנופף במענות ממ"ד-מ"ה זה כמו לנופף בשיחות של תש"י שהרבי לא רוצה להיות נשיא הדור.. ואלו שמנופפים במענות של נ"א אז היה חלוקה ברורה בין אלו ששאלו (כמו שהוא עשה בנוגע לקונטרס שרצה להוציא - זה לא לפי הבן אדם אלא לפי סגנון השאלה) לבין אלו שדיווחו (שאין מי שדיווח וקיבל תשובה שלילית!) - חלוקה מאוד הגיונית ולא צריך להיות חכם גדול כהרב וולפא כדי להגיע אליה.. ו. לגבי זה שלא אפשר שהרבי שינה את תשובותיו לפי זמן אתה יכול לקרוא את מאמרי ר' יואל והרב ירוסלבסקי בגליונות כפ"ח 558-559 לראות שמבארים שיש ציווים הניתנים לשעתם, ולכן אין להקיש מהשלילה שהיתה בתשמ"ה למצב בתשנ"ג, ולא יכול היות שתצא מזה תקלה ח"ו. וכמובן שאף אחד לא חשב תוך שהרבי עודד יחי 'הרי הרבי אמר בתשמ"ד.. ובתשמ"ה.. אז איך אתם שרים יחי?'. ז. בכל אופן אני מרגיש שהנושא כבר הפך לוויכוח ולא דיוני ובמילא אתה לא בראש של להבין אלא לתת ולכן אני לא מעוניין להמשיך להתווכח על נושא ברור ואני חושב שאם יש לך עוד טענות ומענות תנסה לענות עליהם מתוך מה שכתבתי עד עתה, אני מאמין שיש לך הרבה חומר לחשוב עליו (כמובן, באם אתה בקטע של לקבל), ואם אתה חושב שיש לך עוד שאלות, אז כמו שאמר החייל אתה יכול לחפש פורום שמיועד לזה, בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:00 • כ"ז באייר ה'תש"ף

::::::מאד לגיטימי שאינך רוצה להתווכח, אבל לגיטימי לא פחות מצדי להגיד שלא רק שאיני מסכים כמעט עם מילה ונימוקיי בצדי, אלא גם לא רואה את הקשר לשאלות ששאלתי... (קטע ה' אולי מתקשר אבל זה נוגע לנושא בירור המקור אודותיו עדיין לא כתבתי..). עכ"פ דומני שאני נתתי כאן קצת יותר חומר חדש לחשוב עליו. ונמשיך לשקוד בעבודת הקודש עדי יִגלה עלינו תיכף מלכנו משיחנו ויְגלה בנו את נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:25, כ"ז באייר, ה'תש"ף 22:25, 21 במאי 2020 (IST)

== פרסום הזהות ==

לאחרונה התפרסם מענה ש'תלוי בעסקני חב"ד שעל אתר'--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 14:51, כ"ו באייר, ה'תש"ף 14:51, 20 במאי 2020 (IST)
:אכן, מענה לרב ליפסקער מי"ד שבט נ"ב ששאל האם אכשרא שעתא ואפשר לפרסם על קבלת המלכות, וקיבל את המענה "תלוי בתנאי המקום בזה על חב"ד שעל אתר לברר" ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:27 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::המענה הוא לרב נחמן ברנארד. כשהרבי כתב חב"ד שעל אתר הוא סימן בחץ לשם של ליפסקר (השליח הראשי). - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ"ז באייר]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח. 03:06, 21 במאי 2020 (IST)
:::צודק, מובא במענות קודש נ"ב עמ' 102 ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:16 • כ"ז באייר ה'תש"ף

==להעיר==
הקטעים שהוסיף [[משתמש:בנימין770]] אודות ההחתמות בתנש"א ממש לא קשורות לפרסום, והם מופיעים בצורתם ובאותה הרחבה בערך הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח בפיסקה על קבלת המלכות [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 03:28, כ"ה בתמוז, ה'תש"ף 03:28, 17 ביולי 2020 (UTC)

שערי תשובה

2020-07-17T03:11:54Z

אויפעפענען:

'''שערי תשובה''' הוא ספר מ[[אדמו"ר האמצעי]].

==תוכן הספר==
חלקו הראשון של הספר כולל שלשה 'שערים': שער התשובה, שער הבחירה, ושער התפילה. וחלקו השני כולל שער התשובה וחינוך.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}: [[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת המוח, וה[[אדמו"ר האמצעי]] התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב ("הארץ מיט הארץ"). בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ו[[דרך חיים]]. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[הסידור]] עם [[אמרי בינה]].

== הוצאת הספר ==

הספר נדפס לראשונה ב[[תקע"ז]] בשקלוב, ולאחמ"כ בז'יטומיר בשנת תרכ"ג-ד. הוצאות צילום מדפוס ז'יטומיר נדפסה ב[[תש"ז]], ועם כמה הוספות ב[[תשד"מ]].

בשנת [[תשנ"ה]] הופיעה המהדורה המתוקנת באותיות מרובעות, בתוספת מראי מקומות ומפתחות. העריכה נעשתה בידי הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקארסקי]].

== קישורים חיצונים ==

[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/index.htm הספר באתר חב"ד לייבורי]
[https://hebrewbooks.org/58859 הספר מהדורת תשע"ד - היברו בוקס]
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)

2020-07-17T03:07:33Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור הצמח צדק}}
'''מאמרי אדמו"ר הצמח צדק''' הינה סידרה של ספרים המכילים את ה[[מאמר]]ים אותם אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]], אותם הוא לא כתב בעצמו, אלא נרשמו על ידי 'מניחים' שומעי דברו.

==תיאור==

רוב ספרי ה'צמח צדק' שנדפסו בספרי [[אור התורה]] וכדומה, הם מאמרים אותם כתב אדמו"ר הצ"צ בעצמו.

בשנים האחרונות החלה מערכת [[אוצר החסידים]] להוציא גם את מאמרים אלו, אותם כתבו ה'מניחים'.

רוב המאמרים נכתבו על-ידי בנו של הצ"צ, [[אדמו"ר מהר"ש]], ועל ידי החסיד ר' [[דובער אשכנזי|דובער מקאליסק]]{{הערה|על כמה מ'הנחות' ר' בערל קאליסקער יש תיקונים בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש.}}.

==הוצאה לאור==

בשנת [[תשנ"ז]] הופיע הספר "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות תרי"ד-תרט"ו", ובו ה'הנחות' משנים אלו. בתוספת מראי מקומות וציונים.

בשנת [[תשע"ז]] החלה להופיע סדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הצ"צ - הנחות" מסודרת לפי פרשיות השבוע. עד-עתה הופיע ספר אחד ובו המאמרים על פרשיות בראשית-חיי שרה.

על מלאכת עריכת הסדרה מופקד הרב [[אליהו מטוסוב]].

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15915&pgnum=1 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, הנחות תרי"ד-תרט"ו] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[https://www.hebrewbooks.org/58817 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות - כרך ראשון] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)

2020-07-17T03:00:29Z

אויפעפענען:

{{קובץ|מאמרי אדמור האמצעי}}
'''מאמרי אדמו"ר האמצעי''' היא סדרת ספרים, של מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]].

סדרה זו כוללת כחמשה עשר ספרים על התורה{{הערה|כרך אחד על חומש בראשית, שני כרכים על שמות, שני כרכים על ויקרא, חמשה כרכים על במדבר, וארבעה על דברים.}} וספר אחד על נביאים וכתובים.

מלבד זאת כוללת הסדרה את הספרים הבאים: הנחות - תקע"ז, שני כרכים ובהם דרושי חתונה, קונטרסים, וד"ה דור לדור.

== הוצאת הסדרה ==

בהתוועדות [[יו"ד כסלו]] [[תשמ"ה]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ב ע' 778 ואילך.}} הורה [[הרבי]] להתחיל להדפיס את מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הנמצאים בכתב-יד וטרם נדפסו. הרבי הורה להתחיל ממאמרי ספר ויקרא {{הערה|זאת מאחר שרוב מאמרי בראשית ושמות נדפסו כבר בספרי [[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]].}} שנדפס ב[[ב' ניסן]] באותה שנה. במשך השנים הבאות עד שנת [[תנש"א]] הודפסו שאר הספרים (מלבד הספר ובו ההנחות משנת תקע"ז שהודפס ב[[תשנ"ד]]).

בשנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ו]] הופיעו רוב הספרים בהוצאה שניה ומתוקנת עם הוספות רבות.

== קישורים חיצונים ==
===טקסטים באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|חב"ד לייבורי]]===
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/index.htm הנחות - תקע"ז]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/index.htm דרושי חתונה (חלק ב')]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/index.htm קונטרסים]

===הספרים באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]===
*[https://hebrewbooks.org/15999 מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית]
*[https://hebrewbooks.org/15850 שמות א]
*[https://hebrewbooks.org/15932 שמות ב]
*[https://hebrewbooks.org/15955 ויקרא א]
*[https://hebrewbooks.org/15996 ויקרא ב]
*[https://hebrewbooks.org/15823 במדבר א]
*[https://hebrewbooks.org/15989 במדבר ב]
*[https://hebrewbooks.org/15948 במדבר ג]
*[https://hebrewbooks.org/15890 במדבר ד]
*[https://hebrewbooks.org/15846 במדבר ה]
*[https://hebrewbooks.org/15919 דברים א]
*[https://hebrewbooks.org/15889 דברים ב]
*[https://hebrewbooks.org/15905 דברים ג]
*[https://hebrewbooks.org/15923 דברים ד]
*[https://hebrewbooks.org/16048 נביאים, כתובים]
*[https://hebrewbooks.org/15891 דרושי חתונה א]
*[https://hebrewbooks.org/15939 דרושי חתונה ב]
*[https://hebrewbooks.org/16042 קונטרסים]
*[https://hebrewbooks.org/15960 הנחות - תקע"ז]
*[https://hebrewbooks.org/19794 ד"ה דור לדור]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב

2020-07-17T02:16:42Z

אויפעפענען: ביטול גרסה 362009 של אויפעפענען (שיחה)

{{מיון רגיל:תל אביב-יפו}}
[[קטגוריה:תל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]

ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

2020-07-17T02:16:11Z

אויפעפענען:

ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' הינה מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש, ומיועדת לתמימים בגיל ישיבה קטנה.

==רקע==
לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' בקיץ [[תשס"א]] על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ועמדה תחת [[מרכז חב"ד תל אביב]]. החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], החל משנת [[תשע"ד]] היא מתקיימת בקביעות בקמפוס של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ראש ישיבת הקיץ, הוא [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול ב[[תל אביב]], הרב [[אליהו שוויכה]].

בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'{{הערה|ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות השוכנות כל אחת ב"זאל" נפרד, ה'מתיבתא' ושאר התלמידים}}.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון.

מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ה]].}}. בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: "בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה (תשע"ז), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' (תשע"ח), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה (תשע"ט).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה: מחנות קיץ|ח]]

קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב

2020-07-17T02:15:08Z

אויפעפענען:

{{מיון רגיל:תל אביב-יפו}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]

אליהו יוסף ריבלין

2020-07-17T02:09:39Z

אויפעפענען:

רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.

==תולדות חיים==
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]].

למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה אוליער, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן באדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמא אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}.

בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 20 שנים.

מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר {{הערה| אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.

==ספרו==
*'''[[אוהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות.

{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי/כתבות לעלון

2020-07-17T01:38:02Z

אויפעפענען:

אמממ... אתה בטוח שכולם צריכים לדעת שיש כאן ילדונים (מחילה על הביטוי) בני 11 מנתניה, ושכולם כאן תמימים מצפת? וחוץ מזה, יש כאן כמה דברים כלל לא נכונים, ועוד כמה דברים שבעצם לא מעניינים אף אחד. זה לא כתבה לעלון, זה גם בקושי בדיחה.--נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ד בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:ברור וכפשוט שאני עומד להגיה ולעדכן את זה. אבל את עצם הרעיון אני אהבתי מאוד. איך אומרים?- נבואה נתנה לקטנים וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:12, 16 ביולי 2020 (UTC)
::גם וגם..., לגבי הטל' (אגב זה כבר מלפני שנתיים, אפשר לעשות ידיעה נפרדת--נכתב בשעה 14:16 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ד בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::מסכים אתך, אתה רוצה אולי למלאת את ה"עשרת דברים" וכו'? או לפחות להוסיף דבר אחד או שתיים? זה יועיל מאוד.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:36, 16 ביולי 2020 (UTC)

==?==

האתר נותן במה '''למגוון''' הדעות בחב"ד? עיינת פעם בערך [[האוהל]]? תזכיר לי כמה רבנים ומשפיעים בחב"ד חושבים כמו שכתוב שם?

כמעט כולם לומדים?! ועוד בצפת?

נעזוב את תבניות המשתמש החסידיות.. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:38, כ"ה בתמוז, ה'תש"ף 01:38, 17 ביולי 2020 (UTC)

שיחה:אחד

2020-07-17T01:27:08Z

אויפעפענען:

יש בזה צורך?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:44, 16 ביולי 2020 (UTC)
::קצת יותר מאשר ערך [[ידיעון הכפר]] למשל.. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 12:59, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:59, 16 ביולי 2020 (UTC)
:::לא שאלתי מה הצורך ב[[אחד (פירושונים)]], שאלתי מה הצורך בהפניה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 13:06, 16 ביולי 2020 (UTC)
::::ואם אתה מנסה לרמוז לי משהו כאילו שאני עושה ערכים שאין בהם צורך אז סתם אתן לך "קצת" דוגמאות, [[מזמור לתודה]], [[בעלי התוספות]], [[גאונים]], [[טעם]], [[אין ערוך]], [[איש]] [[גבר]] ו[[אנוש]], [[חסידות חב"ד - סטרשלה]], [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[קרבן תודה]], ועוד.. אז אל תטיף לי מוסר בבקשה! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 13:08, 16 ביולי 2020 (UTC)
::::::ועיין ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] שהצמיח למעלה מ15 ערכים '''יסודיים''' חדשים. אז גם ש{{א|חלוקת קונטרסים}}, וגם {{א|אויפעפענען|אתה}} אל תטיפו לי מוסר על ערכים שאני כותב או לא, כי עד כמה שיודע לי כתבתי "קצת" יותר ערכים משתיכם ביחד, אז אל תקנאו ואל תשמיצו אחרים שעושים ערכים חדשים בחב"דפדיה, במקום להגיד לי מילה טובה על הערכים שאני כותב אתם יודעים רק לתקוף. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 13:13, 16 ביולי 2020 (UTC)
::::::::תיקון טעות: המיזם הצמיח 20 ערכים יסודיים חדשים, לא 15. ואני מציע שבמקום לתקוף ולהאשים חצי עולם בבעיותיכם תתחילו לכתוב ערכים חדשים ולעשות משהו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 13:15, 16 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::ועיין גם ב[[חב"דפדיה:עלון]], שזה בכלל דבר מיותר שיביא רק נזקים לאנושות. ול{{א|חלוקת קונטרסים}}, נכון שגם העלון של חב"דפדיה הוא ערך שטותי וילדותי ביותר?! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 13:24, 16 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}אתייחס רק לגוף השאלה אם יש בזה צורך ואומר שכך יש בכל דפי הפירושונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:46 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
:אשמח אם כבודו יתייחס לשאר אלותי, והאם ברשימה שהבאתי לעיל יש ערך "שטותי" כלשהו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:49, 16 ביולי 2020 (UTC)
::אל נא באפך, חסיד יקר, ערך אחד מטופש לא עושה כלל את עבודתך חסרת ערך.. מעריכים מאד את עבודתך, בפרט בערכים שפירטת בתחילה. אם כי שמתי לב שיש לך נטיה (ברוכה בד"כ) - בפרט בהצבעות באולם הדיונים - לכתוב כל ערך אפשרי מבלי לחשוב פעמיים... עמך הסליחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:27, כ"ה בתמוז, ה'תש"ף 01:27, 17 ביולי 2020 (UTC)

אסי שפיגל

2020-07-17T01:18:42Z

אויפעפענען:

הרב '''אסף (אסי) שפיגל''' הוא חסיד חב"ד, בלוגר, מוזיקאי וסופר, ששימש בעבר כשליח הרבי באוניברסיטת אורגון בעיר יוג'ין שבארה"ב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' סיון]] [[תשכ"ט]] ב[[תל אביב]] במשפחה מהחוג ה[[הציונות הדתית|דתי-לאומי]], לאביו הפרופסור ר' יעקב שמואל שפיגל ראש המחלקה ל[[תלמוד]] באוניברסיטת בר אילן, ולאמו מרת יעל. בשנות ילדותו עברה המשפחה ל[[פתח תקווה]].

בהיותו בן 12 החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות צפיה בווידאו של הרבי. בשנת [[תשמ"ה]] בהיותו בגיל 17 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשכה של אותה שנה [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]], למד שנה אחת ([[תשמ"ו]] ב[[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן למד בישיבה ב[[770]] עד [[תש"נ]].

בשנים שלאחר-מכן למד לסירוגין ב[[770]], ופעל במסגרת ה[[מרכז שליחות]] בנפאל{{הערה|שם ערך לראשונה את ליל הסדר הגדול בעולם, יחד עם ידידיו חיים ברוך אלעווסקי ודוד ביסק.}}, הודו, תאילנד, וונקובר, ס. קרוז, וס. פרנסיסקו. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אביבה ב[[תשנ"ח]], יצא לפעול בשליחות הרבי בבית חב"ד שהקים באוניברסיטת אורגון בעיר יוג'ין שבארה"ב.

בשנת [[תש"ע]] חזר לישראל, והתיישב ב[[צפת]]. כיום משמש כראש [[כולל]] "תורת הרשב"י" ללימוד דא"ח בציון הרשב"י ב[[מירון]].

כמו כן עוסק בשנים האחרונות בכתיבת מסרים מעובדים מתורתו של הרבי, ומפרסם טורים ופוסטים בבלוגים שונים, ביניהם בבלוג האישי שהקים, בו מרכז מאמרים פרי עטו המתפרסמים בבימות שונות, ועוסקות באירועים אקטואליים מנקודת מבטו של הרבי, ובזכרונות משנות שהותו בחצר הרבי מלווים בתובנות אישיות.

==ספריו==
*'''להחיות את היום''' - [[תשע"ד]] (עורך המהדורה העברית).
*'''חכמה יומית''' - (עורך המהדורה העברית)
*'''הסיפור שלי''' - (עורך המהדורה העברית)

== לקריאה נוספת ==
* '''"לנגן שיחה"''' - מאמר מאת הרב שפיגל, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 '''גליון תחיינו מס' 4'''], י"א ניסן תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://he.rabbiasi.com he.rabbiasi.com]''' הבלוג של אסי
*{{קישור שטורעם|767|multimedia|שליח היום: הרב אסי שפיגל|מערכת שטורעם|כ"ז באדר א' תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|80651|news|יראה כל זכורך ■ ר' אסי שפיגל|ר' אסי שפיגל|ד' בסיון תשע"ה}}

{{מיון רגיל:שפיגל, אסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

אסי שפיגל

2020-07-17T01:14:44Z

אויפעפענען:

הרב '''אסף (אסי) שפיגל''' הוא חסיד חב"ד, בלוגר, מוזיקאי וסופר, ששימש בעבר כשליח הרבי באוניברסיטת אורגון בעיר יוג'ין שבארה"ב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' סיון]] [[תשכ"ט]] ב[[תל אביב]] במשפחה מהחוג ה[[הציונות הדתית|דתי-לאומי]], לאביו הפרופסור ר' יעקב שמואל שפיגל ראש המחלקה ל[[תלמוד]] באוניברסיטת בר אילן, ולאמו מרת יעל. בשנות ילדותו עברה המשפחה ל[[פתח תקווה]].

בהיותו בן 12 החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות צפיה בווידאו של הרבי. בשנת [[תשמ"ה]] בהיותו בגיל 17 נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשכה של אותה שנה [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]], למד שנה אחת ([[תשמ"ו]] ב[[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן למד בישיבה ב[[770]] עד [[תש"נ]].

בשנים שלאחר-מכן למד לסירוגין ב[[770]], ופעל במסגרת ה[[מרכז שליחות]] בנפאל{{הערה|שם ערך לראשונה את ליל הסדר הגדול בעולם, יחד עם ידידיו חיים ברוך אלעווסקי ודוד ביסק.}}, הודו, תאילנד, וונקובר, ס. קרוז, וס. פרנסיסקו. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אביבה ב[[תשנ"ח]], יצא לפעול בשליחות הרבי בבית חב"ד שהקים באוניברסיטת אורגון בעיר יוג'ין שבארה"ב.

בשנת [[תש"ע]] חזר לישראל, והתיישב ב[[צפת]]. כיום משמש כראש [[כולל]] "תורת הרשב"י" ללימוד דא"ח בציון הרשב"י ב[[מירון]].

כמו כן עוסק בשנים האחרונות בכתיבת מסרים מעובדים מתורתו של הרבי, ומפרסם טורים ופוסטים בבלוגים שונים, ביניהם בבלוג האישי שהקים, בו מרכז מאמרים פרי עטו המתפרסמים בבימות שונות, ועוסקות באירועים אקטואליים מנקודת מבטו של הרבי, ובזכרונות משנות שהותו בחצר הרבי מלווים בתובנות אישיות.

==ספריו==
*'''להחיות את היום''' - [[תשע"ד]] (עורך שותף עם הרב [[משה וישנפסקי]]).

== לקריאה נוספת ==
* '''"לנגן שיחה"''' - מאמר מאת הרב שפיגל, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 '''גליון תחיינו מס' 4'''], י"א ניסן תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://he.rabbiasi.com he.rabbiasi.com]''' הבלוג של אסי
*{{קישור שטורעם|767|multimedia|שליח היום: הרב אסי שפיגל|מערכת שטורעם|כ"ז באדר א' תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|80651|news|יראה כל זכורך ■ ר' אסי שפיגל|ר' אסי שפיגל|ד' בסיון תשע"ה}}

{{מיון רגיל:שפיגל, אסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שיחה:אחד

2020-07-16T12:59:59Z

אויפעפענען:

שיחה:היכל הבעש"ט (גיליון)

2020-07-16T12:50:42Z

אויפעפענען:

[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]], יש למחוק ערך זה, כי הוא מהווה כפילות עם הערך [[היכל הבעש"ט]]. [[מיוחד:תרומות/46.19.85.32|46.19.85.32]] 13:41, 9 ביולי 2019 (IST)
:{{בוצע}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ו' בתמוז ה'תשע"ט, 17:00 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

==הוספה==
שמא "נקודה בהיכלא" אינו מדור קבוע? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 21:41, י"ג באייר, ה'תש"ף 21:41, 7 במאי 2020 (IST)

==ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים]]==

חברי המערכת החדשה הם בגדול אותה מערכת.

אגב, מי נזכר במאמרים ששמע לפני 40 שנה? יואל? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 18:41, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 18:41, 15 ביולי 2020 (UTC)
:איך אפשר לכתוב כזה דבר, כאשר רג"א ורל"א לא בפנים? ולא הבנתי מה כתבת על יואל. המאמרים שפורסמו בהיכל, זה רובם מאמרים מתוך מעיינתך, וחלק מתוך עוד מקומות. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 19:01, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 19:01, 15 ביולי 2020 (UTC)
::אני סך הכל ניסחתי את עריכת {{א|א' מחב"ד}}, לגבי ר' יואל - כן, וזה לא חשיפה אני יכול לציין לך למאמר שקיבל בן 7 שורות ובספר נדפסו כמה עמודים... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:04 • כ"ג בתמוז ה'תש"ף
אם יוכל [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] לבאר לי הקטן מי קיבל ממי ובאיזה ספר?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 00:51, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 00:51, 16 ביולי 2020 (UTC)
:בספר [[התוועדויות]] אספו הנחות מאנשים שרשמו בשעתו את המאמרים והשיחות והגיעו אליו עם הנחה בת 7 שורות ומאחר והוא זכר את המאמר מאז אמירתו הוא נדפס בספר בכמה עמודים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:58 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::ואיך זה קשור להיכל הבעש"ט?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:00, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 01:00, 16 ביולי 2020 (UTC)
:::שאם כתוב בערך שיש חשיפות בקשר למאמרים וזה קשור אליו זה מאוד הגיוני שזה אכן קרה גם אם לא התפרסם בעוד מקומות קודם, לכן לא מחקתי ישר אבל ביקשתי מקור לכך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:21 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::::אה, כוונתו הייתה ל'מאמרים' של הרי"כ עצמו, לא למאמרי הרבי [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 12:50, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:50, 16 ביולי 2020 (UTC)

== השינוי בהיכל ==

כל מי שרואה את הבטאון רואה שהשתנה לחלוטין, ומטעמים שלי לא אכתוב השינויי והשאיר לאחרים למלאות החסר. וכן לא אחתום. ונא לא לחתום בשמי.

שיחה:ארמון למלך המשיח

2020-07-16T01:43:12Z

אויפעפענען:

נסתם הגולל על בניית הארמון. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:54, 6 ביולי 2010 (UTC)
::על מקומו בנה העומד כיום בראש [[וועד כפר חב"ד]] גינת שעשועים. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
דרך אגב, זה לא על מקומו. מקום הארמון הוא בצד שמאל של 770 (ע"י בנין צא"ח).--[[משתמש:לתקן עולם|לתקן עולם - עשו כל אשר ביכולתכם!]] - [[שיחת משתמש:לתקן עולם|שיחה]] 22:04, 16 ביולי 2016 (UTC)

== קישור לאתר ==
לכאורה כדאי להוסיף קישור לאתר (באנגלית) http://moshiachpalace.com/index.html --[[משתמש:מענדי ה|מענדי ה]] - [[שיחת משתמש:מענדי ה|שיחה]] 11:57, 16 באפריל 2012 (IDT)
:הוספתי. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:28, 30 בדצמבר 2012 (IST)

== הוועדה לבנית הארמון ==
מישהו יודע מה קרה בסוף עם זה http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3181 --[[משתמש:מענדי ה|מענדי ה]] - [[שיחת משתמש:מענדי ה|שיחה]] 11:57, 16 באפריל 2012 (IDT)
:הקישור לא תקין, במה המדובר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:28, 30 בדצמבר 2012 (IST)

== ארמון למה"מ או לרבי?? ==

הוראתו של אד"ש לבנות לו ארמון ('אן ארמון') בארה"ק, הופצה כבר אז כהוראה לבנות ארמון למלך המשיח?? או לבנות ארמון לאד"ש? ודו"ק.--[[מיוחד:תרומות/89.139.208.158|89.139.208.158]] 16:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:הרבי הוא מלך המשיח{{הערה|לא אשמתי שאינך חושב כך...}}, לכן הארמון הוא בעצם לרבי.--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ג' בכסלו]] [[ה'תשע"ז]] 18:14, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::יש צדק בדבריך, אך בפועל השם המקובל הוא ארמון למלך המשיח, ולפי הכללים, ובמיוחד לתועלת עניין החיפוש, שמות הערכים נקבעים לפי השם מקובל יותר מאשר לפי שם אמיתי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 19:13, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::עפ"ז ניתן להסכים ל'''שם''' הערך, אבל לא לשורות הראשונות שלו, מהם משמע שהייתה יוזמה ('''שאושרה ע"י הרבי''') לבנות ארמון למשיח [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:43, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 01:43, 16 ביולי 2020 (UTC)

==התמונה==

דרך אגב התוכנית היא ממש לא ככה זהו רק עיצוב לפרסום (לדוגמא הכתר האגדי לא נמצא כלל בתוכנית וכו')--[[משתמש:התגלות עכשיו|בוני את הארמון]] - [[שיחת משתמש:התגלות עכשיו|שיחה]] 17:19, 29 בדצמבר 2016 (UTC)

{{הערות שוליים}}

יוסף יצחק גוטניק

2020-07-16T01:37:50Z

אויפעפענען:

[[קובץ:יוסף יצחק גוטניק.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק גוטניק]]
הרב '''יוסף יצחק הכהן גוטניק''' הינו נגיד [[חב"ד]]י ידוע, בעיקר כבעל צדקה, תורם רבות למפעל ההתיישבות בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד באוסטרליה לאביו הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מגדולי הרבנים במדינה. למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ב[[ניו יורק]]. בגיל צעיר פנה לעולם העסקים והתחיל לעסוק ביהלומים. בשנות ה-מ"מים (ה-80) קיבל מהרבי תיאור של מכרה [[עשירות|עשיר]] ב[[זהב]] באוסטרליה והתחיל לחפור שם. במהרה התגלה באזור [[זהב]] בכמויות גדולות וגוטניק הפך ליהודי ה[[עשירות|עשיר]] ביותר באוסטרליה.

ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ב]] זכה במשפט שנערך נגדו, והרבי הזכיר זאת בשיחת שבת פרשת תצוה.

בשנת [[תשנ"ו]] (1996) סייע ל[[בנימין נתניהו]] להיבחר בבחירות לראשות הממשלה ועמד מאחורי הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים", אך כעבור זמן הביע את אכזבתו בשל הסכמי וואי עליהם חתם נתניהו. באותה שנה הוציא לאור ספר ובו דברי הרבי כנגד [[מסירת שטחים]].

ב[[תשנ"ט]] הואשם ביחד עם שותפו ברכישה לא חוקית של חברה למכרה ונקנס ב-28.5 מיליון דולר. בשנת [[תשס"ח]] החל לשקם את הונו כאשר החל לרכוש פוספטים בהודו.

מרבה ב[[צדקה]] הן ליחידים והן למוסדות, בעיקר למוסדות [[חב"ד]]. בעיקר ידוע בתרומותיו לשיחותיו של הרבי המחולקות חינם ברחבי הארץ, ול[[ספרי הרבי]], ובמוסדות שתרם, ישיבת [[תורת אמת]] ירושלים, [[ספריית חב"ד]] [[ירושלים]], [[ספריית חב"ד]] [[בני ברק]], [[מרכז גוטניק חברון]] [[אגודת קרית חב"ד צפת]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=71 מלחמת רמקולים בחברון בין המוסלמים למרכז גוטניק.]}}

אחת מתרומותיו הידועות לציבור החב"די וגם הכללי, הוא על ידי "אולם גוטניק", השוכן בשכונת [[גבעת שאול]] שבירושלים, שעל אף גודלו ויופיו, הוא מושכר במחירים זולים לציבור החרדי. כיום הוא נחשב לאחד מהאולמות הזולים ביותר במחירם, אך מהיפים והגדולים ביותר.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1752 כנס בחינות על שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] באולמי גוטניק]}}.

במשך שנים רבות התגורר ב[[מלבורן]] שבאוסטרליה, ובשנת [[תשע"ג]] עבר להתגורר בסינגפור, ופתח בית חב"ד באזור מגוריו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76253 לוי ריבלין: שליח חדש בסינגפור] {{אינפו}}}}.

==ספרו==
*'''[[שלמות הארץ (ספר)|שלמות הארץ]]''' - שיחות הרבי ותאור המאבק על שלמות הארץ, השתתפו בעריכה [[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], [[תשנ"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 [[מנחה]] במלבורן אוסטרליה, בשידור הלווין תשנ"ב, 5:08]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 בחלוקת הדולרים אצל הרבי 46:42]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=381 מספר על ברכת הרבי שגרמה להתעשרותו הפתאומית (אנגלית)]

{{מיון רגיל:גוטניק:יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]]
[[קטגוריה:שמי"ר]]

{{הערות שוליים}}

צפת

2020-07-16T01:34:16Z

אויפעפענען: /* מוסדות חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קרית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע"ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב"ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - נפתחה לקראת שנת [תשפ"א]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב שמואל מישולובין
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-07-16T01:32:15Z

אויפעפענען:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קרית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע"ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב"ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבת אהל מנחם מענדל צפת - נפתחה לקראת שנת [תשפ"א]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב שמואל מישולובין
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

משתמש:אויפעפענען

2020-07-16T01:07:17Z

אויפעפענען:

{{ציטוטון|איז דאָך פאַרשטאַנדיק, אז איצטער האַלט מען שוין באַ דעם מצב אַז דער גוף הגשמי און אפילו גשמיות העולם איז שוין אינגאַנצן נתברר ונזדכך געוואָרן, און איז אַ "כלי" מוכן אויף אַלע אורות וענינים רוחניים, כולל ובעיקר - אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלמה, ביז אויך - אויף גילוי פשיטות העצמות פון עצמות ומהות ית', ווי עס ווערט נתגלה אין פשיטות העצמות פון משיח צדקנו (שלמעלה מבחינות יחידה ומכל השמות ודרגות והשפעות כו') און דורך דעם - ווערט עס נתגלה אין דער פשיטות פון יעדער איד,}}

{{ציטוטון|'''און די איינציקע זאַך וואָס פעלט איז אז אַ איד זאָל אויפעפענען זיינע אויגן כדבעי, וועט ער זען ווי אַלץ איז שוין גרייט צו דער גאולה!''' מ'האָט שוין דעם "שולחן ערוך", מ'האָט שוין דעם לויתן ושור הבר ויין המשומר, און אידן זיצן שוין באַם טיש - שולחן אביהם (מלך מלכי המלכים הקב"ה), צוזאַמען מיט משיח צדקנו (ווי עס שטייט אין ספרים אַז בכל דור ודור איז דאָ "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, און נאָך ארבעים שנה פון הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר האָט מען שוין אויך "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע:}}

{{ציטוטון|איצטער דאַרף נאָר זיין כאמור, אז מ'זאָל אויפעפענען דעם "לב לדעת" און אויפעפענען די "עינים לראות" און אויפעפענען די "אזנים לשמוע", און עד"ז - אויסנוצן אלע רמ"ח אברים און שס"ה גידים הגשמיים - נוסף אויף לימוד התורה וקיום המצוות בכלל (רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים ושס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידים) - אויף לימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות וקיום הוראות רבותינו נשיאינו, כולל - לערנען וועגן עניני גאולה, אין אַן אופן אַז דאָס זאָל אויפעפענען דעם לב ועינים ואזנים - מ'זאָל פאַרשטיין, זען און הערן בפשטות ממש אין גשמיות העולם - די גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, און לערנען תורתו של משיח (פנימיות התורה) באופן של ראי', וואָס דאָס אַלץ איז שוין דאָ מן המוכן, מ'דאַרף נאָר אויפעפענען די אויגן וועט מען עס זען!}}

==ערכים שיצרתי ו/או הרחבתי משמעותית==
*[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]
*[[הנה ימים באים]]
*[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]
*[[כללי רש"י]]
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]]
*[[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]
*[[שערי תשובה]]

<div style="float:left;border:1px solid #7B68EE;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#7B68EE"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #7B68EE; text-align: center; font-size: 14pt; color: #7B68EE;" | [[קובץ:מתוועד.jpg|60px|קישור=התוועדות]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #FFFFFF;" | משתמש זה אוהב ל[[התוועדות חסידית|התוועד]] על כל עניין, בכל מקום ובכל זמן.
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|אוהב להתוועד]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#ADD8E6"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;" | [[קובץ:גאומש.jpg|60px|קישור=הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | משתמש זה אוהב במיוחד ללמוד מ[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|תורת הגאולה]]
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|גאומ"ש]]</noinclude>
{{תיבת משתמש
|טקסט={{כתב גדול|משתמש זה מקפיד [[אכילה לפני התפילה|לטעום מזונות]] לפני [[תפילת שחרית]]}}
|טקסט משתמשת=משתמשת זאת מקפידה לטעום מזונות לפני תפילת שחרית
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb

|רקע תמונה=
|צבע טקסט=
|תמונה=מזונות לפני התפילה.jpeg
|גודל תמונה=90px
|קישור=מזונות לפני התפילה
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|משתמש מזונות]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #000000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#A9BBBC"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #708090; text-align: center; font-size: 14pt; color: #A9BBBC;" | [[קובץ:אידיש שפה.jpg|60px|קישור=אידיש]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #ffffff;" | דער באַניצער פאַרשטייט דעם [[הרבי|רבי'נס]] [[אידיש|שפראַך]]
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|דובר אידיש]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#cc5555"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #7F0000; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;" |[[קובץ:לחיים.gif|60px|קישור=הרבי]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #FFFF00;" | משתמש זה מאמין ובוטח שיום {{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}} '''הוא יום התגלותו של [[מלך המשיח]]!'''
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|התגלות היום 2]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #ff5555;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#ff7777"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #ff5555; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;" | [[קובץ:דגל ישראל.jpg|70px|קישור=ציונות]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | משתמש זה מתנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]] על כל [[אתחלתא דגאולה|מונחיו]], זרמיו ושיטותיו, ולכל [[יום העצמאות|השלכותיו]] [[מדינת ישראל|המעשיות]] ו[[אברהם יצחק קוק|הרעיוניות]].
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|ציונות]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#4B0082"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color:#FFFFFF;" | [[קובץ:ספר התורה לילדי ישראל.jpg|60px|קישור=מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #FFFFFF;" | משתמש זה רושם ילדים בספר התורה המיוחד של ילדי ישראל
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|ספר התורה של ילדי ישראל]]</noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #FFDEAD;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FFDEAD"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFDEAD; text-align: center; font-size: 14pt; color: #000080;" | [[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|60px|קישור=חלוקת דולרים]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #800000;" | ‎משתמש זה משתוקק [[חלוקת דולרים|לקבל]] ביום ראשון הקרוב דולר לברכה והצלחה מידו הקדושה.
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|חלוקת דולרים]]</noinclude>

<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#40E0D0"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;" | [[קובץ:בית המקדש 2.jpg|60px|קישור=בית המקדש]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | משתמש זה מייחל לבניין [[בית המקדש]] ו[[ימות המשיח|גאולת עם ישראל]]
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|מצפה לגאולה]]</noinclude>

ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

2020-07-16T01:01:55Z

אויפעפענען:

ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' הינה מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש, ומיועדת לתמימים בגיל ישיבה קטנה.

==רקע==
לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' בקיץ [[תשס"א]] על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ועמדה תחת [[מרכז חב"ד תל אביב]]. החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], החל משנת [[תשע"ד]] היא מתקיימת בקביעות בקמפוס של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ראש ישיבת הקיץ, הוא [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול ב[[תל אביב]], הרב [[אליהו שוויכה]].

בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'{{הערה|ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות השוכנות כל אחת ב"זאל" נפרד, ה'מתיבתא' ושאר התלמידים}}.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון.

מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ה]].}}. בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: "בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה (תשע"ז), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' (תשע"ח), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה (תשע"ט).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]

שיחה:היכל הבעש"ט (גיליון)

2020-07-16T01:00:55Z

אויפעפענען: /* למשתמש:חלוקת קונטרסים */

[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]], יש למחוק ערך זה, כי הוא מהווה כפילות עם הערך [[היכל הבעש"ט]]. [[מיוחד:תרומות/46.19.85.32|46.19.85.32]] 13:41, 9 ביולי 2019 (IST)
:{{בוצע}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ו' בתמוז ה'תשע"ט, 17:00 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

==הוספה==
שמא "נקודה בהיכלא" אינו מדור קבוע? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 21:41, י"ג באייר, ה'תש"ף 21:41, 7 במאי 2020 (IST)

==ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים]]==

חברי המערכת החדשה הם בגדול אותה מערכת.

אגב, מי נזכר במאמרים ששמע לפני 40 שנה? יואל? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 18:41, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 18:41, 15 ביולי 2020 (UTC)
:איך אפשר לכתוב כזה דבר, כאשר רג"א ורל"א לא בפנים? ולא הבנתי מה כתבת על יואל. המאמרים שפורסמו בהיכל, זה רובם מאמרים מתוך מעיינתך, וחלק מתוך עוד מקומות. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 19:01, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 19:01, 15 ביולי 2020 (UTC)
::אני סך הכל ניסחתי את עריכת {{א|א' מחב"ד}}, לגבי ר' יואל - כן, וזה לא חשיפה אני יכול לציין לך למאמר שקיבל בן 7 שורות ובספר נדפסו כמה עמודים... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:04 • כ"ג בתמוז ה'תש"ף
אם יוכל [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] לבאר לי הקטן מי קיבל ממי ובאיזה ספר?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 00:51, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 00:51, 16 ביולי 2020 (UTC)
:בספר [[התוועדויות]] אספו הנחות מאנשים שרשמו בשעתו את המאמרים והשיחות והגיעו אליו עם הנחה בת 7 שורות ומאחר והוא זכר את המאמר מאז אמירתו הוא נדפס בספר בכמה עמודים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:58 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::ואיך זה קשור להיכל הבעש"ט?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:00, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 01:00, 16 ביולי 2020 (UTC)

== השינוי בהיכל ==

כל מי שרואה את הבטאון רואה שהשתנה לחלוטין, ומטעמים שלי לא אכתוב השינויי והשאיר לאחרים למלאות החסר. וכן לא אחתום. ונא לא לחתום בשמי.

ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

2020-07-16T00:59:59Z

אויפעפענען:

ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' הינה מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש, ומיועדת לתמימים בגיל ישיבה קטנה.

==רקע==
לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' בקיץ [[תשס"א]] על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ועמדה תחת [[מרכז חב"ד תל אביב]]. החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], החל משנת [[תשע"ד]] היא מתקיימת בקביעות בקמפוס של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ראש ישיבת הקיץ, הוא [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול ב[[תל אביב]], הרב [[אליהו שוויכה]].

בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'{{הערה|ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות השוכנות כל אחת ב"זאל" נפרד, ה'מתיבתא' ושאר התלמידים}}.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון.

מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ה]].}}. בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: "בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה (תשע"ז), "על גאולתנו" - בעניני משיח וגאולה שבפרק חלק (תשע"ח), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך (תשע"ט).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]

ישיבת קיץ (פירושונים)

2020-07-16T00:54:50Z

אויפעפענען:

{{פירושונים|
*[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] - ישיבת קיץ של [[את"ה העולמי]].
*[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] - ישיבת קיץ בניהול מרכז חב"ד תל אביב ובשיתוף [[ועד תלמידי התמימים]].
*[[ישיבת קיץ סינסינטי]] - ישיבת קיץ של ישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]].

}}

שיחה:היכל הבעש"ט (גיליון)

2020-07-16T00:51:43Z

אויפעפענען: /* למשתמש:חלוקת קונטרסים */

שיחה:היכל הבעש"ט (גיליון)

2020-07-15T18:41:45Z

אויפעפענען:

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-07-13T18:54:47Z

אויפעפענען: /* ועדה רוחנית */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== התואר "רבי" על ראשונים ==

בעקבות דבריי ב[[שיחה:רבי יהודה הלוי]] שלא זכו למענה, אשמח לשמוע דעת העורכים בנושא התואר "רבי" בשם הערך. עד כה היה מקובל רק על תנאים ועל הרביים, מלבד ראשונים שמוכרים בראשי תיבות ([[רא"ש]], [[רשב"א]] וכד'). האם לדעתכם יש להוסיף לכל הראשונים את התואר? (כ[[מנחם המאירי]], [[ישראל איסרלן]] ועוד). לדעתי כן, אבל צריך להחליט מה וכמה, כי אם ראשונים כן, למה אחרונים לא? למה ייגרע רבי [[יואל סירקיש]] מרבי [[יעקב בן משה מולין]]? ואז גם - למה רבי יואל סירקיש כן, ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לא? ולמה רבי לוי יצחק כן, ורבי [[חיים מבריסק]] לא? וכן הלאה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:21, ט' בתמוז ה'תש"ף
:רק לציין שבהמכלול מכניסים רבי גם לשמות האחרונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:06 • ט' בתמוז ה'תש"ף
::אני בעד להוסיף את התואר "רבי"--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:48, י' בתמוז, ה'תש"ף 07:48, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::גם אני בעד. וכמובן להשאיר הפניות! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:01, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::ודאי שצריך להכניס, לא דומה רבי [[יואל סירקיש]] לאחד מחסידי הדור השביעי, מרצה מבוקש, ועוד. באתרי אנציקלופדיות אחרים קוראים כמעט לכל מי ש'נחשב' צדיק (דהיינו בעיניהם, לרבות את [[זלמן לייב טייטלבוים]] והדומה) בתואר זה. זו פשוןט בושה וחרפה שלא כתוב כך. אך כיוון שהיו ע"כ דיונים בעבר וזו היתה המסקנה לא התווכחתי, אך כעת שהתעורר הענין - ודאי שכן, ולענ"ד זהו רצון הרבי. פשוט ביזוי שנקרא לאחד מהאחרונים כאילו זה עוד איזה מג"ש בישיבה נדחת (לא שאני בא לזלזל, אך קצת להשוות) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:15, י' בתמוז, ה'תש"ף

== למפעילי המערכת! ==

ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים|מפעילי]] [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|המערכת]] החדשים!, כל הכבוד על העבודה שלכם, אולם הבהיר בזאת שאתם יותר מידי מהר מוחקים ערכים, בלי לדון על זה, לשים לזה תבנית למחיקה מהירה, או מקסימום תעבירו את זה לדף משתמש, אבקש שתשנו מדיניות זאת [[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 08:27, י' בתמוז, ה'תש"ף 08:27, 2 ביולי 2020 (UTC)
:המחיקה מתבצעת ע"פ כללי המחיקה, ערך שיש עליו תבנית חשיבות למשך יותר משבוע ולא הובעה חשיבותו בדף השיחה או שכותב הערך הסכים שאין לו חשיבות אפילו בפחות משבוע ניתן למחוק אותו ללא כל שקלא וטריא, אני לא יודע מה נקרא אצלך מהר אבל אם תשים לב על כל ערך שאני חושב שהוא לא מתאים אני שם עליו תבנית חשיבות ולא מוחק אותו ישר וכנ"ל קרייזי. תבנית למחיקה מהירה נועדה למשתמשים שהם לא מפעילי מערכת ורוצים לידע את המפעילים על ערך הראוי למחיקה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:18 • י"א בתמוז ה'תש"ף
::יש כמה וכמה ערכים שכתבתי והנה אחרי כמה שעות אני רואה שהוא נמחק אפילו בלי תבנית חשיבות, --[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:57, י"א בתמוז, ה'תש"ף 12:57, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::אולי תגיד איזה ערך בדיוק ואני יבדוק את ההיסטוריה שלו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:39 • י"ב בתמוז ה'תש"ף

==אחדות??? - חובת הזעקה==
[https://col.org.il/news/125520 כתבה אחת שאומרת הכל].. "משיחסטי", "ממסד המרכזי", "בית משיח עיתון של הסטרא אחרא", "משיחסטים משוגעים", "שמחים בג' תמוז".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:03, 2 ביולי 2020 (UTC)
:ולהעיר את תשומת לב כותבי הכתבה הזו בCOL שגם בארץ הקודש יש "ממסד מרכזי" ושמו הוא [[צבאות השם]], אך הוא של משיחסטים, ועל-כן הוא אפשר לחתור תחת אותו "ממסד מרכזי". ובהקשר ל[[אגו"ח]] בשנות הנוני"ם והסמכי"ם? - גם אז הממסד המרכזי היה של משיחסטים, ועל כן היה מותר לחתור תחתיו.. (מחילה שכתבתי זאת כאן אבל פשוט אי אפשר לשתוק על דברים כאלה..) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:16, 2 ביולי 2020 (UTC)
::ולהעיר שבדקה 17 הרב לאזאר אומר שהוא מקווה שהוא יצליח לשנות את דעותיהם של אלה שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות (משיחסטים בלע"ז) וקורא לאמונתנו כדבר הגורם לחילול השם. אם זו אחדות אז מה זה מחלוקת?! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 11:38, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::א. מסתבר של{{א|חסיד של הרבי|שיטתך}} אחדות פירושה שבמרינה רושצ'ה יהי' תלוי שלט "יחי" ענק... ב. הרב לאזאר לא אמר שום דבר מהציטוטים שלך בהודעה הראשונה; ג. הרב לאזאר לא אחראי על מה שקרה באה"ק לפני כך וכך שנים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:24, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:24, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::ד. הוא לא הזכיר לא את המשפט "שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות" (כביכול הרב לאזאר לא "מאמין בשיחות הרבי ללא פשרות" ח"ו) ולא את המילה "משיחיסטים"; ה. כדאי שתקשיב שוב לראיון, תבין מה זה אחדות. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:30, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:30, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::לא דברתי חלילה על זה שהרב לאזאר הוא נגד אחדות, אמרתי שאם תסתכל בכתבה שהבאתי בדקה 17 תגלה שהוא אומר שצריך לשנות את הראש של המשיחסטים ושהם גורמים חילול השם, והוא גם זלזל ב[[בית משיח]].. אבל לא עליו (בעיקר) דברתי, אלא על הממראין ועל כל הזעקנים שקמו וצרחו על לאזאר על כך "שהעיז" להתראיין לעיתון הסטרא אחרא רח"ל! ואם תעיין בראיון תגלה שרק המשיחסטים אשמים בהכל וחותרים נגד הממסדים המרכזיים, אך כמה חבל שהם שכחו את [[צבאות השם]] שהרבי הקים שהוא גם ממסד מרכזי, וכמה חבל שכחו את מה שעוללו בזמנו ל[[אגו"ח]].. בקיצור ידיעת המחלה חצי תרופה, אך הם יודעים רק להאשים חצי עולם בבעיותיהם ואפילו לא נותנים חצי מבט לכיוון הבעיות האמתיות שנמצאות אצלם. ואם אתה יודע היסטוריה אז בהיסטוריה החב"דית היו עשרות ניסיונות (בלי גוזמא) לעשות אחדות בחב"ד, וכולם נגמרו בכישלון בעקבות שהיו כמה "חכמים" שנתקו את הרמקולים מתי שמשיחסטים באו לדבר בכינוסי האחדות.. ותנחש מי היה אשם אז? - גם המשיחסטים! אלא מי?! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:35, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::בראיון הם אומרים שאחדות פירושה "לרחם" על המשיחסטים המסכנים שכופרים ב"ממסד הראשי" ויש להם אפילו עיתון "שמי קורא בו בכלל"? (כלשונם) שכופר ב"ממסד המרכזי". זה הגיע לכזאת רמה של בורות וחוצפה עד שקרומבי עצמו העלה את זה לחב"ד אינפו, [https://chabad.info/blogs/605079/ לחץ כאן לתגובתו של קרומבי על הראיון המחוצף בCOL]. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:37, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::ובנוגע {{א|א.ב. קיסר|לשאלותיך}} א. לא אמרתי שאחדות פירושה שבמרינה יהיה יחי, וגם לא אמרתי בכלל מה זה אחדות, אמרתי מהי '''אינה אחדות''' - ואינה אחדות זוהי האשמת האחר בבעיותיך שלך, וזלזול שערורייתי בעיתון של הצד שאיתו אתה רוצה "לעשות אחדות". ב. לא דיברתי רק על הרב לאזאר. ג. לא האשמתי בכך את הרב לאזאר. ד. את המשפט "שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות" - אני הוספתי, כי הוא אמר את ההפך הגמור וד"ל.. ה. הקשבתי שוב ושוב לראיון, ורת התרחתחתי יותר ויותר, וראה הקישור לכתבה של קרומבי על השערוריה הזאת בחב"ד אינפו. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:46, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::שוב טעית: א. לא נאמר שם שאחדות היא לרחם, אלא שלמרות הרחמנות (כן, הוא מרחם על מי שלשיטתו טועה; אם אתה לא מרחם על מי שלשיטתך טועה – כדאי שתלמד חסידות על מנת לשנות טבע מידותיך) ואי ההסכמה – זה לא אומר שאין להתנהג עם מי שלא מסכימים באהבת ישראל; ב. לא נאמר שם בכלל המשפט "שמי קורא בו בכלל", סך הכל הרב לאזאר והרצל אמרו שהם לא קוראים בו (מה רצית? שהם ישקרו ויאמרו שהם כן קוראים?); ג. אני בהחלט לא מסכים עם סגנונו (הלא רלוונטי) של הרצל, אבל לדעתי אין לך מה להתרתח – הרב לאזאר השיב כהלכה, ובסופו של דבר – הראיון בהחלט מוסיף לאחדות [נ.ב. לדעתי – אתה יותר מידי נחיתי]. בברכה לאחדות ו"באהבת ישראל נביא את הגואל", [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:51, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:51, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::שוב אני ידגיש שהם אמרו את ה"אני לא קורא בו" בהדגשה ובהתרסה ובזלזול. ומה עם אשמתם של המשיחסטים ווחתרנותם נגד הממסד המרכזי? ושוב, עיין בכתבה בחב"ד אינפו (עצם קיום הכתבה כבר מראה לך עד לאיזה רמה הם הגיעו). והרצל דווקא כן אמר על בית משיח שהוא "אינו רלוונטי" ושהוא "חותר נגד הממסד המרכזי".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::::מסכים אתך, ראיון שבוא מאשימים את המשיחסטים בהכל וזכה אפילו לתגובה בחב"ד אינפו מאוד "מוסיף לאחדות". [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::זה ממש נחיתי להגיד שראיון שערורייתי כזה "תורם לאחדות".. - כל מה שהראיון הזה עשה זה רק לפוצץ את האחדות. רקע הראיון היה: שומו שמים! הרב לאזאר העיז להתראיין ל[[בית משיח]]! הוואי! ואחרי כל זה הם עוד מדברים על אחדות.. 14:59, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::::::ה. קרומבי בהחלט מגיב '''רק''' למראיין ולא למרואיין (ומבין השורות ניכר, שהוא מאמין שהמרואיין "באמת מעוניין באחדות בין החסידים"); ו. אם תקשיב טוב (בלי עצבים) תבין שהרב לאזאר בהחלט סובר שהבעיות באחדות נובעים משני הצדדים; ז. שוב: הוא '''לא''' יגיד "המשיחיסטים צודקים ואנחנו טועים" כי הוא '''לא''' מאמין בזה; ח. מכיוון שהרב לאזאר השיב כהלכה (קרומבי לא מכחיש) – לדעתי הוא אכן מוסיף לאחדות; ט. נימת הזלזול – הוא דמיון שלך, ושלך בלבד. [מסקנתי: א. כמה נחיתיים משני הצדדים (אלו הכועסים על הראיון בבית משיח, ואלו הכועסים על הראיון ב-COL) – '''הם''' המפריעים לאחדות; ב. אין מרצין את האדם בשעת כעסו, ולכן לא אגיב מכאן ולהבא]. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:05, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:05, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::::אני רואה שאינך קורא את מה שכתבתי, אמרתי שגם הביקורת שלי היא על הרצל, ולא על לאזאר. ולמה אתה מתעלם ממה שכתבתי על "הממסד המרכזי"? [נ.ב. גם בהתוועדויות הרב לאזאר אמר שכל אחדות צריכה להיות רק עם הם (המשיחסטים) יהיהו כפופים לממסד המרכזי וכאן שוב נשאלת השאלה, מה עם צבאות השם?] [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:12, 2 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}'''שאלת תם''' לחסידו של הרבי (רק כדי להבין שיטתו): האם לדעתך על מנהלי צבאות השם באה"ק להתאחד עם ארגון ה[[פנסאים]], והיינו שכל צד ימשיך בשלו באותו אופן בדיוק, ורק 'יכבד' את הצד השני?{{ש}}וכן בנושא שנראה מאד נוגע ללבך משום מה: האם על צאצאי הרב מיינדצי'ק לחתום על הסכם עם אהרונוב ולתת לו להמשיך? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 15:09, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:09, 2 ביולי 2020 (UTC)
:אם אני יהיה בראש של הרצל מCOL אני יגיד שהפנסאים צריכים להיות כפופים לצבאות השם. אך אני לא בראש שלהם וכל מה שאני אומר שיעשו אחדות, אך לא יכפו את דעותיהם עלינו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:14, 2 ביולי 2020 (UTC)
::כלומר אתה מצפה שיהיה כמו שכתבתי לעיל. דומני שהמושג "השגת גבול" שנשנה פעמים רבות בדבריו של הרבי בנושא - אינו קשור ל'דעה'. אלא א"כ אתה מסכים שהדעה שאין בכך השגת גבול היא גם רלוונטית [[מיוחד:תרומות/37.60.45.37|37.60.45.37]] 15:18, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::אם {{א|חסיד של הרבי|תגובתך}} '''רק''' על דברי הרצל – דברי לא עליך. לגבי הממסד המרכזי – אני לא בקי מספיק בשביל להגיב, ולכן הגבתי בצורה שתעמוד גם אם אתה צודק בטענות אלו. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:19, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:19, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::אני לא מצפה ולא באתי להגיד פה את דעתי איך תהיה האחדות, אני רק באתי לזעוק על מה שהיה בCOL ועל ההתעלמות הבוטה מהחתרנות שלהם בעצמם נגד ממסדים מרכזיים. אבל מה אני כותב כו"כ הרבה? - [https://chabad.info/blogs/605079/ תקרא בעצמך..] [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:21, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::כדאי להעביר את הדיון החשוב לאולם ההתוועדויות--נכתב בשעה 15:20 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י' בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::::אני רואה שהכל פה ממש מבולגן, לכן אני יביא פה את עעיקרי דבריי: אני מצדד בעיקרון את מה [https://chabad.info/blogs/605079/ שכתב הרב קרומבי], ואני מוסיף על מה שכתב קרומבי שהרצל מאשים את המשיחסטים בחתרנות נגד מוסד שהרבי הקים, ואני שואל אותו מדוע הוא שכח להוסיף מילה או שניים על עוד ארגון שהרבי הקים - צבאות השם? שבמקביל אליו יש ארגון חתרני שנקרא "[[הפנסאים]]", הרי מה הבדל בין צבאות השם, לבין המל"ח? (אולי הבדל אדיאולוגי?? וד"ל..) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:26, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::ואני רוצה להדגיש שאין פה חלילה אמרה נגד אדם כזה או אחר. אך מה שאמר הרצל בראיון הזה ממש הדהים אותי, אני לא הכרתי אותו בתור אחד כזה קיצוני. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:28, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::זה כל מה שבאת להוסיף? על זה "חובת הזעקה"?... [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 16:04, י' בתמוז, ה'תש"ף 16:04, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::דבר ראשון תקרא את מה שכתבתי לפני שאתה ישר מתקיף, דבר שני זה כמו שכתבתי '''עיקרי דבריי''' אך יש עוד הרבה דברים מעוררי שאלה שלא הבאתי בפסקה האחרונה. וגם מה שהבאתי - זה לא "זה הכל" זה '''הרבה'''. תקרא את הכתבה של קרומבי ותבין מהי חובת הזעקה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:12, 2 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}'''הודעה חשובה לכל המתווכחים היקרים!''' א. ע"פ מדיניות חב"דפיה, זהו לא המקום לוויכוחי סרק שכאלו. ב. אני לא נכנס בצורה צדדית להגיב אלא לומר מפורשות (למרות שיש לי הרבה מה לומר בנושא, אני מתאפק כי): '''ודאי וודאי, שלא משנה איזה צד בויכוח צודק, דהיינו מהי האחדות האמיתית, אבל וויכוח זה 100% פלוס, לא מוסיף באחדות, לכל הדעות!!!''' כל מילה נוספת מיותרת!!!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:24, י' בתמוז, ה'תש"ף
:מסכים עם חבר וחב"דניק, אם יש למישהו עוד משהו לומר שיעביר את כל הדיון הלזה ל[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]], {{א|חסיד של הרבי|כאן}} זה לא המקום ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:57 • י"א בתמוז ה'תש"ף
לגמרי, אין זה המקום והזמן לכזה וויכוח. וויכוח זה 100% לא אחדות, אלא ההפך. תעברו להתוועד ב[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]] יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:05, י"א בתמוז, ה'תש"ף 15:05, 3 ביולי 2020 (UTC)

== אישים ==

מי בעד לעשות ערך כזה שיקבץ את כל חסידי חב"ד (שחיים ככהיום) ויכתב עליהם בקצרה, והחסידים שיש עליהם כבר ערך יכתב בקצרה פלוס הפניה לערך מורחב, (אפשר גם לפצל את זה לכמה ערכים אם זה יהיה ארוך מידי)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:31, י' בתמוז, ה'תש"ף 18:31, 2 ביולי 2020 (UTC)
:{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 18:40, 2 ביולי 2020 (UTC)
::מה החשיבות אם אין עליהם שום תיאור? לאיזה חיפוש זה יועיל? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 18:41, י' בתמוז, ה'תש"ף 18:41, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::לדעתי מיותר לגמרי. או שמגיע ערך או שלא! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:56, י' בתמוז, ה'תש"ף ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::מילא לעשות רשימה של כל חסידי חב"ד - מתאים לאינפו / חב"ד און ליין. אבל לעשות תולדות של חסידים, ועוד בחב"פדיה, דהיינו להכניס עכשיו את כל האברכים שהרגע התחתנו, מטופש ביותר. והעיקר - לא הגיוני ולא מציאותי כלל ועיקר!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:42, י' בתמוז, ה'תש"ף
:::::אני חושב שכדאי לפתוח מיזם '''שידוךפדיה''' בו כל ראש משפחה חב"די שילדיו מגיעים לגיל שידוכים יהיה עליו כבר ערך. קהילת חב"ד היא גדולה מאוד ומפוזרת בשליחות בכל העולם ומיזם כזה יהיה מאוד מועיל וכן יגרום לעוד מאות משתתפים להיכנס ולתרום מידיעותיהם לערכים החשובים. אפשר שמיזם כזה יתקיים במרחב ערכים אחר, וכמובן ייכנס תחת קריטריונים ברורים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:47, י' בתמוז, ה'תש"ף 19:47, 2 ביולי 2020 (UTC)
בנוגע לערך באופן כללי לא נראה שיש בעייה, אבל בנוגע לשידוכים בלי לפגוע באף אחד זה נראה לי מטופש. 1. זה לא מתאים לחבדפדיה, בשביל מה? 2. יש כבר אתר כזה של שידוכי חב''דיים אז לא צריך. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:33, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:33, 7 ביולי 2020 (UTC)
:::::: מסכים בערך עם אליהו ב., זה לא יהיה פשוט תחת מרחב אחר, כמו עוד כמה יוזמות שנעשו, רשימה של בתי חב"ד, רשימה של כל התמימים, ורשימת של בחורי הקבוצה, אז שיהיה כמו רשימה של חסידי חב"ד פלוס הסבר קצר עליהם, לא מבין מה הבעייה...--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:28, י"א בתמוז, ה'תש"ף 06:28, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::::::נהוג שהכל יהיה קשור ל'''חב"ד'''פדיה, ותמיד מסתכלים ע"ז. אבל אל תשכחו שיש גם את החצי השני של המילה: חב"ד'''פדיה'''... וד"ל ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 09:57, י"א בתמוז, ה'תש"ף
::::::::ל[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]], התכוונתי שזה יהיה כמובן עם תיאור, וחוץ מזה [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], זה קשור מאוד לחב"ד, ואם לא מתאים לך השם '''שידוךפדיה''' אז אפשר לשנות לשם אחר.--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:23, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:23, 3 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}לא הבנת אותי: זה קשור לחב"ד, אבל לא לפדיה, תציע לאינפו... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 10:40, י"א בתמוז, ה'תש"ף:
:זה יהיה ערכים על כל חסידי חב"ד אבל כל זה יקובץ בערך אחד (או בכמה ערכים אם זה יהיה יותר מידי ארוך)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:22, י"א בתמוז, ה'תש"ף 11:22, 3 ביולי 2020 (UTC)
::מיותר לחלוטין... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:10, י"א בתמוז, ה'תש"ף
:::בקיצור כוונתי היא לכתוב ערכים על כל חסידי חב"S אולם מפני שלפי מדיניות חב"דפדיה אי אפשר אז זה יקובץ לערך אחד-[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:58, י"ב בתמוז, ה'תש"ף 18:58, 4 ביולי 2020 (UTC)
::::לדעתי זה דווקא רעיון מצוין! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 19:19, 4 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}אולי הגיע הזמן לערוך הצבעה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 19:19, 4 ביולי 2020 (UTC)
:פתחתי הצבעה אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:00, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 07:00, 5 ביולי 2020 (UTC)
::איפה פתחת הצבעה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 07:20 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
:::פה בפיסקה הזאת[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 07:29, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, מה אתה אומר על [[משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק|הערך הזה]]? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:06, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::נראה יפה, אשמח שתבהיר מה אתה הולך לכתוב בו--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:10, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:10, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::::רציתי לדעת אם לכזה ערך אתה מתכוון.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:14, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::::{{א|שמואל חיים}}, אם לערך כזה התכוונת אני מציע שתעביר אותו למרחב האישי שלך.. עשיתי אותו רק כדי לבדוק אם לכזה ערך התכוונת. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:26, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::::::כוונתי היא ערך כל חסידי חב"ד שבו יוכתב שמם והסבר עליהם (כמו ערך אליהם)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:29, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::אני רק רוצה לרדת לסוף דעתך.. (סליחה שאני מבולבל קצת היום, כנראה שתיתי יותר מדי משקה בפארבריינגען :-) אבל כוונתך היא שיהיה ערך על כל שמות חסידי חב"ד (כמובן שאפשרי לדעת אליהם) לא כמו הערך שעשיתי, אלא ללא קשר למקום שבו הם גרים? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:39, 5 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}
כוונתי היא לעשות [[משתמש:שמואל חיים/חסידי חב"ד|ככה]], אבל שיוזכר כל חסידי חב"ד (כמובן שזה לא יהיה ככה וזה רק דוגמא), אם אתה רוצה אפשר גם לחלק את זה לפי ערים (אם זה יהיה ארוך מידי [[וככול הנראה שזה יהיה מאוד ארוך!])--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:25, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 14:25, 5 ביולי 2020 (UTC)
::וואי וואי.. רק שתדע שרק ב[[כפר חב"ד]] יש 8,500 אנשים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:00, 5 ביולי 2020 (UTC)
::אני הולך לכתוב רק את ראשי המשפחה שבכפר חב"ד זה אם כבר 1500, ול הנראה יש כאילו שלא הבינו מה אניי הולך לעשות ולכן אני יתחיל לכתוב את זה במרחב האישי, ואחרי שזה יהיה יחסית מוכן אז נוכל לדון על זה.--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:39, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 17:39, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::לדעתי כולם הבינו מה אתה רוצה לעשות ואפשר לראות בדף שהתחלת להכין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:01 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
:::: ככה אני הולך לעשות : [[משתמש:שמואל חיים/חסידי חב"ד]] , ולהוסיף את שמותם של כל חסידי חב"ד (אפשר להעזר ברשימה של הקבוצה בשביל השמות), ואז כל אחד יוכל להוסיף עוד שמות או עוד פרטים--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:23, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 18:23, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::: נראה לי שאני ישתמש בפורמט של חסיד של הרבי הזה - [[משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק]], דרך אגב בדקתי ובחב"ד אינפו יש למשל 9190 משפחות חב"ד--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:43, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 10:43, 6 ביולי 2020 (UTC)

===הצבעה===
*'''סיום ההצבעה: 12:25 יום ראשון כ' תמוז'''
;נגד
#מתנגד כנ"ל [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:36, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:36, 5 ביולי 2020 (UTC)
#רעיון מטופש מתחת לכל בקורת, עיינו בדברי ה{{א|א.ב. קיסר|קיסר}} והרב{{א|בן פסיסא|גביהא שליט"א}} וד"ל, ואכ"מ, ואין להאריך בדבר המצער וכו' |||
'''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף

מתנגד '''חזק''' ערך מסורבל לא אינצקלופדי וחסר שימוש, אם ר' אייד מסויים ראוי לערך אז ערך בפני עצמו ואם לא מה יעזור שהאינצקלופדיה החב"דית תכיר במציאותו בשורה אחת [[משתמש:יחיב770|*כי הרבי מנהל את העולם*]] - [[שיחת משתמש:יחיב770|שיחה]], 12:45, כ' בתמוז, ה'תש"ף 12:45, 12 ביולי 2020 (UTC)
;בעד
#{{בעד חזק}}--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:25, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:25, 5 ביולי 2020 (UTC)
#{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:46, 5 ביולי 2020 (UTC)

;המשך דיון
:::'''נגד קיום ההצבעה'''. ערך כזה הוא לא רק מיותר, הוא יהפוך את חב"דפדיא לבדיחפדיא. מי שלכתחילה לא מבין '''מהי''' אנציקלופדיא ו'''מהי''' חב"דפדיא – מוטב שיפרוש. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 13:35, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:35, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::מסכים שאפשר לפתוח הצבעה כזאת רק אם אין שמץ של מושג מהי אנציקלופדיה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:59, ט"ו בתמוז ה'תש"ף

== השלמת ערכים ==

בעבר היתה כאן התעוררות גדולה בענין! לאן היא נעלמה?

במצב זה בו כל יום יש יוזמות ערכים חדשים, שבלי לפגוע באף אחד, קצת מביישים לפעמים בדלותם, יש להשקיע בערכים הנוכחיים, המחולקים לקטגוריות שונות:
#[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה]].
#[[:קטגוריה:ערכים חסרים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עדכון]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים שכתוב]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים פישוט]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים תיקון]].

אציין לערכים המומלצים, את [[הרבי הריי"צ]] שממש בדרך.

'''ויפה שעה אחת קודם''', אבקש מכל אחד להכנס ולהוציא 5 ערכים מרשימות אלו!

בברכת חב"דפדיה ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:52, י' בתמוז, ה'תש"ף

== שנים עתידיות ==

האם כדאי לפתוח ערכים על שנים עתידיות? (בדומה לויקיקליפה)_--נכתב בשעה 22:41 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י' בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שם אולי יש צורך אבל כאן אין. גם שם יש להם מה לכתוב וכאן אין. אפשר לכתוב על תשפ"א ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:03 • י"א בתמוז ה'תש"ף
::אפשר לכתוב ציוני דרך מיוחדים בכל שנה--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:42, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:42, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::את זה אפשר אחרי שהם קורים, למשל בתשפ"א אתה כבר יודע שהולך להיפתח ישיבה בראשון לציון ושזו השנה הראשונה שהולכת להיות כולה בתוך הגאולה.. על תשפ"ב אתב לא יודע כלום וכן הלאה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:25 • י"א בתמוז ה'תש"ף
:::: אפשר לכתוב נמשל שבשנת תשפ"ב ימלאו שמונים שנה להקמת ה[[מחנה ישראל]], או בשבשנת תש"צ ימלאו תשעים שנה לנשיאות הרבי, כאילו ציוני דרך, או שיכתוב את הסימן של השנה (כמו שבשנת תש"צ הוא בח"ה והוא 388 ימים והוא שנה ראשונה לשמיטה וכו')--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:06, י"א בתמוז, ה'תש"ף 13:06, 3 ביולי 2020 (UTC)
::::: כמו זה [[משתמש:שמואל חיים/תש"צ]], דרך אגב חלוקת קונטרסים אם אתה יכול למחוק לי את ה[[משתמש:שמואל חיים/אגרות קודש/א]] אשמח מאוד,-;[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:25, י"א בתמוז, ה'תש"ף 13:25, 3 ביולי 2020 (UTC)
::::::בשביל ציוני דרך לא צריך ערך. הערכים האלו גם יהיו יתומים ומיותרים כאן. כפי שכתבתי לדעתי אין צורך לפתוח יותר מהערך על השנה הקרובה. דפים שאתה רוצה למחוק אותם שים בהם תבנית למחיקה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:05 • י"א בתמוז ה'תש"ף
:::::::ארגונים שמציבים יעדים לשנים מסוימות אפשר לכתוב, אפשר גם: בשנה זאת יסיימו את המחזור הכך וכן של הרמב"ם היומי, בשנה זאת צפוי להיפתח המוסד הזה והזה וכן על זה הדרך--נכתב בשעה 09:41 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ג בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::::::::נכון, לכן אין לי בעייה שיפתח ערך על תשפ"א אבל מעבר לכך אין מוסדות שיודעים בבירור שיפתחו בתשפ"ב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 10:06 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
או למשל לכתוב שבתשפ''א יהיו בעיצומה של הגאולה...

== ריקון האולם ==

האולם מלא מאד, אבקש ממישהו שירוקן את האולם, מדיונים שהפסיקו להתדיין עליהם, אני אינני יכול לעשות זאת כיוון שהחסימה לא נותנת אפשרות כזו - לא יודע למה, לא לשכוח להוסיף את 'כ"ב' בתוך התיבות ארכיון וכו'... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:39, י"ג בתמוז, ה'תש"ף

== יישר כח גדול לכל המנהלים על השינויים, והשיפורים החדשים וכו. זמן רב חלף מהעת האחרונה שלי פה. ==

אבל ישנו ענין שהוא בגדר בלתי נסבל הסימני שאלה והV הענקיים שלא נונתנים לך לקרוא כמו בן אדם את הדיון בדף שיחה או בכל מקום אחר. '''חובה''' להקטין אותם למען הנוחות והנראות {{שכח לחתום|ד.ר}}
:מפעילי המערכת: {{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} {{א|כתית למאור}} ו{{א|קרייזי אבאוט משיח}} מישהו יודע מה נעשה עם זה??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:44, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
::המתכנת טוען שהוא עובד על זה. מקווה שיפתר בקרוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:57 • י"ד בתמוז ה'תש"ף
אני לא יודע אם זה כולם או שרק לי . אבל הה מבהיל ביותר...

==עלון חב"דפדי==
הועתק מלוח מודעות

מה המשתמשים הקדושים שליט"א אומרים על הנפקת מגזין חודשי של חב"דפדיה? זה יכול מאוד לעזור... [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:40, 6 ביולי 2020 (UTC)
:מה יהיה כתוב בו? ואיפה זה יפורסם?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:43, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:43, 6 ביולי 2020 (UTC)
::שייך לאולם דיונים ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:26, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
:::{{א|חב"דניק}} - אני לא מדבר על ערך, ערך כזה [[חב"דפדיה:הפצצת מעיינות|כבר כתב]] הרה"ג {{א|חבר|חברינו}} היקר שליט"א. אני מדבר על עלון לא ווירטואלי - עלון שעשוי מדפים, דיו, אותיות, וכו וכו'.. לכן זה לאן דווקא לאולם הדיונים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:29, 6 ביולי 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, פשוט עלה בדעתי לעשות עלון שיאגד כל חודש מספר נושאים מרכזיים מחב"דפדיה (להבדיל כמו שעשו COL בזמנו), על אנשים, מקומות, וכו וכו'.. דבר ראשון אני רוצה לראות אם זה מוסכם על כולם, אח"כ נוכל לדאוג לשאר. (כסף, עורך, מפיץ, וכו' וכו'). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:32, 6 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::הבנתי בדיוק על מה אתה מדבר, ואני חוזר על דברי: כל הצעת משהו שייכת לאולם דיונים, לוח מודעות - זה להודעות בלבד! הלא כן? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:32, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
{{שבירה}} לי לא אכפת [[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:21, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 07:21, 7 ביולי 2020 (UTC)
:{{א|חב"דניק}}, קיצר מה אתה אומר על הרעיון? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 08:00, 7 ביולי 2020 (UTC)
::דווקא רעיון טוב, השאלה היא מי יערוך, מי ידפיס, איפה יערכו, באתר עצמו? והכותבים כותבים קבועים או כל המשתמשים שליט''א? איפה זה יפורסם, בקהילות אנ'''ש? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:27, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:27, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:חבדפדיה - מגזין.png|שמאל|ממוזער|250px|אחת הדוגמאות]]
:::מה אתם אומרים על הדוגמה הזאת שבתמונה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:33, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::איפה מצאת את זה? זו דוגמא יפה אבל אני בטוח שהכותבים יוכלו לעשות דברים יותר טובים. פשוט צריך לרכז את כל הערות והארות במקום אחד, אולי ב[[שיחה]] שתהיה עם יפתחו 'ערך' [[עלון חב''דפדי]] בעבור הכתיבה והעריכה. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:37, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:37, 7 ביולי 2020 (UTC)
:::::לשאלתך אני ערכתי את זה. יש לי עוד הרבה דוגמאות, אך אין מקום להציג את כולם כאן.. בקיצור אני רואה שיחסית המצב פה הוא בעד דבר כזה. השאלה האמתית היא איך אפשר להפיץ את זה, מאיפה יהיה כסף, איפה וכו' וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:39, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::אפשר קודם כללהפיץ את זה במייל, אבל אם אתה רוצה להדפיס, אז אפשר להציע למשל לאנשים לפרסם פה באתר תמורת כסף וכך יהיה מימון לעיתון--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:09, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 13:09, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::::זה רעיון טוב.. ז בוא נתחיל מלמצוא כותבים לעיתון. אני פותח דף חדש לעיתון ובו נפרט מה יהיה מה יכתבו וכו' וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:35, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:מגזין האנציקלופדיה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל העלון]]
{{שבירה}}מה אתם אומרים על הסמל, יפה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:48, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אני די בעד, אבל בהחלט צריך לדון בזה בכובד ראש ולעיין היטב בתכנים שיפורסמו וכיצד וכו'... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:44, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף

== עיטורים ==

אפשר להעביר את הערך [[משתמש:שמואל חיים/אותות]] למרחב הראשי? ודרך אגב מה אתם אומרים האם לעשות לזה מדיניות לגבי מי שיכול לתת עיטורים ואותות או מי שרוצה יכול לתת למי שהוא רוצה חופשי?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:05, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 16:05, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אתה יכול להעביר את זה למרחב הראשי ואולי גם תחת השם עיטור (את שלי אני ימחק). כל אחד יוכל לשים מתי שהוא רוצה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:09 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף

== הקישורים מתחת ללוגו בצד ==

מי בעד להוסיף לשם את [[חב"דפדיה:א חסידישע פאבריינגען]]?--נכתב בשעה 16:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:30, 8 ביולי 2020 (UTC)
::בעד ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:31, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף
:{{נגד}} [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 17:03, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף.
::נמנע, מצד אחד גישה מהירה מצד שני יש שם כל מיני שטויות שעדיף שלא תהיה אליהם גישה מהירה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:15 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

===מענין לענין===
מה דעת המשתמשים לפתיחת הדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/דלפק ייעוץ|דלפק ייעוץ]] והוספתו לרשימת הקישורים? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:15 • י"ז בתמוז ה'תש"ף
:בעד
:ואגב, מענין לענין, בויקיפדיה יש קישור בצד לערכים מומלצים וכאן המקום להזכיר למי ששכח... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:38, כ' בתמוז, ה'תש"ף

==ריענון תמונות==

בזמן האחרון נתקלתי בתמונות של אישים בחב"דפדיה המעודכנים ללפני 10 שנים ויותר, האנשים בתמונה נראים היום שונים, ונדמה לי שכדאי שמישהו יקח ע"ע את הטיפול בהחלפת תמונות לחדישות, מרעננות ובעיקר מעודכנות. אני אישית לא מתמקצע בענייני עיצוב וכדו'... אציין כדוגמא בלבד את [[שלום דובער לוין]] ו[[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)]] וכהנה רבות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:30, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף
:ראה [[חב"דפדיה:בקשת תמונות]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:02 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

== ועדה רוחנית ==

ראיתי להאיר (אף שמפני סיבות אינני פעיל כ"כ באתר זה), שבאנציקלופדיה 'המכלול' יש ג"כ ועדה רוחנית שנועדה לפתור מחלוקות על אופן הצגת הדברים כפי שמתאים לתורתנו הק', אלא ששם ישנה אפשרות לכל עורך לפנות באופן אישי לועדה הרוחנית על מנת להציג את טענותיו. ואני כותב זאת משום שבכמה מהערכים החשובים כאן (כגון [[האוהל]]) הוכרעה מחלוקת הכתיבה על ידי פניה לועדה הרוחנית ללא שניתן לכל אחד מהעורכים להסביר את דבריו. פשוט שאף מפעיל מערכת אינו חף מנטיה אישית ולא יתכן שיצליח להסביר לועדה הרוחנית את דברי הצד השני טוב יותר מכפי שיעשה זאת הצד השני עצמו.

בהצלחה רבה. [[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בתמוז ה'תש"ף 00:39, 9 ביולי 2020 (UTC)
:מה אתה רוצה לומר בזה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 06:23 • י"ז בתמוז ה'תש"ף
::מצטרף לשאלתו של {{א|חלוקת קונטרסים}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:07, 9 ביולי 2020 (UTC) 
:::הוא בא להציע רעיון לפיו יוכל כל משתמש (אפילו אני הקטן) לפנות לועדה הרוחנית ולהציע את בקשתו, באם היא נוגעת לועדה הרוחנית. באם אתה מפחד שיעשו זאת על כל שטות - אפשר לסדר שמפעילי המערכת יתנו אישור. לדעתי זה דבר דחוף [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 17:36, י"ז בתמוז, ה'תש"ף 17:36, 9 ביולי 2020 (UTC)
הוא הביא גם דוגמא מהעבר בנושא ערך [[האוהל]]. עלעלתי כעת בשיחה שנוהלה ע"ז, וראיתי שהוא צודק בבירור. הייתה שם ממש בדיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 17:38, י"ז בתמוז, ה'תש"ף 17:38, 9 ביולי 2020 (UTC)
::::זה תמיד היה אפשרי, לא? נכתב לו שם מיהם הועדה הרוחנית כתשובה על טענתו שעושים עריכות בשם הנהלה לא ידועה. אני לא חושב שיש בעיה לפנות להנהלה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:09 • י"ז בתמוז ה'תש"ף
:::::בעד וועדה כזו, אך רק בתנאי שרבני הועדה יהיו הרב [[זלמן לנדא]], הרב גינזבורג מרמת אביב, הרב חליפה, הרב שמידע (או שמידה, לא זוכר ;-), הרב וויצנדלר וכו' וגו' וד"ל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 21:56, 9 ביולי 2020 (UTC)
::::::לקונטרסן: אתה מבין שלפנות בנפרד לשלשה יהודים עסוקים הנמצאים בארה"ב זה בדיחה. אני למשל לא יכול לפנות אליהם, ויש לי מה לשאול (לדוגמא בנושא [[האוהל]], בפרט אחרי שקראתי את השיחה הנ"ל).
::::::: - וזה מה שהציע הרב 5778, שיהיה כמו בהמכלול. דף שבו ניתן לפנות לועדה הרוחנית בשאלות, בו יוכל כ"א להציע '''ולהסביר''' בקשתו [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 23:00, י"ז בתמוז, ה'תש"ף 23:00, 9 ביולי 2020 (UTC)
::::::::מסכים לכך, אך רק בתנאי שהרבנים יהיו.. כנ"ל.. ולכל המרעין בישין: חבדפדיה הוא אתר משיחסט, כך היה '''וכך גם יהיה''', ולכן כל ועדה רוחנית איזה אשר תהיה הרבנים בה יהיו כאלה שמאמינים בכך שיש משיח לדורינו, והוא חיי וקיים. והערכים בחבדפדיה צרכים להיות בהתאם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 23:06, 9 ביולי 2020 (UTC)
::::::::יש כבר ועדה רוחנית (בה כמובן חברים רק אנשים שעכ"פ מבינים שיש ענין היום ב[[הפצת המעיינות]], ומוכרחים להכניס איכשהו את האורות (שהם טאקע) דתוהו (אבער) בכלים דתיקון), הדיון הוא אם לפתוח את הגישה אליה לשאלת שאלות, דבר שכנ"ל יועיל [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 00:09, י"ח בתמוז, ה'תש"ף 00:09, 10 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::יש ועדה רוחנית שלא הולכת להשתנות (אם היתה למישהו מחשבה..). המטרה של המכלול היא אחרת ובמילא גם התוכן ודרכי הפעולה, האתר חב"דפדיה (בדומה יותר לויקישיבה) לא נוצר כדי להיות האנציקלופדיה הגדולה ברשת ובמילא להעתיק ערכים מכל אתר אפשרי אלא יש גם הקפדה על תוכן ולכן אין אפשרות לעשות כמו בהמכלול שבו יש הקפדה על איזה תוכן לא להכניס ואין הקפדה על איזה תוכן להכניס. בכל אופן הגישה שיש למפעילי המערכת אל הועדה הרוחנית היא בדיוק כמו גישה של שאר המשתמשים ולכן הטענה אינה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:04 • י"ח בתמוז ה'תש"ף
:::::::צודק, אבל הנה בדוגמא שהובאה יש הקפדה מצד המפעילים שלא להכניס תוכן מסוים, ומצד כמה משתמשים הסוברים שמוכרחים להכניס באיזהו אופן. ואתה מסכים שראוי להיוועץ בנדון זה עם הועדה הרוחנית [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:08, י"ח בתמוז, ה'תש"ף 01:08, 10 ביולי 2020 (UTC)
::::::::החלוקה בין המשתמשים למפעילים לא נכונה, זה היה משתמש ומפעיל שניסו להכניס את הקטע. מאחר ואין כל הדעות שוות גם ייתכן שיהיה מצב שהמפעילים יחשבו אחרת מהמשתמשים באופן גורף ולכן אמרתי שאין כל זכות קדימה למפעילים (עכ"פ ע"פ הידוע לי) על פני משתמשים אחרים בנושא הפניה לועדה. מקווה שהובנתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 02:38 • י"ח בתמוז ה'תש"ף
{{שבירה}}מצטרף לאויפענען ו-5778, אך בכ"ז די מסכים עם חלוקת. לחסיד היקר - קצת הגזמת, שמידע החולה נפש אלוקיסט וטוען שזימרוני חי בגוף גשמי - אם תכניס אותו אני בורח מכאן!!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:37, כ' בתמוז, ה'תש"ף
:{{א|חב"דניק}}, קצת חרגת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:18 • כ' בתמוז ה'תש"ף
::מצטער, לפעמים אני לא יכול! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 20:51, כ' בתמוז, ה'תש"ף
:::{{א|חב"דניק}}, אם זה מה שיבריח אותך בעז"ה אני ידאג שהרה"ג הרה"ח הגאון רבי שמידע שיליט"א יהיה בועדה הרוחנית {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 21:43, 12 ביולי 2020 (UTC)
::::תודה רבה, מזמן אני מחפש סיבה לברוח, ולא נעים לי סתם.... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:11, כ"א בתמוז, ה'תש"ף
:::::בשביל זה עשיתי את [[תבנית:חופשה חב"דפדית]] {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 16:28, 13 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}בזמנו, דיברתי עם אחד מהוועדה הרוחנית, שדווקא היה בעניינים, אם כי שלא באופן שוטף. אולם, בכדי שלא יווצרו תקלות וכיו"ב, אם מישהו רוצה לפנות לוועדה הרוחנית, בשמחה. הדבר היחיד הוא, שלאחר שהוא כותב את דעתו בצורה ברורה ומסודרת, שישלח את הדברים לאחד מהמפעילים, והוא ישלח לוועדה. בברכה• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:29, כ"א בתמוז, ה'תש"ף ''(13 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:29, 13 ביולי 2020 (UTC)
:::::::יש עוד מפעיל מלבד הרב כתית שמתנדב לענין? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 18:54, כ"א בתמוז, ה'תש"ף 18:54, 13 ביולי 2020 (UTC)

== הודעות ==
אני רוצה לשלוח הודעות לאנשים למה לא מסכימים לי לשלוח, שולחים לאחי לא לכתוב הודעות אנו רוצים להמשיך ולעשות אבל אנו מתיעצים עם חברים [[משתמש:א. ש"ט|יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:א. ש"ט|שיחה]], 14:30, י"ז בתמוז, ה'תש"ף 14:30, 9 ביולי 2020 (UTC):
:למי שלחת הודעה, איפה והאם יש לזה קשר לאתר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:05 • י"ח בתמוז ה'תש"ף
::הוא בטח מתכוון לחמולה החדשה של חבורת ילדים שהחליטה להפוך את חב"דפדיה למגרש משחקים. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 03:26, 10 ביולי 2020 (UTC)
:::לא הבנתי, אם הת"ת נסגר שילכו לשחק בגינה ליד!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:33, כ' בתמוז, ה'תש"ף
::::הדיון נגמר. שאלתי את השאלה בצורה כזו שאני לא יקבל תשובה (וד"ל) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:19 • כ' בתמוז ה'תש"ף

==באגים==
אני לא מצליח לעשות דפים חדשים, כל פעם שאני מנסה זה אומר לי "שיש באג בתוכנה", זה קורה רק אצלי או אצל כולם? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 08:36, 12 ביולי 2020 (UTC)