https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%95%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-16T02:49:22Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=672121זושא ריבקין2024-04-02T21:21:07Z<p>אור: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]<br />
הרב '''זושא ריבקין''' ([[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] - [[י"ח אדר]] [[תשע"ב]]) היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא.<br />
<br />
בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה ב[[סמרקנד]].<br />
<br />
בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]].<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שבצרפת.<br />
<br />
כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.<br />
<br />
בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים.<br />
<br />
בסוף שנות הלמ"דים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי, בפתק שהגיש לרבי שכח לחתום את שמו, לאחר שהרבי הביט בפתק הרבי חייך ואמר (הרבי אמר את דבריו בשפה ה[[רוסית]]): חסיד אחד התהלך ברחובות רוסיה, שוטר עצר אותו וביקש ממנו תעודה מזהה, החסיד לא החזיק באמתחתו תעודה מזהה אך הוא הגיב לדברי השוטר: הנה אני כאן בעצמי, מדוע אתה צריך את התעודה שלי?{{הערה|הרבי חייך בכל משך הזמן בו סיפר את הסיפור, ר' זושא סיפר זאת לחסיד אחר שכתב את הסיפור במדור קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד גליון 2044 ע' 19.}}.<br />
<br />
בליל י"ז כסליו תשמ"א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש. לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ. כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה' וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב"ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. הרבי ענה 'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה.<br />
<br />
התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השנים כשהוא מבטא את ציפייתו זו גם בדיבוריו עם הרבי. כך מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' [[משה סלונים]] בחודש [[מרחשון]] [[תשמ"ג]] ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי הוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג".<br />
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==פעילותו==<br />
===מסעדת ישורון===<br />
<br />
בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.<br />
<br />
בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא ייתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!".<br />
<br />
בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".<br />
<br />
במספר הזדמנויות הפנה הרבי יהודים מתל אביב שנכנסו ליחידות, לבקר במסעדה.<br />
<br />
בשלב מסויים חשב לשנות את שם המסעדה ל'מסעדת ופרצת', אך הרבי הורה לו להשאיר את השם הנוכחי.<br />
<br />
המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"ן{{הערה|קיץ תנש"א או בחורף תשנ"ב.}} תלה בחזית המסעדה שלט 'הכונו! הכונו! הכונו! לביאת המשיח'. עשר דקות דקות קודם כניסת [[שבת]] שלח ר' זושא פקס לרבי בו דיווח על תליית השלט והכיתוב שבו, תוך שהוא ממשיך ושואל: עד מתי נזדקק לשלט זה? מתי נזכה לבשר ש"הנה הנה משיח בא"? שעות ספורות אחר כך יצאה תשובה מהרבי שתוכנה: להוסיף "הנה הנה משיח בא". בשיחה מאוחרת עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] הובהר כי הרבי ענה זאת בתור הוראה. עוד באותו שבוע עודכן השלט ונוסף בו הכיתוב: "הנה! הנה! הנה! המשיח בא"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גל' 827.}}.<br />
<br />
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
===הקמת בית מנחם===<br />
<br />
ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד, ובמהלך בנייתו זכה לעידודים רבים מהרבי.<br />
<br />
לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה.<br />
<br />
==הארמון למלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ארמון למלך המשיח}}<br />
ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות.<br />
<br />
בשנת ה'תשנ"ב, התקבל האישור להתחיל להתחיל בבניה. הרבי עודד עריכת מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו.<br />
<br />
במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל לעת עתה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת חיה ברכה ע"ה הלפרין.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ארמון למלך המשיח]]<br />
* [[בית מנחם כפר חב"ד]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק להבות]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.<br />
{{בית|ישראל אהרונסון|השליחות הדרמטית|1351|24-28|תשפ"ג}}<br />
*"הנה הנה משיח בא" [על מסעדת ישורון] - בית משיח, גליון 122, עמ' 13 ואילך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אלי אלון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64156 החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת"א-כפ"ח] אתר news1<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67400 החסיד שנותר צעיר כל ימיו]{{תמונה}}, צרור תמונות מתחנות חייו [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67421 מהמסעדה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67399 ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין], הידיעה על פטירתו - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67403 הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות]{{וידאו}}, מעמד ההלוויה - {{אינפו}}<br />
*יוסף חיים בולטון [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67583 זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה] {{אינפו}}<br />
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129614 כשר' זושא ביקש אישור מהרבי למכור המסעדה לשני חסידים]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ריבקין, זושא}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]</div>אורhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%94_(%D7%9B%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=672120שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)2024-04-02T21:17:39Z<p>אור: /* משפחתה */</p>
<hr />
<div>'''הרבנית שפרה''' הייתה בתו של הרב ר' [[צבי הירש מאולע]], רב עיר, מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נולדה בסביבות שנת [[תקמ"ד]]{{מקור}}. ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נישאה לרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]] בנו של אדמו"ר הזקן. בחתונה אמר אדמו"ר הזקן את ה[[מאמר]] "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|ליקוטי תורה, במדבר, ח, ב.}}.<br />
<br />
לאחר שבעלה הלך לגלות (ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]]) עלתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עם ילדיה ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ ע"ח.}} והתיישבה ב[[חברון]] ולאחר מספר שנים עברה ל[[ירושלים]]{{הערה|תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן, עמ' 158.}}.<br />
<br />
נפטרה ב[[ז' טבת]] [[תר"ט]] ב[[ירושלים]] ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]].<br />
== משפחתה ==<br />
* בתה שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף<br />
::בניהם:<br />
:* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]]<br />
:* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}<br />
:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142.}}.<br />
* בתה, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
{{קצרמר/קוד|משפחת בית רבי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>אורhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90&diff=672119ליטא2024-04-02T21:16:29Z<p>אור: /* קובנה */</p>
<hr />
<div>'''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה ל[[רוסיה]], ואשר הייתה בעבר חלק מ[[ברית המועצות]]. שמה של מדינה זו כרוכה ב[[התנגדות לחסידות]], בפרט בשל קהילת [[ווילנא]] והעומדים בראשה. אבל כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] החלו להתפתח שם קהילות חסידויות, כגון חסידיו של אדמו"ר הזקן, ושל רבי שלמה מקרלין.<br />
==רקע ==<br />
עד שנת [[תקל"ז]] היו רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]], אדמו"ר הזקן, רבי [[אברהם מקאליסק]], ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי [[אברהם מקאליסק]] לארץ ישראל, בתקופה ההיא הר' יישכר בער פרש מתפקידו והיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]] כך ש[[אדמו"ר הזקן]] ניהל לבדו את תנועת החסידות בליטא ורוסיה הלבנה{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] (הוצאת [[תשע"ב]]) עמ' 41.}}. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.<br />
<br />
זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ל[[יחידות]] פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}.<br />
==עיירות בליטא==<br />
===וילנא===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ווילנא]]}}<br />
[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר וילנא בזמן [[השואה]]]]<br />
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.<br />
<br />
===שווינצאן===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שווינציאן]]}}<br />
'''שווינציאן''' - עיר מחוזית בגלילות [[וילנה]] שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]]. <br />
<br />
עיר זו הייתה עיר 'מתנגדית' מובהקת, תחת שרביט הנהגתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר עבודה קשה ומאומצת, הצליחו חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] לחדור גם לעיר זו ולעשות בה נפשות רבות לתורת החסידות. פעילות זו הגיעה לשיאה, כאשר נסללה הדרך לביקורו של [[אדמו"ר הזקן]] בכבודו ובעצמו בעיר. <br />
<br />
מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן.<br />
<br />
בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. <br />
<br />
החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]].<br />
<br />
===קובנה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קובנה]]}}<br />
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה ב[[שואה]], ב[[גטו קובנה]]. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כ[[בית הכנסת]] ו[[בית מדרש]] של [[חסידי חב"ד]], ובו היה גם חדר מיוחד ל[[חסיד]]ים שנהגו ל[[עבודת התפילה|התפלל באריכות]] ([[חדר שני]]). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של [[חסידות גור|חסידי גור]], [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] [[חסידות קוידנוב|קוידנוב]] ועוד.<br />
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. <br />
<br />
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]].}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.<br />
<br />
===ראקשיק===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור ראקשיק]]}}<br />
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.<br />
<br />
ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.<br />
<br />
עקב בקשתם של חסידי חב"ד בליטא, ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|ביקור בן שבוע]] בעיר, במהלכו קיבל ל[[יחידות]] ונשא שיחות ומאמרי חסידות.<br />
<br />
עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של [[רוסיה]], אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש.<br />
<br />
בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח.<br />
<br />
==ראו עוד==<br />
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]<br />
<br />
{{תבנית:עיירות בליטא|קטגריה=ללא}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ליטא|*]]</div>אור