https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%AA%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T07:58:47Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=691380יחזקאל לנדא2024-06-15T21:06:19Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]<br />
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]<br />
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]], והיה ממתנגדים חריפים לתנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. <br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==<br />
לנודע ביהודה לא היה מעולם שום קשר לבעל שם טוב לא בלימוד ולא יחוס משפחתי ולא נהג בהם שום כבוד ומעולם לא הזכירם בשום מקום, כי היה ממתנגדים הגדולים לחסידות. נודע ביהודה פסל את תנועת החסידות ואף העלה דברים על כתב. נודע ביהודה משפחתו הייתה המיוחסת לרש"י. כמו כן נודע ביהודה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ על החסידי זמנינו היסב על הפסוק "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" ( הושע י"ד; י'), ובמקום הוא היה אומר על החסידים בהחליפו מילה "ופושעים" ב"חסידים" "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם" כך מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ ומקובל במסורת המתנגדים לחסידות. <br />
<br />
<br />
==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==<br />
<br />
גדולי החסידות העריכו אותו וגם זלזלו בו מאוד כי היה מתנגד לחסידות, כי בלעדיו לא היו כלל זוכים לידיעת התורה. אפילו אותה הערכה שבטאו הוא רק לגרמייהו בלבד, ולאו דווקא בגלל שהם צריכים ל"נודע ביהודה" הסיבה לכך, כי התחילו להיות מודעים לחוסר תורה ורוחב אופקים משנת אלול ה'תש"ע. כי ההתקשרות וכבוד ואהבה האמתית רק לנשיא הדור. ואף על פי שהחזיקו בידם את ספר "נודע ביהודה" לא זכו להגיע לגדלותו בתורה וביראה. כי החסידים צריכים ל"נודע ביהודה" ולא "נודע ביהודה" צריך לחסידים, לכן לא הזכיר אותם ואף אחד מהם לעולם בשום רמז ואפילו בראשי תיבות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. ובצדק ,כי אם לא נודע ביהודה לא היו חסידים לומדים ש"ס ופוסקים כלל ולכן היו סטיות מדרכה של תורה, כפי שחסידים מודים היום וליתר דיוק משנת ה'תש"ע. באומרם "צריך לתקן" וד"ל וכולם מבינים רמז. נמצא כי בזכות "הנודע ביהודה" זכינו שגם חסידים התקרבו לדרך הישר אף על פי שהרבה מהם זלזלו בגדולי מתנגדים כמו הגר"א ובנודע ביהודה. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דחסידי זמנינו "מתנגדים הם שליחי ס"מ" ,"קרח ועדתו". כי כל מתנגד לדרכו של בעל שם טוב ונשיא הדור שהוא נקרא בשם התואר "המשה שבדור" , וממלא המתנגד אליו הוא "קורח ועדתו" ועוד מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ "בני קרח לא מתו", כמו שקרח יצא נגד משה רבינו. וכוונה לכל גדולי המתנגדים בכלל ללא חילוק ול"נודע ביהודה" בפרט. כל כבוד דהוא של חסידים בכלל מאז בעל שם טוב ועד היום בפרט לגדולי מתנגדים לכבוד עצמם בלבד ולהגדיל ספרייה ולהוריד רגשי פחיתות בלבד בעיני חסידים בכלל ובעיני חסידי חב"ד בפרט ולהראות שהם רחבי אופקים בלבד. ועוד הסיבה, כאשר עוסקים בקירוב לחסידות להראות שחסידי חב"ד כמעט "נודע ביהודה" ו"שאגת אריה", לא פחות. <br />
לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל "הנודע ביהודה", וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת, אבל "נודע ביהודה" לא הודה. כי כאשר הגיע לביתו של ה"נודע ביהודה" בעל "תולדות יעקב יוסף" בחייו בעצמו לדון אתו על דרך תנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. נודע ביהודה הקשיב בסבלנות לדבריו שבוע ימים , אחר שהבין את דבריו היטב זרקו מביתו החוצה בבושת פנים. ידוע שבא לידו ספר "נועם אלימלך" החרימו ושמו מתחת לרגליו, ולעולם לא חזר בו. <br />
<br />
נודע ביהודה היה גדול הדור ואף על פי שפסל "תנועת החסידות" אין חסידים בכוחות עצמם ולא בהתקשרות לנשיא הדור מסוגלים להגיע לידיעת התורה ללא גדולי מתנגדים. עוד כי פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה, כי כבר מאז בעל שום טוב כל החסידים התחילו להתקרב לגדולי מתנגדים כפי שרואים ש[[אדמו"ר רש"ב ]] מזכיר את שאגת אריה ובדורינו אפילו הגר"א ותלמידיו המובהקים כרבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין ונצי"ב גדולי המתנגדים. כי אין ברירה התורה מוכיחה שמתנגדים נצחו את החסידים, זו מסקנה כי אין דרך אחרת. בשביל סיפוק עצמם מנסים לכתוב כלבבם על ניצחונם והרבה דברים שאינם אמת, כלשון הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ועוד להראות שכולם כאילו היו קשורים בצורה כל דהיא, אבל בעומק אין שום ריח אפילו, רק להפחית רגשי חסרונות עצמם שכולם כביכול קשורים לחסידים וכך להשקיט לבבם, שבאמת החסידים נהיו קרובים למתנגדים בזה מודים כל האדמו"רים בימינו בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקרבו לרבי חיים קנייבסקי זצ"ל , לרב אהרון ליב שטיינמן ז"ל, הרב ניסים קרליץ ז"ל ועוד גדולי תלמידי מרן חזון איש ז"ל שהיה ממתנגדים החריפים לחסידות כלשון רבי חיים קנייבסקי ז"ל. <br />
מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה". כך היא דרכה של תורה, תורת אמת חסידים מודים שמתנגדים צדקו בכל דבריהם בין בהלכה ובין בהתנגדות לחסידות מודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]. מה שאין כן אף מתנגד לא הודה שהוא צריך לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט ובנידון דידן "נודה ביהודה" מעולם מסיבה זו לא הזכיר אף מילה שום דבר והסתדר ללא השקפתם בגשמיות וברוחניות. <br />
<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=691377יחזקאל לנדא2024-06-15T21:02:55Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]<br />
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]<br />
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]], והיה ממתנגדים חריפים לתנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. <br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==<br />
לנודע ביהודה לא היה מעולם שום קשר לבעל שם טוב לא בלימוד ולא יחוס משפחתי ולא נהג בהם שום כבוד ומעולם לא הזכירם בשום מקום, כי היה ממתנגדים הגדולים לחסידות. נודע ביהודה פסל את תנועת החסידות ואף העלה דברים על כתב. נודע ביהודה משפחתו הייתה המיוחסת לרש"י. כמו כן נודע ביהודה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ על החסידי זמנינו היסב על הפסוק "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" ( הושע י"ד; י'), ובמקום הוא היה אומר על החסידים בהחליפו מילה "ופושעים" ב"חסידים" "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם" כך מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ ומקובל במסורת המתנגדים לחסידות. <br />
<br />
<br />
==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==<br />
<br />
גדולי החסידות העריכו אותו וגם זלזלו בו מאוד כי היה מתנגד לחסידות, כי בלעדיו לא היו כלל זוכים לידיעת התורה. אפילו אותה הערכה שבטאו הוא רק לגרמייהו בלבד, ולאו דווקא בגלל שהם צריכים ל"נודע ביהודה" הסיבה לכך, כי התחילו להיות מודעים לחוסר תורה ורוחב אופקים משנת אלול ה'תש"ע. כי ההתקשרות וכבוד ואהבה האמתית רק לנשיא הדור. ואף על פי שהחזיקו בידם את ספר "נודע ביהודה" לא זכו להגיע לגדלותו בתורה וביראה. כי החסידים צריכים ל"נודע ביהודה" ולא "נודע ביהודה" צריך לחסידים, לכן לא הזכיר אותם ואף אחד מהם לעולם בשום רמז ואפילו בראשי תיבות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. ובצדק ,כי אם לא נודע ביהודה לא היו חסידים לומדים ש"ס ופוסקים כלל ולכן היו סטיות מדרכה של תורה, כפי שחסידים מודים היום וליתר דיוק משנת ה'תש"ע. באומרם "צריך לתקן" וד"ל וכולם מבינים רמז. נמצא כי בזכות "הנודע ביהודה" זכינו שגם חסידים התקרבו לדרך הישר אף על פי שהרבה מהם זלזלו בגדולי מתנגדים כמו הגר"א ובנודע ביהודה. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דחסידי זמנינו "מתנגדים הם שליחי ס"מ" ,"קרח ועדתו". כי כל מתנגד לדרכו של בעל שם טוב ונשיא הדור שהוא נקרא בשם התואר "המשה שבדור" , וממלא המתנגד אליו הוא "קורח ועדתו" ועוד מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ "בני קרח לא מתו", כמו שקרח יצא נגד משה רבינו. וכוונה לכל גדולי המתנגדים בכלל ללא חילוק ול"נודע ביהודה" בפרט. כל כבוד דהוא של חסידים בכלל מאז בעל שם טוב ועד היום בפרט לגדולי מתנגדים לכבוד עצמם בלבד ולהגדיל ספרייה ולהוריד רגשי פחיתות בלבד בעיני חסידים בכלל ובעיני חסידי חב"ד בפרט ולהראות שהם רחבי אופקים בלבד. ועוד הסיבה, כאשר עוסקים בקירוב לחסידות להראות שחסידי חב"ד כמעט "נודע ביהודה" ו"שאגת אריה", לא פחות. <br />
לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל "הנודע ביהודה", וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת, אבל "נודע ביהודה" לא הודה. כי כאשר הגיע לביתו של ה"נודע ביהודה" בעל "תולדות יעקב יוסף" בחייו בעצמו לדון אתו על דרך תנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. נודע ביהודה הקשיב בסבלנות לדבריו שבוע ימים , אחר שהבין את דבריו היטב זרקו מביתו החוצה בבושת פנים. ידוע שבא לידו ספר "נועם אלימלך" החרימו ושמו מתחת לרגליו, ולעולם לא חזר בו. <br />
<br />
נודע ביהודה היה גדול הדור ואף על פי שפסל "תנועת החסידות" אין חסידים בכוחות עצמם ולא בהתקשרות לנשיא הדור מסוגלים להגיע לידיעת התורה ללא גדולי מתנגדים. עוד כי פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה, כי כבר מאז בעל שום טוב כל החסידים התחילו להתקרב לגדולי מתנגדים כפי שרואים ש[[אדמו"ר רש"ב ]] מזכיר את שאגת אריה ובדורינו אפילו הגר"א ותלמידיו המובהקים כרבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין ונצי"ב גדולי המתנגדים. כי אין ברירה התורה מוכיחה שמתנגדים נצחו את החסידים, זו מסקנה כי אין דרך אחרת. בשביל סיפוק עצמם מנסים לכתוב כלבבם על ניצחונם והרבה דברים שאינם אמת, כלשון הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ועוד להראות שכולם כאילו היו קשורים בצורה כל דהיא, אבל בעומק אין שום ריח אפילו, רק להפחית רגשי חסרונות עצמם שכולם כביכול קשורים לחסידים וכך להשקיט לבבם, שבאמת החסידים נהיו קרובים למתנגדים בזה מודים כל האדמו"רים בימינו בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקרבו לרבי חיים קנייבסקי זצ"ל , לרב אהרון ליב שטיינמן ז"ל, הרב ניסים קרליץ ז"ל ועוד גדולי תלמידי מרן חזון איש ז"ל שהיה ממתנגדים החריפים לחסידות כלשון רבי חיים קנייבסקי ז"ל. <br />
מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה". כך היא דרכה של תורה, תורת אמת חסידים מודים שמתנגדים צדקו בכל דבריהם בין בהלכה ובין בהתנגדות לחסידות מודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]. מה שאין כן אף מתנגד לא הודה שהוא צריך לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט ובנידון דידן "נודה ביהודה" מעולם מסיבה זו לא הזכיר אף מילה שום דבר והסתדר ללא השקפתם בגשמיות וברוחניות. <br />
<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=691372יחזקאל לנדא2024-06-15T20:56:31Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]<br />
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]<br />
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]], והיה ממתנגדים חריפים לתנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. <br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==<br />
לנודע ביהודה לא היה מעולם שום קשר לבעל שם טוב לא בלימוד ולא יחוס משפחתי ולא נהג בהם שום כבוד ומעולם לא הזכירם בשום מקום, כי היה ממתנגדים הגדולים לחסידות. נודע ביהודה פסל את תנועת החסידות ואף העלה דברים על כתב. נודע ביהודה משפחתו הייתה המיוחסת לרש"י. כמו כן נודע ביהודה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ על החסידי זמנינו היסב על הפסוק "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" ( הושע י"ד; י'), ובמקום הוא היה אומר על החסידים בהחליפו מילה "ופושעים" ב"חסידים" "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם" כך מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ ומקובל במסורת המתנגדים לחסידות. <br />
<br />
<br />
==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==<br />
<br />
גדולי החסידות העריכו אותו וגם זלזלו בו מאוד כי היה מתנגד לחסידות, כי בלעדיו לא היו כלל זוכים לידיעת התורה. אפילו אותה הערכה שבטאו הוא רק לגרמייהו בלבד, ולאו דווקא בגלל שהם צריכים ל"נודע ביהודה" הסיבה לכך, כי התחילו להיות מודעים לחוסר תורה ורוחב אופקים משנת אלול ה'תש"ע. כי ההתקשרות וכבוד ואהבה האמתית רק לנשיא הדור. ואף על פי שהחזיקו בידם את ספר "נודע ביהודה" לא זכו להגיע לגדלותו בתורה וביראה. כי החסידים צריכים ל"נודע ביהודה" ולא "נודע ביהודה" צריך לחסידים, לכן לא הזכיר אותם ואף אחד מהם לעולם בשום רמז ואפילו בראשי תיבות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. ובצדק ,כי אם לא נודע ביהודה לא היו חסידים לומדים ש"ס ופוסקים כלל ולכן היו סטיות מדרכה של תורה, כפי שחסידים מודים היום וליתר דיוק משנת ה'תש"ע. באומרם "צריך לתקן" וד"ל וכולם מבינים רמז. נמצא כי בזכות "הנודע ביהודה" זכינו שגם חסידים התקרבו לדרך הישר אף על פי שהרבה מהם זלזלו בגדולי מתנגדים כמו הגר"א ובנודע ביהודה. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דחסידי זמנינו "מתנגדים הם שליחי ס"מ" ,"קרח ועדתו". כי כל מתנגד לדרכו של בעל שם טוב ונשיא הדור שהוא נקרא בשם התואר "המשה שבדור" , וממלא המתנגד אליו הוא "קורח ועדתו" ועוד מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ "בני קרח לא מתו", כמו שקרח יצא נגד משה רבינו. וכוונה לכל גדולי המתנגדים בכלל ללא חילוק ול"נודע ביהודה" בפרט. כל כבוד דהוא של חסידים בכלל מאז בעל שם טוב ועד היום בפרט לגדולי מתנגדים לכבוד עצמם בלבד ולהגדיל ספרייה ולהוריד רגשי פחיתות בלבד בעיני חסידים בכלל ובעיני חסידי חב"ד בפרט ולהראות שהם רחבי אופקים בלבד. ועוד הסיבה, כאשר עוסקים בקירוב לחסידות להראות שחסידי חב"ד כמעט "נודע ביהודה" ו"שאגת אריה", לא פחות. <br />
לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל "הנודע ביהודה", וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת, אבל "נודע ביהודה" לא הודה. כי כאשר הגיע לביתו של ה"נודע ביהודה" בעל "תולדות יעקב יוסף" בחייו בעצמו לדון אתו על דרך תנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. נודע ביהודה הקשיב בסבלנות לדבריו שבוע ימים , אחר שהבין את דבריו היטב זרקו מביתו החוצה בבושת פנים. ידוע שבא לידו ספר "נועם אלימלך" החרימו ושמו מתחת לרגליו, ולעולם לא חזר בו. <br />
<br />
נודע ביהודה היה גדול הדור ואף על פי שפסל "תנועת החסידות" אין חסידים בכוחות עצמם ולא בהתקשרות לנשיא הדור מסוגלים להגיע לידיעת התורה ללא גדולי מתנגדים. עוד כי פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה, כי כבר מאז בעל שום טוב כל החסידים התחילו להתקרב לגדולי מתנגדים כפי שרואים ש[[אדמו"ר רש"ב ]] מזכיר את שאגת אריה ובדורינו אפילו הגר"א ותלמידיו המובהקים כרבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין ונצי"ב גדולי המתנגדים. כי אין ברירה התורה מוכיחה שמתנגדים נצחו את החסידים, זו מסקנה כי אין דרך אחרת. בשביל סיפוק עצמם מנסים לכתוב כלבבם על ניצחונם והרבה דברים שאינם אמת, כלשון הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ועוד להראות שכולם כאילו היו קשורים בצורה כל דהיא, אבל בעומק אין שום ריח אפילו, רק להפחית רגשי חסרונות עצמם שכולם כביכול קשורים לחסידים וכך להשקיט לבבם, שבאמת החסידים נהיו קרובים למתנגדים בזה מודים כל האדמו"רים בימינו בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקרבו לרבי חיים קנייבסקי זצ"ל , לרב אהרון ליב שטיינמן ז"ל, הרב ניסים קרליץ ז"ל ועוד גדולי תלמידי מרן חזון איש ז"ל שהיה ממתנגדים החריפים לחסידות כלשון רבי חיים קנייבסקי ז"ל. <br />
מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה". כך היא דרכה של תורה, תורת אמת חסידים מודים שמתנגדים צדקו בכל דבריהם בין בהלכה ובין בהתנגדות לחסידות מודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]. מה שאין כן אף מתנגד לא הודה שהוא צריך לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט ובנידון דידן "נודה ביהודה" מעולם מסיבה זו לא הזכיר אף מילה שום דבר והסתדר ללא השקפתם בגשמיות וברוחניות. <br />
<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=691118יחזקאל לנדא2024-06-14T07:43:12Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]<br />
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]<br />
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]], והיה ממתנגדים חריפים לתנועת החסידות שיסד בעל שם טוב. <br />
==תולדות חיים==<br />
{{להשלים}}<br />
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==<br />
לנודע ביהודה לא היה מעולם שום קשר לבעל שם טוב לא בלימוד ולא יחוס משפחתי ולא נהג בהם שום כבוד ומעולם לא הזכירם בשום מקום, כי היה ממתנגדים הגדולים לחסידות . נודע ביהודה פסל את תנועת החסידות ואף העלה דברים על כתב. נודע ביהודה משפחתו הייתה המיוחסת לרש"י. כמו כן נודע ביהודה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ על החסידי זמנינו היסב על הפסוק "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" ( הושע י"ד; י'), ובמקום הוא היה אומר על החסידים בהחליפו מילה "ופושעים" ב"חסידים" "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם" כך מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ ומקובל במסורת המתנגדים לחסידות. <br />
<br />
<br />
==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==<br />
<br />
גדולי החסידות העריכו אותו וגם זלזלו בו מאוד כי היה מתנגד לחסידות, כי בלעדיו לא היו כלל זוכים לידיעת התורה. ואף על פי שהחזיקו בידם את ספרי נודע ביהודה לא זכו להגיע לגדלותו בתורה וביראה. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. ובצדק , כי אם לא נודע ביהודה לא היו חסידים לומדים ש"ס ופוסקים כלל ולכן היו סטיות מדרכה של תורה, כפי שחסידים מודים היום. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו שגם חסידים התקרבו לדרך הישר אף על פי שהרבה מהם זלזלו בנודע ביהודה. <br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת. כאשר הגיע לנודע ביהודה בעל "תולדות יעקב יוסף" לדון אתו על דרך תנועת החסידות. נודע ביהודה הקשיב לדביו שבוע ימים , אחר שהבין את דבריו היטב זרקו מביתו החוצה בבושת פנים. <br />
<br />
נודע ביהודה היה גדול הדור ואף על פי שפסל "תנועת החסידות" אין חסידים בעצמם מסוגלים להגיע לידיעת התורה ללא גדולי מתנגדים. פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. . [[[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה, כי כבר מאז בעל שום טוב כל החסידים התחילו להתקרב לגדולי מתנגדים כפי שרואים ש[[אדמו"ר רש"ב ]] מזכיר את שאגת אריה ובדורינו אפילו <br />
הגר"א ותלמידיו המובהקים כרבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין ונצי"ב גדולי המתנגדים. כי אין ברירה התורה מוכיחה שמתנגדים נצחו את החסידים, זה מסקנה כי אין דרך אחרת.<br />
מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה". כך היא דרכה של תורה, תורת אמת חסידים מודים שמתנגדים צדקו בכל דבריהם בין בהלכה ובין בהתנגדות לחסידות מודה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[[מרדכי מנשה לאופר]], '''ניצוצי רבי''' - [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4928&CategoryID=1160 חלק א'] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4949&CategoryID=1162 חלק ב']<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=691099אריה לייב גינצבורג2024-06-14T06:04:24Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה [[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר [[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה [[וולוז'ין]] והיה אב"ד של [[וולוז'ין] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיא ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב היה [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}} <br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]] ועד [[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[חסידים ]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה, מיחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]<br />
<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
רבי [[שמחה מוולוז'ין]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=690936אריה לייב גינצבורג2024-06-13T21:32:14Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה [[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר[[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה[[וולוז'ין]]והיה אב"ד של של[[וולוז'ין]] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיא ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב היה [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]],[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור חידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
רבי [[שמחה מוולוז'ין]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=690895אריה לייב גינצבורג2024-06-13T20:15:05Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה[[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר[[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], רב מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה[[וולוז'ין]]והיה אב"ד של של[[וולוז'ין]] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיא ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]],[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור חידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
רבי [[שמחה מוולוז'ין]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=690890אריה לייב גינצבורג2024-06-13T20:08:16Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה[[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר[[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], רב מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה[[וולוז'ין]]והיה אב"ד של של[[וולוז'ין]] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיה ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]],[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
רבי [[שמחה מוולוז'ין]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=687785אריה לייב גינצבורג2024-06-05T11:18:08Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח".כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]] <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]].[[הרבי רש"ב]].[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
רבי [[שמחה מוולוז'ין]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=687784אריה לייב גינצבורג2024-06-05T11:14:27Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]]<br />
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח".כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]] <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]].[[הרבי רש"ב]].[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו[[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=687781אריה לייב גינצבורג2024-06-05T10:40:37Z<p>איש תם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג<br />
|תאריך לידה=תנ"ה<br />
|מקום לידה=פינסק<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקע"ה]]<br />
|מקום פעילות=ליטא, צרפת<br />
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
<br />
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.<br />
<br />
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.<br />
<br />
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.<br />
<br />
רוב ימיו היה [[עני]].<br />
<br />
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.<br />
<br />
==גאונותו ושיטתו בלימוד==<br />
<br />
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.<br />
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[לגר"א]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח".כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שלמה זלמן ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[ספר נפש החיים]] <br />
<br />
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.<br />
<br />
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.<br />
<br />
מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
<br />
===שאגת אריה===<br />
<br />
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.<br />
<br />
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').<br />
<br />
בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.<br />
<br />
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.<br />
<br />
בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.<br />
<br />
===ספריו האחרים===<br />
<br />
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו אליו==<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}<br />
<br />
[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.<br />
<br />
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]].[[הרבי רש"ב]].[[הרבי]] ובכלל [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז [[אדמו"ר הזקן ]] .[[אדמו"ר אמצעי ]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.<br />
*בנו רבי יהודה.<br />
*בנו רבי וולף.<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
<br />
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).<br />
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.<br />
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
;ספריו<br />
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}<br />
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}<br />
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}</div>איש תם