חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חלוקת דולרים

2020-05-04T13:50:35Z

איתן770: /* סדר החלוקה */

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לקהל, מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
[[קובץ:לובי 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלובי בכניסה ל-[[770]] בו נערכה חלוקת הדולרים על ידי [[הרבי]]. מצד שמאל נמצא [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] ומצד ימין [[חדר הרבי]]. מבט מכיוון דלת הכניסה]]

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידיאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדיות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה איליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית עד כ"ד טבת ה'תשע"ג שמאז על פי רוב החלוקה לאחר תפילת מנחה בזאל הגדול. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל. לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.
===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"א]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.
גם כיום מחלק הרבי שליטא ,כול יום ראשון וימים מיוחדים דולר לצדקה.

==גלריית תמונות של אישים נודעים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים==

{{להשלים}}
<gallery>
קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|הרב [[יצחק טוביה וייס]], גאב"ד [[העדה החרדית]]
קובץ:הרב כדורי.jpg|"זקן המקובלים" הרב [[יצחק כדורי]]
קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|הרב [[שלמה זלמן ברוין]], י"ד חשוון תש"נ
קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|הרב [[יצחק דוד גרוסמן]],
קובץ:ישראל הגר.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]], רבי [[ישראל הגר]]
קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]]
קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|הרב הראשי לישראל הרב [[ישראל מאיר לאו]]
קובץ:פוטרפס.jpg|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפאס]]
קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|הרב [[יקותיאל גרין]] מגיש לרבי את אחד מספריו במעמד החלוקה
קובץ:בערקע חן לפני הרבי.PNG|ה[[חסיד]] ר' [[חיים דובער חן|בערקה חן]], בחלוקה לאחר תפילת ערבית ב[[זאל הגדול]]
קובץ:ובר אצל הרבי.png|ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]], עובר לפני הרבי החלוקת הדולרים בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]]
קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], שליח הרבי לאוסטריה
קובץ:222.jpg|פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]
קובץ:הרבי כו אדר נב.jpg|העיתונאי יוסי אברמוביץ עובר לפני [[הרבי]] במעמד החלוקה, ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|יוסי שאל את הרבי למה מגיע דווקא לדור הזה לראות את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]]. הרבי ענה לו "כי זהו ב'''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''תוכה (ראשי תיבות תשנ"ב)"}}
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-138-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2020-05-04T13:47:56Z

איתן770: /* סדר החלוקה */

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לקהל, מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
[[קובץ:לובי 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלובי בכניסה ל-[[770]] בו נערכה חלוקת הדולרים על ידי [[הרבי]]. מצד שמאל נמצא [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] ומצד ימין [[חדר הרבי]]. מבט מכיוון דלת הכניסה]]

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידיאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדיות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה איליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]

החלוקה הייתה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית עד כ"ד טבת ה'תשע"ג שמאז על פי רוב החלוקה לאחר תפילת מנחה בזאל הגדול. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל. לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה היה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.
===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"א]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.
גם כיום מחלק הרבי שליטא ,כול יום ראשון וימים מיוחדים דולר לצדקה.

==גלריית תמונות של אישים נודעים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים==

{{להשלים}}
<gallery>
קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|הרב [[יצחק טוביה וייס]], גאב"ד [[העדה החרדית]]
קובץ:הרב כדורי.jpg|"זקן המקובלים" הרב [[יצחק כדורי]]
קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|הרב [[שלמה זלמן ברוין]], י"ד חשוון תש"נ
קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|הרב [[יצחק דוד גרוסמן]],
קובץ:ישראל הגר.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]], רבי [[ישראל הגר]]
קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]]
קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|הרב הראשי לישראל הרב [[ישראל מאיר לאו]]
קובץ:פוטרפס.jpg|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפאס]]
קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|הרב [[יקותיאל גרין]] מגיש לרבי את אחד מספריו במעמד החלוקה
קובץ:בערקע חן לפני הרבי.PNG|ה[[חסיד]] ר' [[חיים דובער חן|בערקה חן]], בחלוקה לאחר תפילת ערבית ב[[זאל הגדול]]
קובץ:ובר אצל הרבי.png|ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]], עובר לפני הרבי החלוקת הדולרים בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]]
קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], שליח הרבי לאוסטריה
קובץ:222.jpg|פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]
קובץ:הרבי כו אדר נב.jpg|העיתונאי יוסי אברמוביץ עובר לפני [[הרבי]] במעמד החלוקה, ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|יוסי שאל את הרבי למה מגיע דווקא לדור הזה לראות את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]]. הרבי ענה לו "כי זהו ב'''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''תוכה (ראשי תיבות תשנ"ב)"}}
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-138-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

משתמש:שיע.ק

2020-05-03T21:31:58Z

איתן770: /* שוה קריאה */

<div style="position: absolute; left: 55px; top: +6px; z-index: 10;">
<div style="width: auto;">
<div style="padding: .5em 1em;">[[File:Animalibrí.gif|80px|Spumoni|link=ציפור המדברת]]</div>
</div>
</div>

<div style="position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;"><div style="width: auto;"> <div style="padding: .5em 1em;">[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link=ציפור המדברת]]</div></div></div>

{{תיבות משתמש|
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}
{{תבנית:משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - מפעיל מערכת}}
{{תבנית:משתמש - צפתי}}
}}

{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" | {{{header|[http://chabadpedia.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93 יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]}}}

|}<noinclude>

שלום לכם.

אני חסיד חב"ד, גאה ושמח על הזכות שנפלה בחלקנו, ל[[הפצת המעיינות|הפיץ את המעיינות]] חוצה (וגם פנימה). כרגע תורם לחב"דפדיה לסירוגין. מקווה שיהיה לי זמן יותר (אולי 25 שעות ביממה ;-). אם יש לכם שעה או דקה פנויה ב{{מונחון|מרשתת|רשת האינטרנט}}, נצלו אותה להרחיב את הפצת המעיינות המתרחשת פה.

באדר תשע"א, קיבלתי [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 2#הרשאות מפעיל מערכת|הרשאות]] [[מפעיל מערכת]] ב[[חב"דפדיה]]. הרשאות אלו מאפשרות לי לסייע למשתמשים כאן בפעולות שרק מפעיל מערכת יכול לבצע ומהן: שינוי שם ערך, מחיקת דפים ועוד. אשמח לסייע בכל נושא קשור.

להתראות עם הרבי ב-[[770]] ב[[בית המקדש|ירושלים]].

בחולון יש גם בית משיח בשכונת תל גיבורים

==עניינים==
* [[קטגוריה:תבניות ניווט - חודשים עבריים]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_-_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D ויקי]
* [[משתמש:שיע.ק/ארגז חול|ארגז חול]] - מחסן חלומות ש(אולי) יתממשו יום אחד.
* לעבוד ... [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], [[משתמש:שיע.ק/פולמוס]]
* [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D קבצים מבוקשים]
* [[משתמש:שיע בוט]]

==תחזוקה==
* [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA הפניות כפולות]
* [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D גלריית קבצים חדשים] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D&dir=prev&type=upload&user=&page= יומן העלאת קבצים]
* [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D מיזוג]
* [[:קטגוריה:למחיקה מהירה]]

==הרשאה==
<nowiki>
{{תבנית:הרשאות}} בהצלחה. --~~~~
:קיבלת, בהצלחה בכל. --~~~~
</nowiki>

* [[ניגון הכנה לד' בבות]] - לטיפול
* [[חב"דפדיה:אולם דיונים/תכנות]]

הרבי בברלין

2020-05-01T14:21:08Z

איתן770:

{{תולדות הרבי שליטא מלך המשיח בברלין}}
'''[[הרבי המשיח]]''' התגורר '''ב[[ברלין]]''' בתקופה של חמש שנים. בחורף [[תרפ"ח]] (לפני [[חתונת הרבי|חתונתו]]) עבר הרבי לעיר, לאחר חתונתו השתקע בה עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] ושם התגוררו עד חורף [[תרצ"ג]], שאז עבר ל[[פריז]]-[[צרפת]]. לא ידוע רבות על תקופה זו בחיי הרבי. הרבי עסק אז ב[[לימוד תורה]] וכן למד לימודים אקדמאיים באוניברסיטה המקומית, בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]].

==לפני החתונה==
[[הרבי]] [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]] יחד עם חמיו [[הרבי הריי"צ]], כמיועד להיות חתנו. אמנם, כיון שבאותה תקופה לא היו בבית הרב התנאים המתאימים לקיום החתונה, הוחלט שהרבי ישהה בינתיים בעיר אחרת, והרבי עבר להתגורר ב[[ברלין]]. למגוריו נשכר לו חדר בעזרת קשריו של הרבי הריי"צ, שאף שילם את מחייתו באותה תקופה. הרבי עמד אז בקשר מכתבים רצוף עם הרבי הריי"צ ובני ביתו.

בעקבות הוראת חמיו החל ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין המפורסמת. מסמך הרישום של הרבי לאוניברסיטת ברלין שנמצא לפנינו הוא בתאריך [[ט"ז בחשוון]] [[תרפ"ט]].

עם הגעתו לברלין ניגש הרבי לבלן ב[[מקווה]] המקומית וביקש את מפתחות המקווה עבור טבילה בכל יום לפני ה[[תפילה]]. מנהג חסידי זה לא היה מוכר בקהילה האשכנזית, והבלן הפנה את הבקשה הלא שגרתית אל רב הקהילה. לאחר שהרב נפגש עם הרבי והתרשם ממנו מאוד, הורה לבלן לסייע לו בכל אשר יחפוץ.

באותה תקופה נפגש הרבי עם בעל ה'שרידי אש', הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]{{הערה|תלמידו של הרב ויינברג, הרב אברהם אבא ויינגורט, סיפר שהרבי הגיע אל הרב ויינברג וביקש לעבור מיידית את מבחני הסמיכה, שכן תעודת הסמיכה הקנתה זכות כניסה לספריה מסויימת שהרבי רצה לבקר בה. הרב ויינברג סירב לבחון את הרבי מיידית, כיון שהליך הסמיכה אצלו דרש הכנות רבות ולימודים מקיפים. הרבי רצה לדלג על ההכנות הנדרשות והציע לרב ויינברג שינקוב בשם של ספר תורני כל שהוא, ובתוך עשרים וארבע שעות יגיע הרבי להבחן אצלו על תוכנו של כל הספר! הרב ויינברג נתן לרבי את אחד מספריו שלו שיצא לאור זמן קצר לפני כן, ואכן הרבי נבחן עליו לאחר יום וקיבל את תעודת הסמיכה.}}.

==לאחר החתונה==
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

הרבי הריי"צ עבר בברלין בקיץ [[תרפ"ט]], בדרכו ל[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ הקודש]], ואז נפגש עם חתנו הרבי. גם בחזרתו מ[[ארץ הקודש]], בדרכו ל[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסיעתו לארצות הברית]], עצר בעיר באדן שב[[גרמניה]] והרבי הגיע להפגש איתו שם.

הרבי שהה בברלין עד שנת [[תרצ"ג]], אז - בסופו של החורף - עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]]{{הערה|משערים שבעקבות עליית המפלגה הנאצית והאנטישמיות שהתעוררה בברלין.}}.

==עיסוקיו==
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודים]] ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], שלמד גם הוא באוניברסיטת ברלין באותו זמן, הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב [[חיים צימנט]] סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

==נסיעותיו לרבי הריי"צ==
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]], כאשר [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], שהה הרבי ב[[ריגא]] בחצרו של הרבי הריי"צ וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם.

בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=18638 חיי הרבי בברלין]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

הרבי בברלין

2020-05-01T14:20:51Z

איתן770:

{{תולדות הרבי הרבי שליטא מלך המשיח בברלין}}
'''[[הרבי המשיח]]''' התגורר '''ב[[ברלין]]''' בתקופה של חמש שנים. בחורף [[תרפ"ח]] (לפני [[חתונת הרבי|חתונתו]]) עבר הרבי לעיר, לאחר חתונתו השתקע בה עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] ושם התגוררו עד חורף [[תרצ"ג]], שאז עבר ל[[פריז]]-[[צרפת]]. לא ידוע רבות על תקופה זו בחיי הרבי. הרבי עסק אז ב[[לימוד תורה]] וכן למד לימודים אקדמאיים באוניברסיטה המקומית, בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]].

==לפני החתונה==
[[הרבי]] [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]] יחד עם חמיו [[הרבי הריי"צ]], כמיועד להיות חתנו. אמנם, כיון שבאותה תקופה לא היו בבית הרב התנאים המתאימים לקיום החתונה, הוחלט שהרבי ישהה בינתיים בעיר אחרת, והרבי עבר להתגורר ב[[ברלין]]. למגוריו נשכר לו חדר בעזרת קשריו של הרבי הריי"צ, שאף שילם את מחייתו באותה תקופה. הרבי עמד אז בקשר מכתבים רצוף עם הרבי הריי"צ ובני ביתו.

בעקבות הוראת חמיו החל ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין המפורסמת. מסמך הרישום של הרבי לאוניברסיטת ברלין שנמצא לפנינו הוא בתאריך [[ט"ז בחשוון]] [[תרפ"ט]].

עם הגעתו לברלין ניגש הרבי לבלן ב[[מקווה]] המקומית וביקש את מפתחות המקווה עבור טבילה בכל יום לפני ה[[תפילה]]. מנהג חסידי זה לא היה מוכר בקהילה האשכנזית, והבלן הפנה את הבקשה הלא שגרתית אל רב הקהילה. לאחר שהרב נפגש עם הרבי והתרשם ממנו מאוד, הורה לבלן לסייע לו בכל אשר יחפוץ.

באותה תקופה נפגש הרבי עם בעל ה'שרידי אש', הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]{{הערה|תלמידו של הרב ויינברג, הרב אברהם אבא ויינגורט, סיפר שהרבי הגיע אל הרב ויינברג וביקש לעבור מיידית את מבחני הסמיכה, שכן תעודת הסמיכה הקנתה זכות כניסה לספריה מסויימת שהרבי רצה לבקר בה. הרב ויינברג סירב לבחון את הרבי מיידית, כיון שהליך הסמיכה אצלו דרש הכנות רבות ולימודים מקיפים. הרבי רצה לדלג על ההכנות הנדרשות והציע לרב ויינברג שינקוב בשם של ספר תורני כל שהוא, ובתוך עשרים וארבע שעות יגיע הרבי להבחן אצלו על תוכנו של כל הספר! הרב ויינברג נתן לרבי את אחד מספריו שלו שיצא לאור זמן קצר לפני כן, ואכן הרבי נבחן עליו לאחר יום וקיבל את תעודת הסמיכה.}}.

==לאחר החתונה==
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

הרבי הריי"צ עבר בברלין בקיץ [[תרפ"ט]], בדרכו ל[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ הקודש]], ואז נפגש עם חתנו הרבי. גם בחזרתו מ[[ארץ הקודש]], בדרכו ל[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסיעתו לארצות הברית]], עצר בעיר באדן שב[[גרמניה]] והרבי הגיע להפגש איתו שם.

הרבי שהה בברלין עד שנת [[תרצ"ג]], אז - בסופו של החורף - עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]]{{הערה|משערים שבעקבות עליית המפלגה הנאצית והאנטישמיות שהתעוררה בברלין.}}.

==עיסוקיו==
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודים]] ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], שלמד גם הוא באוניברסיטת ברלין באותו זמן, הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב [[חיים צימנט]] סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

==נסיעותיו לרבי הריי"צ==
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]], כאשר [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], שהה הרבי ב[[ריגא]] בחצרו של הרבי הריי"צ וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם.

בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=18638 חיי הרבי בברלין]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

הרבי בברלין

2020-05-01T14:19:40Z

איתן770:

{{תולדות הרבי הרבי שליטא מלך המשיח}}
'''[[הרבי המשיח]]''' התגורר '''ב[[ברלין]]''' בתקופה של חמש שנים. בחורף [[תרפ"ח]] (לפני [[חתונת הרבי|חתונתו]]) עבר הרבי לעיר, לאחר חתונתו השתקע בה עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] ושם התגוררו עד חורף [[תרצ"ג]], שאז עבר ל[[פריז]]-[[צרפת]]. לא ידוע רבות על תקופה זו בחיי הרבי. הרבי עסק אז ב[[לימוד תורה]] וכן למד לימודים אקדמאיים באוניברסיטה המקומית, בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]].

==לפני החתונה==
[[הרבי]] [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]] יחד עם חמיו [[הרבי הריי"צ]], כמיועד להיות חתנו. אמנם, כיון שבאותה תקופה לא היו בבית הרב התנאים המתאימים לקיום החתונה, הוחלט שהרבי ישהה בינתיים בעיר אחרת, והרבי עבר להתגורר ב[[ברלין]]. למגוריו נשכר לו חדר בעזרת קשריו של הרבי הריי"צ, שאף שילם את מחייתו באותה תקופה. הרבי עמד אז בקשר מכתבים רצוף עם הרבי הריי"צ ובני ביתו.

בעקבות הוראת חמיו החל ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין המפורסמת. מסמך הרישום של הרבי לאוניברסיטת ברלין שנמצא לפנינו הוא בתאריך [[ט"ז בחשוון]] [[תרפ"ט]].

עם הגעתו לברלין ניגש הרבי לבלן ב[[מקווה]] המקומית וביקש את מפתחות המקווה עבור טבילה בכל יום לפני ה[[תפילה]]. מנהג חסידי זה לא היה מוכר בקהילה האשכנזית, והבלן הפנה את הבקשה הלא שגרתית אל רב הקהילה. לאחר שהרב נפגש עם הרבי והתרשם ממנו מאוד, הורה לבלן לסייע לו בכל אשר יחפוץ.

באותה תקופה נפגש הרבי עם בעל ה'שרידי אש', הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]{{הערה|תלמידו של הרב ויינברג, הרב אברהם אבא ויינגורט, סיפר שהרבי הגיע אל הרב ויינברג וביקש לעבור מיידית את מבחני הסמיכה, שכן תעודת הסמיכה הקנתה זכות כניסה לספריה מסויימת שהרבי רצה לבקר בה. הרב ויינברג סירב לבחון את הרבי מיידית, כיון שהליך הסמיכה אצלו דרש הכנות רבות ולימודים מקיפים. הרבי רצה לדלג על ההכנות הנדרשות והציע לרב ויינברג שינקוב בשם של ספר תורני כל שהוא, ובתוך עשרים וארבע שעות יגיע הרבי להבחן אצלו על תוכנו של כל הספר! הרב ויינברג נתן לרבי את אחד מספריו שלו שיצא לאור זמן קצר לפני כן, ואכן הרבי נבחן עליו לאחר יום וקיבל את תעודת הסמיכה.}}.

==לאחר החתונה==
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

הרבי הריי"צ עבר בברלין בקיץ [[תרפ"ט]], בדרכו ל[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ הקודש]], ואז נפגש עם חתנו הרבי. גם בחזרתו מ[[ארץ הקודש]], בדרכו ל[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסיעתו לארצות הברית]], עצר בעיר באדן שב[[גרמניה]] והרבי הגיע להפגש איתו שם.

הרבי שהה בברלין עד שנת [[תרצ"ג]], אז - בסופו של החורף - עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]]{{הערה|משערים שבעקבות עליית המפלגה הנאצית והאנטישמיות שהתעוררה בברלין.}}.

==עיסוקיו==
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודים]] ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], שלמד גם הוא באוניברסיטת ברלין באותו זמן, הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב [[חיים צימנט]] סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

==נסיעותיו לרבי הריי"צ==
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]], כאשר [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], שהה הרבי ב[[ריגא]] בחצרו של הרבי הריי"צ וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם.

בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=18638 חיי הרבי בברלין]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

פרסום גאולה ומשיח

2020-05-01T14:15:47Z

איתן770: /* בתקופת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח */

[[קובץ:הרבי שליטא ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי שליטא מלך המשיח לצד שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]]]]
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבישליטא מלך המשיח]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה,וזהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים. במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו. בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר הרבי שליטא מלך המשיח העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי. בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[הרבי שליטא כמלך המשיח|זהותו של משיח]], הלוא הוא הרבישליטא מילובוואיטש.

==פרסום משיח עד שנת תנש"א==
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===

{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}

באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השניה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.

החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.

הרבי מציין ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.

===בתקופת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח===
[[קובץ:מנשר - הרבי שליטא מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי לא ידוע על תעמולה מיוחדת ויוצאת מגדר הרגיל בנושא. אם כי ידוע על כמה חסידים שפרסמו את נושא המשיח, תוך הדגשה מיוחדת על [[הרבי כמלך המשיח]]. בלט ביניהם הרב [[אברהם פריז#פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח|אברהם פריז]], שהדפיס והפיץ כרוזים בנושא, עד שקיבל הוראה מהרבי להפסיק. כמו כן ידוע על הרב [[מאיר אבצן#פרסום משיח|מאיר אבצן]] שפרסם זאת. אך העיסוק בנושא לא השתווה לממדים הנרחבים בשנים מאוחרות יותר.

בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.

בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}
יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

==בשנים תנש"א-תשנ"ב==
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין היתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו הינם תהליכי הגאולה, ושנה זו הינה ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]].

בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי היתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.

בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.

לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.

===ההוראות בשיחות הרבי===

ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מאותה תקופה חזרה כמה פעמים ההוראה לפרסם אודות ביאת המשיח{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב
|תוכן=
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}

הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.

הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.

ב[[כינוס השלוחים]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.

===הפרסום באותה תקופה===
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".

בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו היתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשנ"ב]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה.

כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].

לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.

לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.

==בשנת תשנ"ג==
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]
[[קובץ:שלט איילון.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|left|thumb|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מכון ממש]]]]
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'.

פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח היתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.

לקראת [[יו"ד שבט]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות למעמד, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.

באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא.{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.

באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר שהרבי הוא המשיח. לאור מתנגדים שונים שצצו לפרסום, ביקש הרב שפרינגר לשאול לדעתו הברורה של הרבי האם הוא אכן מאשר פרסום זהותו בקנה מידה עולמי זה. הרבי אישר את המהלך, וה[[מזכיר]] העיד על כך בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.

מאוחר יותר קמו המתנגדים לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין למפרסמים רשות להשתמש בשמו של הרבי במודעות ללא אישור מהם (או אישור חתום מהרבי עצמו). [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].

למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.

==מאז ועד היום==
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|left|thumb|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]
*[[תשנ"ה]] - שלוש עצרות [[כינוס הקהל|הקהל]] ענקיות לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].
*[[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.
*[[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.
*[[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.
*[[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.
*[[תשע"ד]] - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ג' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות אלפי איש, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "משיח בכיכר".
*[[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}.
* [[תשע"ח]] - לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם" משיח בכיכר" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.

==ראו גם==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[היכונו לביאת המשיח]]
*‏[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]
*[[דגל משיח]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9C/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]

פרסום גאולה ומשיח

2020-05-01T14:14:41Z

איתן770:

[[קובץ:הרבי שליטא ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי שליטא מלך המשיח לצד שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]]]]
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבישליטא מלך המשיח]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה,וזהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים. במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו. בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר הרבי שליטא מלך המשיח העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי. בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[הרבי שליטא כמלך המשיח|זהותו של משיח]], הלוא הוא הרבישליטא מילובוואיטש.

==פרסום משיח עד שנת תנש"א==
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===

{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}

באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השניה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.

החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.

הרבי מציין ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.

===בתקופת אדמו"ר שליט"א===
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי לא ידוע על תעמולה מיוחדת ויוצאת מגדר הרגיל בנושא. אם כי ידוע על כמה חסידים שפרסמו את נושא המשיח, תוך הדגשה מיוחדת על [[הרבי כמלך המשיח]]. בלט ביניהם הרב [[אברהם פריז#פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח|אברהם פריז]], שהדפיס והפיץ כרוזים בנושא, עד שקיבל הוראה מהרבי להפסיק. כמו כן ידוע על הרב [[מאיר אבצן#פרסום משיח|מאיר אבצן]] שפרסם זאת. אך העיסוק בנושא לא השתווה לממדים הנרחבים בשנים מאוחרות יותר.

בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.

בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.

==בשנים תנש"א-תשנ"ב==
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין היתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו הינם תהליכי הגאולה, ושנה זו הינה ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]].

בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי היתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.

בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.

לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.

===ההוראות בשיחות הרבי===

ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מאותה תקופה חזרה כמה פעמים ההוראה לפרסם אודות ביאת המשיח{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א
|תוכן=
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב
|תוכן=
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}

הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.

הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.

ב[[כינוס השלוחים]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.

===הפרסום באותה תקופה===
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".

בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו היתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשנ"ב]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה.

כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].

לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.

לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.

==בשנת תשנ"ג==
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]
[[קובץ:שלט איילון.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|left|thumb|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מכון ממש]]]]
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'.

פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח היתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.

לקראת [[יו"ד שבט]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות למעמד, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.

באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא.{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.

באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר שהרבי הוא המשיח. לאור מתנגדים שונים שצצו לפרסום, ביקש הרב שפרינגר לשאול לדעתו הברורה של הרבי האם הוא אכן מאשר פרסום זהותו בקנה מידה עולמי זה. הרבי אישר את המהלך, וה[[מזכיר]] העיד על כך בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.

מאוחר יותר קמו המתנגדים לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין למפרסמים רשות להשתמש בשמו של הרבי במודעות ללא אישור מהם (או אישור חתום מהרבי עצמו). [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].

למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.

==מאז ועד היום==
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|left|thumb|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]
*[[תשנ"ה]] - שלוש עצרות [[כינוס הקהל|הקהל]] ענקיות לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].
*[[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.
*[[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.
*[[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.
*[[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.
*[[תשע"ד]] - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ג' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות אלפי איש, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "משיח בכיכר".
*[[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}.
* [[תשע"ח]] - לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם" משיח בכיכר" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.

==ראו גם==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[היכונו לביאת המשיח]]
*‏[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]
*[[דגל משיח]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9C/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2020-05-01T14:12:11Z

איתן770:

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימיית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי = הרב מרדכי גרוזמן, הרב שלום דב הכהן כהן
|מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג
||מספר תלמידים=18
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]], הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.
הישיבה פועלת רבות בעניני פרסוםמושיח וזעות הגול ואפילו מדפיסים כול שנה אלפי פוסטריםלפרסום הבשורה,
הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נכון לשנת [[תשע"ח]] הישיבה מונה 28 תמימים מרחבי הארץ והעולם הודו, ניו יורק וכד'.

נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}}.

בשנת תשע"ו הותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה| [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה| [https://chabad.info/beis-medrash/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9B-%D7%9E%D7%A0/ קובץ הערות תשע"ט]}}.

=צוות הישיבה=

;שיעור א':
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל דיקשטיין

;שיעור ב' וג' ביחד:
*[[משפיע]] - הרב שמואל ליסון
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל לבקיבקר

=צוות גשמי=
*[[מנהל גשמי]] - הרב [[מנחם מענדל גינזבורג]]
*[[מנהל פנימייה]] - הרב חיים נחמן בנסמיאן
*[[מזכיר]] - הרב מרדכי קיי

{{הערות שוליים|}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נוף הגליל:מוסדות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2020-05-01T14:10:55Z

איתן770: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימיית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי = הרב מרדכי גרוזמן, הרב שלום דב הכהן כהן
|מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג
||מספר תלמידים=18
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]], הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נכון לשנת [[תשע"ח]] הישיבה מונה 28 תמימים מרחבי הארץ והעולם הודו, ניו יורק וכד'.

נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}}.

בשנת תשע"ו הותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה| [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה| [https://chabad.info/beis-medrash/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9B-%D7%9E%D7%A0/ קובץ הערות תשע"ט]}}.

=צוות הישיבה=

;שיעור א':
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל דיקשטיין

;שיעור ב' וג' ביחד:
*[[משפיע]] - הרב שמואל ליסון
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל לבקיבקר

=צוות גשמי=
*[[מנהל גשמי]] - הרב [[מנחם מענדל גינזבורג]]
*[[מנהל פנימייה]] - הרב חיים נחמן בנסמיאן
*[[מזכיר]] - הרב מרדכי קיי

{{הערות שוליים|}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נוף הגליל:מוסדות]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:09:45Z

איתן770: /* חסידים בתל אביב-יפו */

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]].. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:08:56Z

איתן770: /* אתרים */

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:07:55Z

איתן770: /* בתי חב"ד בעיר */

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:07:33Z

איתן770: /* בתי חב"ד בעיר */

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]]

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש
*שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
*שיכון דן - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*הגוש הגדול- מנהל: הרב אליהו שוויכה.

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:05:31Z

איתן770: /* מוסדות חב"ד בתל אביב */

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש
*שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
*שיכון דן - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*הגוש הגדול- מנהל: הרב אליהו שוויכה.

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תל אביב-יפו

2020-05-01T14:03:30Z

איתן770:

'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].

==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>==
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, [[התניא]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר הרבי בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.
למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
[[קובץ:תאפ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חוגגים פורים בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.

==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.

*'''ישיבת חזון אליהו''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי׳.
*יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: הרב טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב [[עידו רהב]].
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש
*שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
*שיכון דן - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*הגוש הגדול- מנהל: הרב אליהו שוויכה.

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] והרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גאנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

חולון

2020-05-01T14:02:32Z

איתן770: /* הסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב יוסף יצחק לידר {ובעזרת הרב זימרוני ציק} ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ27 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.
*בית משיח תל גיבורים מיכאל שדה,אסף סודית.{תשס"ה}.
בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון באישור הרבי שליטא מלך המשיח. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

חולון

2020-05-01T14:01:24Z

איתן770: /* מוסדות חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ27 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.
*בית משיח תל גיבורים מיכאל שדה,אסף סודית.{תשס"ה}.
בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון באישור הרבי שליטא מלך המשיח. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

חולון

2020-05-01T13:59:59Z

איתן770: /* בתי חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ27 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.
*בית משיח תל גיבורים מיכאל שדה,אסף סודית.{תשס"ה}.
בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5. ראש הכולל הינו הרב מנחם הבלין.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

חולון

2020-05-01T13:58:06Z

איתן770: /* בתי חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ27 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*שיכון ותיקין - מנהל: הרב שמואל רסקין.
*נווה ארזים - מנהל: הרב חיים וילהלם.
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.
*בית משיח תל גיבורים מיכאל שדהאסף סודית.{תשס"ה}
בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5. ראש הכולל הינו הרב מנחם הבלין.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

חולון

2020-05-01T13:56:32Z

איתן770: /* הקהילה כיום */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ27 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*שיכון ותיקין - מנהל: הרב שמואל רסקין.
*נווה ארזים - מנהל: הרב חיים וילהלם.
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.

בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5. ראש הכולל הינו הרב מנחם הבלין.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

חולון

2020-05-01T13:56:02Z

איתן770: /* הסטוריה */

{{קהילת חב"ד
|עיר=חולון
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל, כולל חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב דוד גוראריה, הרב ירחמיאל גורליק
|מספר משפחות בקהילה=200
}}
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.

קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

==הסטוריה==

הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרה"ח אליהו יוחנן גורארי' לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת

בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
בהמשך מונה הרב דוד גורארי' כהשליח הראשי בעיר, וכן מנהל מוסדות חב"ד בעיר.
בשנת תשס"ה נפתח בית משיח בשכונת תל גיבורים

בשנת [[תש"פ]] נערכה הדפסת התניא בתלמוד תורה בני מנחם בעיר.

== הקהילה כיום ==

כיום מונים השלוחים בחולון כ25 שלוחים. קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאתיים משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.

=== רבני הקהילה ===

*הרב הראשי לחולון - הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
*הרב דוד גורארי' השליח הראשי.
*רב [[שכונה]] בחולון ושליח - הרב פנחס אלטהויז.
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי.
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ.
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין.
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון.
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן.
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.
הרב מנחחם שטינברגר
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]

== בתי חב"ד ==
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].
*שיכון ותיקין - מנהל: הרב שמואל רסקין.
*נווה ארזים - מנהל: הרב חיים וילהלם.
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.

בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.

== מוסדות חב"ד ==
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.

בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]].
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5. ראש הכולל הינו הרב מנחם הבלין.

בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.
בשנת [[תשע"ב]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.

בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]
*[https://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא בל"ג בעומר בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:53:39Z

איתן770:

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון תש"ט שליח הרבי שליטא מלך המשיח ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב זימרוני ציק שליטא נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב זימרוני ציק שליטא ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שליטא מלך המשיח שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי שליטא מלך המשיח ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי שליטא מלך המשיח ==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי שליטא מלך המשיח
בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:52:14Z

איתן770: /* אצל הרבי שליטא מלך המשיח */

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון תש"ט שליח הרבי שליטא מלך המשיח ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב זימרוני ציק שליטא נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב זימרוני ציק שליטא ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שליטא מלך המשיח שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי שליטא מלך המשיח ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי שליטא מלך המשיח ==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי שליטא מלך המשיח
בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.
כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:51:37Z

איתן770:

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון תש"ט שליח הרבי שליטא מלך המשיח ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב זימרוני ציק שליטא נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב זימרוני ציק שליטא ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שליטא מלך המשיח שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי שליטא מלך המשיח ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי שליטא מלך המשיח
בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.
כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:51:10Z

איתן770: /* התקרבותו לחסידות חב"ד */

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון תש"ט שליח הרבי שליטא מלך המשיח ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב זימרוני ציק שליטא נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב זימרוני ציק שליטא ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שליטא מלך המשיח שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי שליטא מלך המשיח ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].
===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.
כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:49:25Z

איתן770:

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון תש"ט שליח הרבי שליטא מלך המשיח ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].
===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.
כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2020-05-01T13:48:33Z

איתן770:

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' נולד בכ"ט חשון]] [[תש"ט [[שליח]] [[הרבי]שליטא מלך המשיח] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].
===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.
כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

דגל משיח

2020-05-01T13:46:48Z

איתן770:

[[תמונה:דגל משיח 2.jpg|left|thumb|250px|דגל משיח]]
[[תמונה:ירקון.jpg|left|thumb|250px|אוהדים עם הדגל באחד מכינוסי חב"ד]]
'''דגל משיח''' הינו דגל שבמרכזו כתר ותחתיו הכיתוב '[[משיח]]'. מטרתו היא לעורר את המודעות לביאת המשיח.

יחי המלך המשיח ,הדגל המוכר כיום הודפס לראשונה בשנת [[תשנ"ה]] על ידי ר' [[יעקב בן ארי]] מ[[צפת]]. הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.
[[תמונה:דגל בכל בית.jpg|left|thumb|150px|קמפיין של [[מכון ממש]]]]
בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו "דגלי משיח" עליהם היה כתוב "[[יחי המלך]]".

כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/46/4567.jpg 'דגלון' נעוץ בכובעו של המשפיע] הרב [[ראובן דונין]] {{תמונה}}}} לדש המעיל העליון ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44315 דגל משיח בגובה 5,895 מטר] {{אינפו}}}} ועוד. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי ביותר במשחקי הספורט הישראלים{{הערת שוליים|1=1. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5241 נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין]. 2. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4830 הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב] {{אינפו}}}} ובכנסים של חסידי חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59296 ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר] - [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] {{אינפו}}}}

בשנת [[תשס"ט]] יצאו תלמידי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]] וב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] במבצע מיוחד לתליית דגלים על בתים ברחבי [[ארץ ישראל]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37961 עשרות דגלי משיח ניתלו ברחבי הארץ] {{אינפו}}}}. במהלך המבצע נתלו מאות דגלים המפיצים את הבשורה על בתים ובניינים בארץ. בעקבות הצלחת המבצע בארץ, יזמו התלמידים ב[[מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ניו יורק]] מבצע דומה לתליית דגלים בבתים ועסקים ב[[ארה"ב]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39939 הפצה נרחבת של דגלי משיח בשכונה] {{אינפו

אנו בטוחים כי על ידי פרסום משיח{דגל,,,,,,}נכריע את הכף ונראה את ההתגלות המושלמת של הרבי שליטא מלך המשיח
יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

==ראו גם==
*[[פרסום גאולה ומשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22668 המילואימניקים סירבו להסיר את הדגל] - (ידיעות אחרונות) {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2201958&url=article_he&id=64940 צוללן עם דגל משיח בחוף העיר פלאיה-דל-כרמן שבמקסיקו באזור שורץ כרישים]{{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9349 אוהדי מכבי תל אביב פורסים את הדגל לפני המשחק] {{אינפו}}
* '''[https://drive.google.com/open?id=1voQybAnvfz98SYQKFgUpHmmt5ZfJtsad העובדות שמאחורי הדגל]''' - תשורה מהתוועדות ג' תמוז תשע"ה {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]

מלך המשיח

2020-05-01T13:40:13Z

איתן770: תיקנתי שגיעות כתיב

{{מפנה|מלך המשיח|כך כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את [[הקב"ה]] באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.

חסידי [[חב"ד]] מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי שליטא מליובאוויטש, והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ תשנ"א נכתב פסק דין שהרבי שליטא הוא מלך המשיחפסק דיןעליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי גדרו ההלכתי של הרבי שליטא כמלך המשיח מתאים להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.יחי

==במקורות==
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.
===בתורה===
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח.{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד,ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}} אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}} גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח.{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}

מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}

מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}

(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}

===בנביאים===
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.

גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

===בדברי חז"ל===
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|סנהדרין צח, ב}} מעלותיו{{מקור}} זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.(ראה בכל זה להלן)
====קיסר ופלגי קיסר====
{{להשלים|פי' הראשונים}}
התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז"ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב}}:{{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}

הפירוש הפשוט בדברי רב יהודה בשם רב הוא שמלך המשיח אינו דוד המלך. אולם גם דוד המלך יקום לתחייה ויהיה בזמן הגאולה. והוא יהיה שני למשיח כעין סגן שלו.

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)}}

====שיטת רבי הלל====
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא רבי יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)

נחלקו פרשני התלמוד בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] מפרש את דבריו ש"אין משיח": "אלא [[הקב"ה]] ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת [[רש"י]] לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו.{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}
ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}} אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}

אמנם כל זה הוא דיון בפשט הגמרא אמנם להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק [[הרמב"ם]] שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}

==שמותיו==
המשיח נקרא בשם "משיח"{{הערה|‏עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.‏}} או "[[מלך המשיח]]"‏‏{{הערה|‏עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.‏}}, או "משיח בן דוד"‏‏{{הערה|‏עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.‏}}, או "בן דוד" סתם‏‏{{הערה|‏עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'‏}}
===מקור המונח משיח===
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את [[שאול]] "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

===שאר שמותיו===
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}.

==דרגת נשמתו==
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהילים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו"ב)).

דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.

====שורש נשמתו למעלה====
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע).{{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ו[[פנימיות עתיק]] (מלכות דאין סוף).{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם ה[[משנת חסידים]]{{מקור}}).}}

*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]].{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}

*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] ד[[מלכות דאין סוף]] (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ו[[מקבל]] ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}

מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת [[אדם הראשון]] שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות).{{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}

====יחידה====
{{להשלים}}
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}},
נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].

בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}

==מאפייני אישיותו==
{{להשלים}}

===מאפיינים פיזיים===
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות ה[[עיניים]] של המשיח.

===חכמתו===
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל [[חכמה]] יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם".
וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})

===יחוסו===
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות [[תשד"מ]] חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בודאי יהיה עם ענני שמיא).}}

===מלכות===
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]].{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}} והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}

===נבואה===
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז"ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.

לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}.

יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.

==הנהגתו==
==="מלך" המשיח===
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}

===בונה המקדש===
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות]] תשל"ט המצויין שם}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות.{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}

===ומקבץ נדחי ישראל===
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם.{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}} ועל שם זה נקרא{{הערה| במדבר כד, יז}} "כוכב".{{הערה|רמב"ן שם.}} פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק יא}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ו[[יובל]]ות.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

===מחזיר המשפטים===
{{להשלים}}
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל.{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}} ומתפקידיו של המלך לעשות משפט.{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אבל הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

==="רב" - מלמד תורה===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").{{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}} על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמ' 139].}}.

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}

==ביאתו וסדר התגלותו==
===משיח בזמן הגלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את עם ישראל.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

===התגלותו===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי.{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==האמונה במשיח==
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}
===מעיקרי הדת===
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}} הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]].

הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
בדורנו, רבים מאמינים כי [[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]' {{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו' {{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו' {{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו" {{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

== ראה גם ==
* [[גאולה]]
* [[מלך]]
* [[צפייה לגאולה]]
* [[ניצוץ משיח]]
*[[משיח בן יוסף]]

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
=== בספרות התורנית ===
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.

===ספרי חסידות===
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.

===מאמרים שונים===
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]