https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95 2026-04-21T09:52:11Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=183435 2014-06-29T16:43:04Z

<p>אליהו: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:נחמן יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ע]], [[כפר חב&quot;ד]])]]<br /> רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא חסיד חב&quot;ד המכהו כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך מצליח.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ט אדר]] [[תשי&quot;ד]] לאביו כ&quot;ק ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] נתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל&quot;ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] סיים את לימודיו ונישא לרעייתו אסתר, ביתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א#כולל אברכים|כולל מנחם]] - שע&quot;י [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר]]. בשנת [[תשל&quot;ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=784&amp;hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל&quot;ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ומשפיע בקהילת בית הכנסת 'בית מנחם מענדל' (ברחוב לפרץ) ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר&quot;מ בשיעור א' מתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] והוא ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג.<br /> <br /> נוהג לנסוע לשבועות ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב&quot;ד ומתוועד ביום פטירת הבעל שם טוב יום ראשון של שבועות. להתוועדות שלו מגיעים המונים שאינם חסידי חב&quot;ד ושותים בשקיקה דברי חסידות ושיחות של הרבי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו - ר' [[חיים אליעזר טברסקי]].<br /> *בנו - ר' [[דוד מאיר טברסקי]].<br /> *בנו - ר' [[שנאור זלמן טברסקי]].<br /> *חתנו - ר' [[יחיאל וויזער]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידפו}} ד' אדר ראשון תשע&quot;ד (05.02.2014)<br /> *'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3914 יסודות החינוך]''' הרצאה מרתקת מאת הרב טברסקי {{וידפו}} כ&quot;ה אייר תשע&quot;ד (25.05.2014)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טברסקי]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=183430 2014-06-29T16:40:32Z

<p>אליהו: /* תנאים */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> ברוך הבא--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:11, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> <br /> ==ראשי ועד כפר חב&quot;ד==<br /> קטגוריה מאוד יפה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:14, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> צודק--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:17, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> :תוקן לראשי. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ד 12:42, 31 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> <br /> == תנאים ==<br /> <br /> נתן הבבלי, הינו תנא כמצויין בערך, ואתה הסרת אותו מהתבנית על תנאים, מדוע? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז בכסלו ה'תשע&quot;ד 17:00, 20 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> :כנראה בגלל שאכן הוא הוא אותו [[רבי נתן]] המצוין כבר בתבנית. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:00, 21 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> ::אכן--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:40, 29 ביוני 2014 (UTC)</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=152208 2013-11-07T08:33:41Z

<p>אליהו: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:42998.jpg|left|thumb|250px|הרב גוראריה]]<br /> הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' (נולד ב[[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשי&quot;ב]]) [[שליח]] [[הרבי]] ורבה האשכנזי של העיר [[חולון]]. עומד בראש מכון המחקר התורני &quot;[[אהלי שם]]&quot;, שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם על ידיו.<br /> <br /> == סמיכה וכושר לרבנות ==<br /> הרב גוראריה נולד בכ&quot;ט כסלו תשי&quot;ב בתל אביב, להוריו הרב [[נתן גוראריה]] ע&quot;ה ומרת [[טעמא גוראריה]]. בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה. <br /> <br /> בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה&quot;[[סמיכה]]&quot; לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על-ידי ראשי ישיבות תומכי תמימים, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ע&quot;ה והרב [[מרדכי מנטליק]] ע&quot;ה.<br /> <br /> מאוחר יותר השתלם בלימודי סמיכה לרבנות בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. כמו-כן קיבל סמיכה מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלח הרב גוראריה ע&quot;י הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'. בשנת [[תשמ&quot;ד]] התמנה לרבה של &quot;קריית שרת&quot; ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשלהי תשרי [[תשנ&quot;ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.<br /> <br /> הרב גוראריה עומד בראש מכון המחקר &quot;אהלי שם&quot;, מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ&quot;ח איברים, שכולל רמ&quot;ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[תמונה:חקרי מנהגים.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]<br /> *'''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, כפר חב&quot;ד [[תשמ&quot;ז]]<br /> *'''ילקוט בר מצוה'''.<br /> *'''הספר בהלכה'''.<br /> *'''ציצית הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות ציצית ו[[מנהגי חב&quot;ד]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''חקרי מנהגים (חב&quot;ד)''' - 2 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב&quot;ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שם]] שב[[חולון]], [[תשנ&quot;ט]]-[[תשס&quot;ו]].<br /> *'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''[[רמ&quot;ח אותיות (גוראריה)|רמ&quot;ח אותיות]]''' - אוסף רמ&quot;ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס&quot;ו.<br /> *'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, תשס&quot;ז.<br /> *'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס&quot;ח.<br /> *'''תולדות שמואל מונקעס''' - מכון אהלי שם, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע&quot;א]] - [[תרע&quot;ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גוראריה אליהו יוחנן]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|גוראריה אליהו יוחנן]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גוראריה אליהו יוחנן]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%95&diff=152207 2013-11-07T08:30:47Z

<p>אליהו: /* קריירה רבנית */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב ישראל מאיר לאו<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאו.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |תיאור=הרב לאו בדינר לישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], ([[תשס&quot;ט]])<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ב סיון]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]]<br /> |תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי ל[[תל אביב - יפו]]<br /> }}<br /> הרב '''ישראל מאיר לאו''' (נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תרצ&quot;ז]]) שימש כ[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי למדינת ישראל]] (א' ניסן תשנ&quot;ג - כ&quot;ט אדר תשס&quot;ג) וכיום מכהן כרב העיר [[תל אביב]] - יפו, וכנשיא &quot;מכון הרב הרצוג&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> === שנותיו הראשונות ===<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ז]] בפיוטרקוב טריבונלסקי שב[[פולין]], כבן הזקונים לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני [[מלחמת העולם השנייה]], נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.<br /> <br /> את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, ה[[גטו]] הראשון ב[[פולין]] הכבושה. בתשרי [[תש&quot;ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי&quot;א במרחשוון [[ה'תש&quot;ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש&quot;ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.<br /> <br /> כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו &quot;לולק&quot;), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית. <br /> <br /> לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא&quot;ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ&quot;ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון בתל אביב.<br /> <br /> === קריירה רבנית ===<br /> הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת &quot;אור תורה&quot; (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ&quot;ה]] (1965) נתמנה לרב בית הכנסת &quot;תפארת צבי&quot; בתל אביב, ובשנת [[ה'תשל&quot;א]] (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב. <br /> <br /> לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת [[תשל&quot;ט]] (1978), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[תשמ&quot;ג]](1983) נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ&quot;ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של [[תל אביב-יפו]] במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס&quot;ג]] (2003). בשנת [[תשס&quot;ה]] (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי ל[[תל אביב-יפו]], ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס&quot;ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאו אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב לאו עמד בקשרים עם [[הרבי]], התייעץ עמו בתדירות ואף ביקר אצלו מספר פעמים. הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם [[חסידות חב&quot;ד]], פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חבדיי&quot;ם, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן.<br /> <br /> בספרו &quot;אל תשלח ידך אל הנער&quot; בו הוא מספר על חייו המרתקים, על ההצלה מגיא ההריגה בבוכנוולד ועד לעלותו על כס רבה הראשי של ישראל. הספר נכתב בשפה מרתקת וקולחת, הגורמת לקרוא בשקיקה את התיאורים היוצאים מפיו של אומן התיאור והנאום.<br /> <br /> פרק מיוחד בספר מוקדש לקשר עם [[הרבי]] ו[[חב&quot;ד]]. במהלך 14 העמודים בהם מספר הרב לאו על כך, הוא מתאר בין היתר [[יחידות]] מרגשת עם [[הרבי]] אל תוך הלילה, בה שאל [[הרבי]] את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, [[הרבי]] הזיל דמעות למשמע הסיפור.<br /> <br /> הרב לאו מתאר בספר את [[התוועדות]] [[פסח שני]] אצל [[הרבי]] בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל ז&quot;ל, את ה[[נבואה]] המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל והביקור המרגש שלו ב[[האוהל|אוהל]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> הרב לאו אב לשמונה.<br /> בניו:<br /> *הרב משה חיים לאו, רב ב[[נתניה]] וחבר [[מועצת העיתונות]].<br /> *הרב צבי יהודה לאו, מרבני ישיבת &quot;נתיבות יצחק&quot; בתל אביב.<br /> *הרב [[דוד לאו]], אחד משלושת רבני העיר [[מודיעין-מכבים-רעות]], אשר בדומה לאביו לפניו, נבחר אף הוא לכהונת [[הרב הראשי לישראל]].<br /> <br /> חתניו: הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות &quot;עוללים&quot; בנתניה ומנכ&quot;ל ארגון [[לב לאחים]], הרב בנימין קאהן, ראש ישיבת &quot;חיי משה&quot; בירושלים, הרב יחזקאל שיינפלד, רב [[בית כנסת]] ברמת אביב, הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים והרב משה קירשטיין, ראש ישיבת &quot;נתיבות יצחק&quot; בתל אביב ובנו של הרב ישראל שאול קירשטיין, מראשי [[ישיבת ההסדר קריית שמונה]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת &quot;יחל ישראל&quot;''', ירושלים, [[תשס&quot;ג]] (3 כרכים).<br /> *'''יהדות הלכה למעשה''' - טעמי ומקורות המצוות, [[גבעתיים]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''אל תשלח ידך אל הנער''' - ספר אוטוביוגרפיה, הוצאת ידיעות אחרונות, [[תשס&quot;ה]].<br /> *פירוש '''יחל ישראל''' על [[פרקי אבות]] ו[[הגדה של פסח]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1539 הרב לאו בחלוקת דולרים עם הרבי] - בדקה 7:00, מתוך המגזין השבועי של [[לראות את מלכנו]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78344 בחלוקת הדולרים בכ&quot;ו חשון תשנ&quot;ב]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב לאו בביקור אצל הרבי] - בדקה 14:23, מתוך הסרט 'אביר הרועים' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 &quot;הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים&quot;] - סיפור שסיפר הרב לאו בדינר שהתקיים למען [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=719 מדוע צריך חב&quot;ד בתל אביב?] - נאום שנשא הרב לאו בוועידת ידידי חב&quot;ד ב[[רמת אביב]], [[אלול]] [[תשס&quot;ט]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/files/video/lao.wmv הרב לאו מספר על מגילת אסתר במחנה השמדה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=3846 מופת מדהים של הרבי על נכדו של הרב לאו] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1650 הרב לאו מספר חוויות מהתוועדות אצל הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|הבא=הרב [[יונה יחיאל מצגר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=152206 2013-11-07T08:27:23Z

<p>אליהו: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:42998.jpg|left|thumb|250px|הרב גוראריה]]<br /> הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' (נולד ב[[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשי&quot;ב]]) [[שליח]] [[הרבי]] ורבה האשכנזי של העיר [[חולון]]. עומד בראש מכון המחקר התורני &quot;[[אהלי שם]]&quot;, שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם על ידיו.<br /> <br /> == סמיכה וכושר לרבנות ==<br /> הרב גוראריה נולד בכ&quot;ט כסלו תשי&quot;ב בתל אביב, להוריו הרב [[נתן גוראריה]] ע&quot;ה ומרת [[טעמא גוראריה]]. בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה. <br /> <br /> בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה&quot;[[סמיכה]]&quot; לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על-ידי ראשי ישיבות תומכי תמימים, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ע&quot;ה והרב [[מרדכי מנטליק]] ע&quot;ה.<br /> <br /> מאוחר יותר השתלם בלימודי סמיכה לרבנות בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. כמו-כן קיבל סמיכה מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלח הרב גוראריה ע&quot;י הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'. בשנת [[תשמ&quot;ד]] התמנה לרבה של &quot;קריית שרת&quot; ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשלהי תשרי [[תשנ&quot;ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.<br /> <br /> הרב גוראריה עומד בראש מכון המחקר &quot;אהלי שם&quot;, מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ&quot;ח איברים, שכולל רמ&quot;ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[תמונה:חקרי מנהגים.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]<br /> *'''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, כפר חב&quot;ד [[תשמ&quot;ז]]<br /> *'''ילקוט בר מצוה'''.<br /> *'''הספר בהלכה'''.<br /> *'''ציצית הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות ציצית ו[[מנהגי חב&quot;ד]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''חקרי מנהגים (חב&quot;ד)''' - 2 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב&quot;ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שם]] שב[[חולון]], [[תשנ&quot;ט]]-[[תשס&quot;ו]].<br /> *'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''[[רמ&quot;ח אותיות (גוראריה)|רמ&quot;ח אותיות]]''' - אוסף רמ&quot;ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס&quot;ו.<br /> *'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, תשס&quot;ז.<br /> *'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס&quot;ח.<br /> *'''תולדות שמואל מונקעס''' - מכון אהלי שם, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע&quot;א]] - [[תרע&quot;ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גוראריה אליהו יוחנן]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|גוראריה אליהו יוחנן]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גוראריה אליהו יוחנן]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=152178 2013-11-05T16:36:24Z

<p>אליהו: /* מוסף &#039;קינדערלאך&#039; */</p> <hr /> <div>אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש &quot;יחי&quot; על השער היה העיתון &quot;ישראל שלנו&quot; של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש&quot;א <br /> <br /> ==קצת מוזר==<br /> זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.<br /> אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב&quot;ד?<br /> <br /> עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ&quot;כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תמונה? ==<br /> איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?<br /> :אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == שופר של הרבי ==<br /> <br /> הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::הייתי מוריד גם את המילים &quot;ישנה טענה בלתי מוכחת&quot; וכתוב בפשטות: &quot;הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}&quot;. לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דעות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום &quot;בשנת ??? כתב הרב הלפרין...&quot; וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' באדר א' ה'תשע&quot;א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג באדר א' ה'תשע&quot;א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> <br /> ==נר החמישי==<br /> אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה&quot;שופר&quot; המסכן?!<br /> תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}<br /> :והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==אין לכם מה לעשות? ==<br /> <br /> ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==עדכון==<br /> <br /> מישהו פה שמע משהו על כך שהגליון הפסיק לצאת לאור? נראה שלא... {{אנונימי}}<br /> :א. אישית נמנעתי מלהוסיף זאת בשל ההיסטוריה ההפכפכה של העיתון, כאשר לא יוצא לאור מספר פעמים בשנה/שנים האחרונות. אני סבור שעדיף להוסיף אירועים לאנצקלופדיה רק לאחר שיש עליהם פרפסקטיבת זמן, מינימום חודש חודשיים. אחרת יכול להיות שתעדכן שהעיתון הפסיק לצאת ואחרי שבוע הוא כבר יוצא שוב, והעדכון הזריז יצא שכרו בהפסדו. ב. באמת כבר הגיע הזמן לעדכן. נשמח אם תעשה זאת. כפי שאתה וודאי יודע חב&quot;דפדיה חופשית לא רק לקריאה, אלא גם לכתיבה ועריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:16, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> ::עדכון רק לאחר שהגבתי, ראיתי שכבר עשית זאת... תודה ולהתראות...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:59, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> :::לאור ההתפתחויות האחרונות. מוכח שעדיף להמתין לפרספקטיבה נכונה. כפי שכתבתי לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 13 במרץ 2012 (IST)<br /> <br /> == מוסף 'קינדערלאך' ==<br /> <br /> כפי שהתבקשתי בדף המשתמש שלי, הריני לפתוח דיון. ר' שייע שליט&quot;א, מדוע ולמה להשמיט את העובדה שהוצאתו לאור של זה החלה מייד לאחר הפסקת הוצאתו לאור של זה. אפשר לנסח בצורה יותר מדוייקת, אבל מדוע לא לציין? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> :לפי ידעתי במקום ההוצאה לאור של תורתך שעשועי יצאה (על ידי צא&quot;ח) ממתק לשבת ורק לאחר כחצי שנה (אולי יותר) הופיעה קינדערלאך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:15, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> אולי אפשר לכתוב שקינדערלאך יצאה לאור בגלל שתורתך שעשועי הפסיק--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:23, 5 בנובמבר 2013 (UTC)</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=152177 2013-11-05T16:29:09Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שלמקה.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]]-[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> נולד באוקראינה ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע יחד עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של הישוב [[כפר חב&quot;ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה. <br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה. <br /> <br /> מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה.<br /> <br /> ==יו&quot;ר כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ב[[רכבת ישראל]] כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב&quot;ד לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[תמונה:1234.jpg|left|thumb|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של ביתו, תשנ&quot;ה]]<br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי הי&quot;ד, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פועל לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> [[תמונה:מיד.jpg|left|thumb|250px|הרב מיידנצ'יק עם עסקן פוליטי, מיד לאחר [[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד]] של [[אגו&quot;ח]], [[תשנ&quot;ח]].]]<br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> <br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הענדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;יחי אדוננו&quot; ו&quot;מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד, 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל [[בית חב&quot;ד]] נמל התעופה וחבר אגו&quot;ח באה&quot;ק.<br /> *הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב בערק'ה מנדלסון, חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב בן-ציון קארף - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, פלורידה.<br /> *הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', תשע&quot;ג (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד|מיידנצ'יק שלמה]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=152176 2013-11-05T16:28:05Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח&quot;י והיישוב [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> משה צבי נולד בשנת [[תרס&quot;ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל&quot;ה הקדוש|של&quot;ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br /> <br /> למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' פיניע שרייבר.<br /> <br /> היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;א]] נישא לרחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}.<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ייסד את המחתרת הדתית &quot;ברית חשמונאים&quot;, והיה למפקדה העליון.{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ&quot;ל ומשנת [[תש&quot;ד]] הצטרפה ללח&quot;י}} בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br /> <br /> זכה לקבל כמה מכתבים מ[[הרבי הרי&quot;ץ]]. הראשון משנת [[תש&quot;ח]] בקשר לארגון [[בני חב&quot;ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטום]].<br /> <br /> לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב&quot;ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.<br /> <br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו&quot;ר הוועד בין השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הקים את המוסד לבנות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]]&quot; והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ&quot;אם הבית&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז&quot;ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br /> <br /> התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}}<br /> <br /> === שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים ===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר ש[[צה&quot;ל]] כבש את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה&quot;ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br /> <br /> כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br /> <br /> הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל בית הכנסת לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה מי שנעשה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז&quot;ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br /> <br /> באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז&quot;ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז&quot;ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br /> <br /> הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br /> <br /> הרב סגל חי בירושלים [[16]] שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן ב[[הר-הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' עמישר סגל.<br /> *ר' ידון סגל.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' אורי קפלון.<br /> *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> *ר' משה שניאורסון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|סגל משה צבי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|סגל משה צבי]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד|סגל משה צבי ]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%A8&diff=152175 2013-11-05T16:27:33Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>[[קובץ:1-new showpic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם לרר]]<br /> הרב '''מנחם לרר''' שימש שנים רבות כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ומשמש היום כסמנכ&quot;ל מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הכוללת כיום ישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד, ישיבה קטנה בלוד, כולל אברכים ובית ספר למלאכה בכפר חב&quot;ד ותלמוד תורה בלוד.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]] שימש כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, וזכה להצעיד את הכפר קדימה בהרבה מובנים.<br /> <br /> בין פועליו:<br /> <br /> בניית שכונת לוי יצחק א וב. סלילת כבישים ברחבי הכפר. בניית בית אגו&quot;ח 770 בכפר חב&quot;ד. ועוד רבות.<br /> <br /> במקביל שימש כחבר הנהלה במרכז ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה&quot;ק, באגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק וכחבר בארגון הגג - עד לשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ג הפסיד בבחירות להרב [[בנימין ליפשיץ]], ומאז נכנס לעבוד במשרה מלאה במרכז הישיבה המרכזית, ומנהל - בין השאר - את מתחם בית הספר למלאכה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב לרר ידוע בקשריו הרבים עם בכירי הצבא, ומשמש ככתובת לסיוע עבור רבים.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=[[בנימין ליפשיץ]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|לרר מנחם]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד|לרר מנחם]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=152174 2013-11-05T16:24:06Z

<p>אליהו: /* רשאי ועד כפר חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> ברוך הבא--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:11, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> <br /> ==ראשי ועד כפר חב&quot;ד==<br /> קטגוריה מאוד יפה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:14, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> צודק--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:17, 30 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> :תוקן לראשי. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ד 12:42, 31 באוקטובר 2013 (UTC)</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=152173 2013-11-05T16:23:14Z

<p>אליהו: /* מוסף &#039;קינדערלאך&#039; */</p> <hr /> <div>אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש &quot;יחי&quot; על השער היה העיתון &quot;ישראל שלנו&quot; של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש&quot;א <br /> <br /> ==קצת מוזר==<br /> זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.<br /> אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב&quot;ד?<br /> <br /> עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ&quot;כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תמונה? ==<br /> איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?<br /> :אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == שופר של הרבי ==<br /> <br /> הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::הייתי מוריד גם את המילים &quot;ישנה טענה בלתי מוכחת&quot; וכתוב בפשטות: &quot;הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}&quot;. לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דעות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום &quot;בשנת ??? כתב הרב הלפרין...&quot; וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' באדר א' ה'תשע&quot;א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג באדר א' ה'תשע&quot;א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> <br /> ==נר החמישי==<br /> אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה&quot;שופר&quot; המסכן?!<br /> תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}<br /> :והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==אין לכם מה לעשות? ==<br /> <br /> ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==עדכון==<br /> <br /> מישהו פה שמע משהו על כך שהגליון הפסיק לצאת לאור? נראה שלא... {{אנונימי}}<br /> :א. אישית נמנעתי מלהוסיף זאת בשל ההיסטוריה ההפכפכה של העיתון, כאשר לא יוצא לאור מספר פעמים בשנה/שנים האחרונות. אני סבור שעדיף להוסיף אירועים לאנצקלופדיה רק לאחר שיש עליהם פרפסקטיבת זמן, מינימום חודש חודשיים. אחרת יכול להיות שתעדכן שהעיתון הפסיק לצאת ואחרי שבוע הוא כבר יוצא שוב, והעדכון הזריז יצא שכרו בהפסדו. ב. באמת כבר הגיע הזמן לעדכן. נשמח אם תעשה זאת. כפי שאתה וודאי יודע חב&quot;דפדיה חופשית לא רק לקריאה, אלא גם לכתיבה ועריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:16, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> ::עדכון רק לאחר שהגבתי, ראיתי שכבר עשית זאת... תודה ולהתראות...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:59, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> :::לאור ההתפתחויות האחרונות. מוכח שעדיף להמתין לפרספקטיבה נכונה. כפי שכתבתי לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 13 במרץ 2012 (IST)<br /> <br /> == מוסף 'קינדערלאך' ==<br /> <br /> כפי שהתבקשתי בדף המשתמש שלי, הריני לפתוח דיון. ר' שייע שליט&quot;א, מדוע ולמה להשמיט את העובדה שהוצאתו לאור של זה החלה מייד לאחר הפסקת הוצאתו לאור של זה. אפשר לנסח בצורה יותר מדוייקת, אבל מדוע לא לציין? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> :לפי ידעתי במקום ההוצאה לאור של תורתך שעשועי יצאה (על ידי צא&quot;ח) ממתק לשבת ורק לאחר כחצי שנה (אולי יותר) הופיעה קינדערלאך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:15, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> אולי אפשר לכתוב שקינדערלאך יצאה לאור בגלל תורתך שעשועי הפסיק--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:23, 5 בנובמבר 2013 (UTC)</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=152166 2013-11-05T14:13:57Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אשכנזי 5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליעזר אשכנזי]]<br /> הרב '''חיים אליעזר אשכנזי''' הוא [[ר&quot;מ]] ו[[נו&quot;נ]] בישיבת [[חב&quot;ד]] ב[[מונטריאול]]. <br /> <br /> הרב אשכנזי נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;ב]] לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של כפר חב&quot;ד. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ובשנת [[תשנ&quot;א]] נסע לשנת [[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] התחתן עם בתו של הרב ג'יקובס מאמסטרדם. כעבור כמה שנים נסע לשליחות בעיר [[מונטריאול]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[תמונה:הלכות ליל הסדר.jpg|left|thumb|250px|הספר]]<br /> *ספר '''הלכות ליל הסדר משולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן''' מכיל חקירות ודיוקים בלשון [[אדמו&quot;ר הזקן]] על הלכות ומנהגי ליל הסדר בחג הפסח ועיונים וביאורים בהגדת הרבי ובמשנתו על חג הפסח והלכותיו. <br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי הרב חיים אליעזר אשכנזי.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אשכנזי חיים אליעזר]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=152162 2013-11-04T15:49:40Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל מיכאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מנחם מענדל סופר בהרצאה]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' הינו מרצה מפורסם בעניני [[בית המקדש]].<br /> <br /> הר' סופר נולד ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] נישא לרעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר לישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי בית הכנסת חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;[[מ. סופר הו&quot;ל]]&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות וספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע בדגם המיוחד שלו של [[בית המקדש]].<br /> <br /> כיום הוא מלמד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> ==מספריו==<br /> <br /> *'''בוני המקדש'''.<br /> <br /> *'''מועדי תשרי'''.<br /> <br /> *'''חג הפסח'''.<br /> <br /> *'''[[מסכת ברכות]] מבוארת'''.<br /> <br /> *'''[[מסכת סוכה]] מבוארת'''<br /> ===ספרים בעריכתו===<br /> <br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]].<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=152150 2013-11-03T18:17:23Z

<p>אליהו: /* ארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב&quot;ד העולמי - 770']]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-788 בשידרת איסטרן פארקוויי במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[שמיני עצרת]] [[ה'תשע&quot;ד]]]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. כינוי: '''סֶוֶון סֶוֶונְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אמר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}. <br /> <br /> [[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין &quot;770&quot; הוא ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, מבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-&quot;770&quot; הוא בגימטריא גם &quot;בית [[משיח]]&quot; והודיע שב[[גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.<br /> <br /> ==רכישה==<br /> ביום [[ט' באדר]] [[ת&quot;ש]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י&quot;ב במנחם אב]] שנת [[ת&quot;ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם &quot;ועד הבנין&quot; בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש&quot;בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו&quot;.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט באלול]] נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ&quot;א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של &quot;חנוכת הבית&quot; בה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמר [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ט באייר]] [[תש&quot;י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]].<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> [[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה&quot;ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) &quot;[[גן עדן התחתון]]&quot;, 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) &quot;[[גן עדן העליון]]&quot;, 14) &quot;הזאל הקטן&quot;, 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי&quot;צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה&quot;זאל הקטן&quot;, 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל&quot;ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר&quot;ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב&quot;ד]] (בעבר, חדרו של הרמ&quot;ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]<br /> <br /> הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר, (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]). הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה &quot;גן עדן התחתון&quot;) שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה &quot;גן עדן העליון&quot;). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה&quot;זאל הקטן&quot;) ואחריו חדרון שמשמש כ&quot;[[חדר שני]]&quot; של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.<br /> <br /> קומה זו הייתה מרכז חסידות חב&quot;ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום (&quot;הזאל הגדול&quot;).<br /> <br /> ===הזאל הקטן===<br /> בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב&quot;ד '''הזאל הקטן''' (&quot;זאל&quot; - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר (&quot;הזאל הגדול&quot;), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית &quot;הזאל הגדול&quot; עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב&quot;זאל הגדול&quot;, אך עד לשנת [[תשמ&quot;ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב&quot;זאל הקטן&quot; ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ&quot;א]]}}. בשנת [[תשמ&quot;ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב&quot;זאל הקטן&quot; וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> ===גן עדן התחתון===<br /> [[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]<br /> חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'. <br /> <br /> בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון''' <br /> <br /> המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל&quot;ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.<br /> <br /> בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו&quot;דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.<br /> <br /> ===גן עדן העליון===<br /> [[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו (&quot;גן עדן העליון&quot;)]]<br /> [[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]<br /> חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.<br /> <br /> מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ&quot;ח בסיוון]] שנת [[תש&quot;א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקבלת אנשים ל&quot;יחידות&quot; ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב &quot;ניו-יורק&quot; ב&quot;קראון הייטס&quot;. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר.<br /> <br /> חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב&quot;ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש&quot;החדר שיושב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא &quot;היכל משיח&quot;{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[תרצ&quot;ו]] בתחילתו}}.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> [[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי&quot;צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי&quot;צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי&quot;צ (מתש&quot;י עד תשל&quot;א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השניה]]<br /> הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת&quot;ש]], התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל&quot;א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט {רחוב)|]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;ג הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].<br /> <br /> קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת&quot;ש.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> [[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> ==קומת מרתף (האולם הגדול)==<br /> בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב&quot;ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ&quot;הזאל הקטן&quot; שבקומת הכניסה).<br /> <br /> ===השאלאש===<br /> [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br /> משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;זאל הקטן&quot; להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;שאלאש&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===הרחבה ראשונה===<br /> ככל שקהילת חסידי חב&quot;ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי&quot;ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot;.}}. בסוף שנת [[תשי&quot;ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש&quot;כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br /> <br /> באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br /> <br /> ===הרחבה שניה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה ע&quot;י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> בחודש אלול שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ&quot;ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br /> <br /> בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br /> <br /> הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב&quot;ד המתינו לכניסת הרבי ל&quot;בית הכנסת החדש&quot;. לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br /> <br /> ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br /> <br /> לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו. <br /> <br /> ===הרחבה שלישית===<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית]]<br /> [[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]<br /> במשך השנים התרחבה קהילת חב&quot;ד וכבר בשנת תשכ&quot;ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ&quot;ב באייר]] [[תשכ&quot;ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: &quot;תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו&quot;.}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ג]] החלו להרחיב את ה&quot;זאל הגדול&quot; וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br /> <br /> במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש&quot;בכל דבר יש סכנה&quot;. אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br /> <br /> לקיר ה&quot;מזרח&quot; של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן &quot;ייזרק&quot; אחורה לעבר המתפללים.<br /> <br /> בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל&quot;ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה&quot;זאל הגדול&quot; מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br /> <br /> הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא &quot;לשכת עושי חביתין&quot;, בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, &quot;מזונות&quot; לפני התפילה ועוד.<br /> <br /> ===הנחת אבן הפינה===<br /> [[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ&quot;ח]])]]<br /> <br /> במשך השנים הלכה קהילת חב&quot;ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד &quot;הנחת אבן פינה&quot; צנוע לקראת ההרחבה.<br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] [[תשמ&quot;ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו&quot;ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: &quot;להתראות ב-‏5:00&quot;. <br /> <br /> הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט &quot;גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה&quot;. בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br /> <br /> מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט&quot;א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: &quot;רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. &quot;רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)&quot;. למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי. <br /> <br /> בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש&quot;ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש&quot;ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br /> <br /> אחרי נאומו של הרש&quot;ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br /> <br /> ===המרפסת===<br /> [[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה&quot;זאל הגדול&quot; ([[תשנ&quot;ג]])]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. <br /> <br /> ===שיפוצים===<br /> בשנת תשנ&quot;ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב&quot;ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ&quot;ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br /> <br /> לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס&quot;א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס&quot;ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס&quot;ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ&quot;ה. בחודש חשוון תשס&quot;ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס&quot;ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ&quot;ג. בשנת תשס&quot;ט שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]].<br /> <br /> ==ניהול בית הכנסת==<br /> [[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י&quot;ז באלול]] שנת [[תשמ&quot;ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול (&quot;הזאל הגדול&quot;) ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]<br /> בשנת תשס&quot;ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב&quot;ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34544 חב&quot;ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י&quot;א בשבט]] [[תשס&quot;ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תש&quot;ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב&quot;ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55460 פס&quot;ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.<br /> <br /> ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע&quot;א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב&quot;ד אינפו}} וביום [[כ&quot;ד באייר]] [[תשע&quot;א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב&quot;ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה&quot;ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ב באלול]] [[תשע&quot;א]] דרשו הרבנים שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&amp;id=64114 דיווח בחב&quot;ד אינפו ומסמכים]}}.<br /> <br /> ====גבאים====<br /> [[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי&quot;צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי &quot;גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;, הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש&quot;ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כ&quot;ו עמוד מ&quot;ד}}. בשנת [[תשל&quot;א]] התאספו [[אנ&quot;ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו&quot;ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים &quot;יענישו&quot; את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br /> <br /> לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא &quot;הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות&quot;}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב&quot;די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]], כאשר חברי אגו&quot;ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ&quot;ז]]. בשנת [[תשס&quot;ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב&quot;ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב&quot;ד אינפו}}. בכ&quot;ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר&quot;ח תמוז תש&quot;ע{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב&quot;ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==קונטרס בית רבינו שבבבל==<br /> [[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot; ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקראת &quot;קופת בדק הבית&quot;. תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ו[[יצחק שפרינגר]].<br /> <br /> ==כינויים==<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל. <br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]].}}.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד. <br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.<br /> <br /> ==העתקים==<br /> [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת תשמ&quot;ו (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - בית פרטי.<br /> #[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח.<br /> <br /> כמו כן, נמצאים שני מבנים נוספים בתהליכי בניה: <br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]],יבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]]<br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;5&quot;&gt;<br /> קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק<br /> קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים<br /> קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב<br /> קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;5&quot;&gt;<br /> קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר<br /> קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע<br /> קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)<br /> קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;100px&quot; heights=&quot;150px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, ליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, ארצות הברית - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, ארצות הברית - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה ע&quot;י הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה ע&quot;י הרב לייבל אלבסקי.<br /> #ס. פאולו, ברזיל.<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק]], אוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא. <br /> #[[האדיטש]], אוקראינה - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב&quot;ד<br /> קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב&quot;ד בנות<br /> קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד<br /> קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה<br /> קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה<br /> קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל<br /> קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה<br /> קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה<br /> קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו<br /> קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה<br /> קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה<br /> קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה<br /> קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'<br /> קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון<br /> קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)<br /> קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.770live.com/en770/770video.asp?s1=4848264826639999288214815293811428821233&amp;lang=2&amp;id=1&amp;vid=1&amp;spd=0 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)], [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].<br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה]{ {תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג אלול תשע&quot;ג {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בבגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|קישורים חיצונים]] בערך אודות הקונטרס.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=152149 2013-11-03T18:06:46Z

<p>אליהו: /* ארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב&quot;ד העולמי - 770']]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-788 בשידרת איסטרן פארקוויי במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[שמיני עצרת]] [[ה'תשע&quot;ד]]]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. כינוי: '''סֶוֶון סֶוֶונְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אמר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}. <br /> <br /> [[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין &quot;770&quot; הוא ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, מבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-&quot;770&quot; הוא בגימטריא גם &quot;בית [[משיח]]&quot; והודיע שב[[גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.<br /> <br /> ==רכישה==<br /> ביום [[ט' באדר]] [[ת&quot;ש]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י&quot;ב במנחם אב]] שנת [[ת&quot;ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם &quot;ועד הבנין&quot; בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש&quot;בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו&quot;.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט באלול]] נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ&quot;א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של &quot;חנוכת הבית&quot; בה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמר [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ט באייר]] [[תש&quot;י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]].<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> [[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה&quot;ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) &quot;[[גן עדן התחתון]]&quot;, 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) &quot;[[גן עדן העליון]]&quot;, 14) &quot;הזאל הקטן&quot;, 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי&quot;צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה&quot;זאל הקטן&quot;, 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל&quot;ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר&quot;ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב&quot;ד]] (בעבר, חדרו של הרמ&quot;ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]<br /> <br /> הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר, (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]). הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה &quot;גן עדן התחתון&quot;) שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה &quot;גן עדן העליון&quot;). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה&quot;זאל הקטן&quot;) ואחריו חדרון שמשמש כ&quot;[[חדר שני]]&quot; של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.<br /> <br /> קומה זו הייתה מרכז חסידות חב&quot;ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום (&quot;הזאל הגדול&quot;).<br /> <br /> ===הזאל הקטן===<br /> בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב&quot;ד '''הזאל הקטן''' (&quot;זאל&quot; - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר (&quot;הזאל הגדול&quot;), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית &quot;הזאל הגדול&quot; עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב&quot;זאל הגדול&quot;, אך עד לשנת [[תשמ&quot;ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב&quot;זאל הקטן&quot; ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ&quot;א]]}}. בשנת [[תשמ&quot;ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב&quot;זאל הקטן&quot; וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> ===גן עדן התחתון===<br /> [[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]<br /> חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'. <br /> <br /> בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון''' <br /> <br /> המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל&quot;ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.<br /> <br /> בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו&quot;דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.<br /> <br /> ===גן עדן העליון===<br /> [[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו (&quot;גן עדן העליון&quot;)]]<br /> [[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]<br /> חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.<br /> <br /> מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ&quot;ח בסיוון]] שנת [[תש&quot;א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקבלת אנשים ל&quot;יחידות&quot; ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב &quot;ניו-יורק&quot; ב&quot;קראון הייטס&quot;. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר.<br /> <br /> חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב&quot;ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש&quot;החדר שיושב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא &quot;היכל משיח&quot;{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[תרצ&quot;ו]] בתחילתו}}.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> [[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי&quot;צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי&quot;צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי&quot;צ (מתש&quot;י עד תשל&quot;א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השניה]]<br /> הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת&quot;ש]], התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל&quot;א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט {רחוב)|]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;ג הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].<br /> <br /> קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת&quot;ש.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> [[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> ==קומת מרתף (האולם הגדול)==<br /> בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב&quot;ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ&quot;הזאל הקטן&quot; שבקומת הכניסה).<br /> <br /> ===השאלאש===<br /> [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br /> משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;זאל הקטן&quot; להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;שאלאש&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===הרחבה ראשונה===<br /> ככל שקהילת חסידי חב&quot;ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי&quot;ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot;.}}. בסוף שנת [[תשי&quot;ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש&quot;כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br /> <br /> באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br /> <br /> ===הרחבה שניה===<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה ע&quot;י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> בחודש אלול שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ&quot;ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br /> <br /> בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br /> <br /> הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב&quot;ד המתינו לכניסת הרבי ל&quot;בית הכנסת החדש&quot;. לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br /> <br /> ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br /> <br /> לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו. <br /> <br /> ===הרחבה שלישית===<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית]]<br /> [[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]<br /> במשך השנים התרחבה קהילת חב&quot;ד וכבר בשנת תשכ&quot;ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ&quot;ב באייר]] [[תשכ&quot;ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: &quot;תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו&quot;.}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ג]] החלו להרחיב את ה&quot;זאל הגדול&quot; וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br /> <br /> במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש&quot;בכל דבר יש סכנה&quot;. אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br /> <br /> לקיר ה&quot;מזרח&quot; של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן &quot;ייזרק&quot; אחורה לעבר המתפללים.<br /> <br /> בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל&quot;ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה&quot;זאל הגדול&quot; מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br /> <br /> הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא &quot;לשכת עושי חביתין&quot;, בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, &quot;מזונות&quot; לפני התפילה ועוד.<br /> <br /> ===הנחת אבן הפינה===<br /> [[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ&quot;ח]])]]<br /> <br /> במשך השנים הלכה קהילת חב&quot;ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד &quot;הנחת אבן פינה&quot; צנוע לקראת ההרחבה.<br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] [[תשמ&quot;ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו&quot;ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: &quot;להתראות ב-‏5:00&quot;. <br /> <br /> הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט &quot;גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה&quot;. בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br /> <br /> מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט&quot;א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: &quot;רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. &quot;רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)&quot;. למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי. <br /> <br /> בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש&quot;ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש&quot;ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br /> <br /> אחרי נאומו של הרש&quot;ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br /> <br /> ===המרפסת===<br /> [[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה&quot;זאל הגדול&quot; ([[תשנ&quot;ג]])]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. <br /> <br /> ===שיפוצים===<br /> בשנת תשנ&quot;ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב&quot;ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ&quot;ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br /> <br /> לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס&quot;א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס&quot;ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס&quot;ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ&quot;ה. בחודש חשוון תשס&quot;ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס&quot;ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ&quot;ג. בשנת תשס&quot;ט שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]].<br /> <br /> ==ניהול בית הכנסת==<br /> [[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י&quot;ז באלול]] שנת [[תשמ&quot;ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול (&quot;הזאל הגדול&quot;) ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]<br /> בשנת תשס&quot;ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב&quot;ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34544 חב&quot;ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י&quot;א בשבט]] [[תשס&quot;ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תש&quot;ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב&quot;ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55460 פס&quot;ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.<br /> <br /> ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע&quot;א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב&quot;ד אינפו}} וביום [[כ&quot;ד באייר]] [[תשע&quot;א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב&quot;ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה&quot;ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ב באלול]] [[תשע&quot;א]] דרשו הרבנים שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&amp;id=64114 דיווח בחב&quot;ד אינפו ומסמכים]}}.<br /> <br /> ====גבאים====<br /> [[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי&quot;צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי &quot;גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;, הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש&quot;ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כ&quot;ו עמוד מ&quot;ד}}. בשנת [[תשל&quot;א]] התאספו [[אנ&quot;ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו&quot;ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים &quot;יענישו&quot; את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br /> <br /> לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא &quot;הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות&quot;}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב&quot;די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]], כאשר חברי אגו&quot;ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ&quot;ז]]. בשנת [[תשס&quot;ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב&quot;ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב&quot;ד אינפו}}. בכ&quot;ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר&quot;ח תמוז תש&quot;ע{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב&quot;ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==קונטרס בית רבינו שבבבל==<br /> [[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot; ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקראת &quot;קופת בדק הבית&quot;. תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ו[[יצחק שפרינגר]].<br /> <br /> ==כינויים==<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל. <br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]].}}.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד. <br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.<br /> <br /> ==העתקים==<br /> [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת תשמ&quot;ו (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - בית פרטי.<br /> #[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח.<br /> <br /> כמו כן, נמצאים שני מבנים נוספים בתהליכי בניה: <br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי וריבקי]],יבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]]<br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;5&quot;&gt;<br /> קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק<br /> קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים<br /> קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב<br /> קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;5&quot;&gt;<br /> קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר<br /> קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע<br /> קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)<br /> קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;100px&quot; heights=&quot;150px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, ליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, ארצות הברית - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, ארצות הברית - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה ע&quot;י הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה ע&quot;י הרב לייבל אלבסקי.<br /> #ס. פאולו, ברזיל.<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק]], אוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא. <br /> #[[האדיטש]], אוקראינה - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;100px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב&quot;ד<br /> קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב&quot;ד בנות<br /> קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד<br /> קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה<br /> קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה<br /> קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל<br /> קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה<br /> קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה<br /> קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו<br /> קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה<br /> קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה<br /> קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה<br /> קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'<br /> קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון<br /> קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)<br /> קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.770live.com/en770/770video.asp?s1=4848264826639999288214815293811428821233&amp;lang=2&amp;id=1&amp;vid=1&amp;spd=0 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)], [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].<br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה]{ {תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג אלול תשע&quot;ג {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בבגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|קישורים חיצונים]] בערך אודות הקונטרס.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=152148 2013-11-03T17:28:57Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;collapsible autocollapse navbox nowraplinks&quot; style=&quot;width: 80%;border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right&quot;<br /> <br /> ! style=&quot;text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF&quot; colspan=&quot;2&quot; | '''[[תנאים]]'''<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|סוף תקופת הזוגות}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[יוסי בן יועזר]] • [[הלל הזקן]] • [[שמאי הזקן]] • [[חוני המעגל]] • [[בית שמאי ובית הלל]] • [[שמעון הצדיק]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור ראשון}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן גמליאל הזקן]] • רבי [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול|ישמעאל בן אלישע כהן גדול]] • [[רבן יוחנן בן זכאי]] • רבי [[חנינא בן דוסא]] • רבי [[יהודה בן בתירא]] • [[רבי אליעזר בן יעקב]] • [[שמואל הקטן]] • [[רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא|חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא]] • [[יוחנן בן גודגדא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור שני (סוף בית המקדש השני ואחריו)}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן גמליאל דיבנה]] • רבי [[יהושע בן חנניה]] • רבי [[אליעזר בן הורקנוס]] • רבי [[אלעזר בן ערך]] • [[רבי נחוניא בן הקנה]] • [[יהודה בן תימא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור שלישי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי עקיבא]] • [[רבי טרפון]] • [[רבי ישמעאל]] • רבי [[אלעזר בן עזריה]] • רבי [[חנינא בן תרדיון]] • [[שמעון בן עזאי|בן עזאי]] • [[רבי חלפתא]] • [[מתיא בן חרש]] • [[אבא שאול]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור רביעי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן שמעון בן גמליאל]] • [[רבי יהודה]] • [[רבי יוסי]] • [[רבי מאיר]] • [[רבי נהוראי]] • [[רבי שמעון בר יוחאי]] • רבי [[אלעזר בן שמוע]] • [[רבי נחמיה]] • [[רבי נתן]] • [[אבא שאול]] • רבי [[יוחנן הסנדלר]] • [[יוחנן בן בג בג]] • [[רב המנונא סבא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור חמישי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי יהודה הנשיא]] • רבי [[אלעזר ברבי שמעון]] • [[רבי בנאה]] • רבי [[אלעזר הקפר]] • רבי [[שמעון בן מנסיא]] • [[שמעון בן יהוצדק]] • [[רבי יאשיה]] • [[רבי יונתן]] • [[אליעזר ברבי יוסי]] • [[רבי אברדימוס בן רבי יוסי]] • [[רבי חייא]] • [[רבי שמעון בן חלפתא]] • [[אלעזר בן דורדיא]]<br /> <br /> |}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות]]&lt;/noinclude&gt;</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%92_%D7%91%D7%92&diff=152147 2013-11-03T17:26:30Z

<p>אליהו: /* אמרותיו */</p> <hr /> <div>ה[[תנא]] האלוקי '''יוחנן בן בג בג''' היה בן דורו של [[הלל הזקן]]. ולפי התוספות ב[[מסכת חגיגה]] [דף ט'] הוא היה גר. וכן מובא בספר '[[מדרש שמואל]]' שבן בג בג גר היה, וכדי להסתירו מן המלשינים נקרא בכינוי זה. 'בג בג' בראשי תיבות זה: בן גר וגיורת. דעה זו לא דווקא סותרת את הדעה הקודמת. כי, יכול להיות, שהוריו התגיירו בהיותו קטן ורק אז נתגייר. כך שיוצא שהן אביו ואמו גרים, ואף הוא גר.<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> <br /> על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה&quot;א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח]] [[נשמה]]. גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של נפש רוח נשמה{{הערת שוליים|ראה עוד ביאור [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] [[תורת שמואל]] תרל&quot;ב ח&quot;ב מאמרים עמ' תיא.}}.<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> *הפך בה והפך בה, דכלא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. {{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כב.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=152087 2013-10-30T17:40:21Z

<p>אליהו: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה סגל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל]]<br /> הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח&quot;י והיישוב [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> משה צבי נולד בשנת [[תרס&quot;ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל&quot;ה הקדוש|של&quot;ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br /> <br /> למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' פיניע שרייבר.<br /> <br /> היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;א]] נישא לרחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}.<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ייסד את המחתרת הדתית &quot;ברית חשמונאים&quot;, והיה למפקדה העליון.{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ&quot;ל ומשנת [[תש&quot;ד]] הצטרפה ללח&quot;י}} בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br /> <br /> זכה לקבל כמה מכתבים מ[[הרבי הרי&quot;ץ]]. הראשון משנת [[תש&quot;ח]] בקשר לארגון [[בני חב&quot;ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטום]].<br /> <br /> לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב&quot;ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.<br /> <br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו&quot;ר הוועד בין השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הקים את המוסד לבנות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]]&quot; והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ&quot;אם הבית&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז&quot;ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br /> <br /> התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}}<br /> <br /> === שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים ===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר ש[[צה&quot;ל]] כבש את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה&quot;ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br /> <br /> כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br /> <br /> הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל בית הכנסת לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה מי שנעשה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז&quot;ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br /> <br /> באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז&quot;ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז&quot;ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br /> <br /> הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br /> <br /> הרב סגל חי בירושלים [[16]] שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן ב[[הר-הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' עמישר סגל.<br /> *ר' ידון סגל.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' אורי קפלון.<br /> *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> *ר' משה שניאורסון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|סגל משה צבי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|סגל משה צבי]]<br /> [[קטגוריה:רשאי ועד כפר חב&quot;ד]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9E%D7%9F&diff=152086 2013-10-30T17:39:50Z

<p>אליהו: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד ברוומן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד ברוומן]]<br /> הרב '''דוד ברוומן''' היה מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב&quot;דית בעיר [[חרסון]] שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן ב[[ראש חודש ניסן]] [[תר&quot;ע]].<br /> <br /> כשהיה ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ב[[רוסטוב]]. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו נערכה התוועדות עם הרבי. <br /> <br /> ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר '[[לחיים]]'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר &quot;איך האדעווע איהם מיט די אייגן&quot; (אני מטפח אותו במבטי).<br /> <br /> אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו עד שהיה לחסיד לתפארת.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] נישא לרעייתו צביה, ביתו של הרב [[יעקב יוסף רסקין]].<br /> <br /> היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב עליהם &quot;תרי רעין דלא מתפרשין&quot;.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש&quot;ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה&quot;ת]] באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה&quot;ת ב[[גרמניה]]{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה&quot;ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}}, עד שנת [[תשי&quot;א]] שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> במשך השנים עבד ב[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן &quot;בלתי רשמי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נתמנה ליו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> נפטר ממחלה קשה ב[[כ&quot;ד בסיוון]] [[תשי&quot;ט]]{{הערה|כאשר חתנו ר' [[יהושע מונדשיין]] הכין לדפוס קונטרס [[מאמרים]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] על ידי סניף [[קה&quot;ת]] בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.}}.<br /> <br /> את מקומו ב[[ועד כפר חב&quot;ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *רעייתו מ' צביה ברוומן, בת ר' [[יעקב יוסף רסקין]].<br /> <br /> חתניו:<br /> * ר' [[יהושע מונדשיין]] חוקר וסופר.<br /> * ר' [[דב אלראי]] ע&quot;ה.<br /> * הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב אזורי עומר-להבים.<br /> * הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לאה&quot;ק]], [[מרא דאתרא|רבה]] של [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> * ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר, מנהל גני חב&quot;ד [[ראשון לציון]] ומזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *'''מכתבי [[רבותינו נשיאינו]] אל הרה&quot;ח ר' דוד ברוומן''', הרב [[יהושע מונדשיין]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://chabad.info/images/notimage/47007_he_1.pdf תולדות חייו] [[שבועון בית משיח]], י' חשון [[תשנ&quot;ט]] {{PDF}}.<br /> <br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1697 תולדות חייו] [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס&quot;ט]] באתר שטורעם נט.<br /> <br /> *[http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מ&quot;מ מונדשיין (סמולנסק), י&quot;ד מנחם אב תשע&quot;ג] - באתר [[שטורעם נט]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[משה צבי סגל]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשט&quot;ו]] - [[תשי&quot;ח]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוורמן, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:רשאי ועד כפר חב&quot;ד]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=152085 2013-10-30T17:39:16Z

<p>אליהו: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שלמקה.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]]-[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> נולד באוקראינה ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע יחד עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של הישוב [[כפר חב&quot;ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה. <br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה. <br /> <br /> מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה.<br /> <br /> ==יו&quot;ר כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ב[[רכבת ישראל]] כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב&quot;ד לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[תמונה:1234.jpg|left|thumb|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של ביתו, תשנ&quot;ה]]<br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי הי&quot;ד, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פועל לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> [[תמונה:מיד.jpg|left|thumb|250px|הרב מיידנצ'יק עם עסקן פוליטי, מיד לאחר [[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד]] של [[אגו&quot;ח]], [[תשנ&quot;ח]].]]<br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> <br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הענדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;יחי אדוננו&quot; ו&quot;מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד, 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל [[בית חב&quot;ד]] נמל התעופה וחבר אגו&quot;ח באה&quot;ק.<br /> *הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב בערק'ה מנדלסון, חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב בן-ציון קארף - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, פלורידה.<br /> *הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', תשע&quot;ג (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:רשאי ועד כפר חב&quot;ד]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%A8&diff=152084 2013-10-30T16:32:10Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div>[[קובץ:1-new showpic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם לרר]]<br /> הרב '''מנחם לרר''' שימש שנים רבות כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ומשמש היום כסמנכ&quot;ל מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הכוללת כיום ישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד, ישיבה קטנה בלוד, כולל אברכים ובית ספר למלאכה בכפר חב&quot;ד ותלמוד תורה בלוד.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]] שימש כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, וזכה להצעיד את הכפר קדימה בהרבה מובנים.<br /> <br /> בין פועליו:<br /> <br /> בניית שכונת לוי יצחק א וב. סלילת כבישים ברחבי הכפר. בניית בית אגו&quot;ח 770 בכפר חב&quot;ד. ועוד רבות.<br /> <br /> במקביל שימש כחבר הנהלה במרכז ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה&quot;ק, באגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק וכחבר בארגון הגג - עד לשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ג הפסיד בבחירות להרב [[בנימין ליפשיץ]], ומאז נכנס לעבוד במשרה מלאה במרכז הישיבה המרכזית, ומנהל - בין השאר - את מתחם בית הספר למלאכה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב לרר ידוע בקשריו הרבים עם בכירי הצבא, ומשמש ככתובת לסיוע עבור רבים.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=[[בנימין ליפשיץ]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשמ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|לרר מנחם]]<br /> [[קטגוריה:רשאי ועד כפר חב&quot;ד]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=152078 2013-10-30T16:12:44Z

<p>אליהו: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:יאמי.jpg|left|thumb|180px|הרב בנימין ליפשיץ]]<br /> ר' '''בנימין (יאמי) ליפשיץ''' הינו יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] הגשמי משנת [[תשס&quot;ג]].<br /> <br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ג' חשוון]] [[תשכ&quot;ו]] לאביו הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ולאמו מרת חיה, כצאצא של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] והרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br /> <br /> לזכותו נזקפת התנופה ב[[התוועדות]] המרכזית המסורתית של [[י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]] מידי שנה, כרצון [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ג נבחר למלא את מקום קודמו, הרב מנחם לרר ששימש כיו&quot;ר בין השנים תשמ&quot;ג-תשס&quot;ג. במהלך כהונתו הוביל הרב ליפשיץ יחד עם הרב יעקב קעניג קידום בתחום החינוך בכפר חב&quot;ד (לדוגמא: ועדת החינוך, צבאות ה' ומפעליו, משפיעים ב'אוהלי תורה' וב'[[תלמוד תורה]]', מספר מורי עזר ועוד). בשנת [[תשע&quot;א]] נבחר שוב כיו&quot;ר ברוב קולות. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[וועד כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61754 היו&quot;ר הנבחר: נמשיך להוביל את הכפר באחדות לגאולה {{אינפו}}]<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מנחם לרר]]|הבא=-|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=מ[[תשס&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפשיץ בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רשאי ועד כפר חב&quot;ד]].</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=152077 2013-10-30T15:45:46Z

<p>אליהו: /* רבני שכונות חב&quot;דיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] ב[[צפת]]]]<br /> '''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[שיכון חב&quot;ד לוד|שיכון חב&quot;ד]] ב[[לוד]]).<br /> <br /> למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל [[שכונת כנען (צפת)|שכונת כנען]] מכילה אלפי תושבים בעוד ש[[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] (שנמצאת באותה עיר - [[צפת]]) מכילה 3 בניינים.<br /> <br /> ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.<br /> <br /> <br /> == שכונות חב&quot;דיות ==<br /> [[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בימיה הראשונים]]<br /> ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב&quot;דיות רשמיות, [[נחלת הר חב&quot;ד]] ו[[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], [[שיכון חב&quot;ד (ירושלים)|שיכון חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]], [[קרית חב&quot;ד (צפת)|קריית חב&quot;ד]] ו[[גבעת שושנה]] ב[[צפת]], [[שיכון חב&quot;ד (לוד)|שיכון חב&quot;ד]] ב[[לוד]] ו[[שיכון חב&quot;ד נתניה|שיכון חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> <br /> השכונה החב&quot;דית הגדולה בעולם היא שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] עם קרוב ל-3,000 משפחות.<br /> <br /> === הקמת שכונות על ידי הרבי ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים= [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], [[קריית חב&quot;ד צפת]]}}<br /> <br /> השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], בשנת [[תשי&quot;ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב&quot;ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ&quot;ב]] נכנסו הדיירים הראשונים.<br /> <br /> השכונה השניה היא [[קריית חב&quot;ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל&quot;ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] ובנחלת הר חב&quot;ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב&quot;דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.<br /> <br /> שכונה נוספת, [[נחלת הר חב&quot;ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב&quot;ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ&quot;ג שבט]] [[תשכ&quot;ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה &quot;נחלת הר חב&quot;ד&quot;, בראשי תיבות &quot;חנה&quot;, על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב&quot;ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב&quot;דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב&quot;די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.<br /> <br /> שכונות חב&quot;דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> <br /> == רבני שכונות חב&quot;דיים ==<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] – רב שיכון חב&quot;ד בלוד.<br /> *הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] – רב קריית חב&quot;ד בצפת.<br /> *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב נחלת הר חב&quot;ד, קרית מלאכי.<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]] - רב שכונה בחולון.<br /> *הרב [[מרדכי נחימובסקי]] - רב שכונה בחולון.<br /> *הרב [[שמעון רוזנברג]] - רב שכונה בעפולה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf נחלת הר חב&quot;ד]''' - הוראות והדרכות [[מזכירות הרבי]], בקשר עם הקמת נחלת הר חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]], תשס&quot;ח. <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Volf-Gevirtz%20-%20Kislev%2028,%205770.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב&quot;ד בלוד]''', כפר חב&quot;ד, תש&quot;ע.<br /> <br /> [[קטגוריה:שכונות חב&quot;דיות|*]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=152076 2013-10-30T15:39:23Z

<p>אליהו: /* רבני שכונות חב&quot;דיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] ב[[צפת]]]]<br /> '''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[שיכון חב&quot;ד לוד|שיכון חב&quot;ד]] ב[[לוד]]).<br /> <br /> למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל [[שכונת כנען (צפת)|שכונת כנען]] מכילה אלפי תושבים בעוד ש[[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]] (שנמצאת באותה עיר - [[צפת]]) מכילה 3 בניינים.<br /> <br /> ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.<br /> <br /> <br /> == שכונות חב&quot;דיות ==<br /> [[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בימיה הראשונים]]<br /> ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב&quot;דיות רשמיות, [[נחלת הר חב&quot;ד]] ו[[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], [[שיכון חב&quot;ד (ירושלים)|שיכון חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]], [[קרית חב&quot;ד (צפת)|קריית חב&quot;ד]] ו[[גבעת שושנה]] ב[[צפת]], [[שיכון חב&quot;ד (לוד)|שיכון חב&quot;ד]] ב[[לוד]] ו[[שיכון חב&quot;ד נתניה|שיכון חב&quot;ד]] ב[[נתניה]].<br /> <br /> השכונה החב&quot;דית הגדולה בעולם היא שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] עם קרוב ל-3,000 משפחות.<br /> <br /> === הקמת שכונות על ידי הרבי ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים= [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], [[קריית חב&quot;ד צפת]]}}<br /> <br /> השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], בשנת [[תשי&quot;ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב&quot;ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ&quot;ב]] נכנסו הדיירים הראשונים.<br /> <br /> השכונה השניה היא [[קריית חב&quot;ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל&quot;ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] ובנחלת הר חב&quot;ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב&quot;דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.<br /> <br /> שכונה נוספת, [[נחלת הר חב&quot;ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב&quot;ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ&quot;ג שבט]] [[תשכ&quot;ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה &quot;נחלת הר חב&quot;ד&quot;, בראשי תיבות &quot;חנה&quot;, על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב&quot;ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב&quot;דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב&quot;די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.<br /> <br /> שכונות חב&quot;דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> <br /> == רבני שכונות חב&quot;דיים ==<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] – רב שיכון חב&quot;ד בלוד.<br /> *הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] – רב קריית חב&quot;ד בצפת.<br /> *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב נחלת הר חב&quot;ד, קרית מלאכי.<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]] - רב שכונה בחולון.<br /> *הרב [[מרדכי נחימובסקי]] - רב שכונה בחולון.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus,%20Av%2017%205768.pdf נחלת הר חב&quot;ד]''' - הוראות והדרכות [[מזכירות הרבי]], בקשר עם הקמת נחלת הר חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]], תשס&quot;ח. <br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Volf-Gevirtz%20-%20Kislev%2028,%205770.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב&quot;ד בלוד]''', כפר חב&quot;ד, תש&quot;ע.<br /> <br /> [[קטגוריה:שכונות חב&quot;דיות|*]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%94&diff=152075 2013-10-30T15:27:07Z

<p>אליהו: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט&quot;א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]<br /> [[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]]<br /> '''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ&quot;ה]].<br /> <br /> בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס&quot;ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר&quot;פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].<br /> <br /> *בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי מנחם נחום. אותו מכנה הריי&quot;צ בתוארים הבאים: <br /> <br /> :::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש״ת מוהר&quot;ר מנחם נחום שליט״א.&lt;REF&gt; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&amp;st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי&quot;צ]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ&quot;ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי&lt;REF&gt;[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&amp;search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש ח&quot;ד]&lt;/REF&gt;, כן היה מודיע לו על שמחות שערך,&lt;REF&gt;[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&amp;search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש חכ&quot;א]&lt;/REF&gt;. נפטר בכ' כסלו [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף<br /> מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי&quot;צ.<br /> <br /> בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו; <br /> <br /> *רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו&quot;ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ&quot;ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תשנ&quot;א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ&quot;ב [[סיון]] [[תשס&quot;ד]]. בנו בכורו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר&quot;מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ::*לאחר פטירתו הוכתר הבן רבי דוד לאדמו&quot;ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה ללכת ל[[בחירות]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].<br /> <br /> *אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרפ&quot;ז]] בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]] ואחר כך בישיבתו של רבי [[אהרון רוקח]] האדמו&quot;ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו&quot;ר מסקווירא. התחתן בארה&quot;ב, והתגורר בעיירה סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו&quot;ר בארה&quot;ב. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארה&quot;ב יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]</div>

אליהו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=152061 2013-10-29T13:28:39Z

<p>אליהו: יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}&quot;</p> <hr /> <div>{{בה}}</div>

אליהו