חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יחידות לתמימים

2023-01-15T06:48:53Z

אליצפן: /* מעמדי היחידות לאורך השנים */

[[קובץ:יחידות כללית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלופת עץ המתארת יחידות כללית של [[הרבי]] ב-[[770]]]]
'''[[יחידות כללית]] לתלמידי התמימים''' היא כינוי ל[[שיחה]] אותה הרבי אומר ב-[[770]] בפני בחורים הלומדים בישיבות תומכי תמימים, בסיומו של חודש תשרי, כתחליף ל[[יחידות|יחידות פרטית]] שהתקיימה עד שנת [[תשמ"א]].

בדומה ליחידות זו, נערכו יחידויות כלליות לקבוצות נוספות.

==היסטוריה==
מאז תחילת שנות נשיאותו, ועוד קודם לכן, העניק הרבי יחס מיוחד לתלמידי הישיבה, דבר שבא לידי ביטוי בגילויי חיבה, ההסכמה להשיב להם גם בתקופה שלא השיב לאברכים נשואים, ועוד.

עם זאת, הכניסה ל[[יחידות]] של תלמידי הישיבה הוגבלה לזמן קצר, פעם בשנה לקראת היום הולדת, ובמשך השנים אף נוסף תנאי שקודם היחידות התלמיד ייבחן על ידי הנהלת הישיבה ויכניס יחד עמו ליחידות את הפתק מהישיבה ויגיש זאת לרבי.

לאחר המאורע הבריאותי בשנת תשל"ח, ובעקבות כמות האורחים שהלכה וגדלה משנה לשנה, בהוראת הרופאים הוחלט להפסיק לגמרי את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך במקום זאת 'יחידויות כלליות' במועדים קבועים לאורך השנה, בזמנים בהן נוהגים לפקוד אורחים את חצר הרבי{{הערה|שמחת תורה, י"ט כסלו/חנוכה, י' שבט, פורים, פסח, שבועות, י"ב תמוז.}}, כשבכל הזדמנות כזו מתחלקים האורחים לקבוצות קטנות יותר של גברים, נשים, חתנים וכלות, ועוד.

בשונה משאר היחידויות, היחידויות לתלמידי התמימים נערכות רק פעם אחת בשנה, בסיומו של חודש תשרי.

במהלך ה"יחידות הכללית" נושא הרבי שיחה בפניהם, ואחר כך התמימים עוברים בתור, מוסרים לרבי [[פ"נ]] ומקבלים דולר לצדקה. בהזדמנות זו ישנה גם האפשרות לקבל מהרבי את ברכתו.

==מעמדי היחידות לאורך השנים==
מאז שהחל הסדר של [[יחידות כללית]], נערכו יחידויות עם הרבי לתלמידי התמימים, בתאריכים דלהלן:
*כ"ו תשרי תשד"מ.
*כ"ז תשרי תשמ"ה.
*כ"ו תשרי תשמ"ו.
*כ"ה תשרי תשמ"ז.
*כ"ו תשרי תשמ"ח.
*כ"ה תשרי תש"נ.
*כ"ז תשרי תנש"א.
*ל' תשרי תשנ"ב.

==ראו גם==
*[[ברכת הבנים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/images/news/45479_news_04102010_8936.pdf מקבץ יחידויות פרטיות לתלמידי התמימים]''', בתוך 'קובץ היחידות' - קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידי התמימים תשרי תשע"א
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf יחידה לייחדך]''', קובץ יחידויות הרבי לתלמידי התמימים בשנים תשמ"ה-תשנ"ב, בתוספת קיצורים והוראות למעשה, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 385 ואילך

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

מבצע הקהלת קהילות

2023-01-15T06:37:14Z

אליצפן: /* קישורים חיצוניים */

{{מבצעי הרבי}}'''הקהלת קהילות''' הינו מבצע עליו הכריז [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]], במסגרתו יצאו תלמידי ה[[תמימים]] ואברכים לנאום בבתי הכנסת ולחזור עניני [[חסידות]] בפני המתפללים. מבצע זה הינו שלב נוסף בעבודת [[הפצת המעיינות]].

==היסטוריה==
בשנים הראשונות לנשיאות, עורר הרבי{{מקור}} את ציבור החסידים ללכת בשבתות לבתי הכנסיות, ולדרוש שם בתורת החסידות. לכך נוסד '[[ועד הפצת חסידות]]'.

בתחילת שנת [[תש"נ]] עורר הרבי במיוחד על הנושא, בהתבסס על המופיע בדרושי [[חז"ל]] על הפסוק "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"{{הערה|שמות לה, א.}}: {{ציטוטון|אמר [[הקב"ה]] למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם כו' כדי שילמדו ממך לדורות הבאים להקהיל קהלות כו' ללמד ולהורות לבני ישראל כו' כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני}}{{הערה|מדרש אבכיר, הובא גם בילקוט שמעוני פרשת ויקהל.}}.

בתקופה זו הדגיש הרבי ועורר שידברו בעניני פרשת השבוע, ובפרט בפסוקים שבתחלת הפרשה ובסופה. ומה טוב - דרוש אחד מתוך ספר [[אור התורה]] לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].

==השלכות ופעולות==
[[קובץ:לוגו - הקהלת קהילות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו - מטה הקהלת קהילות העולמי]]
בעקבות מבצע זה החל הרבי להגיה שיחות, אותם נטלו הבחורים וחילקו למתפללים. שיחות אלו היוו את התשתית לסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]].

בשנת [[תשע"ז]] הוקם 'מטה הקהלת קהילות העולמי' על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. המטה פועל להעצמת חשיבות היציאה להקהלת קהילות בין אנ"ש באמצעות הדפסת מודעות והוצאה לאור של עלון שבועי{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/10/09-10-2017-14-24-57-ג.-שמחת-תורה-בסיוע-התאחדות.pdf גליון ג' - שמיני עצרת תשע"ח].}} המלקט קטעים מתורת הרבי בדבר חשיבות חזרת חסידות בבתי כנסיות, וכן עורך מבצעים בין תלמידי הישיבות המעודדים בחורים נוספים להצטרף למשתתפי מבצע הקהלת קהילות.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1480|7544||הקהלת קהילות}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/146kf-jL1hKy6fMHbAod5m0D1-DoZpSQ1/view?usp=sharing היחידויות, המענות והעידודים הרבים מהרבי: סקירה מרתקת על 'הקהלת קהילות'.] בקובץ לחיזוק ההתקשרות, ועד תלמידי התמימים העולמי תשפ"ב. '''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

מבצע הקהלת קהילות

2023-01-15T06:36:50Z

אליצפן: /* קישורים חיצוניים */

{{מבצעי הרבי}}'''הקהלת קהילות''' הינו מבצע עליו הכריז [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]], במסגרתו יצאו תלמידי ה[[תמימים]] ואברכים לנאום בבתי הכנסת ולחזור עניני [[חסידות]] בפני המתפללים. מבצע זה הינו שלב נוסף בעבודת [[הפצת המעיינות]].

==היסטוריה==
בשנים הראשונות לנשיאות, עורר הרבי{{מקור}} את ציבור החסידים ללכת בשבתות לבתי הכנסיות, ולדרוש שם בתורת החסידות. לכך נוסד '[[ועד הפצת חסידות]]'.

בתחילת שנת [[תש"נ]] עורר הרבי במיוחד על הנושא, בהתבסס על המופיע בדרושי [[חז"ל]] על הפסוק "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"{{הערה|שמות לה, א.}}: {{ציטוטון|אמר [[הקב"ה]] למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם כו' כדי שילמדו ממך לדורות הבאים להקהיל קהלות כו' ללמד ולהורות לבני ישראל כו' כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני}}{{הערה|מדרש אבכיר, הובא גם בילקוט שמעוני פרשת ויקהל.}}.

בתקופה זו הדגיש הרבי ועורר שידברו בעניני פרשת השבוע, ובפרט בפסוקים שבתחלת הפרשה ובסופה. ומה טוב - דרוש אחד מתוך ספר [[אור התורה]] לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].

==השלכות ופעולות==
[[קובץ:לוגו - הקהלת קהילות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו - מטה הקהלת קהילות העולמי]]
בעקבות מבצע זה החל הרבי להגיה שיחות, אותם נטלו הבחורים וחילקו למתפללים. שיחות אלו היוו את התשתית לסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]].

בשנת [[תשע"ז]] הוקם 'מטה הקהלת קהילות העולמי' על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. המטה פועל להעצמת חשיבות היציאה להקהלת קהילות בין אנ"ש באמצעות הדפסת מודעות והוצאה לאור של עלון שבועי{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/10/09-10-2017-14-24-57-ג.-שמחת-תורה-בסיוע-התאחדות.pdf גליון ג' - שמיני עצרת תשע"ח].}} המלקט קטעים מתורת הרבי בדבר חשיבות חזרת חסידות בבתי כנסיות, וכן עורך מבצעים בין תלמידי הישיבות המעודדים בחורים נוספים להצטרף למשתתפי מבצע הקהלת קהילות.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1480|7544||הקהלת קהילות}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/146kf-jL1hKy6fMHbAod5m0D1-DoZpSQ1/view?usp=sharing היחידויות, המענות והעידודים הרבים מהרבי: סקירה מרתקת על 'הקהלת קהילות'.] בקובץ לחיזוק ההתקשרות, ועד תלמידי התמימים העולמי תשפ"ב '''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הקהל לפי סדר השנים

2022-09-19T03:32:20Z

אליצפן: /* תש"ו */ עריכה

{{לעריכה|חסר}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=הקהל לפי סדר השנים|ראו=[[הקהל]]}}
במשך השנים הרבי קישר ושילב עניינים רבים עם '''שנת הקהל''', בחלק מהשנים אף ישנם ביטויים נדירים שזכינו לשמוע על שנת הקהל.
גם בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, הורה [[הרבי]] בשנות ההקהל לנצל את סגולתה המיוחדת של השנה להוספה בהתקהלויות של יהודים שמטרתם הוספה ביראת שמים.

==שנות הקהל בימינו==
[[קובץ:עצרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס הקהל [[תשנ"ה]]]]
===[[תרצ"ב]]===
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר מספר שיחות בענייני [[הקהל]] (שנדפסו ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]). [[הרבי]] ו[[רבי לוי יצחק|אביו]] התכתבו אז מעט בענייני הקהל. ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תרצ"ב]] דיבר הרבי רבות בענייני הקהל, וביארם בארוכה{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון 677 עמ' 18-19.}}
===[[תשי"ג]]===
ב[[חג הסוכות]] שילב הרבי בשיחות החג מענייני [[הקהל]] התורניים. בשיחות אלו, כמו בשיחות של [[תש"כ]] - נמצאים השורשים והיסודות עליהם נבנו יותר מאוחר ה"ליקוטים" העוסקים בגדר [[מצות הקהל]].
===[[תשכ"ז]]===
[[הרבי]] עורר על [[מבצע תפילין]] והוסיף שצריך להיות תוך הדגשה על ענין ה[[הקהל בנפש האדם]]. כמו כן עורר על הנחת [[תפילין]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] שיוצר גם עניין של הקהל.
===[[תשמ"א]]===
[[תשמ"א]] הייתה שנה שבה הדגיש [[הרבי]] פעמים רבות את נושא ה"הקהל". ב[[שלשלת היחס]] ב"[[היום יום]]" מובא על שנה זו "מעורר שהשנה היא שנת הקהל את העם, האנשים והנשים והטף". במעמד "[[ברכת החמה]]" בחצר [[770]], אמר הרבי שיחה מיוחדת המקשרת את ברכת החמה עם מצות "הקהל" בכך שלמעמד הנדיר התאספו אנשים, נשים וטף לברכה שמהותה ותוכנה הוא יראת השם. יצאה לאור החוברת [[ספרי חסידות והקהל#ילקוט הקהל|ילקוט הקהל]] המסדרת את מקורות מצות הקהל ע"פ שיחות ומכתבי הרבי.
===[[תשמ"ח]]===
[[תשמ"ח]] הייתה השנה שבה קיבלה [[מצות הקהל בימינו]] תנופה מיוחדת לאור הכרזת [[הרבי]] על [[מבצע הקהל]]. [[מטה הקהל]] הוציא את העלון [[ספרי חסידות והקהל#עלון "התאחד בהקהל"|התאחד בהקהל]] המלקט משיחותיו של הרבי על הקהל.
===[[תשנ"ה]]===
היות שהיה זה לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], התאספו חסידי [[חב"ד]] ב"הקהל" סביב הנקודה שנותרה - [[קבלת פני משיח צדקנו]], בהכרזת "{{יחי}}" מעומק הלב והתחזקות בכל מבצעי אדמו"ר שליט"א, ובמיוחד ב"מבצע הקהל" שנוגע לשנה זו. ביום [[כ"ה אדר|כ"ה אדר א']] התקיים כינוס ענק בהיכל הסינרמה, ב[[תל אביב]]. ביום [[ב' ניסן]], התקיים כינוס "הקהל" ענק ביד אליהו ב[[תל אביב]], בארגון [[האגודה למען הגאולה]]. ביום [[כ"ח סיוון]], התקיים כינוס הקהל בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בהשתתפות עשרות אלפי איש. מאורע זה, סוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת. בסימן - "הפיתרון היחיד - משיח בן דוד!"

===[[תשס"ב]]===
יצא לאור בפעם הראשונה ה[[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] על ידי [[ועד חיילי בית דוד (770)]].
===[[תשס"ט]]===
יצאו לאור: [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]], [[סוגיות בענייני הקהל]] והספר [[קהל גדול]]. ביום ז' שבט, התקיים "[[כינוס הקהל]] ארצי" בהיכל התרבות ב[[תל אביב]], על ידי "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]". ביום [[י"א ניסן]], התקיים אירוע הקהל בפארק הירקון ב[[תל אביב]] על ידי ארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובחו"ל התקיים כינוס באולם 'ברוקלין קולג' שב[[ניו יורק]].
===[[תשע"ו]]===
בחול המועד סוכות התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]].
[[קובץ:רבבת חסידים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס הקהל בתשע"ו]]
הושק על ידי [[התאחדות החסידים]] מיזם בשם "הקהל יומי", ובו נשלח בכל יום מסרון [[יום|יומי]] - [[אינטרנט|באימייל או בוואטסאפ]] מתורת [[הרבי]] בענייני הקהל.

לקראת [[י"א בניסן]] התקיימו יום [[צבאות ה']] יחד עם כינוס ארצי לחסידי חב"ד במתכונת מוגדלת, בהשתתפות 20,000 אנשים נשים וטף בשני כינוסים זה אחר זה, בהיכל מנורה מבטחים שביד אליהו ב[[תל אביב]]. כמו כן נערכה לקראת י"א [[ניסן]] [[שבת]] מיוחדת ל[[תמימים]] בקמפוס המפואר - כפר פינס בפרדס חנה.

בד' תמוז התקיים כנס הקהל אדיר - "מקבלים פני משיח בכיכר" - על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], בכיכר רבין ב[[תל אביב]], בהשתתפות של עשרות אלפי איש, אנשים נשים וטף, מכל שכבות הציבור.

*ב[[שבת]] פרשת מטות כ"ד תמוז התקיימה על ידי מטה [[ממ"ש]] ו[[איגוד האברכים בארץ הקודש]] "שבת [[ופרצת]]" בקריית טבעון בהשתתפות [[רב|רבנים]] ו[[משפיע|משפיעים]].
*ב[[שבת]] שלאחרי כן [[שבת]] פרשת [[מסעי]] [[ב' מנחם אב]] התקיימה מטעם [[מטה משיח]] שבת שכולה משיח ב[[טבריה]] עיה"ק.

ב[[כ' מנחם אב]] התקיים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] מעמד אדיר של הכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל]].

ב[[כ"ו אלול]] התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]].

==ראו גם==
*'''[[פורטל:הקהל|פורטל הקהל]]'''
*[[הקהל]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הקהל]]

האומות המאוחדות

2022-09-12T02:13:34Z

אליצפן: /* חברי "האו"ם החסידי" */תיקנתי שגיאה. זו טעות נפוצה אבל זה לא נכון

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר{{הערה|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}}, כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], מלך המשיח.

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד ל[[שבת בראשית]], שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר [[הרבי]] על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם [[יהודי]]ם להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני [[תורה]] ו[[מצוות]] על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע ל[[בני ישראל]].

הפרשייה החלה בליל [[שבת]] [[חול המועד]] [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר [[מאמר]] דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", וב[[שיחה]] לאחר מכן הסביר ה[[רבי]] בנוגע לסוכות, כי היות שב[[חג הסוכות]] מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שה[[יהודי]]ם צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של [[הרבי]], החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים ב[[חול המועד]], ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל [[שמיני עצרת]], לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי [[תורה]].

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא הרבי (תוכן) שלו הייתה זאת "בדיחה" - לא היה מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את [[ספר תורה|ספרי התורה]]!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:
{{טורים|
*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל [[ישיבות תומכי תמימים]] (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח [[הרבי]] והרב הראשי למולדובה{{הערה|הוא עצמו לא נכח שם ובנו [[יוסף יצחק אבלסקי]] ניגש במקומו.}}.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] ב[[ארץ הקודש]].
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב [[חיים אריה זילברשטיין]].
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של [[הרבי]].
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] ב[[ארץ הקודש]].
*[[ברזיל]] - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*[[דרום אפריקה]] - הרב [[יוסף וינברג]].
*[[ארגנטינה]] - הרב [[רפאל טוויל]].
}}

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז [[הרבי]] אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב [[שלום איידלמן]], מהשלוחים ב[[מרוקו]], שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

==לקריאה נוספת==
*'''אצל הרבי ראינו גילוי אלוקות ממש''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק גופין]] בו מתאר את מאורעות הקמת ה'או"ם' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 31

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מאוקראינה - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
;האו"ם החסידי
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/תשרי_תשל%22א_-_ועד_תלמידי_התמימים_העולמי.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

ועד תלמידי התמימים

2022-05-30T13:00:33Z

אליצפן: הוספת קישור

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב [[צבי הירש אלטיין]]. את הפעילות בישראל מנהל הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[770]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות ריבוי התמימים (כי"ר) צר המקום מלהכיל, לכן התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות.
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* '''בית חיינו''', עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.
* '''א חסידישער דעהרער''', מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* '''[[תחיינו]]''', מגזין ב[[עברית]] שיצא בעבר והופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* '''קובץ לחיזוק ההתקשרות''' - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חודש תשרי|חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*'''פארברענגען עם הרבי''' - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* '''לעבן מיטן רבי'ן''' - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* '''מקבץ לתורה''' - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*'''סוגיות בגאולה''' - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* '''אור וחום ההתקשרות''' - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ו.
* '''[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]''' - מנשר יומי שיוצא לאור מדי יום במשך [[חודש תשרי]], ובו מסמכים ותמונות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].
* '''כתבית יהבית''' (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].
*'''נפלאות בכל''' - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי [[בית חיינו]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|https://col.org.il/news/114480י יו"ד כסלו תשנ"ב במחיצת הרבי: יומן סוחף, תמונות נדירות ופנינים {{col}}}}.
*'''מעשינו ועבודתינו''' - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].
*'''נפלאות בעינינו''' - הפקת מולטימדיה ייחודית מ[[תשרי]] [[ה'תשנ"ב]] לרגל 30 שנה - יצא לכינוס ברוכים הבאים לאורחים שהגיעו לרבי ל[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].
*'''אלבום תמונות תשרי''', ומגזין '''כולו אורה''' - יצאו לאור לקראת [[יא ניסן]] [[תשפ"ב]].

חלק נכבד מהחוברות והגליונות שיצאו לאור נמצאים בגירסת PDF באתר הועד {{הערה | https://www.vaadhatmimim.org/templates/articlecco_cdo/aid/5112074/jewish/Hebrew.htm.}}

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם שנתיים קודם לוועד) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם מאמינים בנצחיות חייו של הרבי{{מקור}}.

הארגון שנוי במחלוקת נוקבת עקב התעלמותו במופגן מהניגון [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] אותו עודד [[הרבי]].
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{הערה|הד לכך ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "ברוכים הבאים" - לאורחים שהגיעו לחודש תשרי תשע"ג - שנערך בכ"ו אלול תשע"ב (בסימן "20 שנה לשנת נפלאות גדולות"), שם ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רחמנא ליצלן". [https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing לנאום המלא לחץ כאן].}}.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2022-05-02T17:24:25Z

אליצפן: /* ספאם */

{{בקשות ממפעילים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


==שמות מוטעים==
{{בקשות ממפעילים/העברה}}


==מחיקה==
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}


==חסימות==
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}

ניסיתי לקשר לעיתון כפר חב"ד המופיע באתרם (בפלטפורמה מיוחדת כזו של דפדוף) ולא נתן לי. אנא להכניס לרשימה הלבנה את האתר ההוא כולו {{שכח|חייל של המלך}}
:תבדוק עכשיו אם עובד. אם לא שלח קישור כמופיע בהסבר בתחילת הפסקה ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ב • 23:56, 30 באפריל 2022 (UTC)

נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר הזה
.vaadhatmimim.org/templates/articlecco_cdo/aid/5112074/jewish/Hebrew.htm
חוברות וגליונות ועד תלמידי התמימים. תודה רבה!

==שונות==

ועד תלמידי התמימים

2022-05-02T17:19:51Z

אליצפן: /* הוצאה לאור */הוספתי תוכן

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב [[צבי הירש אלטיין]]. את הפעילות בישראל מנהל הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[770]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות ריבוי התמימים (כי"ר) צר המקום מלהכיל, לכן התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות.
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* '''בית חיינו''', עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.
* '''א חסידישער דעהרער''', מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* '''[[תחיינו]]''', מגזין ב[[עברית]] שיצא בעבר והופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* '''קובץ לחיזוק ההתקשרות''' - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חודש תשרי|חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*'''פארברענגען עם הרבי''' - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* '''לעבן מיטן רבי'ן''' - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* '''מקבץ לתורה''' - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*'''סוגיות בגאולה''' - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* '''אור וחום ההתקשרות''' - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ו.
* '''[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]''' - מנשר יומי שיוצא לאור מדי יום במשך [[חודש תשרי]], ובו מסמכים ותמונות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].
* '''כתבית יהבית''' (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].
*'''נפלאות בכל''' - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי [[בית חיינו]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|https://col.org.il/news/114480י יו"ד כסלו תשנ"ב במחיצת הרבי: יומן סוחף, תמונות נדירות ופנינים {{col}}}}.
*'''מעשינו ועבודתינו''' - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].
*'''נפלאות בעינינו''' - הפקת מולטימדיה ייחודית מ[[תשרי]] [[ה'תשנ"ב]] לרגל 30 שנה - יצא לכינוס ברוכים הבאים לאורחים שהגיעו לרבי ל[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].
*'''אלבום תמונות תשרי''', ומגזין '''כולו אורה''' - יצאו לאור לקראת [[יא ניסן]] [[תשפ"ב]].

חלק נכבד מהחוברות והגליונות שיצאו לאור נמצאים בגירסת PDF באתר הועד

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם שנתיים קודם לוועד) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים{{מקור}}.

הארגון שנוי במחלוקת נוקבת עקב התעלמותו במופגן מהניגון [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] אותו עודד [[הרבי]].
בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{הערה|הד לכך ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "ברוכים הבאים" - לאורחים שהגיעו לחודש תשרי תשע"ג - שנערך בכ"ו אלול תשע"ב (בסימן "20 שנה לשנת נפלאות גדולות"), שם ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רחמנא ליצלן". [https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing לנאום המלא לחץ כאן].}}.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

האומות המאוחדות

2021-11-08T08:23:24Z

אליצפן: עריכה

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר{{הערה|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}}, כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד לשבת בראשית, שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הפרשייה החלה בליל שבת חול המועד [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר מאמר דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", ובשיחה לאחר מכן הסביר הרבי בנוגע לסוכות, כי היות שבחג הסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שהיהודים צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של הרבי, החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים בחול המועד, ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל שמיני עצרת, לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) שלו הייתה זאת "בדיחה" - לא היה מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את ספרי התורה!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:

*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל ישיבות תומכי תמימים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי והרב הראשי למולדובה.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] בארץ הקודש.
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב חיים אריה זילברשטיין.
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של הרבי.
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] בארץ הקודש.
*[[ברזיל]] - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*דרום אפריקה - הרב [[יוסף וינברג]].
*ארגנטינה - הרב רפאל טוויל.

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב [[שלום איידלמן]], מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו ב[[מרוקו]]{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

==לקריאה נוספת==
*'''אצל הרבי ראינו גילוי אלוקות ממש''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק גופין]] בו מתאר את מאורעות הקמת ה'או"ם' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 31

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מ[[אוקראינה]] - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
;האו"ם החסידי
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

שמואל חפר

2021-10-04T20:39:45Z

אליצפן: /* משפחתו */

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]

[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|הרב '''שמואל חפר''' בשטח [[הארמון למלך המשיח]]]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

שמואל חפר

2021-10-04T20:39:13Z

אליצפן: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]

[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|הרב '''שמואל חפר''' בשטח [[הארמון למלך המשיח]]]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' [[משה חפר]]
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

האומות המאוחדות

2021-10-01T04:41:13Z

אליצפן: /* חברי "האו"ם החסידי" */הוספתי תוכן

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר{{הערה|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}}, כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד לשבת בראשית, שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הפרשייה החלה בליל שבת חול המועד [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר מאמר דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", ובשיחה לאחר מכן הסביר הרבי בנוגע לסוכות, כי היות שבחג הסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שהיהודים צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של הרבי, החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים בחול המועד, ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל שמיני עצרת, לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) שלו הייתה זאת "בדיחה" - לא היה מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את ספרי התורה!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:

*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל ישיבות תומכי תמימים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי והרב הראשי למולדובה.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] בארץ הקודש.
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב חיים אריה זילברשטיין.
*הונגריה - הרב [[צבי מאיר שטיינמץ]] ("צבי יאיר").
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של הרבי.
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] בארץ הקודש.
*[[ברזיל]] - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*דרום אפריקה - הרב [[יוסף וינברג]].
*ארגנטינה - הרב רפאל טוויל.

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב [[שלום איידלמן]], מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו ב[[מרוקו]]{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

==לקריאה נוספת==
*'''אצל הרבי ראינו גילוי אלוקות ממש''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק גופין]] בו מתאר את מאורעות הקמת ה'או"ם' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 31

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מ[[אוקראינה]] - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
;האו"ם החסידי
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

משה אבלסקי

2021-09-12T02:27:49Z

אליצפן: הגהה

[[קובץ:משה אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה אבלסקי זמן קצר קודם פטירתו]]
ר' '''משה הכהן אבלסקי''' ([[כ"ד באלול]] [[ת"ש]]? – [[א' בחשוון]] [[תשע"ב]]) היה מחנך בתלמוד תורה [[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|אהלי מנחם]] ב[[קראון הייטס]] למעלה מעשרים שנה, היה פעיל ב[[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות, ובלשכת [[עזרת אחים]] ליהודי חבר העמים.

==תולדות חיים==
ר' משה נולד ב[[כ"ד אלול]] ב[[ארץ הקודש]] לאביו הרב [[זלמן טוביה אבלסקי|זלמן טוביה הכהן אבלסקי]], ה[[שליח]] וה[[רב|רב הראשי]] ל[[מולדובה]], ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב"די ב[[קריית גת]] אותו ניהל אביו, וב[[ישיבה|ישיבות]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת ה[[קבוצה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ונשאר שם במשך מספר שנים.

בבחרותו סייע רבות ב[[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות.

לאחר נישואיו שימש כמזכיר במשרד לשכת [[עזרת אחים]] ליובאוויטש ליהודי חבר העמים, שהיה בקראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ"ל הלשכה ר' [[משה סלונים]]. גם לאחר נפילתו של הארגון, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
[[קובץ:הכנסת ספר תורה לע''נ זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]] בכניסה ל-[[770]]]]
בשנים האחרונות לחייו חלה במחלה הנוראה ולאחר שהבריא ממנה בפעם הראשונה, חלה פעם שנייה במחלה, ממנה נפטר.

נפטר בב' דר"ח, [[א' מר חשון]] [[תשע"ב]]. בהלוויתו השתתפו אלפי תלמידיו ומחונכיו מ[[אוהלי תורה]] ומאות מתושבי השכונה.

לרגל יום היארצייט הראשון שלו הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי [[נשמה|נשמתו]].

{{מיון רגיל:אבלסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]

משה אבלסקי

2021-09-12T02:27:02Z

אליצפן:

[[קובץ:משה אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה אבלסקי זמן קצר קודם פטירתו]]
ר' '''משה הכהן אבלסקי''' ([[כ"ד באלול]] [[ת"ש]]? – [[א' בחשוון]] [[תשע"ב]]) היה מחנך בתלמוד תורה [[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|אהלי מנחם]] ב[[קראון הייטס]] למעלה מעשרים שנה, היה פעיל ב[[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות, ובלשכת [[עזרת אחים]] ליהודי חבר העמים.

==תולדות חיים==
ר' משה נולד ב[[כ"ד אלול]] ב[[ארץ הקודש]] לאביו הרב [[זלמן טוביה אבלסקי|זלמן טוביה הכהן אבלסקי]], ה[[שליח]] וה[[רב|רב הראשי]] ל[[מולדובה]], ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב"די ב[[קריית גת]] אותו ניהל אביו, וב[[ישיבה|ישיבות]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת ה[[קבוצה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ונשאר שם במשך מספר שנים.

בבחרותו סייע רבות ב[[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות.

לאחר נישואיו שימש כמזכיר במשרד לשכת [[עזרת אחים]] ליובאוויטש ליהודי חבר העמים, שהיה בקראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ"ל הלשכה ר' [[משה סלונים]]. גם לאחר נפילתו של הארגון, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
[[קובץ:הכנסת ספר תורה לע''נ זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]] בכניסה ל-[[770]]]]
בשנים האחרונות לחייו חלה במחלה הנוראה ולאחר שיצא ממנה בריא חלה פעם שנייה במחלה, ממנה נפטר.

נפטר בב' דר"ח, [[א' מר חשון]] [[תשע"ב]]. בהלוויתו השתתפו אלפי תלמידיו ומחונכיו מ[[אוהלי תורה]] ומאות מתושבי השכונה.

לרגל יום היארצייט הראשון שלו הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי [[נשמה|נשמתו]].

{{מיון רגיל:אבלסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]

ניח"ח

2021-09-09T05:18:48Z

אליצפן:

[[קובץ:ניחח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל החברה]]
'''ניח"ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני חסידי חב"ד'''{{הערה|מקור לשם זה ראו בהמשך הערך - מטרת הארגון}}, הינה חברת [[ניגוני חב"ד]] אותה הקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי.

במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב"ד]]. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

== מטרת הארגון ==
תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'[[ספר הניגונים]]{{הערה|1=ראו גם ביידיש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25449&hilite=0b6e58fc-c6a9-491c-aa90-af9940c54fda&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93&pgnum=10 כאן]}}:
'''

{{ציטוט|תוכן=... כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם [[חסיד]]י חב"ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי"ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב"דית.

למטרה זו נוסד - על פי הוראת הרבי מליובאוויטש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חברת ניגוני חב"ד בשם 'ניח"ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב"ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב"ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.

והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]] מהרבי מליובאוויטש [[הריי"צ]] וזה לשונו:

... בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...

נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי הרבי [[הריי"צ]] איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך.|מרכאות=כן}}

==חברי ועד המנגנים==

ואכן, לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות חסידית]], בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

==הפקת תקליטי ניח"ח ==
בתקופה בה יצא הכרך השני, עורר [[הרבי]] על הפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב"ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים.

הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'[[יחידות]]' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור.

על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של '[[מבצע תפילין]]' ב[[כותל המערבי]] על גבי עטיפה של הקלטת "[[פרזות תשב ירושלים (קלטת)|פרזות תשב ירושלים]]".

ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.

החל משנת [[תש"כ]], במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב"ד, אלא בכל העולם החסידי.

לאחר מכן בשנת תשל"ב, הוציא [[ועד ע"א מוסדות]] תשעה תקליטים נוספים.

==ראו גם==
*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]
*[[ספר הניגונים]] - ספר תווים לניגוני חב"ד
*[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]

==לקריאה נוספת==
*'''"ניחח לה' "''', "תחיינו" גליון 9 - י"א ניסן תשע"ח

==קישורים חיצוניים==
;תקליטי ניח"ח
*[http://chabad.info/music/?swmcid=2642&swmaid=2653 להאזנה לקלטות ניחח] עם אפשרות להורדה {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140669/jewish/Chabad-Melodies.htm להאזנה לקלטות ניחח] בליווי תווים ודברי הסבר {{בית חבד}}
;אודות
*[[לב לייבמן]], [https://col.org.il/news/91666 אודות חברת ניח"ח] {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131641 ניח"ח: פרוייקט ההצלה של מאות ניגוני חב"ד שעמדו בסכנה - פרק ראשון]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/131608 הצלת מאות ניגוני חב"ד - הקמתו של ניח"ח]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדיה חב"ד]]
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ערב חב"ד

2021-09-05T23:17:45Z

אליצפן: הגהה

[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף מרטון]] (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך ערב חב"ד שנערך בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ([[ניסן]] תש"ל)]]
'''ערב חב"ד''' הוא הכינוי המקובל לאירועים חב"דיים שנערכו על ידי פעילי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]] ברחבי [[ארץ הקודש]] בשנים הראשונות לפעילות הארגון. האירועים נערכו בעיקר בקיבוצים ובמושבים, וכללו תכנית מוזיקלית לצד שיחות עומק על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו.

במתכונת דומה נערכו ערבי חב"ד גם במקומות נוספים ברחבי העולם, וכן כינוסים דומים לקהלי יעד ספציפיים כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגון [[נשי חב"ד בארץ הקודש]].

פעילויות אלו התמעטו עם מהפכת ה[[שליחות]], ובשנת [[תשע"ה]] חזרו להתקיים במתכונת דומה ביוזמת אגף [[פעילי חב"ד]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==היסטוריה==
בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], עוד לא החלה מהפכת ה[[שליחות]] וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]], ו[[חיפה]].

לאור קריאת '[[ופרצת]]' של הרבי ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות ביישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.

עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}.

הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}.

אירועים אלו היו נערכים בתיאום מלא עם הנהלת הקיבוץ כערבי פולקלור ומוזיקה, וחסידי חב"ד היו מגיעים לקיבוצים וליישובים בקבוצות שכללו נואם בעל כושר דיבור, [[בעל מנגן]] חסידי, ומספר פעילים שיסייעו להלהיב את הקהל. באירועים גדולים יותר שנערכו ביישובים העירוניים, התגבשה קבוצה גדולה יותר ופעמים אף היו מופיעים בהרכב מלא של הופעה חב"דית עם תזמורת ומקהלה.

תכנית הכינוס כללה בדרך כלל קטעי שירה והסבר סביב הניגון ומשמעותו, וכן שיחות עומק קצרות על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו{{הערה|באסיפת פעילים בה דנו בנושאים עליהם צריך לשים דגש בערבים אלו, הביע ר' [[אברהם פריז]] את דעתו בצורה נחרצת: "לא צריך לדבר כלום. צריך לומר דבר אחד ויחיד - שיש רבי!..." (חייל בשירות הרבי עמוד 179).}}.

האירועים זכו להצלחה רבה, והיה להם ביקוש רב בקרב כל סוגי הקיבוצים והיישובים ברחבי הארץ{{הערה|כך לדוגמא העיד הרב [[ישראל לייבוב]] בכינוס חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנת [[תשכ"ב]], כי אפילו מקיבוצים הנמנים על חוגי 'השומר הצעיר' מבקשים: "בואו וצודו נפשות מאיתנו" (גליון התקשרות, א'קסה עמוד 12).}}, ובעקבותיהם התקרבו רבים לאורה של תורת החסידות והחלו להקפיד על אורח חיים יהודי.

במקביל לקיום האירועים, שבתו חסידי חב"ד בקיבוצים ובמושבים, כאשר אופי הפעילות בשבתות היה עמוק יותר, והוקדש בעיקר ללימוד מעמיק של פרקי [[תניא]] ושיחות עומק ארוכות על תכלית האדם בעולמו ונושאי פילוסופיה נוספים לאור תורת החסידות.

כמו כן נערכו ערבי חב"ד לקהלי יעד מסויימים, כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגונם של [[נשי חב"ד בארץ הקודש]].

==הוראות הרבי==
{{חלונית
|כותרת=הנחת רוח של הרבי מהפעולות
|תוכן=גודל הנחת רוח מהפעולות אודותם כותב, בוודאי למותר להאריך בזה. ובוודאי אשר נשיאינו רבותינו הקדושים אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת כל אחד ואחד מישראל, והפליגו בדבריהם גודל הענין, יוסיפו בהתעוררות רחמים רבים במקום עבודתם בקדש עתה, להוסיף הצלחה מרובה בפעולות האמורות, והצלחה מופלגה וברכה והצלחה גם בענינים הפרטיים של כל אלו המתעסקים בזה, ובוודאי שעל ידי זה יוסיפו בפעולות אלו, ומצוה גוררת מצוה.

וכמו שזכה לעורר רעיון הביקורים, וזכה לראות הבפועל שבזה ופרי טוב מפעולות אלו, כן יזכה גם להבא לבשר טוב בזה, אשר הולכות הפעולות ומתגברות הן בכמות והן באיכות עדי יקוים היעוד ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

{{יישור טקסט|שמאל|{{כתב קטן|(אגרות קודש חט"ו עמוד י"ב, ה' ניסן תשי"ז)}}}}
}}

פעילות 'ערבי חב"ד' זכתה להדרכות מפורטות מהרבי, שקיבל דיווח על כל הפעולות והקדיש זמן להדריך ולכוון את אופי הפעילות.

בין ההוראות של הרבי היה לסדר שערבי חב"ד יתקיימו בסמיכות למועדים שצריך להוסיף בהם בתורה ובמצוות, כדי לעורר על כך בזמן האירוע, וזה ישפיע יותר{{הערה|'הפצת היהדות' עמוד 306.}}, להימנע מדיבורים שעלולים להרחיק{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי, פרק 14.}}, להקפיד לחלוטין על הפרדה בין נשים וגברים{{הערה|חייל בשירות הרבי עמוד 172.}}, להימנע משירת [[שלמה קרליבך|ניגוני קרליבך]] ולהקפיד לנגן ניגוני חב"ד בלבד{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.}}, וכן לסדר באופן דיפלומטי לא לשלוח לערבי חב"ד חסידים שעלולים להיות מושפעים מהאווירה שם{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 121.}}.

==הפסקת הפעילות וחידושה==
האירועים בסגנון זה נערכו בעיקר בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשל"ה]], והחל מאז הלכו ופחתו עקב התפשטות הפעילות החב"דית הממוסדת ברחבי הארץ באמצעות השלוחים ששיגר הרבי והקמת קהילות חב"דיות במקומות נוספים בכל רחבי הארץ.

זניחת הפעילות בקיבוצים וביישובים הייתה למורת רוחו של הרבי{{הערה|במכתב מ[[מזכירות הרבי]] אל הרב [[ישראל לייבוב]] בכ"ג טבת תשמ"ב: "בעבר ביקרו צא"ח בקיבוצים והפיצו יהדות. כיום אין שומעין על דבר זה. צריכים לחדש את הענין הנ"ל שכן אנשי הקיבוצים מסוגלים לקבל, וזוהי חזית שעבדו עליה בעבר והדבר רק נשתכח".}}. הגיע הדבר לידי ביטוי שפעם אחת ששוחח הרב יוסף בלוי עם הרב חודוקוב שאל אותו הרב חודוקוב במורת רוח מדוע הפסיקו הערבי חב"ד להתקיים.

ביוזמת האגף לפעולות מיוחדות בצעירי אגודת חב"ד, בשנת [[תשע"ה]] החלו להיערך שוב ערבי חב"ד בצורה מסודרת ובמתכונת חדשנית, שיועדו בעיקר להעצמת הקשר בין [[פעילי חב"ד]] ובין האנשים עמם הם באים במגע, וכן ערבי חב"ד לסטודנטים, המיועדים אף הם להעצמת הקשר בין שלוחי הרבי באוניברסיטאות ובין הסטודנטים עמם הם עומדים בקשר.

==הפקות מוזיקליות==
לאחר ערבי חב"ד שנערכו בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב, יזמו אולפני סי.בי.אס הפקת תקליטים מתוך קטעי המוזיקה שהושמעו על ידי מקהלת חב"ד בערבים אלו, תוך שילוב קטעי ההסבר.

הפקת תקליטים אלו העלתה מספר שאלות הנוגעות להפצת 'הניגונים המכוונים' של רבותינו נשיאינו מתוך חשש שרוכשי התקליטים לא ישמרו על קדושתם, ורק לאחר הסכמת הרבי אישרו עסקני חב"ד את ההפקה.

תקליטים אלו נכללו בסופו של דבר בסדרת התקליטים של חברת [[ניח"ח]] (מספרים 9 ו-10).

יוזמה זו חזרה על עצמה לאחר אירועי י"ט כסלו בבניני האומה בארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], שהתקיימו במתכונת דומה לערבי חב"ד, ובעקבותיהם הופקה סדרת הדיסקים 'צמאה' בהשתתפות טובי האומנים והזמרים מכל המגזרים.

==ישובים בהם נערכו ערבי חב"ד==
*[[באר שבע]] - כסלו תשכ"ג{{הערה|מכתב הרבי כמענה ליו"ר המועצה שכתב דיווח על האירוע, נדפס באגרות קודש חלק כ"ב עמוד שפט.}}
*[[כפר סבא]] - בית העם
*ירושלים - בניני האומה, ז' ניסן תש"ל{{הערה|דיווח מפורט על האירוע נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 271.}}
*חיפה - אולם רוטשילד
*תל אביב - היכל התרבות, לרגל 20 שנה לנשיאות הרבי
*כפר גלעדי - תל חי, ל' שבט תשכ"ה{{הערה|רשמים מהביקור נדפסו בעלון המשק, והועתקו בספר 'דור ודור' עמוד 178.}}
*צפת - במסגרת פסטיבל החסידות, ליל י"ט כסלו תשל"א{{הערה|דיווח נדפס בימי תמימים חלק ה' עמוד 200.}}

==פעילים בערבי חב"ד==
{{טורים|תוכן=
*[[אברהם אנקונה]]
*[[שמואל בלזינסקי]]
*[[אלכסנדר בן נון]]
*[[זלמן ברונשטיין]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[חנוך גליצנשטיין]]
*[[מרדכי צבי גרינוולד]]
*[[יחיאל מיכל דוברוסקין]]
*[[ראובן דונין]]
*[[צבי הלפרין]]
*[[יוסף הרטמן]]
*[[הלל זלצמן]]
*[[בערק'ה חן]]
*[[דוד חנזין]]
*[[שמואל חפר]]{{הערה|1=הוראות והדרכות מהרבי בקשר עם פעילותו, נדפסו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chefer-Raskin%20-%20Marcheshvan%205,%205775.pdf תשורה מחתונת צאצאיו].}}
*[[מיכאל כ"ץ]]
*[[שמואל לו]]
*[[בנימין לוין]]
*[[זלמן לוין]]
*[[אברהם לידר]]
*[[שלום דובער ליין]]
*[[אברהם ליסון]]
*[[מנחם מלוב]]
*[[משה צבי סגל]]
*[[מנחם פליישמן]]
*[[טוביה פלס]]
*[[ליפא קורצוויל]]
*[[שמואל קטן]]
*[[אליהו ריבקין]]
*[[עמרם בלוי]]
*[[טוביה בלוי]]
}}

==ראו גם==
*'''מקהלת חב"ד'''

==לקריאה נוספת==
*'''מלחמת תנופה''', [[שבועון התקשרות]] גליון תרצב
*'''הטרקטוריסט של הרבי''', פרק ארבע עשרה
*'''סמרקנד''', עמוד 367-373
*'''ערב עם חב"ד''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת חיי שרה תשפ"א עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/21-09-2015-19-40-47-%D7%93%D7%A2%D7%9D-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A2%D7%A8.pdf בראי העיתונות: ערב חסידות חב"ד]''', בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ו
*'''[https://col.org.il/news/132439 "למה אתה מתחנף לקיבוצניקים? תן להם על הראש"]''', הרב גרינוולד מספר מזכרונותיו על ערבי חב"ד {{וידאו}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]

יוסף יהודה מרטון

2021-09-05T23:14:35Z

אליצפן:

[[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]]
ר' '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[אדר ב']] תש"ל)]]
הרב מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע [[ארץ הקודש|ארצה]] וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה [[משה צבי נריה|הרב נריה]] והרב צוקרמן.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].

==התקרבותו לחב"ד==
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ו]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]], לרגל [[שנת הקהל]], הלחין ניגון עם מילות הפסוקים העוסקים במצוות ה'הקהל' מתוך חומש דברים: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' במקום אשר יבחר. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הניגון לא פורסם אז כל כך, ובשנת הקהל [[תשע"ו]], הוקלט מחדש וזכה לפרסום רב.

נפטר ב[[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]] נר חמישי של [[חנוכה]] אחרי מחלה קשה.

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*בנו, אוריאל בנימין - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי. רעייתו רחל, מחנכת לגיל הרך.
*בתו, שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה, ורעייתו של הרב [[נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*בתו, שרה - אשת חינוך, הפועלת בקירוב, ובהקמת שיעורי הלכה לנשים דוברות [[עברית]] ודוברות אנגלית, פסנתרנית; רעיית הרב הלל גינזבורג, מאברכי כולל מיר ב[[ירושלים]].
*בתו, חנה אסתר - רעיית הרב צבי אריה ביר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים [[ירושלים]].
*בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]].
*בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]].
*בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], יו"ר אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד.
*בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, [[לוד]].
*בנו, הרב פנחס - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות [[קריית ביאליק]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/הרב-מרטון-עה-שר-את-שירו-על-שנת-הקהל/ הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/music/שמחה-פרידמן-ועמי-כהן-עם-הניגון-שחיכה-28-ש/ שמחה פרידמן ועמי כהן עם הניגון שחיכה 28 שנים – "הקהל"!] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/מקהלת-תת-חברון-שרים-את-הניגון-של-המלחי/ מקהלת ת"ת [[חברון]] שרים את הניגון של המלחין החב"די ל'הקהל'] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|90105|news|סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|י"ד במנחם-אב תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרטון, יוסף יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

משה שניאורי

2021-09-05T20:19:56Z

אליצפן: עריכה

{{דמות
|שם=רבי משה שניאורי
|תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]]
|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן]}}
|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]
|תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]
|אב=[[אדמו"ר הזקן]]
|תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]
}}

הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]] - סביבות [[תר"ל]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

== תולדות חיים ==
===צעירותו וילדותו===
שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}. נולד לאביו, [[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=חלפתא&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או ע"פ גרסא אחרת בשנת [[תקמ"ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה"ק לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}, בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערה|שם.}} והוא נקרא ע"ש סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]] {{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמוה"ז, עמ' נ"א}}.

לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמדי המגיד}} להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}.

בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}.

ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג}}, כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|"דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}.

===כרב באולע===

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.

בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}.

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], וגם היה רושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.

הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]], כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}"}}{{הערה|שם=רשימות}}.

ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}.

בעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.

החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שלשלת היחס}}.

בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.
[[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]]

===במלחמת נפוליאון===
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.

לאחר ה[[מלחמה]] חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|"עטרת מלכות" עמ' 21}}.

=== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===
זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|שם=רשימות|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו הם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו{{הערה|שם=רשימות}}.

[[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.

ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה|שם=רשימות}}.

===נדודיו===
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.

בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]].}}.

בתקופת נידודיו הוא היה אוכל מידי יום צנימים וסחוארעס מדגנים, ב[[שבת]] היה אוכל את הסחוארעס מקמח חיטה, פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות, הוא לא עלה אף פעם ל[[תורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנתו האחרונה, שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן [[אדמו"ר הזקן]] ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן{{הערה|שם=פטירה|אגה"ק להריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}.

הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]].
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.

זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}.

==גילוי סיפור חייו==
במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך}}.

בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.

בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}.

מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].וכן בשיחת האדמור הריי''צ }} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.

== משפחתו ==
* בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף
::בניהם:
:* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]]
:* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}
:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.
* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}.

==קישורים חיצוניים==
[[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"]]
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע"ד]]
*הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב"ד]], [[תשע"ו]].
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/408047475168.html בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

משה שמואל שמעלקא סגל

2021-09-05T20:17:00Z

אליצפן: הגהה

[[קובץ:משה שמואל שמעלקא סגל.jpg|ממוזער|משה שמואל שמעלקא סגל]]
הרב '''משה שמואל שמעלקא הלוי סגל''' ([[ה' סיוון]] [[תרצ"ז]] - [[י"ג שבט]] [[תשע"ז]]) היה [[סופר סת"ם]] ו[[בעל תפילה]] מוותיקי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]], ופעיל נמרץ במבצע תפילין, שזכה לעבור בקביעות לפני התיבה במחיצת הרבי בחג הסוכות.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מצבת משה שמואל שמעלקא סגל.jpg|150px|ממוזער|מצבת ר' משה שמואל שמעלקא סגל]]
נולד לאביו ר' [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]], כדור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה, קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] והחל לשמש לפרנסתו כ[[סופר סת"ם]].

במשך שנים ארוכות שימש בימים הנוראים כ[[בעל תפילה]] באחד מבתי הכנסת הגדולים בגרמניה, ולאחר מכן נהג להמשיך בדרכו לחצרות קודשנו, והיה עובר לפני התיבה בבית מדרשו של הרבי בחג הסוכות.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבל מהרבי הוראה פרטית להתעסק ב[[מבצע תפילין]], ומאז התמסר למבצע תפילין ונהג מידי יום להניח תפילין לעשרות נהגי אגד במוסך המרכזי של החברה ברמת גן.

נפטר ב[[י"ג שבט]] [[תשע"ז]] בגיל 79, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

==משפחתו==
*בנו, ר' דובי סגל - רמת שלמה, ירושלים
*בנו, הרב שלמה יהודה סגל - משלוחי הרבי ב[[פתח תקווה]]
*בנו, הרב נחמן סגל - משלוחי הרבי בסטטן איילנד
*בנו, ר' יוסף יצחק סגל - אלעד
*בנו, הרב שניאור זלמן סגל - שליח הרבי בכפר אורנים
*בנו, ר' ישראל סגל - כפר חב"ד
*בתו מרת שרה, אשת הרב [[אורי מרדכי ליפש]] - [[בני ברק]]
*בתו מרת חנה, אשת ר' אליעזר קרוגליאק - כפר חב"ד
*בתו מרת דינה, אשר ר' חיים דוב לידר - אלעד
*בתו מרת מרים, אשת הרב מנחם לוין - שליח הרבי ביישובים מתן וירחיב

{{מיון רגיל:סגל, משה שמואל שעמלקא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה: משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

אברהם סופר

2021-09-05T20:11:22Z

אליצפן: הגהה

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ההוצאה לאור.

==תולדות חיים==

הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת"ם סופר]].

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ"א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].

עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ"ה]] - [[תרפ"ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ"ח]] - [[תרצ"ז]]) ובפיומה ([[תרצ"ז]] - [[ת"ש]]). בשנת [[ת"ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].

בשנת [[תשמ"א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ"ב]] נפטר.

== הקשר עם הרבי ==
הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח"י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי"ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6761.htm אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון "האוהל" - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: "לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב"א, אלול תשי"ט '''אברהם סופר'''".}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.

פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...

פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:

{{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}.

לקראת ערב חב"ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש"ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו {{הערה|1 [[ימי תמימים]] חלק ד'}}.

==קישורים חיצוניים==
*ממכתבי הרבי אליו: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9422.htm נר ה' דחנוכה תשכ"ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט"ו טבת תשכ"ח]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]

אברהם סופר

2021-09-05T20:11:00Z

אליצפן: הרחבה

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ההוצאה לאור.

==תולדות חיים==

הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת"ם סופר]].

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ"א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].

עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ"ה]] - [[תרפ"ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ"ח]] - [[תרצ"ז]]) ובפיומה ([[תרצ"ז]] - [[ת"ש]]). בשנת [[ת"ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].

בשנת [[תשמ"א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ"ב]] נפטר.

== הקשר עם הרבי ==
הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח"י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי"ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6761.htm אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון "האוהל" - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: "לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב"א, אלול תשי"ט '''אברהם סופר'''".}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.

פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...

פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:

{{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}.
לקראת ערב חב"ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש"ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו {{הערה|1 [[ימי תמימים]] חלק ד'}}.

==קישורים חיצוניים==
*ממכתבי הרבי אליו: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9422.htm נר ה' דחנוכה תשכ"ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט"ו טבת תשכ"ח]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]

שמריהו פלדמן

2021-09-03T02:18:01Z

אליצפן: הגהה

[[קובץ:ר' שמריהו פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו פלדמן בצעירותו]]
הרב '''שמריהו פלדמן''', ([[י' בשבט]] [[תרע"ב|תער"ב]] - [[י"ח באייר|ח"י אייר]] [[תשנ"ט]]) [[בעל מנגן]] חסידי. נולד ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לר' שלמה חיים ואסתר הדסה. נשא את מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל נעוולער]] (ואשר היתה בזיוו"ר שלה אשת ר' דוד פייסין).

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פאקינג]], המשיכו ל[[צרפת]], וכעבור שנתיים המשיכו לארץ הקודש, התגוררו תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.

היה בעל מנגן דייקן, ואצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים. רבים מהניגונים המופיעים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו. כמו כן עסק בהפצת נגוני חב"ד, בשירה ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] רבים, בתקליטי [[ניחו"ח]] ובהוצאת תקליטים משלו.

הרב פלדמן נפטר ב[[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ט]].

==משפחתו==
*בנו (חורגו), ר' [[שלום פלדמן]] - [[משפיע]] ומנהל [[דפוס יד החמשה]], [[כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[משה קזיניץ]] - שליח הרבי ורבה של ליווינגסון, ניו ג'רזי, וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*חתנו, פרופ' ר' בנימין בלפר - ירושלים.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:פלדמן, שמריהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]

יוסף יהודה מרטון

2021-09-03T01:17:34Z

אליצפן: עריכה

[[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]]
ר' '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[אדר ב']] תש"ל)]]
הרב מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע [[ארץ הקודש|ארצה]] וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה [[משה צבי נריה|הרב נריה]] והרב צוקרמן.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].

==התקרבותו לחב"ד==
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]], לרגל [[שנת הקהל]], הלחין ניגון עם מילות הפסוקים העוסקים במצוות ה'הקהל' מתוך חומש דברים: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' במקום אשר יבחר. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הניגון לא פורסם אז כל כך, ובשנת הקהל [[תשע"ו]], הוקלט מחדש וזכה לפרסום רב.

נפטר ב[[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]] נר חמישי של [[חנוכה]] אחרי מחלה קשה.

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*בנו, אוריאל בנימין - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי. רעייתו רחל, מחנכת לגיל הרך.
*בתו, שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה, ורעייתו של הרב [[נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*בתו, שרה - אשת חינוך, הפועלת בקירוב, ובהקמת שיעורי הלכה לנשים דוברות [[עברית]] ודוברות אנגלית, פסנתרנית; רעיית הרב הלל גינזבורג, מאברכי כולל מיר ב[[ירושלים]].
*בתו, חנה אסתר - רעיית הרב צבי אריה ביר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים [[ירושלים]].
*בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]].
*בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]].
*בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], יו"ר אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד.
*בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, [[לוד]].
*בנו, הרב פנחס - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות [[קריית ביאליק]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/הרב-מרטון-עה-שר-את-שירו-על-שנת-הקהל/ הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/music/שמחה-פרידמן-ועמי-כהן-עם-הניגון-שחיכה-28-ש/ שמחה פרידמן ועמי כהן עם הניגון שחיכה 28 שנים – "הקהל"!] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/מקהלת-תת-חברון-שרים-את-הניגון-של-המלחי/ מקהלת ת"ת [[חברון]] שרים את הניגון של המלחין החב"די ל'הקהל'] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|90105|news|סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|י"ד במנחם-אב תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרטון, יוסף יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

שמואל חפר

2021-09-01T00:29:29Z

אליצפן:

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]

[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|הרב '''שמואל חפר''' בשטח [[הארמון למלך המשיח]]]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

שמואל חפר

2021-09-01T00:28:26Z

אליצפן: עריכה

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]

[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|הרב '''שמואל חפר''' בשטח [[הארמון למלך המשיח]]]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

האומות המאוחדות

2021-09-01T00:27:31Z

אליצפן: הגהה

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר{{הערה|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}}, כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד לשבת בראשית, שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הפרשייה החלה בליל שבת חול המועד [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר מאמר דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", ובשיחה לאחר מכן הסביר הרבי בנוגע לסוכות, כי היות שבחג הסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שהיהודים צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של הרבי, החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים בחול המועד, ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל שמיני עצרת, לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) שלו הייתה זאת "בדיחה" - לא הי' מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את ספרי התורה!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:

*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל ישיבות תומכי תמימים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי והרב הראשי למולדובה.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] בארץ הקודש.
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב חיים אריה זילברשטיין.
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של הרבי.
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] בארץ הקודש.
*ברזיל - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*דרום אפריקה - הרב [[יוסף וינברג]].
*ארגנטינה - הרב רפאל טוויל.

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל ר' [[שלום איידלמן]], מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו ב[[מרוקו]]{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

==לקריאה נוספת==
*'''אצל הרבי ראינו גילוי אלוקות ממש''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק גופין]] בו מתאר את מאורעות הקמת ה'או"ם' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 31

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מ[[אוקראינה]] - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
;האו"ם החסידי
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

שמואל חפר

2021-08-30T05:48:10Z

אליצפן: הורדתי את הכתוב שמונה ע"י הרבי לבעה"ב על מדינת הונגריה. שאלתי אותו אישית והוא אמר לי שלא היו דברים מעולם

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

משה אהרן טייכמן

2021-08-30T05:44:31Z

אליצפן: עריכה

[[קובץ:משה אהרון טייכמן .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן (משמאל) בהתוועדות חסידית]]
הרב '''משה אהרן טייכמן''' (יליד שנת [[תרח"צ]], 1937) הינו איש חינוך ומשפיע תושב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי: באזור מולדובה, הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה קיבל את הדרכת הרבי כי מוטב להתפלל עם המודרכים מאשר להתפלל ביחידות במנוחת הדעת.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', ומאירים יסודות בתורת החסידות על מקורות בדברי חז"ל.

ובשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זכרונות תולדתיו במשך ימי חייו.

==ספריו==
*'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
*'''מרומניה עד כפר חב"ד''', כפר חב"ד תשע"ט

==משפחתו==
*אחיו, הרב דב טייכמן - [[טבריה]]
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' דוד זילברשטרום - [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]].
*חתנו, ר' יונתן חלמיסקי - [[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||י"א ניסן תשס"ו}}

{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

שמואל חפר

2021-08-24T06:18:05Z

אליצפן: ביטול גרסה 487668 של פדיונר (שיחה)

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

בנימין לוין

2021-08-18T04:27:13Z

אליצפן:

[[קובץ:בנימין לוין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''בנימין לוין''' ([[ב' טבת]] [[תר"פ]] - [[כ"ד אדר]] [[תשכ"ד]]), [[בעל מנגן]] חסידי וממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' טבת|נר שמיני]] של [[חנוכה]] בשנת [[תר"פ]], ב[[עיירה]] [[נעוול]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' [[שרגא פייטל לוין|שרגא פייטל]].

התחתן בשנת [[תש"א]] עם מרת פרידה בתו של הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]]. לאחר נישואיו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ומהחשש מגיוסו של ר' בנימין לצבא הוא נאלץ להסתתר תקופה ארוכה. בנתיים ברחו כמו רבים ונסעו ל[[טשקנט]] שם התרכזו הפליטים.

בעודו סגור בביתו חלה במחלת ה[[טיפוס]] והוצא להסגר. שם טיפל בו רופא יהודי שריפא אותו, וכך הוא חזר לביתו.

בהמשך יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, [[יציאת רוסיה תש"ז]], ברכבת שיצא לאחר חג הסוכות [[תש"ז]].

לאחר יציאתם מרוסיה עלו ל[[ארץ הקודש]], ובמשך תשע שנים שימש [[מלמד]] בבית ספר [[חב"ד]] ב[[יפו]]. ייסד את ה"[[הקפות שניות]]" ב[[כפר חב"ד]]. פעל רבות ב[[חינוך]] ילדי ישראל, וב[[הפצת היהדות]] בפרט בקיבוצים.

ר' בנימין היה [[בעל מנגן]] ייחודי, ותפילותיו וזמירותיו עוררו רבים. בבית הספר ביפו היה מנצח על המקהלה, והיה מסתובב איתם בהתוועדויות ומנגנים [[ניגונים]] חסידיים. בפעילותו ב'[[מבצעים]]' במושבים ובקיבוצים היה מופיע בפני הקהל.

נפטר בעודו צעיר, ב[[כ"ד אדר]] [[תשכ"ד]] בגיל 44. נטמן ב[[בית העלמין]] בעיר העתיקה ב[[צפת]].

לאחר פטירתו הוקמו לזכרו [[בית כנסת]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]] "בית בנימין", בית התבשיל "אש"ל בנימין" ב[[צפת]], ובית התבשיל ב[[ירושלים]] "תפארת בנימין".

== משפחתו ==
* בנו, ר' פייטל לוין, ניו יורק.
* חתנו, ר' שלמה ליפשיץ, כפר חב"ד.
* חתנו, ר' מאיר לרר, נחלת הר חב"ד.
* חתנו, ר' בן ציון סוכרנקו, כפר חב"ד.
* חתנו, הרב [[יקותיאל גרין]], כפר חב"ד.
* חתנו, ר' אברהם זקליקובסקי, ניו יורק.
* נכדו, ר' [[בנימין ליפשיץ]], [[יו"ר ועד כפר חב"ד]] לשעבר.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_זכרון_להולכים_הרהח_בנימין_לוין_עה_81156.html קטעי חזנות של ר' בנימין לוין] {{בםך}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55570 צרור תמונות מר' בנימין] {{שטורעם}}

{{מיון רגיל: לוין בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]

שמואל חפר

2021-07-28T22:00:27Z

אליצפן:

[[קובץ:שמואל חפר1.png|ממוזער|200px|הרב שמואל חפר]]
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל הלוי חפר''' ([[י"א אב]] [[תר"צ]] - [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]]) שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תר"צ]] בבודפשט שב[[הונגריה]], שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.

בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].

[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]]
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].

זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

[[בתשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.

ב[[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר בשבת [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ז ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 89 מדום לב.

==משפחתו==
* בנו ר' משה
* בנו ר' מנחם מענדל
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
*שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
*'''האבא של בית רבקה''', בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
*'''מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

== קישורים חיצונים ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשד"מ]] - [[תש"פ]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]