https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99+123חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-06T04:58:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=179171ליל ניטל2014-05-19T17:16:27Z<p>אנטי 123: </p>
<hr />
<div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br />
[[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק שאח עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br />
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל'''){{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br />
<br />
==מנהגי לילה זה==<br />
בהיות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br />
<br />
כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר].}}, ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br />
<br />
ידועים דברי [[הרבי הריי"צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}.<br />
<br />
על הזמן המדויק של "ליל ניטל" אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ"ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br />
<br />
בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br />
א) אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br />
<br />
ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br />
<br />
ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.<br />
<br />
==מנהגי החסידים==<br />
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br />
<br />
עיסוקים נוספים בלילה זה:<br />
*משחק בשח-מט.<br />
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br />
*צפיה בוידאו מהרבי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65690 ניתל, מקורו ומנהגו]''', חוברת מאת הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אנטי 123https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=179166ליל ניטל2014-05-19T17:05:05Z<p>אנטי 123: </p>
<hr />
<div>{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}<br />
[[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק שאח עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br />
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל'''){{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.<br />
<br />
==מנהגי לילה זה==<br />
בהיות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.<br />
<br />
כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר].}}, ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.<br />
<br />
ידועים דברי [[הרבי הריי"צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}.<br />
<br />
על הזמן המדויק של "ליל ניטל" אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ"ה דצמבר - על פי מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br />
<br />
גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.<br />
<br />
==מנהגי החסידים==<br />
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br />
<br />
עיסוקים נוספים בלילה זה:<br />
*משחק בשח-מט.<br />
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br />
*צפיה בוידאו מהרבי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65690 ניתל, מקורו ומנהגו]''', חוברת מאת הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אנטי 123https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=179085יוסף יצחק סילברמן2014-05-18T18:22:37Z<p>אנטי 123: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' הינו מורה צדק, שליח [[הרבי]] בעיר [[אלעד]], ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.<br />
<br />
==תולדות חייו== <br />
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד במשך עשור שנים, בין השנים [[תשל"ב]] - [[תשמ"ב]].<br />
<br />
על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". <br />
<br />
===ברכות מהרבי===<br />
הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.<br />
<br />
קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים". לקראת לידתו, נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן.<br />
<br />
ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.<br />
<br />
קיבל סמיכה לרבנות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[שמואל אלעזר שטרן]] ורבנים נוספים.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
===מגיד שיעור בישיבות חב"ד===<br />
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מענדל אבצן]].<br />
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]]. <br />
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. <br />
* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]]. <br />
* בשנת [[תשס"ט]] כיהן לשנה כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].<br />
* משנת [[תשס"ט]] מכהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br />
נכון לעכשיו הוא מכהן כר"מ בישיבת חב"ד עמנואל<br />
<br />
===שליח ומנהל בית חב"ד===<br />
בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"ד, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחו, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת '''"בית מנחם"''' ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת '''"אור מנחם"''' ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.<br />
<br />
כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.<br />
<br />
במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.<br />
אמנם לאחר שלא הצליח להביא ילדים לתהלוכות, השנה (תשע"ד) קהילת חב"ד ארגן את התהלוכה בהצלחה מאוד גדולה<br />
<br />
===רב ומורה צדק===<br />
בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.<br />
<br />
זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תש"ע]], התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל [[בר מצוה]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".<br />
<br />
===רשימת הניגונים שהלחין=== <br />
* '''חיים שאל ממך''' - [[תשנ"ב]]. <br />
* '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנ"ג]].<br />
* '''ה' מלך''' - [[תשנ"ד]].<br />
* '''לכו נרננה''' - [[תשנ"ו]]. <br />
* '''שירו לה' שיר חדש''' - [[תשנ"ז]]. <br />
* '''אור זרוע לצדיק''' - [[תשנ"ח]]. <br />
* '''מזמור שירו''' - [[תשנ"ט]].<br />
* '''ה' בציון גדול''' - [[תש"ס]]. <br />
* '''וקדשתם את שנת החמישים''' - [[תש"ס]]. <br />
* '''מזמור לתודה''' - [[תשס"א]]. <br />
* '''לדוד מזמור''' - [[תשס"ב]].<br />
* '''אשכילה''' - [[תשס"ב]]. <br />
* '''תפילה לעני''' - [[תשס"ג]].<br />
* '''לדוד ברכי נפשי''' - [[תשס"ד]]. <br />
* '''ברכי נפשי''' - [[תשס"ה]].<br />
* '''הודו לה' קראו בשמו''' - [[תשס"ו]]. <br />
* '''זכרני ה' ברצון עמך''' - [[תשס"ז]]. <br />
* '''הודו לה' כי טוב''' - [[תשס"ח]]. <br />
* '''נכון לבי אלקים''' - [[תשס"ט]].<br />
* '''אודה ה' מאד בפי''' - [[תש"ע]]. <br />
* '''מטה עוזך''' - [[תשע"א]]. <br />
* '''ראשית חכמה''' - [[תשע"ב]].<br />
* '''זרח בחושך''' - [[תשע"ג]].<br />
<br />
==ספרים שערך==<br />
לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:<br />
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה). <br />
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]].<br />
* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]].<br />
* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]].<br />
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]]. <br />
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].<br />
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''. (בשלבי עריכה לדפוס).<br />
<br />
{{מיון רגיל:סילברמן, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אלעד: אישים]]</div>אנטי 123