חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:תומכי תמימים לוד

2025-08-03T11:35:35Z

ארבעט: /* הוספת תמונת הדמיה של הזאל החדש */ פסקה חדשה

אני עובד על ערך זה. החלפתי את התבנית מ"לעריכה" ל"בעריכה".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 10:55, 1 במרץ 2010 (UTC)
:האם תרשה לי להוסיף מעט? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC)

::: אנסה להטות שכם. להלן מתוך המבוא ל'ימי תמימים' חלק א'. "העתקתי" מאוצר החכמה, ולכן יתכנו טעויות:
התייהדות הישיבה בלוד
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה אלו שנמלטו
בעור שיניהם מעמק הבכא הצליחו לדלג מעל מסך הברזל והגיעו לארץ בציוויו והדרכתו של
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע
גם כאן מי שלמודים היו סבל ותלאה ונרדפו עד צוואר בגלל לימוד תורה לילדי ונערי
ישראל לא ירפו ממלאכתם מלאכת הקודש ובוודאי לא במקום חופשי ומשוחרר מרדיפות
וממעקבים אחד הדברים הראשונים שעשו הפליטים היתה הקמת ישיבת "תומכי תמימים"
באותם ימים כאמור לעיל פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים
בירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת" אך בשתי אלה לא היה די כדי לקלוט את הנערים והבחורים
שהגיעו זה עתה מרוסיה מה גם שכבר באותה שעה חסידי חב"ד לא חשבו רק על עצמם והיה ברור
שמוסדות החינוך ינסו לקלוט אל תוכם מה שיותר חניכים גם מהעולים לארץ ממדינות אחרות
באותם ימים
היה זה בתחילת חודש שבט תש"ט זמן קצר לאחר שבקצה העיד לוד סמוך לתחנת הרכבת
התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ריות ובהם משפחת הרה"ח הרב אלימלך מיילך קפלן
הרה"ח ר' אריה לייב ליפסקר הרה"ח ר' בעריש רוזנברג ועוד משפחות אלו תפסו בתים של
משפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום והתיישנות זו הייתה הגרעין שממנו
צמח בעתיר שיכון חב"ד ובו מוסדות חינוך מפוארים אך באותם ימים תנאי החיים היו אחרים
לחלוטין מאלו המוכרים לנו היום
הרה"ח ר' זושא וילימובסקי מי שהרבי קרא לו לימים "הפרטיזן שלי" אז בחור מבוגר יחסית
וכבר מהעסקנים החב"דיים הנמרצים הארץ הקודש הבין כי חייבים להקים ישיבה בה ילמדו ילדי
משפחות אלו ומשפחות חסידי חב"ד שעלו זה לא מכבר מרוסיה הוא הגיע יום אחד ללוד וראה
בניין ששימש בית מלון קטן הבניין בן שלוש הקומות שכן ליד תחנת הרכבת סמוך לבתים בהם
התיישנו המשפחות החב"דיות והמקום נראה לו מתאים לישיבה
ר' זושא לא התייעץ עם איש ולא תכנן כיצד ומה לעשות הוא 'נכנס' לבנין השיג מנעול
גדול ונעל את הדלת בני משפחות החסידים שגרו בסמוך ראו את מעשיו והניעו פליאה על כך
שבחור יתפוס בניין שתי קומות מה הוא יעשה שם לבדו תמהו אבל לא היה להם הרבה זמן
לחשונ כי ר' זושא גילה מיד לשם מה הוא זקוק לבניין והוריע כאן תהיה ישיבה בה ילמדו נערים
חסידיים
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי כ"ק אדמו"ר הריי"צ
נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט כשהגיע ברכבת מאלכסנדריה
ללוד בדרכו לירושלים עבר בתחנת הרכבת הלודאית הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה
מקום לישיבה וללימוד תורה
הנבואה התגשמה ואותו מבנה היה היסוד לישיבת "תומכי תמימים" בלוד
תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב מיילך קפלן
משמש כר"מ הראשון
פעולה 'פרטיזנית' זו נתנה את האות להתייסרות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ
הקודש אשר בקרוב ימלאו שישים שנה להיווסדה וכיום הזה תופסת מקום של כבוד בכותל
המזרח של עולם הישיבות בכלל וישיבות ליובאוויטש בפרט בארץ הקודש ובעולם
האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסרות הישיבה בלוד הן מיום י"ס
באדר תש"ט אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי באגרות אלו הרבי
מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד
על תקופת הבראשית של הישיבה תקופת ה"ראשיתך מצער" אנו למדים רבות מחילופי
המכתבים הרבים וההתכתבויות המפורטות המתפרסמים כאן לראשונה
יש כאן לכל לראש את מכתבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהשנה הראשונה לייסוד הישיבה וכן
כארבעים מכתבים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מהשנים תש"י תשי"ב ולצד אלה גם מכתבים
רבים מאגודת חסידי חב"ר בארץ הקודש אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
וכן מכתבים ששיגר הרב אליעזר קרטיק אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
פרט לכך יש בידינו העתקי מכתבים רבים שנשתמרו ב'ארכיון הציוני' המכילים תכתובות
עניפות ומסועפות עם הרשויות ומוסדות שונים כמו 'עליית הנוער' וכדומה מאותם ימים של
התייסרות הישיבה
כל אלו כשהם נאים יחד לפונדק אחד מעניקים לקורא ולמעיין תמונה מלאה על אשר נעשה
ונפעל בתקופת הבראשית של יסוד והתפתחות הישיבה ומלמרים שלל הוראות והדרכות שכוחן
יפה גם לשעתן וגם לדורות
לצד זאת חילופי מכתבים אלו מלמדים גם פרק מאלף בתולדות התמימים וכלל ציבור
חסידי חב"ד בימים ההם כמו גם הקורות את הציבור החרדי בארץ בכלל למען ידעו צאצאיהם
ותלמידיהם כמה עמל וטורח השקיעו רבותינו הק' באמצעות עושי דברם בארה"ק למען ייסוד
ושכלול החינוך החסידי והקמת מבצרי תורה וחסידות בארץ הקורש ת"ח
פיני 07:59, 2 במרץ 2010 (UTC)

:יש אוצר החכמה באינטרנט? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 13:58, 2 במרץ 2010 (UTC)
:: הכנסתי (בעריכה מסויימת) את מה שחשבתי שיש לו מקום כאן, יישר כוח.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:36, 7 במרץ 2010 (UTC)
:::התמונה שלט פרסום וכו', לעניות דעתי - ראויה למחיקה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:25, 21 במאי 2010 (UTC)
::::הכנסתי תבנית "ערך חסר", כיון שבערך יש את היסטוריית הישיבה, עד תשי"א, ומיד קפיצה למצב העכשווי. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:31, 21 במאי 2010 (UTC)
:::::אני לא מבין. אתה רוצה שאכתוב על ועלוועל סגל, על הסיבות שהעיפו אותו? על החריפתא והמתיבתא? על הרב חיים אשכנזי וסיפור הארטיק? או למה הוא הפסיק להיות משגיח? שניה של רצינות...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 10:37, 21 במאי 2010 (UTC)
:::::כן. לכך הוא התכוון, על חריפתא ומתביבתא, על חיים אשכנזי (ולא על הארטיק ועל העמודים), למה הלך (ובלי יותר מדי לה"ר), על ולול' סג"ל ומתי עזב (ולמה, בלי לה"ר). לא על המרפסת, ולא על שלטי היחי ועל העלונים. זה הכל! ערך מקיף בלי שטיויות, בדיחות ורכילות (שמטבע הדברים מלווים כל ישיבה, ועאכו"כ לו"ד...). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::::: שניאור, איני מבין אותך. הרי כמעט כל ארגון/אישיות/מהלך יש בו חילוקי דיעות, ולכן נעלים הכל? יש צורך לפתוח את הספרים המתעדים את 'תומכי תמימים לוד', ולבדוק מי היה באיזה תפקיד, ומתי, ולציין זאת. אולי במשך השבוע, אתפנה לכך. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:43, 23 במאי 2010 (UTC)

== מדריך ==

לעניות דעתי, נראה לי שאין מקום בערך לכתיבת מדריכים\רבנים זמניים (גם לשנה, כמו דובי ברונשטיין לדוגמא). זה יעשה בלגן אם כל שנה נשנה את המדריכים של כל הישיבות.

מסכים לגמרי [[משתמש:חתולים נושכים רק מהצד הנכון|חתולים נושכים רק מהצד הנכון]] - [[שיחת משתמש:חתולים נושכים רק מהצד הנכון|שיחה]], 20:16, א' באלול, ה'תשע"ט 20:16, 1 בספטמבר 2019 (UTC)

== אמינות ==

אני אשמח אם יתקנו כי נכון להיום לומדים יותר מ 400 תמימימ

לא נכון יש מעל 300 בערך 320.
:צודק היה בתש"פ 320[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 21:15, כ"ח באלול, ה'תש"ף 21:15, 17 בספטמבר 2020 (UTC)

== איחוד ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם לאחד את ערך זה עם הערך [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]? הרי זה אותה ישיבה ששמה המאוחד הוא תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש כפי שנקבע על ידי הרבי שליט"א. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|<font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">'''~ היום! {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 'הרבי מתגלה' ~''']]  •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:38, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
:לא נראה לי שיש בכלל על מה להתדיין.. ברור ששני הערכים צריכים להישאר כערכים נפרדים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 14:52, 3 ביוני 2021 (UTC)

== לא מועדכן ==

הרב דירנפלד כבר מזמן מחודש טבת תשפ"א עזב את הישיבה ובמקומו החליפו הרב חננאל חדד {{אנונימי}}
:הרב חדד כתוב כר"מ ומשפיע בשיעור ב'. הוא עבר לשיעור א'? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:43 • כ"ח באב ה'תשפ"א

== הורדת הנשיאות ==

הייתה מכל ישיבות חב"ד, מדוע מצויין פרט זה דווקא בכותרת הערך הזה ולא אצל ישיבות אחרות (קרי"ג, צפת וכו')? נראה לכל שכוונת העורך כאן לא הייתה טהורה לגמרי... --[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 11:08, י' בטבת, ה'תשפ"ה 11:08, 10 בינואר 2025 (IST)

:זה שקר גמור מה שהינך אומר. הרבי הוריד את הנשיאות רק מלוד וכפ"ח, בצפת ובקריית גת גם לא היתה נשיאות. אז קודם כל אני מציע לך ללכת ללמוד היסטוריה חב"דית. בברכה והצלחה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 14:59, 10 בינואר 2025 (IST)
::כדרכך, תמיד מבטל את דברי על הסף. ראה כאן(https://yoslbloy.info/?p=126): "טענתי לרב חודקוב שבית ספר למלאכה לא היו קשור כלל ועיקר ליוזמה של נטילת הכספים מאותה ועדה. אבל הרב חודקוב השיב לי, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הורדת הנשיאות כוללת גם את בית הספר למלאכה. למיטב זכרוני, גם ידידי ר׳ לייבל קפלן כתב לרבי כי הוא עצמו וממילא גם המוסדות בצפת שבניהולו, לא היו קשורים כלל ועיקר ליוזמה של נטילת הכספים מאותה ועדה. אבל הרבי השיב לו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הורדת הנשיאות כוללת גם את המוסדות בצפת. ללמדך כי אף מוסד לא יכול היה להימלט: כל סניפי ת.ד. 46 נכנסו תחת שבט הגזירה."--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:58, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 13:58, 12 בינואר 2025 (IST)
:::[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] שתיקה כהודאה?--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 19:25, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה 19:25, 13 בינואר 2025 (IST)

== לימודי חול ==

{{א|מענדל סופר}} מדוע הורדת את הפסקה בנוגע ללימודי חול בישיבה? זה שגם בישיבות אחרות לא כתוב אינו רלוונטי למה כאן לא צריך להיות כתוב... --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] י"א בסיוון 22:25, 7 ביוני 2025 (IDT)
:לפני זמן מה פעל באתר אנונימי (נתנייתי, מן הסתם) שהוסיף שוב ושוב פסקה כעין זו לערכי שאר הישיבות, ושוחזר שוב ושוב ע"י משתמשי האתר שליט"א עד לחסימתו. מאחר שכן, מובן וגם פשוט שגם כאן פסקה זו מיותרת, לא אינציקלופדית ולא נצרכת (ולכן אינה מופיעה בערך בויקיקליפה והמכלול - ודווקא באתר המתיימר ליייצג את חב"ד, כן נכניס זאת?!..). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:41, 8 ביוני 2025 (IDT)
::קודם כל {{א|מענדל סופר}} הייתי שמח אם היית מתייג אותי בתשובתך, רק עכשיו שמתי לב שענית. ולגופו של עניין, אם יש כאן במה להתבייש בהחלט ישנו דיון האם הפסקה צריכה להיכתב או לא. אבל אם הנ"ל נעשה באישור הבית דין (?), מה יש כאן להתבייש?. לסיומם של דברים אכתוב את זה שוב, מה שיש במקומות אחרים אינו טיעון למה כאן צריך או לא צריך להיות אחרת. --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] י"ג בסיוון 21:38, 9 ביוני 2025 (IDT)
:::{{א|חיים כ}} צריך להתחשב בכך שחב"דפדיה נועדה גם (ואולי בעיקר) ל'חוצה', ובשל כך הפסקה הנ"ל אינה מוסיפה בשום צורה לכבוד ליובאוויטש, אף אם הדבר נעשה באישור הב"ד וכל רבני חב"ד. לגופו של עניין, אני בהחלט לא מבין מדוע פרט זה חשוב לערך - וכדמשמע מהתנהלות העורכים הנ"ל, ואם לדעת כת"ר יש צד שכן, אז אדרבא - המע"ה, ואשמח לשמוע נימוקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:42, 10 ביוני 2025 (IDT)
::::גם לי נראה שאין הצדקה להכניס לערך. בטח לא לאחר שהורידו מכל שאר הישיבות. בנוסף, לא כל מה שעושים כותבים. תסלחו לי על הדוגמאות אבל לא כותבים על עניינים רבים שמתנהלים מול משרדי ממשלה מאילוצים או ממחשבה שיש אילוצים, וגם לא על הנעשה בבית הכסא. בלי קשר, לא אתאפק מלהביע את רגשות הצער שאני חש מהנעשה והמתפתח בסוגית לימודי החול בתות"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה 00:56, 11 ביוני 2025 (IDT)
{{א|שיע.ק}} כדי להיות טכניי מחשב צריך ללמוד ליבה
:איפה רשום את זה?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:59, 17 ביוני 2025 (IDT)
ואנגלית

== אם הישיבות ==

בקשר לגרסאות האחרונות, [[משתמש:מענדל סופר]] תוכל אולי להחכימני מה פשרו של הביטוי? ראית פעם ביטוי שכזה על ישיבה מסויימת באנציקלופדיה? ("כך היתה הגרסה מאז ומעולם" אינה תשובה, ישנם ביטויים רבים לא אנציקלופדיים שכתובים כבר זמן רב).--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:22, ג' באב, ה'תשפ"ה 00:22, 28 ביולי 2025 (IDT)
:כן, לגבי וולוז'ין (אפי' בויקיקליפה). בברכה, {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}<span style="color: {{#בחר:שחור|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
כחול מלכותי=Royal Blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple}}
; font-family: {{#בחר:פרנקריהל|
אריאל=arial|
דוד=david|
נרקיסים=narkisim|
גוטמן סתם1=Guttman Stam1|
גוטמן סתם=Guttman Stam|
גוטמן טולדו=Guttman-Toledo|
גוטמן יד=Guttman yad|
גוטמן יד1=Guttman yad-brush|
גוטמן וילנא=Guttman vilna|
גוטמן רשי=Guttman rashi|
גוטמן חיים=Guttman Haim|
סתם1=Guttman Stam1|
סתם=Guttman Stam|
טולדו=Guttman-Toledo|
יד=Guttman yad|
יד1=Guttman yad-brush|
וילנא=Guttman vilna|
רשי=Guttman rashi|
פרנקרויאל=FrankRuehl|
#ברירת מחדל=פרנקריהל}};{{#תנאי:3|font-size: {{#בחר:3|1=0.85|2=1|3=1.15|4=1.3|5=1.5|6=1.8|7=2.1|8=2.4|9=2.7}}em;}}">[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:51, 28 ביולי 2025 (IDT)
::{{א|מענדל סופר}} זה נכתב באדר השנה וע"י [[משתמש:יוסף חיים|יוסף חיים]]. המשפט הזה ממש בלי קשר א. הוא לא נכון ב. לא אנציקלופדי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:57, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::למה (א. ב.)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:50, 28 ביולי 2025 (IDT)
::::{{א|מענדל סופר}} לגבי ב. ישיבת וולוזין: בהמכלול נכתב (לכאורה כ"ה בויקיקליפה, לא נכנסתי לשם) שמשום פעולתה באופן עצמאי בקהילה שימשה כאב טיפוס לישיבות ובשל כך מכונה "אם הישיבות". א"כ שם היא מכונה כך, שמעת פעם מישהו שמכנה כך את ישיבת תות"ל לוד? לגבי א. במה לוד זכאית לכינוי "אם הישיבות"? בשל היותה הישיבה הוותיקה? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:28, ו' באב, ה'תשפ"ה 23:28, 31 ביולי 2025 (IDT)
:::::א. שמעתי בהחלט פעמים רבות ביטוי זה. ב. כי היא הייתה 'אם', ראשית וסלילת דרך לישיבות חב"ד בארה"ק, כמובן בפשטות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:31, 31 ביולי 2025 (IDT)

== הוספת תמונת הדמיה של הזאל החדש ==

הזאל החדש עם ההרחבות וכו אוטוטו מוכן. נראה לי שכדאי עכ"פ לפחות לעלות את ההדמייה.

אין לי גישה לע"ע לעלות תמונות, אז מי שוותיק... [[משתמש:ארבעט|ארבעט]] - [[שיחת משתמש:ארבעט|שיחה]], 14:35, ט' באב, ה'תשפ"ה 14:35, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

תומכי תמימים לוד

2025-08-03T11:30:30Z

ארבעט: עדכון, עריכה

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים= 410
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]
{{מפנה|תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}
ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה "ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

[[קובץ:מבנה תות"ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]
בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבאן שבתימן בעיקר, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה ב[[כפר חב"ד]] אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

'''בשלב הראשון''' הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ"ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש"ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.
חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל"ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשל"ד]], שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.
במקביל נבנו ה'[[זאל]]' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל"ח]]. באותה שנה בכ' [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה<ref>סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].</ref>.

=== המשך השינויים במבני הישיבה ===
בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ"ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי"ם וחדרי ה[[משגיח|משגיחים]].

בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום.בסוף שנת [[תשפ"ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ"ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי"ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ"ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.

בתחילת ניסן [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ. זאל הישיבה עבר בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל וחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.

במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ"ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===
נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה 410 תמימים. נחשבת ל'אם הישיבות' של חב"ד בארץ הקודש.

===ארגונים בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה' ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.
*'''ועד די לעצטע שיחות''' - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש"א ותשנ"ב]], ולהחדרת ה'קאך' בענין ע"י מבצעים ומבחנים ועוד.
*'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים מידי יום שבת בשבתות הקיץ ובמוצאי שבת בשבתות החורף מ"[[רשימות הרבי|רשימות]]" של הרבי .
*'''מטה אגרות קודש''' מפרסם אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = ;הוועדה הרוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב שמואל גרשון ניסן מרוזוב - משגיח שיעור ג'

;הוועדה הגשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה

מזכיר הוועדה הגשמית - *הרב [[יצחק מאיר סוסובר]]
*הרב יהודה בן חיים
*הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
*הרב [[ג'ובאני]] - משיב ומשפיע
;שיעור א':

*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':

*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]
*הרב לוי גולדשמיד - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':

*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
}}

===צוות בעבר===
{{טורים
| תוכן = ====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[בנימין זאב סגל]]
====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]
* הרב [[ישראל תעיזי]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}
*[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]