https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A8%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T14:51:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502032דברי סופרים2021-10-27T18:05:44Z<p>ארי: יצירת דף עם התוכן "'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים ש..."</p>
<hr />
<div>'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.<br />
החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.<br />
הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".<br />
<br />
== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==<br />
"דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש ב[[תורה שבכתב]], ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו כי בפסוק הזה רמז הקב"ה שההלכה צריכה ליהות כך וכך, כדרך [[תורה שבעל פה|התושב"ע]].), דבר זה נקרא בשם "[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%90_(%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94) אסמכתא]" וגם הוא נקרא בשם "דברי סופרים". <br />
דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים":<br />
מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).<br />
דוגמא נוספת: הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. נכון אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, אך למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.<br />
<br />
<br />
== מקורות הביטוי: ==<br />
ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".''<br />
פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י).<br />
<br />
מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.<br />
פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) "ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</div>אריhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9C%22%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502024רל"א שערים2021-10-27T17:40:11Z<p>ארי: /* פירוש השימוש במילה "שער" */</p>
<hr />
<div>'''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]].<br />
<br />
ה"רל"א שערים" הינם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.<br />
<br />
ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X22) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)<br />
<br />
הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:<br />
*באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...<br />
*בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא:<br />
*באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...<br />
<br />
משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה'''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''.<br />
<br />
ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].<br />
<br />
==== פירוש השימוש במילה "שער" ====<br />
אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע! (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.<br />
<br />
=== מקור הרל"א שערים ===<br />
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב-[[בספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.<br />
<br />
== תפקידם של הרל"א שערים ==<br />
ההתייחסות העיקרית ואולי גם הראשונה לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]] שחיבר [[אדמו"ר הזקן]] ([[שער היחוד והאמונה|שעהיוה"א]] פרק א) ושם כתוב: "וז"ש [[האריז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]...".<br />
<br />
כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.<br />
<br />
וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אריhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9C%22%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502023רל"א שערים2021-10-27T17:39:23Z<p>ארי: /* פירוש השימוש במילה "שער" */</p>
<hr />
<div>'''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]].<br />
<br />
ה"רל"א שערים" הינם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.<br />
<br />
ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X22) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)<br />
<br />
הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:<br />
*באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...<br />
*בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא:<br />
*באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...<br />
*באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...<br />
<br />
משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה'''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''.<br />
<br />
ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].<br />
<br />
==== פירוש השימוש במילה "שער" ====<br />
אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!)! ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.<br />
<br />
=== מקור הרל"א שערים ===<br />
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב-[[בספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.<br />
<br />
== תפקידם של הרל"א שערים ==<br />
ההתייחסות העיקרית ואולי גם הראשונה לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]] שחיבר [[אדמו"ר הזקן]] ([[שער היחוד והאמונה|שעהיוה"א]] פרק א) ושם כתוב: "וז"ש [[האריז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]...".<br />
<br />
כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.<br />
<br />
וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אריhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9C%22%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=501903רל"א שערים2021-10-26T21:53:31Z<p>ארי: "רל"א שערים פנים ואחור" הינו מושג בקבלה המתייחס לחילופי אותיות בלשון הקודש.,, הוספת מקור</p>
<hr />
<div>'''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]].<br />
ה"רל"א שערים" הינם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש. <br />
ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X22) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)<br />
הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא: <br />
באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...<br />
באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...<br />
בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא: <br />
באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...<br />
באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...<br />
<br />
משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "'''פדיה'''" או "'''פדיון'''" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9_(%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA) שורש '''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''.<br />
ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב<br />
#הפניה [["מכון גל עיני"- השער לפנימיות התורה בראשות הרב יצחק גינזבורג]]<br />
, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].<br />
<br />
==== '''פירוש השימוש במילה "שער"''' ====<br />
אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) הקב"ה] לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!)! ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.<br />
<br />
=== '''מקור הרל"א שערים":''' ===<br />
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב-[[בספר יצירה]] (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]] ע"ה.) (פרק ב, משניות ז-ח) ושם כתוב: <br />
"כב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. <br />
כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים".<br />
ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.<br />
<br />
== תפקידם של ה"רל"א שערים" ==<br />
ההתייחסות העיקרית ואולי גם הראשונה לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]] שחיבר [[אדמו"ר הזקן]] ([[שער היחוד והאמונה|שעהיוה"א]] פרק א) ושם כתוב: "וז"ש [[האר"י ז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]..." <br />
כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה. וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.</div>ארי