https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%9C 2026-04-18T11:12:05Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=487757 2021-07-29T16:37:17Z

<p>ביסל: /* משפחתו */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:3b70a0d9d89bbd981619989472dc9aec.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום ג'ייקובסון]]<br /> הרב '''שלום ג'ייקובסון''' ([[ז' אדר]] [[תש&quot;ז]] - [[י&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;א]]) היה חבר מערכת '[[אוצר החסידים]]', מזכיר ה[[וועד להפצת שיחות]], ו[[משפיע]] בית-הכנסת &quot;אהבת משה&quot; שב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> במסגרת מבצע [[הדפסת התניא]] מונה מטעם ה[[וועד להפצת שיחות]] על הענקת מספרי מהדורות ה[[תניא]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד במחנה הפליטים [[פוקינג]] ב[[ז' אדר]] [[תש&quot;ז]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ולאמו מרת פריידא. אביו נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] על החזקת והפצת היהדות והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> לאחר שאביו נאסר ע&quot;י ה[[ק.ג.ב.]], נותר הרב שלום עם אחיו הבוגרים, (ר' [[גרשון בער יעקובסון|גרשון בער]] ובצלאל יעקובסון) ואמו. בשנות היו&quot;דים הם היגרו לטורונטו, קנדה.<br /> <br /> אחרי שאמו נפטרה, בשנת תשט&quot;ו, עבר לקראון הייטס, והתקשר לרבי בלב ונפש.<br /> <br /> החסיד המפורסם ר' [[בן ציון שם טוב]], שלקח על עצמו את משימת פרסום השיחות של הרבי, ביקש ממנו עזרה בעבודת ה[[וועד להפצת שיחות]]. מסירותו וזכרונו הטוב סייעו רבות לעבודת הקודש של הוועד.<br /> <br /> מאז, הוא המשיך להיות חבר בוועד ועמל על פרסום שיחותיו הק' של הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:הרב גייקובסון עובר אצל הרבי בדולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|עובר אצל הרבי בחלוקת קונטרסים]]<br /> <br /> התחתן בתשל&quot;ג בארץ הקודש עם רעייתו מרת פייגא בת ר' [[יחזקאל שפרינגר]], קודם נסיעתו קרא לו הרבי ונתן לו בקבוק משקה בכדי שימסרו ל[[זלמן שז&quot;ר]] ביום הולדתו. בקשר עם חתונתו שלח הרבי את מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] הרב [[זלמן חאנין]] לחתונה{{הערה|בספר [[חיים של ברכה]] עמוד 149.}} והציע שישלם בעצמו את הכרטיס&lt;ref&gt;דרוש מקור&lt;/ref&gt;<br /> <br /> הרבי גם ביקש מ[[הרב חודקוב]] לדאוג לכך שיארגנו לו מסיבת שבע-ברכות מיוחדת&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/132728 ראה כאן]&lt;/ref&gt;. הרב חודקוב דיבר עם הרב [[אפרים וולף]] שידאג לארגון השבע-ברכות, ואמר כי הרב יעקובסון &quot;הוא אדם שהקריב את חייו להפצת השיחות וכל מעייניו נתונים לזה&quot;&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/132728 ראה בידיעה על פטירתו]&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> כמו כן הגיה הרבי מספר שיחות מראש, שיהיו מוכנים לתקופת חתונתו.<br /> <br /> הרב יעקובסון היה אחראי על הפרוייקט העולמי של [[הדפסת התניא]]. כיהן כ[[משפיע]] של בית הכנסת אהבת משה ב[[קראון הייטס]]. במשך תקופות מסויימות אף היה משפיע ב[[אוהלי תורה]] ולימד גם ב[[מכון חנה]].הרב יעקובסון מסר שיעור קבוע בבית המדרש &quot;770 לפערץ&quot;, כאשר מחמת מצב בריאותו השיעור לפעמים נמסר בביתו הסמוך לבית המדרש הנ&quot;ל.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]], נמנה על המשפיעים שעודדו את הכרזת הקודש 'יחי'. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות לא חש בטוב, ונפטר ביום שלישי [[י&quot;ח מנחם אב]], [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב לוי יעקבסון - שליח הרבי בטורנטו קנדה<br /> *בתו, מרת פריידא אשת הרב שוסטרמאן, משלוחי הרבי<br /> *בנו, הרב סימון יעקבסון חתנו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)| בערל ליפסקר]] - משולחי הרבי פלורידה<br /> *בתו, מרת דובה אשת הרב אשר וועב - ראש הכולל מיטאון מנהטן<br /> *בתו, מרת חנה אשת הרב יצחק שטיינמעץ - מראשי ארגון למען אחי <br /> *בנו, הרב חיים משה<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל<br /> *בנו הת' שמואל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/rabbi-shalom-jacobson-74-ah/ גלריית תמונות מימי חייו]''' {{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יעקובסון, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F&diff=483502 2021-07-06T06:21:33Z

<p>ביסל: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ייצ זלצמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלצמן נואם בעצרת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|משיח בכיכר]] [[תשע&quot;ו]]]]<br /> הרב '''יוסף יצחק זלצמן''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא [[שליח]] הרבי ורב קהילת יוצאי רוסיה ב[[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בדושנבה שבטז'קסטן ב[[ל' שבט]] [[תשט&quot;ז]], להוריו ר' [[חיים דובער זלצמן|חיים דובער (בער'ל)]] וחיה אסתר זלצמן. הוריו התגוררו אז בעיירה זו למטרות פרנסה, אך בשנת [[תשי&quot;ז]] חזרו להתגורר בקהילה החב&quot;דית שהתלכדה ב[[סמרקנד]].<br /> <br /> בשנות ילדותו נמנע בהוראת הוריו מהליכה לבית הספר העממי, והתחנך בבית הוריו. כדי למנוע הלשנות של השכנים, לא יצא מפתח בית הוריו בכל שנות ילדותו, ואף נתנו לו שם לועזי &quot;סיבעריס&quot; (כלומר יוסף בנו של בערל).<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] הגיעו מספר תמימים מטשקנט והקימו בעיר סניף חשאי של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] קיבלה משפחתו היתרי יציאה מברית המועצות, ובי&quot;ד מנחם אב הגיעו לארץ הקודש, ועם פתיחת שנת הלימודים נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> לקראת חודש החגים נסע עם אביו לחצרות קודשנו, וזכה יחד עם שאר הקבוצה של העולים מרוסיה לקירובים נדירים מהרבי, וביניהם, לעמוד על בימת [[הרבי]] בשעת ה[[תקיעות]].<br /> <br /> [[קובץ:יוסף יצחק זלצמן מבצעים.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק זלצמן ב[[מבצעים|מבצע]] תפילין ליד [[טנק המבצעים]] ב[[טורונטו]]]]<br /> <br /> לאחר חודש החגים נשאר בהסכמת הרבי ללמוד בישיבות תומכי תמימים הסמוכות לחצר הרבי, בתחילה בסניף הישיבה ב[[מוריסטון]], ולאחר מכן ב[[קראון הייטס]], ונותר ללמוד בחצר הרבי עד לחתונתו בשנת [[תש&quot;מ]] עם מרת חיענא בתו של הרב [[אלעזר ליפש]] מ[[כפר חב&quot;ד]], אז נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br /> <br /> במקביל ללימודיו בכולל החל להתעניין בהוראת הרבי בהצעות שונות ל[[שליחות]], ולאחר שדיווח לרבי על הצעתו של הרב [[זלמן אהרן גרוסבוים]] וקבלת הסכמת הרבי שהעדיף הצעה זו על פני הצעת שליחות בפלורידה, זכה לצאת בשליחות הרבי ב[[זאת חנוכה]] של שנת [[תשמ&quot;א]] ל[[טורונטו]] שב[[קנדה]], על מנת לפעול עם קהילת יוצאי רוסיה המקומית.<br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילות פעל כסניף תחת [[בית חב&quot;ד]] המרכזי בעיר, אך עם התפתחות הפעילות רכש בשנת [[תשמ&quot;ו]] שטח עבור הבית חב&quot;ד, וב[[י&quot;ט מנחם אב]] [[תשמ&quot;ז]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> עם נפילת [[מסך הברזל]], התיישבו אלפי יהודים יוצאי רוסיה בטורונטו ופרבריה, ומספרם הגיע לכ-50,000. הפעילות של בית חב&quot;ד ליוצאי רוסיה התפתחה אף היא בהתאם, ועם השנים נפתחו כ-12 סניפים בהם פועלים [[שלוחים]] המיועדים לקהילת יוצאי רוסיה בלבד.<br /> <br /> הפעילות מרוכזת כיום תחת מוסד jewish Russian community center המכונה JRCC ומפעילה כשמונה סניפים שונים ברחבי טורונטו, כשהאחרון שבהם נפתח לראש השנה ה'תש&quot;פ.<br /> <br /> לרב זלצמן קשרים קרובים עם פקידי ממשל ואנשי עסקים מהעשירון העליון.<br /> <br /> הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, חנה אשת הרב חיים אריה לייב הילדסהיים<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל זלצמן (חתן הרב [[ראובן מטוסוב]])<br /> * בנו, הרב שניאור זלמן זלצמן (חתן הרב [[ראובן מטוסוב]])<br /> * בנו, הרב אברהם זלצמן (חתן הרב [[שניאור זלמן ליבעראוו]], קראון הייטס)<br /> * בתו, ברכה אשת הרב ברוך יהודה סג&quot;ל לנדא<br /> * בתו, פייגא אשת הרב מנחם מענדל דוב יוזביץ<br /> * בנו, הרב יהודה זלצמן (חתן הרב [[שלום מרדכי רובשקין]])<br /> * בנו, הרב לוי זלצמן (חתן הרב [[שמעון רייטשיק]])<br /> * בתו, מושקא אשת הרב לוי יוסף יצחק הכהן בלוי<br /> * בנו, הרב ישראל אריה ליב זלצמן (חתן הרב [[ניסן דוד דובאוו]])<br /> * בתו, רחל אשת הרב אברהם מרדכי יוזביץ<br /> * בנו, מאיר שלמה זלצמן<br /> * בנו, שמואל זלצמן<br /> * בתו, בת שבע זלצמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf השליחות בטורונטו]''' - לקט מענות קודש בקשר עם השליחות בעיר, בתוך תשורה מנישואי בתם<br /> *'''[https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9hbmNob3IuZm0vcy81NTI4MjU4MC9wb2RjYXN0L3Jzcw?ep=14 ימי נעוריו]''' - ראיון אודיו ע&quot;י אחיין שלו ר' דוד קייטאק ב&quot;פאדקאסט&quot;<br /> *'''פנים בפנים''', בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע&quot;ו עמוד 84]<br /> <br /> {{מיון רגיל:זלצמן, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלצמן]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> <br /> '''</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=480652 2021-06-16T02:47:44Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל)]]<br /> הרב '''מנחם מענדל אהרונוב''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ח]]) הינו [[סופר סת&quot;ם]] חסיד חב&quot;ד, התגורר בעיר טורונטו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר' מנחם מענדל אהרונוב נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[יהושע זעליק אהרונוב|יהושע זעליק]] ולאימו מרת חוה אהרונוב.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם גם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר|סופרות סת&quot;ם]] ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז הינו מתעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד]] תשב&quot;ר בביתו כפי הנהוג ברוסיה, ללא כיתות מסודרות, אלא תלמידים מכל הגילאים ביחד עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> הרב אהרונוב גם שימש כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, ועד היום הינו מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> היה משמש גם כסופר סת&quot;ם וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בה' תמוז ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, מרת בריינה לאגנזאם, [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - טורונטו<br /> * בנו, ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, ר' יהושע זעליק אהרונוב - משפיע בפלורידה<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - שיקגו<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' שמואל נוטיק - שיקגו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=480651 2021-06-16T02:47:23Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל)]]<br /> הרב '''מנחם מענדל אהרונוב''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ח]]) הינו [[סופר סת&quot;ם]] חסיד חב&quot;ד, התגורר בעיר טורונטו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר' מנחם מענדל אהרונוב נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[יהושע זעליק אהרונוב|יהושע זעליק]] ולאימו מרת חוה אהרונוב.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם גם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר|סופרות סת&quot;ם]] ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז הינו מתעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד]] תשב&quot;ר בביתו כפי הנהוג ברוסיה, ללא כיתות מסודרות, אלא תלמידים מכל הגילאים ביחד עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> הרב אהרונוב גם שימש כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, ועד היום הינו מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> היה משמש גם כסופר סת&quot;ם וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}}}}.<br /> נפטר בשיבה טובה בה' תמוז ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, מרת בריינה לאגנזאם, [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - טורונטו<br /> * בנו, ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, ר' יהושע זעליק אהרונוב - משפיע בפלורידה<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - שיקגו<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' שמואל נוטיק - שיקגו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=480649 2021-06-16T02:46:51Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל)]]<br /> הרב '''מנחם מענדל אהרונוב''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ח]]) הינו [[סופר סת&quot;ם]] חסיד חב&quot;ד, המתגורר בעיר טורונטו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> ר' מנחם מענדל אהרונוב נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[יהושע זעליק אהרונוב|יהושע זעליק]] ולאימו מרת חוה אהרונוב.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם גם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר|סופרות סת&quot;ם]] ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז הינו מתעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד]] תשב&quot;ר בביתו כפי הנהוג ברוסיה, ללא כיתות מסודרות, אלא תלמידים מכל הגילאים ביחד עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> הרב אהרונוב גם שימש כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, ועד היום הינו מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> היה משמש גם כסופר סת&quot;ם וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}}}}.<br /> נפטר בשיבה טובה בה' תמוז ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, מרת בריינה לאגנזאם, [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - טורונטו<br /> * בנו, ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, ר' יהושע זעליק אהרונוב - משפיע בפלורידה<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - שיקגו<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' שמואל נוטיק - שיקגו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=464660 2021-03-09T09:35:17Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>{{מפנה|יוסף גולדשטיין|מנהל סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|יוסף גולדשטיין (חמעלניק)}}<br /> [[קובץ:יוסל גולדשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב גולדשטיין מנחה את ה[[פאראד]] מול [[770]]]]<br /> ר' '''יוסף גולדשטיין''' ([[כ&quot;ד אייר]] ה'[[תרפ&quot;ז]] - [[כ&quot;ה אדר]] ה'[[תשע&quot;ג]]), תלמיד [[תומכי תמימים]], [[שליח]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] וממייסדי [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יוסי גולדשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב גולדשטיין (מימין) עומד ליד הרבי בפאראד בשנת [[תשכ&quot;ז]]]]<br /> ר' יוסף נולד בעיר פרובודנס (רוד איילנד, [[ארצות הברית]]) לאביו ר' משה יהודה ולאמו מרת חיה מלכה. אביו כונה בעיר 'דער שומר שבת' (שומר השבת), שכן היה כמעט היחיד שהקפיד על [[שבת|שמירת השבת]] בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]], כשהיה בן שלוש, עברה משפחתו ל[[בורו פארק]] בשל הקושי לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] בפרובודנס.<br /> <br /> כשגדל נכנס ל[[ישיבה|ישיבת]] תורת אמת ב[[בורו פארק]] שהייתה תחת ניהולו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. בישיבה הכיר את ר' [[שמואל זלמנוב]] שלימד בישיבה, ור' יוסף נקשר אליו בכל ליבו. כשהתמנה ר' שמואל להיות [[מזכיר]] בישיבת [[תומכי תמימים]] שפתח [[הרבי הריי&quot;צ]], עזב את 'תורת אמת'. כשנודע לר' יוסף שר' שמואל עזב את הישיבה, החל לחפש אחריו, אז שמע לראשונה על ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> את ר' שמואל החליף ר' [[יצחק דובער אושפאל]], חסיד חב&quot;ד גם הוא, וגם אליו נקשר ר' יוסף. הוא התחיל ללמוד עם ר' יצחק [[מאמרים]] בביתו, והתחיל להכיר את [[חסידות חב&quot;ד]]. אחרי מספר חודשים, בשנת ה'[[תש&quot;ב]], עבר ללמוד ב'תומכי תמימים'.<br /> <br /> ===בישיבת תומכי תמימים===<br /> כשהגיע ר' יוסף ל-770 נערכה במקום הגרלה על לימוד [[משניות בעל פה]]{{הערה|ההגרלה נערכה על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ללמוד [[משניות]] בעל פה כדי [[טיהור האוויר|לטהר את האוויר]]. בשביל לעודד את הלימוד הייתה נערכת הגרלה בה נוכח הרבי הריי&quot;צ.}}. שם פגש את ר' שמואל זלמנוב, מלמדו לשעבר, והלה לקחו לר' [[אליהו סימפסון]], מזכירו של הרבי הריי&quot;צ, ורשם אותו לישיבה.<br /> <br /> הוריו התנגדו ללימודו בישיבת תומכי תמימים בשל הנסיעה הארוכה שהיה צריך לעשות כל יום מ[[בורו פארק]] ל[[קראון הייטס]]. את הסכמתם של הוריו קיבל רק אחרי שהבטיח שילמד בישיבה בתנאי פנימיה (דבר שלא היה קיים אז). ב[[השגחה פרטית]] כשהגיע ל-770 ניגש אליו ר' [[בערל חסקינד]], וביקש ממנו לישון כל לילה ב-770, כדי לשמור על הבניין. ר' יוסף הסכים וקיבל חדר בקומה הראשונה{{הערה|החדר בו לימים נקבע משרדו של ר' [[דוד רסקין]]}}.<br /> <br /> זכה לגילויים נדירים מהרבי הריי&quot;צ בעת היותו תלמיד תומכי תמימים{{הערה|מסופר בהרחבה בגיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מספר 873}}<br /> <br /> במוצאי [[שבת]], [[ה' אלול]] ה'[[תש&quot;ו]] נשא לאשה את מרת חנה. [[הרבי הריי&quot;צ]] היה מעורב בפרטי השידוך, ואף שיגר מכתב למשפחה המיועדת בה המליץ מאוד על השידוך. [[הרבי הריי&quot;צ]] התבטא עליו במכתב {{ציטוטון|אחד מתלמידנו הנעלים}}. [[חתונה|חתונתו]] התקיימה בוויליאמסבורג, וזכה שהרבי יהיה ה'מסדר קידושין'.<br /> <br /> ==עם הרבי==<br /> בהיות ר' יוסף בן בית ב-770, מינתה אותו [[הרבנית נחמה דינה]] להעביר את האוכל ממטבחה לביתו של [[הרבי]]{{הערה|באותם שנים התגורר הרבי בפינת הרחובות פרזידנט וניו יורק}}. בדרך זו נוצרה קירבה מיוחדת עם הרבי. <br /> <br /> לאחר שהגיע הרבי ל[[ארצות הברית]], בשנת ה'[[תש&quot;א]], עסק הרבי בהפצת ה'טאקס אנד טיילס' (ה'[[שיחות לנוער]]' באנגלית). העבודה הייתה רבה, ור' יוסף היה לעוזרו האישי של הרבי. במהלך העבודה הגיה הרבי מספר פעמים גיליונות קונטרסים של [[הרבי הרש&quot;ב]] טרם הוצאתם לאור. ר' יוסף קיבל לבקשתו כמה מגיליונות ההגהה של הרבי.<br /> <br /> באחת השבתות התבקש ר' יוסף לחזור על [[מאמר חסידות]] בזמן &quot;[[רעווא דרעווין]]&quot;. אחרי שסיים סיפר לו ר' שלום בער אייכהורן שבעת חזרת המאמר נכנס הרבי לחדר, ומיד יצא, והקשיב מאחורי הדלת הסגורה משך כל זמן חזרת המאמר.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> ר' יוסף היה מהמייסדים של [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] והכינוסים ב[[חנוכה]] ועוד. משך כל השנים, גם לאחר שניהול הכינוסים עבר לידיים צעירות יותר היה ר' יוסף פותח את הכינוסים ואחר כך מעביר את ההנחיה לר' [[יעקב הכט]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;ה]] נסע לסייע בפתיחת ישיבה בראצ'סטר, ולאחר מכן לפרובודנס יחד עם ר' [[יצחק דוד גרונר]].<br /> <br /> לאחר עלות הרבי על כס הנשיאות, עברו ר' יוסף ומשפחתו ל[[ניו הייבן]] ב[[שליחות]] הרבי בישיבת [[אחי תמימים ניו הייוון|אחי תמימים]]. כשהילד הגדול הגיע לגיל ישיבה שאלו את הרבי האם אפשר לחזור לניו יורק, כיוון שלא הייתה עבורו מסגרת מתאימה. הרבי אישר, ובקיץ ה[[תשי&quot;ג]] עזבו את ניו הייבן. ר' יוסף התחיל לעבוד כמורה בישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, קיבל ר' יוסף הצעה לנהל את בית הספר &quot;[[בית יעקב]]&quot; באיסט-סייד (מנהטן). ר' יוסף התמנה למנהל חינוכי. לאחר מספר שנים ביקשו ממנו לנהל את &quot;בית יעקב&quot; בבורו פארק, ור' יוסף נכנס ל[[יחידות]] ושאל את הרבי. הרבי אישר את ההצעה.<br /> <br /> במשך השנים היה מוציא קלטות עם סיפורי חסידים לילדים, שזכו להצלחה רבה וקירב דרכם עשרות משפחות ליהדות. סך הכול יצאו 14 קלטות ובהם 50 סיפורים.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשמ&quot;ב]], כשפתח ארגון &quot;[[צבאות השם]]&quot; תוכנית רדיו, הנחה ר' יוסף תוכנית שבועית עד לשנת ה'[[תשמ&quot;ג]]. <br /> <br /> בעקבות הוראה של הרבי, מסר שיעור ב[[תניא]] בשפה האנגלית, ב[[מכון חנה]]. השיעורים הוקלטו ור' יוסף היה שולח את הקלטות לרבי.<br /> <br /> בשנים האחרונות התגורר ב[[קליפורניה]]. נפטר ביום חמישי, [[כ&quot;ה אדר]] ה'[[תשע&quot;ג]], ונטמן ב[[בית העלמין]] 'מונטיפיורי' שבקווינס, [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' [[דוד גולדשטיין]] - [[צפת]]<br /> <br /> ;בניו:<br /> * אהרון - [[מישיגן]].<br /> * שלום דובער - [[קראון הייטס]].<br /> * יצחק - מדריד, [[ספרד]].<br /> *חיים לוי - [[קראון הייטס]].<br /> * מענדל - [[קראון הייטס]].<br /> * ישראל - [[קליפורניה]].<br /> * זלמן - מונסי, [[ניו יורק]].<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> * טובי אשת הרב דוד לידר - סידני, [[אוסטרליה]].<br /> * שטענא אולמן - סידני, [[אוסטרליה]].<br /> * לאה פרל - [[קליפורניה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גיליון 873<br /> *'''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/10-30-15.pdf זכרונותי הראשונים מהרבי]''' ראיון וידאו משוכתב במסגרת פרוייקט 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ג]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=462576 2021-03-01T12:20:11Z

<p>ביסל: /* קישורים חיצוניים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf &quot;א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן&quot;]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=460536 2021-02-22T07:40:13Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F&diff=455358 2021-02-09T04:14:14Z

<p>ביסל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום שצולם עם ספר התורה שהובא בשליחותו של הרבי ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], הרב [[יעקב יהודה מאייעסקי]], ?, הרב זלצמן]]<br /> הרב '''אברהם זלצמן''' ([[א' חשון]] [[תר&quot;ס]]-[[י&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] שימש כראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], הרב זלצמן, ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר&quot;ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ולאמו מרת שיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.<br /> <br /> בעקבות השפעתו של ה[[שד&quot;ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד בשיל אחת עשרה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ&quot;ה]] עם אחותו הצעירה של ה[[משפיע]] ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[מינסק]], וכאשר שאלו את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על השידוך, התבטא עליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי&quot;! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].<br /> <br /> לאחר חתונתו נודע לו על [[עיירה]] ב[[סיביר]] שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו [[ברוך דוכמן]], ובדרכו ל[[עיירה]] צ'רפובץ נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב [[שמעון לזרוב]] והן מהרב קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר{{הערה|אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.}}, וכן בירך אותו לזרע של קיימא.<br /> <br /> בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש&quot;א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים ל[[רוסיה]] ב[[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ&quot;ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה.<br /> <br /> עם הקמתה של [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה של כמנהל ה[[כולל אברכים]].<br /> <br /> בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהייתה ניצולת [[שואה]] שימשה עד לחתונה כבלנית במקווה טהרה בלוד.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב&quot;ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.<br /> <br /> על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל מצבו נחרת הכיתוב: &quot;פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש&quot;, על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[סמרקנד]] - מחתרת שהשפיעה למרחקים''' - עמודים 120-162, מאת בנו ר' הלל זלצמן<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת פרומה שרה, רעיית ר' [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *בנו, ר' [[בערל זלצמן]]<br /> *בנו, ר' [[הלל זלצמן]] - יו&quot;ר [[חמ&quot;ה]] בארצות הברית<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זלצמן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחרקוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלצמן]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F&diff=455357 2021-02-09T04:13:39Z

<p>ביסל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום שצולם עם ספר התורה שהובא בשליחותו של הרבי ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], הרב [[יעקב יהודה מאייעסקי]],?, הרב זלצמן]]<br /> הרב '''אברהם זלצמן''' ([[א' חשון]] [[תר&quot;ס]]-[[י&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] שימש כראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], הרב זלצמן, ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר&quot;ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ולאמו מרת שיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.<br /> <br /> בעקבות השפעתו של ה[[שד&quot;ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד בשיל אחת עשרה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ&quot;ה]] עם אחותו הצעירה של ה[[משפיע]] ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[מינסק]], וכאשר שאלו את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על השידוך, התבטא עליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי&quot;! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].<br /> <br /> לאחר חתונתו נודע לו על [[עיירה]] ב[[סיביר]] שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו [[ברוך דוכמן]], ובדרכו ל[[עיירה]] צ'רפובץ נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב [[שמעון לזרוב]] והן מהרב קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר{{הערה|אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.}}, וכן בירך אותו לזרע של קיימא.<br /> <br /> בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש&quot;א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים ל[[רוסיה]] ב[[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ&quot;ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה.<br /> <br /> עם הקמתה של [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה של כמנהל ה[[כולל אברכים]].<br /> <br /> בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהייתה ניצולת [[שואה]] שימשה עד לחתונה כבלנית במקווה טהרה בלוד.<br /> <br /> במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב&quot;ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.<br /> <br /> על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל מצבו נחרת הכיתוב: &quot;פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש&quot;, על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[סמרקנד]] - מחתרת שהשפיעה למרחקים''' - עמודים 120-162, מאת בנו ר' הלל זלצמן<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת פרומה שרה, רעיית ר' [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *בנו, ר' [[בערל זלצמן]]<br /> *בנו, ר' [[הלל זלצמן]] - יו&quot;ר [[חמ&quot;ה]] בארצות הברית<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זלצמן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחרקוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלצמן]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=454608 2021-02-08T02:09:06Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=454607 2021-02-08T01:52:03Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=454606 2021-02-08T01:50:12Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=453507 2021-02-05T02:58:36Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]] בשנותיו האחרונות, והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=453506 2021-02-05T02:58:05Z

<p>ביסל: הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]]בשנותיו האחרונות, והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=449890 2021-01-28T01:18:09Z

<p>ביסל: /* סיום כתיבת הספר תורה */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]<br /> <br /> '''ספר תורה של משיח''' הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש&quot;ל]].<br /> <br /> על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ&quot;ג תשרי תש&quot;ב]]. וזו לשונו הקדושה: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, זכיתי להודות להשי&quot;ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - &quot;קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם&quot;}}.<br /> <br /> == השתלשלות העניינים ==<br /> תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש&quot;ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה. <br /> <br /> באגרת מיום ב' [[אייר]] תש&quot;ב כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן}}.<br /> ובהמשך האגרת:<br /> {{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק מוהר&quot;ש]] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.<br /> <br /> ואכן בב' [[אייר]] החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:<br /> {{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.<br /> <br /> ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:<br /> {{ציטוטון|אדות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה&quot;ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] [[תש&quot;ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:<br /> {{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים}}.<br /> <br /> ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר), היה על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;[[מרכז לעניני חינוך]]&quot; וקופת &quot;[[מחנה ישראל]]&quot;.<br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ועד מיוחד מונה על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.<br /> <br /> == סיום כתיבת הספר תורה ==<br /> לקראת [[יו&quot;ד שבט תש&quot;ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב&quot;ד]] ב[[כפר חב&quot;ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש&quot;ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס&quot;ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:<br /> &quot;מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש&quot;שמשון נקרא על שמו של הקב&quot;ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים&quot;, ודווקא כמו ש[[הקב&quot;ה]] הוא שמש ללא המגן): &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו&quot;ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], ט' שבט [[תש&quot;ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות בהשתתפות הרבי]]. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב&quot;ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי &quot;למנצח יענך&quot; על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.<br /> <br /> לאחר אמירת פסוקי &quot;אתה הראת&quot;, [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] &quot;[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]&quot;, הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה&quot;כתר&quot; נעשתה על ידי הרבי. לאחר נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת &quot;שהחיינו&quot; בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, ושיחה קצרה.<br /> <br /> ==התעוררות מיוחדת==<br /> [[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]<br /> <br /> הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר המלך המשיח שליט&quot;א<br /> <br /> מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים&quot;.}}<br /> <br /> על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש&quot;ל<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52452 תמונות מאירוע הכנסת ספר התורה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מאירוע הכנסת ספר התורה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38161 [[הסטייפלר]] רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf הספר השמיימי]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע&quot;ז<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]], '''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf ספר תורה לסיום הגלות]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] - ניסן תש&quot;פ<br /> *'''[70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח]''', בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8%20%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8%20WA.pdf מענות הרבי לסופר הרב מאטלין בנוגע לימי קריאת התורה בהם מוציאים את הספר]''', [[תשורה]] מחתונת לאזאר, תש&quot;פ<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=449729 2021-01-27T02:14:06Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=449630 2021-01-26T23:10:19Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=449629 2021-01-26T23:09:30Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]] אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=449628 2021-01-26T23:07:04Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר[[ פינסק]] אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=449623 2021-01-26T22:51:56Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר פינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=443654 2021-01-04T04:35:14Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] <br /> הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע&quot;ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהי' מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot; וממקושרי אדמו&quot;רי בית רוזין, וש&quot;וב בעיר רימונוב שבגליציה.<br /> <br /> מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבה של נובהרדק בפינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.<br /> <br /> כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.<br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.<br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש&quot;ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; על פי קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.<br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יו&quot;ד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את סידורה של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.<br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל על ידי המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.<br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.<br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י&quot;ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.<br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי<br /> * בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס<br /> * בנו, ר' יוסף - ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323465 2019-08-12T05:31:42Z

<p>ביסל: /* נישואים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה, יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, בפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. בשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]], עשירי באדר ראשון ה'[[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323464 2019-08-12T05:24:50Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */ תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה, יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, בפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. בשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323365 2019-08-07T22:20:40Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, בפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. בשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323364 2019-08-07T22:19:55Z

<p>ביסל: /* נישואים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, בפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. בשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט <br /> * הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=323300 2019-08-02T21:31:58Z

<p>ביסל: /* קורות חייו */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:הרב סימפסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחתונת הרב סימפסון]]<br /> [[תמונה:סימפסון.jpg|left|thumb|250px|הרב סימפסון]]<br /> הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' ([[כ&quot;ט תמוז]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] העולמית ו[[מחנה ישראל]] ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> == קורות חייו ==<br /> הרב סימפסון נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]]. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת ושליחת מכתבי הרבי ובניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]]. בד בבד, מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].<br /> <br /> זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו.<br /> <br /> במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב&quot;ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש&quot;ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בהוראת הרבי, מונה כנציג המל&quot;ח בועד הבנין של הרחבת 770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש&quot;נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה. <br /> <br /> עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ&quot;ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. כתוצאה מכך הפך הוא למנהל המרכז. במסגרת זו, אירגן מידי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים.<br /> <br /> נפטר ביום הולדתו ה-90 ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשע&quot;ט]], ונטמן בצמוד לאוהל הק'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].<br /> *בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.<br /> *חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26089 ראיון בלעדי עם הרב סימפסון מתוך בית משיח]<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל&quot;ח]]|שנה=מ[[תשנ&quot;ט]]}}<br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323192 2019-07-30T05:16:01Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323191 2019-07-30T05:14:50Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים <br /> להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שמה יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323189 2019-07-30T04:49:32Z

<p>ביסל: /* נישואים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=323188 2019-07-30T04:48:34Z

<p>ביסל: /* נישואים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322664 2019-07-08T06:42:20Z

<p>ביסל: /* נישואים */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש&quot;ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322662 2019-07-08T06:40:13Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר' [[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל במניין האברכים ובבית הכנסת חברה ש&quot;ס שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322661 2019-07-08T03:48:07Z

<p>ביסל: /* נישואים */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל במניין האברכים ובבית הכנסת חברה ש&quot;ס שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון [[תשע&quot;ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322660 2019-07-08T03:47:09Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]]) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל במניין האברכים ובבית הכנסת חברה ש&quot;ס שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322659 2019-07-08T03:45:23Z

<p>ביסל: /* נישואים */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]] ) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל במניין האברכים ובבית הכנסת חברה ש&quot;ס שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה [[תצווה]] י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322658 2019-07-08T03:42:10Z

<p>ביסל: /* נישואים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]] ) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובערך בשנת תש&quot;ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל במניין האברכים ובבית הכנסת חברה ש&quot;ס שברחוב מונטגומרי. <br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ערש&quot;ק פ' ואתה תצווה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322657 2019-07-08T03:31:18Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע&quot;ט - י' אדר ראשון [[ה'תשע&quot;ט]] ) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322656 2019-07-08T03:29:05Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', ([[ז' טבת]] [[ה'תרע&quot;ט]] -[[י' אדר ראשון]] [[ה'תשע&quot;ט]] ) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322601 2019-07-03T22:06:50Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322600 2019-07-03T22:01:36Z

<p>ביסל: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> <br /> משהגיע הרב לנדא לישיבת תו&quot;ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' משה אלי' גערליצקי, ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא&quot;ח. <br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322599 2019-07-03T21:42:30Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322598 2019-07-03T21:41:33Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח של מ[[משפיע]] של ישיבת תו&quot;ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322597 2019-07-03T21:37:18Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''', (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח&quot;י תמוז של ה[[משפיע]] דישיבת תו&quot;ת ווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=322525 2019-06-28T03:16:37Z

<p>ביסל: /* בצעירותו */תיקנתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג&quot;ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע&quot;ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע&quot;ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב&quot;ד - בן מאה שנים בפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===בצעירותו===<br /> נולד בעיר צאנז בשנת תרע&quot;ט (1918) לאביו הרב יהודה סג&quot;ל לנדא שהנו מגזע בעל ה&quot;[[נודע ביהודה]]&quot;, חסיד של אדמו&quot;רי רוזין, וש&quot;וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת&quot;ש החליט לכתוב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי&quot;ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי&quot;ג אגרת ד' תשס&quot;ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח&quot;י תמוז של ה[[משפיע]] דישיבת תו&quot;ת ווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבי&quot;ב תמוז הגיע מר אברהם צבי &quot;על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו&quot;ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור &quot;וועלוועל לאד'זער&quot; [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... <br /> <br /> בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו&quot;ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את &quot;איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות&quot;, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. <br /> <br /> כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש&quot;א מודה לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב&quot;אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה&quot;.<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]<br /> במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע&quot;ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).<br /> [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]<br /> בשנת תש&quot;ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע&quot;י הנאצים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. <br /> <br /> באותה תקופה גרו הרבה מאנ&quot;ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש&quot;ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] .<br /> <br /> ===נישואים===<br /> ביום הבהיר כ' כסלו תש&quot;ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו &quot;יע פאסטן&quot; (כן להתענות), עם חיוך.<br /> <br /> בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ&quot;ש}} אודות תוכן שמו &quot;אברהם צבי&quot; עפ&quot;י קבלה.<br /> <br /> אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ&quot;י הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. <br /> <br /> [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]<br /> בתחילת שנות ה'יוד' (תשי&quot;ב - תשי&quot;ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית &quot;חנה שניאורסאהן&quot;. כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה&quot;ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.<br /> <br /> הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע&quot;ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. <br /> <br /> באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון &quot;שמועסן מיט קינדער און יוגנט&quot; שי&quot;ל ע&quot;י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. <br /> <br /> הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית הכנסת החב&quot;די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770.<br /> <br /> מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : &quot; מען דארף אליין פארשטיין&quot; (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי&quot;צ בלי בעי', וביחידות שלאח&quot;ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. <br /> <br /> במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ&quot;ק אד&quot;ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י&quot;ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש&quot;ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: &quot;א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש&quot;ס?!&quot;(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש&quot;ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה. <br /> <br /> במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.<br /> <br /> אחר ג' תמוז תשנ&quot;ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח. <br /> <br /> בערך בשנת תש&quot;ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע&quot;ט כשהוא בן מאה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי<br /> * בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס<br /> * בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי<br /> * בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ&quot;ד אדר א' ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&diff=321060 2019-05-17T14:14:41Z

<p>ביסל: הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלוחים קנדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוסבאום עומד לימינו של ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] וראש ממשלת קנדה מר סטיבן הרפר יחד עם שנים עשר מבכירי השלוחים בקנדה שליוו את מר הרפר בביקורו בישראל]]<br /> הרב '''זלמן אהרן גרוסבאום (גרוסבוים''', יליד שנת [[תש&quot;י]], 1949''')''' הוא שליח הרבי ל[[קנדה]], וחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] פועלים תחתיו כחמישים שלוחים ברחבי פרובינצית אונטריו, כאשר הוא עצמו פועל בעיר הבירה [[טורונטו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תש&quot;י]] בעיר לינץ שבאוסטריה (בירת אוסטריה עילית הממוקמת על גדות נהר הדנובה) לאביו הרב [[דובער גרוסבוים]] ואמו יאשא ליבא, והתגורר במחנה עקורים סמוך. בגיל שלוש היגרה משפחתו לניו ג'רזי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם גם הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, נשלח בשנת [[תשל&quot;ד]] על ידי הרבי לטורונטו שבקנדה, שם החל לעבוד ביחד עם השליח הוותיק ורב הקהילה, הרב [[דוד שוחט]] שיחי',להפריח את השממה היהודית בעזרתם של מספר משפחות חב&quot;דיות שהצטרפו לעזור, ובראשם הרב יוסף גנזבורג שהתמנה כמנהל המוסדות החינוכיים שהוקמו על ידי הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> עם התפתחות הפעילות החב&quot;דית בעיר, והתמסדות השיעורים והמוסדות בהנהלת הרב גרוסבאום והשלוחים שתחתיו, נוצר צורך ממשי להקים קומפלקס חב&quot;די שיאחד תחת קורת גג אחת את הפעילות ויפתח אפיקים חדשים לפעילויות נוספות במקום מרווח שיותאם במיוחד לצרכים של מרכז חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הושלמה בנייתו של המרכז הקהילתי, ובאותה תקופה נקרא הרב משה שפלטר להצטרף לצוות השלוחים ולנהל את המרכז החב&quot;די החדש.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] התמנה כחבר ועד הפועל של ה[[מרכז לעניני חינוך]] לצידם של הרב [[משה קוטלרסקי]] והרב [[חיים יהודה קרינסקי]]{{הערה|עד שנת [[תש&quot;ע]] היו חברים בהנהלת ועד הפועל גם הרבנים [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] השיק בית חב&quot;ד שבהנהלתו ארגון בשם &quot;מעגל הידידות&quot; הפועל להעשרת היהדות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים באמצעות מפגשים על בסיס קבוע עם חונכים צמודים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] רכש מתחם ענק בדרום המדינה עבור מחנה הקיץ 'קעמפ גן ישראל' בעלות של שלושה מליוני דולר, בצירוף השעה נוספת של שני מליון על מנת להכשירו עבור איכלוס הילדים והתאמתו לצרכי המחנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65969 קעמפ חב&quot;די חדש ייפתח בקנדה] {{אינפו}} ט' טבת [[תשע&quot;ב]] (04.01.2012)}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הצטרף בראש משלחת של שנים עשר מבכירי השלוחים בקנדה למסעו של ראש הממשלה סטיבן הרפר, וליוו אותו במשך ארבעה ימים בביקורו בארץ ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79895 השלוחים הצטרפו למשלחת ראש ממשלת קנדה לישראל] {{אינפו}} י&quot;ח שבט [[תשע&quot;ד]] (19.01.2014)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו:<br /> *הרב דוד לייב גרוסבאום - מחנך במוסד 'אהלי יוסף יצחק' מלבורן, אוסטרליה<br /> *הרב שלום גרשון גרוסבאום - מומחה למקוואות, ומשלוחי הרבי במיניסוטה<br /> *הרב חיים רפאל גרוסבאום - שליח הרבי בסיטקט, ארה&quot;ב<br /> *הרב אברהם אייזיק גרוסבאום - שליח הרבי באינדיאנא<br /> *הרב יוסף יצחק גרוסבאום - משלוחי הרבי במיניסוטה<br /> *גיסו: הרב שייע לאופר - שליח הרבי לראוד איילינד<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב מענדל פלדמן - שליח הרבי למדינת נוה סקוטיה<br /> *הרב מענדל קפלן - שליח הרבי בטורונטו<br /> *הרב שניאור זלמן סודאק - שליח הרבי באנגליה<br /> *הרב מאניס אקענאוו - ניו הייבין<br /> *הרב אהרן ליפסקער - שליח הרבי בפלורידה, ממנהלי המוסד &quot;אלף&quot; ארגון הדואג להיהדות לאנשי הצבא האמריקאי והאסירים<br /> *הרב יוסף יצחק העכט - שליח הרבי בטורונטו<br /> *הרב מענדל קוטלרסקי - מנהל מרכז 302<br /> *הרב יחזקאל דערען - שליח הרבי בטורונטו<br /> ;בניו:<br /> *הרב יצחק גרוסבאום - שליח הרבי בטורונטו ומנהל פועל גן ישראל טורונטו<br /> *הרב מנחם מענדל גרוסבאום -שליח בניומארקיט<br /> *הרב נפתלי שמואל גרוסבאום - שליח הרבי בטורונטו<br /> ;נכדיו:<br /> *הרב זאב פלדמן - בית חב״ד מידטאון מנהטן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2222293 שי מעשי]''' - הרב גרוסבאום מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוסבאום, זלמן אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&diff=321058 2019-05-17T14:13:08Z

<p>ביסל: /* תולדות חיים */הוספתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלוחים קנדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוסבאום עומד לימינו של ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] וראש ממשלת קנדה מר סטיבן הרפר יחד עם שנים עשר מבכירי השלוחים בקנדה שליוו את מר הרפר בביקורו בישראל]]<br /> הרב '''זלמן אהרן גרוסבאום (גרוסבוים''', יליד שנת [[תש&quot;י]], 1949''')''' הוא שליח הרבי ל[[קנדה]], וחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] פועלים תחתיו כחמישים שלוחים ברחבי פרובינצית אונטריו, כאשר הוא עצמו פועל בעיר הבירה [[טורונטו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תש&quot;י]] בעיר לינץ שבאוסטריה (בירת אוסטריה עילית הממוקמת על גדות נהר הדנובה) לאביו הרב [[דובער גרוסבוים]] ואמו יאשא ליבא, והתגורר במחנה עקורים סמוך. בגיל שלוש היגרה משפחתו לניו ג'רזי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם גם הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, נשלח בשנת [[תשל&quot;ד]] על ידי הרבי לטורונטו שבקנדה, שם החל לעבוד ביחד עם השליח הוותיק ורב הקהילה הרב [[דוד שוחט]] להפריח את השממה היהודית בעזרתם של מספר משפחות חב&quot;דיות שהצטרפו לעזור, ובראשם הרב יוסף גנזבורג שהתמנה כמנהל המוסדות החינוכיים שהוקמו על ידי הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> עם התפתחות הפעילות החב&quot;דית בעיר, והתמסדות השיעורים והמוסדות בהנהלת הרב גרוסבאום והשלוחים שתחתיו, נוצר צורך ממשי להקים קומפלקס חב&quot;די שיאחד תחת קורת גג אחת את הפעילות ויפתח אפיקים חדשים לפעילויות נוספות במקום מרווח שיותאם במיוחד לצרכים של מרכז חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הושלמה בנייתו של המרכז הקהילתי, ובאותה תקופה נקרא הרב משה שפלטר להצטרף לצוות השלוחים ולנהל את המרכז החב&quot;די החדש.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] התמנה כחבר ועד הפועל של ה[[מרכז לעניני חינוך]] לצידם של הרב [[משה קוטלרסקי]] והרב [[חיים יהודה קרינסקי]]{{הערה|עד שנת [[תש&quot;ע]] היו חברים בהנהלת ועד הפועל גם הרבנים [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] השיק בית חב&quot;ד שבהנהלתו ארגון בשם &quot;מעגל הידידות&quot; הפועל להעשרת היהדות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים באמצעות מפגשים על בסיס קבוע עם חונכים צמודים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] רכש מתחם ענק בדרום המדינה עבור מחנה הקיץ 'קעמפ גן ישראל' בעלות של שלושה מליוני דולר, בצירוף השעה נוספת של שני מליון על מנת להכשירו עבור איכלוס הילדים והתאמתו לצרכי המחנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65969 קעמפ חב&quot;די חדש ייפתח בקנדה] {{אינפו}} ט' טבת [[תשע&quot;ב]] (04.01.2012)}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], הצטרף בראש משלחת של שנים עשר מבכירי השלוחים בקנדה למסעו של ראש הממשלה סטיבן הרפר, וליוו אותו במשך ארבעה ימים בביקורו בארץ ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79895 השלוחים הצטרפו למשלחת ראש ממשלת קנדה לישראל] {{אינפו}} י&quot;ח שבט [[תשע&quot;ד]] (19.01.2014)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו:<br /> *הרב דוד לייב גרוסבאום - מחנך במוסד 'אהלי יוסף יצחק' מלבורן, אוסטרליה<br /> *הרב שלום גרשון גרוסבאום - מומחה למקוואות, ומשלוחי הרבי במיניסוטה<br /> *הרב חיים רפאל גרוסבאום - שליח הרבי בסיטקט, ארה&quot;ב<br /> *הרב אברהם אייזיק גרוסבאום - שליח הרבי באינדיאנא<br /> *הרב יוסף יצחק גרוסבאום - משלוחי הרבי במיניסוטה<br /> *גיסו: הרב שייע לאופר - שליח הרבי לראוד איילינד<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב מענדל פלדמן - שליח הרבי למדינת נוה סקוטיה<br /> *הרב מענדל קפלן - שליח הרבי בטורונטו<br /> *הרב שניאור זלמן סודאק - שליח הרבי באנגליה<br /> *הרב מאניס אקענאוו - ניו הייבין<br /> *הרב אהרן ליפסקער - שליח הרבי בפלורידה, ממנהלי המוסד &quot;אלף&quot; ארגון הדואג להיהדות לאנשי הצבא האמריקאי והאסירים<br /> *הרב יוסף יצחק העכט - שליח הרבי בטורונטו<br /> *הרב מענדל קוטלרסקי - מנהל מרכז 302<br /> *הרב יחזקאל דערען - שליח הרבי בטורונטו<br /> ;בניו:<br /> *הרב יצחק גרוסבאום - שליח הרבי בטורונטו ומנהל פועל גן ישראל טורונטו<br /> *הרב מנחם מענדל גרוסבאום -שליח בניומארקיט<br /> *הרב נפתלי שמואל גרוסבאום - שליח הרבי בטורונטו<br /> ;נכדיו:<br /> *הרב זאב פלדמן - בית חב״ד מידטאון מנהטן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2222293 שי מעשי]''' - הרב גרוסבאום מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוסבאום, זלמן אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טורונטו: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA&diff=320914 2019-05-13T03:42:50Z

<p>ביסל: הוספתי</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית - ניו יורק|אחר=ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|ראו=[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)]]}}<br /> [[תמונה:צאגוח.jpg|left|thumb|250px|הכנס השנתי של צא&quot;ח בניו יורק]]'''צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית''' משמש בתואר כאחראי כללי על פעילות [[חב&quot;ד]] בעולם. בפועל הוא מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[ניו יורק]] ובאוהיו וחולש גם על סניפים מסויימים ב[[לונדון]] וב[[פריז]].<br /> הארגון הוקם‏‏{{הערת שוליים|‏הקמת ההוראה להקמת הארגון: [[תורת מנחם]], חלק י&quot;ד [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/63.htm ע' 63] (בסוף העמוד) ו[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/64.htm ע' 64]}} על ידי [[אדמו&quot;ר מלך המשיח]] בסוף חודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ו]] {{הערת שוליים|תאריך ההקמה מצויין כ[[ב' אייר]], יום ההולדת של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}, בעקבות הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].חברי הוועד הראשון של הארגון עם היווסדה היו הרבנים: [[אברהם צבי סגל לנדא]], [[דוד רסקין]] ו[[דובער בוימגרטן]]. {{הערת שוליים|הרבי אמר כי בעצם היה צריך הרעין לבוא מניו יורק, ופלא שדווקא &quot;אלה שרחוקים מכאן&quot; החלו בכך...}}. הרבי התווה את פעילות הארגון{{הערת שוליים|אגרת לאסיפת היסוד של הארגון [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], חי&quot;א, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3429.htm אגרת ג'תכט]}}. לארגון העביר [[הרבי]] את הוראותיו החדשות בנושאי [[הפצת המעיינות]],{{הערה|1=‏דוגמה מהוראות הרבי לחסידיו דרך צעירי חב&quot;ד: [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9420.htm פרטים ובקשות למבצע תפילין] - [[אגרות קודש]] חכ&quot;ה, אגרת ט'תכ.‏}}, והוא היה מפיצם לכלל [[אנ&quot;ש]] ב[[עולם]]{{הערה|1=עד היום מפרסם הארגון מפעם לפעם 'תזכורות' אודות הוראות הרבי השייכות לאותו זמן}}.<br /> <br /> ==בניינים בבעלות הארגון==<br /> הארגון מחזיק בבעלותו מספר בניינים ומשרדים, המשמשים לאגפים השונים של הפעילות.<br /> <br /> הבניין המרכזי השוכן ב[[רחוב קינגסטון]] ומשתרע על רוב הבלאק שבין [[יוניון]] ל[[איסטערן פארקווי]], נרכש על ידי הארגון מידי ארגון יהודי אחר בתקופת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]. מנהלי הארגון רצו למכור את הבניין לגויים, אך העסקנים החב&quot;דיים התערבו ודרשו מהם למכור את הבנין ליהודים. מנהלי הבניין לא היו מעוניינים למכור את הבנין לחסידי חב&quot;ד, מכיון שהם היו בטוחים שגם הם יאלצו לעזוב את השכונה במוקדם או במאוחר, והם ירוויחו את כספי המכירה, ועל מנת להבטיח להם שהדבר לא יקרה, חתמו העסקנים החב&quot;דיים על הצהרה בהם התחייבו להעביר לאותו ארגון כל רווח שיתקבל ממכירה עתידית של הבניין.<br /> <br /> במרתף בניין זה, שוכנים משרדי הפעילות השוטפת של הארגון, כאשר הקומה שמול הרחוב מושכרת לחנויות ולבעלי עסקים, ובקומה העליונה פועל [[כולל מנחם]]. בנוסף, פועלת בקומת המרתף [[ספריית לוי יצחק|ספריית יהדות]] שהוקמה על ידי הארגון.<br /> <br /> בנין נוסף השייך לארגון, נמצא על פינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ממול ל[[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בה פועלים המשרדים המופקדים על עידוד הפעילות של תושבי השכונה ב[[מבצעי הרבי]].<br /> <br /> בנוסף, מפוזרים ברחבי השכונה מספר משרדים המסונפים לארגון, ביניהם משרד הטנקים, הממוקם ברחוב קינגסטון מעל לחנות &quot;עולם היהדות&quot;.<br /> <br /> ==פעולות==<br /> <br /> מידי [[יום שישי]] מפעיל צא&quot;ח [[תמימים]] ל[[מבצעים]]. לקראת החגים הוא מוציא [[תמימים]] למבצעים הקשורים לחג {{הערת שוליים|[[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע סוכה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]] וכו'}}, ולמעשה הוא מרכז את כלל פעולות המבצעים ב[[ניו יורק]]. <br /> <br /> בנוסף לכך מו&quot;ל צא&quot;ח מידי שבוע עלון שבועי בנושאי [[יהדות]] בשם &quot;לחיים&quot;, ולקראת החגים הוא מוציא עלוני הסברה.<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] מפעיל הארגון [[סוכה]] מול בניין ה[[או&quot;ם]]. ב[[חנוכה]] הם מפעילים את [[החנוכיה הגדולה בעולם]]{{הערת שוליים|1=ספר הגינס: [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=16710 &quot;המנורה הגדולה בתבל&quot;]}}, המודלקת באמצעות מנוף {{הערה|1=שתי ההדלקות ‏בשנת [[תשס&quot;ז]] [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25894] ו[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25621].}} על ידי אישי ציבור{{הערה|1=ראש עיירית [[ניו יורק]], מייקל בלומבערג [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=222 1 בשנת תשס&quot;ג].}}.<br /> <br /> מידי [[י&quot;א ניסן]] מארגן הארגון ב[[סנאט]] של [[ניו יורק]] [[התוועדות חסידית]].<br /> <br /> פעילות מיוחדת היא תיפעולו הקבוע של [[בית חב&quot;ד בנמל התעופה קנדי]], שנוסד על ידי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] ומנוהל כיום על ידי בנו.<br /> <br /> ==ספריית לוי יצחק==<br /> {{ערך מורחב|ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] ייסד צא&quot;ח בהוראת [[הרבי]] ספריית קריאה פתוחה לציבור הרחב בשם &quot;[[ספריית לוי יצחק]]&quot;, ע&quot;ש [[רבי לוי יצחק]], אבי [[הרבי]]. הספרייה ממוקמת ברחוב [[קינגסטון]] שבשכונת [[קראון הייטס]]. מנהלה הראשון היה הרב [[נחמיה יום טוב קסלר]].<br /> <br /> ==וועידות==<br /> <br /> על פי הוראת הרבי מכנסת צא&quot;ח שני וועידות מידי שנה - <br /> <br /> א. 'הוועידה השנתית', בה נואמים פעילים מכל העולם, בה מוסרים דו&quot;חות מפעילות השנה החולפת ומתכננים פעילות לשנה שתבוא. בראש הועידה עמד הרב [[שניאור זלמן גרליק]], וכיום עומד בראשה הרב [[שמואל בוטמן]]. הועידה מתקיימת ב[[770]]{{הערה|1=הועידה השנתית החמישים וארבע, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50291 תש&quot;ע]}}.<br /> <br /> ב. '[[התוועדות]] חברים' שנערכת ביום ייסוד צא&quot;ח, ב' אייר, ב[[התוועדות]] מועלים זכרונות מימי הבראשית ומסכים את פעילות סניפי צא&quot;ח ב[[ניו יורק]]. הועידה מתקיימת בספריית לוי יצחק, וראשה הוא הרב [[פסח משה גולדמן]]{{הערה|1=[[התוועדות]] ב' [[אייר]] תשס&quot;ח, [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=38065&amp;print=save חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ==צוות==<br /> {{לעדכן}}<br /> *יו&quot;ר: הרב [[דוד רסקין]]<br /> <br /> *מנהל: הרב [[שמואל בוטמן]]<br /> <br /> *מזכיר: הרב [[פסח משה גולדמן]]<br /> <br /> *מרכז פעילות: הרב [[כתריאל ברוך קסטל]].<br /> <br /> *יו&quot;ר הועד לדוברי עברית: הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> <br /> *יו&quot;ר ועדת שיעורי תורה: הרב פרץ פייגינסון.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ועידת צעירי אגודת חב&quot;ד]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA&diff=320880 2019-05-12T12:10:59Z

<p>ביסל: תיקנתי</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית - ניו יורק|אחר=ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|ראו=[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)]]}}<br /> [[תמונה:צאגוח.jpg|left|thumb|250px|הכנס השנתי של צא&quot;ח בניו יורק]]'''צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית''' משמש בתואר כאחראי כללי על פעילות [[חב&quot;ד]] בעולם. בפועל הוא מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[ניו יורק]] ובאוהיו וחולש גם על סניפים מסויימים ב[[לונדון]] וב[[פריז]].<br /> הארגון הוקם‏‏{{הערת שוליים|‏הקמת ההוראה להקמת הארגון: [[תורת מנחם]], חלק י&quot;ד [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/63.htm ע' 63] (בסוף העמוד) ו[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/64.htm ע' 64]}} על ידי [[אדמו&quot;ר מלך המשיח]] בסוף חודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ו]] {{הערת שוליים|תאריך ההקמה מצויין כ[[ב' אייר]], יום ההולדת של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}, בעקבות הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. וועד הראשון של הארגון עם היווסדה היו הרבנים: [[אברהם צבי סגל לנדא]], [[דוד רסקין]] ו[[דובער בוימגרטן]]. {{הערת שוליים|הרבי אמר כי בעצם היה צריך הרעין לבוא מניו יורק, ופלא שדווקא &quot;אלה שרחוקים מכאן&quot; החלו בכך...}}. הרבי התווה את פעילות הארגון{{הערת שוליים|אגרת לאסיפת היסוד של הארגון [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], חי&quot;א, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3429.htm אגרת ג'תכט]}}. לארגון העביר [[הרבי]] את הוראותיו החדשות בנושאי [[הפצת המעיינות]],{{הערה|1=‏דוגמה מהוראות הרבי לחסידיו דרך צעירי חב&quot;ד: [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9420.htm פרטים ובקשות למבצע תפילין] - [[אגרות קודש]] חכ&quot;ה, אגרת ט'תכ.‏}}, והוא היה מפיצם לכלל [[אנ&quot;ש]] ב[[עולם]]{{הערה|1=עד היום מפרסם הארגון מפעם לפעם 'תזכורות' אודות הוראות הרבי השייכות לאותו זמן}}.<br /> <br /> ==בניינים בבעלות הארגון==<br /> הארגון מחזיק בבעלותו מספר בניינים ומשרדים, המשמשים לאגפים השונים של הפעילות.<br /> <br /> הבניין המרכזי השוכן ב[[רחוב קינגסטון]] ומשתרע על רוב הבלאק שבין [[יוניון]] ל[[איסטערן פארקווי]], נרכש על ידי הארגון מידי ארגון יהודי אחר בתקופת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]. מנהלי הארגון רצו למכור את הבניין לגויים, אך העסקנים החב&quot;דיים התערבו ודרשו מהם למכור את הבנין ליהודים. מנהלי הבניין לא היו מעוניינים למכור את הבנין לחסידי חב&quot;ד, מכיון שהם היו בטוחים שגם הם יאלצו לעזוב את השכונה במוקדם או במאוחר, והם ירוויחו את כספי המכירה, ועל מנת להבטיח להם שהדבר לא יקרה, חתמו העסקנים החב&quot;דיים על הצהרה בהם התחייבו להעביר לאותו ארגון כל רווח שיתקבל ממכירה עתידית של הבניין.<br /> <br /> במרתף בניין זה, שוכנים משרדי הפעילות השוטפת של הארגון, כאשר הקומה שמול הרחוב מושכרת לחנויות ולבעלי עסקים, ובקומה העליונה פועל [[כולל מנחם]]. בנוסף, פועלת בקומת המרתף [[ספריית לוי יצחק|ספריית יהדות]] שהוקמה על ידי הארגון.<br /> <br /> בנין נוסף השייך לארגון, נמצא על פינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ממול ל[[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בה פועלים המשרדים המופקדים על עידוד הפעילות של תושבי השכונה ב[[מבצעי הרבי]].<br /> <br /> בנוסף, מפוזרים ברחבי השכונה מספר משרדים המסונפים לארגון, ביניהם משרד הטנקים, הממוקם ברחוב קינגסטון מעל לחנות &quot;עולם היהדות&quot;.<br /> <br /> ==פעולות==<br /> <br /> מידי [[יום שישי]] מפעיל צא&quot;ח [[תמימים]] ל[[מבצעים]]. לקראת החגים הוא מוציא [[תמימים]] למבצעים הקשורים לחג {{הערת שוליים|[[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע סוכה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]] וכו'}}, ולמעשה הוא מרכז את כלל פעולות המבצעים ב[[ניו יורק]]. <br /> <br /> בנוסף לכך מו&quot;ל צא&quot;ח מידי שבוע עלון שבועי בנושאי [[יהדות]] בשם &quot;לחיים&quot;, ולקראת החגים הוא מוציא עלוני הסברה.<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] מפעיל הארגון [[סוכה]] מול בניין ה[[או&quot;ם]]. ב[[חנוכה]] הם מפעילים את [[החנוכיה הגדולה בעולם]]{{הערת שוליים|1=ספר הגינס: [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=16710 &quot;המנורה הגדולה בתבל&quot;]}}, המודלקת באמצעות מנוף {{הערה|1=שתי ההדלקות ‏בשנת [[תשס&quot;ז]] [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25894] ו[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25621].}} על ידי אישי ציבור{{הערה|1=ראש עיירית [[ניו יורק]], מייקל בלומבערג [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=222 1 בשנת תשס&quot;ג].}}.<br /> <br /> מידי [[י&quot;א ניסן]] מארגן הארגון ב[[סנאט]] של [[ניו יורק]] [[התוועדות חסידית]].<br /> <br /> פעילות מיוחדת היא תיפעולו הקבוע של [[בית חב&quot;ד בנמל התעופה קנדי]], שנוסד על ידי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] ומנוהל כיום על ידי בנו.<br /> <br /> ==ספריית לוי יצחק==<br /> {{ערך מורחב|ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] ייסד צא&quot;ח בהוראת [[הרבי]] ספריית קריאה פתוחה לציבור הרחב בשם &quot;[[ספריית לוי יצחק]]&quot;, ע&quot;ש [[רבי לוי יצחק]], אבי [[הרבי]]. הספרייה ממוקמת ברחוב [[קינגסטון]] שבשכונת [[קראון הייטס]]. מנהלה הראשון היה הרב [[נחמיה יום טוב קסלר]].<br /> <br /> ==וועידות==<br /> <br /> על פי הוראת הרבי מכנסת צא&quot;ח שני וועידות מידי שנה - <br /> <br /> א. 'הוועידה השנתית', בה נואמים פעילים מכל העולם, בה מוסרים דו&quot;חות מפעילות השנה החולפת ומתכננים פעילות לשנה שתבוא. בראש הועידה עמד הרב [[שניאור זלמן גרליק]], וכיום עומד בראשה הרב [[שמואל בוטמן]]. הועידה מתקיימת ב[[770]]{{הערה|1=הועידה השנתית החמישים וארבע, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50291 תש&quot;ע]}}.<br /> <br /> ב. '[[התוועדות]] חברים' שנערכת ביום ייסוד צא&quot;ח, ב' אייר, ב[[התוועדות]] מועלים זכרונות מימי הבראשית ומסכים את פעילות סניפי צא&quot;ח ב[[ניו יורק]]. הועידה מתקיימת בספריית לוי יצחק, וראשה הוא הרב [[פסח משה גולדמן]]{{הערה|1=[[התוועדות]] ב' [[אייר]] תשס&quot;ח, [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=38065&amp;print=save חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ==צוות==<br /> {{לעדכן}}<br /> *יו&quot;ר: הרב [[דוד רסקין]]<br /> <br /> *מנהל: הרב [[שמואל בוטמן]]<br /> <br /> *מזכיר: הרב [[פסח משה גולדמן]]<br /> <br /> *מרכז פעילות: הרב [[כתריאל ברוך קסטל]].<br /> <br /> *יו&quot;ר הועד לדוברי עברית: הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> <br /> *יו&quot;ר ועדת שיעורי תורה: הרב פרץ פייגינסון.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ועידת צעירי אגודת חב&quot;ד]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ביסל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA&diff=320879 2019-05-12T12:07:23Z

<p>ביסל: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית - ניו יורק|אחר=ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|ראו=[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)]]}}<br /> [[תמונה:צאגוח.jpg|left|thumb|250px|הכנס השנתי של צא&quot;ח בניו יורק]]'''צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית''' משמש בתואר כאחראי כללי על פעילות [[חב&quot;ד]] בעולם. בפועל הוא מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[ניו יורק]] ובאוהיו וחולש גם על סניפים מסויימים ב[[לונדון]] וב[[פריז]].<br /> הארגון הוקם‏‏{{הערת שוליים|‏הקמת ההוראה להקמת הארגון: [[תורת מנחם]], חלק י&quot;ד [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/63.htm ע' 63] (בסוף העמוד) ו[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/64.htm ע' 64]}} על ידי [[אדמו&quot;ר מלך המשיח]] בסוף חודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ו]] {{הערת שוליים|תאריך ההקמה מצויין כ[[ב' אייר]], יום ההולדת של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}, בעקבות הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]וועד הארגון הראשון עם היווסדה היו הרבנים: [[אברהם צבי סג&quot;ל לנדא]], [[דוד רסקין]] ו[[בערל בוימגרטן]] {{הערת שוליים|הרבי אמר כי בעצם היה צריך הרעין לבוא מניו יורק, ופלא שדווקא &quot;אלה שרחוקים מכאן&quot; החלו בכך...}}. הרבי התווה את פעילות הארגון{{הערת שוליים|אגרת לאסיפת היסוד של הארגון [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], חי&quot;א, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3429.htm אגרת ג'תכט]}}. לארגון העביר [[הרבי]] את הוראותיו החדשות בנושאי [[הפצת המעיינות]],{{הערה|1=‏דוגמה מהוראות הרבי לחסידיו דרך צעירי חב&quot;ד: [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9420.htm פרטים ובקשות למבצע תפילין] - [[אגרות קודש]] חכ&quot;ה, אגרת ט'תכ.‏}}, והוא היה מפיצם לכלל [[אנ&quot;ש]] ב[[עולם]]{{הערה|1=עד היום מפרסם הארגון מפעם לפעם 'תזכורות' אודות הוראות הרבי השייכות לאותו זמן}}.<br /> <br /> ==בניינים בבעלות הארגון==<br /> הארגון מחזיק בבעלותו מספר בניינים ומשרדים, המשמשים לאגפים השונים של הפעילות.<br /> <br /> הבניין המרכזי השוכן ב[[רחוב קינגסטון]] ומשתרע על רוב הבלאק שבין [[יוניון]] ל[[איסטערן פארקווי]], נרכש על ידי הארגון מידי ארגון יהודי אחר בתקופת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]. מנהלי הארגון רצו למכור את הבניין לגויים, אך העסקנים החב&quot;דיים התערבו ודרשו מהם למכור את הבנין ליהודים. מנהלי הבניין לא היו מעוניינים למכור את הבנין לחסידי חב&quot;ד, מכיון שהם היו בטוחים שגם הם יאלצו לעזוב את השכונה במוקדם או במאוחר, והם ירוויחו את כספי המכירה, ועל מנת להבטיח להם שהדבר לא יקרה, חתמו העסקנים החב&quot;דיים על הצהרה בהם התחייבו להעביר לאותו ארגון כל רווח שיתקבל ממכירה עתידית של הבניין.<br /> <br /> במרתף בניין זה, שוכנים משרדי הפעילות השוטפת של הארגון, כאשר הקומה שמול הרחוב מושכרת לחנויות ולבעלי עסקים, ובקומה העליונה פועל [[כולל מנחם]]. בנוסף, פועלת בקומת המרתף [[ספריית לוי יצחק|ספריית יהדות]] שהוקמה על ידי הארגון.<br /> <br /> בנין נוסף השייך לארגון, נמצא על פינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ממול ל[[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בה פועלים המשרדים המופקדים על עידוד הפעילות של תושבי השכונה ב[[מבצעי הרבי]].<br /> <br /> בנוסף, מפוזרים ברחבי השכונה מספר משרדים המסונפים לארגון, ביניהם משרד הטנקים, הממוקם ברחוב קינגסטון מעל לחנות &quot;עולם היהדות&quot;.<br /> <br /> ==פעולות==<br /> <br /> מידי [[יום שישי]] מפעיל צא&quot;ח [[תמימים]] ל[[מבצעים]]. לקראת החגים הוא מוציא [[תמימים]] למבצעים הקשורים לחג {{הערת שוליים|[[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע סוכה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]] וכו'}}, ולמעשה הוא מרכז את כלל פעולות המבצעים ב[[ניו יורק]]. <br /> <br /> בנוסף לכך מו&quot;ל צא&quot;ח מידי שבוע עלון שבועי בנושאי [[יהדות]] בשם &quot;לחיים&quot;, ולקראת החגים הוא מוציא עלוני הסברה.<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] מפעיל הארגון [[סוכה]] מול בניין ה[[או&quot;ם]]. ב[[חנוכה]] הם מפעילים את [[החנוכיה הגדולה בעולם]]{{הערת שוליים|1=ספר הגינס: [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=16710 &quot;המנורה הגדולה בתבל&quot;]}}, המודלקת באמצעות מנוף {{הערה|1=שתי ההדלקות ‏בשנת [[תשס&quot;ז]] [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25894] ו[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=25621].}} על ידי אישי ציבור{{הערה|1=ראש עיירית [[ניו יורק]], מייקל בלומבערג [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=222 1 בשנת תשס&quot;ג].}}.<br /> <br /> מידי [[י&quot;א ניסן]] מארגן הארגון ב[[סנאט]] של [[ניו יורק]] [[התוועדות חסידית]].<br /> <br /> פעילות מיוחדת היא תיפעולו הקבוע של [[בית חב&quot;ד בנמל התעופה קנדי]], שנוסד על ידי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] ומנוהל כיום על ידי בנו.<br /> <br /> ==ספריית לוי יצחק==<br /> {{ערך מורחב|ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] ייסד צא&quot;ח בהוראת [[הרבי]] ספריית קריאה פתוחה לציבור הרחב בשם &quot;[[ספריית לוי יצחק]]&quot;, ע&quot;ש [[רבי לוי יצחק]], אבי [[הרבי]]. הספרייה ממוקמת ברחוב [[קינגסטון]] שבשכונת [[קראון הייטס]]. מנהלה הראשון היה הרב [[נחמיה יום טוב קסלר]].<br /> <br /> ==וועידות==<br /> <br /> על פי הוראת הרבי מכנסת צא&quot;ח שני וועידות מידי שנה - <br /> <br /> א. 'הוועידה השנתית', בה נואמים פעילים מכל העולם, בה מוסרים דו&quot;חות מפעילות השנה החולפת ומתכננים פעילות לשנה שתבוא. בראש הועידה עמד הרב [[שניאור זלמן גרליק]], וכיום עומד בראשה הרב [[שמואל בוטמן]]. הועידה מתקיימת ב[[770]]{{הערה|1=הועידה השנתית החמישים וארבע, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50291 תש&quot;ע]}}.<br /> <br /> ב. '[[התוועדות]] חברים' שנערכת ביום ייסוד צא&quot;ח, ב' אייר, ב[[התוועדות]] מועלים זכרונות מימי הבראשית ומסכים את פעילות סניפי צא&quot;ח ב[[ניו יורק]]. הועידה מתקיימת בספריית לוי יצחק, וראשה הוא הרב [[פסח משה גולדמן]]{{הערה|1=[[התוועדות]] ב' [[אייר]] תשס&quot;ח, [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=38065&amp;print=save חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ==צוות==<br /> {{לעדכן}}<br /> *יו&quot;ר: הרב [[דוד רסקין]]<br /> <br /> *מנהל: הרב [[שמואל בוטמן]]<br /> <br /> *מזכיר: הרב [[פסח משה גולדמן]]<br /> <br /> *מרכז פעילות: הרב [[כתריאל ברוך קסטל]].<br /> <br /> *יו&quot;ר הועד לדוברי עברית: הרב [[שרגא זלמנוב]].<br /> <br /> *יו&quot;ר ועדת שיעורי תורה: הרב פרץ פייגינסון.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ועידת צעירי אגודת חב&quot;ד]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ביסל