חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אריה ארליך

2023-01-16T19:45:06Z

במח:

מה הקשר בין הערך לבין הקישור החיצוני? --[[משתמש:שלום בוט|שלום בוט]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט|שיחה]] 04:46, 19 ביולי 2016 (UTC)

== הוא חב"דניק? ==

האם הוא חב"דניק?
:כתוב במפורש "עיתונאי וסופר '''חב"די''', ונשנה בקטגוריות "חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א"! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:23, 24 בינואר 2018 (UTC)

== הנחת תפילין לאהרון ברק ==
ראיון על ההנחה (כולל הסרטת הנחת התפילין) התפרסם בחב"ד אינפו, אולי כדאי להחליף את הקישור..
הקישור לראיון באינפו https://chabad.info/video/888552/ --[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 19:45, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ג 19:45, 16 בינואר 2023 (UTC)

אריאל שרון

2023-01-09T19:35:49Z

במח:

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]] התמונה צולמה כשהרבי משוחח עם מר אריאל שרון בעת מעמד חלוקת הדולרים בתקופת כהונתו כחבר כנסת בממשלת ישראל כשר הבינוי והשיכון בלובי הכניסה ל770, א' בסיוון תשמ"ט]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]] - [[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה, שר וראש הממשלה ה-11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור. ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]].

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}
[[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] [[אריאל שרון]] אל [[הרבי]]]]

ב[[כ"ו חשון]] תשי"ז נערך קרב המתלה במסגרת [[מלחמת סיני]], במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים וגרמה לפציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה הייתה חסרת תכלית צבאית, הוא זכה להערכה רבה בשל גילויי הגבורה של החיילים שהשתתפו בו.

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את חבל ימית. מספר חודשים לאחר מכן יזם את בצע שלום הגליל שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה לקריית שמונה, אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.

במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של העיר העתיקה ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ביהודה ושומרון.

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת הסכמי ואי.

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה האינתיפאדה השניה במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידאולוגי ברעיון 'ארץ ישראל השלמה'.

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
[[קובץ:חנוכיה בפארק אריאל שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית ה[[חנוכיה]] הגדולה בעולם על צלע ההר בפארק על שם ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]]]]
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת הסכמי "שלום". ב[[תשס"ד]] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ביש"ע חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל האידיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה ברוב גדול. למרות ההתנגדות התכחש שרון להתחייבותו לפני ההצבעה לכבד את תוצאות ההצבעה, והמשיך במהלך התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[י"ב אב]] [[תשס"ה]] ביצע את תוכנית ההתנתקות.

זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}, כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"ד]].

אתר המזבלה חיריה במרכז הארץ נהפך לפארק ירוק על שמו 'פארק אריאל שרון'. מדי שנה ב[[חג החנוכה]] מודלקת על צלע ההר ה[[חנוכיה]] הגדולה בעולם ביוזמת [[יעקב גלויברמן]] ובהשתתפות בני משפחתו של שרון.

== קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד ==
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=ששת+הימים אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצתית בסיום ה[[התוועדות]] ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] בקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] אלוף [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' מאיר זיילר, ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
בכ"ג [[סיוון]] [[תשכ"ח]] ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. שרון הזכיר את היחידות מספר פעמים, וחלק מהנאמר בה הודפס במקומות שונים{{הערה|ב'תשורה' ובשבועון בית משיח}}, במכתב לשז"ר כמה ימים אחר כך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9513.htm אגרות קודש כרך כה ט'תקיג]}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה.
שרון עצמו כתב לרבי מכתב בכ"ד אב תשכ"ח, ובו הוא מודה לרבי על שקיבל אותו ליחידות, ומספר שבשובו לארץ ישראל סיפר בכפר חב"ד על חוויות הפגישה עם הרבי וכן שנפגש בעניין זה עם שז"ר. שרון סוקר את המצב בישראל, מחווה את דעתו נגד ויתורים לערבים, ובעד שליטה מוחלטת של ישראל ביו"ש ובסיני. שרון כותב, לרבי, בין היתר: "ואני שוב מבקשך להורות לאנשיך לשלב עניין הגבולות בפעילותם הענפה האחרת, כפי שהתבטאתי אצלך, להורות להם 'לכרוך את הגבולות בתפילין'". הוא מבקש מהרבי שייצא בקול קורא לחסידי חב"ד להיאחז בחברון ולחדש בה את ישיבת חב"ד וכן להקים ישיבה בעיר העתיקה בירושלים, ואולי אף להקים היאחזות של חסידי חב"ד בבקעת הירדן. הוא מציין ששוחח על אפשרויות אלה עם ר' שלמה מייד'נצ'יק ור' שלמה אמר לו "הכל אפשרי, אם הרבי יצווה". בסוף המכתב, שרון מזמין את הרבי לבוא לארץ ישראל {{הערה| מכתבו המלא של שרון לרבי נדפס בספר "אריק שרון - מגירות חייו", הוצ' משכל - ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2022 [עורך: רמי רוטהולץ], עמ' 258-257, ושם, בעמ' 256, נדפסו גם צילום מכתבו של שרון לרבי וצילום-העתק ממכתב הרבי אליו.}}.

ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ענה הרבי לשרון באריכות על מכתבו זה. הרבי מתייחס בהרחבה לנושא השטחים ולמצב בחברון ובירושלים העתיקה, ומסביר - בין היתר - מדוע אינו מקים ישיבה בחברון, ומדוע אינו יוצא בקול קורא להתיישב בחברון. הרבי מודה לשרון על פרישׂת השלום שמסר במכתבו מביקורו בכפר חב"ד. {{הערה| המכתב נדפס באג"ק חלק כה, אגרת ט'תקמט, עמ' רכו-רל. וראה גם אג"ק חלק כו, עמ' שיז, איגרת ט'תתמב אודות התיישבות חב"ד בחברון.}}.

בכ' מרחשון תשכ"ט, כותב הרבי לשרון מכתב נוסף. במכתב זה, הרבי מזכיר את מכתבו מי"ב אלול, ומציין שבמשך השבועות שחלפו מאז, היו כמה התפתחויות ומאורעות אשר לדעתו מחזקים עוד יותר את ההנחות שבאותו מכתב. ועוד. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תקצב, עמ' יט.}}.

בכ"ב סיון תש"ל ביקר שרון שוב אצל הרבי. שרון נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] יחד עם אשתו. כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] נערכה לו קבלת פנים ב[[כפר חב"ד]]. בי"ח מנחם אב תש"ל כתב הרבי מכתב לשרון (המכתב הוא מענה על מכתב שכתב שרון לרבי ב-16 לאוגוסט). הרבי כותב לשרון שלא יפרוש מצה"ל, וש"מקומו של כב' הוא בצה"ל, ושם בעזר ה' מצליח ויצליח", ובהמשך כותב בנוגע למצב בתעלת סואץ, ומנבא במדויק את מה שיקרה במלחמת יום הכיפורים (בתשל"ד). בסיום המכתב, הרבי כותב לשרון שתקוותו חזקה ששרון מדייק בהנחת תפילין בכל יום חול, ומסביר לו את חשיבות העניין. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תתקנג, עמ' תנ-תנב.}}

ב[[ג' אלול]] [[תשל"א]] כתב הרבי בחריפות לאהרן יריב, ראש אגף המודיעין בצה"ל, על האסון שיש בקו בר לב. הרבי שלח באותו יום מכתב גם לאריאל שרון, וצירף לאיגרת העתק מהמכתב ששלח ליריב, וביקש משרון שיודיע לו תגובתו בנוגע לתוכן המכתב, "ובאם יש לו הרשות לכתוב בזה - באופן גלוי-לב". {{הערה|מכתב הרבי לשרון נדפס באג"ק חלק כז, אגרת י'רא, עמ' רח-רט. המכתב ליריב, נדפס שם באגרת י'ר, עמ' רה-רח.}}.

בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. שרון ביקש מהרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "... בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הוא אדם ה[[כפירה|כופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

ב[[א' סיוון]] [[תשמ"ט]] עבר יחד עם רעייתו ב[[חלוקת דולרים]], נושא השיחה נסב סביב [[שלימות הארץ]].

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. מספר פעמים במהלך נאומיו ב[[או"ם]] הזכיר את הרבי ואת ביקוריו אצלו. פעמים רבות ביקר ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שהי' מחותן אתו (בתו של מיידנצ'יק התחתנה עם הרב עופר מיודובניק, אחיינו של שרון).

ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] התקיימה [[התוועדות חסידית]] ביוזמת אריאל שרון בקבינט הבטחוני. ה[[התוועדות]] שהייתה אמורה לכלול [[קריאת המגילה]] ולארוך כ-40 דק' התארכה לבקשתו של שרון מעל לשעתיים. באותה הזדמנות סיפר בפני חברי הקבינט על פגישותיו עם הרבי.

באותה הזדמנות סיפר כי במהלך פגישותיו העלה בפני הרבי רעיונות שונים שעל כמה מהם נענה בשלילה, ובכולם צדק הרבי. כמו בתקופה ש[[ברית המועצות]] שלחה להקות זמר להופעות ברחבי העולם כדי לחפות על מעשי הפשע שנעשו במדינה הציע שרון כי לפני כל הופעה במדינה מערבית תגיש הממשלה מחאה בשגרירות ודרישה לביטול ההופעה. הרבי ענה כי [[רוסיה]] היא מדינה מסוכנת וניבא כי לא ירחק היום והשלטון הקומוניסטי יפול.

==חיים אישיים==
[[קובץ:שרון ועומרי מניחים תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יחיאל מלוב]] מניח [[תפילין]] לאריק שרון ובנו עומרי ב[[בר מצווה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]]]
בזיווג ראשון נשא לאשה את מרגלית (למשפחת צימרמן) שנהרגה בתאונת דרכים בשנת [[תשכ"ב]] ונולד להם בנם הבכור גור שרון, שנהרג כשהיה בן 11 ב[[כ"ט באלול]] [[תשכ"ז]]). בזיווג שני נשא את לילי שרון (למשפחת צימרמן, נולדה בשנת [[תרצ"ז]]). הזוג התגורר בחוות שקמים ונולדו להם 2 בנים עמרי וגלעד. בשנות המ"מים, אימצו אריאל ולילי בן נוסף{{הערה|רוני סחייק בן אברהם וזאכייה נורי (ילידי עיראק).}}.

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:איראל, קותי ואיצ'ה.jpg|אריאל שרון מקבל [[תפילין]] ממשלחת חב"דית. בתמונה נראים הרב [[איצ'ה שפרינגר]] והרב [[יקותיאל ראפ]]
קובץ:שרון ועופר.jpg|שרון לצד אחיינו החב"די הרב [[עופר מיודובניק]]
</gallery>
== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 שרון עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{קישור שבור|ו' ניסן תשפ"ב}} {{וידאו}}{{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57876 אריאל שרון מספר על היחידות עם הרבי] באתר שטורעם {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57560 סיפור ההצלה של אריאל שרון] ראיון וידאו. [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=770 בשפות נוספות] {{שטורעם}}

;תמונות
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79774 שרון אצל הרבי] גלריית תמונות {{אינפו}}

;כתבות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הרבי הציל אותי מחטיפת המטוס!] סיפור ההצלה של אריאל שרון {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68653 דברים שכתב אריק על ביקוריו אצל הרבי ועל האחיינים שחזרו בתשובה והפכו לחב"דניקים] מתוך עיתון בקהילה {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד מבקרת אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79785 שניאור ברגר נזכר בהתוועדות עם רה"מ שרון] על ההתוועדות [[פורים]] בקבינט הבטחוני {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של שרון] מתוך עיתון בקהילה {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1469 מאמר שכתב שרון על התרשמותו מהרבי] {{שטורעם}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות, תעשה מהבן שלי יהודי] {{col}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.scribd.com/doc/200042785/911 הוי אריאל אריאל: האיש שבנה - האיש שהרס]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 911 עמוד 49
*[[אהרן דב הלפרין]], '''כך הזהיר הרבי משרון''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] פרשת יתרו תשע"ד
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79841 הרהורים אחר לכתו של האלוף העוקר]''' מתוך מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{אינפו}}
*[[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69030 כבוד עשו לו במותו?]''' {{שטורעם}} ט"ו שבט תשע"ד
*[[יגאל קירשנזפט]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69042 מורשת שרון האמיתית]''' {{שטורעם}} ט"ו שבט תשע"ד
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2445033/jewish/Ariel-Sharon-Proud-Jew-and-Military-Strategist-85.htm יהודי גאה ואסטרטג צבאי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[אהוד ברק]]|הבא= [[אהוד אולמרט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"א]] - [[תשס"ו]]}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שרון, אריאל}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

י"ז בטבת

2023-01-09T19:18:38Z

במח: עדכון

{{חודש טבת}}
'''י"ז בטבת''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*[[תקס"ה]] - רבי יעקב קרנץ, [[המגיד מדובנא]] ומחבר ספר 'אהל יעקב', נפטר.
*[[תר"י]] - רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצא, מחבר ספר 'אריה דבי עילאי', נפטר.
*[[תרמ"ז]] – רבי יואל טייטלבוים מ[[סאטמר]], מחבר ספר 'ויואל משה', 'דברי יואל', נולד (נפטר בכ"ו מנחם אב תשל"ט).
*[[תר"פ]] - רבי אברהם הלל, ממנהיגי יהדות בבל, נפטר.
*[[תש"ל]] - רבי פנחס עפשטיין, ראב"ד [[העדה החרדית]] ומחבר הספרים 'אוריין תליתאי' 'מנחת ירושלים' ועוד, נפטר.
*[[תשל"ה]] - רבי סלמאן מוצפי, מקובל וראש ישיבת "בני ציון" ב[[ירושלים]], נפטר.

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרצ"ד]] - הרב [[ראובן דונין]], טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.
*[[תשד"מ]] - הרב [[משה קורנוויץ]], רב קהילת חב"ד בשכונת רמת בית שמש ד', ממייסדי '[[מכון הלכה חב"ד]]', ו[[ר"מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרח"צ]] - הרב [[ישראל אשר ליבא]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] וחבר הנהלת [[כולל חב"ד]].
*[[תש"נ]] - הרב [[אליהו נחום שקלאר]], ראש ישיבת 'תורת אמת' בתל אביב, גבאי כולל חב"ד וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
*[[תשס"ח]] - הרב [[רפאל עמוס קרניאל]], עורך ספרים ומראשוני המחנכים ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] שעסק רבות בביסוסה והתפתחותה.
*[[תשע"ה]] - הרב [[יעקב יוסף לפקיבקר]], חסיד חב"ד תושב [[בני ברק]] ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית ב[[תל אביב]].
*[[תשע"ז]] - הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] קרוב ליובל שנים.

{{להיום יום|י"ז|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב יז]]

שמעון רוזנברג

2022-02-06T18:54:39Z

במח: תיקון טעות

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.

את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]].

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] משמש הרב רוזנברג כרב בית הכנסת.

===ביקורת===
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.

בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אך למרות זאת, השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
*בנו, הרב שמואל רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד בצומת גולני.

*חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
*חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
*חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
*חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
*חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
*חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
*חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]].
*חתנו, ישראל ויינברג.
*גיסו הרב יוסף הרשקוביץ - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה: משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

שיחה:שלוחים חשאים לרוסיה

2021-09-22T20:44:48Z

במח: /* בנימין כץ */ פסקה חדשה

כתבתי בלשון 'ספרותית' קמעא. (אפילו נראה קצת מועתק...) האם זה בסדר? לדעתי זה עושה את הקריאה ליותר מושכת.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • כ"ד בתשרי ה'תשפ"א
:נראה בסדר גמור. בהצלחה! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:26, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"א 05:26, 12 באוקטובר 2020 (UTC)

== בנימין כץ ==

לדעתי החסיד ראוי לערך בפני עצמו. מי שיכול לפתוח.. נסע לרוסי'ה יותר מפעם אחת ופעל רבות. כרגע אין תחת ידי את המידע עליו [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 20:44, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 20:44, 22 בספטמבר 2021 (UTC)

שלוחים חשאים לרוסיה

2021-09-22T20:42:31Z

במח: /* בנימין כץ */

[[קובץ:חסידים מתוועדים ברוסיה.jpg|ממוזער|250px|[[התוועדות]] חסידים ב[[רוסיה הסובייטית]]]]
במשך שנות [[רוסיה הסובייטית]] דאג הרבי לשלוח לשם שלוחים שיפיחו את רוח היהדות במדינה.

==רקע==
עם הקמת הממשלה [[ברית המועצות|הסובייטית]] ב[[רוסיה]], נאסר [[לימוד התורה]] וקיום המצוות ברחבי המדינה.

לצורך אכיפת החוק, הוקם משטר ה'יבסקציה' - משטר שאסר קיום תורה ומצוות, ואסר ורצח אלפי [[שוחט|שוחטים]], [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]], [[מוהל|מוהלים]] ו[[מלמדים]].

בהיעדרם של [[סופר סת"ם|סופרים]], מורי דרך, ויצרני תשמישי קדושה, מצב היהדות ברוסיה הלך והידרדר. לא היה מאין להשיג [[תפילין]], [[סידור|סידורים]], ולא היו רבנים ללמד את הדור הצעיר.

לצורך כך, [[הרבי]] שלח שליחים מיוחדים, שיספקו את צרכיהם של יהודי רוסיה, ויפיחו בקרבם את רוח היהדות.

שלוחים אלו, על פי רוב התחזו במסווה של 'תיירים', למרות שלמעשה, המשטרה החשאית ידעה על מטרתם הנסתרת, ועקבה אחריהם במשך כל שעות היום וה[[לילה]].

בשל המעקב הצמוד בו נמצאו, נאלצו שלוחים אלו למצוא דרכים מתוחכמות כדי לעקוף את אנשי המשטר, וליישם את מטרתם מבלי להיתפס.

==ארגון עזרת אחים==
{{ערך מורחב|לשכת עזרת אחים}}
ארגון זה, הוקם בשביל לעזור ליהודי [[ברית המועצות]]. הארגון נוסד בעקבות [[שיחה]] שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשכ"ד]], בה דיבר על יהודי [[רוסיה]] בברית המועצות בחיבה מיוחדת ועל הצורך הגדול לעזור להם.

כתוצאה מכך, הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[משה לברטוב]]. עיקר הפעילות הייתה שליחת [[מזון]] ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח ועוד) ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל.

הפעילות שהתרחבה מאוד התנהלה מתוך ביתו של ר' משה לברטוב, והייתה חשאית וסודית מחשש לניטרולה על ידי ה[[ק.ג.ב]].

[[הרבי]] היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה היוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש.

==נתיב==
{{ערך מורחב|נתיב}}
[[קובץ:Nativlogo.jpg|שמאל|ממוזער|סמליל הארגון]]
"נתיב - לשכת הקשר" היה אגף ב[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]] שפעל בקרב יהודי [[ברית המועצות]], וסייע רבות לפעילות החב"דית מאחורי מסך הברזל. הוא עזר בשליחת תשמישי קדושה, מענות מהרבי, ו'ביכלך' = סיפרי חסידות בכתב יד.

הארגון היה בקשר הדוק עם הרבי, וקבל ממנו הוראות מפורטות כיצד לנהוג במקרים גורליים.

==מהשלוחים שנשלחו==
===האחים ציפעל===
האחים [[שלמה יוסף ציפעל]] ו[[חיים ציפעל]] היו שני נגידים מ[[איטליה]] מקורבים לרבי, שלצורך מסחריהם נסעו גם ל[[רוסיה]], והביאו עמם יחד תשמישי קדושה תוך סיכון עצמי רב.

בשנים [[תשט"ו]] - [[תשט"ז]], הקימו האחים מפעל ליצור פרוות למעילים שהצליח מאוד. הפרוות נקנו גם בירידים בתוככי רוסיה, דבר שאיפשר לאחים, כניסה די חופשית לרוסיה, שבין השאר כללה את אי בדיקת חפציהם (שלא כבשאר כל הנוסעים).

בשל כניסתם ויציאתם החופשית כמעט, זכו לבצע שליחויות חשובות עבור הרבי: העברת תשמישי קדושה ו[[מענות קודש|מסרים מהרבי]], והבאת כתבי יד ו'ביכלאך' (=ספרי חסידות) שהיו כלואים ברוסיה - לרבי. כתבי יד רבים מצויים עד היום ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרייה]], כשעליהם כתב יד הרבי רשום, שהובא על ידי האחים ציפעל. כמו כן פעלו האחים, שהיריד הרוסי לפרוות יהיה סגור ב[[יום השבת]].

פעולות האחים נמשכו זמן רב, עד לגילויים על ידי ה[[נ.ק.וו.ד]] (המשטרה החשאית). בגלל שאיחרו את ה[[מטוס|טיסתם]] ומזוודותיהם הגיעו לפניהם לנמל התעופה, שוטרי המכס פתחו את מזוודותיהם (שלא כרגיל, שהיו חסיני בדיקה), וגילו עשרות תשמישי קדושה ויהדות.

האחים נעצרו מיד ברדתם מהמטוס, לאחר שנחקרו, הורשו לשהות במלון למעצר בית. לבסוף הורשו לצאת מרוסיה, לאחר שחתמו שיחזרו למועד המשפט שנקבע להם. כשחזרו, שאלו את הרבי באם לחזור למשפטם ברוסיה, והרבי ענה להם להשאר באמריקה{{הערה|שם=ס|מתוך הספר [[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] עמוד 584}}.

===בנימין כץ===
הרב כץ נסע ל[[רוסיה]] בעקבות שיחה שאמר הרבי ב[[חג השבועות]] [[תשכ"ד]], בה דיבר בכאב על כך שאין פועלים מספיק לעזרת יהודי רוסיה.

באותו זמן חגג הרב כץ את [[יום הולדת]]ו העשרים וחמש, וכנהוג נכנס לרבי ל[[יחידות]]. כשנכנס, שאל את הרבי על נסיעה לדנמרק ולהמשיך לרוסיה. כשנכנס ליחידות, והגיש לרבי את הפתק ובו שאלותיו, ענה לו הרבי בחיוב בנוגע לשאלותיו על השליחות בדנמרק, ושאחר כך יראה בנוגע ל[[רוסיה]].

כעבור ארבעה חודשים של שליחות בדנמרק, הודיע לו הרב חייקין, שהרבי אישר את נסיעתו לרוסיה. הרב כץ קיבל שורה של הנחיות וטיפים של אמצעי זהירות, כיצד להתנהג במהלך שהייתו ברוסיה.{{הערה|בינהם: כשיעלה על ה[[מטוס]] בדרך לשם, יכנסו למטוס [[חייל|חיילים]] במטרה להפחיד את הנוסעים, ואל לו להראות סימני פחד. לישון במיטתו ללא מצעים, ובבוקר לפורסם בחזרה, כי ה[[ק.ג.ב.]] בודק האם המצעים מסודרים, או מבולגנים בשביל לדעת האם הוא מודאג, ואם כן כנראה שהוא מחביא משהו. לאתר את החסיד העיקרי שפועל בעיר, ורק איתו ליצור קשר. ליצור קשר עם החסידים, רק ב[[בית הכנסת]] המקומי.}}

במהלך נסיעתו ביקר אצל אנ"ש ב[[מוסקבה]], ובמשך רוב שעות היום שהה בבית הכנסת מרינה רושצ'ה. בדרך לא דרך, הצליח ליצור קשרים עם חסידי חב"ד במקום, למרות עיניהם הבולשות של [[גבאי]] בית הכנסת, שהיו מטעם ה[[ק.ג.ב.]]. בקרב חסידים אלו, שהיו צמאים לשמוע איזו שמועה שתהיה מהרבי, התוועד הרב כץ, וסיפר להם מה תובע הרבי מהחסידים, לימד אותם את ניגוני הרבי, ובעיקר, הפיח בהם רוח חסידית.

בזמן שהייתו במוסקבה, הופנו אליו אלפי בקשות ושמות, שיזכיר אותם לפני [[הרבי]]. את השמות היה מסוכן לו להשאיר בכתב - דבר שהיה מסכן אותו כ'קונטר רבולוצינר' - קשירת קשרים נגד הממשלה. לכן נאלץ לחרות בזכרונו למעלה ממאה שמות עד לשובו משליחותו. בהמשך ביקר גם ב[[רוסטוב]], שם בדק את מצב האוהל של ה[[אדמו"ר הרש"ב]], והתוועד עם החסידים שם. לאחר מכן נסע לביקור בטיבליסי.

למרות שזה לא היה מתוכנן במסלולו שהתוו לו חברת 'אינטוריסט'{{הערה|חברת תיירות ממשלתית, שבין השאר, דאגה ועקבה אחרי התיירים ולשם כך היא הייתה קובעת להם את מסלול נסיעתם.}}, נסע הרב כץ לעיר [[טשקנט]] באמתלא, שהוא לא מוכן לפספס את משחק ה[[כדור רגל]] שיתקיים שם. בטשקנט נפגש עם צעירים חב"דיים רבים, שחלקם אף ישבו בכלא הרוסי, ודיבורם איתו היה כרוך בסיכון רב ולכן היה בחשאיות גמורה - במעבה היער.

בנימין כץ עזר לחסידים לצאת מרוסיה, על ידי כך שתיווך בין המבקשים לצאת ממנה לבין "קרובי משפחה" פיקטיביים בארץ ששלחו להם בקשה לאיחוד משפחות.

גם לאחר שובו אל הרבי, מעטה הסודיות המשיך. רק לאחר עשרים שנה, גילה על שליחותו זו{{הערה|מקורות לפסקה: [[שבועון בית משיח]] גליונות: 133 - 128, וגליון 989. [[שבועון כפר חב"ד]] גליונות:580, 581, 584.}}.

===יוסף דוד וויטמן===
הרב [[יוסף דוד וויטמן]] חתנו של ר' [[חיים ציפל]], נסע גם הוא לרוסיה בשליחות הרבי - בשנים [[תשמ"ג]] - [[תשמ"ה]].

בנסיעתו הראשונה, הפיץ ספרי חסידות רבים, שהביא לו נציג [[קה"ת]] ששהה באותה תקופה ברוסיה, בעקבות תערוכה שהתקיימה{{הערה|ובהוראת הרבי לא עשה דברים שנגדו את החוק הסובייטי}}.

בנסיעתו השנייה, צירף אליו את הרב [[צבי גרינבלט]]. במהלכה, הסריט חסידים מדברים אל הרבי כמו ביחידות, וכשחזר ל[[770]], [[הרבי]] ו[[הרבנית]] צפו בהם בהתרגשות רבה. הרב וויטמן גם הביא משם 'ביכל חסידות' שהוחרם ממנו ביציאתו במכס, ובכל זאת, תחת סיכון רב - הצליח להגניב את הביכל חזרה לתיקו ולהביאו אל הרבי{{הערה|שם=ס}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מאחורי קוי האויב''' - [[מנחם זיגלבוים]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פעולות אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רוסיה]]
[[קטגוריה:שליחות]]

ערב יום כיפור

2021-09-13T20:58:54Z

במח: הגהה

[[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות ל[[צדקה]] ערב יום כיפור]]
'''ערב יום כיפור''' הוא יום ט' ב[[תשרי]] הסמוך ל[[יום הכיפורים]] החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג ה[[כפרות]] שעושים באשמורת הבוקר, טבילה ב[[מקווה]], סעודות היום, מרבים בצדקה, מנהג המלקות, ו[[וידוי]] בתפילת המנחה, [[ברכת הבנים]] ועוד.
==בבית המקדש==
בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים.

בבוקרו של יום מפרישים על הכהן מי חטאת היות וזהו היום השביעי לטהרתו, ולאחר מכן מעמידים אותו בשער המזרח ומעבירים לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהיה רגיל בעבודה.

ביום זה מכניס הכהן גדול שלושה מנים מתערובת [[הקטורת]] אל המכתשת, ושוחק את הסממנין יפה יפה כדי שהתערובת תהא דקה מן הדקה.

במשך היום זקני בית דין מוסרים את הכהן הגדול לזקני כהונה שמעלים אותו לעליית בית אבטינס ומלמדים אותו את עבודת חפינת הקטורת, וכן משביעים אותו שלא ישנה מאומה ממה שלימדו אותו{{הערה|מחשש הצדוקים בתקופת בית המקדש השני שקנו את הכהונה הגדולה בכסף אך לא האמינו בשלימות בתורה שבעל פה.}}.

==הלכות ומנהגי היום==
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]
===כפרות===
{{ערך מורחב|כפרות}}
בערב יום כיפור באשמורת הבוקר מנהג לשחוט תרנגול לבן, כי בשעה זו חוט של חסד גובר בעולם ושוחטים אותו להמתיק הגבורות. ונקרא כפרה כמו [[שעיר המשתלח]]. ויש נוהגים לקחת תרנגול לכל אחד ואחד ויש הלוקחים לכמה יחד.

המנהג לומר בעת הכפר את תפילת "בני אדם..." ולאחר מכן אומרים "זה חליפתי זה כפרתי זה תמורתי..." ומסובבים את התרנגול סביב הראש.

===מצוות אכילה===
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק:
{{ציטוט|תוכן="'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"|מקור=תלמוד בבלי יומא פא, ב.}}
מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.{{הערה|שם=רא"ש}} ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום [[תענית חלום]] אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום.{{הערה|לבוש סימן תרד סעיף א ושעו"ר שם.}}
ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג.{{הערה|בית יוסף סימן תר"ד דיבור המתחיל ואם תאמר ושוע"ר שם.}}

ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}} יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול שתי סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.{{מקור}}

בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול 'קרעפכין'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח.{{הערה|הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] - ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157-8.}} ובידים או בשני ידיים{{הערה|הנהגת [[אדמו"ר הזקן]] - ספר [[בית רבי]]. הנהגת הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג. שיחת ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ה נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 319.}}.

אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כ[[בשר]] עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה האוכל ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי [[חלב]] וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח בסופו.}}.

וביאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157.}}.

===יום טוב===
אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג. וישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט ב[[תשרי]] בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים (אמנם לפני צאת הכוכבים ודאי אין נוהג חג, שלכן אומרים תחנון במנחה שלפניו בשונה מחגים אחרים).
:ומצד היותו חג נוהגים בו ש:
*אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}}.
*לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|1=רמ"א סימן תר"ד שם והוא מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=85 הגהות מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור].}}{{הערה|1=ומנהג חב"ד כפי הנראה שלא אומרים; בספר שבח המועדים כתב שלא אומרים, (באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט כתב שאומרים אבל ברור שהוא טעות הדפוס עיי"ש - וכ"F הרשדב"ל דלהלן) וכך כותב גם הרשדב"ל ב[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=984&cat=9&haoro=3 הערות וביאורים] שלא אומרים (וראה ביומנו של ר' שלום דובער שור לחודש תשרי תשל"ד ([http://yomanim.com/images/2/22/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A8.pdf ספר זכרון דברי שלום עמוד לח]) שנהגו לראשונה בשנה ההיא לומר) וב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13638&CategoryID=2206 גליון התקשרות] כתבו מהשערה שהוא מנהג שנהג רק לשעתו. ולהעיר מהוראת הרבי (שיחת ו תשרי תשל"ה) שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}})
*בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, מה שאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}}
*רבותינו נשיאנו נהגו ללבוש [[בגד|בגדי]] יום טוב בערב יום הכיפורים.{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.}}

=== חלוקת לעקאח ===
[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]
בערב יום הכיפורים המנהג 'לבקש' מיני מזונות - 'לעקאח' - וגם אוכלים ממנו.{{הערה|שם=מנהגים}} נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים ושמשי בית הכנסת{{הערה|ספר המנהגים עמ' 58}}. עניינו הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש}}.

אצל החסידים המנהג לקבל מאת האדמו"ר ופעמים היה שהרבניות חילקו לעקאח{{הערה|ראה באוצר מנהגי חב"ד עמוד קפ"א ואילך}}
בערב יום הכיפורים נוהג הרבי לחלק לעקאח לכל אחד ואחד כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה.{{הערה|שם=מנהגים}}

בשנת [[תשי"א]] סיפר [[הרבי]], בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]: ה[[בעש"ט]] היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר",(תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב"ה]] יתן לך שנה טובה) ואאמו"ר ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה מוסיף "אַ זיס יאָר" (תרגום: שנה מתוקה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]}}

קרה והרבי חילק לעקאח גם לאחרי יום הכיפורים לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי יום הכיפורים - אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}.
ובשנים אחרות שהקהל גדל ולא הספיקו כולם לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן הרבי "לעקאַח" החל מ[[ו' תשרי]] וכן ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.

חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו, וכיון שזהו ערב יוהכ"פ שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}.

בשנת [[תשמ"ט]] קישר הרבי לעניין את הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]] וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט}}.

===פיוס חברים===
נוהגים ביום זה לפייס את כל מי שפגע בו ולבקש את מחילתו, מפני שיום הכיפורים מכפר רק על חטאים שהם לפני ה', אך מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרו, א-ח}}.

על אף שבמשך כל השנה ראוי ללכת מיד ולפייס את מי שחור כנגדו, בכל זאת בערב יום כיפור צריך להיזהר בזה ביותר, כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה, ולא יהיה מקום לשים לקטרג על ישראל.

על הנפגע לא להיות אכזרי מלמחול. אלא ימחל מיד. בשעת בקשת המחילה יש לפרט החטא באם לא מבייש את חברו. וסדר מיוחד יש בפיוס רבו המובהק באם חטא כנגדו וכן באם חטא כנגד אדם שנפטר.

===טבילה במקווה===
מלבד הטבילה בבוקר כמידי יום כפי הנהוג אצל חסידים{{הערה|אותה טובלים לאחר הכפרות ולפני התפילה (ראה בקובץ הלכה מאת הרב ברוין תשרי תשע"ז.}}, מוסיפים בערב יום כיפור טבילה מיוחדת.

שני טעמים הובאו לטבילה זו; משום טהרה מטומאת קרי, וכטבילה של גירות ותשובה.
ומפני הטעם הראשון בלבד הייתה מספיקה טבילה במים שאובים בלבד (או אפילו בהורקה של שלשה דליים עם מים בשיעור של תשעה קבים), ובאופן שידוע לו שלא נטמא בקרי פטור מטבילה (ונשים שאינם נשאות ובמקרים שאין להם חשש מפני טומאה זו, פטורות). אולם בשל הטעם השני שהוא משום גירות יש צורך בטבילה במי גשמים, שלשה טבילות כגר המתגייר, ואף נשים שאינם נשואות חייבות בה{{הערה|שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו. למעשה, ישנם מקומות שהרב שעל אתר מבקש שימנעו הרווקות מללכת למקוה (שמירת המועדים עמ' 84)}}

לפועל המנהג להקפיד בטבילה זו על חפיפת השערות ונקיון הגוף ביותר,{{מקור}} וטובלים ארבע פעמים: פעם אחת לשם טהרה מטומאת קרי, ועוד שלוש פעמים לשם גירות.{{מקור}} על פי פנימיות התורה ארבעת הטבילות הללו הם גם כנגד ארבעת האותיות בשם הוי'.{{מקור}}

נוהגים לערוך טבילה זו לאחר חצות היום לפני תפילת מנחה{{הערה|שם=תרו יג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=86 מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור], שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו סעיף יג.}}. אם כי רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך ברבות מהשנים, וטבלו רק לפני תפילת שחרית{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד קעח.}}.

במידת האפשר, נוהגים לטבול פעם נוספת לאחר סעודה מפסקת{{הערה|שם=תרו יג}}.

===מלקות===
[[קובץ:מלקות.jpg|ממוזער|ציור מאת [[זלמן קליינמן]], המתאר מלקות בערב יום כיפור]]
קודם הטבילה במקוה{{הערה|סידור}} לפני תפילת מנחה נוהגים שכל הקהל לוקים ל"ט מלקות{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יא}}. ולמרות שהיום לא מועילה מלקות כי אין לנו דיינים סמוכים לזה, בכל זאת, נוהגים ללקות כדי שיכנע לבבו ויעשה [[תשובה]].

הנלקה לוקה כשהוא מוטה על הרצפה (ראה תמונה) לכיוון [[צפון]], כי משם מגיע ה[[כסף]] שהוא רוב הגורם ל[[עבירות]]{{הערה|שם יד}}. עדיף שילקה ברצועה מ[[עור]] של עגל (ולאו דוקא רחבה טפח), על פי הפסוק{{הערה|ישעיהו א ג}}: {{ציטוטון|ידע שור קונהו}}{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יג יד}}.

המלקה חובט קלות בשלושה נקודות בגבו של הנלקה, ובכל חביטה, אומרים שניהם מלה אחת מהפסוק {{ציטוטון|והוא רחום}}, עד שמסיימים אותו שלוש פעמים{{הערה|שם יב}}.

===וידוי===
מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה המפסקת ואומרים בסיום תפילת שמונה עשרה את נוסח הוידוי הנאמר בכל תפילות יום הכיפורים. את הווידוי אומרים בתפילה הלחש ואין השליח ציבור חוזר עליו.

מן הדין מצות הוידוי היא בתחילת זמן הכפרה, דהיינו בליל יום הכיפורים עם חשכה, אולם חששו חכמים שמא תתבלבל עליו דעתו בסעודה מחמת שיכרות וכדומה, ולא יוכל להתוודות בהתחלת זמן הכפרה בליל יום הכיפורים, ועל כן הצריכו להתוודות כבר בערב יום הכיפורים לפני הסעודה המפסקת{{הערה|שו"ע אדמוה"ז תר"ז, א.}}.

===ברכת הבנים===
{{ערך מורחב|ברכת התמימים}}
מנהג ישראל קדום הוא{{הערה|סקירה מקורות וטעמים, בגליון 'המשר - תורני' ערב פרשת ויחי תשפ"א, '''ישימך אלוקים''' עמוד יח.}} לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.}}.

בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"{{הערה|אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.}}, ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים.

מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן.

על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג.

אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב".

החל משנת [[תשי"ב]] (שהייתה הפעם הראשונה של ערב יום כיפור לאחר שהרבי קיבל על עצמו בגלוי את הנהגת חסידות חב"ד) הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד ב{{ה|זאל הקטן}}.

==מהותו של יום ועבודתו==
עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה ו'''התחלה''' של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים.

עניין זה מתבטא בכך שצום יום הכיפורים מתאפשר רק אודות לאכילה והשתייה שביום זה, עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה'. ובעומק יותר כבר בערב יום כיפור מתחילה עבודת יום כיפור (ולא רק הכשרה), והוא על פי המבואר בקבלה שצום ביום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' - שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה.{{הערה|עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.}}, שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.}} אמנם אכילה זו (הפנימית) היא דווקא על ידי שקודמת לה האכילה שבערב יום כיפור, שאז כשה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב כבר נעשתה בשלימות אפשרי שתהיה אכילה פנימית לפנימיות הנפש.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.}} ויוצא שתחילת המשכת ה'חיות' ('להחיותם ברעב') שביום כיפור הוא בערב היום על ידי האכילה אלא שבערב היום הוא בחיצוניות הנשמה וביום כיפור עצמו הוא לפנימיות הנשמה.

אולם ישנו מעלה בערב יום הכיפורים אפילו על יום הכיפורים עצמו ובכמה פרטים ועניינים:

*שהעבודה היא באכילה '''גשמית''', ווכמה מעלות בזה:
:'''א.''' שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}}
:'''ב.''' שורש ההמשכה שפועלת העבודה הנעשית בדברים גשמיים הוא ממקום גבוה יותר מעבודה ברוחנית.{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}}{{הערה|שם=כט}}
:'''ג.''' מצד '[[עבודת הבירורים]]' שבאכילה גשמית. שבאכילה הוא מברר ומגלה את הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}}
:'''ד.''' עבודת יום הכיפורים בכלל מדגישה את החשיבות שיש דווקא במציאותו הגשמית של יהודי. שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי ה[[גוף]] - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) וסיבת הדבר הוא כי ביום כיפור מתגלית דרגת ה[[יחידה]] שבנפש, שמצד מעלתה התגלותה חודרת בכל דרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=&pgnum=539 לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש)] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=415 מתורגם]).}}
:עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב ה[[גוף]] ושייכותה שלה לתורה ומצוות).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}}

*ועוד מעלה מצד '''עבודת האדם''', על פי הידוע שבגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום"{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=151 ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1149].}}) אמנם בערב יום כיפור ישנו עניין זה מצד (עבודת) האדם. שכל ענייני היום - תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} נפעלים על ידי האכילה, לכן אמרו: "כל האוכל...כאילו '''התענה תשיעי ועשירי'''".{{הערה|שם=כט|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.}}

*ומעלת ה'''התחלה''', העינוי והאכילה שביום הכיפורים (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) והעינוי והאכילה שבערב היום (שגם בו ישנו עינוי - "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם בעבודת האדם חיבור [[סור מרע ועשה טוב]] לנקודה אחת) חיבור זה הוא תוצאה של גילוי היחידה שבה נמצאים כל ענייני העבודה והנפש בבחינת 'נקודה'. ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.}}

==קישורים חיצוניים==
===ספרים===
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט])
* הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]
===מולטימדיה===
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור] (לקט) {{וידפו|}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57099 ערב יום הכיפורים אצל הרבי בשנים תשמ"א ותשמ"ט] {{תמונה}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64326 הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א)] {{וידאו}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרבי מברך את התמימים (תשמ"א)] {{וידאו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד"מ)] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 התמימים מצפים לברכת הרבי (תנש"א)] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 כפרות ולעקאח אצל הרבי (תשמ"א ותשד"מ)] {{וידאו}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3796949 הרבי מחלק לעקאח] (תש"נ) בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64301 הרבי בחלוקת לעקאח (תנש"א)] {{וידאו}}

===אתרים===
*[[מכון הלכה חב"ד]], [https://chabad.info/beis-medrash/622309/ צ'ק ליסט לערב יום כיפור] {{אינפו}}

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}

{{כיפור}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]

שאול משה אליטוב

2021-09-02T19:20:51Z

במח:

[[קובץ:הרב שאול משה אליטוב.jpg|ממוזער|הרב אליטוב]]
הרב '''שאול משה אליטוב''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963) הוא ראש ישיבת אור אבנר בכפר סיטרין וכשליח הרבי ורב היישוב. עורך הספר [[תהלות מנחם]]. לשעבר שימש כשליח וכ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בארגנטינה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה תמוז]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[שמעון אליטוב]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בהיותו ב-770 זכה לקירובים נפלאים מהרבי, בין היתר, הרבי ענה באופן קבוע על שאלותיו, והתייחס רבות להערותיו בהתוועדויות. חלק מההתייחסויות הופיעו בתשורה שיצאה לחתונת בנו.

לאחר נישואיו יצא לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים ב[[בואנוס איירס]] ארגנטינה, וקיבל הוראות מהרבי לעבודתו כמשפיע.
לאחר תקופה של כמה שנים יצא לשמש כשליח ברובע אונסע בעיר, וכרב קהילת ליטוושע שול, פיתח את הקהילה והצליח במאד.

לאחר כמה שנים חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] ועמד 3 שנים בראשות ישיבתו של אביו ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]] ב[[ירושלים]]. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבת אור אבנר בכפר סיטרין וכשליח הרבי ורבו של כפר סיטרין - תפקידים בו הוא משמש עד היום.

כרב היישוב הוא אחראי על הזוגות העולים מ[[רוסיה]] המתגוררים ביישוב ועוד.

הרב שאול אליטוב ערך בשנת [[תשמ"ט]] קובץ פתגמים מרבותינו נשיאנו לכל יום ויום ב[[חודש כסלו]], ובשנת [[תנש"א]] ספר של שיחות ומכתבי הרבי על ספר ה[[תהלים]], רעיון שהיווה התחלה לספרי [[תהלות מנחם]]. על שניהם זכה למענות מיוחדים מהרבי.

==משפחתו==
*בנו, ר' מענדי אליטוב, רחובות
*חתנו, ר' אושרי בוגלר, מנהל ת"ת חב"ד בנתיבות
*בנו, ר' דוד אליטוב, קרית גת
*חתנו, ר' מענדי אמיתי, מגדל העמק
*חתנו, ר' מנחם מענדל שוואב, חריש
*חתנו, ר' מנחם ישראל, לוד
*בנו, ר' זלמי אליטוב, מצפה יריחו
*בנו, הת' שלום אליטוב
*בנו, הת' לוי אליטוב
*בנו, הת' ישראליק אליטוב

==ראו גם==
*[[כפר סיטרין]]
*[[תהלים תהלות מנחם]]
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%E2%80%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_114519.html סיפור הוצאת קובץ פתגמי נשיאנו לחודש כסלו]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fba1db917a6c_1606032825.pdf פתגמים קצרים מרבותינו נשיאינו לחודש כסלו]''' {{PDF}}{{COL}}
==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/images/news/43723_news_22062010_3948.pdf התשורה שהוציא לחתונת בנו]
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תשורה_מחתונת_ישראל_אליטוב_מיוחד_116966.html התשורה שהוציא לחתונת ביתו ה' אדר ב' תשע"ט]

{{מיון רגיל:אליטוב, שאול משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

שיחה:ניגון ניצחון

2021-08-29T21:12:18Z

במח: יצירת דף עם התוכן "בערך מובא שישנם שני ניגוני נצחון, ובפירוט מובאים שלושה ניגונים (כנראה שלא מוכרע האם הכוו..."

בערך מובא שישנם שני ניגוני נצחון, ובפירוט מובאים שלושה ניגונים (כנראה שלא מוכרע האם הכוונה לניגון הראשון או השלישי). יש צורך להבהיר את הפירוט שאינו תואם את הספירה.
בנוסף, שם הניגון השני- לא ברור האם הוא ביסמרק כפי שמופיע, אוו ביגסמרק-כפי שמופיע בשם הערך על הניגון הנ"ל, בלחיצה על הקישור. [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 21:12, כ"א באלול, ה'תשפ"א 21:12, 29 באוגוסט 2021 (UTC)

ניגון ניצחון

2021-08-29T21:01:27Z

במח:

'''ניגון ניצחון''' או '''מארש''' הינו [[ניגון]] מסוג הניגונים אותם שרים החיילים בהלכם ובשובם מהמלחמה. בין [[חסידי חב"ד]] היו שרים הרבה ניגוני נצחון אך כיון שמקורם לא היה חב"די הם לא נרשמו כ[[ניגוני חב"ד]], פרט לשני [[ניגונים]] אותם מנגנים בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים.

ניגונים אלו הם [[מארש נפוליאון|ניגון ק"ע - מארש נפוליאון]], ניגון קע"א שב[[ספר הניגונים]] חלק א' ו[[מארש ביסמרק|ניגון ר"י - מארש ביסמרק]] בספר הניגונים חלק ב'.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:ניגוני נצחון]]

==קישורים חיצוניים==
;ניגון ק"ע - מארש נפוליון
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=211 הניגון 'מארש נפוליון' מושר ב[[התוועדות]] של הרבי]{{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=587 הניגון 'מארש נפוליון' בביצוע אלאור ולנר]{{שמע}} - {{אינפו}}
;ניגון קע"א - מארש, מכונה גם פוילישער מארש
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140769/jewish/March.htm מארש], בביצוע מקהלת [[ניח"ח]], דיסק 7, באתר [[Chabad.org]] {{בית חבד}}
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140818/jewish/March-Nigun.htm ניגון מארש] בביצוע מקהלת [[ניח"ח]], דיסק 13, באתר [[Chabad.org]] {{בית חבד}}
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/16-01-March-Heichal-Neginah.htm מארש], בביצוע מקהלת [[ניח"ח]], בתוספת הקדמה, היכל הנגינה באתר [[היכל מנחם (בורו פארק)]]
* [[מדיה:ניגון מארש 171.MP3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]] {{צליל}}
;ניגון ר"י - מארש ביסמרק ויש אומרים מארש נפוליון
*[[מדיה:210_Bismarck's_March.mp3|מארש ביסמרק מפי ר' דוד הורביץ]] {{צליל}}

[[קטגוריה:סוגי ניגונים|ניצחון]]
[[קטגוריה:ניגוני נצחון|*]]

ופרצת קוממיות

2021-08-26T20:18:40Z

במח:

[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע"ג]]
'''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הוא ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] ביישובים בדרום הארץ, המנוהל על ידי [[תמימים]] מישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חב"ד בצפת]].

הארגון פועל שלוש פעמים בשנה, ב[[חנוכה]], [[פורים]] ו[[ל"ג בעומר]] במעל 150 ישובים. הפעילות מתקיימת בדרום הארץ, ומתפרסת מ[[גדרה]] ועד [[נתיבות]] שממזרח ל[[רצועת עזה]], ומ[[קריית גת]] ועד הים.

את הארגון פתח הרב [[יוסף יצחק לוי]], יליד המושב [[קוממיות]] בדרום, כיום [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיליפינים]].

== אופי הפעילות ==
פעילות הארגון נעשית על ידי [[תמימים|תלמידים]] מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], הנוסעים לדרום הארץ למשך ימי הפעילות.
הפעילים ישנים ב[[נחלת הר חב"ד]]. [[בית הכנסת]] 'תפארת אליעזר' (שייסד הרב [[בועז לרנר]]) בשכונת נחלת מנחם הוא בסיס הפעילות, משם יוצאים ליישובים השונים.

בשעות הבוקר והצהריים מקיימים כינוסי ילדים מתואמים עם מזכירות המושבים, ובשעות הערב פעילות עם חיילי [[צה"ל]] וביקורי בית.

כינוסי הילדים נעשים על פי רוב ב[[בית הכנסת]] המקומי, או במועדון של המושב. הכינוס כולל אמירת [[12 הפסוקים]], [[הצגה]], חידון על ה[[חג]], ו[[סיפור חסידי]].

==היסטוריית הארגון ==
*שנת [[תש"ע]] מנהלים: שלמה דיקשטיין ושלמה קופצ'יק
*שנת [[תשע"א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.
*שנת [[תשע"ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר ולוי גולדצוייג.
*שנת [[תשע"ג]] מנהלים: שלום דובער ערד, אביחי קופצ'יק ושמוליק דיקשטיין.
*שנת [[תשע"ז]] מנהלים: יגאל ישראל אריה לייב קופצ'יק, שמואל פש ומנחם מענדל גולדשטיין.
*שנת [[תשע"ח]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני, שניאור זלמן ניסילעוויטש ומענדי גבאי.
*שנת [[תשע"ט]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני ושניאור זלמן ניסילעוויטש
*שנת [[תש"פ]] מנהלים: מנחם מענדל איתן, יוסף יצחק ששון ונתן קדם

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85502 וידאו סיכום פעילות חנוכה ופרצת קוממיות, תשע"ה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

שיחה:נפתלי רוט

2021-08-17T21:54:17Z

במח: /* ניסוח מוזר וכפילות */ פסקה חדשה

בשביל מה להיכנס לפוליטיקה? מספיק שהוא כתוב בספק בדף של אגו"ח, צריך עוד באלגן? [[משתמש:יואל|יואל]]
:מצד שני הוא הרי חבר "בספק" אומנם אבל חבר. כשחב"דניק יבוא יכריע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::נראה לי ששייך לכתוב בגוף הערך שסביב חברותו ב[[אגו"ח]] מתקיים משפט (לסגנן את זה מתאים), אבל בכל מקרה, לא נראה לי שהוא כבר שייך לקטגוריה של חברי אגו"ח. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:22, 5 מאי 2009 (EDT)

== ניסוח מוזר וכפילות ==

הרב רוט "מנחה את האירועים הרשמיים בחסידות"(?) ובפירוט-אירועים ישנים (מבחני תרי"ג), אירועים שלאחרונה לא הוא הנחה (הכנסת סת, אולי גם סיום הרמבם)..
כדאי לעדכן ולשכתב [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 21:54, ט' באלול, ה'תשפ"א 21:54, 17 באוגוסט 2021 (UTC)

נפתלי רוט

2021-08-17T21:44:04Z

במח:

[[קובץ:נפתלי רוט2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי רוט]]
[[קובץ:נפתלי רוט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[ועידת המחנכים]] שבארגונו]]
הרב '''נפתלי הכהן רוט''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938) הינו יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת פראדל, במשפחה של [[חסידי פולין]]. בתקופת בחרותו למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת 'חברון' בירושלים בין השנים תשי"א-תש"כ, התקרב באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שמעון יעקובוביץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. זכה ש[[הרבי]] יכנה אותו במכתב הראשון "בעל מרץ".

הרב רוט מנחה את האירועים הרשמיים ב[[חסידות]], כמו סיומי הרמב"ם השנתיים, מבחני תרי"ג המצוות הארציים לתלמידי תלמודי התורה, כינוסי תורה עונתיים והכנסת ספר תורה של ילדי ישראל.

פעולותיו הראשונות במסגרת חב"ד, היו בהדרכת תלמידי [[ישיבות הערב]] וה[[נוער החב"די]], בראשותו ובהנהלתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, ראש ישיבת [[תורת אמת חב"ד]] בירושלים.

כיהן במשך השנים כמנהל 'בית הספר חב"ד [[ברזיל]]' ב[[ירושלים]] וסגן מנהל [[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (תלמוד תורה)|תורת אמת]] חב"ד בירושלים.

הוא מכהן כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כמו כן משמש כרב קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]].

זכה למינוי מיוחד מ[[הרבי]] כ"איש שלו" בישיבת [[חברון]] בתקופת לימודיו בישיבה.

בשנת [[תשמ"ח]] ייסד את [[ועידת המחנכים]] בארץ הקודש בקשר עם הוראת הרבי לקיים התכנסויות ב[[שנת הקהל]] וזכה לקבל על כך את ברכת הרבי, וגם בשנים שלאחר מכן ממשיך לקיים את הועידה שהפכה לגולת הכותרת של פעילות המרכז החינוכי חסידותי שבראשותו.

==משפחתו==
;בניו

*הרב נועם יעקב הכהן רוט - מנהל הפעילות של המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד, ויו"ר קהילת חב"ד ברמות ב' בירושלים.
*הרב משה אריאל הכהן רוט - שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" בבאר שבע וראש כולל "תורה שלמה" בבאר שבע. כיהן כראש ישיבה קטנה חב"ד בבאר שבע וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
*הרב מנחם מענדל הכהן רוט - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת "תומכי תמימים" ביתר עילית.
*הרב ינון הכהן רוט - ר"מ ומגיד שיעור במכינה לישיבה של חיידר אידיש אהלי מנחם חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית.

;חתניו
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - שליח בסידני אוסטרליה.
*הרב אהרן דרורי - מאברכי אנ"ש בירושלים.

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות אחת ארוכה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 30

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה בשידור הלווין תשנ"ב, ב[[כותל המערבי]] 1:30]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הכרזת ה"יחי" של הבאנקעט בתשנ"ג] - ב'[[ברכת כהנים]]' והכרזת '[[יחי]]' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ג]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75734 המנחה האגדי בראיון בלעדי] טז [[אייר]] התשע"ג (26.04.2013){{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf המפתח להצלחה בחינוך]''', בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf יחד כל ילדי תשב"ר]''', בתוך עלון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 14 {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf בבואי לליובאוויטש]''', יומן אישי שכתב מ[[נסיעה לרבי|ביקורו הראשון בחצרות קודשנו]], בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 7
*'''[http://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679809/ להצליח בחינוך]''', בכנס תורה של מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/08/322.-Shoftim-5781.pdf אך לאלוקים דומי נפשי]''', ראיון משוכתב בגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת שופטים אלול תשפ"א {{PDF}}

{{מיון רגיל:רוט, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]

נפתלי רוט

2021-08-17T21:43:21Z

במח: הגהה, ניסוח

[[קובץ:נפתלי רוט2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי רוט]]
[[קובץ:נפתלי רוט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[ועידת המחנכים]] שבארגונו]]
הרב '''נפתלי הכהן רוט''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938) הינו יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת פראדל, במשפחה של [[חסידי פולין]]. בתקופת בחרותו למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת 'חברון' בירושלים בין השנים תשי"א-תש"כ, התקרב באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שמעון יעקובוביץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. זכה ש[[הרבי]] יכנה אותו במכתב הראשון "בעל מרץ".

הרב רוט מנחה את האירועים הרשמיים ב[[חסידות]], כמו סיומי הרמב"ם השנתיים, מבחני תרי"ג המצוות הארציים לתלמידי תלמודי התורה, כינוסי תורה עונתיים והכנסת ספר תורה של ילדי ישראל.

פעולותיו הראשונות במסגרת חב"ד, היו בהדרכת תלמידי [[ישיבות הערב]], וה[[נוער החב"די]], בראשותו ובהנהלתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, ראש ישיבת [[תורת אמת חב"ד]] בירושלים.

כיהן במשך השנים כמנהל 'בית הספר חב"ד [[ברזיל]]' ב[[ירושלים]] וסגן מנהל [[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (תלמוד תורה)|תורת אמת]] חב"ד בירושלים.

הוא מכהן כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כמו כן משמש כרב קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]].

זכה למינוי מיוחד מ[[הרבי]] כ"איש שלו" בישיבת [[חברון]] בתקופת לימודיו בישיבה.

בשנת [[תשמ"ח]] ייסד את [[ועידת המחנכים]] בארץ הקודש בקשר עם הוראת הרבי לקיים התכנסויות ב[[שנת הקהל]] וזכה לקבל על כך את ברכת הרבי, וגם בשנים שלאחר מכן ממשיך לקיים את הועידה שהפכה לגולת הכותרת של פעילות המרכז החינוכי חסידותי שבראשותו.

==משפחתו==
;בניו

*הרב נועם יעקב הכהן רוט - מנהל הפעילות של המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד, ויו"ר קהילת חב"ד ברמות ב' בירושלים.
*הרב משה אריאל הכהן רוט - שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" בבאר שבע וראש כולל "תורה שלמה" בבאר שבע. כיהן כראש ישיבה קטנה חב"ד בבאר שבע וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
*הרב מנחם מענדל הכהן רוט - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת "תומכי תמימים" ביתר עילית.
*הרב ינון הכהן רוט - ר"מ ומגיד שיעור במכינה לישיבה של חיידר אידיש אהלי מנחם חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית.

;חתניו
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - שליח בסידני אוסטרליה.
*הרב אהרן דרורי - מאברכי אנ"ש בירושלים.

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות אחת ארוכה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 30

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה בשידור הלווין תשנ"ב, ב[[כותל המערבי]] 1:30]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הכרזת ה"יחי" של הבאנקעט בתשנ"ג] - ב'[[ברכת כהנים]]' והכרזת '[[יחי]]' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ג]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75734 המנחה האגדי בראיון בלעדי] טז [[אייר]] התשע"ג (26.04.2013){{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf המפתח להצלחה בחינוך]''', בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf יחד כל ילדי תשב"ר]''', בתוך עלון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 14 {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf בבואי לליובאוויטש]''', יומן אישי שכתב מ[[נסיעה לרבי|ביקורו הראשון בחצרות קודשנו]], בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 7
*'''[http://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679809/ להצליח בחינוך]''', בכנס תורה של מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/08/322.-Shoftim-5781.pdf אך לאלוקים דומי נפשי]''', ראיון משוכתב בגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת שופטים אלול תשפ"א {{PDF}}

{{מיון רגיל:רוט, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]

אברהם הרוניין

2021-08-16T21:48:26Z

במח:

{{קובץ|הרב הרוניין}}
[[קובץ:מוקד הלכה למעשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרוניין (מימין) עם רבני [[מכון הלכה חב"ד]], הרב [[יצחק שלמה פרנק]], והרב [[משה קורנוויץ]]]]
הרב '''אברהם הרוניין''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא רב מרכז העיר [[כפר סבא]], משלוחי הרבי ורב הקהילה הפרסית בעיר, וממקימי [[מוקד ההלכה החב"די]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[איראן]] ב[[ט' אב]] [[תשכ"ד]] לאביו ר' רחמן.

לקראת חגיגת [[בר מצוה|בר המצוה]] שלו, עלתה משפחתו לארץ בשנת [[תשל"ו]], והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד.

בשנת [[תשל"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם למד עד שנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]] התחתן עם רעייתו מרת אסתר בת ר' משה מולא מ[[אביטל]], והתיישב תקופה קצרה בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר סבא]] והחל לשמש כרב הקהילה הפרסית בעיר, ובהמשך אף התמנה כרב מרכז העיר.

בשנת [[תשע"ו]] היה מיוזמי ומקימי [[מוקד ההלכה החב"די]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' משה הרוניין - שערי תקוה

{{מיון רגיל:הרוניין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

שיחה:כולל חב"ד בארץ הקודש

2021-08-16T21:45:08Z

במח:

חבל שהערך לא מטופל. בכל מקרה החומר נראה - ארוך, מייגע, מורכב, גדוש בר"ת לא מפוענחים, וכמובן שרוב החומר מועתק ללא קרדיט. [[משתמש:פיני|פיני]] 02:01, 10 מאי 2009 (EDT)
:אכן, בכוונתי ליטול על עצמי את הערך שייצרתי, לקצרו ולערוך אותו, בכ"א, אתה מוזמן לעזור (ועם המרץ שלך אתה תביא אותו רחוק..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== התבניות למטה. ==

צריך לסדר אותם, הם עולות אחת על השניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:31, 27 באפריל 2010 (UTC)

:כמה זמן הערך הזה ימתין לעריכה?[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 04:28, 28 ביולי 2010 (UTC)
::עד שתערוך אותו בעצמך.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:35, 28 ביולי 2010 (UTC)

== כולל חב"ד ==

למי שהולך לטפל בערך הזה.

יש להכניס את ההיסטורי' הנוכחית של כולל חב"ד, כולל ובעיקר מאז שכ"ק אדמו"ר הורה להרב שלום דוכמן לחזור מארה"ק ולקחת ע"ע את ניהול כולל חב"ד בתשל"ט כמדומני.

== התחלתי לטפל בערך ==

אני מקווה שאסיים עד סוף בין-הזמנים. ערך זה הוא דוגמה להפרת זכויות יוצרים, כולו העתקה מ[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/35/1 '''כאן'''].

באם מישהו יכול לסדר את התבניות למטה אז יישר כוח למפרע. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:24, 22 באפריל 2014 (UTC)
:שם זה לפחות נראה נורמלי... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:04, 23 באפריל 2014 (UTC)

== כולל חב"ד המיוחד ==

אין עוד פרטים ?
:אני יתחיל בימים הקרובים לכתוב ע"כ ערך. יחי המלך המשיח! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:04, כ' באייר, ה'תש"ף 19:04, 14 במאי 2020 (IST)

==דף הפניה==
כשאני רוצה להפנות אל "[[כולל חב"ד המיוחד]]" - זה מפנה אל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]" (תנסה ללחוץ [[כולל חב"ד המיוחד|כאן]]). אם אפשר לסדר את דף ההפניה יהיה שמחה ורק טוב בליובאוויטש! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:04, כ' באייר, ה'תש"ף 19:04, 14 במאי 2020 (IST)
:ההפניה כעת אל הערך כולל חב"ד בארץ הקודש כי שם הוא מדבר על כולל חב"ד המיוחד ולכן אין סיבה להוריד את ההפניה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:30 • כ' באייר ה'תש"ף

==כולל חב"ד צפת==
מה עניינו? האם ראוי לכתוב עליו כאן? או בערך נפרד?--[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 21:45, ח' באלול, ה'תשפ"א 21:45, 16 באוגוסט 2021 (UTC)--[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 21:45, ח' באלול, ה'תשפ"א 21:45, 16 באוגוסט 2021 (UTC)

ארתור הרצברג

2021-08-16T21:41:48Z

במח:

'''ארתור הרצברג''' ([[תרפ"א]] - [[תשס"ה]]), היה ראביי קונסרבטיבי שהתקרב והתחזק לקראת סוף ימיו, היה ביחידות עם [[הרבי הריי"צ]], והיה בקשר עם [[חב"ד]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] בשם אברהם הרצברג לאביו רבי צבי אלימלך הרצברג, מחשובי [[חסידות בעלז]] ב[[פולין]], ומאוחר יותר, רב בעיר בולטימור. בשנת [[תרפ"ו]] עברה המשפחה ל[[ארצות הברית]] שם סטה מהדרך והפך לקונסרבטיבי.

קרובי משפחתו של הרצברג גרו ליד [[770]] וכך זכה להתקבל ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר שיצא מהיחידות זכה לפגוש את [[הרבי]] והם שוחחו על שדרת איסטרן פארקווי{{הערה|הרב וולוול גופין, [https://col.org.il/news/20445 הפרופסור הקונסרבטיבי ששינה דעתו לטובה], באתר COL}}.

בשנים מאוחרות יותר הוא סירב להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] עקב עמדותיו הציוניות והתנגדותו החריפה של הרבי ל[[ציונות]].
===פעילותו הציבורית===
הוא הפך לראביי קונסרבטיבי גדול ביותר, כיהן כ'רב' ב'טמפל' "עמנואל", אינגלווד, ניו ג'רזי. נחשב כמנהיג הקונסרבטיבים בניו ג'רזי ושימש כסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי וכנשיא הקונגרס היהודי האמריקאי בשנים [[תשל"ב]] - [[תשל"ח]].
כמו כן שימש כפרופסור ללימודי דת במכללת דרטמות, וחוקר בכיר באונברסיטת קולומביה וכרב צבאי בחיל האויר האמריקאי.

נפטר בשנת [[תשס"ה]], וזכה שביתו התקרבה ליהדות ולחסידות חב"ד.

==קשריו עם חב"ד==
פעל נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]] דבר שגרר תגובות קשות בכתבי העת החרדיים באותה תקופה{{הערה|ראה הפרדס שנה מח חוברת ה עמוד 23; שלמות עמוד 46.}}.

עד [[ג' תמוז תשנ"ד]] התנגד לתנועת [[חב"ד]], אך מאז החל להיווכח בגדולת [[חב"ד]].

הרצברג עמד בקשר קרוב עם הרב [[יהודה קרינסקי]], מזכירו של [[הרבי]] לשעבר ויו"ר המרכז-לענייני-חינוך. הרב קרינסקי סיפר: "הקשר שלנו החל כשנכדיו של הרצברג החלו ללמוד בבית-ספר חב"ד בפרסנו, קליפורניה. ארתור הביע הערכה לקשר הקרוב שנוצר בין שלוחי חב"ד בפרסנו ונכדיו הצעירים. באחת השיחות האחרונות שלנו, הרצברג השיח לפי תומו: בלב לבי, אני בעצם חסיד עם זקן ופראק. בעוד שהרצברג התחרט שלא פגש את הרבי, הוא לא התבייש בהבעת הערכה לרבי ולפעולות של ליובאוויטש"{{הערה|[https://col.org.il/news/20960 אוסף ארתור הרצברג הועבר לספריית ליובאוויטש], אתר COL.}}.

בשנת [[תש"ס]] העניק לניו יורק טיימס ראיון מעריך על חב"ד.

בצוואתו הורה להעביר את ספרייתו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

== ספריו ==
*'''היות יהודי בגלות אמריקה''', הוצאת מוסד ביאליק.
*'''היהודים באמריקה''': מפגש רב תהפוכות, הוצאת שוקן, ה'תשנ"ד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים|הרצברג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]

ראובן אלבז

2021-08-16T21:39:12Z

במח:

הרב '''ראובן אלבז''' (יליד שנת [[תש"ד]]), הוא רב שכונת בית ישראל ב[[ירושלים]], חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ראש [[ישיבה|ישיבת]] אור החיים לחוזרים בתשובה, ומגדולי פעילי תנועת התשובה בדורינו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ד]] בעיר פאס ב[[מרוקו]]. בשנת [[תשט"ז]], עלה ל[[ארץ ישראל]]. בערך בתקופת ה[[בר מצווה]] התעורר אצלו הרצון לעסוק בהחזרה בתשובה.

למד בישיבת תפארת ישראל ב[[חיפה]] כעבור שלוש שנים, עבר ללמוד בישיבת מגדיאל אצל רבי נחום לסמן. לאחר מכן עבר לישיבת נובהרדוק-בית יוסף בירושלים שם למד אצל הרב [[בן ציון ברוק]] וחתנו הרב אברהם נח גרבוז. לאחר [[נישואין|נישואיו]] למד אצל הרב [[עובדיה יוסף]] ב"מתיבתא הראשון לציון". למד גם אצל הרב [[בן ציון אבא שאול]].

בגיל 25 החל לשמש כרב של שכונת בית ישראל בירושלים. משנת [[תשכ"ט]] מכהן הרב אלבז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אור החיים ומוסדותיה, הנקראת כך על שם [[חיים בן עטר|האור חיים הקדוש]]

שיערים רבים שלו משודרים ב[[רדיו]] וב[[אינטרנט]].

בשנת [[תשע"ה]], הצטרף למועצת חכמי התורה של ש"ס.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
בראיון ל[[גיליון בית משיח]] מספר הרב אלבז על ההערצה שזכורה לו מילדותו לרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מרוקו]] שאפפה את כל הציבור במרוקו. הוא מעיד שאת כל התורה במרוקו עשו מוסדות חב"ד במרוקו, והלומדים במוסדות אלו היה ניכר עליהם שהם גדושים בתורה ומצוות בקדושה וטהרה.

בראיון שם מספר הרב שמה שנתן לו את המוטיבציה והדחיפה להתעסק בקירוב היו התוועדויות [[י"ט כסלו]] בכפר חב"ד, בהם היה משתתף בעת לימודיו בישיבות ליטאיות. רבות השפיע עליו אף ר' [[משה וובר]], בראותו כיצד בגילו המבוגר הוא עומד שעות בכותל ומניח ליהודים תפילין. בתקופה מאוחרת יותר החל למסור שיעורי תורה ברשת שיעורי תורה של הרב וובר.

הרב אלבז אומר שבעניין זה של הפצת היהדות כולם תלמידים של הרבי כולל הוא עצמו, ומוסיף שכל מי שפועל בעניין זה הוא רק ממשיך את דרכו של הרבי, כל הארגונים הם תוצרת של הרבי. מי שהשריש את עניין זה בעם ישראל בעוצמה ובקדושה שאין לתאר זה הרבי, ואף אחד לא יכול לעשות כמותו. לטענתו, אם כל הארגונים להחזרה בתשובה היו מדגישים את הדרך של חב"ד של פניה אל הלב היהודי (ופחות התעסקות בדרך של הוכחות מדעיות וכו'), כל עם ישראל היה חוזר בתשובה.

לרב אלבז חברותא ב[[ספר התניא]] והוא מתבטא שמספר זה שואבים אמונה. בדרשותיו הוא משלב גם מספרי חסידות ומדבר רבות על כך שנמצאים בזמן הגאולה. הרב אלבז מעיד שדבר זה מתקבל אצל כולם כולל אלו שאינם שומרים מצוות לעת עתה.

במסעותיו ברחבי העולם מבקר הרב אלבז בבתי חב"ד. הוא מספר על התפעלותו כשראה את העדינות, הקדושה והטהרה של ילד השליח שפגש ב[[בית חב"ד]] בקייפטאון ואומר שזהו בכוחו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K גיליון בית משיח מס' 949] ע' 26.}}.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16719&CategoryID=2543 כתבה עליו בשיחת השבוע]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלבז, ראובן}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]

ראובן אלבז

2021-08-16T21:36:43Z

במח:

הרב '''ראובן אלבז''' (יליד שנת [[תש"ד]]), הוא רב שכונת בית ישראל ב[[ירושלים]], חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ראש [[ישיבה|ישיבת]] אור החיים לחוזרים בתשובה, ומגדולי פעילי תנועת התשובה בדורינו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ד]] בעיר פאס ב[[מרוקו]]. בשנת [[תשט"ז]], עלה ל[[ארץ ישראל]]. בערך בתקופת ה[[בר מצווה]] התעורר אצלו הרצון לעסוק בהחזרה בתשובה.

למד בישיבת תפארת ישראל ב[[חיפה]] כעבור שלוש שנים, עבר ללמוד בישיבת מגדיאל אצל רבי נחום לסמן. לאחר מכן עבר לישיבת נובהרדוק-בית יוסף בירושלים שם למד אצל הרב [[בן ציון ברוק]] וחתנו הרב אברהם נח גרבוז. לאחר [[נישואין|נישואיו]] למד אצל הרב [[עובדיה יוסף]] ב"מתיבתא הראשון לציון". למד גם אצל הרב [[בן ציון אבא שאול]].

בגיל 25 החל לשמש כרב של שכונת בית ישראל בירושלים. משנת [[תשכ"ט]] מכהן הרב אלבז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אור החיים ומוסדותיה, הנקראת כך על שם [[חיים בן עטר|האור החיים הקדוש]]

שיערים רבים שלו משודרים ב[[רדיו]] וב[[אינטרנט]].

בשנת [[תשע"ה]], הצטרף למועצת חכמי התורה של ש"ס.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
בראיון ל[[גיליון בית משיח]] מספר הרב אלבז על ההערצה שזכורה לו מילדותו לרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מרוקו]] שאפפה את כל הציבור במרוקו. הוא מעיד שאת כל התורה במרוקו עשו מוסדות חב"ד במרוקו, והלומדים במוסדות אלו היה ניכר עליהם שהם גדושים בתורה ומצוות בקדושה וטהרה.

בראיון שם מספר הרב שמה שנתן לו את המוטיבציה והדחיפה להתעסק בקירוב זה ההתוועדויות של [[י"ט כסלו]] בכפר חב"ד, שבהם היה משתתף בעת לימודיו בישיבות ליטאיות. רבות השפיע עליו אף ר' [[משה וובר]], בראותו כיצד בגילו המבוגר הוא עומד שעות בכותל ומניח ליהודים תפילין. בתקופה מאוחרת יותר החל למסור שיעורי תורה ברשת שיעורי תורה של הרב וובר.

הרב אלבז אומר שבעניין זה של הפצת היהדות כולם תלמידים של הרבי כולל הוא עצמו, ומוסיף שכל מי שפועל בעניין זה הוא רק ממשיך את דרכו של הרבי, כל הארגונים הם תוצרת של הרבי. מי שהשריש את עניין זה בעם ישראל בעוצמה ובקדושה שאין לתאר זה הרבי, ואף אחד לא יכול לעשות כמותו. לטענתו, אם כל הארגונים להחזרה בתשובה היו מדגישים את הדרך של חב"ד של פניה אל הלב היהודי (ופחות התעסקות בדרך של הוכחות מדעיות וכו'), כל עם ישראל היה חוזר בתשובה.

לרב אלבז חברותא ב[[ספר התניא]] והוא מתבטא שמספר זה שואבים אמונה. בדרשותיו הוא משלב גם מספרי חסידות ומדבר רבות על כך שנמצאים בזמן הגאולה. הרב אלבז מעיד שדבר זה מתקבל אצל כולם כולל אלו שאינם שומרים מצוות לעת עתה.

במסעותיו ברחבי העולם מבקר הרב אלבז בבתי חב"ד. הוא מספר על התפעלותו כשראה את העדינות, הקדושה והטהרה של ילד השליח שפגש ב[[בית חב"ד]] בקייפטאון ואומר שזהו בכוחו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K גיליון בית משיח מס' 949] ע' 26.}}.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16719&CategoryID=2543 כתבה עליו בשיחת השבוע]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלבז, ראובן}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]

אברהם המלאך

2021-08-15T21:19:22Z

במח:

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל החבריא קדישא - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]], בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

וורה בורושנסקי

2021-08-15T21:16:58Z

במח:

מרת '''פייגא דבורה (וֶורַה) בורושנסקי''' היא מוותיקות נשות חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], בעברה רופאה נוירולוגית, במסגרת עבודתה ברוסיה הצילה חסידי חב"ד רבים מגיוס לצבא הרוסי, כיום היא משפיעה בקרב נשי חב"ד בנחלת הר חב"ד.

==תולדות חייה{{הערה|הפסקאות הבאות מיוסדות בחלקם על ראיון שנתנה ל[http://www.ravdori.co.il/stories/משפחת-חסידי-חבד-מדורי-דורות הקשר הרב דורי]}}==
נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] שהיה חסיד חב"ד מראשי המחתרת החסידית ברוסיה, ולאימה מרת ציפה{{הערה|ביתו של הרב [[חיים אלעזר גורליק]]}} ב[[רוגצ'וב]] שב[[רוסיה]].

כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]].

בסיום המלחמה, כמו עוד חסידים רבים, המשפחה נסעה אל העיר [[לבוב]] במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"[[עשאלונים]]" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. אביה, אימה וכמה מקרובי המשפחה עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה בבריחה המונית שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".

בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון [[תש"ז]] נעצרה אימה מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה לעשר שנות מאסר. אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ']], ושלושת הילדים נשארו לבדם.

בהמשך, אחותה הגדולה דריישקע עברה להיות על יד מתקן הכליאה של אימה, אחיה [[מוט'ל קוזלינר|מוט'ל]] שהספיק להיאבק ולהשתחרר באותה תקופה העביר אותה גם לצ'רנוביץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות.

כשהודיעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאימה נתפסה, עשה בידו הק' תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן היא השתחררה לאחר 3 שנים בטרם עת בשנת [[תש"ט]]. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. עובדה זו אפשרה לה בהמשך להסתדר בקלות יותר.

השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו השלטונות להניח ידם על אביה ר' חיים זלמן והוא נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות במסירות נפש עילאית.

בינתיים הוציאו את וורה מהמשפחות שהייתה מתגוררת אצלם, והיא עברה לגור עם אימה.
"כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5–6 שנים בבית ספר", סיפרה.

בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר.

לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ והתפרנס משחיטה כשרה שהיה עורך בביתו בחשאי. בביתם התגורר במשך זמן המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].

==נישואה==
וורה התקדמה במסלול לימודיה והמשיכה לאוניברסיטה בצ'רנוביץ. בשנה הרביעית או החמישית ללימודיה באוניברסיטה, מריישא וילנקין – אחות אימה (ציפה) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה בינה לבעלה משה.

החתונה נקבעה לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה. לחתונה הגיעו דריישקע, אחותה, שגרה כבר במוסקבה, ומוטל, אחיה, הגיע מטשקנט. החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר.

הזוג הטרי התגורר בסמרקנד, סמוך להורי החתן. ר' מענדל פוטרפס שיכנע את אביה ר' חז"ק לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה.

==העלייה לארץ==
המשפחה עלתה לארץ בשנת [[תשל"א]] (1971). אביה ואימה הגיעו ל[[נחלת הר חב"ד]], והזוג הצעיר נסע למעון עולים ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברו להתגורר גם הם בנחלת הר חב"ד.

באותה תקופה התקבלה וורה לעבוד כרופאה במחלקה הנוירולוגית בבית הרפואה בילינסון שב[[פתח תקווה]]. היא הייתה מתגוררת במשך השבוע אצל בני משפחה במרכז, ורואה את הילדים בקריית מלאכי פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת.

בעלה ר' משה היה מורה למתמטיקה בישיבה תיכונית ביד בנימין, הוא השלים תעודת הוראה בירושלים והיה ממייסדי [[בית הספר למלאכה (קריית מלאכי)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי.

==ביחידות אצל הרבי==
ב[[יחידות]] הראשונה אצל הרבי, פרשה לפני הרבי את התלבטויותיה. מצד אחד הרצון לעבוד בבילינסון כרופאה שבזה ראתה שליחות, ומצד שני הרצון לגדל בית עם ערכים חסידיים. "הרבי התייחס מאוד למה שאמרתי. ואמר לי להמשיך לגור בסביבה חב"דית ולגדל עם בעלי את ילדיי עם הרוח שאני גדלתי בה" סיפרה. הרבי רמז לה להישאר לגור בנחלה נתן לה דולר ובירך אותה.

ואכן בצאתה מהיחידות החליטה לצמצם את העבודה בבלינסון להמשיך להתגורר בנחלה ולגדל את ילדיה בקהילת חב"ד.

"אחרי שיצאתי מהיחידות קיבלתי מכתב. המכתב לא הגיע אלי בזמנו מסיבות שלא ידועות לי, חוץ מהשגחה פרטית. לפני כמה שנים הנכד שלי ראה באגרות קודש מכתב שממוען לאישה וכתוב ב[[רוסית]]. לאחר בירור קצר עם הספרן ר' [[שלום בער לוין]], התברר שרוב הסיכויים שהמכתב ממוען אלי. (בגלל שנכתב ברוסית, התאריך שלו סמוך לתאריך השהות שלי שם וכו') המכתב, שנכתב בי"א ניסן מדבר אל אישה שראתה הרבה מאוד קשיים בחיים שלה. ואף על פי כן בכוח האמונה והראיה החיובית תצליח להתקדם בעתיד, כפי שעשתה זאת בעבר ברוסיה הסובייטית. במכתב כתב הרבי שהוא הרגיש את סערת רוחי והוא הבהיר לי, שהדרך שלי נכונה. והוא מציע לי להעביר לסביבתי את פילוסופיית חיי, ואכן, פילוסופיית חיי – אחדות ואהבת ישראל! בזה הלכתי ועם זה הצלחתי, כל החיים וגם היום. זה הכח שמנצח, זה הנשק הכי חזק!".

==משפיעה בקהילה==

כאשר הרבי ביקש שבכל קהילה יקום [[ועד המוסיפין]], פנתה אליה הרבנית ירוסלבסקי וביקשה שתהיה בוועד מוסיפין ובוועד המשפיעות של נחלת הר חב"ד. מאז היא נושאת בתפקיד זה. במסגרתו שנים רבות מתקיים שיעור נשים מדי שבוע בשבת על פרשת השבוע או ענייני דיומא. כמו כן נוהגת להתקשר לנשים שעורכות שמחה משפחתית, ולעורר אותן לקבלת החלטה טובה חדשה, כסגולה להצלחה של המשפחה ושל הילד באירוע משמעותי שכזה.

בהתוועדויות ובכינוסים לנשים, היא מעוררת על הבקשה הנפשית של הרבי "[[עשה לך רב]]" ומדגישה את החשיבות הגדולה של המשפיע – שהוא מהדברים היחידים שהרבי התבטא עליהם "בקשה נפשית".

==משפחתה==
*חתנה, הרב יוסק'ה פרידמן - [[נחלת הר חב"ד]]
*בנה, הרב ברוך בורושנסקי - נחלת הר חב"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בורושנסקי, וורה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי

2021-08-15T20:49:12Z

במח: /* ביטול גירסה בישיבת חח"ל צפת */ פסקה חדשה

<div style="text-align: center;">
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:שיחת משתמש:חסיד של הרבי}} בתים'''
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לסוף הדף!}}
</div>

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| ליצירת קשר איתי באמצעות המיל: chasidd770@gmail.com
----
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#b3e5ff;" align="center"|{{גופן|4|נרקיס|ברוכים הבאים בצל קורתי, דף שיחה זה מיועד עבור משתמשים החרדים לדבר ה'}}
{{גופן|4|נרקיס|לפתיחת נושא חדש בדף שיחה זה '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' בברכה, {{א|חסיד של הרבי}}}}
|}
{|
|}

{{משתמש:חסיד של הרבי/ארכיון}}

יחי המלך המשיח! משתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] הינו משתמש ידידותי לסביבה וחובב דפי שיחה כגון אלה.

אזהרה!! כל מי שצופה בדף שיחה מרתק זה, מתחייב לרוקן כוסית 'משקה' לגרונו, ראו הוזהרתם!
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}

== ברכה והודאה ==

[[קובץ:מממממ.png|ימין]] הנני מביע את תודתי למשתמש היקר, חסיד של הרבי, על המיזם העצמי הבלתי רשמי של כבודו, מיזם 'אייכה',

שכלל קריאות ותחינות מכמעט כל המשתמשים שנרשמו עד לפני חמש שנים, שיחזרו לאתר, ושאלות חשובות כגון, האם אתה עדיין חי וכו' - תחת השם 'אייכה? האם אתה חי?' וכו'.

בשם כל המשתמשים הישנים שקמו לתחיה, אני מודה לך. תודה! {{קריצה}} [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 20:25, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:25, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:אפשר גם לפתוח את '''מיזם הצלה''' שיהיה אפשר לשלוח בו התראות על משתמשים שגוססים ונוטים לעבור לעולם ש'כולו חוץ מחב"דפדיה', וה'חברה הצלה' יקימו אותו לתחיה. המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 21:52, ב' בכסלו, ה'תשפ"א
::נתקבל בתשואות חן.. תודה על ההודאה {{קריצה}} בדרך אגב, {{א|דער חב"דסקער|אתה}} באמת היית משתמש ותיק? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:19, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
:::כמו שכבר כתבתי מיזם ההצלה שאני טוען שצריך הוא להחיות את העלון הוירטואלי של חב"דפדיה שבו אלה שמאילוצים שונים לא יוכלו להיות בחב"דפדיה הרבה זמן (כגון קפסולות למיניהם) יוכלו להכנס לעניינים.. בקשר לחוזר ונגלה אכן בעיה קשה. {{צחוק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:22, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
::::מדוע אתה חושב שהייתי פה בעבר? לא רואה חשיבות לשאלה בכל מקום. וכדאי שתבינו שמשתמשים שהיו פעילים לפני 13 שנה (ולהבהיר שמן הסתם הם לא נרשמו מתחת לגיל 11 חוץ מכמה משתמשים שאני יודע עליהם ספציפית) כבר רובם הקימו בית וחב"דפדיה כבר לא עומדת בראש מעיינם.. (רוצה לראות גם אותכם בעוד 13 שנה פעילים)..[[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 17:42, ג' בכסלו, ה'תשפ"א ''(19 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:42, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
==דף המשתמש שלך ודף השיחה==
1. דפי המשתמש שלך והאמירות שבתוכם מעוררים השראה מיוחדת ועילאית... חביבות מיוחדת ניכרה מבין שורות גליונותיך...
2. אולי תוכל להסביר לי את המשפט המעניין שבקטע הקודם: {{ציטוטון|המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. }} [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:51, ג' בכסלו, ה'תשפ"א 23:51, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
:ה2 זה בהקשר למה שכתבתי אני באותה פסקה (שייך גם קצת לך ;)--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:55, ג' בכסלו, ה'תשפ"א

==שינוי סיסמה==
{{מפעילי מערכת}}, מה עושים אם שכחתי את הסיסמה שלי? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:18, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
:יש אפשרות לאיפוס סיסמה, מכל מקום אתה יכול פשוט להקים גם משתמש חדש -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 16:45, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
::כפי שכתבתי כבר במקום ידוע {{קריצה}} בכל אופן אני יוכל לאפס את הסיסמה רק אם אני יעדכן את המיל, אבל המערכת פה לא נותנת לי לעדכן את המיל שלי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:47, 29 בנובמבר 2020 (UTC)

== בירור ==

א: היכן כבודו? כבר התחיל חנוכה (אם אתה באה"ק..).

ב: בדף המשתמש המיוחד שלך, נאמר כי "ביתי הרוחני הוא ב770 - בית רבינו שבבבל. ביתי הגשמי הוא בכפר חב"ד - בירת חב"ד בארה"ק בזמן הגלות, ובירת חב"ד בעולם כולו בזמן הגאולה כפי שמובן משיחותיו הק' של הרבי." האמנם באמת כך? אשמח שתקשר אותי לשיחה כזאת, מעניין אותי מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:49, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.''' 17:49, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
:ראיתי קטע מהתוועדות בה הרבי אומר שבגאולה כל הבתים בכפר חב"ד יהיו בשטח הר הבית עצמו וצמודים לבית המקדש(!) אני בעז"ה אנסה לברר מאיזה תאריך זה היה, ובאמת זה דבר מפליא שהשיחה הזו לא יודעה '''בכלל''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:43, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
::נראה לי שאתה מתכוון לכך שהרבי דיבר של הבתי חב"ד וכפר חב"ד יהיו בהר הבית ליד ביהמ"ק, יכול להיות? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:40, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.'''
:::הגיוני.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:45, 11 בדצמבר 2020 (UTC)
==צו 8==
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''</big>}}

ב"ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב"דפדיה]].

היום - יום ה', ט"ז טבת ה'תשפ"א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:

עריכת ושיפור הערכים.

===כללים ומונחים===
*'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.
*'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.
*'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.
{{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:18, י"ז בטבת, ה'תשפ"א (1 בינו' למניינם).

== סיסמה ==

נזכרת בסיסמה שלך?-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:34, ח' בשבט, ה'תשפ"א ''(21 בינו' למניינם)'' •
:אכן כן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:36, 21 בינואר 2021 (UTC)
::ב"ה סוף סוף!!! (תכתוב אותה איפה שהוא שלא תשכח{{קריצה}}--'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:29, ט' בשבט, ה'תשפ"א ''(22 בינו' למניינם)'' •
:::אז לפני שחלוקת יבוא, אזכיר לכבודו בנוגע לחתימה.. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 06:55, ט' בשבט, ה'תשפ"א - 22 בינו' למניינם, 2021.
::::תודה {{חיוך}} נראה כאילו יש מטרה למלא את האתר בצבע... אותו משתמש פעם שלישית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:30 • י"ג בשבט ה'תשפ"א

== תזכורת ==

בקשר עם המדובר לעיל הנני להזכיר אודות עריכת הערך [[חורבן ליובאוויטש]], יעוי"ש.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:25, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:25, 28 בינואר 2021 (UTC)

==טוב לראותך עמנו==
שקט פה לאחרונה.. תן ככה קצת נופת צופים.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:13, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 00:13, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:{{חיוך}} בעז"ה.. מחר אני חוזר לישיבה ככה שנשאיר את הנופת צופים לפעם אחרת בעז"ה {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 00:15, 8 בפברואר 2021 (UTC)
::בקושי הגעת, כבר חוזר לישיבה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:56 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א

== {{תב|חשיבות}} ==

שמח לראות אותך חוזר לפעילות באתר, רציתי רק לרענן את הקרטריונים, שבעת שמציבים תבנית חשיבות יש לחכות לפחות שבוע לתגובות העורכים, וכאשר מורידים תבנית למחיקה, יש לכל הפחות להחזיר את תבנית החשיבות. בהצלחה רבה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:06, ה' באייר, ה'תשפ"א, 17 באפר' למניינם.

== קטגוריה ==

דף המשתמש שלך נתון ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9 קטגוריה: תיבות משתמש], כדאי שתוציאו בהקדם מהקטגוריה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 08:32, 16 במאי 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:45, 16 במאי 2021 (UTC)
::טעות שלי, הי' צריך להוסיף טקסט ב-3 תבניות שכשהיו שמים אותם זה הי' מכניס את הדף לקטגוריה. אצלך זה הי' תבנית יודע היסטוריה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&curid=52156&diff=476099&oldid=408324 ראה כאן]. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ז' בסיוון ה'תשפ"א 07:51, 18 במאי 2021 (UTC)

== רשת מחנות קיץ ==

רשת מחנות הקיץ של הפנסאים הוקמה לפני של צבאות ה’--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • 18:42, 17 במאי 2021 (UTC)

== אתה מגזים! ==

אתה קצת מגזים איך שאתה כותב למשתמשים, זה מאוד לא נעים שככה אתה כותב. אתה יכול לפנות אליהם בנחת. בתקווה להבנה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:יש שיקולים שנבחנו ביחד עם המשתמשים האחרים בפורום מחוץ לחב"דפדיה והגענו למסקנה שזו הדרך היחידה והטובה ביותר לטיפול במשחיתים למיניהם, להרחבה אתה יכול ליצור קשר במיל שלי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:27, 27 ביוני 2021 (UTC)
::מה המייל? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:::leibush770@gmail.com [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 20:02, 27 ביוני 2021 (UTC)
::::מחר אדבר איתך. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  21:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א

== שידולו ==

שמתי לב שכתבת את המילה בכמה מקומות באתר, שים לב שזו לא מילה בעברית תקנית וכדאי להחליפה במילה אחרת. תודה מראש ובהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:17 • י"ח בתמוז ה'תשפ"א

<div style="text-align: center;">
'''נא לא לכתוב <big>מעל</big> לשורה זו'''
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לתחילת הדף!}}
</div>

== בקשה ==

אשמח אם תוכל לחוות דעה בקשר למפורט ב[[שיחה:עבודת השם]]. יישר כח--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:32, 4 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:37, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

== ריסון ==

כדברי מנהל האתר, {{א|שיע.ק}}, על מנת להשאר באתר, עליך לרסן את התנהגותך הקיצונית הבלתי מתאימה לחסיד. התנהגות כזאת פוגעת בראשונה אך ורק בך, וכמים הפנים לפנים- משיבים לך באותו סגנון.

מן הדין היה צריך לחסום אותך ממזמן, אך מכיוון שבכל זאת תרמת ערכים לאתר, ובתקוה גדולה שתעשה חשבון נפש ותחזור להתנהגות חסידית.

נ.ב: אישית הייתי ממליץ לך לקחת חופשה מרצון, על מנת להתרענן ולהרגע - ובמטרה לחזור לחב"דפדיה ולתרום בהתאם. בהצלחה בכל!

[[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 15:33, כ"ז באב, ה'תשפ"א 15:33, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:לא זקוק {{א|מבקר|ממך}} לשיחות מוסר, אתה לא תגיד לי מילה, אתה לא תאיים פה, ומתי שתתרום '''תרומה אחת''' לאתר דבר איתי. מן הדין הייתי אמור פשוט להתעלם ממך (כמו שאמר לי בזמנו אחד ממפעילי המערכת - שזה מה שאתם מבינים, אבל מסתבר שלא..) וכמו כן הייתי מציע לך פעם הבאה לא לסלף דברים של אף אחד, לפני שאבקש את חסימתך בדבר סילוף דברי הרה"ג ר' שיע. הייתי ממליץ לך להסתכל שוב במה שכתב ובמה שאתה כתבת ולמצוא את ההבדלים '''שרבים המה'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::מתנצל אם קיבלת את תגובתי בצורה הלא נכונה: בסה"כ ביקשתי את טובתך ואת טובת כולנו, שכדאי שכולנו נרגע בדיונים, בלי התלהמות, בזמן שאפשר להגיב בצורה חסידית. בהצלחה לכולנו. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 19:55, כ"ז באב, ה'תשפ"א 19:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הנני באתי בזאת לחזק את ידיו של המשתמש הנעלה והמורם מכל אדם, הרב "המבקר", יען כי צודק הוא בכל אשר כתב, וכל דבריו אמת צרופה הימה. ובאשר לדבריו של "חסיד של הרבי", כי דבריו משוללים כל יסוד, ורחוקים מן האמת כרחוק מזרח מן המערב. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 09:42, כ"ח באב, ה'תשפ"א 09:42, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::הנני באתי כדי לתת אזהרה ל{{א|איש חסיד אחד|כבודו}} יען כי אם ימשיך עם דבריו הגסים תצטרך מערכת האתר לחסום אותו לעוד שנה יען אשר מפר את הכללים ומבזבז לריק את זמנם של המשתמשים היקרים המאמינים באמת שרבינו הוא משיחינו והוא חיי וקיים לעולם ועד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:45, 7 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אף שיש בדברי מבקר מן האמת, חבל שהיא מגיעה לדף זה ממשתמשים שפחות הועילו לאתר והגיעו כדי לבזבז זמן לעצמם ולעורכים שכן תורמים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:28 • כ"ח באב ה'תשפ"א

== ביטול גירסה בישיבת חח"ל צפת ==

הביטול שעשית מוטעה.
האנונימי הסיר הפניות לאנשים הלא-נכונים..
לתשומת ליבך [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 20:49, ז' באלול, ה'תשפ"א 20:49, 15 באוגוסט 2021 (UTC)

יוסף יצחק מייזליש

2021-08-15T20:44:16Z

במח:

[[קובץ:יוסף יצחק מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק מייזליש]]
[[קובץ:מייזליש ובן דהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק מייזליש בפגישה עם סגן שר הביטחון הרב אליהו בן דהן במקסיקו]]
הרב '''יוסף יצחק מייזליש''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו, ועורך הספר [[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשי"ט]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[אברהם מייזליש]] ואמו מרת אסתר.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי ב[[כפר חב"ד]] ובבחרותו המוקדמת, בשנת [[תשל"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] על מנת לשהות כמה שיותר במחיצת הרבי.

אחרי שסיים את מסלול הלימודים בישיבת אהלי תורה, עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם נשאר ללמוד שנים רבות, כשהוא הופך לחלק מההוויי של 770, עוסק בהפצת תורת הרבי, ועוזר ל[[ועד להפצת שיחות]].

חתונתו התקיימה בכ"א אד"ר תשנ"ב, וחברי מערכת [[אוצר החסידים]] עשו מאמץ מיוחד להוציא לאור מאמר מוגה כדי שיוכל לחלק אותה כתשורה, והוציאו לאור (לבקשתו) הקונטרס [[פורים קטן תשנ"ב]]. בפועל הרבי הודיע שהוא יחלק את הקונטרס בעצמו לכל אחד מהחסידים בליל פורים קטן.

בשנת [[תשנ"ט]] הוציא לאור את ספרו [[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]] המבאר את שיטתו של הרבי בענין ה[[גאולה]] על פי שיחותיו ומכתביו.

בשנת [[תש"ס]] יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] למקסיקו, ובמשך השנים הביא מספר שלוחים שיעבדו תחתיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/654.pdf לעינינו בלבד]''' - מאמר דעה של הרב מייזליש על מהות דרישת הרבי [[לפקוח את העיניים]], ב[[שבועון בית משיח]] גליון 654 עמוד 42.

{{מיון רגיל:מייזליש, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באמריקה הצפונית]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2021-08-11T11:03:44Z

במח:

{{בקשת ערך}}{{קיצור דרך|[[חב:בע]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


==תבניות==
==כללי==
*'''[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Index.asp?CategoryID=151 לקסיקון באתר צעירי חב"ד]''' - למי שיש זמן לעבור על כל הערכים בלקסיקון ולראות מה מתוכם צריך שיהיה אצלנו, ובתוספת מרובה על העיקר.

==מושגים ביהדות==
*[[בן חמש למקרא]] - נוסף על [[רש"י]] ו[[שיטת הלימוד של הרבי]]. ניתן להיעזר בפרקו בספר [[כללי רש"י (ספר)]].
*[[בן חמש עשרה לגמרא]] (וכו' וכו' משנה בספ"ה [[מסכת אבות]].
*[[מסורת ישראל]]
*[[סיני]]
*[[עוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]
*[[תענית דיבור]]
*[[הסכמה]] - הסכמות לספרים. ההסכמות לספר התניא. הסכמות מרבותינו נשיאנו וכו'{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=28 "הסכמות" אדמו"רי חב"ד להדפסת ספרים], יהושע מונדשיין {{שטורעם}}}}.
*ראו '''[[תבנית:תהילים]]'''
*[[היתר מכירה]]

===מצוות===
*[[הידור מצוה]]
*[[טומאה וטהרה]]
*[[וידוי מעשר]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]

===סיפורי תורה===
* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]

==מושגים בחסידות==
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}
*[[עשירות]] ו[[עניות]] - אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת (מפנה ל[[עושר]]).
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]
*[[מוחין השייכים למידות]] ו[[מוחין בעצם]] (אולי בערך א'?)
* [[ה' מוצאות הפה]]
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.
*[[אור מים רקיע]] - מאמרי חודש תשרי ובאתי לגני י"ט ועוד. יש ע"ז גם בספר סדר ההשתלשלות.
*[[אחדות בהבריאה]]
*[[אחדות במין האנושי]]
* [[התמתקות הדינים בשרשם]]
*[[חזרת דא"ח ברבים]]

==אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוק==
*[[אף]]
*[[דם]]
*[[עצבים]]
*[[ה' מוצאות הפה]]
*[[יד]]
*[[כבד]]

== גאולה ומשיח ==
*[[התגלות משיח]], התהליכים והמקורות בענין ראויים לערך בפני עצמם.
*ראו '''[[תבנית: שיחות הדבר מלכות]]'''

==אישים==
ניתן לראות את ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי משיח]] שם יש עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.
{{טורים|תוכן=
*[[חסידי חב"ד]] - מפנה לחסידות חב"ד ואמור להיות ערך נפרד בנוסף על [[חסיד]] ו[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]]
*הרב [[נטע ממאלאיסטירשצענא]] מחסידי האדמו"ר האמצעי והצמח צדק מובא גם בבית רבי (ע' 228 ?)
*הרב [[בנימין כץ]] שליח הרבי לברית המועצות בשנות הכ' ([http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/16/498837439849.html כתבה בבית משיח]).
*הרב [[מרדכי קלוצקר]] - מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] (ומחותנו).
*הרב [[אריה פרקש]] [[שליח הרבי]] לעיר [[יבנאל]]
*הרב [[לוי פריז]].
*הרב [[אשר אייזנבאך]] - [[רב]] [[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול]], [[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], חתנו של ר' [[מאיר פריימן]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו"ר [[ מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).
*הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב"ד צפת.
*הרב [[מנחם קרץ]].
*הרב [[מענדי קליין]] שליח ב[[אילת]].
*הרב [[שלום דובער קרומבי]].
*הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב"ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט
*הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.
*הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה|ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 455, אג"ק הריי"צ ח"א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.}}
*הרב [[אורי ויברמן]] - משפיע בקהילת חב"ד מרכז ירושלים וקריית משה ומרצה בציבור דוברי הצרפתית בארץ הקודש.
*הרב [[חיים טברדוביץ]].
*הרב [[אמיר כהנא]]
*מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}
*הרב [[יוני כהנא]]
*הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] ר"מ בישיבה בקרית גת.
*הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים
*הרב [[פנחס סטזובסקי]] קרית גת.
*הרב [[חיים זילבר]]
*הרב [[אורי למברג]].
*הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.
*הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.
*הרב [[יונה יעקובוביץ]]
*ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב"ד שופ]].
*הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב"ד).
*הרב [[שמואל רייניץ]].
*הרב [[חיים פוזן]].
*הרב [[מאיר כהן (צורן))]]
*הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב"ד בכותל המערבי
*הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (אדמו"ר)]] - [[האדמו"ר מאופלע]].
* רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי"צ)}}
*הרב [[צפריר ולנר]].
*הרב [[בנימין שלמה גנזבורג]] - מצוות ישיבת תו"ת פולטובה.
*הרב [[שמואל דברוסקין]] - מצוות ישיבת תו"ת פולטובה.
* [[יחיאל הדני]] - בוגר תומכי תמימים אטווצק.
*ר' [[משה רובשקין]] - מראשי [[ועד הקהל קראון הייטס]], איש חסד ובעל [[הכנסת אורחים]] מופלג.
*הרב [[עופר קריפור]] שליח הרבי ומנהל בית חב"ד קוסקו פרו.
*[[החיד"א]] הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי - פוסק הלכה שד"ר ומקובל.
*הרב [[רמי בנין]] (הפניה: רחמים בנין) - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ומוסדותיו ב[[ונציה]] איטליה.
*הרב [[חיים קפלן]] - ראש אגודת קריית חב"ד צפת.
*[[איתמר בן גביר]] - חבר כנסת, ומקורב לחב”ד.
*הרב [[אליעזר טורין]] שליח הרבי ורב קהילת צמח צדק שיקגו
}}

==עיירות==
(מתוך התבניות החסרות. יש בודאי עוד עיירות חשובות שלא כתובות שם, וייתכן שחלק מהכתובות שם מיותרות)

'''ב[[אוקראינה]]''': [[ז'יטומיר]] * [[לוצק]] * [[קוריץ]] * [[רובנו]] * [[חמלניצקי]] * [[סומי]] * [[רומני]] * [[אוסטרוה]] * [[קייב]] (לא חושב שנמצא בתבנית)

'''ב[[ליטא]]''': [[סלובודקה]]

'''ב[[רוסיה הלבנה]]''': [[בריסק]] * [[מאזיר]] * [[רהצ'וב]] * [[גרודנא]] * [[לידא]] * [[סלונים]] (כרגע הפניה ל[[סלונים (פירושונים)]]) * [[דישקע]] * [[דרויה]] * [[לפל]] * [[הרדוק]] * [[טולצ'ין]] * [[סיינו]] * [[סוראז]] * [[בוריסוב]] * [[וולוז'ין]] (כרגע הפניה ל[[בריסק]]) * [[קלצק]]

'''ב[[פולין]]''':[[אטוואצק]]

==קהילות==
*[[עכו]]
*[[שכונת מאה שערים]] - קיימת קהילה משנת תר"ט, ראו [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)]]. אפשר בערך [[ירושלים]]
*[[שכונת בית ישראל]]
*[[העיר העתיקה (ירושלים)]] - ראו [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]]
*[[בית וגן (ירושלים)]]

==מוסדות וארגונים==
===כללי===
*[[בית ספר]]
*[[תיכון]]
*[[סמינר]]

===פרטיים===
*[[גן ישראל אור הגאולה]]
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]
*[[ישיבת חב"ד לבעלי תשובה בקטמון ירושלים]] = פעלה בשנים תשנ"ט עד תשס"ב.
*[[מרכז ממש נתניה]]
*[[קייטרינג ריבקין]]
*[[המניין לצעירים - נחלת הר חב"ד]]
*[[חב"דניצע שול]]
*[[חיש הפצת המעיינות]]
*[[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==ספרים==
'''לפני כתיבת ערך על ספרים, נא לעיין [[שיחת קטגוריה:ספרים|כאן]]'''
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com
*[[משנת חב"ד]] - ספר ערכים מקוצר מאת הרב [[משה מילר]] משיקגו.
*[[הפרדס (חוברת)]] - אולי מספיק פיסקה בערך על [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)]], או ב[[שמחה עלברג]], עם דף הפניה כמובן לפסקה הרלוונטית.
*[[קובץ מעייני הישועה]] - הקובץ הראשון של שיחות לא מוגהות שהרבי אישר להדפיסם עם חותמת קה"ת
*[[מצרף העבודה]]
*[[צפנת פענח]] לגאון הרגוצ'ובי

==ערכים חב"דים==
*[[יחידות לסטודנטים ופרופסורים]]- סיפורה וכו'
*[[ערוב בקראון הייטס]]
*[[הזאל הקטן]] - כרגע מפנה לערך [[770]] (שכערך כ"כ חשוב ערוך בצורה גרועה וחסר בו הרבה תוכן) וכתוב על הזאל הקטן במשפט אחד או שניים!
*[[בית הכנסת - 770]] - כרגע מפנה לערך [[770]] - כתוב עליו הרבה בערכים - [[770]], [[התפילה ב-770]], [[הרחבות ושיפוץ 770]], [[788 איסטרן פארקווי]] (ועוד), אך כדאי שיהיה מרוכז בערך אחד.

==אירועים==
*[[אלטלנה]] - יש התייחסות מהרבי.

===אירועים בחסידות===
*[[הסטרוק הראשון]] בכז אדר תשנ"ב, [[הסטרוק השני]] בכז אדר תשנ"ד. (עדיף שמות יותר יהודיים, אולי [[הארוע הבריאותי תשנ"ב]]??)

==12 השבטים==
[[שמעון]], [[יששכר]], [[זבולון]], [[דן]], [[נפתלי]], [[גד]], [[אשר]], [[בנימין]].

אפשר לפצל: ערך אחד על ראובן וערך אחר על שבט ראובן, וכן הלאה.

==אתרים==
*[[תורהקיד]]
*[[שותפות בדרך]]

== כללי ==
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[בית חבד מעצ]]
*[[המהפכה הקומוניסטית]]

==דפים נוספים==
למעוניינים, [[מיוחד:דפים מבוקשים|רשימה נוספת]] של (נכון לסיוון תשפ"א) לא פחות מ-'''18,100 דפים (!!!)''' שיש אליהם הפניה מערכים קיימים בחב"דפדיה. חלקם הם קישורים אדומים כתוצאה משגיאת כתיב, סיבה טכנית וכדומה.

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]

{{הערות שוליים}}

אליהו חיים קרליבך

2021-08-01T17:16:15Z

במח: שכתבתי קטע שנכתב באופן המדבר על אחיו, שיתאים לנשוא הערך, ניסוח

[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".

==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה {{ה|כותל המערבי}}]]
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות בית הכנסת{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.

בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.

בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.

ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא משקה להתוועדות.

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחת מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה הנפלאה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'

==משפחתו==
*בתו, מרת שטערנא סיטרון - לוס אנג'לס
*בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה
*בתו, מרת ביילא דיין
*בתו, מרת פריידא לאופר
*בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
*נכדו, הרב איצי הורביץ - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

שלמה קרליבך

2021-08-01T17:07:33Z

במח:

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"..{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערה|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שנים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

שיחה:ליובאוויטש (גיליון)

2021-08-01T07:45:46Z

במח:

==אחדות==
מאיפה הבאת את זה שמטרת העלון המוצהרת היא הפצת האחדות? לא ממש נשמע שקראת אותו פעם [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:32, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:32, 5 ביולי 2020 (UTC)
:אני מכיר אישית את מוציא העלון ויודע שזה הסיבה שהוא הוציא אותו. ואם תשים לב תראה שמתראיינים שם גם משיחסטים וגם אנטים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:38, 5 ביולי 2020 (UTC)
::שמתי לב לזה אבל זו בטוח לא המטרה המוצהרת, הנושא כמעט לא מוזכר שם[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:43, 5 ביולי 2020 (UTC)
::אולי זה לא מוזכר, אך זה המטרה הראשית בהוצאת הגליון. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:44, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::אולי, עכ"פ עדיף להוסיף באיזה נושאים העלון עוסק בפועל ממש [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:46, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:46, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::בזה אני מסכים אתך.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:58, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::עלון חדש יצא לאור: 'ליובאוויטש', העוסק בענייני חינוך, הלכה, חסידות ואתגרי השעה, כאשר מטרתו ואבן היסוד שלו הם חיזוק יראת השמים והחדרת חום וחיות חסידיים בקרב אנ"ש. העלון מרומם אותנו אל 'ליובאוויטש שבליובאוויטש', ונותן לכל אחד ואחת את הכח להכניס את עומקה של החסידות ואת ההתקשרות לרבי אל תוך תוכי הדור שלנו על כל נסיונותיו והתמודדויותיו - עכ"ל הכתבה שהבאת בקישור. בברכה, [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:59, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:59, 5 ביולי 2020 (UTC)
אכן מטרת הוצאת העלון המוצהרת והמעשית היא חיזוק יר"ש בין אנ"ש. וא' המדורים הקבועים עוסק בהתמודדות עם נושא האינטרנט והטלפונים החכמים. אגב שמואל קוביטשעק איננו המו"ל של העלון, כן הדמות היחידה המזוהה מחברי המערכת[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 07:45, כ"ג באב, ה'תשפ"א 07:45, 1 באוגוסט 2021 (UTC)

משה הבלין

2021-08-01T07:37:24Z

במח:

{{דמות
| שם =הרב משה הבלין
| תמונה =[[קובץ:ר משה הבלין.jpg|מרכז|250px]]
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =ט"ז אלול תש"ח
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =ארץ ישראל
| השכלה =
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =רב הערים קריית גת ושדרות.
| תפקידים נוספים =ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת גדולה, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק
}}
[[הרב]] '''משה הבלין''' (יליד שנת [[תש"ח]]), הוא רב הערים [[קריית גת]] ושדרות ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בקריית גת וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]]. וחבר [[הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]].

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קריית גת]] תחת השליח של קריית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
בשנת [[תשנ"ח]] היה מראשוני הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], ובשנת [[תשס"א]] נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של [[זבל"א]] כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר ב[[עמותת הרבנים פיקוח נפש]], ורב על תקן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67376 רבנים חב"דים נבחרו לכהן כרבני ערים] {{COL}} י"א אדר תשע"ב}} של העיר [[שדרות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69728 הכירו: המרא דאתרא החב"די של שדרות] {{תמונה}} {{אינפו}} א' תמוז [[תשע"ב]] (21.06.2012)}}.

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], צורף בשנת [[תשע"ו]] באופן רשמי כחבר בית הדין{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.

הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.

בשנת [[תשע"ו]] הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים

;ילדיו:

* הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]
* הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
* הרב מנחם מענדל הבלין, פנמה סיטי ביץ', ארצות הברית
* הרב דב בער אליעזר הבלין, קריית גת
* מרת יפה אשת הרב יעקב יוסף קופרמן מג"ש בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]
* מרת חנה, אשת הרב [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצס]], קריית גת
* מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד

==לקריאה נוספת==
*'''משה בן עלקא''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24
*'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14880 הרב הבלין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} י"ב [[אייר]] תשס"ז
*{{קישור חבד און ליין|97500|בשיטת "ר' נחום" • סיני ועוקר ערים, רב, ראש-ישיבה ושליח||א' סיון תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188718 שאל את הרב]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*סיפורים מפי הרב הבלין: '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הדפסת התניא בדרום]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/649371/?old סיום ספר תורה של משיח]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/662771/ סיפורים מהרבי בפרסום ראשון]''' {{וידפו}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

ירון בר זוהר

2021-08-01T07:10:40Z

במח:

[[קובץ:ירון בר זוהר שי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירון בר זוהר]]
הרב '''ירון בר זוהר''' הוא [[שליח]] [[הרבי שליט"א]] ומנהל [[חדר]] חב"ד ב[[חיפה]]. הרב ירון מוכר בעיקר בשל פעילותו הגדולה ב[[פרסום משיח]] בכל רחבי הארץ.

==תולדות חיים==
נשא את בתו של הרב [[ראובן דונין]].

בשנת [[תשס"ה]], יזם מחאות נגד [[תוכנית ההתנתקות]] וכינס ילדים בכמה איזורים שיתפללו לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=13784 ילדי חיפה זעקו לביטול הגזירה]}}.

במשך עשרות שנים הוא מפרסם בעיתונות ובשלטים בצד הכבישים איחולים לקראת [[ראש השנה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23418 שנה טובה מיוחדת לקוראי 'מעריב'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48817 ברכת הרבי בצמתים המרכזיות בארץ]}}

הוא נוהג מדי יום רביעי לעבור בקרונות הרכבת ולחלק אלפי עלוני [[שיחת הגאולה|שיחות הגאולה]].

{{להשלים}}

==מפיץ משיח==
[[קובץ:קמפיין משיח באוטובוס.jpg|שמאל|ממוזער|קמפיין האוטוסובים שייסד הרב ירון בר זוהר]]
החל משנת [[תשס"ג]] ארגן הרב ירון מספר פעמים קמפיין [[פרסום משיח]] על גבי אוטבוסים, הפרסום היה לכבוד יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ו[[חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' תמוז]] ובקמפיינים אלו הודבקו בין אלף לאלפיים אוטובוסים ברחבי הארץ במדבקות משיח. באחת הפעמים, לאחר תביעה על פרסום תמונתו של הרבי, היה [[דידן נצח]] ובית המשפט התיר לרב ירון בר זוהר לפרסם משיח על האוטובוסים{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לפרסום על אוטובוסים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45084 מאות אוטובוסים גוייסו לקמפיין חדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39465 החל קמפיין האוטובוסים הענק בארץ], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39181 ביום ראשון: קמפיין אוטובוסים ענק יעלה לאויר], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 "הסיפור שמאחורי האוטובוס"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28207 קמפיין האוטובוסים הענק יצא לדרך / גלריה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28255 קמפיין האוטובוסים / גלריה שניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1284 המבצע שכבש את המדינה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1247 הוארך מבצע פרסום בשורת הגאולה בעשרה ימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1180 נמשך פרסום בשורת הגאולה בחוצות ישראל], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1109 שילוט על אוטובוסי אגד עם בשורת הגאולה]}}. בשנים הראשונות הפרסום כלל את תמונתו של הרבי עם הכיתוב "יחי המלך המשיח", לאחר מכן נוסף מספר פלאפון באמצעותו ניתן [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באגרות קודש]] ואף הוקם אתר מיוחד בו אנשים יוכלו ללמוד על ארבעה נושאים בעניני הגאולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11022 הפצת המעיינות: עוד פריצת דרך]}}. בהמשך לפרסום על האוטובוסים יצא בקמפיין "תורת החסידות - הדרך למשיח" דרכו העביר את המסר שצריך ללמוד חסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46852 קמפיין ענק: תורת החסידות - הדרך למשיח], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11144 חסידי חב"ד נקראים ליטול חלק בקמפיין הארצי]}}.

בשנת [[תשס"ז]] הקימו הרב ירון בר זוהר ור' אילן חיון שלט משיח ענק בנתיבי איילון שזכה לפרסם משיח קנה מידה גדול בשל כמות הרכבים החולפת על פניו בכל יום, המוערכת בכ800 אלף רכבים ביום. השלט הוחלף מספר פעמים ופרסם את זהות המשיח בדרכים שונות, כשבתחתיתו נמצא מספר או כתובת של [[כתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש]].

ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]] ייסד הרב ירון עלון חדש בשם "ימות המשיח"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56295, עלון חדש רואה אור: ימות המשיח - חב"ד אינפו]}} העלון הביא קשרים של גדולי ישראל עם הרבי, את נבואותיו של הרבי ואת ה[[נס|ניסים]] שחולל. העלון יצר עניין רב וזכה לפרסום גדול ולהתעניינות רבה.

בשנת [[תשע"ב]] פסק בג"ץ על איסור תליית שלטים בכביש עקב גרימה לתאונות ואחרי דין ודברים אישר את תליית השלט משיח בלבד כך ששלט זה הוא היחיד בכביש איילון{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לשלט: [https://chabad.info/moshiach/299403/ בשפה ברורה: משיח المسيح Messiah мессия], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80792 בשנה השישית: בשורת הגאולה למאות אלפים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74223 בשורת הגאולה למאות אלפים מידי יום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 לאחר הסערה: השלט שנפל - יחודש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62139 משיח באיילון: מסר חדש, עיצוב חדש וחשיפה כפולה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60167 תמונת היום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43447 שלט "משיח" חדש לנהגים באיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35654 קמפיין משיח חדש - בתחנות הרדיו ובדרך איילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38122 תמונת הרבי לא הוסרה; בג"ץ חזר מהפסיקה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39474 התמונה של הרבי הצילה את הדוקטור ממוות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39463 תמונת הרבי מעוררת סערה בתל אביב], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29428 קמפיין "משיח עושה ניסים" כבש את האיילון].}}.

הוא אף פתח 'רדיו גאולה ומשיח' בו נמסרו שיעורים בעניני גאולה ומשיח ובשאר הזמנים הופעלו ברקע ניגוני חב"ד. בין מוסרי השיעורים היו הרב [[נפתלי דגן]].

כיום הרב ירון בר זוהר דואג לחלוקת מדבקות, שלטים ו[[דגל משיח|דגלי משיח]] ולהדבקתם בכל רחבי הארץ.

== משפחתו ==
*בנו, ר' לוי יצחק בר זוהר
*בנו, ר' שמואל בר זוהר
*בנו, מנחם מענדל בר זוהר
*בנו, ר' יהודה לייב בר זוהר
*בנו, ר' שלום דב בער בר זוהר
*בתו, רבקה קבקוב
*בתו, רחלי בר זוהר

==ראו גם==
*[[פרסום משיח]]
*[[דגל משיח]]

==לקריאה נוספת==
* בית משיח גליון 413

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20943 הושק השלב הרביעי בקמפיין ברכת משיח] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33297 חב"ד בישראל: מתגברים על החושך בהוספת אור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בר זוהר, ירון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]

בית חב"ד בהילולות הצדיקים

2021-08-01T07:07:13Z

במח:

[[קובץ:הילולות מירון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פעילות בית חב"ד בהילולת רשב"י במירון, תשע"ט]]
[[קובץ:הילולות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הילולת הבבא סאלי, תשע"ו]]
'''בית חב"ד הילולות הצדיקים''' פועל בסמוך לקברם של צדיקים ביום פטירתם, מרכזה של הפעילות מתבטאת בעיקר בהקמת דוכני [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ו[[פרסום גאולה ומשיח]].

==היסטוריה==
בית חב"ד הוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי מספר תמימים מ[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] בראשותו של [[אלעד קנטור]] במטרה להקים דוכני [[אגרות קודש]] ל[[כתיבה לרבי]] בקברי צדיקים ביום ההילולא שלהם.

במשך השנים הבית חב"ד גדל וקנה ציוד רב המאוכסן בחדר מיוחד בישיבה והדפיס חוברות ועלונים המסבירים את הקשר בין הצדיק לרבי ולגאולה.

הבית חב"ד מוציא לכל הילולא הסעה של תמימים לצורך הפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, חלוקת עלונים וכרטיסי משיח, [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין]] ו[[אות בספר תורה]], מכירת ספרים ומוצרי משיח, החתמת יהודים על [[קבלת המלכות]] ו[[מבצע צדקה|זיכוי יהודים בנתינת צדקה]].

במשך השנים גדלו הישיבות והצטרפו ישיבות נוספות לבית חב"ד. בין ההילולות שהולכים אליהם: [[יהושע בן נון]], [[השל"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/488173/ פעילות חב"דית בהילולת השל"ה הק' בטבריה].}}, [[האר"י]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/382578/ אלפי יהודים בהילולת האר"י הקדוש בצפת].}}, [[הבבא סאלי]], [[רחל אמנו]]{{הערה|[https://chabad.info/news/547689/ התמימים בפעילות בהילולות רחל אמנו].}} ו[[משה רבינו]]{{הערה|[https://chabad.info/news/461777/ מאות יהודים התקשרו לרבי בהילולת משה רבינו במירון].}}.

===ל"ג בעומר===
ב[[ל"ג בעומר]] מתקיימת ב[[מירון]] הילולא גדולה של [[רבי שמעון בר יוחאי]] כשבמקום מתקיימת משנת [[תשל"ט]] פעילות חב"ד עם העולים לציונו. הפעילות הוקמה אף היא על ידי תלמידי ישיבת חח"ל צפת.

מעל חצי מיליון יהודים פוקדים את המקום מדי שנה, ומאות תמימים מסייעים לפעילות בו. החל מפתיחת בית חב"ד הילולות הצדיקים הוא לקח על עצמו את הכנת הפעילות במקום.

ליד היישוב מובא מנוף המרים תמונה של הרבי המפרסמת את בשורת הגאולה, ברחבי הר מירון ממוקמים שני מסכי ענק בהם מוצג וידאו של הרבי, בכניסה להר נפתח מאהל מיוחד ובו כותבים עם יהודים לרבי ומאהל נוסף בו מתקיימת [[התוועדות חסידית]] לציבור החרדי עם [[משפיע]] חב"די, בהר ובדרך אליו נתלים שלטי פרסום בשורת הגאולה והכוונה למאהלים.

מדי שנה מארגני הפעילות פותחים במגבית דרכה הם מתרימים למעלה מ-100,000 שקל להצלחת הפעילות.

==הוצאה לאור==
הבית חב"ד ערך עבור כל הילולא עלון או חוברת המסביר את הקשר בין הצדיק לרבי ולגאולה, העלון מתחלקת בהילולת הצדיק על ידי התמימים:
*'''סוד האר"י והגאולה השלימה''' - לקראת הילולת האריז"ל.
*'''והשיבה שופטינו כבראשונה''' - לקראת הילולת רבי יהודה בר עילאי.
*'''הרב מרדכי אליהו ומלך המשיח''' - לקראת הילולת הרב [[מרדכי אליהו]].
*'''רשב"י והגאולה השלמה''' - לקראת ל"ג בעומר.
*'''משיח – מעשי, גורלי, עכשווי''' - חוברת המסבירה את ענינו של משיח, ל"ג בעומר תשע"ו.
*'''הבבא סאלי ומלך המשיח''' - לקראת הילולת הבבא סאלי.
*'''ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן''' - לקראת הילולת הרב [[מרדכי אליהו]], נערך על ידי הרב [[חיים ששון]], [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/680074/ הקונטרס לצפייה והורדה].}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://hageula.com/news/moshiach/17150.htm סרטון תדמית לפעילות בית חב"ד הילולות].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בישראל]]

שרגא פייבל רימלר

2021-08-01T07:04:39Z

במח:

{{אין תמונה}}
ר' '''שרגא פייבל רימלר''' מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לארץ הקודש בשנת [[תשט"ז]], ו[[שליח]] ה[[רבי]] בברייטן ביטש, ניו יורק.

==תולדות חיים==
ר' שרגא פייבל היה מראשוני ה[[תמימים|תלמידים]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים - 770]], ב[[ארצות הברית]]. בעל מחבר הספר 'אמרי שפר'.

בשנת [[תשט"ז]], לאחר ה[[רצח יד החמשה|מאורע]] ב[[בית ספר למלאכה]],[[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|נשלח]] לארץ הקודש על ידי הרבי, ובברכת הרבי מצא שם את שידוכו.

בכתבה שעברה את הגהת הרבי שהתפרסמה בעיתון בניו יורק נכתב עליו שהנו "מתמיד עצום".

בשנת [[תשל"א]] הגיע לכהן בברייטן ביטש כ[[שליח]] של [[הרבי]], ונתקבל כרב בית כנסת הפועל עד עצם היום הזה, ובו שיעורי תורה מסודרים מבוקר עד ערב, שיעורי [[משניות]] בין [[מנחה]] ל[[ערבית]], שיעור ב'[[עין יעקב]]', [[שולחן ערוך]] [[חומש]] עם פרש"י ועוד.

במסגרת ה[[תהלוכה|תהלוכות]] בשלושת הרגלים, צועדים מ-[[770]] אל עבר [[בית הכנסת]] שלו מידי יום טוב על מנת להביא גם לשם את שמחת החג.

==משפחתו==
;בניו ובנותיו
* יוסף יצחק רימלר
* שמואל רימלר, מונסי, נו ג'רסי
* צבי רימלר, קראון הייטס
* מנחם מענדל רימלר, מלבורן, אוסטרליה
*טילא הכט
*שאשא רייזל יוכבד פרידמן, מוסקבה
* חנה בייטלמאן, קלפורניה
* ביילא אולידורט עורכת הירחון Lubavitch international, קראון הייטס
;חתניו
* הרב [[יוסף יצחק יהושע הכט]]
* הרב [[דוד משה אולידורט]]
* הרב יעקב פרידמן
* הרב יוסף יצחק בייטלמאן קלפורוניה
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|44605|news|יש קונה עולמו בשל"ה אחת ● מיוחד|אריה לייב קוסביצקי|ב' ב[[אלול]] תש"ע}}

{{מיון רגיל:רימלר שרגא פייבל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]

שיחה:חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2021-07-25T21:08:48Z

במח:

אני חושב שהתיאורים הרבים על התמסרותו לתפקיד מיותרים לחלוטין עדיף פשוט לכתוב [כפי שכתבתי ועריכתי - משום מה - שוחזרה] שהוא היה מסור מאוד לתפקידו. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:09, 3 בדצמבר 2011 (UTC)
:שוחזרה כי נמחקו גם פרטי מידע. ראה גם בדף שיחתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בכסלו ה'תשע"ב 14:05, 6 בדצמבר 2011 (UTC)

== סתם לידע ==

מה היתה דעתו בנוגע ליחי, קבלת המלכות בי' שבט נ"ג וכיו"ב?--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 13:14, 30 באפריל 2014 (UTC)

== שם המשפחה ==

מזכיר הרבי שליט"א מכונה לאורך הערך בחוסר אחידות-הרב חדקוב, הרב חודוקוב והרב חודקוב. האם מישהו יודע מה צורת הכתיבה הנכונה?
:שיניתי לפי צורת כתיבת השם באגרות קודש[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 21:08, ט"ז באב, ה'תשפ"א 21:08, 25 ביולי 2021 (UTC)

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2021-07-25T21:07:53Z

במח:

[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חדקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]] - [[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל "[[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת לטביה.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]]
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]] ומאחוריו עומד הרב חדקוב.]]
הרב חדקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך על ידי הרב [[יואל ברנצ'יק]]. כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "[[תפארת בחורים]]" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]].

מגיל 18 שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חדקוב היה חבר [[אגודת ישראל]] בלטביה.

בשנת [[תרפ"ז]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"[[הרבי|אורח]] מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]].

==ארצות הברית==
הרב חדקוב ורעייתו הגיעו ל[[ארצות הברית]] עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]].

התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'[[יחידות]]' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית.

סבל [[יסורים]] רבים במשך שנים רבות. נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חדקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חדקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': גברת חיה קרמר - [[קראון הייטס]].

== ספרו ==
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]] בעריכת הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_20_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא]''', לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/654726/ המזכיר הרב חדקוב ע"ה מנגן "שושנת יעקב" • האזינו]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/rabbi-chodakov-mazkir-and-master-educator/ מזכיר ומחנך נאמן]''' {{אנש}} (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[הרבי]]|הבא=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשי"א]] - [[תשנ"ג]]}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חדקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

שיחה:חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2021-07-25T11:27:46Z

במח:

שלמה מיידנצ'יק

2021-07-25T11:25:50Z

במח:

{{דמות
|שם=שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]], [[ארה"ק]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשמ"ד]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס ל[[מהר"ל מפראג]], ומצד אימו לרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ל[[מגיד ממעזריטש]], ולרבי [[אדם בעל שם]]. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה ה[[גויים|גויית]] עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השניה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה חשדו בו שהוא מרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], לאחר מכן הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק’ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה לבית משפחת גרינברג.

לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת רעייתו ב[[קראון הייטס]], אך [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה ב[[פרדס חנה]] ו[[חתונה|התחתן]].

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק’ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק’ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק’ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק’ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]].

==יו"ר ועד כפר חב"ד==

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק’ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק’ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק’ה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.

מפעלותיו של ר' שלוימק’ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..

עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.

==פעילות עם ראשי המדינה==
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

==פעולתו לטובת מוסדות חב"ד==
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק’ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], את ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה, על-כך כתב עליו הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון|והתפלאתי לראות שהרב ש. מ. למרבה פליאתי מתנהג באופן ש'''למעלה מגדר אנושי''', בעוד מתנגדיו מתנהגים באופן של '''למטה מגדר אנושי'''}}.

==יו"ר אגו"ח באה"ק==
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==מקושר לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק’ה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר’ שלוימק’ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר’ שלוימק’ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן..

לר' שלוימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לר’ שלוימק’ה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

כמו כן כשהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב"ד]] ר' שלוימק’ה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק’ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב"ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק’ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב"ד]].

בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק’ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק’ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק’ה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק’ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק’ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק’ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==פטירתו==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק|ישראל]] ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' [[אברהם מיידנצ'יק|אברהם]], יצאו בריקוד עם הניגון "[[יחי אדוננו]]" ו"[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק’ה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק’ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה.

ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד בשדה התעופה]] לעילוי נשמתו.

==משפחתו==
אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.

;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].

;חתניו:
*הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בן-ציון קארף]] - מיאמי [[פלורידה]], מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי.
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

מיהו יהודי

2021-07-25T09:53:25Z

במח:

{{בעריכה מתמשכת|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל [[הרבי]] במאבק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.

==בהלכה==
{{להשלים}}
==אישים שיהדותם מוטלת בספק==
===יוצאי אתיופיה===
יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ה]], פסקה [[הרבנות הראשית לישראל]] שיש לעשות להם גיור לקולא ללא [[ברית מילה]], הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}. בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד [[העדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרא.

[[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.

===פרשת הממזרים===
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}
{{להשלים}}
בשנת [[תרפ"ג]], [[יהודי]]ה נישאה ל[[גוי]] שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריה. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא [[גט]] והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי ה[[הלכה]] ל[[ממזר]]ים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר.

בשנת [[תשט"ז]] הגיע המקרה לידיעתו של [[בית הדין]] הרבני ב[[תל אביב]], שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות הכ"פים שב המקרה לבית הדין ב[[פתח תקווה]] שבפניו הופיעו [[עד]]ים. בעלה הראשון, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, בית הדין בדק האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] ושומר [[שבת]] אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]]).

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ז]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".

מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

===בג"ץ שליט===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג"ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה.

ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש"ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא הוספת המילה "כהלכה" ע"פ הוראת הרבי.

מפלגת המפד"ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.

הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ל]] נערך כנס רבנים בראשות הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] שבסופו הוכרע ש[[הרבנות הראשית]] תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד"ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף{{הערה|[www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]}}.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

===תשל"ז - תשמ"ט===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין בראשות מר [[מנחם בגין]] (ממפלגת הליכוד), אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.

בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל"ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}.

===מיהו יהודי כיום===
בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: [[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view?usp=drivesdk תשמ"ז], חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו{{מקור}}.

בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט], באתר פאקס א שיחה}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו"ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://toratyosef.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כי-קרוב-ראה-תשפ.pdf בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/magazine/656765/ פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על "מיהו יהודי?"]''' {{אינפו}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/news/656361/ "החלטה אומללה": מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

שיחה:שלמה מיידנצ'יק

2021-07-25T09:22:14Z

במח:

ל[[חסיד]] זהות כותבי הספר ידועה לך, ולכן מחקת. אם כן כתוב בבקשה את שמם [[משתמש:פיני|פיני]] 02:54, 15 מאי 2009 (EDT)
:היא לא ידועה לי, אך אין טעם באנצקלופדי' להזכיר כזה פרט שלא ידועה זהותם, אם אכן לא ידועה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::נראה לי שגם אין טעם בכלל לכתוב עובדה זו באנציקלופדיה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:24, 18 מאי 2009 (EDT)
אם קוראים בעגה רוסית/חב"דית שמו הוא אכן: שלוימק'ה, אבל בד"כ כותבים פה בעברית ולכן יש לאיית את שמו: שליימק'ה. דעתכם? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:58, 5 באוקטובר 2010 (UTC)
:::לדעתי זה כלל אינו צריך להופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז בתשרי ה'תשע"א 10:48, 5 באוקטובר 2010 (UTC)

== שלומי חסקי ==

מישהו יודע פרטים על הסופר או על הספר? מיהו שלומי חסקי, שם מקורי או שם עט? המשפחה ביקשה את שירותיו, או שהוא מיוזמתו החליט לכתוב על מישהו שהוא מכיר? הספר כתוב בצורה ראויה וניתן לקנות-לקרוא אותו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בתמוז ה'תשע"ג • 16:08, 17 ביוני 2013 (UTC)
:איזו בדיחה {{חיוך רחב}} - הסתכלתי הרגע בויקיפדיה, וכך כתוב שם (שם הסופר הוא שמו האמיתי!): {{ציטוטון|מיידנצ'יק - הכתר של חב"ד, 2013}}. {{חיוך רחב}}{{חיוך רחב}}{{חיוך רחב}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בתמוז ה'תשע"ג • 16:10, 17 ביוני 2013 (UTC)
::אם כבר ויקיפדיה תראו מה מצאתי בדף שיחה של הערך שלו שם פתיחת ציטוט: הנה הקישור: http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6'%D7%99%D7%A7 אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

שלום לך. אתה מוזמן להוסיף לערך בעצמך פרטים מתוך חב"דפדיה. לאחר שציינת פה שמקורם בחב"דפדיה. שים לב לדרך וכללי העריכה פה. כדי שלא ימחקו את עריכותך. אתה יכול לעיין ב מדריך הבא: ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד. בברכה --שיע • (שיחה) • כ"ט באב ה'תשע"א • 18:07, 29 באוגוסט 2011 (IDT) סוף ציטוט. {{חיוך רחב}} --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:27, ב' בטבת, ה'תשפ"א 22:27, 17 בדצמבר 2020 (UTC)
:::כ"כ הרבה עריכות עשו שם ומכל זה יצא בקושי שש שורות עלובות.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:32, ב' בטבת, ה'תשפ"א 22:32, 17 בדצמבר 2020 (UTC)

== להכניס גם את זה?? ==

http://chabad.info/news/%d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%93/

==חד היה בדרא==
ר' שליימק'ה מיידנצ'יק הוא אחד החסידים המיוחדים של דורנו, ראוי שהערך עליו יהיה גדול בהרבה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 01:59, כ"ג באייר, ה'תש"ף 01:59, 17 במאי 2020 (IST)
:אתה מוזמן להרחיב מידיעותיך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:46 • כ"ג באייר ה'תש"ף

== הרחבה ==

{{א|חצק'ל}} - רק מזכיר שערכים הם אינם מקומות לסיפורים, ואם יש לך פנינים מיוחדים, אתה מוזמן לכתוב אותם ב[[חסידישעפדיה|א חסידשע פארבריינגען]].. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:21, ד' בשבט, ה'תשפ"א (17 בינו' למניינם) - '''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|קדימה לעבודה!]]'''
:זה לא בידיוק סיפורים - זה בא בשקר לשם הפסקה "יחס מהרבי", אולי אפשר לקצר את זה קצת.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ (חסיד של הרבי)}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב"דפדיה]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:41, 17 בינואר 2021 (UTC)

== אחידות התוארים ==

נדרש אי-מי שיקבע תואר אחיד לאורך הערך ובכותרות התמונות, במקום המצב הקיים - בו חמישה(!) כינויים מעטרים את התמונות רבות שבערך בלעה"ר, תואר חדש כמעט בכל תמונה (ר' שליימק'ה מיידנצ'יק, ר' שליימק'ה, הרב שלמה מיידנצ'יק, שלוימק'ה, הרב מיידנצ'יק)--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:16, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:16, 28 בינואר 2021 (UTC)
:כבר הוחלט (לא זוכר כרגע איפה) שהתואר יהיה ר' שליימקה בלבד.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:23, 28 בינואר 2021 (UTC)
::האם לפי הכתוב כאן ניתן לשלם ל"שליימקה" אחיד לאורך כל הערך?[[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 09:22, ט"ז באב, ה'תשפ"א 09:22, 25 ביולי 2021 (UTC)

שיחה:שלמה מיידנצ'יק

2021-07-25T09:21:50Z

במח:

שלמה מיידנצ'יק

2021-07-25T09:18:57Z

במח:

{{דמות
|שם=שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]], [[ארה"ק]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשמ"ד]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שליימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת ריכוזי חב"ד ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שליימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק. מצד אביו יוחס ל[[מהר"ל מפראג]], ומצד אימו לרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ל[[מגיד ממעזריטש]], ולרבי [[אדם בעל שם]]. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה ה[[גויים|גויית]] עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השניה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה חשדו בו שהוא מרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], לאחר מכן הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה לבית משפחת גרינברג.

לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת רעייתו ב[[קראון הייטס]], אך [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה ב[[פרדס חנה]] ו[[חתונה|התחתן]].

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שליימק'ה לעשות קידוש על משקה. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]].

==יו"ר ועד כפר חב"ד==

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.

מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..

עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.

==פעילות עם ראשי המדינה==
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שליימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

==פעולתו לטובת מוסדות חב"ד==
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], את ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה, על-כך כתב עליו הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון|והתפלאתי לראות שהרב ש. מ. למרבה פליאתי מתנהג באופן ש'''למעלה מגדר אנושי''', בעוד מתנגדיו מתנהגים באופן של '''למטה מגדר אנושי'''}}.

==יו"ר אגו"ח באה"ק==
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==מקושר לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן..

לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

כמו כן כשהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב"ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב"ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב"ד]].

בהכנסת ספר תורה של משיח בירושלים בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לועדה המארגנת של הכנס שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימקה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==פטירתו==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק|ישראל]] ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' [[אברהם מיידנצ'יק|אברהם]], יצאו בריקוד עם הניגון "[[יחי אדוננו]]" ו"[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה.

ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד בשדה התעופה]] לעילוי נשמתו.

==משפחתו==
אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.

;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]].

;חתניו:
*הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בן-ציון קארף]] - מיאמי [[פלורידה]], מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי.
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

דוד קרץ

2021-07-25T09:00:35Z

במח:

[[קובץ:דוד קרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד קרץ ב[[התוועדות|התוועדות חסידית]]]]
הרב '''דוד קרץ''' ([[י"ב בסיוון]] [[תש"א]]-ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] [[תשע"א]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה שצולמה בהוראת הרבי. הרב קרץ עומד על הטנק (שני מימין) ([[תשל"ג]])]]
[[קובץ:דוד_קרץ_בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו לומד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]
הרב דוד קרץ נולד ביום [[י"ב בסיוון]] שנת [[תש"א]] ב[[חיפה]] לאביו הרב אריה ואימו מרת דבורה (דורי) קרץ. משפחה הונגריות חסידית שברחה מהונגריה לאחר עלייתו של הצורר היטלר לשלטון בגרמניה בתצ"ג.

המשפחה התיישבה בחיפה, ועסקו ביצור סוודרים, תוך תקופה קצרה התבססו ועזרה לעולים נוספים להתבסס.{{הערה|הדבר נתקל בהתנגדות מצד התנועה הקומנסטית ששלטה באותם ימים בחיפה ועל שם זה נקרא "חיפה האדומה" דבר שהביא במהלך השנים לסגרתו של בית החרושת.}}

על אף היות חיפה באותם שנים עיר מאוד אנטי דתית ואפילו רודפת דתיים החזיקו משפחת קרץ בתורה ומצוות, ושלחו את ילדיהם ללמוד במוסדות המזרחי שהיו אז בעיר.

בהמשך ללימודיו בבית הספר של תנועת המזרחי, הלך ללמוד למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]]{{הערה|מטעם זה היה הרב קרץ מתפלל בהברה ספרדית, כנהוג בחוגי המזרחי. וכדלהלן.}}.

ב[[ישיבת כפר הרוא"ה]] נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. במקביל הכיר בחיפה את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון את"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות. והביא בחורים רבים לחב"ד.

בשנת תשי"ח הלך לחפש ישיבה גבהה ללמוד בה, והתקבל לישיבה בכפר חסידים וכן נבחן והתקבל על ידי הרב דוד פוברסקי לישיבת פונביז, אך לא מצאו בעניו דרך החיים הלטאית, והריחוק האנושי בניהם.

באלול [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם ידידו הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

תוך זמן קצר מהגיעו לישיבת תות"ל שינה כל הנהגתו לגמרי ובהיותו בעל טבע סוער, נהיה חסיד חב"ד נלהב, והתעסק בהפצת החסידות. בין היתר בשיעור תניא ובקירוב בחורים ב[[ישיבת כפר הרוא"ה]], ממנו הגיע וקירב רבים לחב"ד, יותר מיובל שנים לאחר מכן סיפרה{{הערה|לרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי]].}} רעיית הרב [[משה צבי נריה]] שהוא זכור בתור אחד שפעל הרבה בשביל חב"ד בתוך הישיבה.

==אצל הרבי==

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] השניה שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים{{הערה|לכתחילה אשרו שלושה חודשים, אך אחד מחברי הקבוצה ניסה להריך השהות שלו, וזה פגע בכל הקבוצה וקיצר השהות של כולם רק לשני חודשים.}} (עד לאחר [[שמחת תורה]]). הרבי אמר לבחורי הקבוצה, ולרב קרץ באופן אישי, (תוכן): "אין חילוק כמה נמצאים השאלה כמה לוקחים".

בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].

על מנת להצליח לחזור להיות אצל הרבי הלך הרב קרץ להתגייס למספר חודשים לצבא שבעזרת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] קוצרו על על מנת שהרב קרץ יוכל לעזור במחנות הקייץ.

באותם שנים ניכרו בו כבר כשרונותיו בחינוך בהיותו מדריך מיוחד במחנות הקייץ, חניכיו זכרו אותו לשנים.

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה|באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי.

במהלך לילות היחידות היה משתדל להכניס לרבי שאלות שונות, על ידי רבנים אורחים בעניני הלכה ומנהג, כגון בחילוקים בין סגנון הקשר לתפילין וכן איך נוהגים באמירת ברכות למי שהיה ער כל הלילה ועוד.

פעם כאשר נכס ל770 בשעה 3 לפנות בוקר (לערך) בליל יחידות והרבי בדיוק יצא מחדרו הקדוש אמר לו הרבי: מסתובבים ככה באמצע הלילה? או שתלמד תניא, או שתגיד תהלים, או תלך לישון.

במהלך השנים כתב יומנים שחלקם נתפרסמו, על סדר ההנהגה אצל הרבי, וכן תקציר מכמה וכמה שיחות ששולבו בספרי השיחות של הרבי.

כמו כן כתב לידידיו בארץ מכתבי חיזוק על הנעשה בבית חיינו ואת הצורך להתקשר לנשיא הדור.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים בארץ{{הערה|לכתחילה הרבי הורה שיתעסק בשידוכים בארצות הברית, אך כשאלה לא צלחו, הורה הרבי שיסע לארץ הקודש למצא את שידוכו.}}.

באותה תקופה{{הערה|מתוך רשימותיו שעדיין לא נדפסו.}} הורה לו הרבי ללמוד "בדיקות" ([[שעטנז]]), ואכן הוא למד זאת תחילה בניו יורק, ובדרכו לארץ הקודש התעכב ב[[אנגליה]] ללמוד את התחום אצל ממוחה נוסף.

זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד ב[[תענך]] שהוקם באותן שנים.

==פעולתיו ברשת==
הרב קרץ [[נישואין|נשא]] את רעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך, בה שמשו על פי הוראת הרבי כמחנכים בבית הספר של ה'רשת'. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד ב[[נצרת עילית]]. בשלב מסויים החל לשמש כ[[משפיע]] קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כ[[משפיע]] פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על [[תורת החסידות]], [[צבאות השם]] ועוד.

בשנת [[תשל"ג]], בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על [[עשרת המבצעים]], על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר ה[[מזכירות]] של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60756 התמונה שצולמה בהוראת הרבי]{{תמונה}}}}.

הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספרים.

היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה{{הערה|התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!}}. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה לאור של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של [[אדמו"רי חב"ד]] הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים [[מנהגי חב"ד]] הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד{{הערה|את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.}}.

==פטירתו==
ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] שנת [[תשע"א]] נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם [[חסידי חב"ד]] מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כ[[משפיע]] בעפולה, ממלא בנו הרב [[שמואל קרץ]].

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל קרץ, [[צפת]].
*בנו, הרב לוי אריה קרץ - מנהל [[בית חב"ד]] גבעת המורה, [[עפולה]].
*בנו, הרב [[יוסף יצחק קרץ]], [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[שמואל קרץ]] - [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]], [[עפולה]].
*בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' אהרון מאיר קיי.

==ראו גם==
*[[עפולה]]

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60812 התבטאות נדירה מהרבי: בעל מדות ומעלות טובות]''' {{בית משיח|}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
*{{קישור חבד אינפו|60597|הרב קרץ ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בשנת [[תשכ"ו]]||{{תע|03/29/2011}}}}{{תמונה}}
*{{קישור חבד אינפו|60623|יומן אישי מחצר הרבי, ימי ניסן תשכ"ה|הרב דוד קרץ|{{תע|03/30/2011}}}} - אתר [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60623 יומן אישי מחצר הרבי, [[פורים]] תשכ"ו] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרץ, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

נפתלי בנט

2021-07-25T08:52:46Z

במח:

[[קובץ:נפתלי בנט.jpg|ממוזער|שמאל|נפתלי בנט]]
'''נפתלי בנט''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הינו ראש ממשלת ישראל, יו"ר מפלגת ימינה, וחבר כנסת, כיהן כשר בממשלות ישראל, ניהל בעבר חברת הייטק בשם "סאיוטה".

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בניסן]] [[תשל"ב]] לג'ים ולמירנה בנט ב[[חיפה]], למשפחה אמריקאית שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר מספר שנים חזרה משפחתו לסן פרנסיסקו שב[[ארצות הברית]], הוריו שלחו אותו ללמוד בגן [[חב"ד]], שם החל להתקרב לראשונה ל[[יהדות]], ובעקבות כך החלה משפחתו בתהליך של חזרה בתשובה{{הערה|שם=תשובה|[https://chabad.info/video/kids/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/257377/ צפו: השר נפתלי בנט מספר איך חזר בתשובה] ב{{אינפו}}.}}, בשנת [[תשנ"ו]] לאחר ששירת בצבא למד משפטים באונברסיטה העברית ב[[ירושלים]], בשנת [[תשנ"ט]] הקים חברה בתחום אבטחת מידע בשם "סאיוטה" ועבר ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית הוא נחשף לפעילות של שלוחי חב"ד והתקרב בזכות כך יותר ליהדות{{הערה|[https://col.org.il/news/97987 שר החינוך חשף: חב"ד הצליחו לקרב את אשתי, יותר ממני] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
===פעילות פוליטית===
בשנת [[תשע"ג]] מונה בבחירות פנימיות ליו"ר מפלגת "הבית היהודי" והתאחד עם מפלגת האיחוד הלאומי בבחירות לכנסת ה19, במהלך ה[[בחירות]] יצא הרב [[גדליה אקסלרוד]] במכתב בו הוא אוסר להצביע למפלגתו בשל דעותיו המנוגדות לדעת הרבי{{הערה|שם=שמאל|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73881 הרב אקסלרוד במכתב חריף לקראת הבחירות באה"ק] ב{{אינפו}}.}}, לבסוף זכתה מפלגתו בבחירות ב12 מנדטים. לאחר הבחירות הוא סיכם עם [[יאיר לפיד]] יו"ר מפלגת "יש עתיד" על כך שאף אחד משני המפלגות לא תכנס לקואליציה ללא השנייה, מה שגרם לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] להקים ממשלה עם בנט ולפיד ללא החרדים{{הערה|[https://col.org.il/news/74202 בנט כרת ברית עם לפיד, ולבני תנהל את המו"מ המדיני] ב{{חב"ד און ליין}}.}}, צעד שזכה לגינוי מאישים רבים. מונה בממשלה לשר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת.

בשנת [[תשע"ה]] קיבלה מפלגתו בבחירות 8 מנדטים, והוא מונה בממשלה לשר החינוך ושר התפוצות, בשנת [[תשע"ט]] פרש ממפלגת "הבית היהודי" יחד עם איילת שקד והקים את מפגלת "הימין החדש"{{הערה|[https://chabad.info/news/442144/ דרמה: בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש"] ב{{אינפו}}.}}, אולם המפלגה לא עברה בסוף את אחוז החסימה, בבחירות החוזרות שנערכו לאחר מכן הוא חבר לרפי פרץ ובצלאל סומטריץ' תחת השם "ימינה"{{הערה|[https://chabad.info/news/571670/ סופית: בנט, פרץ וסמוטריץ ירוצו ביחד; בן גביר בחוץ] ב{{אינפו}}.}}, המפלגה קיבלה בבחירות 7 מנדטים, בבחירות נוספות שנערכו לאחר מכן קיבלה המפלגה 6 מנדטים.

בשנת [[תשפ"א]] התפצל בנט מרפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' והתמודד תחת השם "ימינה", המפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, לאחר הבחירות חבר בנט ליאיר לפיד ויחד איתו הקים ממשלת שמאל, כשהוא ראשון ברוטציה עם לפיד בראשות הממשלה,{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ "עלה בידי": לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] ב{{אינפו}}.}}, התחברותו של בנט לשמאל זכתה לגינוי מצד אישים רבים, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] יצא במכתב בו הוא קורא לבנט להתחרט בו מהקמת הממשלה{{הערה|[hlh3.googleusercontent.com/-7ZpK7lct8uk/YLob5a76drI/AAAAAAAAAyI/9xa- OjAwczsdWTIhmq1PzAAD5kfsQ7y_ACJEEGAsYHg/s0/2021-06-04.png?authuser=2 .]}}.

נפתלי בנט הוא ראש הממשלה חובש הכיפה הראשון.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:30-12-2018-01-31-18-19-11-2018-13-23-42-5-740x448.jpg|ממוזער|נפתלי בנט ב"ראלי" של [[צבאות ה']].]]
נפתלי בנט הינו ידיד חב"ד, וביקר במוסדות חב"ד רבים.

במסגרת תפקידו כשר התפוצות העביר תקציב גדול לפעילות שלוחי חב"ד, על אף ההתנגדות הגדולה מצד ארגונים רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/171208/ סערת התקצוב לחב"ד: השר בנט בעד, 'הארץ' תוקף] ב{{אינפו}}.}}. בהזדמנות הביע את התפעלותו מבית ספר חב"ד ב[[אופקים]] שמקשר ניסויים מדעיים עם [[תורת החסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/94931 שר החינוך צייץ: "ערכו ניסויים באש וקשרו לנושא בחסידות"] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע"ז]] השתתף ב"ראלי" של [[צבאות ה']], שר עם הילדים את המנון צבאת השם "אנו רוצים משיח עכשיו" וסיפר את סיפור התקרבותו והתקרבות משפחתו לחיי היהדות ע"י חב"ד{{הערה|שם=תשובה}}.

בשנת [[תשע"ח]] חתם לראשונה על [[יום החינוך]] ב[[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/110326 עשה היסטוריה: שר החינוך נפתלי בנט קבע יום חינוך לכבוד הרבי] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

לאחר התבטאות [[יאיר לפיד]] שאם חב"ד תתמוך במפלגתו של [[בצלאל סמוטריץ']] :"נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב״ד בכל העולם", תקף בנט את לפיד והתבטא ש:"אני אסיר תודה לחב״ד. בזכות חב״ד במונטריאול אבא ז״ל ואמא שלי וכולנו התחברנו ליהדות...חב״ד מציל אינספור יהודים בכל העולם מזה עשרות שנים. הם לא לוקחים שקל ממדינת ישראל...על כל זה לפיד מעז לאיים בגלל פוליטיקה?! הוא היה מעז לומר כך לקבוצת טייסים שרוצים להצביע למרצ?! על בית ברל היה מאיים?"{{הערה|[https://col.org.il/news/129439 נפתלי בנט: "מאיימים על חב"ד? הם שם עבורנו. מביש"] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

==עמדותיו==
{{להשלים|סיבה=עמדותיו בנוגע לרפורמים}}
נפתלי בנט אוחז בדעות ימניות, ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית בשטחי ישראל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73744 בנט בכפר חב"ד: נגד מדינה פלשתינית, בעד לומדי התורה] ב{{אינפו}}.}}, הוא מתנגד לשחרור מחבלים, ואף שיחרור גופתיהם בלבד{{הערה|[https://chabad.info/news/551160/ שר הביטחון בנט: "סוף להחזרת גופות מחבלים"] ב{{אינפו}}.}}, עם זאת בהזדמנות התבטא על מפלגתו ש:"אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74091 בנט: אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין] ב{{חב"ד אינפו}}.}}, כמו כן הוא תומך בנתינת אוטונומיה לערבים בשטחים שאינם מיושבים{{הערה|שם=שמאל}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/73009 הסוד של נפתלי בנט ● יו"ר 'הבית היהודי' בראיון בלעדי ל-COL] באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{ראשי ממשלת ישראל|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]