חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

עיר

2026-03-08T18:24:24Z

בעל המאור:

'''עיר''' היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.{{הערה|ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.}} בין הערים המפורסמות יש את [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 ארבעת ערי הקודש] - [[צפת]], [[טבריה]], [[חברון]] ו[[ירושלים]] (הנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'{{הערה|תהלים מח ב.}}). התורה מתייחסת לסוגים שונים של ערים: עיר חומה, ערי החצרים, [[עיר מקלט]] ועוד.

==בתורת החסידות==
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם ה[[דיבור]]. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,{{הערה|ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.}} שמהם מורכבת העיר - ה[[דיבור]].{{הערה|ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.}} ברוחניות, ב[[ספירות]], 'עיר' מורה על ספירת ה[[ספירת המלכות|מלכות]],{{הערה|ספר הליקוטים שם.}} שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]],{{הערה|ערכי הכינויים שם.}} כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.}}

ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של [[תפילה]] ו[[תורה]], וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי [[לשון הרע]], [[רכילות]] ו[[דברים בטלים]].{{הערה|לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.}} עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת [[ביטול]], וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - [[עולם התיקון|כלים מועטים -]] ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת [[ישות]], וגם מפני שיש בה [[עולם התוהו|כלים מרובים]] ולכן האור בה מועט.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.}}

העיר - אור ה[[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], הגילוי המוגדר והמוגבל של [[הקב"ה]] - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של ה[[רצון העליון]] המלובש ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]], אור ה[[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]]{{הערה|שם עמ' רמ"ג.}}.

== ראה גם: ==

* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C ערים בישראל]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA ערים בארצות הברית]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_-_%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA ערים ועיירות בברית המועצות]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA ערים ועיירות בצרפת]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 ארבעת ערי הקודש]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99 ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

עיר

2026-03-08T18:02:10Z

בעל המאור: הרחבה

'''עיר''' היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.{{הערה|ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.}} בין הערים המפורסמות יש את [[ארבעת ערי הקודש]] - [[צפת]], [[טבריה]], [[חברון]] ו[[ירושלים]] (הנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'{{הערה|תהלים מח ב.}}). התורה מתייחסת לסוגים שונים של ערים: עיר חומה, ערי החצרים, [[עיר מקלט]] ועוד.

==בתורת החסידות==
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם ה[[דיבור]]. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,{{הערה|ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.}} שמהם מורכבת העיר - ה[[דיבור]].{{הערה|ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.}} ברוחניות, ב[[ספירות]], 'עיר' מורה על ספירת ה[[ספירת המלכות|מלכות]],{{הערה|ספר הליקוטים שם.}} שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]],{{הערה|ערכי הכינויים שם.}} כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.}}

ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של [[תפילה]] ו[[תורה]], וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי [[לשון הרע]], [[רכילות]] ו[[דברים בטלים]].{{הערה|לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.}} עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת [[ביטול]], וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - [[עולם התיקון|כלים מועטים -]] ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת [[ישות]], וגם מפני שיש בה [[עולם התוהו|כלים מרובים]] ולכן האור בה מועט.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.}}

העיר - אור ה[[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], הגילוי המוגדר והמוגבל של [[הקב"ה]] - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של ה[[רצון העליון]] המלובש ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]], אור ה[[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]]{{הערה|שם עמ' רמ"ג.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

יעקב יהודה מאייעסקי

2026-03-08T11:27:26Z

בעל המאור: הגהה

[[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאייעסקי עם הספר תורה שהביא בשליחותו של הרבי ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], הרב מאייעסקי, ר' [[יעקב אלישביץ]], ר' [[אברהם זלצמן]]]]
הרב '''יעקב יהודה מאייעסקי''' ([[תרפ"ב]] - [[כ"ה אדר]] [[תשל"ג]]) היה מנהל רוחני במוסדות החינוך [[בית רבקה קראון הייטס]] במשך קרוב לעשרים שנה.

==תולדות חיים==
נולד לר' חיים נפתלי הערץ מאיעסקי ולאמו מרת יוכבד בעיר שדליץ שבפולין, למשפחה של חסידי אלכסנדר.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] למד בישיבת ברנוביץ' שבליטא, ונמלט משם ל[[סמרקנד]].

בהגיעו לסמרקנד, נחשף ל[[עבודת התפילה]] של הרב [[ישראל נח בלניצקי]] שהיה מתפלל במתיקות מיוחדת למרות המצב הגשמי הדחוק והרעב והמחלות שפקדו את תושבי העיר, ובעקבות כך התקרב אליו יותר ויותר עד שהפך לחסיד חב"ד.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ה]], הפך ממקורבו של ר' ישראל נח לחתנו, כאשר [[נישואין|נשא]] את בתו מרת חיה.

עם התחלת מבצע ההברחה של חסידי חב"ד מרוסיה, שקיבל לימים את השם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', נמנו על הבורחים הראשונים, ותחת זהות פולנית בדויה הבריחו את הגבול והגיעו ל[[צרפת]], שם שהו כשנה וזכו לפגשו את [[הרבי]] כאשר הגיע ללוות את אמו [[הרבנית חנה]] בדרכה ל[[ארצות הברית]].

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ז]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] וזכו להכינס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ובתקופה הראשונה לשהותם בארצות הברית התגוררו אצל משפחת לנגזם.

אחר שקבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]], התמנה כמנהל רוחני בבית הספר היסודי 'בית רבקה' המקומי בהנהלתו של הרב [[יצחק גולדין]], ועם הקמת של התיכון והסמינר, שימש גם שם כמנהל רוחני.

בשנת [[תשכ"ט]] שימש כשליחו של הרבי להעניק [[ספר תורה]] ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]], אליו שבו חסידי חב"ד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בהוראת הרבי, והחלו לקיים פעילו חב"דית במקום.

נפטר ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ג]].

==משפחתו==
*בנו, הרב אפרים דובער מאיעסקי ע"ה
*בנו, הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] - מנהל [[מכון חנה (קראון הייטס)|מכון חנה]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב חיים נפתלי הערץ מאיעסקי - , קראון הייטס / אריזונה
*חתנו, הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], משפיע בקראון הייטס
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק ליפסקר]] (פיצי), משפיע בישיבת [[תפארת בחורים מוריסטון]], ניו ג'רזי
*חתנו, הרב יוסף יצחק מוניץ, שליח הרבי בבופלו, ניו יורק (מלפנים בפיטסבורג, פנסילבניה)

==לקריאה נוספת==
*[[ישראל נח הגדול (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/04/Schmukler-BM-2-Iyar-5781-Yankel-Majeski.pdf ר' יעקב מאייעסקי והשליחות של הרבי]''', סיפור השליחות בתוך תשורה מחגיגת בר המצווה של נכדו {{PDF}}{{אנש}} (אנגלית)

{{מיון רגיל:מאיעסקי, יעקב יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]

אברהם זלצמן

2026-03-08T11:17:23Z

בעל המאור:

[[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער|תצלום שצולם עם ספר התורה שהובא בשליחותו של הרבי ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], הרב [[יעקב יהודה מאייעסקי]], ר' [[יעקב אלישביץ]], הרב זלצמן]]
הרב '''אברהם זלצמן''' ([[א' חשון]] [[תר"ס]] - [[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]]) היה מחסידי חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] שימש כראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], הרב זלצמן, ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר"ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ולשיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.

בעקבות השפעתו של ה[[שד"ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד בגיל אחת עשרה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ"ה]] עם ברכה אחותו הצעירה של ה[[משפיע]] ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[מינסק]], וכאשר שאלו את [[אדמו"ר הריי"צ]] על השידוך, התבטא עליו אדמו"ר הריי"צ: "אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי"! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].

לאחר חתונתו נודע לו על [[עיירה]] ב[[סיביר]] שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו [[ברוך דוכמן]], ובדרכו ל[[עיירה]] צ'רפובץ נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] והן מהרב [[דוד טעביל קצנלבויגן]], רבה ה'[[מתנגד]]' של העיר{{הערה|אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו"ר הריי"צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו"ר הריי"צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.}}, וכן בירך אותו לזרע של קיימא.

בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.

בשנת [[תרצ"א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש"א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים ל[[רוסיה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].

===בארץ הקודש===
כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ"ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה.

עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה כמנהל ה[[כולל אברכים]].

בארץ, התחתן בשנית עם איידעלע, שהייתה ניצולת [[שואה]] ושימשה עד לחתונתם כבלנית במקווה טהרה בלוד.

במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב"ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.

על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל מצבתו נחרת הכיתוב: "פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש", על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.

==לקריאה נוספת==
*'''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - מחתרת שהשפיעה למרחקים]]''' - עמודים 120-162, מאת בנו ר' [[הלל זלצמן]]

==משפחתו==
*בתו, פרומה שרה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ג כסלו]] [[תשפ"ד]]}}, רעיית ר' [[חיים אליהו מישולובין]]
*בנו, ר' [[בערל זלצמן]]
*בנו, ר' [[הלל זלצמן]] - יו"ר [[חמ"ה]] בארצות הברית

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זלצמן, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת זלצמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[en:Avraham Zaltzman]]

עיר

2025-08-18T02:23:26Z

בעל המאור: יצירת הערך

== עיר ==
'''עיר''' היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.<ref>ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.</ref> אחת הערים המפורסמות ביותר היא העיר [[ירושלים]], שנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'.<ref>תהלים מח ב.</ref>

=== בתורת החסידות ===
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם ה[[דיבור]]. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,<ref>ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.</ref> שמהם מורכבת העיר - ה[[דיבור]].<ref>ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.</ref> ברוחניות, ב[[ספירות]], 'עיר' מורה על ספירת ה[[ספירת המלכות|מלכות]],<ref>ספר הליקוטים שם.</ref> שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]],<ref>ערכי הכינויים שם.</ref> כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.<ref>ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.</ref>

ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של [[תפילה]] ו[[תורה]], וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי [[לשון הרע]], [[רכילות]] ו[[דברים בטלים]].<ref>לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.</ref> עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת [[ביטול]], וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - [[עולם התיקון|כלים מועטים -]] ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת [[ישות]], וגם מפני שיש בה [[עולם התוהו|כלים מרובים]] ולכן האור בה מועט.<ref>ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.</ref>

העיר - אור ה[[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], הגילוי המוגדר והמוגבל של [[הקב"ה]] - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של ה[[רצון העליון]] המלובש ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]], אור ה[[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]].<ref>שם עמ' רמ"ג.</ref>

שיחה:גאווה

2025-08-18T02:09:11Z

בעל המאור: /* גאווה פרט בישות */ פסקה חדשה

== גאווה פרט בישות ==

גאווה היא תופעה חיצונית שהשורש הפנימי שלה הוא הישות. ממילא הערך צ"ל 'ישות', וא' הפרטים בו - גאווה. כן נראה לי. [[משתמש:בעל המאור|בעל המאור]] - [[שיחת משתמש:בעל המאור|שיחה]], 05:09, כ"ד באב, ה'תשפ"ה 05:09, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

כלי

2025-08-18T02:02:15Z

בעל המאור:

{{מפנה|כלים|מסכת מסדר טהרות|מסכת כלים}}
'''כלי''' הוא דרגה ובחינה, המכיל את האור האלוקי האינסופי, מגביל אותו והופכו לספירות ובחינות ספציפיות.

==המהות==
גם האור וגם הכלי הינם דרגות אלוקיות , אך עם תפקידים שונים. האור מצד היותו דבוק למקורו - האור (כמו קרני השמש המגיעים ישירות מהשמש) הוא בלי גבול כי גם מקורו הוא ב[[אור אין סוף]], אך הכלי הוא דבר נפרד וחדש שהגילוי של מקורו לא מורגש בו בחזקה, ולכן הוא כן בעל הגבלה והפשטה.

ב[[תורת החסידות]] מובא פעמים רבות [[משל]] לאור וכלי מ[[הגוף]] וה[[נפש]], שהנפש מחיה את ה[[גוף]] ושורה בתוכה, כך האור ממלא את הכלי והכלי מבטא את האור בצורתו ואופיו.

המשמעות בעבודה היא ההכנה שהיהודי לקבל את האור, על ידי [[כלות הנפש]] (מלשון "כלי", כמו "ויכולו השמים), ועל ידי [[אותיות]] התורה שהינם כלים לאורות העליונים. בשיחה של הרבי עם רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען]] אמר הרבי, כי חסידות פירשה את הפסוק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", כי יש בטחון שבו האדם משליך על הקב"ה את בטחונו כי ישלים בו גם את עבודת הכלים, למרות שעבודה זו מוטלת על האדם{{הערה|ראה ערך}}.

==השם==
דרגה ובחינה זו נקראת בשם כלי משתי סיבות:
*כמו כלי שהינו בית קיבול למאכלים ושאר דברים, כך דרגה זו הינה כלי לאור.
*כי דרגה זו הינה כ'כלי אומן' של [[הקב"ה]] שעל ידו הוא בורא ומהווה את העולם{{הערה|דרך מצוותיך עמ 98}}.

נתבאר בקבלה וחסידות כי יש בכלים שני חלקים, פנימיות הכלים המושפע מה[[אור פנימי]], וחיצוניות הכלים המושפע מה[[אור מקיף]] המצחצח חצי הכלי מבחוץ. בקבלה נתבאר כי חיצוניות הכלים שרשם מאורות האוזן שהם נעלים לאין ערוך ממקורם של פנימיות הכלים ששרשם מאורות החוטם. זאת מכיון שהשפעתו של האור מקיף היא חיצוניות וקלה יותר מהאור פנימי, ולכן על ידי החומר הזך של חיצוניות הכלים יש לאור מקיף השפעה על הכלי.

מה שהכלי מתאחדת עם האור היינו פנימיות הכלי שזהו עצמות הכלי מה שהיא כלי לקבלה, ופנימיות הכלי היא אשר עושה תואר בהאור ומתאר ומגלה אותו, אבל חיצוניות הכלי ענינה אינה לא לקבל את האור ולא לתאר את האור רק לפעול בכח האור שזהו חוץ לעצם, הרי זה בחינת לבוש דהיינו שהאור מתלבש ומתעלם בזה לפעול דבר שאינו מערכו ומהותו, ולכן השתלשלות הספירות זה מזה וכן התלבשות הפרצופים זה בזה הוא על ידי חיצוניות הכלי, ובדרך כלל הוא בחינת כלי, רק שבפרטיות הרי זה כמו בחינת לבוש{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ח"ב ע' תתע"ה]}}.

==כלי להשפעה ונתינה מה'==
כאשר אדם מבקש מ[[הקב"ה]] בקשה מסיומת לעזרה או הצלחה בענין מסוים, הוא בעצם מבקש שה' יגלה וימשיך בו אור מיוחד, לצורך כך עליו לעשות 'כלי' דהיינו הוספה בתורה או בקיום מצוות, על מנת שזה יהיה הכלי והסיבה, לאור להגיע ולחדור בו ולהשפיע עליו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1_oBVj_4HmXxeI0hKpFNdRRm6IFrTjD1a/view הכלים הם עגולים]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסה, פרשת משפטים ה'תשפ"ה עמוד 63{{הערה|1='''הערת המשך, [https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view גליון א'רסו פרשת תצוה ה'תשפ"ה עמוד 34]'''.}}.

==ראו גם==
* [[שבירת הכלים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

מנחם מענדל ברונפמן

2025-08-17T23:46:33Z

בעל המאור:

[[קובץ:מנחם ברונפמן.jpeg|ממוזער|250px|מנדי ברונפמן]]
ר' '''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא עורך דין, חוקר היסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה וסופר.

==תולדות חיים==
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב [[משה ברונפמן|משה]] ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל וטייבי גורביץ]] מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה, בין השאר ב[[שבועון כפר חב"ד]] וב[[אתר בית חב"ד]].

בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים כאחד מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

==ספריו==
'''חיבור ספרים:'''
* '''ארוכה מארץ מידה - פרקים בתורת הרבי''' - כולל עיונים ודיונים בסוגיות שונות בתורת [[הרבי]], [[לוד]], תשס"ז.
* '''הגדת ארבעת הבנים''', לדורות, [[כפר חב"ד]], תשע"ד.
* '''תולדות היהודים בקפריסין''', המכון לחקר יהודי קפריסין - הקהילה היהודית, [[קפריסין]], תשע"ח.

'''עריכת ספרים:'''
* '''עבודת ישראל – כתבי הרב ישראל ברונפמן''', ירושלים תש"ע.
* '''הגדה למעשה - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי מליובאוויטש''', קה"ת, [[כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.
* '''תומכי תמימים''' - כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת תומכי תמימים, קה"ת, שבט ה'תשע"ב.
* '''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.
* '''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד ב[[לוד]], ה'תשס"ג.
* '''א חסידישער תמים''' - לדמותו של החסיד רבי [[שניאור זלמן משה סקאבלא]].
* '''[[המבצעים כהלכתם]]''', מאת הרב [[שמואל ביסטריצקי]].
* '''עבד אברהם אנוכי''' – הביוגרפיה של הרב החסיד [[חיים אליעזר קרסיק]] (מחקר וכתיבה: [[שניאור זלמן ברגר]]).
* '''נפלאות מספר התניא''', מאת הרב משה יצחק פורסט.
* '''הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות''', מאת הרב יונה מצגר (אז: הרב הראשי).
* '''קבלה היא בידך''' – מבוא לתורת הקבלה, מאת הרב [[ניסן דובוב]].
* '''אהבה בלתי אפשרית - דו שיח בענייני נישואי תערובת''', הרב [[אליעזר שמטוב]].

'''ספרים שהשתתף בעריכתם:'''
* '''אוצרות הרמב"ם''', חידושים על הרמב"ם, שני כרכים.
* '''[[סדרת אוצרות|אוצר אגרות קודש]]''' - בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
* '''הראשון – לדמותו של האדמו"ר הזקן''', בהוצאת מעיינותיך.
* '''השביעי – לדמותו של הרבי מליובאוויטש''', בהוצאת מעיינותיך.
* '''תשובות לשאלות החיים''', מכתבי הרבי, בהוצאת ידיעות ספרים.
* '''נרות להאיר – סיפורה של ישיבת תומכי תמימים'''.
* '''אסיף מנהגי חב"ד''', בהוצאת [[חזק]].

==קישורים חיצוניים==
* יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014) {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
* '''[http://www.alysefer.com עלי ספר]''', האתר של מנחם ברונפמן {{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]

פורטל:חסידות/ספרי החסידות

2025-08-17T23:44:30Z

בעל המאור:

תורת החסידות התגלתה על ידי ה[[בעל שם טוב]] בעל פה, דבריו אלו נכתבו לאחר מכן ונדפסו בספרים על ידי תלמידיו. הספר הראשון שהודפס היה [[תולדות יעקב יוסף]] שהודפס על יד רבי יעקב מפולנאה. לאחר מכן נדפסו עוד ספרי חסידות רבים. בהם לוקטו מדברי הבעל שם טוב ותלמידו ה[[מגיד ממעזריטש]]. במשך השנים כתבו תלמיד הבעש"ט ואדמו"רי החסידות ריבוי ספרים העוסקים בתורה זו ובמשנתה.

האדמו"ר הזקן חיבר את ספר ה"[[תניא]]" שהיה לספר היסודי והעיקרי בתורת חסידות חב"ד ומספרי היסוד בספרי החסידות בכלל. דורו של האדמו"ר האמצעי זכה לריבוי ספרים שהודפסו על ידו בדפוס החל מתורת האדמו"ר הזקן ב"[[סידור עם דא"ח]]" ובספריו שלו כמו הספרים "[[תורת חיים]]", "[[דרך חיים]]" ועוד.

בתקופת הצמח צדק התרבה הארון הספרים החבד"י ונוספו בו גם ה"[[לקוטי תורה]]" ו"[[תורה אור|התורה אור]]", עם זאת עיקר הריבוי וההדפסת הספרים בדפוס ובאופן מסודר החלה בעיקר בתקופת הרבי, שהחל להדפיס את כל ספרי חסידות חב"ד מראשיתה ומהלך השנים עד היום הזה הלכים ונדפסים מאות ספרי החסידות של כל רבותינו נשיאנו.
{{ניווט קבוצות
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|רוחב=80%
|כותרת='''[[ספרי חסידות]]'''

|קבוצה1=ספרי הבעש"ט ותלמידיו:
|רשימה1=[[כתר שם טוב]] • [[צוואת הריב"ש]] • [[בעל שם טוב]] • [[תולדות יעקב יוסף]] • [[מאור עינים]] • [[דגל מחנה אפרים]] • [[יושר דברי אמת]]

|קבוצה2=ספרי המגיד ותלמידיו (לא כולל חב"ד)
|רשימה2=[[מגיד דבריו ליעקב]] • [[אור תורה]] • [[נועם אלימלך]] • [[קדושת לוי]] • [[עירין קדישין]] • [[פנים יפות]]

|קבוצה3=[[אדמו"ר הזקן]]:
|רשימה3= [[לקוטי אמרים תניא]] • [[תורה אור]] • [[לקוטי תורה]] • [[סידור עם דא"ח]] • [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]

|קבוצה4= [[אדמו"ר האמצעי]]:
|רשימה4= [[תורת חיים]] • [[דרך חיים]] • [[נר מצוה ותורה אור]] • [[שערי אורה]] • [[שערי תשובה]] • [[עטרת ראש]] • [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] • [[ביאורי הזהר]] • [[פירוש המילות (ספר)]]

|קבוצה5= ה"[[צמח צדק]]":
|רשימה5= [[דרך מצוותיך]] • [[אור התורה]] • [[ספר הליקוטים]] • [[ספר החקירה]] • [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] • [[ביאורי הזהר]]

|קבוצה6= [[אדמו"ר מהר"ש]]:
|רשימה6= [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] • [[המשך וככה - תרל"ז]] • [[המשך והחרים - תרל"א]]

|קבוצה7= [[אדמו"ר הרש"ב]]:
|רשימה7= [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] • [[קונטרס התפילה]] • [[קונטרס העבודה]] • [[קונטרס עץ החיים]] • [[קונטרס ומעיין]] • [[המשך תרס"ו]] • [[המשך תער"ב]] • [[תורת שלום]]

|קבוצה8= [[אדמו"ר הריי"צ]]:
|רשימה8= [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] • [[ספר השיחות (הרבי הריי"צ)|ספר השיחות]] • [[לקוטי דיבורים]]

|קבוצה9= [[אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]
|רשימה9= [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]] • [[ספר המאמרים]] • [[לקוטי שיחות]] • [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] • [[עניינה של תורת החסידות]] • [[דברי משיח]] • [[תורת מנחם - התוועדויות]]

|קבוצה10= ספרי חסידות הכללית:
|רשימה10= [[שפת אמת]] • [[דברי חיים]]
}}

קיצורים והערות (ספר)

2025-08-17T23:40:28Z

בעל המאור:

[[קובץ:קיצותשנ.jpg|ממוזער|הקובץ שחילק [[הרבי]] ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"נ]]]]
הקונטרס '''קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים''' הוא אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]], שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. בספר נכללו רק כתבי הצמח צדק שנכתבו על ספר התניא ולא שאר ביאוריו על התניא הפזורים ב[[אדמו"ר הצמח צדק#ספריו|ספריו]]{{הערה|דברי הרבי בהקדמת הספר}}. נלקט ונערך על ידי [[הרבי]].

קונטרס זה חולק על ידי הרבי, בצירף דולר ל[[צדקה]] ביום חמישי ליל כ"ט [[אלול]] [[תשמ"ט]], ערב [[ראש השנה]] [[תש"נ]], לרגל מלאות באותו היום מאתיים שנה להולדת [[הרבי הצמח צדק]] ([[כ"ט אלול תקמ"ט]]).

==תוכן הספר==
===הספר===
*קיצור [[תניא]] א' - קיצור לעשרים ושמונה פרקי תניא (מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] ועד [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]) בלשון קלה וסיכום הדרכים ב[[עבודת השם]], ללא הדיונים התורניים והקבליים שבכל פרק. לחלק מהפרקים יש גם 'קיצור דקיצור'{{הערה|לשון הרב [[אברהם צבי ברודנא]] בספר [[קיצור תניא]] - בו הוא מביא את הקיצור הנ"ל בעריכה שונה}} המגדיר במילים ספורות את תוכן הפרק.
*קיצור תניא ב' - קיצור תניא מפרק י"א עד סוף לקוטי אמרים, בשפה עיונית ומורכבת ועוסק בעיקר בעניינם ה'קבליים' שבפרק. נוסף לכך, ממעט הקיצור לדבר על ה[[אדם]] אלא על דרגותיו. ה"קיצור" הוא בדרך כלל ארוך ולעיתים ישנו '[[ד"ה]]' אחד על ג' פרקים.
*הגהות - הגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]] (בעיקר על ליקוטי אמרים. יש גם על [[אגרת התשובה]] ואגרת הקודש ועל [[שער היחוד והאמונה]] ישנם רק שתי הגהות). רובם מכילים ציונים ומראי מקומות ובחלקם אף ביאורים קצרים. ישנם הגהות שבהם מספר אדמו"ר הצמח צדק מתי כתב [[אדמו"ר הזקן]] הגהות אלו.
*[[מאמר]] - [[ד"ה]] 'להבין הקושיא הנזכרת בתחלת ספר התניא', המתרץ את קושיית אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי אמרים פרק א']] יחד עם עוד מאמרי [[רז"ל]].
*הגהות וביאורים - הגהות וביאורים על [[ספר התניא]] מכתב יד. רובם עוסקים בביאור עניינים בתניא ומיעוטם - מראי מקומות וציונים. הגהות אלו הינם ברובם ארוכות מאד ועוסקות בנושאים [[פילוסופיה|פילוספיים]] ו[[קבלה|קבליים]] עמוקים.

===הוספות===
*הערות מוהרש"ב - לקובץ מצורפים ששה עמודים מהערות וביאורי [[אדמו"ר הרש"ב]] על [[ספר של בינונים]], על פרקים ב-ג, ו-י.
*מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] - מצורפים לקובץ סדרת אגרות, רשמות ושיחות מאדמו"ר הריי"צ על אודות [[ספר התניא]], כתיבתו וחלקיו. רשימות אלו שימשו בסיס ויסוד לחלקים נרחבים מ[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]].
*פקסימליות - בראש הספר הכניס הרבי: צילום של ארבעה דפים מ[[כתי"ק]] של [[אדמו"ר הזקן]] מתוך [[תניא מהדורא קמא]], צילום של שני דפים מתוך תיאורי אדמו"ר הריי"צ את הכתבים שמופיעים בפסר וצילום של התניא דפוס ראשון - [[סלוויטא]] [[תקנ"ז]]. בסוף הספר הכניס הרבי פאקסימלייא מרשימת אדמו"ר הריי"צ - תיאור על אודות הספר [[תניא מהדורא קמא]].
*הערות וציונים מהמו"ל - בנוסף נדפסו מאות הערות, ביאורים, ציונים ומראי מקומות לספרים אחרים ולכתבי יד אחרים של [[ספר התניא]], בעריכת [[הרבי]].

==הדפסת הספר==
[[קובץ:קיצותשח.jpg|200px|ממוזער|שמאל|המהדורה הראשונה]]
המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור על ידי [[קה"ת]] בעריכתו של [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תש"ח]] לרגל היארצייט של [[רבי לוי יצחק]]. נדפס על ידי הרב [[מרדכי שוסטרמן]] נסדר בדפוס האחים גערץ.

באגרת [[הרבי]] מיום [[ז' ניסן]] [[תש"ט]] כותב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ג' עמוד צז. בפנים בתרגום חפשי מ[[אידיש]].}}:
{{ציטוטון|להבנת כללות הפרק של תניא חלק א' – ניתן להסתייע סיוע רב בקיצורי הפרקים שערך הצמח צדק (נדפסו על ידי קהת)}}.

מהדורה שניה, גם היא בהוצאת קה"ת הודפסה בהוראת הרבי{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}, לרגל מאתיים שנה להולדת [[אדמו"ר הצמח צדק]], כמהדורת צילום עם הוספות. במהדורה זו נוספו: א. פתח דבר עליו חתומה [[מערכת אוצר החסידים]]. ב. [[מאמר]] [[דא"ח]] נוסף מאדמו"ר הצמח צדק [[ד"ה]] "תניא.. משבעין אותו" מתוך כתב היד הנמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד{{הערה|מתוך ה'פתח דבר' למהדורה החדשה}}. ג. פקסמיליא מגוכתי"ק [[הרבי הצמח צדק]] בקיצור הראשון. ד. לוח התיקון למהדורה הישנה.

== חלוקתו על ידי הרבי ==
לקראת כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ר"ה תש"נ, יום הולדת ה[[שנת המאתיים|מאתיים]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (תקמ"ט - תשמ"ט), הורה הרבי על הדפסת הוצאה חדשה של קובץ "קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים" לאדמו"ר ה[[צמח צדק]], שבעריכת הרבי.

באור לערב [[ראש השנה]], חילק הרבי לכל אחד ואחד את הקובץ כ"מזכרת נצח - לעורר על לימוד פנימיות-התורה", בצירוף שטר של דולר לצדקה.

עם שוב הרבי מה"[[האוהל]]" בשעות הערב, נכנס לבית-הכנסת הגדול ופנה לעבר מקומו שעל-גבי הבימה המיוחדת שהוכנה לחודש תשרי, להתפלל [[תפילת מנחה]] ומעריב. באותה שעה היה כבר בית-הכנסת מלא וגדוש מפה-לפה. אחרי התפילות, הסתובב אדמו"ר כלפי ה'עולם' וניגש לעבר ה"סטנדר" המיוחד, והחל בהשמעת שיחת-קודש לכבוד היום, יומה האחרון של שנת [[תשמ"ט]] ויום-הולדתו המאתיים של אדמו"ר ה"צמח-צדק" - כשקורא לנצלו בתכלית, בתור השלמה לשנה העומדת על הסף וכהכנה לזו שבפתח.

במהלך השיחה הופתע הציבור לשמוע כי הרבי יחלק, בעצמו, לכל אחד מהנוכחים, קובץ "קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים" מאדמו"ר הצמח-צדק, (בעריכת אדמו"ר), שהודפס זה-עתה, בהוצאה חדשה, על פי הוראת [[הרבי]].

הרבי הסביר, שמטרתו היא שהספר ישמש ל"מזכרת-נצח" "שתעורר על לימוד תורתו של הצמח-צדק, ותורתם של נשיאי חב"ד בכלל, ופנימיות-התורה בכללות דכללות".

===תוכן הקובץ===
קובץ זה נערך על ידי [[הרבי]], והוא מכיל אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא:
* ב' קיצורים על התניא: האחד על 28 הפרקים הראשונים, בלשון קלה. והשני - מפרק י"א עד סוף לקוטי אמרים, בשפה עיונית ומורכבת יותר.
* הגהות על התניא, המכילים ציונים ומראי מקומות ובחלקם אף ביאורים קצרים.
* מאמר ד"ה 'להבין הקושיא הנזכרת בתחלת ספר התניא', המתרץ את קושיית [[אדמו"ר הזקן]] בלקוטי אמרים פרק א'.
* הגהות וביאורים על [[ספר התניא]] מכתב יד. רובם הם ביאור עניינים ומיעוטם - מראי מקומות וציונים.

כמו כן מובא בקובץ "'''הוספות'''": א) הערות ממוהרש"ב ומדברי אדמו"ר הריי"צ. ב) פקסימליות - צילום ארבעה דפים מכתי"ק [[אדמו"ר הזקן]] מתניא מהדורא קמא. וכן צילום מרשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות התניא מהדורא קמא. ג) הערות וציונים מהמו"ל - מאות הערות, ביאורים, ציונים ומראי מקומות לספרים אחרים ולכתבי יד אחרים של ספר התניא.

מהדורה זו, השניה, שהודפסה לרגל מאתיים שנה להולדת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הינה מהדורת צילום של ההוצאה הראשונה עם כמה
הוספות ו'לוח התיקון' למהדורה הישנה. במשך למעלה משלש שעות עמד הרבי וחילק לכל אחד - אנשים, נשים ואפילו תינוקות - את הספר האמור, שנדפס בכריכה בצבע כחול, כשבתוכו מצורף שטר של דולר לצדקה. לכמה שביקשו עבור מישהו אחר לא נתן.

לפני שיצא הרבי מבית הכנסת, לקח לעצמו ספר "קיצורים והערות". כשיצא עמדו כמה שעוד לא קיבלו, והרבי נתן להם.

הציבור שמח על המתנה שבאה לידו, ואף בשעות הלילה המאוחרות עדיין ניתן היה להבחין ב" 770" בקבוצות-קבוצות היושבות ו"עוסקות" בדפים ה"טריים" - של הספר החדש. כמו כן, הגו התמימים ואנ"ש, במאמר הרבי ד"ה "יום טוב של ר"ה שחל
להיות בשבת" שהופיע זה עתה לכבוד היום וימי ראש-השנה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[212.199.197.238/images/news/38373_news_15092009_4616.pdf קיצור התניא]''' בעיצוב חדשני ומאיר עיניים, מתוך הספר קיצורים והערות {{PDF}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527522 חלוקת קיצורים והערות על התניא]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של {{jem}}
{{ספרי אדמו"ר הצמח צדק}}
{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Kuntres Heoros Ubiurim on Sefer Likutei Amarim]]

רמב"ם מהדורת פרנקל

2025-08-17T22:45:29Z

בעל המאור:

[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]

ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].

==החידוש במהדורה==
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.

*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.

*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.

*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה.

סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות{{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.

בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.

==חברי המערכת==
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]].
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש ארגון אתרא קדישא.
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'.
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר.
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי.

==יחס הרבי למהדורה==
הרבי הרבה להשתמש במהדורה זו, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.<ref>ראה לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"א שיחה א' לפרשת שמות הערה 12. חלק ל"ג שיחה לבין המצרים הערה 5. חלק ל"ז שיחה לפרשת אחרי שוה"ג להערה 4 ולהערה 12, הערה 22 ו-23.</ref>

הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, כאשר דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, הוציא לאחר השיחה פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים המצויינים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.

כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.

יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.

הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.

==ביקורת==
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראו בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{הערה|כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראו בערכו.}}.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם על פי כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד.}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
וראה גם [http://www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו על ידי עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ].}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]

רמב"ם מהדורת פרנקל

2025-08-17T22:43:53Z

בעל המאור:

[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]

ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].

==החידוש במהדורה==
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.

*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.

*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.

*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה.

סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות{{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.

בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.

==חברי המערכת==
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]].
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש ארגון אתרא קדישא.
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'.
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר.
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי.

==יחס הרבי למהדורה==
הרבי הרבה להשתמש במהדורה זו, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.<ref>ראה לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"א שיחה א' לפרשת שמות הערה 12. חלק ל"ג שיחה לבין המצרים הערה 5. חלק ל"ז שיחה לפרשת אחרי שוה"ג להערה 4 ולהערה 12, הערה 22 ו-23.</ref>

הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.

כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.

יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.

הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.

==ביקורת==
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראו בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{הערה|כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראו בערכו.}}.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם על פי כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד.}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
וראה גם [http://www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו על ידי עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ].}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]

רמב"ם מהדורת פרנקל

2025-08-17T22:43:19Z

בעל המאור:

[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]

ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].

==החידוש במהדורה==
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.

*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.

*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.

*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה.

סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות{{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.

בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.

==חברי המערכת==
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]].
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש ארגון אתרא קדישא.
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'.
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר.
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי.

==יחס הרבי למהדורה==
הרבי הרבה להשתמש במהדורה זו, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.<ref>ראה לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"א שיחה א' לפרשת שמות הערה 12. חלק ל"ג שיחה לבין המצרים הערה 5. חלק ל"ז שיחה לפרשת אחרי שוה"ג</ref>

הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.

כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.

יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.

הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.

==ביקורת==
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראו בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{הערה|כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור.}}.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראו בערכו.}}.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם על פי כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד.}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
וראה גם [http://www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו על ידי עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ].}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]

יוסף יצחק ריבקין

2025-08-17T22:35:05Z

בעל המאור:

{{אין תמונה}}
{{מפנה|יצחק ריבקין}}
הרב '''יוסף יצחק''' הכהן '''ריבקין''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מנהל [[בית חב"ד]] ב[[כרמיאל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקותיאל מדוקשיץ]].}}.

כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. הרבי אף התבטא שזהו דבר נכון וטוב לקרוא לו יוסף יצחק.

בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר.

ב[[חיבור החג עם ימי החול|התוועדות מוצאי חג השבועות]] [[תשכ"ד]] כשהרבי תבע מהחסידים לבקש עבור אחיהם שמעבר ל[[מסך הברזל]] והתבטא שפספסו שעת רצון, ביטא הרבי באופן גלוי את אכזבתו אך כעבור זמן שאל היכן הילדים באומרו שהם ודאי לא אשמים, הבחור [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] דחף והעמיד אותו על השולחן, ואז הפנה הרבי את ראשו לכיוונו והורה לו לנגן [[הושיעה את עמך (ניגון)|הושיעה את עמך]].

בשנת [[תשל"ה]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבת תורת אמת בירושלים]], ופעל רבות לחיזוקה וביסוסה, ונמנה על אלו שפעלו את ייסודה של הישיבה קטנה שע"י הישיבה.

בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[ירושלים]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' כאשר חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'.

בשנת [[תש"מ]] הקים את בית חב"ד ב[[כרמיאל]]{{הערה|על פי הצעתו של הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], ובהסכמת הרבי.}} המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה.

בין הפעולות הראשונות בהן החל עם הגיעו לכרמיאל היה ייסוד [[כולל תפארת זקנים]], כשבמשך תקופה למדו במסגרת הכולל 180 איש.

זכו לליווי והדרכה צמודה מהרבי בכל עניני השליחות. ב[[יחידות]] שהתקיימה לאחר שיצאו לשליחות בעיר, אמר להם הרבי כך: "שתמצאו חן בעיני אלוקים ואדם", וכששאלו בנוגע לחינוך הילדים כיון שלא נמצאו עבורם מסגרות מתאימות, כתב להם הרבי: "הרי הם מחנכים בניו של מקום, והרי מרובה מדה טובה", וכן מענות רבים נוספים על שאלות בעניני השליחות. כאשר שיגר לרבי בערב ראש השנה [[פדיון נפש]] באמצעות אביו, בשעה שאביו מסר זאת לרבי נכנס הרבי לחדר והניח את הפדיון בערימה נפרדת משאר הפדיונות שקיבל.

בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}.

בשנים שלאחר מכן הביא תחתיו שלוחים נוספים לתגבור הפעילות בעיר מהם הרה"ח השליח מרדכי וויס.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל ריבקין - שליח הרבי הילסבורו, אורגן.
*בתו באשי אשת הרב מנחם מענדל אלישביץ שליח הרבי בכרמיאל.
*בנו, הרב נחום ריבקין - מנהל הפעילות בבית חב"ד כרמיאל.
*בנו, הרב יהושע זעליג ריבקין.
*בתו, מלכי אשת הרב מנחם מענדל פלדמן - משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]].
*בנו, הרב עקיבא ריבקין.

==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''השליח ב'כרמי שלי'''', שבועון כפר חב"ד גליון 1915 עמוד 38

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין (2)]]