חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:Ll

2010-10-05T21:39:49Z

בערל:

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:Ll/ארכיון 1|ארכיון 1]] - [[שיחת משתמש:Ll/ארכיון 2|ארכיון 2]] - [[שיחת משתמש:Ll/ארכיון 3|ארכיון 3]]}}

== תיבות משתמש ==
לידיעתך, אם תרצה לשים בדף המשתמש שלך או בדף השיחה שלך "תיבות משתמש", אוכל לשים לך. דוגמאות תוכל לראות [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2#השקת תבניות משתמש!|כאן]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:58, 8 ביוני 2010 (UTC)

:אפשר להשקיע את הזמן בעניינים יותר חשובים...--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 20:19, 9 ביוני 2010 (UTC)

:מסכים איתך בהחלט. רציתי רק להעיר הערה חשובה: כאשר אתה מתחיל את השורה לכתיבה - לא מהתחלת השורה, נגרמת בעיה. לדוגמא ראה את השורה הבאה.

דוגמא, מה קורה כשלא מתחילים מהתחלת השורה.

:כדי להתחיל את השורה מאוחר יותר, כנהוג בהמשך דיון, יש לשים נקודתיים בתחילת השורה, אחד או שנים או יותר לפי הצורך, כמו שאני שמתי כאן. תודה.--חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:20, 9 ביוני 2010 (UTC)

== הרשאות ==
{{הרשאות}}

תודה רבה.

יש אופציה לבדוק את מס' התרומות שלי לחב"דפדיה? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 20:47, 13 ביוני 2010 (UTC)

נו, הצלחתי להעלות קובץ. איך עכשיו מכניסים אותו לתצוגה בערך הרלוונטי? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 21:34, 13 ביוני 2010 (UTC)

:א. בהעדפות שלי, המופיעה לך בשורה שלמעלה מצד שמאל, תוכל לבדוק את מספר התרומות שלך.

:ב. כדי להעלות קובץ, עליך לרשום את שמו. לדוגמא ראה בערך [[ארון]], בשורה הראשונה. וליתר פירוט: לחץ על הלחצן האמצעי, ואז יופיע לך הטקסט הזה [[:קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]. במקום הטקסט PictureFileName הקלד את שם הקובץ האמיתי כפי שהעלית אותו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום א' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:58, 13 ביוני 2010 (UTC)

:הבנת? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 00:12, 14 ביוני 2010 (UTC)

לא. אני עושה מה שכתבת (בערך [[יצחק נמנוב]]) ובמקום להחליף לתמונה המבוקשת זה רק מורח את התמונה הקודמת (עם ראובן מטוסוב). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 00:14, 14 ביוני 2010 (UTC)

אין לי שום דבר נגד התמונה הנוכחית, אני פשוט מנסה ללמוד את האפשרות לשנות תמונה ולהוסיף תמונה נוספת לערכים שיש בהם תמונה אחת או יותר. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 00:16, 14 ביוני 2010 (UTC)

:אני לא רואה שום בעיה בערך [[יצחק נמנוב]]. כשיש שתי תמונות, אפשר להוסיף עוד שורה עם התמונה הנוכחית, מלבד השורה הקודמת של התמונה הקודמת. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 00:24, 14 ביוני 2010 (UTC)

תסתכל איך נראית התמונה הנוכחית ותעשה שחזור למצב הקודם - תראה את ההבדל. ב. מדוע לא רואים את שתי התמונות? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 01:53, 14 ביוני 2010 (UTC)

::לפעמים, כאשר הקובץ קיים כבר בשם הזה, ואתה מעלה גירסא חדשה, יכול להיות בעיות שונות, וזה קרה לי כמ"פ. הכי טוב זה להעלות את התמונה בשם שלא קיים. השם "נמנוב" כבר היה קיים, לכן תעלה בשם אחר. אם השם הזה יהיה קיים כבר, יהיה כתוב לך ש"הקובץ כבר קיים". בהצלחה. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 02:00, 14 ביוני 2010 (UTC(

== צמצום תמונות ==
כאשר מעלים תמונות לשרת, תמונות שעדיין לא היו באינטרנט, לרוב הם שוקלים הרבה מהגביי, ולכן הם עושים בעיות בהצגת התמונה. הפתרון: התוכנה לצמצום תמונות. [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53122 להורדה.] --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 02:25, 14 ביוני 2010 (UTC)

תמונה של 6 MB נחשב הרבה? (רשום שניתן להעלות עד 100 MB) --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 04:00, 14 ביוני 2010 (UTC)

:למען האמת איני בקי בענינים האלו, ואיני יודע מה הגודל הרצוי, אבל מנסיון כדאי לצמצם אם זה מגיע ממצלימה ולא מהאינטרנט. אני אישית, כעם הארץ גמור בעניני מחשבים, שולח את התמונות לאחד מהמשתמשים היקרים שמצמצם לי את התמונות. תוכל לראות מה שכתב לי משתמש מומחה בשם שניאור, ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#מי יודע]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:17, 14 ביוני 2010 (UTC)
::הגודל המומלץ להעלאת תמונות הוא כ-300 KB וזה גם לתועלת המעלה וגם לתועלת הגולשים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:17, 14 ביוני 2010 (UTC)

:חיים, משהו פה לא מסתדר לי עם הנתונים שלל הציג פה קוד. הרי הגודל המקסמילי זה 100 מגה בי? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:27, 14 ביוני 2010 (UTC)
::הגודל המקסימלי שהאתר ייתן להעלות הוא 100 מ"ב. אבל זה גודל עצום לעומת מה שצריך בפועל שהוא לא יותר מ-100 ק"ב, כדי שזה יעלה מהר לרשת ושאדם גם לא יצטרך לחכות חצי שעה בערך מסויים כדי שהתמונה תוצג בפניו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:05, 14 ביוני 2010 (UTC)
:אז מה נשאר לל? ניסית להתקים את התוכנה? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:48, 14 ביוני 2010 (UTC)
בהזדמנות בעז"ה. בשו"ט. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 01:06, 15 ביוני 2010 (UTC)

== תודה ==

תודה לך על שאתה ממשיך את הפרוייקט של חיים נהר, שחלק גדול ממנו ערכתי - ספר התניא.

בתבנית של טקסט ספר התניא לא אמור להופיע שם הפרק בראש הטקסט, מספיק שהוא מופיע מחוץ לתבנית. [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%98&curid=17099&diff=74251&oldid=74235 ראה לדוגמא עריכתי זאת].--מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:38, 20 ביוני 2010 (UTC)

== העלאת תמונות ==

ביכולתך להעלות כל תמונה באינטרנט על ידי הקשה על הלחצן הימיני שבעכבר, ו"שמור תמונה" (לרוב זה השורה הראשונה). בנוגע לזכויות יוצרים, כמדומה שמחבדאינפו אפשר להעלות ללא חשש. לרוב גם מצוין על התמונה מאיזה אתר זה, וע"פ רוב די בזה. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:52, 21 ביוני 2010 (UTC)

== [[אולם דיונים]] ==
השתתפותך בדיונים השונים, נחוצה להתפתחות חבדפדיה! אני קורא לך להשתתף בדיונים, ולהצביע בכל הדיונים האחרונים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:53, 25 ביוני 2010 (UTC)

== הוכה ע"י גוי אנטישמי==

שאלת תם: מניין לך שבערל משה שמוטקין הוכה ע"י גוי אנטישמי, ובעקבות כך נפטר? --[[משתמש:בערל|בערל]] 21:39, 5 באוקטובר 2010 (UTC)

שיחת משתמש:בערל

2010-08-10T11:39:38Z

בערל:

{{בה}}. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

== חתימה ==
שלום רב. הדרך הקלה והנוחה לחתום את שמך בחב"דפדיה באמצעות לחיצה על הלחצן השני משמאל בשורת הלחצנים שלמעלה, או באמצעות 4 סימנים כאלה ~ , כמפורט בדף הבא [[עזרה:איך לערוך דף#לשוניות בדף העריכה]]
בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] 12:31, 9 באוגוסט 2010 (UTC)

:או בקיצור:
{{עזרה חתימה}}
--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:39, 9 באוגוסט 2010 (UTC)

ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט

2010-08-09T10:53:30Z

בערל:

[[קובץ:שליח הרבי לחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילדקרויט]]
הרב 'לייבל' שילדקרויט, הוא שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות. המוסדות כוללים: תלמוד תורה 'צבאות מנחם' לבנים, גני ילדים, ביה"ס יסודי ותיכון "בית חיה" לבנות.

הרב שילדקרויט, הגיע לחיפה בימי הקיץ [[תשל"ט]]. בשנת [[תש"מ]] התחיל הרב שילדקרויט לנהל את בית חב"ד חיפה ולפעול בכל חלקי העיר (מאוחר יותר הגיע הרב [[דב גינזבורג]] ופתח עוד ועוד בתי חב"ד בחיפה). בשנת [[תשמ"א]] נרתם הרב שילדקרויט לנהל את תלמוד תורה חב"ד בקריות.

בצמוד לקהילת חב"ד הקים הרב שילדקרויט [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חב"ד]].

הרב שילדקרויט נשלח ע"י הרבי כחלק מקבוצות ה[[שלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

דוד מאיר דרוקמן

2010-07-30T14:39:24Z

בערל:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' נולד לפני כשישים ושלוש שנה בהר הצופים בירושלים, לאביו ר' משה דרוקמן בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ לפני כ-70 שנה, ולאמו דבורה תחי' – נכדת (בת בנו של) הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים זצ"ל בעהמח"ס 'נודע בשערים' שהיה ידוע בשם 'הרב מטורוב', ושהיה מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין זצ"ל. (משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם).

בילדותו עבר הרב דוד מאיר דרוקמן להתגורר בקרית מוצקין, שם כיהן אביו בין היתר כנציג הזרם הדתי-חרדי ('המזרחי' ופא"י- 'פועלי אגודת ישראל') ברשות המקומית.

כיום משמש שם הרב דרוקמן כרב העיר. וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד (לפני כ-30 שנה) - הרב מרדכי פוגלמן ז"ל בעהמח"ס 'בית מרדכי' (לפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין).

==ילדותו==
הרב דוד מאיר דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947 למניינם) כאמור בהר הצופים בירושלים. ועבר בילדותו להתגורר בקרית מוצקין. בהיותו בגיל עשר באחד מביקוריו אצל בני משפחת הוריו בירושלים הוא התחיל להכיר את חסידי חב"ד ודרכם הוא התקרב לחב"ד. בתחילה למד בישיבת כפר הרואה והיה מקורב במיוחד לראש הישיבה הרב משה צבי נריה ז"ל, כאשר זה האחרון מעודדו לחזק את קשריו עם חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת "תומכי תמימים" בלוד וספג מהתוועדויותיו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ז"ל, לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל ואח"כ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך בחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע ללימודים ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' (יחד עם בחורים נוספים שביניהם היו הרב יהושע מונדשיין, הרב יחזקאל סופר,הרב יחזקאל סטוליק, הרב שלום דובער (בן הרא"צ) כהן, הרב יששכר שלמה טייכטאהל, הרב בנימין ברנשטיין, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב שלמה פליישמן, הרב אלעזר (בר"ש) גלבשטיין, הרב חיים ברוך הלברשטם, הרב אברהם (בר"מצ) הולצברג, ועוד). לאחר חזרתו לאה"ק המשיך את לימודיו בישיבת "תורת אמת" בירושלים.

==חתונתו==
לאחר לימודיו בישיבת "תורת אמת" נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר' שניאור זלמן ברונשטיין (ב"ר חיים עזרא 'הסופר' מטשערקאס) . לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב אברהם צבי כהן ז"ל ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר בית רבקה לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם הוסמך לרבנות.

==התמנותו לרב==
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל ומהגאון הרב אברהם שפירא ז"ל שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי בארץ ישראל. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית הגר"מ בראנדסדורפר ז"ל.
לפני כ-27 שנה בשנת תשמ"ז הוכתר הרב דרוקמן רישמית כ'רב העיר' האשכנזי של קרית מוצקין. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש.
פרק זמן קצר לפני זה התמנה הרב דרוקמן בברכתו של הרבי מליובאוויטש כרבם של חסידי חב"ד בקריות (קרית מוצקין, קרית חיים, קרית שמואל, קרית ים, קרית ביאליק) תפקיד בו הוא משמש עד היום, ובמקביל נבחר ע"י המועצה הדתית בתקופת ערב הכתרתו כרב הראשי כ'רב שכונה' בעיר.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי לשלימות העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן ע"י עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים,הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות 'אהבת ישראל' גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות.

הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט

2010-07-30T14:34:23Z

בערל:

[[קובץ:שליח הרבי לחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילדקרויט]]
הרב 'לייבל' שילדקרויט, הוא שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנהל מוסדות חינוך חב"דיים בחיפה והקריות: תלמוד תורה 'צבאות מנחם' לבנים, גני ילדים, ביה"ס יסודי ותיכון "בית חיה" לבנות.

הרב שילדקרויט, הגיע לחיפה בימי הקיץ [[תשל"ט]]. בשנת [[תש"מ]] התחיל הרב שילדקרויט לנהל את בית חב"ד חיפה ולפעול בכל חלקי העיר (מאוחר יותר הגיע הרב [[דב גינזבורג]] ופתח עוד ועוד בתי חב"ד בחיפה). בשנת [[תשמ"א]] נרתם הרב שילדקרויט לנהל את תלמוד תורה חב"ד בקריות.

בצמוד לקהילת חב"ד הקים הרב שילדקרויט [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חב"ד]].

הרב שילדקרויט נשלח ע"י הרבי כחלק מקבוצות ה[[שלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

מנחם מענדל רוזנמוטר

2010-03-18T20:02:30Z

בערל:

הגאון החסיד הרב '''מנחם מענדל רוזנמוטר''' הי"ד, נולד בעיירה טאמשוב בפולין בשנת [[תרנ"ח]], לאביו הרב חיים יצחק ולאמו מרת רייזל.

היה מהעילויים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולמד שם עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופת המלחמה נדד - יחד עם תמימים נוספים - לעיר חרסון שבאוקראינה, שם למדו בישיבת תו"ת בראשותו של הרב אליעזר דבוסקין הי"ד. הרב דבוסקין הכיר עד מהרה בכשרונותיו של הרב רוזנמוטר ומינהו למגיד שיעור בישיבה, והוא רק בן עשרים.

נשא את מרת דבורה בתו של הרב [[דובער משה שמוטקין]], מראשי קהילת חב"ד בוורשה. לאחר חתונתו הצטרף הרב רוזנמוטר לחמיו וגיסו - בהנהלת ישיבת תו"ת בוורשה.

בשנת תרצ"ג עבר לדור בלודז', ושם התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]].

נהרג על קידוש השם בידי הנאצים בי"א [[שבט]] בשנת [[תש"ה]].

==קישורים==

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48625 כתבה הסוקרת את תולדות חייו של הרב רוזנמוטר]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ר]]

שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)

2010-03-14T22:25:47Z

בערל:

הרב ''''שניאור זלמן שמוטקין (השני)''' הי"ד, היה מחשובי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[וורשה]], ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]] בה.

ר' זלמן, נולד בעיירה החב"דית [[דוקשיץ]] אשר בליטא, לאביו החסיד הנודע, המשפיע הרב [[בערל משה שמוטקין]], מחשובי חסידי חב"ד בדוקשיץ, ומראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תר"ס]]-[[תרש"ה|ה]]. בשנת [[תרס"ז]] נשא את מרת לאה רייזל ע"ה, בתו של הרה"צ ר' משה יהודה פערלאוו, אחיו של כ"ק האדמו"ר ר' [[יעקב פרלוב מנובומינסק]], ונכד כ"ק האדמו"ר הזקן זצ"ל מקוידינוב. מרת רייזל נפטרה בצעירותה, ולהם שני בנים:

- הרה"ח ר' יהודא
- מרת ליבא בלומנפלד

לאחר פטירתה של מרת רייזל, נשא בזוו"ש את מרת מלכה בת הרה"ח ר' יוסף שלמה ומרת גולדה.

יוצאי חלציהם:

- ר' יוסף שלמה
- רבקה
- חנה פייגא
- הת' שלום
- מענדל
- ראשקי
- פרומה

היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]]. היה חבר ועד [[איגוד תלמידי התמימים]], וחבר מערכת [[התמים (ורשה)]]. בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור".

נהרג ע"י הגרמנים ימ"ש, שלהי [[אלול]] [[תש"ב]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שמוטקין שניאור]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שמוטקין שניאור]]

שיחה:דוד הלמן

2010-03-14T21:39:37Z

בערל:

בטוח שמאייתים את שם המשפחה שלו "הילמן"? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:34, 4 ספטמבר 2008 (EDT)

ראיתי בספרו "אגרות בעל התניא" שהוא מאיית "הילמאן". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

ככל הידוע לי היו שני דוד הלמן. האחד, בעל הערך. והשני, הוא מחבר הספר 'אגרות בעל התניא'. תיקנתי בהתאם לראשון.

דוד הלמן

2010-03-14T21:37:51Z

בערל:

ר' '''דוד הלמן''' נולד בעיירה החב"דית [[דיסנא]] אשר ברוסיה הלבנה, בכ"ז [[תמוז]] [[תרנ"ג]], לאביו ה[[חסיד]] ר' [[ראובן העלמאן]] ולאמו יכה פערל. בילדותו למד ב'חדר' בדיסנא ובבית המדרש, אצל ר' יוסף מילר.

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה בתרע"ד, גויס לצבא הרוסי. לאחרי שנה שוחרר ולמד רוקחות באוניברסיטת קאזאן.

עוד בהיותו ב[[רוסיה]] נשא לאשה את זוג' מרת העניא בתו של הרה"ח ר' [[אברהם אברמוביץ]]. לאחר נישואיו המשיך ללמוד רוקחות באוניברסיטת טומסק בסיביר וכשסיים את לימודיו שימש כרוקח בבתי מרקחת של הזמסטבו (הארגון הרשמי המחוזי של בעלי קרקעות) ובמקומות נוספים (מנו-מינסק, סירסק, בלבי) בפלך אופא. לאחר המהפכה הבולשביקית שימש כרב מועצת העובדים והאיכרים וכמפקח על ענייני הבריאות לרוסיה הלבנה במינסק. במקביל לעבודותיו אלו סייע רבות לפעילות המחתרתית החב"דית בסביבת מגוריו.

בהיותו בגיל שלושים, יצא עם רעייתו את רוסיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]. הם שהו תקופת זמן ב[[פולין]] ובראשית שנת [[תרפ"ד]] זכו לחונן את עפר ארץ הקודש. עם הגיעו ארצה עבד זמן-מה כרוקח בבית-הרפואה "הדסה" בירושלים ואח"כ בתפקיד זה בתל-אביב במשך שנים. מכיוון שתעודות הרוקחות שלו נשרפו עוד בהיותו ברוסיה, יצא לעיר ברן בירת שוויץ, ובמשך שלוש שנים למד שוב את מקצוע הרוקחות. במשך שהותו בברן פעל רבות בין הסטודנטים היהודים וקירבם לאביהם שבשמים תוך קשר מתמיד עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ובתמיכתו.

משחזר ארצה היה במשך 13 שנים בעל בית-מרקחת פרטי ברחוב הירקון בת"א עד שמכרו. גם בארץ היה מפעילי חסידי חב"ד בכלל ולמען ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בפרט.

נודע כבעל השכלה רחבה. ר' דוד עמד בקשר רציף עם רופאים מחוגים שונים. כתב מאמרים רבים על הרפואה בהיבט תורני. היה שולח לרבי דיווח על כל פעולותיו, וזכה לעידודים רבים. על התקשרותו המיוחדת אל הרבי, התפרסם ב"תשורות" לשמחת נכדיו.

בר"ח [[תמוז]] [[תשכ"ב]] נפטר לבית-עולמו, ומנוחתו כבוד ב[[רמת גן]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הלמן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הלמן דוד]]
[[קטגוריה:ידידים|הלמן דוד]]

תומכי תמימים הקריות

2010-03-14T21:30:20Z

בערל:

[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|ישיבת תומכי תמימים קריות בתמונה קבוצתית]]
ישיבת “[[תומכי תמימים]]” בקריות נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ח]] עם ח”י תלמידים. הישיבה שוכנת במבנה רחב ידיים בשכונת ‘קרית שמואל’ שבחיפה. ראש הישיבה הינו הרב [[יגאל פיזם]]. כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים.

ההחלטה על הקמת הישיבה בקרית שמואל נתקבלה לאחר חג ה[[פסח]] בשנת [[תשנ"ז]].

==צוות הישיבה ==

* ראש הישיבה: הרב [[יגאל פיזם]].
* מנהל רוחני:הרב בועז הלוי סגל.
* משגיח ראשי: הרב לוי איידלמאן.
* צוות נגלה: הרב אורי ליפש שיעור - ג', הרב יוסף יצחק ישעיהו - שיעור ב', הרב שמואל גולדפרב - שיעור א'.
* צוות חסידות: הרב אליהו חיים קריאף - שיעור ג', הרב יוסף א. פיזם שיעור ב', הרב אריה לוי - שיעור א'.
* הרב דובער פרבר – מג"ש גירסא. הרב שמואל גלייזר – נושא ונותן בישיבה. הרב אברהם מקוביצקי – משגיח פנימיה. הרב אריאל קניאל - ר"מ להלכה.
* מנהל המשק – ר' דוד עמוס, מזכיר הישיבה - הרב אריאל קניאל.
* חברי הנהלה - ר’ משה אזולאי, ר’ ישראל דוד, הרב יגאל פיזם, הרב מנחם פרלשטיין, הרב בועז קלי והרב איתן פיזם.
* מנכ"ל הישיבה - הרב שמשון פיזם.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]

שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)

2010-03-01T18:17:24Z

בערל: דף חדש: הרב שניאור זלמן שמוטקין הי"ד, היה מחשובי חסידי חב"ד בוורשה, ממייסדי ישיבת תומכי תמימים בוורשה, מנהל ומש…

הרב שניאור זלמן שמוטקין הי"ד, היה מחשובי חסידי חב"ד בוורשה, ממייסדי ישיבת תומכי תמימים בוורשה, מנהל ומשפיע.

ר' זלמן, נולד בעיירה החב"דית דוקשיץ אשר בליטא, לאביו החסיד הנודע, המשפיע הרב [[בערל משה שמוטקין]], מחשובי חסידי חב"ד בדוקשיץ, ומראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש]] בין השנים תר"ס-ה. נשא את מרת לאה רייזל ע"ה, בתו של הרה"ג הרה"ח ענף עץ אבות ר' משה יהודה פרלוב זצ"ל, אחיו של כ"ק האדמו"ר ר' יעקב מנובומינסק, ונכד כ"ק האדמו"ר הזקן זצ"ל מקוידינוב.

היה ממייסדי ישיבת תו"ת בוורשה. היה חבר ועד איגוד תלמידי התמימים ומנהל הישיבה. בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור".

נהרג ע"י הגרמנים ימ"ש, שלהי אלול תש"ב.

דובער משה שמוטקין

2010-03-01T18:11:06Z

בערל:

הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שבליטא בשנת תרי"ט, לאביו הרב [[זלמן הוניאנקער]] שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הרב בערל משה, היה מראשוני המתיישבים החב"דיים ב[[וורשה]]. הוא אף ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שהיוותה למעשה באותם ימים, את הישיבה המרכזית של [[חסידות חב"ד]]. היה מחשובי העסקנים שם, ו[[משפיע]] חסידות בוורשה בכלל ובישיבת [[תומכי תמימים]] בפרט.

==ילדותו==
סיפור לידתו כרוך עם בירכתו של כ"ק האדמו"ר הצמח צדק. לאחר 18 שנים מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן (לימים אשת החסיד הגביר ר' [[יוסף גורביץ]] מ[[מוסקבה]], ולאחר מכן הגיע עם גיסו ל[[פולין]]). ב[[הושענא רבה]], זכה לברכת רבו, לבן-זכר. פעלולים רבים נהג לעשות בערל משה בילדותו. מעשי ניסים רבים קשורים בסיפורים אלה, והם מתוארים במקומות שונים.

==פרנסתו==
לאחר חתונתו, כאשר בא לשאול את רבו כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], איזה מקצוע יבחר לפרנסתו – יעץ לו הרבי להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.

הוא התחיל ללמוד, ראשית דבר, את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת מדינתו; ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית-מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו – עקב טעות באספקת תרופה – נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לוורשה, שם דר גיסו הרה"ח ר' יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת [[תרנ"ה]]. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.

לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.

== מייסד ישיבת תומכי תמימים ==
הרה"ח ר' [[מאיר בליז'נסקי]] ע"ה מתאר בזיכרונותיו את הקמתה של הישיבה בוורשה (כפ"ח גיליון מס' 320, עמ' 16), שזכה להיות משנים-עשר תלמידי הפתיחה של הישיבה:

"בשטיבל בו למדתי, נהגו לבוא לתפילת מנחה וערבית כל סוגי האנשים, כמו: סוחרים, רוכלים, מתווכים, אשר היו באים לרגל עסקיהם במרכז המסחרי שהיה בסמיכות-מקום לבית-המדרש. מאחר שהיו מבקרים אצלנו יום יום, התיידדו הללו עם הבחורים והיו אתם בקשרי ידידות הדוקים.

בין אלה היה יהודי אחד בשם אברבנאל. הוא סיפר לנו, כי אמש למד לימוד מעניין בספר הנקרא "תניא"; ובאם נסכים – מוכן הוא להזמין לנו את האיש, אצלו שמע את השיעור.

למרות שהיו כבר בחורים מבוגרים, ועל אף שכולם באו מבתים חסידיים – איש מהם לא ידע על מה הוא שח ומה טיבו של הספר ששמו "תניא".

אחד מהבחורים התגורר באותו רחוב בו היה בית-מדרש שנקרא בימ"ד חב"ד. משום מה היה נקרא כך, אף שאלה שהיו מבקרים בו לא היו חסידי חב"ד כלל, וכל מושג לא היה להם על חסידות חב"ד. בחור זה היה היחידי שאמר, כי ביקר פעם בבית-מדרש זה וראה שם ספר בשם "תניא".

אותו ערב הגיע אלינו יהודי בעל הדרת-פנים, איש זקן ונשוא-פנים, אשר הוציא מילקוטו ספרי "תניא", והתיישב ללמוד עם הבחורים. היה זה הרה"ח ר' בעריל משה שמוטקין ז"ל, חסיד ידוע, נגיד ועשיר, אשר ידיו רב לו בנגלה ובחסידות.

השתתפתי בכל שיעוריו, ומני-אז התחלתי להרגיש סיפוק רוחני עצום, מעין אושר עילאי. ספיקותיי המרובים, בהם התלבטתי זמן כה רב ואשר לא מצאתי על העת תשובה עליהם – הלכו ונגוזו. הכל החל להיות מחוור אצלי.

הוא, ר' בעריל משה, גם הזמין אותנו לבוא אל ביתו בסעודה שלישית בש"ק. לראשונה שמענו אז דברים חדשים אשר לא ידענום ולא שמענום מעולם. שמענו לראשונה את ניגון רבינו הזקן על פיוט "בני היכלא", ולראשונה שמענו מאמר חסידות. עדיין זוכר הנני היטב את אותו מאמר, המאמר הראשון ששמעתי בחיי – מאמר "מי כמוכה" מהרבי מוהר"ש נ"ע...

... היה זה, כאמור, סיפורו של ר' בעריל משה שסיפר לנו מהרבי [הצמח צדק. שבעריל משה בעצמו היה באותה העת בליובאוויטש. כפ"ח שם עמ' 18]. החל מאותו מוצאי שבת קודש התחלנו להיות אתו בקשרים הדוקים יותר ויותר. אני עצמי, למרות היותי בן ארבע-עשרה בלבד, וכל חבריי מבוגרים ממני, נמשכתי אליו ביותר ולא הרפיתי ממנו.

לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, בישר לנו ראש הישיבה, שהיה "מתנגד", כי לקראת הקיץ לא ירשה יותר לאיש זה, ר' בעריל משה, לבוא לישיבה ללמוד חסידות חב"ד עם הבחורים. התנגדנו והבענו את רצוננו כי הננו מרוצים מאוד מלימודיו ורוצים אנו לשמוע ממנו תורה. אך הלה עמד על שלו, כי הוא הבעל-הבית כאן, וכדבריו כן יקום; ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו – יכול הוא לחפש לו מקום-לימוד אחר.

נדהמנו לשמוע הדברים שירדו עלינו כחתף. עבורנו היה הדבר כהלם ולא ידענו מה לעשות. לבסוף הוחלט בינינו, כי היות ואנו מוזמנים לביתו של ר' בעריל משה לקראת אחרון של פסח, נספר לו את דבריו של ראש הישיבה ויחד נטכס עצה מה לעשות.

כאשר סיפרנו על כך לר' בעריל משה – הצטחק ואמר:

- "נו, וועט מען מאכן אליין א ישיבה!" (אם כך, נקים ישיבה לבד). הוא אמר לנו, כי היות וברחוב פרנציסקאנע 30 ישנו בית-מדרש פנוי, תשבו שם ללמוד ואני אחראי להחזיק את הישיבה!...".

[בהמשך הזיכרונות, מספר ר' מאיר, את סיפורו האישי, על קפידתו של הרבי מפורסוב, וברכתו של כ"ק אדמו"ר הקודם]

==משפחתו==
נשא לאשה את מרת ראשקע בתו של רבי [[אברהם ברודנר]].

יוצא חלציו:
*הרה"ח ר' [[זלמן שמוטקין|שניאור זלמן]].
*ר' שמואל.
*מרת ליבא אשת ר' [[ישראל איסר קרומהנד]].
*מרת חיענא אשת ר' [[משה ארי' לייב קפילביץ']].
*ר' אברהם.
*מרת דבורה אשת הרה"ג הרה"ח ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

== פטירתו ==
בשנת [[תר"פ]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]] ע"ה מ[[תל אביב]]. הרב בערל משה רכש פרדסים ב[[ראשון לציון]], ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' [[יוסף שמוטקין]] ע"ה, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון-לציון.

בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. כ"ק האדמו"ר הקודם כיבדו להיות עד בכתובה.

בחזרתו לארץ הקודש חלה. נפטר בי"ב אדר תרפ"ט. מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד אשר בהר-הזיתים, ירושלים ת"ו.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|שמוטקין דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שמוטקין דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שמוטקין דובער]]

דובער משה שמוטקין

2010-03-01T18:10:07Z

בערל:

הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שבליטא בשנת תרי"ט, לאביו הרב [[זלמן הוניאנקער]] שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הרב בערל משה, היה מראשוני המתיישבים החב"דיים ב[[וורשה]]. הוא אף ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שהיוותה למעשה באותם ימים, את הישיבה המרכזית של [[חסידות חב"ד]]. היה מחשובי העסקנים שם, ו[[משפיע]] חסידות בוורשה בכלל ובישיבת [[תומכי תמימים]] בפרט.

==ילדותו==
סיפור לידתו כרוך עם בירכתו של כ"ק האדמו"ר הצמח צדק. לאחר 18 שנים מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן (לימים אשת החסיד הגביר ר' [[יוסף גורביץ]] מ[[מוסקבה]], ולאחר מכן הגיע עם גיסו ל[[פולין]]). ב[[הושענא רבה]], זכה לברכת רבו, לבן-זכר. פעלולים רבים נהג לעשות בערל משה בילדותו. מעשי ניסים רבים קשורים בסיפורים אלה, והם מתוארים במקומות שונים.

==פרנסתו==
לאחר חתונתו, כאשר בא לשאול את רבו כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], איזה מקצוע יבחר לפרנסתו – יעץ לו הרבי להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.

הוא התחיל ללמוד, ראשית דבר, את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת מדינתו; ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית-מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו – עקב טעות באספקת תרופה – נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לוורשה, שם דר גיסו הרה"ח ר' יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת [[תרנ"ה]]. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.

לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.

== מייסד ישיבת תומכי תמימים ==
הרה"ח ר' [[מאיר בליז'נסקי]] ע"ה מתאר בזיכרונותיו את הקמתה של הישיבה בוורשה (כפ"ח גיליון מס' 320, עמ' 16), שזכה להיות משנים-עשר תלמידי הפתיחה של הישיבה:

"בשטיבל בו למדתי, נהגו לבוא לתפילת מנחה וערבית כל סוגי האנשים, כמו: סוחרים, רוכלים, מתווכים, אשר היו באים לרגל עסקיהם במרכז המסחרי שהיה בסמיכות-מקום לבית-המדרש. מאחר שהיו מבקרים אצלנו יום יום, התיידדו הללו עם הבחורים והיו אתם בקשרי ידידות הדוקים.

בין אלה היה יהודי אחד בשם אברבנאל. הוא סיפר לנו, כי אמש למד לימוד מעניין בספר הנקרא "תניא"; ובאם נסכים – מוכן הוא להזמין לנו את האיש, אצלו שמע את השיעור.

למרות שהיו כבר בחורים מבוגרים, ועל אף שכולם באו מבתים חסידיים – איש מהם לא ידע על מה הוא שח ומה טיבו של הספר ששמו "תניא".

אחד מהבחורים התגורר באותו רחוב בו היה בית-מדרש שנקרא בימ"ד חב"ד. משום מה היה נקרא כך, אף שאלה שהיו מבקרים בו לא היו חסידי חב"ד כלל, וכל מושג לא היה להם על חסידות חב"ד. בחור זה היה היחידי שאמר, כי ביקר פעם בבית-מדרש זה וראה שם ספר בשם "תניא".

אותו ערב הגיע אלינו יהודי בעל הדרת-פנים, איש זקן ונשוא-פנים, אשר הוציא מילקוטו ספרי "תניא", והתיישב ללמוד עם הבחורים. היה זה הרה"ח ר' בעריל משה שמוטקין ז"ל, חסיד ידוע, נגיד ועשיר, אשר ידיו רב לו בנגלה ובחסידות.

השתתפתי בכל שיעוריו, ומני-אז התחלתי להרגיש סיפוק רוחני עצום, מעין אושר עילאי. ספיקותיי המרובים, בהם התלבטתי זמן כה רב ואשר לא מצאתי על העת תשובה עליהם – הלכו ונגוזו. הכל החל להיות מחוור אצלי.

הוא, ר' בעריל משה, גם הזמין אותנו לבוא אל ביתו בסעודה שלישית בש"ק. לראשונה שמענו אז דברים חדשים אשר לא ידענום ולא שמענום מעולם. שמענו לראשונה את ניגון רבינו הזקן על פיוט "בני היכלא", ולראשונה שמענו מאמר חסידות. עדיין זוכר הנני היטב את אותו מאמר, המאמר הראשון ששמעתי בחיי – מאמר "מי כמוכה" מהרבי מוהר"ש נ"ע...

... היה זה, כאמור, סיפורו של ר' בעריל משה שסיפר לנו מהרבי [הצמח צדק. שבעריל משה בעצמו היה באותה העת בליובאוויטש. כפ"ח שם עמ' 18]. החל מאותו מוצאי שבת קודש התחלנו להיות אתו בקשרים הדוקים יותר ויותר. אני עצמי, למרות היותי בן ארבע-עשרה בלבד, וכל חבריי מבוגרים ממני, נמשכתי אליו ביותר ולא הרפיתי ממנו.

לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, בישר לנו ראש הישיבה, שהיה "מתנגד", כי לקראת הקיץ לא ירשה יותר לאיש זה, ר' בעריל משה, לבוא לישיבה ללמוד חסידות חב"ד עם הבחורים. התנגדנו והבענו את רצוננו כי הננו מרוצים מאוד מלימודיו ורוצים אנו לשמוע ממנו תורה. אך הלה עמד על שלו, כי הוא הבעל-הבית כאן, וכדבריו כן יקום; ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו – יכול הוא לחפש לו מקום-לימוד אחר.

נדהמנו לשמוע הדברים שירדו עלינו כחתף. עבורנו היה הדבר כהלם ולא ידענו מה לעשות. לבסוף הוחלט בינינו, כי היות ואנו מוזמנים לביתו של ר' בעריל משה לקראת אחרון של פסח, נספר לו את דבריו של ראש הישיבה ויחד נטכס עצה מה לעשות.

כאשר סיפרנו על כך לר' בעריל משה – הצטחק ואמר:

- "נו, וועט מען מאכן אליין א ישיבה!" (אם כך, נקים ישיבה לבד). הוא אמר לנו, כי היות וברחוב פרנציסקאנע 30 ישנו בית-מדרש פנוי, תשבו שם ללמוד ואני אחראי להחזיק את הישיבה!...".

[בהמשך הזיכרונות, מספר ר' מאיר, את סיפורו האישי, על קפידתו של הרבי מפורסוב, וברכתו של כ"ק אדמו"ר הקודם]

==משפחתו==
נשא לאשה את מרת ראשקע בתו של רבי [[אברהם ברודנר]].

יוצא חלציו:
*הרה"ח ר' [[שניאור זלמן|זלמן שמוטקין]].
*ר' שמואל.
*מרת ליבא אשת ר' [[ישראל איסר קרומהנד]].
*מרת חיענא אשת ר' [[משה ארי' לייב קפילביץ']].
*ר' אברהם.
*מרת דבורה אשת הרה"ג הרה"ח ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

== פטירתו ==
בשנת [[תר"פ]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]] ע"ה מ[[תל אביב]]. הרב בערל משה רכש פרדסים ב[[ראשון לציון]], ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' [[יוסף שמוטקין]] ע"ה, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון-לציון.

בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. כ"ק האדמו"ר הקודם כיבדו להיות עד בכתובה.

בחזרתו לארץ הקודש חלה. נפטר בי"ב אדר תרפ"ט. מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד אשר בהר-הזיתים, ירושלים ת"ו.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|שמוטקין דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שמוטקין דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שמוטקין דובער]]

ספר תורה של משיח

2010-02-02T21:51:14Z

בערל:

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]

""ספר תורה של משיח"" הינו מבצע שמיימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת '''ספר תורה של משיח''' הודיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ב[[התוועדות]] ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת [[תש"ב]] ([[כ"ג תשרי תש"ב]]). וזה לשונו הקדוש:

"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד – "קבלת פני משיח ספר תורה" – לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".

== השתלשלות העניינים ==

בתחילה דובר על תחילת כתיבה בכ' מר חשוון תש"ב, אולם הענין נדחה עד לב' אייר אותה שנה.

באגרת מיום ב' אייר [[תש"ב]] כתב אדמו"ר הריי"צ:

"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן".

ובהמשך האגרת:

"לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".

ואכן בב' אייר התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' חשוון:
"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".

בג' [[כסלו]] כותב לו שוב:
"אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה".

את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:
"בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".

כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי הרבי הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. החבר ועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==

לקראת יו"ד שבט תש"ל הציעו החסידים רעיונות שונות, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות נשי חב"ד בכפר חב"ד הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. בהתוועדות [[שבת]] פרשת וארא, ג' שבט, [[תש"ל]] הודיע כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מאה"ק לסיים הס"ת, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מהדרים על יד הס"ת-ע"י האוצר. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב – שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו

ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות).

ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, [[תש"ל]], סיימוה בהתוועדות בהשתתפות הרבי שליט"א. מאורע זה הביא איתו המוני חסידי חב"ד שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]]

לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] – סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הגבהה על ידי הרב סימפסאן, וגלילה על ידי הרב אבצן ולבישת ה"כתר" ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש.

אחר כך אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

==התעוררות מיוחדת==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:

"כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי אדמו"ר שליט"א מבית דוד והוגה בתורה וכופה כל ישראל לחזק בדקה ולוחם מלחמת ה' ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואיןסוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

בתקופה זו החלו לשדר את [[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי העולם ב[[שידור]] חי.

==קישורים חיצוניים==
[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מהאירוע ההיסטורי]

[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]

שיחה:ג' תמוז תשנ"ד

2009-12-29T12:55:21Z

בערל:

אני מודע לכך שהנושא הזה מעט רגיש, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול/לומר כמה מילים.

השם שבחרתם חב"דפדיה, אמור להיות האינצקלופדיה של חסידי חב"ד. בוודאי ידוע לכם שבהבנת המאורע של ג' תמוז נחלקו הדעות. האם לא מן הראוי להתייחס לשניהם?

משהו בסגנון כזה: בג' תמוז תשנ"ד ראו עיני הבשר שלנו מצב של 'הסתלקות'. חסידים נחלקו בהבנת המאורע. יש הסוברים שמכיוון שע"פ תורה, למרות הנראה לעיניים - ההסתלקות אינה אמיתית, והרבי נמצא איתנו בגוף גשמי. ויש סוברים שאכן ההסתלקות הייתה כפשוטה.

אשמח באם יתייחסו לדברי. בער.

אנו כותב את זה, כי בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מיהודים חסידיים ותלמידי חכמים שסוברים שהייתה הסתלקות, וכמו"כ שלא הייתה. וראוי להתייחס לשניהם, כמובן להציג את העובדות.

כמדומני כדאי להבהיר "אף שלעינים גשמיים יכול הענין להפרש כהסתלקות ר"ל" שיהי' ברור שלא כופרים במציאות

:דווקא מתאים הקיצור

::אולי כדאי לכתוב יותר בכבוד. לא שח"ו מה"מ שליט"א נעלם מעינינו. אלא שעינינו הגשמיות והחומריות הפסיקו לראות את מה"מ שליט"א. שהכוונה שהבעיה בנו

==תיקון ניסוח==
"מצב זה הוא '''כנראה''' שלב נוסף" - אולי כדאי להוריד את המילה "כנראה"? --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 01:46, 13 יולי 2007 (EDT)
:הוספתי את המילה הזו בכוונה. באם זהו שלב (ללא "כנראה"), משמעו שא"א בלעדיו. כלומר, שעד הגאולה היו מוכרחים לעבור את השלב הזה ח"ו. וע"ז כתבתי "כנראה" - אחר שקרה ונראה לענינו שכך, '''כנראה''' זהו שלב. אך זהו דעתי האישית. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:57, 13 יולי 2007 (EDT)

::ברגע שכך קרה, ברור שזהו שלב. אם היינו יכולים לחסוך אותו או לא, האם [[השגחה פרטית]] סותרת ל[[בחירה חופשית]] (:)), אין לי מושג, אבל ברור שעד הגאולה אכן היינו חייבים לעבור את השלב הזה (ח"ו). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:46, 13 יולי 2007 (EDT)

::בסדר, מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:58, 13 יולי 2007 (EDT)

:::איננו טוענים על שום אדם מת שיקום לתחיה ח"ו. הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאנחנו בדור של "זכו" מה שאומר שמלך המשיח יתגלה "על ענני שמיא" - במילא אין מה לדבר על חמור וכ"ש לא לכעוס עליו או לקלל אותו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:09, 1 אפריל 2008 (EDT)

כדאי להוסיף את הקשר של היום "ג' תמוז" לאמונה ברבי שליט"א מלך המשיח גם לאחרי יום זה:

בהשגחה פרטית מופלאה אירע מאורע זה בתאריך ג' תמוז דוקא, שיש בו רמזים גדולים מאוד שיכולים לחזק אותנו באמונה בחייו הנצחיים של הרבי מלך המשיח שיחי' לעולם ועד בתקופה קשה זו. לא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בדיוק בגימטריא "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המוכיחה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"! "חי לעד וקים לנצח"!

גם בתוכנו של היום רואים אנו רמזים ברורים שאין כאן הסתלקות: הרי ידוע שהסתלקות הצדיקים משולה לשקיעת השמש, ואילו בג' תמוז הי' הנס של יהושע "שמש בגבעון דום" – בג' תמוז ממשיכה השמש לזרוח!

ג' תמוז הוא גם ה'אתחלתא דגאולה' של הרבי הקודם, ביום זה בשנת תרפ"ז יצא ממאסרו הנורא והוגלה לעיר מקלט. בי"ב-י"ג תמוז השתחרר לגמרי, וימים אלו נקבעו ע"י הרבי הקודם כחג הגאולה העיקרי. אך הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר בשיחותיו הקדושות על כך שיש לחוג גם את יום הג' בתמוז , כיון שזהו היום שבו יצא הרבי ממצב של היפך החיים! שוב רואים אנו שתוכנו של יום זה הפוך מתוכן ההסתלקות.

ידוע היחס למאורע זה, בשל היותו מניעה ועיכוב בעבודת ה' והוא מנוגד לדברי התורה, שמכנים אותו בשם "ניסיון", כלומר, לדבר אין מציאות אמיתית והקב"ה הראה אותו רק כדי לבחון את מידת התקשרותנו, ולכן את הניסיון אין מנסים לברר ולהעלות, ואופן ההתמודדות איתו היא בדרך דחי'.

גם נקודה זו מבוארת באופן מופלא בשיחת הרבי שליט"א לג' תמוז , הרבי מבאר כי הירידה – המאסר של ג' תמוז לא נעשה בגלוי באופן שהי' נרגש שהמטרה היא להופכו לטוב, אלא ע"י יהודים שמרדו בקב"ה ולא הניחו לקיים מצוותיו, והרבי מבאר כי זהו ענין הניסיון. הוראה מג' תמוז אומר הרבי – לא להתפעל ממניעות ועיכובים בעבודת ה' ולזכור "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת" !

ועוד רמז שמיימי: בשיחת ג' תמוז תנש"א מעיר הרבי שליט"א מלך המשיח , כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו הי' בהר! זוהי השיחה האחרונה לעת-עתה שקיבלנו מהרבי לג' תמוז, והערה זו באה בה בלא שנראה קשר ישיר לתוכן השיחה בפנים!

הרבי שליט"א הוסיף וביאר, שאף על פי שבג' תמוז חסידים לא ראו את הרבי, ובשעתו זה הי' נראה כיום בלתי רצוי, אעפ"כ צריכים חסידים לשמוח על הצלת רבם, כיון שאח"כ התברר שהירידה שהיתה ביום זה היתה ה'אתחלתא דגאולה' שהביאה את העלי' של הגאולה השלימה.

ביאורים אלו ביאר הרבי שליט"א מלך המשיח על גאולת הרבי הקודם ביום זה, תוך שהוא מקשרם לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ! אי אפשר להתעלם מן ההנחי' הברורה בנוגע למצבנו כיום, ביחס לג' תמוז.

:אחיי היקרים שלום תקשיבו חברה יש שיחה של הרבה שגוף רוחני הוא יותר נעלה מגוף גשמי ולכן חייב חייבים להודות שבג' תמוז תשנ''ד היה עיניין של הסתלקות וכעת הבה בגוף נעלה יותר!!! נחתום ב'רבי זי''ע זצוקלל''ה נבג''ם'
::קודם לכל - אנא ללמוד לכתוב בעברית נכונה, כרבינו נשיאינו.
::אני לא מבין מה הקשר בין מילה למילה בטענה שלך, ומה הקשר שלה לנושא שסיימת בו.
::[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

== ימי חב"ד - אדמו"ר שליט"א ==

האם יש מקום להכניס א"ז שם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::וודאי! אני פשוט עובר לפי סדר השנה. אבל אין ספק שזהוא תאריך השייך לרבי שליט"א, כמובא בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:15, 18 ספטמבר 2009 (IDT)
:::כך גם הייתה דעתי, אך עלו בליבי ספקות כשראיתי כשנגעת שם אבל לא שיפצת. עכשיו נחה דעתי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

שיחה:ישיבת תומכי תמימים ווארשא

2009-07-13T20:53:09Z

בערל:

בערך על רב"מ שמוטקין, הובא ציטוט מכפ"ח אודות הקמת הישיבה, כדאי לשלבו בערך זה:

הרה"ח ר' מאיר בליז'נסקי ע"ה מתאר בזיכרונותיו את הקמתה של הישיבה בוורשה (כפ"ח גיליון מס' 320, עמ' 16), שזכה להיות משנים-עשר תלמידי הפתיחה של הישיבה:

"בשטיבל בו למדתי, נהגו לבוא לתפילת מנחה וערבית כל סוגי האנשים, כמו: סוחרים, רוכלים, מתווכים, אשר היו באים לרגל עסקיהם במרכז המסחרי שהיה בסמיכות-מקום לבית-המדרש. מאחר שהיו מבקרים אצלנו יום יום, התיידדו הללו עם הבחורים והיו אתם בקשרי ידידות הדוקים.

בין אלה היה יהודי אחד בשם אברבנאל. הוא סיפר לנו, כי אמש למד לימוד מעניין בספר הנקרא "תניא"; ובאם נסכים – מוכן הוא להזמין לנו את האיש, אצלו שמע את השיעור.

למרות שהיו כבר בחורים מבוגרים, ועל אף שכולם באו מבתים חסידיים – איש מהם לא ידע על מה הוא שח ומה טיבו של הספר ששמו "תניא".

אחד מהבחורים התגורר באותו רחוב בו היה בית-מדרש שנקרא בימ"ד חב"ד. משום מה היה נקרא כך, אף שאלה שהיו מבקרים בו לא היו חסידי חב"ד כלל, וכל מושג לא היה להם על חסידות חב"ד. בחור זה היה היחידי שאמר, כי ביקר פעם בבית-מדרש זה וראה שם ספר בשם "תניא".

אותו ערב הגיע אלינו יהודי בעל הדרת-פנים, איש זקן ונשוא-פנים, אשר הוציא מילקוטו ספרי "תניא", והתיישב ללמוד עם הבחורים. היה זה הרה"ח ר' בעריל משה שמוטקין ז"ל, חסיד ידוע, נגיד ועשיר, אשר ידיו רב לו בנגלה ובחסידות.

השתתפתי בכל שיעוריו, ומני-אז התחלתי להרגיש סיפוק רוחני עצום, מעין אושר עילאי. ספיקותיי המרובים, בהם התלבטתי זמן כה רב ואשר לא מצאתי על העת תשובה עליהם – הלכו ונגוזו. הכל החל להיות מחוור אצלי.

הוא, ר' בעריל משה, גם הזמין אותנו לבוא אל ביתו בסעודה שלישית בש"ק. לראשונה שמענו אז דברים חדשים אשר לא ידענום ולא שמענום מעולם. שמענו לראשונה את ניגון רבינו הזקן על פיוט "בני היכלא", ולראשונה שמענו מאמר חסידות. עדיין זוכר הנני היטב את אותו מאמר, המאמר הראשון ששמעתי בחיי – מאמר "מי כמוכה" מהרבי מוהר"ש נ"ע...

... היה זה, כאמור, סיפורו של ר' בעריל משה שסיפר לנו מהרבי [הצמח צדק. שבעריל משה בעצמו היה באותה העת בליובאוויטש. כפ"ח שם עמ' 18]. החל מאותו מוצאי שבת קודש התחלנו להיות אתו בקשרים הדוקים יותר ויותר. אני עצמי, למרות היותי בן ארבע-עשרה בלבד, וכל חבריי מבוגרים ממני, נמשכתי אליו ביותר ולא הרפיתי ממנו.

לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, בישר לנו ראש הישיבה, שהיה "מתנגד", כי לקראת הקיץ לא ירשה יותר לאיש זה, ר' בעריל משה, לבוא לישיבה ללמוד חסידות חב"ד עם הבחורים. התנגדנו והבענו את רצוננו כי הננו מרוצים מאוד מלימודיו ורוצים אנו לשמוע ממנו תורה. אך הלה עמד על שלו, כי הוא הבעל-הבית כאן, וכדבריו כן יקום; ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו – יכול הוא לחפש לו מקום-לימוד אחר.

נדהמנו לשמוע הדברים שירדו עלינו כחתף. עבורנו היה הדבר כהלם ולא ידענו מה לעשות. לבסוף הוחלט בינינו, כי היות ואנו מוזמנים לביתו של ר' בעריל משה לקראת אחרון של פסח, נספר לו את דבריו של ראש הישיבה ויחד נטכס עצה מה לעשות.

כאשר סיפרנו על כך לר' בעריל משה – הצטחק ואמר:

- "נו, וועט מען מאכן אליין א ישיבה!" (אם כך, נקים ישיבה לבד). הוא אמר לנו, כי היות וברחוב פרנציסקאנע 30 ישנו בית-מדרש פנוי, תשבו שם ללמוד ואני אחראי להחזיק את הישיבה!...".