https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91.%D7%9B%22%D7%A5חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T09:29:39Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%98&diff=832839בחירות תשמ"ט2026-03-11T10:45:03Z<p>ב.כ"ץ: /* רקע */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]<br />
'''בחירות תשמ"ט''' הוא כינוייו של מסע [[הבחירות לכנסת]] השתיים עשרה שנערכו ב[[כ"א בחשוון]] [[תשמ"ט]] (1 בנובמבר 1988). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט [[הרבי]] בשמה של מפלגה שיש להצביע עבורה, [[אגודת ישראל]], ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שה[[התנגדות לתורת החסידות|ליטאים]] פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חב''ד לקחה עמדה בבחירות.png|ממוזער|הגהת הרבי על דבריו ב[[יחידות]] לוועד [[אגודת חסידי חב"ד]] שהתקיימה כשבועיים לפני הבחירות ובה התבטא שבניגוד לבעבר לקחה כעת חב"ד עמדה בעניין הבחירות בארץ הקודש מצד ריבוי טעמים]]<br />
בשנת [[תשמ"ח]] החליט אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי השליטה המרבית של החסידים על המפלגה הוא שלא כהוגן, על רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד{{הערה|כמו פרסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע שהיה ביטאונה הרשמי של אגודת ישראל, ובאותם ימים העיתון היחיד של הציבור החרדי באה"ק.}} מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]], אופי [[ציפייה לגאולה|הצפייה הנכון לביאת המשיח]] ועוד}} , וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש ישיבת פוניבז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להקים מפלגה חדשה. עוד קודם לכן, לקראת הבחירות של שנת [[תשד"מ]] הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, וכן בשנת [[תשמ"ה]] הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע".<br />
<br />
בעקבות כך לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד את מפלגת "דגל התורה", כשאליו מצטרפים מנהיגים ליטאים נוספים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]] (שהצטרפה לליטאים משיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים נגד דעת כל האדמו"רים, ובשל כך [[חסידות בעלז#החרמת בעלז|הוחרם ההכשר של בעלז.]] <br />
<br />
צעד זה העמיד בסיכון את ייצוג הציבורי החרדי בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לכך קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה אותו מנהיג לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שבמקרה של פיצול המפלגה, קיים חשש סביר שאף מפלגה משניהם לא תעבור את אחוז החסימה, וכך תישאר הכנסת ללא ייצוג של ציבורי שומרי התורה והמצוות כהלכתו, וזאת על רקע המצב הרגיש באותם ימים בנושאים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].<br />
<br />
==מערכת הבחירות==<br />
בעקבות החשש כי אף מפלגה תעבור, ומצד ריבוי טעמים{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשוון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות] {{שטורעם}}.}}, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גיליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"]}}.<br />
<br />
בשתי מענות, מערב הבחירות בשנת תשמ"ט, קישר הרבי את עניין הבחירות בארץ הקודש, עם יום ז' מרחשוון, המסוגל לברכה בארץ הקודש.<br />
המענה הראשון, ניתן על דו"ח שכתב ר' יוסף יצחק אהרונוב מפעולות המטה להצלחת רשימת אגודת ישראל, והוסיף בקשת ברכה להשגת אמצעים למימון הקמפיין, הרבי הואיל לענות לו: {{ציטוטון|הזכרתי על הציון ביום מסוגל דארץ הקודש (ז' מרחשוון) להצלחה רבה}}<br />
<br />
המענה השני, ניתן לחכם [[רפאל אלאשוילי]], רב קהילות יוצאי גרוזיה ברחבי תבל, שיצא לסיבוב בקהילות יוצאי גרוזיה בארה"ב, ושמע שרצונו הק' של הרבי הוא שיצביעו למען "אגודת ישראל" ("ג'"), ושאל אם לעזוב את המסע שלו, ולנסוע לארץ על מנת להשתתף בבחירות, או להמשיך להסתובב למען הקהילות בחו"ל והתרמת כסף למען מוסדותיו, הרבי ענה לו: {{ציטוטון|ומגיע לאה"ק ביום בו מתחילין לשאול על גשמי ברכה, ואחז"ל ד-לחכם די ברמיזא, מצו"ב לצדקה באה"ק ועיין (תניא) אגה"ק. מצו"ב 180 ש"ח}}<br />
<br />
בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד ב[[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני זליג ציק]], שיצאו בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]{{הערה|לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון שהרב [[מאיר שמואל אשכנזי|אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב]] ור' [[ישראל הלפרין]] - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר [[נתיבות]], טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה{{מקור}}}} ובכינוסים אזוריים. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[שמואל הלפרט]] עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]<br />
<br />
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.<br />
<br />
==אחרית דבר==<br />
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "[[מפלגת יהדות התורה]]". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[בחירות לכנסת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] תקציר פעילות חסידות חב"ד בפרשיית הבחירות {{חב"ד און ליין}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42579 20 שנה לניצחון החסידים בתשמ"ט ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73492 כשחב"ד הרימה קמפיין למען 'יהדות התורה' ● צפו בוידאו] ■ [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18685 "חב"ד אף פעם לא שוכחים אותנו"] חלק מתשדירי הבחירות של שנת תשמ"ט {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/141723 בחירות תשמ"ט בכפר חב"ד] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/853355/ המתח והניצחון ב-770] {{וידפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי [[גור]] מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=826437יידיש2026-02-18T12:16:21Z<p>ב.כ"ץ: /* הכתיבה ביידיש */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]<br />
'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.<br />
<br />
==מקור השפה==<br />
השפה נוצרה בעקבות הגירה של יהודים רבים מאשכנז ([[גרמניה]]) לפני קרוב לאלף שנים, אל ארצות מזרח-[[אירופה]] בעיקר [[פולין]]. הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות. גם גירוש רוב יהודי [[צרפת]] (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות היידיש.<br />
<br />
היידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, מורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות בשפות סלאביות שונות - בעיקר רוסית פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה. ללשון-הקודש נודעה השפעה מרכזית על היידיש ומאות מילים ממנה נכנסו ליידיש. כמעט כל המילים ביידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש. גם מילים רבות מארמית נוספו ליידיש.<br />
<br />
דיאלקטים שונים התפתחו ביידיש והם מחולקים לאזורים במזרח-אירופה. כיום ניתן לומר שהתפתחו דיאלקטים מיוחדים גם בארה"ק, בפרט בירושלים. בארה"ב היידיש שבפי היהודים הושפעה מאוד מהאנגלית, ורבים מדוברי היידיש מדברים יינגליש (יידיש מעורבת באנגלית). ליידיש הייתה השפעה מסוימת גם על הסלנג שבפיהם של דוברי האנגלית בארה"ב, ובפרט בניו יורק שבה חיים יהודים רבים.<br />
<br />
==הכתיבה ביידיש==<br />
בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.<br />
<br />
החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף (עמעס), ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו - צרוס)].<br />
<br />
אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.<br />
<br />
==יידיש בחסידות==<br />
<br />
בעולם החסידות יש ליידיש מקום מיוחד:<br />
<br />
א. [[הבעש"ט]] וכן [[המגיד ממזריטש]], [[רבינו הזקן]] וכל [[רבותינו נשיאינו]] אמרו דברי תורה ביידיש דוקא, ולא בלשון הקודש{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ב עמוד 72, משיחת י"ט שבט תשכ"ח.}}.<br />
<br />
ומהטעמים שבדבר, בנוסף לעובדה שעל ידי זה מבררים את ה[[ניצוצות]] שנפלו ל[[קליפות]], הנה עוד והוא העיקר, שעל ידי שמיעת דברי תורה בלשון המדוברת והרגילה בין בני אדם - נקלטים הדברים היטב בהבנה והשגה עד לשכל של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]], יותר משמיעת דברי תורה בלשון הקודש שאין בני אדם רגילים בהם.<br />
<br />
ולפיכך, יש חשיבות רבה ללמוד את דברי החסידות בלשון המקור, מאשר ללמוד על פי תרגום, שככל שיהיה אותנטי אבל הוא בבחינת "כלי שני", אלא אם כן - נכתבו ה[[מאמר]]ים וה[[שיחה|שיחות-קודש]] בלשון הקודש על ידי [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
ב. מהעובדה שרבותינו נשיאינו בחרו לומר דברי תורה ביידיש דוקא הרי זו הוכחה ששפה זו מסוגלת מצד עצמה לאמירת דברי חסידות יותר משפות אחרות. ולאחר שנאמרו בה מאמרי חסידות, עלתה במעלה - עוד יותר ממעלת סגולתה העצמית.<br />
<br />
ג. [[ספר התניא]] - [[תורה שבכתב]] לחסידות, כולל בתוכו את כל [[תורת החסידות]] שנאמרו ונכתבו במשך כל הדורות, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה. ומכיון שאת ספר התניא קדישא חיבר [[אדמו"ר הזקן]] מ"תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש כו'", נמצא שהתחלת ההתגלות והאמירה של התכנים בספר התניא הייתה ביידיש - השפה בה דיבר אדמו"ר הזקן עם הפונים אליו.<br />
<br />
כל הנ"ל מדגיש במיוחד את הקירבה של האידיש אל הקדושה, יותר מאשר כל שאר לשונות הגויים - לע"ז, וגם מדגיש את החשיבות בשימוש בשפה זו לצרכי הפצת הקדושה בעולם הגלותי.<br />
=== מאמרים שנכתבו ביידיש ===<br />
<br />
;[[אדמו"ר האמצעי]]<br />
*'''[[קונטרס פוקח עוורים]]'''<br />
;[[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
;* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]]<br />
;* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}'''<br />
;* '''אחת שאלתי'''<br />
;* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]<br />
;* וכן המאמרים שבקונטרס "[[ביקור שיקגו]]".<br />
==השימוש ביידיש==<br />
בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.<br />
<br />
וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד ביידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק ביידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד ביידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת היידייש. הילד שלא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם". <br />
אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף יידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" ביידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת. {{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד. וראו "בית משיח", גליון 734, עמ' 56.}}<br />
<br />
כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא ביידיש{{הערה|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}...<br />
<br />
בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.<br />
<br />
כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. הרבי גם ציין בהקשר הזה{{הערה|מיחידות. נדפסה ב[[היכל מנחם (ירושלים)#ספרים נוספים|היכל מנחם]].}} את מאמר ה[[אבות דרבי נתן]] הידוע, שלעולם לא יהיה אדם יושב בין העומדים, ועומד בין היושבים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש|קטגוריה: ניגונים ביידיש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ליקוט מיוחד מדברי הרבי בנושא]<br />
*[[לקוטי שיחות]] חכ"א עמוד 447 ואילך [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=101&cPartLetter=B&nPageNumber=446 שיחה מיוחדת אודות שפת היידיש] בקשר עם שיעור התניא ברדיו שהיה נמסר בשפת האידיש.<br />
*שיחת [[שבת]] פרשת וישב [[תשמ"ח]] - [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ח עמוד 158.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1072&ArticleID=1939&SearchParam=%E4%F9%F4%E4%20%E4%E0%F8%EE%E9%FA חשיבות שפת היידיש], לקט מדברי הרבי, באתר צעירי חב"ד בישראל<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/657265/ "גם השנה אדבר במאמע לשון": הרבי ביחידות ל'גבירים' ב-770]''' {{וידפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ללמד ביידיש דווקא, או לאו דווקא?] {{אינפו}}<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6318054/jewish/13-Facts-About-Yiddish-Every-Jew-Should-Know.htm 13 עובדות על יידיש שכל יהודי צריך לדעת] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157147/jewish/Where-does-the-name-Yiddish-come-from.htm מאיפה השם יידיש?] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157149/jewish/Yiddish-in-the-Soviet-Union.htm יידיש בברית המועצות] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157146/jewish/Why-Do-Jews-Still-Insist-on-Speaking-Yiddish.htm מדוע יהודים עדיין מתעקשים לדבר באידיש?]''' (אנגלית) {{בית חבד}}<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12<br />
{{תבנית:שפות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שפות]]<br />
[[en:Yiddish]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%27%D7%A1_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%9A&diff=826436דער רבינ'ס שפראך2026-02-18T12:14:35Z<p>ב.כ"ץ: הפניה לדף יידיש</p>
<hr />
<div>#הפניה [[יידיש]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=824220ניסן פינסון2026-02-11T14:07:09Z<p>ב.כ"ץ: /* שליחות בצפון אפריקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי למעלה מיובל שנים. ב[[מרוקו]] עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה כיהן כשליח ראשי והקים וניהל אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השניה]] ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
נשא את רחל<ref>[[מיתה|נפטרה]] בפרשת [[פרשת יתרו]] [[תשפ"ו]]</ref> בת הרב [[יצחק רסקין]], את השידוך יזם הרב [[ניסן נמנוב]] ואת החתונה מימנה דודת הכלה [[שרה קצנלבויגן|מומע שרה]].<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]] ב[[גרמניה]].<br />
והיה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד במרוקו|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית:<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה<br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|שם=הספדה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה.<br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|שם=הספדה}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13.<br />
<br />
===הדפסת תניא===<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו.<br />
<br />
==== מקוואות ====<br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}:<br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל.<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|שם=תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
====ספר תורה נגד הגזירה====<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
====הרבי הורה לא לעזוב====<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה.<br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב. המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת השליחה גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לרב [[יצחק רסקין]] ולצביה. נפטרה בי"ז בשבט תשפ"ו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1292289 בגיל 102: הלכה לעולמה השליחה מרת רחל פינסון ע"ה] {{אינפו}}}}<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small><br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91.%D7%9B%22%D7%A5&diff=809472משתמש:ב.כ"ץ2025-11-11T08:50:20Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - מספר דפים|5}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|למעלה מ600}}<br />
{{תבנית:חב"דפדיה אידיש}}}}{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br />
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]<br />
<br />
====== ערכים שיצרתי ======<br />
[[חורבן הבית הראשון והשני]]<br />
<br />
[[הגירוש מספרד]] <br />
<br />
[[יודי לוין]] <br />
<br />
[[אושוויץ]] כ"י<br />
====== קטגוריות שיצרתי ======<br />
[[:קטגוריה:מלכים מבית דוד|מלכים מבית דוד]]<br />
<br />
[[:קטגוריה:מלכים שאין להם עולם הבא|מלכים שאין להם עולם הבא]]<br />
<br />
[[:קטגוריה:מלכי ישראל|מלכי ישראל]]<br />
<br />
[[:קטגוריה:משפחת באנון|משפחת באנון]]<br />
====== ציוני דרך חבדפ"דים: ======<br />
בי"ח טבת תשפ"ה נרשמתי.<br />
<br />
בי"ג סיוון עשיתי 355 עריכות<br />
====== ערכים ששיפרתי משמעותית ======<br />
[[פרשת בשלח]]<br />
<br />
[[פרשת יתרו]]<br />
<br />
[[פרשת בחוקותי]]<br />
<br />
[[פרשת משפטים]]<br />
<br />
[[חנן לוין]]<br />
<br />
[[חיים מנחם טייכטל]]<br />
<br />
[[ערבית (שפה)|ערבית]]<br />
<br />
[[אברהם יצחק קאהן]] <br />
[[קטגוריה:תיבות משתמש]]<br />
[[קטגוריה:הידעת?]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=779760שיחה:תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2025-06-25T06:17:52Z<p>ב.כ"ץ: /* תמונת הבעש"ט */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{מועמד לערך מומלץ}}<br />
נעשתה כאן עבודה רצינית וממושכת, ונושא הערך אמנם הפתיע אותי בתחילה, אך מתברר כנושא ראוי ביותר לערך. יחד עם זאת יש הרבה מה לשפר בניסוח ממה שראיתי במבט מהיר. מקווה שיהיה לי פנאי בהמשך לעבור על הטקסט בצורה רצינית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:01, 24 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:יש להוסיף בנוגע לתמונות של הרבי הריי"צ, שהרבי והרבנית קנו מתנה לאחיינם - בארי - מצלמה, והוא היה מצלם את סבו בתנוחות ומצבים שונים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:39, ד' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(24 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::יש"כ. שייע בנוגע להערתך - בדיוק משום כך הערך אינו במרחב הערכים ומוצבת בו תבנית "בעבודה מתמשכת", בנוגע להערתך כתית למאור - הכנסתי, אנא הוסף מקור--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:18, 25 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
::: אינני מכיר מקור רשמי לכך, אבל זהו דבר ידוע • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:07, ז' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(27 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== הערות והוספות ==<br />
<br />
*חיים ברוך סיפר לי שבתקופה שהחל לצלם בזאל הגדול הניח פעם גם מצלמה זעירה בזאל הקטן בהחבא, וכשהרבי ראה אותו הגיב מספיק למטה, מי שנמצא בשכונת המלך ויפגוש אותו יכול לשאול לפרטים מדוייקים יותר.<br />
*זכורה לי שיחה בה הרבי מציין שהבחור צילם בחול המועד ואף אחד מהרבנים לא העיר על כך.. מישהו יודע מקור?--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 10:49, ו' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(26 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:49, 26 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:*פתח במקור השיחה שבערך - ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=491 הפוך דף]... <br />
:*אבקשך לנסות לאתר את שיחות הרבי בנוגע לצילום אדמו"ר הריי"צ בעת מאסרו (כמדומני שקיימות כשלוש שיחות כאלה)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:05, 27 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:::זהו, שמאוד התפלאתי זכרתי ממ"ד ומשום מה לא בדקתי שם חשבתי שציטטת הכל...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 10:56, ח' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(28 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
==מחפש ביאור==<br />
מי יכול להסביר לי כוונת הרבי [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=50&cPartLetter=B&nBookId=39&refrashBookNav=Y כאן] בהערה, ותע"ב.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 13:40, ח' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(28 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:היינו שאין תמונה מהמהר"ש?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:06, 28 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
::מה מתבאר? נראה מהערה שהרבי רוצה להסביר מדוע לא הסכים הרבי לצלמו, ומדוע לבסוף כן צולם, וכן שצולם על ידי הממשלה. ולא מצאתי ביאור מיוחד לשום אחד מהפרטים בגוף השיחה.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:21, ח' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(28 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::תמונת המהר"ש אינה קושייה כי לפועל אינה קיימת בציבור, וראה דיוק הלשון בשולי הגליון בשיחת י כסלו תשמ"ד. --<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:23, ח' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(28 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::רגע, נראה לי שבכלל לא הבנת את כוונתי: שאלתי אותך מה אתה לא מבין בהערה (ושיערתי אולי הסתפקת בקשר לתמונת המהר"ש), ועכשיו אני מבין שבעצם שאלת מה הסיבה שהביא הרבי את העניין - ההבנה שלי עכשיו נכונה? --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 16:49, 28 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:::::אכן הבנת ששאלתי מתייחסת לזה שבהערה כתוב שאין למהר"ש תמונה וזה כמדומני אינו קושיה כנ"ל, עיקר שאלתי הוא לגוף הערה מה הרבי רוצה לומר ולבאר? (שלעניין ציור פני הרב הסכים לצלמו? מעיקרא מאי קסבר? ומה זה שייך לרביים האחרים? ומה זה שייך לטעם הפשוט שהיה לצורך הממשלה? וכו' וכו').--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:03, ח' בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(28 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::::וחזק את השאלה יותר: מה הטעם שנמנע אדמו"ר הרש"ב מלהצטלם - והלא '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=478 נהגו רבותינו נשיאנו להשתמש ב'''תמונות''']'''?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 11:30, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
<br />
==תמונות המהר"ש==<br />
לא הבנתי מה מיוחד בציטוט מי' כסלו ממ"ד שזכה לתבנית ולהדגשה? מה שכן יכול להיות עניין הוא לחפש אחרי כל הפעמים בהם הזכיר הרבי את הסיפור והעובדה הזו (אולי גם לנסות לחפש באיזה חסיד מדובר וכו'), ובאופן פלאי ושמימי פרץ בבכי בכל פעם מחדש, (באמת שאיני זוכר זאת מי' כסלו ממ"ד.. אבל כמדומני שיש פעם בנ"א-נ"ב ושוב כמדומני בי"ג תשרי תשמ"ב ועוד איני זוכר עתה)--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 10:40, י"א בתשרי, ה'תשע"ח ''<font size="1">(1 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:העניין הוא שפשוט אין ייחוד בשיחה זו דווקא - אלא שפשוט זו השיחה שהייתה בערך על המהר"ש (איני יודע אם הסיפור הוזכר שוב, אך בכל זאת נראה שישנה את המעלה בשיחה זו שבנוסף לסיפור (זכור לי שארע בביקור הריי"צ בארץ) שיחה זו מדברת על כך שאופן ה"ציור פני הרב" של אדמו"ר המהר"ש הוא ע"י התבוננות בתמונת הריי"צ). אגב, אנא עיין ב[[שיחה:אתרוגי קלבריה]] ונסה לענות על שאלתי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 11:56, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
::לאחר עיון אכן מצאתי שהסיפור מובא גם בהזדמנות אחרת שם הוא מוצג מהכיוון שכשם שדמו ברוחניות כך דמו בגשמיות (הובא בספר "מסע הרבי בארץ הקודש" עמוד 190). אדמו"ר הריי"צ מכונה שם "בעל הגאולה" - כנראה בי"ב-ג תמוז--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 08:06, 2 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
:::כתבתי במפורש שהסיפור סופר הרבה פעמים - אני כותב זאת בידיעה. <br />
:::בנוגע לציטוט; איני רואה כ"כ מקום '''לצטט''' את הרבי מספר זאת, אלא מקסימום לציין את ההתרחשות הפלאית בעת הסיפור, כנ"ל. <br />
:::בנוגע לציור פני הרב; אכן יש גם בשיחה האמורה חידוש (ואני משער שכל פעם שהרבי סיפר זאת הסיק מכך פרט שאפשר לציינו בערך במשפט או שנים) אבל עדיין לא ברו למה צריך "ציטוט" יש לציין שהרבי בשיחה על יסוד הסיפור ביאר שציור פני הרב של אדמו"ר המהר"ש הוא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ.{{שכח|הנחה}}<br />
::::לא שללתי את מה שכתבת - רק ציינתי שלא נתקלתי בסיפור במקומות נוספים. ציטוט זה באמת יותר מתאים--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 12:39, 2 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
<br />
== רבי לוי יצחק ==<br />
<br />
יש גם מה לכתוב עליו--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 21:21, 23 בנובמבר 2017 (UTC)<br />
:וודאי, כבר {{בוצע}} והוכנס ל[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ערכו]]. (להעיר שכבר יש על כך תבנית)--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ח' כסלו]] [[תשע"ח]] 17:01, 26 בנובמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
== שתי הערות ==<br />
<br />
א. שיניתי בהערה 15 שלפחות הנמנעים מקריאת ה'רשימות' ידעו את מקורה לפני קריאתה...<br />
ב. האם ידוע איזשהו מקור לשים תמונת ספר (ודוקא דף שער!) של אדהאמ"צ ואדמוהר"ש כחלק מרצף תמונות רבותינו נשיאינו?<br />
<br />
== תמונת הרבי רש"ב ==<br />
<br />
להעיר בנוגע למייחסים התמונה שהתפרסמה לאחרונה להבן דוד ר' שלום דובער שניאורסהאן מרציסע אותו בן דוד נפטר כשנה מאוחר יותר. והיה מבוגר מאד מהנראה בתמונה. {{אנונימי}}<br />
:תוקן ע"פ המקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 09:10 • ו' באב תש"פ<br />
ישר כח.<br />
<br />
== מומלץ או נבחר ==<br />
<br />
זה לדעתי מהערכים הכי טובים בחב"דפדיה, נראה שמה שחסר לו זה שבהתיחסויות הרבי לצילומים שלו מובא רק הצד השלילי, אבל הרבי בהמשך השנים הביא יחס מיוחד לצלמים צריך להשלים את זה--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 16:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הרבי הריי"צ ==<br />
<br />
יש בערך רק כמה סיפורים פרטיים, ואין התייחסות לכלל התמונות של הרבי הריי"צ, כמה ומתי, כיצד הגיעו לידינו וכו'. אם אין בזה הרבה פרטים לפחות לציין את מה שיש, כלומר שהתמונה הראשונה בידינו היא מתר"פ, אח"כ הגיעו אלינו רק משנת תרפ"ד / ז / ט ומאז ואילך בארה"ב בתר"צ, אח"כ כמה בערך יש מאירופה, ואז שאר התמונות בארה"ב. בקיצור שלא ייראה כאילו כל מה שיש זה תר"פ ואז תש"ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:03, כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב<br />
:מה המקור שהמצלמה היא מתנה מהרבי הריי"צ? לי תמיד היה ידוע שזה מתנה מהרבי והרבנית לרגל הבר מצווה. הלא כן? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:21, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 07:21, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br />
::הוא מכר את המצלמה ובתש"פ היא נמכרה על ידי הקונה במכירה פומבית. על פי המידע שבערי מסר בכתב ידו אודות המצלמה, הוא קיבל אותה מאדמו"ר הריי"צ. זה אמין יותר מאיזה שמועה שפורחת בהיכלי הישיבות. עפהנ"ל החזרתי למקור.<br />
:::באופן כללי אני מסכים עם ההגדרה שלך, אך בנידון דידן יש כמה טעמים שלא לקבל זאת ולסמוך דווקא על השמועות הפורחות בהיכלי הישיבות, ומכמה טעמים: א) ידוע שהרבי והרבנית נהגו להעניק מתנות ייחודיות, מותאמות, וביד רחבה (ראו סיפורי משפחת בוטמן, מפריז תש"ז, רק לשם הדוגמא). ב) לבערי היתה סיבה מיוחדת להעלים כל קשר עם נשיא הדור השביעי, וד"ל. ג) הוכח פעמים רבות שאי אפשר לסמוך על שום מילה היוצאת מפי כתבו, ובפר בהנוגע ל'עדות' על חפצים, כפי שהולך ומתפרסם בשער בת רבים מהזיות [[שאול שמעון דויטש]]. אך ייתכן כמובן שאתה צודק ועדיף למצוא ביסוס רחב יותר מאשר שמועה של בחורים. [[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 08:03, י"ח בניסן, ה'תשפ"ב 08:03, 19 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::ישנה שמועה ללא כל מקור וביסוס, שעד שהתפרסמה המכירה הנ"ל פקפקתי בקיומה. זה שהיה מנהג להעניק מתנות מיוחדות אינו מחייב שזה ניתן מהם (לו יבוא אדם שיטען שכך שמע מהרבנית וכיו"ב - זה יכול להיות '''סימוך'''. תו לא). אומנם אין לאיש אמינות יתרה, אך כל עוד לא נטען אחרת מפי בר סמכא - אין עניין לכתוב '''הפוך''' מהגירסא שהוא מציג. אם זה ממש צורם לך - אפשר להציג קודם את העובדה שהוא צילם רבות במצלמה שהייתה ברשותו, ולאחמ"כ להביא את גרסתו (אני יכול לנסות להשיג צילום של הקטלוג).<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
ערך יפה מאוד!!!<br />
דרך אגב יש להשיג את התמונה של הרבי הריי"צ במאסר<br />
(שהרבי מדבר עליה בהתוועדות)[[מיוחד:תרומות/95.86.125.65|95.86.125.65]] 10:07, 7 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
איפה כדאי להכניס את זה - https://chabad.info/in-focus/48156/<br />
<br />
בהזדמנות נדירה ביקש החסיד הרב זלמן יפה להצטלם יחד עם הרבי בתשנ"ב ונענה [[קובץ:0555.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
<br />
== אולי ==<br />
<br />
כדאי לשים בהתחלה את תמונת הרבי מניח דולר לפני עדשת המצלמה?--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 14:49, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 14:49, 26 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== תמונת הבעש"ט ==<br />
<br />
הייתי רוצה לדעת, אם אפשר להשים את התמונה השנייה של הבעש"ט.<br />
--[[משתמש:ב.כ&#34;ץ|יחי המלך, מביאים אותו היום, ב.כ&#34;ץ - שיחה,]] - [[שיחת משתמש:ב.כ&#34;ץ|שיחה]], 09:17, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 09:17, 25 ביוני 2025 (IDT)</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&diff=779018שי למורא2025-06-23T09:19:31Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שי למורא סמל.JPG|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
'''שי למורא''' הינה הוצאה לאור בעיר [[ירושלים]] בניהולו של הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], המהדירה ספרי יסוד יהודיים בצורה ברורה ומאירת עיניים, מתוך מטרה להקל את הבנת הלימוד על הציבור הרחב. מוסד זה הינו אחד מה-[[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] שהוקמו לרגל יובל השבעים להולדתו של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות הדפוס==<br />
ייסודה של הוצאת ספרים שי למורא הינה בעיר [[סאנוק]] שבפולין, שם הוקם בית דפוס מקומי בניהולו של הרב [[דוד יואל ויינפלד]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] [[ארץ הקודש|עלה לארץ]] בנו, הרב יעקב שאול ויינפלד (מחבר הספר "משנת יעקב") והביא יחד עמו באוניה מספר מכונות דפוס מבית הדפוס של אביו. הרב ויינפלד התיישב ב[[ירושלים]], ופתח שם הוצאת ספרים בשם "אשכול" מתוך מטרה להוציא לאור ספרי יסוד יהודיים בדפוס מחודש, באותיות מאירות עיניים, יחד עם הקפדה על כל כללי הדקדוק.<br />
<br />
ההוצאה לאור פנתה בעיקר לתלמידים, ועל כן הספרים הראשונים בהם עסקה ההוצאה לאור היו משניות, ספר החינוך, סידורי תפילה וחוברות גמרא לתלמידים. <br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]], בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר.<br />
<br />
באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש [[רש"י]] על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו '''ש"י למורא''', על שם הפסוק בתהלים{{הערה|עו, יב.}} "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי ('''ש'''מואל '''י'''הודה) בראשי תיבות. וכן שי למורא בגימטרייא שמואל יהודה ויינפלד.<br />
<br />
העבודה בפועל החלה בשנת [[תשכ"ו]], אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב ויינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודה בכל מרצו, ולהביא את ההחלטה הטובה לידי גמר, כחלק מהע"א מוסדות.<br />
<br />
ב[[יחידות]] של הרב ויינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נפטר מייסד הוצאת 'אשכול', הרב [[יעקב שאול ויינפלד]], ובניו חילקו ביניהם את זכויות ההוצאה לאור של הספרים שבהוצאת אביהם. חלק גדול מספרי ההוצאה לאור, הועברו להוצאת ספרים "שי למורא" בניהולו של הרב שמואל יהודה ויינפלד, והשאר נותרו בידי אחיו - הרב יוסף ויינפלד, תחת שם ההוצאה לאור המקורית - "אשכול".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
הספרים שבהוצאת "שי למורא" מתייחדים בעימוד ברור ומאיר עיניים, תוך שימת דגש על ניקוד נכון המתאים לכללי הדקדוק בלשון הקודש, ועל פי רב נלווים אליהם ציורים מאירי עיניים במקומות הדרושים, המסייעים להבנה.<br />
<br />
עד היום בהוצאת "שי למורא" יצאו לאור עולם והודפסו במהדורה מחודשת:<br />
*'''אקדמות מילין''' - ביאור הפיוט 'אקדמות' הנאמר בחג השבועות.<br />
*'''בית מצודות''' - ביאור לשלושת המגילות רות, איכה ואסתר, על פי דרכם של בעלי המצודות{{הערה|מצודת דוד ומצודת ציון. ביאורם של המחברים עצמם לא הגיעו לידינו, והמחבר ניסה להשלים את המלאכה שהחלה על ידם.}}.<br />
*'''דניאל איש חמודות''' - ספרים דניאל עזרא ונחמיה עם תרגום מלא ומפורש ללשון הקודש.<br />
*'''הגדה של פסח''' - עם פירוש "שי למורא".<br />
*'''הלכות תשובה להרמב"ם''' - עם פירוש "שי למורא".<br />
*'''זמירות לשבת''' - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב.<br />
*'''חמשה חומשי תורה''' - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. הפירוש מתייחד בכך שהוא מיוסד על שיטת הרבי להבנת דברי רש"י שאומר שמכיוון ורש"י אמר "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" הרי שההסבר העיקרי בדבריו הוא לפי דרך הפשט (בעוד שאר המהדורות להסברת דברי רש"י לא מתייחסות לכך) בפירושו מעלה הרב ויינפלד שאלות בפירוש רש"י ומתרצם. (לפעמים הלומד רש"י בשטף בלי לעיין בפירוש שי למורא לא מבחין שלפי שיטתו של רש"י ישנו קושי) וכן הגירסאות הוא מבדיקת כתבי יד רבים. וכך נמצא שהלומדים רש"י על התורה וביחוד במסגרת לימודי ה[[חתת]] הפירוש יעיל ביותר. ובכך מתבטאת העובדה שפירוש זה נחשב בעצם כמוסד ונכלל במסגרת [[ע"א מוסדות]] שהוקמו לכבוד יום ההולדת השבעים של הרבי, יצוין כי בחילת הספר מובא מכתב של הרבי לשי למורא.<br />
*'''טעמי המנהגים ומקורי הדינים''' - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות.<br />
*'''טעמי המקרא''' - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של [[רבינו תם]] על כללי הטעמים.<br />
*'''כוכב דרך''' - ביאור חיבורו של האבן עזרא, בשבח פירוש [[רש"י]] על התורה.<br />
*'''מפת הטהרה''' - על מסכת טהרות.<br />
*'''סידור (נוסח ספרד)''' - עם פירוש "שי למורא".<br />
*'''סידור (נוסח האריז"ל)''' - עם פירוש "שי למורא" (ב' חלקים). <br />
*'''[[תהלים]]''' - עם פירוש "שי למורא" (תשע"ג). <br />
*'''סימני האמרים''' - קיצורים מתומצתים וסימני עזר ללימוד ספר ה'[[תניא]]'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135560 מענות הרבי בקשר להוצאה לאור של הספר] {{COL}}}}.<br />
*'''פרקי אבות''' - עם פירוש "שי למורא".<br />
*'''ציורים ללימוד''' - אופן קשירת ה[[ציצית]] והתפילין לפי כל הנוסחאות<br />
*'''קונטרס בית הבחירה''' - בירור צורת [[בית המקדש]] על פי שיטת [[הרמב"ם]].<br />
*'''שמונה פרקים להמרב"ם"''' - הקדמת פירוש [[הרמב"ם]] לפרק חלק בסנהדרין, עם פירוש "שי למורא".<br />
*'''תנא דבי אליהו''' - עם פירוש "שי למורא" (ספר זה קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] לרגל הוצאתו). <br />
הספרים יוצאים לאור מעוטרים בהסכמותיהם של גדולי ישראל, ובראשם [[הרבי]] ובעידודם הנלהב.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
"פתח דבר" לחמשה חומשי תורה בהוצאת "שי למורא"{{הערה|נדפס בסיום הספר, היות ועל פי דין אין להקדים שום דבר שבדפוס לתורה שבכתב.}} - ספר בראשית.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://shaylamora.com/about.php אתר הבית - הוצאה לאור "שי למורא"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ע"א מוסדות]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778469תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:47:14Z<p>ב.כ"ץ: /* מבצעי חורף */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת ב[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
ה[[מנחם מענדל דונין|מנהל]] משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת [[מנחם מענדל דונין|הנהלת התלמוד תורה]] את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת [[מנחם מענדל דונין|ההנהלה]] נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות [[תפילה]].<br />
:*[[ברכות הנהנין|ברכות הנהנין.]]<br />
:*[[לחיות גאולה|לחיות משיח]].<br />
:*[[מבצע הקהל]].<br />
:*[[גמילות חסדים|אהבת חסד]].<br />
:*[[לימוד תורה|חשיבות התורה]]{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*[[התקשרות לרבי|מתקשרים לרבי]]<br />
:*עובד כארד<br />
:*[[הקהל]]<br />
בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף.<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778468תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:46:40Z<p>ב.כ"ץ: /* מבצעי חורף */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת ב[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
ה[[מנחם מענדל דונין|מנהל]] משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת [[מנחם מענדל דונין|הנהלת התלמוד תורה]] את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת [[מנחם מענדל דונין|ההנהלה]] נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות [[תפילה]].<br />
:*[[ברכות הנהנין|ברכות הנהנין.]]<br />
:*[[לחיות גאולה|לחיות משיח]].<br />
:*[[מבצע הקהל]].<br />
:*[[אהבת חסד]].<br />
:*[[לימוד תורה|חשיבות התורה]]{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*[[התקשרות לרבי|מתקשרים לרבי]]<br />
:*עובד כארד<br />
:*[[הקהל]]<br />
בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף.<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778466תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:41:44Z<p>ב.כ"ץ: /* פעילויות ומבצעים */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת ב[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
ה[[מנחם מענדל דונין|מנהל]] משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778465תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:40:25Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778464חיידר חב"ד מגדל העמק2025-06-22T09:39:17Z<p>ב.כ"ץ: הפניה לדף תלמוד תורה מגדל העמק</p>
<hr />
<div>#הפניה [[תלמוד תורה מגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778463תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:38:22Z<p>ב.כ"ץ: /* זיכויים לספרים */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778462תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:37:40Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]]<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן|מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778457תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:35:12Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778456תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:34:47Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|דוד משה איזנברג]] {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778455תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:34:00Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778452תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:33:14Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[תלמוד תורה מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778451תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:31:25Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778450תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:30:00Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778449תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:29:18Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778448תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:25:49Z<p>ב.כ"ץ: /* היסטוריית המוסד */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ת"ת|ישיבת חב"ד]] במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778447תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T09:25:03Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.<br />
*רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}.<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778436תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:43:37Z<p>ב.כ"ץ: /* מורים לחינוך מיוחד */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות ה[[חיידר|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778435תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:42:42Z<p>ב.כ"ץ: /* מורים לחינוך מיוחד */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]]<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778434תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:40:08Z<p>ב.כ"ץ: /* מורים לחינוך מיוחד */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]]<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778433תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:37:43Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
====== מורים לחינוך מיוחד ======<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
* הרב נדב גולדשטיין<br />
* והרב אביעד כלב<br />
* וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
* הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778429תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:35:16Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:* ר' אליהו טאקטוק.<br />
:* ר' יוסף גול<br />
:* ר' אבי חן<br />
:* ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778428תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:34:31Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:ר' אליהו טאקטוק.<br />
:ר' יוסף גול<br />
:ר' אבי חן<br />
:ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778426תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:34:01Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:ר' אליהו טאקטוק.<br />
<br />
:*ר' יוסף גול<br />
:*ר' אבי חן<br />
:*ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778425תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:33:14Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
* הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
<br />
:*ר' אליהו טאקטוק.<br />
:*ר' יוסף גול<br />
:*ר' אבי חן<br />
:*ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778424תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:32:43Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
<br />
הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
<br />
* הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
* הרב מנחם מענדל אנוש - מחליף הרב דוד אליאס - חסידות וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
<br />
:*ר' אליהו טאקטוק.<br />
:*ר' יוסף גול<br />
:*ר' אבי חן<br />
:*ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778423תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:32:04Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
* כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
* כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
* כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
* כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
* כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
:*הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
:*הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
הרב מנחם מענדל אנוש - מחליף<br />
הרב דוד אליאס - חסידות<br />
וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
<br />
:*ר' אליהו טאקטוק.<br />
:*ר' יוסף גול<br />
:*ר' אבי חן<br />
:*ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=778422תלמוד תורה מגדל העמק2025-06-22T08:31:23Z<p>ב.כ"ץ: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div><code><code>טקסט</code><includeonly>טקסט</includeonly></code>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
{{תלמוד תורה|<br />
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:סמליל תת מגדל העמק.png|250px]]<br />
|כתובית=סמליל המוסד<br />
|אפיון=ממ"ח<br />
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] <br />
|מנכ"ל=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין<br />
|דמויות משמעותיות=<br />
|מספר תלמידים=400<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
.}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]'''<br />
<br />
'''סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.'''<br />
<br />
'''רב התלמוד תורה - הרב דוד משה איזנברג {המנהל לשעבר}'''<br />
<br />
'''אנשי צוות'''<br />
<br />
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.<br />
<br />
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.<br />
<br />
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
<br />
* כיתה א' - הרב משה ברדוגו<br />
:*כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.<br />
:*כיתה ד1 - הרב אביעד כהן.<br />
:*כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].<br />
:*כיתה ו'1- הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.<br />
:*כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.<br />
:*כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.<br />
:*כיתה ח' - הרב מאניש מן.<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
<br />
:*הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים<br />
:*הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - נביא<br />
הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין חסידות חשבון<br />
<br />
הרב מנחם מענדל אנוש - מחליף<br />
הרב דוד אליאס - חסידות<br />
וכן בחורים מישיבת מגדל העמק או מהכולל<br />
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
<br />
:*ר' אליהו טאקטוק.<br />
:*ר' יוסף גול<br />
:*ר' אבי חן<br />
:*ר' לוי דרוקמן<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:<br />
<br />
הרב נדב גולדשטיין<br />
<br />
והרב אביעד כלב<br />
<br />
וכן מורות.<br />
<br />
===== מורים פרטנים =====<br />
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים<br />
<br />
הרב ריבר<br />
<br />
==פעילויות ומבצעים==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.<br />
<br />
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,<br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. <br />
<br />
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
:*עובד כארד<br />
:*הקהל<br />
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. <br />
<br />
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":<br />
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]<br />
<br />
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.<br />
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%91_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=777030כ"ב בסיוון2025-06-18T07:42:56Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''כ"ב בסיוון''' הוא היום העשרים ושנים ב[[חודש סיוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט – תמו שלשים ימי השליו (בשר) ומתו המתאוים בקברות התאוה (לשיטת ה[[תלמוד בבלי]]).<br />
ב'תמ"ט – בני ישראל באו מ'קברות התאוה' ל'חצרות'.<br />
<br />
ב'תמ"ט – מרים ואהרן, אחי משה, דיברו באחיהם משה ונסגרה מרים לשבעת ימים.<br />
<br />
על פי לקו"ש חלק יט עמוד 1 בהערה<br />
===נפטרו===<br />
*[[תקכ"ב]] – רבי דוד מירל'ש מברלין, מחבר הספרים 'קרבן העדה' ו'שיירי העדה', נפטר.<br />
*[[תקצ"א]] – רבי דוד דייטש, אב"ד נישטאט ומחבר הספר 'אהל דוד', נפטר.<br />
*[[תרס"ה]] – רבי ברוך אשר טברסקי, ה[[אדמו"ר]] מצ'רנוביל, נפטר.<br />
*[[תרס"ח]] – רבי אליהו בכור חזן, אב"ד ב[[ירושלים]] ורבה של טריפולי-לוב ואלכסנדריה-מצרים, שד"ר ופייטן, מחבר הספר 'שו"ת תעלומות לב', נפטר.<br />
*[[תשי"ז]] – רבי חיים דב הלפרין מוואסלוי–[[חיפה]], נפטר.<br />
*[[תשל"ג]] – רבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר מ[[נדבורנה]], נפטר.<br />
*[[תשס"ד]] – רבי ישראל מרדכי טברסקי, האדמו"ר מ[[רחמסטריווקא]], נפטר.<br />
*[[תשס"ד]] – רבי יצחק שלמה אונגר, אב"ד 'חוג חת"ם סופר', ראש ישיבת 'מחנה אברהם' ומחבר הספר 'תורת איש', נפטר.<br />
<br />
===נולדו===<br />
*[[תרצ"ז]] – הרב [[ישראל מאיר לאו]], הרב הראשי לשעבר למדינת ישראל, ורב העיר [[תל אביב]], נולד.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[תש"ב]] – נוסדה ישיבת [[אחי תמימים נוארק]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תשי"א]] – הרב [[יוסף יצחק סגל]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*[[תשי"א]] – הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], יו"ר המועצה האיזורית עמק לוד וחוקר תולדות חב"ד.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תרס"ח]] – הרב יעקב אורנשטיין, סופר וגזבר [[כולל חב"ד]].<br />
*[[תשמ"ה]] – הרב [[יוסף גולדברג]] – ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ב|סיון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב כב]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=776222מיכאל מישולבין2025-06-16T07:22:48Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מיכאל מישולובין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולבין]]<br />
הרב '''מיכאל מישולבין''' (יליד [[כ' במנחם אב]] [[תרצ"ט]]) הינו [[משפיע]] ראשי ב[[נחלת הר חב"ד]], ומחשובי משפיעי אנ"ש בארץ הקודש. לשעבר ראש ישיבת ומשפיע [[תומכי תמימים סמרקנד]] המחתרתית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מיכאל מישולבין, נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרצ"ט]] בעיר וויטעבסק שב[[רוסיה הלבנה]] (אז [[ברית המועצות]]) לאביו הרב [[אליעזר מישולובין]] ולאימו מרת בתיה מישולבין.<br />
<br />
בשנת תש"ב היגרו הוריו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם למד בישיבות תומכי תמימים במחתרת.<br />
<br />
שנים רבות גר בסמרקנד, ושמר על חיים יהודיים חסידיים, במסירות נפש. ב[[ט"ו אלול]] [[תשכ"ג]] [[התחתן]] עם שמחה בת שבע, בתו של הרב [[אהרון חזן]], והחתונה נחגגה בעיירה בולשובו שבפרברי מוסקבה, ולאחר החתונה החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], את התמימים הצעירים.<br />
[[קובץ:איצ'ה מישלובין עם מיכאל מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולובין (משמאל) עם אחיו הרב יצחק מישולובין בצעירותם]]<br />
ב[[ט' שבט]] [[תשכ"ט]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ארעית בבית חמיו ב[[בני ברק]].<br />
<br />
עם ייסודה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בשנת תשכ"ט, ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה לשליחות בעיר קריית מלאכי. הרב וולף פנה להרב מישולבין שיואיל להצטרף לקבוצה, הרב מישולבין הסכים להרשם לקבוצה.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] מיום [[ג' דסליחות]] באותה שנה שאל הרבי את הנוכחים מי כאן מהעולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד? האיצו אנשים ברב מישולבין לענות כי הוא נמנה על הקבוצה והוא החליט לענות בחיוב, ולאחר מכן סימן לו הרבי שיגש אליו. ניגש הרב מישולבין וקיבל מהרבי בקבוק [[משקה]] וברכה מהרבי לשליחות "באופן של התיישבות" והורה לו להיות [[משפיע]] בקהילה.<br />
<br />
עבר לגור בנחלת הר חב"ד, וכעבור כמה שנים, כאשר הרבי הורה למנות משפיעים, מונו הוא והרב [[שלום אליהו וילנקין]], למשפיעי השכונה.<br />
במהלך השנים שימש גם כמשפיע בישיבות חב"ד בראשון לציון, בקריית גת ובבאר שבע.<br />
<br />
ידוע כבעל שמועה, מתפלל ב'[[עבודת התפילה|עבודה]]', בעל קאך מיוחד בלימוד ה[[תניא]] ועוד. למרות גילו המבוגר ידוע כבעל חיות מיוחדת, פה מפיק מרגליות, מתוועד פעמים רבות בבית הכנסת המרכזי 'היכל אליהו', ומוזמן להתוועד בתדירות ב[[ישיבות]] ו[[בתי כנסת]] ברחבי אה"ק - בקהל חבד"י וגם שאינו.<br />
<br />
מוסר שיעורים קבועים ב[[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] ו[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]-[[לקוטי תורה (ספר)|ליקוטי תורה]] מדי יום בבית הכנסת המרכזי.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון, וכעבור כשנה נשא בזיווג שני את רעייתו מרת חנה.<br />
<br />
הרב מישלובין נושא בגאון את דגל האמונה של [[הדור השביעי]], במהלך התוועדויותיו מנגן [[יחי אדוננו]] פעמים רבות, מזכיר את הרבי עם התוארים [[מלך המשיח]] וגם [[שליט"א]], אולם יחד עם זאת עושה זאת בצורה פשוטה ביותר שניכר עליו שאומר זאת כי באמת זה פשוט אצלו כך ולא משום סיבות צדדיות או פוליטיות וכיו"ב, ולכן כלל [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]] - גם אלו שחלוקים עליו בעניינים מסוימים - מעריכים אותו עד למאוד ומשתתפים בהתוועדויותיו.<br />
<br />
נאם מספר פעמים בכינוסים של [[התאחדות החסידים]] ו[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], ועורר את [[אנ"ש]] להתחזק בכל ענייני [[משיח]] ו[[גאולה]]. כמו"כ הרב מישלובין מהחתומים תדיר על רבים ממכתבי הקריאה של רבני ומשפיעי אנ"ש לבוא לכינוסים של [[המעמד הגדול]] [[משיח בכיכר]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;ילדיו:<br />
*הרב יוסף יצחק מישולובין - [[שליח]] בדטרויט [[מישיגן]], [[ארצות הברית]]<br />
*הרב [[מרדכי מישולובין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br />
*הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]] - חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית<br />
*הרב [[שלום בער מישולובין]] - מורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד.<br />
*הרב [[משה מישולובין]] - משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]].<br />
*הרב אליעזר מישולובין - משפיע בעיר [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br />
*בתו מרת שטערנה שרה אשת הרב [[מנחם יעקב שחר]], אנשי חינוך במוסדות חב"ד רחובות.<br />
*הרב שניאור זלמן מישולובין - משפיע בצפת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם כהנא, '''י"ב תמוז זה החג של הרבי,''' ראיון לשבועון {{שבועון בית משיח}} לרגל [[י"ב תמוז]] [[תשפ"ד]], גיליון 1418 עמוד 24.<br />
*שלום מגידמן, '''הרבי שמר עלינו''', בתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1865 עמוד 20.<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post.html התוועדות מיוחדת עם הרב מישולובין על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו ישן|4387|האמת של הרבי - אבסלוטית}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מישולובין, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חזן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=776220יהודה לייב אלבסקי2025-06-16T07:16:46Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יהודה לייב (לייבל) אלבסקי{{הערה|מאויית גם אלעווסקי. באנגלית: Rabbi Leibel Alevsky.}}''', הוא שליח הרבי בקליבלנד, אוהיו, ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים. כבחור, נמנה על '[[שבעת קני המנורה]]' ב[[חסידות]], זכה לשמש את [[הרבנית חנה]] ואת הרבי, וכן שימש במשך תקופה כמזכיר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' סיון]] [[תרצ"ט]] ב[[צ'רניגוב]] שבאוקראינה לאמו מרת סימה חיה, בת התמים ר' [[גבריאל זלקינד כגן]], ולאביו ר' חיים ברוך אלבסקי, בן השוחט ר' ישעיה אלבסקי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וב[[י' אלול]] [[תש"ט]] עלה לארץ ונכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[ראש חודש סיון]] [[תשי"ח]] הגיע לארה"ב ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] שם נמנה על בחירי התלמידים והיה מהראשונים שנבחרו להיות מ'[[שבעת קני המנורה]]'<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]], בעודו בחור, החל לערוך ידיעות קצרות שהתקבלו מהשלוחי בערי השדה וידיעות נוספות, לשימוש השלוחים, וכששאלו על כך את הרבי, השיב בהסתייגות, אף שהביע את דעתו שבכללות הדבר נכון{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/30-07-2021-06-26-20-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9B-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%92.pdf מענות קודש תשכ-תשכג מענה קמה].}}. באותה שנה אף זכה פעמיים להחליף את ר' [[יהודה קרינסקי]] שלא הרגיש טוב ולהסיע את הרבי{{הערה|קודם הנסיעה ביקש הרבי לוודא שהוא יודע היטב את הדרך.}}, וכן להסיע לבקשת הרבי את ר' שלמה הורנשטיין (דוד של הרבנית, מחשובי חסידי בויאן) לביתו בברונקס{{הערה|'הקצרים' מנחם הרמן עמוד 164. תשורה זקלס-פלדמן (תשע"ד) עמוד 10 ואילך.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן ב[[י"ח אלול]] [[תשכ"ב]] עם רעייתו מרת דבורה דבוניה, בתו של החסיד הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]], מראשוני השלוחים שנבחרו על ידי הרבי לפעול להפצת יהדות. זמן קצר לפני החתונה, בה התעתדו להשתתף חשובי הרבנים בקליבלנד, וביניהם ראשי ישיבת טעלז ורבניה, התקשרו לבקשו ממזכירות הרבי והרב חודוקוב אמר לו שהרבי ביקש שימסור לו נקודות מההתוועדות שהסתיימה זה-עתה שיוכל לחזור עליהם במהלך החתונה{{הערה|1=[http://teshura.com/Wilhelm%20SZ%20-%20BM%20-%20Elul%2011%205772.pdf סיפורה של שנת הק"ן עמוד 5].}}.<br />
<br />
החל משנת תשכ"ב ועד לפטירתה בשנת תשכ"ה, זכה לשמש את [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br />
<br />
לאחר חתונתו, עבד במשך מספר שנים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב]], ובין תפיקידו היה אחראי על מחלקת הדואר, ובמסגרת תפקידו זה היה מכניס מכתבים להגהה אצל הרבי. באחת ההזדמנויות זכה שהרבי שנהנה מניסוח המכתבים, לקח עמו את המכתבים והראה אותם לאמו בביקורו הקבוע.<br />
<br />
כאשר נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] לקבל ברכה לקראת יום הולדתו ה-28, ניצל את ההזדמנות כדי לשאול את הרבי אודות אמו ואחותו שהתגוררו בארץ הקודש, האם עליהם לצאת מהארץ בשל המצב המתוח של [[מלחמת ששת הימים]], והרבי אמר לו בנבואה שאין מה לדאוג היות והמלחמה תסתיים בתוך 10 ימים{{הערה|1=[https://crownheights.info/chabad-news/578789/war-will-10-days/ "המלחמה תסתיים בעוד 10 ימים"].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] הצטרף לפעילות חמיו, והחל לפעול בשליחות הרבי בקליבלנד.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] בעיצומו של החג כאשר נודע על [[שמיני עצרת תשל"ח|המאורע הבריאותי שעבר הרבי]], זכה להיות שותף במאמצים עבור רפואת הרבי, ופעל להבאתו הדחופה של ד"ר רומברג{{הערה|1=[http://www.shluchim.org/files/weekly/Sermon_Shlach-5779~hebfile_5212.pdf תיאור המעורבות שלו, בקובץ של משרד השלוחים לפרשת שלח 'הרופא שהפך למוהל'].}}.<br />
<br />
בשנת תשד"מ, נקלע לקשיים כלכליים, וכשהבנק איים לעקל את המבנה של בית חב"ד, טס לרבי והכניס דו"ח מפורט על המצב הכלכלי הקשה. הרבי הוציא מענה 'אזכיר על הציון', ואכן בתוך ימים ספורים הצליח באופן ניסי להשיג את כל הסכום. כחצי שעה לפני כניסת השבת קיבל שיחת טלפון מהמזכירות כשר' בנימין קליין ביקש להתעניין בשם הרבי על מצב החוב, זאת למרות הזמן הקצר שנותר עד כניסת השבת.<br />
<br />
בין פעולותיו בשדה השליחות, היה ארגון קבוצות של מקורבים שהגיעו בנסיעה מאורגנת לקבל את ברכת ועצת הרבי ב[[חלוקת דולרים]] בימי ראשון{{הערה|ראו לדוגמה ביומן ט"ו טבת תשנ"ב, שהביא קבוצה של כ100 מקורבים ב2 אוטובוסים. מענות קודש תשנ"ב, מענה לט. ועוד.}}.<br />
<br />
ייסד במקום השליחות שלו עותק של בנין בדוגמת 770, אך בשונה מהחיפוי המקורי בעל הלבנים האדומות, חיפה את המבנה בלבנים בסגנון המקובל בענף הבניה המקומי{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=26535 תצלום המבנה] באתר שטורעם.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב חיים ברוך אלבסקי, שליח הרבי לבנק מזון כשר בעיר קבליבלנד, אוהיו<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל אלבסקי, שליח הרבי לאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בעיר קליבלנד, אוהיו<br />
*בתו, מרת קיילא רעיית הרב מנחם מענדל ששונקין - נפטר כ"ג תשרי תשע"ט- שליח הרבי בעיר אקרון, אוהיו<br />
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] - רב היישוב ושליח הרבי במעלה אפרים<br />
*בתו מרת שרה, רעיית הרב [[משה פרידמן]] - שליח הרבי בעיר באיה–בלנקה, ארגנטינה<br />
*בתו מרת מרים, רעיית הרב זושא גרינברג - שלוחי הרבי בסולון<br />
*בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב שלום דובער גרינברג - שלוחי הרבי ל[[שנחאי]], [[סיו]]<br />
*בתו, מרת אסתר, רעיית הרב יוסי מרוזוב, שלוחים למעגל הידיות של קליבלנד, אוהיו<br />
*בתו, מרת רחל, רעיית הרב בן ציון סודאק, שלוחי הרבי להמפסטד גרדן סברב, לונדון, [[אנגליה]]<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב שמואל פרידמן, משלוחי הרבי לקליבלנד, אוהיו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadofcleveland.com/ אתר בית חב"ד קליבלנד]'''<br />
*'''[https://www.hageula.com/vid/daily_video/21501.htm יהדות קליבלנד]''', כשעסקני קליבלנד ביקשו מהרבי שישלח אליהם את הרב אלבסקי {{וידאו}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/68-Iyar-5778-10.pdf השנים שלי ב-770]''', כתבה במגזין [[חסידישע דערהער]], אייר תשע"ח (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלבסקי, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=776219מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד2025-06-16T07:16:11Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מוטי גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדשמיד]]<br />
הרב '''מרדכי יוסף אלעזר (מוטל) גולדשמיד''' (נולד בשנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא מוותיקי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]], מזקני רבני וחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בישראל ב[[ב' אדר]] [[תרצ"ט]] לרב [[נחום גולדשמיד]] ולחיה דבורה.<br />
<br />
קיבל חינוך חסידי מאביו המשפיע הנודע. ומאימו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]). בבחרותו למד בישיבת פוניבז', וכן בישיבות שבט מיהודה ובית יהודה.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת אסתר שרה נחמה לבית הרב משה שרייבר וקבע מגוריו ב[[בני ברק]].<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, הוציא את ספרו [[ביאור הרנ"ג]] על ספר התניא. <br />
<br />
במשך שנים לימד בישיבות לא חב"דיות{{מקור}}, בשנת תשס"ח נכנס לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ומונה לר"מ שיעור ג'.<br />
<br />
ידוע בגישתו החינוכית, ביחסו האישי לכל תלמיד ובחיות המיוחדת בלימודו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[צבי יחיאל גולדשמיד]]{{הערה|נפטר ז' טבת תשפ"ב}} - צפת.<br />
*בנו, ר' [[דוד גולדשמיד]], קראון הייטס.<br />
*בנו הרב [[יצחק גולדשמיד (לונג איילנד)]] - שליח הרבי בלונג איילנד.<br />
*בנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*בנו הרב [[עקיבא גולדשמיד]] - ראש ישיבת 'הזאל הקטן' לבעלי תשובה, שעל ידי [[תות"ל מגדל העמק]].<br />
*בנו, הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]] - מנהל בית חב"ד 'לב העיר' נתניה, ועסקן חב"די.<br />
*חתנו הרב [[שלום בנציון פרידמן]] - ר"מ בישיבת 'אהל מנחם מענדל' צפת.<br />
* בתו גב' צפורה בלגובסקי, לוד.<br />
* בתו גב' חדוה בראון, ירושלים - מנהלת [[בית חנה ירושלים|תיכון בית חנה]] ירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_027.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו]''' ל[[ספר החסידים]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, מרדכי יוסף אלעזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=776218יוסף ברוך שפילמן2025-06-16T07:15:20Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שפילמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שפילמאן]]<br />
[[קובץ:דינקינס ושפילמאן אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלווה במעמד [[חלוקת דולרים]] את ראש עיריית ניו יורק מר דיוויד דינקינס בתקופת [[מהומות קראון הייטס]]]]<br />
הרב '''יוסף ברוך שפילמאן''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו עסקן ציבורי ואיש חסד תושב [[קראון הייטס]] ששימש במשך כעשור חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שפילמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[אהרן יעקב שווי]], חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]]]]<br />
נולד ב[[כ"א בשבט]] [[תרצ"ט]] ב[[גרמניה]] למשפחה שומרת תורה ומצוות, ובצעירותו נכנס ללמוד בישיבה קטנה בעיר גטסהייד ב[[אנגליה]] שהשתייכה ל[[ליטאים|מגזר הליטאי]], לאחר מכן עבר לישיבה גדולה ב[[מנצ'סטר]] שם התקרב לעולמה של [[תורת החסידות]] באמצעות הרב [[יצחק דובוב]] שמסר שיעור [[תניא]] בישיבה.<br />
<br />
לאחר שהחליט כי ברצונו לבא ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת חב"ד ב-770]], ענה הרבי שילמוד תחילה זמן מה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] היות והייתה זו הישיבה היחידה שפעלה גם בחודשי הקיץ.<br />
<br />
לאחר תקופת לימודים עבד ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], הגיע ל[[ניו יורק]] בחודש מנחם אב תשי"ז ובין השנים [[תשי"ז]]-[[תשכ"ד]] למד בישיבה שבחצר הרבי ובישיבות המסונפות אליה. בזמן מסירת המפתח של [[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש בלונדון]] ב[[י"ג תמוז]] [[תשי"ט]], זכה לקבל יחס מיוחד מהרבי יחד עם קבוצת תלמידי הישיבה ילידי אנגליה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר רחל ב[[תשכ"ה]] התיישב בפאראקאוויי ולאחרי לערך חמש עשרה שנה עבר לקראון הייטס.<br />
<br />
לאורך כל שנותיו שימש כעסקן ציבורי, וזכה לפעול רבות לטובת תושבי שכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נבחר לשמש כחבר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]] ושימש כיו"ר הועד במשך קרוב לעשור. במשך שנות כהונתו כיו"ר הועד פרץ [[מהומות קראון הייטס|גל אירועים אנטישמי כנגד תושביה היהודים של שכונת קראון הייטס]], ובמאמץ רב פעל מול גורמי ממשל ובטחון להרגעת הרוחות והשבת תחושת הבטחון לתושבי השכונה. כחלק מתפקידו הציג בפני הרבי בחלוקת הדולרים את אנשי העיריה והממשל השונים.<br />
<br />
גם לאחר שסיים את כהונתו, המשיך לפעול בדרכים שונות לטובת תושבי השכונה, והחל בניהול גמ"ח לחלוקת מצרכי [[מזון]] על בסיס שבועי. כמו כן עוזר רבות לתמימים הלומדים ב-770 ולחתנים והאורחים שבאים ל[[חג הפסח]].<br />
<br />
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]].<br />
<br />
התמודד לאורך השנים על תפקיד ה[[גבאי בית הכנסת 770|גבאות ב-770]], אליו נבחר בשנת [[תשס"ט]], ופועל לביסוס מעמדם של [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני קראון הייטס]].<br />
<br />
לפני פטירתו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מינה אותו יחד עם ר' [[שמואל מלמד]] להנהלת [[קופת רבינו]] שהייתה בהנהלתו, והינם חברים בהנהלת הקופה יחד עם ר' אברהם סימפסון שממלא מקום אביו הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[לוי יצחק שפילמן]] - קראון הייטס. חלק מ[[ועד המסדר]] ב[[770]].<br />
*בנו, ר' מאיר שלמה שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' מנחם שאול שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' שמואל נחמיה שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' יעקב יואל שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' יהודה שפילמן - אוסטרליה.<br />
*בנו, ר' צבי הירש שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' נפתלי שפילמן - קראון הייטס.<br />
*בנו, שלום בער שפילמן - קראון הייטס.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=91823 הרב שפילמאן מלווה סנאטור אמריקאי ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שפילמן, יוסף ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עסקני חב"ד בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הקהל קראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=776216ראובן גלפרין2025-06-16T07:13:11Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראובן גלפרין הדלקת חנוכיה.jpg|ממוזער|250px|הרב גלפרין מדליק ב[[חנוכיה]] בייצור אישי, בה הדליק בברית המועצות ברוסיה הסובייטית]]<br />
הרב '''ראובן גלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[י"ז שבט]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' [[שמעון גלפרין]]{{הערה|בנו של הרב [[שמואל גלפרין]] שהיה מוהל ושוחט חסידי תושב העיירה [[פלעשניץ]].}} ולאמו מרת בלומה, בת ר' [[יעקב זכריה מסקאליק]]. משפחתו מצד אביו מיוחסת עד לדור הראשון של חסידי חב"ד, ונמנים על צאצאיו של הרב יונה היילפרין, ממקושריו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד שמסרו את נפשם על שמירת המצוות על אף הקושי והסכנה ברוסיה הקומוניסטית. בהיותו בגיל שנתיים וחצי פלשו הנאצים לברית המועצות במסגרת [[מלחמת העולם השנייה]], ואביו גויס לצבא האדום.<br />
<br />
משפחתו, ללא האמא, נמלטה לכפר בשם בורצ'וק שבמדינת בשקיריה וכעבור שמונה חודשים התאחדה עם אמו.<br />
<br />
כעבור תקופה של כשנתיים החליטה המשפחה לעבור ל[[טשקנט]] שם החלה להתהוות קהילה חב"דית, ובשנת תש"ד קבעו בה את מגוריהם. רק עם סיום המלחמה, בהיותו בגיל שש וחצי, התאחד שוב עם אביו.<br />
<br />
לצד לימודיו אצל סבו, למד במשך שנים ארוכות אצל ר' [[זלמן בובער]] - יעקב שניאור זלמן ב"ר יואל פבזנר.<br />
<br />
בהיותו בגיל בר מצווה אסרו את אביו והוא שוב נאלץ להיפרד ממנו.<br />
<br />
כדי לא לחלל שבת, שיחדה אמו מדי שנה רופאת ילדים על מנת שתפיק אישור כי הבן לוקה בפיגור ובשל כך אין לו מה ללכת ללימודים בבית הספר ועליו להישאר בבית, והסדר זה נמשך עד לכיתה ד', אז החל ללמוד בבית הספר בו למד במשך שבע שנים, ולאחר מכן למד חמש שנים באוניברסיטה ולאחר מכן שנתיים במכון ויצמן למדע.<br />
<br />
בשנת תשי"ז גמר את לימודי התיכון עם מדלית זהב ונכנס לאוניברסיטה של טשקנט לפקולטה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את האוניברסיטה בהצטיינות.<br />
<br />
בשנת תשכ"ב התקבל לעבוד כמתכנת במרכז המחשבים של האוניברסיטה ועסק במחקר.<br />
<br />
בט' אדר תשכ"ו התחתן בטשקנט עם רעייתו מרת דינה לוי{{הערה|נולדה בכ"ה שבט התש"ז 1947, כבת יחידה להוריה ניצולי השואה, ר' אליעזר ליפמאן ויהודית (לבית אדלר) לוי. בשל החוק האוקראיני, קראו לה גם בשם גוי, דורה.}} ולאחר הנישואים התגוררו בדירה שהיוותה למעשה גם [[מקווה טהרה]] מחתרתי, כאשר רצפת חדר האמבטיה היתה מתרוממת ותחתיה היה המקווה ששירת את הקהילה החב"דית בטשקנט.<br />
<br />
לאחר החתונה החלו להגיש מדי שנה בקשת אשרה לעלייה לארץ, ובקיץ של שנת תשל"א קיבלו את היתר היציאה ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. לאחר ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] וקיבלו את הדרכתו המפורטת, נכנס ללמוד במכון ויצמן והחל בעבודת הדוקטורט. ובמשך השנים שימש כמורה למתמטיקה ומחשבים בתיכון.<br />
<br />
בשנת תשל"ב עבר טירונות ב[[צבא]] וצורף לחיל האוויר, ובמהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס והיה מהגדודים שצלחו את תעלת סואץ.<br />
<br />
שירות המילואים שלו נמשך עוד 18 שנה עד לסיום השירות בשנת תשמ"ח אז קיבל תעודה מ[[צה"ל]] ושני אותות הצטיינות על ההשתתפות במלחמת יום כיפור ו[[מלחמת לבנון הראשונה]].<br />
<br />
לאחר ששמונה שנים מאז החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, אחרי מלחמת יום כיפור התקיימה ברכת הרבי ונולדו להם בזה אחר זה ארבעה ילדים.<br />
<br />
רעייתו מרת דינה שימשה בהוראת הרבי כגננת שלא ברשת גני חב"ד, ופעלה רבות על הורי הילדים בגן לחזק אותם בשמירת תורה ומצוות, ורבים מהם אף חזרו בתשובה ברבות השנים.<br />
<br />
בשל קרבת המשפחה של ר' ראובן עם ר' [[חיים ליברמן]], כאשר נסעו לבקר אצל הרבי, סידר ר' ליברמן שיבקרו גם אצל משפחת בית הרב בבתיהם הפרטיים.<br />
<br />
בשנת תשע"ג התאלמן מרעייתו.<br />
<br />
כיום מוזמן למוסדות חב"ד ולפורומים שונים והוא חושף אותם למסירות הנפש שנדרשה עבור שמירת המצוות ברוסיה, ואף מציג פריטים שונים הממחישים את שמירת המצוות ברוסיה הסובייטית ומחברים את הדור הצעיר לסיפורי הגבורה עליהם גדלים במסורת החסידית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת אסתר - אשת המוהל ר' [[צבי הירש יוניק]] - נחלת הר חב"ד.<br />
*בנו, הרב שמואל גלפרין - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו מרת חנה ניימרק<br />
*בנו, ר' אליעזר ליפא גלפרין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''רב בעמק הבכא''', זכרונות אודות החסיד ר' [[זלמן בובער]], שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 58<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/111971 חותם בוער: הרב ראובן גלפרין ריתק את תלמידי הת"ת בכפר חב"ד]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134773 כך למדנו במחתרת: הרב גלפרין התוועד עם ילדי 'אהלי מנחם']''' {{COL}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9218&CategoryID=1698 חנוכייה מחתרתית בת חמישים]''', במדור 'חיים יהודיים' בעלון שיחת השבוע גליון 1354{{חב"ד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גלפרין, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גלפרין]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%9F&diff=776214חיים בן ציון חן2025-06-16T07:04:13Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' חיים בן ציון חן (יליד תרצ"ט) הוא חסיד חב"ד, המתגורר ב[[שיכון חב"ד בלוד]], סופר ומגיד שיעור בכולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בי"ח טבת תרצ"ט כבן בכור לאביו ר' [[אברהם אהרן חן]] ולאמו מרת מינה, בתו של החסיד ר' [[יצחק רסקין]] הי"ד.<br />
<br />
בילדותו למד אצל דודו ר' [[בערקע חן]] בלבוב. <br />
<br />
אחרי מאסרם של הוריו בשנת תש"י, נותרו ר' חיים בן ציון ואחיו לייבל יתומים חיים. את חגיגת הבר מצוה שלו ערך ר' חיים בן ציון לעצמו. <br />
<br />
במהלך אותם שנים התגורר במשך תקופות ממושכות אצל סביו ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)]] במוסקבה.<br />
<br />
התחתן עם דבורה האדא בת הר' [[יוסף חיים שיף|חיים יוסף שיף]] (מתלמידי תומכי תמימים בנעוועל), אחרי חתונתם התגוררו בטשקנט.<br />
<br />
בשנת תשל"ג יצאו הוא, רעייתו ושתי בנותיהם מברית המועצות, והתיישבו בשיכון חב"ד בלוד. <br />
<br />
תקופה קצרה לאחר יציאתם הוזמנו הר' חיים בן ציון ורעייתו על ידי הרבי לביקור בחצרות קודשנו במהלכו זכו להיכנס לרבי ליחידות. <br />
באותה היחדות הרבי הורה להם שיפעלו עם יהודי רוסיה, וכבר מאותם שנים התחילו בעריכת ליל סדר ציבורי בבית הכנסת שערי עלייה ב[[לוד]].<br />
<br />
עם נפילת מסך הברזל בשנת תש"נ, החלו גלי עליה גדולים של יהודי ברית המועצות לארץ ישראל. הר' חיים בן ציון נטל חלק פעיל במסירת שיעורי יהדות ועריכת ליל הסדר ציבורי עבור יהודים אלו. <br />
<br />
בשנת תשס"ח נתבקשו הוא ורעייתו להצטרף לצוות סמינר חמ"ש - מוסקבה, רעייתו שימשה במוסד בתור אם בית בעוד הוא היה מוסר שיעורים בסמינר ומחוץ לו. <br />
<br />
במהלך עבודתו החל להתעסק בכתיבת ספרי יהדות בשפה הרוסית. <br />
<br />
כיום מתגורר הר' חן בשיכון חב"ד בלוד ומשמש כמגיד שיעור בכולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית אריה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת אסתר אשת הרב [[חיים צבי קרוגליאק]] - גזבר בית הכנסת חב"ד 770 רמת שלמה, ירושלים. <br />
*בתו מרת פרידא סולומון -שיכון חב"ד לוד.<br />
*בנו הרב יוסף יצחק חן -שעלבים. <br />
*בנו הרב [[פרץ חן (אשקלון)|פרץ חן]] משלוחי הרבי לשכונת אגמים - אשקלון.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]] <br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%93%D7%98%D7%95%D7%91&diff=776213משיח חודיידטוב2025-06-16T07:03:18Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח חודיידטוב.jpg|ממוזער|הרב חודדידטוב (ראשון משמאל) בתצלום משותף עם הנהלת [[חמ"ה]] ניו יורק וידידי הארגון בדינר שנערך בשנת תשע"ו]]<br />
הרב '''משיח חודיידטוב'''{{הערה|מאויית גם '''חאדאטאו''' '''חודידייטוב''' או '''חודדטוב''' (ברוסית: Худайдатов), מקור שם המשפחה הוא מהביטו הבוכרי "חודוידוט", שמשמעותו 'אלוקים נתן'.}} (נולד ב[[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]]) הוא ממייסדי וסמנכ"ל [[חבורת מזכי הרבים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]], ב[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], שהייתה אז חלק מ[[ברית המועצות]], לאביו הרב [[רפאל חודידייטוב]]. הכירותו עם הרב [[בערל זלצמן]], שהתגורר בשכנות למשפחתו, עוררה אותו להיות חסיד חב"ד, ועל ידו התקרב לחסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
בשנות האימה בברית המועצות, היה ממונה יחד עם ר' [[בנימין מלכובסקי]] להשיג פטור מהצבא עבור הבחורים היהודים שהתגוררו בקולוחוז היהודי שהקים אביו סמוך ל[[סמרקנד]]{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2817316/jewish/-.htm ראו בהרחבה בפרק מתוך הספר 'סמרקנד'], שם גם מופיעה תמונה של ר' משיח משנות צעירותו.}}.<br />
<br />
כאשר הגיע עם אביו אל הרבי לחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מאביו שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד ממנו עצמו ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br />
<br />
כאשר עבר בפני הרבי בהתוועדות י"ג תמוז במהלכה חילק הרבי לחיים לכל מי שקיבל על עצמו לפתוח מוסדות חדשים, מזג הרבי באופן חריג לכוסו שלוש פעמים.<br />
<br />
בכ"ו אב של אותה שנה, זכה ליחידות עם הרבי שבאופן יוצא דופן נמשכה למעלה משעה. ביחידות זו נכנסו עמו עוד ארבעה אנשים, אחד מהם ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב, והרבי דיבר עמם אודות ישיבה ל[[בוכרה|בוכרים]] בנחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בהתוועדות יום ב' דראש השנה תשל"ג בעת [[חלוקת כוס של ברכה]] שאל הרבי את יוצאי [[בוכרה]] האם הם יודעים את השיר "אתם שלום"? ושאל (בחיוך): "היכן משיח בן רפאל?".<br />
<br />
היה שותף במשלחת שהזמינה את רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ]] האדמו"ר מריבניץ להגיע לבקר אצל הרבי, וב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] אף היה זה שהסיע את האדמו"ר מריבניץ אל הרבי והחזיר אותו לביתו בסיום היחידות.<br />
<br />
לאחר שהתיישב ב[[קראון הייטס]] יחד עם רעייתו מרת ברטה הצטרף להנהלת ארגון [[חבורת מזכי הרבים]] ומשמש בתפקיד סגן מנהל הארגון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל חודיידטוב - פלורידה<br />
*בתו, מרת בריידנה - קראון הייטס<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://crownheights.info/chabad-news/27933/moshiach-is-here-sort-of/ המשיח כאן (בערך)]''', כתבה עם ר' משיח באתר קראון הייטס אינפו (אנגלית)<br />
* ראיון לחברת [[jem]]:<br />
** [https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2635637/jewish/Where-is-Moshiach.htm Where is Moshiach] (איפה המשיח?), באתר [[Chabad.org]] (באנגלית) {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
** [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/06/365.-Naso-5782.pdf "הדודה נחמה ואלף חמש מאות ילדיה"], '''[[הסיפור שלי]]''', jem, גל' 365, בהעלותך (נשא בחו"ל) תשפ"ב<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חודיידטוב, משיח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חברי חמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%90&diff=776212צבי בורלא2025-06-16T07:02:09Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''צבי בורלא''' (יליד [[תרצ"ט]]), הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]], ובעל השכלה אקדמאית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בברית המועצות במשפחה שאיננה שומרת תורה ומצוות ב[[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]] להוריו ישראל ושרה סוניה בורלא.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רוזה בת ר' זלמן וחיה קיבמן.<br />
<br />
עוד בזמן מגוריו ברוסיה, למד השכלה כללית ב[[אוניברסיטה]] וקיבל תואר אקדמאי, ובהמשך [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב"ד, ונהג להקדיש שעות ארוכות מזמנו לתפילה באריכות וקידש את הנהגותיו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] קיבל אישור יציאה מרוסיה הסובייטית ועלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שנוסדה מספר שנים קודם לכן על ידי הרבי עבור עולי רוסיה.<br />
<br />
לאחר יציאתו ל[[פנסיה]], החל להקדיש את עיתותיו באופן מלא לעבודת השם, לימוד חסידות ותפילה באריכות, והחל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], ובקהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' דוד מנחם מענדל בורלא<br />
*בנו, ר' שלום דובער בורלא<br />
*בנו, ר' ישראל שניאור זלמן חיים ראובן בורלא<br />
*בתו מרת חנה רחל, רעיית הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - קרית מלאכי<br />
*בתו, מרת נחמה דינה פלייס<br />
*בתו, מרת רבקה לאה שוקר<br />
*בתו, מרת בת שבע ממן<br />
<br />
{{מיון רגיל:בורלא, צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=776211פנחס דוד סגל2025-06-16T07:01:33Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
<br />
הרב '''פנחס דוד הלוי סגל''' (יליד שנת [[ת"ש]], 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי תלמוד תורה חב"ד ב[[חדרה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ה אייר]] [[ת"ש]]{{הערה|ברשומות הרישמיות מופיע שנולד בשנת [[תרצ"ט]], אך ב[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/15_014.jpg כרטיס שמילא אביו בספר החסידים] מופיעה שנת הלידה כ[[ת"ש]], כמו"כ העיד הרב סגל בעצמו כי הבר מצוה שלו נחגגה בשנת [[תשי"ג]].}} לאביו הרב [[חיים שלום סגל|חיים שלום הלוי סגל]] מייסד ומשפיע בית כנסת חב"ד בשכונת נחלאות בירושלים, ולאמו מרת פרומא אסתר (לבית חשין), כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, עם רעייתו מרת רחל, בת הרב צבי מאיר בן אריה פרוסטקוב, ממובחרי ישיבות מיר וסלבודקא ומעשרת המייסדים של ישיבת 'חברון' הליטאית{{הערה|בעת פרעות תרפ"ט למד בישיבת חברון, וניצל ממוות ע"י שהסתתר מתחת לגופות חבריו המתים, הי"ד. הי' מתמיד עצום ושקדן מטבעו, כל ימיו לא פסיק פומי' מגירסא}}.<br />
<br />
לאחר החתונה, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[בני ברק]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נמנה על מייסדי תלמוד תורה חב"ד ב[[חדרה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/161727 הרב סגל ביקר בתלמוד תורה חב"ד חדרה], ניסן תשפ"ד.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רעייתו, מרת רחל סגל, נפטרה י' סיון ה'תשנ"ח.<br />
*בנו, הגה"ח הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה הלוי סגל]] - רב ומורה צדק, ראש מערכת הכשרות ומראשי ישיבת תות"ל אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרה"ח ישעיהו צבי מאיר הלוי סגל - יו"ר ומייסד ביהמ"ד בית מנחם שכונת הר-נוף בירושלים, מרכז להפצת המעיינות.<br />
*בתו מרת פנינה ריילא, רעיית הגה"ח הרב שלום דוד גייסינסקי, ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית 770, [[קראון הייטס]].<br />
*בתו מרת אילה מרים, רעיית הרה"ג אברהם דקלבוים - [[בני ברק]].<br />
*בתו מרת שרה שפרה, רעיית הרה"ח שמואל יצחק נפתלין - [[כפר חב"ד]].<br />
*בתו מרת חנה רות, רעיית הרה"ח יוסף יצחק הלפרין - שליח הרבי למירון וציון הרשב"י.<br />
*בנו הרה"ח חיים שלום הלוי סגל - שליח הרבי לכורזים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122518 מכתב ברכה שקיבל מהרבי בשנת תשכ"ד]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:סגל פנחס דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]<br />
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=776210אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי2025-06-16T07:00:36Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זיסל.jpg|ממוזער|הרב פיקרסקי]]<br />
הרב '''אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי''' (מכונה '''זיסל''', יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938), הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] שערך עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]], ב[[כ"ט כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולרישא למשפחת ר' [[מרדכי פוזנר]] אח אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמים רבות.<br />
<br />
נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך.<br />
<br />
פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל...<br />
<br />
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.<br />
<br />
באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי, והרבי הזכירו במהלך ההתוועדות.<br />
<br />
עבד כמחנך במוסד [[אהלי תורה]] עד שנת [[תשל"ח]].<br />
<br />
==חבר מערכת אוצר החסידים==<br />
<br />
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של [[לקוטי שיחות]] חלק ג', יחד עם ר' [[יואל כהן]] אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי כנסיות]]). מאז עבד כמגיה ב[[וועד להפצת שיחות]], והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}.<br />
<br />
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר, ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
לאחר חזרת הספרים ב[[משפט הספרים]] ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]] כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר [[הקבלה]] '[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' [[אליהו מטוסוב]] לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.<br />
<br />
הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במנייני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה{{הערה|בתפילות [[שחרית]] ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת [[צדקה]] לפני תפילת ערבית.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אפרים פיקרסקי]] - קראון הייטס<br />
*בנו, מנחם מענדל<br />
*בנו, אפרים - קראון הייטס<br />
*בנו, לוי יצחק <br />
*בנו, אליעזר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פיקרסקי, אלכסנדר זיסקינד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%98&diff=776209נפתלי רוט2025-06-16T06:59:50Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נפתלי רוט1.jpeg| שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי רוט ([[תשפ"ד]])]]<br />
[[קובץ:נפתלי רוט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[ועידת המחנכים]] שבניהולו ([[תשע"א]])]]<br />
הרב '''נפתלי הכהן רוט''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938) הינו מנהל [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת פראדל, במשפחה ירושלמית מיוצאי הונגריה . בתקופת בחרותו למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת 'חברון' בירושלים בין השנים תשי"א-תש"כ, התקרב באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שמעון יעקובוביץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. זכה ש[[הרבי]] יכנה אותו במכתב הראשון "בעל מרץ". בשנת תש"ך למד תקופה בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי עד שקיבל פתק באמצעות המזכירות מהרבי '''"עבודה רבה וגדולה מחכה לו בירושלים עיה"ק"''' .<br />
<br />
נסמך להוראה ודיינות על ידי גדולי הרבנים דאז בהם הגרש"ז אויערבאך הגרש"י זעווין הגאון החסיד ר' שמריהו ששונקין ראשי ישיבת חברון בה למד ועוד<br />
<br />
זכה לכינוי מיוחד מ[[הרבי]] כ"איש שלו" בישיבת [[חברון]] בתקופת לימודיו בישיבה. וברבות השנים זכה כמה פעמים בחלוקת הדולרים לברכת הרבי הצלחה רבה על כל ירושלים , <br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה בת ר' אהרן דוד וחנה שטדלר, ילידת צכ'סלובקיה, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
הרב רוט הנחה בכנסים רבים, כמו סיומי הרמב"ם השנתיים, מבחני תרי"ג המצוות הארציים לתלמידי תלמודי התורה, כינוסי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], כינוסי תורה עונתיים והכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]], וכן מנחה מידי שנה את [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת. הוא נואם בחסד עליון מרתק קהלים מכל הגילאים בהרצאותיו דרשותיו ונאומיו.<br />
<br />
פעולותיו הראשונות במסגרת חב"ד, היו ניהול והדרכה בישיבות הערב בשכונת שערי חסד וקרית שמואל ב[[ירושלים]] בהם למדו בני סלתה ושמנה של אנשי רושלים מחוגים רחבים ואף התקרבו לחסידות , בראשותו ובהנהלתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.<br />
<br />
כיהן במשך השנים כמנהל 'בית הספר חב"ד [[ברזיל]]י' ב[[ירושלים]] וסגן מנהל [[תלמוד תורה]] [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] ייסד את [[ועידת המחנכים]] בארץ הקודש בקשר עם הוראת הרבי לקיים התכנסויות ב[[שנת הקהל]] וזכה לקבל על כך את ברכת הרבי, וגם בשנים שלאחר מכן ממשיך לקיים את הועידה שהפכה לגולת הכותרת של פעילות המרכז החינוכי חסידותי שבראשותו.<br />
<br />
משמש כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
כמו כן משמש כרב קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]].<br />
<br />
משמש כמשפיע החיידר אהלי מנחם בביתר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב [[נועם יעקב הכהן רוט]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד בירושלים, מנהל הפעילות של המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד, ויו"ר קהילת חב"ד ברמות ב' בירושלים.<br />
*הרב [[משה אריאל הכהן רוט]] - שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" ב[[באר שבע]] וראש כולל "תורה שלמה" בבאר שבע.<br />
*הרב [[מנחם מענדל רוט]] - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת "תומכי תמימים" ביתר עילית ומשפיע קהילת חב"ד זעווהיל ביתר עילית .<br />
*הרב [[ינון הכהן רוט]] - ר"מ ומגיד שיעור במכינה לישיבה של חיידר אידיש אהלי מנחם חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית ורב בבית הכנסת "ראובן מלמד" בעיה"ק ירושלים .<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - שליח בסידני אוסטרליה.<br />
*הרב אהרן דרורי - מאברכי אנ"ש בלוד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יחידות אחת ארוכה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 30<br />
*'''[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1108685/ הסדן של המחנך החסידי]''' הרב רוט בראיון ל'שישי אינפו' {{אינפו}}<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה בשידור הלווין תשנ"ב, בכותל המערבי 1:30]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הכרזת ה"יחי" של הבאנקעט בתשנ"ג] - ב'[[ברכת כהנים]]' והכרזת '[[יחי]]' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ג]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75734 המנחה האגדי בראיון בלעדי] טז [[אייר]] התשע"ג (26.04.2013){{אינפו}}<br />
*'''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf המפתח להצלחה בחינוך]''', בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז<br />
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf יחד כל ילדי תשב"ר]''', בתוך עלון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 14 {{PDF}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf בבואי לליובאוויטש]''', יומן אישי שכתב מ[[נסיעה לרבי|ביקורו הראשון בחצרות קודשנו]], בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 7<br />
*'''[http://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679809/ להצליח בחינוך]''', בכנס תורה של מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/08/322.-Shoftim-5781.pdf אך לאלוקים דומי נפשי]''', ראיון משוכתב בגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת שופטים אלול תשפ"א {{PDF}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:רוט, נפתלי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוט]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:צוות חיידר אידיש אהלי מנחם ביתר]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=776207אלתר שניאור זלמן ליפסקר2025-06-16T06:59:08Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בפילדלפיה|אחר=|ראו=[[שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים)]]}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''אלתר שניאור זלמן ליפסקר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בפילדלפיה, [[ארצות הברית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכותאיס שבגרוזיה ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ראו התייחסות הרבי ליום הולדתו במהלך התוועדות י"ט כסלו], לשמך תן כבוד עמוד 69.}} להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריה זאב]] ומלכה ליפסקר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו ל[[ישראל]] והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.<br />
<br />
כבר מגיל צעיר בהיותו בחור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] רצה לנסוע ללמוד בחצר [[הרבי]], ולקראת שנת הלימודים [[תשי"ז]] הסכימו הוריו שיצא ללמוד אצל הרבי, אך התנו זאת בהצטרפותו של אחיו [[אליהו ליפסקר]], ובכך שבדרך לארצות הברית יעצרו לתקופת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], שם למדו אצל המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] והתכוננו לקראת ההגעה אל הרבי.<br />
<br />
לקראת שנת [[תשי"ח]] המשיכו במסעם באמצעות אוניה והגיעו לחצר הרבי לקראת חודש החגים.<br />
<br />
ב[[יחידות]] הראשונה לה זכה שהתקיימה בעשרת ימי תשובה תשי"ח, העניק לרבי תמונה של בני המשפחה, והרבי הורה לו לציין על התמונה את שמותיהם של בני המשפחה ולמסור זאת לרב חודוקוב, וציין שהמסירה לרב חודוקוב הינה כמסירה לרבי עצמו.<br />
<br />
במהלך השנים שלאחר מכן למד בישיבה שבחצר הרבי ובמקביל עסק במסירת שיעורי חסידות בישיבות ברחבי ניו יורק והסביבה, ומבין השיעורים הקבועים שמסר היה שיעור בישיבת מיר, שבעקבותיו התקרבו בחורים רבים לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התקיימה [[חתונה|חתונתו]] עם רעייתו פייגא חיה בת ר' אליהו צבי בניו יורק, וכאשר אמו שהגיעה לקראת החתונה ביקשה מהרבי שיסדר את הקידושין הרבי השיב בחיוב ואמר שאכן יסדר את הקידושין אך זה יהיה רק ברוחניות כדי שלא להטיל קנאה.<br />
<br />
לאחר נישואין למד במשך שנה ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], לאחריה נשלח בחודש חשון [[תשכ"ד]] על ידי הרבי לפילדלפיה לסייע בפעילותו של הרב שמטוב.<br />
<br />
תחילה לימד לפרנסתו בבית הספר 'באר יעקב', ובמשך השנים בעקבות פעילותו בהפצת יהדות וחסידות והרגשת הצורך בדבר, החל להתעסק באופן מיוחד עם דוברי העברית המתגוררים בפילדלפיה.<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות הביא תחתיו שלוחים נוספים, וכיום פועלים תחתיו עשרות זוגות של שלוחים המפעילים מערך של שיעורים וחסד לקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, עוסק בעזרה גשמית ליהודי העיר, וייסד גמ"ח כספים שמחזור ההלוואות השנתי שלו עומד על למעלה מחצי מליון דולר, ופועל לעילוי נשמתה של [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
==משפחתו==<br />
*בתו לאה רעיית הרב שמואל נפרסטק<br />
*בתו פערל רעיית הרב אלימלך גורביץ<br />
*בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר רעייתו לאה צביה<br />
*בתו חנה רעיית הרב דוד קוגל<br />
*בנו הרב אריה זאב (לייב) רעייתו חיה רחל<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הרבי היה לי כמו אבא''', שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 37<br />
*'''שליחות לאהבת החכמה''', בעריכת [[זושא וולף]], חורף תשפ"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.cicphilly.org/templates/articlecco_cdo/aid/3232094/jewish/page.htm אתר הועדה לדוברי עברית בפילדלפיה]''' בראשה הוא עומד<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=24913 כמצוות הרבי]''', כתבה אודותיו ב'ידיעות אמריקה' {{שטורעם}}<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=229 הפנסיה שלנו היא שיניחו תפילין]''', בראיון ברדיו קול חי במסגרת הפינה 'חב"ד בעולם' {{שטורעם}} אלול תשס"ו<br />
*'''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/8-29-15.pdf תפילין בשש בבוקר]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת [[jem]], י"ד אלול תשע"ה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, חיים צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]<br />
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99)&diff=776206זאב סירוטה (ניו יורק-קרית מלאכי)2025-06-16T06:58:36Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב צבאי ומנהל התלמוד תורה בקרית מלאכי בשנותיו הראשונות|אחר=מותיקי שכונת נחלת הר חב"ד, ופעיל במבצעי הרבי|ראו=[[זאב סירוטה (טשקנט-קרית מלאכי)]]}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
ר' '''זאב משה סירוטה''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939), מקבוצת המייסדים של [[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], ממייסדי [[נחלת הר חב"ד]] ומנהל התלמוד תורה המקומי בשנותיו הראשונות, רב צבאי בצה"ל במשך 14 שנה, וכיום - חבר קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו ר' נפתלי הערץ ולאמו מרת הינדע רבקה סירוטה.<br />
<br />
כנער למד בישיבת הרש"ר הירש, ב[[ישיבת תורה ודעת]], וב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובמהלך לימודיו בישיבה יוניברסיטי החל להתקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[שלום דובער שמטוב]] שמסר שיעור תניא שבועי בישיבה.<br />
<br />
בעקבות השיעור רצה להיכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], אך הרבי הורה שישלים קודם את לימודי התואר שלו, ורק בשנת [[תשי"ח]] עבר ללמוד בחצר הרבי, עד לנישואיו עם רעייתו מרת ניחא בת יוסף ואסתר, בשנת תשכ"א.<br />
<br />
לאחר חתונתו, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ונמנה על קבוצת האברכים הראשונה שהיתה הגרעין המייסד של [[כולל אברכים שעל יד המזכירות]].<br />
<br />
==מנהל בית ספר==<br />
בשנת [[תש"ל]] הצטרף לקבוצת האברכים ששלח הרבי לייסד את [[נחלת הר חב"ד]], והוא מונה לשמש כמנהל בית הספר בנות חב"ד בשכונה, ובשנים הראשונות ניהל תחת מטריית המוסד החינוכי גם את כיתות גילאי הגן וכיתות בית הספר הבנות. <br />
<br />
מה שאיפשר לו לשמש כמנהל בית הספר שהשתייך לרשת החינוך הממלכתי דתי, היתה בשל העובדה שהוא השלים את לימודי התואר שלו כהוראת הרבי.<br />
<br />
כעבור שנתיים במערכת החינוך, התגייס ל[[צה"ל]] והצטרף לקורס קצינים ובהמשך מונה כרב צבאי של יחידה גדולה שהוצבה בקו החזית בסיני לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]. <br />
<br />
במסגרת תפקידו הוציא לאור עלון מבוקש לחיילים שהודפס באלפי עותקים.<br />
<br />
ובסך הכל שירת בצה"ל במשך 14 שנה, במהלכם היה בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשמ"ה]] אחראי על זיהוי חללים.<br />
<br />
לאחר סיום השירות הצבאי, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/11/492.-Vayeira-5785.pdf שליח חב"ד בחזית]''', הסיפור שלי וירא תשפ"ה<br />
<br />
{{מיון רגיל:סירוטה, זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%99%D7%95%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=776205יהושע יוזביץ2025-06-16T06:57:35Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהושע (שייע) יוזביץ', מנהל מוסדות תורת אמת, ירושלים]]<br />
הרב '''יהושע (שייע) יוזביץ'''' (יליד שנת [[תרח"צ]], 1938) הוא מראשי עסקני חב"ד ב[[ירושלים]], מפעילי סניף צא"ח המקומי מאז ייסודו, מנהל [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] בעיר העתיקה, מנכ"ל רשת מוסדות החינוך [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכוללים גני ילדים, [[תלמוד תורה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]], ומכון [[סמיכה לרבנות]]. נמנה על מקימי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]], ומשמש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בבתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[י"ח תמוז]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' אברהם מרדכי ולאמו מרת רחל{{הערה|עליה התבטא הרבי: "אשת חיל".}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שבירושלים, והפך לחסיד נלהב.<br />
<br />
עוד בהיותו בגיל 16, עם התייסדות סניף [[צא"ח]] בירושלים, היה מראשי המתעסקים בפעולות הסניף, וארגן התוועדויות ושיעורים ברחבי העיר כשבחלקם היה הוא עצמו מראשי המדברים, ואף היה מסייע בארגון חוליות מאנ"ש שיצאו להתעסק ב[[מבצעי הרבי]].<br />
<br />
בחודשי הקיץ של שנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת אלטע נחמה גיטל.<br />
בשנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה ומאז נסע כל שנה. באחד הפעמים הרבי פגש אותו לאחר סעודת ליל שבת ושאלו אם אכל כבר, ר' שייע ענה שאכל אצל ר' אברהם פרשן, על כך אמר הרבי "סאיז געווען בשר ודגים וכל מיני מטעמים?!".<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] וזכה להשתתף בסעודת החג של [[שמחת תורה]] עם הרבי בדירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובסיום החודש כאשר נכנס עם קבוצה מאנשי [[כפר חב"ד]] ל[[יחידות כללית]], העניק הרבי לבנו בסיום היחידות 100$ כהשתתפות בהוצאות הנסיעה.<br />
<br />
===מנהל [[בית הכנסת]] צמח צדק===<br />
בתחילת שנת [[תשכ"ט]]{{הערה|מכתב ועד בית הכנסת, נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 152.}} מונה כגבאי [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] בעיר העתיקה בירושלים כחבר סניף צא"ח בעיר, ובעקבות הוראתו של הרבי שהתקבלה במכתב מתאריך כ' כסלו תשל"ב{{הערה|נדפסה באגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'רצא.}}, התמנה כחבר ועד הנהלת בית הכנסת.<br />
<br />
במסגרת עבודתו בניהול בית הכנסת, דאג לשיפוצו, סייע בעריכת ביקורים למשלחות כבוד שסיירו במוסדות חב"ד בארץ הקודש ובקיום התוועדויות במועדים חסידיים, וכן דאג לניהול ה[[כולל אברכים]] שפעל במקום, ולרכישת שטחי המגורים שסביב בית הכנסת{{הערה|פעולות אלו סוקרו בהרחבה בסדרת [[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]], הכוללים מסכת התכתבויות עניפה בקשר עם פעילותו.}}.<br />
<br />
באחד השידורים הראשונים מההתוועדויות של הרבי שהועברו בשידור חי לארץ הקודש, בו' [[תשרי]] [[תשל"א]], דיבר הרבי על זה שכיום אפשר לדבר פה וישמעו בכל העולם, ויבוא יום ויוכלו לדאוג שיוכלו לא רק להשמיע מה שמדברים ב-[[770]] ל[[ארץ הקודש]], אלא גם לשמוע ב-770 כיצד בארץ הקודש אומרים 'לחיים'. אחרי כמה דקות אכן ארגנו שיהיה אפשרות לשמוע ב-770 איך שאומרים 'לחיים' בארץ הקודש. כשהמיקרופון בהתחלה לא עבד טוב, אמר הרבי (על יסוד מה שכתוב ב[[מגן אברהם]] (סתקפ"ה ס"ק י"א) בנוגע לשופר שלא מצליחים לתקוע בו) שיאמרו את הפסוק 'ויהי נועם', והרב יוזביץ' היה זה שאמר את הפסוק בקול.<br />
<br />
===מוסדות תורת אמת===<br />
בסוף שנות הלמ"דים התמנה בנוסף לניהול [[בית הכנסת]] 'צמח צדק' כמנהל מוסדות תורת אמת, ותחתיו התפתחו והוקמו רשת מוסדות החינוך הכוללים [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, גני ילדים, [[תלמוד תורה]] ומכון [[סמיכה לרבנות]].<br />
<br />
בתחילת עבודתו בעסקנות חב"ד בירושלים עבד לפרנסתו בעסק של בתים לתפילין, וככל שהשקיע עצמו יותר בעבודה בפיתוח [[בית הכנסת]] צמח צדק, ה[[כולל אברכים]] שפעל בו, וקבלת עול ניהול מוסדות תורת אמת, פרש מעבודתו בתפילין, והתמסר להצלחת המוסדות.<br />
במענה לחסיד שרצה להקים מוסד חבד"י בירושלעם ענה הרבי שהאחריות והרשות מוטלים על ר' שייע, שהוא המנהל של ישיבת תו"א.<br />
<br />
===עסקנות כלל ארצית===<br />
בנוסף לעבודתו בניהול מוסדות תורת אמת, שימש לאורך כל השנים כשותף פעיל בעסקנות החב"דית הכלל-ארצית, והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע.<br />
<br />
היה שותף בהקמתו של [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]], ומשמש כיום כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] (אליו צורף בשנת [[תש"נ]]).<br />
<br />
על פי עדותו של הרב [[לייבל גרונר]], הרבי התבטא שהוא "מחבב אותו". בנוסף סיפר הרב גרונר שכשנשאל הרבי מדוע אינו יושן כנדרש השיב שאינו יכול לישון בזמן שר' שייע יוזביץ שוהה בחו"ל לצורך איסוף כספים וילדיו בוכים בביתם ומתקשים להרדם בשל כך{{הערה|את סיפורו השני של הרב גרונר סיפר משמו בנו של הרב יוזביץ ר' יוסף יצחק.}}.<br />
<br />
ר' [[בנימין גורודצקי]] התבטא ששמע מהרבי שלא כל ה"ירושלמים" חסידים אך לא כך ר' שייע.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[שניאור זלמן יוזביץ]]' - [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[יעקב דוד יוזביץ]]' - [[קראון הייטס]]<br />
*בנו, ר' '''[[יוסף יצחק יוזביץ']][[משתמש:גג/יוסף יצחק יוזביץ'|<nowiki/>]]''' - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
*בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וחבר הנהלת [[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br />
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[יעקב צבי שטיינברג]] - ירושלים<br />
*בתו מרת פראדיל, רעיית ר' [[מנחם מענדל רייצעס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצעס]] - [[קראון הייטס]] מהחזנים הקבועים בבית חיינו - [[770]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו ישן|3093|פרוייקט חייו של הרב יוזביץ ● וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:יוזביץ, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת יוזביץ']]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=776204יקותיאל שניאורסון2025-06-16T06:56:45Z<p>ב.כ"ץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יקותיאל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יקותיאל שניאורסון (תשע"ח)]]<br />
ר' '''יקותיאל שניאורסון''' (מכונה: '''קותי''') (נולד ב[[ל' אב]] [[תרח"צ]] 27 באוגוסט 1938) הוא איש חינוך, מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' [[ישראל יוסף שניאורסון]] ולשאשא רייזיל יוכבד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בעקבות ביקור שקיים ר' [[זושא וילימובסקי]] בכפר הרא"ה בו התגורר בתקופת בחרותו במטרה להביאו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] הוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם למד בין השנים [[תש"י]] עד [[תש"כ]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד עמ' 72-73.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין נפגש עם מרת יוכבד לבית גלבך וכתב לרבי לבקשת ברכה, הרבי שלח מכתב ב[[י' שבט]] [[תשכ"ה]] "בשעה טובה.. 'בניין עדי עד". ולאחר מכן הם נישאו{{הערה| ravdori.co.il/stories/מסע-חיי-מאומן-לכפר-חבד/ מסע חיי – מאומן לכפר חב"ד באתר הקשר הרב דורי.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] לימד במשך כחצי שנה כיתה בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|וידאו הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל דקה:05:00 (נמצא בקישורים חיצוניים).}}. במשך השנים שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]] עד לפרישתו ל[[גמלאות]].<br />
<br />
רעייתו עובדת בארגון [[נשי ובנות חב"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו,ר' ישראל יוסף.<br />
*בנו,ר' אליעזר.<br />
*בנו,ר' שלום דובער.<br />
*בתו רעיית הרב [[בנימין ליפשיץ]],[[כפר חב"ד]]<br />
*בנו,ר' אשר מרדכי.<br />
*בתו,מרת שושנה רייזל גיפען.<br />
*בנו,ר' משה יהודה לייב שניאורסון.<br />
*בתו,מרת טויבע רחל פלס רעיית הרב יוסף יצחק פלס,[[כפר חב"ד]].<br />
*מרת חנה שניאורסון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_130.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''<br />
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|3392|תמונת היום|י"א שבט תשס"ד}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, יקותיאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>ב.כ"ץ