https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%92%27+%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D 2026-05-07T00:44:55Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&diff=837893 2026-03-29T09:08:48Z

<p>ג&#039; פרקים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב קירשנבויום עם הרב בליז'ינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב קירשנבאום (משמאל) עם הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''אברהם אליהו קירשנבאום''' (נולד ב[[כ&quot;ב אדר|כ&quot;ב אדר ראשון]] [[תשמ&quot;א]], 26 בפברואר 1981) הוא [[סופר]] חסידי ועורך תורני, מתלמידיו המובהקים של הרב [[יואל כהן]] ועורך ביאוריו. משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], דיין ומורה צדק בבית ההוראה [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פתח תקווה]] לר' [[עוזר קירשנבאום]] וליהודית.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו ב[[קבוצה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], נמנה על בחירי תלמידיו של ה[[משפיע]] הרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בת הרב [[אריה לייב דמיכובסקי]] התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בעריכה תורנית מטעם ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] בניהולו של הרב [[משה שילת]], במסגרתה החל להוציא לאור את [[ספר התניא]] עם ביאורים של הרב [[יואל כהן]], ובעריכת מאמרים תורניים עבור בטאון '[[מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי ה[[מעיינותיך (ארגון)|ארגו]]&lt;nowiki/&gt;ן, וכן משמש כעורך ראשי בתוכנית לב לדעת. וכן משמש כחבר מערכת הירחון העיוני 'בני היכלא'. ומפרסם בבמה זו ביאור בליקוטי שיחות ומאמרי דעה.<br /> [[קובץ:רבני בית הוראה.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב קירשנבוים (משמאל) עם סגל רבני [[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> למד ב[[כולל אברכים|כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרן]] ב[[רחובות]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבני חב&quot;ד, משמש כמורה צדק ב[[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]] בהרכב דיינים (לצד הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]] והרב [[אברהם מאיר רבינוביץ']]) העוסקים בהנחלת ההלכות המעשיות לתושבי כפר חב&quot;ד באמצעות שיעורים בדיני ממונות, ו[[הוצאה לאור]] של קבצים ייעודים המסכמים את ההלכות בצורה תמציתית.<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] ראשי בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==כותרים ובטאונים שהשתתף בעריכתם==<br /> *'''מעיינותיך''' - בטאון ארגון תורת חב&quot;ד לבני הישיבות<br /> *'''הראשון''' - דמותו ומשנתו של אדמו&quot;ר הזקן, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ד<br /> *'''השביעי''' - דמותו ומשנתו של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ד<br /> *'''אוצר אגרות קודש''', תורת חב&quot;ד לבני הישיבות, תשס&quot;ז<br /> *'''סוגיות בחסידות - אחדות השם''', לב לדעת, תש&quot;ע<br /> *'''דרך מצוותיך המבואר''', ארבעה כרכים, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט<br /> *'''בדרכי החסידים''' - רעיונות וסיפורים חסידיים מאת ר' יואל כהן. שני כרכים.<br /> *'''[[אגרת התשובה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''<br /> *'''[[שער היחוד והאמונה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.6349564956_2126455.pdf נזקי שכנים]''', ועד כפר חב&quot;ד, תשע&quot;ו<br /> *'''דיני שכירות בתים''', ועד כפר חב&quot;ד, תשע&quot;ו<br /> *'''לב לדעת''', פרקי עיון בתורת החסידות, סדרת חוברות (6 כותרים)<br /> *'''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' עם ביאור, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ח<br /> *'''מאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור, ספריית מעיינותיך, [[תשע&quot;ח]]<br /> *'''להבין ולהשכיל''' - שיעורים של הרב [[יואל כהן]] עם ביאור נרחב על שמונה מאמרים מוגהים של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{מיון רגיל:קירשנבאום, אליהו אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דמיכובסקי]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הרב יואל כהן]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=832780 2026-03-11T09:44:12Z

<p>ג&#039; פרקים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של עשרת הספירות]]<br /> '''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, המתייחס לעשרה כוחות שונים, המשמשים להעברת תוכן מבחינה גבוהה לבחינה נמוכה ממנה, על ידי שינוי ועיבוד התוכן.<br /> <br /> ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם הזה|עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים.<br /> <br /> עשרת הספירות מתחלקות לשני חלקים:<br /> <br /> '''[[מוחין]]''': [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]] (ראשי תיבות: חב&quot;ד). (הסדר הנ&quot;ל מתייחס רק לחצוניות הספירות אך שבפנימיות הסיפירות נספר הכתר במקום הדעת דהיינו במובא ב [[עת&quot;ר|המשך מאמרים עת&quot;ר]] בתחילתו וכמו כן מוזכר בהסבר שונה בהמשך [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]])<br /> <br /> [[מידות (ספירות)|'''מידות''']]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] (ראשי תיבות: חג&quot;ת נהי&quot;מ).<br /> <br /> ==שורשן==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עשר ספירות הגנוזות]]}}<br /> שורשן של הספירות היא מדרגה הנקראת [[עשר ספירות הגנוזות|ספירות הגנוזות]].<br /> <br /> == מהותן ==<br /> עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב&quot;ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]] [[הקב&quot;ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.<br /> <br /> היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].<br /> <br /> === חב&quot;ד, חג&quot;ת, נה&quot;י, ומלכות ===<br /> <br /> אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]] - [[חכמה]] [[בינה]] ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]]. ספירות [[חג&quot;ת]] - חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]]. ספירות [[נה&quot;י]] - הקשורות להשפעה ויציאה למעשה. <br /> הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו.<br /> <br /> בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. <br /> <br /> ענינם של הספירות נתבאר בכמה אופנים. הראשון הוא מלשון &quot;אבן ספיר&quot;, כלומר לשון בהירות. הספירות ענינם הוא בהירות, היות וב[[עשר הספירות]], מתגלה בבהירות [[אור אין סוף]]. באופן אחר נתבאר כי ספירה היא מלשון &quot;השמים מספרים כבוד אל&quot;. כלומר, הספירות מספרות ומגלות את הקב&quot;ה.<br /> <br /> ==ענינם==<br /> עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם [[הקב&quot;ה]] מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר ב[[ספר יצירה]] כי &quot;[[עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה]]&quot;, שאף שבעצמות [[אור אין סוף]] הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת &quot;[[לפני אחד מה אתה סופר]]&quot;, שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות.<br /> <br /> עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. ב[[עולם האצילות]] נקראים הספירות בשם &quot;תיקונין&quot;, כלומר [[תכשיט|תכשיטים]]. בעולמות [[בי&quot;ע]] נקראים הספירות בשם &quot;[[לבושים]]&quot; משום ששם הם בבחינת לבוש נפרד.<br /> <br /> &quot;[[מבשרי אחזה אלו&quot;ה]]&quot; וכשם שב[[אדם העליון|אדם]] שלמעלה, נמשך [[הקב&quot;ה]] להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.<br /> <br /> ==הספירות==<br /> הסדר הראשוני בהם משתלשלים הספירות הוא מן הגבוה אל הנמוך, שספירת ה[[חכמה]] או ה[[כתר]] היא הספירה הגבוהה ביותר, וממנה נמשך ה[[אור]] לספירה הבאה, וכך דרך העשר ספירות, עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].<br /> <br /> ===כתר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הכתר]]}}<br /> [[ספירת הכתר]] היא הספירה העליונה מכולם. שמה של הספירה מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן ה[[גוף]] אלא מונח מעליו. לרוב מכונה &quot;אַיִן&quot;, כי היא מייצגת את האור לפני צמצומו לבחינת [[נקודה]] בחכמה. ספירת הכתר מתחלקת ל[[פנימיות הכתר]] שענינו בנפש הוא ה[[עונג]], וחיצוניות ה[[כתר]], שענינו בנפש הוא ה[[רצון]]. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל&quot;משהו&quot; לא ידוע. ספירת הכתר גם באה לבטא (על פי פירוש הפרדס) את העניין של &quot;המתן ודום מלהגיד דבר&quot;.<br /> <br /> ספירה זו מייצגת גם את [[פרצוף]] [[אריך אנפין]].<br /> <br /> מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח [[משל]] עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק &quot;צינור&quot; וכלי, &quot;כתר&quot; לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, &quot;דעת&quot;.<br /> צבעה לבן<br /> <br /> ===חכמה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת החכמה]]}}<br /> [[ספירת החכמה]] היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת [[אור פנימי]], ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת החכמה]] מקבלת את ההשכלה באופן של &quot;ברק המבריק&quot;, בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת ב[[ספירת הבינה]]. ענינה בנפש הוא ה[[ביטול]].<br /> <br /> ===בינה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הבינה]]}}<br /> [[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת הבינה]] מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות (ספירות)|מידות]] הלב (ספירות [[חג&quot;ת נה&quot;י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.<br /> <br /> ===דעת===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת]]}}<br /> [[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. [[ספירת הדעת]] מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. דעת נקראת &quot;[[מפתחא דכליל שית]]&quot; שכן היא המפתח לששת מידות הלב.<br /> <br /> ===חסד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת החסד]]}}<br /> [[ספירת החסד]] היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא ה[[אהבה]].<br /> <br /> ===גבורה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הגבורה]]}}<br /> [[ספירת הגבורה]] היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא ה[[יראה]].<br /> <br /> ===תפארת===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת התפארת]]}}<br /> [[ספירת התפארת]] היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. [[ספירת התפארת]] ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ה[[התפארות]].<br /> <br /> ===נצח===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הנצח]]}}<br /> [[ספירת הנצח]] היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[ניצוח]], והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.<br /> <br /> ===הוד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת ההוד]]}}<br /> [[ספירת ההוד]] היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. עניינה בנפש הוא ה[[הודאה]], והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים החיצוניים להשפעה.<br /> <br /> ===יסוד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}}<br /> [[ספירת היסוד]] היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל ב[[מלכות]].<br /> <br /> ===מלכות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת המלכות]]}}<br /> ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[שפלות]].<br /> <br /> ==אור אין סוף והספירות==<br /> אף שהספירות הם תיקונים בהם [[הקב&quot;ה]] מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי [[עצמותו]] של הקב&quot;ה, שהיא [[אחדות]] פשוטה, נמצאת [[בלי ערך]] ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק ש[[עצמותו]] של [[הקב&quot;ה]] נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם [[אור אין סוף]] נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של ה[[צמצום]] ו[[מקום פנוי]], יש מקום להיווצרות עשר ספירות.<br /> <br /> ==השיטות במהות הספירות==<br /> העיקרון העומד מאחורי הספירות שבאמצעותן מהווה ומנהיג הקב&quot;ה את העולם, הוא, ש[[אחדות ה'|הקב&quot;ה עצמו הוא אחד]] ב[[אחדות פשוטה]] שאינה מורכבת מחלקים, ומאידך הוא מנהיג את העולם המורכב מחלקים רבים, וכל אחד מקבל חיות לפי ערכו. לכן קיימים עשר הספירות, המתחלקות לסוגים ואופנים שונים של חיות אלוקית, שעל ידן מנהיג ה' את העולמות המחולקים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלוקות פרק ג ואילך]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/254.htm?sa=X&amp;ved=2ahUKEwiuss-O9JTnAhVHQEEAHdO0CGQQFjADegQIARAB שיחת ש&quot;פ בשלח תשט&quot;ו].}}.<br /> <br /> בזה עצמו ישנן כמה שיטות - כיצד נעשה הריבוי מהפשיטות, והן השיטות הכלליות במהות הספירות. שיטות אלו מוזכרות בספרי הקבלה, ומבוארות באריכות בתורת החסידות{{הערה|1=אודות שיטות אלו מבואר באריכות ב[[פרדס רמונים]] ל[[רמ&quot;ק]] שער ד (עצמות וכלים) פרקים א-ד. בדרוש ג' שיטות של הצמח צדק - נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&amp;st=&amp;pgnum=264&amp;hilite= אור התורה ענינים ע' רנח ואילך]. הגהות לד&quot;ה פתח אליהו שבתורה אור - תרנ&quot;ח לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ע' ט ואילך. ספר הערכים חב&quot;ד ח&quot;ד ערך &quot;אורות דספירות - פשיטותם וציורם&quot;, ובפרט בס&quot;ג שם (ע' צג ואילך). ולהלן הובאו השיטות רק בכללות, אף שבפרטיות מחולקות לשיטות נוספות.}}:<br /> *'''שיטת ה[[ריקאנטי]]'''{{הערה|בספר טעמי המצוות שלו. הובא בפירוש החייט על מערכת האלקות פרק ג'.}} - הספירות אינן מתייחסות לאור האלוקי, אלא &quot;הם כמו כלי האומן שפועל בהם פעולתו&quot;. כלומר, הספירות הם [[כלים]] וה[[אורות פשוטים]].<br /> *'''שיטת המערכת'''{{הערה|1=ספר מערכת האלקות פרק ג. שיטה זו מובאת בפרדס רמונים בשם רבינו דוד, והצמח צדק כותב אודותיה (אור התורה שם ע' רסו) &quot;ועדין לא מצאתי זה במג&quot;ד&quot; [דהיינו, כנראה, ספר מגן דוד ל[[הרדב&quot;ז]] - ששיטתו בענין הספירות אחרת]. הרב [[נחום גרינוולד]] העלה השערה שמדובר בספר &quot;מגן דוד&quot; לרבי דוד בן יהודה מסיר ליאון, שספרו בכתב יד ולא נדפס ([http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=805&amp;cat=11&amp;haoro=1&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwjahq_j9ZTnAhUrQEEAHVDYDroQFjADegQICRAB הערות וביאורים אהלי תורה ש&quot;פ נח תשס&quot;א]).}} - הספירות הם התגלות כוחותיו של הקב&quot;ה בעצמו, &quot;האלקות הם אצילות עשר ספירות&quot;. כלומר, הספירות הם [[אורות]] וה[[אורות מצויירים]] (אלא שבהיותן בבחי' אורות הספירות הן בלי גבול, וההגבלה שבהן נפעלת על ידי הכלים).<br /> *'''שיטת הפרדס{{הערה|פרדס רמונים שם פ&quot;ד.}} והאריז&quot;ל''' - הספירות הן כוחותיו האלוקיים של הקב&quot;ה שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, אך לאחר שהתלבשו בכלים נוצרה התחלקות גם בכוחות האלוקיים עצמם בהתאם לכלים (בדומה למים שקופים שיונחו בכלי צבוע, שכאשר המים בתוך הכלי נראים ירוקים או אדומים לפי צבע הכלי, אף שבעצמם הם שקופים). כלומר, הספירות הן גם אורות וגם כלים.<br /> :השיטה השלישית, שמכריעה בין קודמותיה ומשלבת אותן, מופיעה לראשונה בפרדס ל[[רמ&quot;ק]], ונתבארה יותר לפי קבלת [[האריז&quot;ל]] ובהרחבה בתורת החסידות, שברוב המקומות מבארת לפי שיטה זו דוקא{{הערה|אף שבפרטיות יותר, ישנם מאמרי חסידות המבארים לפי אחת השיטות בלבד; ובדרוש ג' שיטות הנ&quot;ל להצמח צדק, מציין בכל שיטה למאמרי אדמו&quot;ר הזקן ההולכים בדרכה.}}(ולפעמים נוטה יותר ל[[אורות מצויירים]] ולרוב ל[[אורות פשוטים]]). [[הרבי]] מבאר ש{{ציטוטון|כל ג' השיטות הם אמת. ויש לומר בדרך אפשר הביאור בזה – ששיטה הא' היא מצד למעלה, שיטה הב' היא מצד למטה, ושיטה הג' היא השיטה המכרעת, והלכה כדברי המכריע, והיינו, ששיטה הג' היא כפי שהענין הוא מצד הפנימיות, שכוללת גם ב' השיטות, ובלשון הקבלה – ש[[קו האמצעי]] עולה עד ה[[כתר]]}}{{הערה|שיחת ש&quot;פ בשלח הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==השיטות במנינם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת#מי משלים למניין עשר ספירות - הדעת או הכתר|ספירת הדעת]]}}<br /> ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח&quot;ב]] [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב&quot;ד]] [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]]).<br /> <br /> החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.<br /> למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.<br /> <br /> שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק &quot;לך ה' הגדולה הגבורה וה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ&quot;. ש&quot;[[גדולה]]&quot; הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות &quot;הגבורה ה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד&quot;, ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב&quot;כי כל בשמים ובארץ&quot; - כתרגומו &quot;דאחיד בשמיא ובארעא&quot;, ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: &quot;לך ה' הממלכה&quot;.<br /> <br /> ==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים==<br /> ::&lt;small&gt;פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]&lt;/small&gt;<br /> עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל [[ספירת החסד]] כלולה מספירת החכמה, וזה [[חכמה]] שבחסד, וכך כלולה גם מ[[ספירת הבינה]] וזהו [[בינה]] שבחסד, וכך משאר כל הספירות.<br /> <br /> על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים.<br /> <br /> ==חלוקת הספירות==<br /> עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.<br /> <br /> ===[[שלוש]] אמות ו[[שבע]] כפולות===<br /> '''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. <br /> <br /> '''שבע כפולות''' הוא הכינוי לשבעת הספירות האחרונות הנקראות מידות. שמן נובע מכך שכל אחת מהן באה לעיתים באופן &quot;קשה&quot; ולעיתים באופן &quot;רך&quot;, לעיתים המידה היא בתוקף גדול ולעיתים בחלישות ורכות{{הערה|ביאור קצר בזה נמצא בחסידות מבוארת על התניא בתחילת פרק ג' ובעיונים אות ס&quot;א, ובאריכות גדולה ובפרטות בספר הערכים כרך ה' במבוא לאותיות סעיף ו'.}}.<br /> <br /> ===ראש תוך וסוף===<br /> {{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}}<br /> האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה [[ספירת התפארת|תפארת]] ([[חג&quot;ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי&quot;ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה.<br /> <br /> ===[[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]]===<br /> חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]], ו[[מידות (ספירות)|מידות]], שהם ספירות [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]].<br /> <br /> ===חלוקה לקוים===<br /> אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את [[חכמה]] חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את [[בינה]] גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.<br /> <br /> חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] &quot;[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]&quot;.<br /> <br /> ==הספירות בעולמות==<br /> בכל אחד מן [[עולמות אבי&quot;ע]] ישנם עשר ספירות, בהם [[הקב&quot;ה]] מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, [[ספירת הכתר]] היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, [[ספירת החכמה]] היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד [[ספירת המלכות]] של אותו העולם, באמצעותו מנהיג [[הקב&quot;ה]] את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.<br /> <br /> [[ספירת המלכות]] של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית [[ספירת הכתר]], הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר [[סדר השתלשלות]] של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.<br /> <br /> ==הספירות בנפש האדם==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מידות (ספירות)]]}}ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג&quot;ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז&quot;ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות (ספירות)|מידות]] הקשורות עם ה[[לב]]{{הערה|ראה גם [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתח אליהו]]<br /> *[[עשר ספירות הגנוזות]]<br /> *[[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]]<br /> *[[כוח חוש וכשרון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נחום גרינוולד, '''ארבעת העולמות (ב) - אצילות, עשר הספירות והשיטות בהבנתן''', [[היכל הבעל שם טוב (קובץ)|היכל הבעל שם טוב]], גליון מ&quot;ה קיץ תשפ&quot;ה עמוד מא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52373 מבוא לספירות]''' - {{אינפו}}<br /> * הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] '''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=3886 אילן הספירות]''' - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> {{ספירות}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות|*]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספר יצירה]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=823469 2026-02-08T18:18:12Z

<p>ג&#039; פרקים: ניסוח, הגהה</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה= זאל אלעד.jpg<br /> |כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב משה פולק, הרב יוסף יצחק חנונו<br /> |קובץ הערות=<br /> |מספר תלמידים=152}}<br /> [[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא ישיבה קטנה הממוקמת ב[[אלעד]] בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לאחר שנסגרה הישיבה בבני ברק בה שימש כר&quot;מ.<br /> <br /> בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת [[תשס&quot;ד]] הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br /> <br /> בחודש תשרי תשפ&quot;א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות&quot;ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}, במהלכן החלה בניה אינטנסיבית .<br /> <br /> בחודש סיוון תשפ&quot;א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש&quot;ח.<br /> <br /> בח&quot;י אלול תשפ&quot;ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים.<br /> <br /> לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.<br /> <br /> בחורף תשפ&quot;ד נערך אירוע הנחת אבן הפינה (שבו הוצג את החפירה שבו נטען שנגע הרבי בהרחבת בית חיינו ב[[י&quot;ז אלול תשמ&quot;ח]]) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז&quot;ה.<br /> <br /> בסוף חורף תשפ&quot;ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.<br /> <br /> בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה&quot;ל תשפ&quot;ה, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א' ולאחר שנה נוסף גם המשפיע הרב [[מנחם מענדל בן הרא&quot;ש]] כמשפיע לכיתה הנוספת.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ&quot;ה]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים.<br /> <br /> == מפעילות הישיבה ==<br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[יהוד]] הסמוכות, ול&quot;[[מסיבות שבת]]&quot; ברחבי העיר, &quot;[[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]]&quot; ו[[חזרת דא&quot;ח ברבים|חזרת דא&quot;ח]] בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב&quot;דים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> *'''משגיח [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *'''מזכיר''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br /> *'''מנהל:''' הרב שניאור בלינוב<br /> *'''הנהלה גשמית''': הרב משה פולק, הרב יוסף יצחק חנונו<br /> *'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br /> *'''משיב לגירסא מס' ברכות''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br /> *'''רמי&quot;ם לגירסא (שיעור א'):''' הרב יוסף אלפרוביץ', הרב יהודה לייב חנונו, הרב דוד מוזגורשווילי.<br /> <br /> '''משפיעים ורמ&quot;ים:'''<br /> :'''שיעור א'''': רמי&quot;ם: הרב [[משתמש:מוישי גורליק/שניאור זלמן לסקר|שניאור זלמן לסקר]], הרב אהרן בלינוב. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב מנחם מענדל גמליאל.<br /> :'''שיעור ב'''': ר&quot;מים: הרב [[אליעזר זוננפלד]], הרב [[מנחם מענדל מקובצקי|מנחם מענדל מקוביצקי]]&lt;ref&gt;בנו של הרב [[דניאל מקובצקי]]&lt;/ref&gt;. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]], משפיע: הרב משה קסטל.<br /> :'''שיעור ג'''': ר&quot;מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]].<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> *'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br /> *'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br /> *'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br /> *'''הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב&quot;ד)]]'''<br /> *'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''<br /> *הרב [[דוב גרינברג]]<br /> *הרב [[אלישע גולדובסקי]]<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> *'''את&quot;ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון תהלוכת ל&quot;ג בעומר, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br /> *'''מטה מבצע תפילין''' - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.<br /> *'''הערות התמי'''האחראי על ה'''מים ואנ&quot;ש''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ומחוצה לה.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם''' - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב&quot;ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם פרק אחד''' - האחראי על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב&quot;ם עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]<br /> *'''מטה מראות קודש''' - מקרין בזאל כל יום לאחרי 'שחרית' וידיאו'ס של הרבי. ובליל שישי הקרנה של פארבריינגען שלם עם כיבוד קל לכל אורך הפארבריינגען.<br /> *.<br /> *'''מטה נ&quot;א נ&quot;ב''' - מקיים בערב שבת לפני מעריב לימוד שיחות אלו. מידי פעם מתקיימים מבחנים על השיחות עם הגרלות וכו'.<br /> *'''מטה סדר השכם''' - בחורים שמגיעים לזאל לפני חסידות בוקר, ויושבים ולומדים. לעיתים יש כיבוד קל מהמשגיח המסור.<br /> *'''מטה לחלוחית''' - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.<br /> *'''מטה ספרים והו&quot;ל'''- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי.<br /> *'''מטה מסיבות שבת''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.<br /> *'''מטה הקהלת קהילות''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ג' למסור דא&quot;ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.<br /> *'''מטה 'נחת רוח'''' - המקיים בליל שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ'ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק', ומאחורי הקלעים שבהם.<br /> *'''סדר לקוטי שיחות''' - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br /> *'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת &quot;רשימות&quot; של כ&quot;ק אדמו&quot;ר, הנמסרים ע&quot;י הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]].<br /> *'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ&quot;ק אדמו&quot;ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע, כמו כן מידי פעם נמסרים שיעורים בידי אישים שונים.<br /> *'''מטה הפצת המעיינות''' - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן, סאטמעאר, סקווירא, תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]]<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=823468 2026-02-08T18:12:02Z

<p>ג&#039; פרקים: עדכון</p> <hr /> <div>{{עריכה|סגנון סיפורי ולא אנצ'}}<br /> [[קובץ:אפרים וואלף.jpg|ממוזער|הרב וולף]]<br /> [[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]<br /> הרב '''אפרים וולף''' ([[כ&quot;א מנחם אב]] [[תר&quot;פ]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשס&quot;ג]]) היה יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], יו&quot;ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעינייני חינוך]], [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל. הרבי התבטא עליו: &quot;האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> [[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]<br /> נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ובריינדל (ברטא) וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.<br /> אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.<br /> <br /> בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב&quot;ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב &quot;קהילת שומרי הדת&quot; ו&quot;קהילת חב&quot;ד&quot; ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב&quot;ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב&quot;ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ===בישיבה===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]], עם עליית הנאצים ימ&quot;ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.<br /> <br /> לקראת [[חודש תשרי]] תרצ&quot;ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי&quot;צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי&quot;צ]] שבירכו בהצלחה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> מ[[אטוואצק]] נסע ר' אפרים ל[[ווילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.<br /> <br /> כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת &quot;[[תורת אמת]]&quot; בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> בחורף תש&quot;א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], פסיה (- נפטרה בשבת קודש, שבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ&quot;ד - בגיל 101). ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: &quot;איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש&quot; (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.<br /> <br /> בראש חודש אדר תש&quot;א בא בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש&quot;ב]] נשא את גב' פסיה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה===<br /> שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם ידידו מהישיבה הרב [[משה אשכנזי]].<br /> <br /> כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לענייניו הק' של הרבי הריי&quot;צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot;. יחד עם זה יצאו גליונות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.<br /> <br /> ===עסקנות הכלל===<br /> [[קובץ:אפרים וולף זלמן שזר.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף עם זלמן שזר {{אינפו}}]]<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, ובשנים הבאות התמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב&quot;דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.<br /> <br /> היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים המרכזית==<br /> [[קובץ:אפרים וולף בנימין גורודצקי אליעזר קרסיק פנחס אלטהויז.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף, הרב בנימין גורודצקי הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז עם אורחים בישיבה. {{אינפו}}]]<br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> <br /> ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במסגרת ניהול תומכי תמימים המרכזית ניהל שורת מוסדות חב&quot;דיים (חלקם רק במשך שנים מסויימות):<br /> *[[תומכי תמימים לוד]]<br /> *[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *[[כולל אברכים כפר חב&quot;ד]]<br /> *[[כולל אברכים נחלת הר חב&quot;ד]] <br /> *[[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קובץ:אפרים וולף זושא וילימובסקי בית ספר למלאכה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב אפרים וולף והרב זושא וילימובסקי בבית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד {{אינפו}}]]<br /> *[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תלמוד תורה חב&quot;ד לוד]]<br /> <br /> מדי שנה היה נוסע לרבי ל[[י&quot;ט כסלו]] ומעביר לרבי ולרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] דיווח על ביצוע ההוראות והמשימות שהרבי הורה לו לבצע, אז גם היה מקבל הוראות נוספות לשנה הבאה{{הערה| [https://yoslbloy.info/?p=126 חייל בדור השביעי – יוסל בלוי – סיפור חיי פרק שישי ת.ד. 46 לוד].}}.<br /> <br /> מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה, במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש&quot;ט]] עד [[תשי&quot;ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי&quot;ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.<br /> <br /> ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים.<br /> <br /> על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים.<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בין השנים [[תשכ&quot;ג]]-[[תש&quot;נ]].<br /> <br /> קודמו בתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד היה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאחר פטירתו בשנת תש&quot;כ ופטירת חבר הנהלת אגו&quot;ח ר' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תשכ&quot;ג]], ניהול אגודת חסידי חב&quot;ד הועברה לרב אפרים וולף.<br /> <br /> הרב וולף ניהל את אגו&quot;ח במשך כ-30 שנה. בשנת [[תש&quot;נ]] הורה הרבי להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/160349 הרב אפרים וולף 21 לפטירתו}}. <br /> <br /> במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. בפעילות זו עבד בשיתוף פעולה בתחילה עם ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד הרב אליעזר קרסיק, הרב פנחס אלטהויז והרב משה גוראריה, ובתקופה אחרת, פעל להתפתחות המוסדות והתיישבות חב&quot;ד יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק בתפקידיו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ויו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. כך גם הרב וולף פעל רבות במבצעי הרבי בשיתוף פעולה עם יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד הרב ישראל ליבוב. <br /> <br /> פרש מכל תפקידו בשל פרשת ה&quot;מדיינים&quot; והעביר את שרביט ההגנה להרה&quot;ח ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]]. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> הרב אפרים נפטר ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תשס&quot;ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] השתתפו יותר מאלף חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו [[פעסיא וולף]].<br /> *בנו הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות&quot;ל &quot;[[בית הר&quot;מ]]&quot; ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בנו הרב [[שלום דובער וולף]] - שימש כדובר חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> *בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף [[קה&quot;ת]] ו[[מל&quot;ח]] בארה&quot;ק<br /> *בנו הרב [[אליקים וולף]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תות&quot;ל מוריסטון]].<br /> *בנו הרב [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] - מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס &quot;חמ&quot;ש - &quot;בית רבקה&quot;]] ב[[קראון הייטס]]<br /> *חתנו (נשוי לביתו בריינדל) הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בלוד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ&quot;ש בארץ הקודש, משנת [[תש&quot;י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ&quot;ט]] (ההוראה להתגייס למען &quot;ג&quot;).<br /> *ר' [[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע&quot;ד]].<br /> *ר' [[זושא וולף]] '''המנהל''', מנחם אב תשפ&quot;ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL] '''[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ה&quot;בא כח בארץ הקודש&quot;]''' תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה לצאצא של ר' אפרים וולף.}}.<br /> *ר' [[זושא וולף]] '''אשת חבר''' שבט ה'תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/in-focus/124208/ צרור תמונות מחייו של הרב אפרים וולף] {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תשכ&quot;ג]] - [[תש&quot;נ]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, אפרים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=823467 2026-02-08T18:09:05Z

<p>ג&#039; פרקים: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש&quot;נ]]<br /> הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י&quot;ב אב]] [[תרפ&quot;ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע&quot;ב]]) היה איש עסקים חבדי שאף בעת נסיעות עסקים פעל בשליחות ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} על מדינת [[ברזיל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד ב[[י&quot;ב מנחם אב]] [[תרפ&quot;ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בת הרב [[אהרון תומרקין]] רב העיר.<br /> <br /> בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי&quot;צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: &quot;קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים&quot;. הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: &quot;כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]&quot; ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.<br /> <br /> בילדותו למד בבית סביו הרב ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ&quot;ז]].<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;חייקין וחיטריק לאנטוורפן&quot; ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש&quot;ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.<br /> <br /> ===בניו יורק===<br /> <br /> למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי&quot;צ בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של הרב הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר&quot;ח כסלו [[תשי&quot;ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.<br /> [[קובץ:5754 (18).jpg|ממוזער]]<br /> ===שליחותו===<br /> [[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב&quot;די]]<br /> כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], והרבי אף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה תקופה ממושכת עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. <br /> <br /> בד' תשרי [[תשי&quot;ג]] הגיע בשליחות הרבי לעיר פאולו בברזיל. <br /> עם בואו בשליחות הרבי לפאולו, התפרסמה בעיתונות היהודית המקומית כתבה מפרגנת: שליח הרבי מליובאוויטש הגיע לפאולו לייסד ישיבה&quot;.<br /> בכתבה מעדכנים כי העבודה המסועפת של חב&quot;ד בתחום חיזוק היהדות והחינוך היהודי בכל פינות העולם, כבשה השבוע עמדה חדשה באמצעות נסיעתו של הרב צבי הירש חיטריק ואשתו לפאולו ברזיל לייסד ישיבה&quot;{{הערה|אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות ברזיל חלק ב' עמוד 141}}.<br /> <br /> בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].<br /> <br /> היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.<br /> <br /> לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש&quot;כ]].<br /> <br /> לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.<br /> <br /> נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> <br /> משפחתו הרחבה, תרמה לע&quot;נ אביהם - ר' צבי הירש ע&quot;ה - הוצאת סט מפואר, של 'הרמב&quot;ם המבואר' - מהדורת חיטריק.<br /> [[קובץ:רמבם חיטריק.png|ממוזער]]<br /> לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש&quot;פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.<br /> <br /> יהי זכרו ברוך.<br /> [[קובץ:חסיד ונגיד על הרהח צבי הירש חיטריק זל.png|ממוזער]]<br /> ==משפחתו==<br /> אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]<br /> <br /> רעייתו מרת [[רבקה חיטריק]]<br /> <br /> '''בניו'''<br /> * השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].<br /> * הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> * השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].<br /> * מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].<br /> *מרת אלה לרמן - קראון הייטס<br /> * השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[אורגוואי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 31.<br /> *זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ&quot;ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 &quot;הוא חושב שאני לא יודעת&quot;]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בגיל 85]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=823466 2026-02-08T18:06:26Z

<p>ג&#039; פרקים: הועבר</p> <hr /> <div>{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}<br /> [[קובץ:דובלה הלפרין אלעד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זאב דב הלפרין]]<br /> הרב '''זאב דב (דובלה) הלפרין''' (יליד שנת [[תשל&quot;ח]]) הוא עובד תחזוקה [[תומכי תמימים אלעד]] . מנחה מידי שנה את [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] המסורתית ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[מרדכי הלפרין]] יו&quot;ר וועד היישוב [[מירון]] לשעבר.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], [[תומכי תמימים ברינואה]], וב[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר [[קבוצה|שנת הקבוצה]] פעל כ[[תלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בהונגריה ולאחר מכן למשך כמה חודשים בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]] <br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת טויבע ליבא בתו של הרב [[נתן אשכנזי]].<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ח]] ועד לשנת [[תשס&quot;ד]] ניהל את קעמפ [[גן ישראל]] בכפר חב&quot;ד.[[קובץ:דובלה הלפרין 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זאב דב הלפרין]]<br /> לאחר כמה שנים מהקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] נקרא על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לשמש כ[[משגיח]] ראשי בישיבה. <br /> <br /> לרב הלפרין שיטה בה הוא רואה כל בחור כפרויקט אישי ויורד עם בחורים לרזולציות בעבודת ה'.<br /> <br /> כמו כן משמש הרב הלפרין כמרצה ומנחה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/news/122104 הנאום של הרב הלפרין שריגש את נתניהו בהתוועדות בכפר חב&quot;ד] {{col}} {{וידאו}}<br /> *[https://col.org.il/news/101468 מאחורי הקלעים של התוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/127086 זו ההפתעה שקיבלו תמימים חולי קורונה במלונית במגדל העמק] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלפרין, זאב דב}}<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:מרצים]]<br /> [[קטגוריה:אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=823465 2026-02-08T18:02:02Z

<p>ג&#039; פרקים: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי הלפרין (2).png|ממוזער|מרדכי הלפרין]]<br /> [[קובץ:Screenshot 2024-05-03 160210.jpg|ממוזער|עובר אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה מוצאי שמח&quot;ת תשמ&quot;ט]]<br /> הרב '''מרדכי דוד הלפרין''', (נולד ב[[י&quot;א שבט]] [[תשי&quot;ג]], 27 בינואר 1953) הוא עסקן חב&quot;די, יו&quot;ר ועד מושב מירון לשעבר.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' חיים משה גדליה{{הערה|1=[[זאב דב הלפרין (ירושלים)|בן הרב זאב דב הלפרין]], ואחיו של הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב הגבעה הצרפתית בירושלים, וחבר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.}} ולשושנה הלפרין, מגזע חסידי חב&quot;ד, ומצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בבחרותו למד והתחנך במוסדות ליטאים, לאחמ&quot;כ למד בישיבת 'בית התלמוד' ב[[ירושלים]]. בהמשך התוודע יותר לשורשיו החסידיים החב&quot;דיים, השתתף בשיעורי תניא, וחזר לצור מחצבתו - חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|1=בחודש [[כסלו]] [[תשל&quot;ד]] במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']], ארגן כינוס לסטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטות ב[[ניו יורק]]. ימים לפני כן, במהלך ארגון הכינוס, חיפש את יו&quot;ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]]. כאשר הגיע לאוניברסיטה מסויימת במנהטן שאל את הסטודנט הראשון אותו פגש, האם ידוע לו מי יו&quot;ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]], והלה השיב בחיוב: &quot;אני עצמי היו&quot;ר!&quot;, ואכן בסופו של דבר, נערך הכינוס ובהצלחה. כאשר שב ל-[[770]] מהפגישה שבאה לו בהפעה, הכניס פתק לרבי ובו דיווח על פרטי הפגישה וכיצד התרחשה. עוד באותו יום ענה לו הרבי על הפתק: '''&quot;ומהו הפלא, והלא הוא בחת&quot;ת של היום: &quot;והאיש משתאה לה מחריש&quot; גו'&quot;''' (בראשית כד, כא).}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל הנישואין נשא את גב' מרים בת הרב יעקב טננבוים{{הערה|1=בן הגאון רבי שמואל טננבוים הי&quot;ד - אב&quot;ד טורנא, הונגריה (כיום סלובקיה)}} - ממקימי מושב מירון.<br /> <br /> שימש בעבר כיו&quot;ר ועד מירון, חבר המועצה האזורית מרום הגליל, מנכ&quot;ל מועצת הלול, חבר מרכז ליכוד, יועץ בכיר לוועדת הכספים של הכנסת, ויועצו לענייני חרדים של רה&quot;מ [[בנימין נתניהו]].<br /> <br /> פרש מתפקיד יו&quot;ר הוועד לאחר שנחקר בפלילים<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החל לייצר יין מהכרמים שעל הר מירון, ומייצר יינות פשוטים ועממים המתאים לכל כיס.<br /> <br /> הרב הלפרין הוא ממקימיי ויוזמיי [[קריית רבינו הגדול]] שע&quot;י [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]], [[אוקראינה]], וכן מראשוני מארגני הקבוצות לנסיעה ל[[האדיטש]] ביום ההילולא [[כ&quot;ד טבת]].<br /> <br /> היה מהאחרונים שזכו לקבל יין בחלוקת [[כוס של ברכה]] האחרונה במוצאי שמח&quot;ת [[תשנ&quot;ב]]{{הערה|1=לאחר שהרבי סיים את החלוקה, ה[[יהודה לייב גרונר|ריל&quot;ג]] סימן לרבי שישנם כאלו שלא קבלו עדיין. הרבי חזר לחלק לסגן שר הבטחון עובדיה עלי, ולרב הלפרין, ומיד לאחמ&quot;כ סיים את החלוקה בשירת &quot;כי בשמחה תצאו&quot;.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו,הרב [[יעקב הלפרין]] מעסקני חב&quot;ד בירושלים<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק הלפרין]] - שליח הישוב וציון הרשב&quot;י במירון{{הערה|יצחק הורוויץ, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/05/6824870c20a04_1747224332.pdf הפצת המעיינות - היישר מן המקור]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 167 עמ' 12.}}.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל הלפרין - חבר ועד הישוב מירון.<br /> *בנו, הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> *חתנו, [[חיים אליעזר חיטריק|הרב אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, גרמניה.<br /> *חתנו, הרב יוסף וקסלשטיין - שליח הרבי ומנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ב[[חדרה]].<br /> *חתנו, הרב חיים שלום סגל - שליח הרבי ביישוב כורזים.<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן וקסלשטיין - מירון.<br /> *חתנו, הרב גדליה ליברמן - ר&quot;מ בישיבת [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון|תומכי תמימים לונדון]].<br /> *חתנו, הרב חיים טברדוביץ - שליח הרבי בקרית מוצקין.<br /> *בנו, ר' שמואל הלפרין - כפר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל וייס - לוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/feed?keyword=מרדכי+הלפרין '''תגית: הרב מרדכי הלפרין'''] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=823464 2026-02-08T17:58:59Z

<p>ג&#039; פרקים: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]<br /> הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (נולד ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ט]], 6 באוקטובר 1978) הוא [[שליח הרבי]] לנירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת 'עדת ישורון' בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] לרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולרחל. ונקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].<br /> <br /> לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו&quot;ת ב-770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו&quot;כ למד והוסמך לשחיטה ע&quot;י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין ממירון, מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס&quot;ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש רב קהילת 'עדת ישורון' המקומית אותה הקים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] קיבל סמיכה לדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב&quot;ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יצחק הורוויץ, '''תשובה בנוסח אשכנז: להשיב את הגזלה''', שבועון כי קרוב, ערב ר&quot;ה תשפ&quot;ו, גיליון 176, עמ' 10-11<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&amp;ArticleID=18173&amp;ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד - 'שו&quot;ת הלכה למעשה עפ&quot;י מנהגי חב&quot;ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/10m0pBWdphhC7Ahs_OwHsV7Bv0zyywYRr/view?usp=sharing שונה הלכה - הלכות תפילין ובר מצווה]''', מנחם-אב תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=823463 2026-02-08T17:51:44Z

<p>ג&#039; פרקים: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב משה פיינשטיין<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=פיינשטיין.jpg<br /> |תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]<br /> |תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ג באדר]] שני [[תשמ&quot;ו]]<br /> |מקום פעילות=[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=ר' פסח פרוסקין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ&quot;ה]] - [[י&quot;ג באדר]] שני [[תשמ&quot;ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]<br /> נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ&quot;ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר&quot;א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו &quot;אגרות משה&quot; חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של&quot;ה]].<br /> <br /> בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות - [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת &quot;עץ החיים&quot; שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר&quot;ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל &quot;חידושי רבי פסח מקוברין&quot;). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש&quot;ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ&quot;א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ&quot;ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת &quot;תפארת ירושלים&quot; בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.<br /> <br /> הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו &quot;אגרות משה&quot;. הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה&quot;לב שמחה&quot;) מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה&quot;[[חפץ חיים]]&quot; של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה&quot;פרי מגדים&quot; (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש&quot;ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ&quot;ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב&quot;ן]] וה&quot;אור החיים הקדוש&quot; והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.<br /> <br /> בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ&quot;ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו&quot;ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ&quot;ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.<br /> <br /> בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י&quot;ג באדר]] שני בשנת [[תשמ&quot;ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]<br /> [[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]<br /> סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו&quot;ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד{{הערה|הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל&quot;אגרות משה&quot;, חלק ח, עמ' 5.}}.<br /> <br /> בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי&quot;צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי&quot;צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם &quot;הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים&quot;{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}.<br /> <br /> הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בחג הגאולה [[י&quot;ט בכסלו]] שנת [[תרצ&quot;ד]]{{הערה|&quot;זכרון לבני ישראל&quot; - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ&quot;ז-ח'}}.<br /> <br /> כש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ראו גם מכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ (אגרות קודש - כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו &quot;דברות משה&quot; ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת &quot;[[עדינו]]&quot; שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ח, עמ' 20.}}.<br /> בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י&quot;ד במנחם אב]] שנת [[תשט&quot;ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}.<br /> בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי &quot;זהו היפך דעת הגר&quot;א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר&quot;א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ&quot;מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל&quot;שער ההקדמות&quot;). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה&quot;.}}.<br /> <br /> בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ&quot;ה באייר]] הודפס בירחון ה&quot;הפרדס&quot; מ[[חודש סיוון]] [[תשכ&quot;ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט&quot;א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו&quot;ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.<br /> <br /> במוצאי [[ראש חודש]] [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם הרב [[שמחה עלברג]] והרב [[צבי הירש גאנזבורג]]{{הערה|נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ&quot;י שבועון כפר חב&quot;ד גל' 416 ע' 16}}, במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש&quot;[[חתונה|חתן]] פטור מ[[קריאת שמע]]&quot;. גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב&quot;ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי&quot;{{הערה|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 149.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד&quot;ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל&quot;ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל&quot;ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב&quot;ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד&quot;ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל&quot;ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם &quot;אגודת הרבנים&quot; לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו&quot;ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של &quot;מיהו יהודי&quot;. הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו&quot;ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה&quot;ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב&quot;ד בארה&quot;ק. הגר&quot;מ שאל אותו: &quot;איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה&quot;? ור' יעקב נוטיק השיב: &quot;וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת&quot;?! הגר&quot;מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו &quot;כהלכה&quot;. מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י&quot;ד בשבט]] [[תשל&quot;ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי&quot;ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט&quot;א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת &quot;מיהו יהודי&quot; להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה &quot;כהלכה&quot;{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל&quot;ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה&quot;בית יוסף&quot;. כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש&quot;מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערה|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב&quot;אגרות משה&quot; אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב&quot;שולחן מנחם&quot;, או&quot;ח, חלק א, עמ' סו-סז.}}.<br /> <br /> הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערה|מופיע בספר &quot;מאוצר המלך&quot; חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים{{הערה|במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ&quot;ו, עמ' 127}}: &quot;אדמו&quot;ר רמ&quot;מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה&quot;.<br /> <br /> במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערה|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה&quot;ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערה|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: &quot;...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע&quot;י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן&quot;. (אג&quot;ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)<br /> <br /> במכתב לרב משה דוד [[ליברמן]] (ראו בערכו), כותב הרבי: &quot;מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה&quot;ג וכו' הר&quot;מ פיינשטיין שי'&quot;{{הערה|איגרת מז' תשרי תשי&quot;א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע&quot;א.}}.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ח]] לקראת חנוכת בית כנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] &quot;בית מנחם&quot; בכפר חב&quot;ד על שם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.<br /> <br /> באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ&quot;ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:<br /> <br /> &quot;....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט&quot;א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.<br /> <br /> כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: &quot;קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב&quot;. ב[[תשמ&quot;ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.<br /> <br /> הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל &quot;פרה אדומה&quot; ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: &quot;על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות&quot;. ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו &quot;פרקי תשובה וגאולה&quot;.}}.<br /> <br /> בז' אדר תשמ&quot;ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהלים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.<br /> <br /> ==קבוצות אצל הרב פיינשטיין==<br /> מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.<br /> <br /> כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל&quot;א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה.<br /> <br /> באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל&quot;ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) &quot;ספרו לו הכל, בלי עניוות&quot;{{הערה|&quot;דערציילט אים אלץ, אן עניוות&quot;}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש&quot;ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: &quot;איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!&quot;. הרב נוטיק ענה לו: &quot;הייתה לנו ברירה?...&quot;. לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק &quot;האומר&quot; ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע&quot;ו], עמוד 84}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.<br /> <br /> ==תמיכה במבצעי הרבי==<br /> [[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]<br /> [[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]<br /> [[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו &quot;דברות משה&quot; למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]<br /> הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערה|במכתב אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב&quot;ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי&quot;ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] הכריז הרבי שזהו &quot;שנת החינוך&quot; ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערה|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל&quot;ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט&quot;א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו&quot;ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ&quot;ל תחזק את בריאותו}}.<br /> [[קובץ:צילום קריאתו של הרב משה פיינשטיין תהלוכות Wpid-2015-05-04 14-57-17 wm.jpg|ממוזער|250px|צילום קריאתו של הרב משה פיינשטיין להשתתפות בתהלוכות בל&quot;ג בעומר]]<br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש&quot;מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל&quot;ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל&quot;תהלוכה&quot; חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב&quot;ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר &quot;הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערה|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש&quot;אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש&quot;. בכל שנה, לקראת ה&quot;[[ירחי כלה]]&quot; ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב&quot;ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב&quot;ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב&quot;ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב&quot;ם.. ישר כחו וחילו של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי&quot;ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br /> <br /> את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בהנהגת הרבי{{הערה|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש&quot;ב זצוק&quot;ל, בט&quot;ו [[אלול]] שנת תרנ&quot;ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו&quot;רי חב&quot;ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי&quot;ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי&quot;צ זצוק&quot;ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי&quot;ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ&quot;מ שליט&quot;א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערה|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר&quot;מ דישיבתם הרה&quot;ג ר' ברוך ווינער שליט&quot;א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע&quot;ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ&quot;ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת &quot;אור אלחנן&quot; בלוס אנג'לס{{הערה|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל&quot;ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב&quot;ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה&quot;ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט&quot;א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.<br /> <br /> באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערה|היה זה בפני משתתפי ה&quot;ירחי כלה&quot; של חב&quot;ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב&quot;ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב&quot;ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.<br /> <br /> ==ציטוטים על הרבי==<br /> [[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו &quot;דברות משה&quot; ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]<br /> [[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו &quot;דברות משה&quot; ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]<br /> את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל&quot;ז]]<br /> |תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט&quot;א שניאורסאהן ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[יהדות|דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי&quot;ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}<br /> <br /> לקראת [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תשמ&quot;ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=&quot;ויהי בישורון מלך&quot;, [[תשמ&quot;ב]]<br /> |תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו&quot;ר מנחם מענדל שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו&quot;ר שליט&quot;א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין ב[[תורת הנגלה]] ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי&quot;ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו&quot;ר שליט&quot;א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו&quot;ר שליט&quot;א.}}<br /> <br /> שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ&quot;ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר&quot;ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר&quot;ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא&quot;.}}<br /> <br /> ב[[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:<br /> <br /> על הספר &quot;דברות משה&quot; על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויץ שליט&quot;א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט&quot;ו מרחשון תשכ&quot;ט&quot;}}. על ה&quot;דברות משה&quot; של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ&quot;מ שליט&quot;א אדמו&quot;ר דליובאויץ, השי&quot;ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר&quot;ח אדר תשל&quot;ב&quot;}}. על ה&quot;דברות משה&quot; על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה&quot;י, בברכה להוד כ&quot;ק הגאון מוהרממ&quot;ש האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י&quot;ג תמוז תש&quot;מ&quot;.}}<br /> <br /> הרב פיינשטיין גם כתב הסכמה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] שכתב הרב [[שלום דובער וולפא]], על עיונים בהלכות מלכים לרמב&quot;ם.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר &quot;אגרות משה&quot;]]<br /> *'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי&quot;ט]]-[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש&quot;ס.<br /> *'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.<br /> *'''דרש משה'''.<br /> *בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br /> * טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31–48.<br /> *[https://anash.org/newspaper-describes-rav-moshes-historic-meeting-with-the-rebbe עיתון המתאר היחידות בתשל&quot;ד.]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;ספריו<br /> *[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס<br /> <br /> ;כתבות ופרסומים אודתיו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://www.alysefer.com/דרכו-הפסיקתית-של-רבי-משה-פיינשטיין-שיח/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב&quot;ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80394 תיעוד נדיר &gt; פוסק הדור הגר&quot;מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי] {{שטורעם}}<br /> * [https://col.org.il/news/30383 תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין]<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/358.-Acharon-Shel-Pesach-5782.pdf הילד שנדרש להיעלם]''', הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, גליון 'הסיפור שלי' מס' 358, ערב חג הפסח תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ&quot;ז סיון תשפ&quot;ג {{PDF}}<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ&quot;ד (אנגלית)<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]<br /> [[en:Moshe Feinstein]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=818498 2026-01-12T20:07:31Z

<p>ג&#039; פרקים: עדכון</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:ר' אלי וולף.png|שמאל|ממוזער|ר' אלי וולף בהתוועדות]]<br /> הרב '''אליהו וולף''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא משלוחי הרבי ל[[חולון]] כותב מפרסם טורים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ובאתרי אינטרנט.נודע כפובלציסט ידוע לעניני מחשבת ישראל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' שבט]] [[תשל&quot;א]] לרב [[מני מנחם מענדל וולף]], ולפייגא ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובשנת [[תש&quot;נ]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר שסיים את שנות לימודיו ב-[[770]] חזר כ[[התלמידים השלוחים|שליח]] ל[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] [[נישואין|נשא]] את נחמה דינה סגל, בתו של השליח ב[[עפולה]] הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].<br /> <br /> לאחר חתונתו למד בכולל אברכים ב[[ביתר עילית]], ולאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]], ברשת החינוך '[[אור אבנר]]' בחסותו של ר' [[לוי לבייב]].<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> חבר בהנהלת רשת החינוך '[[אור אבנר]]' בישראל ובמוסקבה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]], הרב שאול ווייזער מנ.י., מנהל אירגון ילדי שלוחי הרבי העולמי, המסונף להנהלת &quot;[[מרכז 302]]&quot; שתחת [[מרכז לענייני חינוך]] ,הנותן סיוע למשפחות [[שלוחים|שליחי הרבי]] בכל רחבי העולם המתמודדים עם צרכים רפואיים ייחודיים של ילדיהם, הקים ביחד עם הרב אליהו וזוגתו, סניף הארגון בארץ הקודש.<br /> <br /> משנת [[תש&quot;פ]] הוא מעלה מדי שבוע סרטון וידאו של רעיון לפרשת השבוע על פי ה[[קבלה]] בתורתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], לזכר אחיו הרב [[בנימין וולף]], ששימש כ[[שליח חב&quot;ד]] ורב בהנובר שב[[גרמניה]].<br /> <br /> משנת [[תשפ&quot;ד]] משמש כ[[שליח הרבי]] לעיר [[חולון]].<br /> <br /> בשנת [[ה'תשפ&quot;ה]] אף עבר להתגורר במקום.<br /> <br /> ==סופר חב&quot;די==<br /> כבר בבחרותו החל לפרסם מאמרים שונים בעיתונות החב&quot;דית תחת שמות העט 'א. ד. פייגלסון' ו'א. ב. חרמש', ואף עזר בעריכתם של הוצאות לאור שונות.<br /> <br /> לאחר חתונתו, החל לפרסם טורים מזדמנים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], ובמספר אתרים ברשת האינטרנט.<br /> <br /> ===פעילות ספרותית===<br /> [[קובץ:ספרו_קליאמקע_2017-01-08_20-09.jpg|שמאל|ממוזער|ספרו קליאמקע]]<br /> <br /> *'''אוצר רשימות''' - בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], תשס&quot;ח.<br /> *'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - תולדות חייו של ר' [[אברהם פריז]], קה&quot;ת תשס&quot;א.<br /> *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142189&amp; אצל אבא]''' - אסופת מאמרים מ[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חזק יוזמות חינוכיות|הוצאת חז&quot;ק]], תשס&quot;ז.<br /> *'''ר' מענדל''' - תולדות חייו ואמרותיו של ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת [[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]], תשנ&quot;ז.<br /> *'''מבט מיוחד''' - התייחסויות של הרבי לילדים מיוחדים (תשע&quot;ג).<br /> *'''מעט מן האור''' - רעיונות מעובדים משיחות הרבי לפרשיות השבוע, תשע&quot;ו.<br /> *'''מעט מן האור''' - רעיונות מעובדים משיחות הרבי על החגים והמועדים, אלול תשע&quot;ז.<br /> *'''קליאמקע''' - אסופת מאמרים, זכרונות, געגועים ועוד, כסלו תשע&quot;ז - בספר חולק ר' אלי מהרגשיו האישיים.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ח]] ערך מחדש את סדרת הספרים '''[[תולדות לוי יצחק]]''' על אביו של [[הרבי]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]]<br /> *'''טיפה מן הים''' - רעיונות קצרים ומעובדים מתוך עומק תורתו של אביו של [[הרבי]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], טבת תש&quot;פ.<br /> *'''ב[[סיון]] של שנת [[תשפ&quot;ב]]''' הוציא ספר נוסף בסדרת '''[[מעט מן האור]]''' רעיונות מעובדים משיחות הרבי על חומשים בראשית ושמות<br /> {{מיון רגיל:וולף אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=818497 2026-01-12T20:05:36Z

<p>ג&#039; פרקים: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:מני וולף1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מני וולף]]<br /> הרב '''מני{{הערה|בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל}} מנחם מענדל וולף''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]], 1945) הינו מנהל [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]], וסניף ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מני וולף בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מני וולף בצעירותו]]<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]] לאביו הרב [[אפרים וולף]] ואמו מרת [[פעסיא וולף]].<br /> <br /> עד שנת [[תשי&quot;ג]] למד במוסדות חב&quot;ד ב[[ירושלים]], בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר ב[[לוד]]{{הערה|בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.}}, והוא עבר ללמוד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], בשנת [[תשכ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> מכיוון שהקבוצה ב[[תשכ&quot;ה]] הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ&quot;ח מניסן [[תשכ&quot;ח]] ועד לניסן תשכ&quot;ט. דבר נדיר כשלעצמו.<br /> <br /> במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י&quot;ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי,<br /> <br /> בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ&quot;ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם}}.<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ל]] נכנס הרב וולף (כחתן) ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלך היחידות הרבי הזכיר את מנהגו של הרבי הריי&quot;צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך הרבי סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}.<br /> <br /> שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט&quot;ו כסלו]] תש&quot;ל{{הערה|[https://col.org.il/news/101429 פיסות היסטוריה: חתונת ר' מני וולף בתש&quot;ל ● היו ימים{{col}}]}}.<br /> <br /> <br /> לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש&quot;ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב&quot;ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> [[קובץ:מני וולף בחדר המזכירות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מני וולף בדיון בחדר המזכירות]]<br /> עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|חודוקוב]] ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב [[אברהם פריז]] בניהול [[סניף קה&quot;ת כפר חב&quot;ד|סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]], והחל לעסוק בהפצת ספרי קה&quot;ת, ובניהול עניני הסניף.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם את הקמת מכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב&quot;ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ה[[התוועדויות]]. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.<br /> <br /> במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב&quot;די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של [[הרבי]], בשנת [[תשע&quot;א]] מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49327 דיווח באתר שטורעם].}}.<br /> <br /> כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב [[שייע סגל]]), ונושא בתואר 'מנהל סניף [[המרכז לעניני חינוך]] בארץ הקודש'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו:'''<br /> *הרב [[אליהו וולף]] - סופר חב&quot;די ו[[שליח]] [[הרבי]] ברשת החינוך [[אור אבנר]].<br /> *הרב [[זושא וולף]] - אחראי מטעם חברת [[jem]] בישראל.<br /> *הרב [[לוי יצחק וולף]] - מנהל [[ישיבת חזון אליהו]], ושליח הרבי בתל אביב.<br /> *הרב [[בנימין וולף]] ע&quot;ה - [[שליח]] [[הרבי]] בהנובר, [[גרמניה]].<br /> *הרב [[אברהם וולף (מצפה עדי)]] שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל, עורך ספרים וממנגישי תורתו של הרבי.<br /> *הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וסופר חב&quot;די.<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *ר' עזריאל מוזיקנט - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *ר' מנחם הלפרין - מירון.<br /> *ר' דוד סלאווין - [[כפר חב&quot;ד]]. - ר&quot;מ בישיבת אור שמחה כפר חב&quot;ד ובעלים של 'אחד הוצאה לאור'<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי באשדוד.<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב רבינוביץ']] - שליח הרבי באשקלון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מרגלי החרש של הרבי''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1910 עמוד 22<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''יומני [[תשכ&quot;ה]] של הרב וולף:''' [http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף תשרי], [http://www.yomanim.com/index.php?title=מר-חשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף חשון], [http://www.yomanim.com/images/c/c2/כסלו_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf כסלו], [http://www.yomanim.com/images/2/24/טבת_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf טבת], [http://www.yomanim.com/images/a/a8/שבט_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf שבט], [http://www.yomanim.com/images/9/90/אדר-ראשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר ראשון], [http://www.yomanim.com/images/c/cb/אדר-שני_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר שני]. אתר יומנים מבית חיינו.<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49327 אוסף הצילומים הידוע של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש] - אתר שטורעם.<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf לשמך תן כבוד]''' סקירה על מעורבות הרבי בשידוכו של הרב וולף בתוך תשורה משמחת נכדו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שוסטרמן]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:צוות השידורים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&diff=818496 2026-01-12T19:58:34Z

<p>ג&#039; פרקים: שינוי מהותי</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב קירשנבויום עם הרב בליז'ינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב קירשנבאום (משמאל) עם הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''אברהם אליהו קירשנבאום''' (נולד ב[[כ&quot;ב אדר|כ&quot;ב אדר ראשון]] [[תשמ&quot;א]], 26 בפברואר 1981) הוא [[סופר]] חסידי ועורך תורני, מתלמידיו המובהקים של הרב [[יואל כהן]] ועורך ביאוריו. משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], דיין ומורה צדק בבית ההוראה [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פתח תקווה]] לר' [[עוזר קירשנבאום]] וליהודית.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו ב[[קבוצה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], נמנה על בחירי תלמידיו של ה[[משפיע]] הרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בת הרב [[אריה לייב דמיכובסקי]] התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בעריכה תורנית מטעם ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] בניהול גיסו הרב [[משה שילת]], במסגרתה החל להוציא לאור את [[ספר התניא]] עם ביאורים של הרב [[יואל כהן]], ובעריכת מאמרים תורניים עבור בטאון '[[מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי ה[[מעיינותיך (ארגון)|ארגו]]&lt;nowiki/&gt;ן, וכן משמש כעורך ראשי בתוכנית לב לדעת. וכן משמש כחבר מערכת הירחון העיוני 'בני היכלא'. ומפרסם בבמה זו ביאור בליקוטי שיחות וכן מאמרי דעה מעיקר בעניני התנגדות לגיוס ללא פשרות והסכמים.<br /> [[קובץ:רבני בית הוראה.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב קירשנבוים (משמאל) עם סגל רבני [[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> למד ב[[כולל אברכים|כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרן]] ב[[רחובות]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבני חב&quot;ד, משמש כמורה צדק ב[[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]] בהרכב דיינים (לצד הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]] והרב [[אברהם מאיר רבינוביץ']]) העוסקים בהנחלת ההלכות המעשיות לתושבי כפר חב&quot;ד באמצעות שיעורים בדיני ממונות, ו[[הוצאה לאור]] של קבצים ייעודים המסכמים את ההלכות בצורה תמציתית.<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] ראשי בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==כותרים ובטאונים שהשתתף בעריכתם==<br /> *'''מעיינותיך''' - בטאון ארגון תורת חב&quot;ד לבני הישיבות<br /> *'''הראשון''' - דמותו ומשנתו של אדמו&quot;ר הזקן, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ד<br /> *'''השביעי''' - דמותו ומשנתו של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ד<br /> *'''אוצר אגרות קודש''', תורת חב&quot;ד לבני הישיבות, תשס&quot;ז<br /> *'''סוגיות בחסידות - אחדות השם''', לב לדעת, תש&quot;ע<br /> *'''דרך מצוותיך המבואר''', ארבעה כרכים, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט<br /> *'''בדרכי החסידים''' - רעיונות וסיפורים חסידיים מאת ר' יואל כהן. שני כרכים.<br /> *'''[[אגרת התשובה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''<br /> *'''[[שער היחוד והאמונה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.6349564956_2126455.pdf נזקי שכנים]''', ועד כפר חב&quot;ד, תשע&quot;ו<br /> *'''דיני שכירות בתים''', ועד כפר חב&quot;ד, תשע&quot;ו<br /> *'''לב לדעת''', פרקי עיון בתורת החסידות, סדרת חוברות (6 כותרים)<br /> *'''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' עם ביאור, ספריית מעיינותיך, תשע&quot;ח<br /> *'''מאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור, ספריית מעיינותיך, [[תשע&quot;ח]]<br /> *'''להבין ולהשכיל''' - שיעורים של הרב [[יואל כהן]] עם ביאור נרחב על שמונה מאמרים מוגהים של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{מיון רגיל:קירשנבאום, אליהו אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דמיכובסקי]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הרב יואל כהן]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=818495 2026-01-12T19:56:20Z

<p>ג&#039; פרקים: ניסוח, הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]<br /> [[קובץ:אפרים דמיחוסקי בנאום בע''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי נושא דברים בכינוס הארצי של צעירי אגודת חסידי חב&quot;ד שנערך בשנת [[תשע&quot;ב]]]]<br /> {{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}<br /> הרב '''אפרים פישל דמיחובסקי''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]) הינו [[משגיח]] ראשי ל[[דא&quot;ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ומשפיע בביהכנ&quot;ס [[מענדל'ס שול]]. כיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב סיון]] [[תשל&quot;א]] ב[[סמרקנד]] שבברית המועצות להוריו [[אריה לייב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב&quot;ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.<br /> <br /> בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם בעיר רחובות. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תנש&quot;א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תש&quot;נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר]]ים' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת.<br /> באותה תקופה, נבחר להיות יו&quot;ר מערכת &quot;[[פאקס א שיחה]]&quot;, ששלחה מדי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של [[שיחות קודש תנש&quot;א|שיחות קודש]] על שנת תשנ&quot;ב. בהמשך יצאו שני כרכים של שיחות קיץ [[תנש&quot;א]].<br /> גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|התחתן]] עם שיילי בת ר' [[יצחק צבי פיין]]. במהלך השנים כיהן כ[[ר&quot;מ]] בנגלה לשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]; תקופה מסוימת שימש כר&quot;מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> במהלך השנים הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כמשגיח ומשפיע דא&quot;ח ובהמשך גם כ[[נו&quot;נ]] בסדרי לימוד הנגלה.<br /> <br /> כיום הינו משגיח דא&quot;ח בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כיום הרב דמיחובסקי עוסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] בקרב ציבור בני התורה, והוא שימש יחד עם הרב מאיר ליאני כמנהל מערך הלימודים של תוכנית [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות#תוכנית לב לדעת|לב לדעת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסי דמיחובסקי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך, שליח הרב ל[[אילת|אילת.]] בן הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]].<br /> *בנו, הת' שלום<br /> *בנו, הת' שניאור זלמן משיב בישיבה שע&quot;י האוהל ובעל קורא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://sinun770.org/playlist/UU8m7ywh_f-KLN9ErLL0QkXg/ סדרת שיעורי סיכום בספר התניא בתוך ארכיון ארגון לב לדעת], באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> *[https://col.org.il/news/103959 נאומו של הרב דמיחובסקי: &quot;הרבי מסר את העניין אלינו&quot; • וידאו{{וידאו}}{{col}}] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשע&quot;ז]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דמיכובסקי]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=818493 2026-01-12T19:47:49Z

<p>ג&#039; פרקים: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br /> הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגו&quot;ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב&quot;ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל&quot;ג]] - [[תשל&quot;ד]] ונשאר ב-[[770]] עד [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> במוצאי [[שמחת תורה]] [[תש&quot;מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק &quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot; לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים שביניהם הרב זלמנוב והרב [[יעקב לוין]] לנגן את הפסוק וביום שמחתכם על ניגון הצ’ום צ’ום (כך היה נקרא כי כך הר”ש לויטין היה מתחיל אותו) ([[ניגון קכ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]]), מאז ועד היום הניגון התפשט ומושר רבות בין החסידים, לעיתים מנגנים את הניגון בברכת [[שים שלום]] בתפילת [[שמונה עשרה]] בחזרת הש&quot;ץ בשבתות ובמועדים{{הערה|ע&quot;פ זכרונתיו של ר' [[ישראל נח וואגעל]] - התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] מתאריך ערב ר&quot;ה [[תשפ&quot;ד]].}}.<br /> <br /> ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ&quot;א]] התחתן עם חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br /> <br /> לאחר החתונה נתמנה ל[[ר&quot;מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש&quot;א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].ב <br /> <br /> שנת [[תשמ&quot;ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]]. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] מונה על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לחבר בועד לבנית [[ארמון למלך המשיח|הארמון]] ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי מלך המשיח]]{{הערה|קונטרס ארמון על משפטו ישב, תשע&quot;ח.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב&quot;ד ועבר לתפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].[[קובץ:דוד אבא מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זלמנוב מתוועד יחד עם הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] (אלול תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע&quot;ש ר' זושא ריבקין ע&quot;ה בכפר חב&quot;ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב&quot;ד|בניין 770 בכפר חב&quot;ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש&quot;פ. אשר שם לאחר תפילה באריכות מתוועד עם אנ&quot;ש והתמימים מהישיבה המרכזית עד צאת השבת .<br /> <br /> הרב זלמנוב הוא יו&quot;ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] הקים את המכון להנחלת אומנות תקיעת השופר והלכותיה, מדי [[חודש אלול]] הוא עורך קורסי למידה בתקיעה ב[[שופר]] לילדי [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|חיידר אוהלי תורה]] בכפר חב&quot;ד, הפעילות נערכת לעילוי נשמת אביו הרב זאב וולף זלמנוב ובחסותו של הנגיד הרב ישראל זלמנוב{{הערה|[https://chabad.info/news/1137844/ הכשרת בעלי תקיעה באהלי תורה בכפר חב&quot;ד] {{וידפו}} [https://chabad.info/news/714511/ מבצע שופר בכפר חב&quot;ד: חמישים בעלי תקיעה נוספים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב-770 בכפר חב&quot;ד אותו מוסר הרב זלמנוב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]].<br /> *חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'.<br /> *בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[ערד]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל נח גנזבורג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_17.html התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=818488 2026-01-12T19:25:04Z

<p>ג&#039; פרקים: הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל גלבשטיין''' ([[ח' בכסלו]] [[תשכ&quot;ח]], 1965 - [[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תשפ&quot;ה]], 2025) היה [[בעל תפילה]] חב&quot;די ומראשי ה[[חברא קדישא]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[יוסף חיים גלבשטיין]] ולרחל שיינדיל בירושלים.<br /> <br /> למד בבחרותו בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשמ&quot;ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, נשא את שרה ציפורה בת ר' [[אברהם גרודקה]] וקבע את מגוריו בכפר חב&quot;ד. לאחר פטירת אביו עבר להתגורר בירושלים בסמיכות לאימו ושימש יחד עם אחיו ר' [[יצחק יעקב גלבשטיין]] בתפקיד ניהולי בחברא קדישא בירושלים.<br /> <br /> שימש כבעל תפילה בימים נוראים במשך שנים בבית הכנסת 'צמח צדק' חב&quot;ד בעיר העתיקה בירושלים.<br /> <br /> כיהן כחבר הנהלה במוסדות [[תורת אמת (פירושונים)|תורת אמת]]{{הערה|מודעת אבל של מוסדות תורת אמת ובית הכנסת צמח צדק ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2122 עמ' 1.}}.<br /> <br /> היה ידוע כמקושר לפוליטיקה החרדית ובעל כוח השפעה גדול על מפלגותיהם. וכן מקורב לחצרות אדמו&quot;רים רבות <br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד חזר להתגורר בכפר חב&quot;ד והיה משמש מדי פעם כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.<br /> <br /> בליל שבת ואתחנן תשפ&quot;ה התעורר לפנות בוקר וחש ברע, כעבר זמן חטף דום לב ונפטר, פטירתו הותירה את חסידי חב&quot;ד בכלל ותושבי הכפר בפרט ואת כל מכריו וידידיו הרבים בהלם.&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/171078 '''טרגדיה נוראה בליל שבת: הרב שמואל גלבשטיין מכפר חב&quot;ד'''] {{COL}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> מסע הלוויה יצא במוצאי שבת מביתו שב[[כפר חב&quot;ד]] לעבר בית הכנסת ישראל אריה לייב ובית מנחם - ומשם לבית הלוויות שמגר.<br /> <br /> הוא נטמן בחלקת הפרושים ליד אביו ב[[הר המנוחות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב יחיאל הניג - מרבני ישיבת תורת אמת&lt;ref&gt;בנו של הרב [[צבי הירש הניג]] מירושלים.&lt;/ref&gt;<br /> *חתנו, הרב אורי בלוי&lt;ref&gt;בנו של הרב [[פרץ אוריאל בלוי]].&lt;/ref&gt;<br /> *בנו, הרב מרדכי גלבשטיין, שליח במרכז העיר [[נתניה]]&lt;ref&gt;חתנו של הרב [[יעקב רייצעס]]&lt;/ref&gt;<br /> *בנו, הרב מאיר גלבשטיין - [[נוף הגליל]]<br /> *בנו, הרב אריה גלבשטיין&lt;ref&gt;חתנו של המוהל הרב [[צבי הירש יוניק]].&lt;/ref&gt;<br /> *בנו, הרב חיים גלבשטיין - [[רחובות]]&lt;ref&gt;חתנו של הרב [[זאב מינצברג]]&lt;/ref&gt;<br /> *בנו הת' לוי <br /> *בנו , הת' יעקב<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://col.org.il/news/171085 '''וישכב שמואל עם אבותיו - בנימין ליפקין נפרד מחבר\שכן''']. {{Col}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/171088 '''אוהב את הבריות'''] {{COL}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> {{מיון רגיל:גלבשטיין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=815491 2025-12-22T17:12:46Z

<p>ג&#039; פרקים: הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אשר יעקב פדרמן''' הוא שליח הרבי באיי הבתולה שבאיים הקאריביים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> גדל בשנת [[תש&quot;מ]] ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> <br /> כנער, למד בישיבת ליובאוויטש באוק פארק, מישיגן, ובגיל 18 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבניו ג'רזי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונמנה על היוזמים והמייסדים של כינוס ילדי השלוחים השנתי.<br /> <br /> לאחר סיום לימודיו בכפר חב&quot;ד, וחזרתו כשלויח ומשפיע בישיבה ,חזר לארצות הברית כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת אוק פארק במישיגן, כשלצד לימודי [[סמיכה לרבנות]] לימד גמרא וחסידות ושימש כ[[משפיע]] לתלמידים.<br /> <br /> בחופשות הקיץ כבחור, שימש כמנהל לימודים ומדריך ראשי במחנה קיץ בצפת, ישראל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם [[העניא פדרמן]], בת השלוחים במילווקי, ויסקונסין הרב [[ישראל שמוטקין]] ורעייתו.<br /> <br /> לאחר החתונה, קבעו בני הזוג את מגוריהם בניו יורק, שם לימד בחיידר שעל יד אוהל ברובע קווינס שבמונטיפיורי, בעוד רעייתו משמשת כגננת לגיל הרך בגריניץ', קונטיקט.<br /> <br /> ניהל עם רעייתו במשותף את כנס הנוער הבינלאומי לילדים השלוחים, בו משתתפים כ-600 משתתפים, ומחנה חורף באריזונה לילדים יהודים מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] ייסדו את בית חב&quot;ד באיי הבתולה שבאיים הקאריביים, שם גידלו את 13 ילדיהם.<br /> <br /> במהלך שייט משפחתי בה' כסלו ה'תשפ&quot;ג נשמטה מידי רעייתו ביתם הפעוטה שטערנה שרה, וכאשר אימה ראתה שהיא טובעת קפצה אחריה במטרה להציל אותה, אך ללא הצלחה, כאשר הבת נמצאה ללא רוח חיים ורעייתו אושפזה במצב אנוש וכעבור חודשיים בי&quot;ז שבט ה'תשפ&quot;ג נפטרה.<br /> <br /> לאחר תקופת התאוששות, חזר עם ילדיו לפעול במקום השליחות{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5955054/jewish/My-First-Visit-Home-After-the-Passing-of-My-Wife-and-Infant.htm ביקורי הראשון בבית לאחר פטירת אשתי והתינוק] {{בית חבד}} (אנגלית)}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * חתנו הגה&quot;ח ר' הלל גואטה משפיע ראשי בש&quot;א תות&quot;ל המרכזית כפ&quot;ח ומח&quot;ס בני היכלא<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מענדי קורטס]], '''שליחות באי האמונה''', שיחה עם הרב אשר פדרמן ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2001<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5821996/jewish/Our-Life-Work-in-the-Virgin-Islands.htm מפעל חיינו באיי הבתולה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/3848200/jewish/The-Jewish-Spirit-Amidst-the-Devastation-in-the-Virgin-Islands.htm נאומו בכינוס השלוחים העולמי תשע&quot;ז]''' {{בית חבד}} {{וידאו}} (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פדרמן, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אוק פארק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98&diff=814608 2025-12-17T21:57:34Z

<p>ג&#039; פרקים: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי אומר שיחה ב'חנוכה לייו' בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.]]<br /> <br /> [[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הזאל הגדול]] ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> '''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב&quot;די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה [[לוויין]] בשפה ה[[אנגלית]] satellite.<br /> <br /> המונח נכנס לחב&quot;ד החל מהשידור הראשון שהתקיים ב[[חנוכה]] [[תש&quot;נ]]; מאז ועד [[תשנ&quot;ו]] שודרה הדלקת נר חנוכה ב-[[770]] בהשתתפות [[הרבי]]. שידורים נוספים דרך הלוויין התקיימו ב[[י' שבט]] תשנ&quot;ג (מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט [[תשנ&quot;ו]] (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את [[חב&quot;ד]] לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת להפצת היהדות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ==='חנוכה לייב'===<br /> [[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייב' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש&quot;א]]]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]] לערוך מפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים הם - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש&quot;א]]), [[צרפת]] - פריז ,אוסטרליה - במלבורן ו[[סין]] - בהונג-קונג.<br /> <br /> במקומות רבים התאספו [[אנ&quot;ש]] וה[[חסיד]]ים לצפות בשידור.<br /> <br /> בשידור המיוחד נוטל [[הרבי]] חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא [[שיחה]] מיוחדת ששודרה לכל העולם. את [[12 הפסוקים]] אומרים ילדים מהמדינות השונות.<br /> <br /> מנחה השידור בעבר היה ה[[שליח]] למרילנד הרב [[שמואל קפלן]] ביחד עם מנחה בשם יעקב (גר'י) לוין. בעבר, ההדלקה ב[[ירושלים]] על יד ה[[כותל המערבי]] נעשתה בידי הרב [[מרדכי אליהו]], כאשר הוא מקדים בדברי הערכה לרבי.<br /> <br /> ב[[שיחה]] שנשא הרבי במהלך [[דבר מלכות חנוכה|המעמד בשנת תשנ&quot;ב]] הסביר, שבשידור כזה מודגש החיבור בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בין רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם, וכך העולם כולו נעשה מואר ב[[יהדות]] ו[[קדושה]], דבר המהווה הכנה ל[[גאולה]]{{הערה|1=ע&quot;פ [[דבר מלכות חנוכה]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:5753-05-25 (18).jpg|שמאל|ממוזער|מעמד ה'חנוכה לייב' [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] נערך המעמד כמידי שנה והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו, ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] השידור היה מהדלקת החנוכיה ב[[770]] והרבי צפה בשידור מ[[גן עדן העליון|חדרו]].<br /> <br /> ===מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ&quot;ג===<br /> [[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> [[קובץ:י' שבט תשנ&quot;ג.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קריאת רבני חב&quot;ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br /> <br /> לפני השידור הוציאו רבני [[חב&quot;ד]] מכתב בו הם קוראים שלא לשדר את המעמד לכלי התקשורת אלא רק לחסידי חב&quot;ד, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור בקנה מידה עולמי, חזרו בהם הרבנים והודיעו שהשידור לכל כלי התקשורת בעולם יתקיים כמתוכנן מאחר ו&quot;אין אחר דברי המלך כלום&quot;.<br /> <br /> האירוע המיוחד כוסה בסיקור תיקשורתי רחב היקף, כלי תקשורת רבים דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, ואף העבירו את השידור בשידור חי.<br /> <br /> בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ&quot;ש]], לבושים [[בגד]]י [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל-[[770]].<br /> <br /> בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד ו[[המרפסת]], הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה הייתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: &quot;חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו&quot;ד שבט תשנ&quot;ג&quot;, ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.<br /> <br /> מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ&quot;ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי&quot;א ניסן. הציור אכן נסתיים לי&quot;א ניסן, אך בעקבות המאורע שאירע רח&quot;ל בכ&quot;ז אד&quot;ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.<br /> <br /> בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם ה[[מזכירות]] הועלה התאריך 'יו&quot;ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.<br /> <br /> לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש &quot;[[המטה העולמי להבאת המשיח]]&quot;) לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.<br /> <br /> עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו&quot;ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], הרב שמואל בוטמן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם, ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.<br /> <br /> על אף ה&quot;מניעות והעיכובים&quot; הרבים, בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל את פרק צ&quot;א בתהלים - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. השליח-ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.<br /> <br /> לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.<br /> <br /> לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד&quot;ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.<br /> <br /> לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) הכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.<br /> <br /> לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.<br /> <br /> בשעה שש לערך יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.<br /> <br /> לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ&quot;ש]] בציור לעיני הרבי, כשבאותו זמן בירך הרב שניאור גוראריה את הרבי לרגל יו&quot;ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהכרזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.<br /> <br /> הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.<br /> <br /> לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]].<br /> <br /> לסיום רקד הקהל בניגון &quot;יחי&quot;, ריקוד שנמשך זמן רב.<br /> <br /> ===י' שבט תשנ&quot;ו===<br /> ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של יום המשיח הבינלאומי.<br /> <br /> הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.<br /> <br /> מרכז הסאטלייט היה ב-[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של י' שבט - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].<br /> <br /> מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' [[עמי פייקובסקי]], מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.<br /> <br /> השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> ===י' שבט תשע&quot;ה===<br /> ב[[י' שבט]] [[תשע&quot;ה]] אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם. הכינוס כונה &quot;הסאטעלייט&quot; בשל מתכונתו המיוחדת בה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם (בשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך ה[[אינטרנט]] ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי). הכינוס נערך על ידי ארגון [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ&quot;ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.<br /> <br /> חבר הבד&quot;צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו&quot;ר שליט&quot;א חבר הבד&quot;צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].<br /> <br /> לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.<br /> <br /> כנציג ישיבות תות&quot;ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבה גדולה [[חח&quot;ל צפת]] הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב [[שמאי ענדע]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] שב[[ברזיל]] ורב קהילת חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את &quot;קבלת המלכות&quot;.<br /> <br /> במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.<br /> <br /> מרכז הכינוס היה ב-[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.<br /> <br /> וכן בשנים האחרונות מופק אירוע (בחסות &quot;מור-יוסף הפקות&quot;) של חנוכה לייוו לילדי כפר חב&quot;ד שבמרכזו שידור מ770<br /> <br /> == שידורים כיום ==<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[770 לייב]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ארגון זמן הגאולה]]}}<br /> <br /> כיום החליף שידור באמצעות רשת האינטרנט את השימוש בשידור לוויני בהקשר החב&quot;די. גבאי בית הכנסת 770 הקימו את מערכת &quot;770 לייב&quot;, המשדרת את בית משיח 770 באמצעות המצלמות המותקנות ברחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.<br /> <br /> תפילות, התוועדויות וחלוקות מהרבי מלך המשיח מוסרטים על ידי ארגון L.E.M.M.770. משנת [[תשע&quot;ט]] הם גם משודרים על ידי ערוץ [[זמן הגאולה]] וערוצים נוספים{{הערה|באתר &quot;יוטיוב&quot;}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הקהל]]<br /> * [[770 לייב]]<br /> * [[ארגון זמן הגאולה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[https://chabad.info/magazine/120723/ חמש יבשות מתאחדות בקבלת המלכות]''' {{אינפו}}<br /> *'''מנצלים את הלווין לכבודו של הקב&quot;ה''', במדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1887 עמוד 38<br /> *'''קבלו מלכותו''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1247 עמוד 43<br /> *'''בחזרה לשידור הראשון''', ראיון עם ר' [[שמואל ריבקין]], {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1845 עמוד 47<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1X3ERe1pFetkkEG3MYqa8aRsxRTiFyNaz/view אחרי הסאטלייט],''' הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] {{שבועון בית משיח}} גליון 74 עמוד 12<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[תש&quot;ל]] {{וידאו}}{{COL}}<br /> * [[שניאור ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/סקירה-היסטורית-חמישים-שנה-לשידור-החי-ה/ סקירה היסטורית: חמישים שנה לשידור החי הראשון]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], [[י' בשבט|י' שבט]] [[תש&quot;פ]] {{אינפו}}<br /> * '''בחזרה לשידור הראשון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1845, י&quot;ט שבט ה'תש&quot;פ<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43309 לצפייה בשידור &quot;חנוכה לייו&quot; משנת תשנ&quot;ב] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ&quot;ג] {{אינפו}}<br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view?usp=sharing תיעוד וידאו מסכם של המעמד] תכנית של [[ואביטה נפלאות]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ&quot;ג] {{אינפו}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/העובדות_שמאחרי_הסאטלייט.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת &quot;[[ועד חיילי בית דוד]]&quot; {{PDF}}<br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwU01IZzZ5NnprUm8/view?resourcekey=0-Mf7kWUnYA8ZFIEjlyhkclQ לצפיה במעמד] מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{וידיאו}}<br /> *[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמש יבשות] - קובץ המתעד את המעמד ל[[קבלת פני משיח]] ששודר באמצעות לוויין, בתאריך [[י' בשבט|יו&quot;ד שבט]] [[תשנ&quot;ו]] {{הגאולה}} {{PDF}}<br /> * [http://www.hageula.com/search.php?res=5&amp;typ=0&amp;cat=&amp;find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&amp;searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו&quot;ד שבט תשנ&quot;ו {{הגאולה}} {{וידאו}}<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1X3ERe1pFetkkEG3MYqa8aRsxRTiFyNaz/view סיקור הסאטלייט],''' {{שבועון בית משיח}} גליון 74 עמוד 22<br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשע&quot;ה]]<br /> * [https://chabad.info/moshiach/31669/ הוידאו שהוקרן בסאטעלייט: פעולות חסידים להבאת הגאולה] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/special/30725/ חמשת אלפים תמימים הששתפו בסאטעלייט בדרישה לגאולה] {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/32760/ הזעקה הנרגשת של הרב שוויי: דאלאי גלות! עד מתי?!]''' {{וידפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/32378/ פסק דין ברור: על הקב&quot;ה להביא את הגאולה תיכף ומיד]''' {{וידפו}}<br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תש&quot;פ]]<br /> * [https://chabad.info/news/577025/ י' שבט הגדול: מעמד &quot;סאטעלייט&quot; עולמי לרגל 70 שנה לנשיאות] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/seven-seventy/577759/ דורשים את ההתגלות: אלפי משתתפים בסאטעלייט לרגל י' שבט] {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''[https://chabad.info/news/648046/ בעיצומו של יום: אנ&quot;ש והתמימים 'מתחברים לסאטעלייט']''', {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73347 הרבי במעמד &quot;חנוכה לייו&quot; [[תשנ&quot;ב]]] {{תמונה}}<br /> <br /> ;סאטלייט [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> * [https://chabad.info/news/753996/ מחר: תלמידי התמימים יתאחדו ב'סאטעלייט' עולמי] {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/seven-seventy/754369/ תלמידי התמימים מרחבי תבל התכנסו להתוועדות בשידור חי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=809151 2025-11-08T20:00:23Z

<p>ג&#039; פרקים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג]]<br /> '''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.<br /> ==השלג בהלכה ובתורת חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:הרבי בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נכנס ל-[[770]] ביום חורפי [[שלג|מושלג]]]]<br /> השלג מוזכר בתהלים כמקור ל[[התבוננות]] בגדלות השם יתברך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}.<br /> <br /> === הלכה ===<br /> ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם &quot;מקווה&quot; כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.<br /> <br /> אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של &quot;מקווה שהמשיכוה בכולה&quot;, כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת [[מים]] שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם [[מים]] כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]].<br /> <br /> === חסידות ===<br /> בתניא (אגרת התשובה פ&quot;א) מובא גהינום של שלג כסוג של גהינום חמור בעוון ביטול תורה. אך במאמרי חסידות אחרים ובראשם &quot;ד&quot;ה שובה ישראל רנ&quot;ט&quot; מובא השלג כסמל לרחמים ומידת החסד<br /> <br /> ==פסק אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא&quot;ש בהל' מקואות סימן י&quot;ח. וכ&quot;כ רי&quot;ו נכ&quot;ו חלק ה' וכ&quot;ד ה[[ראב&quot;ד]] בבעלי הנפש דף כ&quot;ג סע&quot;א וכן משמע מדברי [[רש&quot;י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ&quot;ד ע&quot;ב ד&quot;ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב&quot;ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו [[מים]] כשרים לחלוטין.<br /> <br /> אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד בשם שו&quot;ת תולדות יצחק סימן כ&quot;ד (שם).}}.<br /> ===הוראת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> [[קובץ:770 בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770 ביום מושלג]]<br /> כחיזוק לדבריו, מביא אדמו&quot;ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו&quot;ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה.<br /> <br /> אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב&quot;ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו&quot;ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&amp;search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}.<br /> <br /> == תיעודים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר ==<br /> ישנו תיעוד מפורסם של רבינו פוסע בסופת שלג קשה שפקדה את העיר ניו יורק בשעה שתלמידי התמימים פלסו שביל מהכביש הראשי של שדרת איסטרען פארקווי בשבילו רבינו בסרטון ניתן לראות את רבינו מדלג מעל ערמות שלג גבוהות בתוך השביל שמגיע עד גובה הברכיים<br /> <br /> וכן ישנו תיעוד ידוע משנת תש&quot;ל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/334898/ כשלג ילבינו: הרבי צועד בימי החורף] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]<br /> [[en:Snow]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=809148 2025-11-08T19:45:58Z

<p>ג&#039; פרקים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] ל[[אילת]] בין השנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשנ&quot;ו]], כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], עוסק בפיקוח כשרות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק גליצנשטיין]] ולביילא{{הערה|נפטרה בכ' אייר תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> לאחר שנות לימודו בישיבת [[תורת אמת]] נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> ==בשליחות באילת==<br /> ===יציאה לשליחות===<br /> בעודו בחור ב-770, קיבל הוראה מהרבי לנסוע לשליחות ל[[אילת]]. למרות היותו 'תמים' בכל מהותו וללא זיקה כלשהיא לעולם של אילת. אך בזכות היותו חסיד, תיכף התמנה לשליח לעיר אילת. רק לאחר הוראת הרבי אודות הנסיעה לשליחות, הורה לו הרבי להתחיל לשמוע הצעות שידוכים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ&quot;ג]}}. <br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב חיים מרדכי אייזיק [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב [[ישראל לייבוב]] יו&quot;ר [[צעירי חב&quot;ד]], ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו'&quot;. את התמיכה קיבל בפועל מהרב ליבוב יו&quot;ר צא&quot;ח{{הערה|בשליחות המלך}}.<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> ===משפחה בשליחות===<br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת ר' [[שואל משה קליין]] מחשובי החסיגים ב[[טשקנט]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]{{הערה|בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות. בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]] - [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ&quot;ג]}} ואשתו הצטרפה לשליחות באילת, ושם גידלו את ילדיהם, כאשר הם נשלחים ללמוד במוסדות חינוך במרכז הארץ. <br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> בנה את בית חב&quot;ד המרכזי באילת.<br /> <br /> ===שלוחים נוספים===<br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ובהם הרב [[יוסף הכט]] הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]]. <br /> <br /> נטל חלק בפעולות למינוי שליח הרבי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר. שותפים לפעולות מינוי הרב - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|בשליחות המלך}}.<br /> <br /> בעקבות מינוי הרב הכט לרב עיר, דובר על הוספת משפחות אנ&quot;ש לעיר, והקמת סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] אך הרב גליצנשטיין חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי וכתב על כך לרבי ולפי התשובות החלו התייעצויות עם עסקני חב&quot;ד והוחלט לא לפתוח ישיבה{{הערה|בשליחות המלך}}.<br /> <br /> עם סיום תפקידו כשליח באילת עבר לגור ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תיעוד הוראות הרבי===<br /> את ההוראות שקיבל מהרבי בימי בחרותו ובשליחות באילת, קיבץ לחיבור מיוחד בשם '[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך]'. יצא כתשורה וגם במהדורת ספר. וכמו כן התראיין לחברת ג'ם בחודש סיון תש&quot;פ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, [[תל אביב]].<br /> *בנו, ר' [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')|מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח ב[[הונגריה]].<br /> *בנו, ר' [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] - שליח הרבי לקהילה הישראלית, [[לונדון]], [[אנגליה]]. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - [[אנטוורפן]], [[בלגיה]].<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, [[מזכרת בתיה]].<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', [[אלסקה]]. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, [[נתניה]].<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - [[חריש (עיר)|חריש]].<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען [[צרפת]].<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, בברקן.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי ב[[פריז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/12/288.-Mikeitz-5781.pdf (עברית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

ג' פרקים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=809139 2025-11-08T19:08:25Z

<p>ג&#039; פרקים: מצב משפחת</p> <hr /> <div>[[קובץ:וולברג.png|250px|ממוזער|הרב וולברג]]<br /> הרב '''יעקב משה וולברג''' הוא [[ר&quot;מ]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בעבר שימש כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] ו[[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים בברינואה]], ועמד בראשות [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]] ב[[אנגליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל בניו יורק בתשט&quot;ו למשפחה שאינה חב&quot;דית בשכונת [[פלטבוש]], אך הגיע מדי פעם ל-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] בסביבות שנות הכפ&quot;ים{{הערה|ע&quot;פ עדותו, החל להגיע ל-770 בקביעות בשנת [[תשכ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;א נכנס לראשונה ליחידות לרבי ובשנת תשל&quot;ב עבר ל[[מוריסטון|ישיבה במוריסטון]].{{הערה|בה שאל את הרבי אם להניח תפלין בחול המועד (כמנהג בריסק).}}<br /> <br /> לאחמ&quot;כ המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] עד לנישואיו בשנת [[תשל&quot;ח]] לרעייתו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[שלום דובער ליין]]. במשך תקופה זו היה חבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] וסייע בעריכה והוצאה לאור של תורת הרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשד&quot;מ]] התמנה כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ושימש כר&quot;מ בישיבה במשך קרוב לעשרים שנה.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] התאלמן מרעייתו ובשנת [[תשס&quot;ג]] התחתן בנישואים שניים עם מרת צופיה רבקה, בת ר' ישועה טולדנו ועבר להתגורר ב[[מנצ'סטר]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ד]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]], ולאחר מכן מונה לחבר הנהלת הישיבה.<br /> <br /> לאחר סגירת ישיבת מנצ'סטר לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] – עבר לשמש כר&quot;מ בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כיום משמש כר&quot;מ בשיעור ג' ומראשי הישיבה.<br /> <br /> מוסר מדי שבוע שיעור בלקוטי שיחות בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * גיסו, ר' יוסף יצחק ליין.<br /> * גיסו, ר' אלתר [[אליעזר ליין]].<br /> * בתו, מרת דבורה הענא אשת הרב מנחם מענדל דזייקאבס - [[שליח]] הרבי בוועסט לייק אהייוא ועורך ראשי של גליון 'א חסידישער דערהער', וחבר [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי.<br /> * בנו, ר' שלום דובער וולברג - שליח הרבי בגלענקו אילינוי.<br /> * בנו הת' מנחם מענדל - תות&quot;ל המרכזית 770.<br /> * בנו, הת' יוסף יצחק - משיב במתיבתא דאטראיט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''העולם מגיע למצב שהוא עצמו דורש ומבקש משיח''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2065 עמוד 44<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולברג, יעקב משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מנצ'סטר]]</div>

ג' פרקים