https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%92%D7%93 2026-04-15T06:36:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=304441 2017-12-18T11:20:22Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי ליפסקר]]<br /> הרב '''נפתלי ליפסקר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובמסגרתו אחראי על הקשר הרציף עם [[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי הארץ, על מינוי שלוחים חדשים, ועל ארגון פעילויות הוואי עונתיות לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פתח תקווה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. למד במוסדות החינוך החב&quot;דיים הסמוכים לעיר הולדתו, ובשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר חזרתו משהותו אצל הרבי, התבקש בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש על ידי הרב [[אפרים וולף]] לקבוע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גברת [[דליה רויטמן]] -בת אחיו של [[הרבי]] - בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו פרומה, וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]] שם החל לפעול בשליחות הרבי ולשמש בגבאות בבית כנסת חב&quot;ד הוותיק &quot;צמח צדק&quot; בעיר. בעקבות הצורך לעיתון חב&quot;די לילדים, נמנה בשנת [[תשמ&quot;ט]] על מייסדי השבועון [[במחנה צבאות השם]], שיצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] שתחת [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרף כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות עזיבתו של הרב [[ישראל ברוד]] את הארגון התמנה תחתיו כמנהל אגף הסניפים.<br /> <br /> מאז נכנס לתפקידו, הביא לתנופה של ממש בכל התחומים שתחת אחריותו, הן במינוי עשרות שלוחים חדשים ברחבי הארץ, פתיחת מיזם 'שלוחי תורה', שבתונים עונתיים לילדי השלוחים, מחנות קיץ לבנים ולבנות, חידוש הקשר הרציף עם השלוחים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הודיע יחד עם הרב [[משה שילת]] על מיזם '[[פעילי חב&quot;ד]]' שמטרתו לסייע לכלל השלוחים ברחבי הארץ, ולצרף את אנ&quot;ש למעגל ההשפעה החב&quot;די ולהרחיב אותו לקהלים נוספים.<br /> בשנת תשעו החל הרב ליפסקר לכתוב טור שבועי בעיתון כפר חבד בשם &quot;חיים של שליחות&quot; בו הוא מביא מהגיגיו ורעיונותיו בנושא השליחות<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב מרדכי ליפסקר, מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' שלמה לוין - פתח תקוה<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל מרילוס - פתח תקוה<br /> *בנו, ר' שמחה ליפסקר - מ[[שליח]]י הרבי בנשר, חיפה<br /> *בנו, ר' אריה זאב ליפסקר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67842 הרב ליפסקר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ&quot;ו כסלו תשע&quot;ד<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[ישראל ברוד]]|הבא=-|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשס&quot;ה]] - (מכהן)}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפסקר, נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פתח תקווה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=303675 2017-11-26T11:20:18Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ג'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> *הרב [[מאיר נוטיק]] - שיעור א'<br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור א'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח]]<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> * הרב משה הכט<br /> * הרב שניאור זלמן כהן<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=303245 2017-11-13T08:51:47Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> '''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים [עד עתה (תשעח) י&quot;ל ל''ב כרכים] ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).<br /> <br /> יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.<br /> <br /> ==עריכת ספרי האגרות==<br /> חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot; - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ&quot;ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל&quot;[[לקוטי שיחות]]&quot;, פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י&quot;ב-י&quot;ג ובשנת [[תשמ&quot;ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&amp;CategoryID=2189 אוצרות ה&quot;מכתבים&quot; עדיין נובעים ומתגלים]}}. האגרות שנדפסו ב&quot;אגרות קודש&quot; כוללים רק מכתבים עד שנת [[תשל&quot;ז]], בעוד שהמכתבים שב'[[לקוטי שיחות]]' מגיעים אף אל שנת [[תשנ&quot;ב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&amp;CategoryID=2189 אוצרות ה&quot;מכתבים&quot; עדיין נובעים ומתגלים]}}.<br /> <br /> רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ&quot;ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. <br /> בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> <br /> במבוא לכרך י&quot;ב נכתב: <br /> <br /> מאז ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב&quot;ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר זה כולל:<br /> <br /> {{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ&quot;ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> וממשיך אדמו&quot;ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': &quot;ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו&quot;. כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'&quot;.<br /> <br /> ==תוכן כרכי האגרות== <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש&quot;ד]]) <br /> *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש&quot;ה]]) עד שנת ([[תש&quot;ח]]) <br /> *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש&quot;ט]]-[[תש&quot;י]] <br /> *כרך ד - אגרות משנת [[תשי&quot;א]] <br /> *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי&quot;ב]]<br /> *כרך ז - אגרות משנת [[תשי&quot;ג]] <br /> *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי&quot;ד]] <br /> *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט&quot;ו]] <br /> *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט&quot;ז]]<br /> *כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי&quot;ז]] <br /> *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי&quot;ח]] <br /> *כרך יח - אגרות משנת [[תשי&quot;ט]] <br /> *כרך יט - אגרות משנת [[תש&quot;כ]]<br /> *כרך כ - אגרות משנת [[תשכ&quot;א]] ומפתח כללי<br /> *כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br /> *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ג]] <br /> *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ה]] <br /> *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ו]]-[[תשכ&quot;ז]] <br /> *כרך כה - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ח]]-[[תשכ&quot;ט]] <br /> *כרך כו - אגרות מהשנים [[תש&quot;ל]]-[[תשל&quot;א]] <br /> *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשל&quot;ג]] <br /> *כרך כח - אגרות מהשנים [[תשל&quot;ד]]-[[תשל&quot;ה]]<br /> *כרך כט - אגרות מהשנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשל&quot;ז]]<br /> <br /> }}<br /> <br /> ==ביטויים מיוחדים של הרבי==<br /> לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה&quot;אגרות קודש&quot;, שאל הרבי את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] &quot;אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות&quot; [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: &quot;בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?&quot; [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].<br /> <br /> בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.<br /> <br /> ==הוצאות שונות==<br /> ===אגרות קודש מתורגמות===<br /> מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]] הוציאו לאור שלושה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בו מתורגמות האגרות ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].<br /> <br /> * כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.<br /> * כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.<br /> * כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.<br /> <br /> <br /> <br /> ===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}<br /> מתוך כל סדרת ה&quot;אגרות&quot; (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר &quot;אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח&quot;.<br /> <br /> האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.<br /> <br /> ===מורה לדור נבוך===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}<br /> סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ&quot;ח עד שנת תשס&quot;ה.<br /> <br /> ===אגרות קודש באנגלית===<br /> [[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]<br /> סדרת אגרות קודש ב[[אנגלית]] עד עתה יצאו לאור ששה כרכים על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש<br /> <br /> סדרת ה&quot;אגרות קודש&quot; תורגמה ל[[אנגלית]] ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.<br /> <br /> בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ===שו&quot;ת מנחם משיב נפשי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] יצא לאור '[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו&quot;ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.<br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. <br /> <br /> להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס&quot;ו.}}<br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[מכתב כללי]] <br /> *[[מכתב כללי - פרטי]]<br /> * [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כרכי ה'אגרות קודש'<br /> *[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ&quot;ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ&quot;ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב&quot;ד]]. <br /> *[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ&quot;ח פורמט ספר], אתר שיתופי של &quot;[[ספריית חב&quot;ד]]&quot; עם &quot;[[HebrewBooks]]&quot; (חלקים י&quot;ב וי&quot;ד, חסרים).{{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&amp;st=&amp;pgnum=356&amp;hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של &quot;[[ספריית חב&quot;ד]]&quot; עם &quot;[[HebrewBooks]]&quot;.{{PDF}}<br /> * [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של &quot;[[ספריית חב&quot;ד]]&quot; עם &quot;[[HebrewBooks]]&quot;.{{PDF}}<br /> [[תמונה:אבנים יקרות.jpg|left|thumb|250px|הספר אבנים יקרות לרבי]]<br /> ;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'<br /> <br /> *'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה]'''<br /> *'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''<br /> <br /> ;שונות<br /> *הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י&quot;ז כסלו [[תשס&quot;ח]] {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=302770 2017-10-29T09:24:17Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב&quot;ד]], [[אדר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br /> הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב&quot;ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ&quot;ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש&quot;כ]] מונה על ידי [[זלמן שז&quot;ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ&quot;הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז&quot;ר&quot;.<br /> <br /> בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם &quot;מקור חיים&quot;. בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הקים את [[ישיבת שמי&quot;ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי&quot;ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש&quot;א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס&quot;ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס&quot;ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע&quot;ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל&quot;איש השנה&quot;||ה' תשרי תשע&quot;ז}}}}.<br /> <br /> ===כתיבה והוצאה לאור===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הקים את &quot;המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים&quot; השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של &quot;שטיינזלץ&quot; על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש&quot;י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע&quot;א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br /> <br /> בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ&quot;ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב&quot;ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב&quot;ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב&quot;ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ&quot;ך המבואר.<br /> <br /> כותב באופן קבע בעלון &quot;קרוב אליך&quot; במדור [[התועדות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת חיה שרה<br /> *בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br /> *בנו, הרב אמחי&quot;ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''תלמוד מבואר''', הידוע כ&quot;[[תלמוד שטיינזלץ]]&quot; - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br /> * '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב&quot;ד]] בתשעה כרכים.<br /> * '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br /> * '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br /> * '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br /> * '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br /> * '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br /> * '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br /> * '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br /> * '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br /> * '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br /> * '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br /> * '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br /> * '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br /> * '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br /> * '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br /> כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hashefa.co.il/ &quot;שפע&quot; - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br /> *[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br /> *[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&amp;orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br /> *מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&amp;search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש&quot;ע<br /> * [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=302769 2017-10-29T09:23:32Z

<p>גד: מ&#039;קרוב אילך&#039; ל&#039;קרוב אליך&#039;</p> <hr /> <div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב&quot;ד]], [[אדר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br /> הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב&quot;ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ&quot;ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש&quot;כ]] מונה על ידי [[זלמן שז&quot;ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ&quot;הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז&quot;ר&quot;.<br /> <br /> בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם &quot;מקור חיים&quot;. בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הקים את [[ישיבת שמי&quot;ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי&quot;ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש&quot;א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס&quot;ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס&quot;ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע&quot;ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל&quot;איש השנה&quot;||ה' תשרי תשע&quot;ז}}}}.<br /> <br /> ===כתיבה והוצאה לאור===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הקים את &quot;המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים&quot; השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של &quot;שטיינזלץ&quot; על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש&quot;י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע&quot;א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br /> <br /> בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ&quot;ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב&quot;ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב&quot;ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב&quot;ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ&quot;ך המבואר.<br /> <br /> כותב באופן קבע בעלון &quot;קרוב אלי<br /> ך&quot; במדור [[התועדות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת חיה שרה<br /> *בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br /> *בנו, הרב אמחי&quot;ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''תלמוד מבואר''', הידוע כ&quot;[[תלמוד שטיינזלץ]]&quot; - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br /> * '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב&quot;ד]] בתשעה כרכים.<br /> * '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br /> * '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br /> * '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br /> * '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br /> * '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br /> * '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br /> * '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br /> * '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br /> * '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br /> * '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br /> * '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br /> * '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br /> * '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br /> * '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br /> כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hashefa.co.il/ &quot;שפע&quot; - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br /> *[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br /> *[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&amp;orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br /> *מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&amp;search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש&quot;ע<br /> * [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&diff=301198 2017-09-18T19:28:49Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סמל JEM.jpg|left|thumb|150px|סמל החברה]]<br /> <br /> חברת '''jem''' (ראשי תבות '''Jewish Educational Media''', ב[[עברית]] '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב&quot;דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על-ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.<br /> <br /> ==רקע ויסוד הארגון==<br /> [[תמונה:אלקנה שמוטקין.jpg|left|thumb|250px|[[אלקנה שמוטקין]], מנכ&quot;ל jem]]<br /> כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] [[חיים יהודה קרינסקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], הוסרטו חלקים מ[[התוועדות]] י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם קרינסקי מתוקף תפקידו כדובר המרכז לעניני חינוך, והוא מצידו שלח את בנו [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.<br /> <br /> הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב&quot;דיות.<br /> <br /> ה[[התוועדות]] הראשונה ששודרה היתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארה&quot;ב עצמה ללוס אנג'לס שבקליפורניה. אומנם כבר ב[[התוועדות]] המרכזית הבאה (י&quot;ט כסלו) כבר שודרה בכל רחבי ארה&quot;ב. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] שודרה ה[[התוועדות]] לראשונה לאנגליה אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן בי&quot;א [[ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] שודרה לראשונה ה[[התוועדות]] גם לארץ ישראל במוקדים שונים, (בניני האומה בירושלים, ובכפר חב&quot;ד ושנים לאחר מכן גם בנחלת הר חב&quot;ד ובחיפה). בשנת [[תשמ&quot;ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש&quot;נ בעת ה&quot;[[חנוכה לייב]]&quot; - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם (770, ירושלים, מוסקבה, אוסטרליה, פריז, דרום אפריקה ועוד) בו זמנית.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ&quot;ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל.<br /> <br /> למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, &quot;פני מלך חיים&quot; עמודים 40-48.}}.<br /> <br /> המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], ובראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==מגזין שבועי==<br /> [[תמונה:מגזין תורת חיים.jpg|left|thumb|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}<br /> <br /> הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם &quot;תורת חיים&quot; (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:<br /> <br /> *עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של 7 עד 11 דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.<br /> <br /> *עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן הפיתוח של מחנה גן ישראל]]. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.<br /> <br /> *רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל&quot;ג בעומר, עידוד השירה ועוד.<br /> <br /> *מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה| פרוייקט זה החל בשנת [[תשס&quot;ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.<br /> <br /> לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר למאות מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.<br /> <br /> העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ&quot;ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.<br /> <br /> הפרוייקט החל בשנת [[תשס&quot;א]]. נכון לשנת תשע&quot;ב, יצאו במסגרת התוכנית למעלה ממאה ועשרים דיסקים, הכוללים כחמש מאות תוכניות שבועיות.<br /> <br /> ==פרוייקטים==<br /> ===שימור הארכיונים===<br /> בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב&quot;ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.<br /> <br /> לצורך כך, [[מרכז שידורי חב&quot;ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] ([[מרכז שידורי חב&quot;ד|wlcc]]), של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ואת של ר' [[יוסי מלמד]].<br /> <br /> מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש&quot;ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.<br /> <br /> עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס&quot;ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.<br /> <br /> ===המפגש שלי===<br /> <br /> [[תמונה:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|left|thumb|250px|עלון המזמין את אנ&quot;ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]<br /> <br /> עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב&quot;ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.<br /> <br /> לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.<br /> <br /> עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.<br /> <br /> חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.<br /> <br /> ===הפקות נוספות===<br /> * שנים ראשונות - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב&quot;ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.<br /> * רגישות - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל&quot;דברים הקטנים&quot;. 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.<br /> * Joy (שמחה) - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.<br /> * אמריקה אינה שונה - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * פארבריינגענ'ס - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד. <br /> * [[ארץ ישראל]] - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.<br /> * אמונה ובטחון - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.<br /> *[[דידן נצח]] - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ&quot;ז.<br /> *ברכת החמה - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).<br /> *[[תשרי]] עם הרבי - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.<br /> *תפילה עם הרבי - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.<br /> *הפסוקים שלי - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י&quot;ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> ===הוצאה לאור=== <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית.<br /> <br /> בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ&quot;כ) בהיסטוריה החב&quot;דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.<br /> לקראת חודש תשרי ה'תשע&quot;ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) &quot;שנים הראשונות&quot; (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס&quot;ב - תרפ&quot;ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה. <br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> *מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.<br /> *מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].<br /> *מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].<br /> *מנכ&quot;ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.<br /> *חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.<br /> <br /> ;צוות התרגום:<br /> *[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].<br /> *[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> {{להשלים|סיבה=דרושים מקורות / אסמכתאות}}<br /> כנגד החברה הושמעו מספר טענות המבקרות את פעילותה.<br /> <br /> הביקורת העיקרית על jem, עוסקת בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55417 דוגמא] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> טענה נוספת היא שבהפקות של jem ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיו&quot;ב{{הערה|1=לדוגמא, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.<br /> דוגמא נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי &quot;מה המסר שלך לעולם&quot; - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות &quot;אני הדפסתי&quot;, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים &quot;זה הודפס בכל העיתונים&quot;.} היות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י&quot;ד טבת: &quot;תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד&quot;.}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.<br /> <br /> מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.<br /> <br /> צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם - צעד שעורר ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום, היות ובצורה כזו לא תוכל להמשיך את פעילותה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[לראות את מלכנו]]<br /> *[[ועד לצייר פני הרב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 40<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)<br /> *[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)<br /> *{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ&quot;ג באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי&quot;ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=298634 2017-08-02T11:19:22Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>הרב '''יוסף חיים רוזנבלט''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1969) הוא שליח הרבי לגליל התחתון, ורב המועצה האזורית גליל תחתון.[[קובץ:08-12-2015-14-33-08-DSC_6253-758x503.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו הרב [[מרדכי רוזנבלט]] ולאמו מרת מלכה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים, ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חוה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נצרת עלית]], החל לפעול בשליחות הרבי בישוב גבעת אבני, וכעבור מספר שנים התמנה כשליח אזורי וכרב המועצה האזורית גליל תחתון.<br /> <br /> תחת השגחתו, פועל מערך כשרות המעניק השגחה למוצרים המיוצרים במפעלים המצויים בשטח השיפוט של המועצה האזורית בה מכהן כרב ביניהם מפעלים מפורסמים כדוגמת תה ויסוצקי ופרי ניר ועוד.<br /> <br /> הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב שאול רוזנבלט - רב ומו&quot;צ בקהילת הפריה החסידית בביתר עילית<br /> *אחיו, הרב שלמה רוזנבלט - משפיע בישיבת תו&quot;ת נתניה<br /> *אחיו, הרב אברהם דב רוזנבלט - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת נוה שאנן חיפה<br /> *אחיו, הרב משה דוד אליהו רוזנבלט - מראשי ישיבת תו&quot;ת אור יהודה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל פרבר - משיב ונו&quot;נ בישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]<br /> *חתנו, הרב משה יצחק העכט<br /> *חתנו, הרב שמואל ליסון - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/053507101869.html מתן תורה גם בגליל התחתון]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג השבועות תשע&quot;ז<br /> <br /> {{מיון רגיל:רוזנבלט, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנבלט]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=298347 2017-07-30T15:29:56Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל מוסר שיעור ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:ספרים הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספריו של הרב הרצל]]<br /> הרב '''שניאור זלמן הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו מחנך, עסקן, סופר והיסטוריון [[חב&quot;ד|חב&quot;די]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז שבט]] [[תש&quot;ל]] לאביו הרב [[ישעיהו הרצל]] ולאמו מרת שרה רחל ב[[כפר תבור]]. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[קרית גת]]. בשנת [[תש&quot;נ]] נסע ל[[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] וכתב יומן מרתק אותו פרסם עשרים שנה לאחר מכן, לקראת שנת [[תש&quot;ע]]. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב דוד משה אליהו יוניק התגורר ב[[קראון הייטס]] והחל ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]].<br /> <br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ערך את הספר [[והוא יגאלנו]] ויסד (ביחד עם הרב [[שלמה הלפרן]] ור' [[מנחם מענדל הענדל]]) את [[שבועון בית משיח]] והחל לערכו בפועל עד סוף שנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]], כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] ומנהל חיידר [[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)|אור מנחם]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> הרב הרצל כתב חוברות וספרים רבים, ביניהם:<br /> <br /> *'''נישואי הנשיאים (א-ב)''' - הספר סוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של [[רבותינו נשיאנו]], מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br /> חלק ב' סוקר את נישואי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א <br /> *'''שליט&quot;א - אמונת חסידים בדור השביעי''' - חוברת המסבירה את אמונת החסידים כי [[הרבי]] חי וקיים גם אחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]]. נדפסה בשנת ה'[[תשס&quot;ב]].<br /> *'''שנת ניסים בבית חיינו''' - יומן מלא מאירועי שנת [[תש&quot;נ]] ב[[770]].<br /> *'''תפילין דמארי עלמא''' - סדרת חוברות הסוקרת את [[בר מצווה|בר המצוות]] של [[רבותינו נשיאנו]] אשר עתידה לראות אור כספר. עד עתה יצאו חוברות על [[הבעל שם טוב]], על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ועל [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *'''פניני גאולה''' - נושאים בתורת ה[[גאולה]] מסודרים לפי פרשיות השבוע. שם הספר נבחר על ידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. לוקט על ידי הרב הרצל ונערך על ידי ר' עוזיהו קפלון. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]] על ידי [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *'''הקץ''' - ליקוט מדברי חז&quot;ל אודות [[קץ הגלות]], לאור תורתו של [[הרבי]], בצירוף סיפורים ופזמונים מאת גדולי ישראל אודות הקץ. יצא לאור בחודש [[אלול]] ה'[[תשע&quot;ג]], עם הסכמותיהם של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[אהרן יעקב שווי]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] ואבי המחבר - הרב [[ישעיהו הרצל]] (מהדורה ראשונה - [[תש&quot;ס]]).<br /> *'''הבר מצווה של הרבי''' - תיאור חגיגת ה[[בר מצווה]] של הרבי מלך המשיח (ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] (באותה חוברת)). יצא לאור לקראת י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ה]] - 100 שנה לבר מצווה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=296152 2017-07-02T14:58:38Z

<p>גד: להעשרת</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, ופועלת להעשרת הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, שמו לקוח מאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> לוגו זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת ה[[שכינה]] מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד [[משניות]] ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח [[ניסן]] כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון===<br /> ימי העיון השנתיים של הארגון מתקיימים בסמיכות ליום הולדתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט]]. במהלך ימי העיון שומעות הבנות הרצאות עומק מאת טובי המרצים החב&quot;דיים, העוסקות בעניני גאולה ומשיח ובשורת הגאולה, וכן משתתפות בפאנלים מיוחדים המעניקים מענה לשאלות בנושאים אלו.<br /> <br /> בדרך כלל מתקיימים ימי העיון ביישוב צפריה הסמוך לכפר חב&quot;ד, ומשתתפים בהם כשלוש מאות בנות מרחבי הארץ.<br /> <br /> מעמדים אלה מנוצלים בדרך כלל לסיכום מבצעי ההכנה לי' שבט, ולהענקת הפרסים והתעודות למצטיינות.<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *[[התוועדות]] לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת [[חג החנוכה]] ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא [[הפצת המעיינות]] ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> שבת לבנות כיתות ט'- י&quot;א, '''נחיה ונראה''', בנושא חיות בענייני משיח וגאולה.<br /> ===אחותי===<br /> החל משנת תשע&quot;ו, מפעיל הארגון תוכנית בשם 'אחותי' המתקיימת בתיכונים בארץ ישראל ב-2 מסגרות. אחת לכיתות ט וי' ואחת לכיתות י&quot;א.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=294907 2017-06-14T11:23:34Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>ה'''[[מלך המשיח]]''' עתיד למלוך על ישראל בסוף הגלות ולהכריחם על קיום המצוות. הוא ילחם מלחמות ה' כמלחמת עמלק וינצח את כל האומות שסביבו. לאחר מכן יבנה את ה[[בית המקדש השלישי|בית מקדש]] ואז [[קיבוץ גלויות|יקבץ את נדחי ישראל]] מכל מקומות [[גלות|גלותם]].<br /> <br /> מלך המשיח יהיה גם [[מלך]] וגם [[רב]]. השפעתו על ישראל והאומות יהיה הן באופן של התנשאות ורוממות והן השפעה פנימית שמשיח ילמד [[תורה]] את כל ישראל. <br /> בהשפעתו של מלך המשיח יתקיימו כל יעודי הגאולה, שבאותו הזמן לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד והדעת האלוקית תהיה מושפעת הרבה עד שמלאה הארץ דעה את ה'.<br /> <br /> מלך המשיח יביא במלכותו את השלימות המלאה בקיום התורה והמצוות שבימיו יקיימו את כל המצוות שחסרו בזמן הגלות ויתירה מכך שבמצוות עצמם יביאו לשלמות נוספת (כמצוות [[ערי מקלט]]).<br /> <br /> מלך המשיח יתחיל את תהליך הגאולה, כמו שפוסק הרמב&quot;ם וכותב את תחילת תהליך הגאולה &quot;יעמוד מלך מבית דוד . .&quot; - מלך המשיח.<br /> <br /> &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;<br /> '''[[מלך המשיח|לערך המלא]]'''<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|<br /> :'''שלבים במלכותו''': [[מלכות בית דוד]] - [[משיח שבכל דור]] - [[בחזקת משיח]] - [[משיח ודאי]]<br /> :'''פעולותיו''': [[מורח ודאין]] - [[תורתו של משיח]] - [[מלכותו של מלך המשיח]] <br /> :'''שונות''': [[ניצוץ משיח]] - [[האמונה בביאת המשיח]] - [[בר כוזיבא|בר כוכבא]] - [[משיח בן יוסף]]<br /> }}</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=293945 2017-06-04T13:19:28Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:איציק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[משפיע]] מרכזי בחב&quot;ד. חבר הנהלת &quot;[[מטה משיח]]&quot; וסופר חסידי שחיבר סדרת ביאורים מקיפה על [[ספר התניא]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם אביו של הרבי, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית &quot;קרלין&quot;, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] היה אמור לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי לשלוח תמימים לחזק את הישיבה והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שהוא יהיה אחד מהם. נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יוסף יצחק בוטמן]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}, ונסע אל הרבי לשנת הלימודים [[תשמ&quot;א]] במהלכה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot;.כתב טור בשבועון [[כפר חב&quot;ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -&quot;[[התוועדות]] חסידית&quot;, כן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].<br /> <br /> מידי יום שישי מתייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> בעבר, עמד בראש &quot;[[מטה הקהל]]&quot; ו&quot;[[מבצע יום הולדת]]&quot; ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]] והודפס בכמה מהדורות.<br /> *'''פניני התניא''' - סדרה (שנים עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]].הכרך הראשון י''ל בשנת ה'תשנ''ב והאחרון אשר חתם את סידרת הג''נ פרקי התניא י''ל בחודש מרחשוון ה'תשע''ז. <br /> יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> *[[התוועדות]] חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'. <br /> *'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.<br /> {{גלריה חלויצ}}‏<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עלית]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *{{קישור VOD|ginz}}<br /> *[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גינזבורג חיים לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=293417 2017-05-22T05:06:33Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{תבנית:עולמות אבי&quot;ע}}<br /> '''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם &quot;עולם האצילות&quot; שכן הוא אצלו וסמוך לו, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש.<br /> <br /> עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי&quot;ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי&quot;ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי&quot;ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר &quot;[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (ג, סע&quot;ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות &quot;עשר תיקונין&quot;.<br /> <br /> בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - &quot;לא יגורך רע&quot;{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע&quot;ג}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.<br /> עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות.<br /> <br /> עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של 'האצלה', כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.<br /> <br /> ===התואר אצילות===<br /> עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים:<br /> <br /> א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא &quot;אצילות&quot;, מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות).<br /> <br /> ב. האצלה מלשון הפרשה, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא &quot;איהו וחיוהי חד&quot; וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).<br /> <br /> ==בבחינת ממוצע==<br /> עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי&quot;ע]] שהם &quot;טורי דפירודא&quot; וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: [[עולמות אין סוף]] שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי&quot;ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות [[בי&quot;ע]] ל[[אור אין סוף]].<br /> <br /> ידוע שבכל [[ממוצע]] ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, ה[[אור]] הוא התחתון שבעליון, ואילו ה[[כלים]] (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.<br /> <br /> ==הפרצופים של עולם האצילות==<br /> בשל היות עולם האצילות עולם ה[[ממוצע]] בין [[אור אין סוף]] לבין [[עולמות בי&quot;ע]], הרי מובן שהתגלותו של [[הקב&quot;ה]] ב[[עולמות בי&quot;ע]] היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי ה[[ספירות]] וה[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים ב[[עולמות בי&quot;ע]] מהווים ענין הנידון רבות ב[[תורת החסידות]].<br /> <br /> [[ספירת הכתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]]. ספירה זו היא בבחינת [[מקיף]] לעולם האצילות, ולכל [[עולמות אבי&quot;ע]]. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - [[עתיק יומין]] וחיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]]. <br /> <br /> ספירות [[חכמה ובינה]] של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שה[[פרצוף]] של [[ספירת החכמה]] נקרא בשם [[אבא עילאה]], והפרצוף של [[ספירת הבינה]] נקרא בשם [[אמא עילאה]].<br /> <br /> ה[[פרצוף]] של ה[[מידות]] של עולם האצילות נקרא בשם [[זעיר אנפין]]. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות [[בי&quot;ע]].<br /> <br /> ==התגלות עולם האצילות בעולמות בי&quot;ע==<br /> עולם האצילות מתגלה בעולמות [[בי&quot;ע]] על ידי [[מלכות דאצילות]]. שספירת ה[[מלכות]] ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת [[מלכות דאצילות]] מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות הכללי==<br /> עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]], אולם מובן כי בהשתלשלותו ב[[אור אין סוף]], עד שמבואר כי &quot;[[כולם בחכמה עשית]]&quot; שאפילו [[חכמה עילאה]] שהיא [[ספירת החכמה]] של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.<br /> <br /> סדר השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] לעולם האצילות, נקרא בשם [[עולמות אבי&quot;ע דכללות]]. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא [[אדם קדמון]], יצירה דכללות הוא פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.<br /> <br /> עולמות אלו נקראים גם בשם [[עקודים נקודים ברודים]], שפרצוף [[עתיק יומין]] נקרא גם [[עולם העקודים]], פרצוף [[אריך אנפין]] נקרא גם [[עולם הנקודים]], ועולם האצילות נקרא בשם [[עולם הברודים]].<br /> <br /> ==כולל הפכים==<br /> עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב&quot;ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.<br /> ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם &quot;אצילות&quot;: א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.<br /> <br /> מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.<br /> וע&quot;ד מש&quot;כ: &quot;ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם&quot;.<br /> שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].<br /> <br /> כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר&quot;ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש. <br /> <br /> ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל.<br /> <br /> כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר &quot;[[אבא עילאה מקנן באצילות]]&quot;. אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].<br /> <br /> וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.<br /> <br /> נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,<br /> ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי&quot;ע).<br /> <br /> ==הקליפה בעולם האצילות==<br /> מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סגל}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=292266 2017-04-30T12:04:27Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יפוצו.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''לכשיפוצו מעיינותיך''' הוא מוסד להפצת תורת הרבי בריכוזים החרדיים ברחבי העולם, מתוך דגש על עניני גאולה ומשיח והסברת עניינו של משיח. בסיסו של הארגון הוא ב[[קראון הייטס]], והוא פועל בשכונות ובישובים החרדיים בארצות הברית ובארץ הקודש.<br /> <br /> פרוייקט הדגל של הארגון הוא הפצת גליון 'אחרית הימים' המחולק מידי שבוע בתפוצה של למעלה מ-30,000 גליונות, ומספר פעמים בשנה מופצים גם חוברות ייחודיות המקיפות נושאים בעבודת ה' מנקודת המבט של תורת החסידות.<br /> <br /> שמו של הארגון שאוב מאגרת הקודש של [[הבעל שם טוב]], ששאל את משיח מתי יבוא ונענה: &quot;[[לכשיפוצו מעיינותיך חוצה|'''לכשיפוצו מעיינותיך''' חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי עסקו חסידי חב&quot;ד בהפצת שיחותיו של הרבי בבתי כנסת ובריכוזים חרדיים, ובמהלך השנים קמו מספר יוזמות לחלוקת חוברות עם תורתו של הרבי בצורה מסודרת בשכונות הסמוכות לקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] יזמה קבוצת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בראשות הרב [[חיים טל]] הוצאה לאור של גליון ערוך ומעובד, שישתלב במערך ההפצה השבועי, ועם התבססותו של הגליון – הוא החליף את מקומם של שאר החוברות, ובעקבות תגובות נלהבות של הקהל, הלכה התפוצה שלו וגדלה, ואזורי החלוקה התפשטו גם למקומות נוספים בניו-יורק ובארץ הקודש.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===אחרית הימים===<br /> [[קובץ:אחרית.png|שמאל|ממוזער|250px|גיליון 'אחרית הימים']]<br /> גליון 'אחרית הימים' מודפס על דף כרומו צבעוני דו צדדי, ומגיע לתפוצה שבועית של מעל 32,000 עותקים, מתוכם מחולקים 22,000 עותקים בארצות הברית, ו-10,000 בישראל.<br /> <br /> בארצות הברית מודפסות החוברות על ידי ר' זאב קדנר הלוקח את כל הוצאות ההדפסה על חשבונו, והן מחולקות במאות מוקדים ובתי כנסת בשכונות: פלטבוש, ויליאמסבורג, בורו-פארק, מונסי, לייקווד, ועוד.<br /> <br /> בעמוד הראשון של העלון מובאים קטעים מתורתו של אדמו&quot;ר הזקן בקשר עם הפרשה, ובעמודים הפנימיים מובאים קטעים מעובדים משיחות הרבי ב[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]], וציטוטים מגדולי ישראל על חובת האמונה והציפיה למשיח.<br /> <br /> ===חוברות נושא===<br /> מידי חודש יוצאת לאור על ידי הארגון חוברת בסדרת 'נושאים בעבודת השם' המקיפה נושא מסויים בעבודת ה' מכל צדדיו ומבארת אותו, ומביאה קטעים מתורת רבותינו נשיאינו העוסקים בנושא זה, מתוך דגש מיוחד על הקשר בין הנושא לעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> ===היהלום שבכתר===<br /> במהלך השנים [[תשע&quot;ד]]-[[תשע&quot;ה]] הפיץ הארגון קטע יומי מעובד משיחה של הרבי במספר מוקדים, שנקרא בשם 'היהלום שבכתר' והודפס על דפי כרומו מלבניים מאורכים בצבע מלא.<br /> <br /> ==פעילויות נוספות==<br /> במקביל למערך ההפצה, עוסקים פעילי הארגון גם בהקמת שיעורים והתוועדויות בנקודות החלוקה השונות אליהם הם מגיעים במהלך הסבב השבועי.<br /> <br /> ב[[יומי דפגרא חסידיים]] שוכר הארגון משאיות וידאו מיוחדות, על גביהן מוקרנים מראות קודש מהרבי.<br /> <br /> ===אתר אינטרנט===<br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך הארגון אתר אינטרנט, המרכז את החומרים שיצאו לאור על ידו.<br /> <br /> ==חברי הארגון==<br /> *הרב חיים טל – מייסד ומנהל<br /> *הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] – מפקח ומגיה<br /> *הת' מנחם מענדל אלקיים – מנהל הדפסה והפצה, ארה&quot;ב<br /> *הת' אהרון קעניג – חבר הנהלה<br /> *הרב אהוד חקק – מנהל הפצה, ארץ הקודש<br /> *הת' מנחם מענדל הלפרין – עורך<br /> *הת' מנחם מענדל גרוזמן – עורך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/451149856363.html קומנדו חסידי יוצא לפעולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] אדר תשע&quot;ז<br /> <br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:הפצת המעיינות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=291320 2017-04-19T18:34:39Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{מפנה|חב&quot;ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב&quot;ד (ספירות)}}<br /> [[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב&quot;ד ליד [[770]]]]<br /> '''חסידות חב&quot;ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב&quot;ד '''[[אדמו&quot;ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]''', או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.<br /> <br /> כיום מונה חסידות חב&quot;ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.<br /> חסידות חב&quot;ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב&quot;דיות.<br /> <br /> את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]). <br /> <br /> ==ייסוד חסידות חב&quot;ד==<br /> מיסד שיטת חב&quot;ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל&quot;[[מחנה הנסתרים]]&quot; והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש&quot;ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה &quot;[[המגיד ממזריטש]]&quot;, והפך במהרה לאחד מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל&quot;ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.<br /> <br /> שנה זו - [[תקל&quot;ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב&quot;די.<br /> <br /> חסידות חב&quot;ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט | י&quot;ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> ==מהות שיטת חב&quot;ד==<br /> <br /> ה[[אמונה]] ו&quot;[[חכמה בינה ודעת]]&quot;<br /> שיטת חסידות חב&quot;ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב&quot;ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש&quot;כ, שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש, לשאלות סטודנטים, ולא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא צריך את שתיהן יחדיו}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות &quot;דמיונות שווא&quot;{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב&quot;ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב&quot;ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.<br /> <br /> חב&quot;ד מדגישה את הצורך ב&quot;[[התבוננות]]&quot; שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.<br /> <br /> ==ספרות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:ספרות חב''ד|פורטל ספרות חב''ד]]}}<br /> לצורך הסבר שיטת חב&quot;ד, כתב מייסד חב&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]], {{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, חשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב&quot;ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|פורטל נשיאי חב&quot;ד]]}}<br /> ===אדמו&quot;ר הזקן===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> [[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו &quot;ברוך&quot;, כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו&quot;ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;הגאון הליטאי&quot;}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב&quot;ד והאדמו&quot;ר הראשון משבעת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. מחבר הספרים; [[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ראה שלשלת היחס בספר [[יום יום]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר [[ליאזנא]] ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> [[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו&quot;ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot; דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו&quot;רים ([[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot;}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו&quot;ר השני בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל&quot;ד]] לרבי [[אדמו&quot;ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו&quot;ר הזקן)|סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> [[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו&quot;ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ&quot;ח]] או [[תק&quot;נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> ===אדמו&quot;ר המהר&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> [[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא האדמו&quot;ר הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו&quot;ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב&quot;ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]}}<br /> [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש&quot;י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר שליט&quot;א===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> [[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור &quot;הרבי&quot;) הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.}}, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;.. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br /> <br /> ==תורת חסידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב&quot;ד]]}}<br /> תורת חסידות חב&quot;ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו&quot;ר הזקן מייסד חסידות חב&quot;ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==מאפייני חסידות חב&quot;ד==<br /> ===מרכז התנועה===<br /> [[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב&quot;ד העולמי - 770']]<br /> <br /> בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו&quot;ר הצמח צדק; אדמו&quot;ר המהר&quot;ש; ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע&quot;ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש&quot;ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.<br /> <br /> כיום מרכזה של חסידות חב&quot;ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב&quot;ד העולמי (המוכר יותר כ-&quot;[[770]]&quot;) בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, ניו יורק. <br /> <br /> את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל&quot;סמל&quot; לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', &quot;שבע מאות שבעים&quot;, יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'. <br /> <br /> הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש&quot;770&quot; בגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;, ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם &quot;770&quot; בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא &quot;[[בית משיח]]&quot; והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב &quot;770&quot; ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.<br /> <br /> ===לדאוג לכל העם===<br /> '''ייחודה של תנועת חב&quot;ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.<br /> <br /> מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה&quot;[[בתי חב&quot;ד]]&quot;. במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא &quot;כבש&quot; מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.<br /> <br /> כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot;. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב&quot;ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.<br /> <br /> עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער &quot;[[צבאות השם]]&quot; מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.<br /> <br /> הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס. <br /> <br /> ==מנהגים אופייניים==<br /> לחסידות חב&quot;ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:<br /> *חסידות חב&quot;ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב&quot;די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב&quot;דית &quot;תפילה בעבודה&quot;, וחסיד הידוע בכך מכונה &quot;[[עובד]]&quot;, מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב&quot;ד. עיסוק בהשכלת חב&quot;ד לבד ללא שימת דגש על &quot;עבודה&quot; נחשב לעוון. <br /> *חסידי חב&quot;ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.<br /> *חסידי חב&quot;ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה &quot;רעוא דרעוין&quot; (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע &quot;[[מאמר חסידות]]&quot; ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). <br /> *[[נשיאי חב&quot;ד | אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש&quot;י, [[תהילים]] - כפי שנחלק לימי החודש, &quot;[[תניא]]&quot; - יומי כפי שחילקו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> על פי הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כתב [[הרבי]] את &quot;[[היום יום]]&quot; - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.<br /> <br /> הרבי הנהיג את לימוד &quot;[[רמב&quot;ם (תקנה)|הרמב&quot;ם היומי]]&quot; (פרק או שלושה פרקים ליום).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב&quot;ד]]''''טקסט נטוי''<br /> [[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]''</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=291319 2017-04-19T18:33:50Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{מפנה|חב&quot;ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב&quot;ד (ספירות)}}<br /> [[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב&quot;ד ליד [[770]]]]<br /> '''חסידות חב&quot;ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב&quot;ד '''[[אדמו&quot;ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]''', או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.<br /> <br /> כיום מונה חסידות חב&quot;ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.<br /> חסידות חב&quot;ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב&quot;דיות.<br /> <br /> את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]). <br /> <br /> ==ייסוד חסידות חב&quot;ד==<br /> מיסד שיטת חב&quot;ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל&quot;[[מחנה הנסתרים]]&quot; והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש&quot;ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה &quot;[[המגיד ממזריטש]]&quot;, והפך במהרה לאחד מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל&quot;ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.<br /> <br /> שנה זו - [[תקל&quot;ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב&quot;די.<br /> <br /> חסידות חב&quot;ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט | י&quot;ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> ==מהות שיטת חב&quot;ד==<br /> <br /> ה[[אמונה]] ו&quot;[[חכמה בינה ודעת]]&quot;<br /> שיטת חסידות חב&quot;ד קובעת כי אף שהאמונה בבקב''ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש&quot;כ, שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש, לשאלות סטודנטים, ולא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא צריך את שתיהן יחדיו}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות &quot;דמיונות שווא&quot;{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב&quot;ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב&quot;ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.<br /> <br /> חב&quot;ד מדגישה את הצורך ב&quot;[[התבוננות]]&quot; שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.<br /> <br /> ==ספרות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:ספרות חב''ד|פורטל ספרות חב''ד]]}}<br /> לצורך הסבר שיטת חב&quot;ד, כתב מייסד חב&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]], {{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, חשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב&quot;ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|פורטל נשיאי חב&quot;ד]]}}<br /> ===אדמו&quot;ר הזקן===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> [[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו &quot;ברוך&quot;, כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו&quot;ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;הגאון הליטאי&quot;}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב&quot;ד והאדמו&quot;ר הראשון משבעת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. מחבר הספרים; [[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ראה שלשלת היחס בספר [[יום יום]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר [[ליאזנא]] ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> [[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו&quot;ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot; דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו&quot;רים ([[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot;}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו&quot;ר השני בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל&quot;ד]] לרבי [[אדמו&quot;ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו&quot;ר הזקן)|סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> [[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו&quot;ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ&quot;ח]] או [[תק&quot;נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> ===אדמו&quot;ר המהר&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> [[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא האדמו&quot;ר הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו&quot;ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב&quot;ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]}}<br /> [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש&quot;י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר שליט&quot;א===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> [[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור &quot;הרבי&quot;) הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.}}, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;.. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br /> <br /> ==תורת חסידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב&quot;ד]]}}<br /> תורת חסידות חב&quot;ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו&quot;ר הזקן מייסד חסידות חב&quot;ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==מאפייני חסידות חב&quot;ד==<br /> ===מרכז התנועה===<br /> [[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב&quot;ד העולמי - 770']]<br /> <br /> בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו&quot;ר הצמח צדק; אדמו&quot;ר המהר&quot;ש; ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע&quot;ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש&quot;ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.<br /> <br /> כיום מרכזה של חסידות חב&quot;ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב&quot;ד העולמי (המוכר יותר כ-&quot;[[770]]&quot;) בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, ניו יורק. <br /> <br /> את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל&quot;סמל&quot; לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', &quot;שבע מאות שבעים&quot;, יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'. <br /> <br /> הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש&quot;770&quot; בגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;, ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם &quot;770&quot; בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא &quot;[[בית משיח]]&quot; והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב &quot;770&quot; ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.<br /> <br /> ===לדאוג לכל העם===<br /> '''ייחודה של תנועת חב&quot;ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.<br /> <br /> מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה&quot;[[בתי חב&quot;ד]]&quot;. במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא &quot;כבש&quot; מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.<br /> <br /> כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot;. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב&quot;ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.<br /> <br /> עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער &quot;[[צבאות השם]]&quot; מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.<br /> <br /> הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס. <br /> <br /> ==מנהגים אופייניים==<br /> לחסידות חב&quot;ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:<br /> *חסידות חב&quot;ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב&quot;די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב&quot;דית &quot;תפילה בעבודה&quot;, וחסיד הידוע בכך מכונה &quot;[[עובד]]&quot;, מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב&quot;ד. עיסוק בהשכלת חב&quot;ד לבד ללא שימת דגש על &quot;עבודה&quot; נחשב לעוון. <br /> *חסידי חב&quot;ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.<br /> *חסידי חב&quot;ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה &quot;רעוא דרעוין&quot; (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע &quot;[[מאמר חסידות]]&quot; ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). <br /> *[[נשיאי חב&quot;ד | אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש&quot;י, [[תהילים]] - כפי שנחלק לימי החודש, &quot;[[תניא]]&quot; - יומי כפי שחילקו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> על פי הוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כתב [[הרבי]] את &quot;[[היום יום]]&quot; - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.<br /> <br /> הרבי הנהיג את לימוד &quot;[[רמב&quot;ם (תקנה)|הרמב&quot;ם היומי]]&quot; (פרק או שלושה פרקים ליום).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב&quot;ד]]''''טקסט נטוי''<br /> [[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]''</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=288101 2017-02-26T04:50:33Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]<br /> '''סיפורי חסידים''' הנו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים. בסוגה זו נכללים סיפורים אודות תולדות חייהם של אדמו&quot;רי החסידות ומעשיהם, סיפורי מופת שחוללו, וכן סיפורים שאירעו עם החסידים ותולדות ימיהם. ב[[התוועדות]] מסופרים בדרך כלל סיפורים חסידיים שמטרתם לעורר את לב השומעים לעבודת ה'.<br /> <br /> הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב&quot;דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים. <br /> <br /> ==מעלת הסיפור החסידי==<br /> האדמו&quot;ר הריי&quot;צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.<br /> <br /> עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו&quot;ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ליל כ' כסלו תרצ&quot;ב. ובספר המאמרים [[תש&quot;י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: &quot;גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות&quot;.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב&quot;די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}<br /> <br /> יתירה מזו, התבטא אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' סה.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}<br /> <br /> ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ספר סיפורים, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''&quot;אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''&quot;פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...&quot;'''.<br /> <br /> ==הסיפור בחינוך החסידי==<br /> [[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב&quot;די]]<br /> במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי&quot;ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: &quot;נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם&quot;.<br /> <br /> באגרות קודש שלו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}<br /> <br /> הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: &quot;דרכו של הרה&quot;ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל&quot;ף בי&quot;ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו&quot;רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין&quot;.<br /> <br /> ===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===<br /> [[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&amp;st=&amp;pgnum=104&amp;hilite= ליקוטי שיחות חלק י&quot;ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים &quot;תמוהים&quot;, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל&quot;.<br /> <br /> ===בעת [[התוועדות]] חסידים===<br /> הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ה[[התוועדות]] החסידית, &quot;בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא [[התוועדות]] חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' שלב.}}.<br /> <br /> וכן: &quot;בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני &quot;יחידות&quot;&quot;{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק), חלק ג' עמ' 306.}}<br /> <br /> ==סוגים שונים בסיפורת החסידית==<br /> הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.<br /> <br /> ===סיפורי צדיקים===<br /> תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.<br /> <br /> ===סיפורי חסידים===<br /> עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.<br /> <br /> מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ&quot;ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: &quot;צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס&quot;ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'&quot;.<br /> <br /> ==אופן הסיפור החסידי==<br /> ===הכנה לסיפור===<br /> בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד, עמ' 341.}}: '''&quot;המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' סה.}}: &quot;צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור&quot;.<br /> <br /> ===לספר את הרקע===<br /> מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.<br /> <br /> ===דיוק בפרטים===<br /> באותה שיחה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.<br /> <br /> ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''&quot;צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו&quot;'''.<br /> <br /> הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' רפ.}}: &quot;דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק&quot;.<br /> <br /> ===מקור הסיפור===<br /> מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ&quot;א תמוז תשט&quot;ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ד, עמ' 560.}}: &quot;בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו&quot;.<br /> <br /> באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: &quot;ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת [[תורת החסידות]] והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים&quot;.<br /> <br /> ===לשנן את הסיפור===<br /> כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.<br /> <br /> ==פעולת הסיפור החסידי==<br /> ===הטבה כללית===<br /> &quot;סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 60.}}.<br /> <br /> ===מטהר את הלב ואת המוח===<br /> &quot;סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע&quot;{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 65.}}.<br /> <br /> ===מביא לצלילות הדעת===<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר: &quot;פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו&quot;מנקה&quot; את הלב&quot;{{הערה|לוח &quot;היום-יום...&quot; כ&quot;ב תמוז.}}.<br /> <br /> ===מפשט עקמומיות הלב===<br /> &quot;על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא &quot;ספר הישר&quot;, שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה&quot;{{הערה|לקו&quot;ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.<br /> <br /> ===מאיר את הפינות החשוכות===<br /> &quot;כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה&quot;עבודה&quot; שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 147.}}. <br /> <br /> ==כתיבת הסיפורים==<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ&quot;ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.<br /> <br /> אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:<br /> <br /> ===זכרונות מרבותינו נשיאינו===<br /> באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ&quot;ח מר חשון תשי&quot;ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: &quot;קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===ספרי סיפורים===<br /> שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''זכרונות ימי קדם'''}}<br /> בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:<br /> *[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).<br /> *[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).<br /> *[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&amp;hl=iw זכרון הרז&quot;ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br /> *[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).<br /> *[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).<br /> *[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).<br /> *[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''ספרי ביוגרפיה'''}}<br /> בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. <br /> <br /> ;להלן רשימה חלקית:<br /> *[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].<br /> *[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].<br /> *[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].<br /> *[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].<br /> *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> *[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].<br /> *[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> *[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].<br /> *[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].<br /> *[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].<br /> *[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה&quot;ח ר' [[אברהם חיים נאה]].<br /> *[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> *[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].<br /> *[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].<br /> *[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].<br /> *אלה תולדות פרץ - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].<br /> *[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב&quot;דית.<br /> *ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].<br /> *הקטר של חב&quot;ד - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''עיבודים לילדים'''}}<br /> *[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).<br /> *[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).<br /> *[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|&quot;לדורות&quot;]]).<br /> *[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).<br /> *[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|&quot;ופרצת&quot;]]).<br /> *[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב&quot;[[שיחות לנוער]]&quot;).<br /> *[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).<br /> *[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]).<br /> *[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''לגיל הרך'''}}<br /> *[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.<br /> *[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב&quot;ד לילדים.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב&quot;דיות:<br /> *[[חזק הוצאה לאור]]<br /> *[[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *[[לדורות]]<br /> *[[מלכות הכתר]]<br /> *[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]<br /> <br /> ==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==<br /> ===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===<br /> באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת (&quot;אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת&quot;).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' נט.}}: &quot;אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי&quot;.<br /> <br /> התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ&quot;ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז.}}.<br /> .<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתגם חסידי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב&quot;ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.<br /> * '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}<br /> *'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=288021 2017-02-23T21:05:05Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>חג ה'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים. ה[[חג]] נמשך שבוע ימים, מ[[ט&quot;ו בניסן]] ועד [[כ&quot;א בניסן]] (ב[[חוץ לארץ]], בה חוגגים גם [[יום טוב שני של גלויות]], מסתיים החג ב[[כ&quot;ב בניסן]]). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו&quot;ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם [[חול המועד]] שחלק מהמלאכות מותרות בו.<br /> <br /> חג הפסח נקבע לזכר [[יציאת מצרים|יציאת]] [[בני ישראל]] מהעבדות ב[[מצרים]] לחירות. היום ה[[שביעי של פסח]] מציין את [[קריעת ים סוף]] שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה [[אחרון של פסח]], בחו&quot;ל) קשור במיוחד גם עם [[הגאולה העתידה]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|יציאת מצרים}}<br /> הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי [[יציאת מצרים]] המסופרים בהרחבה ב[[תורה]], בפרשיות הראשונות של ספר שמות.<br /> <br /> על פי הבטחת [[הקב&quot;ה]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]], נגזר על צאצאיו - [[עם ישראל]] - לרדת ל[[גלות]] ב[[מצרים]]. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של [[יעקב אבינו]] בשנת ב'רל&quot;ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של [[לוי]] - האחרון מבין ה[[שבטים]] - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה רבינו]] לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה [[מתן תורה|לקבל את התורה]] ולעלות ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> לאחר שמלך מצרים, [[פרעה]], הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא [[הקדוש ברוך הוא]] על המצרים את [[עשרת המכות]] שלוו ב[[נס|ניסים]] גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום [[י&quot;ד בניסן]] בשנת ב'תמ&quot;ח הקריבו בני ישראל את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום [[ט&quot;ו בניסן]], יצאו ממצרים.<br /> <br /> לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז [[קריעת ים סוף|נקרע הים]] ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, [[כ&quot;א בניסן]].<br /> <br /> חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט&quot;ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג [[שביעי של פסח]].<br /> <br /> ==שמות החג==<br /> ===חג המצות===<br /> שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''&quot;חג המצות&quot;''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב &quot;זבח חג הפסח&quot; ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן]] תשל&quot;ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס&quot;ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}}<br /> <br /> ===חג הפסח=== <br /> אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב&quot;משנה תורה&quot; לרמב&quot;ם) שהוא נקרא בשם '''&quot;חג הפסח&quot;'''. <br /> בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם [[חג השבועות]] היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ&quot;ל.}} <br /> <br /> על דרך החסידות ביאר [[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]]{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ&quot;ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר [[הקב&quot;ה]] שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של [[הקב&quot;ה]] על &quot;אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים&quot;.<br /> <br /> ====פסח - דילוג וקפיצה====<br /> רש&quot;י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} &quot;פסח הוא לה'&quot; מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב&quot;ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות &quot;דרך דילוג וקפיצה&quot;. <br /> <br /> ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט&quot;ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח&quot;ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל&quot;ו (י' [[ניסן]] וי&quot;א [[ניסן]] ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי [[ניסן]] תשל&quot;ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור [[הקבלה]] (סידור האריז&quot;ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.<br /> <br /> וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים<br /> *בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.<br /> *בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.<br /> *בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג. <br /> וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.<br /> <br /> האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה &quot;שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא&quot; לא על ידי מלאך...אלא [[הקב&quot;ה]] בכבודו ובעצמו&quot; ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ&quot;ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק [[הקב&quot;ה]] בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד&quot;ה קול דודי י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} <br /> :א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.<br /> :ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר &quot;את ערום ועריה&quot; לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.<br /> <br /> גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל&quot;ו הנ&quot;ל.}}<br /> <br /> ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[צאן]] ולהקריבו [[קרבן פסח]] על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[מסירות נפש]] שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).<br /> <br /> ==מצוות החג== <br /> ===קרבן פסח===<br /> {{ערך מורחב|קרבן פסח}}<br /> [[קרבן פסח]] הוא קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן [[בית המקדש]], ביום [[י&quot;ד בניסן]] - ערב פסח - בין הערביים. את [[בשר]] הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל [[ט&quot;ו בניסן]] - [[ליל הסדר]], עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.<br /> <br /> בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, אומרים את &quot;סדר קרבן פסח&quot; בערב פסח, בזמן הקרבת הקרבן, שקריאתו היא במקום הקרבת הפסח.<br /> <br /> ===איסור חמץ===<br /> {{ערך מורחב|חמץ}}<br /> בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - &quot;חמץ&quot; - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז&quot;ל]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י&quot;ד בניסן]], ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[ביעור חמץ]] המתקיים בבוקר י&quot;ד ב[[ניסן]] עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[שעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב&quot;משהו&quot;, דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שו&quot;ת שלו סימן ו.}} בשם [[האריז&quot;ל]], שיש &quot;להחמיר כל החומרות בפסח&quot;. עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר&quot;ס תמז. נתבאר בשיחת אחש&quot;פ ופסח שני ה'תש&quot;מ.}} ש&quot;הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה&quot;.<br /> <br /> נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב&quot;ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.<br /> <br /> במהלך הדורות, התקבלה תקנת [[מכירת חמץ]] - למכור את החמץ הנשאר עבור אחר הפסח, או את כלי החמץ, במכירה לגוי כך שהם יוצאים לחלוטין מבעלות היהודי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הוסיף ותיקן לערוך את המכירה ב&quot;ערב קבלן&quot;, תקנה המחזקת את תוקף המכירה ונותנת לה אופי של מכירה גמורה לכל דבר.<br /> <br /> ===אכילת מצה ומרור===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים= [[מצה]], [[מרור]]}}<br /> מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, [[ליל הסדר]], לזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של &quot;כזית&quot; מצה, בנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - &quot;כורך&quot;, וכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל&quot;אפיקומן&quot; (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים, אחד זכר ל[[קרבן פסח]] ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).<br /> <br /> כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח [[מרור]], כלשון הפסוק{{הערה|במדבר ט, יא}} &quot;על מצות ומרורים יאכלהו&quot;. כשאין [[בית המקדש]] קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול ב[[חרוסת]], בנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב&quot;כורך&quot;.<br /> <br /> ===סיפור יציאת מצרים=== <br /> {{ערך מורחב|סיפור יציאת מצרים}}<br /> המצווה המרכזית של [[ליל הסדר]] היא לספר אודות יציאת מצרים, וזאת בעיקר כמענה לשאלותיהם של הילדים הפותחות את הסדר - &quot;מה נשתנה&quot;. למרות שעיקרה של המצווה הוא ספור ההורים לילדיהם, היא מוטלת על כל אחד ואחד, ומצווה להרבות בה ככל האפשר - כלשון ההגדה &quot;וכל המרבה לספר ב[[יציאת מצרים]] הרי זה משובח&quot;.<br /> <br /> ===ספירת העומר===<br /> {{ערך מורחב|ספירת העומר}}<br /> מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט&quot;ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[חג השבועות]], יום קבלת התורה.<br /> <br /> ===בחסידות===<br /> {{להשלים|}}<br /> בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצוות אלו:<br /> <br /> על אכילת מצה מבאר אדמו&quot;ר הזקן: &quot;מצות יאכל את שבעת ימים&quot;{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם [[ז' מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' המדות{{הערה|אור התורה בא ע' שמג}}.<br /> <br /> איסור אכילת והחזקת [[חמץ]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות וה[[גאווה]] וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמרי.<br /> <br /> ==ליל הסדר==<br /> {{ערך מורחב|סימני הסדר}}<br /> בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים &quot;[[ליל הסדר]]&quot;. בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב&quot;ה]] על הניסים והנפלאות. <br /> <br /> בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של [[ליל הסדר]] הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק &quot;והגדת לבנך&quot;, התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.<br /> <br /> ===ארבע קושיות===<br /> ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,<br /> <br /> בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים &quot;מה נשתנה&quot;) מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.<br /> <br /> [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של [[ליל הסדר]] שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי [[יציאת מצרים]] וגדולת השם.<br /> <br /> את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: &quot;לשנה הבאה בירושלים הבנויה&quot;.<br /> <br /> ===בפנימיות התורה===<br /> [[הרבי]] מביא את בספר &quot;[[היום יום]]&quot;{{הערה|היום יום י&quot;ט ניסן}} את ביאורו של [[הרבי הרש&quot;ב]] בארבעת הקושיות על פי [[תורת החסידות]]:<br /> <br /> '''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?<br /> <br /> #'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.<br /> #'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.<br /> #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.<br /> #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.<br /> <br /> ==שביעי ואחרון של פסח==<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים= [[שביעי של פסח]], [[אחרון של פסח]]}}<br /> ביום השביעי של פסח אירעה [[קריעת ים סוף]] בסיומו של תהליך [[יציאת מצרים]]. יום זה נחגג כיום טוב האחרון של פסח - ובחוץ לארץ, בה חוגגים [[יום טוב שני של גלויות]], חוגגים יומיים חג: [[שביעי של פסח]] ו[[אחרון של פסח]]. בליל חג שביעי של פסח, נהגו ב[[ליובאוויטש]] וכן הוא מנהג חסידי חב&quot;ד להיות ערים כל הלילה ולעסוק ב[[לימוד תורה]].<br /> <br /> אודות היום האחרון של פסח, גילה [[הבעל שם טוב]] כי ביום זה מאיר &quot;גילוי הארת ה[[משיח]]&quot;. דבר זה מתבטא גם בהפטרה אותה קוראים ביום זה (בחוץ לארץ), העוסקת בנבואה אודות מלך המשיח ופעולותיו. על מנת לבטא את הארה רוחנית זו של משיח גם בפעולות [[גשמיות]], ולהחדיר בפנימיות במציאותנו את הציפיה והאמונה במשיח - קבע [[הבעל שם טוב]] לאכול בסיומו של יום זה את [[סעודת משיח|סעודת המשיח]]. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוסיף ותיקן לשתות בסעודה זו [[ארבע כוסות]], כמו בליל הסדר.<br /> <br /> ==מבצעים ותקנות הרבי==<br /> בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועלים [[חסידי חב&quot;ד]] בכמה מ[[מבצעים|מבצעיו]] והוראותיו של הרבי:<br /> <br /> ===מעות חיטים===<br /> מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ&quot;ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.<br /> <br /> ===מבצע מצה===<br /> {{ערך מורחב|מבצע מצה}}<br /> *'''חלוקת [[מצה שמורה]]''' - בשנת [[תשי&quot;ד]] הורה [[הרבי]] להשתדל לשלוח ל[[חג הפסח]] למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.<br /> *'''מצה לתלמיד''' - בשנת [[תשכ&quot;א]], יזם הרב [[יצחק גנזבורג]] את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מה[[שלוחים]] והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.<br /> <br /> ===ליל הסדר ציבורי===<br /> {{ערך מורחב|ליל הסדר ציבורי}}<br /> על פי הוראתו של הרבי, מקיימים חסידי חב&quot;ד [[ליל הסדר]] ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות [[ליל הסדר|ליל סדר]] יהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] בכל העולם.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סימני הסדר (מנהגים)]]<br /> *[[מבצע מצה]]<br /> *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/חידושי הרבי על הש&quot;ס/שונות|חידושי הרבי על הש&quot;ס]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> '''חסידות על חג הפסח'''<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&amp;st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=1&amp;hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15765&amp;st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=1&amp;hilite=ea415541-c73e-464e-b6f2-994d0fc0b8b0 הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&amp;st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=1&amp;hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&amp;st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=1&amp;hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&amp;st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=1&amp;hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}}<br /> '''מדיה לחג הפסח'''<br /> <br /> ''וידאו מהרבי''<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> ''שונות''<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> [[קטגוריה:פסח|*]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%AA&diff=287902 2017-02-23T02:11:23Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''הנשמה יורדת''' הינו ביטוי של התמרמרות עצומה והתעוררות [[תשובה]] פנימית כתוצאה מהרגשת האחריות בירידת ה[[נשמה]] למטה, שהיא לצורך [[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|עליה]] בלבד.<br /> <br /> מילות הניגון: {{ציטוטון|הנשמה יורדת לתוך הגוף, אך צועקת &quot;ווי, ווי&quot;. ירידה זו צורך עליה עד שכל זה הוא כדאי}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/107.rm&amp;gif=107 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=525 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=87 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]<br /> <br /> *<br /> [he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025659 לשמיעת הניגון מפי אברהם פריד]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=282603 2017-01-18T05:22:50Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]]<br /> '''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון [[רבי יוסף קארו]]. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה &quot;הג&quot;ה&quot;. <br /> <br /> מנהג הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק &quot;ובני ישראל יוצאים ביד רמ&quot;ה&quot; - רמ&quot;א.<br /> <br /> == ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא [[הרבי]]:<br /> <br /> בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור! <br /> <br /> ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, [[צדיק גמור]] ועד ל&quot;עמך כולם צדיקים&quot;, כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן '''כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!'''{{הערה|1= [[התוועדות]] שבת פרשת משפטים [[תשמ&quot;ז]].}}<br /> <br /> בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ&quot;א, מחברי השולחן ערוך: &quot;לאורם נלך עד משיח צדקינו&quot;! {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&amp;hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&amp;st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=557 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] חלק א' עמ' 552.].}}<br /> <br /> == תחילת השולחן ערוך ==<br /> <br /> ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה &quot;יהודה&quot;{{הערת שוליים|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה &quot;יהודה&quot;, כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה&quot;נעשה&quot; - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל&quot;נשמע&quot; - הבנה והשגה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&amp;hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&amp;st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&amp;pgnum=291 עמ' 282.].}}<br /> <br /> == הבית יוסף מחבר השולחן ערוך ==<br /> מחבר השולחן ערוך הינו רבי יוסף קארו. לפני שחיבר את השולחן ערוך, חיבר את חיבורו הגדול &quot;בית יוסף&quot; על ספר ארבעה טורים שחיבר בנו של הרא&quot;ש.<br /> בספר זה הוא מסכם את שיטות הראשונים עד ההלכה הפסוקה. <br /> <br /> == הבית יוסף והקהל ==<br /> הרבי הורה שב[[שנת הקהל]] - שמטרתה &quot;ליראה את ה' אלוקיכם&quot; יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף. ולכל לראש - בספר היסוד ההלכתי &quot;בית יוסף&quot; לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו &quot;שיתגבר כארי&quot; בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים &quot;מודה אני&quot;, ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף.<br /> <br /> ==שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן==<br /> {{ערך מורחב|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> בשנים האחרונות להנהגתו של [[המגיד ממעזריטש]], עלה ברצונו לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', מבין חמשת תלמידיו המובחרים הטיל לבסוף את המלאכה על [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהיה באותה העת בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, וכאשר פרסם אותו נודע בשם '[[שולחן ערוך הרב]]', זכה לתפוצה רחבה, והתקבל בברכה אצל כל גדולי ישראל, ואף גרם לכך שלמדנים רבים התקרבו בעקבות פרסום הספר לאורה של תורת החסידות לאחר שנוכחו לדעת כי אין אמת בטענה כי החסידים אינם יודעים ללמוד.<br /> <br /> == שולחן ערוך אורח חיים ==<br /> <br /> הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של &quot;יגעת ומצאת&quot;, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו&quot;ע או&quot;ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו&quot;ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו&quot;ע או&quot;ח. וכאשר שואלים אותם &quot;הייתכן&quot;, יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו&quot;ע או&quot;ח.<br /> <br /> [[הרבי]] אמר כי יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל שינהיגו בישיבות את לימוד חלק או&quot;ח, ואפילו אם לא רוצים שהלימוד יהיה בזמן סדר הישיבה, כי אז רוצים לעסוק בענינים מיוחדים, ג' בבות וחו&quot;מ, על פי דברי המשנה &quot;הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות&quot;, אמר הרבי, שילמדו זאת לפחות שלא בסדר הישיבה. באותו זמן שהתלמיד מקבל עבור עצמו לאכול ולשתות ולטייל וכו', לפחות בזמן זה העומד בלאו הכי לרשותו שילמדו או&quot;ח.<br /> <br /> הרבי אמר כי פירוש המילים &quot;אורח חיים&quot; הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו<br /> מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני &quot;ארבעה אבות נזיקין&quot; וכיו&quot;ב, מה שאין כן עניני שו&quot;ע או&quot;ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק<br /> בכל יום ב&quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot;, באמירת &quot;מודה אני לפניך&quot;, ב[[תפלת שמונה עשרה]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&amp;st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&amp;pgnum=107 עמ' 1282].}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=281636 2017-01-13T03:05:15Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{מפנה|תורת אמת ירושלים|ישיבה קטנה בשם זה|ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרפ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] (ישי&quot;ג), הרב [[ראובן בורושנסקי]] (ישי&quot;ק)<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יעקב אורנשטיין (ישי&quot;ג) <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= 60 (ישי&quot;ג)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניפים בשכונות רמות וגילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - משגיח.<br /> * הרב יחיאל לסקר - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב יצחק מאיר סגל - שיעור ב'.<br /> *הרב יוסף צבי צירקוס - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גלוכובסקי]] - שיעור א'<br /> * הרב שמואל פרסמן והרב שניאור כהן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג', ו[[משפיע]] ראשי.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] (תשנ&quot;ד-תשס&quot;ד)<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> *הרב [[יונה יעקובוביץ]]<br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=281635 2017-01-13T03:02:05Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=<br /> |כתובית=<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[ראובן בורושנסקי]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=281634 2017-01-13T03:00:56Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=<br /> |כתובית=<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[יחיאל מיכל דברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דברוסקין]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים=60<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[ראובן בורושנסקי]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב [[משה הכט]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב ישראל רסקין<br /> <br /> ;[[נו&quot;נים]]<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב מאיר מחפוץ<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת קרית משה בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90&diff=281446 2017-01-12T04:43:54Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>במסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&amp;daf=2&amp;format=pdf בבא בתרא]''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.<br /> <br /> המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.<br /> <br /> מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש&quot;נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ&quot;ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: &quot;השם יתברך יצליחך&quot;.<br /> ומיד הוסיף:<br /> ב[[זוהר]] כתוב ש&quot;בבא בתרא&quot; הוא סיום ה[[גלות]], שתהיה אפוא ה&quot;בבא בתרא&quot; של הגלות.<br /> בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ&quot;ב]] ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.<br /> <br /> == מיגו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}}<br /> אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.<br /> <br /> כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערת שוליים|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}.<br /> <br /> מלבד היסוד של &quot;מה לי לשקר&quot; המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערת שוליים|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערת שוליים|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח&quot;ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ&quot;מוחזק&quot;, - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של &quot;המוציא מחבירו&quot; הוא זוכה בנכסים. {{הערת שוליים|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}<br /> <br /> ==חזקת שלש שנים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}}<br /> '''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב&quot;מושכל ראשון&quot; שהיא שלו עד שיתברר אחרת.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי ==<br /> <br /> *קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&amp;hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=468 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]<br /> <br /> *'''ט ב.''' והמפייסו בדברים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&amp;st=&amp;pgnum=96 לקוטי שיחות חל&quot;ד עמ' 84 (עמ' 96)]<br /> <br /> *'''י ב.''' וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר&quot;א ר&quot;י ור&quot;ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&amp;st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&amp;pgnum=48&amp;hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3 שערי [[צדקה]] עמ' נג (עמ' 48)]<br /> <br /> *'''יד א.''' הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&amp;st=מסכת&amp;pgn התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ד' 1917 (עמ' 171)]<br /> <br /> *'''מד א.''' רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&amp;st=&amp;pgnum=52 לקוטי שיחות ח&quot;י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]<br /> <br /> *'''עה א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר&quot;מ ור&quot;י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15945&amp;st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי&quot;א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15944&amp;st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]<br /> <br /> *'''צט א.''' כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;hilite=b4dc7371-efed-444d-bbdc-d989c70059fe&amp;st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)]<br /> <br /> *'''קיח ב.''' צלפחד, מחלוקת רשב&quot;ם ורש&quot;י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&amp;hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&amp;st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&amp;pgnum=182 לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)]<br /> <br /> *'''קלד ב.''' הויות אביי ורבא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&amp;hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&amp;st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&amp;pgnum=276 שיחות קודש תשל&quot;ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]<br /> <br /> *'''קמה ב.''' וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&amp;st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז עמ' 2 (עמ' 17)]<br /> <br /> *'''קעג א.''' א&quot;ר הונא מנין לערב דמשתעבד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;st=&amp;pgnum=228 לקוטי שיחות ח&quot;ל עמ' 215 (עמ' 228)]<br /> <br /> *'''קעו א.''' ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&amp;hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=468 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]<br /> <br /> === ביאורי נשיאי חב&quot;ד ===<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&amp;hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&amp;st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שס}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=281282 2017-01-11T03:38:56Z

<p>גד: מ&#039;וכטר&#039; ל&#039;וועכטר&#039;</p> <hr /> <div>[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> <br /> הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''', יליד שנת [[תש&quot;ח]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב&quot;ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו-כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח כסלו]] [[תש&quot;ח]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים &quot;ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג&quot;, ועמד בראשה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב&quot;ד===<br /> קודם התקרבותו לחב&quot;ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב&quot;די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב&quot;ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה<br /> <br /> בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים &quot;היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה&quot;.<br /> <br /> לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].<br /> <br /> הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס&quot;ו]] לאדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער&quot;ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות [[שבת]] עד אור הבוקר, את הספרים הנ&quot;ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. <br /> <br /> היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו &quot;תענוגים של גן-עדן בגוף חי&quot;. עוד הוא מוסיף לספר &quot;יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק &quot;אה! געוואלד, זהו הניגון...&quot;!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ללמוד בעיון את תורת חב&quot;ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא &quot;שתל&quot; אותו אצל חב&quot;ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש&quot;ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן בתורת הנגלה.<br /> <br /> ===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב&quot;ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי &quot;שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה&quot;. בט' [[אייר]] תשמ&quot;ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הוכה הרב וכטר עד זוב דם, [[זקן|זקנו]] ופאותיו נגזזו, בגדיו הפשטו ממנו, וכך נשאר ערום, והוא הושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע שהתפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו&quot;רים הביעו מחאה חריפה. כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו [[רבני חב&quot;ד]] את כשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה &quot;חשף&quot; את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב&quot;ד ובעקבות כך החליט לעזוב את &quot;רשמית&quot; את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] באופן רשמי וגלוי.<br /> <br /> ===נסיעתו לארץ===<br /> לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב&quot;ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי{{מקור|ככל הידוע לי הוא מוכחש על ידי תלמידיו, רוב החסידים הירושלמים נסעו לרבי ללא השטריימל שלהם יתכן שייעשו זאת למרות שידעו שהרבי רוצה בכך?!}}<br /> , שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.<br /> <br /> במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע&quot;ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב&quot;די מנחלת הר-חב&quot;ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארה&quot;ב' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חתניו<br /> *הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> *הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40499 &quot;הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו&quot;] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> {{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=280504 2017-01-01T20:31:06Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:איציק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[משפיע]] מרכזי בחב&quot;ד. חבר הנהלת &quot;[[מטה משיח]]&quot; וסופר חסידי שחיבר סדרת ביאורים מקיפה על [[ספר התניא]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם אביו של הרבי, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית &quot;קרלין&quot;, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] היה אמור לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי לשלוח תמימים לחזק את הישיבה והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שהוא יהיה אחד מהם. נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יוסף יצחק בוטמן]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}, ונסע אל הרבי לשנת הלימודים [[תשמ&quot;א]] במהלכה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot;.כתב טור בשבועון [[כפר חב&quot;ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -&quot;[[התוועדות]] חסידית&quot;, כן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].<br /> <br /> מידי יום שישי מתייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> בעבר, עמד בראש &quot;[[מטה הקהל]]&quot; ו&quot;[[מבצע יום הולדת]]&quot; ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]] והודפס בכמה מהדורות.<br /> *'''פניני התניא''' - סדרה (שנים עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]].הכרך הראשון י''ל בשנת ה'תשנ''ב והאחרון אשר חתם את הסידרה י''ל בחודש כסלו ה'תשע''ז. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> *[[התוועדות]] חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'. <br /> *'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.<br /> {{גלריה חלויצ}}‏<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עלית]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *{{קישור VOD|ginz}}<br /> *[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גינזבורג חיים לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=280503 2017-01-01T20:25:32Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:איציק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[משפיע]] מרכזי בחב&quot;ד. חבר הנהלת &quot;[[מטה משיח]]&quot; וסופר חסידי שחיבר סדרת ביאורים מקיפה על [[ספר התניא]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם אביו של הרבי, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית &quot;קרלין&quot;, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] היה אמור לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי לשלוח תמימים לחזק את הישיבה והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שהוא יהיה אחד מהם. נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יוסף יצחק בוטמן]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}, ונסע אל הרבי לשנת הלימודים [[תשמ&quot;א]] במהלכה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot;.כתב טור בשבועון [[כפר חב&quot;ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -&quot;[[התוועדות]] חסידית&quot;, כן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].<br /> <br /> מידי יום שישי מתייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> בעבר, עמד בראש &quot;[[מטה הקהל]]&quot; ו&quot;[[מבצע יום הולדת]]&quot; ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]] והודפס בכמה מהדורות.<br /> *'''פניני התניא''' - סדרה (שנים עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.<br /> *'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> *[[התוועדות]] חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'. <br /> *'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.<br /> {{גלריה חלויצ}}‏<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עלית]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *{{קישור VOD|ginz}}<br /> *[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גינזבורג חיים לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&diff=280062 2016-12-28T01:33:52Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>'''איסור יחוד''' הינו איסור על גבר לשהות במקום סגור יחד עם אשת איש או אחת מקרובותיו, וכן איסור על אשת איש לשהות ביחוד עם כל גבר מלבד אביה ואחיה ובניה. <br /> ==דיני האיסור==<br /> אסור לנער מגיל בר מצוה ומעלה להתיחד עם אשה מגיל 3 ומעלה. וכן נערה מגיל בת מצוה אסור לה להתייחד עם איש מגיל תשע שנים ומעלה{{הערה|הלכות והליכות ביהדות (הרב משה אדלר) פרק ט' הלכה עד}}. <br /> <br /> מדאורייתא האיסור הינו רק עם אשת איש או עם אחת מקרובותיו האסורה עליו מהתורה, אך החכמים אסרו גם יחוד אשה פנויה{{הערה|סנהדרין כא. ב.}}. האיסור הוא מהתורה הוא גם על שהיה עם אחת מקרובותיו או כל אשה שאסורה עליו מדין איסור לאו בלבד (כגון פנויה האסורה עליו באיסור נדה), ומדרבנן אסרו לגבר להתיחד אפילו עם פנויה טהורה.<br /> <br /> העונש על איסור זה הוא מכת מרדות, חוץ מהמתיחד עם אשת איש שאין מלקין אותו כדי שלא להוציא לעז על בניה של האשה. <br /> <br /> מותר לגבר להתיחד עם אשה עם בעלה בעיר וי&quot;א דווקא אם עלול לבא בכל רגע, וכן אם אשתו בעיר מותר לו להתייחד אך דווקא אם עלולה לבא בכל רגע.<br /> ==יחוד עם אשת איש==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד. שהרי בשעה שהמונית עוברת במקומות שוממים שאין שם אנשים, נחשבת שהיית הגבר והאשה במונית לאיסור יחוד, הכרוך בעונש חמור.<br /> <br /> גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&amp;hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&amp;st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&amp;pgnum=148 שו&quot;ת אגרות משה חלק ה' סימן פ&quot;ב]}} וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בו רבים, עוברים על איסור יחוד. לא זאת בלבד, אלא פוסקים אלו קובעים כי יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון, אך אין שום היתר לנסוע עם נהג מונית גבר במקומות מרוחקים מישוב בני אדם.<br /> <br /> כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד של גבר עם ילדה מעל גיל 3 או באיסור של יחוד אשת איש עם הנער המאומץ{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&amp;hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמ' 193]}} וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&amp;hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&amp;st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל&quot;ז עמ' 197]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=280061 2016-12-28T01:11:14Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> {{תניא}}<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב&quot;ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר ה[[יחידות]] היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. [הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו&quot;ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן].<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט [[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] מראש השנה [[תק&quot;נ]] עד י' כסלו [[תקנ&quot;ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1796) שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות התניא== <br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;. <br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot; {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש). <br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> [[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:<br /> <br /> #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}. <br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן. <br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאורי [[אדמו&quot;ר הזקן]] במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ==שיטת התניא==<br /> ===ספר של בינונים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה]] ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> בחלק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> ===אגרת הקודש===<br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==על התניא== <br /> כשסיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהילים]] ופרקי משניות{{מקור}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של [[הקב&quot;ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}.<br /> <br /> כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> {{תקנות הרבי|}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ&quot;ט.}}.<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}. <br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב&quot;ד]] בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום וכיום (תש&quot;ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית.<br /> <br /> ==מבצע הדפסת התניא==<br /> {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}<br /> <br /> [[הרבי]] הורה שידפיסו את [[ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים.<br /> <br /> כיום (נכון לשנת [[תשע&quot;ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.<br /> <br /> ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> === י&quot;א [[ניסן]] תשמ&quot;ב===<br /> לרגל יום הבהיר י&quot;א [[ניסן]] ה'תשמ&quot;ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]] - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.<br /> <br /> הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו&quot;כ אמר: &quot;לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'&quot;.<br /> <br /> קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.<br /> <br /> אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: &quot;כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אחר כך, ואין נפק&quot;מ בזה, ושלא יהיה בלבולים שזהו היפך &quot;כי לא בחפזון תצאון&quot;, ולא נורא אם יקח כמה דקות&quot;, ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.<br /> <br /> כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.<br /> <br /> לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב [[הרבי]], ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.<br /> <br /> במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ה[[התוועדות]] אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.<br /> <br /> הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.<br /> <br /> לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר &quot;כי בשמחה תצאו&quot;, כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.<br /> <br /> באמצע, הכריז ריל&quot;ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.<br /> <br /> בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין ב[[בגד|בגדי]] המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.<br /> <br /> לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך &quot;י&quot;א ניסן&quot; שבדף השער, ואכן שינו זאת ל&quot;י&quot;ג ניסן&quot;).<br /> === י&quot;א [[ניסן]] תשד&quot;מ===<br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א [[ניסן]] ה'תשד&quot;מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו<br /> צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]] –<br /> לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא<br /> שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ&quot;ב).<br /> <br /> הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהיה מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.<br /> <br /> עוד אמר [[הרבי]], כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ&quot;ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק<br /> אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות ה[[צדקה]] על ידי &quot;שלוחים&quot; - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.<br /> <br /> &quot;כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו&quot;ב&quot;. הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד&quot;ר (&quot;אין צפון אלא תורה&quot;) קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד&quot;ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, &quot;און איך קען גיין באקומען מיין תניא&quot;. [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].<br /> <br /> לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון [[אדמו&quot;ר הזקן]] (בבא הד' פ&quot;א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש&quot;ץ לנגן &quot;יהי רצון כו' שיבנה ביהמ&quot;ק&quot;. הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא<br /> מכוון לאנשים נשים וטף.<br /> <br /> לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: &quot;אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.<br /> וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר&quot;.<br /> <br /> חברי הכולל עלו לבימת ה[[התוועדות]] וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) &quot;מה קורה שם?&quot; ושוב קרא, &quot;אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?&quot;.<br /> <br /> בינתיים חברי המזכירות ריב&quot;ק וריל&quot;ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. ריל&quot;ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: &quot;למה אתה עומד<br /> פה, וצועק..&quot; אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: &quot;און וואו איז מיין צווייטער גענראל?&quot; (=היכן הגנראל השני שלי)?! <br /> <br /> לבסוף חזר ריל&quot;ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: &quot;אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...&quot; כל<br /> המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד &quot;אופגעלייגט&quot;.<br /> <br /> אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י&quot;י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל&quot;ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ&quot;ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ&quot;ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).<br /> <br /> אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב&quot;ק וריל&quot;ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה&quot;זאל&quot;.<br /> <br /> בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).<br /> <br /> לאחר הפארבריינגען, נכנס הד&quot;ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ&quot;ש והת' רוקדים ושרים את הניגון &quot;וידעו כי אתה&quot;. גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - &quot;היכן התניא שלך?!..&quot;<br /> <br /> ===יו&quot;ד שבט תש&quot;נ===<br /> ‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש&quot;נ]] - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.<br /> <br /> ‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר [[תפילת מנחה]] עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על &quot;ויהי בארבעים שנה&quot;, &quot;לב לדעת&quot; וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב &quot;יו&quot;ד שבט תש&quot;נ, ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק‬ ‫אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;.‬<br /> <br /> ‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬<br /> <br /> ‫על שער התניא נכתב: &quot;'''יו&quot;ד שבט תש&quot;נ - ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר‬ ‫שליט&quot;א'''&quot;.‬<br /> <br /> ‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה &quot;עוזרים&quot; ו&quot;מסדרים&quot;, פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה‬ ‫היה &quot;בלאגאן&quot;‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬<br /> <br /> ‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫&quot;לא&quot;, וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל&quot;ג והרבי דיבר עמו קצת.‬<br /> <br /> ‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה&quot;קובץ חידושי תורה לב לדעת&quot; שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר &quot;זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;.‬<br /> <br /> ‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו &quot;דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?&quot;, [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬<br /> <br /> ‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר &quot;לב לדעת&quot; את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬<br /> <br /> ‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ&quot;ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬<br /> <br /> ‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬<br /> <br /> ===[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תנש&quot;א===<br /> ‫[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשנ&quot;א]]<br /> [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.<br /> <br /> כבר בצהריים נודע ש[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] יחלק הלילה [[תניא]] לכאו&quot;א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ&quot;נ במיוחד עבור החלוקה.<br /> <br /> קהל רב הגיע ל[[תפילת מנחה]] ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ה[[קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל ב[[חלוקת התניא]] (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).<br /> <br /> את ה[[תניא]] חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> על [[שער התניא]] היה כתוב: &quot;'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] – קצב שנה – ה'תקנ&quot;ט- ה'תנש&quot;א, ארבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א'''&quot;.<br /> <br /> לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך<br /> ואמר לכ&quot;א: &quot;בשעה טובה ומוצלחת&quot;.<br /> <br /> בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל &quot;דידן נצח&quot;. בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.<br /> <br /> החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.<br /> <br /> ב[[שבת]] הקרובה, ש&quot;פ [[וישב]], [[כ&quot;א כסלו]] – [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] נכנס ל[[התוועדות]] עם [[ספר התניא]] שחולק ב[[י&quot;ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.<br /> <br /> בעת ה[[התוועדות]] אמר הרבי שהשנה מלאו קצ&quot;ב שנה להגאולה ד[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] בפעם הראשונה (תקנ&quot;ט – תנש&quot;א), והאותיות קצ&quot;ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה<br /> העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר &quot;נקצב&quot; ונסתיים הזמן &quot;ד[[הפצת המעיינות]] חוצה&quot;, ומוכנים לקיום ההבטחה &quot;דאתי מר דא מלכא משיחא&quot;.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא על ידי [[המזכירות]].<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס ל[[התוועדות]] עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד ונערך על ידי הרבי.<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.<br /> *'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].<br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ&quot;ט]] וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים===<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].<br /> * תניא, מהדורת &quot;פאר מקדושים&quot; - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע&quot;ד<br /> <br /> ===עיבודים===<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע&quot;ו.<br /> *'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים, חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע''ה, והחלק השני בכסלו ה'תשע''ז<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב&quot;דפדיה]].<br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב&quot;ד-לייבורי.<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א [[ניסן]] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012)<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> <br /> ;שיעורים<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א].<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב']<br /> *שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידאו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

גד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_(%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F)&diff=280060 2016-12-28T01:00:31Z

<p>גד: </p> <hr /> <div>'''אור וחיות''' הינו ירחון חב&quot;די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].<br /> <br /> הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב&quot;ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.<br /> <br /> הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשע&quot;ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.<br /> <br /> המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב&quot;ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב&quot;דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב&quot;ד בדורות קודמים.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.<br /> <br /> בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב&quot;דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

גד