https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%92%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9Aחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T22:46:46Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99&diff=611790קריית מלאכי2023-07-13T05:15:44Z<p>גם ברוך: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קריית מלאכי<br />
|תמונה=[[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=נחלת הר חב"ד<br />
|עיר=קרית מלאכי<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=[[נחלת הר חב"ד]] [[כרמי הנדיב]]<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה, <br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב [[שלום פש]], הרב אלימלך הרצל, הרב מנחם ליצמן,הרב יצחק שלמה קרביצקי<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1,500{{הערה|שם=מס|[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בניין עדי עד] - מתוך כתבה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית מלאכי|אישים בקריית מלאכי]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית מלאכי|מוסדות וארגונים בקריית מלאכי]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
<br />
'''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]], ומתגוררים בה נכון ל[[תשפ"ג]] 27,094 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,500 משפחות חסידי חב"ד{{הערה|שם=מס}}. רבה של שכונת נחלת הר חב"ד הינו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
<br />
== שכונות חב"דיות ==<br />
===נחלת הר חב"ד===<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב [[בנימין גורודצקי]], [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[יוסף בלוי]] הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1500 משפחות, והיא הקהילה השניה בגודלה של [[חסידות חב"ד]] בישראל.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
{{ערך מורחב|כרמי הנדיב}}<br />
בשנת [[תש"ס]] הוקמה על ידי הרב [[בועז לרנר]] שכונת נחלת מנחם א' ובשנים הבאות נבנתה נחלת מנחם ב' - על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשכונות אלו גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין כביש ראשי ומעבר לו שכונות נחלת מנחם.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ילדים חב"דיים בקריית מלאכי, תשכ"ט]]<br />
[[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]<br />
*[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל"ה]].<br />
*בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. מנוהל על ידי בנו הרב מענדי לרנר<br />
*גני ומעונות ילדים. <br />
*תלמוד תורה - בנים. מנוהל על ידי הרב אהרן מנגמי <br />
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: גב' שרית שוויכה.<br />
*בית משיח. מנהל: הרב [[שלום פש]].<br />
*בית חב"ד. מנהל: הרב [[ליפא קורצוויל]].<br />
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה). מנהל: הרב יוסף יצחק ניסלביץ.<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]. מנהל: הרב נתן וולף<br />
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].<br />
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].<br />
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.<br />
*מוסד תיכון בית חנה, מנהלת: גב' יעל עזריאל.<br />
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.<br />
*תורה אור - מכון הוצאה לאור (כיום לא בקרית מלאכי).<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.<br />
*מכון הלכה חב"ד משרד ראשי<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעירייה [[חיים שטיינר]] ו[[אברהם יוסף הרשקופ]] עם ראש העיר מוטי מלכה]]<br />
<br />
בעבר נציג חב"ד בעירייה היה הרב יוסף יצחק יוזביץ, בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה הינו הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]].<br />
<br />
בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת [[תשע"ב]], הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.<br />
<br />
בבחירות בשנת [[תשע"ט]] נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' [[בצלאל מזרחי|צלי (בצלאל) מזרחי]] בנו של הרב [[אליעזר מזרחי]].<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611789ליפא קורצוויל2023-07-13T05:03:12Z<p>גם ברוך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*פעילות ארצית למען שלימות הארץ<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
*מכון בר מצוה<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
*[[מיהו יהודי]]{{הערה|סיפר הרב קורצוויל:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...([[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב).}}<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב [[יגאל פיזם]] בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*[[את"ה העולמי]], '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611788ליפא קורצוויל2023-07-13T05:00:38Z<p>גם ברוך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*פעילות ארצית למען שלימות הארץ<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
*מכון בר מצוה<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
*[[מיהו יהודי]]{{הערה|סיפר הרב קורצוויל:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...([[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב).}}<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב [[יגאל פיזם]] בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611787ליפא קורצוויל2023-07-13T04:57:57Z<p>גם ברוך: /* מבצעים מיוחדים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*פעילות ארצית למען שלימות הארץ<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
*מכון בר מצוה<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
*[[מיהו יהודי]]{{הערה|הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...([[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב).}}<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611700נחלת הר חב"ד2023-07-12T21:31:34Z<p>גם ברוך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
*בהוראת הרבי, הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי - בית אליהו<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===הועד מרחיב את נחלה===<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי,ועד נחלת הר חב"ד הרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הוקמו מוסדות החינוך, בניין חמ"ה ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת במה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה הדוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה חב"ד- מנהל: הרב אהרן מנגמי. מנהלים בעבר: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן.<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' מונדשיין, גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב זלצמן, הרב מענדל ווכטר.<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611520נחלת הר חב"ד2023-07-12T06:24:57Z<p>גם ברוך: /* התפתחות נחלת הר חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
*בהוראת הרבי, הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה חב"ד- מנהל: הרב אהרן מנגמי. מנהלים בעבר: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן.<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' מונדשיין, גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב זלצמן, הרב מענדל ווכטר.<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611519נחלת הר חב"ד2023-07-12T06:24:30Z<p>גם ברוך: /* התפתחות נחלת הר חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
*בהוראת הרבי, הרב [[ליפא קוקצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה חב"ד- מנהל: הרב אהרן מנגמי. מנהלים בעבר: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן.<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' מונדשיין, גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב זלצמן, הרב מענדל ווכטר.<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611518נחלת הר חב"ד2023-07-12T06:16:22Z<p>גם ברוך: /* מוסדות חינוך */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה חב"ד- מנהל: הרב אהרן מנגמי. מנהלים בעבר: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן.<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' מונדשיין, גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב זלצמן, הרב מענדל ווכטר.<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611517נחלת הר חב"ד2023-07-12T06:06:22Z<p>גם ברוך: /* התפתחות נחלת הר חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה - מנהלים: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן, הרב מנגמי<br />
*בית הספר בנות - מנהלים/ות: גב' סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' הבר, גב' שוויכה <br />
*תיכון בית חנה - מנהלות: גב' עזריאל<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=611516נחלת הר חב"ד2023-07-12T06:05:05Z<p>גם ברוך: /* גני חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה - מנהלים: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן, הרב מנגמי<br />
*בית הספר בנות - מנהלים/ות: גב' סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' הבר, גב' שוויכה <br />
*תיכון בית חנה - מנהלות: גב' עזריאל<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=611515משתמש:גם ברוך2023-07-12T05:59:55Z<p>גם ברוך: </p>
<hr />
<div>להשקיע ב[[נחלת הר חב"ד]] השכונה של הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|נחלת הר חב"ד]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=611513משתמש:גם ברוך2023-07-12T05:57:18Z<p>גם ברוך: יצירת דף עם התוכן "להשקיע בנחלת הר חב"ד השכונה של הרבי."</p>
<hr />
<div>להשקיע ב[[נחלת הר חב"ד]] השכונה של הרבי.</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611479ליפא קורצוויל2023-07-12T05:01:23Z<p>גם ברוך: /* דיווחים לרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*פעילות ארצית למען שלימות הארץ<br />
<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
<br />
*מכון בר מצוה<br />
<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
=="העירני חכם אחד"==<br />
פעם כתב 'הערה' בקובץ הערות של התמימים ואנ"ש. זכה שהרבי הזכיר זאת בהתוועדות תוך כדי אמירה "חכם אחד העירני"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611478ליפא קורצוויל2023-07-12T05:00:18Z<p>גם ברוך: /* מבצעים מיוחדים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*פעילות ארצית למען שלימות הארץ<br />
<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
<br />
*מכון בר מצוה<br />
<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611475ליפא קורצוויל2023-07-12T04:59:03Z<p>גם ברוך: /* מבצעים מיוחדים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי<br />
<br />
*מכון בר מצוה<br />
<br />
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%92%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=611470שיחת משתמש:גם ברוך2023-07-12T04:55:27Z<p>גם ברוך: /* ישר כח! */</p>
<hr />
<div>{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(04:36, כ"ג בתמוז, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
==ישר כח!==<br />
{{תודה לרשום|ליפא קורצוויל}} [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(04:52, כ"ג בתמוז, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
:: בינתיים ציטוטים מכתבה שפורסמה. תודה על ההערכה[[משתמש:גם ברוך|גם ברוך]] - [[שיחת משתמש:גם ברוך|שיחה]], 04:55, כ"ג בתמוז, ה'תשפ"ג 04:55, 12 ביולי 2023 (UTC)</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611469ליפא קורצוויל2023-07-12T04:53:41Z<p>גם ברוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611465ליפא קורצוויל2023-07-12T04:50:16Z<p>גם ברוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
==אלוף פיקוד הדרום==<br />
<br />
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.<br />
<br />
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.<br />
<br />
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.<br />
<br />
המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.<br />
<br />
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=611458ליפא קורצוויל2023-07-12T04:34:09Z<p>גם ברוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]<br />
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.<br />
<br />
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].<br />
<br />
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.<br />
<br />
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.<br />
<br />
=="הצליח למעלה מן המשוער"==<br />
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש עת תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: <br />
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.<br />
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!<br />
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.<br />
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:<br />
<br />
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":<br />
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".<br />
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:<br />
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
==מבצעים מיוחדים==<br />
<br />
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:<br />
<br />
*מיהו יהודי. הרבי נלחם בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך סיפר:<br />
<br />
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.<br />
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:<br />
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...{{הערה|[[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
*הר המלך. בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את ספרי הביאורים '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464. [https://col.org.il/news/142851 נחלה ללא מצרים פסח תשפ"ב]}}.<br />
<br />
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.<br />
<br />
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.<br />
<br />
==דיווחים לרבי==<br />
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר. <br />
<br />
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.<br />
<br />
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר<br />
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק<br />
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים<br />
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד<br />
<br />
==כותרים שערך==<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית<br />
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד<br />
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', שבועון בית משיח גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה<br />
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו<br />
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', שבועון בית משיח גליון 600 [[אייר]] תשס"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}<br />
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג<br />
*מענדי קורטס, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', שבועון כפר חב"ד גליון 1958 עמוד 36<br />
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', שבועון בית משיח ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית בשבועון בית משיח ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו<br />
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]</div>גם ברוך