https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%95%D7%93%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9Aחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T18:17:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584944דוד קיבמן2023-03-19T08:49:38Z<p>דודהמלך: /* ספר תולדותיו: בינוני */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". <br />
<br />
גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584943דוד קיבמן2023-03-19T08:48:21Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584942דוד קיבמן2023-03-19T08:47:47Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=584941חיים משה אלפרוביץ'2023-03-19T08:46:08Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים משה אלפרוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|400px|]]<br />
החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] ([[י"ד אדר]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]]) היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיירה וויעזנא שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת צירל. שהיו אחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. <br />
<br />
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהלים]].<br />
<br />
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין, שהיה [[שוחט]] העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי ב[[ארצות הברית]] שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.<br />
<br />
לפרנסתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נעוועל]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה.<br />
<br />
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[ורשה]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך. [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמו"ר הריי"צ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.<br />
<br />
עם עלייתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] החל לשמש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] שמו נודע כשוחט טוב ו[[ירא שמיים]] ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.<br />
<br />
שמו של ר' חיים משה נודע כ[[עובד]] ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון [[רבותינו נשיאנו]]. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו [[מחשבה]], כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב [[חסידות]] בשעת העבודה.<br />
<br />
את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי [[בית הכנסת]] חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת [[בית הכנסת]] ל[[חסידות]] ול[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[הרבי|רבי]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארצות הברית ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,<br />
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[הרבי]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]], עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]] ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת [[הרבי]] "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
;בניו<br />
*ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']].<br />
*ר' גרשון אלפרוביץ' (סבו של ה[[משפיע]] הרב שי סוקניק מכפר חב"ד).נולד ט תשרי תרפ"ג-נפטר י אלול תשנ"ט.<br />
*ר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']].<br />
*ר' אפרים אלפרוביץ'.נפטר כ"ו תשרי תשפ"ג.<br />
;בנותיו וחתניו<br />
*מרת שרה- נפטרה י"ד אדר תשנ"ט, ובעלה ר' דוד גרין (הוריהם של הרב [[יקותיאל גרין]] ושל הרב [[חנן גרין]] ).<br />
* ר' שלמה זלמן דרורי<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
* [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]], (זכרונות מהרב יואל כהן) עמודים 370-374<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מנחם מענדל אוירכמן, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperovitz-Oirechman%20-%20Teves%2015,%205765.pdf תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ]''', טבת [[תשס"ה]] {{PDF}}<br />
*'''[http://www.scribd.com/doc/124197580/868 זהיר במחשבה דיבור ומעשה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 868<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf מקבץ סיפורים מתולדות חייו]''', בתוך תשורה משמחת צאצאיו, אב ה'תשע"ט<br />
*הרב [[יואל כהן]], [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/חיים_משה.pdf "תמימות מנצחת"], '''[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]''', גיליון 303, י"ג טבת תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל: אלפרוביץ', חיים משה}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584940דוד קיבמן2023-03-19T08:45:46Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584939דוד קיבמן2023-03-19T08:44:22Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584938דוד קיבמן2023-03-19T08:43:50Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=584937חיים משה אלפרוביץ'2023-03-19T08:43:02Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים משה אלפרוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|400px|]]<br />
החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] ([[י"ד אדר]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]]) היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיירה וויעזנא שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת צירל. שהיו אחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. <br />
<br />
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהלים]].<br />
<br />
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין, שהיה [[שוחט]] העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי ב[[ארצות הברית]] שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.<br />
<br />
לפרנסתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נעוועל]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה.<br />
<br />
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[ורשה]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך. [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמו"ר הריי"צ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.<br />
<br />
עם עלייתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] החל לשמש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] שמו נודע כשוחט טוב ו[[ירא שמיים]] ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.<br />
<br />
שמו של ר' חיים משה נודע כ[[עובד]] ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון [[רבותינו נשיאנו]]. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו [[מחשבה]], כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב [[חסידות]] בשעת העבודה.<br />
<br />
את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי [[בית הכנסת]] חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת [[בית הכנסת]] ל[[חסידות]] ול[[הרבי|רבי]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[הרבי|רבי]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארצות הברית ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,<br />
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[הרבי]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]], עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]] ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת [[הרבי]] "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
;בניו<br />
*ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']].<br />
*ר' גרשון אלפרוביץ' (סבו של ה[[משפיע]] הרב שי סוקניק מכפר חב"ד).נולד ט תשרי תרפ"ג-נפטר י אלול תשנ"ט.<br />
*ר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']].<br />
*ר' אפרים אלפרוביץ'.נפטר כ"ו תשרי תשפ"ג.<br />
;בנותיו וחתניו<br />
*מרת שרה- נפטרה י"ד אדר תשנ"ט, ובעלה ר' דוד גרין (הוריהם של הרב [[יקותיאל גרין]] ושל הרב [[חנן גרין]] ).<br />
* ר' שלמה זלמן דרורי<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
* [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]], (זכרונות מהרב יואל כהן) עמודים 370-374<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מנחם מענדל אוירכמן, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperovitz-Oirechman%20-%20Teves%2015,%205765.pdf תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ]''', טבת [[תשס"ה]] {{PDF}}<br />
*'''[http://www.scribd.com/doc/124197580/868 זהיר במחשבה דיבור ומעשה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 868<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf מקבץ סיפורים מתולדות חייו]''', בתוך תשורה משמחת צאצאיו, אב ה'תשע"ט<br />
*הרב [[יואל כהן]], [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/חיים_משה.pdf "תמימות מנצחת"], '''[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]''', גיליון 303, י"ג טבת תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל: אלפרוביץ', חיים משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584936דוד קיבמן2023-03-19T08:40:56Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584935דוד קיבמן2023-03-19T08:38:32Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584934דוד קיבמן2023-03-19T08:36:03Z<p>דודהמלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]'''<br />
<br />
*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584927דוד קיבמן2023-03-19T06:48:59Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549]'''<br />
<br />
*'''[://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584926דוד קיבמן2023-03-19T06:47:04Z<p>דודהמלך: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [https://col.org.il/news/144549]<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584925דוד קיבמן2023-03-19T06:18:12Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584924דוד קיבמן2023-03-19T06:15:21Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549]' ' ', ספר חדש על המדף: בינוני<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584923דוד קיבמן2023-03-19T06:13:35Z<p>דודהמלך: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/144549], ספר חדש על המדף: בינוני<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584922דוד קיבמן2023-03-19T06:12:01Z<p>דודהמלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584921דוד קיבמן2023-03-19T06:02:46Z<p>דודהמלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:<br />
<br />
המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב". גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".<br />
<br />
וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.<br />
<br />
עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת. <br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=584920חזק הוצאה לאור2023-03-19T05:56:35Z<p>דודהמלך: /* ספרים שיצאו לאור על ידי חזק */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חזק_הוצאה_לאור.PNG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המכון]]<br />
מכון '''חזק - יוזמות חינוכיות''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בתחילת שנת [[תשס"ו]] מתוך מטרה להוציא אל הפועל יוזמות חדשניות של ספרים וחוברות‚ תוך כדי שימור והקפדה על מסורת תורנית [[יהודי]]ת [[חסיד]]ית. המכון משלב כלי טכנולוגיה מתקדמים ביותר יחד עם כללי מסורת ושמרנות; שילוב בין עיצוב עכשווי ומתקדם מחד ומאידך, שמירה על עימוד קלאסי תורני עתיק.<br />
<br />
קהל היעד העיקרי של המכון הוא; הציבור הרחב שעימו פועלים [[שליח|שלוחי הרבי]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם. עם זאת החברה נותנת את שירותיה גם לציבור הרחב הרוצה להנות מהנסיון והכישורים של צוות המכון המקצועי בכל שלבי ההוצאה לאור.<br />
<br />
משרדי המכון שוכנים ב[[קריית מלאכי]] ומנהליו הם הגיסים הרבנים [[אליהו וילהלם]] ו[[פרץ אוריאל בלוי]].<br />
<br />
בין הפרויקטים הידועים של המכון הוא ה[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]] - המכונה "ה[[רמב"ם]] ה[[חב"ד]]י", בו הושלמה העבודה שהחלה על ידי כולל האברכים שתחת מזכירות הרבי, ונוספו ציונים ומקורות לכל ההלכות המובאות ברמב"ם, מאות הפניות ל[[שיחות]] הרבי על דברי הרמב"ם.<br />
<br />
==ספרים שיצאו לאור על ידי חזק==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* בינוני תולדות הרב ר' [[דוד הורודוקער]], מאת ר' יהושע אשר פוגלמן ור' [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*"ברכונים" והגדות של פסח ל[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]<br />
*'''סיפורי [[התוועדות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]'''<br />
*'''אוצר החסידים - לדמויותיהם של חסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]'''<br />
*'''משנה תורה השלם'''.<br />
*'''[[חב"ד במרוקו]]'''.<br />
*שיעורים בתורת חב"ד - מאת הרב [[יואל כהן]]<br />
*קובץ לימוד שבועי המכונה 'דבר מלכות' ומכיל את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] היומיים, [[שיחה|שיחות]], [[מאמר|מאמרים]] ועוד. <br />
*'''אלבום 'וזאת התורה'''' - מרכז רבני אירופה<br />
*'''סט תורה ופירושה'''<br />
*'''סידור תהילת ה' ברוסית'''<br />
*'''ממתק לשבת'''<br />
*'''תניא בתרגום לגרוזינית'''<br />
*'''אות בספר תורה'''<br />
*'''חכם סאסי''' (הרצליה)<br />
*הרב '''הרב אליהו לוין''' (חוברת)<br />
*'''[[מגילת אסתר]] ברוסית עם ציורים'''<br />
*'''אבינו מלכנו''' מחזור ל[[יום כיפור]] עם הנחיות וביאורי מילים<br />
*'''חמשה חומשי תורה''' עם פירוש [[רש"י]] משולב<br />
*'''אוצר החסידים''' (שתי כרכים)<br />
*'''[[הפרשה החסידית]]''' (שתי כרכים)<br />
*'''תורת אמת''' - תולדות [[ישיבת תורת אמת]]<br />
*'''לדעת להאמין''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''נר למשיחי''' על ה[[תניא]], מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
*'''משנה תורה לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''ספר המצוות לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''שחור ולבן''', מאת [[זלמן רודרמן]]<br />
*'''מושל ברוחו''', מאת [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*'''נודע בשיעורים''', [[הגר"ח נאה]]<br />
*'''מסע ברדיטשוב'''<br />
*'''במאי קמיפלגי''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''שמענו מרב יואל''', בעריכת הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]] <br />
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}}, מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
*'''תיקון קוראים''' ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], נכתב על ידי הרב מנחם מענדל בלינוב, בצירוף נספחים רבים.<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chazak.co.il אתר מכון חזק]<br />
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161297 הוויכוח במינסק]''' בהוצאת מכון חזק, באתר [[אוצר החכמה]]<br />
<br />
{{תבנית:גלריה ספרי חזק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב"ד]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584919דוד קיבמן2023-03-19T05:54:11Z<p>דודהמלך: /* ספר תולדותיו: בינוני */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=584918דוד קיבמן2023-03-19T05:53:32Z<p>דודהמלך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.<br />
<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
==אישיותו==<br />
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==ספר תולדותיו: בינוני==<br />
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא חאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".<br />
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער<br />
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
הפקה: [[חזק]]<br />
באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>דודהמלך