https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%A4 2026-04-18T00:15:37Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=617832 2023-07-31T08:18:01Z

<p>דוד פ: /* תולדות חיים */תיקון</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ד]] – [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשט&quot;ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט&quot;ז בניסן]] [[תרצ&quot;ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).<br /> <br /> בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת הייתה מסופחת לשטח הרומני).<br /> <br /> בגיל 7 חיבר את הניגון העוצמתי &quot;אנה אלך&quot;. עורכים נכבדים, לפרטים נוספים ניתן להאזין בפודקאסט החדש מבית צמאה. לא ניתן להוסיף קישור..<br /> <br /> בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש&quot;י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.<br /> <br /> בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.<br /> <br /> כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל&quot;ג בעומר]] מ[[כפר חב&quot;ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.<br /> <br /> ==הרצח==<br /> ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ&quot;ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט&quot;ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].<br /> <br /> בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.<br /> <br /> לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב&quot;ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.<br /> <br /> אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב&quot;ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.<br /> <br /> חבריו לספסל הישיבה בכפר חב&quot;ד המליצו עליו את דברי חז&quot;ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.<br /> <br /> לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.<br /> <br /> גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב&quot;ד ב[[חיפה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ&quot;ט, פרק שמונה עשר.<br /> *'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.<br /> *מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק י&quot;ג.<br /> * [https://chabad.info/magazine/568478/66 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב&quot;ד], גיליון [[בית משיח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&amp;st=&amp;pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב&quot;ד]]. (באתר היברו בוקס).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *'''[[רצח יד החמישה]]'''.<br /> *'''[[בית הספר למלאכה]]'''.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דוברוסקין, ישראל אריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=617831 2023-07-31T08:17:32Z

<p>דוד פ: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ד]] – [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשט&quot;ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט&quot;ז בניסן]] [[תרצ&quot;ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).<br /> <br /> בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת הייתה מסופחת לשטח הרומני).<br /> <br /> בגיל 7 חיבר את הניגון העוצמתי &quot;אנה אלך&quot;. עורכים נכבדים, לפרטים נותן להאזין בפודקאסט החדש מבית צמאה. לא ניתן להוסיף קישור..<br /> <br /> בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש&quot;י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.<br /> <br /> בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.<br /> <br /> כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל&quot;ג בעומר]] מ[[כפר חב&quot;ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.<br /> <br /> ==הרצח==<br /> ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ&quot;ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט&quot;ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].<br /> <br /> בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.<br /> <br /> לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב&quot;ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.<br /> <br /> אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב&quot;ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.<br /> <br /> חבריו לספסל הישיבה בכפר חב&quot;ד המליצו עליו את דברי חז&quot;ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.<br /> <br /> לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.<br /> <br /> גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב&quot;ד ב[[חיפה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ&quot;ט, פרק שמונה עשר.<br /> *'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.<br /> *מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק י&quot;ג.<br /> * [https://chabad.info/magazine/568478/66 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב&quot;ד], גיליון [[בית משיח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&amp;st=&amp;pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב&quot;ד]]. (באתר היברו בוקס).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *'''[[רצח יד החמישה]]'''.<br /> *'''[[בית הספר למלאכה]]'''.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דוברוסקין, ישראל אריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94&diff=524770 2022-02-28T06:48:51Z

<p>דוד פ: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''מסכת עבודה זרה''' (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו&quot;ם) היא ה[[מסכת]] השמינית ב[[סדר נזיקין]], שהוא הסדר הרביעי ב[[משנה]]. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים באיסור הקירוב ל[[גוי]]ים אשר עוסקים ב[[עבודה זרה]] (בפועל). גדרה, חיובי הריחוק, ואיבודה מהעולם. כמו כן עוסקת המסכת ביסודות איסור והיתר על כן היא נקראת בפי האחרונים &quot;כלל גדול&quot; (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו).&lt;br /&gt;<br /> ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 75 דפים.<br /> הרבי ערך סיום על מסכת זו והוא מופיע בלקו&quot;ש חי&quot;ט פ' דברים, שיחה ה'. קישור<br /> <br /> ==קישור סוף המסכתא לתחילתה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבור מלכא]]}}<br /> בסיום המסכת{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=76b&amp;format=text דף ע&quot;ו ע&quot;ב.].}}מובא:<br /> אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא ד[[רב יהודה]] ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר {{מונחון|דצה|נעצה}} עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, אמר ליה באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, אמר ליה מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי אמר ליה אידכר מאי עבדת באורתא.<br /> <br /> תרגום: רב יהודה ועבדו באטי בר טובי ישבו לפני שבור מלכא, שהיה מלך גוי. הביאו לפניהם אתרוג למאכל. חתך המלך חתיכות מהאתרוג, ולקח לעצמו מספר חתיכות, לאחר מכן חתך המלך מהאתרוג בסכינו ונתן לבאטי. ולאחר מכן נעץ את הסכין עשרה פעמים בקרקע ואז נתן לרב יהודה לאכול. שאלו באטי בר טובי: וכי אני איני יהודי? השיב לו המלך: רב יהודה ידוע לי כי הוא נוהג בהלכה זו, ואילו עליך לא ידוע לי. (וכפירוש רש&quot;י:) &quot;מר קים לי בגויה - רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך&quot;. לפי הגרסא השניה הוא אמר לו כי ידוע לו בבירור כי באטי אינו שומר על מצוות התורה וכפירוש רש&quot;י - &quot;מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשד&quot;מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16044&amp;hilite=40f7d5c6-1283-452c-93e3-0bf4d17e3e72&amp;st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&amp;pgnum=339 חלק ד'].}} מקשה: למה נעץ שבור מלכא את הסכין בקרקע דווקא אחרי שנתן לטאבי בר טובי, הרי אין כל טירחה מיותרת באם ינעץ את הסכין בקרקע קודם לכן, ולכן גם אם לא היה בטוח שבאטי פרוש למה לא נעץ את הסכין בקרקע קודם לכן. ועוד, גם אם היה בטוח שהוא לא פרוש, אין זו סיבה להכשילו באיסור.<br /> <br /> הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה ששבור מלכא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דינים שלא מדעתן{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}} גם אם עשו כדי לקבל שכר{{הערה|רמב&quot;ם שם ה&quot;י.}} <br /> <br /> ===סיבה ומסובב===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סיבה ומסובב]]}}<br /> אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא '''הסיבה''' שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד.<br /> === ביאורים נוספים ===<br /> *'''ה ב.''' בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&amp;hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&amp;st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=76 לקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 64 (עמ' 76)]<br /> <br /> *'''מד א.''' כתר [[דוד]] הולמתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=115 לקוטי שיחות עמ' 102 (עמ' 155)]<br /> <br /> *'''מה, א.''' כל מקום שאתה מוצא הר גבוה... דע שיש שם עבודת כוכבים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=82 לקוטי שיחות עמ' 69 הערה 12 (עמ' 82)]<br /> <br /> *'''מו ב.''' יש שנוי לנעבד או אין שנוי לנעבד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&amp;hilite=64baf3b4-a87a-473e-b6ca-93af4c653b2e&amp;st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=149 לקוטי שיחות חי&quot;ז עמ' 136 (עמ' 149)]<br /> <br /> *'''נג ב.''' מכדי [[ירושה]] היא להם מאבותיהם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=100&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da לקוטי שיחות ח&quot;ל עמ' 87 הערה 56 (עמ' 100)]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&amp;mesechta=26 מסכת עבודה זרה] {{הב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שס}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=501153 2021-10-23T20:26:54Z

<p>דוד פ: /* לימוד הספר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תורה אור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]<br /> '''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב&quot;ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים &quot;הפרשה החסידית&quot;. [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].<br /> <br /> ==הספר==<br /> במכתב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: &quot;ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ&quot;ו]] עד סוף [[תקע&quot;ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ&quot;ה, וכוונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים&quot;.<br /> <br /> בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר&quot;ח]] נדפס החלק השני בשם &quot;[[לקוטי תורה]]&quot; בעיר [[ז'יטומיר]].<br /> <br /> בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.<br /> <br /> על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי.<br /> <br /> ==דפוסי הספר==<br /> <br /> * בשנת [[תקצ&quot;ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> *בשנת [[תרכ&quot;ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב&quot;הוספות&quot; שבסוף הספר.<br /> <br /> *בשנת [[תרכ&quot;ט]] - ב[[וילנא]].<br /> <br /> *קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ&quot;ט, על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש&quot;ב]] על גליון התורה אור שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשט&quot;ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה&quot;ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ&quot;ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> * בשנת [[תשל&quot;ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה&quot;ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].<br /> <br /> *בשנת [[תנש&quot;א]] - הודפס הספר בהוצאת קה&quot;ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב ומהרבי, ומראי מקומות.<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.<br /> <br /> == ספרי ביאורים על הספר ==<br /> * '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> * '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br /> <br /> == לימוד הספר ==<br /> הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם &quot;[[תורה שבכתב]] של חסידות&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם &quot;הפרשה החסידית&quot;{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&amp;st=&amp;pgnum=50 ספר השיחות תשמ&quot;ט ע' 41, הערה 29].}}.<br /> <br /> פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש&quot;פ וישב תשט&quot;ו]. ובשיחות תשכ&quot;ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.<br /> <br /> בשבת פרשת ויקהל [[תשכ&quot;ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. <br /> <br /> באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: &quot;המסיים [= האם מסיים] בלקו&quot;ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 תשכ&quot;ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב&quot;ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=558&amp;hilite= שיחות קודש תשכ&quot;ה חלק א', ע' 536].}}.<br /> <br /> לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י&quot;ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י&quot;ב, אגרת ד'רלב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב, סעיף טו.}}.<br /> <br /> השנת תשפ&quot;א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח ללימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי מה&quot;מ כנ&quot;ל ובשלימות. לפרטים: https://chabad.info/beis-medrash/633759/<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליקוטי תורה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה&quot;תורה אור&quot;''', פרדס חב&quot;ד גליון ט' ע' 49<br /> *'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש&quot;פ עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/16069 הספר בפורמט PDF] - בהיברו-בוקס<br /> *[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=501152 2021-10-23T20:26:20Z

<p>דוד פ: /* לימוד הספר */</p> <hr /> <div>{{תקנות הרבי|}}<br /> [[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> [[קובץ:Har-likutm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]<br /> '''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב&quot;ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים &quot;הפרשה החסידית&quot;. [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].<br /> <br /> ==הספר==<br /> ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט&quot;ו בשבט|היום יום ט&quot;ו שבט]].}}.<br /> <br /> בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: <br /> א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא. <br /> ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ&quot;ל. <br /> ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.<br /> <br /> ==דפוסים== <br /> <br /> * בשנת [[תר&quot;ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].<br /> <br /> * בשנים [[תרל&quot;ח]], [[תרמ&quot;ה]], [[תרס&quot;ד]] ו[[תרפ&quot;ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס&quot;ד, על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש&quot;ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשכ&quot;ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].<br /> :ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: &quot;ב&quot;ה. בברכה להתעוררות &quot;הלבבות לעבודת ה'&quot; בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&amp;CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ&quot;ה].}}.<br /> :בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר (&quot;הפרשה החסידית&quot;) מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.<br /> <br /> * בשנת [[תשד&quot;מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> :הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש&quot;פ תשא, ט&quot;ו אדר א' תשד&quot;מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&amp;st=&amp;pgnum=473&amp;hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ&quot;ו, ע' 384 ואילך]).}}.<br /> <br /> * בשנת [[תשנ&quot;ח]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו מראי מקומות רבים, ורשימת ה[[ראשי תיבות]]. הוצאה זו עוררה ביקורת, שכן היא נדפסה בשני כרכים, בניגוד להוראה של הרבי בנושא{{מקור}}. משנת [[תשנ&quot;ט]] ואילך נדפס הספר בכרך אחד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.<br /> <br /> ===הערות וציונים===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.<br /> <br /> הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.<br /> <br /> ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.<br /> <br /> בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 10.}}.<br /> <br /> ===מאמרים מלוקטים===<br /> הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br /> <br /> == ספרי ביאורים על הספר ==<br /> * '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> * '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br /> <br /> * '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].<br /> <br /> == לימוד הספר ==<br /> הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם &quot;[[תורה שבכתב]] של חסידות&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם &quot;הפרשה החסידית&quot;{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&amp;st=&amp;pgnum=50 ספר השיחות תשמ&quot;ט ע' 41, הערה 29].}}.<br /> <br /> פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש&quot;פ וישב תשט&quot;ו]. ובשיחות תשכ&quot;ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.<br /> <br /> בשבת פרשת ויקהל [[תשכ&quot;ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. <br /> <br /> באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: &quot;המסיים [= האם מסיים] בלקו&quot;ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 תשכ&quot;ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב&quot;ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=558&amp;hilite= שיחות קודש תשכ&quot;ה חלק א', ע' 536].}}.<br /> <br /> לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י&quot;ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י&quot;ב, אגרת ד'רלב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב, סעיף טו.}}.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי מה&quot;מ כנ&quot;ל ובשלימות. לפרטים: https://chabad.info/beis-medrash/633759/<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש&quot;פ עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]<br /> *'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&amp;CategoryID=2012 חלק שני]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=501151 2021-10-23T20:25:45Z

<p>דוד פ: /* לימוד הספר */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{תקנות הרבי|}}<br /> [[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> [[קובץ:Har-likutm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]<br /> '''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב&quot;ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים &quot;הפרשה החסידית&quot;. [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].<br /> <br /> ==הספר==<br /> ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט&quot;ו בשבט|היום יום ט&quot;ו שבט]].}}.<br /> <br /> בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: <br /> א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא. <br /> ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ&quot;ל. <br /> ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.<br /> <br /> ==דפוסים== <br /> <br /> * בשנת [[תר&quot;ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].<br /> <br /> * בשנים [[תרל&quot;ח]], [[תרמ&quot;ה]], [[תרס&quot;ד]] ו[[תרפ&quot;ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס&quot;ד, על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש&quot;ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשכ&quot;ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].<br /> :ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: &quot;ב&quot;ה. בברכה להתעוררות &quot;הלבבות לעבודת ה'&quot; בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&amp;CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ&quot;ה].}}.<br /> :בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר (&quot;הפרשה החסידית&quot;) מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.<br /> <br /> * בשנת [[תשד&quot;מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> :הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש&quot;פ תשא, ט&quot;ו אדר א' תשד&quot;מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&amp;st=&amp;pgnum=473&amp;hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ&quot;ו, ע' 384 ואילך]).}}.<br /> <br /> * בשנת [[תשנ&quot;ח]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו מראי מקומות רבים, ורשימת ה[[ראשי תיבות]]. הוצאה זו עוררה ביקורת, שכן היא נדפסה בשני כרכים, בניגוד להוראה של הרבי בנושא{{מקור}}. משנת [[תשנ&quot;ט]] ואילך נדפס הספר בכרך אחד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.<br /> <br /> ===הערות וציונים===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.<br /> <br /> הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.<br /> <br /> ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.<br /> <br /> בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 10.}}.<br /> <br /> ===מאמרים מלוקטים===<br /> הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br /> <br /> == ספרי ביאורים על הספר ==<br /> * '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> * '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br /> <br /> * '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].<br /> <br /> == לימוד הספר ==<br /> הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם &quot;[[תורה שבכתב]] של חסידות&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם &quot;הפרשה החסידית&quot;{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&amp;st=&amp;pgnum=50 ספר השיחות תשמ&quot;ט ע' 41, הערה 29].}}.<br /> <br /> פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש&quot;פ וישב תשט&quot;ו]. ובשיחות תשכ&quot;ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.<br /> <br /> בשבת פרשת ויקהל [[תשכ&quot;ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. <br /> <br /> באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: &quot;המסיים [= האם מסיים] בלקו&quot;ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 תשכ&quot;ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב&quot;ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=558&amp;hilite= שיחות קודש תשכ&quot;ה חלק א', ע' 536].}}.<br /> <br /> לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י&quot;ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י&quot;ב, אגרת ד'רלב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב, סעיף טו.}}.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי מה&quot;מ כנ&quot;ל ובשלימות לפרטים: https://chabad.info/beis-medrash/633759/<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש&quot;פ עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]<br /> *'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&amp;CategoryID=2012 חלק שני]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=501150 2021-10-23T20:24:31Z

<p>דוד פ: /* לימוד הספר */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:תורה אור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]<br /> '''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב&quot;ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים &quot;הפרשה החסידית&quot;. [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].<br /> <br /> ==הספר==<br /> במכתב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: &quot;ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ&quot;ו]] עד סוף [[תקע&quot;ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ&quot;ה, וכוונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים&quot;.<br /> <br /> בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר&quot;ח]] נדפס החלק השני בשם &quot;[[לקוטי תורה]]&quot; בעיר [[ז'יטומיר]].<br /> <br /> בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.<br /> <br /> על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי.<br /> <br /> ==דפוסי הספר==<br /> <br /> * בשנת [[תקצ&quot;ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> *בשנת [[תרכ&quot;ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב&quot;הוספות&quot; שבסוף הספר.<br /> <br /> *בשנת [[תרכ&quot;ט]] - ב[[וילנא]].<br /> <br /> *קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ&quot;ט, על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש&quot;ב]] על גליון התורה אור שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשט&quot;ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה&quot;ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ&quot;ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> * בשנת [[תשל&quot;ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה&quot;ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].<br /> <br /> *בשנת [[תנש&quot;א]] - הודפס הספר בהוצאת קה&quot;ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב ומהרבי, ומראי מקומות.<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.<br /> <br /> == ספרי ביאורים על הספר ==<br /> * '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> * '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br /> <br /> == לימוד הספר ==<br /> הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם &quot;[[תורה שבכתב]] של חסידות&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם &quot;הפרשה החסידית&quot;{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&amp;st=&amp;pgnum=50 ספר השיחות תשמ&quot;ט ע' 41, הערה 29].}}.<br /> <br /> פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש&quot;פ וישב תשט&quot;ו]. ובשיחות תשכ&quot;ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.<br /> <br /> בשבת פרשת ויקהל [[תשכ&quot;ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. <br /> <br /> באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: &quot;המסיים [= האם מסיים] בלקו&quot;ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&amp;CategoryID=2010 תשכ&quot;ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב&quot;ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=558&amp;hilite= שיחות קודש תשכ&quot;ה חלק א', ע' 536].}}.<br /> <br /> לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י&quot;ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י&quot;ב, אגרת ד'רלב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב, סעיף טו.}}.<br /> <br /> השנת תשפ&quot;א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח ללימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי מה&quot;מ כנ&quot;ל ובשלימות לפרטים: https://chabad.info/beis-medrash/633759/<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליקוטי תורה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה&quot;תורה אור&quot;''', פרדס חב&quot;ד גליון ט' ע' 49<br /> *'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש&quot;פ עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/16069 הספר בפורמט PDF] - בהיברו-בוקס<br /> *[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&diff=341173 2020-05-25T19:22:03Z

<p>דוד פ: /* ביאורי הרבי */תיקון שגיאה במספר עמוד שהיה בסוגריים ואינו נכון. מחקתיו</p> <hr /> <div>ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&amp;mesechta=17 מסכת נזיר] יש 9 פרקים ו65 דפים.<br /> <br /> המסכת עוסקת בדיני נזיר. קבלת הנזירות, דיניה, וקרבן נזיר.<br /> <br /> איש או אשה הנודרים שלא לשתות [[יין]], נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית [[יין]] כל ימי נזירותו אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה. כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br /> <br /> אם בכל זאת נטמא הנזיר למת בשגגה, עליו [[טבילה במקווה|לטבול]] כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה ל[[קרבן]], וכן אשם נזיר, ואחר כך עליו שוב להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br /> <br /> כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל ה[[מקדש]], יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את [[שערות]] ראשו.<br /> <br /> דיני הנזירות הם כדיני נדר, הבעל יכול להפירם, אם אינו מקיים את הנזירות עובר בבל תאחר, וכו'.<br /> <br /> === ביאורי הרבי ===<br /> <br /> *'''כט א.''' [[חינוך]] דרבנן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&amp;st=&amp;pgnum=75 לקוטי שיחות חל&quot;ה עמ' 61 (עמ' 75)]<br /> <br /> *'''סא א.''' הגוים אין להן נזירות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=14961&amp;st=%u05D1%u05EA%u05E8%u05D0 לקוטי שיחות חלק ל&quot;ח עמ' 26 (עמ' 37)]<br /> <br /> *'''סב א.''' איש איש לרבות את העוברי כוכבים שנודרין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=85 לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 85)]<br /> <br /> *'''סו א.''' נזיר היה [[שמואל הנביא|שמואל]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;hilite=0983de2b-ffd1-4261-8344-454589c188de&amp;st=בבא&amp;pgnu לקוטי שיחות חלק י&quot;ח עמ' 68 (עמ' 72)] חטוף ובריך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;hilite=0983de2b-ffd1-4261-8344-454589c188de&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90&amp;pgnum=74 לקוטי שיחות חלק י&quot;ח עמ' 69 (עמ' 73)]<br /> <br /> *סיום על מסכתות בני&quot;ך, [[ברכות]] נזיר [[יבמות]] [[כריתות]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&amp;hilite=34a1e171-6211-47df-a590-0cb3fd899134&amp;st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=385[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;א]] - ב, עמ' 835.<br /> {{שס}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D6%BC%D7%91_%D7%95%D7%95%D6%B8%D7%90%D7%93%D7%99%D6%B6%D7%A2&diff=331946 2020-04-16T16:24:27Z

<p>דוד פ: /* שירתו לפני הרבי */תיקון</p> <hr /> <div>'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב&quot;ד באותם שנים קשות.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שכ&quot;א ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב&quot;ד) - מופיע כניגון שכ&quot;ב בספר הניגונים.<br /> <br /> == מילות הניגון ==<br /> ;מילות הניגון:<br /> <br /> אִי ווָאדיֶע{{ש}}<br /> מִי ניֶע פַּאטָאנִים,{{ש}}<br /> אִי וו'אָגְניֶע{{ש}}<br /> מִי ניֶע זְגַארִים.<br /> <br /> ;בתרגום לעברית:<br /> בְּמַיִם{{ש}}<br /> לֹא נִיטָבַע,{{ש}}<br /> וּבָאֵשׁ{{ש}}<br /> לֹא נִישָׂרֵף.<br /> <br /> == שירתו לפני הרבי ==<br /> הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל&quot;מדים|שנות תש&quot;ל}}, לאחר שחסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי [[רוסיה]] כאשר עדיין היו כלואים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, היתה ב[[שמחת תורה]] [[תש&quot;ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;ב תמוז]] [[תשל&quot;ד]], הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל: <br /> <br /> {{ציטוטון|כאשר אומרים &quot;אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים&quot;, היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש&quot;במים לא ניטבע ובאש לא נישרף&quot;. &quot;וכללות הענין הוא - של&quot;[[רצוא]]&quot; יהיה &quot;[[שוב]]&quot;, ול&quot;שוב&quot; יהיה &quot;רצוא&quot;}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|ובפרטיות יותר: &quot;[[מים]]&quot; {{מונחון|קאי|הולך}} על ענין ה[[תורה]], &quot;אין [[מים]] אלא תורה&quot;, ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו &quot;להיטבע&quot; שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב&quot;ה}}, ומתוך שירה וזמרה - &quot;אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים&quot;, היינו שאף על פי שה&quot;מים&quot; דתורה הם [[מים]] טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא &quot;ניטבע&quot; בהם}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - &quot;כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - &quot;אפילו תורה אין לו&quot;, כי אם כל רצונו הוא &quot;לטבוע&quot; במים של תורה, אזי &quot;אפילו תורה אין לו&quot;, אלא צריך להיות &quot;תורה ו[[גמילות חסדים]]&quot;}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|}}, שעיקר ענינו הוא גמ&quot;ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו &quot;להישרף&quot; במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו &quot;להישרף&quot; מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי &quot;גדול לימוד שמביא לידי מעשה&quot;, &quot;ולא עם הארץ חסיד&quot;, ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא &quot;בוער&quot; ו&quot;נשרף&quot; עליו לשתות [[מים]] ו&quot;לטבוע&quot; ולהשקיע את עצמו ב&quot;מי [[ספירת הדעת|הדעת]] הטהור&quot;, &quot;אי וו אגניע מי ניע סגארים&quot;...}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון ב[[התוועדות]] עם הרבי] באתר [[חב&quot;ד אורג]]<br /> *[[מדיה:321_Uv_Vadeh_Ume'utonim.mp3 |לשמיעת ניגון שכ&quot;א מפי ר' דוד הורביץ]]<br /> *[[מדיה:322_Simchas_Torah,_Nevel.mp3|לשמיעת ניגון שכ&quot;ב מפי ר' דוד הורביץ]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=328277 2020-01-31T08:41:35Z

<p>דוד פ: /* צבא */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== צבא ==<br /> <br /> להוסיף את שירותו (במיל') בצה&quot;ל. כמופיע באג&quot;ק ד'תק (חלק יג) [[משתמש:דוד פ|דוד פ]] - [[שיחת משתמש:דוד פ|שיחה]], 08:41, ה' בשבט, ה'תש&quot;ף 08:41, 31 בינואר 2020 (UTC)</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F&diff=327632 2020-01-13T13:16:11Z

<p>דוד פ: כנל</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה ב[[פדיון הבן]] של [[דליה רוטמן|אריאל רוטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה). הכהן הפודה הינו החסיד ר' [[רפאל נחום כהן]] שנשלח על ידי הרבי להשתתף בחגיגה]]<br /> מצוות '''פדיון הבן''' היא [[מצוות עשה]] עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על [[שבט לוי]] לפדות את בנם הבכור מהכהן.<br /> <br /> ==המצווה ודיניה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מכתב הרבי לפדיון הבן<br /> |מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl{{=}}/admur/ig/2/242 אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב]<br /> |תוכן=<br /> ב&quot;ה, יום כ&quot;ב לתמוז, תש&quot;ו<br /> <br /> כבוד האברך הוו&quot;ח אי&quot;א עוסק בצ&quot;צ באמונה{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו{{רווח קשיח|10}}שי'<br /> <br /> יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו [[רז&quot;ל]] (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום.<br /> <br /> וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל.<br /> <br /> ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''הרב מנחם שניאורסאהן'''}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|שמאל|'''יו&quot;ר ועד הפועל'''}}<br /> <br /> בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר&quot;ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ&quot;ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש&quot;נ (במדבר ח) וק&quot;ל.}}<br /> מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br /> <br /> טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב&quot;ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב&quot;ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט&quot;ז אב תשע&quot;ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ&quot;ד מתנות כהונה]].<br /> <br /> הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br /> <br /> ===מנהגי הפדיון===<br /> על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק ב[[בגד|בגדים]] חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: &quot;אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר&quot;, והכהן שואל אותו: &quot;בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?&quot; [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאתה מחוייב לתת לי בפדיון בנך בכורך זה?]. <br /> <br /> האב משיב לכהן: &quot;בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ&quot; [= חפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].<br /> <br /> לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: &quot;.. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן&quot;, וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. <br /> <br /> בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.<br /> <br /> ===דחיית הפדיון===<br /> בנוגע לדחיית פדיון הבן אצל אנשים מבוגרים שגילו את יהדותם, הורה הרבי באופן חד משמעי שאין לדחות את פדיון הבן היות וכל יום שעובר - מבטלים מצות עשה מהתורה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון עמוד 7].}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בפדיון הבן==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> <br /> יש ב' שיחות בליקוטי שיחות שהרבי מבאר ענין פדיון הבן.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> ==פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו==<br /> בערב [[חג החנוכה]] [[תקס&quot;ו]] נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בסעודת הפדיון השתתף גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו שאף אמר [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'].}}. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור{{הערה|להרחבה, ראו [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] פרק פה עמוד קסח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]], על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] ואמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.<br /> <br /> ==משמעות המצווה על פי חסידות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ישנו מאמר של אדמו&quot;ר הזקן שבו מבאר שענין פדיון הבן, מכיון שבני ישראל בקו האמצעי שעולה עד ל[[כתר]], אך חסר להם את מעלת קו הימין של הכהן, על קו נותנים לכהן חמשה סלעים וממשיכים לישראל את ה' חסידים. - המאמר נדפס בספר פדיון הבן כהלכתו, ועוד.<br /> <br /> * חלק יא, שיחת פרשת בא עמוד 42, ביאור בנגלה ובחסידות - מתוך התוועדות י&quot;א ניסן תשכ&quot;ב. <br /> * חלק כ' שיחת פרשת וישב עמוד 185.<br /> <br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''פדיון הבן כהלכתו''' - הרב [[גדליה אוברלנדר]], [[ירושלים]] תשנ&quot;ג<br /> *'''שבח הברית''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=25055&amp;st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ&quot;ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 42 (עמ' 50)] <br /> *'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=55 לקוטי שיחות חי&quot;א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]<br /> *אינצקלופדיא לפדיון הבן, <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=245 סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן]''' בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב [[לוי יצחק רסקין]]<br /> *[[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/23 ענין מצות פדיון הבן]'''<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/31 דברי הרבי בקשר לפדיון הבן]''' שנאמרו לרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], אב&quot;ד פילדלפיה - י&quot;ח [[ניסן]] תשי&quot;ח<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו]''' - [[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;א שיחה ב' לפרשת בא<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1340173/jewish/-.htm מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *{{קישור חבד בישראל|105|5254|האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה?||{{תע|06/13/2013}}}}<br /> *{{קישור שטורעם|80683|news|מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות|מערכת שטורעם|ח' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור התקשרות צאח|590|1650||פדיון הבן}} 1650<br /> *[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf מכתב הרבי לפדיון הבן של הנכד, תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 13].<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=327630 2020-01-13T13:15:07Z

<p>דוד פ: כנל</p> <hr /> <div>[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל).]][[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז&quot;ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע), מאחורי שז&quot;ר מוסתר חלקית, עומד הרב [[דובער בוימגארטען|בערל בוימגארטען]]]]<br /> '''דליה רוטמן''' היא אחיינית של [[הרבי]] (בתו של [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה דליה, בתם היחידה של ר' [[ישראל אריה לייב]] וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד [[כ&quot;ד באלול]] שנת [[תשל&quot;ה]] והשני, דניאל יהושע, נולד ב[[ז' באדר]] שנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, [[הרבי]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]], שיעבירו לה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]]. היא הייתה מבקרת עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע ל[[ניו יורק]], וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ&quot;כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם [[הרבי]] בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. באחד מביקוריה הביאה את [[הרבי]] ל-[[770]] במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה{{הערת שוליים|נראה על ידי חסידים מזדמנים שציפו מחוץ ל-770 לרבי. כמו כן מרת דליה גם סיפרה זאת לרב שמחה בונים סילבר.}}.<br /> <br /> כשנולד בנה הבכור אריאל&lt;ref&gt;נקרא על שם סבו ר' ישראל ארי' ליב&lt;/ref&gt; שהתה בוושיגטון די סי, והרבי דאג לשלוח מוהל, ולאחר שלושים יום לרגל פדיון הבן הרבי שלח את הרב [[נחום רפאל כהן]] ועוד על מנת לערוך פדיון הבן. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מ[[הרבי]]) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רוטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] והרב [[אלימלך שחר]], מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניקים לה סט [[ארבעת המינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ&quot;ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}.<br /> <br /> בשטר &quot;מכירת חמץ&quot; מציין הרבי למכירה גם את ה&quot;חמץ&quot; שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי){{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164]}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *'''אביה''': הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''אמה''': גב' גניה רוטמן-שניאורסון (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> *'''ילדיהם''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אריה לייב שניאורסון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים|רויטמן דליה]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=327629 2020-01-13T13:13:14Z

<p>דוד פ: /* משפחתה */כנל</p> <hr /> <div>[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל).]][[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז&quot;ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע), מאחורי שז&quot;ר מוסתר חלקית, עומד הרב [[דובער בוימגארטען|בערל בוימגארטען]]]]<br /> '''דליה רוטמן''' היא אחיינית של [[הרבי]] (בתו של [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה דליה, בתם היחידה של ר' [[ישראל אריה לייב]] וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד [[כ&quot;ד באלול]] שנת [[תשל&quot;ה]] והשני, דניאל יהושע, נולד ב[[ז' באדר]] שנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, [[הרבי]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]], שיעבירו לה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]]. היא הייתה מבקרת עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע ל[[ניו יורק]], וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ&quot;כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם [[הרבי]] בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. באחד מביקוריה הביאה את [[הרבי]] ל-[[770]] במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה{{הערת שוליים|נראה על ידי חסידים מזדמנים שציפו מחוץ ל-770 לרבי. כמו כן מרת דליה גם סיפרה זאת לרב שמחה בונים סילבר.}}.<br /> <br /> כשנולד בנה הבכור אריאל&lt;ref&gt;נקרא על שם סבו ר' ישראל ארי' ליב&lt;/ref&gt; שהתה בוושיגטון די סי, והרבי דאג לשלוח מוהל, ולאחר שלושים יום לרגל פדיון הבן הרבי שלח את הרב [[נחום רפאל כהן]] ועוד על מנת לערוך פדיון הבן. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מ[[הרבי]]) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] והרב [[אלימלך שחר]], מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניקים לה סט [[ארבעת המינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ&quot;ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}.<br /> <br /> בשטר &quot;מכירת חמץ&quot; מציין הרבי למכירה גם את ה&quot;חמץ&quot; שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי){{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164]}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *'''אביה''': הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''אמה''': גב' גניה רוטמן-שניאורסון (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> *'''ילדיהם''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אריה לייב שניאורסון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים|רויטמן דליה]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=327628 2020-01-13T13:11:46Z

<p>דוד פ: רויטמן &gt; רוטמן</p> <hr /> <div>[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל).]][[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז&quot;ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע), מאחורי שז&quot;ר מוסתר חלקית, עומד הרב [[דובער בוימגארטען|בערל בוימגארטען]]]]<br /> '''דליה רוטמן''' היא אחיינית של [[הרבי]] (בתו של [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה דליה, בתם היחידה של ר' [[ישראל אריה לייב]] וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד [[כ&quot;ד באלול]] שנת [[תשל&quot;ה]] והשני, דניאל יהושע, נולד ב[[ז' באדר]] שנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, [[הרבי]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]], שיעבירו לה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]]. היא הייתה מבקרת עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע ל[[ניו יורק]], וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ&quot;כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם [[הרבי]] בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. באחד מביקוריה הביאה את [[הרבי]] ל-[[770]] במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה{{הערת שוליים|נראה על ידי חסידים מזדמנים שציפו מחוץ ל-770 לרבי. כמו כן מרת דליה גם סיפרה זאת לרב שמחה בונים סילבר.}}.<br /> <br /> כשנולד בנה הבכור אריאל&lt;ref&gt;נקרא על שם סבו ר' ישראל ארי' ליב&lt;/ref&gt; שהתה בוושיגטון די סי, והרבי דאג לשלוח מוהל, ולאחר שלושים יום לרגל פדיון הבן הרבי שלח את הרב [[נחום רפאל כהן]] ועוד על מנת לערוך פדיון הבן. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מ[[הרבי]]) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] והרב [[אלימלך שחר]], מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניקים לה סט [[ארבעת המינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ&quot;ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}.<br /> <br /> בשטר &quot;מכירת חמץ&quot; מציין הרבי למכירה גם את ה&quot;חמץ&quot; שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי){{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164]}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *'''אביה''': הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''אמה''': גב' גניה רויטמן-שניאורסון (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> *'''ילדיהם''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אריה לייב שניאורסון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים|רויטמן דליה]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=325806 2019-12-03T03:56:24Z

<p>דוד פ: /* בישיבה המחרתית והמאסר הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]<br /> הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב בער הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע&quot;ז]]-[[תשס&quot;ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] בקהילה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]<br /> הרב גורביץ' נולד בשנת [[תרע&quot;ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי ה[[של&quot;ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר הומיל בשנת [[תש&quot;ב]]. <br /> <br /> בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ&quot;ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ&quot;ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: &quot;ארבעה מתומכי תמימים דהאידנה נמצאים בכאן ולמה יגרעו?&quot;{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ&quot;ד]]. מופיע ב&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד ש&quot;ד.}}. ב[[ל&quot;ג בעומר]] תרצ&quot;ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ&quot;ו]]{{הערה|&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד שכ&quot;ד.}}. <br /> נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי &quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית&quot;, עמוד ש&quot;ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.<br /> <br /> הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו&quot;ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ&quot;ג]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] (ששהה באותה עת ב[[ריגה]]). בדו&quot;ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: &quot;יקר&quot;{{הערה|הדו&quot;ח מופיע בספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד רצ&quot;ז.}}.<br /> <br /> ===בישיבה המחרתית והמאסר הראשון===<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = קטע מיומנו של הרב גורביץ' על מאסרו <br /> |תוכן = &quot;מהחינוך ומהשפעת הרביים הקדושים, וכן מהדוגמא שקיבלנו אנחנו הקטנים, הבחורים, התלמידים, לא היה לנו רגש שאנחנו בעלי מסירות נפש עבור התורה והיהדות, רק זה היה כמו דבר שבלתי אפשרי אחרת. ולא היה לנו חשבון שאנחנו סובלים עבור קיום התורה, אלא להפך, שזה מגיע לנו, בחינת אם בטלת מהתורה - יש לך בטלים הרבה. וכנראה לא שמרנו הזמן היקר, נכשלנו בביטול תורה, לא היינו מרוצים באכילת לחם לבדו והלכנו לשוק לבקש עוד דבר, כמו דג מלוח או ריבה וכדומה, ועוד חטאים מעין זה. החלטנו שבאם נזכה לצאת לחירות, נשמח אם יהיה לנו אפילו רק לחם לשובע, ולא נבטל אף רגע לבטלה ונלמד בשמחה. כהמשך להחלטה הזו, לא אכלתי אפילו רק הלחם בבית האסורים, והיה נשאר כמעט כל יום ממנו. איני יודע באיזה חשבון עשיתי זאת. חשבתי למה צריכים בכלל לאכול. צריכים להרגיל את הגוף בלי אכילה. עד שנחלשתי מאוד...&quot;<br /> |מקור=מתוך כתב ידו של הרב גורביץ'<br /> }}<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כיהן הרב גורביץ', אז בחור בן עשרים ואחת, כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים כבני שלושה עשרה, בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. ראש הישיבה והאחראי עליה היה הרב [[משה רובינסון]]. בתאריך [[כ&quot;ד בטבת]], באמצע [[התוועדות]], פשטה המשטרה החשאית (ה[[נ.ק.וו.ד.]]) על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: &quot;אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות&quot;{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי שהחל להתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תרצ&quot;ט]] שוחרר מן המאסר. <br /> <br /> בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו ב[[מוסקבה]], אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם יעצו לו לברוח ממוסקבה שכן לדעתם בכך שאינו משתף פעולה עם ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוא מעמיד עצמו בסכנה. מסיבה זו נמלט לעיר מולדתו ז'לובין, וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספות. בהשתדלותם של בני משפחת ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו ניירות כיסוי. בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ל[[סמרקנד]] כדי לשהות במחיצת החסידים שגרו שם. ביום [[ט&quot;ו במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ו]], [[נישואים|נשא]] לאשה את רעייתו, מרת חנה בת ר' [[שמואל פבזנר]] (פעווזנער) מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ===ניסיון הבריחה והמאסר השני===<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר חתונתם, יצאו בני הזוג גורביץ' לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה&quot;[[עשאלונים]]&quot;). הם שילמו עבור דרכונים פולנים, אך לפועל סידרו דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. יום [[ט' בכסלו]] [[תש&quot;ז]] היה תאריך יציאת הרכבת, ולרוע המזל בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת. הרב גורביץ' נתפס ללא מסמכים והורד על ידי החיילים מהרכבת, באשמת ניסיון בריחה מרוסיה. בכך, הופרד מאשתו חמישה חודשים בלבד לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה צפוי לעונש מאסר שסופו לא ידוע. <br /> <br /> כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] (ששהה ב[[ארה&quot;ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): &quot;וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער&quot; [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב&quot;קישורים חיצונים&quot;.}}.<br /> <br /> כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: &quot;בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא באחרון של פסח &quot;ב&quot;ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח&quot; מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי&quot;.}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר. הכספים הגיעו למרת קצנלבויגן, מ[[אדמו''ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהצליחו להבריח את הגבול מחוץ לברית המועצות{{הערה|שלום דובער פרידלנד, &quot;פעילות חוצה גבולות&quot;, עמוד 258. בשעת מעשה נאמר לו כי פעולה זו התאפשרה הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה, ואולם לפי מסמכים שנתגלו לאחרונה נודע כי הסכום הגיע מ[[אדמו''ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהיו עימו ברכבת והצליחו לעבור את הגבול לפולין. הכסף הוברח לתוככי ברית המועצות לידי מרת קצנלבויגן על מנת לפדותו.}}. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שסרב לעבוד בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת.<br /> <br /> ===השחרור מהכלא ומברית המועצות===<br /> [[קובץ:מכתב אדמורייץ לרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מענה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על בשורת יציאתו מרוסיה של הרב גורביץ' ובואו ללודז']]<br /> <br /> בהזדמנות מאוחרת יותר הגיע סכום נוסף כדי לפדותו לגמרי מן השביה, אך כשהגיעה אליו הידיעה, עמד על כך שבסכום זה יפדו קודם את מרת ציפא קוזלינר (אשת הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] שהיה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]), שהיתה בשביה במחנה הנשים המקביל ונשפטה לעשר שנים (בעוד שהוא נשפט רק לשנתיים){{הערה| בשגם שהרי לפי ההלכה עקב היותה אשה (ומבוגרת ממנו), יש לה דין קדימה בפדיון שבויים.}}. בסופו של דבר בזכות ויתורו זה, זכה לצאת מעבר למסך הברזל (כדלהלן).<br /> <br /> כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני והורו לו &quot;לך לאן שאתה רוצה&quot;{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שהוא נמצא בחדר עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] &quot;והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי &quot;רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)&quot; וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות &quot;רבי העלפט מיר&quot; (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה&quot;}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין, כי אותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל&quot;תשורה&quot; המופיע ב&quot;קישורים חיצוניים&quot;.}}. היה זה הסכם שהגיונו לא ברור והתבטל כעבור זמן קצר, אך הרב גורביץ' הספיק להשתחרר בזכותו. הסכם זה חל על אסירים בלבד, ולכן אילו לא היה ממליץ על שחרור מרת קוזלינר לפניו (כדלעיל), לא היה חל עליו הסכם השחרור בין רוסיה לפולין והיה נשאר מעוכב יציאה בברית המועצות.<br /> <br /> על קורותיו ומסכת תלאותיו ועינוייו במאסר התקשה הרב גורביץ' לדבר במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים יביא תועלת לדור הצעיר, נחלץ לפרסם ואף לכתוב בתקציר על פרשת חייו ומאסרו מאחורי מסך הברזל (ראו מסגרת){{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1280}}.<br /> <br /> ===המסע לצרפת===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] בצרפת]]<br /> <br /> הרב גורביץ' הגיע לקרקוב ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ&quot;ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק-בקשה שימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין ובדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שבו אוכסנו הפליטים בעזרת ארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי הזדמנות היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לבשר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה. <br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות כלכליות וסכסוכים גיאופוליטיים{{הערה|המעבר מפראג לצרפת, היה דרך טריטוריה גרמנית שהייתה בשליטת הבריטים. ממשלת בריטניה, שהייתה בסכסוך עם היישוב היהודי בארץ ישראל, לא הייתה מאפשרת ליהודים שרצו לנסוע לצרפת, לעבור בתחום שיפוטה, מחשש שמא הם מעוניינים להמשיך לעלות לארץ ישראל.}}, נאלץ לנדוד ולהתעכב באוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ט]], לפריז שבצרפת. שם שב והתאחד עם רעייתו והמשפחה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]]. <br /> <br /> ==השליחות בבית רבקה==<br /> [[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]]<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות &quot;[[בית רבקה]]&quot; בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה כיהן במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי, יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה, לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. <br /> <br /> מדי שבוע יצא לעיר פריז, שם זכה לקרב משפחות יהודיות רבות שהתרים לטובת &quot;[[בית רבקה]]&quot; והשפיע עליהם בענייני יהדות, משפחות אלו נקשרו אליו בעבותות אהבה. כמעט מידי שנה יצא גם למסע גיוס משאבים עבור המוסד המתפתח בארצות [[אירופה]], [[ארה&quot;ב]] ו[[קנדה]]. <br /> <br /> במהלך עבודתו קיבל למעלה ממאה [[אגרות קודש]] מהרבי ובהן הוראות והדרכות רבות במגוון נושאי חינוך, כגון: העסקת התלמידות בימי [[ימי החופש|חופשת הקיץ]], סדר הלימוד ב[[תניא]] עם התלמידות המבוגרות, בחירת מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות, להמנע ככל האפשר מהוצאת תלמידה מהמוסד גם במצב קיצוני, בחירת מחנכים מתאימים, ועוד. חלק ממכתבים אלו נדפסו בסדרת [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]].<br /> <br /> אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. רבות מהן היו ילידות [[מרוקו]] שנשלחו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' דאג לכל מחוסרן, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ופעל לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. מגורי הרב גורביץ' ורעייתו היו בכל השנים בתוך מתחם [[בית רבקה]] וביתם היה פתוח תמיד לכל מי שהייתה זקוקה לייעוץ או כל דבר אחר, מדי פעם אף פונו מיטות הילדים לטובת תלמידות שנזקקו למקום לינה. <br /> <br /> באחת השנים ענה הרבי לשאלת הרב גורביץ' ב[[יחידות]], ששליחותו העיקרית (ה&quot;זהיר טפי&quot; שלו) היא לעסוק בחינוך התלמידות וניהול מוסד בית רבקה. בעקבות כך התמיד הרב גורביץ' בעבודת הניהול במשרה מלאה עד הגיעו לגיל שמונים ויותר. רק בגיל מופלג זה החל להפחית משעות העבודה והאציל את רוב סמכויותיו ותפקידיו, כאשר עד ימים ספורים לפני פטירתו היה מעורה ומשפיע על הנעשה במוסד.<br /> <br /> ==פטירתו ודמותו==<br /> [[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורביץ' לעת זקנתו]]<br /> <br /> לקראת חג הפסח הגיע לביקור בעיר ליאון שב[[צרפת]], שם מכהנים שנים מבניו בשליחות. ביום שבת, ערב [[חג הפסח]], לאחר שסיים לקרוא את [[ספר התהילים]] בפעם הרביעית, יצא לטבול ב[[מקווה]] לקראת התקדש החג (בפעם השניה באותו יום). בהיותו במקווה התמוטט ומצבו החל להתדרדר. למחרת, ביום ראשון של [[פסח]] [[ט&quot;ו ניסן]] - נלקח לבית עולמו. בן תשעים ואחת שנים היה הרב גורביץ' בפטירתו והוא הובא ב[[חול המועד]] למנוחות, לצד רעייתו, בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> משפחתו ומכריו מספרים על אישיות שבלטו בה תכונות ייחודיות: היה מנצל כל רגע מזמנו באופן קפדני. ברגעיו הפנויים ב[[בית רבקה]], היה לומד בעצמו או פועל עם מקורבים. מדי בוקר לפני התפילה למד שיעור חסידות, ומדי ערב היתה לו חברותא ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]] ללימוד [[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]]. זאת בנוסף על הקפדתו היתרה על שיעורי [[חת&quot;ת]] ו[[רמב&quot;ם]] יומיים. כמו גם לימוד קטע מהספרים [[כתר שם טוב]] לה[[הבעל שם טוב|בעש&quot;ט]] ו[[מגיד דבריו ליעקב]] להרב ה[[מגיד ממזריטש]] טרם עלותו על יצועו. נהג בפשטות ובצניעות. התמסר לעזרת נצרכים ונזהר לדבר רק טוב על הזולת. היה ידוע כאיש אמת בתכלית, ישר וישיר, שגם דייק לרשום בפנקס מיוחד שנשא עמו כל פרוטה שהשתמש בה וחשש כי היא מקופת המוסד. הרבה לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אנ&quot;ש. הקפיד מאוד על [[תפילה]] בציבור, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]], גם בימי מזג האוויר קשה, כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי והתמסר לענייניו, בהם גם לעידוד הצפייה ל[[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו''': מרת חנה גורביץ'. נפטרה בערב [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תש&quot;ס]] בגיל שבעים וארבע.<br /> <br /> '''בניו''':<br /> * הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. <br /> * הרב שלום גורביץ - שליח הרבי לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב פסח גורביץ - עובד בישיבת תומכי תמימים ברינוא ב[[צרפת]].<br /> * הרב [[שניאור זלמן גורביץ]] - שליח הרבי לפרנקפורט דמיין, [[גרמניה]].<br /> <br /> '''בנותיו''':<br /> * גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין]], יו&quot;ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * גברת ליברמן - אשת הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[רשת גני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> * גברת שפרינגר - אשת הרב יוסף יצחק שפרינגר, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * גברת בידרמן - אשת הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] - שליח הרבי לוינה, אוסטריה.<br /> * גברת פינסון - אשת הרב נחום פינסון - שליח הרבי ל[[בית רבקה]], [[צרפת]].<br /> * גברת אברהמ'ס - אשת הרב מענדל אברהמ'ס - [[משפיע]] שיעור ב' ישבה קטנה - [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יהודה טייכער, '''באחרית ימיו חש סיפוק משני דברים''', כתבה בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1280.<br /> *שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש&quot;ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורת נישואי גורביץ'-מישולובין - יומנים חיים ממסכת מאסרו והצלתו של הרב גורביץ בצירוף מכתבי הרבי אליו]'''{{PDF}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב חתנו הרב יעקב בידרמן לילדיו, לאחר פטירתו של חמיו.<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=47413 תשורה משמחת חתונת בידרמן-דייטש]''' - כולל קובץ מכתבים ששיגר הרבי לסב החתן (אבי אמו) הרה&quot;ח ר' יששכר דב גורביץ' ע&quot;ה מצרפת <br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=815 זכרונות מאיש מס&quot;נ וחינוך]''' - שיחה עם בנו, המשפיע ר' יוסף יצחק גורביץ' עקב פטירת אביו. {{אודיו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, יששכר דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=323653 2019-08-20T20:24:22Z

<p>דוד פ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל שניאורסון הבן-דוד של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל שניאורסון]]<br /> ר' '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[כ&quot;ח אלול]] [[תרע&quot;ו]] - [[י&quot;ד אלול]] [[תשמ&quot;ז]]) היה הבן-דוד היחיד של [[הרבי]] מצד אביו ומצד אמו: אביו ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל]] הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]], ואמו הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]], היא אחותה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], אמו של הרבי.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> מנחם מענדל נולד ב[[כ&quot;ח באלול]] שנת [[תרע&quot;ו]] בעיר [[ניקולייב]]. לאביו ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל]], ואמו הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]. ב[[י&quot;ג בטבת]] [[תש&quot;א]] נשא לאשה את מרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביו, ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל]].<br /> <br /> כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברחה המשפחה לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. אביו, ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל]], הגיע לגור בביתם, אחרי ששוחרר ממאסרו. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] עברה משפחתו של ר' מנחם מענדל שניאורסאהן לעיר זפרוז'יה שבאוקראינה. לאחר [[הסתלקות]] דודו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] בעיר אלמא-אטא, התקשרה אליהם הרבנית חנה ובקשה לבוא להתגורר אצלם בזפרוז'יה, כי הם היו הקרובים היחידים שנותרו לה בברית המועצות.<br /> <br /> משפחת שניאורסאהן הכינו עבורה דירה בשכנות לביתם. אבל ברגע האחרון הצליחו חסידי [[חב&quot;ד]] לסדר לה מעבר ל[[מוסקבה]] ומשם יצאה את ברית המועצות. הרבנית חנה העבירה את כתובתו של אחיינה מנחם מענדל, לרבי שהיה אז ב[[ניו יורק]], ומאז החלה משפחתו של מנחם מענדל לקבל מכתבים וגלויות מהרבי.<br /> <br /> מכתביו של הרבי למשפחת שניאורסאהן נמשכו עד שנת [[תש&quot;ט]] - אז נהיה מסוכן לקבל מכתבים מחו&quot;ל והרבי הפסיק את משלוח המכתבים.<br /> <br /> ר' מנחם מענדל היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטאות רבות ברחבי ברית המועצות. נולדו לו שני בנים, שלאחד מהם קרא בשם לב, ע&quot;ש דודו ר' לוי יצחק. בעשרות השנים האחרונות התגוררה משפחת שניאורסאהן בעיר איבנובה לא הרחק ממוסקבה, שם נפטר ר' מנחם מענדל ביום [[י&quot;ד באלול]] שנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> לפני מספר שנים היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 ידיעה באתר {{COL}}]}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 חשיפה בלעדית: פרטים חדשים על משפחתו של הרבי]{{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=28291 תמונת קברו של ר' מנחם-מענדל שניאורסון]{{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=323652 2019-08-20T20:21:22Z

<p>דוד פ: /* תולדות חיים */תיקון שגיאת כתיב: שני אחיות - שתי</p> <hr /> <div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי. [צילומה נדפס בספר Early Years].<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|שניאורסון שמואל]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=323651 2019-08-20T20:20:32Z

<p>דוד פ: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי. [צילומה נדפס בספר Early Years].<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|שניאורסון שמואל]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=323650 2019-08-20T20:19:33Z

<p>דוד פ: התיקון הקודם היה טעות.. החזרתי</p> <hr /> <div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי. [צילומה נדפס בספר Early Years].<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|שניאורסון שמואל]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=323649 2019-08-20T20:16:57Z

<p>דוד פ: הסרתי המילה וגיסו</p> <hr /> <div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי (&quot;רב מטעם&quot;) של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי. [צילומה נדפס בספר Early Years].<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|שניאורסון שמואל]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91&diff=322731 2019-07-09T17:21:49Z

<p>דוד פ: תיקנתי שגיאת הקלדה: תמונתוו - תמונתו</p> <hr /> <div>[[קובץ:תסתכל בתמונתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קדשו של [[הרבי]] ב[[מענה]] לפניית אישה: &quot;'''תסתכל בתמונתו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב ותזכור אשר גם הוא, בהיותו רועה '''אמתי''' של ישראל, מסתכל בה בשעה זו. ויועיל להנ&quot;ל'''&quot;]]<br /> <br /> '''ציור פני הרב''' הינו אחת הדרכים ב[[התקשרות|התקשרותו]] של חסיד ל[[רבי|רבו]], ומשמעותו, לצייר בדמיון את מראה פניו של רבו, ולהיזכר ברגעים שבהם ראה אותו. ציור פני הרב משמש כתחליף להתקשרות באמצעות [[ראיית פני הרב]], שמעלתה מובאת בדברי [[חז&quot;ל]], בזמנים בהם אין אפשרות לראות את הרבי.<br /> <br /> בתורת [[רבותינו נשיאנו]] ובפרט ב[[שיחות]] [[הרבי]] מבוארת פעמים רבות המעלה בציור פני הרב. בנוסף, קבע הרבי שישנה דרך לציור פני הרב המתאימה גם לאלו שלא ראו מעולם את הרבי - וזאת על ידי ההסתכלות בתמונתו של הרבי. ההסתכלות בתמונת הרבי, בנוסף למטרתה כדרך לחיזוק ההתקשרות אליו, יש בה עוד מעלות וסגולות שצויינו על ידי הרבי.<br /> <br /> ==המקור למעלת ציור פני הרב==<br /> {{להשלים}}<br /> על הפסוק &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;{{הערה|ישעיהו, ל, כ.}}, מבאר הרבי - שאף שכוונת פסוק זה היא שבעת אמירת ה[[מאמר]] יביט בפני רבו שהיא סגולה להבנת המאמר{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשד&quot;מ]] חלק א' עמ' 448.}}, בכל-זאת, ישנה גם אפשרות ש&quot;אלו שלא ראו את הרבי - יציירו לעצמם את פני הרבי ב[[תמונה]]&quot;{{הערה|התוועדויות השי&quot;ת עמ' 51.}}.<br /> <br /> ==מסגולות ציור פני הרב==<br /> ===סגולה להתקשרות===<br /> באחת מההתוועדויות הראשונות לאחר [[הסתלקות]] [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמר הרבי{{הערה|התוועדויות השי&quot;ת עמ' 51.}}:.. ומהעצות לזה - ציור פניו של הרבי: כל מי שהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי - יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ביחידות. ואלו שלא ראו את הרבי יציירו לעצמם את פני הרב באמצעות [[תמונה]].<br /> <br /> ציור פני הרבי הוא על-דרך ובדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראיה לגבי שמיעה. וה[[התבוננות]] בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה (&quot;דערהערן&quot;), גם אם עד עתה לא היתה אצלם הכרה והרגשה.<br /> <br /> ובהזדמנות אחרת אמר הרבי {{הערה|שם, עמ' 67.}}: הרבי נותן עצה - שכאשר יושבים.. במצב של נמיכות רוח כו', אזי העצה היא, להתקשר אל הרבי על-ידי ציור פני קדשו.<br /> <br /> מזמן לזמן צריך כל אחד ואחד לצייר לעצמו פני קדשו של הרבי, ולהזכר בדברים ששמע מהרבי - גם אלו שלא ראו את הרבי יכולים לצייר לעצמם פני קדשו על-ידי [[תמונה]] וללמוד תורתו.<br /> === סגולה להצלחה בשליחות ===<br /> בי&quot;ב [[מנחם אב]] [[שי&quot;ת]] אמר הרבי לקבוצת [[תמים|תמימים]] שנסעו ב[[שליחות]] ה[[מל&quot;ח]]: הרבי רוצה בודאי, והדבר תלוי בכם - שהרבי יבצע שליחותו באמצעותכם.<br /> אמרו את פרק התהילים הנוכחי (=של [[הרבי הריי&quot;צ]]) - קאפיטל ע&quot;א - הנאמר עתה על ידי כולם כדי ש&quot;יקלט&quot; בנו את אשר הרבי דורש מאיתנו.<br /> טלו עמכם מאמר של הרבי, וגם [[תמונה]] ממנו.<br /> === נתינת-כח ללכת בדרכי התורה והמצוות ===<br /> ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|מופיעה באגרות קודש חלק ג' ע' פא.}} כתב הרבי (בתרגום חופשי מ[[אידיש]]) בטח מוכר לכם מאמר רז&quot;ל (סוטה לו, ב) שראיית דמותו של אדם קדוש מעניקה כח ללכת בדרכי התורה והמצוות. מאחל אני לכם שדמות דיוקנו של כ&quot;ק מו&quot;ח הרבי תעניק לכם כוחות רעננים לעשייה טובה... <br /> <br /> ומענין לענין באותו ענין:.. ויש להביא דוגמא לדבר זה בעבודת האדם בזמן הזה, אצל אלה שזכו לראות תואר פני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|כ&quot;ק אדמו&quot;ר]], וכן תואר פני בנו יחידו ממלא מקומו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו]], (ועל-אחת-כמה-וכמה אלה שזכו לראות שניהם יחד) ומציירים במחשבתם תמונת פניהם (דלא כבמתן תורה ש&quot;לא ראיתם כל תמונה גו'&quot;{{הערה|ואתחנן ד, טו.}}, מה-שאין-כן בנידון-דידן שמצוה לראות פני הרב, כמו שכתוב &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;), כפי שזכו לראותם ב&quot;יחידות&quot; - שראיה זו פועלת ענין של הולדה, 'תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים'{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק ג' עמ' 628.}}.<br /> <br /> === סגולה לפחדים ===<br /> מה שכתב על דבר הפחד בלילות:.. ובודאי יש אצלו תמונת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר בפורמט כיס {{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י&quot;א עמ' קסב.}}.<br /> <br /> ובמקרה דומה:.. במה שכותב אודות ברקים ורעמים, הנה יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזה בדירתם, ויהיה בקירוב מקום אליו תמונת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ ובפרט בזמנים שהנ&quot;ל [ברקים ורעמים] רגיל, ואז, הרי גם ב[[התבוננות]] קלה יסור ממנו כל הפחד, מלבד האמור במאמרי רז&quot;ל, שניתנו לפשט עקמומיות שבלב.. {{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ב עמ' רסו.}}.<br /> <br /> === בברית-מילה ===<br /> לאחד שכתב לרבי ששמע שיש הוראה להניח תמונת הרבי בשעת ה[[ברית מילה]] למראשותיו של הילד, ענה הרבי:<br /> נראה שכבר נפלו שיבושים בדבר זה. ההוראה אינה להניח למראשותיו של התינוק - שזה עלול להפריע את המוהל במלאכתו, אלא להניחה על ברכי הסנדק.<br /> וכל עיקרו של מנהג זה הוא רק אצל החסידים ו[[אנ&quot;ש]], שאילו היה באפשרותם לכבד את הרבי בסנדקאות היה רצונם עז לזה, ורק עבורם היא ההוראה הנ&quot;ל{{הערה|&quot;[[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]]&quot; חלק ג' עמ' רמב.}}.<br /> <br /> === סגולת התמונה לחזק את רגש ההתקרבות גם מצד המצולם ===<br /> עוד אחת יכולני לטעון עבורו, והוא מה התועלת בספר ה[[תמונות]] שבשביל זה כדאי לכנוס לכל השקלא-וטריא הנ&quot;ל, אלא שכמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו ה[[תמונה]], אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל-אחת-כמה-וכמה בנידון-זה...{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' קנד.}}.<br /> <br /> התייחסות מיוחדת לתמונות הרבי נמצאת במכתביו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שכותב: &quot;הנני למלאות הבטחתי אליו בעת שכבדני בביקורו, ומצורף בזה תמונתי&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] מוהריי&quot;צ חלק י&quot;ב עמ' פו.}}.<br /> <br /> ==הסתייגות מתמונות וצילום==<br /> ===ענין חיצוני===<br /> בשנים הראשונות לא הרשה הרבי על פי רוב שיצלמוהו, אולם במשך השנים פחתה ההתנגדות לכך. עם זאת, ב[[שיחה|שיחת]] [[כ' חשון]] [[תשמ&quot;א]] דיבר [[הרבי]] אשר זהו ענין [[חיצוני]], מלבד אם העושים זה לשם פרנסה ומעטים הסבורים שיש בזה משום [[הפצת המעיינות]].<br /> <br /> ===שימוש בתמונה לצרכים אישיים===<br /> באופן כללי לא נתן הרבי שישימו תמונתו במקום שאין זה הענין. כאשר הדפיסו תמונת הרבי על קבלות מ[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], כתב המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] אל ר' [[עזריאל זעליג סלונים]] &quot;לפליאתנו הגדולה בא לידנו טופס קבלה מ&quot;שכון חב&quot;ד ירושלים&quot;, ובה תמונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. והנה מעולם לא ראינו דבר נהוג כזה בשום מוסד ממוסדות חב&quot;ד, ולפלא שנעשה הדבר מבלי לשאול וכו'. ובפרט שיש מקום למי שיראה כזה לחשוב אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הוא המבקש את הנדבה וכו' וד&quot;ל&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] כתבו תלמידי [[בית ספר למלאכה]] ל[[מזכירות]] בשאלה אם לשים את תמונת הרבי בתמונת המחזור. הרבי כתב על גבי דף שאלתם &quot;ממזכ' דאינו ענין&quot; (היינו שיענו מטעם המזכירות שאין זה ענין).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.2756425642_1232822.pdf קובץ לימוד 'ולדבקה בו']''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[סיוון]] תשע&quot;ג. {{PDF}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95/ תכנית ראלי של צבאות ה' בנושא ציור פניו]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ והבט פני משיחך]''', תשורה הכוללת תמונות נדירות של הרבי עם הסיפור שמאחורי התמונה {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0/ לחזות פני מלך]''', תשורה הכוללת תמונות נדירות של הרבי עם הסיפור שמאחורי התמונה {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubashkin-Schmukler%20-%2024%20Adar%20II%205779.pdf תמונות נדירות מהרבי בפרסום ראשון - לפי סדר השנים]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:רבי וחסיד]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=322522 2019-06-27T20:53:10Z

<p>דוד פ: /* שינוי הלוחות בכל מקום */הוספתי על שינוי סמל הרב&quot;צ</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]<br /> '''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.<br /> <br /> == קבלת הלוחות מה' ==<br /> {{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}<br /> בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז&quot;ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.{{ש}}<br /> במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק]]ים, כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].{{ש}}<br /> במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ז בתמוז|היום יום, י&quot;ז בתמוז]]}}<br /> כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|באבות פ&quot;ה מ&quot;ו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ז בתמוז]] שנת ב'תמ&quot;ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.<br /> <br /> (שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].<br /> <br /> == צורת הלוחות ==<br /> [[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח&quot;ל.<br /> <br /> מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.<br /> <br /> מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות. <br /> <br /> כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל. <br /> <br /> מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.<br /> <br /> ==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==<br /> [[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]<br /> בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב&quot;דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.<br /> <br /> הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא [[תשמ&quot;א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות. <br /> <br /> אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה&quot;[[שיחות לנוער]]&quot; שיצאו לאור בחיי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה&quot;שיחות לנוער&quot; כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ&quot;ט ב[[שבט]] [[תשכ&quot;א]], לרב [[שלום דובער ריבקין]]: <br /> <br /> ציורי הלוחות - כרגיל ב&quot;עולם&quot; - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש&quot;ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז&quot;ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה&quot;שמועסין&quot; (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]]). <br /> [[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה]]<br /> כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש&quot;ב]], ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות. <br /> <br /> ביום כ&quot;ה ב[[סיוון]] [[תשכ&quot;ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]], ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': &quot;אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי [[חז&quot;ל]] בכמה מקומות (ומהם [[בבא בתרא]] יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'&quot;. <br /> <br /> לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא&quot;י, כותב הרבי בי&quot;ב ב[[שבט]] [[תשכ&quot;ז]] כי זהו &quot;מנהג [[אומות העולם]]&quot;: <br /> <br /> {{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג&quot;י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה {{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}. <br /> <br /> בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: <br /> <br /> {{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב&quot;ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא {{הערה|[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}<br /> <br /> בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'&quot;. זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.}}<br /> <br /> כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה&quot;רבינו בחיי&quot; מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות &quot;ודע שהלוחות היו מרובעות&quot;.<br /> <br /> ==מהיכן נובעת הטעות?== <br /> ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה: <br /> <br /> הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב ל[[גוי|אינו-יהודי]], ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה [[גוי]] - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות. <br /> <br /> וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים (&quot;סטיישאנערי&quot;) של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.<br /> <br /> ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: <br /> <br /> {{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב&quot;סמל&quot; שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}. <br /> <br /> הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: <br /> <br /> {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד&quot;כל מעשיך לשם שמים&quot;, ו&quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.<br /> <br /> ==הרבי משיב לטענות==<br /> כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך ה[[אמת]], הרי על-ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.<br /> <br /> על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.<br /> <br /> ==שינוי הלוחות בכל מקום==<br /> לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: &quot;כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות&quot;. מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות. <br /> <br /> בגיליון [[קיץ]] [[תשמ&quot;ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו &quot;כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות&quot;. והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;באמצע?&quot; כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ&quot;ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]]. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש&quot;ס]])... <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת &quot;[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]&quot;. [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו&quot;ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. <br /> <br /> &quot;טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי&quot;, סיפר הרב קליין. &quot;בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות. <br /> <br /> מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.<br /> <br /> הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א&quot;ב לילדי תשב&quot;ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל &quot;המסורת&quot;, הרב קלמן וינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר&quot;.<br /> <br /> יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]].<br /> <br /> גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ה, בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית &quot;ריבעה&quot; את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}.<br /> והיום, כ&quot;ד סיון ה'תשע&quot;ט, לראשונה, במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה הוצג והונף דגל הרבנות החדש שהו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.<br /> <br /> == מרובע או מלבן ==<br /> באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: <br /> <br /> {{ציטוטון|נתקבל ות&quot;ח ת&quot;ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור&quot;ח [- אורכם ורחבם]}}. <br /> <br /> כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות.<br /> <br /> אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתביד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך. <br /> <br /> כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ&quot;משנה בתרא&quot; זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא.<br /> <br /> ==על חטא העיגול==<br /> {{ערך מורחב|על חטא העיגול}}<br /> הפרסום ה[[חב&quot;ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון &quot;חטא העיגול&quot;, יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] סניף [[נחלת הר חב&quot;ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם &quot;[[על חטא העיגול]]&quot;. <br /> <br /> חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'== <br /> &quot;השליח לענייני לוחות מרובעות&quot;, הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].<br /> <br /> מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==&quot;רב בבאר שבע&quot;==<br /> בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך &quot;שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב&quot;ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול&quot;. <br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי היתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס&quot;ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים: <br /> <br /> בספרו &quot;באר אליהו&quot;, כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: &quot;חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם&quot;.<br /> <br /> הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא &quot;שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים&quot;. <br /> <br /> בהמשך מכתבו מספר הרב כץ &quot;ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ&quot;ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים&quot;. הרב כץ גם מוסיף שהורה &quot;להרב יעקב מרגי, יו&quot;ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה&quot;. <br /> <br /> הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר &quot;המסורת&quot; לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.<br /> <br /> == גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי ==<br /> בקיץ [[תשד&quot;מ]] ביקר הרב [[ברוך וילהלם]] (כיום רב קהילת [[חב&quot;ד]] [[נהריה]]) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ&quot;ל). להלן קטעים מדו&quot;ח הסיכום שלו:<br /> <br /> *הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.<br /> *האדמו&quot;ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.<br /> *הגאון רבי דוב פוברסקי שליט&quot;א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!<br /> *הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי שליט&quot;א: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.<br /> *הגאון רבי ניסים קרליץ שליט&quot;א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!&quot;.<br /> <br /> רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי &quot;לעשות מרובע&quot;, והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט&quot;א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב&quot;ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, &quot;ולשנות.. רק בדרכי שלום&quot;. הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]]: &quot;בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים&quot;.{{הערה|מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג]}}<br /> <br /> גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot; נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2097 נו, חב&quot;דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר שטורעם {{PDF}}<br /> *&quot;הרבנות הראשית &quot;רבעה&quot; את הלוחות&quot; באתר COL [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית &quot;רבעה&quot; את הלוחות&quot; באתר COL]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:הלכה]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=318712 2019-02-26T03:16:09Z

<p>דוד פ: /* משפיע בנחלת הר חב&quot;ד */הוספת רווח</p> <hr /> <div>[[קובץ:2שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום אליהו וילנקין]]<br /> [[קובץ:שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]<br /> הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע&quot;ח]]-[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]]), היה [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===שנות נעוריו===<br /> הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שב[[אוקראינה]] ב[[ח' בחשוון]] [[תרע&quot;ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין.<br /> <br /> כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט).<br /> <br /> הוריו התגוררו ב[[עיירה]] דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם ב[[עיירה]] קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל לוין (ליפאוויצער)]] בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תרצ&quot;ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתב מי&quot;ט מרחשוון תרצ&quot;ו.}}, אך לא הגיע להיות [[שוחט]] בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של [[המשטרה החשאית]] והגלייתם של ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. <br /> <br /> הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם היתה הישיבה מצויה בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרב [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]]. <br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> בתחילת הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ&quot;ח אלול]] [[תרע&quot;ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.<br /> <br /> בח' [[אלול]] [[תש&quot;א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו.<br /> <br /> א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפמאן שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.<br /> <br /> לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש&quot;ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.<br /> <br /> כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא{{הערה|בעלה של מוסיא, ר' [[שמעון קצנלבויגן]], הוגלה לסיביר.}}. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] חזר ל[[סמרקנד]] בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.<br /> <br /> ===[[משפיע]] בנחלת הר חב&quot;ד===<br /> לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל&quot;א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' [[אלול]] [[תשל&quot;א]] עלו לארץ והתיישבו ב[[קרית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וב[[התוועדות]] של ש&quot;פ ויגש, ז' טבת זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק [[משקה]] על מנת לערוך [[התוועדות]] כשיחזור לקרית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: &quot;מכיוון שדובר אודות [[יין]] ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב&quot;ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - &quot;ברא כרעא דאבוה&quot; - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את ה[[משקה]] ויביא לנחלת-הר-חב&quot;ד&quot; ([[שיחות קודש]] תשל&quot;ב, עמוד 300).}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, והוא מונה כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב&quot;ד לצד ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ו[[מלמד]] מתוך הזכרון.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *ר' יוסף וילנקין.<br /> *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו&quot;ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי).<br /> *מרת שרה וילנקין.<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> *שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *דובער וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת רישא גופין.}}, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תשורה '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''' - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב&quot;ד, ו' תמוז תשס&quot;ח.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=318711 2019-02-26T03:12:32Z

<p>דוד פ: /* משפיע בנחלת הר חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:2שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום אליהו וילנקין]]<br /> [[קובץ:שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]<br /> הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע&quot;ח]]-[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]]), היה [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===שנות נעוריו===<br /> הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שב[[אוקראינה]] ב[[ח' בחשוון]] [[תרע&quot;ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין.<br /> <br /> כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט).<br /> <br /> הוריו התגוררו ב[[עיירה]] דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם ב[[עיירה]] קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל לוין (ליפאוויצער)]] בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תרצ&quot;ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתב מי&quot;ט מרחשוון תרצ&quot;ו.}}, אך לא הגיע להיות [[שוחט]] בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של [[המשטרה החשאית]] והגלייתם של ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. <br /> <br /> הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם היתה הישיבה מצויה בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרב [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]]. <br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> בתחילת הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ&quot;ח אלול]] [[תרע&quot;ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.<br /> <br /> בח' [[אלול]] [[תש&quot;א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו.<br /> <br /> א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפמאן שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.<br /> <br /> לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש&quot;ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.<br /> <br /> כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא{{הערה|בעלה של מוסיא, ר' [[שמעון קצנלבויגן]], הוגלה לסיביר.}}. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] חזר ל[[סמרקנד]] בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.<br /> <br /> ===[[משפיע]] בנחלת הר חב&quot;ד===<br /> לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל&quot;א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' [[אלול]] [[תשל&quot;א]] עלו לארץ והתיישבו ב[[קרית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וב[[התוועדות]] של ש&quot;פ ויגש, ז' טבת זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק [[משקה]] על מנת לערוך [[התוועדות]] כשיחזור לקרית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: &quot;מכיוון שדובר אודות [[יין]] ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב&quot;ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - &quot;ברא כרעא דאבוה&quot; - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את ה[[משקה]] ויביא לנחלת-הר-חב&quot;ד&quot; ([[שיחות קודש]] תשל&quot;ז, עמוד 300).}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, והוא מונה כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב&quot;ד לצד ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ו[[מלמד]] מתוך הזכרון.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *ר' יוסף וילנקין.<br /> *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו&quot;ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי).<br /> *מרת שרה וילנקין.<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> *שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *דובער וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת רישא גופין.}}, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תשורה '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''' - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב&quot;ד, ו' תמוז תשס&quot;ח.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=318696 2019-02-25T19:13:50Z

<p>דוד פ: /* משפיע בנחלת הר חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:2שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום אליהו וילנקין]]<br /> [[קובץ:שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]<br /> הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע&quot;ח]]-[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]]), היה [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===שנות נעוריו===<br /> הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שב[[אוקראינה]] ב[[ח' בחשוון]] [[תרע&quot;ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין.<br /> <br /> כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט).<br /> <br /> הוריו התגוררו ב[[עיירה]] דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם ב[[עיירה]] קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל לוין (ליפאוויצער)]] בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תרצ&quot;ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתב מי&quot;ט מרחשוון תרצ&quot;ו.}}, אך לא הגיע להיות [[שוחט]] בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של [[המשטרה החשאית]] והגלייתם של ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. <br /> <br /> הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם היתה הישיבה מצויה בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרב [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]]. <br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> בתחילת הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ&quot;ח אלול]] [[תרע&quot;ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י&quot;ט באב]] [[תשמ&quot;ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.<br /> <br /> בח' [[אלול]] [[תש&quot;א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו.<br /> <br /> א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפמאן שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.<br /> <br /> לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש&quot;ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.<br /> <br /> כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא{{הערה|בעלה של מוסיא, ר' [[שמעון קצנלבויגן]], הוגלה לסיביר.}}. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] חזר ל[[סמרקנד]] בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.<br /> <br /> ===[[משפיע]] בנחלת הר חב&quot;ד===<br /> לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל&quot;א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' [[אלול]] [[תשל&quot;א]] עלו לארץ והתיישבו ב[[קרית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, ובשעת ה[[התוועדות]] המרכזים של [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק [[משקה]] על מנת לערוך [[התוועדות]] כשיחזור לקרית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: &quot;מכיוון שדובר אודות [[יין]] ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב&quot;ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - &quot;ברא כרעא דאבוה&quot; - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את ה[[משקה]] ויביא לנחלת-הר-חב&quot;ד&quot; ([[שיחות קודש]] תשל&quot;ז, עמוד 300).}}.<br /> <br /> בתורת מנחם (נכון לכתיבת תיקון זה באדר ע&quot;ט - כרך זה עדיין לא יצא לאור) סיפור זה מופיע בסיום התוועדות ש&quot;פ ויגש ז' טבת ולא בי&quot;ט כסלו..<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, והוא מונה כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב&quot;ד לצד ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ו[[מלמד]] מתוך הזכרון.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו:'''<br /> *ר' יוסף וילנקין.<br /> *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו&quot;ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי).<br /> *מרת שרה וילנקין.<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> *שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *דובער וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת רישא גופין.}}, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תשורה '''[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''' - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב&quot;ד, ו' תמוז תשס&quot;ח.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=316963 2018-11-03T21:03:28Z

<p>דוד פ: /* הירצחה */תיקון שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל אשת א&quot;ז הרה&quot;ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]<br /> הרבנית '''רחל ינובסקי''' הייתה בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה, ואמה של [[הרבנית חנה]] (אם [[הרבי]]). נרצחה על ידי הנאצים ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תש&quot;ב]].<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב יצחק פושניץ, שכיהן כרבה של דוברינקה שעל ידי [[ניקולייב]] במשך כחמישים שנה. מ[[תרי&quot;ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס&quot;ד]] (לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, הרב מנחם מענדל פושניץ).<br /> <br /> בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה]] (רעייתו של הרה&quot;ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]. מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].<br /> <br /> ==הירצחה==<br /> <br /> כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.<br /> <br /> ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שעלו על המוקד{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תש&quot;ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].<br /> *'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> *'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].<br /> *'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש&quot;ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.<br /> *'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 ממחלת הטיפוס.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי רחל]]<br /> [[קטגוריה:נשים|ינובסקי רחל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|ינובסקי רחל]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=315805 2018-09-03T17:37:47Z

<p>דוד פ: /* פרטי התקנה */תיקון</p> <hr /> <div>{{תקנות הרבי|}}<br /> [[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|300px|ציור: זלמן קליינמן]]<br /> '''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב&quot;ד. בש&quot;פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ&quot;ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ&quot;ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי&quot;ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי&quot;צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}<br /> <br /> במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את &quot;הגבלת המשקה&quot; שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ&quot;ח]] - שיחות קודש [[תשכ&quot;ח]] חלק ב' (&quot;.. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב&quot;ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב&quot;ד!&quot;). משיחת שבת פרשת דברים [[תש&quot;מ]] (&quot;.. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב&quot;). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד&quot;מ - [[תורת מנחם]] תשד&quot;מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (&quot;.. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר &quot;ז'יד, דאַוואַי וודקה&quot;.. - אינני מחלק &quot;וודקה&quot;, אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם &quot;וודקה&quot; ח&quot;ו&quot;). משיחת שבת פרשת ויק&quot;פ [[תשמ&quot;ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' 459 (&quot;אלו שמבינים שעדיין לא אמרו &quot;לחיים&quot; כדבעי - יאמרו עוד הפעם &quot;לחיים&quot;, ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד&quot;ידע&quot; דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב&quot;ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)&quot;. משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ&quot;ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, &quot;שיכור&quot; אינו &quot;חסיד&quot;, ועל אחת כמה וכמה חב&quot;ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: &quot;שכרות&quot; - שייכת ללוט&quot;) ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.<br /> ==פרטי התקנה==<br /> א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ&quot;ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש&quot;פ שמיני תשכ&quot;ג, שיחות קודש [[תשכ&quot;ג]] עמ' 282-3.}}.<br /> <br /> ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ&quot;מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה&quot;ח אייר) תשכ&quot;ג. פורים, שבת פרשת בלק (י&quot;ז תמוז) תשכ&quot;ד. שבת פרשת שמיני (מבה&quot;ח ניסן), י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה. שבת פרשת נח תשכ&quot;ז. יום ב' דחה&quot;ש תשכ&quot;ח. שבת פרשת דברים תש&quot;מ.<br /> וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י&quot;ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה&quot;ח אייר) תשמ&quot;ב. שבת פרשת בלק תשד&quot;מ. שבת פרשת מקץ תשמ&quot;ה. ליל י&quot;ב טבת תשמ&quot;ז. אחרון של פסח תשמ&quot;ח.<br /> (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט&quot;ז טבת תשל&quot;ח כתוב: &quot;ג' ד' כוסיות&quot;.) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור &quot;ההגבלה הידועה&quot;.<br /> ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה&quot;רביעית&quot;, או שהוא הוספה לה&quot;רביעית&quot;, דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.<br /> <br /> ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת &quot;רביעית&quot;{{הערה|1=ש&quot;פ שמיני תשכ&quot;ג, שיחות קודש [[תשכ&quot;ג]] עמ' 282-3. י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ה]] שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב. שיחת אור לי&quot;ב טבת [[תשמ&quot;ז]] תורת מנחם [[תשמ&quot;ז]] חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.}}.<br /> <br /> ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י&quot;א [[ניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - התוועדויות [[תשמ&quot;ח]] חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (&quot;.. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל&quot;). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 (&quot;ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח&quot;ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו&quot;ב&quot;). וכן במכתב הנ&quot;ל מיום כ' מ&quot;ח [[תשי&quot;ח]] (&quot;וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'&quot;).}}.<br /> <br /> ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ&quot;ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): &quot;.. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו&quot;ב בשו&quot;ע קה&quot;ת [[תשמ&quot;ז]] עמ' 132)] לקדש על יי&quot;ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי&quot;ש היפך הגמור מציווי מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ&quot;ז. ויבש&quot;ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ&quot;ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ&quot;ל..&quot;<br /> על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ&quot;ג) לרעז&quot;ס: &quot;.. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה&quot; (שיחות קודש [[תשכ&quot;ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ&quot;ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ&quot;ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: &quot;זהו דבר נכון (&quot;א גלייכע זאך&quot;), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.<br /> <br /> ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ&quot;ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ה]] שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|1=י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ה]] שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי&quot;ב טבת [[תשמ&quot;ז]] תורת מנחם [[תשמ&quot;ז]] חלק ב' עמ' 246-7.}}.<br /> <br /> ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.<br /> <br /> י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל&quot;א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.<br /> <br /> י&quot;א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ&quot;ז]] - שיחת קודש תשכ&quot;ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד&quot;מ ([[תורת מנחם]] תשד&quot;מ חלק ג' עמ' 2122): &quot;.. ואם ישנו מישהו שכבר עושה &quot;משהו&quot; - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל&quot;770&quot; ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח &quot;מכתב&quot;! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל&quot;.}}.<br /> <br /> ==חומר התקנה==<br /> התבטאויות שונות של הרבי.<br /> <br /> א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל&quot;ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא&quot;ח ב' [[סיוון]] תשכ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ב. &quot;לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב&quot;קליאמקע&quot; או לא&quot;{{הערה|1=יום ב' דחה&quot;ש [[תשכ&quot;ח]] - שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ג. &quot;ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים&quot;{{הערה|1=ליל ט&quot;ו שבט תשל&quot;ט שיחות קודש ה'תשל&quot;ט.}}, ובפרט שזהו &quot;היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו&quot;{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל&quot;ט שיחות קודש ה'תשל&quot;ט.}}. ואם כן &quot;מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו&quot;{{הערה|1=ש&quot;פ שמיני [[תשמ&quot;א]] שיחות קודש ה'תשמ&quot;א.}}. וישנם כאלה ש&quot;חושבים להיות 'שפיץ חב&quot;ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו&quot;{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד&quot;מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.<br /> <br /> ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט&quot;ז טבת ה'תשל&quot;ח.}}. &quot;וכשיודעים שהוא חב&quot;ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב&quot;ד!&quot;{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ&quot;ח]] - שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ה. &quot;מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון&quot;{{הערה|1=יום ב' דחה&quot;ש [[תשכ&quot;ח]] - שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא{{הערה|1=ש&quot;פ דברים [[תש&quot;מ]] שיחות קודש ה'תש&quot;מ.}}.<br /> <br /> ז. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט&quot;ז טבת ה'תשל&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==היתר השתיה==<br /> א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מ[[רוסיה]] - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא&quot;צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.<br /> <br /> ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) {{הערה|1=http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.}}.<br /> <br /> ==פורים==<br /> <br /> בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ&quot;ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת &quot;הגבלת המשקה&quot; - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ&quot;ד]] {{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ&quot;ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו&quot;במסיבה זו&quot; בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.<br /> <br /> מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י&quot;ב תמוז]] [[תשכ&quot;ה]]{{הערה|1=י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ה]] שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה&quot;חייב אדם לבסומי&quot; של הבחורים הוא ביינה של תורה {{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ&quot;א]] - שיחות קודש [[תשמ&quot;א]] חלק ג' (&quot;אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פי ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב&quot;יינה של תורה&quot;, שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות&quot;). י&quot;ב תמוז [[תשמ&quot;ז]] - התוועדויות [[תשמ&quot;ז]] חלק ד' (&quot;ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת &quot;יין&quot; (&quot;יינה של תורה&quot;), ושההתמסרות בהלימוד (&quot;אריינוואַרפן זיך&quot;) תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה&quot;). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: &quot;מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי&quot; (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.<br /> בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל &quot;יוציא י&quot;ח&quot; עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע&quot;פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו&quot;כ כוסות שלמים בזה אחר זה].<br /> <br /> ===האיסור===<br /> הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.<br /> <br /> א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש&quot;ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של &quot;עד דלא ידע&quot;, אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.<br /> <br /> ב. בפורים [[תשל&quot;א]] אחר שביקש שמישהו &quot;ימסור נפשו&quot; לקיים &quot;עד דלא ידע&quot;, אמר: &quot;ההצעה ד&quot;לא ידע&quot; יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור [&quot;הגבלת המשקה&quot;] במקומה עומדת&quot; {{הערה|1=שיחות קודש [[תשל&quot;א]] חלק א' עמ' 576.}}.<br /> <br /> ג. בכ&quot;ז [[סיון]] [[תשל&quot;ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם &quot;הגבלת המשקה&quot; היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל&quot;ז ח&quot;ב.}}.<br /> <br /> ד. בפורים [[תשמ&quot;ב]] אמר: '''מן הראוי שה&quot;ציבור&quot; כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד&quot;עד דלא ידע&quot; בפועל, ועל ידי זה יוציא י&quot;ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.<br /> <br /> ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש&quot;נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד&quot;עד דלא ידע&quot;, אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים''' {{הערה|1=התוועדויות תש&quot;נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.<br /> <br /> ===ההיתר===<br /> אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות &quot;עד דלא ידע&quot; כפשוטו, ולומר &quot;לחיים&quot; ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו &quot;עד דלא ידע&quot;, היה זה בש&quot;פ כי תשא תשמ&quot;ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו &quot;עד דלא ידע&quot; בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים &quot;עד דלא ידע&quot;).}}.<br /> <br /> א. פורים [[תשכ&quot;ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי &quot;כל הפושט יד נותנים לו&quot;! {{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.<br /> <br /> ב. פורים [[תשל&quot;ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי &quot;כל המרבה הרי זה משובח&quot;! <br /> <br /> ג. פורים [[תשמ&quot;א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש&quot;ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא&quot;ח]] ד&quot;ה &quot;ליהודים היתה אורה&quot;. רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.<br /> <br /> ד. פורים [[תשמ&quot;ט]] - אמר לקיים &quot;עד דלא ידע&quot; כפשוטו מבלי לחפש &quot;היתירים&quot; ו&quot;פשרות&quot;{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ&quot;ט]] אמר: &quot;יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' (&quot;קיין באווארעניש&quot;).. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, &quot;עד דלא ידע&quot;.. מקיים הציווי &quot;לבסומי כו' עד דלא ידע&quot; כפשוטו (מבלי לחפש &quot;היתירים&quot; ו&quot;פשרות&quot; וכיו&quot;ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו&quot;. (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה&quot;ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.<br /> <br /> ===המסקנה===<br /> <br /> מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.<br /> <br /> בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש&quot;א]] {{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש&quot;א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) &quot;א שטורעמדיקן פאַרבריינגען&quot;, וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד&quot;עד דלא ידע&quot; (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים (&quot;ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים&quot;)...'''.<br /> <br /> ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי &quot;היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים&quot; שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.<br /> <br /> כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.<br /> <br /> כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ&quot;ג הרבי [[תשי&quot;ז]] &quot;אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח&quot;ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח&quot;ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)&quot;){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט&quot;ו מנ&quot;א [[תשמ&quot;ט]] –[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק ב' (&quot;וכמדובר כמ&quot;פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה&quot;.}}.<br /> <br /> ==שמחת תורה==<br /> <br /> בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל&quot;מנהג המדינה&quot; במדה כפולה (&quot;דאבל ריישאנס&quot;), דהיינו אמירת &quot;לחיים&quot; שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש&quot;ל]] - תורת מנחם חנ&quot;ח עמ' 163.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[משקה]].<br /> *[[משקה המשמח (קובץ)]].<br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע&quot;ב<br /> * [http://www.chabad.info/images/update/665.pdf גזירת המשקה] שו&quot;ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{פורים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=314231 2018-07-24T13:48:45Z

<p>דוד פ: /* משפחתו */תיקון שגיאה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו&quot;ר]] השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו]]<br /> ===לידתו===<br /> ביום [[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]], נולד רבי יוסף יצחק. הוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי&quot;א אלול [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד, ועל כך שנשכחה בברכות תוך בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על חלומה. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע יאלטה]]}}<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. <br /> <br /> אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot;, מהבולטים שבהם היו: ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]], ור' [[ניסן סקאבלא]], ר' יקותיאל, ר' שמשון, אשר עליהם מספר רבות.<br /> <br /> את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. <br /> <br /> ב[[תרמ&quot;ח]], החל אצלו שלב מעבר מילד לנער, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והתחיל לצום בצומות.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוכה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==בר מצווה==<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מהעליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. <br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.<br /> <br /> בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי&quot;צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב] נ&quot;ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ&quot;ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br /> ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו&quot;ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע&quot;ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים. <br /> ([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז ע' 172])}}.<br /> <br /> התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] אך עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br /> <br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקח עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר השבע ברכות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל. ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר המעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס&quot;ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה {{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br /> <br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס&quot;ב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ). <br /> <br /> ביום שני י&quot;ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot; ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי===<br /> [[קובץ:בית הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br /> <br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית. <br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}} על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסר זה{{מקור}}: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;. <br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת&quot;ש]])]]<br /> בקיץ שנת תר&quot;פ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם&quot;. <br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> [[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת [[תרפ&quot;ד]], עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.&lt;br&gt; תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> ==עסקנותו==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> <br /> <br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה<br /> באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר,<br /> הרבי נסע לוורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> ===ביקורו בארץ בישראל===<br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> <br /> ===במלחמת העולם השניה===<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; וחלק אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)]] במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] [[תש&quot;ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> בעשר השנים בהם חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br /> <br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידיו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=44285 גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ול[[הרבנית נחמה דינה|רבנית נחמה דינה]], נולדו שלוש בנות: חנה, שנישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]; [[הרבנית חיה מושקא]], שנישאה ל[[הרבי|רבי שליט&quot;א]] (לימים, האדמו&quot;ר השביעי). ו[[שיינא הורנשטיין|שיינא]], שנישאה ל[[מנחם מענדל הורנשטיין]], הזוג הורנשטיין ניספו ב[[שואה]] בתאריך ב' תשרי תש&quot;א.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]]<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]]<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br /> *[[דברי ימי החוזרים]]<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק א.<br /> *'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 &quot;[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}} <br /> ;המאסר והגאולה ([[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]])<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_90_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A5_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[&quot;בית חב&quot;ד&quot;]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%91/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} <br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br /> ;הסתלקות<br /> *הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013)<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג, <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד.<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים) <br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> <br /> ;לדמותו<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי&quot;צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר] <br /> <br /> }}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ב בתמוז]] - [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] - [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%9E%D7%93&diff=310315 2018-04-29T09:14:37Z

<p>דוד פ: תיקון שגיאת כתיב שנידודו - שנידונו</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאת ה'תרנ&quot;ו]]<br /> [[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחבר - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]]]]<br /> הספר '''&quot;שדי חמד&quot;''' הוא ספר ערכים לנושאים הלכתיים ואקטואליים שנידונו בספרות ה[[שו&quot;ת]]. הספר נכתב על ידי רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] ([[ז' בחשוון]] [[תקצ&quot;ג]], 1833 - [[כ&quot;ד בכסלו]] [[תרס&quot;ה]], 1905), רבם של יהודי חצי האי קרים ושל העיר [[חברון]]. הספר זכה להערכה רבה בקרב [[רבותינו נשיאנו]] ונדפס על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הספר==<br /> <br /> הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א&quot;ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר &quot;שדי חמד&quot; הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. המחבר מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. <br /> <br /> ==על המחבר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חיים חזקיהו מדיני]]}}<br /> בתחילת הספר (בהוצאת קה&quot;ת) הקדיש [[הרבי מלך המשיח]] מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבר. בין היתר מתאר הרבי את המחבר בשלל ביטויים נדירים: &quot;עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק [[מים]] על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש&quot;ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו&quot;.<br /> <br /> עוד כותב הרבי כי &quot;בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר&quot;.<br /> <br /> ==הדפסת הספר==<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ח]] הביע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב [[דוד ברוורמן]], שניהל אז את הדפסת ספרי [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]], וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה. <br /> לאחר קבלת אישור מהרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת{{הערה|בספר [[נלכה באורחותיו]] עמ' 254 הורה הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה&quot;ת}}. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים.<br /> <br /> הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר{{הערה|במכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש&quot;ח]] כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו&quot;ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, הינו אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים.<br /> <br /> כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו ב[[פולין]] בתרצ&quot;ט-ת&quot;ש. אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על-ידי הרוצחים ימ&quot;ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד}}.}}, ואת המימון העיקרי יותר העניק ה[[חסיד]] ר' [[יוסף רובינסון]]{{הערה|בהשתדלות ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] ור' [[יעקב כ&quot;ץ]] מ[[שיקגו]].}}.<br /> <br /> הדפסת הסדרה הושלמה ב[[תשי&quot;ב]] והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מ[[קה&quot;ת]], שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.<br /> <br /> ===[[התוועדות]] מיוחדת===<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[סיוון]] [[תש&quot;י]] [[התוועדות|התוועד]] הרבי ב-[[770]]. [[התוועדות]] זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על [[770]], בנדבת ר' יוסף רובינסון. בערב [[ראש חודש]] התלווה מר רובינסון ל[[רבי]] ל[[האוהל|אוהל]], שם, על פי הצעת ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. ב[[התוועדות]] עצמה הסב רובינסון ליד [[הרבי]], ובמהלכה פנה אל הרבי וביקש &quot;לבאר עניין בשדי חמד&quot;.<br /> <br /> הרבי הגיב כי &quot;עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך [[התוועדות]] מיוחדת&quot;, ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד{{הערה|מסופר כי הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לבחורים. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה &quot;איזה כרך?&quot;, השיב הרבי, &quot;איזה שיעלה בידך&quot;...}} משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב&quot;מערכת ד' מינים&quot;) בנוגע לתשלום מיידי עבור [[אתרוג]]. הרבי הזכיר את מנהג [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלא לשלם מיד, וביארו.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים תורניים]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=306303 2018-01-31T07:50:07Z

<p>דוד פ: </p> <hr /> <div>[[תמונה:פלח הרמון.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר על [[חומש ויקרא]].]]<br /> '''פלח הרימון''' הינו ספר הכולל את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] של הרב [[הלל מפאריטש]]. מאמריו נרשמו, חלקם על ידי עצמו וחלקם על-ידי [[תלמיד]]יו והוחזקו ברשות משפחתו.<br /> <br /> ==הדפסות==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] הדפיסו חתנו ונכדו ב[[וילנא]] את החלק הראשון של דרושיו, [[חומש בראשית]] ו[[חג החנוכה]]. עם הדפסת החלק הראשון, החלו בהדפסת החלק השני, על [[חומש שמות]], והחלק על [[שיר השירים]] אלא שמסיבות כספיות נעצרה ההדפסה וכתבי-היד עברו לרשות האספן הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] שהחזיקו בארכיונו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] הדפיס ביכובסקי יחד עם [[חיים מאיר היילמן]] ב[[פולטובה]] את החלק על [[שיר השירים]]. בהקדמת הספר הוא כותב כי בקרוב יתחיל להדפיס את החלק על [[חומש שמות]]. בפועל, מסיבות שונות לא נעשה הדבר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] שוגר כתב-היד על [[חומש שמות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שהורה להדפיסו בהוצאת [[קה&quot;ת]]. גם כאן, ההדפסה התעכבה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] הודפס על-ידי [[קה&quot;ת]] מחדש כתב היד על ספר בראשית, עם הקדמה, תולדותיו בעריכת [[הרבי]] ומעט ציונים והערות.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הדפיס [[הרבי]] את חלק ב' בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר נוספו בעריכת הרבי; הקדמה, ראשי פרקים מתולדותיו של ר' הלל וכמה רשימות מתלמידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הדפיסה מערכת [[אוצר החסידים]] את הספר על שיר השירים מפוטוגרפיה של ההוצאה הקודמת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הדפיסה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר על [[חומש ויקרא]] מתוך כתב-יד, בעירכת הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]].<br /> <br /> נכון לעיין באג&quot;ק תתס שם הרבי מספר על שחסידים לא אהבו שהרבי יעסוק בהדפסת ספר זה מאחר ויש לנו את תורת נשיאינו.. הרבי הריי&quot;ץ ביטל גישה זו ואף ציווה להדפיס.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21290&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על בראשית וחנוכה, מהדורה שנייה] - באתר &quot;[[היברו-בוקס]]&quot;.<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19809&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על חומש ויקרא] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/ פלח הרמון על חומש ויקרא (טקסט)] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15637&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על שיר השירים] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=306302 2018-01-31T07:49:41Z

<p>דוד פ: אנטר לפני הפסקה החדשה שהוספתי בסוף הערך</p> <hr /> <div>[[תמונה:פלח הרמון.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר על [[חומש ויקרא]].]]<br /> '''פלח הרימון''' הינו ספר הכולל את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] של הרב [[הלל מפאריטש]]. מאמריו נרשמו, חלקם על ידי עצמו וחלקם על-ידי [[תלמיד]]יו והוחזקו ברשות משפחתו.<br /> <br /> ==הדפסות==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] הדפיסו חתנו ונכדו ב[[וילנא]] את החלק הראשון של דרושיו, [[חומש בראשית]] ו[[חג החנוכה]]. עם הדפסת החלק הראשון, החלו בהדפסת החלק השני, על [[חומש שמות]], והחלק על [[שיר השירים]] אלא שמסיבות כספיות נעצרה ההדפסה וכתבי-היד עברו לרשות האספן הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] שהחזיקו בארכיונו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] הדפיס ביכובסקי יחד עם [[חיים מאיר היילמן]] ב[[פולטובה]] את החלק על [[שיר השירים]]. בהקדמת הספר הוא כותב כי בקרוב יתחיל להדפיס את החלק על [[חומש שמות]]. בפועל, מסיבות שונות לא נעשה הדבר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] שוגר כתב-היד על [[חומש שמות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שהורה להדפיסו בהוצאת [[קה&quot;ת]]. גם כאן, ההדפסה התעכבה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] הודפס על-ידי [[קה&quot;ת]] מחדש כתב היד על ספר בראשית, עם הקדמה, תולדותיו בעריכת [[הרבי]] ומעט ציונים והערות.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הדפיס [[הרבי]] את חלק ב' בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר נוספו בעריכת הרבי; הקדמה, ראשי פרקים מתולדותיו של ר' הלל וכמה רשימות מתלמידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הדפיסה מערכת [[אוצר החסידים]] את הספר על שיר השירים מפוטוגרפיה של ההוצאה הקודמת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הדפיסה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר על [[חומש ויקרא]] מתוך כתב-יד, בעירכת הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]].<br /> <br /> נכון לעיין באג&quot;ק תתס שם הרבי מספר על שחסידים לא אהבו שהרבי יעסוק בהדפסת ספר זה מאחר ויש לנו את תורת נשיאינו.. הרבי הריי&quot;ץ ביטל גישה זו ואף ציווה להדפיס<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21290&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על בראשית וחנוכה, מהדורה שנייה] - באתר &quot;[[היברו-בוקס]]&quot;.<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19809&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על חומש ויקרא] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/ פלח הרמון על חומש ויקרא (טקסט)] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15637&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על שיר השירים] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

דוד פ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=306301 2018-01-31T07:48:46Z

<p>דוד פ: פסקה בסוף על חשיבות ההול של הספר</p> <hr /> <div>[[תמונה:פלח הרמון.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר על [[חומש ויקרא]].]]<br /> '''פלח הרימון''' הינו ספר הכולל את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] של הרב [[הלל מפאריטש]]. מאמריו נרשמו, חלקם על ידי עצמו וחלקם על-ידי [[תלמיד]]יו והוחזקו ברשות משפחתו.<br /> <br /> ==הדפסות==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] הדפיסו חתנו ונכדו ב[[וילנא]] את החלק הראשון של דרושיו, [[חומש בראשית]] ו[[חג החנוכה]]. עם הדפסת החלק הראשון, החלו בהדפסת החלק השני, על [[חומש שמות]], והחלק על [[שיר השירים]] אלא שמסיבות כספיות נעצרה ההדפסה וכתבי-היד עברו לרשות האספן הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] שהחזיקו בארכיונו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] הדפיס ביכובסקי יחד עם [[חיים מאיר היילמן]] ב[[פולטובה]] את החלק על [[שיר השירים]]. בהקדמת הספר הוא כותב כי בקרוב יתחיל להדפיס את החלק על [[חומש שמות]]. בפועל, מסיבות שונות לא נעשה הדבר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] שוגר כתב-היד על [[חומש שמות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שהורה להדפיסו בהוצאת [[קה&quot;ת]]. גם כאן, ההדפסה התעכבה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] הודפס על-ידי [[קה&quot;ת]] מחדש כתב היד על ספר בראשית, עם הקדמה, תולדותיו בעריכת [[הרבי]] ומעט ציונים והערות.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הדפיס [[הרבי]] את חלק ב' בהוצאת [[קה&quot;ת]]. לספר נוספו בעריכת הרבי; הקדמה, ראשי פרקים מתולדותיו של ר' הלל וכמה רשימות מתלמידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הדפיסה מערכת [[אוצר החסידים]] את הספר על שיר השירים מפוטוגרפיה של ההוצאה הקודמת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הדפיסה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר על [[חומש ויקרא]] מתוך כתב-יד, בעירכת הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]].<br /> נכון לעיין באג&quot;ק תתס שם הרבי מספר על שחסידים לא אהבו שהרבי יעסוק בהדפסת ספר זה מאחר ויש לנו את תורת נשיאינו.. הרבי הריי&quot;ץ ביטל גישה זו ואף ציווה להדפיס<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21290&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על בראשית וחנוכה, מהדורה שנייה] - באתר &quot;[[היברו-בוקס]]&quot;.<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19809&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על חומש ויקרא] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/ פלח הרמון על חומש ויקרא (טקסט)] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15637&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= פלח הרימון על שיר השירים] - באתר &quot;היברו-בוקס&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

דוד פ