חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T11:40:25Z

דילגו: /* הוראות הרבי */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון ומתוך הגהות לאגרת זו, עולה כי הרבי השמיט את התואר "שבועון חסידי חב"ד", אך המערכת הותירה את התואר בשער העיתון ויש לכך הסברים שונים.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T11:39:38Z

דילגו: /* הוראות הרבי */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון ומתוך הגהות שפורסמו עולה כי הרבי השמיט את התואר "שבועון חסידי חב"ד", אך המערכת הותירה את התואר בשער העיתון ויש לכך הסברים שונים.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

אגרות קודש (הרבי)

2023-03-20T11:35:22Z

דילגו: /* עריכת ספרי האגרות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור ל"ד כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת [[תשמ"ב]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך שבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ב]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"א]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]]}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מכרכי האגרות קודש]]

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים|תוכן=
* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]]
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]]
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]]
* כרכים ה' - ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]]
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]]
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]]
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]]
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]]
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ'
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] ויוצאת לאור בהוצאת קה"ת, היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]]
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]]
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]]
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]]
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]]
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]]
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]]
* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]]
* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]]
* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את מזכירו ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.

==תרגומים==
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

=== תרגום ללשון הקודש ===
[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]

בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש''' בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי.

בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].

===תרגום לאנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

==הוצאות נוספות==
[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.
===אגרות קודש כיס===
בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

==מכתבי הרבי באנגלית==
בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:

הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.

הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו מרת פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב [[ניסן מינדל]] ולא עברו את הגהת הרבי.

בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.

==לקריאה נוספת==
*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.

==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כל כרכי ה'אגרות קודש' מסודרים בתוך תיקיית דרייב] - לצפיה והורדה'''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1fflp0aDFzTkVtT1l4WkktcXFJb01CNnBBVko4dHZZX25PZzFfdkotdXQzNU0?usp=sharing כרכים א-ל (מתוכם כרכים כה-ל במהדורת ועד הנחות בלה"ק)], אתר [[רבי דרייב]]{{PDF}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל במהדורת רש"י חזן], אתר רבי דרייב (חסר חלק כ"ט){{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר אבנים יקרות לרבי]]
* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}

;אגרות קודש מתורגמות
* [http://www.hebrewbooks.org/15854 כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
* [http://www.hebrewbooks.org/15897 כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
* [http://www.hebrewbooks.org/58804 כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.
* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.

;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה בתשלום]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש - בחינם]'''

;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|5]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T11:33:21Z

דילגו:

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T11:01:23Z

דילגו: /* מערכת העיתון */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T11:01:02Z

דילגו: /* מערכת העיתון */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-03-20T10:54:57Z

דילגו: /* הקמה ומטרות */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}.יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

ובמערכת הפנים-חב"דית:
* כפר חב"ד מפרסם בעיקר שלוחים שאינם משיחיסטים
* כפר חב"ד ממאן לפרסם תכנים הקשורים לזהות הרבי כמשיח
* אין בימה לארגונים, רבנים, משפיעים ואישים הקשורים למשיחיסטים: את"ה העולמי, ישיבת חב"ד בצפת, מטה משיח בארץ הקודש, הכנסת אורחים בקראון הייטס, ניידות חב"ד, בית משיח, חב"דפדיה, האגודה למען הגאולה בת ים.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

העניא פדרמן

2023-03-20T10:52:08Z

דילגו: /* לקריאה נוספת */

השליחה העניא פדרמן ע"ה.
נולדה במילוואקי ויסקונסין. בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי במילוואקי.
התחתנה עם קרוב משפחתה הרב אשר פדרמן.
כיהנו כשלוחים באיי הבתולה.

בחודש כסלו תשפ"ג בתה שטערנה שרה טבעה בנפילה לאוקינוס ואמה העניא קפצה להצילה.
הבת נפטרה במקום והעניא אושפזה במצב אנוש {{הערה|[https://chabad.info/bdh/866891/טרגדיה: התינוקת טבעה למוות – האמא במצב קריטי] {{אינפו}}}} ובחודש שבט תשפ"ג נפטרה, בהותירה אחריה בעלה בנים ובנות.
הלויתה התקיימה ליד 770 בזמן כינוס השליחות ובהשתתפות אלפי שליחות.

הטרגדיה פורסמה בכל כלי התקשורת בארצות הברית ובארץ הקודש

==לקריאה נוספת==
כפר חב"ד גיליון 2001, תיעוד התוועדות וירטואלית ובה גם דברי השליח הרב אשר פדרמן לרגל שלושים לרעייתו הרבנית העניא פדרמן ז"ל

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/866891/הטרגדיה, התינוקת נפטרה, האמא במצב אנוש] חב"ד אינפו
* [https://chabad.info/bdh/900199/ השליחה העניא פדרמן נפטרה] חב"ד אינפו
*[https://www.kikar.co.il/tags/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%94%20%D7%A4%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F אסון בקריביים, השליחה נהרגה] כיכר השבת
*[https://col.org.il/news/143877 הלויה בהשתתפות אלפי שליחות] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: פדרמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|פדרמן העניא]]
[[קטגוריה:נשים|פדרמן העניא]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]

שיחה:מאיר ברוק

2023-03-20T10:50:58Z

דילגו:

ייסד מוסדות חינוך? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:20, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:20, 20 במרץ 2023 (UTC)
:ככה היה כתוב באחת הכתבות עליו. לא מכיר שם את המקום. בעיקרון 2 גני ילדים צולעים כבר נכנסים בגדר 'מוסדות חינוך'... אם אתה מכיר ואתה יודע שזה לא נכון, אתה יכול למחוק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:53, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג

==ברוק==
בפטרבורג יש שליח בשם מאיר ברוק? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 10:50, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 10:50, 20 במרץ 2023 (UTC)

שיחה:נח סוליש

2023-03-20T06:41:29Z

דילגו:

האינפורמציה אודות תקופת ילדותו מרגשת, כבל מה המקור? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:40, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:40, 20 במרץ 2023 (UTC)
הערך בז'אנר יח"צ ולא ויקיפדי[[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:41, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:41, 20 במרץ 2023 (UTC)

שיחה:נח סוליש

2023-03-20T06:40:00Z

דילגו: יצירת דף עם התוכן "האינפורמציה אודות תקופת ילדותו מרגשת, כבל מה המקור? ~~~~"

האינפורמציה אודות תקופת ילדותו מרגשת, כבל מה המקור? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:40, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:40, 20 במרץ 2023 (UTC)

דוד קיבמן

2023-03-20T06:37:44Z

דילגו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.

==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.

בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].

==אישיותו==
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].

==ספר תולדותיו: בינוני==
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]
הפקה: [[חזק]]

באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:

המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב".

גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".

וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.

עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.

==משפחתו==
{{פסקה חסרה}}
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצונים==
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}

*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''

*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

דוד קיבמן

2023-03-20T06:37:00Z

דילגו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.

==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.

בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].

==אישיותו==
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].

==ספר תולדותיו: בינוני==
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]
הפקה: [[חזק]]

באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:

המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב".

גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".

וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.

עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.

==משפחתו==
{{פסקה חסרה}}
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצונים==
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]{{Col}}

*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/ספר בינוני תדפיס]'''

*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''

*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

דוד קיבמן

2023-03-20T06:34:34Z

דילגו:

[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.

==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.

בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].

==אישיותו==
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].

==ספר תולדותיו: בינוני==
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]
הפקה: [[חזק]]

באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:

המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב".

גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".

וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.

עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.

==משפחתו==
{{פסקה חסרה}}
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצונים==
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]{{Col}}

*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/ספר בינוני תדפיס]'''

*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

דוד קיבמן

2023-03-20T06:24:23Z

דילגו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]
הרב '''דוד קיבמן''' (ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער; [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.

==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.

בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].

==אישיותו==
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].

==ספר תולדותיו: בינוני==
בחודש אדר [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו בשם: "בינוני".
מו"ל ומחבר: ר' יהושע אשר פוגלמן מצאצאי ר' דוד הורודוקער
עורך: [[שניאור זלמן ברגר]]
הפקה: [[חזק]]

באתרי האינטרנט החב"דיים פורסמו ידיעות עם צאת הספר ולהלן מספר קטעים רלוונטיים:

המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]] שי' התבטא כי חשוב מאוד לפרסם על דמותו הייחודית של ר' דוד: "היום יש נואמים חריפים, חסידים גאונים, אבל הפשיטות והתמימות חסרה. וכאן יש דמות של חסיד מיוחד, אשר עבד את ה' בפשיטות ובתמימות ולכן חשוב מאוד לעלות את הדברים על הכתב".

גם החוקר החסידי הנודע הרב [[יהושע מונדשיין]] ע"ה, הבליט את חשיבות הרחבת הזכרונות אודות ר' דוד הורודוקער: "יש להפיח רוח חדשה בדברים שכבר נדפסו מכבר ואינם ראויים לעלות על שולחן מלכים, כגון הרשימות על ר' דוד האראדאקער... ויש לכותבן מחדש על יסוד שיחות עם זקני אנ"ש".

וב"ה במלאות שמונים שנה לפטירת הרב דוד הורודקוער, התגשמה משאלת חשובי החסידים, ובספר "בינוני" – אשר יצא מבית הדפוס בימים אלו, משולבים חומרים יקרי ערך המתפרסמים לראשונה - מזכרונות וסיפורים שנדלו במאמצים רבים מהכתובים ומראיונות מיוחדים עבור הספר, בהם נדלה מידע יקר ערך מצאצאים וחסידים מכל רחבי הגלובוס, ולכך צורפו מסמכים ותמונות המוסיפים נופך ייחודי, לתולדותיו המזהירים של ר' דוד הורודקוער.

עבודת החקר ארכה מספר שנים והתוצאה מבורכת ברוך ה' - ספר המתעד את תולדות ר' דוד הורודוקער בפרוטרוט ובשפה קולחת.

==משפחתו==
{{פסקה חסרה}}
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצונים==
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני]''' {{COL}}
*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/תדפיס ספר בינוני]'''

*'''[www.teshura.com/teshurapdf/Tubul-Fogelman%20-%20Adar%2020%2C%205778.pdf רשימת סיפורים אודותיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
{{מיון רגיל:קיובמן דוד}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]

שיחה:מאיר ברוק

2023-03-20T06:20:00Z

דילגו: יצירת דף עם התוכן "ייסד מוסדות חינוך? ~~~~"

ייסד מוסדות חינוך? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:20, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:20, 20 במרץ 2023 (UTC)

מאיר ברוק

2023-03-20T06:19:35Z

דילגו:

ר' '''מאיר ברוק''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1976) הוא זמר ויוצר חב"די, תושב [[אלעד]]. שימש בעבר למעלה מעשור כשליח הרבי בבאקו שבאזרבייג'אן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ז]] לאביו ר' [[אליעזר ברוק]] ולאמו מרת לאה אסתר.

כנער למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובמקביל, למד [[שחיטה]].

כבר בגיל 17 החל לסייע לפעילות שלוחי הרבי ברחבי העולם במסגרת [[מרכז שליחות]], והחל לעסוק במוזיקה ויצירה, ותקופה משמעותית סייע לשלוחים באוזבקיסטן.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה (שרית) בת ר' אלימלך קמינקר מ[[עמנואל]] ולאחר החתונה קבע את מגוריו בסמיכות למגורי הורי רעייתו.

לאחר החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כמש"ק דת ומשגיח כשרות.

בשנת [[תש"ס]] יצא לפעול כשליח הרבי בבאקו שבאזרבייג'אן ובמשך 11 שנה שימש כמנהל בית חב"ד המקומי וייסד מוסדות חינוך יהודים, וכן הקים להקת ילדים בשם "ג'ואיש אזרבייג'ן" שזכתה לפופלוריות רבה אף בערוצי המדיה הממשלתית, והביאה לקידוש השם גדול.

בתקופה זו גם סייע באופנים שונים לקהילה היהודית באיראן הסמוכה.

בשנת [[תש"ע]] לקח פסק זמן מעיסוק במוזיקה{{הערה|1=למעט [https://col.org.il/news/72905 שיר שכתב בשנת תשע"ג לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הסבא].}}, ובשנת [[תש"פ]] עם פרוץ [[מגיפת הקורונה]], חזק לעסוק בכתיבה יצירה והלחנה, וכן החל להופיע בעצמו ולהפיק קליפים של מוזיקה מקורית{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/580838/#.ZBR9TXZBzIU הקליפ עם המסיכה. מאיר ברוק אופטימי במיוחד].}}.

לאחר חזרתו לארץ, ועם התבססות קהילת חב"ד ב[[אלעד]], עבר להתגורר בעיר, כשהוא מתפרנס מייבוא שיער לפאות ממדינות חבר העמים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7/ תגית: מאיר ברוק]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוק, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]

שניאור זלמן ברגר

2023-03-20T06:15:23Z

דילגו:

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

==חשיפות==

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען צפת, נין הגרא"ח נאה.
==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

שניאור זלמן ברגר

2023-03-20T06:13:37Z

דילגו: /* חבוריו */

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

==חשיפות==

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען צפת, נין הגרא"ח נאה.
==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' [[דוד הורודוקער]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

שיחה:מנחם מענדל פוטרפס

2023-03-20T06:12:08Z

דילגו: /* ר' מענדל - לאביו מנחם מענדל */

==תמונות==
האם למישהו יש את תמונות של ר' מענדל פוטערפאס?

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 16:25, 18 יוני 2007 (EDT)

תודה רבה ל[[משתמש:שניאור|שניאור]] על התמונות.

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 18:35, 18 יוני 2007 (EDT)
==פוטרפס==

נא להחליט - פוטרפס, פוטרפאס, או פוטערפאס.

[[משתמש:מענדי פ.|מענדי פ.]] 01:48, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
:לדעתי בגוף הערך צריך להיות כתוב כבשפה העברית "פוטרפס". --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 05:43, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
==מענדל==
שם הערך צריך להיות מנדל ולא מענדל. בחיפוש בגוגל אנשים מחפשים בלי ע ולא מגיעים
:'''ר' מענדל נקרא ע"ש אביו שנקרא ע"ש הצ"צ. כאד"ש מדגיש "מענדל בעין דווקא כי נקרא ע"ש הצ"צ", וממ"נ - אי הי' נקרא ע"ש ה"צמח צדיק" מוויז'יניץ, לדוגמא, שהוא אכן ללא עי"ן, אזי שם הערך צ"ל ללא עי"ן. אך כיוון שזהו שמו - כך צריך להיות שם הערך! בדיוק כמו שלערך על [[רחמים אנטיאן]] לא נקרא [[רמי אנטיאן]], ו"רמי" ישמש רק כהפניה! הדבר פשוט וברור, ומשונה שצריך להסביר זאת'''. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::יובהר שוב: כל אדם שקרוי ע"ש הרבי\הצ"צ\הויטבסקער\מישהו שקרוי על-שמם, שמו צ"ל דווקא ב[[עי"ן]], וכן הוא בקשר ל[[ר' מענדל]] ולר שלום מענדל. זו דעתי. --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[מנחם צבי ריבקין|מכירים את 'הגאון והעגיל'?]]
{{שבירה}}
האם ההחלטה הייתה שצריך להחליף???  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:37, 21 ביולי 2016 (UTC)
:::יש כת"י מהרבי שמענדל צ"ל דוקא בע'. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

==פרטים נוספים==
:'''הועבר מהערך'''
:למה לא מזכירים כאן שנים: מתי יצא את רוסיה, מתי נפגש עם הרבי לראשו, מתי הגיע לארץ. יש 2 ספרים על ר' - ונראה שיש כאן איזשהו זלזול. {{אנונימי}} --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:08, 29 בנובמבר 2009 (UTC)

הגיע לרבי בפעם הראשונה לקראת תשרי תשכ"ה, נתמנה למשפיע בהוראה ישירה מהרבי ביחידות לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן ז"ל. {{אנונימי}}

== מה זה 'חסידישע דברים בטלים' ==

[[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]
:דברים שעתידים להיבטל, אבל בעולמה של חסידות. למשל עדכונים על משפיע פלוני שהתוועד במקום פלוני וכך וכך השתתפו וכו' וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בניסן ה'תשע"א 12:30, 21 באפריל 2011 (UTC)

== להכניס לגוף הערך ==

בר"ח כסליו תשנ"ד בכינוס השלוחים העולמי,כל שלוחי הרבי עברו ליד הרבי והרבי הסתכל בכל אחד ואחד לצד השלוחים עברו גם מכובדים כמו המשפיע מנחם מענדל פוטרפס. כשהמשפיע עבר הרבי עשה מאמץ מיוחד וקם לכבוד המשפיע • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בסיוון ה'תשע"ג 20:23, 29 במאי 2013 (UTC)

== ערך מומלץ ==

אולי מישהו מוכן לקחת את הערך כפרויקט להמלצה, ותודת כולם נתונה לו מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:53, 24 ביולי 2016 (UTC)

== אחיותיו ובניו ==

חשוב להוסיף את שמותיהם של כל בניו ושל אחיותיו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:59, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

== לימודיו בישיבה ==

דרוש הבהרה וסידור כללי אינו מתאים עם מה שכתוב בערכים אחרים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:53, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

==ערך מומלץ==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים}}
הערך עומד ברשימת ההמתנה למעלה משבוע. אם יש עוד מה לתקן - אנא עשו זאת כעת (בשיטת "עשו זאת בעצמכם" המופלאה), ואם לא - אנא הצביעו! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג באב ה'תשע"ו, למניינם 07:00, 17 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חשוב שהערך יהיה מומלץ מצד תוכנו, אבל במצבו הנוכחי הוא רחוק מאוד מלהקרא ערך אנציקלופדי. לצערי לא כל כך אוכל להשתמש בשיטה המופלאה, אבל זה לא מונע ממני את הזכות להתנגד להכתרת ערך כמומלץ - כל עוד לא עבר את העריכה המתאימה לכך. ראה [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:27, י"ד באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::גם אני מצטרף להנ"ל לבנתיים {{נגד}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:34, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:::הוחלט שעדין לא ראוי לערך מומלץ ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:40 • ח' בחשוון ה'תשפ"א
{{הועבר|סוף}}
== שד"ר ==

הוא היה מסתובב לאסוף כסף באמריקה וכו' עם [[שמואל דוד רייטשיק]]. צריך להוסיף [[מיוחד:תרומות/68.194.89.33|68.194.89.33]] 03:30, 16 באוגוסט 2016 (UTC)
:הוספתי. תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 22:41, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== ר' מענדל - לאביו מנחם מענדל ==

ב"ה, שלום עליכם, "ר' מענדל נולד בכ' תשרי תרס"ח בעיירה פלעשניץ ברוסיה הלבנה, לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא". האם לאביו קראו גם מנחם מענדל? יתכן שמותר.{{אנונימי}}
:התשובה מופיעה בפנים: "אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:11, 7 ביוני 2017 (UTC)

==מוסדות רבים==
הקים מוסדות רבים? [[משתמש:דילגו|דילגו]] - [[שיחת משתמש:דילגו|שיחה]], 06:12, כ"ז באדר, ה'תשפ"ג 06:12, 20 במרץ 2023 (UTC)

תל אביב-יפו

2023-03-20T06:10:28Z

דילגו:

{{קהילת חב"ד|
|שם=תל אביב - יפו
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=חלק משלוחי הרבי לתל אביב
|עיר=תל אביב - יפו
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שלמה הלפרן]]
|משפיע הקהילה= הרב [[שלום בער בוטמן]]
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, מכללת פנימיות לבנות
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] שליח ראשי, הרב [[יוסף גינזבורג]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בתל אביב|אישים בתל אביב]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב|מוסדות וארגונים בתל אביב]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב|שלוחים בתל אביב]]
}}
תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת [[תשפ"ג]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].

[[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]

==ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב==
{{להשלים}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

==קהילת חב"ד==
{{ערך מורחב|בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)}}
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב [[נחלת בנימין]] היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש.

לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב [[נחלת בנימין]] וכיום המניין שוכן בבית כנסת יבנה. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה.

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].

בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].

משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[קובץ:רמת אביב זאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]
*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
*'''[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים 'דרכי תמימים']]''' - ישיבה גדולה, נפתחה בשנת תשע"ט בשכונת התקווה שבדרום העיר, ע"י הרב [[אפרים דגן]].
*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].
*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.
*'''[[ישיבת חזון אליהו]]''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] והמנהל הוא ר' לוי וולף.
*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.
*'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב [[דובער גינזבורג]] ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.

==שכונת רמת אביב==
[[קובץ:רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]".
===צפון===
*אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי
*אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
*אפקה - הרב שמעון גדסי
*בלו - הרב אהרון קינברג.
*דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו
*הגוש הגדול- הרב [[אליהו שוויכה]]
*הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס
*הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי
*הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק
*כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר
*כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי
*נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]]
*נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]]
*מעוז אביב - הרב מנחם גודמן
*צהלה - הרב [[לוי גערליצקי]]
*פארק צמרת - הרב [[חיים אלימלך]]
*רמת אביב - הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי
*רמת אביב ג' - הרב [[יהודה ליפש]], הרב אפרים מרזל
*רמת אביב הירוקה - הרב [[ישעיהו גולדברג]]
*שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין
*שיכון דן - הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]]

===מרכז===
*אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'
*חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג
*בתי עסק - הרב פנחס ארבוב
*דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל
*חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט
*חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי
*מדרחוב נחלת בנימין - הרב [[שלום בער בוטמן]]
*מרכז תל אביב - הרב [[יוסף גערליצקי]], הרב יצחק ביר
*נווה צדק - הרב חיים לויטין
*נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש

===דרום===
*בצרון - הרב שלום ליסון
*התקווה - הרב [[אפרים דגן]]
*יד אליהו - הרב יצחק חדד
*יפו ד' - הרב זאב שפונט
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - הרב [[טל זיו]]
*נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן
*נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ
*פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל
*פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב
*קריית שלום - הרב חנניה לביוב
*שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'
*תל חיים - הרב דוד זהר
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.
*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.
*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.
*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==ראו גם==
*[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)]]
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז
*'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 23

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[chabadtlv.org/ אתר בית חב"ד המרכזי]
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]

=== קישורים נוספים ===
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/137476 כך הוקמה קהילת חב"ד ביפו-תל אביב - פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/137537 פרק שני]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/137630 לראשונה מאז תרפ"ט: המקומות בהם ביקר הרבי הריי"צ נחשפים]''' {{COL}}

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]
*'''[https://col.org.il/news/128663 המאמצים והשכנועים הכבירים להקמת שיכון חב"ד בתל אביב]''' {{COL}}

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תל אביב]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

יצחק אייזיק קעניג

2023-03-20T06:03:45Z

דילגו: /* קישורים חיצוניים */ שטורעם איננו

[[קובץ:קעניג.jpg|300px|ממוזער|הרב קעניג נואם]]
הרב '''יצחק אייזיק קעניג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ורב בית כנסת חב"ד פאג"י בשכונת סנהדריה בירושלים בה הוא מתגורר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]] ולאמו מרת חנה ב[[י"ג שבט]] [[תשי"ב]].

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]].

בשנת [[תש"ל]] לפני [[חג הפסח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחר [[חודש תשרי]], חזר לארץ והתחתן עם רעייתו מרת מלכה לבית פרנקל.

לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]], ובשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי וכאשר נכנס ל[[יחידות]] הביא עמו את טיוטת הקובץ של חידושי התורה שיצאו לאור על ידי האברכים, והרבי העביר באמצעותו באריכות את המסר התקיף שחבל שההוצאה לאור מתעכבת כל כך. ביחידות זו אף ביקשו ברכה מהרבי לילדים לאחר שחלפו מספר שנים מאז החתונה ועדיין לא זכו לכך, והרבי השיב בלשון של הבטחה, ובחודש תמוז של אותה שנה נולד בנם הבכור.

בתשל"ז מונה על ידי הרב [[אפרים וולף]] לר"מ [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה לעמוד בראשות הישיבה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]
*בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, הרב שלמה קעניג - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
*בנו, הרב אליהו קעניג - חבר מערכת גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], כפר חב"ד
*חתנו הרב משה אייזנבך [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת בירושלים]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://col.org.il/news/143260 הפליאה של הרבי]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 52

{{מיון רגיל:קעניג, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

מנשה פרמן

2023-03-20T06:01:21Z

דילגו: /* תולדות חיים */

הרב '''מנשה פרמן''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא רבה הראשי של צ'ילה, שליח ראשי של הרבי במדינה, ומייסד ומנהל בית חב"ד בעיר סנטיאגו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' תמוז]] [[תשי"ג]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[יוסף פרמן]].

בשלהי שנת [[תשכ"ז]], עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] בראשותו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], הצטרף בהוראת ר' [[שלמה חיים קסלמן]]{{הערה|שהיה קרוב משפחתו.}} לקבוצה המייסדת של הישיבה, שמנתה מלבדו עוד חמישה עשר בחורים.

כבחור מבוגר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770, פעל באופן קבוע בימי שישי עם אנשי הסוכנות היהודית המוצבים בניו יורק. במאמר {{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2620348 נכדו של דוד בן גוריון והרבי].}} - מסופר על פעילות הרב פרמן בקרב אחד מאנשי הסוכנות.

באותה תקופה נמנה גם על חברי מערכת ההוצאה לאור של [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]], סדרה שנערכה על ידי תלמידי הישיבה{{הערה|1=[http://teshura.com/Sefer%20Halikutim-Maanos-Cheshvan%205777.pdf מענות קודש ספר הליקוטים], כריכה אחורית.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה פרידא.

בשנת [[תשמ"ב]], נשלח על ידי הרבי למדינת צ'ילה, וייסד את בית חב"ד בעיר הבירה סנטיאגו, ועם השנים החל לשמש כרבה הראשי של צ'ילה.

נמנה על חברי הקבוצה הראשונה של השלוחים שהתאספו בחצר הרבי, בעקבותיה קרא הרבי להרחיב את השורות, דבר שהוביל ל[[כינוס השלוחים העולמי]] במתכונתו הנוכחית.

נמנה על הרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל פרמן
*בנו, ר' שניאור זלמן פרמן
*בנו, ר' יוסף נחמן פרמן
*בנו, ר' חיים ישראל פרמן
*בנו, ר' אלימלך פרמן
*בתו מרת שרה אשת הרב ישי ליברזון
*בנו, ר' לוי יצחק פרמן
*בתו, מרת מנוחה רעיית ר' שמואל רייבין
*בנו, ר' יעקב מנחם מענדל פרמן
*בנו, ר' מאיר פרמן
*בתו, חנה
*בתו דבורה לאה
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]
[[קטגוריה:משפחת פרמן]]
[[קטגוריה:שלוחים באמריקה הדרומית]]
[[קטגוריה:שלוחים ראשיים]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

מאיר הרליג

2023-03-20T05:58:11Z

דילגו: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מאיר הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג מנחה את חגיגת ראש חודש כסלו המרכזית ב-770 (תשע"ג)]]
הרב '''מאיר יהודה ישראל הרליג''' (בכתיב [[אידיש]]אי: '''הארליג'''; יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936) הוא מנאמני בית רבינו ב-[[770]], חבר ב[[וועד המסדר]]. היה ממונה על נתינת [[ארבעת המינים]] של הרבי לחסידים לברך עליהם בימי [[חג הסוכות]], וכן היה מופקד על הזמנת המשתתפים בסעודות החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.
מדי שנה, החל משנת תשל"ט, מארגן הרב הארליג את החגיגה המרכזית בראש חודש כסלו ב-770.
בשנת [[תשכ"ד]] זכה לשמש במשך למעלה מחודש כחבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מאיר הרליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג עומד מאחורי הרבי]]
[[קובץ:יהודה מאיר ישראל הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג בחצר [[770]] (תשע"א)]]
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרצ"ו]] ב[[ציריך]] שב[[שוויץ]] לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בברונקס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[ברונקס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (והיות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), וכן היה מיוחס מצד אביו למשפחת רבנים מפורסמת עד לגאון רבי שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'.

למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי והחל להטות יד לעזרה ב[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודות החגים שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ]], וכן לשמש כחבר ב[[וועד המסדר]]. הוא יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש.

בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו.

ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]].

לרב הארליג, אוסף מיוחד בביתו אשר בו הוא שומר עשרות הוצאות של ספרי ה[[תניא]] שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים, האוסף שבבעלותו נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום.

הרב הארליג הוא מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ח]], ומארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה.

היה ממונה לאורך השנים על ה[[משקה]] והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוענק לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים. בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הודפסה סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם נחשף תאריך [[הצלת הרבי והרבנית|הגעתו של הרבי לחופי ארצות הברית]], החלו החסידים לחגוג יום זה, ובשנת [[תשמ"ו]] העניק הרבי בשעת ה[[התוועדות]] קנקן [[משקה]] לרב הארליג כדי שיודיע על ה[[התוועדות]] וידאג לקיומה.

לאורך כל השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע להליכה ל{{ה|אוהל}} ב[[ראש חודש]].
[[קובץ:ר'_מאיר_הארליג_עם_ספרי_התניא.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|ר' מאיר עם אוסף התניא בביתו]]

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה.
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי למדינת נבדה.
*בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה.
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה.
*חתנו, הרב פייביש דלפין - שליח הרבי בנורט' ביי ויליג', פלורידה.
*חתנו, הרב ישראל באראן - שליח הרבי בסאני איילס ביטש, פלורידה.
*חתנו, הרב דוד הולצברג - שליח הרבי במונטריי, קליפורניה.

==ראו גם==
*[[ברכה על ארבעת המינים של הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1404|6888|829|כקטן כגדול|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69597 ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי] {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] התשע"ב (13.06.2012)
* '''יומן המשב"ק''', יומנו של הרב מאיר הארליג ומכתבים שכתב לרב [[יהודה לייב רסקין]], התפרסם על ידי מערכת [[רבי דרייב]]:
** [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02df0977a09_1594023689.pdf חלק א'], ימי הקיץ [[תשכ"ב]]-[[תשל"ב]], ברוקלין תש"פ.
** [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/30-08-2020-18-55-14-Yoman-Hamashbak-Elul.pdf חלק ב'], [[חודש אלול]] [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], [[תשכ"ט]] ו[[תשל"ב]], ברוקלין תש"פ.
**[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/26-11-2020-02-03-34-Kislev-Yuman.pdf חלק י"ד], [[חודש כסלו]] [[תשכ"ג]], [[תשכ"ז]], [[תש"ל]], [[תשל"ג]].
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_91.html 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • מיוחד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרליג, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]