https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C 2026-04-18T18:32:31Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=15822 2007-12-04T21:59:29Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>#redirect[[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A8%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_-_%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94)&diff=15821 2007-12-04T21:59:14Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>#redirect[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=15820 2007-12-04T21:58:55Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>#redirect[[ברכה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%94%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=15818 2007-12-04T21:58:15Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>הספר '''אחד היה אברהם''' מספר את סיפור חייו של ה[[חסיד]] [[אברהם פריז]]. את הספר כתב ר' טוביה בלוי.<br /> <br /> בספר גם מכתבים ששלח ר' אברהם ל[[הרבי|רבי]] ומענות של הרבי לר' אברהם. בנוסף ישנם בספר מכתבים ששלח ר' אברהם למשפחתו בהם ניכרת מידת ה[[התקשרות]] העצומה שהייתה לר' אברהם לרבי.<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=15817 2007-12-04T21:55:55Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> כ&quot;ק '''אדמו&quot;ר המהר&quot;ש - רבי שמואל שניאורסון''' - נולד ב[[ב' אייר תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> בגיל שבע היה כבר המהר&quot;ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש&quot;י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ&quot;ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו&quot;ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]].<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן.<br /> <br /> נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.<br /> <br /> בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפסות עץ קטנות.<br /> <br /> הרבי גם היה סופר סת&quot;ם מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגלה שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תבע את ההנהגה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;. כך גם התנהג בחייו האישיים.<br /> <br /> [[הסתלקות|נסתלק]] ב[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו צוה אדמו&quot;ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו&quot;ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - [[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה.<br /> <br /> בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] התחתן עם [[הרבנית שטערנא (אשת המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]], שהייתה בת אחיו -רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> סעודת החתונה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נחגגה בשמחה רבה ב[[יום שישי]] ערב [[שבת]] קודש פרשת נשא [[ח' סיון תר&quot;ח]], בהיות רבינו בן י&quot;ד שנים. <br /> <br /> בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר&quot;ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא&quot;ח]]. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. לאחר [[התסלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו&quot;ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. <br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את העדה ב[[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ‘ליאדי’ ו’קאפוסט’, שם פתחו מרכז חסידי ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם. <br /> <br /> לא בכדי נבחר רבי שמואל, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו: <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו). <br /> <br /> בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. <br /> <br /> דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו: <br /> <br /> “לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. <br /> <br /> ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. <br /> <br /> אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]] <br /> <br /> מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]”. <br /> <br /> בפעם אחרת אמר ה”צמח צדק” לבנו מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך”. <br /> <br /> נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”. <br /> <br /> בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. <br /> <br /> בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש [[מאמר]] חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שב[[יום שלישי]] בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. <br /> <br /> גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר: <br /> <br /> כשנסתלק ה”צמח צדק” לא סיפרו על כך לר’ יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: “טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם”. הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> בבואו לליובאוויטש אמר: “לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו’; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי”. הוא שם פעמיו אל הציון של ה”צמח צדק” והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר “צריכים לצאת בריקוד”. <br /> <br /> כשהגיע הרב [[יקותיאל ליעפלי]] לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו”ר מבין בניו של ה”צמח צדק”. הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר רבי שמואל, מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו “חבוש את הכובע ותגיד חסידות”. ר’ יקותיאל היה [[חסיד]] קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר’ יקותיאל ואמר: “אתה הרבי שלי”. <br /> <br /> כמו ר’ יקותיאל ליעפלי, כך נהו גם רבים מהחסידים אחר אדמו”ר המהר”ש והתקשרו אליו בחבלי עבותות אהבה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> <br /> * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]]<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]]<br /> <br /> * [[רבי אברהם סענדער (בן המהר&quot;ש)|רבי אברהם סענדער]]<br /> <br /> * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר&quot;ש)|רבי מנחם מענדל]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> * [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר&quot;ש)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> <br /> חרף שמועות עקשניות המתפרסמות מפעם לפעם, כי נמצאה תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, אין עד היום תמונה שלו שהתפרסמה לציבור הרחב. יש לציין כי הרבי מלך המשיח העיד בכמה שיחות כי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ונכדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו דומים בתווי הפנים.<br /> <br /> == פעולות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לפי שנים ==<br /> <br /> *[[תר&quot;ח]] נשא את בת אחיו אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] אבל אשתו נפטרה כעבור איזה חדשים. <br /> <br /> בשנה ההיא נסע לעיר [[ויטבסק]] להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]], ושוהה כשני שבועות. חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים. <br /> <br /> *[[תר&quot;ט]] — נשא את הרבנית רבקה. <br /> <br /> *[[תרט&quot;ו]] — ע&quot;פ הוראת אביו, מתחיל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל בריןו. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ז]] — נסע ל[[קיוב]] ואח&quot;כ לפטרבורג ע&quot;ד עניני הכלל. עומד בקשור תמידי עם הרב ר' אהרן, הרב דעיר ביליניץ, שהיה בא, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ בענינים צבוריים. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ח]] — נוסע לקיוב ואח&quot;כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליח. <br /> <br /> *[[תרי&quot;ט]] — נוסע לאשכנז להתראות עם עסקני הצבור שמחוץ למדינת רוסיא. <br /> <br /> *[[תר&quot;כ]] — בבואו מאשכנז קורא אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרציא ע&quot;ד פרטי ההתראות בחו&quot;ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אח&quot;ז — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר&quot;א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב&quot;קאנוואי&quot; (בלוית שוטרים מזויינים וע&quot;פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ&quot;צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ה]] — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענט בחוקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.<br /> <br /> *[[תרכ&quot;ו]] בתחילתה ע&quot;פ ציווי אביו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ — מתחיל לאמר דא&quot;ח ברבים. ב[[קיץ]] תרכ&quot;ו — אחרי הסתלקות אביו אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, מקבל הנשיאות ומקום מושבו — [[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ח]] — נוסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל. <br /> <br /> *[[תרכ&quot;ט]] — מסדר ועד קבוע בפטרבורג להתענין בעניני הכלל ולעמוד על המשמר להגן על זכויות היהודים. <br /> <br /> *[[תר&quot;ל]]—[[תר&quot;מ]] — נוסע פעמים רבות, במדינה ולחו&quot;ל, בעניני עסקנות הכללי. <br /> <br /> *[[תר&quot;מ]] — השתדלות, בחרף נפש, בהשקטת הפרעות (פוגרום) ביהודים. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94)&diff=15816 2007-12-04T21:55:27Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר]] '''שלום דובער שניאורסון''' נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו לעיירה [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו&quot;ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]].<br /> <br /> כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר רציצא.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו&quot;ר]].<br /> <br /> [[קטגוריה:בית רבי]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=15725 2007-12-03T08:48:25Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>'''הרבי והספרים שייכים לחסידים''' הנו משפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]. מקובל כי משפט זה השפיע רבות על השופט שפסק לניצחון הרבי.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97&diff=15724 2007-12-03T08:47:00Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>'''לעקאח''' הינה עוגה שמחלק האדמו&quot;ר בערב [[יום הכיפורים]] או ביום [[הושענא רבה]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%90&diff=15667 2007-12-01T23:12:30Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>בכ&quot;ט [[כסלו]] בשנת [[תקס&quot;א]] שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני, זאת על פי גירסה שניה. על פי הגירסה הראשונה שוחרר אדמו&quot;ר הזקן ב[[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]].<br /> <br /> על שני התאריכים כותב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]: וי&quot;ל דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם).<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ג כט]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A7%D7%A1%22%D7%90&diff=15666 2007-12-01T23:11:34Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>בכ&quot;ט [[כסלו]] בשנת [[תקס&quot;א]] שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני, זאת על פי גירסה שניה. על פי הגירסה הראשונה שוחרר אדמו&quot;ר הזקן ב[[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]].<br /> <br /> על שני התאריכים כותב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]: וי&quot;ל דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם).<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ג כ ט]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=15495 2007-11-25T16:04:31Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' מכונה על שם עירו ר’ מרדכי מליעפלי.<br /> <br /> התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של כ”ק [[אדמו”ר הזקן]]. מסופר כי בחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו בליעפלי הגיע אדמו”ר הזקן עם בניו, נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] וקבוצה גדולה מחשובי החסידים. <br /> <br /> ר’ מרדכי מליעפלי היה גביר גדול הוא דאג לספק מזון לחיילי הצבא האדיר של מדינת רוסיה וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת עבודתו זו הוא היה נמצא תדיר בעיר הבירה פטרבורג לצורך עסקיו והיה מקורב לשרים הגדולים היושבים בסוד המלכות. <br /> <br /> ==שלושה סוגי חסידים==<br /> <br /> אדמו”ר הזקן אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר’ מרדכי ליעפלער.<br /> <br /> הכוונה בזה כפי הנראה היא כפי שכתב [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לרב שמואל חפר: “...שמעתי מכ”ק מו”ח אדמו”ר אודות חסידו של אדמו”ר הזקן ר’ מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא עשיר ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כרוסיה בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן”. <br /> <br /> עצה זו להיפטר מהיצר הרע הצליחה ביותר, עד כי יכול היה לומר על עצמו שהוא [[בינוני]] לפי [[ספר התניא]]. <br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הזקן במאסר, היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר אדמו&quot;ר הזקן בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. בדרך לא דרך נודע לו כמה ימים לפני [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]], כי אדמו&quot;ר הזקן הולך להשתחרר. <br /> <br /> בשעות אחר הצהרים של י”ט [[כסלו]], הגיע השחרור המיוחל בעת שאדמו”ר הזקן קרא את הפסוק פדה בשלום נפשי. שאלו ממנו, לאן יובילו אותו? והשיב: לבית האכסניה של ר’ מרדכי ליעפלי. <br /> <br /> ==נציג היהודים== <br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]] פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר וילנא בערב ראש חודש אלול תקע”ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר’ מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תקפ&quot;ה]] אז נתבטל כל הענין. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|פ]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%99&diff=15494 2007-11-25T16:04:06Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>#redirect[[מרדכי פייטלסון]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Yossi&diff=15493 2007-11-25T16:03:05Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> בכל נושא ועניין תוכל לפנות אלי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלי]], אשמח לעזור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:25, 24 ספטמבר 2007 (EDT)<br /> <br /> ==קישור לקטגוריה ועוד==<br /> שלום yossi. בקשר לשאלתך ב[[אולם דיונים]], התשובה נמצאת בערך [[קטגוריה]] בפסקה [[קטגוריה#צירוף ערך לקטגוריה|צירוף ערך לקטגוריה]]. אם זה לא מוספק מובן שם, אתה יכול לפתוח סתם דף ב'חב&quot;דפדיה', ללחוץ על 'עריכה' ולראות בסוף עמוד העריכה את הפקודה שמקשרת את הערך לקטגוריה שלו. אשמח להסביר לך בפירוט יותר אם תרצה.<br /> <br /> הערה קטנה: רצוי מאד להתחיל ערך עם השם שלו ולהדגיש אותו. לדוגמא, ערך על [[מסיבות שבת]] כדאי שיתחיל במילים &quot;מסיבות שבת&quot; וכדאי שהן יהיו מודגשות, ניתן להדגיש ידנית באמצעות הוספה של שלושה גרשים &lt;nowiki&gt;'''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי, או לסמן את המילים שאתה רוצה שיודגשו וללחוץ על האות b שמופיעה בצד ימין, בסרגל דף העריכה (בכלל איך לערוך דף ומהו כל לחצן בסרגל הכלים אפשר לראות בערך [[איך לערוך דף]]).<br /> <br /> בנוסף, כדאי שבתחילת הערך ינתן הסבר קצר על הערך. למשל, בערך [[מסיבות שבת]] לא נכתב מהן המסיבות שבת.. תיקח תמיד בחשבון שחב&quot;דפדיה מיודעת לכל יהודי, וישנם המון שלא מכירים את המושג &quot;מסיבות שבת&quot;, ולפני שאנחנו נותנים להם את המידע מתי הארגון הוקם וכו', כדאי לתת להם קצת מידע מה עושים בארגון ומהי מטרתו.<br /> <br /> אגב, אם תוכל בבקשה, תרחיב את הערך [[כינוס השלוחים]], בערך צריך להכניס שחוץ מכינוס השלוחים העולמי ישנם כינוסים ארציים ומקומיים וכו'. אגב, נראה לי שכינוס השלוחים הראשון התקיים ב[[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:38, 29 אוקטובר 2007 (EST)<br /> <br /> ==הערך [[ישיבה]]==<br /> ראה מה כתבתי ב[[שיחה:ישיבה|דף השיחה של הערך]]. --[[משתמש:Daan|Daan]] 08:41, 20 נובמבר 2007 (EST)<br /> <br /> ==פורטל בית רבי==<br /> <br /> הפורטל ממש קצר. אתה באמצע לעבוד עליו? יש לי כמה דברים להוסיף --[[משתמש:דניאל|דניאל]] 11:03, 25 נובמבר 2007 (EST)</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=15492 2007-11-25T16:01:13Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> <br /> '''תודה רבה על תרומתך עד כה ובהצלחה רבה בהמשך.''' --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:29, 22 נובמבר 2007 (EST)<br /> <br /> <br /> ==סיום הרמב&quot;ם==<br /> לא הכנסת את הערך לקטגוריה. עשיתי את זה בשבילך. אבל אני מתלבט לאיזה קטגוריה הערך שייך תראה מה שכתבתי בדף השיחה של הערך. בסדר? --[[משתמש:דניאל|דניאל]] 11:01, 25 נובמבר 2007 (EST)</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=15491 2007-11-25T16:00:08Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>הערך שייך לתקנות חב&quot;ד או למושגים בחסידות או למנהגים בשנה החסידית? --[[משתמש:דניאל|דניאל]] 11:00, 25 נובמבר 2007 (EST)</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=15490 2007-11-25T15:59:48Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>==תולדות הסיומים==<br /> עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב&quot;ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד הרמב&quot;ם בכל יום, דיבר הרבי על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. <br /> ב[[התוועדות]] אחרון של פסח תשד&quot;מ (ארבעה חודשים מ[[רמב&quot;ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב&quot;ם) אמר הרבי:<br /> <br /> &quot;כשם שבנוגע ללימוד הש&quot;ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב&quot;ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב&quot;ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה&quot;, ומיד הוסיף: &quot;ואז - יעשו עוד הפעם &quot;סיום&quot; על הרמב&quot;ם&quot;.<br /> <br /> בהמשך השיחה הרבי מבהיר כיצד צריך להיערך ה'סיום': <br /> &quot;ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או התוועדות) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;, ומכיון שבערב פסח עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב&quot;ם), בהתאם לתנאי המקום כו'&quot;.<br /> <br /> בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום' ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ב עמ' 1304): &quot;יש להשתדל שיערכו &quot;סיומים&quot; על לימוד הרמב&quot;ם בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:<br /> <br /> (א) לערוך &quot;סיום&quot; בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה&quot;סיום&quot; תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב&quot;ם, ובאופן זה יערכו &quot;סיומים&quot; במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל &quot;סיום&quot; לא יהיה גדול במיוחד.<br /> <br /> (ב) לערוך &quot;סיום&quot; מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה&quot;סיום&quot; ברוב פאר והדר, &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;.<br /> <br /> . . ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - &quot;הכנה רבה&quot; - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות &quot;סיום&quot; דלימוד הרמב&quot;ם - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של &quot;סדר&quot; ובמיוחד בספר ה&quot;יד&quot;&quot;.<br /> <br /> <br /> ==הסיום הראשון==<br /> באותה שנה (תשמ&quot;ה) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב&quot;ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי הרמב&quot;ם (שם עמ' 1307): <br /> <br /> &quot;עניין הנ&quot;ל בקשר ליום הולדתו של הרמב&quot;ם צוין על-ידי אומות העולם מתוך &quot;שטורעם&quot; ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו &quot;שטורעם&quot; הכי גדול בקשר להרמב&quot;ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם! <br /> <br /> רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של הרמב&quot;ם באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב&quot;ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו&quot;יקר תפארת גדולתו&quot; בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל...&quot;<br /> <br /> את התוועדות [[י&quot;א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ&quot;ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב&quot;ם, וכך התבטא ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ג עמ' 1697): <br /> <br /> &quot;בנוגע להתוועדות זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה &quot;גמרה של תורה&quot;: בי&quot;א ניסן בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד &quot;משנה תורה&quot; להרמב&quot;ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך &quot;סיום&quot; על ספר הרמב&quot;ם ולעשות &quot;סעודת משתה לגמרה של תורה&quot;... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך &quot;סיום&quot; על הרמב&quot;ם, ובאופן ד&quot;מתכיפין התחלה להשלמה&quot; - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני&quot;.<br /> <br /> ==הסיום הוא עניין של כלל ישראל==<br /> בהתוועדות ז' אדר ה'תשמ&quot;ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכאו&quot;א מישראל (התוועדויות ה'תשמ&quot;ה כרך ב עמ' 1306): &quot;ופשוט שכל הנ&quot;ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו&quot;ב - שהרי לימוד הרמב&quot;ם שייך לכאו&quot;א מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב&quot;כ, תורת משה רבינן, שייכת לכאו&quot;א מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל &quot;ממשה ועד משה לא קם כמשה&quot;&quot;.<br /> <br /> ==חובת ההשתתפות חלה על כולם==<br /> הרבי הדגיש (שב&quot;ק פרשת בה&quot;ב תשמ&quot;ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק על אלו שלמדו את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ד עמ' 2071): <br /> <br /> גם אם מאיזו סיבה שתהיה אינם לומדים ג' פרקים ויום, כי אם פרק אחד או בספר המצוות, ואפילו אם עדיין לא התחילו ללמוד רמב&quot;ם - יכולים וצריכים גם הם להשתתף ב&quot;סיומים&quot; על הרמב&quot;ם, כי:<br /> <br /> &quot;לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך משל ההשתתפות בשמחת נישואין של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו היתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין לנישואין - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת נישואין של אחיו, כאילו היתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר הרמב&quot;ם.<br /> <br /> ובפרט שעל-ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין ד&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;... זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף ב&quot;סיום&quot; - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמב&quot;ם, שהרי בעת ה&quot;סיום&quot; לומדים את ההלכה האחרונה דספר הי&quot;ד, ו&quot;מתכיפין התחלה להשלמה&quot; - לימוד הלכה הראשונה דספר הי&quot;ד. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת ה&quot;סיום&quot;&quot;.<br /> <br /> ==הסיומים מעוררים את הלימוד==<br /> הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי הרמב&quot;ם בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד הרמב&quot;ם היומי: <br /> <br /> &quot;רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot; בקשר ל&quot;סיום הרמב&quot;ם&quot;, אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב&quot;ם, ובכמה אופנים:<br /> <br /> (א) פרסום העניין בכל מקום ומקום - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לימוד שיעור היומי ברמב&quot;ם, ובמילא, יצטרפו גם הם ללומדי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> (ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי הרמב&quot;ם - הרי הרושם מחגיגת סיום הרמב&quot;ם יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> (ג) גם אלו שמשתתפים כבר בלימוד הרמב&quot;ם - יתוסף אצלם יותר חיות והתלהבות וחביבות כו', ובמילא, גם הלימוד עצמו יהיה ביתר יגיעה והתמסרות, ברוחם ונשמתם, וגם בגופם כו'&quot;.<br /> <br /> =='סיום הרמב&quot;ם העולמי'==<br /> מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום הרמב&quot;ם העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמורי&quot;ם. הכינוס מאורגן ע&quot;י הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית. את השם 'סיום הרמב&quot;ם העולמי' נתן הרבי.<br /> למארגן - הרה&quot;ח ר' שמואל בוטמן, כתב הרבי: <br /> &quot;אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת תש&quot;נ&quot;. &quot;נתן ה' בליבם&quot;...<br /> <br /> ==סיום בקבר הרמב&quot;ם==<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים בשנה החסידית]]</div>

דניאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=15489 2007-11-25T15:58:47Z

<p>דניאל: </p> <hr /> <div>==תולדות הסיומים==<br /> עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב&quot;ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד הרמב&quot;ם בכל יום, דיבר הרבי על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. <br /> ב[[התוועדות]] אחרון של פסח תשד&quot;מ (ארבעה חודשים מ[[רמב&quot;ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב&quot;ם) אמר הרבי:<br /> <br /> &quot;כשם שבנוגע ללימוד הש&quot;ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב&quot;ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב&quot;ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה&quot;, ומיד הוסיף: &quot;ואז - יעשו עוד הפעם &quot;סיום&quot; על הרמב&quot;ם&quot;.<br /> <br /> בהמשך השיחה הרבי מבהיר כיצד צריך להיערך ה'סיום': <br /> &quot;ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או התוועדות) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;, ומכיון שבערב פסח עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב&quot;ם), בהתאם לתנאי המקום כו'&quot;.<br /> <br /> בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום' ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ב עמ' 1304): &quot;יש להשתדל שיערכו &quot;סיומים&quot; על לימוד הרמב&quot;ם בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:<br /> <br /> (א) לערוך &quot;סיום&quot; בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה&quot;סיום&quot; תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב&quot;ם, ובאופן זה יערכו &quot;סיומים&quot; במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל &quot;סיום&quot; לא יהיה גדול במיוחד.<br /> <br /> (ב) לערוך &quot;סיום&quot; מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה&quot;סיום&quot; ברוב פאר והדר, &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;.<br /> <br /> . . ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - &quot;הכנה רבה&quot; - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות &quot;סיום&quot; דלימוד הרמב&quot;ם - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של &quot;סדר&quot; ובמיוחד בספר ה&quot;יד&quot;&quot;.<br /> <br /> <br /> ==הסיום הראשון==<br /> באותה שנה (תשמ&quot;ה) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב&quot;ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי הרמב&quot;ם (שם עמ' 1307): <br /> <br /> &quot;עניין הנ&quot;ל בקשר ליום הולדתו של הרמב&quot;ם צוין על-ידי אומות העולם מתוך &quot;שטורעם&quot; ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו &quot;שטורעם&quot; הכי גדול בקשר להרמב&quot;ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם! <br /> <br /> רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של הרמב&quot;ם באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב&quot;ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו&quot;יקר תפארת גדולתו&quot; בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל...&quot;<br /> <br /> את התוועדות [[י&quot;א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ&quot;ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב&quot;ם, וכך התבטא ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ג עמ' 1697): <br /> <br /> &quot;בנוגע להתוועדות זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה &quot;גמרה של תורה&quot;: בי&quot;א ניסן בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד &quot;משנה תורה&quot; להרמב&quot;ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך &quot;סיום&quot; על ספר הרמב&quot;ם ולעשות &quot;סעודת משתה לגמרה של תורה&quot;... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך &quot;סיום&quot; על הרמב&quot;ם, ובאופן ד&quot;מתכיפין התחלה להשלמה&quot; - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני&quot;.<br /> <br /> ==הסיום הוא עניין של כלל ישראל==<br /> בהתוועדות ז' אדר ה'תשמ&quot;ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכאו&quot;א מישראל (התוועדויות ה'תשמ&quot;ה כרך ב עמ' 1306): &quot;ופשוט שכל הנ&quot;ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו&quot;ב - שהרי לימוד הרמב&quot;ם שייך לכאו&quot;א מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב&quot;כ, תורת משה רבינן, שייכת לכאו&quot;א מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל &quot;ממשה ועד משה לא קם כמשה&quot;&quot;.<br /> <br /> ==חובת ההשתתפות חלה על כולם==<br /> הרבי הדגיש (שב&quot;ק פרשת בה&quot;ב תשמ&quot;ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק על אלו שלמדו את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד ('התוועדויות' תשמ&quot;ה כרך ד עמ' 2071): <br /> <br /> גם אם מאיזו סיבה שתהיה אינם לומדים ג' פרקים ויום, כי אם פרק אחד או בספר המצוות, ואפילו אם עדיין לא התחילו ללמוד רמב&quot;ם - יכולים וצריכים גם הם להשתתף ב&quot;סיומים&quot; על הרמב&quot;ם, כי:<br /> <br /> &quot;לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך משל ההשתתפות בשמחת נישואין של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו היתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין לנישואין - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת נישואין של אחיו, כאילו היתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר הרמב&quot;ם.<br /> <br /> ובפרט שעל-ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין ד&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;... זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף ב&quot;סיום&quot; - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמב&quot;ם, שהרי בעת ה&quot;סיום&quot; לומדים את ההלכה האחרונה דספר הי&quot;ד, ו&quot;מתכיפין התחלה להשלמה&quot; - לימוד הלכה הראשונה דספר הי&quot;ד. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת ה&quot;סיום&quot;&quot;.<br /> <br /> ==הסיומים מעוררים את הלימוד==<br /> הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי הרמב&quot;ם בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד הרמב&quot;ם היומי: <br /> <br /> &quot;רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot; בקשר ל&quot;סיום הרמב&quot;ם&quot;, אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב&quot;ם, ובכמה אופנים:<br /> <br /> (א) פרסום העניין בכל מקום ומקום - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לימוד שיעור היומי ברמב&quot;ם, ובמילא, יצטרפו גם הם ללומדי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> (ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי הרמב&quot;ם - הרי הרושם מחגיגת סיום הרמב&quot;ם יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> (ג) גם אלו שמשתתפים כבר בלימוד הרמב&quot;ם - יתוסף אצלם יותר חיות והתלהבות וחביבות כו', ובמילא, גם הלימוד עצמו יהיה ביתר יגיעה והתמסרות, ברוחם ונשמתם, וגם בגופם כו'&quot;.<br /> <br /> =='סיום הרמב&quot;ם העולמי'==<br /> מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום הרמב&quot;ם העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמורי&quot;ם. הכינוס מאורגן ע&quot;י הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית. את השם 'סיום הרמב&quot;ם העולמי' נתן הרבי.<br /> למארגן - הרה&quot;ח ר' שמואל בוטמן, כתב הרבי: <br /> &quot;אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת תש&quot;נ&quot;. &quot;נתן ה' בליבם&quot;...<br /> <br /> ==סיום בקבר הרמב&quot;ם==<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות חב&quot;ד]]</div>

דניאל