https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%A0%D7%99770חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T23:30:45Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D&diff=299876שיחת קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום2017-08-18T03:48:08Z<p>דני770: יצירת דף עם התוכן "==למחוק קטגוריה== קטגוריה לא נחוצה. מה מוסיף כבוד לחסיד, אם שירת בצבא האדום? ~~~~"</p>
<hr />
<div>==למחוק קטגוריה==<br />
קטגוריה לא נחוצה. מה מוסיף כבוד לחסיד, אם שירת בצבא האדום? [[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 03:48, 18 באוגוסט 2017 (UTC)</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=299639שיחת קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש2017-08-14T11:18:12Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>==הקטגוריה בשם אחר==<br />
קטגוריה זו נמצאת תחת השם [[השלוחים לארץ הקודש]], ולכן קטגוריה זו ברור למחיקה[[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 11:18, 14 באוגוסט 2017 (UTC)</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=299637שיחת קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש2017-08-14T11:17:31Z<p>דני770: יצירת דף עם התוכן "==הקטגוריה בשם אחר== קטגוריה זו נמצאת תחת השם השלוחים בארץ הקודש, ולכן קטגוריה זו ברור ל..."</p>
<hr />
<div>==הקטגוריה בשם אחר==<br />
קטגוריה זו נמצאת תחת השם [[השלוחים בארץ הקודש]], ולכן קטגוריה זו ברור למחיקה</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=299467אהרן יעקב דיסקין2017-08-14T04:12:30Z<p>דני770: הוסר - מנהל תו"ת דלוד. זה אינו נכון</p>
<hr />
<div>הרב '''אהרן יעקב דיסקין''' (?-[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]]) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ולאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של [[לכוביץ']].<br />
<br />
בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].<br />
<br />
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והתעכב במשך מספר שנים ב[[צרפת]] ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]] שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ה[[התוועדות]] הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ה[[התוועדות]] לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.<br />
<br />
זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.<br />
<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]], ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ <br />
*גיסו, הרב [[ישעיה מטלין]] - סופר המלך, [[קראון הייטס]]<br />
*בנו, הרב [[שמעון משה דיסקין]] - רב [[בית הכנסת]] חב"ד-רש"י בני ברק<br />
*נכדו, הרב [[חיים שלמה דיסקין]] שליח הרבי ורבה של [[קרית אתא]]<br />
*נכדו, הרב [[ישראל מאיר דיסקין]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ב[[מינכן]], גרמניה<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אהרן יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=299466שמואל חפר2017-08-14T04:09:59Z<p>דני770: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:חפר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל חפר]]<br />
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל חפר''' הינו סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בבודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.<br />
<br />
כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].<br />
<br />
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסליו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]]{{מקור}}, עד שנקרא על ידי גדולי החסידים דאז לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.<br />
<br />
על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קרית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
ר' שמואל הינו דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, הוא סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו ר' משה <br />
*בנו ר' מנחם מענדל <br />
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}} <br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=מ[[תשד"מ]]}}<br />
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] <br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=299465שמואל חפר2017-08-14T04:09:41Z<p>דני770: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:חפר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל חפר]]<br />
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל חפר''' הינו סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בבודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.<br />
<br />
כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].<br />
<br />
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסליו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]]{{מקור}}, עד שנקרא על ידי גדולי החסידים דאז לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.<br />
<br />
על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב"ד ב']] שהינה קרית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
ר' שמואל הינו דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, הוא סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו ר' משה <br />
*בנו ר' מנחם מענדל <br />
* חתנו ר' [[ברוך סלונים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*מנחם זילגבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש"ע]] - {{אינפו}} <br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=מ[[תשד"מ]]}}<br />
{{מיון רגיל:חפר, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] <br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299205מרוקו2017-08-09T07:47:04Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 366}}: . <br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=299169ישיבה גדולה קזבלנקה2017-08-08T13:14:19Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>ישיבת '''תומכי תמימים''' שב'''[[קזבלנקה]]'''- [[מרוקו]] שכנה בבניין המרכזי של חב"ד. מנהלה הגשמי והרוחני של הישיבה היה הרב [[שלמה מטוסוב]], בשנים הראשונות להקמתה ראש הישיבה היה הרב [[ניסן פינסון]] ובשנים הבאות הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] בשנת תשמ"ב, שלח [[הרבי]] שמונה תמימים מישיבת חב"ד [[אוהלי תורה (קראון הייטס)|אוהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ל[[שליחות]] בישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
שמונת התמימים היו: שניאור זלמן אליעזר אבצן, שניאור-זלמן בלומנפלד, אהרן לוי דייטש, [[דוד כהנוב|יהושע דוד הכהן כהנוב]], שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז.<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ק]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=299168מרדכי בלינוב2017-08-08T13:13:02Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[File:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|thumbnail|הרב מרדכי בלינוב]]<br />
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב פסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[שטעטל|עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]]. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
=== השליחות למרוקו ===<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא ב[[קשרי התנאים|תנאים]] עם בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות!.<br />
באותה [[יחידות]] פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.<br />
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].<br />
<br />
=== "יש כאן אברך..." ===<br />
<br />
עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.<br />
<br />
=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.<br />
<br />
נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]].<br />
*חתנו, הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברונואה.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.<br />
*בנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.<br />
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br />
*בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת הכשרות של בית הדין.<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=299167עזריאל חייקין2017-08-08T13:12:08Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:חייקין.jpg|left|thumb|250px|הרב חייקין]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' הינו סגן יו"ר מועצת רבני אירופה ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי במרוקו ודנמרק, כרב העיר בריסל וכרבה הראשי של אוקראינה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. בשנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] וגורש ל[[צרפת]]. משם נסע הרב חייקין לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תשנ"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי לאוקראינה, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ז]]. כיום גר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד. <br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C&diff=299166שניאור זלמן טייבל2017-08-08T13:11:40Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:שניאור זלמן טייבל.jpg|left|thumb|250px|ר' שניאור זלמן טייבל]]<br />
ר' '''שניאור זלמן טייבל''' נולד ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בערך בשנת [[תרמ"ט]], ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]].<br />
היה אדם נעים הליכות, עדין נפש, בעל מידות טובות, וחסיד מסור. הוא היה בעל חוש מיוחד בנגינה, שר ב[[קול]] דק וערב ואף ידע לנגן בכינור. <br />
<br />
ר' זלמן זכה לקירוב מיוחד, כשבכל [[התוועדות]] הסתובב אליו הרבי במיוחד כדי להגיד לו [[לחיים]]. בלילות [[פסח]] כשהרבי חילק חתיכות קטנות של מצה, זכה ר' זלמן לקבל מיד קדשו שתי מצות שלמות: [[מיכלא דמהימנותא]] ו[[מיכלא דאסוותא]]. <br />
<br />
ר' זלמן היה אחד מבעלי הסגולה שזכו להמנות על המנין הקבוע שסעד עם הרבי בחגים ובמועדים במשך השנה (בתקופה בה נערכו הסעודות בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]).<br />
<br />
==שנות צעירותו==<br />
<br />
בשנות ילדותו התגורר ביחד עם הוריו ב[[עיירה]] [[דוברינקה]], שהייתה אחת מהמושבות שיסד [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
פעם בעת ביקור [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ב[[עיירה]] הבחין בר' זלמן, ובהזדמנות הראשונה שנסע ל[[ליובאוויטש]] - לקחו עמו. <br />
<br />
ר' זלמן התקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולמד בה כמה שנים. <br />
<br />
לאחר נישואיו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. שם, ב[[מסירות נפש]] ממש קיבל על עצמו לנהל את מקוה הטהרה בעיר.<br />
<br />
==עסקן חב"די==<br />
<br />
בזכות התעסקותו במקווה היו לו קשרים עם רבים מהחסידים, ועם העסקנים ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחזק את [[אנ"ש]] בקיום התורה והמצוות בכלל ובענייני טהרת המשפחה בפרט. מכיוון שכך, שמו אנשי היבסקציה הארורה את עיניהם עליו, והחליטו שיוכל לשמש להם כ"מוסר" אידיאלי, וכיוון שהוא איש חלש, בודאי לא יתנגד להם וגם אף אחד לא יחשוד בו. <br />
<br />
ר' זלמן נקרא כמה וכמה פעמים לנ.ק.וו.ד. בחשאי בתקווה שיצליחו לגייסו. בתחילה הבטיחו לו משכורת נאה וטובות הנאה ואחר כך איימו עליו בגלות וייסורים. ר' זלמן פחד לגלות את הבקשה לאיש פן יבולע לו ולהם, אבל פחד עוד יותר שלא יעמוד בניסיון ובסופו של דבר ישתכנע ויהפוך לאיש מטעמם. <br />
<br />
בעזרת חבר קרוב (ר' [[חייקל חאנין]] שהצילו מתלי' ר"ל לחיים טובים וארוכים) הצליח לברוח לעיר אחרת לכמה חדשים, שם חיכה עד יעבור זעם, ורק אז חזר ללנינגרד.<br />
<br />
==משליחות לשליחות== <br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] יצא ר' זלמן עם רבים מאנ"ש ביציאת [[רוסיה]] הגדולה. כבר בעיר המעבר [[פאקינג]] הקימו החסידים חדר [[תומכי תמימים פאקינג|וישיבה]], אבל משום מה הוזנח חינוכם של הבחורים המבוגרים, שמסיבות מובנות ידעו לימודי קודש רק על קצה המזלג. מבחינת גילם התאימו לישיבה, אך בידיעותיהם לא השתוו אף לילדי החדר. ר' זלמן במסירות עילאית, לא חסך זמן ומאמץ כדי ללמדם א' ב', חומש, רש"י, משניות, וכעבור תקופה אף הצליח בצורה מופלאה ללמדם גמרא, בחורים אלו ברובם הפכו ברבות הימים לתלמידי חכמים. <br />
<br />
מפאקינג עבר ר' זלמן עם שאר החסידים לפריס שבצרפת. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]], קיבל ר' זלמן הוראה מ[[הרבי]] לנסוע לקזבלנקה שב[[מרוקו]] הרחוקה, כדי לנהל שם את המוסד לבנות '[[בית רבקה (קזבלנקה)|בית רבקה]]'. <br />
<br />
אחרי כמה שנים חלה, ובשל כך, נאלץ לעזוב את מרוקו ושב ל[[צרפת]]. בשנת [[תשכ"א]] נסע לניו יורק שם התגורר עד יומו האחרון.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
בהיותו בארה"ב עסק ר' זלמן בגיוס כספים למוסד בית רבקה ב[[צרפת]] לשם הגרו רוב תלמידותיו. <br />
<br />
אחד האדמ"ורים החשובים בניו יורק היה נותן לו מידי שנה כמה אלפי דולרים עבור מוסד בית רבקה בצרפת. <br />
<br />
על אף גילו המופלג השתתף ר' זלמן בכל [[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ולא הסכים לוותר אפילו על [[התוועדות]] אחת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ג, נד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייבל, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=299165סעדיה ליברוב2017-08-08T13:11:22Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ליברוב סעדיה.jpg|left|thumb|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]<br />
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]]-[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי בעל שיעור קומה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"ס]] בקריאדי שב[[רוסיה]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.<br />
<br />
יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]], משם הגיע ל[[צרפת]]. בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שעליו להתענין בשליחות במרוקו או [[אנטוורפן]]. מיד לאחר [[י' שבט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. לאחר רעידת האדמה, עזבו רבים את המדינה, והעיר בה התגורר התרוקנה, והוא נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכר ר' [[סעדיה ליברוב]] והרבנית מרים (מרייאשא) על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו''':<br />
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]] - לונדון אנגליה, נישא (בנישואיו הראשונים) את בתו של הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
*הרב [[שלום דובער ליברוב]] - ברינואה [[צרפת]].<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[מנצ'סטר]] אנגליה.<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת רבקה שיינא נאטיק - אשת ר' [[שלום בער נוטיק]], ברינואה [[צרפת]].<br />
* מרת פרידא זירקינד - אשת ר' [[שמחה צירקינד]], משלוחי הרבי ב[[קנדה]]<br />
* מרת קריינא גרינפלד - נישאה לרב שמואל ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ז, נד.<br />
*יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabbi%20Saadya%20Liberow%20-%204%20Adar%20I%2C%205768.pdf תולדות ר' סעדיה] מאתר [[תשורה (אתר)|תשורה]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליברוב סעדיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=299164מיכאל ליפסקר2017-08-08T13:10:40Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]<br />
הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]]-[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) הינו [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] ולאמו מרת בת שבע.<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את רעייתו בת החסיד הרב [[אליהו פאר]], ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם גיסו הרב [[ברוך שיפרין]] להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נדודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.<br />
<br />
במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.<br />
<br />
הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].<br />
<br />
הוא פעל במרוקו במשך קרוב לעשרים שנה עד שנת [[תשכ"ט]], וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות, והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.<br />
<br />
לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף שנחשב לא' מזקני החסידים ומחשובי השלוחים, רצה להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה ממלא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.<br />
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A0%D7%99770&diff=299163משתמש:דני7702017-08-08T13:07:58Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>אני חסיד חב"ד, ומעוניין לתרום לחב"דפדיה והתחלתי עם ערכים הקשורים ל[[מרוקו]].<br />
משתדל לפעול לפי הכללים ואשמח להערות בעת הצורך.<br />
<br />
לבינתיים שיפרתי ערכים רבים הקשורים למרוקו, ואף כתבתי ערך חדש: [[ישיבת חב"ד באגאדיר]].</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A0%D7%99770&diff=299162משתמש:דני7702017-08-08T13:07:33Z<p>דני770: יצירת דף עם התוכן "אני חסיד חב"ד, ומעוניין לתרום לחב"דפדיה והתחלתי עם מרוקו. משתדל לפעול לפי הכללים ואשמח לה..."</p>
<hr />
<div>אני חסיד חב"ד, ומעוניין לתרום לחב"דפדיה והתחלתי עם מרוקו.<br />
משתדל לפעול לפי הכללים ואשמח להערות בעת הצורך.<br />
<br />
לבינתיים שיפרתי ערכים רבים הקשורים למרוקו, ואף כתבתי ערך חדש: [[ישיבת חב"ד באגאדיר]].</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299161שיחה:מרוקו2017-08-08T13:05:14Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>מה עם הרב איידלמן, שליח רציני במרוקו? --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 17:46, 22 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
בוודאי--שנזא 09:38, 16 ביוני 2015 (UTC)<br />
כנראה אתה לא שומע עליו בגלל שכבר סומן בעיתונות החבדית את מי לגדל ... ואדרבא ה[[רבי]] אמר עליו שהוא איש שלו ב[[מרוקו]]... עייו בערכו ר [[שלום איידלמן]] [לא שהם לא עשו כלום חס ושלום אלא שגם הוא פעל גדולות ונצורות]--שנזא 09:55, 16 ביוני 2015 (UTC)<br />
לא זכיתי להבין מדוע ערך זה זקוק לעריכה, יותר מאשר הרבה ערכים אחרים? --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 04:33, 1 בינואר 2010 (UTC)<br />
:גם הם זקוקים, אלא שהוא עלה בחכתו של מכניס התבנית. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br />
<br />
== ישיבה באגדיר - וסופה ==<br />
<br />
הייתה ישיבה פעילה מאוד בעיר 'אגדיר'. ברעידת אדמה שהייתה במרוקו היא נהרסה כליל וכל התלמידים, כולל הרבנים נספו מלבד ניצול אחד. כתבה נרחבת בבית משיח גיליון 869. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 06:24, 21 במרץ 2013 (IST)<br />
:חיפשתי שם ולא מצאתי. אתה תצליח אולי? http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/689.pdf. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 20:10, 1 ביוני 2014 (UTC)<br />
::זה לא בגליון 689, אלא 869. נראה לי שאין אותו עדיין באתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:21, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
:::[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/2/15/869.html רק אל תריבו...] [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:33, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
::::אגב, למשקיען התורן, זה עלול להיות ערך מאוד יפה, לא מוכר ומושך. לידיעה הבאה באינפו.. (מקווה שעד אז יהיו עוד ידיעות..) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:41, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
:::::קיבלתי הערכה במייל, למקרה שהנ"ל יוכנס אי אז לערך... ציטוט: "אגרות קודש כותב הרבי שמספר מסויים (גדול) מתלמידי הישיבה באגדיר ניצלו ת''ל. בספר של גורדצקי כותב שניספו עשרה תלמידים, לכל היותר ארבעים מתוך 150, אנא בידקו לפני התיקונים, מה שכתבתם שניצל רק תלמיד אחד זה ודאי טעות" סוף ציטוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בשבט ה'תשע"ו 21:56, 23 בינואר 2016 (UTC)<br />
<br />
==הסרת תבנית==<br />
סידרתי מעט את הערך, ושמא יש להסיר התבנית --[[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 13:05, 8 באוגוסט 2017 (UTC)</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299160מרוקו2017-08-08T13:04:02Z<p>דני770: /* איגוד יוצאי מרוקו */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 366}}: . <br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299159מרוקו2017-08-08T13:00:13Z<p>דני770: /* שלוחים במרוקו במשך השנים */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299158מרוקו2017-08-08T12:58:09Z<p>דני770: /* מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299157מרוקו2017-08-08T12:54:46Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט, ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299156מרוקו2017-08-08T12:52:07Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט, ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=299155חזק הוצאה לאור2017-08-08T12:47:43Z<p>דני770: /* ספרים שיצאו לאור על ידי חזק */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חזק_הוצאה_לאור.PNG|שמאל|ממוזער|150px|סמל המכון]]<br />
מכון '''חזק - יוזמות חינוכיות''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בתחילת שנת [[תשס"ו]] מתוך מטרה להוציא אל הפועל יוזמות חדשניות של ספרים וחוברות‚ תוך כדי שימור והקפדה על מסורת תורנית [[יהודי]]ת [[חסיד]]ית. המכון משלב כלי טכנולוגיה מתקדמים ביותר יחד עם כללי מסורת ושמרנות; שילוב בין עיצוב עכשווי ומתקדם מחד ומאידך, שמירה על עימוד קלאסי תורני עתיק.<br />
<br />
קהל היעד העיקרי של המכון הוא; הציבור הרחב שעימו פועלים [[שליח|שלוחי הרבי]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם. עם זאת החברה נותנת את שירותיה גם לציבור הרחב הרוצה להנות מהנסיון והכישורים של צוות המכון המקצועי בכל שלבי ההוצאה לאור.<br />
<br />
משרדי המכון שוכנים ב[[קרית מלאכי]] ומנהליו הם הגיסים הרבנים [[אליהו וילהלם]] ו[[פרץ אוריאל בלוי]].<br />
<br />
בין הפרויקטים הידועים של המכון הוא ה[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]] - המכונה "ה[[רמב"ם]] ה[[חב"ד]]י", בו הושלמה העבודה שהחלה על ידי כולל האברכים שתחת מזכירות הרבי, ונוספו ציונים ומקורות לכל ההלכות המובאות ברמב"ם, מאות הפניות לשיחות הרבי על דברי הרמב"ם.<br />
<br />
==ספרים שיצאו לאור על ידי חזק==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*"ברכונים" והגדות של פסח ל[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]<br />
*'''סיפורי [[התוועדות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]'''<br />
*'''אוצר החסידים - לדמויותיהם של חסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]'''<br />
*'''משנה תורה השלם'''.<br />
*'''[[חב"ד במרוקו]]'''.<br />
*שיעורים בתורת חב"ד - מאת הרב [[יואל כהן]]<br />
*קובץ לימוד שבועי המכונה 'דבר מלכות' ומכיל את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] היומיים, [[שיחה|שיחות]], [[מאמר|מאמרים]] ועוד. <br />
*'''אלבום 'וזאת התורה'''' - מרכז רבני אירופה<br />
*'''סט תורה ופירושה'''<br />
*'''סידור תהילת ה' ברוסית'''<br />
*'''תניא בתרגום לגרוזינית'''<br />
*'''אות בספר תורה'''<br />
*'''חכם סאסי''' (הרצליה)<br />
*הרב '''הרב אליהו לוין''' (חוברת)<br />
*'''[[מגילת אסתר]] ברוסית עם ציורים'''<br />
*'''אבינו מלכנו''' מחזור ל[[יום כיפור]] עם הנחיות וביאורי מילים<br />
*'''חמשה חומשי תורה''' עם פירוש [[רש"י]] משולב<br />
*'''אוצר החסידים''' (שתי כרכים)<br />
*'''הפרשה החסידית'''<br />
*'''תורת אמת''' - תולדות [[ישיבת תורת אמת]]<br />
*'''לדעת להאמין''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''נר למשיחי''' על ה[[תניא]], מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
*'''משנה תורה לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''ספר המצוות לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''שחור ולבן''', מאת [[זלמן רודרמן]]<br />
*'''מושל ברוחו''', מאת ליאור רוזנבוים<br />
*'''נודע בשיעורים''', [[הגר"ח נאה]]<br />
*'''מסע ברדיטשוב'''<br />
*'''במאי קמיפלגי''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}}, מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chazak.co.il אתר מכון חזק]<br />
<br />
{{תבנית:גלריה ספרי חזק}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=299154חזק הוצאה לאור2017-08-08T12:47:25Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חזק_הוצאה_לאור.PNG|שמאל|ממוזער|150px|סמל המכון]]<br />
מכון '''חזק - יוזמות חינוכיות''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בתחילת שנת [[תשס"ו]] מתוך מטרה להוציא אל הפועל יוזמות חדשניות של ספרים וחוברות‚ תוך כדי שימור והקפדה על מסורת תורנית [[יהודי]]ת [[חסיד]]ית. המכון משלב כלי טכנולוגיה מתקדמים ביותר יחד עם כללי מסורת ושמרנות; שילוב בין עיצוב עכשווי ומתקדם מחד ומאידך, שמירה על עימוד קלאסי תורני עתיק.<br />
<br />
קהל היעד העיקרי של המכון הוא; הציבור הרחב שעימו פועלים [[שליח|שלוחי הרבי]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם. עם זאת החברה נותנת את שירותיה גם לציבור הרחב הרוצה להנות מהנסיון והכישורים של צוות המכון המקצועי בכל שלבי ההוצאה לאור.<br />
<br />
משרדי המכון שוכנים ב[[קרית מלאכי]] ומנהליו הם הגיסים הרבנים [[אליהו וילהלם]] ו[[פרץ אוריאל בלוי]].<br />
<br />
בין הפרויקטים הידועים של המכון הוא ה[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]] - המכונה "ה[[רמב"ם]] ה[[חב"ד]]י", בו הושלמה העבודה שהחלה על ידי כולל האברכים שתחת מזכירות הרבי, ונוספו ציונים ומקורות לכל ההלכות המובאות ברמב"ם, מאות הפניות לשיחות הרבי על דברי הרמב"ם.<br />
<br />
==ספרים שיצאו לאור על ידי חזק==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*"ברכונים" והגדות של פסח ל[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]<br />
*'''סיפורי [[התוועדות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]'''<br />
*'''אוצר החסידים - לדמויותיהם של חסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]'''<br />
*'''משנה תורה השלם'''.<br />
*'''חב"ד במרוקו'''.<br />
*שיעורים בתורת חב"ד - מאת הרב [[יואל כהן]]<br />
*קובץ לימוד שבועי המכונה 'דבר מלכות' ומכיל את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] היומיים, [[שיחה|שיחות]], [[מאמר|מאמרים]] ועוד. <br />
*'''אלבום 'וזאת התורה'''' - מרכז רבני אירופה<br />
*'''סט תורה ופירושה'''<br />
*'''סידור תהילת ה' ברוסית'''<br />
*'''תניא בתרגום לגרוזינית'''<br />
*'''אות בספר תורה'''<br />
*'''חכם סאסי''' (הרצליה)<br />
*הרב '''הרב אליהו לוין''' (חוברת)<br />
*'''[[מגילת אסתר]] ברוסית עם ציורים'''<br />
*'''אבינו מלכנו''' מחזור ל[[יום כיפור]] עם הנחיות וביאורי מילים<br />
*'''חמשה חומשי תורה''' עם פירוש [[רש"י]] משולב<br />
*'''אוצר החסידים''' (שתי כרכים)<br />
*'''הפרשה החסידית'''<br />
*'''תורת אמת''' - תולדות [[ישיבת תורת אמת]]<br />
*'''לדעת להאמין''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''נר למשיחי''' על ה[[תניא]], מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
*'''משנה תורה לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''ספר המצוות לה[[רמב"ם]]'''<br />
*'''שחור ולבן''', מאת [[זלמן רודרמן]]<br />
*'''מושל ברוחו''', מאת ליאור רוזנבוים<br />
*'''נודע בשיעורים''', [[הגר"ח נאה]]<br />
*'''מסע ברדיטשוב'''<br />
*'''במאי קמיפלגי''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}}, מאת הרב [[טוביה בלוי]]<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chazak.co.il אתר מכון חזק]<br />
<br />
{{תבנית:גלריה ספרי חזק}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A0%D7%99770&diff=299130שיחת משתמש:דני7702017-08-08T05:37:18Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{כתוב על עצמך}} בהצלחה--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,ט"ו באב ה'תשע"ז, 10:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
ברוך הבא ויישר כח על הפעילות החשובה. ראיתי שאתה מציין בהרבה ערכים ב"לקריאה נוספת" לספר חב"ד במרוקו, וזה חשוב ומבורך, אלא שבלי מס' עמוד מדוייק אין שום ערך להפניה הזו (אתה יכול לשער שאף אחד מהקוראים לא ידפדף בכל הספר מתחילתו לסופו בעקבות ההפניה). לכן, אם הספר בידך, נא עבור על הערכים הנ"ל וציין לעמוד המדוייק. אם לא, עם כל הצער והכאב, חושבני שיהיה צריך להסיר את ההפניות הנ"ל. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:52, ט"ז באב ה'תשע"ז<br />
<br />
הוספתי. תודה על ההערה. [[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 05:37, 8 באוגוסט 2017 (UTC)</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A0%D7%99770&diff=299129שיחת משתמש:דני7702017-08-08T05:37:08Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{כתוב על עצמך}} בהצלחה--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,ט"ו באב ה'תשע"ז, 10:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
ברוך הבא ויישר כח על הפעילות החשובה. ראיתי שאתה מציין בהרבה ערכים ב"לקריאה נוספת" לספר חב"ד במרוקו, וזה חשוב ומבורך, אלא שבלי מס' עמוד מדוייק אין שום ערך להפניה הזו (אתה יכול לשער שאף אחד מהקוראים לא ידפדף בכל הספר מתחילתו לסופו בעקבות ההפניה). לכן, אם הספר בידך, נא עבור על הערכים הנ"ל וציין לעמוד המדוייק. אם לא, עם כל הצער והכאב, חושבני שיהיה צריך להסיר את ההפניות הנ"ל. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:52, ט"ז באב ה'תשע"ז<br />
הוספתי. תודה על ההערה. [[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 05:37, 8 באוגוסט 2017 (UTC)</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=299128שלום משאש2017-08-08T05:34:50Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]]<br />
הרב '''שלום משאש''' היה רבה של ירושלים.<br />
<br />
הרב משאש נולד בכ"ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס"ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר "תלמוד תורה", שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס. <br />
<br />
בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב [[שבת הגדול]] [[י' ניסן]] [[תשס"ג]] בגיל 94.{{הערה|1=הויקיפדיה העברית.}}<br />
<br />
== מחזק את חסידי חב"ד בקזבלנקה ==<br />
הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים".<br />
<br />
קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב"ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו. <br />
<br />
== יוצא לעזרת הרבי ==<br />
[[קובץ:משאש עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משאש עם הרבי]]<br />
[[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]]<br />
בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת, בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק. <br />
<br />
כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו.{{הערה|1=[http://chabadmarrakech.com/contents.asp?aid=30775]}}<br />
<br />
== רוח אפינו משיח ה' ==<br />
רבי שלום התבטא: [[הרבי]] הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו [[ריח]] [[תורה]], והקים שם עולה של [[תורה]]. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי [[אהבה]] עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו (שם).<br />
<br />
הגאון הגדול והקדוש… [[צדיק]] אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו [[משיח]] ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.{{הערה|1=[[שיחת השבוע]] גליון 180.}}<br />
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[משה שלמה עמאר]]|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=[[תשל"ח]] - [[י' ניסן]] [[תשס"ג]]}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך]<br />
{{שמן ששון מחבריך}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=299126עזריאל חייקין2017-08-08T05:34:11Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:חייקין.jpg|left|thumb|250px|הרב חייקין]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' הינו סגן יו"ר מועצת רבני אירופה ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי במרוקו ודנמרק, כרב העיר בריסל וכרבה הראשי של אוקראינה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. בשנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] וגורש ל[[צרפת]]. משם נסע הרב חייקין לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תשנ"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי לאוקראינה, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ז]]. כיום גר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד. <br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=299124בנימין אליהו גורודצקי2017-08-08T05:32:38Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]<br />
הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]), כיהן כבא כוח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על-ידי הרבי [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינות יבשת אירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[תמונה:גורודצקי.jpg|left|thumb|200px|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]<br />
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה]] בשנת [[תרס"ה]], לאביו הרב [[מרדכי לייב גורודצקי]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד בבית מדרש לרבנים, שם [[סמיכה|הוסמך]] ל[[רב]]נות.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] התחתן עם בתו של הרב [[שמואל לויטין]], [[מזכיר]] [[הרבי הריי"צ]]. ובאותה שנה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].<br />
<br />
כשהרבי הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי הריי"צ: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.<br />
<br />
== מפעולותיו ==<br />
[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.<br />
<br />
בקיץ [[תש"ו]] הגיע ל[[פריז]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי.<br />
<br />
יו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], חבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ניהל במשך קרוב ליובל שנים את ה[[לשכה לעזרת פליטים]], ייסד את מוסדות "[[אוהלי יוסף יצחק]]", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], [[בית רבקה]], ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]]. ייסד את ה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות במקומות נידחים. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לרבי הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. [[הרבי הריי"צ]] היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[ארצות הברית]] וב[[ברלין]]. באמצעות כך התוודעו מנהלי הג'וינט לרב גורודצקי והחלו לסייע לו בהשגת תקציבים.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' מנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[מונטיפיורי]], [[ניו יורק]], בסמיכות ל"[[האוהל|אוהל]]".<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".<br />
:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. בפרק "המקשר" ופעילות הרב גורודצקי שזורה לכל אורך הספר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/5f/Gorodetsky_-_BM_-_Marcheshvan_26%2C_5776.pdf בא כח]''', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו, [[צרפת]] ה'תשע"ו {{PDF}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/903416065518.html [[כפר חב"ד]] שני לעולים ממרוקו]''', לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח' {{בית משיח}}<br />
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/346804882651.html סוד כוחו של הרב גורודצקי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשע"ז<br />
<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]<br />
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=299123רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)2017-08-08T05:31:22Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ<br />
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]<br />
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
===לידתו===<br />
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסביו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד, ועל כך שנשכחה בברכות תוך בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]]. <br />
<br />
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br />
<br />
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".<br />
<br />
במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.<br />
<br />
===חינוכו===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע יאלטה]]}}<br />
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. <br />
<br />
אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים", מהבולטים שבהם היו: ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]], ור' [[ניסן סקאבלא]], ר' יקותיאל, ר' שמשון, אשר עליהם מספר רבות.<br />
<br />
את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. <br />
<br />
ב[[תרמ"ח]], החל אצלו שלב מעבר מילד לנער, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והתחיל לצום בצומות.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==בר מצווה==<br />
<br />
בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מהעליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. <br />
<br />
חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br />
<br />
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.<br />
<br />
בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br />
<br />
==נישואיו==<br />
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלושה הצעות, שניים מהם בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שני הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br />
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים. <br />
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.<br />
<br />
התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] אך עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br />
<br />
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
==מנהל תומכי תמימים==<br />
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר המעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה {{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br />
<br />
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
===המאסר הראשון===<br />
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br />
<br />
===המאסר השני===<br />
ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ). <br />
<br />
ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br />
<br />
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br />
<br />
===המאסר השלישי===<br />
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br />
<br />
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br />
<br />
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית. <br />
<br />
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".<br />
<br />
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.<br />
<br />
===המאסר הרביעי===<br />
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא". <br />
<br />
===המאסר החמישי===<br />
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br />
<br />
===המאסר השישי===<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]<br />
בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br />
<br />
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". <br />
<br />
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br />
<br />
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.<br />
<br />
===המאסר השביעי===<br />
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}<br />
<br />
====רקע====<br />
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br />
<br />
====המאסר====<br />
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]<br />
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br />
<br />
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br />
<br />
הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br />
<br />
==עסקנותו==<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br />
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br />
<br />
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.<br />
<br />
הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br />
<br />
==מסעותיו==<br />
<br />
<br />
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br />
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה<br />
באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר,<br />
הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br />
===ביקורו בארץ בישראל===<br />
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br />
<br />
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br />
<br />
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br />
}}<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}<br />
<br />
<br />
===במלחמת העולם השניה===<br />
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]<br />
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br />
<br />
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br />
}}<br />
<br />
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==ארצות הברית==<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br />
<br />
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.<br />
<br />
ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".<br />
<br />
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] [[תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br />
<br />
בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br />
<br />
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]<br />
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.<br />
<br />
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לאדמו"ר הריי"צ ול[[הרבנית נחמה דינה|רבנית נחמה דינה]], נולדו לו שלוש בנות: חנה, שנישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]; [[הרבנית חיה מושקא]], שנישאה ל[[רבי שליט"א]] (שהפך לימים לאדמו"ר השביעי). ו[[שיינא הורנשטיין|שיינא]], שנישאה ל[[מנחם מענדל הורנשטיין]], הזוג הורנשטיין ניספו ב[[שואה]] בתאריך ב' תשרי תש"א.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]<br />
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
*[[דברי ימי החוזרים]]<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br />
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br />
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br />
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].<br />
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br />
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האוהל]]<br />
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.<br />
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].<br />
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
*יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.<br />
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{טורים|מספר=2|תוכן=<br />
===תולדות חיים===<br />
;ילדות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br />
;נישואין<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} <br />
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_90_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A5_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].<br />
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [["בית חב"ד"]].<br />
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל]].<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%91/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".<br />
;בתקופת ה[[שואה]]<br />
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} <br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br />
;הביקור בארץ הקודש<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br />
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br />
;הסתלקות<br />
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)<br />
<br />
===שונות===<br />
;ספריו<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג, <br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.<br />
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) <br />
<br />
;תמונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br />
<br />
;סיפורים<br />
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
<br />
;לדמותו<br />
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר] <br />
<br />
}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ב בתמוז]] - [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] - [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299121ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T05:30:16Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".{{הערה|[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום]''', ]}}<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=299120מיכאל ליפסקר2017-08-08T05:29:30Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]<br />
הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]]-[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) הינו [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא נשלח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] ולאמו מרת בת שבע.<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את רעייתו בת החסיד הרב [[אליהו פאר]], ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם הרב [[יהושע נימוטין]] להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נידודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.<br />
<br />
במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.<br />
<br />
הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].<br />
<br />
הוא פעל במרוקו במשך קרוב לשלושים שנה עד שנת [[תשכ"ט]], וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות, והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.<br />
<br />
לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף שנחשב לא' מזקני החסידים ומחשובי השלוחים, רצה להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה ממלא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.<br />
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=299119סעדיה ליברוב2017-08-08T05:28:55Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ליברוב סעדיה.jpg|left|thumb|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]<br />
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]]-[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי בעל שיעור קומה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"ס]] בקריאדי שב[[רוסיה]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.<br />
<br />
יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]], משם הגיע ל[[צרפת]]. בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שעליו להתענין בשליחות במרוקו או [[אנטוורפן]]. מיד לאחר [[י' שבט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. לאחר רעידת האדמה, עזבו רבים את המדינה, והעיר בה התגורר התרוקנה, והוא נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכר ר' [[סעדיה ליברוב]] והרבנית מרים (מרייאשא) על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו''':<br />
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]] - לונדון אנגליה, נישא (בנישואיו הראשונים) את בתו של הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
*הרב [[שלום דובער ליברוב]] - ברינואה [[צרפת]].<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[מנצ'סטר]] אנגליה.<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[אנטוורפן]] בלגיה.<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת רבקה שיינא נאטיק - אשת ר' [[שלום בער נוטיק]], ברינואה [[צרפת]].<br />
* מרת פרידא זירקינד - אשת ר' [[שמחה צירקינד]], משלוחי הרבי ב[[קנדה]]<br />
* מרת קריינא גרינפלד - נישאה לרב שמואל ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר ב[[אנטוורפן]], בלגיה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ז, נד.<br />
*יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabbi%20Saadya%20Liberow%20-%204%20Adar%20I%2C%205768.pdf תולדות ר' סעדיה] מאתר [[תשורה (אתר)|תשורה]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליברוב סעדיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=299118יהודה לייב רסקין2017-08-08T05:28:18Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב רסקין מסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] אצל אחד מבני קהילתו]]<br />
[[קובץ:לייבל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אומר '[[לחיים]]' בעת [[התוועדות]] יובל ה-75 להולדתו של הרבי (י"א [[ניסן]] תשל"ז)]]<br />
הרב '''יהודה לייב רסקין''' (תרצ"ג - [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי למדינת [[מרוקו]], שם שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת מרוקו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. <br />
<br />
בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]]. <br />
<br />
הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. <br />
<br />
כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת. <br />
<br />
באווירה [[מסירות נפש]] גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[מרוקו]] הרחוקה.<br />
<br />
===מלחמת העולם השניה===<br />
<br />
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". <br />
<br />
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול. <br />
<br />
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. <br />
<br />
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. <br />
<br />
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.<br />
<br />
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. <br />
<br />
לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. <br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי', בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד היתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי. <br />
<br />
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה ‘מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. <br />
<br />
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". <br />
<br />
באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים". <br />
<br />
בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". <br />
<br />
דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].<br />
<br />
===בשליחות במרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. <br />
<br />
הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, היתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו. <br />
<br />
אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] במונטריאול שבקנדה. <br />
<br />
ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו: <br />
*הרב יצחק, שליח בוורמונט<br />
*הרב מענדל, שליח במונטריאול<br />
*הרב צבי הירש, מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול<br />
;בנותיו:<br />
*מרת אסתר שפערלין ממונטריאול, <br />
*מרת חנה וילנסקי, שליחה בפורטלנד <br />
*מרת דבוניה קארף, שליחה בקליפורניה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך [[חב"ד במרוקו]]||כ"ז חשוון תשע"ז}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}}<br />
<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:רסקין יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=299117ישיבה גדולה קזבלנקה2017-08-08T05:27:24Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>ישיבת '''תומכי תמימים''' שב'''[[קזבלנקה]]'''- [[מרוקו]] שכנה בבניין המרכזי של חב"ד. מנהלה הגשמי והרוחני של הישיבה היה הרב [[שלמה מטוסוב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] בשנת תשמ"ב, שלח [[הרבי]] שמונה תמימים מישיבת חב"ד [[אוהלי תורה (קראון הייטס)|אוהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ל[[שליחות]] בישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
שמונת התמימים היו: שניאור זלמן אליעזר אבצן, שניאור-זלמן בלומנפלד, אהרן לוי דייטש, [[דוד כהנוב|יהושע דוד הכהן כהנוב]], שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז.<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ק]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=299116שלום איידלמן2017-08-08T05:26:53Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן בהתוועדות]]<br />
הרב '''שלום איידלמן''' <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ו]] לרב [[אריה דוב איידלמן|אריה דוב]] וסלאווא איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] ב{{ה|בריחה הגדולה}} דרך [[פולין]], אל [[פריז]].<br />
<br />
למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי"ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ב[[זאת חנוכה]] - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.<br />
<br />
ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]].<br />
<br />
בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.<br />
<br />
ביחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל ו[[כתבי חסידות]], כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים{{הערה|המשפיע שלא חזר{{מקור|עמוד?}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.<br />
*[[בית משיח]], גליון 715{{הבהרה|שם כתבה, עמוד?}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38111 סקירה על השליחות] <br />
* [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות] <br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 מפגש בוגרי מרוקו]<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=209 ראיון על מרוקו]<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].<br />
*[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
*[[יוסף יצחק איידלמן]] - עבד ב[[צא"ח ארץ הקודש]].<br />
*[[מנחם מענדל איידלמן]] - [[מלמד]] ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br />
*[[אליעזר איידלמן]] - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.<br />
*[[שמואל איידלמן]] - [[קראון הייטס]]<br />
* חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקאגא, אילינוי<br />
<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:איידלמן, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=299115שלום חסקינד2017-08-08T05:25:51Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:שלום חסקינד.jpg|left|thumb|200px|הרב שלום חסקינד]]<br />
הרב '''שלום חסקינד''' ([[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]] - [[ט"ו אדר]] [[תשס"ז]]) היה [[משפיע]] וגבאי בבית כנסת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] לרב [[דובער חסקינד]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]]. בילדותו יצאו הוריו מ[[רוסיה]] ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] לערך הגיע לארה"ב.<br />
<br />
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וכן לרעייתו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]] וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה [[משמש בקודש]] אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם [[פורטל:בית רבי|בית הרב]].<br />
<br />
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br />
<br />
בשנים שהיה בחור ב-[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר.<br />
<br />
השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. <br />
<br />
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשי"ג]] נשא לאשה את רעייתו מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים ב[[קראון הייטס]] ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. <br />
<br />
בשנים האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו.<br />
<br />
היה חסיד מיוחד ושמש כדוגמא חיה לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת לבית הרב. היה בקי גדול בש"ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו.<br />
<br />
הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.<br />
<br />
נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] בשנתו השמונים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק יג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|94515|news|הסבא שגדל בצילם של משפחת אדמו"רי חב"ד / טור|מאת: מנדי זילברשטרום|ט"ו באדר תשע"ז}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/16/752364780635.html נחשפו אוצרות מבית חיינו]''' {{בית משיח}} מארכיון הרב חסקינד<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*זוגתו מרת מריישא.<br />
*בתו מרת '''בלומה''' (אשת ר' '''אליהו טייטלבוים'''), ירושלים.<br />
*בנו ר' '''אליעזר שלמה''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''אסתר''' (אשת ר' '''יוסף יצחק זילברשטרום''', [[משפיע]] ושליח הרבי), לוד.<br />
*בנו ר' '''אלתר דובער''', ירושלים.<br />
*בתו מרת '''חיה שיינא מיכלא''' (אשת ר' '''יוסף קוביטשעק'''), אשדוד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:חסקינד, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98&diff=299114ג'וינט2017-08-08T05:25:23Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה: 1212.jpg|left|thumb|250px|תמונה ערוכה המדמה משלחת של רבני חב"ד אצל מנהל הג'וינט]] <br />
ה'''ג'וינט''' הינו ארגון חסד וסעד יהודי-אמריקאי שהוקם עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], ופעיל עד ימינו אנו. במסגרת פעולותיו העניפות ברחבי תבל, סייע הג'וינט למוסדות חב"ד, בברית המועצות, [[אירופה]], [[ארצות הברית]], צפון אפריקה ו[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==הקמת הארגון==<br />
<br />
בתחילת שנת [[תרע"ה]] שגריר [[ארצות הברית]] באימפריה העות'מאנית ללואיס מרשל ויעקב שיף וביקש מהם $50,000 כדי להציל את היהודים ב[[ארץ ישראל]] מרעב.<br />
<br />
המנגנון שגייס את הכספים הפך להיות ארגון הג'וינט, ששם לו למטרה לדאוג ליהודים נזקקים בארץ ישראל ובאירופה, בה השתוללה אז המלחמה.<br />
<br />
כספי הג'וינט שנועדו לחלוקה בין יהודי ארץ ישראל נמסרו לניהולו של אליעזר הופיין, שהיה מנהל בנק אנגלו פלשתינה.<br />
<br />
הפעילות נמשכה עד שארצות הברית הכריזה מלחמה על טורקיה. קונסול ארצות הברית בירושלים, שדרכו הועברו הכספים, נאלץ לעזוב את העיר ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק ל[[הולנד]]. <br />
<br />
בסיום המלחמה הוציא הארגון דו"ח מפורט על מצב יהודי ארץ ישראל במלחמה.<br />
<br />
===פעילות אחרי המלחמה===<br />
<br />
מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בשנת [[תרע"ח]], אך סבלם של היהודים באירופה לא תם. ב[[רוסיה]], בה התחוללה [[המהפכה הקומוניסטית]] ובפולין החלו גלים של אנטישמיות. יהודים נספו ב[[פוגרום|פוגרומים]] ובמגפות, ורכושם נהרס.<br />
<br />
הג'וינט סייע לקהילות להשתקם ולהקים תוכניות עזרה הדדית, טיפול בילדים, ומוסדות חינוך.<br />
<br />
ב[[ברית המועצות]] הוקם ארגון משנה בשם '''אגרו-ג'וינט''', שעזר לממשלה ליישב מחדש כ-600,000 יהודים, אולם האגרו-ג'וינט סולק מברית המועצות בשנת ה'[[תרצ"ח]].<br />
<br />
===מלחמת העולם השנייה===<br />
<br />
לקראת [[מלחמת העולם השנייה]] סייע הג'וינט ליהודים רבים לברוח מהצבא הנאצי.<br />
<br />
כשהתקרב הצבא הגרמני ל[[פריז]] העביר הארגון את מטהו באירופה לליסבון בירת פורטוגל, משם הוא המשיך לסייע ליהודים לברוח מאירופה ולהסתתר במקומות מחבוא.<br />
<br />
הג'ויינט סייע ליישב את הפליטים היהודים ב[[דרום אמריקה]] וארגן תוכניות סיוע לכ-20,000 יהודים שהגיעו לשנחאי, ביניהם [[תומכי תמימים שנחאי|לישיבת תומכי תמימים בעיר]].<br />
<br />
==הארגון כיום==<br />
<br />
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] החל הג'וינט לפעול ב[[ארץ ישראל]], ולעודד עליית יהודים לארץ.<br />
<br />
כיום מתעסק הארגון בפעולותיו השיגרתיות, יחד עם פעילות מיוחדת במדינות מצוקה.<br />
<br />
יחד עם זאת מסייע הארגון רבות ל[[בתי חב"ד]] ברחבי העולם.<br />
<br />
==קשרי הרבי הריי"צ עם הארגון==<br />
<br />
[[הרבי הריי"צ]] ניהל התכתבות עניפה עם ראשי הג'וינט על הסיוע לחסידי חב"ד במחנות הפליטים באירופה, ופעילות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
החל משנת ה'[[תשע"ה]] פירסם [[שניאור זלמן ברגר]] סדרת כתבות בעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] על קשריו של הרבי הריי"צ עם הארגון.<br />
<br />
==משלחת חב"ד בג'וינט==<br />
<br />
במשך מספר שנים, ניהל הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]- בתור בא כוח [[חב"ד]] - את ענייני ליובאוויטש מול הג'וינט. והקים את '''משלחת [[חב"ד]] לג'וינט''' לסייע לו.<br />
<br />
===חברי המשלחת===<br />
* הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], יו"ר.<br />
* הרב [[נחום שמריהו ששונקין]].<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]].<br />
* הרב [[דוד חנזין]].<br />
* הרב [[חיים שאול ברוק]].<br />
* הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br />
* הרב [[ירחמיאל ביגון]], נציג ברזיל.<br />
* הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], נציג [[כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק דוד גרונר]], נציג אוסטרליה.<br />
* הרב [[שמואל חפר]], נציג כלל [[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על שיתוף הפעולה בין הג'וינט וחב"ד במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק יב. <br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=299113מאיר אבוחצירא2017-08-08T05:24:52Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבאבא מאיר]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב"ד, "השורק של הרבי"|ראו=[[מאיר מיכאל אבוחצירא]]}}<br />
ה[[קבלה|מקובל]] רבי '''מאיר אבוחצירא''', הידוע בכינויו '''הבבא מאיר''' נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב"ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו כאב"ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br />
<br />
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".<br />
<br />
באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת ''''[[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש]]'''".<br />
<br />
מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".<br />
<br />
הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br />
<br />
היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[רפאל אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[יקותיאל אבוחצירא]]<br />
*חתנו הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br />
בנו הרב ישועה ורחמים אבוחציחרה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח]<br />
{{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), האדמו"ר הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]](באר שבע), האדמו"ר הבאבא [[רפאל אבוחצירא]] (טבריה),האדמו"ר הבאבא [[יקותיאל אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד|אבוחצירא מאיר]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=299112באבא סאלי2017-08-08T05:24:20Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:הבבא סאלי.jpg|left|thumb|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''ישראל בר מסעוד אבוחצירא''' מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי''' היה רב ומקובל נולד א' ב[[תשרי]] ה'תר"ן, הסתלק ד' בשבט ה'תשמ"ד (26 בספטמבר 1889 - 8 בינואר 1984).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הבבא סאלי נולד בשנת [[תר"נ]] בעיר תפילילאת שב[[מרוקו]].<br />
<br />
בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].<br />
<br />
זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].<br />
<br />
כאשר הביעו לפניו את אמונת החסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[מלך המשיח]], ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (ראוי לו הכל).<br />
<br />
הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון ב[[תורת הנגלה]] והנסתר.<br />
<br />
==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==<br />
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===<br />
קשריו עם הרבי היו מופלאים. בסדרת "אגרות קודש" מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}. <br />
<br />
ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}. <br />
<br />
אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי תניא. <br />
<br />
===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===<br />
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערת שוליים|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל. <br />
<br />
ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}. <br />
<br />
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". <br />
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".<br />
<br />
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של רב שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".<br />
<br />
==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===<br />
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}. <br />
<br />
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערת שוליים|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}. <br />
<br />
גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] {{הערת שוליים|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.<br />
<br />
===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===<br />
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר. <br />
<br />
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל. <br />
<br />
כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך. כשבאו לספר לו שאחד מהרבנים יצא כנגד הקריאה הקדושה, ביטל זאת לגמרי והגיב כמשתומם: "מה לזבוב קצוץ כנפים אצל הנשר בשמים?".<br />
<br />
במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה". <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}. <br />
<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. <br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
הסתלק בד' [[שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה: <br />
<br />
"משפחת אבוחצירה. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[שושלת אבוחצירא]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&hilite=6c3308ed-565b-404f-abe9-2ea04e0f30be&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9 מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* חיים רייך, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה''בבא ברוך'' בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ''], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}<br />
* אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל[[שבועון בית משיח]] (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי וחסידות חב"ד, באתר חב"ד אינפו, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד|אבוחצירא ישראל]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C&diff=299111שניאור זלמן טייבל2017-08-08T05:23:39Z<p>דני770: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:שניאור זלמן טייבל.jpg|left|thumb|250px|ר' שניאור זלמן טייבל]]<br />
ר' '''שניאור זלמן טייבל''' נולד ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בערך בשנת [[תרמ"ט]], ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]].<br />
היה אדם נעים הליכות, עדין נפש, בעל מידות טובות, וחסיד מסור. הוא היה בעל חוש מיוחד בנגינה, שר ב[[קול]] דק וערב ואף ידע לנגן בכינור. <br />
<br />
ר' זלמן זכה לקירוב מיוחד, כשבכל [[התוועדות]] הסתובב אליו הרבי במיוחד כדי להגיד לו [[לחיים]]. בלילות [[פסח]] כשהרבי חילק חתיכות קטנות של מצה, זכה ר' זלמן לקבל מיד קדשו שתי מצות שלמות: [[מיכלא דמהימנותא]] ו[[מיכלא דאסוותא]]. <br />
<br />
ר' זלמן היה אחד מבעלי הסגולה שזכו להמנות על המנין הקבוע שסעד עם הרבי בחגים ובמועדים במשך השנה (בתקופה בה נערכו הסעודות בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]).<br />
<br />
==שנות צעירותו==<br />
<br />
בשנות ילדותו התגורר ביחד עם הוריו ב[[עיירה]] [[דוברינקה]], שהייתה אחת מהמושבות שיסד [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
פעם בעת ביקור [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ב[[עיירה]] הבחין בר' זלמן, ובהזדמנות הראשונה שנסע ל[[ליובאוויטש]] - לקחו עמו. <br />
<br />
ר' זלמן התקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולמד בה כמה שנים. <br />
<br />
לאחר נישואיו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. שם, ב[[מסירות נפש]] ממש קיבל על עצמו לנהל את מקוה הטהרה בעיר.<br />
<br />
==עסקן חב"די==<br />
<br />
בזכות התעסקותו במקווה היו לו קשרים עם רבים מהחסידים, ועם העסקנים ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחזק את [[אנ"ש]] בקיום התורה והמצוות בכלל ובענייני טהרת המשפחה בפרט. מכיוון שכך, שמו אנשי היבסקציה הארורה את עיניהם עליו, והחליטו שיוכל לשמש להם כ"מוסר" אידיאלי, וכיוון שהוא איש חלש, בודאי לא יתנגד להם וגם אף אחד לא יחשוד בו. <br />
<br />
ר' זלמן נקרא כמה וכמה פעמים לנ.ק.וו.ד. בחשאי בתקווה שיצליחו לגייסו. בתחילה הבטיחו לו משכורת נאה וטובות הנאה ואחר כך איימו עליו בגלות וייסורים. ר' זלמן פחד לגלות את הבקשה לאיש פן יבולע לו ולהם, אבל פחד עוד יותר שלא יעמוד בניסיון ובסופו של דבר ישתכנע ויהפוך לאיש מטעמם. <br />
<br />
בעזרת חבר קרוב (ר' [[חייקל חאנין]] שהצילו מתלי' ר"ל לחיים טובים וארוכים) הצליח לברוח לעיר אחרת לכמה חדשים, שם חיכה עד יעבור זעם, ורק אז חזר ללנינגרד.<br />
<br />
==משליחות לשליחות== <br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] יצא ר' זלמן עם רבים מאנ"ש ביציאת [[רוסיה]] הגדולה. כבר בעיר המעבר [[פאקינג]] הקימו החסידים חדר [[תומכי תמימים פאקינג|וישיבה]], אבל משום מה הוזנח חינוכם של הבחורים המבוגרים, שמסיבות מובנות ידעו לימודי קודש רק על קצה המזלג. מבחינת גילם התאימו לישיבה, אך בידיעותיהם לא השתוו אף לילדי החדר. ר' זלמן במסירות עילאית, לא חסך זמן ומאמץ כדי ללמדם א' ב', חומש, רש"י, משניות, וכעבור תקופה אף הצליח בצורה מופלאה ללמדם גמרא, בחורים אלו ברובם הפכו ברבות הימים לתלמידי חכמים. <br />
<br />
מפאקינג עבר ר' זלמן עם שאר החסידים לפריס שבצרפת. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]], קיבל ר' זלמן הוראה מ[[הרבי]] לנסוע לקזבלנקה שב[[מרוקו]] הרחוקה, כדי לנהל שם את המוסד לבנות '[[בית רבקה (קזבלנקה)|בית רבקה]]'. <br />
<br />
אחרי כמה שנים חלה, ובשל כך, נאלץ לעזוב את מרוקו ושב ל[[צרפת]]. בשנת [[תשכ"א]] נסע לניו יורק שם התגורר עד יומו האחרון.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
בהיותו בארה"ב עסק ר' זלמן בגיוס כספים למוסד בית רבקה ב[[צרפת]] לשם הגרו רוב תלמידותיו. <br />
<br />
אחד האדמ"ורים החשובים בניו יורק היה נותן לו מידי שנה כמה אלפי דולרים עבור מוסד בית רבקה בצרפת. <br />
<br />
על אף גילו המופלג השתתף ר' זלמן בכל [[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ולא הסכים לוותר אפילו על [[התוועדות]] אחת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ג, נד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:טייבל, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=299098תולדות חב"ד במרוקו (ספר)2017-08-08T04:13:20Z<p>דני770: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
'''תולדות חב"ד במרוקו''' הוא ספר היסטורי בפורמט אלבומי הכולל תיעוד מקיף אודות פועלם של שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], וסיפורים של מוסדות חב"ד שהוקמו במדינה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
השלוחים הראשונים שנשלחו על ידי הרבי לאחר [[י' שבט תשי"א|עלותו על כס הנשיאות]], היו השלוחים ל[[מרוקו]], שהביאו למהפכה יהודית במקום.<br />
<br />
אחד מראשי וראשוני השלוחים, היה הרב [[שלמה מטוסוב]], שניהל את מוסדות 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' במרוקו, ובמסגרת זו זכה להדרכות רבות מהרבי, ואף שמר על קשר עם בוגרי מוסדות חב"ד ורבני הקהילות.<br />
<br />
לאחר פטירתו החליטה משפחתו למסור את החומר הארכיוני שצבר לאורך השנים לידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעמל במשך מספר שנים על תחקיר מקיף אודות פעילות חב"ד במרוקו, וערך ראיונות מפורטים עם שלוחי הרבי במדינה, ובהם: הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[שלום איידלמן|שלום והרבנית גיטל איידלמן]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], ועוד.<br />
<br />
בסיוע הארכיון רב-הערך שהיה מצוי בידי משפחת מטוסוב, נחשפה המעורבות העמוקה של הרבי בכל מה שקשור ליציאת השלוחים והתפתחות המוסדות במרוקו, ולקראת [[כינוס השלוחים]] [[תשע"ז]], יצא לאור הספר בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], כשהוא מלווה בזכרונות, מסמכים ותצלומים נדירים בפרסום ראשון. ספר זה מהווה במידה מסויימת המשך לספרו של הרב מטוסוב 'רשמי ביאורים', בה פירסם את זכרונותיו כ'חלק ראשון' מתולדות חייו, כשברצונו היה להוציא לאור כרך נוסף בו יעלה על הכתב את זכרונותיו מאז שיצא לשליחות.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר וחבר הכנסת [[אריה דרעי]] מקבל את הספר מידי העסקנים החב"דיים [[יענקל'ה גלויברמן]] ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br />
<br />
מתוך מטרה לכלול בספר אחד את מכלול המאורעות והאישים הקשורים עם פעילות חב"ד במרוקו, כאשר על פי רוב אירעו ההתרחשויות במקביל בכל רחבי המדינה, חולק הספר לארבעה-עשר שערים, כשחלקם סוקרים את התפתחות המוסדות לפי ערים, וחלקם מוקדשים לסקירת נושאים ואישים הקשורים עם הפעילות החב"דית במדינה. הספר כולל 430 עמודים, ובראשו נדפס מבוא מיוחד מאת הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב [[שלמה משה עמאר]], בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, המעלה על נס את פעילות שלוחי הרבי יחד עם אדמו"רי וחכמי מרוקו.<br />
<br />
שערי הספר:<br />
#'''בראשית''' - השלוחים מגיעים למרוקו בהוראת רבותינו נשיאינו<br />
#'''במדבר''' - הקשיים בשנים הראשונות לפעילות<br />
#'''אימפריית קזבלנקה''' - הקמת מוסדות חב"ד בקזבלנקה, שהפכו למרכז מוסדות חב"ד במדינה<br />
#'''מקנס''' - הקמת מוסדות חב"ד בעיר מקנס, ובית הספר ל[[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]]<br />
#'''אגאדיר''' - שגשוגם וחורבנם של מוסדות חב"ד באגאדיר<br />
#'''ופרצת''' - הדפסת [[ספר התניא]] בשפה הערבית, והפעילות בביתו של הרמב"ם<br />
#'''עם הרבי''' - ביצוע הוראות הרבי, ומשלוחי הספרים למרוקו<br />
#'''עם המלך''' - קשרי המכתבים בין הרבי ומלך מרוקו<br />
#'''עיני העדה''' - סקירה מקיפה על הקשרים המיוחדים בין הרבי וגדולי רבני מרוקו: [[הבבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[מכלוף קריספין]], הרב [[שלום משאש]], הרב [[רפאל ברוך טולדנו]], והרב דוד עובדיה<br />
#'''ממשיכים''' - הפעילות במרוקו לאחר העליה הגדולה של יהודי מרוקו לארץ הקודש<br />
#'''מחיל אל חיל''' - ההתוועדויות והמבצעים המיוחדים בהם פעלו שלוחי הרבי במרוקו<br />
#'''השלוחים''' - תולדות חייהם של שלוחי הרבי במדינה<br />
#'''אחרית דבר''' - השתלבותם של בוגרי מוסדות חב"ד במרוקו בחיים הקהילתיים בארץ הקודש<br />
#'''ואלה שמות''' - רשימות מוסדות חב"ד במדינה, התלמידים והמורים, ומקבלי אגרות הקודש מהרבי<br />
<br />
==תפוצה ותהודה==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]<br />
עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. שלוחים רבים העניקו את הספר לרבנים ואישי ציבור, שהתפעלו מחשיפת הקשר הרחב והמפורט של הרבי למוסדות ושולחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, לצד תגובות של רבנים ואישי ציבור. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, וכלי התקשורת החב"דיים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב דוד אבוחצירא במפגש עם מחבר ומו"ל חב"ד במרוקו: כל דקה של הרבי, למען הכלל]''' {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר במפגש עם מחבר ומו"ל חב"ד במרוקו: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע"ז}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך הספר החדש||כ"ז חשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101034|הוראות הרבי לשלוחי מרוקו ב'ששת הימים'||כ"ד חשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|92300|news|התוועדויות נוסח מרוקו / הצצה לספר החדש|מערכת שטורעם|כ"ד בחשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|92377|news|18 דולר לכל מקווה > פרוייקט המקוואות של מרוקו|שניאור זלמן ברגר|כ"ז בחשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/ מהו ארכיון מרוקו?]''' כתבת תשקיף בליווי תצלומים ייחודיים מהארכיון {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299097ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T04:06:28Z<p>דני770: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".{{הערה|[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום]''', ]}}<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299096ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T04:01:15Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".{{הערה|[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום]''', ]}}<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299095ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T03:58:51Z<p>דני770: /* נעדרי אגאדיר */</p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299094ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T03:57:05Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כ-משגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299093ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-08T03:51:06Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים ה'[[תשט"ו]] - ה'[[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
הישיבה הוקמה על ידי התלמיד אברהם בן שושן, יחד עם הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בקיץ ה'תשט"ו מונה למנהל וראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]], שהגיע לעיר בשליחות הרבי. בשנת ה'תשי"ז הכריחו השלטונות במרוקו את הרב חייקין לעזוב את המדינה, בחשד שעסק בפעילות ציונית, והתלמיד חיים אלבז מונה למנהל וראש הישיבה במקומו. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעוד קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש. ועל כך מסופר בהרחבה ב"חב"ד במרוקו".<br />
<br />
==נעדרי אגאדיר==<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר חב"ד און ליין:<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
במהלך הדברים הרבי אף בכה.<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]] [[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=299092יהודה לייב רסקין2017-08-08T03:35:00Z<p>דני770: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב רסקין מסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] אצל אחד מבני קהילתו]]<br />
[[קובץ:לייבל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אומר '[[לחיים]]' בעת [[התוועדות]] יובל ה-75 להולדתו של הרבי (י"א [[ניסן]] תשל"ז)]]<br />
הרב '''יהודה לייב רסקין''' (תרצ"ג - [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי למדינת [[מרוקו]], שם שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת מרוקו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. <br />
<br />
בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]]. <br />
<br />
הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. <br />
<br />
כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת. <br />
<br />
באווירה [[מסירות נפש]] גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[מרוקו]] הרחוקה.<br />
<br />
===מלחמת העולם השניה===<br />
<br />
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". <br />
<br />
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול. <br />
<br />
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. <br />
<br />
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. <br />
<br />
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.<br />
<br />
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. <br />
<br />
לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. <br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי', בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד היתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי. <br />
<br />
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה ‘מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. <br />
<br />
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". <br />
<br />
באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים". <br />
<br />
בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". <br />
<br />
דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].<br />
<br />
===בשליחות במרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. <br />
<br />
הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, היתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו. <br />
<br />
אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] במונטריאול שבקנדה. <br />
<br />
ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. <br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו: <br />
*הרב יצחק, שליח בוורמונט<br />
*הרב מענדל, שליח במונטריאול<br />
*הרב צבי הירש, מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול<br />
;בנותיו:<br />
*מרת אסתר שפערלין ממונטריאול, <br />
*מרת חנה וילנסקי, שליחה בפורטלנד <br />
*מרת דבוניה קארף, שליחה בקליפורניה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך [[חב"ד במרוקו]]||כ"ז חשוון תשע"ז}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}}<br />
<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:רסקין יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=299091תולדות חב"ד במרוקו (ספר)2017-08-08T03:34:23Z<p>דני770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
'''תולדות חב"ד במרוקו''' הוא ספר היסטורי בפורמט אלבומי הכולל תיעוד מקיף אודות פועלם של שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], וסיפורים של מוסדות חב"ד שהוקמו במדינה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
השלוחים הראשונים שנשלחו על ידי הרבי לאחר [[י' שבט תשי"א|עלותו על כס הנשיאות]], היו השלוחים ל[[מרוקו]], שהביאו למהפכה יהודית במקום.<br />
<br />
אחד מראשי וראשוני השלוחים, היה הרב [[שלמה מטוסוב]], שניהל את מוסדות 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' במרוקו, ובמסגרת זו זכה להדרכות רבות מהרבי, ואף שמר על קשר עם בוגרי מוסדות חב"ד ורבני הקהילות.<br />
<br />
לאחר פטירתו החליטה משפחתו למסור את החומר הארכיוני שצבר לאורך השנים לידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעמל במשך מספר שנים על תחקיר מקיף אודות פעילות חב"ד במרוקו, וערך ראיונות מפורטים עם שלוחי הרבי במדינה, ובהם: הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[שלום איידלמן|שלום והרבנית גיטל איידלמן]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], ועוד.<br />
<br />
בסיוע הארכיון רב-הערך שהיה מצוי בידי משפחת מטוסוב, נחשפה המעורבות העמוקה של הרבי בכל מה שקשור ליציאת השלוחים והתפתחות המוסדות במרוקו, ולקראת [[כינוס השלוחים]] [[תשע"ז]], יצא לאור הספר בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], כשהוא מלווה בזכרונות, מסמכים ותצלומים נדירים בפרסום ראשון. ספר זה מהווה במידה מסויימת המשך לספרו של הרב מטוסוב 'רשמי ביאורים', בה פירסם את זכרונותיו כ'חלק ראשון' מתולדות חייו, כשברצונו היה להוציא לאור כרך נוסף בו יעלה על הכתב את זכרונותיו מאז שיצא לשליחות.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר וחבר הכנסת [[אריה דרעי]] מקבל את הספר מידי העסקנים החב"דיים [[יענקל'ה גלויברמן]] ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br />
<br />
מתוך מטרה לכלול בספר אחד את מכלול המאורעות והאישים הקשורים עם פעילות חב"ד במרוקו, כאשר על פי רוב אירעו ההתרחשויות במקביל בכל רחבי המדינה, חולק הספר לארבעה-עשר שערים, כשחלקם סוקרים את התפתחות המוסדות לפי ערים, וחלקם מוקדשים לסקירת נושאים ואישים הקשורים עם הפעילות החב"דית במדינה. הספר כולל 430 עמודים, ובראשו נדפס מבוא מיוחד מאת הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב [[שלמה משה עמאר]], בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, המעלה על נס את פעילות שלוחי הרבי יחד עם אדמו"רי וחכמי מרוקו.<br />
<br />
שערי הספר:<br />
#'''בראשית''' - השלוחים מגיעים למרוקו בהוראת רבותינו נשיאינו<br />
#'''במדבר''' - הקשיים בשנים הראשונות לפעילות<br />
#'''אימפריית קזבלנקה''' - הקמת מוסדות חב"ד בקזבלנקה, שהפכו למרכז מוסדות חב"ד במדינה<br />
#'''מקנס''' - הקמת מוסדות חב"ד בעיר מקנס, ובית הספר ל[[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]]<br />
#'''אגאדיר''' - שגשוגם וחורבנם של מוסדות חב"ד באגאדיר<br />
#'''ופרצת''' - הדפסת [[ספר התניא]] בשפה הערבית, והפעילות בביתו של הרמב"ם<br />
#'''עם הרבי''' - ביצוע הוראות הרבי, ומשלוחי הספרים למרוקו<br />
#'''עם המלך''' - קשרי המכתבים בין הרבי ומלך מרוקו<br />
#'''עיני העדה''' - סקירה מקיפה על הקשרים המיוחדים בין הרבי וגדולי רבני מרוקו: [[הבבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[מכלוף קריספין]], הרב [[שלום משאש]], הרב [[רפאל ברוך טולדנו]], והרב דוד עובדיה<br />
#'''ממשיכים''' - הפעילות במרוקו לאחר העליה הגדולה של יהודי מרוקו לארץ הקודש<br />
#'''מחיל אל חיל''' - ההתוועדויות והמבצעים המיוחדים בהם פעלו שלוחי הרבי במרוקו<br />
#'''השלוחים''' - תולדות חייהם של שלוחי הרבי במדינה<br />
#'''אחרית דבר''' - השתלבותם של בוגרי מוסדות חב"ד במרוקו בחיים הקהילתיים בארץ הקודש<br />
#'''ואלה שמות''' - רשימות מוסדות חב"ד במדינה, התלמידים והמורים, ומקבלי אגרות הקודש מהרבי<br />
<br />
==תפוצה ותהודה==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]<br />
עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. שלוחים רבים העניקו את הספר לרבנים ואישי ציבור, שהתפעלו מחשיפת הקשר הרחב והמפורט של הרבי למוסדות ושולחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, לצד תגובות של רבנים ואישי ציבור. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, וכלי התקשורת החב"דיים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך הספר החדש||כ"ז חשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101034|הוראות הרבי לשלוחי מרוקו ב'ששת הימים'||כ"ד חשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|92300|news|התוועדויות נוסח מרוקו / הצצה לספר החדש|מערכת שטורעם|כ"ד בחשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|92377|news|18 דולר לכל מקווה > פרוייקט המקוואות של מרוקו|שניאור זלמן ברגר|כ"ז בחשוון תשע"ז}}<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע"ז}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/ מהו ארכיון מרוקו?]''' כתבת תשקיף בליווי תצלומים ייחודיים מהארכיון {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה חב"דית]]</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=299083מרוקו2017-08-07T15:09:37Z<p>דני770: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|הערך מבלבל בין עבר להווה וכו'}}<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, ביום [[כ' שבט]] [[תש"י]], יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו ברחבי מרוקו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. <br />
<br />
הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי בא כח לשכת הרבי באירופה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה כספים עצומים ביותר. ואכן תודות לארגונים ויחידים שתמכו בפעולות אלו, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''חב"ד במרוקו''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות (פורסם גם במאקו)<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דני770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=299082ישיבת חב"ד אגאדיר2017-08-07T15:04:22Z<p>דני770: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>==הקמה==<br />
ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]] -[[מרוקו]], הוקמה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] ובסיוע הקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
==ראשי ומנהלי הישיבה==<br />
בשנים הבאות מונה הרב [[עזריאל חייקין]] למנהל וראש הישיבה. כאשר הרב חייקין סיים את שליחותו מונה התלמיד חיים אלבז למנהל וראש הישיבה. <br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו התלמיד מסעון קאקון והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, ובניין הישיבה קרס תחתיו.<br />
עשרות תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו.<br />
<br />
ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם.<br />
נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ כנראה מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר יש רשימות תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר.<br />
<br />
==התייחסות הרבי לרעידת האדמה==<br />
ב[[בית משיח]] גיליון 1079, הובאו תגובות ומענות הרבי לרעידת האדמה:<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי מה”מ לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
“ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה.<br />
<br />
מנחם שניאורסאהן”<br />
<br />
מספר ימים עברו מאז רעידת האדמה, אתא ובא יום הפורים. מידי שנה מתוועד הרבי לכבוד היום, כאשר התוועדות זו נחשבת לשמחה במיוחד. אך הפעם ההתוועדות היתה באווירה אחרת, במהלכה בכה הרבי בכי נורא. הרבי אף הזכיר בכאב את דבר האסון הנורא שפקד את אגאדיר באותם ימים:<br />
<br />
“מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
<br />
“ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות”.<br />
<br />
עד כמה העניין העסיק את הרבי באותם ימים, ניתן ללמוד מהתנצלות ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל: “אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור”.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|א]]</div>דני770