https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C 2026-04-23T07:25:58Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%94-9000&diff=561469 2022-08-22T19:53:22Z

<p>החייל: /* הערכים שהתוספו בחודש אב */ עדכון</p> <hr /> <div>{{סטטוס מיזם|פעיל}}<br /> ברוכים הבאים!<br /> <br /> מיזם זה נועד לרכז את הפעולות להוספת כ-400 ערכים לחב&quot;דפדיה עד ל[[ערב ראש השנה|ערב ראש השנה תשפ&quot;ג]], על מנת לכבוש את היעד - '''9,000 ערכים'''!<br /> <br /> הרעיון מאחורי המיזם הוא להמשיך את התנופה בחב&quot;דפדיה שהחלה לקראת יום ההולדת ה-120 לרבי, כאשר בחודש שקדם לי&quot;א ניסן תשפ&quot;ב נוספו 120 ערכים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/780073/ שי למורא: 120 ערכים חדשים באנציקלופדיה החב&quot;דית] {{אינפו}}}}, ועוד למעלה מ-120 ערכים נוספו בחודש שבין י&quot;א ניסן לי&quot;א אייר{{הערה|[https://chabad.info/news/787253/ התנופה בחב&quot;דפדיה נמשכת: 120 ערכים חדשים מאז י&quot;א ניסן] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעת ההודעה על פתיחת המיזם ב[[י&quot;א אייר]] [[תשפ&quot;ב]] עמד מספר הערכים על 8,612 דפים. (כעת בחב&quot;דפדיה: {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים).<br /> <br /> המיזם אמור להימשך כ-140 יום, עד לראש השנה תשפ&quot;ג, ועל מנת להגיע להוספת 400 ערכים חדשים, מטרת המיזם היא להוסיף בממוצע כ-2.8 ערכים מידי יום{{הערה|עשירית ה'יחי'!}}.<br /> <br /> בחודשיים שקדמו להכרזה על המיזם קצב התווספות הערכים עבר את הממוצע של 4 ערכים ביום, רובם המוחלט ערכים מלאים וראויים. כך ש'לא בשמים היא'.<br /> <br /> {{ציטוטון|'''חשוב להדגיש, שהכמות בשום אופן לא יכולה לבוא על חשבון האיכות!'''}}<br /> <br /> מוזמנים להגיב, לסייע, לבקש ערכים, וכו'.<br /> <br /> כדי לראות ערכים שחסרים בחב&quot;דפדיה וניתן לכתוב אותם לחץ [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים|כאן]].<br /> <br /> == חלוקת עבודה==<br /> לאורך המיזם, היעד הוא הוספה של כ-85 ערכים בחודש (לכל הפחות. אפשר יותר!). בחב&quot;דפדיה יש כעת {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים.<br /> <br /> בדומה לגיוסי הצ'ארידי - במידה וסיימנו לפני סוף החודש - יעד הבונוס הוא לנסות להמשיך ולשמור על הקצב בחודשים שקדמו לפתיחת המיזם ולהגיע ל-120 ערכים במהלך החודש!<br /> <br /> * [[א' סיוון|ר&quot;ח סיון]] [[תשפ&quot;ב]] - 8,660 ערכים לפחות. {{בוצע}}, בר&quot;ח סיון עמד מספר הערכים על 8,690.<br /> * [[א' תמוז|ר&quot;ח תמוז]] [[תשפ&quot;ב]] - 8,745 ערכים לפחות.{{בוצע}} .בי&quot;ד סיוון עמד מספר הערכים על 8,746<br /> * [[א' אב|ר&quot;ח מנחם אב]] [[תשפ&quot;ב]] - 8,830 ערכים לפחות. {{בוצע}} . בז' בתמוז עמד מספר הערכים על 8,831<br /> * [[א' אלול|ר&quot;ח אלול]] [[תשפ&quot;ב]] - 8,915 ערכים לפחות. {{בוצע}} בי&quot;ב מנחם אב עמד מספר הערכים על 8,916<br /> * '''[[ערב ראש השנה|ערב ראש השנה תשפ&quot;ג]] - 9,000 ערכים!'''<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|סרגל התקדמות - ערכים}}<br /> {{התקדמות|{{#חשב:122+77+77+52}}|400}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|הזמן שחלף מתוך הזמן שהוקצב לסיום המיזם}}<br /> {{התקדמות|{{#חשב:20+29+29+24}}|140}}<br /> <br /> ==הערכים שהתווספו ב[[חודש אייר]]==<br /> מספר הערכים שהתווספו בחודש זה: '''77 ערכים''' מתוך יעד של 48 ערכים.<br /> {{התקדמות|77|48|מהיעד של חודש אייר}}<br /> <br /> {{טורים|<br /> #[[‏שוורץ]]<br /> #[[‏יעקב יהודה שוורץ]]<br /> #[[‏שמעון סילמן]]<br /> #[[‏‏אודסה]]<br /> #[[‏‏עודד בן עמי]]<br /> #[[‏הפדרציה היהודית באוקראינה]]<br /> #[[‏פריימן]]<br /> #[[‏‏צ'רנוביץ']]<br /> #[[עירוב תבשילין]]<br /> #[[גיל הנעורים]]<br /> #[[שלום איפרגן]]<br /> #[[צבי הירש אלטיין]]<br /> #[[‏פסח בצלאל רוזנבלום]]<br /> #[[רובנו]]<br /> #[[אברהם צבי בויטנר]]<br /> #[[‏א חסידישע דערהער (מגזין)]]<br /> #[[יוסף שילדקרויט]]<br /> #[[‏דבר מלכות אמור]]<br /> #[[זאב שילדקרויט]]<br /> #[[שלום אהרון בלאנק]]<br /> #[[אירה וייס]]<br /> #[[שמעון גורליק]]<br /> #[[אליהו תגר]]<br /> #[[יהודה לייב מטוסוב]]<br /> #[[צבי יוסף רביסקי]]<br /> #[[שמואל מיכל טריינין]]<br /> #[[ישראל אליהו פרידמן]]<br /> #[[תחיינו (גיליון)]]<br /> #[[מרדכי פירון]]<br /> #[[מנחם מענדל מנדלזון]]<br /> #[[פנחס מרטון]]<br /> #[[בקשה נפשית]]<br /> #[[יוסף חיים מבגדד]]<br /> #[[דוברובנה]]<br /> #[[הלל הורביץ]]<br /> #[[מרדכי גלזמן]]<br /> #[[משה יוסף אנגל]]<br /> #[[שבתי כ&quot;ץ]]<br /> #[[דוגמה חיה]]<br /> #[[נדב בכר]]<br /> #[[משה גולדשמיד (קרית מלאכי)|משה גולדשמיד]]<br /> #[[בוריסוב]]<br /> #[[גרשון שוסטרמן]]<br /> #[[דוד טל]]<br /> #[[מיכאל כץ]]<br /> #[[לפל]]<br /> #[[ירחמיאל משה קעניג]]<br /> #[[שלמה זלמן פאפירין]]<br /> #[[אליהו יונג]]<br /> #[[יום מלכנו]]<br /> #[[קובץ י&quot;א ניסן]]<br /> #[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)]]<br /> #[[שני המאורות]]<br /> #[[יעקב קניג]]<br /> #[[ניסלביץ' (פירושונים)]]<br /> #[[שמחה קוק]]<br /> #[[טל]]<br /> #[[טל (פירושונים)]]<br /> #[[מאזיר]]<br /> #[[אליעזר טורין]]<br /> #[[לברטוב]]<br /> #[[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]]<br /> #[[שמואל שרגא]]<br /> #[[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)|ברוך שלום כהן]]<br /> #[[ישעיה בינוש תרשיש]]<br /> #[[דבר מלכות בהר בחוקותי]]<br /> #[[שגיא הר שפר]]<br /> #[[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)]]<br /> #[[דוד בוסקילה]] <br /> #[[שלומי כהן אלורו]]‏ <br /> #[[אוניברסיטה]]<br /> #[[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)]]<br /> #[[מרדכי זאב חאבקין]]<br /> #[[אקדמות]]<br /> #[[יוסף יצחק מרלו‏]]<br /> #[[קרבנות הנשיאים]]<br /> #[[משא ההתקשרות (פיוט)]]<br /> }}<br /> <br /> ==הערכים שהתווספו ב[[חודש סיוון]]==<br /> מספר הערכים שהתווספו בחודש זה : '''122 ערכים''' מתוך יעד של 85 ערכים.<br /> {{התקדמות|122|85|מהיעד של חודש סיוון}}<br /> <br /> {{טורים|<br /> #[[מנשה]]<br /> #[[אפרים]]<br /> #[[יעקב פרידמן (פרופסור)]]<br /> #[[יעקב פרידמן (פירושונים)]]<br /> #[[פרקש (פירושונים)]]<br /> #[[אריה פרקש]]<br /> #[[אברהם יוסף גליס]]<br /> #[[ערד (פירושונים)]]<br /> #[[אבישי בטאשווילי]]<br /> #[[אייזנבאך]]<br /> #[[אשר אייזנבאך]]<br /> #[[מנחם מן ליפסקר]]<br /> #[[יוסף יצחק בקרמן]]<br /> #[[בקרמן]]<br /> #[[שמואל בקרמן]]<br /> #[[חיה מושקא הורנשטיין]]<br /> #[[שרון גושן]]<br /> #[[יוסף מרדכי המשרת]]<br /> #[[זאיאנץ]]<br /> #[[שמואל זאיאנץ]]<br /> #[[היום יום לעם (ספר)]]<br /> #[[אהבה ויראה]]<br /> #[[אריסטון]]<br /> #[[יצחק אלכסנדר נוב]]<br /> #[[כללי התלמוד]]<br /> #[[צבי בורלא]]<br /> #[[‏אברהם קוזלינר]]<br /> #[[‏קוזלינר]]<br /> #[[‏שמואל אלעזר קוזלינר]]<br /> #[[שלום לייב אייזנבך]]<br /> #[[דב גרוזמן]]<br /> #[[אברהם יצחק פרודנשטסקי]] <br /> #[[שרי פרעה]]<br /> #[[שניאור זלמן כהן (ראש העין)]]<br /> #[[שמואל הבר]]<br /> #[[גאורגיה]]<br /> #[[ג'ייקובסון]]<br /> #[[יעקב מאיר קוביטשעק]]<br /> #[[חדד]]<br /> #[[ברוך חדד]]<br /> #[[דני לוי]]<br /> #[[ברוך נאה]]<br /> #[[עמוס מנחם כהן]]{{הערה|1=ערך זה השלים 120 ערכים שנכתבו בין י&quot;א אייר לי&quot;א סיוון, חודש שלישי ברציפות של 120 ערכים בחודש כמתנה לרבי לרגל י&quot;א ניסן שנת ה-120. [https://chabad.info/news/796675/ ממשיכים בתנופה: 120 ערכים נוספים באנציקלופדיה החב&quot;דית] {{אינפו}}}}<br /> #[[מצח]]<br /> #[[נדוניה]]<br /> #[[אימוץ]]<br /> #[[אב הרחמים]]<br /> #[[הוצאה לאור]]<br /> #[[ארעא אתבטלת]]<br /> #[[תגים]]<br /> #[[ישמחו במלכותך (ניגון)]]<br /> #[[מר שושני]]<br /> #[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> #[[ציון כהן]]<br /> #[[אף]]<br /> #[[דרייזין]]<br /> #[[משה דרייזין]]<br /> #[[שמעון בן לביא]]<br /> #[[יהושע חנא לאופר]]<br /> #[[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)]]<br /> #[[אברהם אבוש לאופר]]<br /> #[[אברהם ליטווין]]<br /> #[[צבי סלונים]]<br /> #[[שייקביץ]]<br /> #[[לאופר]]<br /> #[[שמעון אוחנה]]<br /> #[[השמטות]]<br /> #[[נפתלי גרינברג]]<br /> #[[חיים נפתלין]]<br /> #[[שאול נפתלין]]<br /> #[[נפתלין]]<br /> #[[נחשון בן עמינדב]]<br /> #[[משה כהנא]]<br /> #[[יגיעה]]<br /> #[[יוסף יצחק אלפרוביץ']]<br /> #[[בנימין גבריאל כהן]]<br /> #[[ראש]]<br /> #[[קונין]]<br /> #[[פלטיאל]]<br /> #[[קנטור]]<br /> #[[אליהו שטרן]]<br /> #[[אברהם יעקב מוריס]]<br /> #[[מנחם מענדל כהן (ביתר)]]<br /> #[[יוסף יצחק פרידמן]]<br /> #[[צירקינד]]<br /> #[[שניאור זלמן כהן (הר חומה)]]<br /> #[[עצביהם כסף וזהב (ניגון)]]<br /> #[[החבריא קדישא]]<br /> #[[כי חלצת (ניגון)]]<br /> #[[מסורת הניגונים]]<br /> #[[חברא קדישא]]<br /> #[[נשימה]]<br /> #[[מאיר מרגליות]]<br /> #[[מרגליות]]<br /> #[[‏הנרות הללו (מסורת הניגונים)]]<br /> #[[מארש דידן נצח]]<br /> #[[אוצר חסידי חב&quot;ד (ספר)]]<br /> #[[יהודה לייב בן זאב]]<br /> #[[י&quot;ב חודש (אבלות)]]<br /> #[[שישו ושמחו (ב)]]<br /> #[[ויתן בפי (ניגון)]]<br /> #[[בנה ביתך (ניגון)]]<br /> #[[שישו ושמחו (ג)]]<br /> #[[נחום רבינוביץ' (ירושלים)]]<br /> #[[נחום רבינוביץ' (כפר ביל&quot;ו)]]<br /> #[[יהדות ספרד (פירושונים)|יהדות ספרד]]<br /> #[[בריאה (פירושונים)|בריאה]]<br /> #[[יתגדל (ניגון)|יתגדל]]<br /> #[[רקיעים]]<br /> #[[מאיר גבאי]]<br /> #[[א-ל אדון (ניגון)|א-ל אדון]]<br /> #[[אמר השם ליעקב (פירושונים)|אמר השם ליעקב]]<br /> #[[אמר השם ליעקב יא טאטע יא]]<br /> #[[אמר השם ליעקב (יענקל יענקל)]]<br /> #[[‏האדרת והאמונה (הורביץ)]]<br /> #[[האדרת והאמונה (חריטונוב)]]<br /> #[[תפארת בחורים מוריסטון]]<br /> #[[אסדר לסעודתא (ניגון מיוחס לבעל שם טוב)]]<br /> #[[יעלה ויבוא]]<br /> #[[יאיר לפיד]]<br /> #[[שבתאי פישר]]<br /> #[[ניצוץ]]<br /> }}<br /> <br /> ==הערכים שהתוספו ב[[חודש תמוז]]==<br /> מספר הערכים שהתווספו בחודש זה: '''77 ערכים''' מתוך יעד של 85 ערכים.<br /> {{התקדמות|77|85|מהיעד של חודש תמוז}}<br /> {{טורים|<br /> #[[פרוס]]<br /> #[[משה וחיה מושקא הורנשטיין]]<br /> #[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת]]<br /> #[[בגדי שבת]]<br /> #[[יוסף יצחק מרזל]]<br /> #[[יוסף כלבו]]<br /> #[[בצלאל מזרחי]]<br /> #[[כהנא]]<br /> #[[חונה חיים כהנא]]<br /> #[[ניגון קנ&quot;ז]]<br /> #[[שחרית של שבת]]<br /> #[[נשמת כל חי]]<br /> #[[אתקינו סעודתא (ניגון למוצאי שבת)]]<br /> #[[מנחם מענדל מינץ]]<br /> #[[דביקה חשיקה וחפיצה]]<br /> #[[יהודה ליפסקר]]<br /> #[[מאיר אלעזר קולסקי]]<br /> #[[צבי הירש רודרמן]]<br /> #[[ישיבת חב&quot;ד סערז'י]]<br /> #[[זלמן שצערבינער]]<br /> #[[רמי בנין]]<br /> #[[נחום נפתלי בורביץ]]<br /> #[[אספקלריא]]<br /> #[[חיים אריה זילברשטיין]]<br /> #[[יעקב אייזיק בלנטר]]<br /> #[[צ'רנוביל (עיר)]]<br /> #[[שפולה]]<br /> #[[אופן (פירושונים)]]<br /> #[[מנחם מענדל אופן]]<br /> #[[רפאל טוויל]]<br /> #[[תהלים י&quot;ט]]<br /> #[[המנון]]<br /> #[[מרדכי שלום יוסף פרידמן (פירושונים)]]<br /> #[[ביתא ישראל]]<br /> #[[ליובאוויטש (פירושונים)]]<br /> #[[עובדיה הלל]]<br /> #[[שמואל גרוזמן]]<br /> #[[זאב וילנקר]]<br /> #[[יהודה לייב דנבורג]]<br /> #[[תהלים ל&quot;ג]]<br /> #[[קנאה]]<br /> #[[יארצייט]]<br /> #[[שלמה וישצקי]]<br /> #[[מקהלת קאפעליע (ניו יורק)]]<br /> #[[רענן זיו]]<br /> #[[קליפת מדין]]<br /> #[[כמראה הבזק]]<br /> #[[שדין יהודאין]]<br /> #[[בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)|בת עמי]]<br /> #[[חוט המשולש (פירושונים)]]<br /> #[[אהרן בעליניצער]]<br /> #[[ינון ששון]]<br /> #[[טהירו תתאה]]<br /> #[[אסיף מנהגים והוראות (והבה)|אסיף מנהגים והוראות]]<br /> #[[תהילים כ']]<br /> #[[דבר מלכות מטות-מסעי]]<br /> #[[אברהם גולדשמיד]]<br /> #[[דבר מלכות דברים]]<br /> #[[יוסי אלגזי]]<br /> #[[ובא לציון]]<br /> #[[זאב רויטמן]]<br /> #[[ישראל זאב פרידמן]]<br /> #[[משה ובר (אוקראינה)|משה וובר]]<br /> #[[בעלי בתים]]<br /> #[[יהודה לייב הופמן]]<br /> #[[בן ציון ליפסקר (פטרבורג)|בן ציון ליפסקר]]<br /> #[[אלטשולר]]<br /> #[[קרן מרומים]]<br /> #[[יוסף הרשקוביץ]]<br /> #[[קצנלבויגן]]<br /> #[[ברונשטיין]]<br /> #[[צבי הרשקוביץ]]<br /> #[[משה מוסקוביץ']]<br /> #[[ישעיה הרופא]]<br /> #[[פרדקין]]<br /> #[[יונה פרדקין]]<br /> <br /> <br /> }}<br /> <br /> ==הערכים שהתוספו ב[[חודש אב]]==<br /> מספר הערכים שהתווספו בחודש זה נכון לתאריך {{תאריך עברי|מקושר=כן}}: '''57 ערכים''' מתוך יעד של 85 ערכים.<br /> {{התקדמות|57|85|מהיעד של חודש אב}}<br /> {{טורים|<br /> #[[יצחק הרופא]]<br /> #[[עלמא דחירו]]<br /> #[[‏שלג וצמר]]<br /> #[[‏כרם חיה מושקא]]<br /> #[[‏תנחום הרשקוביץ]]<br /> #[[‏שלמה אזרף]]<br /> #[[מכון חסידי טכנולוגי]]<br /> #[[שלום דובער ליפש]]<br /> #[[אוצר הסת&quot;ם (צפת)]]<br /> #[[יצחק זעלווער]]<br /> #[[בנימין מנדלסון]]<br /> #[[יוסף זאב רייניץ]]<br /> #[[צוואה]]<br /> #[[אמת ויציב]]<br /> #[[קדמות השכל]]<br /> #[[מבחנים]]<br /> #[[שלמה גאנצפריד]]<br /> #[[דם]]<br /> #[[דרוק]]<br /> #[[משה אריאל רוט]]<br /> #[[אברהם יהודה גבירץ]]<br /> #[[אליעזר גבירץ]]<br /> #[[אריאל קהניאל]]<br /> #[[משה דוד אליהו רוזנבלט‏]]<br /> #[[מרדכי לוסטיג‏]]<br /> #[[משה אסולין]]<br /> #[[בית מגורים]]<br /> #[[דוד ועקנין]]<br /> #[[רועי תור]]<br /> #[[מרדכי רוזנבלט]]<br /> #[[מעטוף]]<br /> #[[לבקיבקר]]<br /> #[[אברהם רוזנבלט]]<br /> #[[מרקוביץ]]<br /> #[[עמי ברעם]]<br /> #[[ערן דישון]]<br /> #[[עופר דישון]]<br /> #[[מרזל]]<br /> #[[Netנטוב]]<br /> #[[מנחם מענדל ליפש (בית שמש)]]<br /> #[[שמואל מנחם קליין (אילת)]]<br /> #[[שלום דובער לבקיבקר]]<br /> #[[שלום דובער טאלער]]<br /> #[[טאהלער]]<br /> #[[לוי יצחק הולצמן]]<br /> #[[דוד מונדשיין]]<br /> #[[שמואל שלום רוזנברג]]<br /> #[[זעקס און ניינציקער]]<br /> #[[נידה]]<br /> #[[בוכרה]]<br /> #[[אריה לייב שיף]]<br /> #[[אברהם אשר קוגן]]<br /> #[[אשר צבי מאוסטרואה]]<br /> #[[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]]<br /> #[[ניסן רופו]]<br /> #[[שלום כהן]]<br /> #[[סאם סאפאזשניק]]<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מיזמים]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=561461 2022-08-22T19:25:01Z

<p>החייל: /* אימייל */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 4|ד]]}}<br /> <br /> <br /> == [[משה צחובל]] ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|משה צחובל}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:24 - היום, [[כ' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לא הצלחתי למצוא עליו חומר נוסף, עכ&quot;פ במסגרת הזמן שעומדת לרשותי. הסרתי את התבנית. הערך מכובד וראוי גם במצבו הנוכחי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:11, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א 07:11, 3 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == @ ==<br /> <br /> נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:58, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א, 3 בפבר' למניינם.<br /> <br /> == מנטר ==<br /> <br /> להתראות שלום, שמך עלה באולם הדיונים, בהצעה שתהיה מנטר, כמשתמש ותיק ומוערך אשמח לתת לך את ההרשאה, האם אתה מעוניין / חושב שהיא תהיה לך שימושית? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 01:09, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> : {{א|שיע.ק}} שליט&quot;א, ממש לא. מעדיף לעשות את מה שאני אוהב, ולהוסיף תוכן, ולעניות דעתי ככלל, אנחנו עוד לא בשלב של מנטרים, ומלבד מפעיל מערכת זמין אחד שיכול למחוק בסיטונאות שטויות שנכתבו בסיטונאות ולחסום מזיקים - צריך לנקוט בשיטה של הרבי שכמות מביאה את האיכות ולדחוף את כלל המשתמשים לעסוק במהות ובתוכן ולא בחיצוניות (כללים, ניטור, ושאר ירקות). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:16, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א 07:16, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == עיתון כפר חב&quot;ד ==<br /> <br /> נוכחתי שכבודו שליט&quot;א לקח פרוייקט להכניס הרבה קישורים והפניות לעיתון כפר חב&quot;ד לגליונותיו. לעניות דעתי, מאחר ועד ביאת משיח לא עומדים להתפרסם בשום מקום גליונות העיתון, וייעלמו מעיני כל חי, לכן מסופקני אם יש טעם להרבות בהפניות למקור כזה אשר עין לא ראתה אלוקים זולתך. אם יש הכרח, כמו הפניה למקור מהנאמר כאן שמסתמך על העיתון, או אפילו בערך על אישיות שנסקרת בעיתון, וכד' - ניחא. אבל כשאין זה אלא להרחבה ותוספת, כמו כתבות על פורים בערך [[פורים]], לדעתי מיותר בתכלית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:38, ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :הוא מוסיף את כל גליונות השבת אבל זה לא נראה לי מזיק ואדרבה, בפרט שהגליונות עד ג' תמוז ברי לי שהולכים להתפרסם ואולי זה מה שיתן את המכה גם להבאים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:55 • ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::זה עובד הפוך. התחלתי לקבל גליונות ישנים מחבר ובדרך לגניזה - מה שאני קורא ורואה שיש בו להוסיף לחב&quot;דפדיה - אני מכניס. אם מישהו ירצה להתמקד בנושא מסויים, הוא יוכל למצוא גליון ספציפי, אולי לא באותה קלות כמו בית משיח, אבל בהחלט זה אפשרי. שנית. זה בהחלט מעשיר את הערך ונותן לו קצת יותר תוקף. ואחרון חביב, שהגליונות שאני מפנה אליהם כולם מהשנה האחרונה, וכולם זמינים ברשת האינטרנט באתר fliphtml5.com/ (לצערי עוד לא הצלחתי למצוא את הדרך איך להגיע ישירות לכל הארכיון שנמצא שם, אבל כל מחרוזת טקסט שחיפשתי מתוך עיתונים אלו, שלחה אותי לקובץ של כפר חב&quot;ד ממנו העתקתי את המחרוזת, באתר זה, אך זהו אתר שלא יעבור אף סינון כי הוא פלטפורמה לעיתונים מכל הסוגים והמינים), ועוד והוא העיקר שהמערכת הצעירה יצאה בתהליך דיגיטציה מואץ והם עומדים לסיים לסרוק את כל הארכיון. למיטב ידיעתי הם לא הולכים לחלק את זה חינם, אבל גם אם הם ימכרו את זה כארכיון לאוצר החכמה, או לכל פלטפורמה אחרת, זה יהפוך את כל הציונים בחב&quot;דפדיה לרלוונטיים יותר. מלבד כל הנ&quot;ל, אם תשים לב אינני נוהג מעשה קוף בעלמא, אלא משתדל גם להכניס את התוכן המופיע בציונים כפי מיסת הזמן והפנאי, במיוחד בערכים חסרים או שיש בהם ענין מיוחד לציבור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:49, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 03:49, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == מפת התניא ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|מפת התניא}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:06 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :נחמד שיש מי שעוקב. זה באמת כרטיסיה פתוחה אצלי במחשב כבר יותר מחודש... יחד עם עוד כ-25 כרטיסיות בעבודה. בטח אתה שם לב שאיני מתבטל, עובד וזוכר. נגיע לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 12:19, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::אני לא זוכר, סה&quot;כ כתבו שם בשיחה אז בדקתי. ישר כח בכל זאת על העבודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:24 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין לא טופל, אני מקווה שהכרטיסייה לא פתוחה לך כבר חצי שנה {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:42 • ד' באב ה'תשפ&quot;א<br /> ::::פתוחה ופתוחה... במחשב פתוחים לי כרגע 20 '''חלונות''' של כרום, ובכל אחד מהם פתוחים בין 5 לעשר כרטיסיות (כל חלון מאגד עיסוק בתחום אחר...). ומסיימים בטוב, שה' ירחם. מזל שהמחשב לא קורס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:12, ד' באב, ה'תשפ&quot;א 15:12, 13 ביולי 2021 (UTC)<br /> :::::וואי וואי, בכל אופן ראה [[תבנית:בעבודה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:03 • ה' באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ישר כח ==<br /> <br /> כיף לראות את הזריזות של כתיבת הערכים החדשים שאתה מוסיף, ישר כח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:58 • ט' באייר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == אברהם שלונסקי ==<br /> <br /> בידעי כי לאחרונה התחלת להכניס בערכי אישים פרטים שהתפרסמו בכתבות שבעיתונים החבדיי&quot;ם, הצעתי שטוחה בפניך להוסיף - ובעצם לערוך מחדש - את הערך על [[אברהם שלונסקי]] על פי כתבה של שניאור זלמן ברגר ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בא' השבועות האחרונים. קישור מצורף בזה: https://chabad.info/magazine/669790/. בברכה, ושנתראה &quot;תיכף ומיד ממש!&quot; (מקוה שהבנת, למרות שאינני מחובר לחשבון)...<br /> <br /> == הצבעה בשמואל מישולובין ==<br /> <br /> אתה מוזמן לבוא להצביע ב[[שיחה:שמואל מישולובין]]. בברכה, [[משתמש:יוסי 22|יוסי 22]] - [[שיחת משתמש:יוסי 22|שיחה]], 10:27, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==שים לב==<br /> <br /> &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{תיבות משתמש| (רד שתי שורות) {{התיבות}} (רד שתי שורות) {{התיבות}} (רד שתי שורות) }}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;<br /> <br /> שמת גם בדף המשתמש שלך קישור לערך 'הידור מצוה' שאינו קיים.<br /> <br /> בברכה, --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:42, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;א 18:42, 2 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> להתראות שלום, מה שלומך, זכור לי שבזמנו עבדת על תבניות הידעת, האם תוכל להתגייס שוב לעניין, כך שנוכל להפעיל את התבנית האוטומטית בעמוד הראשי? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;א 19:10, 6 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> == יגיעה ==<br /> <br /> על בסיס הצהרתך מהעבר הרחוק, באתי בשאלה: אפשר לבקש מכת&quot;ר לכתוב את הערך [[יגיעה]]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:34, י' באב ה'תשפ&quot;א<br /> :{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, בשמחה. והזמן גרמא. אשמח אם גם תכתוב אי אלו מקורות, או הכותרות שלדעתך צריכים להופיע בערך כגון זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:39, י' באב, ה'תשפ&quot;א 15:39, 19 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::חשבתי על הכיוון של פרק ט&quot;ו בתניא (אולי גם ל'), אגרת הקודש סי' יב. אבל אני בטוח שזה רק קצה הקרחון, ואפשר יהיה לשרטט את מפת הערך רק אחר עבודת מחקר על הנושא בחסידות כולה, שאין הזמ&quot;ג, ולכן איני יודע לפרט ברמת כותרות, ועל כך שאלתי ובקשתי... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:55, י' באב ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש דווקא באריכות בדא&quot;ח. [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]], 05:07, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;א 05:07, 20 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::::{{א|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד}}, אתה מוזמן להשתתף [[:משתמש:להתראות/יגיעה|בכתיבה בדף שפתחתי זה עתה]], או להכניס לכל הפחות מקורות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:08, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;א 09:08, 20 ביולי 2021 (UTC)<br /> :::::במאמר והיה עקב תשכ&quot;ז במלוקט ב' יש אריכות הביאור על אגרת הקודש סימן יב הנ&quot;ל, ויש שם הרבה על יגיעה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:56, כ&quot;ד באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יהודה יעקב רפסון ==<br /> <br /> כתבת בערך פ&quot;א שנולד בתש&quot;ו ופעם שניה בתש&quot;ז, כעת איחדתי לתש&quot;ז, אם זה תש&quot;ו תתקן בשלושת המקומות שנכתב תש&quot;ז ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • ט&quot;ז באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == במשך שמונה שנים... ==<br /> <br /> יפה לראות שקטע [[תקנות ליאזנא#הרקע לתקנות|שכתבת בתשע&quot;ג]] (הקטע הראשון) נכנס בשנת תשע&quot;ו באותם מילים בערך [[ליטא#רקע|ליטא]] ובתש&quot;פ בערך [[הגבלות בנסיעה לרבי#רקע|הגבלות בנסיעה לרבי]] גם בהם בקטע הראשון... לא יודע אם לצחוק או לבכות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:04 • ה' באלול ה'תשפ&quot;א<br /> :למה לבכות? אם מדובר בטעות כמובן שיש מה לבכות ולהצטער שמעתיקים ומדביקים בלי הבחנה, אבל לא מבין את הגריעותא שזה מופיע גם בתקנות ליאזנא, שזה המקום שלו, וגם בהגבלות בנסיעה לרבי - שזה אותו תוכן בדיוק, אם יש טענה זה על ההעתקה לליטא, שם זה כבר לא מחדל שלי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:51, ז' באלול, ה'תשפ&quot;א 03:51, 15 באוגוסט 2021 (UTC)<br /> <br /> == ישעיהו אלפרוביץ ==<br /> <br /> [[משתמש:ארטיק קראנצ]] כתב שנשוא הערך ביקש למחוק את הערך עליו. לבינתיים העברתי ל[[משתמש:להתראות/ישעיהו אלפרוביץ|דף האישי שלך]]. תעשה עם המידע מה שאתה חושב ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:49 • י&quot;א באלול ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==תודה גדולה==<br /> תודה גדולה על הערכים החדשים [[חביטת ערבה]], [[קריאת התורה בשמחת תורה]], [[חתן תורה]] וכו'. נהנתי מאוד לקרוא. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:03, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב<br /> :מצטרף! שופע מקורות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == לשון ==<br /> <br /> מבחינה [[חב&quot;דפדיה:לשון|לשונית]], הרבה יותר מתאים לכתוב &quot;הרב [[שניאור זלמן גולדשטיין]] הוא...&quot; מאשר &quot;הרב שניאור זלמן גולדשטיין הינו...&quot;. אשמח אם תוכל להקפיד על זה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:24, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::כפי המתאים לשיטת חב&quot;ד, אולי אם תסביר לי במוחין מדוע זה נכון יותר לשונית, זה ירד גם לרגש, ומשם לכתיבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:30, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 17:30, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::את זה תשאל את יוצר הדף [[חב&quot;דפדיה:לשון]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:42, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::הסיבה האמיתית היא כי כך החליטה האקדמיה לעברית.. אם אתה מחפש את ההיגיון שבדבר, ראה בקישור: hebrew-academy.org.il/2011/12/14/הנו-בתפקיד-אוגד/ ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:32 • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::א. קראתי ויישר כח. ב. אם לדין, יש תשובה, שהרי לא כתבו שם כלל אלא מילתא בטעמא, וכאשר מדובר על פתיח, שם אכן יש מקום לתת דגש. לענ&quot;ד. ג. אמליץ לך באופן אישי לקרוא את הספר הנפלא 'ישראלית שפה יפה', שעיקרו הוא שכל נסיון לקבוע כללים לשפה העברית נגד השימוש הנפוץ על ידי המשתמשים בשפה, הוא חסר טעם הגיון ותוחלת. שוב, לא כשמדובר על אנשים שטועים, אלא על אנשים שבוחרים. ברגע שהשפה לא קדושה, היא מתפתחת ומשתנה על ידי המשתמשים, זוהי טבעה של שפה. והקשר לענינינו מובן ופשוט. ההיצמדות להכתבות האקדמיה עלולות להטעות כאילו אנחנו רואים בהם איזו קדושה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:43, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 20:43, 18 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אני הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר &quot;חוקים הם חוקים&quot; שעיקרו הוא שכאשר יש חוקים שנקבעו אז יש ללכת אחריהם בעיינים עצומות וזאת במטרה לשמור על האחידות והחוקיות, וכן את הספר &quot;כך אמר הרבי&quot;, שעניינו הוא שלא מצינו בכל תורת הרבי שיל&quot;ו שימוש במילה &quot;הינו&quot; בתור אוגד --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:18, 29 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, בתקווה שאינך מהתל בי ואכן יש ספרים כאלו, אשמח לקבל פרטים נוספים אודות הספרים שציינת, זהות המחבר / המו&quot;ל ואפשרויות הרכישה שלהם. ושוב, אם קבלה היא נקבל, ואם לדין - יש תשובה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:45, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 15:45, 1 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}} בוודאי, הפרטים של ספרים אלו מופיעים בספר &quot;אין ספרים כאלו&quot;, בעריכת ד&quot;ר פילד, הוצאה שלישית, שנת [[תרפ&quot;ט]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:58, 1 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :{{א|שמואל חיים}}, על איסור אונאת דברים - שמעת? משום מה נראה כי לפעמים בשביל לומר דברים 'חכמים' אנשים נוטים לשכוח שיש איסור כזה איסור תורה בדיוק כמו איסור שבת, ואל תהי יושב ושוקל במצוותיה של תורה. אני כתבתי טענה הגיונית, ואתה החלטת לענות בצורה דמגוגית. ואף אני אשיב לך באותה מטבע - אם שמירת החוקים האנושיים של חב&quot;דפדיה כה חשובה בעיניך, מה עם שמירת חוקי התורה?... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:01, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 07:01, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::אילו הייתי יודע שאתה לוקח בדיחות ברצינות... גם אם הספרים לא קיימים הטענות נכונות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:05, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::ודרך אגב אונאת דברים (ציטוט מויקיפדיה) &quot;הוא איסור לצער אדם בדיבור ולפגוע בו&quot; --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:08, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::אז לדעתך להונות בכתיבה מותר? לא ידעתי שויקיפדיה היא הפוסק האחרון בדורנו. או שגם את הפסקאות האחרונות שכתבת התכוונת לכתוב בהלצה? איך הטענות הפכו לנכונות בגלל שאתה אמרת אותם? הסברתי הגיון, וציטטתי אנשים נוספים שאוחזים בדעות אלו, והתשובה שלך היא 'יש להישמע לחוקים' כי בזמן כתיבתם לאף אחד אחר לא היה כח להתווכח? גם לי כעת אין כח להתווכח, ולא אכפת לי שישנו, אבל כשלא מדובר בטעות לשונית אלא בהעדפה לשונית, למחוק את הדעה שמולך רק בגלל שלך נראה אחרת? לעשות צחוק מטענות הגיוניות? נו נו... מה שבטוח שהצלחת לבזבז לי ולך את הזמן להשקיע בהפצת אור החסידות ופיתוח חב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:41, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 12:41, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::א. לא התכווונתי ל&quot;דיבור&quot; אלא לזה שזה &quot;צער ופגיעה&quot;, למיטב ידעתי, קצת מילתא דבדיחותא לא נחשב לצער, ואם כן קבל את סליחתי ב. סך הכול ציינתי את החוק בחב&quot;דפדיה, גם אני אישית כתבתי במשך תקופה ארוכה השתמשתי במילה &quot;הינו&quot; (תוכל לראות זאת בערכי הראשונים), וגם לי היה קשה להיפרד ממנה, א, מה לעשות זה החוקים. אם אתה חושב שהחוקים האלו לא מחייבים או לא נכונים את מוזמן לדון עליהם. חנוכה שמח. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:55, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::להתראות, הרשה לי להתערב: אם נכנסים לגוף הדיון, בחב&quot;דפדיה יש חוקים - כבכל אתר אחר, וצריך להישמע להם. האם החוקים נכונים או לא? יש ורצוי לדון ע&quot;כ, במקום המתאים - אך זה עוד עניין. האם בגלל שאיננו מבינים את החוקים לא נישמע להם? נקודה למחשבה [סתם חבל להאשים את שמואל חיים, שרואים שכנותיו לטובה, והפעם פשוט בחר לענות ברוח טובה. סה&quot;כ זה דברים די-ברורים. נ.ב: אבקש שוב סליחה שאני מתערב, במיוחד לדיון בין שני משתמשים וותיקים, ולא כמוני, שכמשמי כן אני - צץ לרגע, ונעלם. עכ&quot;פ א פרייעלכע'ן חנוכה]. צץ לרגע<br /> :::::::א. כוונות במקווה. ב. ההסבר שלך על החילוק באיסור אונאה, זה בדיוק כמו שמישהו יגיד שהוא הונה את חברו רק בכמה פרוטות. אונאה היא אונאה, והיא אסורה. גם אם תדייק במילים 'לצער את חברו', אין צורך להגיע לזה שהוא ימות מכאב לב בשביל להגיע ל'גדר' של אונאת דברים... ג. ממליץ למשתתפים בדיון לקרוא אותו מהתחלה במתינות ולראות מה שכתבתי, שאני לא מתנגד עקרונית לכלל רק מבקש להבין אותו, ואחרי שהפנו אותי למאמר שמנסה להסביר, הוספתי וכתבתי יישר כח וציינתי ש'''אם''' לדין, יש תשובה. ואכן זה לא לדין, ולא פתחתי דיון שבא לערער על המוסכמה, רק הפנתי אותו באופן אישי לקרוא את הספר שמסביר את הצד השני מדוע אין זה נכון 'לחנך' לשונית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:09, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 05:09, 3 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}, נו אני רואה ש[[יצחק ויינברג|אף]] [[בנימין אפרים ביטון|על]] [[ישראל ברנבאום|פי]] [[יונה אלימלך יעקובוביץ|כן]], אתה מקפיד על זה, אשריך! --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:53, 21 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :כפי שאמרתי, אין לי התנגדות עקרונית, ומה שלא עושה השכל, עושה הזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:02, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 15:02, 21 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ??? ==<br /> <br /> אני רואה שיצרת ערך הכולל קישור בלבד.<br /> <br /> למה?!?! --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 16:28, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 16:28, 6 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :טעות. התכוונתי להכניס זאת בדף השיחה כמו שעשיתי בדפים אחרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:42, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 16:42, 6 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == תבנית:הידעת ==<br /> <br /> ישר כח על ההוספות, יש סיכוי אתה כותב משהו בקשר של כ&quot;ד/כ&quot;ה אייר שיהיה בעמוד הראשי בתאריכים אלו? זה התאריכים היחידים שחסר. הקישורים: [[תבנית:הידעת?/כ&quot;ד אייר]], [[תבנית:הידעת?/כ&quot;ה אייר]]. זה לא שהכל קשור לתאריך אבל... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:37 • ט' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, אפשר משהו על השואה. אפשר את הטקסט שאצטט כאן, ואפשר משהו פיקנט אחר. לדוגמא:<br /> :כ&quot;ה אייר הוא יום הסיום הרישמי של [[מלחמת העולם השניה]], ושל [[השואה]] שהתרגשה על היהודים ברחבי העולם לאורך המלחמה. בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש&quot;א, ובהערה 116 שם}}. גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.<br /> :אם לא תמצא לבד, אוכל לנסות להמציא לך משהו אחר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:51, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 15:51, 13 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::תודה, הכנסתי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:29 • י' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==סתם התעניינות..==<br /> היכן מצאת את ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&amp;diff=502351&amp;oldid=500476 התשורה שהוספת כאן]? זה מאוד יעזור לי.. יש&quot;כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:35, 19 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :קיבלתי מהמשפחה. לא הבנתי במה אתה צריך עזרה (&quot;מאוד יעזור לי&quot;), אם התשורה מונחת לפניך? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:37, ט&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:37, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::יעזור לי לדעת מאיפה זה.. הייתי בטוח שזה התפרסם איפושהו, זה סקרן אותי (האם זה פורסם) כי מדובר גם במשפחה שלי {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:40, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::מה הפירוש מאיפה זה? ממי מהמשפחה? לא כתוב בתשורה שמחה של מי זה? או שאתה לא מכיר מספיק את ענפי המשפחה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:16, ט&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 12:16, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::לא הבנת אותי בכלל.. אז בוא אני ינסה לעשות לך סדר בעניינים. '''א':''' מה שכתבתי &quot;יעזור לי לדעת מאיפה זה&quot; היה תשובה על שאלתך קודם לכן על מה אני צריך עזרה אם הקובץ לפניי? ועל זה עניתי ש'''כוונתי אז בתגובה הראשונה''' הייתה שהיה עוזר לי {{ציטוטון|לדעת מאיפה זה}} (כלומר: מהיכן הבאת הקובץ) והמשכתי שם {{ציטוטון|זה סקרן אותי האם זה פורסם..}} כלומר: מה שהתכוונתי לומר אז זה שהיה עוזר לדעת האם הקובץ פורסם היכן שהוא. מדוע היה עוזר לי? פה מגיע החלק השני בניסיון ההסבר המתיש: '''ב':''' ועוד הוספתי שזה מאוד סקרן אותי לדעת את זה (האם זה פורסם) כי '''חתן הבר מצווה''' (ובמילא מי שהביא לך את הקובץ) הוא משפחה שלי. מקווה שלא סיבכתי אותך יותר.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:44, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::נ.ב. אם תקרא את הכל מהתחלה ותשים לב למהלך העניינים אתה תצחק.. ישר ל[[חב&quot;דפדיה:הומור]]. אבל זה רק במקרה שתשים לב, כי זה באמת מצחיק.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:48, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == יוסף משה ברגמן ==<br /> <br /> {{הונחה תבנית חשיבות|יוסף משה ברגמן}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:33 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :&quot;שלום להתראות&quot; {{חיוך}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:35 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::הגבתי בדף השיחה שם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:54, כ&quot;ב באדר א', ה'תשפ&quot;ב 05:54, 23 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::ואם כבר, אז תצחק גם מ&quot;אחד מעורכי&quot;... 'אחד העם'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:54, כ&quot;ב באדר א', ה'תשפ&quot;ב 05:54, 23 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::צודק, אם כבר מדברים, אז הוא שם גם תבנית על הערך [[דוד פוטאש]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:24 • כ&quot;ב באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ערך על קייב==<br /> אולי תוכל בבקשה לרגל המצב ליצור את הערך [[קייב]]. אין מתאים ממך למלאכה זו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:44, כ&quot;ח באדר א', ה'תשפ&quot;ב<br /> :ישר כח על הערך! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:27 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|מיזם אחדות על אוקראינה]]==<br /> בהמשך למה שראיתי אותך לאחרונה יוצר את הערך [[קייב]] מגיע לך על-כך {{שכויח}} גדול! ופה אני רוצה להזמין אותך להשתתף ולהיות פעיל ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|מיזם ההערכה שלנו לשלוחים באוקראינה]] בו נרחיב על השלוחים הנמצאים הנמצאים בעיר ומוסרים שם את נפשם כפשוטו ממש (יש למעלה מ200 שלוחים באוקראינה!) ונכתוב ערכים חדשים על מסודותיהם ובוודאי זה יהיה להם עידוד על פעולתם הברוכה ליהודי אוקראינה! בברכה ובתקווה לראותך המשתמש הפעיל ביותר במיזם {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 01:46, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> :חבר אני לכל אשר יראוך. התחלנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:36, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 07:36, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == המאור ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> מה הקשר בין מה שאתה מוציא לבטאון המאור? [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]], 19:03, י&quot;ג באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :א. אני לא מוציא. ב. ראה מה שכתבתי בדף השיחה של הערך. ג. פורים שמח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:19, י&quot;ד באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 07:19, 17 במרץ 2022 (UTC)<br /> ==מיזם מבצע קידוש==<br /> ברצוני לקבל מידעותיך על המיזם. כגון: מי היה מורך ורבך? [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 22:16, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:16, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> :התכוונתי לרב [[שמואל גולדפרב]]. אבל אני בטוח שהוא לא היה הראשון ולא היה היחידי, ואני גם די מסכים עם מה שכתבו לך בנוגע ל'מבצע' קידוש. בדיוק כמו שלא נכון לכתוב על 'מבצע הפרשת חלה', או להבדיל 'מבצע ברביקיו' למרות שיש הרבה שלוחים שעושים ערבים מעין אלו במטרה לקרב ליבן של ישראל לאביהם שבשמים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:49, כ&quot;ג באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:49, 26 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::לא מדוייקת ההשוואה, אף אחד לא קורא לשאר הדברים מבצע בשונה מזה. בשיחה נתנו טעם אחר שיש להפריד בין מבצעי הרבי לשאר יוזמות. בכל אופן זה לא נראה לי זכאי לערך ו'מיזם מבצע' ממש לא בא בחשבון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:28 • כ&quot;ד באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הטמעת מרחב המשתמש שלך ==<br /> <br /> אני רואה שקישרת בדף המשתמש שלך הרבה דפים מהמרחב הפרטי שלך, אם תרצה לקשר את כולם תוכל להשתמש בתבנית &lt;nowiki&gt;{{מיוחד:דפים המתחילים ב/משתמש:להתראות/}}&lt;/nowiki&gt;. בהצלחה בעבודות! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ&quot;ב • 06:19, 5 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == שעה ==<br /> <br /> יש מצב אתה יודע איך עושים כמה זמן עבר לדוגמה מבריאת העולם או מג' תמוז ראיתי בכמה מקומות בחבדפיה את זה ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] • [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ב • 10:57, 28 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::{{א|ישראל בטח בהשם}} כאן אתה יכול לראות:'''[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]'''-אימות כתובת דוא&quot;ל [[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 21:23, א' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:23, 2 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==ישר כוח!==<br /> על הערך החדש והמכובד [[גיל הנעורים]]! ערך ראוי בהחלט! --[[עזרה:חתימה|~]] &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 12:00, 15 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==מיזם ה-9000==<br /> יישר כח על המיזם שב&quot;ה מוסיף חיות רבה בעבודה באתר. לדעתי כדאי לעשות ערך על [[לידת בת]] שיכלול את ענייני הטומאה וטהרה, קריאת השם, נתינת קידוש וכו'. וכן על ה[[אקדמות]] של חג השבועות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:54, כ&quot;ד באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == ייש&quot;כ על הערך ==<br /> <br /> ת&quot;ח על הערך. ארחיב בעז&quot;ה.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:32, כ&quot;ד באייר, ה'תשפ&quot;ב 18:32, 25 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == הערך ר' [[אשר אייזנבאך]] ==<br /> <br /> מי הרשה לך לכתוב עליו ערך?<br /> <br /> אבי שיחי' ביקש למחוק את הערך שנכתב עליו!<br /> להבא נא לבדוק עם האיש או עם המשפחה לפני שכותבים ערך על מישהו!<br /> <br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 10:42, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טשייי סליחה שאני מתערב . טוב לדעת שאתה הבן של הרב אייזנבאך . אגב לא צריך לבקש רשות מכל מי שכותבים עליו אחרת יהיה בלאגן --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 10:49, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::א. אינני מכיר באופן אישי את רוב החב&quot;דפדים ומשכך אין ביכולתי לדעת מי בנו ומי אביו של מי. ב. אכן אין לדבר סוף אם נצטרך לבקש רשות מכל אדם או ממשפחתו לפני שמעלים ערך. ג. כל המידע המופיע בערך נמצא בלאו הכי ברחבי האינטרנט ולא כתבתי עליו שום דבר אישי. ד. אכן לפעמים מתחשבים בבקשות של אנשים הרוצים שיסירו את הערך שנכתב עליהם, אך כשמדובר באישיות בעלת משמעות לפעמים השיקול דעת יהיה להתעלם מהבקשה. בכל אופן זה נתון לשיקול דעתם של מפעילי המערכת. ה. גם אם יוחלט למחוק, לא תהיה זו מחיקה ממש אלא העברה למרחב האישי של המשתמש שיצר את הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:26, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 11:26, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == הערך ר' [[מנחם מענדל דורון]] ==<br /> <br /> מוזמן להוסיף תוכן בערך ר' [[מנחם מענדל דורון]]. לכאורה אתה אמור להכיר יותר טוב ממני--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:03, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 00:03, 13 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערך לכתיבה ==<br /> <br /> אשמח אם תכתוב את הערך &quot;תומכי תמימים שנסגרו&quot;, בין היתר גם מסיבה טכנית שא&quot;א להחזיק את הערכים עם שורה אחת. [[שיחה:תומכי תמימים קורולביץ]], [[שיחה:תומכי תמימים אסטאשקאוב]], [[דוקשיץ#ישיבת תומכי תמימים]], [[תורת אמת חברון]], צפת, בית שמש ועוד... אפשר אולי רק כאלו מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב-הריי&quot;צ. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 23:21, 30 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == בקשה ==<br /> <br /> אני רואה שיש לך ארכיון בדף שיחה . תוכל לארכב גם לי? --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 13:07, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{א|זינגען א ניגן}}, {{בוצע}}. אני כותב לך גם כאן, שאני עדיין מחכה שתחזיר את השיוך לקטגוריות שמחקת. תסתכל בפיסקה הראשונה שהשארתי בדף השיחה שלך. תעדכן גם אם אתה לא מתכנן לעשות את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:17, כ&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 15:17, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::אינני מתכוון לעשות זאת שכן עדיין אין מספיק ניגונים . לגבי קטגוריה ניגונים באידיש כבר יש אחת והיא נקראת ניגונים ביידיש --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 15:21, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::אני משתכנע שבאמת קשה לך לקרוא ברציפות. במחילה. כתבתי לך שם כמה ניגוני חב&quot;ד יש למוצאי שבת, ובהגדרות של חב&quot;דפדיה, זה עובר בהחלט את הרף. שתהיה בריא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:40, כ&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 15:40, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == פרוייקט ==<br /> <br /> הערך [[הואיל ונפיק מפומיה]] מחכה לאיחוד עם הערך [[מנהג]] כבר זמן רב מאוד, רוצה לקחת את זה כפרוייקט?<br /> :{{סימן שאלה}}<br /> ::חבל שאינך חותם כנהוג. יישר כח על ההצעה. מבחינתי את העבודה הטכנית אני משאיר לאחרים בדרך כלל, ומשתדל להשקיע בעיקר בהוספת תוכן. בינתיים גם פתוחים לי על המחשב עשרות כרטיסיות של ערכים שונים שאני עובד עליהם במקביל, כך שיהיה לי קשה להוסיף עוד משהו לרשימה. אם פתאום יתחשק לי יכול להיות שיהיה לי מרץ לאחד דווקא את זה, במיוחד שכמדומני שאת הערך 'מנהג' אני כתבתי, אבל כרגע זה לא עומד בראש מעייני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:18, כ&quot;ח בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 16:18, 27 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אימייל ==<br /> <br /> קיבלת?[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 19:25, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 19:25, 22 באוגוסט 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C&diff=561391 2022-08-22T16:26:07Z

<p>החייל: /* השחתה */</p> <hr /> <div>{{בה}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==דף משתמש==<br /> {{כתוב על עצמך}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == השחתה ==<br /> <br /> זוהי אזהרה לפני בקשת חסימה בקשר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&amp;curid=65366&amp;diff=561307&amp;oldid=560966 עריכה זו]. הרב העכט הוא שליח הרבי באילת, והוא זה שמינה את קליין. לא יודע מה האינטרס שלך או ההקשר המשפחתי שלך לאזור, אבל את הפוליטיקה הפנימית נבקש להשאיר מחוץ לחב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:07, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 13:07, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :{{א|להתראות|העכט}} הוא הרב של אילת, בפועל הוא מעולם לא הוכר ע&quot;י הרבי כשליח (אלא כרב) באילת. והשליח הראשי לעיר זה הרב אייזנבך שליט&quot;א (לאחר שהר' גליצנשטיין עזב). אבל בכ&quot;מ לגוש&quot;ע - איני יודע מי המקור שלך (וד&quot;ל) לכתיבת ערך זה, אך בפועל מי '''שהביא''' את קליין - זה לא העכט (אפי' בבי&quot;ד קבעו שהוא לא יכול להתערב כמד&quot;א בענייני השליחות). איני רוצה להיכנס לוויכוחים - אז בבקשה תשנה אתה, אתה הטעות בערך. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 14:30, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 14:30, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::הלוואי והיה לי מקור לערך. הסתמכתי בכתיבה על כתבות שפורסמו בכפ&quot;ח ובאינטרנט. אחרי זה שלחו אלי הוספות, אבל מגוחך לטעון שאני מוטה בגלל המקורות שלי... מי כן הביא אותו? אגב, אני גם זה שכתבתי את הערך על הרב אייזנבאך שליט&quot;א... <br /> ::בכל אופן, מי שמינה את הרב העכט כשליח, הוא הרבי עצמו, שכתב במכתב הידוע לשלוחי הרבי בארה&quot;ק ש&quot;דין קדימה לשליחות&quot;, כך שלטעון שהרב העכט אינו שליח באילת... זה שלרב העכט מחלוקת ארוכת שנים עם חלק מחברי הבית דין וההשלכות הפוליטיות הנובעות מכך כולל פסק הדין שהזכרת, בעיני לא מעלה ולא מוריד. אבל לטעון שהרב העכט אינו שליח הרבי באילת? מופרך בעיני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:08, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 15:08, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::איני טוען חלילה ש{{א|להתראות|כבודו}} כותב טעות במזיד. אלא שכנראה אחד מהמקורות שלך ייתכן - הטעה אותך. ואכן רוב הערך כתוב בצורה טובה. אבל השורה שקליין נשלח כביכול ע&quot;י העכט - ועוד כ'שליח ראשי' (שהרי אם זכרוני אינו בוגד בי, מנהלי המערכת סיכמו שאין לכתוב על אף אחד מן הצדדים את התואר שליח ראשי (אמנם אין זה הוגן - אבל זה דיון בפ&quot;ע)) - צורמת. אתה רוצה להגיע לפשרה (לכתוב את שניהם ביחד, למרות שזה מגוחך אבל איני רוצה ואין לי כח להכנס לוויכוחים הישנים הללו) - תנסה בדרך יצרתית. אבל להציג שקליין הגיע ע&quot;י העכט - זה פשוט הפך המציאות, בלשון עדינה. ושוב - איני חושד בך (ומקווה באמת) כמוטה לצד זה או אחר, אבל בפועל - הדברים שנכתבו בערך רחוקים מן המציאות. ולעניין השליחות באילת - כמו שאתה כותב - 'דין קדימה לשליחות' - בפועל, לא כל הנמנים על שלוחי הקודש הם עסקו/עוסקים בשליחות. העכט אכן נמנה (וע&quot;כ ישנם כמה שמועות מגובות במקורות, אבל אכמ&quot;ל בדבר המצער) על קבוצת השלוחים - וה' בצפת. בפועל - הגיע לאילת בתור רב, וכל המענות קודש וההתיחסויות של כ&quot;ק רבינו אליו - היו בתור רב בלבד. אז מילא אם הוא יקרא לו לשליח - נו, עוד ניתן אולי איכשהוא להבליג. אבל להכתירו כ'שליח ראשי' - בזמן שהרב אייזנבך - הוא היחיד (!) מלבד הר&quot;י גליצנשטיין השליח הראשון - שקיבל מענות והתייחסויות וברכות מהרבי בכל הנוגע לניהול פעילות חב&quot;ד בעיר? ואתה מוזמן לבדוק את הנושא. ואיני רוצה להאריך - משום שאין כאן המקום המתאים לזה (אני מניח שתסכים אתי), ומשום שעניינים מצערים אלו - לא ראוי, שיתפרסמו כאן וכו'. אם אתה מעוניין - אפשר לדון ע&quot;כ במייל וכיו&quot;ב. ובציפייה להתגלות מלכינו משיחינו - שיגיד לכל צרותינו די, במהרה בימינו ממש, אמן. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 15:22, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 15:22, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::::אולי הכי טוב למחוק את שניהם. הוא שליח תחת הרבי וזהו. רק לא ענית לי על השאלה הטכנית, על ידי מי הגיע? בתשמ&quot;ו אייזנבאך הגיע ואחרי כמה שנים כבר הביא אותו לסייע לו? אשמח מאוד לקבל תמונה ברורה יותר בתכתובות באימייל. תנסה לשאול כל אחד מהמשתמשים הוותיקים מהי כתובת האימייל שלי ואשמח להמשיך שם. תודה רבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:30, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 15:30, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :{{א|להתראות|שלחתי מייל}}. תבדוק אם הגיע. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 16:26, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 16:26, 22 באוגוסט 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C&diff=561375 2022-08-22T15:22:19Z

<p>החייל: /* השחתה */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בה}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==דף משתמש==<br /> {{כתוב על עצמך}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == השחתה ==<br /> <br /> זוהי אזהרה לפני בקשת חסימה בקשר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&amp;curid=65366&amp;diff=561307&amp;oldid=560966 עריכה זו]. הרב העכט הוא שליח הרבי באילת, והוא זה שמינה את קליין. לא יודע מה האינטרס שלך או ההקשר המשפחתי שלך לאזור, אבל את הפוליטיקה הפנימית נבקש להשאיר מחוץ לחב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:07, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 13:07, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :{{א|להתראות|העכט}} הוא הרב של אילת, בפועל הוא מעולם לא הוכר ע&quot;י הרבי כשליח (אלא כרב) באילת. והשליח הראשי לעיר זה הרב אייזנבך שליט&quot;א (לאחר שהר' גליצנשטיין עזב). אבל בכ&quot;מ לגוש&quot;ע - איני יודע מי המקור שלך (וד&quot;ל) לכתיבת ערך זה, אך בפועל מי '''שהביא''' את קליין - זה לא העכט (אפי' בבי&quot;ד קבעו שהוא לא יכול להתערב כמד&quot;א בענייני השליחות). איני רוצה להיכנס לוויכוחים - אז בבקשה תשנה אתה, אתה הטעות בערך. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 14:30, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 14:30, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::הלוואי והיה לי מקור לערך. הסתמכתי בכתיבה על כתבות שפורסמו בכפ&quot;ח ובאינטרנט. אחרי זה שלחו אלי הוספות, אבל מגוחך לטעון שאני מוטה בגלל המקורות שלי... מי כן הביא אותו? אגב, אני גם זה שכתבתי את הערך על הרב אייזנבאך שליט&quot;א... <br /> ::בכל אופן, מי שמינה את הרב העכט כשליח, הוא הרבי עצמו, שכתב במכתב הידוע לשלוחי הרבי בארה&quot;ק ש&quot;דין קדימה לשליחות&quot;, כך שלטעון שהרב העכט אינו שליח באילת... זה שלרב העכט מחלוקת ארוכת שנים עם חלק מחברי הבית דין וההשלכות הפוליטיות הנובעות מכך כולל פסק הדין שהזכרת, בעיני לא מעלה ולא מוריד. אבל לטעון שהרב העכט אינו שליח הרבי באילת? מופרך בעיני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:08, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 15:08, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::איני טוען חלילה ש{{א|להתראות|כבודו}} כותב טעות במזיד. אלא שכנראה אחד מהמקורות שלך ייתכן - הטעה אותך. ואכן רוב הערך כתוב בצורה טובה. אבל השורה שקליין נשלח כביכול ע&quot;י העכט - ועוד כ'שליח ראשי' (שהרי אם זכרוני אינו בוגד בי, מנהלי המערכת סיכמו שאין לכתוב על אף אחד מן הצדדים את התואר שליח ראשי (אמנם אין זה הוגן - אבל זה דיון בפ&quot;ע)) - צורמת. אתה רוצה להגיע לפשרה (לכתוב את שניהם ביחד, למרות שזה מגוחך אבל איני רוצה ואין לי כח להכנס לוויכוחים הישנים הללו) - תנסה בדרך יצרתית. אבל להציג שקליין הגיע ע&quot;י העכט - זה פשוט הפך המציאות, בלשון עדינה. ושוב - איני חושד בך (ומקווה באמת) כמוטה לצד זה או אחר, אבל בפועל - הדברים שנכתבו בערך רחוקים מן המציאות. ולעניין השליחות באילת - כמו שאתה כותב - 'דין קדימה לשליחות' - בפועל, לא כל הנמנים על שלוחי הקודש הם עסקו/עוסקים בשליחות. העכט אכן נמנה (וע&quot;כ ישנם כמה שמועות מגובות במקורות, אבל אכמ&quot;ל בדבר המצער) על קבוצת השלוחים - וה' בצפת. בפועל - הגיע לאילת בתור רב, וכל המענות קודש וההתיחסויות של כ&quot;ק רבינו אליו - היו בתור רב בלבד. אז מילא אם הוא יקרא לו לשליח - נו, עוד ניתן אולי איכשהוא להבליג. אבל להכתירו כ'שליח ראשי' - בזמן שהרב אייזנבך - הוא היחיד (!) מלבד הר&quot;י גליצנשטיין השליח הראשון - שקיבל מענות והתייחסויות וברכות מהרבי בכל הנוגע לניהול פעילות חב&quot;ד בעיר? ואתה מוזמן לבדוק את הנושא. ואיני רוצה להאריך - משום שאין כאן המקום המתאים לזה (אני מניח שתסכים אתי), ומשום שעניינים מצערים אלו - לא ראוי, שיתפרסמו כאן וכו'. אם אתה מעוניין - אפשר לדון ע&quot;כ במייל וכיו&quot;ב. ובציפייה להתגלות מלכינו משיחינו - שיגיד לכל צרותינו די, במהרה בימינו ממש, אמן. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 15:22, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 15:22, 22 באוגוסט 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=561368 2022-08-22T14:35:46Z

<p>החייל: הסרת קישורים עודפים, ניסוח</p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''חודש מנחם-אב''' הוא החודש החמישי לחודשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] &quot;החודש הזה לכם ראש חדשים&quot;.<br /> <br /> בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את [[חורבן בית המקדש]], ואילו המשכו נחשב לימים שמחים{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע&quot;ח בהוצאת ועד הנחות בלה&quot;ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם &quot;ימים השמחים&quot;.}}.<br /> <br /> ==שם החודש ומזלו==<br /> [[מזל]]ו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.<br /> <br /> [[חודש אב]] מסמל מצב שלילי - חורבן [[בית המקדש|המקדש]]. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, ש[[הקב&quot;ה]] ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.<br /> <br /> אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם.<br /> וכמארז&quot;ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו'<br /> שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה.<br /> <br /> ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר&quot;ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא.<br /> ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו [[ספירת הבינה]] - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.<br /> <br /> שלושה ענינים הם:<br /> # [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).<br /> # [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.<br /> # אב - חיובי (רחמים).<br /> <br /> וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;<br /> <br /> בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי &quot;משנכנס אב ממעטין וכו'&quot; - לגריעותא.<br /> ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - &quot;אם&quot;.<br /> ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.<br /> <br /> ומכל מקום נשאר השם [[מנחם אב]] גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?!<br /> <br /> אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח&quot;ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. לכן צריכה החכמה להתיחד עם [[ספירת הבינה]] כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] - מנחם-אב.<br /> <br /> זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן [[שלוש]] הוא תוקף הקשור עם הטבע, ו[[ארבע]] שלמעלה מהטבע; אך [[חמש]] הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש&quot;היד החמישית לפרעה&quot; &quot;דאתפרעיהו מיניה כל נהורין&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[ב' במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]].<br /> *[[ה' במנחם אב]] [[תשט&quot;ז]] - [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] הגיעו ל[[ארץ הקודש]], בעקבות הפיגוע הקטלני בבית-הספר למלאכה ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[א' באייר]] תשט&quot;ז.<br /> *[[י&quot;א במנחם אב]] [[תקס&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] נסע מ[[פטרבורג]] ל[[ליאדי]], [[פלך מאהליב]].<br /> *[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תק&quot;כ]] - אדמו&quot;ר הזקן [[נישואין|נשא]] את מרת [[סטערנא]].<br /> *[[י&quot;ב במנחם אב]] [[ת&quot;ש]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] קנה את הבית [[770 איסטרן פארקווי|770]] ברחוב [[איסטרן פארקווי]] בברוקלין, ניו יורק.<br /> *[[י&quot;ד במנחם אב]] [[תקס&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע את מושבו בעיר [[ליאדי]].<br /> *[[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] - מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].<br /> *[[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיים את ביקורו ב[[ארץ הקודש]] ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> *[[כ&quot;ו במנחם אב]] [[תר&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] יצא מהעיר בו נערכה [[ועידת הרבנים תר&quot;ג|הוועדה של הממשלה הצארית]], לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.<br /> *[[כ&quot;ט במנחם אב]] [[תקע&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] נאלץ להימלט מהעיר [[ליאדי]], בעקבות תמיכתו בצאר הרוסי ב[[מלחמת נפוליאון]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[כ&quot;ה במנחם אב]] [[תרנ&quot;ט]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> * [[ראש חודש מנחם אב]] - [[אהרון הכהן]].<br /> *[[ה' מנחם אב]] - [[האר&quot;י]] הקדוש.<br /> *[[י&quot;א במנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ומנוחתו כבוד בעיר [[אלמא אטא]].<br /> *[[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תר&quot;ט]] - ר' [[משה מייזליש]], חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *[[י&quot;ז במנחם אב]] [[תש&quot;פ]] - [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=145 ט&quot;ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|*]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94)&diff=561366 2022-08-22T14:34:46Z

<p>החייל: ניסוח</p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים מפעילי בית חב&quot;ד באיטליה|אחר=איש המחתרת היהודית בברית המועצות וממייסדי ארגון [[שמי&quot;ר]]|ראו=[[שלום דובער פרידמן (שמי&quot;ר)]]}}<br /> [[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]<br /> הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' ([[י&quot;ח ניסן]] [[תרצ&quot;ב]] – [[י&quot;א אלול]] [[תשנ&quot;ו]]) היה מפעילי בית חב&quot;ד ב[[איטליה]], ובעל עסקים שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח ניסן]] [[תרצ&quot;ב]], בעיירה [[דונילוביץ]]' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו &quot;שייקע דוקשיצער&quot; על שם מוצאו מהעיירה [[דוקשיץ]], היה מה[[תמים|תמימים]] שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו&quot;צ בעירו, ובנוסף לכל זאת היה סוחר מצליח בפרוות; שילוב מעניין שיאפיין גם את בנו שלום-בער.<br /> <br /> בגיל עשר ספג שלום-בער את הטרגדיה הראשונה בחייו: אימו מרת חסיה בוניא, נפטרה.<br /> <br /> ==סיפור הצלתו ב[[מלחמת העולם השנייה]] ==<br /> בימים הראשונים לאחר ששנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחום מרחק חמש ק&quot;מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שמע ר' שלום-בער בשעת מוקדמת לפנות בוקר, קול שאון גדול. הוא הציץ מהחלון, וראה שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסות למבנה העבודה המאולתר.<br /> <br /> כשהאיר יום החלו השוטרים הפולנים ביחד עם החיילים הגרמנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולניה). האנשים הצטופפו בחדר הגדול, ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.<br /> <br /> שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.<br /> <br /> בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר החל לרוץ ישר לכיוון היער ושלום בער החל לרוץ בעקבותיו של הנגר אל תוך מעבה היער. לאחר זמן חש שלום בער כי אינו מסוגל לרוץ יותר. הוא צעק לנגר שרץ כמה מטרים לפניו שיחכה מעט, כי אין בכוחו להמשיך. הנגר נענה לו שיתחבא כמוהו אחר אחד העצים. הם התחבאו והמתינו מספר דקות, וכאשר חלף השוטר הראשון לידו של הנגר, רוצץ הלה את גולגלתו בגרזן שבידו ושניהם המשיכו לרוץ.<br /> <br /> קול יריה נשמע. שלום-בער הרגיש את הכדור חולף בשריקה ליד אוזנו. יריה שניה, והפעם הרגיש שלום-בער כאב בין הצלעות. הוא הושיט את ידו למשש את מקום הכאב, והיא יצאה משם מגואלת בדם. שלום-בער הבחין בבית איכרים בלב היער, והחליט ליפול ולעשות את עצמו ללא רוח חיים. השוטר נעצר לידו, ראה שהוא פצוע, ורצה לירות בו כדור נוסף כדי לוודא שרצחו נפש. אך ברגע זה יצאה מהבית אשת איכרים פולניה, ואמרה לשוטר בשפתו שירחם עליו כי הלוא עיניו רואות שאינו כבר בין החיים.<br /> <br /> לאחר שהשוטר הסתלק מהמקום, הכניסה האשה את שלום-בער לביתה, ונתנה לו מטלית רטובה לחטא את מקום הפצע. הוא ניגב את הדם, ואז ראה כי בצד גופו שני חורים - אחד מגבו ואחד בבטנו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן הגיע לבית בעלה האיכר של האשה, והחל לחקור מיהו הילד הלזה. שלום-בער ניסה להמציא סיפור שהוא שיחק ביער ונפל ונפצע ונכנס לכאן, אך הגוי אמר לו שהוא כבר יודע על מה שהיה היום בעיירה, ושכמה יהודים ניסו לברוח מגורלם, ויצא מהבית.<br /> <br /> שלום-בער שוב ראה שסכנה לפניו, ונמלט תיכף מהבית. הוא רץ כמה מאות מטרים, ושם מאחורי גזע של עץ עבות ראה כיצד אותו איכר נכנס בשנית לבית - בלויית שוטר פולני.<br /> <br /> שלום-בער המשיך להמלט על נפשו בתוך היער, עד שפגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ&quot;פרטיזן&quot; עד סיום המלחמה. לאחר מכן שירת בצבא הרוסי והצליח גם שם לשמור על יהדותו.<br /> <br /> == בארץ הקודש ==<br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, לרגל עבודתו, לקח שלום-בער את משפחתו ומטלטליו, ועבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם הצליח במסחר הפנינים.<br /> <br /> ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב&quot;ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון.<br /> <br /> מקוואות היו ה&quot;[[זהיר טפי]]&quot; של ר' שלום-בער. הוא עסק בהקמתם של כל מקוואות חב&quot;ד הקיימים היום באיטליה.<br /> <br /> == שליח באיטליה ==<br /> כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה&quot;ב]], דבר שלוקח בערך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילה שיכנו את הפליטים בבתי-מלון, אולם הדבר עלה הון תועפות, ובג'וינט תרו אחר פתרון זול יותר.<br /> <br /> ערכו אנשי הג'וינט מחקר בעיירות בפרברי רומא, וחיפשו עיירה שבה יש דירות רבות להשכרה ויכולה לאכלס פליטים רבים. לאדיספולי ענתה על דרישותיהם, ומאז ואילך החלו להפנות לשם את כל הפליטים היוצאים מרוסיה, והיא הפכה עיירת מעבר עבור הפליטים, שהלכו ובאו באלפיהם.<br /> לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד [[עברית]] באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו.<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מדי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים.<br /> <br /> לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי [[חג הפסח]]. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים בעיירה אוסטיה, כשישים ק&quot;מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים.<br /> <br /> גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל את [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי הירש ביסק]], שנולד ב[[מוסקבה]] ויצא ממנה בגיל עשר.<br /> <br /> ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; בלאדיספולי.<br /> <br /> מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' מיכאל נמדר דובר הפרסית, חסיד חב&quot;ד ואיש עסקים ממילאנו.<br /> <br /> עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.<br /> <br /> שני לילות הסדר ענקיים היה עורך מדי שנה לאלפי יהודים בלאדיספולי. באחת השנים הגיע מספר הפליטים בעיר לעשרת-אלפים.<br /> <br /> == שליח ברוסיה ==<br /> עם נפילת [[מסך הברזל]], הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום.<br /> <br /> באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים.<br /> <br /> במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[בית חיינו]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י&quot;א אלול]] תשנ&quot;ו. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: &quot;ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי&quot;.<br /> <br /> קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב&quot;די [[דוד זאב רוטנברג]], ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'.<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%A8&diff=561365 2022-08-22T14:34:16Z

<p>החייל: קידוד קישורים</p> <hr /> <div>הרב '''שמעון מאיר פרבר''' הוא מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]], מרצה במכון לימודי הסמיכה [[למען ילמדו]] וחבר ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:שמעון מאיר פרבר.jpg|PX250px|ממוזער|שמאל|הרב פרבר מוסר שיעור]]<br /> נולד לאביו הרב [[הירש לייב פרבר]] שליח [[הרבי]] ב[[שכונת גילה]] ב[[ירושלים]], ומנהל מוסדות חב&quot;ד המקומיים. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית]] ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מנוחה ביתו של הרב [[פנחס שוורץ]] מ[[פתח תקווה]] קבעו את מגוריהם בעיר. במהלך הזמן למד ושימש חכמים. בשנים תשע&quot;ג–תשע&quot;ה שימש כרב בכלא הצבאי. בהמשך התמנה ל[[נו&quot;נ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]] ובמקביל החל לשמש מרצה במסגרת תוכנית לימודי הסמיכה '[[למען ילמדו]]' בפתח תקווה, ב[[ירושלים]] וב[[ראשון לציון]] והכשיר שלוחים ו[[אנ&quot;ש]] רבים בלימוד חופה וקידושין, בהלכות שבת ובלימודי '[[סמיכה]]'- איסור והיתר.<br /> <br /> במהלך הזמן צורף על ידי הרב מנחם כלפון, אחד משלוחי הרבי בפתח תקווה (תחת הנהגתו של השליח הרב [[אשר דייטש]]) לבית הכנסת &quot;אהבת ציון&quot; שם משמש כרב בית הכנסת והקהילה. בנוסף, משמש כ[[מו&quot;צ]] בקהילת חב&quot;ד הדר גנים בהכוונתו ובעידודו של רב הקהילה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]].<br /> <br /> הצטרף לרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]] ומשמש כרב משיב בפרוייקט סמס לרב וכן מוסר שיעורים רבים במסגרת פעילות המכון.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/הרב-שמעון-פרבר/ הרב שמעון פרבר]''' באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *'''[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60577a2762c8a442b9e9a4bc שיעורי וידיאו מאת הרב פרבר]''' באתר מדיה הלכה - מכון הלכה חב&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/117551 מעמד ההסמכה בפתח תקווה ע&quot;י הרב שמעון פרבר]''' {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרבר, שמעון מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ע]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=561363 2022-08-22T14:33:50Z

<p>החייל: הגהה, ניסוח</p> <hr /> <div>'''דבר מלכות אמור''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת קודש]] [[כ' אייר]] [[תנש&quot;א]]{{הערה|השיחה הוגהה על ידי הרבי בשפה ה[[אידית]].}}, מסדרת שיחות ה'[[דבר מלכות]]' שנאמרו ע&quot;י הרבי.<br /> <br /> כהמשך לשיחות באותה תקופה, השיחה עוסקת בביאור עניינה של [[הגאולה]] ובדרכים להגיע אליה{{הערה|באופן יוצא דופן, במשך כל השיחה לא מוזכר אף עניין מפרשת השבוע, והשיחה עוסקת כולה בענייני גאולה ומשיח.}}.<br /> <br /> שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[השיחה הידועה]], [[לימוד עניני גאולה ומשיח]], [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)]]}}<br /> תחת הרושם של [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], בה זעק &quot;עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!&quot;, החלה בקרב חסידי חב&quot;ד התעוררות רבתי בעיסוק בלימוד ענייני משיח וגאולה. בתחילה כיוזמה פרטית של כמה בחורים ב-[[770]], שהוציאו לאור &quot;מפתח&quot; לשיחות הרבי בעניני הגאולה, ולאחר מכן כהוראה מפורשת מהרבי ב[[דבר מלכות תזריע מצורע|התוועדות שבת פרשת תזריע מצורע]]. בהתוועדות זו הורה הרבי שעל כל אחד ואחד מבני ישראל להוסיף בלימוד התורה במיוחד בנושא הגאולה, והוסיף {{ציטוטון|ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו}}{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת ש&quot;פ תזריע מצורע תנש&quot;א], סעיפים י&quot;ב-י&quot;ג.}}.<br /> <br /> בעקבות זאת, הדפיסו ה[[ועד להפצת שיחות]] חוברת ראשונית בשם '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]', בה נכללו שיחות בעניני גאולה ומשיח מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]]. הרב [[טוביה פלס]] הדפיס ב[[ארץ הקודש]] גם הוא את אותן שיחות, בהוצאה מיוחדת של הקובץ הי&quot;ב בסדרת ה'דבר מלכות', תחת הכותרת '''חידושים וביאורים בהל' מלכים'''.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תנש&quot;א]], לאחר [[תפילת מנחה]] אמר הרבי [[שיחה]], ובין הדברים אמר שלאחר [[מעריב]] יחלקו &quot;'''מאמר חסידות'''&quot;. לאחר אמירת השיחה הכריזו על תפילת ערבית בשעה 8:30, והרבי יצא מהתפילה תוך כדי עידוד שירת החסידים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;.<br /> בפועל הגעת הקונטרסים התעכבה, ולאחר סיום תפילת ערבית נכנס הרבי לבית הכנסת שוב לחלוקה שארכה כ-3 שעות ובמהלכה חילק הרבי 6,500 קונטרסים.<br /> <br /> בהתוועדות קודש של הרבי באותה שבת, שבת פרשת אמור, המשיך הרבי לעסוק בביאור מהותה של הגאולה ומהם הדרכים להגיע אליה.<br /> <br /> בשיחה שאמר הרבי בשבת קודם לכן ([[דבר מלכות אחרי קדושים|אחרי-קדושים]]), ביאר בהרחבה שעיקר הגאולה הוא שנתאווה הקב&quot;ה להיות לו [[דירה בתחתונים]] דוקא, לעתיד יהיה גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולמנו הגשמי דוקא. ולכן הדרך לגאולה היא דוקא על ידי התעסקות עם גשמיות העולם.<br /> ומכך יצאה ההוראה לפועל, להמשיך להתעסק עם עניני העולם במשא ומתן ומסחר וכו' ולהיות בקשר גם עם אומות העולם, ולנצל זאת בכדי להחדיר בהם גילוי אלקי, על ידי הפצת תורה ויהדות בין יהודים, והפצת [[שבע מצוות בני נח]] בין האומות.<br /> <br /> בשיחה זו מציג הרבי את הצד השני של המטבע:<br /> בגאולה יהיו גילויים אלקיים הכי נעלים, ועלינו להתכונן אליהם על ידי עבודתנו כעת. על ידי העבודה עם העולם מגלים אלקות בדרגות הנמוכות שלה, ובכדי לגלות את הדרגות הנעלות יותר יש להרבות ב[[לימוד התורה]] ובמיוחד [[לימוד החסידות]]. זהו חלק בלתי נפרד מהדרך לגאולה.<br /> <br /> בשיחה זו מבאר באריכות כיצד האות [[אל&quot;ף]] שבמילה &quot;ג'''א'''ולה&quot; כוללת בתוכה את כל משמעויות עמוקות אלו.<br /> <br /> ==תוכן השיחה==<br /> ;פתיחה. סיכום וביאור השיחה בשבוע הקודם.<br /> הרבי מסכם בקצרה את תוכן ה[[דבר מלכות אחרי קדושים|שיחה של שבת אחרי-קדושים]], (א) הגאולה גואלת את כל עניני הגלות, (ב) הגאולה באה דוקא על ידי העבודה בגלות (ס&quot;א). ומוסיף הסבר שאותם שני ענינים היו ב[[גאולת מצרים]], כאשר בני ישראל נגאלו עם כל עניני מצרים &quot;כספם וזהבם&quot;, והגאולה היתה דוקא על ידי השעבוד הארוך (ס&quot;ב).<br /> <br /> ;ביאור. הגילויים הנעלים לעתיד לבוא. ג' דרגות באל&quot;ף.<br /> הרבי מעלה שאלה: כיצד נרמזים כל גילויי הגאולה הנעלים במילה 'גאולה' (ס&quot;ג).<br /> מבאר שבאות [[אל&quot;ף]] רמוזים ג' ענינים, המורים על ג' דרגות בגילוי אלקות לעתיד לבוא. [[אלופו של עולם]], אולפנא, פלא (ס&quot;ד). אלוף בלשון הקודש משמעותו ראש ומנהיג. אלופו של עולם משמעותו בעל הבית ומנהיג העולם. להחדיר את אלופו של עולם בגולה, הכוונה להחדיר בעולם את ההכרה שיש לו בורא ומנהיג.<br /> כי בזמן הזה כאשר העולם לא מכיר שיש לו בורא ומנהיג, הוא מקולקל ומושחת. &quot;רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני&quot;. ולכן גם אומות העולם מוכרחים ומצווים להגיע להבנה המינימלית שיש מנהיג לעולם, כדי שיהיה אפשר להשתית את העולם על יסודות של שלום וצדק. כפי שאכן יהיה בגאולה הקרובה, כאשר משיח יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, הכל יכירו בבורא ומנהיג העולם.<br /> אך ברור שכאשר מדברים על גילוי האלקות שיהיה לעתיד, אין זו הגדרה מספקת כלל. ההכרה שיש בורא לעולם זוהי הדרגה המינימלית ביותר של ידיעת ה', בני ישראל יכולים ומצווים להגיע לדרגות עמוקות ואמיתיות יותר בידיעת ה', להכיר את כחותיו של הקב&quot;ה שמעבר להנהגת הטבע, ולהכיר את האמת האמיתית ש[[אין עוד מלבדו]]. כפי שאכן יהיה בגאולה השלימה, כאשר נראה בחוש ונפנים את האמת הזו.<br /> דרגות אלו אינם נכללות בהגדרה 'אלופו של עולם', ויותר מתאימה להם ההגדרה 'פלא', 'אראנו נפלאות'. ותורת החסידות עליה נאמר &quot;נפלאות מתורתך&quot; מקרבת אותנו לידיעה אמיתית זו.<br /> <br /> ומבאר כיצד על ידי עבודתנו כעת במשך הגלות, נוכל להגיע לכל אחת מאותם ג' דרגות. על ידי ההתעסקות בעולם על פי התורה [כמבואר באריכות בשיחת אחרי-קדושים], לימוד התורה, ולימוד החסידות (ס&quot;ה).<br /> מבאר גם כיצד במשיח עצמו נוכל למצוא את אותם ג' דרגות, עד לדרגה הנעלית שילמד לכל העם פנימיות התורה (ס&quot;ו). וגם בכל יהודי ישנם כל אותם דרגות נפלאות שיתגלו לעתיד, כמרומז בפרק השבועי בפרקי אבות (ס&quot;ז).<br /> ;הקשר לזמננו ולדורנו ומעשה בפועל.<br /> בהמשך לנזכר לעיל אודות לימוד החסידות המביא לגילוי הפלא לעתיד לבוא, מבאר את מעלתו של [[רשב&quot;י]], שלימד נפלאות שבתורה והביא אותם בהבנה והשגה, ולכן יש בכחו להביא גאולה שאז יתגלו נפלאות התורה (ס&quot;ח). ומרשב&quot;י זה נמשך על ידי רבותינו נשיאינו, עד לדורנו אנו והגילויים הנפלאים שיש בו (ס&quot;ט).<br /> והמעשה הוא העיקר – לימוד והפצת תורת החסידות, שעל ידי זה באה גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש (ס&quot;י).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAUTBkbk9QTDE5T28/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-8akgq505NYmtECqnBRreXA שיחת שבת פרשת אמור]''' (בלשון-הקודש) {{PDF}}<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1YqCgjI601_HjhWaWNr-SFAM59aMtxnEUelAtGr_HDlQ/edit?usp=drivesdk השיחה - בלתי מוגה]''' (בלשון-הקודש) <br /> *'''[https://www.chabad.fm/642/ משיחקאסט פרשת אמור]''', תוכנית [[משיחקאסט]] אודות השיחה {{הגאולה}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwNHE4WEYxa212ckU/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-8hKSZeQ-Atl85h-XqjKqAg כל אחד יכול להיות צדיק]''' עיונים וביאורים בדבר מלכות פרשת אמור {{PDF}}<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חומש ויקרא]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%95&diff=561362 2022-08-22T14:33:03Z

<p>החייל: הגהה</p> <hr /> <div>'''מיגו''' היא מין טענה הנטענת בבית דין, מכח טענה אחרת (למשל: בויכוח על קרקע מסויימת, בה נטענת בעלות מכח [[ירושה]], אף על פי שאין כל ראיה לכך, מכיון שיש אפשרות לטעון באותה קרקע טענת &quot;לקוח היא בידי&quot; כלומר טענה שקניתיה מאדם אחר).<br /> <br /> סברת המיגו היא אחת מהסברות העמוקות ביותר ב[[תורת הנגלה]].<br /> כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}.<br /> ==דוגמאות למיגו בגמרא==<br /> דוגמא אחת לדין מיגו ב[[מסכת בבא בתרא]] לה, ב: ישנה הלכה, כי אדם שהתגורר שלשה שנים בקרקע מסויימת, הרי הקרקע בחזקתו. כלל נוסף יש, כי לגוי אין כלל את כח ה[[חזקת ג' שנים]] (ראיה המתבססת על חזקתו של אדם בקרקע בתקופה של שלושה שנים), ואם אדם טוען שקנה קרקע מגוי, שזו היא ראייתו היחידה, כמובן שגם ליהודי אין חזקה. אבל במקרה שהיהודי עצמו היה בקרקע במשך שלושה שנים, ונמצא שיכול היה מכח אותה חזקה לטעון שהקרקע שלו, אז גם אם טוען טענה אחרת, למשל שקנאה מהגוי והוא עצמו עד לכך שהגוי קנה את הקרקע מהיהודי, אזי טענה זו נחשבת לטענה חזקה.<br /> <br /> ==הסברות לדין זה==<br /> מלבד היסוד של &quot;מה לי לשקר&quot; המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח&quot;ב{{מקור|צריך מקור יותר מדוייק}}.}}.<br /> <br /> יש הגדירו את דין המיגו ככוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ&quot;מוחזק&quot;, - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של &quot;המוציא מחבירו&quot; הוא זוכה בנכסים{{הערה|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}.<br /> <br /> סברא זו מחברת למעשה בין [[פנימיות התורה]] ל[[נגלה דתורה|נגלות התורה]]{{מקור}}. מכיון שסברת המיגו היא נתינת כוח לבן אדם מכח טענה '''שלא טען''' אלא '''שביכולתו''' לטעון. היסוד המונח בכך היא שכאשר בן אדם טוען לבעלות, ויש לו ראיה מסויימת לבעלותו שמכוחה הוא יכול לנצח בדין התורה, אזי כבר לפני שהציג את הראיה אנו רואים את החפץ כאילו בבעלותו, ומכיון שכך כאשר הוא טוען טענה אחרת של בעלות, שלאותה טענה מסויימת אין לו ראיה כלל, אנו עדיין רואים אותו כבעלים על החפץ, ולא ניתן להוציא ממנו ללא ראיה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חושן משפט]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C&diff=561361 2022-08-22T14:30:37Z

<p>החייל: /* השחתה */</p> <hr /> <div>{{בה}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==דף משתמש==<br /> {{כתוב על עצמך}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 10:01, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == השחתה ==<br /> <br /> זוהי אזהרה לפני בקשת חסימה בקשר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&amp;curid=65366&amp;diff=561307&amp;oldid=560966 עריכה זו]. הרב העכט הוא שליח הרבי באילת, והוא זה שמינה את קליין. לא יודע מה האינטרס שלך או ההקשר המשפחתי שלך לאזור, אבל את הפוליטיקה הפנימית נבקש להשאיר מחוץ לחב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:07, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 13:07, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :{{א|להתראות|העכט}} הוא הרב של אילת, בפועל הוא מעולם לא הוכר ע&quot;י הרבי כשליח (אלא כרב) באילת. והשליח הראשי לעיר זה הרב אייזנבך שליט&quot;א (לאחר שהר' גליצנשטיין עזב). אבל בכ&quot;מ לגוש&quot;ע - איני יודע מי המקור שלך (וד&quot;ל) לכתיבת ערך זה, אך בפועל מי '''שהביא''' את קליין - זה לא העכט (אפי' בבי&quot;ד קבעו שהוא לא יכול להתערב כמד&quot;א בענייני השליחות). איני רוצה להיכנס לוויכוחים - אז בבקשה תשנה אתה, אתה הטעות בערך. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 14:30, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 14:30, 22 באוגוסט 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=561307 2022-08-22T11:21:54Z

<p>החייל: /* תולדות חיים */ תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב&quot;ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}<br /> [[קובץ:מענדי קליין אילת.jpg|ממוזער|הרב מענדי קליין מנהל בית חב&quot;ד המרכזי אילת]]<br /> הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[אילת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:קליין תעודת הוקרה.jpg|ממוזער|הרב קליין מקבל תעודת הוקרה מראש העיר אילת על פעילותו]]<br /> נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תשל&quot;א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב&quot;ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.<br /> <br /> בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל&quot;א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] הצטרף למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב&quot;ד המרכזי, תחת השליח הראשי הרב [[שמעון אייזנבך]].<br /> <br /> כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב&quot;ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.<br /> <br /> הרב קליין ידוע כמנהל בית חב&quot;ד הפועל בהיקפים גדולים, הן במרחב הגיאוגרפי והן בכמות המשתתפים. <br /> <br /> לקראת החגים פועל הרב קליין בפעילות חגים מיוחדת בכל בתי ספר באילת, וזאת בסיוע קבוצות תלמידות בית רבקה כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בחגי ומועדי ישראל מפעיל רשת מקיפה ונרחבת של פעילות יהודית בקרב תושבי העיר, קניונים, מרכזים רפואיים, ובמחנות צבא בהרי אילת ובערבה. לקראת כל חג מגיעים עשרות תמימים מישיבות חב&quot;ד ויחד עם חסידי חב&quot;ד ומקורבים מקומיים, פועלים במשך כל ימי החג בכל החזיתות בניצוחו של הרב קליין. <br /> <br /> בבניין בית חב&quot;ד המרכזי, המנוהל על ידי הרב קליין, שוכן בית כנסת חב&quot;ד המרכזי באילת בו מתקיימים תפילות, שיעורי תורה והתוועדויות, בהשתתפות אנ&quot;ש מקורבים ותיירים רבים.<br /> <br /> בבית חב&quot;ד – ספריה להשאלת ספרים תורניים-חסידיים, בית תבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים וממנו יוצאים חבילות מזון למשפחות נצרכות באילת ובשנים האחרונות שוכן בבית חב&quot;ד גם תלמוד תורה חב&quot;ד.<br /> <br /> רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב&quot;ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת איילה<br /> *בתו מרת חנה ברכה<br /> *בתו מרת רבקה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב&quot;ד 1962 עמוד 68<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב&quot;ד''', ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט&quot;ז אדר א' תשס&quot;ה<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/773207/ פורים באילת]''' {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=560526 2022-08-17T09:53:38Z

<p>החייל: /* תולדות חיים */ הרב אייזנבך הביא אותו לעיר.</p> <hr /> <div>{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב&quot;ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}<br /> הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[אילת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תשל&quot;א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב&quot;ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.<br /> <br /> בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל&quot;א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] הצטרף למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב&quot;ד המרכזי, תחת השליח הראשי הרב [[שמעון אייזנבך]].<br /> <br /> כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב&quot;ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.<br /> <br /> רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב&quot;ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת איילה<br /> *בתו מרת חנה ברכה<br /> *בתו מרת רבקה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב&quot;ד 1962 עמוד 68<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב&quot;ד''', ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט&quot;ז אדר א' תשס&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=560477 2022-08-16T19:11:02Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צבי יוסף רביסקי.jpg|ממוזער|הרב צבי יוסף רביסקי]]<br /> הרב '''צבי יוסף רביסקי''' (יליד שנת [[תשי&quot;ז]]) הוא משלוחי הרבי לטורנטו שבקנדה, ומנהל המוסד &quot;מעון נועם&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] בשנת [[תשי&quot;ז]] לאביו ר' אליהו ביסק וזוגתו חנה רבקה למשפחת קאנסאהן. <br /> <br /> בילדותו למד במחתרת בביתו אצל סבו ר' [[ישראל הכהן קאנסאהן]] משגיח בישיבת תו&quot;ת בנעוול. בשנת [[תשל&quot;א]] יצא משפחתו מרוסיה ועלתה ל[[ארץ ישראל]], והתיישבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> משם נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]] אצל המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] עד לשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ח]] יצא למשך תקופה ביחד עם ידידו הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] ל&quot;מרכז שליחות&quot; בטורנטו. <br /> <br /> למד במשך תקופה ב[[770]], עד שנישא ב[[אדר]] [[תשל&quot;ט]] עם בתו של הרב [[יעקב גנזבורג]]. בשנת [[תש&quot;מ]] יצא בשליחות [[הרבי]] ללודיספאלי שב[[איטליה]] עד לשנת [[תש&quot;נ]]. בתש&quot;נ [[הרבי]] הורה לו לעבור לטורנטו שב[[קנדה]], שם הקים את המוסד &quot;מעון נועם&quot; (על שם &quot;ה' מעון אתה היית לנו&quot;{{הערה|פרק צ' ב[[תהילים]].}}).<br /> <br /> קיבל הוראה מהרבי ללמוד עם מקורבים עניינים עמוקים בחסידות, ואכן הוא לומד עם מקורביו מאמרים עמוקים כ[[המשך ע&quot;ב]].<br /> <br /> ידוע כמשכיל גדול בתורת דא&quot;ח, ובכתיבת הערות על המפתחות בתניא שערך הרבי.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ג שלח להרבי הערותיו וביאוריו על המפתחות של התניא (שערך הרבי) וקיבל מענה &quot;נהניתי לקרוא מש&quot;כ בנוגע למפתח הענינים וכו', ומתאים למשנ&quot;ת ע&quot;ד מטרת הקובצי הערות המתפרסמים בכ&quot;מ - כדאי שישלח זה (לא בב&quot;א, כמובן) לא' מהם&quot;, ע&quot;כ. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] רכש בנין נוסף לפעולותיו, ומינה את חתנו ר' [[ישראל אליהו פרידמן]] לרב הקהילה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב לוי יצחק רביסקי, חתן ר' יעקב שלום חזן - שליח בטורונטו, ומרבני קהילת מעון נועם.<br /> * בנו, הרב ישראל נח רביסקי - קראון הייטס<br /> * בנו, הרב שניאור זלמן רביסקי - מונטריאול<br /> * בנו, הרב נחום בנימין שלמה רביסקי - ארץ ישראל<br /> * בנו, הת' ברוך רביסקי<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל רביסקי - קראון הייטס <br /> * חתנו, הרב יהושע וישצקי - שליח בקייב אוקראינה<br /> * חתנו, הרב אהרן דוד קאראל - מנהל חדר אחי תמימים - טורונטו<br /> * חתנו, הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת &quot;מעון נועם קחן סנטר&quot; - טורונטו<br /> * חתנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - קראון הייטס<br /> * חתנו, הרב שלום ראפפאפורט - אטלאנטא ניו גערסי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רביסקי צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=560476 2022-08-16T19:08:20Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חנניה יוסף אייזנבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנניה יוסף אייזנבך]]<br /> הרב '''חנניה יוסף אייזנבך''' ([[כ&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;ד]] – [[ל' שבט]] [[תשפ&quot;א]]) היה מגדולי רבני חב&quot;ד, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] וראש כולל בארגנטינה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;ד]] לאביו הרב [[שמעון בנציון אייזנבך]] ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד ל[[הרבנית מנוחה רחל]]. חמיו הינו הרב [[אהרן ברנשטיין]] - מי ששימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]], חבר בד&quot;ץ [[אגודת ישראל]] וראש ישיבת 'חיי עולם'.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת]] [[חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]], אצל הרב [[משה אריה לייב שפירא]], הרב [[משה יהודה רייכמן]], הרב חיים מענדל רוזנברג, והרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אחריו היה כרוך בכל שנות בחרותו ואברכותו והחשיבו כרבו המובהק. בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] למד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת [[תשכ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> מעורכי [[האנציקלופדיה התלמודית]]. משנת [[תשכ&quot;ח]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129287 כראש הישיבה, מקבל את פניו של הרב הראשי הרב עובדיה יוסף] {{COL}}}} ובהמשך עבר לשמש כראש הישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים בני ברק]] ועד שנת [[תשס&quot;ג]] גם כראש הישיבה הקטנה ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הורה לו [[הרבי]] להשתתף ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון שהתקיים במנהטן כדי לשכתב את דברי התורה של הרבנים ולהדפיסם ב&quot;ספר סיומי הרמב&quot;ם&quot;.<br /> <br /> בעבר, ייסד יחד עם הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יו&quot;ר יד לאחים את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], ולאחר מכן עמד בראש מפעל &quot;הלכות בטעמיהן&quot;.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות שימש כראש הכולל ורב קהילת &quot;אהל יוסף משה&quot; ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> <br /> פרסם לאורך השנים רשימות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מזכרונותיו שקיבל מחסידים בדור הקודם, וטורים היסטוריים רבי ערך.<br /> <br /> נפטר בגיל 77 ב[[ל' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] לאחר תקופה בה סבל מהמחלה הארורה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/129286 אבידה בחב&quot;ד: נפטר הגה&quot;ח הרב חנניה יוסף אייזנבך ע&quot;ה] {{*}} [https://col.org.il/news/129310 ביומונים החרדיים הבוקר: כתבות ענק על הרב חנניה יוסף אייזנבאך]'''{{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> [[קובץ:עד הגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'עד הגל']]<br /> *'''&quot;[https://hebrewbooks.org/57475 מחנה יוסף]&quot; על הרמב&quot;ם'''.<br /> *סדרת ספרים על המסכתות: שבת, פסחים, סוטה, יו&quot;ט ומועדי השנה, ציצית, תפילין.<br /> *ערך את חלקים ב' וג' של &quot;'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]'''&quot;.<br /> *&quot;'''מחנה יוסף'''&quot; שו&quot;ת ומכתבי תורה.<br /> *&quot;'''מחנה יוסף'''&quot; &quot;'''עיונים במשנת רבינו'''&quot; (2 כרכים).<br /> *&quot;'''יחננו ויברכנו'''&quot; על חודש [[כסלו]] וחודש [[תמוז]].<br /> *&quot;'''עד הגל'''&quot; - חיבור על עניני [[ל&quot;ג בעומר]], הילולא ד[[רשב&quot;י]], ב[[הלכה]], אגדה, [[קבלה]] ו[[חסידות]].<br /> *&quot;'''[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]'''&quot;, [[תשל&quot;ב]].<br /> *&quot;'''מאורי ישראל'''&quot; - הסוקר כעשרים גדולי תורה מ[[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *בנו, הרב שמעון בן ציון אייזנבך - ר&quot;מ בשיעור ג' ישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שבועון כפר חב&quot;ד, גליון 1897: מנחם ברונפמן, '''דולה ומשקה''', עמוד 44 {{*}} שליח הרבי ומנהל מוסדות חב&quot;ד באילת, הרב שמעון אייזנבך, '''היתום שנועד לגדולות''', עמוד 53<br /> *'''חייל בחזית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 52<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''טורי הספד:''' [https://col.org.il/news/129295 הרב זלמן פרקש, ארגנטינה] {{*}} [https://col.org.il/news/129296 הרב עידו וובר, ירושלים] {{*}} [https://col.org.il/news/129297 אגודת חסידי חב&quot;ד ירושלים]<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/Ki-karov-59-E.pdf ראש הישיבה]''', גליון 'כי קרוב' מספר 59<br /> *האחיין הרב [[שמעון אייזנבך]], שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר: '''[https://col.org.il/news/129817 זכרונות אישיים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129436 שבועיים לפני שנפטר, דודי הודיע שמוכן לחשוב על הרעיון]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129967 כך ניסו גורמים ידועים לטרפד את הגעת גדולי ישראל לאירוע חב&quot;די]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בלינוב.pdf תולדות חייו]''', בתוך תשורה מנישואי נכדו, כסלו תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין ברכת כהנים]''', מערכה תורנית פרי עטו, בתוך שערי ישיבה חלק כ&quot;א עמוד 853<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, חנניה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94&diff=560475 2022-08-16T19:06:38Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>'''אמירת קדושה''' היא אמירת הפסוקים <br /> :{{הדגשה|[[קדוש קדוש קדוש|קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ]]&quot;.<br /> ::&quot;[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]&quot;.<br /> :::&quot;ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור, הללוי-ה.}}.<br /> <br /> אמירת שני הפסוקים היא עיקר הקדושה, ולכן אומרים אותם בכל מקום, לעומת הפסוק השלישי שנאמר רק בקדושה שב[[חזרת הש&quot;ץ]].<br /> ==מיקום בתיפלה==<br /> שלוש פעמים אומרים קדושה במהלך התפילה:<br /> * קדושה מיושב שב'יוצר אור'.<br /> * קדושה מעומד שב[[חזרת הש&quot;ץ]].<br /> * קדושה ש'ובא לציון'.<br /> <br /> את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי&quot;ל שמפסיקים{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אור התורה]] במדבר, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/34/1212a&amp;search=%D7%95%D7%91%D7%90+%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F פרשת פנחס].}}.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קדוש קדוש קדוש]]<br /> *[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A2%D7%9F_%D7%96%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%9C&diff=560474 2022-08-16T19:06:09Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דער מארגען זשורנאל.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שער העיתון דער מארגען זשורנאל]]<br /> '''דער מארגען ז'שורנאל''' (=עיתון הבוקר) היה עיתון יהודי יומי ב[[אידיש]] שיצא ב[[ניו-יורק]] החל משנת [[תרס&quot;א]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> המו&quot;ל הראשון היה יעקב ספירשטיין, ועורכו הראשון היה פיטר ווירניק. העיתון התאפיין, בעיקר בתחילת דרכו, באופי יהודי שמרני ואורתודוכסי, ותמך במוצהר במפלגה הרפובליקנית, דבר שהיה ייחודי אז במפת העיתונות היהודית ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> העיתון הגיע לשיא תפוצתו בשנת [[תרע&quot;ו]], עם תפוצה של יותר מ-110,000 קוראים. בשנה זו מונה יעקב פישמן לעורך העיתון, ותחת הובלתו העיתון פנה לכיוונים יותר ליברליים בנושאי יהדות.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ז]] הצטרף ר' [[דוד לייב מקלר]] על אף גילו הצעיר, לצוות העיתון, ולאחר כמה שנים מונה לעורכו הראשי.<br /> <br /> בדומה לעיתונים נוספים ב[[אידיש]] שיצאו בארצות הברית, תפוצתו ירדה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] התאחד העיתון עם העיתון &quot;דער טאג&quot; שיצא לאור גם ב[[שבת]]. ביום ה[[שבת]] הופיע רק הלוגו של 'דער טאג' בעמוד הראשי.<br /> <br /> העיתון הפסיק לצאת לאור בשנת [[תשל&quot;א]], לאחר שחווה ירידה דרמטית בתפוצתו.<br /> <br /> ==קשרי העיתון עם חב&quot;ד==<br /> בתחילת שנת [[ת&quot;ש]] ביקש ר' [[דוד לייב מקלר]] מ[[הרבי הריי&quot;צ]] למסור לו את רשימת זכרונותיו הנקראת - 'רשימת ליובאוויטש', על מנת לערוך אותה לסדרת זכרונות ולפרסמה בעיתון, [[הרבי הריי&quot;צ]] נענה לבקשתו, ואכן בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;א]] החלו להתפרסם בעיתון זכרונותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] במדור שנקרא 'דעם ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות'.<br /> <br /> סדרת הזכרונות פורסמה בעיתון בשתי חלקים, חלק א פורסם החל מ[[תשרי]] [[תש&quot;א]] עד [[אדר]] [[תש&quot;ב]], ויצא לאור כ[[ספר הזכרונות]] חלק א' בשנת [[תש&quot;ז]]. חלק ב' פורסם החל מ[[אדר]] [[תשי&quot;ב]] עד [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], חלק זה פורסם אמנם על ידי ר' [[דוד לייב מקלר]] אך לא בעיתון 'דער מארגען זשורנאל' אלא בעיתון 'אמריקאנער', ויצא לאור כ[[ספר הזכרונות]] חלק ב' בשנת [[תשכ&quot;ה]]. <br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק י&quot;ג עמ' שז.}} מר' [[דוד לייב מקלר]] לשלוח לו את מאמרי הזכרונות שהוא מפרסם כדי לעבור עליהם בטרם שיודפסו בעיתון. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] פירסם [[הרבי הריי&quot;צ]] בעיתון, קריאה לכל רבני ועסקני יהדות אמריקה שיתעוררו ויחלו לפעול למען הילדים והנערים שלוכדת הסוכנות היהודית בארץ הקודש, מערכת העיתון פרסמה את קריאתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] אך צנזרה אותה, ובתגובה כתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז ע' רכט.}} [[הרבי הריי&quot;צ]] מכתב למערכת העיתון בו הוא מבקש להדפיס מחדש את קריאתו ללא כל צנזור.<br /> <br /> בהמשך לזה, ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז עמ' שצו.}} הרבי הריי&quot;צ מר' [[דוד לייב מקלר]] ומהמו&quot;ל של העיתון באותה תקופה - הרב מאלקינסאן, לכתוב בעיתון מאמרים שיעירו את דעת הקהל אודות העוולה שנעשית על ידי פעילי הסוכנות היהודית שמעבירים את ילדי הפליטים על דתם, ומערכת העיתון השיבה על כך שדבריהם הנכתבים בעיתון צריכים להיות בהתחשב ועל פי דעת הרבנים היהודיים באמריקה, וכשידעו שיטתם הברורה אזי יעשו כמה שביכולתם לעורר את דעת הקהל אודות הצלת ילדי ישראל מידי שליחי הסוכנות היהודית. בעקבות כך, כינס הרבי הריי&quot;צ אסיפה של רבנים כדי שידונו בדרכי הפעולה כנגד הסוכנות.<br /> <br /> העיתונאי החב&quot;די ר' [[גרשון בער ג'יקובסון]] היה כותב בעיתון עד לסגירתו. בעקבות סגירת העיתון, הקים בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ב]] את עיתון [[אלגמיינער זשורנאל]], והיה לעורכו הראשי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75704 ה&quot;אלגמיינער&quot; חוגג 40 שנה] {{וידאו}}}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[דער אלגעמיינער זשורנאל]]<br /> *[[ספר הזכרונות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1XMIT5_7PBwRlwWNVpprRYTsIAgiA8kJr/view?usp=drivesdk גליון 14 של העיתון], א' טבת תרפ&quot;ב<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1382 עמוד השער של &quot;דער טאג מארגען זשורנאל&quot;, מי&quot;ג שבט תש&quot;ל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מארגען זשורנאל}}<br /> [[קטגוריה:עיתונים]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=560473 2022-08-16T19:05:21Z

<p>החייל: /* הוספה לערך */</p> <hr /> <div>== אני לא מבין ==<br /> <br /> אני לא מבין מדוע אין בערך הזה על המכות שקיבל נשוא הערך ותגובת הרבי בנידון???<br /> [[משתמש:מוישל&amp;#39;ע|מוישל&amp;#39;ע]] - [[שיחת משתמש:מוישל&amp;#39;ע|שיחה]] 18:42, 30 ביולי 2018 (IST)<br /> :בעניין זה: כתוב בער: &quot;כמה בחורים מתוך להט הויכוח דחפו מעט את הרב הכט&quot;. מנין שדחפו רק מעט? לי משום מה נראה שזה הי' קצת יותר ממעט. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 08:51, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 08:51, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::&quot;לאור החשיבות בהרחקת אלימות מליובאוויטש&quot; - דריש טעמא דקרא ויודע דעת עליון??? --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 08:53, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 08:53, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::א. אני יודע את שמות הבחורים (לא נראה לי לכתוב אותם פה, מסכים אתי?) וזה לא יותר משניים-שלושה (כמובן שזה מעשה חמור גם בלי ריבוי הבחורים!). אני לא מבין מה הבעיה בניסוח זה, אם לא כך - אז מאיזה טעם הרבי דיבר בחריפות ע&quot;ז? [[משתמש:חסישדע באחער|חסישדע באחער]] - [[שיחת משתמש:חסישדע באחער|שיחה]], 12:06, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 12:06, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == הוספה לערך ==<br /> <br /> אולי משום שאינני וותיק, איני יכול לערוך את דף זה, ואבקש ממי שיכול להוסיף לערך את הקטע הבא:<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כתב לרבי שעיסוק במשיח מרחיק (לדעתו) יהודים. הרבי ענה לו שאם העיסוק במשיח מרחיק יהודים וגורם מחלוקת, יש להמנע מכך. לאור תשובת הרבי כמה בחורים כעסו על הרב הכט שבגללו הרבי אמר שיש לחדול בעיסוק זהות המשיח, ואף בחור אחד דחף אותו. הרב הכט כתב לרבי שליט&quot;א שאחד הבחורים הרביץ לו, והרבי שליט&quot;א אמר שמי שנוהג באלימות עליו ללכת ל[[בני ברק]] (מופיע בסרטון ידוע). [[תורה|{{גופן|3|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|חדר ועידה}}]] 16:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :{{בוצע}}--&lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 12:10, 2 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::תוקן במעט. אם כי אני בכלל לא בטוח שיש לכתוב זאת בערך של רב ראשי באחת מערי ארץ הקודש ויצויין שבשעתו כהשסיפור התרחש הדבר לא פורסם עם שמו בבימות החב&quot;דיות השונות.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:34, י&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;א 18:34, 27 ביולי 2021 (UTC)<br /> :::כעת תוקן הרבה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:22, כ&quot;ה בניסן, ה'תשפ&quot;ב 21:22, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::אני יותר בכיוון שזה לא צריך להופיע. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 08:52, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 08:52, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::::הרב הכט שליט&quot;א מספר זאת פעמים רבות. מה הבעיה? לא כתוב את שמות הבחורים ומסתמא זה לא יפגע בהם. [[משתמש:חסישדע באחער|חסישדע באחער]] - [[שיחת משתמש:חסישדע באחער|שיחה]], 12:03, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 12:03, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::למען כבוד ליובאוויטש - עדיף שלא (גם לא מכבד את הבחורים - שהרי אם היו מאמינים ברבי במרבית האחוזים, לא היו באים לתת מכות וד&quot;ל)--[[משתמש:הת&amp;#39; לוי יצחק|הת&amp;#39; לוי יצחק]] - [[שיחת משתמש:הת&amp;#39; לוי יצחק|שיחה]], 11:22, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:22, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::::כמדומני שחתנו - הרב טייכטל אינו שליח בפאריז אלא באילת--[[משתמש:הת&amp;#39; לוי יצחק|הת&amp;#39; לוי יצחק]] - [[שיחת משתמש:הת&amp;#39; לוי יצחק|שיחה]], 11:25, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:25, 29 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:חסישדע באחער|חסישדע באחער]], מניין לך שמספר זאת הרבה פעמים? שמעת בעצמך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 02:45, ל' בניסן, ה'תשפ&quot;ב 02:45, 1 במאי 2022 (UTC)<br /> אני מבקש להוסיף שהרב הכט יו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד אילת. וגם שהרב יהודה טייכטל שליח באילת.<br /> :יומן הת' אלישיב קפלון כפי שנכתב בשעתו ב-770: &quot;לקראת סוף השבוע נודע שהרבנים דאה&quot;ק כתבו שלא לחתום על פתקים שונים )שמעתי שבמוצש&quot;ק ביטלו זאת(, והעיקר שם העכט מאילת. אל תשאלו!, פה ב-770 אצל הבחורים ואצל החסידים (להוציא הבעה&quot;ב שאינם יודעים מימינם ומשמאלם תמיד ובפרט היום) נעשה העכט להיפך ד&quot;מקושר&quot; – בתכלית. והגיעו מכאן טלפונים ופאקסים מחשובי האברכים (וכן מ&quot;זקני התמימים&quot; שי'...) וזה עזר קצת. (אך היה המשך, כדלקמן). כאן אומרים שהוא יפחד לבוא לשבועות . . בינתיים שומעים כאן שמאה&quot;ק כותב העכט ועוד רבנים (כמ&quot;פ), על ההיזק שנעשה ע&quot;י החתימות ושלא יתנו ח&quot;ו ליכנס לצבא . . גם תשובה זו, וכן (ע&quot;פ השמועה) שהורה להוריד כל השלטים של משיח עכשיו, הם בפשטות בהמשך למכתבי הרבנים באה&quot;ק, וכנ&quot;ל. (ואין להאריך בדבר המבהיל)&quot;. [[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 19:05, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ב 19:05, 16 באוגוסט 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=560472 2022-08-16T19:01:10Z

<p>החייל: /* קשריו עם חב&quot;ד */ הגהה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יצחק יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק יוסף.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] (1962)<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=ראש ישיבת &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> |רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]<br /> |חיבוריו= סדרת שו&quot;ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה<br /> |השתייכות=ספרדי-חרדי<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] (תשע&quot;ג)]]<br /> הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot; ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יוסף נולד ב[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל&quot;ג]] הקים את [[כולל]] &quot;חזון עובדיה&quot;. בשנת [[תש&quot;מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> <br /> במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.<br /> <br /> בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בשיחה עם שליח הרבי באילת הרב [[שמעון אייזנבך]]]]<br /> <br /> בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב&quot;דית שפעלה ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת&quot;ת|תקנת אמירת החת&quot;ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב&quot;ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות, שבט תשע&quot;ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת&quot;ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב&quot;ד] {{אינפו}}}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] ובבניין [[770 (כפר חב&quot;ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע&quot;ג]] השתתף ב[[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.<br /> <br /> הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[שמעון אייזנבך]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב&quot;ם]] בבית הספר [[חב&quot;ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב&quot;ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל&quot;ג בעומר שע&quot;י בית חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.<br /> <br /> וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד<br /> <br /> ===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב&quot;ד===<br /> *{{ציטוטון|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב&quot;ד בזיכוי הרבים}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה&quot;ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - אתר col}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים<br /> *'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף<br /> * ''' &quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&amp;BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]&quot; ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ&quot;ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.<br /> * '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> * '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך<br /> * '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה' <br /> * '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה &quot;ילקוט יוסף&quot;.<br /> * '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו<br /> * '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]''' <br /> * '''&quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&amp;M אגרת לבני תורה]&quot;''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו). <br /> *ילקוט יוסף '''&quot;שובע שמחות&quot;''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).<br /> * קונטרס '''&quot;כללי הוראה&quot;''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ&quot;ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו&quot;ת]] [[יחוה דעת]]).<br /> * '''&quot;עין יצחק&quot;''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&amp;M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו&quot;ע ורמ&quot;א וכן כללי המנהגים.<br /> * '''&quot;שולחן המערכת&quot;''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש&quot;ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.<br /> * '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.<br /> * '''כללי הגיור''' - תשע&quot;ה.<br /> * '''שו&quot;ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע&quot;ו.<br /> * '''&quot;השיעור השבועי&quot; תשע&quot;ה''' – תמצית שיעוריו במוצ&quot;ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע&quot;ו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79897&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע&quot;ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br /> *הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל&quot;צ, הרב יצחק יוסף], {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=560471 2022-08-16T18:59:41Z

<p>החייל: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב [[שמעון אייזנבך]] שהתמנה לשליח באילת ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם הרב יוסף הכט, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=560470 2022-08-16T18:58:44Z

<p>החייל: /* תולדות חיים */ תיקון!! הרב גליצנשטיין הי&#039; ביחסים טובים עם השליח הרב אייזנבך</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, בהם הרב [[יוסף הכט]] שהתמנה לרב העיר, הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב [[שמעון אייזנבך]] שהתמנה לשליח באילת.<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם הרב יוסף הכט, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=560469 2022-08-16T18:57:32Z

<p>החייל: /* אייזנבך */ נענה בדף שיחה. דברי שטויות</p> <hr /> <div>למיטב ידעתי אין קשר בין אשת ר' הירשל איזנבך למשפ' סלונים. הכותב מתבקש לציין מקור.<br /> :הוספתי בקשת מקור בגוף הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ד 10:25, 18 במאי 2014 (UTC)<br /> ::אני כבר מוסיף בקשת מקור על כך שקוראים לו שמעון בן ציון למרות שבציבור הוא ידוע רק בשם שמעון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:11, 18 במאי 2014 (UTC)<br /> :::היות שערער על כך מישהו, שמתי בקשת מקור. אם אתה - 'להתראות' - בטוח שכך הדבר אפשר להסירו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד 14:13, 19 במאי 2014 (UTC)<br /> ::::זה מצחיק אותי. אם מי שמערער היה טוען בתוקף שלא, היינו שהוא יודע בוודאות, היה הגיון בדרישה כזו, אבל האנונימי הנ&quot;ל סך הכל '''לא יודע'''. אז שיברר. אני לא בטוח, אבל כשכתבתי את זה הסתמכתי על מקור כל שהוא, ואין שום הגיון לשים תבית מקור בכל פינה. אם רוצים אפשר למחוק, אבל לדעתי מדובר בטיפשות על גבול ה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:18, 19 במאי 2014 (UTC)<br /> :::::לא כתבתי ש'''איני יודע''', כתבתי שלמיטב '''ידיעתי''' אין קשר. והחילוק ברור. בכל מקרה, למיטב ידיעתי היא מבית גוראי או משהו בסגנון.<br /> <br /> == הגנה ==<br /> ממליץ למי שיכול לשים הגנה שישים על זה הגנה למקרה הצורך.<br /> <br /> למה? [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 03:50, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 03:50, 21 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == הגזמה! ==<br /> <br /> נראה לי קצת מוגזם חמש תמונות על אותו אדם...! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 09:59, א' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> מה בדיוק ההגזמה ? לא מובן<br /> זה גם לא חידוש גדול , תעיין בערכים על שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי העולם וגם שם זה ככה. [[משתמש:ש&amp;#39;|ש&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:ש&amp;#39;|שיחה]], 11:01, ט&quot;ו בתמוז, ה'תש&quot;ף 11:01, 7 ביולי 2020 (UTC)<br /> :התמונה השניה והאחרונה לא מוכרחים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 16:23 • ט&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;ף</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=560468 2022-08-16T18:51:43Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עזרא בנימין שוחט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שוחט נואם בכינוס 'ירחי כלה' השנתי בלוס אנג'לס]]<br /> הרב '''עזרא בנימין שוחט''' (מכונה '''הרא&quot;ש'''; יליד שנת [[תש&quot;ג]]) הינו ראש ישיבת '[[אור אלחנן - חב&quot;ד]]' בלוס-אנג'לס בקליפורניה. מגדולי רבני חב&quot;ד בדורנו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ&quot;ה באדר ב']] [[תש&quot;ג]] להרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי&quot;א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב&quot;ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בבחרותו התחבב מאוד על ר' [[אהרן קוטלר]] ועל הרב [[משולם דוד סולבייצ'יק]], שבישיבותיהם למד בתקופות מסוימות.<br /> <br /> [[הרבי]] קירבו במכתבים רבים בהם השיב על שאלותיו בלימוד ובעבודת ה' וב[[יחידות|יחידויות]] אליהן זכה להיכנס. אחד המכתבים עליהם העיד ששינו את חייו היה במענה לכך שחש מרמור בשמעו על גדולי ישראל האמיתיים בדורות עברו שכתבו חיבורים שהאירו את העולם בהיותם צעירים לימים ואילו לו אין סיכוי להגיע לכך בכזה גיל, ואם כן - מדוע עליו ללמוד תורה. הרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו ששאיפת היהודי צריכה להיות 'לשמש את קוני' בכלים, היכולות וההזדמנויות שהקב&quot;ה נתן לו, ולא לחפש להיות 'גדול בישראל'{{הערה|1=[https://anash.org/when-the-rosh-wasnt-sure-if-learning-was-for-him/ הרב שוחט מספר מה שענה לו הרבי].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה רחל{{הערה|בת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה, נפטרה ב[[י&quot;ב אדר]] [[תש&quot;ע]].}}, נכדת האדמו&quot;ר מסלונים. לאחר נישואיהם התגוררו בעיר [[בני ברק]], בהוראת הרבי{{הערה|'אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט: &quot;מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק&quot;.}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו מונה ל[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לצד שיעוריו בישיבה במסכתות הנלמדות מסר מחוץ לישיבה שיעורים מעמיקים בתורת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] כשהוקמה שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] סייע בביסוס כולל האברכים במקום{{הערה|1=יסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] כאשר הועברה לליובאוויטש [[תומכי תמימים לוס אנג'לס|ישיבת אור אלחנן]] על ידי מייסדה הרב [[שמחה וסרמן]] העמיד הרבי את הרב שוחט בראש הישיבה.<br /> <br /> במהלך השנים פיתח את הישיבה, והנהיג דרך חינוכית ולימודית יחודית שבגינה נמשכים לישיבה תלמידים רבים.<br /> <br /> ==שיטת לימודו==<br /> שיטת הלימוד של הרב שוחט היא שיטת הדיוק בפרטים, ולבאר על פי הדיוקים את כללות הסוגיה, וכן עניינים נוספים.<br /> <br /> אף שמעולם לא הוציא לאור ספר רשמי, רבים מחידושיו ושיעוריו נדפסו קובצי [[מגדל אור]] היוצאים על ידי [[אור אלחנן - חב&quot;ד|ישיבתו]].<br /> <br /> הרב שוחט נודע בדרך שסלל לדיוק ועיון ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר [[הרבי]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[דוד שוחט]], נשיא אגודת הרבנים בטורונטו קנדה<br /> *אחיו, הרב [[עמנואל שוחט]], מגדולי רבני חב&quot;ד בקנדה<br /> *אחיו, הרב [[גרשון אלישע שוחט]], פוסק ודיין בטורונטו, קנדה<br /> *בנו, ר' מנחם ישראל שוחט, ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה מליה אשת הרב [[נחמן וילהלם]], ראש כולל לדיינות, מיניסוטה<br /> *בתו, מרת יהודית אשת הרב [[עמרם פרקש]], ר&quot;מ בישיבת אור אלחנן לוס אנג'לס<br /> *בתו, מרת הדסה אשת הרב מ&quot;מ שפאלטר, ר&quot;מ בישיבת אור אלחנן לוס אנג'לס<br /> *בנו, הרב אברהם שוחט, לוס אנג'לס<br /> *בנו, הרב דב יהודה שוחט, מנצ'סטר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ראיון חיזוק עם הרב שוחט ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1856 {{*}} גליון 1955 ע' 52-61.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|97486|&quot;הראש&quot; • מנחיל העיון והדקדוק בהגדת הרבי||כ&quot;ט אייר תשע&quot;ו}}<br /> * [http://theantitzemach.blogspot.com/2010/05/addendum-harav-reb-ezra-binyomin.html?m=1 עדויות נדירות על הרב שוחט וצילום מכתבי גדולי ראשי הישיבות על גדלותו בתורה] (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוחט, עזרא בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%22%D7%A5&diff=560467 2022-08-16T18:48:53Z

<p>החייל: ניסוח יותר מובן?</p> <hr /> <div>[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]<br /> הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ&quot;ץ''' הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים. <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]] בחודש אדר [[תש&quot;ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].<br /> <br /> ===יחידות אצל הרבי מהוריי&quot;צ===<br /> בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ&quot;א אדר]] [[תש&quot;ט]]{{הערה|ימים ספורים אחרי מעמד [[קבלת האזרחות]]}}, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]], <br /> <br /> כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי&quot;צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש&quot;ט.}}, שאמר שיחה מיוחדת על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.<br /> <br /> בסיום היחידות: הרבי מהוריי&quot;צ לקח הציצה הימנית מהט&quot;ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית. <br /> <br /> לאחר שקרא כ&quot;ק בהפ&quot;נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.<br /> <br /> [כשיצא הרד&quot;ש נתן ידו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ&quot;ק אדמר'ר שליט&quot;א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].<br /> <br /> ברשימת הרב משה פינחס נוסף: &quot;ביום ועש&quot;ק כ&quot;ד. אדר דברתי עם הרמ&quot;ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים&quot;. (לרבי מהוריי&quot;צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)<br /> <br /> ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו על כך לרבי, שלח הרבי מכתב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]], בה הרבי כותב: <br /> {{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט&quot;א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג&quot;כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו&quot;כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ&quot;ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי&quot;ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.<br /> <br /> מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.<br /> <br /> ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר סבו לרבי אודות תחביב שיש לר' זאב – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, וסבו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.<br /> <br /> ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. פעם אביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.<br /> <br /> ===גבאות ב-770===<br /> לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ&quot;ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ&quot;ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ&quot;ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.<br /> <br /> אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע&quot;נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.<br /> <br /> אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תנש&quot;א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ&quot;ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.<br /> <br /> עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א חיבור}}.<br /> <br /> הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבל]].<br /> <br /> ב[[ל' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ&quot;ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.<br /> <br /> ===עסקנות כללית===<br /> בהמלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].<br /> <br /> מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.<br /> <br /> זכה להניח (=לכתוב &quot;הנחות&quot;) מספר שיחות של הרבי, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י&quot;ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ&quot;ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ&quot;ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ&quot;ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.<br /> <br /> ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].<br /> <br /> במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ח]] עבר הרב כ&quot;ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *סדרת הספרים &quot;[[אמרי מרדכי]]&quot;, מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' יוסף יצחק כ&quot;ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד<br /> *חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד<br /> *חתנו ר' זרחי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}})<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: כ&quot;ץ זאב יחזקאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:גבאי 770]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=560466 2022-08-16T18:47:31Z

<p>החייל: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מרדכי מענטליק.jpeg|ממוזער|הרב מענטליק נואם במהלך [[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י&quot;ט חשון]] [[תרע&quot;ג]] - [[כ&quot;ה תשרי]] [[תשמ&quot;ח]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], ומהמקושרים הראשונים לכ&quot;ק הרבי מליובאוויטש. כיהן במשך שנים רבות כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב&quot;ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש&quot;ס בשם [[אמרי מרדכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]]<br /> [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|יושבים ב&quot;זאל הקטן&quot; ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]<br /> נולד ב[[י&quot;ט חשון]] [[תרע&quot;ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה&quot;ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה&quot;ב כשד&quot;ר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.<br /> <br /> כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נהג להביט על בנו יחידו - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז &quot;דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)&quot;). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.<br /> <br /> בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו&quot;רי חב&quot;ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ד אגרת ה'רלז.<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא&quot;ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא&quot;ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ&quot;ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.<br /> <br /> ביו&quot;ד שבט [[תש&quot;י]] - כאשר הסתלק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, באו ל 770- חסידי [[חב&quot;ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ&quot;ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: &quot;יש לנו רבי&quot;!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.<br /> <br /> כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי&quot;א]], החל הרב מענטליק להיות '[[שר המשקים]]' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי&quot;א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא &quot;שר המשקים&quot; שלו, וממנו יקבלו. <br /> <br /> פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] ב[[התוועדות]] &quot;הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי&quot;. את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת. <br /> <br /> הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: &quot;באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד&quot;.<br /> <br /> [[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]<br /> מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב-770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב-770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].<br /> <br /> מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, הייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר &quot;[[שערי יהודה]]&quot; על הש&quot;ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר. <br /> <br /> מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ&quot;ש בביתו של הרב צבי הירש חיטריק. שיעור נוסף לאנ&quot;ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'[[מראי מקומות]]' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש. <br /> <br /> בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[מראי מקומות]]', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ&quot;ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב. <br /> <br /> במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים. <br /> <br /> הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו.<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק &quot;כוס של ברכה&quot;, ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[זאב יחזקאל כ&quot;ץ]], גבאי ביהמ&quot;ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה.<br /> <br /> בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק שבק חיים לכל חי.<br /> <br /> בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[בנימין קליין]] – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך.<br /> <br /> &quot;חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770&quot;.<br /> <br /> הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב.<br /> <br /> כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: &quot;ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג&quot; (הוא &quot;נעדר&quot; לפנות בוקר).<br /> <br /> הרבי לא ציפה לתשובה מעין זו, וקרא בהפתעת-בהלה: &quot;אוי&quot;. לאחר מכן הרבי אמר לו, &quot;טאמער איז דיר נישט שווער&quot; (באם לא קשה לך הדבר), כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר &quot;אמרי מרדכי&quot;.<br /> <br /> את שמו של הספר &quot;אמרי מרדכי&quot; בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק.<br /> <br /> החיבור הזה הוא על [[מסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי&quot;ז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.<br /> <br /> אופן השיעורים והביאורים הוא: <br /> א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.<br /> ב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.<br /> ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.<br /> ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.<br /> <br /> בעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:<br /> &quot;כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים&quot;.<br /> <br /> כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].<br /> <br /> כן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, וביניהם &quot;הפלפול וההגיון&quot;, ששמו מאפיין מאד את סגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]'''.<br /> *יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> *שלום יהודה לייב גינזבורג, '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל&quot;א.<br /> *'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 40<br /> <br /> {{מיון רגיל:מנטליק, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%9E%D7%96%27%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=560465 2022-08-16T18:46:18Z

<p>החייל: הגהה</p> <hr /> <div>'''הראש מז'מבין''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער ז'עמבינער קאפ''') הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם ר' [[פסח ממלסטובקה]] במתנה אל רבי [[הלל מפאריטש]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> ===חיבור הניגון===<br /> ניגון זה הוא ניגון מהעיר [[ז'מבין]]. עיר זו הייתה מלאה ב[[חסידי חב&quot;ד]], חלקם [[משכיל]]ים וחלקם [[עובד]]ים. ניגון זה מתייחד באופיו ה[[מוח]]י - [[מחשבה]] ו[[התבוננות]] המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם [[ניגון הלב מז'בין]], ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'.<br /> <br /> ===העברת הניגון===<br /> אודות העברת הניגון לרבי [[הלל מפאריטש]], מסופר כי כאשר החסיד רבי [[פסח ממלסטובקה]] היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק, באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר נודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר' הלל, אמר לו ר' פסח: אני אלמד אותך [[ניגון]] ואתה תמסור אותו לרבי הלל בתור מתנה ממני. ורבי פסח לימד אותו את הניגון הזה.<br /> <br /> כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן [[ניגונים]] חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר' פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר' הלל שיש פה אברך שהגיע מ[[ליובאוויטש]] ויש לו שליחות אליו מאת ר' פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: {{ציטוטון|דער ניגון איז געמאכט מיט קאפ}} [=הניגון הזה עשוי עם ראש].<br /> <br /> ===קביעת ייעוד הניגון===<br /> ר' הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לעיירה [[ליובאוויטש]], לפני אמירת [[דא&quot;ח]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה [[ניגונים]] מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה|החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ס&quot;ב ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון הלב מז'בין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/06-13-Der-Tzshembener-Kupp-Reb-Hillel-s-Kupp-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYWJ4ZWN2SjB5S1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=481 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים מעיירות שונות]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA&diff=560464 2022-08-16T18:45:22Z

<p>החייל: הגהה</p> <hr /> <div>'''נחושת''' היא מתכת מבריקה בצבע אדום-כתום המשמשת לדברים רבים. לנחושת היו שימושים רבים ב[[משכן]], ב[[בית המקדש]] וב[[כלי המקדש]].<br /> <br /> ==דרגתה בעולמות==<br /> הנחושת שייכת בספירות העליונות ל[[ספירת הגבורה]], ובספירה זו עצמה למדריגה התחתונה שבה - כאשר מסתלק רושם האור האלוקי שבגבורות ונכלל ב[[ספירת החכמה]], ולכן הופכות הגבורות לגבורות קשות. זאת בשונה מה[[זהב]] ששייך גם הוא לגבורה, אך לגבורה כפי שמאירה בה [[ספירת הבינה]], שאז הגבורות הן כולן גבורות קדושות - שלכן הזהב הוא רך ונוטה לירוק, מה שאין כן הנחושת היא קשה יותר ונוטה לאדום, מה שמראה על דינים קשים{{הערה|1=ראה [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ע' שא ואילך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15883&amp;st=&amp;pgnum=210&amp;hilite= אור התורה במדבר חלק ו' ע' א'תתצו ואילך].}}.<br /> <br /> לעיתים מבואר שדרגת הנחושת היא [[קליפת נוגה]] שב[[עולם האצילות]] (שהיא [[קליפת ראומה]]), והיינו כפי שהקליפה היא בשרשה ששם עדיין כולה טוב, וכמאמר{{הערה|[[בבא בתרא]] טז, א.}} &quot;שטן לשם שמים נתכוון&quot;. אלא שבחינה זו היא היורדת ומתלבשת בקליפות{{הערה|1=ראה ביאורי הזהר ואור התורה שם. וראה הגהת הצ&quot;צ ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20 לקוטי תורה חוקת סב, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&amp;st=&amp;pgnum=85 לקוטי שיחות חלק י&quot;ג ע' 76].}}.<br /> <br /> אבל לעיתים מבואר שבחינת הנחושת שייכת ל[[קליפות]] עצמן, ובקליפות גופא למטה מהקליפות השייכות ל[[זהב]] וכסף{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&amp;st=&amp;pgnum=75&amp;hilite= אור התורה תרומה ע' א'תיג]. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&amp;st=&amp;pgnum=170 לקוטי שיחות חלק ו' ע' 158 ובהערות].}}.<br /> <br /> מבין שלושת [[עולמות בי&quot;ע]] שייכת הנחושת ל[[עולם העשייה]]{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ פקודי תשמ&quot;ט ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=424&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 402]).}}.<br /> <br /> ==דרגתה בעבודת ה'==<br /> ב[[עבודת ה']] שייכת בחינת הנחושת לקו ה[[תורה]] (מבין שלושת הקוים של תורה, [[תפילה]] ו[[גמילות חסדים]]). ענין זה מרומז גם בכך שהמילה &quot;'''נחשת'''&quot; היא ראשי תיבות{{הערה|בראשית רבה יז, ה.}} &quot;'''נ'''ובלות '''ח'''כמה '''ש'''למעלה '''ת'''ורה&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28 תורה אור הוספות קיא, ד]. ועוד. ואינו סותר למה שנתבאר לעיל ש&quot;נחושת&quot; שייכת לקליפות - כי הכוונה בכך שתורה שייכת לנחושת, היינו שבכוחה לברר את הנחושת (לקו&quot;ש ח&quot;ו שם הערה 51 בשולי הגליון).}}. גם עבודת גמילות חסדים גופא נחלקת לשלוש דרגות בנתינת צדקה, כנגד [[זהב]] [[כסף]] ונחושת{{הערה|1=רבותינו בעלי התוספות ריש פרשת תרומה. ובמקורות נוספים - נסמנו בדבר מלכות ש&quot;פ ויחי תשנ&quot;ב הערה 69 ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= ספר השיחות ח&quot;א ע' 233]).}} - ובין שלשתם נחושת נחשבת לעבודה הנמוכה ביותר, &quot;נתינת חולה שאמר תנו&quot;.<br /> <br /> מבין שלוש המדרגות בעבודת ה' - [[צדיק]], [[בינוני]] ו[[רשע]] - שייכת הנחושת לדרגת ה&quot;רשע&quot;. כמו כן אצל האדם עצמו, שייכת הנחושת לעבודה עם כוחותיו התחתונים{{הערה|ש&quot;פ פקודי שם.}}.<br /> <br /> אלא שבכוחו של יהודי שנמצא גם בדרגה נחותה כזו לעשות משכן לה'{{הערה|1=ראה לקוטי שיחות חלק ו' שם ע' 160 - ושם, שדוקא עבודת ה&quot;נחושת&quot; שייכת להבדלה מן הקודש לחול, ובזכותה קיים המשכן כולו. וראה שיחת ש&quot;פ תרומה תשמ&quot;ט ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=353&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 331]). ש&quot;פ פקודי שם.}}.<br /> <br /> ==בבתי המקדש==<br /> נאמר במדרש שנחושת שייכת ל[[יעקב אבינו]]{{הערה|1=שמות רבה סוף פרשה מ&quot;ט. מבואר בדרך החסידות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31610&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= אור התורה תשא ע' א'תתפח].}}. ומכיוון שבמקום אחר נאמר שיעקב קשור ל[[בית המקדש השלישי]], לכן מובן שגם בחינת הנחושת קשורה עם בית המקדש השלישי. עם זאת, הרבי מוסיף ומבאר שנחושת שייכת בעיקרה לזמן ה[[גלות]], ובית המקדש השלישי שייך לתיקון (לא רק של קליפת הנחושת, אלא גם) של קליפת &quot;[[ברזל]]&quot; שלמטה במדריגה מנחושת{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ויחי הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ברזל]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מתכות]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=560463 2022-08-16T18:44:52Z

<p>החייל: ניסוח</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי דובער שניאורי<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמו&quot;ר האמצעי.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר האמצעי<br /> |תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו&quot;ר האמצעי &lt;BR&gt;(תמונה ממנו לא נמצאת)<br /> |תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה=[[ניעז'ין]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> '''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו&quot;ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי &quot;האמצעי&quot; דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו&quot;רים ([[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי דובער ואדמו&quot;ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot;}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל&quot;ד]] - ט' בכסלו [[תקפ&quot;ח]]), הוא האדמו&quot;ר השני בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי|מאמרי חסידות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.<br /> <br /> ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל&quot;ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו&quot;ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).<br /> <br /> לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל&quot;ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו&quot;ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.<br /> <br /> בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח&quot;ב עמ' רכה}}.<br /> <br /> בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד.<br /> <br /> כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.<br /> ===בר מצווה===<br /> לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ&quot;ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.<br /> <br /> ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ&quot;ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו&quot;ר הזקן מאמר על הפסוק &quot;כי לקח טוב&quot;, ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק &quot;מגיד דבריו ליעקב&quot;, אדמו&quot;ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.<br /> <br /> לאחר מכן לקח אדמו&quot;ר הזקן חתיכת &quot;[[לעקאח]]&quot; וכוסית &quot;[[משקה]]&quot;, ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.<br /> <br /> לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו&quot;ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה&quot;בעל קורא&quot; שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> בשנת [[תקמ&quot;ח]], בהיות אדמו&quot;ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו&quot;ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br /> <br /> רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.<br /> <br /> ואכן, בגלל ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש&quot;ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.<br /> <br /> ===הדרכת צעירי החסידים===<br /> בשנת [[תק&quot;נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.<br /> <br /> באותה שנה גם החל לשמש כ&quot;[[מניח]]&quot; אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביום [[כ&quot;ד בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]], שהה אדמו&quot;ר האמצעי בעיירה [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו&quot;ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.<br /> <br /> חלק מחסידי אדמו&quot;ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב&quot;אדמו&quot;רות&quot; אך הלה נפטר גם הוא לאחר תקופה קצרה.<br /> <br /> בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב&quot;ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו&quot;ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו&quot;ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע&quot;ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה &quot;[[מסע ההכתרה (תקע&quot;ג)|מסע ההכתרה]]&quot; שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו&quot;ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו&quot;ר האמצעי, בנו של אדמו&quot;ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ===ליובאוויטש===<br /> [[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}<br /> המסע הסתיים בבחירת אדמו&quot;ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח&quot;י באלול]] [[תקע&quot;ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו&quot;ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו&quot;ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו&quot;ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.<br /> <br /> הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.<br /> <br /> מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב&quot;ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.<br /> <br /> כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו&quot;ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו&quot;ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;לאו כל מוחא סביל דא&quot; (לא כל מוח סובל זאת).<br /> <br /> בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו&quot;ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע&quot;ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חברון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]]}}<br /> בשנת [[תקפ&quot;ג]], עלו חסידי חב&quot;ד ל[[חברון]], ואדמו&quot;ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי &quot;אברהם אבינו&quot; וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב&quot;ד.<br /> בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב&quot;די העתיק בעולם.<br /> <br /> ===מאסרו וגאולתו===<br /> [[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> בשנת [[תקפ&quot;ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו&quot;ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו&quot;ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו&quot;ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו&quot;ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ&quot;ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ&quot;ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> [[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] בניעז'ין]]<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> לפני הסתלקותו רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ&quot;ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ&quot;ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו בהאדיטש. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ&quot;ח]] התחיל אדמו&quot;ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot;. לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת &quot;בית תורה דמשק אליעזר&quot; בפלטבוש.<br /> <br /> ====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> אדמו&quot;ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.<br /> <br /> לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו&quot;ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו&quot;ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו&quot;ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו&quot;ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו&quot;ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו&quot;ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ&quot;ה.}}.<br /> <br /> חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.<br /> <br /> ===הספרים שהודפסו על ידו===<br /> *[[סידור עם דא&quot;ח]]ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר &quot;ביאורי הזוהר&quot; מיוחס לפעמים לאדמו&quot;ר האמצעי) (תקע&quot;ו)<br /> *קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע&quot;ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])<br /> *[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע&quot;ז - ח&quot;א, תקע&quot;ח - ח&quot;ב)<br /> *[[דרך חיים]] - ח&quot;ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע&quot;ט)<br /> *[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור מושגים מסדר ההשתלשלות (תק&quot;פ)<br /> *[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ&quot;א)<br /> *[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ&quot;א)<br /> *[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ&quot;ב)<br /> *[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח&quot;א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו&quot;ר האמצעי בעצמו; בראשית ח&quot;ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ&quot;ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש&quot;ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ&quot;ו)<br /> <br /> ===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===<br /> *קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|מאסרו]]<br /> *[[פירוש המלות]] - ביאורים על התפילה<br /> *[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ&quot;ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י&quot;ח כרכים - [[תשמ&quot;ה]]-[[תנש&quot;א]])<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו<br /> <br /> ==תקנותיו וחידושיו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב&quot;ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד&quot;ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד&quot;רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י&quot;א עמוד קכז.}}.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב&quot;די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב&quot;ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו&quot;ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.<br /> בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] מביט בהם.<br /> אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.<br /> <br /> ==תואר פניו==<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב&quot;ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.<br /> <br /> באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז&quot;ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה &quot;יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו&quot;, והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו&quot;ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז&quot;ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב&quot;ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק &quot;'''כאילו''' הוא עומד כנגדו&quot;, אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''<br /> *בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|ברוך]].'''<br /> *בתו '''[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.<br /> *בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס&quot;ז]].<br /> *בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו&quot;ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס&quot;ד]].<br /> *בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע&quot;א]].<br /> *בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י&quot;ד שבט]] [[תקס&quot;ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br /> *בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.<br /> *בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br /> *בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב '''[[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]]''', ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ&quot;ד אייר]] [[תקצ&quot;ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]]''', בשנת [[תר&quot;ג]].<br /> *בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב&quot;ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה&quot;ת]].<br /> * [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה&quot;ת.<br /> *'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו&quot;ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1933 עמוד 51<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=88 הרבי מספר על אדמו&quot;ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב&quot;ד אינפו]]<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=193&amp;article=1788 סוד נשמתו של אדמו&quot;ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב&quot;ד בישראל|חב&quot;ד בישראל]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב&quot;י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;פ<br /> * ציון אדמו&quot;ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> *'''[https://col.org.il/news/134749 &quot;פדה בשלום&quot;: תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו&quot;ר האמצעי]''' {{COL}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=האמצעי}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|4]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%A9%22%D7%A1&diff=560462 2022-08-16T18:43:47Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>הספר '''תורת מנחם - הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס''' כולל את כל ההדרנים שאמר [[הרבי]] על ספר [[משנה תורה]] להרמב&quot;ם, וכן כמה הדרנים על הש&quot;ס שלא נדפסו בסדרת הלקוטי שיחות, בעיקר מהעשור התשיעי (משנת השמונים עד שנת התשעים) תשמ&quot;ב - תשנ&quot;ב.<br /> <br /> ==תוכן הספר== <br /> כפתיחה מופיע הדרן על [[הרמב&quot;ם]] ו[[מסכת תענית]]. הדרן זה לוקט משיחות [[י&quot;א ניסן]] (והתוועדויות שלאחרי זה) [[תשד&quot;מ]], י&quot;א [[ניסן]] [[תשמ&quot;ב]], ו[[כ&quot;ף מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]], [[תשל&quot;ח]], ו[[תשל&quot;ט]] (הדרן זה הינו היחידי בספר זה שהוא [[בלתי מוגה]]{{הערה|לאחר הוצאת הספר, יצא לאור באישור הרבי כ&quot;הדרן&quot; בפני עצמו בשנת [[תשנ&quot;ג]]}}).<br /> <br /> לאחר מכן מופיע שער [[הרמב&quot;ם]], הפותח בהדרן הראשון שנאמר ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ה]] (ויצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ה]] לרגל [[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון). לאחר מכן מופיעים על הסדר ההדרנים מהשנים [[תשמ&quot;ה]] והלאה עד לשנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> לאחר מכן מופיעים כהוספה שיחת [[הרבי]] אודות לימוד [[הרמב&quot;ם]] (משנת [[תשד&quot;מ]], ביאור בלימוד הספר על פי שיטת ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], שיחה על פסיקת ההלכה בשינויי הנוסחאות שברמב&quot;ם, שיחה על הוצאת ספר ה[[מראי מקומות לספר משנה תורה|מראי מקומות לרמב&quot;ם]], על הדפסת חידושי תורה על [[הרמב&quot;ם]] ושיחה על חגיגות [[סיום הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> בשער הש&quot;ס באו שבעה הדרנים: <br /> *הדרן על מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מועד קטן]] - יצא לאור לרגל [[כ&quot;ב שבט]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הדרן על [[מסכתות בני&quot;ך]] - יצא לאור לרגל י&quot;א [[ניסן]] [[תנש&quot;א]]. <br /> *הדרן על פרק כ&quot;ד ד[[כלים]] ופרק ז' ד[[מקוואות]] - [[סדר הלימוד ליארצייט]] - יצא לאור לרגל כ&quot;ב שבט [[תש&quot;נ]]. <br /> *הדרן על הש&quot;ס (בו ביאר [[הרבי]] את ה&quot;[[לשיטתייהו]]&quot; של [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] בכמה וכמה מקומות ב[[ש&quot;ס]]) - יצא לאור ל[[כ&quot;א אדר]] סיום השלושים [[תשמ&quot;ח]]. <br /> *הדרן על הש&quot;ס (כולל [[משנה]] ו[[גמרא]], וגם בשייכות ל[[תנ&quot;ך|מקרא]]) - יצא לאור לרגל כ&quot;ב שבט [[תשמ&quot;ט]].<br /> *הדרן על [[הרמב&quot;ם]] ו[[מסכת כתובות]] - נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ז{{הערה|שיחה א ל[[פרשת בחקותי]].}}.<br /> <br /> כהוספה לכך, באה שיחה על דבר [[חלוקת הש&quot;ס]] ב[[י&quot;ט כסלו]] - יצאה לאור לרגל [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> הספר יצא לאור ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] על ידי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. ומאז הופיע בהוצאות מחודשות ומתוקנות בשנים [[תש&quot;ס]] ו[[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://hebrewbooks.org/58863 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7979&amp;CategoryID=1541 'הדרן' מופלא על הרמב&quot;ם] - סיפורו של הדרן תשמ&quot;ו<br /> *הרב שלום דובער וולף, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9Dpdf.pdf החוט המקשר של ההדרנים על הרמב&quot;ם]''', שערי ישיבה תשפ&quot;א עמוד 649<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הדרנים על הש&quot;ס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=560461 2022-08-16T18:42:56Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''י&quot;ד בשבט''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש שבט]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקט&quot;ז]] - רבי יעקב יהושע פאלק (ה&quot;פני יהושע&quot;) נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ד]] - רבי יחיאל דנציגר, אבי שושלת [[אלכסנדר]], נפטר.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - רבי דניאל פריש, מחבר פירוש 'מתוק מדבש' על הזוהר הקדוש, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תקס&quot;ח]] - חתונת הרבנית [[ברכה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|ברכה]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], עם הרב יונה מז'יטומיר.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ד]] - הרב [[לייבל מוצ'קין]] [[משפיע]] ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[תשי&quot;א]] - הרב [[יוסף הכט]], מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[תשמ&quot;ג]] - הרב [[שמואל ביסטריצקי]], שליח הרבי לסביון, מנהל בית ההוצאה לאור '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', ועורך סדרת 'יהדותון'.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - ר' [[יהודה שמוטקין]], חסיד חב&quot;ד תושב [[תל אביב]] שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בכל הקשור ל[[ספריית ליובאוויטש]] בארץ הקודש.<br /> *[[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]] - הרב [[אברהם זלצמן]], חניך ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומחשובי חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> *[[תשס&quot;ג]] - הרב [[שמואל דוד בלינוב]], [[שוחט]] ומחנך חסידי מקהילת אנ&quot;ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ד|שבט}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש שבט|ב יד]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90_%D7%A1%D7%91%D7%90&diff=560460 2022-08-16T18:42:26Z

<p>החייל: ניסוח</p> <hr /> <div>'''רב המנונא סבא''' הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול [[אליהו הנביא]] להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&amp;hilite=7d35f804-7ea9-4f6a-a47d-9815e95a1b32&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=240 חלק ב'].}}.<br /> ==שורש נשמתו==<br /> נשמת רב המנונא סבא הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] ד[[ים העליון]] שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון &quot;נוני ימא&quot;. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מסביר, שכפי הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן [[דג|דגים]] אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב {{ציטוטון|אם את כל דגי הים יאסף להם}}, ואפילו עופות שנבראו מו הרקק ([[מים]] ו[[עפר]] מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם [[נברא|נבראים]] הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב [[מקווה|מקואות]] ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של [[רבן שמעון בן גמליאל]] {{ציטוטון|שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים}}, שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת [[מים]] גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו. <br /> <br /> על דרך זה מסביר המהר&quot;ש, שה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו [[דגים]] שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&amp;hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=266 תרמ&quot;ה א'].}}.<br /> <br /> ==מנהגיו==<br /> מופיע ב[[זוהר]] שהוא נהג להתפלל על מזונותיו בכל יום, גם בהיותם מונחים לפניו. [[הצמח צדק]] מבאר, שלמרות שהשפע שמגיע מן השמים גם בנוגע לפרנסה נקבע ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]], בכל זאת זה עדיין אור רוחני, ובכדי להמשיכו בגשמיות צריך &quot;דין ומשפט&quot;, ולכן אומרת הגמרא{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} טז, א.}} ש&quot;אדם נידון בכל יום&quot; - בכדי להמשיכו באופן של שפע גשמי{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/45/index.htm מצוות תגלחת מצורע].}}. אמנם רב המנונא התפלל גם כאשר המזון הגשמי היה מולו, מכיוון שהקב&quot;ה מהווה ומחייה את העולם כל רגע מחדש{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה - פרק א']].}}, ועל כן הוא התפלל שיקבל את המזון גם ברגע הבא{{הערה|אמנם ישנם מקומות בהם מובא מאמר זוהר זה על [[רב ייסא סבא]], ולא על רב המנונא}}.<br /> <br /> ==נשמתו של אדמו&quot;ר האמצעי==<br /> מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן בהיותו ב[[ז'לובין]] על [[החתונה הגדולה בז'לובין]] למה מניח את בנו הרב [[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי בער]] לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך לתת לו שם &quot;רב המנונא סבא&quot; כשנולד כי משורש נשמתו, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו&quot;ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם [[רשב&quot;י]] לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=42 כתבי הרח&quot;א ביחוסקי]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|המנונא]]<br /> [[קטגוריה:חכמי הזוהר|המנונא]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A6%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&diff=560459 2022-08-16T18:42:07Z

<p>החייל: </p> <hr /> <div>הרב '''זלמן שצערבינער''' (? - [[תרנ&quot;ד]]) היה מחשובי [[חסידי חב&quot;ד]] בעיר שצערבינא.<br /> <br /> היה חתנו של רבה של [[הארקי]], ר' [[יהושע אליהו מהארקי|יהושע אליהו]].<br /> <br /> היה מחשובי האברכים אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ומגדולי החסידים אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ציין כי בפעם הראשונה בה פגשו, כשהיה ילד, הוא היה כבן שבעים. בשדותיו היו נקצרים החיטים עבור אפיית המצות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליקוטי דיבורים}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב אודותיו: &quot;בשצערבינא דר יהודי חסיד ולמדן, בעל דרגא נעלית הן במוחין והן במדות טובות, מאחר שחסידים אינם מדייקים בתוארי כבוד הרי למרות היות יהודי זה ר' זלמן משצערבינא, בקי בש&quot;ס בבלי, בעל ידיעה בירושלמי וארבעה טורים, בקי בזהר ובכתבי האריז&quot;ל וספרי החסידות הנדפסים, ונוסף על כך בעל צדקה מפורסם, נקרא רק בשם 'זלמן שצערבינער' &quot;{{הערה|שם=ליקוטי דיבורים|[[ליקוטי דיבורים]], חלק א' - ב', ליקוט ה', חלק א'.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר כי הוא מאמין שר' זלמן זכה ל[[גילוי אליהו]] מבלי שידע על כך{{הערה|שם=רשימות|[[רשימות היומן]], עמ' ר&quot;ס.}}.<br /> <br /> נפטר בערך בשנת [[תרנ&quot;ד]]{{הערה|שם=רשימות}}.<br /> ==משפחתו==<br /> חתנו, ר' [[יחיאל מיכל וויגאן]] - מחסידי חב&quot;ד בעיר שצערבינא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54079_he_2.pdf פסח בליובאוויטש], בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=560456 2022-08-16T17:35:13Z

<p>החייל: דיוק. הכט הוא רב העיר - לא עוסק בשליחות באילת.</p> <hr /> <div>הרב '''שמואל מנחם קליין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל הפעילות בבית חב&quot;ד המרכזי ב[[אילת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תשל&quot;א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב&quot;ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.<br /> <br /> בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל&quot;א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] הצטרף למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב&quot;ד המרכזי, תחת השליח הראשי הרב [[שמעון אייזנבך]].<br /> כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב&quot;ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.<br /> <br /> רעייתו מרת חנה, משמשת כגננת בגני חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת איילה<br /> *בתו מרת חנה ברכה<br /> *בתו מרת רבקה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב&quot;ד 1962 עמוד 68<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב&quot;ד''', ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט&quot;ז אדר א' תשס&quot;ה<br /> <br /> {{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=556495 2022-07-24T09:29:15Z

<p>החייל: /* הגנה */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> * [[שרון גושן]] {{שכח|זינגען א ניגן}}<br /> :בוצע ע&quot;י שמואל חיים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 21:56, 16 ביולי 2022 (UTC)<br /> *[[אילת]] {{ מפעילי מערכת}}[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:29, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:29, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> *{{משתמש|משיח עכשיו}} משחית ומנהל מלחמת עריכה. ובעיון מדף תרומותיו ניתן לראות במדויק את כוונותיו.[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:27, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:27, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> {{מפעילי מערכת}}[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:28, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:28, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> chabadtzitut.miraheze.org - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 09:58, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==החלפה==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> *קנאה / לקנא / מקנא / קנאים / קנאות / יקנא / קינא = [[קנאה]]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:08, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 19 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=556494 2022-07-24T09:28:17Z

<p>החייל: /* חסימות */ הגהה</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> * [[שרון גושן]] {{שכח|זינגען א ניגן}}<br /> :בוצע ע&quot;י שמואל חיים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 21:56, 16 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> *{{משתמש|משיח עכשיו}} משחית ומנהל מלחמת עריכה. ובעיון מדף תרומותיו ניתן לראות במדויק את כוונותיו.[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:27, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:27, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> {{מפעילי מערכת}}[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:28, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:28, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> chabadtzitut.miraheze.org - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 09:58, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==החלפה==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> *קנאה / לקנא / מקנא / קנאים / קנאות / יקנא / קינא = [[קנאה]]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:08, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 19 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=556493 2022-07-24T09:27:34Z

<p>החייל: /* חסימות */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> * [[שרון גושן]] {{שכח|זינגען א ניגן}}<br /> :בוצע ע&quot;י שמואל חיים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 21:56, 16 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> *{{משתמש|משיח עכשיו}} משחית ומנהל מלחמת עריכה. ובעיון מדף תרומותיו ניתן לראות במדויק את כוונותיו.[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:27, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:27, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> chabadtzitut.miraheze.org - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 09:58, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==החלפה==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> *קנאה / לקנא / מקנא / קנאים / קנאות / יקנא / קינא = [[קנאה]]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:08, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 19 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=556492 2022-07-24T09:27:09Z

<p>החייל: /* חסימות */ בקשה</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> * [[שרון גושן]] {{שכח|זינגען א ניגן}}<br /> :בוצע ע&quot;י שמואל חיים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 21:56, 16 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> *{{משתמש|משיח עכשיו}} משחית ומנהל מלחמת עריכה. ובעיון מדף תרומותיו ניתן לראות במדויק את כוונותיו.[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:27, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:27, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> chabadtzitut.miraheze.org - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 09:58, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==החלפה==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> *קנאה / לקנא / מקנא / קנאים / קנאות / יקנא / קינא = [[קנאה]]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:08, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 17:08, 19 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%90%D7%95&diff=556490 2022-07-24T09:19:41Z

<p>החייל: /* אייזנבך */</p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:27, 31 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> ==אזהרה==<br /> {{אזהרה 1|שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:00, 24 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> הוא לא מנהל מוסדות חב&quot;ד [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 05:16, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 05:16, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אזהרה ==<br /> <br /> {{אזהרה 2|שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:02, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> לא מנהל מוסדות חבד [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 17:26, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:26, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == שמואל חיים ==<br /> <br /> שמואל חיים, אתה קשור לאייזנבך? [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 17:30, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:30, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> :אני נצמד למה שכתוב בגירסא היציבה, אם לדעתך זה לא נכון אז תפתח דיון, אבל לא מוחקים סתם --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:55, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> אייזנבך לא מנהל מוסדות חב&quot;ד. גם איפה המקור שהוא נבחר לרב שכונת השחמון הוא קורא לעצמו רב שכונת השחמון אבל הוא לא.וגם אשתו מנהלת בית ספר לא חב&quot;די ולא אחראית נשי ובנות חב&quot;ד. יש לו קשר עם ראש העיר לשעבר ולא הנוכחי. יש לו קשר עם בני קהילתו בית הכנסת נצח ישראל בלבד והוא לא אהוד עליהם. בני נצח ישראל עשו לו מסיבה ליום הולדתו ורק ראש העיר לשעבר השתתף זה לא הי' משהו מיוחד וזה מוגזם מה שכתוב פה [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 04:19, כ&quot;ח בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 04:19, 27 ביוני 2022 (UTC)<br /> :דבריך הם שקר גמור, הרב אייזנבך הקים את המוסדות חבד בעיר בברכת הרבי ומנהלם עד היום. כך גם הוא נבחר מטעם במדינה לרב השכונה, בדיוק כמו שהכט נבחר לרב עיר. רעייתו מנהלת את בית ספר חבד בעיר כחלק מהמוסדות שהוקמו בברכת הרבי כאמור. ובמשך הרב שנים ניהלה את נשי ובנות חבד. יש לו קשרים עם ראש העיר לשעבר וגם ראש העיר הנוכחי. הרב אייזנבך מוערץ על בני קהילתו ועל כל תושבי העיר. כמו לכל דבר בקדושה, ובפרט לשליחות של כ”ק אדמו”ר לצערנו הסט”א פועל חזק נגד זה, אך כידוע הרבי לא נשאר בעל חוב, ודואג לשלוחיו. ובשורה תחתונה, כבר הוחלט בחבדפדיה לא להתעסק בדבר המצער הזה, ומציע לך לעסוק בדברים שהם רצון כ”ק אדמו”ר ולא ההיפך ח”ו.--[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:18, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:18, 24 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%90%D7%95&diff=556489 2022-07-24T09:18:31Z

<p>החייל: /* אייזנבך */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:27, 31 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> ==אזהרה==<br /> {{אזהרה 1|שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:00, 24 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> הוא לא מנהל מוסדות חב&quot;ד [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 05:16, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 05:16, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אזהרה ==<br /> <br /> {{אזהרה 2|שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:02, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> לא מנהל מוסדות חבד [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 17:26, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:26, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == שמואל חיים ==<br /> <br /> שמואל חיים, אתה קשור לאייזנבך? [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 17:30, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 17:30, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> :אני נצמד למה שכתוב בגירסא היציבה, אם לדעתך זה לא נכון אז תפתח דיון, אבל לא מוחקים סתם --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:55, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == אייזנבך ==<br /> <br /> אייזנבך לא מנהל מוסדות חב&quot;ד. גם איפה המקור שהוא נבחר לרב שכונת השחמון הוא קורא לעצמו רב שכונת השחמון אבל הוא לא.וגם אשתו מנהלת בית ספר לא חב&quot;די ולא אחראית נשי ובנות חב&quot;ד. יש לו קשר עם ראש העיר לשעבר ולא הנוכחי. יש לו קשר עם בני קהילתו בית הכנסת נצח ישראל בלבד והוא לא אהוד עליהם. בני נצח ישראל עשו לו מסיבה ליום הולדתו ורק ראש העיר לשעבר השתתף זה לא הי' משהו מיוחד וזה מוגזם מה שכתוב פה [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]], 04:19, כ&quot;ח בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 04:19, 27 ביוני 2022 (UTC)<br /> :דבריך הם שקר גמור, הרב אייזנבך הקים את המוסדות חבד בעיר בברכת הרבי ומנהלם עד היום. כך גם הוא נבחר מטעם במדינה לרב השכונה, בדיוק כמו שהכט נבחר לרב עיר. רעייתו מנהלת את בית ספר חבד בעיר כחלק מהמוסדות שהוקמו בברכת הרבי כאמור. ובמשך הרב שנים ניהלה את נשי ובנות חבד. יש לו קשרים עם ראש העיר לשעבר וגם ראש העיר הנוכחי. הרב אייזנבך מוערץ על בני קהילתו ועל כל תושבי העיר. כמו לכל דבר בקדושה, ובפרט לשליחות של כ”ק אדמו”ר לצערנו הסט”א פועלת חזק נגד זה, אך כידוע הרבי לא נשאר בעל חוב, ודואג לשלוחיו. ובשורה תחתונה, כבר הוחלט בחבדפדיה לא להתעסק בדבר המצער הזה, ומציע לך לעסוק בדברים שהם רצון כ”ק אדמו”ר ולא ההיפך ח”ו.--[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 09:18, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 09:18, 24 ביולי 2022 (UTC)</div>

החייל