https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T15:38:12Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=499269שינה בסוכה2021-10-07T16:59:08Z<p>הנחה: מופיע כבר קודם</p>
<hr />
<div>{{לפשט|}}<br />
'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).<br />
<br />
בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. יחד עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.<br />
<br />
==מקורו==<br />
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}<br />
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".<br />
<br />
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.<br />
<br />
וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}}: "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".<br />
<br />
על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}}, הרמ"א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.<br />
<br />
==גדר החיוב==<br />
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:<br />
<br />
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".<br />
<br />
ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.<br />
<br />
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.<br />
<br />
אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".<br />
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.<br />
<br />
הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.<br />
<br />
==מנהג אי השינה, וטעמו==<br />
למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.<br />
<br />
===בזמן בית המקדש===<br />
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}<br />
<br />
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.<br />
<br />
===זמן הראשונים===<br />
למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה..{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}}. וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.<br />
<br />
===מזמן פוסקי השולחן ערוך===<br />
מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים ה[[רמ"א]], הלבוש, ה[[מגן אברהם]], [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.<br />
<br />
במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תנש"א שונה הנוסח..}}.<br />
<br />
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.<br />
<br />
===טעמים===<br />
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:<br />
;מפני הצינה<br />
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).<br />
<br />
;איש ואשתו<br />
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.<br />
<br />
והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.<br />
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})<br />
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.<br />
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.<br />
<br />
טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.<br />
<br />
===הטעם על פי תורת החסידות===<br />
====כבוד וקדושת הסוכה====<br />
על פי מסורת אדמו"רי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).<br />
<br />
בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.<br />
<br />
מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש"ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}.<br />
<br />
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!<br />
<br />
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}.<br />
<br />
;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי<br />
הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}}. ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}.<br />
<br />
בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים:<br />
:א. איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים)<br />
:ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?<br />
<br />
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).<br />
<br />
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):<br />
<br />
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}} (וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).<br />
<br />
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של אדמו"ר האמצעי הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.<br />
<br />
==שונות==<br />
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]<br />
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת הס"מ, הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה". כל זה היה למעלה מחצי שעה, ורוב משיחה זו הוא בווידיאו.{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים'). וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}).<br />
<br />
במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[סוכה]]<br />
* [[נוי סוכה]]<br />
* [[מנהג]]<br />
* [[התקשרות]]<br />
*[[שינה]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.<br />
*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.<br />
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.<br />
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.<br />
* הרבי - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש"ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.<br />
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.<br />
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ<br />
<br />
{{הלכה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br />
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A1&diff=457450פנחס רייזעס2021-02-12T07:21:24Z<p>הנחה: לא מצאתי קשר בין ההפצה ברחבי ליטא להדפסה - שני אירועים שונים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]".]]<br />
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב{{הערה|הרב [[דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}} והיה עשיר ובעל צדקה{{הערה|בית רבי.}}. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|בית רבי חלק א, פרק כו.}}.<br />
<br />
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"א]] בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.<br />
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת [[תק"מ]] הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.<br />
בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]] ל[[הפצת תורת החסידות]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}, רבי פנחס גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבל הסכמותיהם לספר{{מקור}}.<br />
<br />
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] [[תקס"ז]]. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.<br />
<br />
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=ביתרבי}}. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]]{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}}. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי{{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.<br />
<br />
נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.}} השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.<br />
<br />
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===<br />
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את [[מאמר]]י אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רבי פנחס היה חשוך בנים.<br />
;אחיו: <br />
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק<br />
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב<br />
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'<br />
* הרב משה שיק<br />
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'<br />
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' פינחס רייזעס''', [[התמים (בית משיח)]] גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז, ע' 7<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A1&diff=457171פנחס רייזעס2021-02-11T21:11:16Z<p>הנחה: חבדפדיזציה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]"]]<br />
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===<br />
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב {{הערה|הרב [[דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}}. והיה עשיר ובעל צדקה.{{הערה|בית רבי.}} לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|בית רבי חלק א, פרק כו.}}.<br />
<br />
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקל"א בעת ביקורו כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם לא הכירו רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.<br />
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים ל[[ליאזנא]] לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן. ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו.{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.<br />
בהמשך התקבל כחסיד מין המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי ליטא להפצת תורת החסידות.{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}} גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתו בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבל הסכמותיהם לספר.{{מקור}}<br />
<br />
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.<br />
<br />
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.{{הערה|שם=ביתרבי}} רבי רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]].{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}} ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקרוב לאדמו"ר האמצעי {{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.<br />
<br />
נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14. בניגוד לכתו בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.}}<br />
השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.<br />
<br />
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===<br />
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. וברשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רבי פנחס היה חשוך בנים.<br />
;אחיו: <br />
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק<br />
<br />
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב<br />
<br />
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'<br />
<br />
* הרב משה שיק<br />
<br />
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'<br />
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' פינחס רייזעס''', [[התמים (בית משיח)]] גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז, ע' 7<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A1&diff=457064פנחס רייזעס2021-02-11T13:46:50Z<p>הנחה: חבדפדיזציה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]"]]<br />
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===<br />
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של תושבת שקלוב בשם רייזא. והיה עשיר ובעל צדקה.{{הערה|בית רבי.}} לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|בית רבי חלק א, פרק כו.}}.<br />
<br />
רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקל"א בעת ביקורו כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם לא הכירו רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.<br />
לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים ל[[ליאזנא]] לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן. ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו.{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.<br />
בהמשך התקבל כחסיד מין המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.ונשלח על ידו לערי ליטא להפצת תורת החסידות.{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}<br />
רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.<br />
<br />
===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===<br />
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. וברשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.<br />
<br />
===עסקנותו===<br />
התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]].<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.<br />
<br />
הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}.<br />
<br />
נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.<br />
<br />
בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]]. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רבי פנחס היה חשוך בנים.<br />
;אחיו: <br />
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק<br />
<br />
* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב<br />
<br />
* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'<br />
<br />
* הרב משה שיק<br />
<br />
* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'<br />
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' פינחס רייזעס''', [[התמים (בית משיח)]] גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז, ע' 7<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&diff=444474שיחת משתמש:שמואל חיים/חב"דפדים וגיגוליהם - פרק א'2021-01-06T11:01:44Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>פילים? אין הנחתום מעיד על עיסתו.... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 09:34 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
:לא מעיד, חוקר את גילגולי הפילים... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:09, 5 בינואר 2021 (UTC)<br />
::שמואל חיים, אתה צודק, לחלוטין. כדי לבנות אתר '''מאפס''', צריך קודם כל להכין בסיס רציני, אין שום הצדקה ששנתיים אחרי הקמת אתר יבוא משתמש ויטען שעכשיו צריך להתמקד בשיפור האיכות והאמינות. הבסיס עוד לא מוכן, צריך קודם כל לסיים ליצור ערכים על כל הנושאים המרכזיים, כדי שיהיה טעם לאתר, מטרת האתר שלנו היא הקפת כל הידע החב"די, במידה והגענו רק לרבע, שליש או חצי ממנו אין טעם לעצור ולהתחיל לערוך אנציקלופדית, לשפר, להרחיב (לא להשלים, זה צריך תמיד).<br />
::אבל... כשנכתב [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|המאמר הידוע]], היה זה אחרי שנוצרו כבר כמעט כל הערכים הבסיסים, הנצרכים, על ידי "הפילים" אלחנן, חב"דניק, חסיד, חיים נהר, שלום עליכם וכו'. אז החלה תנועה של חברים, כולל פילים לשעבר בעצמם, במקביל ליצירת ערכים נצרכים נוספים, שיפור כל הערכים הקיימים והפיכתם לערכים אנציקלופדיים. '''עוד לא''' סיימנו, אפשר עדיין לראות ערכים מרכזיים כמו 770 שזקוקים לעריכה, אבל בהחלט אפשר לומר ש'''התנאי המרכזי''' לסיום העבודה הזאת, היא לקיחת אחריות, והכרזה שלא ליצור יותר ערכים לא נצרכים, או ברמה אנציקלופדית נמוכה, כי זה הופך את עבודת המשפרים ל'''אינסופית''', כל יום מגיע עורך "פיל" ויוצר ערכים נוספים, ולא מבין מה '''מתסכל''' אותי, את קרייזי, חלוקת ועוד. הרי גם בעבר יצרו ערכים כאלה, מה נשתנה? אם אז לא חשבו שיש בעייתיות ביצירת ערכים פיליים, למה שהיום יחשבו שיש בעיה? על ידי הכמות תבוא האיכות! שבו בשקט ותנו ליצור ערכים בסיטונאות! אז זהו. במידה ולא יווצרו ערכים פיליים, לא נצטרך לבזבז זמן על '''עוד ועוד''' עריכות אנציקלופדיות, ודיונים אינסופיים בדפי שיחה. עכשיו, כשיצרנו כבר את כל הערכים הבסיסיים, בעיקר בזכות המיזם [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|הזה]]. תנו לנו לערוך ולהשביח ערכים, להפוך את חב"דפדיה לגם '''חב"ד''' וגם '''פדיה'''. בתקווה להבנה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:52 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
:::אם היינו בויקיפדיה הייתי מסכים איתך במאה אחוז, אבל מה אנחנו נמצאים ב'''חב"ד'''פדיה, חב"דפדיה היא קודם כל חב"ד, אחרי זה פדיה, היא קודם כל דואגת ל[[הפצת המעיינות]], אחרי זה גם שהערכים יהיו אנציקלופדיים, כפי שהוכחתי בדף זה, שמדיניות חב"דפדיה הייתה שיש להוסיף בכמות, כמובן שעדיף שיהיה גם איכות, אבל זה לא אמור לבוא על חשבון הכימות והפצת המעיינות!!!. דבר נוסף אציין כאן שמכאיב לי, הוא שדווקא כל המוחים נגד הפילים עסוקים כל הזמן בלמחוק/להעביר לאישי, ואילו אני "הפיל" היחיד שבשאמת משפר את הערכים, לצערי הרב אני יהיה צריך לעזוב את האתר בימים האחרונים (על תדאגו זה לא קשור לעניין הפיליות) ואני לא יהיה פה פעיל זמן רב, ראו בזה כבקשתי האחרונה לפני שאני עוזב, שנזכה בבנין משיח צדקנו בקרוב בימינו יחד עם [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אמן! --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:21, 5 בינואר 2021 (UTC)<br />
::::ואנוכי סובר, כי במידה ולא יווצרו מאמרים על פילים (אגב, {{א|קרייזי אבאוט משיח|הסופר הנכבד}} לא יכל למצוא אולי שם של חיה טהורה, שעושה בלאגן כמו פיל?..), תוכים ועזים - לא נצטרך לבזבז זמן על '''עוד ועוד''' עריכות ודיונים אינסופיים בדפי שיחה.. ולגופו של עניין: דעתי היא, שאכן יש ליצור ערכים, וכן יש שיהיו אנציקלופדיים, וכן יש להרבות בעריכות והשבחת ערכים באתר. לא כל דבר אמור לסתור אחד את השני.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:26, כ"א בטבת, ה'תשפ"א (<font size="2">5 בינו' למניינם</font>).<br />
:::::כשכתוב אנציקלופדיה המבקרים רוצים לקבל אנציקלופדיה ולא תכנים לא ברורים הכתובים בלשון מליצית, או גרוע מכך "שפת ילדים", או שגיאות כתיב, פיסוק, תחביר וכו'. נגמר ותם שלב הכמות, זה כבר אמרתי לעיל, אולי בצורה לא מספיק ברורה, אנא התמקדו באיכות מעכשיו, לדוגמא דרך [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים....]] ולא ביצירת ערכים ללא חשיבות וללא לשון אנציקלופדית ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:29 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
::::::כבר ציינתי ואמרתי שגם באנציקלופדיה (עיין אנציקלופדיות שכותבות בספרים) לא כותבים ככה, מה גם שהדבר לא יכול על חשבון הפצת המעיינות, ברור שאנחנו רוצים איכות, אבל לא החשבון הכמות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:34, 5 בינואר 2021 (UTC)<br />
:::::::אתה ממשיך לחזור אל אותם מנטרות דמגוגיות (במחילה על המילים הגבוהות, יחסית), הדבר לא בא על חשבון הפצת המעינות. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:36 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
{{שבירה}} דווקא זה כן בא חשבון ערכים אחרים, עובדה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:02, 5 בינואר 2021 (UTC)<br />
:על חשבון ערכים לא נצרכים, שלא מסייעים כלל להפצת המעיינות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 20:04 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
::חייב לומר ששמחתי לראות את הדיון, בפרט שנראה שרבים סבורים שישנה בעיה רצינית בחב"דפדיה של ערכים שאינם עומדים ברף מינימלי, מה שבשעתו לפני כמה שנים היה נראה שלא כולם סבורים כן. וללא ספק בעיני שזו אחת הסיבות העקריות לעזיבה של עורכים רציניים - ריבוי הערכים הלא-רציניים המתווספים חדשים לבקרים מידי יום, שנותן תחושה של "אתר של ילדים" (תגובתו של חבר - שאילו היה מצטרף למיזם היה תורם רבות - בעת שניסיתי לשכנעו להתעניין באתר)...<br />
::בשעתו טענתי שיש לקבוע תהליך הפצה של ערך במרחב הערכים, כאשר תנתן הרשאה רק לעורכים עם תנאים מסויימים להוסיף ערך במרחב הציבורי, אחרים יאלצו לכתוב תחילה במרחב האישי ולאחר מכן על פי הצבעה וחוות דעת יוכלו להעבירו למרחב הציבורי.<br />
::הטענה להפצת המעיינות לדעתי לא מחזיקה מים כי אדם שנכנס לאתר כשהוא מחפש ערך יסודי והוא מוצא מידע חלקי, מוטעה, שגוי ובשפה רפה, הוא מכאן ואילך ידלג על כל תוצאות גוגל לאתר זה... ובקיצור עדיף שיהי מעט ערכים על רמה, מאשר הרבה ללא רמה (צייר לך שישנם מעט ערכים על רמה, כשאדם הנכנס אליהם נהנה מההקיף וכו' כל נושא אחר שיחפש הוא דבר ראשון יפנה לאתר שלך, וכשלא ימצא מבוקשו יצטער על כך...)--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 11:01, כ"ב בטבת, ה'תשפ"א ''<font size="1">(6 בינו' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444332שם2021-01-05T17:27:38Z<p>הנחה: /* מאפיינים */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": שם הדבר הוא מהות חיצונית לחלוטין לדבר ומשמש אך ורק כאמצעי לזולת לקרוא בשמו. זאת בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, או אפילו בניגוד ל[[אור]] שאינו ממהות המאור אבל הוא מעין המאור, השם אינו מעין בעל השם ואינו מבטא ומאפיין את בעל השם (הרואה אור יודע לאפיין את המאור בכללותו ואילו השומע שם של דבר לא ידע להסיק ולאפיין מכך את בעל השם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31682&st=&pgnum=78 מאמר "אתה אחד" תש"ב].}}). ואכן אנשים בעלי תכונות מנוגדות נקראים באותו השם{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 37}}. מְתכונה זו נגזר שהשם יכול גם להיות שם הסכמי ולא בהכרח מהותי.{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=28 ספר המאמרים תש"ט עמוד יז].}} <br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים).<br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו של שרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני אלא הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}} באמצעות שפעל ביטול כללי בכל הבריאה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/27a.htm לקוטי תורה ד"ה כה תברכו בביאור].}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהותי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444327שם2021-01-05T17:14:01Z<p>הנחה: /* שם - כמשל */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": שם הדבר הוא מהות חיצונית לחלוטין לדבר ומשמש אך ורק כאמצעי לזולת לקרוא בשמו. זאת בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, או אפילו בניגוד ל[[אור]] שאינו ממהות המאור אבל הוא מעין המאור, השם אינו מעין בעל השם ואינו מבטא ומאפיין את בעל השם (הרואה אור יודע לאפיין את המאור בכללותו ואילו השומע שם של דבר לא ידע להסיק ולאפיין מכך את בעל השם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31682&st=&pgnum=78 מאמר "אתה אחד" תש"ב].}}). ואכן אנשים בעלי תכונות מנוגדות נקראים באותו השם{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 37}}.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים).<br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו של שרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני אלא הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}} באמצעות שפעל ביטול כללי בכל הבריאה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/27a.htm לקוטי תורה ד"ה כה תברכו בביאור].}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהותי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444326שם2021-01-05T17:12:35Z<p>הנחה: /* מאפיינים */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": שם הדבר הוא מהות חיצונית לחלוטין לדבר ומשמש אך ורק כאמצעי לזולת לקרוא בשמו. זאת בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, או אפילו בניגוד ל[[אור]] שאינו ממהות המאור אבל הוא מעין המאור, השם אינו מעין בעל השם ואינו מבטא ומאפיין את בעל השם (הרואה אור יודע לאפיין את המאור בכללותו ואילו השומע שם של דבר לא ידע להסיק ולאפיין מכך את בעל השם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31682&st=&pgnum=78 מאמר "אתה אחד" תש"ב].}}). ואכן אנשים בעלי תכונות מנוגדות נקראים באותו השם{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 37}}.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים).<br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו של שרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני אלא הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}} באמצעות שפעל ביטול כללי בכל הבריאה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/27a.htm לקוטי תורה ד"ה כה תברכו בביאור].}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444316שם2021-01-05T16:41:30Z<p>הנחה: /* שם פרטי וחיות */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו של שרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני אלא הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}} באמצעות שפעל ביטול כללי בכל הבריאה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/27a.htm לקוטי תורה ד"ה כה תברכו בביאור].}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444314שם2021-01-05T16:38:55Z<p>הנחה: /* שם פרטי וחיות */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו בשרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}} באמצעות שפעל ביטול כללי בכל הבריאה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/27a.htm לקוטי תורה ד"ה כה תברכו בביאור].}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444288שם2021-01-05T15:44:58Z<p>הנחה: /* שם פרטי וחיות */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
שמו של כל נברא הוא שמו בשרשו ומקורו הרוחני, כלשונו של השל"ה בהקדמתו לספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריגה למדריגה אלף אלפי אלפים עד שנתגשם בעולם הזה הגשמי. והנה הדבר הזה הנקרא בשם הזה הוא שמו באמת למעלה בשרשו כי שם מקור אלו האותיות וחיבורן...|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9736&st=&pgnum=22 בהקדמה - בית המקדש]}}<br />
<br />
מוסיף על כך ה[[אדמו"ר הזקן]] על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} כי שמו של חפץ, אינו רק ירושה ממקורו הרוחני הוא הוא הכלי להמשכת חיותו הרוחנית, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
קריאת שם הנברא בשמו של שורשו ומקורו הוא חידוש שאינו מובן מאליו, היות ובין הנברא למקורו יש פער אינסופי כעין הריחוק שבין רוחני לגשמי. ודבר זה הוא חידוש שנוצר באמצעות עבודתו של [[אדם הראשון]] שחיבר את הנבראים הגשמיים עם שורשם הרוחני ואפשר את קריאת שמם הגשמי כשמם הרוחני.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 14 ואילך.}}<br />
<br />
====שם האדם הפרטי====<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444276שם2021-01-05T14:43:20Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
==שם פרטי וחיות==<br />
על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שער היחוד והאמונה בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלשון הקודש הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחיה ומקיים את הנברא. ועל דרך זה על הפסוק (בראשית ב ,יט) "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו" מבואר בתורת [[המגיד ממזריטש]]: "בלשון הקודש כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי"{{הערה|אור תורה ד, ב.}}.<br />
<br />
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444275שם2021-01-05T14:34:33Z<p>הנחה: /* שם - כמשל */</p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
[[עצם הנשמה]] של יהודי אינה מתלבשת בגוף אלא רק הארתה החיצונית. הארת הנשמה המתלבשת בגוף היא השם של עצם הנשמה, כך שמחד הארת הנשמה היא חיצונית בלבד, מאידך עבודת האדם עם גופו ונשמתו פועל בעצם הנשמה כמו שם ה"מתייחס לעצם" למרות ריחוקו. בהתאם לביאור זה מבואר כי שמו הפרטי של האדם הוא בהתאם לציור הנוצר בהארת הנשמה בעת התלבשותה בגוף הפרטי ואילו בעצם הנשמה לא שייך צורה ותבנית ולכן לא שייך לחלק ביניהם בשמות שונים.{{הערה|שם=לקושגשמות|לקוטי שיחות חלק ג פרשת שמות.}}<br />
<br />
כשם שירידת הנשמה היא רק בהארת הנשמה כך גם תחת עול הגלות נאנקת רק הארת הנשמה של יהודי, ואילו על עצם נשמתו של יהודי אין לגלות שליטה. וזהו הרמז בפסוק "ואלו '''שמות''' בני ישראל הבאים מצרימה" היות ורק ה"שמות" של בני ישראל ירדו למצרים ונמצאים תחת שליטת הגלות.{{הערה|שם=לקושגשמות}}<br />
<br />
== החיות על ידי השם ==<br />
על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועל דרך זה מבואר בתורת המגיד (או"ת ד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי".<br />
<br />
== שמות בני אדם ==<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מוסיף כי על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444246שם2021-01-05T13:08:01Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.<br />
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית. <br />
<br />
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== החיות על ידי השם ==<br />
על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועל דרך זה מבואר בתורת המגיד (או"ת ד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי".<br />
<br />
== שמות בני אדם ==<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מוסיף כי על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444238שם2021-01-05T10:58:25Z<p>הנחה: לפחות את הבסיסי</p>
<hr />
<div>ה'''שם''' של כל דבר הוא שורש החיות שלו הנרמז ושורה על [[אותיות]] השם. השם הוא גם הגילוי החיצוני של כל נברא ומהוה משל ל[[ספירת המלכות]] הנקראת "שם שמים".<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
== שם - כמשל ==<br />
ה'שֵם' משמש כמשל ואנלוגיה למושגים רבים המפורטים להלן:<br />
====אור אין סוף====<br />
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}<br />
ראשית והתחלת של כל סדר בריאת העולם ויסוד לכל סדר השתלשלות הוא ההמשכה של אור מעצמותו המכונה בשם "אור אין סוף". אור זה נרמז בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק ג) "עד שלא נברא העולם היא הוא ושמו בלבד" כשהכוונה ב"שמו" הוא לאור אין סוף, על שם תכונת השם שהיא "הארה בלבד". באופן מפורט יותר הכוונה ב"שמו" היא לדרגת ה[[יכולת]] שאינה מציאות כלל כשם שהשם "אינו מציאות".{{הערה|שם=כיעמךסו|מאמר "כי עמך" תרס"ו.}}<br />
<br />
====עשר ספירות הגנוזות====<br />
{{ערך מורחב| עשר ספירות הגנזות}}<br />
שרשם הראשון של [[עשר ספירות]] שבאצילות היא בעשר ספירות הגנוזות שבאור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. אולם הכלל שמובא בקבלה היא "אין מציאות לגנוזות" והימצאותם של ספירות אלו באור אין סוף היא כהימצאות השם בעצם שהימצאותו היא רק באמצעות הקריאה בשם זה.{{הערה|שם=כיעמךסו}}<br />
<br />
====חיות הנבראים====<br />
הכח האלוקי שמחייה את הנבראים הוא הארה בלבד ואינו התגלות של כח אלוקי עצמי ומהוי המבטא את האלקות. זהו הכוונה שכל הבריאה נמשכת ממדת מלכותו של ה' לפי ששיכות המלך לעמו היא בהתפשטות של שמו של המלך על כל עמו, כפי שנאמר{{הערה|תפילת "אדון עולם".}}: "אזי מלך '''שמו''' נקרא" בדוגמה לכך האלקות הנמשכת להחיות את הנבראים היא שמו של הקב"ה בלבד.<br />
<br />
====ירידת הנשמה לגוף והירידה לגלות====<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== החיות על ידי השם ==<br />
על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועל דרך זה מבואר בתורת המגיד (או"ת ד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי".<br />
<br />
== שמות בני אדם ==<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מוסיף כי על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9D&diff=444234שם2021-01-05T10:32:57Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>ה'''שם''' של כל דבר הוא שורש החיות שלו הנרמז ושורה על [[אותיות]] השם. השם הוא גם הגילוי החיצוני של כל נברא ומהוה משל ל[[ספירת המלכות]] הנקראת "שם שמים".<br />
<br />
==מקור==<br />
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}<br />
<br />
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.<br />
<br />
==מאפיינים==<br />
שם העצם מאופיין בכמה תכונות יחודיות:<br />
<br />
א. "הארה בלבד": השם הוא מאפיין חיצוני ואינו מאפיין כלל את אופי הנפש. בניגוד לתכונות אחרות שקיימות לעצם, כמו תכונות של האדם - כתודעתו, רגשותיו וכדומה - שבהן באה לידי ביטוי הנפש, השם אינו מכיל כלל את הנפש והוא משמש כאמצעי לזולת לקרוא בשמו.<br />
<br />
ב. "מתייחס לעצם": למרות האמור כי השם הוא הארה חיצונית של העצם, השם מתייחס לעצמותו של העצם ו"נוגע" בו. ולכן אדם עוזב את כל עיסוקיו ופונה בכל עצמותו לכיוון חבירו הקורא בשמו, כמו כן בעת התעלפות של אדם יש ביכולת הקריאה בשם האדם לגעת בנפשו פנימה ולעוררו מעלפונו. <br />
בתוכנה זו השם מתעלה על שאר כוחות הנפש, כך לדוגמה אפילו בכוחות פנימיים יותר באדם - כשכל ומידות - הם אינם נוגעים במהותו של האדם, ואדם המלמד את חברו השכלה אינו 'נוגע' בנפש חברו מעבר לכח תבנותו.<br />
<br />
ג. "אינו מציאות": השם אינו קיים במציאות קודם שיקרא ויבוא לידי שימוש. בניגוד לשאר כוחות הנפש הקיימים בהעלם ובדקות ב[[עצם הנפש]] ובהגיעם לידי שימוש הם מתגלים מהעלם לגילוי, השם אינו קיים בעצם ובעת שימוש בשם הוא מתחדש ונוצר. (אכן השם קיים בעצם בכך שהיא מציאות פוטנציאלית להיקרא בשם, אולם כל זמן שהוא לא נקרא בשם, השם אינו קיים). <br />
<br />
<br />
== החיות על ידי השם ==<br />
<br />
על פי תורת [[הבעש"ט]]{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}} שמו של חפץ, כפי אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיותו, היינו, שבאותיות השם מתלבש החיות שמהוה ומחי' ומקיים את הנברא. ועל דרך זה מבואר בתורת המגיד (או"ת ד, ב) עה"פ "וכל אשר יקרא לו [[נפש]] האדם הוא שמו", ש"בלה"ק כל מה שנקרא שמו כך הוא שמו האמיתי שם העצם משרשו.. ולכן [[אדם הראשון]] שהי' בו חכמה יתירה, והשיג וידע השורש של כל מין ומין, היה יכול לקרותם בשם האמיתי".<br />
<br />
== שמות בני אדם ==<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מוסיף כי על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.<br />
<br />
לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
על אף הענינים הנעלים הקשורים בשם, יכול האדם לשנות את שמו, והדבר תלוי בבחירתו דוקא. וכפי שמצינו שבנוגע לכמה ענינים צריכים לדעת כיצד הוא עצמו חותם את שמו. ועל דרך זה מצינו ב[[שולחן ערוך]] שעל ידי שינוי השם נמשך תוספת חיות מלמעלה בנוגע לאריכות ימים ושנים טובות, רפואה שלימה, בריאות ה[[גוף]] כו'. ואם כן, הרי זה דבר והיפוכו: מצד אחד אומרים שהשם שניתן לו קשור עם שורש נשמתו, וזהו הצינור להמשכת החיות כו'. וביחד עם זה אומרים שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו - אזי "כן יקום", ומכאן ואילך נמשכת חיותו (מ[[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות) על ידי הצינור דאותיות השם בהתאם להחלטתו לשנות את השם.<br />
<br />
דבר זה דומה להמבואר בדרשות רז"ל שקידוש החודש תלוי בהחלטת [[בית דין]] של מטה, היינו, שכאשר בית דין של מטה קובעים שיום זה הוא [[ראש חודש]], נקבע כן גם למעלה, וזאת - באופן ש"אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין". ועל דרך זה בעניננו - שכאשר האדם מחליט לשנות את שמו, הרי זה פועל גם למעלה, בנוגע לאופן המשכת החיות וכו'.<br />
<br />
==רבי מאיר דייק בשמא==<br />
מובא עוד בגמרא "[[רבי מאיר]] דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך.<br />
<br />
==קריאת שם על שם אחר==<br />
יהודים רבים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם נשיאי, גדולי או רבני ישראל.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האדם וגופו]]<br />
[[קטגוריה:שמות|*]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=444225תבנית:ביאורים2021-01-05T09:38:03Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div><noinclude>{{ניהול פרמטרים/תוכן}}</noinclude><includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}</includeonly><includeonly><div class="hebrewRefList">{{ביאורים|קבוצה=hebrew|יישור={{{יישור|}}}|הערות={{{הערות|}}}}}</div></includeonly><noinclude><br />
תבנית זאת מיועדת להוספת פרק או פרקי ביאורים בערכים, שיהיה להם מספור שונה מהערות השוליים הרגילות. הוראות שימוש זהות לאלו של {{תב|הערות שוליים}} לא כולל שימוש בפרמטר {{פרמטר|קבוצה}}. כתוצאה, יופיעו הערות עם מספור באמצעות אותיות עבריות. ליצירת הביאורים יש להשתמש ב{{תב|ביאור}}. למשל הקוד:<br />
<pre><br />
{{ביאור|שם=אאא|טקסט ראשון}}<br />
{{ביאור|טקסט אחרון}}<br />
{{ביאור|שם=אאא}}<br />
<br />
{{ביאורים}}<br />
</pre><br />
יציג את<br />
{{ביאור|שם=אאא|טקסט ראשון}}<br />
{{ביאור|טקסט אחרון}}<br />
{{ביאור|שם=אאא}}<br />
<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
ראו לדוגמה שימוש בערכים <br />
<br />
[[קטגוריה:תבניות עריכה]]<br />
<templatedata><br />
{<br />
"params": {<br />
"יישור": {},<br />
"הערות": {}<br />
},<br />
"format": "inline"<br />
}<br />
</templatedata><br />
</noinclude></div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3&diff=435006שיתוף2020-11-29T20:20:22Z<p>הנחה: /* שלילתה */</p>
<hr />
<div>"'''שיתוף'''" הוא התפיסה כי הנבראים המשפיעים בעולם הם 'שותפים' לאלוקים בבריאת העולם ובהנהגתו, בצורתה הפשוטה היא החשבת השותף לבעל בחירה שביכולתו למנוע השפע. תפיסת השיתוף בדקות, היא החשבת הנברא כתורם הכרחי ומועיל בבריאה. נקודת הטעות היא נתינת חשיבות לנברא עד כדי תפילה וסגידה לנברא זה מתוך רצון לקבל או להודות.<br />
<br />
אמנם היהודים מצווים בשלילתה, לפי שהאמת היא שאין כח ובחירה באף נברא ומונהגים רק ברצון הבורא, ואין הכרח בהם לפי שקיומם הוא רק בכדי שהנהגת העולם תהיה בדרך הטבע. גם [[בחירה|בחירת האדם]] אינה סתירה לזה לפי שאין בכוח בחירתו לקבוע בבריאה רק למעשיו שלו. <br />
<br />
[[אומות העולם]] אינם מצווים על השיתוף לפי שבטבעם אין בכוחם להכיר במציאות ה' כמציאות יחידה ומוחלטת. וזאת לפי שהעולם נברא באופן שהבורא נעלם מהנברא ושרש נפשם הוא חלק משרש הבריאה ואין בכוחם לתפוס בשכל שאין עוד מלבדו כלל. לעומת [[נפש אלוקית|נשמתם]] של בני ישראל שמאיר בה ה[[אור אין סוף|אור האלוקי]] שמעל גדרי העולם שמכירה ב[[אחדות ה'|אחדותו של ה']] באופן מוחלט.<br />
<br />
בעבודת ה' עניינה ההעסקות ראויה בעסק האדם במשא ומתן שלא יבטל התורה והמצוות ויהיה דווקא מתוך בטחון בה'.<br />
== השיטה ==<br />
השיתוף כשמה היא סגידה והודיה למציאות אחרת בנוסף ומשותף יחד עם אלוקים, היא נובעת מתוך [[מחשבה]] שישנם שותפים נוספים בבריאה. כלומר, על אף שמאמינים הם שבורא העולם הוא מנהיג ומשפיע בעולם, מ"מ לדעתם ההשפעה עוברת דרך ממוצעים, שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ובזה הם שותפים, על שם שיש להם כח הבחירה להחליט אם להשפיע או לא.<br />
<br />
השיתוף שונה בשיטתה מעבודה זרה (על אף שגם בעבודה זרה מאמנים במציאות הבורא) לפי ש[[עבודה זרה]] משמעותה שאלוקים אינו מנהיג את העולם ואינו משפיע בה רק הכוכבים וכיוצא בזה הם המנהיגים והמשפיעים בעולם בכח עצמם. אמנם השיתוף משמעותה שחיות העולם היא חיותו האלוקית של בורא העולם '''ומנהיגו''' אמנם מצד חשיבותם של הממוצעים יש להם בחירה בהשפעה האלוקית האם להמשיכה הלאה או לא.<br />
<br />
ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה יחד עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות<br />
<br />
*בתור הודאה - היות שסבורים שההשפעה בפועל תלויה ברצונם הטוב של הממוצעים ומגיע להם תודה על זה.<br />
<br />
*בתור תפילה ובקשה - היות שסבורים שבידם של הממוצעים בחירה ואפשרות להוסיף בהשפעה (אמנם לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה).{{הערה|שם=ביום עשתי|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א]}}<br />
<br />
שיטה זו משווה את העבודה לממוצעים לחיוב שיש לבן לכבד את אביו ואמו בתור הודיה על שהביאו אותו לעולם. שעל אף שעל ידי אביו ואמו נוצר רק גופו ועיקר מהותו כלומר חיותו ונפשו נוצרה על ידי הקב"ה, ויתרה מכך, גופו עצמו נוצר רק בכח האלוקי שמחיה ויוצרת את גופו ברחם אמו, ועד, שעצם התהוותו יש מאין הוא רק ב[[כח האין סוף]]. יוצא אם כן שהאב והאם לכאורה אינם שותפים בהוויתו כלום, אף על פי כן הרי הוא מכבד אותם והוא מצווה ע"כ מהתורה, וזאת לפי שעפ"י האמת התהוות מציאותו בסופו של דבר תלויה בבחירת אביו ואמו דווקא ואם יחליטו שלא להביאו לא יבוא(!) ולכן מחויב בכבודם על שותפותם בהבאתו (אף שהוא שולי וכנ"ל). <br />
<br />
כך מבינים הם את התהוות מציאות העולם והנהגתו אף שכל ההשפעות והכוחות הם מבעל הכוחות - בורא העולם, מ"מ יש לממוצעים את הכח להחליט אם להשפיע הלאה או לא ולכן ראוי לכבדם ולעבוד להם כנ"ל.<br />
<br />
=== הסיבה לטעות ===<br />
<br />
שרשה של השיטה שלממוצעים יש בחירה מתחילה בזה שבריאת השמש הייתה באופן שלא ניכר הביטול שלה לבורא ואופן בריאתה הוא שנראה בה שהשפעותיה הם תוצאה של תכונתיה. וממילא כשהאדם רואה את השפעותיה של השמש "ממגד תבואות שמש" - שהיא משפיעה חום ומגדלת צמחים וכיוצא בזה, אזי כפי שנראה בחיצוניות גידול הצמחים תלוי דווקא בשמש מצד שדווקא תכונות השמש מתאימים לגידול צמחים ולכן על אף שמאמין שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע הבלעדי בעולם מ"מ יש לשמש (או לכל ממוצע אחר) גם חשיבות שהרי דווקא על ידיה ההשפעה מתממשת בגשמיות בעולם.<br />
<br />
וכתוצאה מכך (שנותן חשיבות כלשהו לממוצעים) משתלשל מזה שנותן להם חשיבות גדולה יותר שיש להם אף דעה ובחירה.{{הערה|שם=ביום עשתי}}<br />
<br />
וכך יצא שאף שבתחילת הבריאה הכירו כולם בבורא כמנהיג יחיד במשך השנים החלו בני האדם להחשיב אף נבראים אחרים בתחילה התחיל זה באופן של '''שיתוף''' הנבראים אם הבורא, ומזה הגיעו רחוק יותר לשיטה שעזב ה' את הארץ ח"ו בידי הכוכבים והמזלות.{{הערה|רמב"ם תחילת הלכות עבודה זרה ראה ערך [[עבודה זרה]]}}<br />
<br />
===שלילתה=== <br />
<br />
אולם שלילת השיתוף היא ההכרה והידיעה שכל הכוכבים ומזלות וכל הממוצעים לא ישפיעו רק ברצון הבורא ואין להם שום בחירה בזה והרי הם רק כגרזן ביד החוצב בו (שכשם שאין לגרזן בדעה בחציבת האבן ורק כח החוצב עובר דרכו ומכה באבן ולכן גם אין מה להודות ולשבח את הגרזן, כך גם הממוצעים אין להם דעה ורק כח הבורא עובר דרכם להשפיע בעולם ואין לעבדם ולשבחם כלל). <br />
<br />
ושלילתה בתכלית היא: ההכרה שאין בממוצעים שום חשיבות וזה שההשפעה עוברת דרכם הוא לא מפני שבורא העולם מוכרח ח"ו בממוצע בכדי להשפיע בגשמיות אלא אך ורק מצד רצון הבורא שההשפעות הגשמיות יתלבשו בלבושי הטבע ולא יבואו באופן ניסי, לכן קישר ההשפעות עם ממוצעים גשמיים, <br />
וממילא אין לממוצע שום חשיבות שהרי זה שההשפעה עוברת דרכו אין זה מצד מעלתו ותכונותיו של הממוצע אלא אך ורק מצד רצון הבורא ואם כן וודאי שאין לו בחירה והחלטה בהשפעות העוברים דרכו.{{הערה|שם=ביום עשתי}}<br />
(ובפרט זה שונה המשל דלעיל "גרזן ביד החוצב" לנמשל, שבגרזן מוכרח החוצב להשתמש בו וככל שהגרזן יהיה מחודד, יועיל למלאכת החוצב ויוצא שבסופו של דבר יש חשיבות לגרזן. מה שאין כן בממוצעים, אין צורך ל[[הקב"ה]] בהם כלל ורק מפני שרצונו להשפיע דרך הממוצעים וממילא אין להם חשיבות כנ"ל.<br />
{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=304 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 295] שיהודי מאמין בחי עולמים וזורע הוא נעלה יותר ממאמין שהוא כ"גרזן ביד החוצב".}}{{הערה| ראה מאמר ד"ה [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3327764/jewish/-.htm "וספרתם לכם" תשל"ו אות ו]}})<br />
<br />
===בחירת האדם אינה שיתוף===<br />
זה שיש באדם [[בחירה]] אינה סתירה לאמור, כי בחירתו של האדם הוא רק בנוגע לעצמו ואינו בנוגע לתוצאה שלה. דהיינו כח הבחירה של האדם היא רק אם '''הוא יעשה''' זאת או לא, לא בנוגע לירידה שנוצרת על ידי זה באדם החוטא או בעולם. כמו כן אינה קובעת אם האדם האחר יקבל ההשפעה שהיתה אמורה לעבור דרכו או לא כי זה תלוי אך ורק בגזירת הקב"ה.{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו|[ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב אות ד ושם חלק ז עמוד 14 ושם בהערה 22}}<br />
<br />
ולמרות שמקבל הטובה מחויב להודות למיטיב עמו אף שבחירתו של המיטיב אינה משנה כלל בקבלת הטובה של המקבל (שהרי על המקבל נגזר מלמעלה) הוא מפני:<br />
<br />
* השבח הוא על טיב בחירתו (ולא על ההשפעה עצמה. כעין חיוב הבית דין להעניש מישהו שהתנהג לא טוב - שהעונש הוא על רוע בחירתו) שבזה המקבל הוא ככל ישראל המשבחים את בחירתו הטובה. אולם בחיוב זה מחויב הוא יותר מאחרים, מכיוון שהוא קיבל ממנו טוב צריך להודות לו יותר מהשאר.{{הבהרה|סו"ס על פי האמור אין זה תוצאה של הבחירה?}}<br />
<br />
*שיכול להיות שזכותו של המשפיע מוסיפה בהשפעה (ולא מצד שהבחירה בידו אלא ע"ד צדיק שעל ידי תפילתו וברכתו שייך להוסיף בהשפעות בעולם).{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו}}<br />
<br />
וזה שהבחירה עצמה (אפי' כשאינה משנה לאיזו השפעה) אינה נחשבת לפירוד מאחדותו של ה' היא מפני שהבחירה של האדם היא מכח התאחדותו עם העצמות ("מפני ששרשם בעצמות") ולכן על פי תורה מצווה האדם על [[כיבוד אב ואם]] משום שבחירתם היא בחירה אמתית ומגיע להם שבח על כך, אולם אינה סתירה לאחדותו כי להיותם יהודים כח הבחירה שהם נובעת מהתאחדותם עם העצמות. לעומת הבחירה של אינו יהודי שאינה בחירה אמתית וכיבוד ההורים שמצווים בניהם הוא רק לשמור על ישובו של עולם.{{הערה|- ספר השיחות [[תשנ"א]] חלק א עמוד 69 ובהערה 75}}<br />
<br />
== המצווים בשלילתה == <br />
<br />
באיסור שיתוף רק [[יהודי]] שעליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל [[אומות העולם]] אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א{{מקור|סימן קנ"ו?}}{{הערה|1=אמנם ישנם חולקים {{מקור|מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות}} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה'] מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.}}) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך.<br />
<br />
וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר [[אור אין סוף]] ה[[סובב כל עלמין]] - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל [[ספירת הדעת|הדעת]] שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה. <br />
<br />
מה שאין כן בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -[[ממלא כל עלמין]] - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה<br />
<br />
ונוסף על כך: החיות של אומות העולם עובר דרך [[ע' שרים]] דנוגה שהם - הע' שרים - מעלימים ומסתירים על ההשפעה האלקית שנשפע על ידם לגמרי, ולכן אומות העולם לא חשים שההשפעה המגיעה אליהם היא מאלוקים ונראה להם שהוא רק בדר הטבע ולכן לא נרגש אצלם העדר חשיבות הממוצעים שהרי אינם חשים כלל באור האלוקי <br />
<br />
(ואף שבשכל ובסברה לבד אפשר להגיע לזה שישנו בורא עולם ומנהיגו (שלכן מחויבים הם באמונה בבורא העולם) מכיוון שאמונתם באלוקים היא תוצאה מתפיסתם והשגתם באלוקות, וכיוון שהיא מיוסדת על '''מציאותם''', לכן אין אמונתם שוללת מציאות אחרת ואפי' לא שליטה אחרת, שהרי כל האמונה מיוסדת על '''מציאות''' מה שאין כן האמונה של בני ישראל לא מיוסדת על שכלם ומציאותם רק על האור האלוקי שלמעלה מהבריאה כנ"ל{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/8/2/93.htm לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב]}})<br />
<br />
אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' [[ה' אחד]]", וזאת על ידי החדרת התודעה של [[אחדות ה']] האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.<br />
<br />
==בעבודת האדם==<br />
נקודת הטעות בשיתוף היא שמחשיבים את הדברים הגשמיים למציאות מפני הבחירה שלהם או מפני שדווקא דרכם עוברת ההשפעה. <br />
ושלילתה היא ההרגשה שעסק הפרנסה הוא לא ח"ו המקור לפרנסתו{{הערה|כשחושב שהעסק הוא '''מקור''' הפרנסה הרי זה עבודה זרה אמנם כשמחשב את העסק שיש להשקיע בו שסוף סוף בו בחר ה' שהוא דווקא יהיה הממוצע לפרנסה הרי זה שיתוף ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/328.htmמים רבים תשי"ז] וראה להלן מאמין בחיי עולמים וזורע}} ושכל ההשפעה היא מלמעלה מאת ה' והעסק אינו מציאות כלל והוא רק כלי שדרכו יעבור ההשפעה האלוקית בדרך הטבע. (ראה ע"ע [[בטחון]])<br />
<br />
ונוגע למעשה בעסק, שהעיקר בחייו הוא עבודת ה': (ומכמה פרטים בזה)<br />
*מכיוון שההשפעה כולה תלויה בקב"ה בלבד לכן העיקר הוא [[לימוד התורה]] וקיום המצוות{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 188 ואילך ועוד}}<br />
<br />
ואם ישקיע רק בעסק הרי זה דומה לאדם שהולך לבנק ונעמד על יד הפקיד ועושה כל התלוי בו שיתן לו הבנק את הכסף רק שהגיע ללא צ'ק, שלא יקבל מאומה (על אף שעשה כל הפעולות הנצרכות, מ"מ חסר לו בעיקר - את הוכחת בעלותו על הכסף לא הביא לבנק ולכן לא יקבל).{{הערה|שם=ח"ו| לקוטי שיחות ח"ו עמ' 193}} <br />
<br />
*מכיוון שהעסק הוא כלי להשפעה האלוקית צריך שהוא יהיה מתאים ומוכשר שיעבור דרכו (שלא יפריע לתורה והמצוות שהיא מקור ההשפעה).{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm [[מים]] רבים תשי"ז]}}<br />
<br />
בדקות יותר קיים אפשרות שבו אדם מחשיב את העסק לא מפני חשיבות העצמית של העסק מפני ש'''הקב"ה''' קבע שעל ידי יושפע ההשפעה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=304&hilite=לקוטי שיחות חלק יח עמ' 295 ואילך ובהערה 29]}} ולכן יש אפשרות שהעסק יפריע לקיום המצוות מפני שהוא חשוב בעיניו.<br />
<br />
ושלילתה בתכלית היא שאין לעסק שום חשיבות וכל התעסקותו היא מפני '''ציווי ה'''' והוא חלק מעבודת ה'{{הערה|שם=חלק יח| ראה בלקו"ש חלק יח שם באריכות וחלק א עמוד 188}}<br />
<br />
=== מקורות בחז"ל ובדברי הימים===<br />
<br />
===="מאמין בחיי עולמים וזורע"====<br />
הגמרא (שבת לא, א) מצינת ש[[ששה סדרי משנה]] מרומזים בפסוק "והיה אמונת עיתך חוסן ישועות חכמת ודעת" סדר זרעים מרומז בתיבה "אמונת". ומבואר בתוספות שהסיבה לכך הוא לפי "ש(יהודי) מאמין בחיי עולמים וזורע"<br />
<br />
הצורך שיש ליהודי להאמין בכדי לזרוע הוא תוצאה מזה שיהודי אינו רואה בטבע הבריאה מציאות וגם בהשתמשותו בטבע הוא חש שהשפעת הטבע היא אלוקות וזריעתו היא רק מפני אמונתו בקב"ה שציווה לזרוע ולעשות כלי בדרכי הטבע.{{הערה|שם=חלק יח}}<br />
<br />
(ועוד ענין בזה שהנהגתו של יהודי מלכתחילה למעלה מהטבע ראה ערך [[בטחון]]) <br />
<br />
===="מגילת אסתר"==== <br />
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}<br />
החטא של בנ"י ישראל בזמן אחשוורש היה "שנהנו מסעדתו של אחשוורש" החטא בזה היה שהחשיבו את דרכי הטבע וחישבו שעל ידי זה יזכו לחן מאת המלך אחשוורש.<br />
תיקון החטא היה על ידי התפילה והזעקה דווקא (באופן שאסתר דאגה שלא יחשבו שאחות לנו בבית המלכה אלא סמכו רק על ה') ואסתר עצמה בשעה שהייתה זקוקה להיכנס למלך ולמצוא חן בעיניו צמה לפני כן שלשה ימים אף שהחליש אותה לפי שהכירה בהנהגתו הבלעדית של [[הקב"ה]] בבריאה ומעשיה הסעודה עם המלך וכו' הכל נעשה בתור כלי שבה תתגשם הברכה מאת הקב"ה.{{הערה|שם=ח"ו}}<br />
<br />
== שונות ==<br />
בשיחת פרשת בראשית [[תשכ"ט]] דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה ב[[אחדות ה']] בשלילת השיתוף אף על הגויים (לא רק על הגוי שבקרבך ה[[נפש הבהמית]]) אלא אף על אומות העולם בפשטות.<br />
<br />
ואפי לשיטה שאומות העולם אינם מצווים על השיתוף סוף סוף אינם מוכרחים בזה ויכולים להאמין שאין עוד מציאות כלל ולכן יש צורך להפיץ שיטה זו, ויכולים להפיץ זאת לפי שבזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים.<br />
<br />
וזה אחד הטעמים - אמר הרבי- להדפסת [[שער היחוד והאמונה]] באנגלית.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אחדות ה']]<br />
*[[עבודה זרה]]<br />
*[[חטא העגל]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* ה[[צמח צדק]] - '''[[דרך מצוותיך]] [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/2/6a.htm מצוות מילה דף ו, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/25/index.htm דף נט, ב ואילך.]<br />
* [[אדמו"ר המהר"ש]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15917&st=&pgnum=161 ספר המאמרים תרכ"ט - מאמר מי כמוך תרכ"ט]'''.<br />
* [[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/32/297.htm מאמר "באתי לגני" [[תשי"ג]] פרק ג ד].<br />
* [[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm מאמר ד"ה "מים רבים" תשי"ז]''' ([[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' נא (מהדורה חדשה ח"א עמ' שכ))<br />
* [[הרבי]] - '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" תשל"א]''' (ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' ק ואילך).<br />
* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&st=&pgnum=137 ספר הערכים]''' חלק ב' ערך [[אומות העולם]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]<br />
[[קטגוריה:עבודה זרה]]<br />
[[קטגוריה:אומות העולם]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=425595בשורת הגאולה2020-10-26T19:22:43Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש|אחר=ספר בשם זה|ראו=בשורת הגאולה (ספר)}}<br />
<br />
'''בשורת הגאולה''' הם מכלול דברי [[הרבי]] במשך שנות הנשיאות אשר מבשרים אודות סיום הגלות ותחילתה הקרובה של הגאולה. החל מ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] [[הרבי]] ל[[אדמו"ר]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו"ר השביעי ל[[אדמו"רי חב"ד]]}} תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]] וש"הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא".<br />
<br />
ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית]] כ[[אדמו"ר]] ב[[י"א שבט]] [[תשי"א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי"א]}}.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו ל[[קבלת המלכות|קבל את פני משיח צדקנו]].<br />
<br />
==תוכן ההכרזה==<br />
עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה". <br />
<br />
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.<br />
<br />
הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] שנת [[תנש"א]]. חלוקת דולרים [[י"ב במר חשוון]] [[תשנ"ב]] וב[[א' באדר א']] [[תשנ"ב]].}}.<br />
<br />
==פרטי ההכרזה==<br />
במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.<br />
<br />
* '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות ב[[עולם הזה]] הגשמי.<br />
* '''סוף הגלות''' בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז"ל אודות [[עקבתא דמשיחא]].<br />
* "בני ישראל '''סיימו את כל ענייני העבודה''' ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".<br />
* העולם מוכן לגילוי הגאולה.<br />
* '''"הגיע זמן גאולתכם"''' - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.<br />
<br />
===דור השביעי===<br />
{{ערך מורחב|דור השביעי}}<br />
מבואר במדרש{{מקור}} שהמשכת האור האלוקי שהתגלה ב[[מתן תורה]] כדברי הפסוק "וירד ה' על הר סיני" התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של [[אברהם אבינו]] והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את ה[[שכינה]] בדרגה נמוכה יותר עד [[משה רבינו]] שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה ה[[שכינה]] במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי ב[[משכן]] שעשה משה).<br />
<br />
ב[[מאמר]] שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב"[[ביאת המשיח]]" - גילוי מלכות ה' בעולם - ל"מתן תורה". כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מה[[אדמו"ר הזקן]] עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את ה[[שכינה]] ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] ולהביא את הגאולה בפועל.{{הערה|שם=באתי לגני יא}}<br />
<br />
===סוף זמן הגלות===<br />
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).<br />
<br />
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תשנ"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}<br />
<br />
ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.<br />
<br />
וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ"ל).<br />
<br />
שהסיבה לזה היא, גילוי עומק [[נפש]] האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער.<br />
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל).{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}<br />
<br />
ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך).{{הערה|שיחת פרשת בראשית תשנ"א}}<br />
<br />
ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה.{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}<br />
<br />
ו. "לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש"כלו כל הקיצין" לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ"ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל.{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}<br />
<br />
==סיום העבודה==<br />
{{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}<br />
הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו.<br />
סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:<br />
* "[[הפצת המעיינות]]"<br />
* "[[צחצוח הכפתורים]]"<br />
* "עבודת ה[[תשובה]]"<br />
* "[[עבודת הבירורים]]"<br />
<br />
===="הפצת המעיינות"====<br />
<br />
בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת ה[[בעש"ט]] "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"<br />
<br />
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.<br />
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם<br />
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תשנ"א]}})<br />
<br />
===="צחצוח הכפתורים"====<br />
<br />
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות [[תרפ"ט]] עמוד 42]}} אמר הרבי [[הריי"צ]] שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "צחצוח הכפתורים" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל.{{הערה|ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]}})גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו.{{הערה|שיחת פרשת ויחי [[תשמ"ז]] לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481}}<br />
<br />
אמנם פעמים רבות{{הערה|שבת פרשת שמות [[תשמ"ז]] ספר תורת מנחם התוודויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" [[תשמ"ח]] תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ח]] ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים}} אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.<br />
<br />
===="עבודת התשובה"====<br />
<br />
עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97b&format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}<br />
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין".<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.<br />
<br />
בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= [[פורים]] תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.<br />
<br />
בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}}<br />
<br />
===="עבודת הברורים"====<br />
<br />
מבואר ב[[תורת החסידות]] שהעבודה ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי. <br />
<br />
אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} "יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא.{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228]}}<br />
<br />
המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:<br />
<br />
א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד{{הערה|שם=איכה}}.<br />
<br />
ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח{{הערה|תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.}}.<br />
<br />
הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשנ"ב, ועוד.}}.<br />
<br />
==העולם מוכן לגילויי הגאולה==<br />
עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]] ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.<br />
<br />
ובפרטיות: <br />
<br />
====[[צרפת|מדינת צרפת]]====<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו"ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.<br />
ובפרט כפי שהיה שב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים "[[האדרת והאמונה]]" ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.<br />
<br />
בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא [[גימטריה]] 770 שעניינה א.שרש העולם הוא 7 שנברא ב[[שבעה ימי בראשית]] והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו [[770]] שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ"ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו.{{הערה|לכל הנ"ל ראה שיחת פרשת וישב [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 401 ואילך}}<br />
<br />
==== מדינת רוסיה ====<br />
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחים בחזית הקרמלין]]<br />
בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 149}}<br />
<br />
==== מלכיות של חסד ====<br />
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|נשיא ארצות הברית מר דולנד טראמפ חותם על הכרזת י"א ניסן כיום החינוך]]<br />
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.<br />
<br />
כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו.{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תשנ"א. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}<br />
<br />
==="הגיע זמן גאולתכם"===<br />
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.<br />
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב תשנ"א התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&pgnum=241&hilite= ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}} <br />
<br />
בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:<br />
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תשנ"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תשנ"א]] סעיף י}}<br />
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}.<br />
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם.<br />
<br />
==== "ערב שבת אחר חצות" ====<br />
מובא בספרים{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהלים צ, ד) יום אצל [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה|אור החיים במדבר שם}} <br />
<br />
חשבון נוסף מובא בספרים{{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל [[הקב"ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של [[הקב"ה]] ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.<br />
<br />
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}<br />
<br />
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תשנ"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.<br />
<br />
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}<br />
<br />
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}<br />
<br />
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תשנ"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.<br />
<br />
==== "אראנו נפלאות" ====<br />
[[קובץ:עיתונים.jpeg|ממוזער|עיתונים המבשרים על פרוץ מלחמת המפרץ]]<br />
'''"[[מלחמת המפרץ]]"'''<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.<br />
<br />
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם" <br />
<br />
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] ח"ד עמוד 39}} <br />
<br />
'''"נפילת מסך הברזל"'''<br />
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br />
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תשנ"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}<br />
<br />
'''מהפכות בעולם'''<br />
<br />
הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם.{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}<br />
<br />
====מציאותו של מלך המשיח====<br />
בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח{{הערה|פירוש הברטנורא למגילת רות, שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צ"ח ועוד}} ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 354)}} (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של "'''לקבל''' פני משיח צדקנו" כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו "להמשיך ולקבל" את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן.{{הערה|שם= וירא נ"ב|שיחת פרשת וירא תשנ"ב}}<br />
<br />
====פעולות המלך המשיח====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]}}<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד"ק) "והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".<br />
<br />
בכ"ו בשבט [[תשנ"ב]] בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות בעיר לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.<br />
<br />
הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולתיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על "וכתתו חרבותם לאתים" <br />
והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת ([[אלף השביעי]]). כמו כן התאריך כ"ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם [[הוי"ה]] שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה וגו'" <br />
<br />
(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ"ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ"ב}}<br />
<br />
==המשמעות לכך בעבודת ה'==<br />
===עבודה ואחריות של כל אחד===<br />
העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה",{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}}.<br />
<br />
ב[[כ"ח בניסן תנש"א]] אמר הרבי את [[השיחה הידועה]] שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה.<br />
במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה ב[[שבת]] לאחר מכן - "בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור"{{הערה|שיחת פרשת שמיני תנש"א}}<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה).{{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/67/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%954.pdf יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10]}}<br />
<br />
===לחזק הציפייה לגאולה===<br />
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}<br />
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}<br />
<br />
תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}}<br />
<br />
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])<br />
<br />
===חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח===<br />
<br />
הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}).<br />
<br />
:'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב"ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}}<br />
====שמחת הגאולה====<br />
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}<br />
<br />
=== לחיות גאולה ===<br />
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}<br />
<br />
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.<br />
<br />
פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו.{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תשנ"א}}<br />
<br />
(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).<br />
====בעבודת השליחות====<br />
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}<br />
גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==הפרסום בתקשורת==<br />
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}<br />
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תשנ"א]] ושיחת שבת פרשת תצא [[תשנ"א]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם.{{הערה|פורים תשמ"ז}} וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל.{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}<br />
<br />
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא.{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}<br />
כמו כן כששאל כתב עיתון: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?". ענה לו הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות".{{הערה|"בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב}}<br />
<br />
==השפעה מעשית==<br />
<br />
במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, מבשנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תשנ"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל. <br />
<br />
לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] ובכפר חב"ד מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]<br />
ביום ל' ניסן [[תשנ"א]] התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל. <br />
ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר [[חג השבועות]] באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה).<br />
<br />
===המטה העולמי להבאת המשיח===<br />
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}<br />
במשך תקופה זו הוקם ה"מטה העולמי לביאת המשיח"{{הערה|כך שמו מיום הקמתו}} כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח.{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%90_-_%22%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA%22.pdf אראנו נפלאות אייר תשנ"א]}}<br />
<br />
כמו כן התעוררו אנ"ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו"חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב.{{הערה|שם=אייר נא}}<br />
<br />
בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה.{{הערה|שם=אייר נא}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[עבודת הגלות]]<br />
*[[סיום עבודת הגלות]]<br />
*[[טעימה מהגאולה בדורנו]]<br />
*[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הקריאה והקדושה]]<br />
*[[פרסום גאולה ומשיח]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[[בשורת הגאולה]]''' - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב"ד.<br />
===מולטימדיה===<br />
*{{קישור חבד וידפו|3985|המסר של הרבי לעולם: משיח מגיע בקרוב}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]<br />
[[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=425594שיחה:בשורת הגאולה2020-10-26T19:22:11Z<p>הנחה: /* נורא ואיום! */</p>
<hr />
<div>כדי להפוך את הערך לאטרקטיבי כדאי להוסיף תמונות הקשורות לערך, וכן להוסיף מידע היסטורי על הפרסום והתגובות אליו מצד העולם. יישר כח עצום על הערך עצמו. פשוט כיף לקרוא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:29, 10 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
:לא ברור לי כל כך כוונתך במידע היסטורי עם על המהפכות וכיו"ב הרי זה כתוב (או אמור להיות כתוב) בערכים המתאימים ואולי כוונתך למידע אודות תהליך הכרזה והודעה של הרבי כדלהלן<br />
* שמחת תורה תרס"א - מכריז הרבי הרש"ב על כך שנמצאים שני דורות מהגאולה ובהמשך יבואו דור "אשר חרפו עקבות משיחך" כו'<br />
* שמחת תורה תרפ"ט - מכריז הרבי הריי"צ שבני ישראל השלימו את תיקון העולם ונשאר רק לצחצח את הכפתורים.<br />
* קיץ תש"א - מכריז הרבי הריי"צ "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"<br />
* י"א שבט תשי"א - מכריז הרבי שנמצאים ב"דור השביעי"<br />
* (לכאורה בשנות הממ'ס היו עוד ביטוים)<br />
* חורף (פרשת שמות) תשמ"ז - בני ישראל סיימו גם את "צחצוח הכפתורים"<br />
* חורף (וארא?) תש"נ - נמצאים בערב שבת לאחרי חצות (או בשעה שלישית לאחריה)<br />
* אלול תש"נ - הגיע זמן גאולתכם<br />
* י' באלול תשנ"א - משיח צדקנו התגלה. (ומאז בחורף תשנ"ב ביאר הרבי ענין זה באריכות וכו')<br />
אם לזה התכוונת ונראה לך שיש צורך (אף שלכאורה כלול מזה בערך עצמו) אז יש צורך לערוך זאת ברצינות. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:14, 11 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
== סידור מחדש ==<br />
<br />
בהמשך ל[[שיחה:התנוצצות הגאולה|הצעת האיחוד]] - לכאורה יש לסדר ולמפות את כל החומר הקיים בערכים הבאים המעורבבים:<br />
[[עבודת הגלות]] * [[סיום עבודת הגלות]] * [[התנוצצות הגאולה]] * [[טעימה מהגאולה בדורנו]] * [[בשורת הגאולה]] * ועוד כמה. כולם מלאים בחומר בנושא אך לאו דוקא שכל דבר כתוב במקומו.<br />
<br />
ומכיוון שערך זה הוא המפורט והיפה מכל הנ"ל, אשר על כן הצעתי לקחת ממנו את התכנים הבאים:<br />
<br />
* את הפסקא "פרטי ההכרזה" וכן "העולם מוכן לגילויי הגאולה" - להעביר ל"התנוצצות הגאולה" (או "טעימה מהגאולה" שייפתח).<br />
* את הפסקא "סיום העבודה" - להעביר ל"סיום עבודת הגלות".<br />
<br />
את הקטעים שיועברו לערכים המתאימים, יש להזכיר בערך זה רק בתמצות (ולא כבמצב הנוכחי - שכאן הם מפורטים ושם הם מאוזכרים בקושי).<br />
<br />
בעז"ה נתחיל (אני ו[[משתמש:מ. פינחסי|פינחסי]]) בעבודת הסדר בקרוב ממש, ומי שבידו לעיין ולחוות דעה תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 04:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::אני מתנגד לשינויים גדולים בערך לדעתי הערך מקיף את הנושא על כל צדדיו ואין סיבה לקחת ממנו פרטים. מה שכן חשוב להבחין שבעוד הפסקה "העולם מוכן לגילוי הגאולה" הוא עיקר הערך שהרי זה עיקר ההכרזה של הרבי, הרבה מהפסקאות הם 'רקע' לצורך הבנת הערך, כמו הפסקה שמבארת את עבודת הגלות, ולכן כל אחד בפני עצמו אמור לשלוח לערך בפני עצמו. ערך רחב על עבודת הבירורים ועל הפצת המעיינות וכו'. הרבה מערכים הנ"ל דינם למחיקה הם סתם ציטוטים ואינם מתאימים--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::לא כ"כ הבנתי את כוונתך. '''דווקא''' מהסיבה שכתבת - שהערך מקיף את הנושא מכל צדדיו (לעומת הערכים שאמורים להקיף צדדים אחרים בנושא, אך עושים זאת בקושי...), וחלק מהפסקאות בו הם רקע להבנת הערך - לכן בדיוק דעתי שמוטב להעביר את החומר לערכים השייכים, ואילו כאן להזכיר רק בקצרה את עיקרי הדברים.<br />
<br />
:::בכל אופן, במקום להאריך בדיונים על כל שורה - בקשתי שתעבור ג"כ על כל הערכים ותתרשם מהסלט השורר בהם, ואח"כ תציע את דעתך שלך לסידור מחדש - אולי היא תהיה באמת טובה משלי. מה שבטוח שהמצב הנוכחי בוודאי לא ראוי. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:26, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::אז הנה דעתי, בא נתחיל מ-0, יש ערך [[גלות]] ערך זה אמור לתאר את תוכנו סיבתו וכו' של הגלות (כמדומני שאינו עונה לכך לבינתיים). <br />
::::תת ערך שלו הוא [[עבודת הגלות]] שתוכנו הוא המעלות שישנם בגלות שיביאו את הגאולה (כמובן שיש למצוא את השייכות בין הפצת המעיינות ונושאים כיו"ב, לגלות שהרי בשטחיות אין קשר בינו לגלות אלא הוא עניין בפ"ע (כוונתי לומר שלא ערך זה המקום להאריך על התוכן של הפצת המעיינות ועבודת הבירורים והתשובה אלא יש רק להביא אם יש שייכות ביניהם לגלות - עבודת הבירורים בגלות גדולה יותר? והתשובה? וכו' ובערכם שלהם יש להאריך כל אחד במקומו מדוע הגאולה תלויה בו).<br />
::::אחרי זה מגיעים כל הערכים שמכנם המשותף הוא שהם מדברים על היחס והשייכות של הגאולה בגלות. הראשון הוא [[התנוצצות הגאולה]] שהוא סוג של ערך כללי שאמור לכלול את כל הנושא של התנוצצות הגאולה החל מתחילת החורבן, (הפצת המעיינות הוא 'פרט' בערך זה וכו' ראה שם שציינתי בערך בשעתו ממאמרים שיש גילוי ניצוצי גאולה מידי יום וכו') כמובן שבסיומו יש לציין שבדורנו הרי זה שלב מוגבר, ולציין לערך מורחב מתאים (ערך זה), אבל אין מקום להכניס את כולו לשם כי הוא אמור להיות מעין ערך כללי כאמור. <br />
::::בזה גופא מגיע החידוש בדורנו, שכתוב בבשורת הגאולה. הערך [[סיום עבודת הגלות]] מיותר (חוץ מזה שבאמת אי אפשר להתחשב בו כי כולו ציטוטים) משום שהוא הוא הכרזתו של הרבי. כל התבססות הערך הוא על כך ש'הרבי אמר'. ולכן לדעתי ערכו העיקרי הוא כאן. (אלא א"כ הפסקאות האמורות בדבריך יתארכו מאוד שאז לצורך הסדר כדאי לפצל (ולא בגלל שאין זה מקומם)). כל האמרו בזה כאן הוא גם בנוגע ל'טעימה' (ואני נאמן בזה לרעיון הפשוט שערכים קצרים אינם מכבדים כלל! ורק אחרי שיש ערך ארוך מידי יש לפצלו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:38, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:::::#אכן קיבלתי, יש להתחיל מאפס - דהיינו מ[[גלות]], בהמשך [[עבודת הגלות]] ואח"כ [[סיום עבודת הגלות]] והשאר. ראיתי שהתחלת קצת, והמשכתי גם קצת, בוא נמשיך להשקיע ב[[גלות]] (סליחה על הקונוטציה המזעזעת {{קריצה}}). - בערך זה אכן יש להתמקד על ה'''גילוי''' האלוקי (וההסתר עליו) שבגלות, וכן על מטרתה של הגלות שבפנימיותה היא גאולה (כה[[דבר מלכות]] דשבוע זה ועוד) - וכפי שכתבת אינו עונה לכך, כי (רוב) מה שכתוב שם עכשיו ששייך בעיקר ל[[עבודת הגלות]].<br />
:::::#לא חושב ש[[סיום עבודת הגלות]] מתאים למחיקה, אם הוא מלא ציטוטים אפשר לערוך לשונית.<br />
:::::#בסיום כל זה נגיע ל[[בשורת הגאולה]] ונראה אם לפצל, אני עדיין חושב שכדאי - אך בוודאי שיש לחכות ולראות זאת רק אחרי העבודה על השאר... (אם תהיה עבודה רצינית אין סיכוי שיהיה פה אף ערך קצר, אפילו אם נפתח עוד 7!...)<br />
:::::#ובינתיים נראה לי חשוב [[שיחה:התנוצצות הגאולה|האיחוד]] שיעשה עוד קצת סדר בנדון. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:57, 31 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
<br />
חסר בערך את העניין שבשורת הגאולה של הרבי היא בגדר של נבואה.<br />
"עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא" ובהערה: לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בודאות". שופטים נ"א.<br />
--[[משתמש:מוישה מ.|מוישה מ.]] - [[שיחת משתמש:מוישה מ.|שיחה]] 23:01, 24 במאי 2018 (IST)<br />
<br />
== הודעת הגאולה ==<br />
<br />
צמד התיבות "בשורת הגאולה", המשמש, משום מה, כשם לערך זה, ושיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים שונים - לא נמצא כלל, מכריכה לכריכה, בכל כרכי תורת הרבי. הרבי '''מעולם (!) לא השתמש בביטוי הזה''' בקשר לגאולה האמיתית והשלימה. מה שכן היה, זה "הודעה ובשורה" של הרבי נשיא דורנו וכיו"ב. <br />
אז מי שאכפת לו ממה שהולך כאן, שישנה בבקשה את השם המטעה הזה. תודה. --[[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 05:17, 2 ביולי 2018 (IST)<br />
:מה בדיק מפריע לך? אם זה "שיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים" אז גם אם זה הוזכר בתורת הרבי זה עלול להפריע לך? וזה שלא הוזכר אתה לבד מציין שהרבי התבטא "הודעה ובשורה" ולמה אתה מעדיף את הביטוי "הודעה" על "בשורה"?--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:52, כ"א בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(4 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::אנא קבל את התנצלותי. שגיתי, וזו פליטת הקולמוס. הביטוי השגור הוא כמובן "'''הודעה והכרזה'''" (ולא "בשורה", כאמור).<br />
::ולעצם העניין, מה זאת אומרת? הרבי משתמש במטבע לשון מסויימת, וחסידיו מחליטים שדווקא ביטוי אחר מתאים יותר, ומשתמשים בו. לא צורם לך? ולהוסיף, שהדיוק הוא לא רק בהלשון אלא גם בהתוכן: הודעה היא על '''הווה''' ודאי, ואילו בשורה - '''עתיד''' ודאי. ויש להאריך. [[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 19:59, 9 ביולי 2018 (IST)<br />
:::בעיני השם "בשורה" לא עקרוני כלל, תגובתי הייתה רק משום שנימוקך היחיד היה שימוש בהקשרים שונים. עתה שהנך טוען לתוכן הדברים, אין בזמני לבדוק את טענתך כי הרבי לא השתמש בביטוי זה, אזי אם יש מתנגדים לשינוי השם עליהם להביא ראיה לשימוש בביטוי זה, בנוגע להסבר שנתת איני מקבל את הטענה שהרבי לא אמר דברים על העתיד בוודאות (אתה יכול לסייג ולהתווכח מה הוא אמר על העתיד אבל אינך יכול לטעון שהוא לא דיבר על העתיד) בכל אופן וודאי שיש לדבוק בלשון הרבי ואני משער שגם אחרים כמו {{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{א|כתית למאור}} {{א|שף ויתיב}} ועוד יסכימו איתך (בהנחה כנ"ל).--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:07, א' באב, ה'תשע"ח ''<font size="1">(13 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::אני מוחה. אתה מוזמן לקרוא שנית את הערתי (הראשונה), ולראות את מה שטרחתי להבהיר ('''במודגש''') בבעייתיות של ניסוח זה, אשר אכן שמיש, משום מה, בהקשרים הנ"ל. עניין של הבנת הנקרא. [[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 03:31, 17 ביולי 2018 (IST)<br />
:::::: בלי להתעמק בנושא, למילה בשורה ישנה קונטציה שלילית (נצרות). וד"ל. ולכאורה לכן לא הוזכר הדבר בתורת אד"ש, מלבד בהקשר של המדרש הידוע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:58, ה' באב, ה'תשע"ח ''<font size="1">(17 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== נורא ואיום! ==<br />
<br />
חלקים שלמים מתוך הערך הזה הינם העתקה מהספר בשורת הגאולה! חייב שיכתוב ועריכה דחוף! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 00:39, כ"ח באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(18 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
: בתור הכותב של הערך (שעדין קופץ לפה מידי פעם..) אומר לך אתה פשוט טועה ומטעה! (אני יודע את הדברים מהמקור של הספר 'בשורת הגאולה'...) יתכן - ואני מעט מסכים שהערך זקוק לעריכה כמו 99.9% מהערכים באתר אבל לא שכתוב העתקה..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:22, ח' בחשוון, ה'תשפ"א ''<font size="1">(26 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94&diff=423968שיחת משתמש:הנחה2020-10-21T15:55:27Z<p>הנחה: /* פה */</p>
<hr />
<div>{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[/ארכיון 1/|ארכיון 1]]}}<br />
א.יש"כ על התבנית בדף השיחה. ב.אך יוצרים דף משתמש (היינו: [[משתמש:הנחה/מצוות בטלות לעתיד לבוא|כזה]])?.ג. מה כוונתך ב"המלצה על "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]"?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 12:38, 11 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
:ב.פשוט מחפשים את הדף ואז יוצרים אותו או יוצרים לו קישור - לדוגמא, אתה יכול לכתוב בדף משתשמש שלך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/טיוטה]] וכיו"ב, ולאחר מכן לערוך את הדף... ג. אודות ערך מומלץ תוכל לראות בדף המיזם [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]], בקשר לערך זה, הערך די מלא לדעתי וממצה בתוכנו את העניין, הוא עוסק בנושא חשוב ומרכזי במטרת האתר, ועפ"י נתונים אלו כמה מהמשתמשים כאן סכמו (בע"פ) כי יעזרו בדבר שהערך יומלץ (שזה כולל שיפור ניסוח, סידור, והוספת פרטים) אולם חלקם נעלמו כליל מהאתר... וחלקם האחר תורמים מעט מאוד כך שזה לבינתיים נתקע!....{{בכי}}--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 21:03, כ' באלול, ה'תשע"ז ''<font size="1">(11 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:03, 11 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
::יש"כ. אשתדל להוסיף לערך לפי ידיעתי. איפה מתנהל הדיון?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 11:51, 12 בספטמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
== מתקפת עריכת ערכים ==<br />
<br />
ראה אולם דיונים--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב בתשרי ה'תשע"ח, 15:44 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br />
<br />
== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==<br />
<br />
--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:46, 4 בנובמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
==מה נשמע ידידי?==<br />
אתה עדיין פעיל? באם כן אשמח לקחת אחד מערכיך לידיים. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:29, 23 בנובמבר 2017 (UTC)<br />
:לא... (מה לעשות אין מספיק עורכים in my field...) כמובן לעונג יהיה לי אם תקח חלק בערכים אלו כמו בערך שדובר לאחרונה.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 11:18, ו' בכסלו, ה'תשע"ח ''<font size="1">(24 בנוב' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== איפה אתה? ==<br />
<br />
לא רואים אותך לאחרונה. חבדפדיה זקוקה לך. [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 17:13, כ"ז באייר, ה'תש"ף 17:13, 21 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==פה==<br />
{{א|הנחה}} אתה עדיין פה? --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 15:54, 21 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
: לעיתים רחוקים ממש.. (:--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:55, ג' בחשוון, ה'תשפ"א ''<font size="1">(21 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=423958שינה בסוכה2020-10-21T15:51:58Z<p>הנחה: /* שונות */</p>
<hr />
<div>{{לפשט|}}<br />
'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).<br />
<br />
בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. יחד עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. <br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות|שיחותיו]] ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.<br />
<br />
==מקורו==<br />
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}<br />
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".<br />
<br />
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.<br />
<br />
וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}}: "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".<br />
<br />
על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}}, הרמ"א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.<br />
<br />
==גדר החיוב==<br />
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:<br />
<br />
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". <br />
<br />
ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.<br />
<br />
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.<br />
<br />
אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".<br />
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.<br />
<br />
הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.<br />
<br />
==מנהג אי השינה, וטעמו==<br />
למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.<br />
<br />
===בזמן בית המקדש===<br />
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}<br />
<br />
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.<br />
<br />
===זמן הראשונים===<br />
למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.<br />
<br />
===מזמן פוסקי השולחן ערוך===<br />
מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}. <br />
<br />
במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}.<br />
<br />
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.<br />
<br />
===טעמים===<br />
טעמים שונים נכתבו על קולה זו: <br />
;מפני הצינה<br />
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).<br />
<br />
;איש ואשתו<br />
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.<br />
<br />
והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.<br />
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})<br />
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.<br />
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.<br />
<br />
טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.<br />
<br />
===הטעם על פי תורת החסידות===<br />
====כבוד וקדושת הסוכה====<br />
על פי מסורת אדמו"רי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).<br />
<br />
בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.<br />
<br />
מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש"ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}.<br />
<br />
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!<br />
<br />
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}.<br />
<br />
;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי<br />
הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}}. ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}. <br />
<br />
בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: <br />
:א. איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) <br />
:ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?<br />
<br />
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).<br />
<br />
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):<br />
<br />
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}} (וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).<br />
<br />
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.<br />
<br />
==שונות==<br />
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]<br />
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה"{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים'). וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}).<br />
<br />
במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין ] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[סוכה]]<br />
* [[נוי סוכה]]<br />
* [[מנהג]]<br />
* [[התקשרות]]<br />
*[[שינה]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.<br />
*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.<br />
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.<br />
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.<br />
* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש"ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.<br />
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ו[[פלפול]] בביאורו של האדמו"ר האמצעי.<br />
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ<br />
<br />
{{הלכה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br />
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=380460שיחה:נצחיות התורה2020-08-12T17:29:49Z<p>הנחה: /* בראשונים */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>יש"כ על הערך החשוב, תכננתי לכתוב אותו בעצמי וב"ה הקדמתני. יש מה להאריך יותר בנצחיות התורה ברוחניות ע"פ לקו"ש חכ"ג שיחה לשבועות והשיחות הלתי מוגהות (שבועות ונשא מ"ג) עליהם מבוסס הליקוט. וכן בנוגע לעוד איסורים לע"ל כנדה, נחלת שבט לוי בארץ (נראה לי בפנחס חל"ח), גיד הנשה, בשר וחלב (תצא י"ט כמדומני). כן על מצוות שכביכול חלו בהם שינוי בזמנינו והרבי מסביר איך אי"ז שינוי ככתיבת ס"ת ע"י קניית ספרים - לקו"ש חכ"ג שבועות. ואולי אתפנה לזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 15:05, ו' באב, ה'תש"ף 15:05, 27 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== בראשונים ==<br />
<br />
כבקשתך {{א|קרייזי אבאוט משיח}} עיינתי...<br />
ומצאתי ערך נהדר!<br />
ולדעתי צריך יותר לסדר הדברים. כתבתי הנראה לי:<br />
הבהרה, אני כותב את השורות הבאות מעיון שטחי (!):<br />
<br />
ראשית יש להתייחס ל'''הגדרות''' - מה המשמעות שלא תשתנה?<br />
# שאין רשות לעובדי ה' ומקיימי המצוות לשנות (מצד עצמם) - לא יוסיפו ולא יגרעו.<br />
# הבטחה מאת ה' כי '''הוא''' לעולם לא ישנה את דעתו ורצונו - וממילא מוכח שכל מי שיבוא ויאמר '''שה'''' ציווה להוסיף משקר (כך משמע בהקדמה לפירוש המשניות)<br />
# מצוות ה' '''מעצם הגדרתן''' אינם בעלי שינוי תוספת או גרעון <br />
<br />
בכל אחת מהן יש מקום לדון מה הגדר של "שינוי" (הוספת מצווה, שינוי אופן קיום המצווה וכו' וכו')<br />
<br />
באופן כללי, ביסוס הצדדים בדיון (בהתאם להגדרה במשמעות של נצחיות, כנ"ל) מתחלק לשניים, כשכל חלק דורש העמקה עיון ופירוט לעצמו. והן:<br />
א. '''מקורות''' - כולל מקורות בפסוקי התורה ובמאמרי חז"ל<br />
# בל תוסיף ובל תגרע<br />
# אין הנביא רשאי לחדש<br />
# לא בשמים היא - מנתינת התורה ואילך אין שינוי בתורה רק על פי י"ג מידות (באריכות רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות)<br />
<br />
ב. שורת השכל - (דורש עיון מיוחד - אנסה לסדר קצת)<br />
# התורה היא שלימות - ודבר השלם לא יצוייר בו שינויים (העקרים בשם הרמב"ם במורה - יל"ע שם)<br />
# המצוות הן רצון ה' ולא יצויר שינויים ברצונו שאם כן יוצא שהוא משתנה<br />
# ראה בהעקרים בתחילת פרק יג (מאמר ג) שיש לדון מצד הנותן (זה לכאורה ענין ה2 שכתבתי) מצד המקבלים (עיי"ש שבזה עיקר מחלוקותו על הרמב"ם) ומצד הדת עצמה<br />
<br />
(ציונים לרמב"ם במשניות בכלל לא ראיתי)--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 17:29, כ"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(12 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=379515שיחת משתמש:שמואל חיים/נאום הגדרת יהודי2020-08-11T15:42:40Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>למישהו יש שם יותר יפה לערך?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:43, כ' באב, ה'תש"ף 10:43, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:השאלה אם אכן יש צורך בערך בפני עצמו או לשלב אותו בפסקא בערך מלחמת המפרץ.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:01, כ' באב, ה'תש"ף 11:01, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::לא קשור למלחמת המפרץ--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:08, כ' באב, ה'תש"ף 11:08, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::סליחה. עירבתי בין זה למה שאמר לפני המלחמה שעומדת להתרחש שואה שניה רח"ל.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:14, כ' באב, ה'תש"ף 11:14, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::לפני שאני נכנס לצורך הערך בכלל...לשנות את השם דחוף.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:51, כ' באב, ה'תש"ף 11:51, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::למה?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:28, כ' באב, ה'תש"ף 12:28, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::אולי בכלל לא כדאי להשתמש בשם המקובל (לצערנו. וזה ממש היפך מכל מה שמשרישים לנו בחסידות. ושינתה התורה כו' עיין פסחים דף ג) אלא להמציא משהוא חדש. אין לי כעת רעיונות אבל ביינתיים אין לזה זכות קיום בשם זה. (גם לא נאום השפנים ודבר אחר שזה נשמע כמו גיור בדיעבד. על דרך לגייר שירים וד"ל.) --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:32, כ' באב, ה'תש"ף 12:32, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}אולי ליצור ערך על אותו האיש (מוזר מדוע אין עדיין) ולהכניס את זה שם, הערך כעת נראה ערך של ציטוטים--[[משתמש:יוסי מ.|&#39;&#39;&#39;יוסי מ. *יחי המלך המשיח*&#39;&#39;&#39;]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 13:12, כ' באב, ה'תש"ף 13:12, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:במקום כמו חב"דפדיה אין מקום לערך על אותו האיש. מקווה שיובן.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 13:13, כ' באב, ה'תש"ף 13:13, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::נגד קיום הערך | נכתב בשעה 13:25 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::למה בעצם צריך את הערך הזה? | נכתב בשעה 10:22 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::כמו כל הערכים [[הפצת המעיינות]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:09, כ"א באב, ה'תש"ף 11:09, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::אגב, במקומות רבים הנאום מוזכר כנאום השפנים. לא רואה סיבה שזה לא יהיה השם כאן. | נכתב בשעה 11:12 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::איך שזה כעת זה מצויין. הגדרת יהודי. זה שבכל העולם זה מוכר בצורה הזאת זה בעיה. אנחנו לא כמו כל העולם, בכלל. במיוחד שמדובר בניוול פה. האתר מייצג משהו וזה נראה לי יהיה הדגשה חזקה על העניין. שמירת הלשון זה עניין נורא חשוב כמבואר בחסידות ואכ"מ.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:55, כ"א באב, ה'תש"ף 12:55, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::או שכוונתך שיהיה השם נאום השפנים ובלי תוספת הדבר אחר.? א"כ אולי יש באמת נתינת מקום לזה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:57, כ"א באב, ה'תש"ף 12:57, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לדעתי כל הערך מיותר לחלוטין! כמובן יש צורך לקחת את תוכן דברי הרבי ולהוסיף בערך כמו [[נשמות ישראל]]/[[עם ישראל]]/[[אהבת ישראל]]/[[אל תפתח פה]]/[[תוכחה]] ועוד. ואם רוצים אפשר לציין בערך המתאים כנקודה היסטורית שהרבי התייחס לכך בשיחה פלונית בהקשר פלוני.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:41, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::::::כוונתי בסגנון הערך [[שינה בסוכה]] רק בסופו ובדרך אגב יש ציון לכך שהרבי התייחס לדברי המנגדים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:42, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:42, 11 באוגוסט 2020 (UTC)</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=379514שיחת משתמש:שמואל חיים/נאום הגדרת יהודי2020-08-11T15:41:22Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>למישהו יש שם יותר יפה לערך?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:43, כ' באב, ה'תש"ף 10:43, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:השאלה אם אכן יש צורך בערך בפני עצמו או לשלב אותו בפסקא בערך מלחמת המפרץ.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:01, כ' באב, ה'תש"ף 11:01, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::לא קשור למלחמת המפרץ--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:08, כ' באב, ה'תש"ף 11:08, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::סליחה. עירבתי בין זה למה שאמר לפני המלחמה שעומדת להתרחש שואה שניה רח"ל.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:14, כ' באב, ה'תש"ף 11:14, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::לפני שאני נכנס לצורך הערך בכלל...לשנות את השם דחוף.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:51, כ' באב, ה'תש"ף 11:51, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::למה?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:28, כ' באב, ה'תש"ף 12:28, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::אולי בכלל לא כדאי להשתמש בשם המקובל (לצערנו. וזה ממש היפך מכל מה שמשרישים לנו בחסידות. ושינתה התורה כו' עיין פסחים דף ג) אלא להמציא משהוא חדש. אין לי כעת רעיונות אבל ביינתיים אין לזה זכות קיום בשם זה. (גם לא נאום השפנים ודבר אחר שזה נשמע כמו גיור בדיעבד. על דרך לגייר שירים וד"ל.) --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:32, כ' באב, ה'תש"ף 12:32, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}אולי ליצור ערך על אותו האיש (מוזר מדוע אין עדיין) ולהכניס את זה שם, הערך כעת נראה ערך של ציטוטים--[[משתמש:יוסי מ.|&#39;&#39;&#39;יוסי מ. *יחי המלך המשיח*&#39;&#39;&#39;]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 13:12, כ' באב, ה'תש"ף 13:12, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:במקום כמו חב"דפדיה אין מקום לערך על אותו האיש. מקווה שיובן.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 13:13, כ' באב, ה'תש"ף 13:13, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::נגד קיום הערך | נכתב בשעה 13:25 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::למה בעצם צריך את הערך הזה? | נכתב בשעה 10:22 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::כמו כל הערכים [[הפצת המעיינות]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:09, כ"א באב, ה'תש"ף 11:09, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::אגב, במקומות רבים הנאום מוזכר כנאום השפנים. לא רואה סיבה שזה לא יהיה השם כאן. | נכתב בשעה 11:12 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::איך שזה כעת זה מצויין. הגדרת יהודי. זה שבכל העולם זה מוכר בצורה הזאת זה בעיה. אנחנו לא כמו כל העולם, בכלל. במיוחד שמדובר בניוול פה. האתר מייצג משהו וזה נראה לי יהיה הדגשה חזקה על העניין. שמירת הלשון זה עניין נורא חשוב כמבואר בחסידות ואכ"מ.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:55, כ"א באב, ה'תש"ף 12:55, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::או שכוונתך שיהיה השם נאום השפנים ובלי תוספת הדבר אחר.? א"כ אולי יש באמת נתינת מקום לזה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:57, כ"א באב, ה'תש"ף 12:57, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לדעתי כל הערך מיותר לחלוטין! כמובן יש צורך לקחת את תוכן דברי הרבי ולהוסיף בערך כמו [[נשמות ישראל]]/[[עם ישראל]]/[[אהבת ישראל]]/[[אל תפתח פה]]/[[תוכחה]] ועוד. ואם רוצים אפשר לציין בערך המתאים כנקודה היסטורית שהרבי התייחס לכך בשיחה פלונית בהקשר פלוני.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:41, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=379414שיחה:סבוראים2020-08-11T14:33:03Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::::מצד שני זיל בתר טעמא, אם האמוראים פירשו את דברי רבי אז נמשך עד ימיהם א"כ גם רבנן סבוראי וגם הגאונים וכו', רק שבתקופת הגאונים רואים בחוש שהתחילו גזירות ושמדות - נראה לי יותר מותאם הלשון.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:50, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
{{שבירה}} יש דבר, שכמדומני, לא ניתן עליו הדגש בערך. בסיום כל תקופה, הייתה תקופת דימדומים. תקופת הברייתות סיימה את המשנה, והיא הייתה דור המעבר. אלו שחיו בדור זה נחשבים לתנאים ואמוראים גם יחד. ותקופת הסבוראים הייתה דור המעבר של הגמרא, קיבלו סמכויות מצומצמות, אך כשל אמוראים. בדור שלאחר מכן, כבר לא היו סמכויות אלו, וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לידו. (בתקווה שמילים תמציתיות אלו יספיקו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:54, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:54, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:אפשר לומר שהסבוראים הם היו תקופת הדמדומים בין התנאים לגאונים. | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::שיניתי את הנוסח שיראה ניטראלי אם היה בזמן הסבוראים או לא. | נכתב בשעה 18:59 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::מאיפה לקחת את פרט ה"נבואה"?? הרבי מגדיר שה"ותותר" שכתוב כלפי המלכות שזכתה רות בקשר עם תקופת רבי נמשכה לאחריו גם כן.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:11, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::הרבי כותב שנמשכו העניינים אפילו גם בגלות בבל שעד סופה היה את עניין הנבואה | נכתב בשעה 19:17 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::גלות בבל היה אחרי חורבן בית ראשון...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:20, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::::נו, עניתי לכן מאיפה לקחתי את עניין הנבואה. | נכתב בשעה 19:26 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::::כתבת כדוגמה למציאות שנגמרה בתקופת רבנן סבוראי את הנבואה, אבל הנבואה נגמרה בסוף תקופת גלות בבל בתחילת בית שני, ואילו כוונת הרבי בשיחה שהגילויים של בית שני או הגילויים שהיו אצל רבי, ובכל אופן לא נבואה, נמשכו עד תקופה זו.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:29, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::::::הבנתי, שכויח | נכתב בשעה 19:32 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
{{שבירה}}מה עכשיו? מוכן? | נכתב בשעה 09:27 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:אני הייתי מעדיף יותר ניסוח הפוך - "מתקופת רבנן סובראי ואילך החל עיקר חושך והעלם הגלות" (כך אינך צריך להכנס להגדרות של איזה גילויים הסתיימו ואיזה לא. [יש מקום לעיין בכלל האם יש כאן אמירה על גבול (בשפה המדוברת היום "קו פרשת המים" - עד כאן כך ומכאן הפוך), שהרי במקומות אחרים מבואר שהארת הבית נמשכה עד הראשונים ואח"כ הגיע החושך והעלם של ימי הביניים - ואולי כל מה שניתן לדייק כאן הוא שהם מסמנים מעבר מתקופה לתקפה בירידת הגלות, וד"ל]--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:33, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%A6%27%D7%99%D7%A7/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=379399שיחת משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות2020-08-11T14:25:17Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>זאבי, שלא יהיו אח"כ שאלות... זה ברור לך שבמצב הנוכחי הערך לא יכול להתפרסם, כן?--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:39, כ' באב, ה'תש"ף 11:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:ברור שלא. תראה שזה עכשיו במרחב האישי שלי מ'''לכתחילה''' עד שזה יסתדר נורמלי... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:41, כ' באב, ה'תש"ף;<br />
::מצוין. פשוט ראיתי שכתבת שזה לקראת סיום אז הזכרתי לך...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:43, כ' באב, ה'תש"ף 11:43, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::טעות... זה פשוט היה מתוך הרגל. אני ישנה את זה ל'''ערכים בעבודה'''. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:45, כ' באב, ה'תש"ף 11:45, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::הבעיה '''הגדולה''' של הערך שהוא פשוט עובר על זכויות יוצרים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:25, כ"א באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(11 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378707שיחה:סבוראים2020-08-10T19:29:34Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::::מצד שני זיל בתר טעמא, אם האמוראים פירשו את דברי רבי אז נמשך עד ימיהם א"כ גם רבנן סבוראי וגם הגאונים וכו', רק שבתקופת הגאונים רואים בחוש שהתחילו גזירות ושמדות - נראה לי יותר מותאם הלשון.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:50, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
{{שבירה}} יש דבר, שכמדומני, לא ניתן עליו הדגש בערך. בסיום כל תקופה, הייתה תקופת דימדומים. תקופת הברייתות סיימה את המשנה, והיא הייתה דור המעבר. אלו שחיו בדור זה נחשבים לתנאים ואמוראים גם יחד. ותקופת הסבוראים הייתה דור המעבר של הגמרא, קיבלו סמכויות מצומצמות, אך כשל אמוראים. בדור שלאחר מכן, כבר לא היו סמכויות אלו, וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לידו. (בתקווה שמילים תמציתיות אלו יספיקו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:54, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:54, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:אפשר לומר שהסבוראים הם היו תקופת הדמדומים בין התנאים לגאונים. | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::שיניתי את הנוסח שיראה ניטראלי אם היה בזמן הסבוראים או לא. | נכתב בשעה 18:59 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::מאיפה לקחת את פרט ה"נבואה"?? הרבי מגדיר שה"ותותר" שכתוב כלפי המלכות שזכתה רות בקשר עם תקופת רבי נמשכה לאחריו גם כן.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:11, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::הרבי כותב שנמשכו העניינים אפילו גם בגלות בבל שעד סופה היה את עניין הנבואה | נכתב בשעה 19:17 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::גלות בבל היה אחרי חורבן בית ראשון...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:20, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::::נו, עניתי לכן מאיפה לקחתי את עניין הנבואה. | נכתב בשעה 19:26 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::::כתבת כדוגמה למציאות שנגמרה בתקופת רבנן סבוראי את הנבואה, אבל הנבואה נגמרה בסוף תקופת גלות בבל בתחילת בית שני, ואילו כוונת הרבי בשיחה שהגילויים של בית שני או הגילויים שהיו אצל רבי, ובכל אופן לא נבואה, נמשכו עד תקופה זו.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:29, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378698שיחה:סבוראים2020-08-10T19:20:38Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::::מצד שני זיל בתר טעמא, אם האמוראים פירשו את דברי רבי אז נמשך עד ימיהם א"כ גם רבנן סבוראי וגם הגאונים וכו', רק שבתקופת הגאונים רואים בחוש שהתחילו גזירות ושמדות - נראה לי יותר מותאם הלשון.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:50, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
{{שבירה}} יש דבר, שכמדומני, לא ניתן עליו הדגש בערך. בסיום כל תקופה, הייתה תקופת דימדומים. תקופת הברייתות סיימה את המשנה, והיא הייתה דור המעבר. אלו שחיו בדור זה נחשבים לתנאים ואמוראים גם יחד. ותקופת הסבוראים הייתה דור המעבר של הגמרא, קיבלו סמכויות מצומצמות, אך כשל אמוראים. בדור שלאחר מכן, כבר לא היו סמכויות אלו, וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לידו. (בתקווה שמילים תמציתיות אלו יספיקו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:54, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:54, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:אפשר לומר שהסבוראים הם היו תקופת הדמדומים בין התנאים לגאונים. | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::שיניתי את הנוסח שיראה ניטראלי אם היה בזמן הסבוראים או לא. | נכתב בשעה 18:59 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::מאיפה לקחת את פרט ה"נבואה"?? הרבי מגדיר שה"ותותר" שכתוב כלפי המלכות שזכתה רות בקשר עם תקופת רבי נמשכה לאחריו גם כן.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:11, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::הרבי כותב שנמשכו העניינים אפילו גם בגלות בבל שעד סופה היה את עניין הנבואה | נכתב בשעה 19:17 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::גלות בבל היה אחרי חורבן בית ראשון...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:20, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378681שיחה:סבוראים2020-08-10T19:11:31Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::::מצד שני זיל בתר טעמא, אם האמוראים פירשו את דברי רבי אז נמשך עד ימיהם א"כ גם רבנן סבוראי וגם הגאונים וכו', רק שבתקופת הגאונים רואים בחוש שהתחילו גזירות ושמדות - נראה לי יותר מותאם הלשון.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:50, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
{{שבירה}} יש דבר, שכמדומני, לא ניתן עליו הדגש בערך. בסיום כל תקופה, הייתה תקופת דימדומים. תקופת הברייתות סיימה את המשנה, והיא הייתה דור המעבר. אלו שחיו בדור זה נחשבים לתנאים ואמוראים גם יחד. ותקופת הסבוראים הייתה דור המעבר של הגמרא, קיבלו סמכויות מצומצמות, אך כשל אמוראים. בדור שלאחר מכן, כבר לא היו סמכויות אלו, וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לידו. (בתקווה שמילים תמציתיות אלו יספיקו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:54, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:54, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:אפשר לומר שהסבוראים הם היו תקופת הדמדומים בין התנאים לגאונים. | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::שיניתי את הנוסח שיראה ניטראלי אם היה בזמן הסבוראים או לא. | נכתב בשעה 18:59 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::מאיפה לקחת את פרט ה"נבואה"?? הרבי מגדיר שה"ותותר" שכתוב כלפי המלכות שזכתה רות בקשר עם תקופת רבי נמשכה לאחריו גם כן.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:11, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378654שיחה:סבוראים2020-08-10T18:50:40Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::::::::מצד שני זיל בתר טעמא, אם האמוראים פירשו את דברי רבי אז נמשך עד ימיהם א"כ גם רבנן סבוראי וגם הגאונים וכו', רק שבתקופת הגאונים רואים בחוש שהתחילו גזירות ושמדות - נראה לי יותר מותאם הלשון.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:50, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378652שיחה:סבוראים2020-08-10T18:48:34Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::אבל אם כך, למה כתב הרבי 'עד סיום זמן האמוראים'? | נכתב בשעה 18:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::: לכאורה יל בדאפ שכמו שמשה הסתלק רק לאחר מות יהושע. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:47, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::::לכן כתבתי שזה דוחק--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:48, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:48, 10 באוגוסט 2020 (UTC)</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378647שיחה:סבוראים2020-08-10T18:39:56Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::::שמח לראות שאתם (אתה ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]]) עדיין פעילים...--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:39, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:39, 10 באוגוסט 2020 (UTC)</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378644שיחה:סבוראים2020-08-10T18:38:48Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:: נראה מדיוק הלשון שבימיהם עדיין היה ותותר. שיכלו להכריע עבור כלל ישראל (כהאמוראים).{{ש}}({{א|הנחה}},שמחתי לראותך...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:36, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:36, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::אפשר לקבל בדוחק..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:38, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=378631שיחה:סבוראים2020-08-10T18:24:02Z<p>הנחה: /* בדברי הרבי */</p>
<hr />
<div>יש עניין לעשות תבנית סבוראים? (אני לא ממש חושב, אבל בכל זאת אשמח לשמוע חוו"ד) | נכתב בשעה 21:29 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:לדעתי לא. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:31, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::זה לא נראה שהולך להיות ערך על יותר משניים מהם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:22 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== קשר חב"די ==<br />
<br />
שאלתי משפיעים ובקיאים שונים ואף אחד לא ידע לתת לי מקום שיש התייחסות מהרבי לסבוראים. מי יוכל לקחת את הפרוייקט הזה על עצמו? | נכתב בשעה 16:13 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
:#מניין העתקת את הערך?<br />
:#גם אם אין, הם חלק משלשלת מסורת התורה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:41, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:41, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::מכלול וויקישיבה. לאחר בירור גיליתי שיש התייחסות בשיחת י"ח תשרי כ"ג שהנבואה פסקה בימיהם, מי שיוכל להכניס, ורבו"נ הביאו הוכחה מהם שהגניזה החרסונית לא מזויפת משהו כזה, אגרת ב'תרמח של הרבי כרך ט', מי שיוכל להסתכל ולהכניס תבוא עליו ברכה. | נכתב בשעה 16:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br />
::: צריך עיבוד נוסף. מעוניין בקישורים? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:36, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:36, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::: *[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm ח"י תשרי תשכג].<br />
:::: * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2648.htm אגרת ב'תרמח].<br />
:::: הילך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:39, י"ב באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(2 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:39, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::::המתחיל במצווה.... | נכתב בשעה 20:47 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:::::{{א|כתית למאור}}, פניתי לאחד מהעורכים של חב"דפדיה בעידן הקודם, והוא לא הצליח להפיק מזה פסקה, להעביר בלי קשר לחב"ד? אגב, אני מעביר עכשיו גם את [[רב שרירא גאון]]. | נכתב בשעה 13:58 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
::::::מתנצל שכרגע אין פנאי לערוך, אך בטוחני, שיגעת ומצאת - תאמין! בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:22, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:22, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקא הוספות סבוראיות ==<br />
<br />
צריך להיזהר מאוד מאוד. גם מבין רבני המזרחי יש ע"ז ויכוח גדול. לדייק בכל מילה אך ורק ע"פ מה שכתוב במקורותינו, וללא סברות בטן משכיליות... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:58, י"ד באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
<br />
{{ציטוטון|ואפילו לאחרי חורבן בית שני, ולא רק בתחלת התקופה, אלא גם לאח"ז – הרי איתא במדרשי רז"ל "ותותר, בימי רבי", היינו, שעד סיום חתימת המשנה בימי רבי נשארו עדיין ה"שיריים" ("ותותר") מהענינים שהיו בזמן ביהמ"ק. וכן אפילו בזמן האמוראים – שבתחלתו הי' עדיין ענין הסמיכה – הרי כיון שהאמוראים פירשו בגמרא את עניני המשנה שנמסרו ע"י רבי, נמצא, שעד סיום זמן האמוראים נמשך עדיין הענין ד"ותותר בימי רבי". אך כשהיו הגזירות והשמדות בימי הגאונים, לאחרי רבנן סבוראי, ובפרט בתקופה של הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שאז נעשה אמיתית ענין שחרות הלילה – אזי אין עצה אחרת מלבד הענין ד"יבקע".}}<br />
<br />
הבאתי כאן את דברי הרבי על עד מתי נשארו העניינים שנותרו מזמן בית המקדש. שימו לב איך כתבתי זאת בערך, מה אתם אומרים, באמת כך משמע מדברי הרבי? או שצריך לבאר זאת אחרת? | נכתב בשעה 18:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.<br />
:הוספת פרשנות לשיחה, בשיחה כתוב שהשיריים נמשכו גם בתקופת האמוראים - היות ופרשו הגמרא, אבל מדור הגאונים שהיה לאחרי הסבוראים היה דור של חושך. בעצם הרבי מדלג על ההגדרה של רבנן סבוראי האם הם מדור האמרואים או מדור הגאונים.--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:24, כ' באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(10 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=378600צמצום בבחינת מרובע2020-08-10T17:47:06Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}<br />
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]]. <br />
<br />
==רקע==<br />
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.<br />
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}<br />
<br />
בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}<br />
<br />
==המלבוש וצמצומו==<br />
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}<br />
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)<br />
<br />
אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.<br />
וזה לשונו שם בספרו:<br />
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]]..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}<br />
<br />
משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו. <br />
<br />
תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.<br />
<br />
==שרשו לפני הצמצום==<br />
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו.{{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. ובזה הוסיף על דברי הרבי הרש"ב כי ישנו עניין הצמצום בבחינת מרובע גם לפני הצמצום. <br />
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.<br />
<br />
===עניינו לפני הצמצום===<br />
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}<br />
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.<br />
<br />
==תוארו: מרובע==<br />
מבואר בספר הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק בינהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.<br />
<br />
הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}<br />
<br />
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}<br />
<br />
==נשמות ישראל==<br />
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי. <br />
<br />
גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תשנ"א חלק ד' ע' 220]}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}<br />
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.<br />
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=377647שיחה:אין ערוך2020-08-09T18:43:12Z<p>הנחה: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>כשיוסיפו דף זה יש להכניס הסיפור הידוע שהתווכחו ר' משה גוראריה ועוד אחד האם יש מושג של [[אין ערוך]] גם שלא באלוקות, ולפתע נכנס ר' נחום גולדשמיד שהיה בעל הסברה, וביקשו ממנו להכריע בוויכוח, ואמר שלא יכריע רק יגיד מה הייתה דעת כל אחד מהשנים, והקדים שבשביל לומר אין ערוך שלא באלוקות אזי זה או אם אין הבנה אמיתית מהו המושג הזה, או כשלומדים חכמות חיצוניות אז אפשר לחשוב שיש שם אין ערוך. ובשני דברים אלו אינו חושד בר' משה גוראריה...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 16:43, כ"ו באייר, ה'תש"ף 16:43, 20 במאי 2020 (IST)<br />
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:19, ח' בתמוז, ה'תש"ף 09:19, 30 ביוני 2020 (UTC)<br />
:::נכון יותר היה להתמקד בהגדרת המושג "אין ערוך" מבלי להיכנס לאיזה נמצאים מתייחס המושג, ורק בפסקה בפני עצמה להוסיף שאמיתת המושג אין ערוך הוא ביחס של דרגה א' לדרגה ב'. (במושג עצמו אפשר למצוא הרבה מאוד בחסידות. (לדוגמה ב"שובה ישראל ל"ז יוצא שבהגדרת אין ערוך יש שתים או שלש הגדרות)).--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 18:43, י"ט באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(9 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:43, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
==עריכה==<br />
{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח לדעת מה לא טוב במה שכתבתי שזה "זקוק לעריכה". [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 15:18, ח' בתמוז, ה'תש"ף 15:18, 30 ביוני 2020 (UTC)<br />
:לא כתבתי שלא כתבת טוב אלא שיש צורך לערוך את מה שכתבת (ואגב, זה מחמאה תבנית לעריכה במקום תבנית חשיבות..). תקרא שוב את הקטע הראשון והשני ותגיד לי אם אין כפילות. הפתיח לא נכון - לא זה המושג אלא תוצאה מהמושג. לסדר את החלוקה של הקטע השני והשלישי. שינוי הכותרות שהרי כל המדובר הוא על הענין בקדושה. הקשר בין המושג למה שמובא מתניא פרקים ב' וה' הוא לא הכי קשור. מילים לא מתאימים כמו 'איזשהו'. אם יהיה לי זמן אני יעבור על הערך (יש כבר רשימה ארוכה שמחכה..) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:47 • ח' בתמוז ה'תש"ף<br />
<br />
== ר' שמואל מונקס והמתנגד ==<br />
<br />
כמדומני שיש להוסיף לערך "אין ערוך" את הסיפור הידוע עם ר' שמואל מונקס והמתנגד בנוגע לשאלה.<br />
נא לפנות לתיבה דואר שלי<br />
:אשמח אם תביא כאן את הסיפור ואז נוכל להוסיפו. או לחילופין פשוט צתוסיף אתה את הסיפור לערך. (אני בכל אופן לא נראה לי מכיר את הסיפור) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:13, ח' בתמוז, ה'תש"ף 17:13, 30 ביוני 2020 (UTC)</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=377639ציפייה לגאולה2020-08-09T18:33:55Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>ה'''ציפייה לגאולה''' היא הכמיהה למימושה של ה[[גאולה האמיתית והשלימה]] על ידי [[מלך המשיח]]. כמיהה זו נוצרת בנפשו של האדם כתוצאה מאי השלמה עם מצב הגלות. הכמיהה באה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגואלה שלימה ולביאת המשיח, בקשות אלו שזורות ונמצאות בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.<br />
<br />
סגולתה של הבקשה והצפייה לגאולה - הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
==מקורו==<br />
הציפייה לגאולה הוא מושג עיקרי וחשוב ביהדות. חז"ל בדבריהם נותנים לציפייה זו חשיבותה רבה, כמה מדבריהם מופיעים בתלמוד:{{ציטוט|תוכן=אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו:...צפית לישועה...?|מקור=תלמוד בבלי [[מסכת שבת]] לא, א.}} <br />
חשיבות הציפייה לגאולה גדולה כל כך עד כי חז"ל קיללו את מחשבי הקץ המחלישים את לב העם מלצפות ולהאמין בגאולה:<br />
{{ציטוט|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}<br />
===הצפייה כחלק מעיקרי הדת===<br />
הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}<br />
<br />
בתפיסה זו של הרמב"ם ישינו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים. <br />
יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.<br />
<br />
==אופייה ושרשה==<br />
אופי הבקשה והציפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין [[ירושלים]] וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.. כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - שאין רגע ביום שהוא לא [[מקווה]] ומצפה לישועה{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}.}}.<br />
<br />
חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז"ל הידוע{{הערה|1=ירושלמי יומא פ"א הלכה א. וכביאור ה[[רוגוצ'ובר]] - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7039&st=&pgnum=146&hilite= מפענח צפונות].}}: "מי שלא נבנה [[בית המקדש]] בימיו כאילו חרב בימיו", דהיינו, שחורבן הבית הוא דבר שפעולתו הינה מחודשת בכל רגע, שלא שחרב לפני מאות שנים, אלא שבכל רגע ורגע שאינו נבנה, הרי ברגע זה הוא חרב מחדש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16044&st=&pgnum=67 יב תמוז [[תשד"מ]] (לג-ד)].}}.<br />
<br />
כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שם=הו"ר מ"ד|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.<br />
<br />
הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).<br />
<br />
לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}<br />
<br />
==מעלתה והשפעתה==<br />
העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה {{הערה|זכריה א, טו.}} שניבא את דברי [[הקב"ה]] על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של [[הקב"ה]] על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.{{הערה|התוועדויות - [[תשד"מ]] כרך ב עמוד 983 ואילך.}} <br />
===הצפייה מקרבת הגאולה===<br />
חשיבות הצפייה לגאולה מתבטאת בשכרה בקירוב הגאולה ועונשה למי שאינו מצפה לבואה{{הערה|ראה פירוש האור החיים על התורה בהר כה, כה.<br />
זהר חלק א ד, א. ועוד (ראה ספר צפית לישועה פרק ב).}} ועל זה אמרו חכמים במדרש:<br />
{{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."|מקור=מדרש [[תהילים]] (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}}<br />
וכן אמרו חכמים במדרש:<br />
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=34 ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו]}}<br />
מדרש זה הביא להלכה הרב [[יוסף קארו]] בחיבורו בית יוסף {{הערה|על טור אורח חיים סימן קפ"ח קטע המתחיל וכתב הרמב"ם.}}בטעם להזכרת שלשה דברים אלו בברכת המזון. ובזה מבאר החיד"א{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז}} את נוסח הברכה שבתפילת [[שמונה עשרה]]: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח '''כי''' לישועתך קיווינו כל היום" שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח את הגאולה היא "כי לישועתך קיוונו.."וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/9010.htm חלק כג מכתב ט'י] בהערה המתחילה 'ע"י שמחכין'.}}<br />
<br />
הסיבה לכך שביאת המשיח תלויה בבקשה, הוא משום שהיא מהווה תיקון לחטא שגרם לגלות כמבואר שם במדרש שבני ישראל בחטאם מאסו בשלשה דברים אלו והבקשה להחזרתם הוא תיקון החטא. טעם נוסף מבאר הרבי שהוא לפי ש"[[הקב"ה]] מתאווה לתפילתם של צדיקים"{{הערה|תלמוד בבלי יבמות סד, ב.}} לפיכך רוצה [[הקב"ה]] שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה [[הקב"ה]] שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה.{{הערה|שם=לקו"ש ל|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} <br />
<br />
ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי [[הקב"ה]] הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של [[הקב"ה]] שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שם=הו"ר מ"ד}}<br />
<br />
ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[משיח]]<br />
* [[גאולה]]<br />
* [[האמונה בביאת המשיח]]<br />
* [[חישוב הקץ]]<br />
* [[עד מתי]]<br />
* [[אני מאמין (נוסח)|אני מאמין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* שיחת הרבי "חובת הצפייה לגאולה והשפעתה" - התוועדויות [[תשד"מ]] כרך ב עמוד 986.<br />
* [[חיים יעקב לעבאוויטש]] - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ"ב).<br />
* [[חיים ששון]] - ספר 'עד מתי'.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===ספרים וקבצים===<br />
* הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 לקוטי שיחות חלק כ"ח - חוקת (א)]''' - דיוק [[הרמב"ם]] בחיוב הצפייה והבקשה לגאולה.<br />
* הרב [[יואל כהן]], '''[http://www.col.org.il/files/0.27249874987_3698310.pdf הציפייה לגאולה האמנם מיסודי הדת?]''', קובץ [[אור וחיות]] עמוד 3, [[ירושלים]], [[מנחם אב]] [[תשע"ז]].<br />
* ישראל יוסף ציפריס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26138&st=&pgnum=270&hilite= בענין מחכה לביאתו] קובץ דברי תורה (ברוקלין יא [[ניסן]] תשנ"ב).<br />
* הרב אברהם הכהן ליפשיץ - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29555&hilite=f14fdff0-0de4-4397-80fd-f510fc40f193&st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95 החיוב דמחכה לביאתו] קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה (תשנ"ב)<br />
* שמואל שמואלי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&hilite=85cd2cc9-c3cb-4a27-84cd-4336e0aa8482&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=433 כל מי שאינו מחכה לביאתו הוא כופר] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)<br />
*מנחם מענדל אסולין - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95&pgnum=432 הצפיה לגאולה בכל הזמנים] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)<br />
*הרב נחום שטרוקס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15022&hilite=4123c34b-4aa6-4b0b-8c82-257507f3d38b&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=78 מחכה לביאתו] - הערות וביאורים (תשנ"ח (ב))<br />
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]<br />
<br />
===מולטימדיה===<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900566 '''שיחה של הרבי''' - לתבוע מבורא עולם את הגאולה] - באתר חב"ד אורג.<br />
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br />
*{{קישור חבד וידפו|3983|שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|3782|שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה"}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|2982|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}}<br />
*{{קישור חבד וידפו|4161|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=325630שינה בסוכה2019-11-29T06:05:57Z<p>הנחה: הטעמים מוסברים בהמשך..</p>
<hr />
<div>'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]] שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדר חיוב השינה נחלקו הפוסקים: יש הסבורים שאין מצוה עצמית לישון בסוכה, אלא שאסור לישון מחוץ לסוכה; ויש הסבורים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).<br />
<br />
בפרטים מסויימים חמורה חיוב השינה בסוכה מחיוב האכילה. יחד עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה"; ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. <br />
<br />
חסידי חב"ד נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת הסוכה אינה מאפשרת לישן בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך יתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.<br />
<br />
==מקורו==<br />
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}<br />
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".<br />
<br />
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.<br />
<br />
וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".<br />
<br />
על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}}, הרמ"א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.<br />
<br />
==גדר החיוב==<br />
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:<br />
<br />
הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". <br />
<br />
ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.<br />
<br />
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.<br />
<br />
אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".<br />
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}<br />
<br />
הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.<br />
<br />
==מנהג אי השינה, וטעמו==<br />
למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.<br />
<br />
===בזמן בית המקדש===<br />
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפלה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפלת מוסף|תפלת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפלת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}} והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}<br />
<br />
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.<br />
===זמן הראשונים===<br />
למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.<br />
<br />
===מזמן פוסקי השולחן ערוך===<br />
מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}. <br />
<br />
במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}<br />
<br />
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}<br />
<br />
===טעמים===<br />
טעמים שונים נכתבו על קולה זו: <br />
;מפני הצינה<br />
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).<br />
<br />
;איש ואישתו<br />
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.<br />
<br />
והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}<br />
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})<br />
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}<br />
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}<br />
<br />
טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.<br />
===הטעם על פי תורת החסידות===<br />
====כבוד וקדושת הסוכה====<br />
על פי המסורת{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).<br />
<br />
בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.<br />
<br />
מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש"ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער.{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}<br />
<br />
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!<br />
<br />
הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}<br />
<br />
;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי<br />
הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ".{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}} ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}} <br />
<br />
בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: <br />
:א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) <br />
:ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?<br />
<br />
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).<br />
<br />
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):<br />
<br />
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).<br />
<br />
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]].{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.<br />
<br />
==שונות==<br />
[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|thumb|left|הרב [[צבי כהנא]] בעת ביקורו אצל [[הרבי]] במעמד חלוקת הדולרים בה העלה את סוגיית השינה בסוכה]]<br />
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ן]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב [[צבי כהנא]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים'). וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}).{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[סוכה]]<br />
* [[נוי סוכה]]<br />
* [[מנהג]]<br />
* [[התקשרות]]<br />
*[[שינה]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.<br />
*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.<br />
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.<br />
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.<br />
* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש"ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.<br />
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ו[[פלפול]] בביאורו של האדמו"ר האמצעי.<br />
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ<br />
<br />
{{הלכה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br />
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=323309שיחה:נמנע הנמנעות2019-08-04T06:36:50Z<p>הנחה: יצירת דף עם התוכן "בעניין העבודה חיבור שני הפכים: * התוועדות ו' תשרי תשדמ * מכתב כללי תשרי מד * כמה שיחות ביג ת..."</p>
<hr />
<div>בעניין העבודה חיבור שני הפכים:<br />
* התוועדות ו' תשרי תשדמ<br />
* מכתב כללי תשרי מד<br />
* כמה שיחות ביג תשרי תשדמ<br />
* שיחת הושענא רבא מ"ד (הקטע המפורסם)<br />
* לקוטי שיחות נצבים וילך חלק כט<br />
ועוד..--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 07:36, ג' באב, ה'תשע"ט ''<font size="1">(4 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=323308נמנע הנמנעות2019-08-04T06:27:18Z<p>הנחה: /* דעת הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא */</p>
<hr />
<div>'''נמנע הנמנעות''' הינו כינוי להיות הקב"ה כל יכול. עובדה זו הייתה שנויה במחלוקת בין גדולי ישראל וכך היא הכרעת תורת החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
<br />
את הנמנעות - הדברים הבלתי אפשריים לכאורה - ניתן לחלק לשתיים: <br />
<br />
א. דברים שהאדם המצוי אינו יכול לעשותם, או שאינם יכולים להיות לפי חוקי הטבע המוכרים לנו, בקטגוריה זאת ניתן לכלול את כל הניסים שלמעלה מהטבע כקריית ים סוף, תחיית המתים ועוד. בפשטות אף אחד לא נחלק על כך שזאת יכול הקב"ה לעשות.<br />
<br />
ב. דברים שהאדם אינו מסוגל להבין בהגיון כיצד הם אפשרים. כגון לעשות שיהיה מישהו רוכב ואינו רוכב בו זמנית, או להכניס פיל בחור של מחט בלי להגדיל/להקטין את הפיל/חור המחט וכיוצא בזה. ובזה נחלקו גדולי ישראל האם נמנעות כאלו קיימים אצל הקב"ה או שהם לא שייכים אצלו.<br />
<br />
==דעת הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא==<br />
<br />
ישנם הסוברים שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא והוא אינו יכול לעשות דברים הסותרים לגמרי את ההגיון האנושי (כדוגמאות הנ"ל בסוג הב').אמנם חשוב להדגיש: גם שיטות אלו סוברים שה' הוא כל יכול, וביכולתו לשנות את הטבע, אך לשיטתם אין חיסרון בכך שאינו יכול לעשות דברים בלתי אפשריים מצד עצמם. כלומר שלדעתם פירוש המושג "כל יכול" הינו "יכול לעשות כל האפשרי על פי שכל".<br />
<br />
כן היא דעת ה[[רס"ג]] כפי שכותב בספרו:{{הערה|הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום הרב [[יוסף קאפח]]}}: {{ציטוטון|ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. ויתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת.}}<br />
<br />
דברים דומים כתב ה[[רמב"ם]], והוסיף: {{ציטוטון|ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו}}.{{הערה|[[מורה נבוכים]] ח"ג פרק ט"ו וראה שם ח"א פע"ה}} <br />
<br />
כמו"כ דעת ר' יוסף אלבו בעל ה"עיקרים"{{הערה|ספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב}}, ר' ידעי' הפניני בעל "בחינות עולם"{{הערה|בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח}}, ר' יצחק עראמה{{הערה|בספרו עקדת יצחק שער פ'}}, הרלב"ג{{הערה|בפירושו על ספר יהושע פרק ד' פסוק כ'}} ור' [[יצחק אברבנאל]]{{הערה|בספרו מפעלות אלוקים מאמר ד'}} שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא.<br />
<br />
===הסיבה לטענתם===<br />
<br />
באותם ימים, היה צורך השעה והדור להוכיח לבני ישראל את יסודות האמונה בדרך של הוכחות ומופתים שכליים. בחכמת החקירה הוכיחו חכמי החקירה את מציאות ה', שהוא אחד, קדמון ונצחי ללא קץ ותכלית, שאין לו גוף ודמות הגוף, שהוא ברא העולם וכל המציאות צריכה לו ועוד.<br />
<br />
אחת הנחות היסוד שבבסיס הוכחות אלו – היא קיומן של "נמנעות", כלומר: שדבר אחד לא יכול להכיל שני הפכים. לדוגמא: מדבר גבולי – לא יתכן שיווצר בלי גבול; ולאידך, דבר שהוא בלתי מוגבל ואין סוף – לא יתכן שיש לו גוף; לא יתכן שיהיה יותר מאחד, ועוד. <br />
<br />
טענו מקיימי הנמנעות: אם נאמר שאצל הקב"ה לא קיימים כלל "נמנעות", והינו "כל יכול" במובן הפשוט של המילה, עלול האדם להסיק כאילו ה' יכול גם כן להגשים את עצמו, והוא אינו מוכרח להיות אלא גם שתיים, ויכול לחול בו שינוי, וכיוצא בזה '''דברים שהם היפך מעיקרי האמונה'''. דווקא ע"י קביעת "הגדרות" ברורות והגדרת דברים שמן הנמנע להאמין בהם, ניתן להוכיח את האמונה בה' על פי השכל. <br />
<br />
==דעת הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא==<br />
<br />
ראש הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא הינו הרשב"א. הרשב"א מאריך בכמה תשובות{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק ראשון תשובות תי"ג-תי"ח}} לבאר את הסכנה בהשקפה המייחסת נמנעות לבורא, הרשב"א כותב שאמונה זו תבטל את את האמונה בניסים כקריעת ים סוף וכדומה! אמנם מתשובות אלה לא מצטיירת דעתו של הרשב"א בבירור בשלילת הנמנעות מהסוג שלא ניתן להבינם כלל (סוג הב'). דעתו זו עולה דווקא מתוך כתב התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ששלח לרשב"א{{הערה|שם תשובה תיח}} בו הבהיר ר' ידעיה שאין הוא טוען שהקב"ה אינו יכול לחולל ניסים כ[[קריעת ים סוף]] וכדומה, אלא רק שנמנע אצלו לעשות שיהיה "רוכב ואינו רוכב", מכך שהרשב"א אחז בהתנגדותו לדעות אלו מוכח שהוא חלק גם על החלוקה בין ב' סוגי הנמנעות ולדעתו כל סוגי הנמנעות מושללים אצל הקב"ה.<br />
<br />
ר' [[הלל מפאריטש]] מסביר בספרו [[פלח הרימון]] את הסיבה לכך שהרשב"א לא כתב וביאר במפורש את סיבת התנגדותו לחילוק בין ב' סוגי הנמנעות: בהתחלה תקף אותם הרשב"א מאחר שראה ששיטתם תסתור את האותות ומופתים שבתורה. אמנם לאחר שראה שאף לפי שיטתם אין סתירה לאותות ומופתים שבתורה, לא השיב עליהם בפירוש מפני שהסיבה למחלוקתו עליהם הייתה על פי תורת הקבלה, ששוללת נמנעות באופן נחרץ אצל הקב"ה, וזה לא רצה לגלות אז מאחר שחכמת הקבלה אז גילו רק ליחידי סגולה.{{מקור}}<br />
<br />
===הסיבה לטענתם===<br />
<br />
הסיבה הגלויה לטענתם הייתה שבעוד שבימי הרמב"ם הפילוסופיה שימשה רבים לעזר וסיוע באמונה, הרי בימי הרשב"א הפילוסופיה הפכה לצרה. רבים החלו ללמוד פילוסופיה - לא מספרי גדולי ישראל אלא להבדיל - מספרי יוון ופילוסופיית אריסטו. כבר לא הייתה זו פילוסופיה המבוססת על אמונה צרופה. אלא הכל נהפך להיות מבוסס על הפילוסופיה וההיגיון. הניסים בתורה הוצאו מפשוטם או שפירשו שנעשו על מעשי חכמה ותחבולה, התורה פורשה רבות בדרך אלוגרית{{הערה|מגדולי מפתחי שיטה זו היה ר' אברהם אבולעפיה}} - [[אברהם]] ו[[שרה]] נהפכו ל[[חומר וצורה]], איסורי התורה הוצאו ממשמעותם וכו'. ר' אבא מארי מלוניל שראה את הסכנה שבשיטה זו פנה בייחד עם האחים וידאל אל הרשב"א שיטיל חרם על לימוד הפילוסופיה. ואכן לאחר שחקר את הנושא הטיל הרשב"א חרם על לימוד הפילוסופיה, את החרם פרסם הרשב"א שלש פעמים בשלוש נוסחאות שונות. בתוך התשובות ההעוסקות בחרם, וכן בנוסח החרם עצמו, מבהיר הרשב"א את התנגדותו לשיטת הפילוסופיה המקיימת נמנעות אצל הבורא ושוללת אותות ומופתים. את החרם השלישי כתב הרשב"א לאחר התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ומכך מוכח שלא קיבל את חילוקו בב' סוגי הנמנעות.<br />
<br />
==הכרעת תורת החסידות==<br />
<br />
תורת החסידות מכריעה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות{{הערה|ספר החקירה לצמח צדק לד ב, סה"מ תרמ"ט ע' עדר ועוד}}. יתרה מזו הרבי מסביר{{הערה|בהבא לקמן ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו (מוגה) סעיף ה'. וראה גם שיחת ש"פ וישב תשמ"ו בתחילתה (הנחה בלתי מוגה) ובכ"מ}} שעניין זה הוא מובן בפשטות הכי גמורה: את כללי השכל ברא הקב"ה, לפני שנברא העולם לא היו שום כללים וחוקים, הכללים נוצרו לאחר בריאת העולם באופן שבו ה' בחר לבראותו, אך ה' ודאי יכל להחליט לבראותו באופן שהכללים השולטים בו יהיו שונים, וברור שהוא עצמו לא מוגבל בכללים אלו{{הערה|וראה שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ג ס"ג שבה הרבי מסביר שזה שה' יכול לעשות נמנעות שמצד הטבע זהו דבר פשוט והחידוש שיכול לעשות גם דברים שהם נמנעות '''ע"פ תורה'''!}}{{הערה|בנוגע לשאלה אם הקב"ה יכול לברוא כמותו יש לצטט מסה"מ תרמ"ט ע' עדר:"ומה שכתב [בעל העיקרים] לקמן בפרק זה כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה כו' לברוא אחד כו' [שהקב"ה יברא אחד שדומה לו מכל צד, שבהכרח יהי' האחד עלול והשני עילה, וא"כ אינו דומה לו מכל צד] – שאלה זו שאל אחד מהמשכילים, מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה והשיב לו, והלא באמת אמרו רז"ל על פסוק ויקרא לו אל אלקי ישראל, הקב"ה קרא ליעקב אל, והוא בחינת כתב ותפארת. ועניינים מבואר בחסידות בכמה מקומות. ומי שיבין היטיב על דרך החסידות אילו ב' המדריגות, יראה ויבין בשכלו היטב איך שבעל העקרים במחילת כבודו הרמה לא דק בדבריו אילו כו'" – ונושא זה דורש אריכות בפ"ע ואכ"מ.}}<br />
<br />
הרבי אף מתבטא ש{{הערה|ש"פ תצווה תשמ"ה - בלתי מוגה}}:{{ציטוטון|כאשר ישאלו אדם פשוט האם לדעתך מוגבל הקב"ה באיזו הגבלה מסויימת שמחייב שכלך הדל?! – יענה מיד: "פרא אדם" שכמותך, כיצד עולה על דעתך שאלה כזו?!... ואם הוא "עז פנים" יוסיף ויאמר ל"גדול" ששואל שאלה זו: יתירה מזה – אפילו בשכל הגדול שלך לא מוגבל הקב"ה!....}} <br />
<br />
והמענה לשאלה כיצד נדע במה להאמין ובמה לא הרי התשובה הינה ברורה מאד: אנו מאמינים במה שה' ציווה אותנו להאמין, ומה שהתורה ציוותה לא להאמין איננו מאמינים! כל יסודי האמונה הם מפני שכך עלה ברצונו יתברך. אף שמצדו, יכול הקב"ה לעשות גם באופן אחר. מצד הכרח השכל – לא ניתן להכריח על שום דבר כיצד הוא למעלה, אפילו לא את העניינים העיקריים דוגמת אחדות ה' והשגחתו, שהרי לגבי הקב"ה לא תופסים כל הכללים הללו. הדרך היחידה לידיעה בעניינים אלו היא – אך ורק מזה שהקב"ה הודיע לנו בתורתו! ה' הודיע לנו בתורתו ש"אין עוד מלבדו" – אחדות ה', ו"הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" – שאין לו קץ ותכלית, וכן שבריאת העולם הייתה על ידי זה שהקב"ה שצמצם את אורו (ולא חלילה באופן שעזב את הארץ לכוחות אחרים חס ושלום).<br />
<br />
===כללי השכל אצל הקב"ה לפי תורת החסידות===<br />
<br />
כאמור לפי תורת החסידות הקב"ה הוא נמנע הנמנעות ואינו מוגבל בכללי השכל. אמנם {{הערה|בהבא לקמן ראה ספר החקירה לצמח צדק הנ"ל, מאמרי באתי לגני תשל"ד, שיחת ש"פ ויצא תשמ"ח - ע"ד הספר דרך אמונה להמקובל הרב גבאי ןעוד בריבוי מקומות}}לאחר שהקב"ה בחר לצמצם את עצמו בסדר ההשתלשלות, הרי בדרגות אלו קיימים כללי השכל ו'''יש נמנעות''', ולכן ב'''עולם שלנו''' לא יתכן שהזמן יהיה למעלה מהזמן, ובר שהוא בעל גבול יהיה בלי גבול ודומה, בדרך זו מבואר כיצד ניתן להביא משלים מהאדם לקב"ה ("מבשרי אחזה אלוקה") וכיצד מביאים הוכחה לבריאת ה' את עולמו והיותו בו תמיד מהנשמה והגוף. <br />
<br />
==מקום הארון אינו מן המידה==<br />
<br />
הראייה העיקרית{{הערה|(בלשון כ"ק אד"ש (אג"ק ח"ב ע' שצג):"ראייה מכרעת"}} שהובאה בתורת החסידות לכך שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות הוא ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|יומא כ"א א וש"נ}}: "מקום הארון אינו מן המידה"{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ט ע' עדר, שיחת [[שבת]] פרשת [[ויקהל]] [[פקודי]] [[תש"נ]] ס"ח ועוד}}. אמנם מכך שבכמה מאמרים {{הערה| ספר המאמרים תרמ"ג ע' ק ואילך ועוד}} מובא שעניין "מקום הארון אינו מן המידה" הוא עניין של ביטול המקום לגבי למעלה ממקום, התגברות שם [[הוי"ה|הוי']] על שם "אדנ-י" וכיו"ב, מוכיח הרבי{{הערה|מאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב הערה 59 - [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ע' שמ}} שיש לזה איזושהי תפיסת מקום בשכל, שהרי מצד "נמנע הנמנעות" יכול להיות חיבור אף ככשני העניינים ההופכיים הם בתוקפם ואין צורך שאחד יתבטל לשני ויתגבר עליו. אמנם ברור שאין הכוונה שעניין זה הוא עניין שכלי מובהק, וברור שאין זה כי אם בכח נמנע הנמנעות.<br />
<br />
==בעניינים שונים==<br />
{{להשלים}}<br />
על רבי לא ניתן לשאול שאלות על סדר מלמעלה למטה או מלמטה למעלה מכיוון שהוא בגדר של נמנע הנמנעות {{הערה|שיחת [[שבת]] פרשת שמיני [[תש"י]]}}. ב[[תקופה השניה בימות המשיח]] תהיה הלכה כ[[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] גם יחד, דבר זה יהי' בכח נמנע הנמנעות. הרבי מוכיח{{הערה|לקו"ש חט"ו שיחה ה' לפ' חיי שרה}} ש[[נס פח השמן]] היה באופן שהשמן התכלה ולא התכלה בו זמנית, שזהו נס של נמנע הנמנעות. <br />
<br />
===כל יהודי יכול לעבוד באופן של נמנע הנמנעות===<br />
לאחר הכרעת תורת החסידות שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות", מחדש הרבי שהקב"ה גם תובע ונותן כוחות לכל יהודי לעבוד באופן של "נמנע הנמנעות", הרבי אף מתבטא{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשד"מ}} שבני ישראל "הורגלו" שתובעים מאיתם עבודת ה' באופן של "נמנע הנמנעות", עניין זה מתבטא בכמה עניינים שבהם עבודת בני ישראל היא על ידי חיבור הפכים:<br />
<br />
*מצד אחד להיות בתנועה של [[מסירות נפש]] ורצון לצאת מהמציאות, ורק "על כרחך אתה חי"{{הערה|[[מסכת אבות|אבות]]ד כב}}. ומצד שני לקיים את הציווי "ונשמרתם מא לנפשותיכם, מתוך שמחה{{הערה|שיחת י"ב תמוז הנ"ל}}<br />
*מצד אחד לתבוע את הגאולה באופן שהוא מרגיש שכל זמן שבית המקדש לא נבנה הרי זה כאילו הוא נחרב, ומצד שני לשמוח בשמחה גדולה(בשמחת יום הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] ועשיית [[התוועדות]] של שמחה, וקבלת שמחה לכל השנה וכו') וווקא על יי שמחה זו לבטל את הגלות.{{הערה|שיחת י"ב תמוז הנ"ל}}<br />
*מצד אחד להאמין שמשיח מגיע בכל רגע ומצד שני לתכנן תוכניות בגלות לטווח ארוך{{הערה|שיחת ש"פ ויגש תשמ"ז}} <br />
*עשיית השליחות של הקב"ה בגלות במעמד ומצב של צער, ובפרט אצל השלוחים שבגשמיות נמצאים במקום מרוחק, ובייחד עם הקושי והצער לעשות זאת בשמחה, בכח נמנע הנמנעות{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשמ"ח ס"ח}}<br />
*הריקוד בשמחת בית השואבה ברחוב בזמן הגלות.<br />
*הליכת החסידים ל'סליחות' באופן של 'שאלקדיקערהייט' - מתנדנדים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], גיליון התמים,[https://drive.google.com/drive/folders/1deGOn53vsaNct9NctH4Qzls46PXCcTng סקירה בעניין נמנע הנמנעות] (נמצא בגיליון 31 ע' 25)<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%91&diff=322574לא תהיה משכלה תשי"ב2019-07-02T17:07:58Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br />
'''לא תהיה משכלה''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר הרבי ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[חודש אדר]] [[תשי"ב]]. [[הנחה]] מהמאמר נכתבה על ידי החסידים וחלק ממנה [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ויצא לאור ב[[ליקוטי שיחות|ליקוט]] לרגל שבת משפטים תשל"ט{{הערה|לקוטי שיחות, חלק טז, משפטים (ד).}}.<br />
<br />
חלקו הראשון של המאמר עוסק בשרשן של ה[[מצוות]] באלקות ומידת החשיבות שלהן בעיני הקב"ה, במאמר מבואר כי על אף שהפסוק אומר "אם צדקת מה תתן לו ואם רבו פשעך מה תעשה לו"<br />
שאין בקיום המצוות והפכן משמעות כלפי [[עצמות ומהות]] בנוגע לכללות המצוות שעניינן הפיכת החושך לאור הרי זה נוגע בעצמות ומהות ולכן כתוצאה מכך יבורך האדם מצד הקב"ה עצמו כפי שהוא למעלה מ[[שם הוי"ה]] ודרגת [[משה רבינו]].<br />
בחלקו השני של המאמר מתרגם הרבי את הברכות (ציווים) "לא תהיה משכלה ועקרה ואת מספר ימיך אמלא". [[משכלה]] ו[[עקרה]] הם עניינים שונים המונעים מהאדם הולדת [[מידות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בנפשו. ומלבד זאת תפקידו של האדם להיות עסוק אך ורק במילוי שליחותו ואילו חסר לו בזה מחסיר הוא מימיו. ועל ידי ה[[תשובה]] תתקיים בו הכתוב "את מספר ימיך אמלא".<br />
<br />
תוכן המאמר, אופיו וצורת אמירתו פעלו רושם עז על המשתתפים במעמד אמירתו. בעת אמירת חלקו השני של המאמר התרגש הרבי מאוד ובכה בכי ממושך, ומתוך התאפקות המשיך את אמירתו. בשל כך זוכה מאמר זה לפרסום רב בין החסידים וה[[תמימים]].<br />
==תוכן קצר==<br />
המאמר מיוסד על הפסוקים בפרשת משפטים:<br />
{{ציטוט<br />
|תוכן="..וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא.." <br />
|מקור=ספר שמות כג, כו - כז.<br />
}}<br />
הפסוק עוסק בגמול שמקבל העובד את ה' שמתברך בבני ("לא תהיה משכלה ועקרה") חיי ("והסרתי מחלה.." "את מספר ימיך אמלא") ומזוני ("וברך את לחמך ואת מימיך"). אולם את התיבות "לא תהיה" - מלבד הפירוש הרגיל שהוא ברכה ויעוד - ניתן אף לפרשם כציווי: שעל האדם לוודא שלא תהיה משכלה ועקרה, וזאת על ידי שיהיה "ועבדתם את ה' אלקיכם".<br />
<br />
===השפעת עבודת האדם למעלה===<br />
אולם ראשית צריך להבהיר מהותה של העבודה ומשמעותה. לכאורה, כל ענין העבודה שייכת אך באדם שבמהותו הוא "חסר" ושייך ל"השלימו" - אולם אצל ה', שהוא "שלימותא דכולא", איזו שלימות ותוספת ניתן להוסיף לו על ידי עבודת ה'? מלבד הקושי בהבנה, ישנה סתירה גם במאמרי חז"ל: באחדים מהם מבואר שאין משמעות למצוות אצל הבורא{{הערה|ראה מדרש בראשית רבה פרשה מח תנחומא פרק ח "וכי אכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר לשוחט מן העורף, לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות" ועוד.}}, אולם מאידך מבואר כי המצוות פועלת תוספת (כביכול) למעלה.<br />
<br />
על כך מבואר בספרים{{הערה|עבודת הקודש חלק ב פרק ג.}} שבדרגה עליונה ("אדון יחיד שורש השרשים") לא נוגע עניין המצוות. מעשיו של האדם נוגעים החל מאותם הדרגות מהם יש למציאותו משמעות, אולם בדרגות שלמעלה מגדר הבריאה - אין שינוי וגרעון על ידי מעשיו, היות ואין שם משמעות ואחיזה למציאות שזולת ה' (באופן פרטי, עיקר הפעולה של מעשי האדם הוא ב[[כלים]] ד[[אצילות]] היות והכלי בניגוד ל[[אור]] שעניינו גילוי המקור ואינו מתאים עצמו לגדרי הזולת ואינו מכיר בו, הכלי כן מתייחס לזולת וכל גדרו הוא התאמת האור אליו ולכן מעשי האדם מוסיפים או גורעים בו. אלא שהיות וגם האור (ואפילו האור שאינו [[התלבשות|מתלבש]] בכלים) מטרתו ויעודו להאיר בסופו של דבר בכלים נעשה גם בו גרעון על ידי מעשי האדם ורק בדרגת פנימיות הכתר - [[עתיק]] שהוא נעתק ונבדל לגמרי מהשתלשלות אין למעשי התחתונים השפעה).<br />
<br />
אלא שלביאור זה יקשה, משמעות הפסוק הוא שעבודת האדם נוגעת ומשמעותית בדרגה הכי גבוה - ב[[עצמות ומהות]]. שבעוד שתחילת הפסוק מבואר כ[[שלישי המדבר]] אודות דרגות אחרות - שה"ועבדתם" הוא לדרגות "ה' אלקיכם" והשכר שיינתן אף הוא יימשך מדרגה זו ("וברך.."), המשך הפסוק "והסרותי..." מתאר את פעולתו של המספר עצמו? ומשמעות השינוי הוא: דרגת "שלישי" הוא [[עצמות ומהות]], היות וכל סדר ההשתלשלות מתחלק בכללות לשניים ([[אורות וכלים]], [[ממלא]] ו[[סובב]], [[אור אין סוף|אור]] לעצמו ו[[אור אין סוף|אור]] לזולתו) - ואילו עצמות נקרא שלישי. ובפסוק זה מבואר כי למרות שעבודת האדם משפיעה רק בדרגות "ה' אלקיכם", העבודה נוגעת וחשובה גם אצל עצמות ומהות, עד שממנו מתברך העובד בכך ש"והסרתי מחלה..". וסיבת הדבר - שלמרות שפרטי העבודה ואופנה אינם "נוגעים" בעצמותו תוצאת העבודה צירוף ו[[עבודת הבירורים|בירור]] הבריות [[אתהפכא|והפיכת החושך לאור]] נוגעים לעצמותו וחשובים אצלו.<br />
<br />
===מהותה של העבודה - "ועבדתם"===<br />
"ועבודתם" הוא מלשון עבודת [[עבד]] שעיקרה [[קבלת עול]] שזו היא ראשית העבודה ועיקרה, ולכן תחילת ה[[תפילה]] מידי יום היא במילים "הודו לה'" שתוכנם ביטול והתמסרות<br />
הבאים מבלי להתייחס למצבו של האדם במידות ושכל ודעותיו.<br />
אולם משמעות נוספת יש לתיבת "ועבדתם" והיא עבודת התפילה, כדרשת חז"ל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת תענית ב סוף עמוד א.}}: "איזהו עבודה שבלב זו תפילה" ולכן מלבד עבודה מ[[יראה]] (- קבלת עול) ישנה העבודה של [[אהבת ה']] שהיא עיקר התפילה. לפי שתפקידה של התפילה לחבר את הנשמה עם ה' וכן לברר ולזכך את הנפש הבהמית. ושניהם נעשים על ידי [[אהבה]] דווקא שדווקא בכחה ניתן לברר את נפש הבהמית, ודוקא על ידי הבירור מתחברת הנשמה עם הבורא. וטעם נוסף לכך היא המשמעות המיוחדת לטרחה שהאדם "טורח" בבירור הנפש הבהמית, דבר שקיים בעבודת אהבה שדורשת יגיעה רבה בניגוד ליראה שישנם בעלי [[יראה טבעית]] ללא יגיעה.<br />
<br />
===- "לא תהיה משכלה ועקרה"===<br />
בכדי שעבודת ה' באהבה ויראה תהיה כדרוש יש לוודא שלא יהיו [[משכלה]] ו[[עקרה]], עקרה היא האשה שאין לה וולדות והוא כתוצאה מכך שאין לה רחם או שיש לה ולמרות זאת לא מתפתח וולד. בעבודת האדם, הרחם הוא ה[[התפעלות שכלית]] - אותה ההתפעלות הנוצרת ב[[מוח]] כתוצאה מה[[התבוננות]] שמהתפעלות זו מתפתחים לאחר מכן המידות ברגש ה[[לב]] בגלוי. וישנם בני אדם אשר למרות ההתבוננות הדרושה בשכלם לא מתעוררים במידות גם לא בהתפעלות שכלית וזאת להיותם מלאים ברצונות אישיים כולל רצונות של הנפש האלוקית המונעים מהדם להיות כלי שיכול לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות. ויש אדם שאין מניעה מצדו להתפעלות המוח אלא שאינו מוליד כי חסר לו ב[[כח הא"ס]] הדרוש ל[[הולדה]] שעניינה בעבודה היא הסיוע שמקבל האדם מתורה ומצוות וה[[הזזה העצמית]] שדרוש לאדם לפחות פעם בשנה. <br />
ולאחר הולדת המידות שוב יש לוודא שלא יהיה "משכלה" - יולד וקובר.<br />
<br />
===- "בארצך"===<br />
לאחר שעבודתו הכללית היא בשלמות, על האדם לוודא שלא תהיה לו שביעות רצון מעבודתו, שלולי כך עלול להיות "משכלה". וזו המשמעות "משכלה בארצך" - ארץ מלשון רצון - שיש שביעות רצון המעידה שהעבודתו עדין קשורה לרצונותיו, ולכן היא משביעה אותן.<br />
<br />
והעצה לזה היא בזכרו שימיו קצובים, ולכל רגע יש לו שליחות ותפקיד, וממילא - אין לו את האפשרות וההיתר לחשוב אודות מעלותיו והישגיו, ולכן אינו מקבל שביעות רצון.וזהו הביאור בדבריו של [[רבי יוחנן בן זכאי]] - שברגעים שלפני מותו אמר ש"איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי", ומכאן נראה - שכל ימי חייו היה עסוק לגמרי במילוי שליחותו, ולא הרהר כלל אודות מעמדו ודרגתו; רק לפני מותו התפנה לערוך {{קס|חשבון| נפש}} אודות מעמדו ומצבו.<br />
<br />
===-"והסירותי מחלה", "את מספר ימיך אמלא"===<br />
אדם שממלא תפקידו ועושה כל שביכולתו, יתכן בכל זאת שהחסיר ימים ורגעים, וגם עדיין נאבק הוא ב"מחלה" שהיא מחלת "הרגש עצמו" המביאה לידי שביעות רצון - שישנה אפילו בצדיקים גדולים. על זה באו הברכות: "את מספר ימיך אמלא" "והסירותי מחלה מקרבך", ש"שלישי המדבר" - עצמות ומהות - ממלא את הימים החסרים שהופכים להיות מאירים (מספר - ספיר), ולא עוד אלא שבכח העצמות אף לבטל להסיר את מחלת הרגש עצמו.<br />
<br />
==תיאור המעמד==<br />
את המאמר התחיל הרבי מיד בתחילת ה[[התוועדות]] ללא הקדמות כלל מלבד ניגון ההכנה למאמר, אמירת המאמר נמשכה זמן רב מעבר לרגיל למשך 55 דקות.{{הערה|שם=רי"כ|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F ממכתביו של] ר' [[יואל כהן]].}}<br />
<br />
לקראת סיום המאמר בעת שתיאר הרבי את האדם העובד את ה' ללא שביעות רצון ביאר הרבי כי בעת שחושב האדם על מעמדו ומצבו מצד שביעות רצונו הוא מורד "במלך מלכי המלכים הקב"ה" שנתן לו תפקיד ושליחות לרגע זה והוא אינו ממלאו, ותמורת זאת חושב אודות עצמו. את הדברים אמר הרבי מתוך התרגשות עצומה ובכיות ובעת שהזכיר את "מלך מלכי המלכים" עצר את שטף דיבורו והניח את ראשו על השולחן מתוך בכי לכמה רגעים ורק לאחר מכן המשיך "הקב"ה"...{{הערה|שם=רי"כ}} לאחר מכן הרחיב הרבי ותיאר את מחשבתו של האדם בעת שעולים לו מחשבות אודות מעלותיו ומתוך התרגשות אמר: {{ציטוטון|ווען מען פרעגט אים וואס איז בא דיר מיטן בארצך, שרייט ער אויס במר נפשו: וואס מיר רצון, וואס מיר תענוג, וואס מיר אהבה, וואס מיר יראה?! {{כתב קטן|[כאשר שואלים אצלו מה מעמדך, זועק הוא: מה לי רצון מה לי תענוג מה לי אהבה מה לי יראה?!]}} כיצד יכול לחשוב על ענינים של מדריגות, בה בשעה שצריך לעמוד על המשמר שלא יעבור אפילו רגע אחד במצב של מרידה במלכות ח"ו, מצד החסרון במילוי השליחות ברגע זה!}}<br />
<br />
החסיד ר' [[משה גוראריה]] שהה באותה התקופה ב[[בית חיינו]], במכתב ששלח לידידו באותה התקופה תיאר את המעמד בהתפעלות גדולה: <br />
{{ציטוט<br />
|תוכן=ב[[שבת קודש]] הייתה התוועדות, היה מאמר על הפסוק לא תהיה משכלה ועקרה וכו' את מספר ימיך אמלא, והרבה דברי תורה. הבכיות העצמות של כ"ק ממש קורעים הלב, אף לב האבן. השתדל להתאפק בכל כוחו ולא יכול, והדמעות ניגרו על השולחן. וכל דבר יצא מתוך פנימיות עומק הנשמה.<br />
<br />
לא הבנתי אף פעם מה זה הזזת הנפש ומרירות של עומק פנימיות הנפש. אין להעלות על הכתב ואין בכוחי לתאר את מה שראיתי והרגשתי. דיבר איך שצריכים לייקר כל רגע, מה היו יכולים לעשות ומה עושים...<br />
<br />
האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר...<br />
<br />
והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... <br />
|מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16.<br />
}}<br />
<br />
מאמר זה הוא המאמר הראשון של הרבי שהוברח מעבר ל[[מסך הברזל]] ולהגיע אל החסידים ברוסיה.{{מקור}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=348 מאמר לא תהיה משכלה]'''- פרשת משפטים תשי"ב תורת מנחם חלק ד עמוד 323. באתר היברו בוקס, ([http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.pdf קובץ המאמר] באתר אוצר החסידות {{PDF}})<br />
*הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=286&hilite= לקוט שבת פרשת משפטים תשל"ט]''' - סעיף ה', בספר ליקוטי שיחות חלק טז (עמוד 271 ואילך) ברוקלין, תשס"ו, מאתר היברובוקס.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66820_he_1.pdf המאמר וההתוועדות] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]]. <br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]], שיעורים במאמר לא תהיה משכלה תשי"ב '''[http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%9F-1.mp3 1], [http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%9F-2.mp3 2], [http://otzerhachassidus.com/wp-content/uploads/2015/08/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%9F-3.mp3 3],''' באתר [[אוצר החסידות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידות]]<br />
[[קטגוריה:מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_%D7%9C%27%D7%97%D7%93%D7%A8%27&diff=315528הכנסה ל'חדר'2018-08-16T20:58:01Z<p>הנחה: /* גיל ההכנסה לחיידר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הכנסה לחדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'הכנסה לחדר' במוסדות חב"ד ב[[חולון]]]]<br />
'''הכנסה ל[[חיידר]]''' הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".}}.<br />
<br />
==מקורות המנהג==<br />
כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים"{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: "ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא"ב ואלפא ביתא דתשר"ק, "ויקרא אל משה"... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: "בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים", ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה "תורת ה' תמימה" . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'".}}, מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה"{{הערה|לשון היעב"ץ.}}.<br />
<br />
בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד בחיידר.<br />
<br />
בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפיסוק לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.<br />
<br />
==מנהגי הכנסה לחיידר==<br />
[[קובץ:עוגה הכנסה חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר]]<br />
בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד לחיידר בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג ה[[תספורת]] עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'[[חיידר]]'.<br />
<br />
האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה לחיידר כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.<br />
<br />
כאשר מגיעים לחיידר, מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.<br />
<br />
בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].<br />
<br />
ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי"{{הערה|ישעיה נ, ד-ו.}}.<br />
<br />
הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה לחיידר.<br />
<br />
על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמא שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.<br />
<br />
==גיל ההכנסה לחיידר==<br />
בנוגע לגיל ההכנסה לחיידר מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה לחיידר בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.<br />
<br />
אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה לחיידר של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'<br />
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]], אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}<br />
<br />
==אצל רבותינו נשיאינו==<br />
כאשר הכניסו את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצוה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה של אדמו"ר הזקן לחנך את בנו, ואילו אדמו"ר הזקן ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.<br />
<br />
בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעדמ הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.<br />
<br />
ההכנסה לחיידר של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה לחיידר]''', בתוך [[גליון התקשרות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br />
[[קטגוריה:חינוך]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%93_(%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8)&diff=315210עבד (תואר)2018-08-10T09:42:53Z<p>הנחה: יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הערך=כן}} '''עבד''' הוא אחד מהתארים שתוארו בו עם ישראל על ידי ה' על שם היותם עובדי..."</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''עבד''' הוא אחד מהתארים שתוארו בו עם ישראל על ידי ה' על שם היותם עובדי ה' ומקיימי מצוותיו. תואר זה גם מיוחס לכמה מהנביאים וגדולי ישראל כ[[משה רבינו]] ו[[יהושע]] <br />
<br />
==מקורו==<br />
התורה אוסרת מכירת איש ישראלי כעבד היות והם במהותם עבדיו של ה':<br />
{{ציטוט|תוכן=כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|מקור=ספר ויקרא כה פסוק מב}}<br />
ושוב בהלכות העבדים: {{ציטוט|תוכן=כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם|מקור ספר ויקרא פרק כה, נה.}}<br />
<br />
==סוגי עבדים==<br />
בתואר עבדים כלולים כמה סוגים ודרגות המאפיינים סוגים שונים במושג עבד כתואר לנשמות ישראל ועבודתם:<br />
* [[אמה העבריה]]<br />
* [[עבד עברי]]<br />
* [[עבד כנעני]]<br />
* [[עבד הוי"ה]] - עיקר עבודתו הוא בהמשכה של אור אלוקי בעולמות והם עובדי ה' בנשמתם, מקביל לעבד נאמן.<br />
* [[עובד אלקים]] - עיקר עבודתו הוא עם גופו וענייני העולם וב[[עבודת הבירורים]] והן עובדי ה' בגופם ומקביל עבד פשוט.<br />
* [[עבד נאמן]] - הוא שיש לו תענוג וחיות בעבודתו, היות ויש לו השגה במעלת האדון ורוצה לשרת אותו ולעבדו ולכן מוסר עצמו לשירות.<br />
* [[עבד פשוט]] - אין לו תענוג בעבודתו והוא עובד מעול ומיראה, ועבדותו נעשית כטבע בנפשו שכל מציאותו אינו אלא כחפץ האדון לעשות רצונו וחפצו.<br />
==ראו גם==<br />
* [[בן]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[הרבי הרש"ב]], [[המשך תרס"ו]], מאמר מקנה רב.<br />
{{הערות שוליים}}</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=313775שיחה:בשורת הגאולה2018-07-13T14:07:29Z<p>הנחה: /* הודעת הגאולה */</p>
<hr />
<div>כדי להפוך את הערך לאטרקטיבי כדאי להוסיף תמונות הקשורות לערך, וכן להוסיף מידע היסטורי על הפרסום והתגובות אליו מצד העולם. יישר כח עצום על הערך עצמו. פשוט כיף לקרוא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:29, 10 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
:לא ברור לי כל כך כוונתך במידע היסטורי עם על המהפכות וכיו"ב הרי זה כתוב (או אמור להיות כתוב) בערכים המתאימים ואולי כוונתך למידע אודות תהליך הכרזה והודעה של הרבי כדלהלן<br />
* שמחת תורה תרס"א - מכריז הרבי הרש"ב על כך שנמצאים שני דורות מהגאולה ובהמשך יבואו דור "אשר חרפו עקבות משיחך" כו'<br />
* שמחת תורה תרפ"ט - מכריז הרבי הריי"צ שבני ישראל השלימו את תיקון העולם ונשאר רק לצחצח את הכפתורים.<br />
* קיץ תש"א - מכריז הרבי הריי"צ "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"<br />
* י"א שבט תשי"א - מכריז הרבי שנמצאים ב"דור השביעי"<br />
* (לכאורה בשנות הממ'ס היו עוד ביטוים)<br />
* חורף (פרשת שמות) תשמ"ז - בני ישראל סיימו גם את "צחצוח הכפתורים"<br />
* חורף (וארא?) תש"נ - נמצאים בערב שבת לאחרי חצות (או בשעה שלישית לאחריה)<br />
* אלול תש"נ - הגיע זמן גאולתכם<br />
* י' באלול תשנ"א - משיח צדקנו התגלה. (ומאז בחורף תשנ"ב ביאר הרבי ענין זה באריכות וכו')<br />
אם לזה התכוונת ונראה לך שיש צורך (אף שלכאורה כלול מזה בערך עצמו) אז יש צורך לערוך זאת ברצינות. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:14, 11 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
== סידור מחדש ==<br />
<br />
בהמשך ל[[שיחה:התנוצצות הגאולה|הצעת האיחוד]] - לכאורה יש לסדר ולמפות את כל החומר הקיים בערכים הבאים המעורבבים:<br />
[[עבודת הגלות]] * [[סיום עבודת הגלות]] * [[התנוצצות הגאולה]] * [[טעימה מהגאולה בדורנו]] * [[בשורת הגאולה]] * ועוד כמה. כולם מלאים בחומר בנושא אך לאו דוקא שכל דבר כתוב במקומו.<br />
<br />
ומכיוון שערך זה הוא המפורט והיפה מכל הנ"ל, אשר על כן הצעתי לקחת ממנו את התכנים הבאים:<br />
<br />
* את הפסקא "פרטי ההכרזה" וכן "העולם מוכן לגילויי הגאולה" - להעביר ל"התנוצצות הגאולה" (או "טעימה מהגאולה" שייפתח).<br />
* את הפסקא "סיום העבודה" - להעביר ל"סיום עבודת הגלות".<br />
<br />
את הקטעים שיועברו לערכים המתאימים, יש להזכיר בערך זה רק בתמצות (ולא כבמצב הנוכחי - שכאן הם מפורטים ושם הם מאוזכרים בקושי).<br />
<br />
בעז"ה נתחיל (אני ו[[משתמש:מ. פינחסי|פינחסי]]) בעבודת הסדר בקרוב ממש, ומי שבידו לעיין ולחוות דעה תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 04:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::אני מתנגד לשינויים גדולים בערך לדעתי הערך מקיף את הנושא על כל צדדיו ואין סיבה לקחת ממנו פרטים. מה שכן חשוב להבחין שבעוד הפסקה "העולם מוכן לגילוי הגאולה" הוא עיקר הערך שהרי זה עיקר ההכרזה של הרבי, הרבה מהפסקאות הם 'רקע' לצורך הבנת הערך, כמו הפסקה שמבארת את עבודת הגלות, ולכן כל אחד בפני עצמו אמור לשלוח לערך בפני עצמו. ערך רחב על עבודת הבירורים ועל הפצת המעיינות וכו'. הרבה מערכים הנ"ל דינם למחיקה הם סתם ציטוטים ואינם מתאימים--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::לא כ"כ הבנתי את כוונתך. '''דווקא''' מהסיבה שכתבת - שהערך מקיף את הנושא מכל צדדיו (לעומת הערכים שאמורים להקיף צדדים אחרים בנושא, אך עושים זאת בקושי...), וחלק מהפסקאות בו הם רקע להבנת הערך - לכן בדיוק דעתי שמוטב להעביר את החומר לערכים השייכים, ואילו כאן להזכיר רק בקצרה את עיקרי הדברים.<br />
<br />
:::בכל אופן, במקום להאריך בדיונים על כל שורה - בקשתי שתעבור ג"כ על כל הערכים ותתרשם מהסלט השורר בהם, ואח"כ תציע את דעתך שלך לסידור מחדש - אולי היא תהיה באמת טובה משלי. מה שבטוח שהמצב הנוכחי בוודאי לא ראוי. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:26, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::אז הנה דעתי, בא נתחיל מ-0, יש ערך [[גלות]] ערך זה אמור לתאר את תוכנו סיבתו וכו' של הגלות (כמדומני שאינו עונה לכך לבינתיים). <br />
::::תת ערך שלו הוא [[עבודת הגלות]] שתוכנו הוא המעלות שישנם בגלות שיביאו את הגאולה (כמובן שיש למצוא את השייכות בין הפצת המעיינות ונושאים כיו"ב, לגלות שהרי בשטחיות אין קשר בינו לגלות אלא הוא עניין בפ"ע (כוונתי לומר שלא ערך זה המקום להאריך על התוכן של הפצת המעיינות ועבודת הבירורים והתשובה אלא יש רק להביא אם יש שייכות ביניהם לגלות - עבודת הבירורים בגלות גדולה יותר? והתשובה? וכו' ובערכם שלהם יש להאריך כל אחד במקומו מדוע הגאולה תלויה בו).<br />
::::אחרי זה מגיעים כל הערכים שמכנם המשותף הוא שהם מדברים על היחס והשייכות של הגאולה בגלות. הראשון הוא [[התנוצצות הגאולה]] שהוא סוג של ערך כללי שאמור לכלול את כל הנושא של התנוצצות הגאולה החל מתחילת החורבן, (הפצת המעיינות הוא 'פרט' בערך זה וכו' ראה שם שציינתי בערך בשעתו ממאמרים שיש גילוי ניצוצי גאולה מידי יום וכו') כמובן שבסיומו יש לציין שבדורנו הרי זה שלב מוגבר, ולציין לערך מורחב מתאים (ערך זה), אבל אין מקום להכניס את כולו לשם כי הוא אמור להיות מעין ערך כללי כאמור. <br />
::::בזה גופא מגיע החידוש בדורנו, שכתוב בבשורת הגאולה. הערך [[סיום עבודת הגלות]] מיותר (חוץ מזה שבאמת אי אפשר להתחשב בו כי כולו ציטוטים) משום שהוא הוא הכרזתו של הרבי. כל התבססות הערך הוא על כך ש'הרבי אמר'. ולכן לדעתי ערכו העיקרי הוא כאן. (אלא א"כ הפסקאות האמורות בדבריך יתארכו מאוד שאז לצורך הסדר כדאי לפצל (ולא בגלל שאין זה מקומם)). כל האמרו בזה כאן הוא גם בנוגע ל'טעימה' (ואני נאמן בזה לרעיון הפשוט שערכים קצרים אינם מכבדים כלל! ורק אחרי שיש ערך ארוך מידי יש לפצלו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:38, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:::::#אכן קיבלתי, יש להתחיל מאפס - דהיינו מ[[גלות]], בהמשך [[עבודת הגלות]] ואח"כ [[סיום עבודת הגלות]] והשאר. ראיתי שהתחלת קצת, והמשכתי גם קצת, בוא נמשיך להשקיע ב[[גלות]] (סליחה על הקונוטציה המזעזעת {{קריצה}}). - בערך זה אכן יש להתמקד על ה'''גילוי''' האלוקי (וההסתר עליו) שבגלות, וכן על מטרתה של הגלות שבפנימיותה היא גאולה (כה[[דבר מלכות]] דשבוע זה ועוד) - וכפי שכתבת אינו עונה לכך, כי (רוב) מה שכתוב שם עכשיו ששייך בעיקר ל[[עבודת הגלות]].<br />
:::::#לא חושב ש[[סיום עבודת הגלות]] מתאים למחיקה, אם הוא מלא ציטוטים אפשר לערוך לשונית.<br />
:::::#בסיום כל זה נגיע ל[[בשורת הגאולה]] ונראה אם לפצל, אני עדיין חושב שכדאי - אך בוודאי שיש לחכות ולראות זאת רק אחרי העבודה על השאר... (אם תהיה עבודה רצינית אין סיכוי שיהיה פה אף ערך קצר, אפילו אם נפתח עוד 7!...)<br />
:::::#ובינתיים נראה לי חשוב [[שיחה:התנוצצות הגאולה|האיחוד]] שיעשה עוד קצת סדר בנדון. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:57, 31 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
<br />
חסר בערך את העניין שבשורת הגאולה של הרבי היא בגדר של נבואה.<br />
"עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא" ובהערה: לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בודאות". שופטים נ"א.<br />
--[[משתמש:מוישה מ.|מוישה מ.]] - [[שיחת משתמש:מוישה מ.|שיחה]] 23:01, 24 במאי 2018 (IST)<br />
<br />
== הודעת הגאולה ==<br />
<br />
צמד התיבות "בשורת הגאולה", המשמש, משום מה, כשם לערך זה, ושיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים שונים - לא נמצא כלל, מכריכה לכריכה, בכל כרכי תורת הרבי. הרבי '''מעולם (!) לא השתמש בביטוי הזה''' בקשר לגאולה האמיתית והשלימה. מה שכן היה, זה "הודעה ובשורה" של הרבי נשיא דורנו וכיו"ב. <br />
אז מי שאכפת לו ממה שהולך כאן, שישנה בבקשה את השם המטעה הזה. תודה. --[[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 05:17, 2 ביולי 2018 (IST)<br />
:מה בדיק מפריע לך? אם זה "שיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים" אז גם אם זה הוזכר בתורת הרבי זה עלול להפריע לך? וזה שלא הוזכר אתה לבד מציין שהרבי התבטא "הודעה ובשורה" ולמה אתה מעדיף את הביטוי "הודעה" על "בשורה"?--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:52, כ"א בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(4 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::אנא קבל את התנצלותי. שגיתי, וזו פליטת הקולמוס. הביטוי השגור הוא כמובן "'''הודעה והכרזה'''" (ולא "בשורה", כאמור).<br />
::ולעצם העניין, מה זאת אומרת? הרבי משתמש במטבע לשון מסויימת, וחסידיו מחליטים שדווקא ביטוי אחר מתאים יותר, ומשתמשים בו. לא צורם לך? ולהוסיף, שהדיוק הוא לא רק בהלשון אלא גם בהתוכן: הודעה היא על '''הווה''' ודאי, ואילו בשורה - '''עתיד''' ודאי. ויש להאריך. [[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 19:59, 9 ביולי 2018 (IST)<br />
:::בעיני השם "בשורה" לא עקרוני כלל, תגובתי הייתה רק משום שנימוקך היחיד היה שימוש בהקשרים שונים. עתה שהנך טוען לתוכן הדברים, אין בזמני לבדוק את טענתך כי הרבי לא השתמש בביטוי זה, אזי אם יש מתנגדים לשינוי השם עליהם להביא ראיה לשימוש בביטוי זה, בנוגע להסבר שנתת איני מקבל את הטענה שהרבי לא אמר דברים על העתיד בוודאות (אתה יכול לסייג ולהתווכח מה הוא אמר על העתיד אבל אינך יכול לטעון שהוא לא דיבר על העתיד) בכל אופן וודאי שיש לדבוק בלשון הרבי ואני משער שגם אחרים כמו {{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{א|כתית למאור}} {{א|שף ויתיב}} ועוד יסכימו איתך (בהנחה כנ"ל).--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 15:07, א' באב, ה'תשע"ח ''<font size="1">(13 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=313407שיחה:בשורת הגאולה2018-07-04T13:52:10Z<p>הנחה: /* הודעת הגאולה */</p>
<hr />
<div>כדי להפוך את הערך לאטרקטיבי כדאי להוסיף תמונות הקשורות לערך, וכן להוסיף מידע היסטורי על הפרסום והתגובות אליו מצד העולם. יישר כח עצום על הערך עצמו. פשוט כיף לקרוא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:29, 10 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
:לא ברור לי כל כך כוונתך במידע היסטורי עם על המהפכות וכיו"ב הרי זה כתוב (או אמור להיות כתוב) בערכים המתאימים ואולי כוונתך למידע אודות תהליך הכרזה והודעה של הרבי כדלהלן<br />
* שמחת תורה תרס"א - מכריז הרבי הרש"ב על כך שנמצאים שני דורות מהגאולה ובהמשך יבואו דור "אשר חרפו עקבות משיחך" כו'<br />
* שמחת תורה תרפ"ט - מכריז הרבי הריי"צ שבני ישראל השלימו את תיקון העולם ונשאר רק לצחצח את הכפתורים.<br />
* קיץ תש"א - מכריז הרבי הריי"צ "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"<br />
* י"א שבט תשי"א - מכריז הרבי שנמצאים ב"דור השביעי"<br />
* (לכאורה בשנות הממ'ס היו עוד ביטוים)<br />
* חורף (פרשת שמות) תשמ"ז - בני ישראל סיימו גם את "צחצוח הכפתורים"<br />
* חורף (וארא?) תש"נ - נמצאים בערב שבת לאחרי חצות (או בשעה שלישית לאחריה)<br />
* אלול תש"נ - הגיע זמן גאולתכם<br />
* י' באלול תשנ"א - משיח צדקנו התגלה. (ומאז בחורף תשנ"ב ביאר הרבי ענין זה באריכות וכו')<br />
אם לזה התכוונת ונראה לך שיש צורך (אף שלכאורה כלול מזה בערך עצמו) אז יש צורך לערוך זאת ברצינות. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:14, 11 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
== סידור מחדש ==<br />
<br />
בהמשך ל[[שיחה:התנוצצות הגאולה|הצעת האיחוד]] - לכאורה יש לסדר ולמפות את כל החומר הקיים בערכים הבאים המעורבבים:<br />
[[עבודת הגלות]] * [[סיום עבודת הגלות]] * [[התנוצצות הגאולה]] * [[טעימה מהגאולה בדורנו]] * [[בשורת הגאולה]] * ועוד כמה. כולם מלאים בחומר בנושא אך לאו דוקא שכל דבר כתוב במקומו.<br />
<br />
ומכיוון שערך זה הוא המפורט והיפה מכל הנ"ל, אשר על כן הצעתי לקחת ממנו את התכנים הבאים:<br />
<br />
* את הפסקא "פרטי ההכרזה" וכן "העולם מוכן לגילויי הגאולה" - להעביר ל"התנוצצות הגאולה" (או "טעימה מהגאולה" שייפתח).<br />
* את הפסקא "סיום העבודה" - להעביר ל"סיום עבודת הגלות".<br />
<br />
את הקטעים שיועברו לערכים המתאימים, יש להזכיר בערך זה רק בתמצות (ולא כבמצב הנוכחי - שכאן הם מפורטים ושם הם מאוזכרים בקושי).<br />
<br />
בעז"ה נתחיל (אני ו[[משתמש:מ. פינחסי|פינחסי]]) בעבודת הסדר בקרוב ממש, ומי שבידו לעיין ולחוות דעה תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 04:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::אני מתנגד לשינויים גדולים בערך לדעתי הערך מקיף את הנושא על כל צדדיו ואין סיבה לקחת ממנו פרטים. מה שכן חשוב להבחין שבעוד הפסקה "העולם מוכן לגילוי הגאולה" הוא עיקר הערך שהרי זה עיקר ההכרזה של הרבי, הרבה מהפסקאות הם 'רקע' לצורך הבנת הערך, כמו הפסקה שמבארת את עבודת הגלות, ולכן כל אחד בפני עצמו אמור לשלוח לערך בפני עצמו. ערך רחב על עבודת הבירורים ועל הפצת המעיינות וכו'. הרבה מערכים הנ"ל דינם למחיקה הם סתם ציטוטים ואינם מתאימים--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
:::לא כ"כ הבנתי את כוונתך. '''דווקא''' מהסיבה שכתבת - שהערך מקיף את הנושא מכל צדדיו (לעומת הערכים שאמורים להקיף צדדים אחרים בנושא, אך עושים זאת בקושי...), וחלק מהפסקאות בו הם רקע להבנת הערך - לכן בדיוק דעתי שמוטב להעביר את החומר לערכים השייכים, ואילו כאן להזכיר רק בקצרה את עיקרי הדברים.<br />
<br />
:::בכל אופן, במקום להאריך בדיונים על כל שורה - בקשתי שתעבור ג"כ על כל הערכים ותתרשם מהסלט השורר בהם, ואח"כ תציע את דעתך שלך לסידור מחדש - אולי היא תהיה באמת טובה משלי. מה שבטוח שהמצב הנוכחי בוודאי לא ראוי. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:26, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
::::אז הנה דעתי, בא נתחיל מ-0, יש ערך [[גלות]] ערך זה אמור לתאר את תוכנו סיבתו וכו' של הגלות (כמדומני שאינו עונה לכך לבינתיים). <br />
::::תת ערך שלו הוא [[עבודת הגלות]] שתוכנו הוא המעלות שישנם בגלות שיביאו את הגאולה (כמובן שיש למצוא את השייכות בין הפצת המעיינות ונושאים כיו"ב, לגלות שהרי בשטחיות אין קשר בינו לגלות אלא הוא עניין בפ"ע (כוונתי לומר שלא ערך זה המקום להאריך על התוכן של הפצת המעיינות ועבודת הבירורים והתשובה אלא יש רק להביא אם יש שייכות ביניהם לגלות - עבודת הבירורים בגלות גדולה יותר? והתשובה? וכו' ובערכם שלהם יש להאריך כל אחד במקומו מדוע הגאולה תלויה בו).<br />
::::אחרי זה מגיעים כל הערכים שמכנם המשותף הוא שהם מדברים על היחס והשייכות של הגאולה בגלות. הראשון הוא [[התנוצצות הגאולה]] שהוא סוג של ערך כללי שאמור לכלול את כל הנושא של התנוצצות הגאולה החל מתחילת החורבן, (הפצת המעיינות הוא 'פרט' בערך זה וכו' ראה שם שציינתי בערך בשעתו ממאמרים שיש גילוי ניצוצי גאולה מידי יום וכו') כמובן שבסיומו יש לציין שבדורנו הרי זה שלב מוגבר, ולציין לערך מורחב מתאים (ערך זה), אבל אין מקום להכניס את כולו לשם כי הוא אמור להיות מעין ערך כללי כאמור. <br />
::::בזה גופא מגיע החידוש בדורנו, שכתוב בבשורת הגאולה. הערך [[סיום עבודת הגלות]] מיותר (חוץ מזה שבאמת אי אפשר להתחשב בו כי כולו ציטוטים) משום שהוא הוא הכרזתו של הרבי. כל התבססות הערך הוא על כך ש'הרבי אמר'. ולכן לדעתי ערכו העיקרי הוא כאן. (אלא א"כ הפסקאות האמורות בדבריך יתארכו מאוד שאז לצורך הסדר כדאי לפצל (ולא בגלל שאין זה מקומם)). כל האמרו בזה כאן הוא גם בנוגע ל'טעימה' (ואני נאמן בזה לרעיון הפשוט שערכים קצרים אינם מכבדים כלל! ורק אחרי שיש ערך ארוך מידי יש לפצלו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:38, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:::::#אכן קיבלתי, יש להתחיל מאפס - דהיינו מ[[גלות]], בהמשך [[עבודת הגלות]] ואח"כ [[סיום עבודת הגלות]] והשאר. ראיתי שהתחלת קצת, והמשכתי גם קצת, בוא נמשיך להשקיע ב[[גלות]] (סליחה על הקונוטציה המזעזעת {{קריצה}}). - בערך זה אכן יש להתמקד על ה'''גילוי''' האלוקי (וההסתר עליו) שבגלות, וכן על מטרתה של הגלות שבפנימיותה היא גאולה (כה[[דבר מלכות]] דשבוע זה ועוד) - וכפי שכתבת אינו עונה לכך, כי (רוב) מה שכתוב שם עכשיו ששייך בעיקר ל[[עבודת הגלות]].<br />
:::::#לא חושב ש[[סיום עבודת הגלות]] מתאים למחיקה, אם הוא מלא ציטוטים אפשר לערוך לשונית.<br />
:::::#בסיום כל זה נגיע ל[[בשורת הגאולה]] ונראה אם לפצל, אני עדיין חושב שכדאי - אך בוודאי שיש לחכות ולראות זאת רק אחרי העבודה על השאר... (אם תהיה עבודה רצינית אין סיכוי שיהיה פה אף ערך קצר, אפילו אם נפתח עוד 7!...)<br />
:::::#ובינתיים נראה לי חשוב [[שיחה:התנוצצות הגאולה|האיחוד]] שיעשה עוד קצת סדר בנדון. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:57, 31 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
<br />
חסר בערך את העניין שבשורת הגאולה של הרבי היא בגדר של נבואה.<br />
"עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא" ובהערה: לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בודאות". שופטים נ"א.<br />
--[[משתמש:מוישה מ.|מוישה מ.]] - [[שיחת משתמש:מוישה מ.|שיחה]] 23:01, 24 במאי 2018 (IST)<br />
<br />
== הודעת הגאולה ==<br />
<br />
צמד התיבות "בשורת הגאולה", המשמש, משום מה, כשם לערך זה, ושיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים שונים - לא נמצא כלל, מכריכה לכריכה, בכל כרכי תורת הרבי. הרבי '''מעולם (!) לא השתמש בביטוי הזה''' בקשר לגאולה האמיתית והשלימה. מה שכן היה, זה "הודעה ובשורה" של הרבי נשיא דורנו וכיו"ב. <br />
אז מי שאכפת לו ממה שהולך כאן, שישנה בבקשה את השם המטעה הזה. תודה. --[[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 05:17, 2 ביולי 2018 (IST)<br />
:מה בדיק מפריע לך? אם זה "שיש הנהנים להשתמש בביטוי זה בהקשרים משיחיים" אז גם אם זה הוזכר בתורת הרבי זה עלול להפריע לך? וזה שלא הוזכר אתה לבד מציין שהרבי התבטא "הודעה ובשורה" ולמה אתה מעדיף את הביטוי "הודעה" על "בשורה"?--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 14:52, כ"א בתמוז, ה'תשע"ח ''<font size="1">(4 ביולי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=312577משתמש:הנחה/פורטל חסידות2018-06-04T09:37:46Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{פורטל בעבודה}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל {{שם הדף}}</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br />
{{פורטל:חסידות/מבוא}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|תורת החסידות|פורטל חסידות/נושאי הפורטל}}<br />
<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|הקב"ה עולמות וסדר השתלשלות|פורטל:חסידות/הקב"ה עולמות וסדר השתלשלות}}<br />
{{פורטל:חסידות/הקב"ה עולמות וסדר השתלשלות}}<br />
{{טקסט מוסתר|{{פורטל:חסידות/עולמות וסדר השתלשלות_2}}}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|הקב"ה, תורה ומצוות ונשמות ישראל|פורטל:חסידות/הקב"ה, תורה ומצוות ונשמות ישראל}}<br />
{{פורטל:חסידות/הקב"ה, תורה ומצוות ונשמות ישראל}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
<div style="float:right; width:49%;"> <!-- צד ימין --><br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|ציטוט נבחר|פורטל:חסידות/ציטוט נבחר}}<br />
{{פורטל:חסידות/ציטוט נבחר}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
</div><br />
<br />
<div style="float:left; width:50%"> <!-- צד שמאל --><br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|פורטל:חסידות/הידעת?}}<br />
{{פורטל:חסידות/הידעת?}}<br />
{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
</div><br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך מובחר|פורטל:חסידות/ערך מובחר}}<br />
{{פורטל:חסידות/ערכים מובחרים}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|תורת החסידות|פורטל:חסידות/תורת החסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/תורת החסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|ספרי החסידות|פורטל:חסידות/ספרי החסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/ספרי החסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|אתרי חסידות|פורטל:חסידות/אתרי חסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/אתרי חסידות}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|פורטל:חסידות/קדימה, לעבודה!}}<br />
{{פורטל:חסידות/קדימה, לעבודה!}}<br />
{{פורטל:חסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br />
<br />
__NOTOC__ __NOEDITSECTION__<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:פורטלים|חסידות]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=312453פסח שני2018-06-02T19:49:17Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{חלונית <br />
|תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}}<br />
|מקור=[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]]<br />
|יישור= center}}<br />
'''פסח שני''' הוא חג החל ביום [[י"ד באייר]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כל מי שנאנס ולא הקריב את [[קרבן פסח]] במועדו - [[י"ד בניסן]], יכל להשלימו ולהקריבו ביום זה. גם כיום נוהגים לחגוג את היום לזכר הקרבת קרבן הפסח, ולאכול מצות.<br />
<br />
בחסידות מבואר כי ביום זה מתגלים אותם הגילויים של חג הפסח בדרגה נעלית יותר, ונותנים כח לעבודת ה' בדרגה גבוהה יותר, זאת בהתאם ל[[חודש אייר]] לעומת [[חודש ניסן]] המסמל את עבודת ה[[אתהפכא]] לעומת עבודת ה[[אתכפיא]]. העובדה שאדם שנמנע מהקרבת הפסח בזמנו הקבוע ביכולתו להשלימו ביום זה מלמדת ונותן כח רוחני כי '''"אין דבר אבוד"''' תמיד אפשר לתקן.<br />
<br />
==מקור המצווה==<br />
בשנת ה'תמ"ט לבריאת העולם ב[[חודש ניסן]], כעבור שנה מאז [[יציאת מצרים|צאתם של בני ישראל]] מ[[מצרים]], צווה [[הקב"ה]] לראשונה מאז יציאתם ממצרים ל[[משה רבנו]] על קיום [[מצווה|מצוות]] הקרבת [[קרבן הפסח]]. כמתואר בתורה בספר במדבר (ט, א-יד.) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." <br />
<br />
אולם הייתה קבוצת אנשים שהיו [[טמאים]] (הדעות חלוקות בסיבת הדבר {{הערה|מסכת סוכה כה, א ואילך. ילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשכא.}}: לדעה א' מדובר באלו שהתעסקו בקבורת [[נדב ואביהוא]], ולדעה אחרת מדובר בנושאי ארונו של [[יוסף]], ולדעה אחרת נטמאו למת מצווה) ונמנעה מהם הקרבת הקרבן, ואודות לדרישתם כי ברצונם גם הם לקיים את המצווה ניתנה מצוות פסח שני, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם.<br />
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא. וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.|מקור=ספר במדבר ט, פרק ט פסוקים ו-יד.}}<br />
<br />
חז"ל בפרק התשיעי במסכת פסחים דנו בפרטי הדינים שבמצווה זו, מי הם החייבים בה ומה דין העוברים עליה ובחילוקים שבינה לפסח ראשון.<br />
<br />
==עניינו ומהותו==<br />
בעניינו של פסח שני שני עניינים כלליים:<br />
<br />
א. כלשונו של הרבי [[הריי"צ]]: "פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אף על פי כן יכולים לתקן"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]].}}.<br />
<br />
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.<br />
<br />
שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שלביאור הראשון פסח שני עניינו '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, ואילו לביאור השני עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון).<br />
היות ואף מי שנמנעה ממנו הקרבת [[קרבן פסח]] בחג פסח ראשון לא נמנעה ממנו עצם קיום החג, אותה הוא מקיים וחוגג במילאו רק ללא הקרבן פסח, וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנה תמיד, אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין לפעולת ההקרבה הוא בפסח שני.<br />
<br />
כלומר, גדר החג אינו תשלומין לחסר, אלא המשך לגילויים וחלק מעבודת האדם שהתחילה בפסח ראשון. ומטעם זה נקבע מלכתחילה מועד החג ל-30 יום אחרי החג ולא כבשאר ימי התשלומין שבתורה שבאים מיד אחרי יומם הקבוע (כמו [[קרבן ראיה|קרבנות ראיה]] בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שימי התשלומין צמודים ליום החג) היות ובשל עניינו המיוחד הוא קובע את יומו לעצמו, והיותו תשלומין הוא רק לפרט זה של ההקרבה לפועל למי שהחסיר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} <br />
ואדרבה, התשלומין שבפסח שני הוא פרט הנובע מתוכנו הכללי של החג, שלהיותו גילוי ועבודה בדרגה גבוהה מאוד עד שאפילו ביחס לגילוי ועבודת הדילוג שבפסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר, לכן אין מצדו שום הגבלה עד שגם אדם שלא הקריב את הפסח ביכולתו להשלימו בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}<br />
<br />
====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====<br />
{{להשלים|יש בזה הרבה בשיחות של הרבי}}<br />
יום זה מסמל את כוחה של התשובה, כל מצב בו יהודי נמצא, יכול לשוב.<br />
<br />
העניין האמור אשר גם במצב שאדם איבד כביכול עניין בתורה בכוחו לשוב ולהשלימו, מודגש יותר באופן בו נקבעה וניתנה המצווה מהקב"ה.<br />
בני ישראל דרשו ותבעו "למה נגרע?" למרות ידיעתם שמצד גדרי המצווה הנם פטורים ואילו רוצה [[הקב"ה]] במצוותם וודאי היה מצווה.<br />
רצונם ותשוקתם לקיים את המצווה גדלה עד כדי שלא התחשבו בשום טענה ודרשו ובקשו "למה נגרע?"<br />
מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר.<br />
וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי".{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}<br />
====דילוג שני====<br />
הגילויים והנתינת כח וההוראות של פסח שני תוכנם ועניינם הוא "דילוג". הדילוג בניגוד להליכה הוא קפיצה ללא סדר, ההליכה היא התקדמות במדידה והגבלה, כשלפחות אחד מרגלי האדם ניצב על הקרקע, בעוד הדילוג הוא קפיצה וניתוק של שני הרגליים מהקרקע ועניינו ברוחניות קפיצה ומעבר ללא התחשבות במדידות וההגבלות וללא סדר והדרגה.<br />
<br />
עניינם של חגי הפסח הוא גילוי אלוקי נעלה באופן של דילוג. כלומר, התגלות אלוקית בעולם ללא התחשבות בסדר וטבע העולם (כמו גם למצבם של בני ישראל ועבודתם). וכמו שאכן בפסח מצרים היתה התגלות על טבעית בניסים ונפלאות שהראה ה' במצרים. אלא, שבפסח ראשון התגלות זו היא בדרגה 'ראשונה' ועל ידיה מתגלה בעולם. אמנם בפסח שני מתגלה הדילוג בדרגה השנייה והיא נעלית יותר.<br />
וכמבואר בחסידות שפסח ראשון ההתגלות האלוקית היא בספירת ה[[מלכות]] שהיא הספירה הראשונה בחישוב הספירות מלמטה למעלה. דרגה זו מכונה "פֶּתַח" וכלשון הפסוק:"וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.}} שההתגלות של ופסח ה' היא בדרגת "פתח"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' לו, א.}}. שדרגה זו היא שייכת לעולמות לפי שהיא המקור של [[בי"ע]] והשורש לעולמות. לעומת ההתגלות בפסח שני שהיא בדרגה השניה בספירות [[ספירת היסוד]] ובכללות בדרגה של [[ז"א]] (המשפיע למלכות) שהיא מרוממת מהעולמות.<br />
<br />
כשם שהוא בספירות כן הוא ב[[עבודת האדם]]. פסח ראשון הוא בחודש [[ניסן]] שעניינו בעבודה הוא [[יציאת מצרים]] - ביטול וכפיית הרע בעודה בכל תוקפה, סור מרע - עבודת [[אתכפייא]]. ועניין זה שייך לכך שהגילוי של פסח הוא במלכות לפי שעניינה של מלכות בעבודת האדם הוא ההתעוררות של ה[[יראת שמים]] המביא את האדם שלא לחטוא - סור מרע.<br />
לעומת העבדה של חודש [[אייר]] שעניינה [[ספירת העומר]] הפיכת ה[[מדות הטבעיים]] לקדושה עניינה בעבודה עבודת ה[[אתהפכא]] ששוללים את עצם מציאות הרע. וגם עניין זה שייך לגילוי האלוקי של חודש זה בספירת היסוד שעניינה בעבודת האדם היא ההתקשרות וה[[אהבת ה'|אהבה]] שיש לו לה', שדווקא על ידי עבודה זו פועלים ב[[נפש הבהמית]] '''להפוך '''את מידותיה.<br />
(גם בפעולת הבירור בעולם ישנו הבדל בין הגילוי של מלכות שפועל ביטול היש לפעולת הגילוי של ספירת היסוד שפועל ביטול במציאות), אמנם לאמיתתו של דבר ספירת היסוד בעצמותה נעלית לגמרי מהעולם ואין עניינה "לפעול" בעולם ואמיתת עניינו של [[חודש אייר]] ופסח שני הוא עבודה בקדושה עצמה עליה מדרגה לדרגה ב"ועשה טוב".<br />
<br />
בשני הדרגות הן ב"סור מרע" (פסח ראשון) והן ב"ועשה טוב" (פסח שני) ישנו עניין הדילוג בעבודת האדם. תנועת הנפש בעבודת האדם בסור מרע היא באופן של בריחה וחיפזון מהרע ובתוקף גדול. לעומת העבודה של עליה בקדושה שבדרך כלל היא בסדר והדרגה מדרגה לדרגה. אמנם היות ו[[הקב"ה]] הוא אין סופי וכן לתורתו ומצוותיו אין סוף, מצד האמת כשנרגשת באדם האין סופיות שבקדושה הליכתו בקדושה עצמה היא בדילוג ובקפיצה ואין דבר שיכול להגבילו. וזו היא העבודה של פסח שני שבעבודה של קדושה עצמה להמשיך את עניין הדילוג (ודילוג זה נעלה יותר מהדילוג של "סור מרע" לפי שבסור מרע המניע לדילוג והחיפזון הוא הרע בעוד שבדילוג שבקדושה טעם הדילוג הוא האין סוף שבקדושה עצמה.){{הערה|שם=מלוקט פסח שני}}<br />
<br />
==שייכותו לגאולה השלימה==<br />
====הבקשה לביאת הגאולה====<br />
בשיחת פסח שני [[תשד"מ]], הסביר [[הרבי]] ולימד הוראה מפסח שני בקשר ל[[גאולה]]: מצוה זו התחדשה דווקא על ידי הדרישה והתביעה של ישראל "למה נגרע?" ולא עלתה על דעתם שאילו רוצה [[הקדוש ברוך הוא]] במצוותם וודאי היה מצווה, אלא תבעו לקיים ולהשלים את מצוות הקרבת קרבן פסח. ודווקא מתוך כך ניתנה המצווה משום שכך רצונו שענייני התורה והמצות יבואו מתוך דרישה ובקשה. כך גם בקשר לביאת [[הגאולה האמיתית והשלימה]] שעל אף שהירידה לגלות נעשתה על ידי ה' רצונו הוא [[ציפייה לגאולה|שנתבע ונדרוש את ביאת המשיח]] בכוחות עצמנו.{{הערה|עניין זה מודגש ובנוגע לגאולה על פי מאמר חז"ל (סנהדרין צז) "אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]" שעניינה של עבודת התשובה היא עבודת הנבראים.}} ורצונו של ה' היא שדווקא על ידי הבקשה והתפילה תבוא הגאולה.<br />
====הגילויים====<br />
עפ"י האמור לעיל (בפסקה "דילוג שני") שהגילוי האלוקי בפסח שני הוא שמאיר הדילוג (אור שלמעלה מהשתלשלות) והאין סוף כפי שהוא בקדושה (הדילוג הוא בדרגת "[[יסוד|יסוד ז"א]]" שלמעלה מהעולם), ולא כפי שהוא בפסח ראשון שאמנם מאיר אור נעלה ("וּפָסַח ה'") אבל זה עצמו מאיר בדרגה שלפי ערך העולם (ספירת המלכות). יוצא שהגילוי בפסח שני הוא מעין הגילויים של [[ימות המשיח]], שעליהם נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}}:"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". שהנפלאות מלשון "פלא" (-דילוג) יהיו נפלאות ופלא גם בערך הנפלאות של יציאת מצרים, וכמבואר בחסידות החילוק בין [[יציאת מצרים]] לימות המשיח שב[[יציאת מצרים]] הגילוי האלוקי האיר דרך ספירת המלכות משאין כן לעתיד שהגילויים יעברו דרך ספירת "[[ז"א]]" (על דרך פסח שני שמאיר ביסוד ז"א, כנ"ל.).{{הערה|שם=מלוקט פסח שני|ספר המאמרים מלוקט ג (מהדורה החדשה - עמוד 264) מאמר להבין עניין פסח שני.}}<br />
<br />
==מנהגי היום==<br />
* '''אי אמירת תחנון''' - כתב ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/10.htm סיום סדר [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך"].}} שביום זה י"ד ב[[אייר]] אין אומרים תחנון. מנהג זה לא הוזכר בשולחן ערוך אמנם הובא על ידי רבים מגדולי האחרונים.{{הערה|1= ראה דברי נחמיה סימן קלא סעיף ט.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=325 וראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג עמוד שכה].}} הרבי מדייק שבדבריו מחדש ה[[אדמו"ר הזקן]] שגם ב[[שחרית]] אין לומר תחנון על אף שמצוות אכילת הקרבן היא בלילה וההקרבה עצמה היתה לאחרי התמיד של בין הערביים (מנחה).{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B1056.tif&ilIF=G&ilSC=30 בשיחה] עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (התוועדויות תשמ"ד עמוד 1056 בשולי הגליון).}} עם זאת במנחה של [[י"ג אייר]] וב[[ט"ו אייר]] אומרים תחנון, אמנם בליל ט"ו הסתפק הרבי אם אומרים ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] תחנון{{הערה|[[התוועדות]] פסח שני ושבת פרשת בהר בחוקתי תשמ"ג (התוועדויות פסח שני תשמ"ג חלק ג עמוד 1414 ו-1475).}}.<br />
<br />
* '''אכילת מצה''' - נוהגים לאכול מצה בפסח שני לזכר [[קרבן פסח]] (בין גדולי ישראל היו שהוסיפו לאכול גם מרור או ביצה). בזמן האכילה ישנם חילוקי מנהגים. הרבי כותב כי מנהג חב"ד לאכול ב'''סעודת היום''' מצה, למרות כי אכילת הקרבן הייתה בליל ט"ו, תחילת ההקרבה - והיא העיקר - הייתה ביום.{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד שנ"ב ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/371.htm מכ' שע"א]).}} עם זאת לפי עדותו של הרב [[לייבל גרונר]] הרבי נהג לאכול מצה בליל [[ט"ו באייר]].{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9520&CategoryID=1734 התקשרות גל' 978 הלכות ומנהגי חב"ד הערה 9].}}<br />
<br />
<br />
מתקנות [[הרבי]] ליום זה:<br />
#יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות.<br />
#בשנת [[תנש"א]] אמר [[הרבי]]: יעשה כל אחד ואחת חשבון צדק בנפשו מכל הענינים שהיה יכול להשלים מפסח שני בשנת [[תש"נ]] עד לערב פסח שני בשנה זו, וישלים זאת בהקדם האפשרי.<br />
#הנתינת-כח דפסח שני לתקן ולהשלים העבר, היא נוסף על הנוגע לעבר בסמיכות זמן, ימים, שבועות וחדשים האחרונים, שנה האחרונה, וכיוצא בזה, היא גם בנוגע לכל העבר, מאז שנעשה בר-מצוה, ואפילו לפני בר-מצוה.<br />
#צריך להשתדל לתקן ולהשלים גם חסרון לגבי שלימות נעלית יותר, אשר, גם ב[[התבוננות]] קלה ושטחית בודאי יגיע כל אחד ואחת למסקנא שהיה יכול לעשות כמה וכמה ענינים בשלימות נעלית יותר. ה[[התבוננות]] צריכה להיות הן בנוגע לעבודתו בעצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת, החל מבני ביתו, ואפילו לאחרי כמה וכמה שנים, שבניו ובנותיו הם לאחרי הגיל ד"חנוך לנער" עד כ"ד שנה, ויש להם בעצמם בנים ובנות. זה שייך גם לטף, שגם להם קל להסביר שכמה וכמה ענינים היו יכולים לעשות בשלימות נעלית יותר, עד שיתעוררו מעצמם לתקן ולהשלים באופן נעלה יותר.<br />
#זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, [[משפיע|משפיעים]], רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה צריך להיות בשנים שלפני זה.<br />
#ההוראה על דבר תיקון ושלימות עניני העבר צריכה להיות גם ובעיקר בהענין של [[אהבת ישראל]] - הן בנוגע לתיקון הענינים הבלתי-רצויים, ולהוסיף עוד יותר ב[[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בהנהגה יומית במעשה בפועל.<br />
#כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]].<br />
#בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל"ג בעומר]], ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - ב[[התוועדות]] של שמחה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[[צמח צדק]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31693&st=&pgnum=62 אור התורה בהעלותך עמוד שסז]''' "להבין עניין פסח שני", הוצאת קה"ת, תשנ"ו, ברוקלין נ"י.<br />
*[[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/40/index.htm ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד 264]''' "להבין עניין פסח שני" תשל"ח, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75648 [[התוועדות]] עם הרבי], פסח שני תשמ"ז, בליווי כיתוביות בלשון הקודש {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75687 הוראות הרבי לפסח שני] באתר [[חב"ד אינפו]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{פסח}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
[[קטגוריה:פסח]]<br />
[[קטגוריה:ספר במדבר]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=312452פסח שני2018-06-02T19:48:51Z<p>הנחה: </p>
<hr />
<div>{{חלונית <br />
|תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}}<br />
|מקור=[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]]<br />
|יישור= center}}<br />
'''פסח שני''' הוא חג החל ביום [[י"ד באייר]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כל מי שנאנס ולא הקריב את [[קרבן פסח]] במועדו - [[י"ד בניסן]], יכל להשלימו ולהקריבו ביום זה. גם כיום נוהגים לחגוג את היום לזכר הקרבת קרבן הפסח, ולאכול מצות.<br />
<br />
בחסידות מבואר כי ביום זה מתגלים אותם הגילויים של חג הפסח בדרגה נעלית יותר, ונותנים כח לעבודת ה' בדרגה גבוהה יותר, זאת בהתאם ל[[חודש אייר]] לעומת [[חודש ניסן]] המסמל את עבודת ה[[אתהפכא]] לעומת עבודת ה[[אתכפיא]]. העובדה שאדם שנמנע מהקרבת הפסח בזמנו הקבוע ביכולתו להשלימו ביום זה מלמדת ונותן כח רוחני כי '''"אין דבר אבוד"''' תמיד אפשר לתקן.<br />
<br />
==מקור המצווה==<br />
בשנת ה'תמ"ט לבריאת העולם ב[[חודש ניסן]], כעבור שנה מאז [[יציאת מצרים|צאתם של בני ישראל]] מ[[מצרים]], צווה [[הקב"ה]] לראשונה מאז יציאתם ממצרים ל[[משה רבנו]] על קיום [[מצווה|מצוות]] הקרבת [[קרבן הפסח]]. כמתואר בתורה בספר במדבר (ט, א-יד.) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." <br />
<br />
אולם הייתה קבוצת אנשים שהיו [[טמאים]] (הדעות חלוקות בסיבת הדבר {{הערה|מסכת סוכה כה, א ואילך. ילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשכא.}}: לדעה א' מדובר באלו שהתעסקו בקבורת [[נדב ואביהוא]], ולדעה אחרת מדובר בנושאי ארונו של [[יוסף]], ולדעה אחרת נטמאו למת מצווה) ונמנעה מהם הקרבת הקרבן, ואודות לדרישתם כי ברצונם גם הם לקיים את המצווה ניתנה מצוות פסח שני, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם.<br />
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא. וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.|מקור=ספר במדבר ט, פרק ט פסוקים ו-יד.}}<br />
<br />
חז"ל בפרק התשיעי במסכת פסחים דנו בפרטי הדינים שבמצווה זו, מי הם החייבים בה ומה דין העוברים עליה ובחילוקים שבינה לפסח ראשון.<br />
<br />
==עניינו ומהותו==<br />
בעניינו של פסח שני שני עניינים כלליים:<br />
<br />
א. כלשונו של הרבי [[הריי"צ]]: "פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אף על פי כן יכולים לתקן"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]].}}.<br />
<br />
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון.<br />
<br />
שני עניינים אלו אינם סותרים זה לזה (על אף שלביאור הראשון פסח שני עניינו '''תשלומין''' למי שלא קיים הפסח, ואילו לביאור השני עניינו עליה דווקא '''לאחרי''' קיום פסח ראשון).<br />
היות ואף מי שנמנעה ממנו הקרבת [[קרבן פסח]] בחג פסח ראשון לא נמנעה ממנו עצם קיום החג, אותה הוא מקיים וחוגג במילאו רק ללא הקרבן פסח, וממילא העבודה הרוחנית של חג הפסח ישנה תמיד, אלא שההקרבה בפועל חסרה לו ותשלומין לפעולת ההקרבה הוא בפסח שני.<br />
<br />
כלומר, גדר החג אינו תשלומין לחסר, אלא המשך לגילויים וחלק מעבודת האדם שהתחילה בפסח ראשון. ומטעם זה נקבע מלכתחילה מועד החג ל-30 יום אחרי החג ולא כבשאר ימי התשלומין שבתורה שבאים מיד אחרי יומם הקבוע (כמו [[קרבן ראיה|קרבנות ראיה]] בחגים פסח [[שבועות]] ו[[סוכות]] שימי התשלומין צמודים ליום החג) היות ובשל עניינו המיוחד הוא קובע את יומו לעצמו, והיותו תשלומין הוא רק לפרט זה של ההקרבה לפועל למי שהחסיר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לג עמוד 59 ואילך.}} <br />
ואדרבה, התשלומין שבפסח שני הוא פרט הנובע מתוכנו הכללי של החג, שלהיותו גילוי ועבודה בדרגה גבוהה מאוד עד שאפילו ביחס לגילוי ועבודת הדילוג שבפסח ראשון הוא נחשב לדילוג נעלה יותר, לכן אין מצדו שום הגבלה עד שגם אדם שלא הקריב את הפסח ביכולתו להשלימו בפסח שני.{{הערה|מאמר להבין עניין פסח שני תשל"ח סוף פרק ב. (ספר המאמרים מלוקט ג מהדורה חדשה ע' 265.).}}<br />
<br />
====עס איז ניטא קיין "פארפאלען"====<br />
{{להשלים|יש בזה הרבה בשיחות של הרבי}}<br />
יום זה מסמל את כוחה של התשובה, כל מצב בו יהודי נמצא, יכול לשוב.<br />
<br />
העניין האמור אשר גם במצב שאדם איבד כביכול עניין בתורה בכוחו לשוב ולהשלימו, מודגש יותר באופן בו נקבעה וניתנה המצווה מהקב"ה.<br />
בני ישראל דרשו ותבעו "למה נגרע?" למרות ידיעתם שמצד גדרי המצווה הנם פטורים ואילו רוצה [[הקב"ה]] במצוותם וודאי היה מצווה.<br />
רצונם ותשוקתם לקיים את המצווה גדלה עד כדי שלא התחשבו בשום טענה ודרשו ובקשו "למה נגרע?"<br />
מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר.<br />
וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי".{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}<br />
====דילוג שני====<br />
הגילויים והנתינת כח וההוראות של פסח שני תוכנם ועניינם הוא "דילוג". הדילוג בניגוד להליכה הוא קפיצה ללא סדר, ההליכה היא התקדמות במדידה והגבלה, כשלפחות אחד מרגלי האדם ניצב על הקרקע, בעוד הדילוג הוא קפיצה וניתוק של שני הרגליים מהקרקע ועניינו ברוחניות קפיצה ומעבר ללא התחשבות במדידות וההגבלות וללא סדר והדרגה.<br />
<br />
עניינם של חגי הפסח הוא גילוי אלוקי נעלה באופן של דילוג. כלומר, התגלות אלוקית בעולם ללא התחשבות בסדר וטבע העולם (כמו גם למצבם של בני ישראל ועבודתם). וכמו שאכן בפסח מצרים היתה התגלות על טבעית בניסים ונפלאות שהראה ה' במצרים. אלא, שבפסח ראשון התגלות זו היא בדרגה 'ראשונה' ועל ידיה מתגלה בעולם. אמנם בפסח שני מתגלה הדילוג בדרגה השנייה והיא נעלית יותר.<br />
וכמבואר בחסידות שפסח ראשון ההתגלות האלוקית היא בספירת ה[[מלכות]] שהיא הספירה הראשונה בחישוב הספירות מלמטה למעלה. דרגה זו מכונה "פֶּתַח" וכלשון הפסוק:"וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.}} שההתגלות של ופסח ה' היא בדרגת "פתח"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' לו, א.}}. שדרגה זו היא שייכת לעולמות לפי שהיא המקור של [[בי"ע]] והשורש לעולמות. לעומת ההתגלות בפסח שני שהיא בדרגה השניה בספירות [[ספירת היסוד]] ובכללות בדרגה של [[ז"א]] (המשפיע למלכות) שהיא מרוממת מהעולמות.<br />
<br />
כשם שהוא בספירות כן הוא ב[[עבודת האדם]]. פסח ראשון הוא בחודש [[ניסן]] שעניינו בעבודה הוא [[יציאת מצרים]] - ביטול וכפיית הרע בעודה בכל תוקפה, סור מרע - עבודת [[אתכפייא]]. ועניין זה שייך לכך שהגילוי של פסח הוא במלכות לפי שעניינה של מלכות בעבודת האדם הוא ההתעוררות של ה[[יראת שמים]] המביא את האדם שלא לחטוא - סור מרע.<br />
לעומת העבדה של חודש [[אייר]] שעניינה [[ספירת העומר]] הפיכת ה[[מדות הטבעיים]] לקדושה עניינה בעבודה עבודת ה[[אתהפכא]] ששוללים את עצם מציאות הרע. וגם עניין זה שייך לגילוי האלוקי של חודש זה בספירת היסוד שעניינה בעבודת האדם היא ההתקשרות וה[[אהבת ה'|אהבה]] שיש לו לה', שדווקא על ידי עבודה זו פועלים ב[[נפש הבהמית]] '''להפוך '''את מידותיה.<br />
(גם בפעולת הבירור בעולם ישנו הבדל בין הגילוי של מלכות שפועל ביטול היש לפעולת הגילוי של ספירת היסוד שפועל ביטול במציאות), אמנם לאמיתתו של דבר ספירת היסוד בעצמותה נעלית לגמרי מהעולם ואין עניינה "לפעול" בעולם ואמיתת עניינו של [[חודש אייר]] ופסח שני הוא עבודה בקדושה עצמה עליה מדרגה לדרגה ב"ועשה טוב".<br />
<br />
בשני הדרגות הן ב"סור מרע" (פסח ראשון) והן ב"ועשה טוב" (פסח שני) ישנו עניין הדילוג בעבודת האדם. תנועת הנפש בעבודת האדם בסור מרע היא באופן של בריחה וחיפזון מהרע ובתוקף גדול. לעומת העבודה של עליה בקדושה שבדרך כלל היא בסדר והדרגה מדרגה לדרגה. אמנם היות ו[[הקב"ה]] הוא אין סופי וכן לתורתו ומצוותיו אין סוף, מצד האמת כשנרגשת באדם האין סופיות שבקדושה הליכתו בקדושה עצמה היא בדילוג ובקפיצה ואין דבר שיכול להגבילו. וזו היא העבודה של פסח שני שבעבודה של קדושה עצמה להמשיך את עניין הדילוג (ודילוג זה נעלה יותר מהדילוג של "סור מרע" לפי שבסור מרע המניע לדילוג והחיפזון הוא הרע בעוד שבדילוג שבקדושה טעם הדילוג הוא האין סוף שבקדושה עצמה.){{הערה|שם=מלוקט פסח שני}}<br />
<br />
==שייכותו לגאולה השלימה==<br />
====הבקשה לביאת הגאולה====<br />
בשיחת פסח שני [[תשד"מ]], הסביר [[הרבי]] ולימד הוראה מפסח שני בקשר ל[[גאולה]]: מצוה זו התחדשה דווקא על ידי הדרישה והתביעה של ישראל "למה נגרע?" ולא עלתה על דעתם שאילו רוצה [[הקדוש ברוך הוא]] במצוותם וודאי היה מצווה, אלא תבעו לקיים ולהשלים את מצוות הקרבת קרבן פסח. ודווקא מתוך כך ניתנה המצווה משום שכך רצונו שענייני התורה והמצות יבואו מתוך דרישה ובקשה. כך גם בקשר לביאת [[הגאולה האמיתית והשלימה]] שעל אף שהירידה לגלות נעשתה על ידי ה' רצונו הוא [[ציפייה לגאולה|שנתבע ונדרוש את ביאת המשיח]] בכוחות עצמנו.{{הערה|עניין זה מודגש ובנוגע לגאולה על פי מאמר חז"ל (סנהדרין צז) "אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]" שעניינה של עבודת התשובה היא עבודת הנבראים.}} ורצונו של ה' היא שדווקא על ידי הבקשה והתפילה תבוא הגאולה.<br />
====הגילויים====<br />
עפ"י האמור לעיל (בפסקה "דילוג שני") שהגילוי האלוקי בפסח שני הוא שמאיר הדילוג (אור שלמעלה מהשתלשלות) והאין סוף כפי שהוא בקדושה (הדילוג הוא בדרגת "[[יסוד|יסוד ז"א]]" שלמעלה מהעולם), ולא כפי שהוא בפסח ראשון שאמנם מאיר אור נעלה ("וּפָסַח ה'") אבל זה עצמו מאיר בדרגה שלפי ערך העולם (ספירת המלכות). יוצא שהגילוי בפסח שני הוא מעין הגילויים של [[ימות המשיח]], שעליהם נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}}:"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". שהנפלאות מלשון "פלא" (-דילוג) יהיו נפלאות ופלא גם בערך הנפלאות של יציאת מצרים, וכמבואר בחסידות החילוק בין [[יציאת מצרים]] לימות המשיח שב[[יציאת מצרים]] הגילוי האלוקי האיר דרך ספירת המלכות משאין כן לעתיד שהגילויים יעברו דרך ספירת "[[ז"א]]" (על דרך פסח שני שמאיר ביסוד ז"א, כנ"ל.).{{הערה|שם=מלוקט פסח שני|ספר המאמרים מלוקט ג (מהדורה החדשה - עמוד 264) מאמר להבין עניין פסח שני.}}<br />
<br />
==מנהגי היום==<br />
* '''אי אמירת תחנון''' - כתב ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/10.htm סיום סדר [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך"].}} שביום זה י"ד ב[[אייר]] אין אומרים תחנון. מנהג זה לא הוזכר בשולחן ערוך אמנם הובא על ידי רבים מגדולי האחרונים.{{הערה|1= ראה דברי נחמיה סימן קלא סעיף ט.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=325 וראה נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג עמוד שכה].}} הרבי מדייק שבדבריו מחדש ה[[אדמו"ר הזקן]] שגם ב[[שחרית]] אין לומר תחנון על אף שמצוות אכילת הקרבן היא בלילה וההקרבה עצמה היתה לאחרי התמיד של בין הערביים (מנחה).{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B1056.tif&ilIF=G&ilSC=30 בשיחה] עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (התוועדויות תשמ"ד עמוד 1056 בשולי הגליון).}} עם זאת במנחה של [[י"ג אייר]] וב[[ט"ו אייר]] אומרים תחנון, אמנם בליל ט"ו הסתפק הרבי אם אומרים ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] תחנון{{הערה|[[התוועדות]] פסח שני ושבת פרשת בהר בחוקתי תשמ"ג (התוועדויות פסח שני תשמ"ג חלק ג עמוד 1414 ו-1475).}}.<br />
<br />
* '''אכילת מצה''' - נוהגים לאכול מצה בפסח שני לזכר [[קרבן פסח]] (בין גדולי ישראל היו שהוסיפו לאכול גם מרור או ביצה). בזמן האכילה ישנם חילוקי מנהגים. הרבי כותב כי מנהג חב"ד לאכול ב'''סעודת היום''' מצה, למרות כי אכילת הקרבן הייתה בליל ט"ו, תחילת ההקרבה - והיא העיקר - הייתה ביום.{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד שנ"ב ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/371.htm מכ' שע"א]).}} עם זאת לפי עדותו של הרב [[לייבל גרונר]] הרבי נהג לאכול מצה בליל [[ט"ו באייר]].{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9520&CategoryID=1734 התקשרות גל' 978 הלכות ומנהגי חב"ד הערה 9].}}<br />
<br />
<br />
מתקנות [[הרבי]] ליום זה:<br />
#יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות.<br />
#בשנת [[תנש"א]] אמר [[הרבי]]: יעשה כל אחד ואחת חשבון צדק בנפשו מכל הענינים שהיה יכול להשלים מפסח שני בשנת [[תש"נ]] עד לערב פסח שני בשנה זו, וישלים זאת בהקדם האפשרי.<br />
#הנתינת-כח דפסח שני לתקן ולהשלים העבר, היא נוסף על הנוגע לעבר בסמיכות זמן, ימים, שבועות וחדשים האחרונים, שנה האחרונה, וכיוצא בזה, היא גם בנוגע לכל העבר, מאז שנעשה בר-מצוה, ואפילו לפני בר-מצוה.<br />
#צריך להשתדל לתקן ולהשלים גם חסרון לגבי שלימות נעלית יותר, אשר, גם ב[[התבוננות]] קלה ושטחית בודאי יגיע כל אחד ואחת למסקנא שהיה יכול לעשות כמה וכמה ענינים בשלימות נעלית יותר. ה[[התבוננות]] צריכה להיות הן בנוגע לעבודתו בעצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת, החל מבני ביתו, ואפילו לאחרי כמה וכמה שנים, שבניו ובנותיו הם לאחרי הגיל ד"חנוך לנער" עד כ"ד שנה, ויש להם בעצמם בנים ובנות. זה שייך גם לטף, שגם להם קל להסביר שכמה וכמה ענינים היו יכולים לעשות בשלימות נעלית יותר, עד שיתעוררו מעצמם לתקן ולהשלים באופן נעלה יותר.<br />
#זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, [[משפיע|משפיעים]], רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה צריך להיות בשנים שלפני זה.<br />
#ההוראה על דבר תיקון ושלימות עניני העבר צריכה להיות גם ובעיקר בהענין של [[אהבת ישראל]] - הן בנוגע לתיקון הענינים הבלתי-רצויים, ולהוסיף עוד יותר ב[[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בהנהגה יומית במעשה בפועל.<br />
#כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]].<br />
#בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל"ג בעומר]], ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - ב[[התוועדות]] של שמחה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[[צמח צדק]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31693&st=&pgnum=62 אור התורה בהעלותך עמוד שסז]''' "להבין עניין פסח שני", הוצאת קה"ת, תשנ"ו, ברוקלין נ"י.<br />
*[[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/40/index.htm ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד 264]''' "להבין עניין פסח שני" תשל"ח, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75648 [[התוועדות]] עם הרבי], פסח שני תשמ"ז, בליווי כיתוביות בלשון הקודש {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75687 הוראות הרבי לפסח שני] באתר [[חב"ד אינפו]].<br />
*'''[ ההוראה מפסח שני]''', מתוך התוועדות פסח שני תשד"מ<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{פסח}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
[[קטגוריה:פסח]]<br />
[[קטגוריה:ספר במדבר]]</div>הנחהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%A8_%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90.jpg&diff=312284קובץ:חצוצרות -תקופת בר כוכבא.jpg2018-05-30T12:27:04Z<p>הנחה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%A8_%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90.jpg#filelinks</p>
<hr />
<div>https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%A8_%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90.jpg#filelinks</div>הנחה