חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יצחק אייזיק קעניג

2016-08-23T01:56:13Z

הערה:

הרב '''יצחק אייזיק קניג''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד זושא אלכסנדר קניג]] ולאמו מרת חנה ב[[י"ג שבט]] [[תשי"א]].

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]].

בשנת [[תש"ל]] לפני [[חג הפסח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחר [[חודש תשרי]], הוא חזר לארץ והתחתן עם רעייתו מרת מלכה. בהמשך מונה על ידי הרב [[אפרים וולף]] כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשנ"ו]] מונה לעמוד בראשות הישיבה.

==משפחתו==
*אחיו ה[[משפיע]] הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]]
;בניו
*בנו, הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני בישיבת תומכי תמימים לוד
*בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - ר"מ בשיעור א' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק
*בנו, הרב שלמה קעניג - ר"מ בשיעור ב' בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
*בנו, הרב אליהו קעניג - כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|73846|news|הרב קעניג מסכם את מבצע תורה ■ טור|הרב יצחק קעניג|כ"ט בתמוז תשע"ד}}

{{מיון רגיל:קניג, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2016-08-23T01:54:27Z

הערה:

[[קובץ:יוסי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ר' יוסף יצחק זילברשטרום]]
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים קריית גת|{ישיבה קטנה)]] ב[[קריית גת]], ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י' תשרי]] [[תשכ"ד]] לאביו ר' [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ולאמו מרת רייזל.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו בקריית גת, והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

כעבור מספר שנות מגורים בקרית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת (כ-20 בחורים), החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו.

הרב זילברשטרום נודע בדרכו החינוכית הייחודית, והנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום (מנהגים)|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם שליח ציבור כבר מאמירת הקרבנות, ועוד.

{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

תומכי תמימים מגדל העמק

2016-08-23T01:49:45Z

הערה:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מגדל העמק]]
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הענדל]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
|מנהל גשמי=הרב ברוך אביסרור
|מספר תלמידים=180 (כולל סניפים)
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ד]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים תלמידים.

==הסטוריה==

הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין הבחורים היו גם [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו[[חיים שלמה דיסקין]] [[שלמה זלמן לנדא]] ועוד. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא".
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
בשנת [[תשל"ט]] הביא ר' מענדל לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בשנת הלימודים [[תשע"ד]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

== צוות הישיבה ==
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.

*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].

*'''שיעור ב''''. ר"מים: הרב [[שלמה יהודה סגל]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]].

*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים
*ר' שניאור זלמן פבזנר.
*ר' [[מנחם מאניש מן]].

===הנהלה גשמית===
*ר' לוי וילמובסקי - מנכ"ל.
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.
*ר' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

;הצוות
*'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד.

===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]], אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג' לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] המשלבת לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]].

ראש הישיבה שם הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] - הרב שמעון קוצ'וביבסקי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]

תומכי תמימים מגדל העמק

2016-08-23T01:48:24Z

הערה:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מגדל העמק]]
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
|מנהל גשמי=הרב ברוך אביסרור
|מספר תלמידים=180 (כולל סניפים)
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ד]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים תלמידים.

==הסטוריה==

הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין הבחורים היו גם [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו[[חיים שלמה דיסקין]] [[שלמה זלמן לנדא]] ועוד. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא".
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
בשנת [[תשל"ט]] הביא ר' מענדל לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בשנת הלימודים [[תשע"ד]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

== צוות הישיבה ==
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.

*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].

*'''שיעור ב''''. ר"מים: הרב [[שלמה יהודה סגל]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]].

*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים
*ר' שניאור זלמן פבזנר.
*ר' [[מנחם מאניש מן]].

===הנהלה גשמית===
*ר' לוי וילמובסקי - מנכ"ל.
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.
*ר' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

;הצוות
*'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד.

===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]], אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג' לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] המשלבת לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]].

ראש הישיבה שם הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] - הרב שמעון קוצ'וביבסקי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]

תומכי תמימים מגדל העמק

2016-08-23T01:47:54Z

הערה:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מגדל העמק]]
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
|מנהל גשמי=הרב ברוך אביסרור
|מספר תלמידים=180 (כולל סניפים)
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ד]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים תלמידים.

==הסטוריה==

הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין הבחורים היו גם [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו[[חיים שלמה דיסקין]] שלמה זלמן לנדא ועוד. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא".
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
בשנת [[תשל"ט]] הביא ר' מענדל לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בשנת הלימודים [[תשע"ד]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

== צוות הישיבה ==
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.

*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].

*'''שיעור ב''''. ר"מים: הרב [[שלמה יהודה סגל]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]].

*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים
*ר' שניאור זלמן פבזנר.
*ר' [[מנחם מאניש מן]].

===הנהלה גשמית===
*ר' לוי וילמובסקי - מנכ"ל.
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.
*ר' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

;הצוות
*'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד.

===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]], אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג' לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] המשלבת לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]].

ראש הישיבה שם הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] - הרב שמעון קוצ'וביבסקי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]

תומכי תמימים מגדל העמק

2016-08-23T01:47:10Z

הערה:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מגדל העמק]]
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
|מנהל גשמי=הרב ברוך אביסרור
|מספר תלמידים=180 (כולל סניפים)
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ד]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים תלמידים.

==הסטוריה==

הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין הבחורים היו גם [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו[[חיים שלמה דיסקין]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא".
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
בשנת [[תשל"ט]] הביא ר' מענדל לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].

בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בשנת הלימודים [[תשע"ד]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

== צוות הישיבה ==
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.

*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].

*'''שיעור ב''''. ר"מים: הרב [[שלמה יהודה סגל]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]].

*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים
*ר' שניאור זלמן פבזנר.
*ר' [[מנחם מאניש מן]].

===הנהלה גשמית===
*ר' לוי וילמובסקי - מנכ"ל.
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.
*ר' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

;הצוות
*'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד.

===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]], אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג' לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] המשלבת לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]].

ראש הישיבה שם הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] - הרב שמעון קוצ'וביבסקי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]

ברוך אוברלנדר

2016-08-23T01:44:01Z

הערה:

[[תמונה:אוברלנדר.jpg|left|thumb|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה]]
הרב '''ברוך אוברלנדר''', הינו [[שליח]] [[הרבי]] לעיר בודפשט בהוגריה, מורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.

==תולדות חיים==
הרב הינו צאצא של ילידי [[הונגריה]]. הוריו הינם ניצולי [[שואה]] ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השניה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הינו אחיינם של שנים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", ואחיו בעל "הקרן לדוד".

בצעירותו למד בבני ברק בישיבה לא חב"דית ובאותה תקופה למד בחברותא עם הרה"ח שלמה זלמן שי' לנדא בבית סביו הרב יעקב לנדא ע"ה, וקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי ע"י דוגמא חיה והקרנת חיותו מיוחדת.

בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היא היותו של [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].

===תפקידים נוספים===
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ [[אור ישראל]], שם הוא משמש גם כעורך ראשי.

בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.

לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} ה' אלול התשע"ב (23.08.2012)}}.

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 ראיון חג עם הרב אוברלנדר]''', בתוך מגזין "קהילות" של [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} י"ז ניסן התש"ע (01.04.2010)
*בנימין קלוגר, '''[http://www.shturem.net/images/news/63700_news_05062013_4150.pdf מרביץ תורה והלכה במסירות]''', בתוך עיתון 'המודיע' {{שטורעם}}

;תחקירים
*[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=29435&lang=he התלמוד ירושלמי המזוייף] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

2016-08-23T01:38:45Z

הערה:

{{דמות|
שם=הרב מאיר אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:מאיר אשכנזי כפ"ח.jpg|ממוזער|250px]]
|תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבו של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[חח"ל צפת]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי ב[[התוועדות]] חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
[[הרב]] '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל מ[[כ"ד טבת]] [[תשע"ה]] (2015) את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנגחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי.

את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] שם התחנך אצל המשפיע הרה"ח שלמה זלמן לנדא שליט"א לאחמ"כ המשיך לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.

כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.

בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.

במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.

עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]

ביום [[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, -
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.

==משפחתו==
===אחיו===
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב [[בית הכנסת]] המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נתניה]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - [[משגיח]] כשרות ב[[מאפיית המצות בכפר חב"ד]].

===גיסיו===
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם - ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון ניו ג'רסי.
* הרב שמעון בן ציון אייזנבך שליח הרבי בקרית מוצקין.

=== חתניו ===
*זעליג אלטהויז [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב"ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%91%D7%90/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע"ו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

2016-08-23T01:38:13Z

הערה:

{{דמות|
שם=הרב מאיר אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:מאיר אשכנזי כפ"ח.jpg|ממוזער|250px]]
|תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבו של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[חח"ל צפת]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי ב[[התוועדות]] חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
[[הרב]] '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל מ[[כ"ד טבת]] [[תשע"ה]] (2015) את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנגחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי.

את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] שם התחיל אצל הרה"ח שלמה זלמן לנדא שליט"א לאחמ"כ המשיך לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.

כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.

בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.

במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.

עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]

ביום [[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, -
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.

==משפחתו==
===אחיו===
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב [[בית הכנסת]] המרכזי [[ראשון לציון]].
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נתניה]].
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].
*הרב יהודה לייב אשכנזי - [[משגיח]] כשרות ב[[מאפיית המצות בכפר חב"ד]].

===גיסיו===
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.
*הרב לימא וילהלם - ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון ניו ג'רסי.
* הרב שמעון בן ציון אייזנבך שליח הרבי בקרית מוצקין.

=== חתניו ===
*זעליג אלטהויז [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב"ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%91%D7%90/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע"ו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]

אברהם חיים אליהו לנדא

2016-08-23T01:11:37Z

הערה:

{{קובץ|הרב א' לנדא}}
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (מכונה בשם 'אלי לנדא') הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא ע"ה]], ומכהן כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלי לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] עם תלמידי ישיבה תיכונית]]
הרב אליהו לנדא, נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]] ב[[בני ברק]], לאביו רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] ולאמו מרת חיה מינא.

בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פונוביז', שם עסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר בישוב ע"פ הוראת הרבי{{הערה| אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}.

עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], גם לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ועוזר לאחיו לנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, ומאז פטירתו של הרב [[יעקב דב כ"ץ]], נחשב לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
הרב לנדא הינו אחד מגדולי הלמדנים החב"דיים, וכן בעל שמועה גדול{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}. ואף פעם העניק לו הרבי בסעודה בבית הרבי הקודם את הצלחת האישית שלו, כיון שלא הגישו לו משום מה.
בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.

==משפחתו==
===אחיו===
*'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]].

=== בניו ===
*יעקב לנדא.
*הרב ישראל לנדא.
*[[בנימין צבי לנדא]].

=== חתניו ===

הרב מאיר פישר.

=== בנותיו ===
ברכה גיטל.
חיה מינה.
שולמית.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקוה חב"ד?]''' - שיעור וידאו עם הרב לנדא. {{אינפו}}.
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65739 הרב לנדא התוועד באנטוורפן]''' - אתר COL.
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28239 הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים]''' - אתר שטורעם. נט.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, אברהם אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

אברהם חיים אליהו לנדא

2016-08-23T01:11:10Z

הערה:

{{קובץ|הרב א' לנדא}}
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (מכונה בשם 'אלי לנדא') הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא]], ומכהן כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלי לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] עם תלמידי ישיבה תיכונית]]
הרב אליהו לנדא, נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]] ב[[בני ברק]], לאביו רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] ולאמו מרת חיה מינא.

בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פונוביז', שם עסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר בישוב ע"פ הוראת הרבי{{הערה| אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}.

עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], גם לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ועוזר לאחיו לנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, ומאז פטירתו של הרב [[יעקב דב כ"ץ]], נחשב לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
הרב לנדא הינו אחד מגדולי הלמדנים החב"דיים, וכן בעל שמועה גדול{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}. ואף פעם העניק לו הרבי בסעודה בבית הרבי הקודם את הצלחת האישית שלו, כיון שלא הגישו לו משום מה.
בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.

==משפחתו==
===אחיו===
*'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]].

=== בניו ===
*יעקב לנדא.
*הרב ישראל לנדא.
*[[בנימין צבי לנדא]].

=== חתניו ===

הרב מאיר פישר.

=== בנותיו ===
ברכה גיטל.
חיה מינה.
שולמית.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקוה חב"ד?]''' - שיעור וידאו עם הרב לנדא. {{אינפו}}.
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65739 הרב לנדא התוועד באנטוורפן]''' - אתר COL.
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28239 הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים]''' - אתר שטורעם. נט.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, אברהם אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

אברהם חיים אליהו לנדא

2016-08-23T01:07:02Z

הערה:

{{קובץ|הרב א' לנדא}}
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (מכונה בשם 'אלי לנדא') הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא]], ומכהן כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלי לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] עם תלמידי ישיבה תיכונית]]
הרב אליהו לנדא, נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]] ב[[בני ברק]], לאביו רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] ולאמו מרת חיה מינא.

בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פונוביז', שם עסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד{{הערה| אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}.

עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.

לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ומנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, ומאז פטירתו של הרב [[יעקב דב כ"ץ]], נחשב ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
הינו אחד מגדולי הלמדנים החב"דיים, וכן בעל שמועה גדול{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}. בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.

==משפחתו==
===אחיו===
*'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]].

=== בניו ===
*יעקב לנדא.
*הרב ישראל לנדא.
*[[בנימין צבי לנדא]].

=== חתניו ===

הרב מאיר פישר.

=== בנותיו ===
ברכה גיטל.
חיה מינה.
שולמית.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקוה חב"ד?]''' - שיעור וידאו עם הרב לנדא. {{אינפו}}.
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65739 הרב לנדא התוועד באנטוורפן]''' - אתר COL.
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28239 הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים]''' - אתר שטורעם. נט.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, אברהם אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-23T01:03:19Z

הערה:

הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז). לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (ששם התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד), גם שם היה נחשב למאן שאמר...

היה בקשר הדוק עם סבו הנודע הרב יעקב לנדא ע"ה, שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות.

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.

[[נשא את]] מרת חיה בילא בת למשפחת וילהלם בשנת [[תשמ"ה]]. והתמנה בהסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא שליח הרבי בהונגריה הרב ברוך אוברלנדר שליט"א.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו להשפיע עליו רבות.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט - מלמד במתיבתא [[בתלמוד תורה בביתר עלית]] ירושלים.
*בנו, ר' [[חיים דוד לנדא]].
*בנו, ר' יוסף יצחק לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-23T01:02:45Z

הערה:

[[קובץ:זלמן לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] ב[[ביתר עלית]] (תשע"ו)]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז). לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (ששם התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד), גם שם היה נחשב למאן שאמר...

היה בקשר הדוק עם סבו הנודע הרב יעקב לנדא ע"ה, שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות.

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.

[[נשא את]] מרת חיה בילא בת למשפחת וילהלם בשנת [[תשמ"ה]]. והתמנה בהסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא שליח הרבי בהונגריה הרב ברוך אוברלנדר שליט"א.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו להשפיע עליו רבות.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט - מלמד במתיבתא [[בתלמוד תורה בביתר עלית]] ירושלים.
*בנו, ר' [[חיים דוד לנדא]].
*בנו, ר' יוסף יצחק לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-23T00:57:48Z

הערה:

[[קובץ:זלמן לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] ב[[ביתר עלית]] (תשע"ו)]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז). לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים.

היה בקשר הדוק עם סבו הרב יעקב לנדא, שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות.

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.

[[נשא את]] מרת חיה בת למשפחת וילהלם בשנת [[תשמ"ה]]. והתמנה בהסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד בהונגריה הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו.

הרב לנדא הינו מהיחידים שגם לאחר ג' תמוז תשנ"ד זוכה וממשיך לראות את [[הרבי]] לעיתים תכופות, ומקבל ממנו הוראות בחייו הפרטיים ובעסקנות הכלל.

כיום מסתובב בעולם כ[[שד"ר]], על מנת לאסוף כסף עבור המוסדות "בית משיח - רעננה", ובית הספר 'עטרת חיה - בני ברק' (המנוהל על ידי רעיתו, מרת חיה), ובכל מקום אליו מגיע, הוא מתוועד בסגנונו המיוחד.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט - מלמד במתיבתא [[בתלמוד תורה בביתר עלית]] ירושלים.
*בנו, ר' [[חיים דוד לנדא]].
*בנו, ר' יוסף יצחק לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-23T00:57:35Z

הערה:

[[קובץ:זלמן לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] ב[[ביתר עלית]] (תשע"ו)]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז). לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים.

היה בקשר הדוק עם סבו הרב יעקב לנדא, שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות.

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.

[[נשא את]] מרת חיה בת למשפחת וילהלם בשנת [[תשמ"ה]]. והתמנה בהסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד בהונגריה הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו.

הרב לנדא הינו מהיחידים שגם לאחר ג' תמוז תשנ"ד זוכה וממשיך לראות את [[הרבי]] לעיתים תכופות, ומקבל ממנו הוראות בחייו הפרטיים ובעסקנות הכלל.

כיום מסתובב בעולם כ[[שד"ר]], על מנת לאסוף כסף עבור המוסדות "בית משיח - רעננה", ובית הספר 'עטרת חיה - בני ברק' (המנוהל על ידי רעיתו, מרת חיה), ובכל מקום אליו מגיע, הוא מתוועד בסגנונו המיוחד.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט - מלמד במתיבתא[[בתלמוד תורה בביתר עלית]] ירושלים.
*בנו, ר' [[חיים דוד לנדא]].
*בנו, ר' יוסף יצחק לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2016-06-25T23:27:23Z

הערה:

[[קובץ:יוסי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ר' יוסף יצחק זילברשטרום]]
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים קריית גת|{ישיבה קטנה)]] ב[[קריית גת]], ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.

==תולדות חיים==
{{ערך חסר}}

==בישיבה בקרית גת==
בצעירותו עבר ירידה רוחנית אך בשלב מסויים תפס את עצמו ונהיה מאוד אדוק. לאחר נישואיו, החל הרב זילברשטרום למסור שיעורים לתלמידי הישיבה הגדולה בקריית גת לתלמידי שיעור ב', ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. שיעוריו נודעו ביסודיות ובעמקות שבהם. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת (כ-20 בחורים), החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו.

הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די. לדוגמא: ביום שישי מתקיים סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום (מנהגים)|שנים מקרא]]' לפני כניסת השבת; בשעת המניינים החזן ניגש לעמוד בתפילות מנחה ושחרית כבר מאמירת הקרבנות. היתה תקופה בה הביא קבוצה של אברכים המתגוררים בעיר ללימוד יחידני עם תלמידים מתקשים.

לאחר נישואיו התגורר בקריית גת, אך לאחר כמה שנים עבר לכפר חב"ד.

{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

אליעזר יעקב ברוד

2016-06-25T23:13:13Z

הערה:

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הינו רב היישוב כרמי יוסף.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[י"ג טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה ארצה יחד עם משפחתו.

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ובשנת [[תשנ"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מידי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך והט"ז על הלכות איסורי והיתר. במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הט"ז והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשלחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שני ספרים על הלכות מליחה והלכות בשר וחלב.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]] .
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

יוסף יצחק בלינוב

2016-06-25T23:12:19Z

הערה:

[[קובץ:הרב י''יצ בלינוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק בלינוב]]
הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' (בכתיב [[אידיש|אידי]] בעלינאוו) הוא רב מרכז העיר [[בני ברק]], מורה צדק בבית ההוראה של חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] בבני ברק וראש כולל פעמי יעקב. חיבר את הספר "מכירת חמץ בערב קבלן" וערך את ספרו של אביו [[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]].

הרב בלינוב נולד ב[[צרפת]] ב[[י' אלול]] [[תשכ"א]] לר' [[מרדכי בלינוב]] ונשא את רעייתו דינה לבית הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].

למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שם קיבל מהמשפיע הרב [[ישראל נח בלניצקי]] שחיבב אותו ביותר.

==חיבוריו==
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ב]].

==משפחתו==
*בנו, הרב דובער בלינוב - נו"נ בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד.
*בנו, הרב יעקב בלינוב, [[ר"מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קרית גת]].
* בנו, הת' מנחם מענדל בלינוב.
*חתנו, הרב חיים יוסף שלמה קעניג, [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב נטע זאב גערליצקי, [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב]

{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-06-25T23:08:00Z

הערה:

[[תמונה:זלמן.jpg|left|thumb|250px|ר' שלמה זלמן לנדא]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו הקרובים של ר' [[מענדל פוטרפס]] ואומרים שר' מענדל אף התבטא עליו שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב למשפיע מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר שליט"א.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] חסידות.

==משפחתו==
*בנו, הרב יעקב לנדא מכהן מר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט.
*בנו, הרב חיים דוד לנדא.
*בנו, הרב יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

קובץ:זלמן.jpg

2016-06-25T23:06:29Z

הערה:

הרב שלמה זלמן לנדא

שלמה זלמן לנדא

2016-06-25T23:05:50Z

הערה:

[[תמונה:זלמן.jpg|left|thumb|250px|ר' שלמה זלמן לנדא]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו הקרובים של ר' [[מענדל פוטרפס]] ואומרים שר' מענדל אף התבטא עליו שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב למשפיע מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר שליט"א.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] חסידות.

==משפחתו==
*בנו, הרב יעקב לנדא.
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט.
*בנו, הרב חיים דוד לנדא.
*בנו, הרב יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הרב מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-06-25T23:02:08Z

הערה:

[[תמונה:זלמן.jpg|left|thumb|250px|ר' שלמה זלמן לנדא]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו הקרובים של ר' [[מענדל פוטרפס]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו, ובעיני רבים נחשב משפיע מרכזי בחסידות חב"ד.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] חסידות. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|הפסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו.

==משפחתו==
*בנו, הרב יעקב לנדא.
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט.
*בנו, הרב חיים דוד לנדא.
*בנו, הרב יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הרב מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]