https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-17T19:09:38Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=719366יוסף זאב רייניץ2024-11-03T18:02:09Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף זאב רייניץ.jpg|ממוזער|הרב יוסף זאב רייניץ]]<br />
הרב '''יוסף זאב רייניץ''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא יועץ חינוכי ומנחה סדנאות תרפיה והעצמה אישית, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד בית שמש]], מייסד ומנהל [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] וארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג חשון]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[יצחק דב רייניץ]] ולאמו מרת איידל.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת ה'קבוצה' יצא לפעול בשליחות הרבי, ופעל בערים ריגא, וילנא, וקאזאן.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת יפה חנה בת ר' ישראל יוסף יואל קליין ממגדל העמק, והתיישב ב[[בית שמש]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית במקום, וממייסדי בית כנסת חב"ד ברמה ב', ופעיל בועד ההורים של הקהילה.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"א]] שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] ייסד יחד עם הרב [[יצחק מאיר סגל]] את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]], וניהל אותה עד שנת [[תשס"ח]], אז עבר הניהול לידי הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br />
<br />
בשנת תשע"ו הקים יחד עם ידידו הרב [[משה קוט]] את ארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]], במטרה למנוע את תופעות הנשירה מהישיבה בגילאי [[ישיבה קטנה]], באמצעות סדנאות להעצמה רגשית והכשרת מחנכים ר"מים ומשפיעים העוסקים בחינוך עם שכבות גיל אלו.<br />
<br />
לצד פעילותו החינוכית, משמש כגבאי בית הכנסת חב"ד 'בית מנחם' ברמה ב' בעיר, ובעבר נמנה על עסקני קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
כיום משמש כמחנך כיתה ו' בתלמוד תורה חב"ד 'תפארת שמואל' בעיר בית שמש, ולצד זאת כיועץ חינוכי בישיבת חב"ד המקומית, ומעביר סדנאות והרצאות באופן קבוע במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
לעיתים קרובות מפרסם טורים חינוכיים ומאמרי דעה בבימות החב"דיות השונות{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/blogs/177083/ מי ישמור על הילדים שלנו בשנת הלימודים הקרובה?] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בנוסף, משמש הרב רייניץ כיועץ חינוכי של [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] ומגיע לישיבה כמעט מידי יום לייעץ לבחורים באופן אישי וכן להעביר סדנאות קבוצתיות.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייניץ, יוסף זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=719365יוסף זאב רייניץ2024-11-03T18:01:33Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף זאב רייניץ.jpg|ממוזער|הרב יוסף זאב רייניץ]]<br />
הרב '''יוסף זאב רייניץ''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא יועץ חינוכי ומנחה סדנאות תרפיה והעצמה אישית, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד בית שמש]], מייסד ומנהל [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] וארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג חשון]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[יצחק דב רייניץ]] ולאמו מרת איידל.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת ה'קבוצה' יצא לפעול בשליחות הרבי, ופעל בערים ריגא, וילנא, וקאזאן.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת יפה חנה בת ר' ישראל יוסף יואל קליין ממגדל העמק, והתיישב ב[[בית שמש]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית במקום, וממייסדי בית כנסת חב"ד ברמה ב', ופעיל בועד ההורים של הקהילה.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"א]] שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] ייסד יחד עם הרב [[יצחק מאיר סגל]] את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]], וניהל אותה עד שנת [[תשס"ח]], אז עבר הניהול לידי הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br />
<br />
בשנת תשע"ו הקים יחד עם ידידו הרב [[משה קוט]] את ארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]], במטרה למנוע את תופעות הנשירה מהישיבה בגילאי [[ישיבה קטנה]], באמצעות סדנאות להעצמה רגשית והכשרת מחנכים ר"מים ומשפיעים העוסקים בחינוך עם שכבות גיל אלו.<br />
<br />
לצד פעילותו החינוכית, משמש כגבאי בית הכנסת חב"ד 'בית מנחם' ברמה ב' בעיר, ובעבר נמנה על עסקני קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
כיום משמש כמחנך כיתה ו' בתלמוד תורה חב"ד 'תפארת שמואל' בעיר בית שמש, ולצד זאת כיועץ חינוכי בישיבת חב"ד המקומית, ומעביר סדנאות והרצאות באופן קבוע במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
לעיתים קרובות מפרסם טורים חינוכיים ומאמרי דעה בבימות החב"דיות השונות{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/blogs/177083/ מי ישמור על הילדים שלנו בשנת הלימודים הקרובה?] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בנוסף, משמש הרב רייניץ כיועץ חינוכי ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] ומגיע לישיבה כמעט מידי יום לייעץ לבחורים באופן אישי וכן להעביר סדנאות קבוצתיות.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייניץ, יוסף זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=719364יוסף זאב רייניץ2024-11-03T18:01:01Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף זאב רייניץ.jpg|ממוזער|הרב יוסף זאב רייניץ]]<br />
הרב '''יוסף זאב רייניץ''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא יועץ חינוכי ומנחה סדנאות תרפיה והעצמה אישית, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד בית שמש]], מייסד ומנהל [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] וארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג חשון]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[יצחק דב רייניץ]] ולאמו מרת איידל.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת ה'קבוצה' יצא לפעול בשליחות הרבי, ופעל בערים ריגא, וילנא, וקאזאן.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת יפה חנה בת ר' ישראל יוסף יואל קליין ממגדל העמק, והתיישב ב[[בית שמש]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית במקום, וממייסדי בית כנסת חב"ד ברמה ב', ופעיל בועד ההורים של הקהילה.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"א]] שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] ייסד יחד עם הרב [[יצחק מאיר סגל]] את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]], וניהל אותה עד שנת [[תשס"ח]], אז עבר הניהול לידי הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br />
<br />
בשנת תשע"ו הקים יחד עם ידידו הרב [[משה קוט]] את ארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]], במטרה למנוע את תופעות הנשירה מהישיבה בגילאי [[ישיבה קטנה]], באמצעות סדנאות להעצמה רגשית והכשרת מחנכים ר"מים ומשפיעים העוסקים בחינוך עם שכבות גיל אלו.<br />
<br />
לצד פעילותו החינוכית, משמש כגבאי בית הכנסת חב"ד 'בית מנחם' ברמה ב' בעיר, ובעבר נמנה על עסקני קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
כיום משמש כמחנך כיתה ו' בתלמוד תורה חב"ד 'תפארת שמואל' בעיר בית שמש, ולצד זאת כיועץ חינוכי בישיבת חב"ד המקומית, ומעביר סדנאות והרצאות באופן קבוע במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
לעיתים קרובות מפרסם טורים חינוכיים ומאמרי דעה בבימות החב"דיות השונות{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/blogs/177083/ מי ישמור על הילדים שלנו בשנת הלימודים הקרובה?] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בנוסף, משמש הרב רייניץ כיועץ חינוכי [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] ומגיע לישיבה כמעט מידי יום לייעץ לבחורים באופן אישי וכן להעביר סדנאות קבוצתיות.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייניץ, יוסף זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=719363יוסף זאב רייניץ2024-11-03T18:00:20Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף זאב רייניץ.jpg|ממוזער|הרב יוסף זאב רייניץ]]<br />
הרב '''יוסף זאב רייניץ''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא יועץ חינוכי ומנחה סדנאות תרפיה והעצמה אישית, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד בית שמש]], מייסד ומנהל [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|ישיבת חב"ד בבית שמש]] וארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג חשון]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[יצחק דב רייניץ]] ולאמו מרת איידל.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת ה'קבוצה' יצא לפעול בשליחות הרבי, ופעל בערים ריגא, וילנא, וקאזאן.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת יפה חנה בת ר' ישראל יוסף יואל קליין ממגדל העמק, והתיישב ב[[בית שמש]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית במקום, וממייסדי בית כנסת חב"ד ברמה ב', ופעיל בועד ההורים של הקהילה.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"א]] שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] ייסד יחד עם הרב [[יצחק מאיר סגל]] את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]], וניהל אותה עד שנת [[תשס"ח]], אז עבר הניהול לידי הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br />
<br />
בשנת תשע"ו הקים יחד עם ידידו הרב [[משה קוט]] את ארגון [[ישיחנה (ארגון)|ישיחנה]], במטרה למנוע את תופעות הנשירה מהישיבה בגילאי [[ישיבה קטנה]], באמצעות סדנאות להעצמה רגשית והכשרת מחנכים ר"מים ומשפיעים העוסקים בחינוך עם שכבות גיל אלו.<br />
<br />
לצד פעילותו החינוכית, משמש כגבאי בית הכנסת חב"ד 'בית מנחם' ברמה ב' בעיר, ובעבר נמנה על עסקני קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
כיום משמש כמחנך כיתה ו' בתלמוד תורה חב"ד 'תפארת שמואל' בעיר בית שמש, ולצד זאת כיועץ חינוכי בישיבת חב"ד המקומית, ומעביר סדנאות והרצאות באופן קבוע במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
לעיתים קרובות מפרסם טורים חינוכיים ומאמרי דעה בבימות החב"דיות השונות{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/blogs/177083/ מי ישמור על הילדים שלנו בשנת הלימודים הקרובה?] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בנוסף, משמש הרב רייניץ כיועץ חינוכי [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בישיבת חב"ד בבית שמש]] ומגיע לישיבה כמעט מידי יום לייעץ לבחורים באופן אישי וכן להעביר סדנאות קבוצתיות.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייניץ, יוסף זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=719360מרדכי למברג2024-11-03T17:37:08Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי למברג''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא משפטן ישראלי מוערך, פרקליט מחוז הצפון לשעבר וראש חטיבת המחקר במשרד המשפטים, חבר קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומפעילי חב"ד בשכונת 'גבעת המורה' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ט]] בדנציג שבגבול [[גרמניה]]-[[פולין]] למשפחה מסורתית, וזמן קצר קודם הכיבוש הגרמני ב[[מלחמת העולם השנייה]] מכרו הוריו את עסקיהם ועלו עם רכושם לישראל והתיישבו בצפון [[תל אביב]].<br />
<br />
כשהגיע לגיל צבא, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] בעודו מתמחה בלימודים משפטים, עמד בראש ארגון שניסה להיאבק על דירוג השכר של המתמחים למשפטים, ובשנת [[תשכ"ד]] סיים את הכשרתו והתמחה בבית המשפט העליון אצל הנשיא שמעון אגרנט, ושנה לאחר מכן התקבל כחבר לשכת עורכי הדין בתל אביב.<br />
<br />
במשך השנים המשיך להתמחות בלימודי משפטים, והשלים לימודי תואר שלישי באוניברסיטת קיימברידג', בהנחיית המשפטן הבינלאומי גלנוויל ויליאמס. לאחר שובו לארץ, החל לשמש כמרצה במשרה חלקית באוניברסיטת תל אביב וב[[אוניברסיטה]] העברית. במקביל שימש כשותף במשרד עורכי דין פרטי.<br />
<br />
בהמשך שימש במילואים בפרקליטות הצבאית, ולאחר מכן התגורר ביישוב עומר ונכנס לעבוד בפרקליטות מחוז דרום.<br />
<br />
בעקבות פטירת אמו שהובילה להיכרות עם הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב היישוב בו התגורר והפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה גם הוא תושב הישוב, ובתהליך הדרגתי [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] הופקד על הקמת פרקליטות מחוז הצפון{{הערה|שהייתה מסונפת עד אז לפרקליטות חיפה.}}, ומונה לכהן כפרקליט מחוז הצפון. כאשר עמד מתוקף תפקידו בפני לחץ מול נציגי משפחות פשע וארגונים של העולם התחתון, פנה אל [[הרבי]] בשאלה האם עליו להרפות, והרבי חיזק אותו לעמוד בתוקף על שלו ולא להיכנע לאיומים.<br />
<br />
בשל עבודתו כפרקליט מחוז צפון, עבר להתגורר ב[[עפולה]], שם הכירו לו את הרב [[יצחק גולדברג]] שקבע איתו שיעור פרטי בספר התניא (שלאחר מכן הפך לשיעור שבועי רב משתתפים בעפולה), והפך לתלמידו המובהק, וכן החל לעמוד בקשר אישי קרוב עם המשפיע הרב [[אברהם דונין]].<br />
<br />
לאחר עשור שנים של ניהול פרקליטות מחוז הצפון{{הערה|כפול מהזמן המקובל לתפקיד זה, בשל ההערכה הרבה שהצמרת המשפטית רחשה לו על עבודתו המסורה וניהולו המקצועי. במסיבת הפרישה קיבל תשבחות רבות, וכאשר הדיווח על כך הגיע לרבי, השיב הרבי במענה מיוחד: "הגיעוני מכתבי עת מלאים תשבחות וכו' בקשר למסיבות על דבר שינוי מעמדו (וסיום משרתו הקודמת) ות"ח על הנחת־רוח שנגרם. אזכיר על הציון".}}, מונה כאחראי על המחקר במשרד המשפטים.<br />
<br />
כאשר ביקר אצל הרבי בפעם השלישית בחג ה[[חנוכה]] [[תנש"א]], שמונה שנים לאחר ביקורו הקודם, עבר בסיומה של היחידות אל מול פני הרבי, את פניו עיטר זקן שלא מכבר החל לגדלו, הרבי פנה אליו ואמר לו: "על פי דין איני צריך להכירך{{הערה|כיון שבפעם הקודמת שביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"ג]] היה ללא חתימת [[זקן]]. על דרך דברי חז"ל בנוגע ליוסף ואחיו שהם לא הכירו אותו בגלל שיצא מהם בלא חתימת זקן, אך הוא כן הכיר אותם. כפי שהופיע בחלק החומש של אותו יום בו נערכה היחידות.}}. שתהיה התחלה טובה עד מאה ועשרים שנה".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] פרש ממשרד המשפטים ועבד כסנגור פלילי, ובמקביל החל לשמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים של מכללת שערי משפט ובמרכז האקדמי כרמל.<br />
<br />
גם לאחר פרישתו מהעבודה המשפטית השוטפת, ממשיך לעסוק בהתנדבות בסיוע משפטי למוסדות חב"ד ולאנשים חסרי אמצעים הנקלעים לתסבוכות משפטיות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו, רחל לבית משפחת פרייהייטר.<br />
* בנו, הרב [[אורי למברג]] - ראש [[כולל אברכים]] "מכון הוראה – אהלי יוסף יצחק" בקריית שפרינצק, [[חיפה]], משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]], משמש כ[[מורה צדק]] בקהילת חב"ד חיפה וכשליח הרבי לאחת השכונות בעיר.<br />
* בנו, הרב [[יואב למברג]] - מחבר הספר 'הפסק בתפילה' לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], 'אוצר סגולות הרבי' ועוד. חבר בצוות '[[חסידות מבוארת]] על התניא', חבר בסגל המרצים של מכללת '[[בית רבקה]]' [[כפר חב"ד ב']].<br />
* בנו, הרב [[אריאל למברג]] - מזכ"ל [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ומוסדות חב"ד נוספים<br />
* בנו, הרב עודד למברג - מחנך ב[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].<br />
* בתו, יעל נוימן - אשת הרה"ח [[יוסף יצחק נוימן]], שליחי הרבי לישוב מכבים-רעות.<br />
* בנו, ר' בועז למברג - בעל משרד רואה חשבון ב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==בעריכתו==<br />
* מרדכי למברג ושבת לוי (עורכים), ש' אגרנט, דיני עונשין: רשימות לפי הרצאות, ירושלים תשכ"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''את סיפור מעמד הר סיני לא ניתן להמציא''', מגזין נשמה חודש סיון תש"פ עמוד 8<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מנדי ברונפמן, [https://www.alysefer.com/lemberg/ סיפורו של פרקליט מחוז: ד"ר מרדכי למברג בריאיון מעמיק ומקיף, בפעם הראשונה בחייו]<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=966 חנוכה, יוסף הצדיק ודידן-נצח]''' {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:למברג, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=719358דובי ברוד2024-11-03T17:31:03Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|דובי ברוד|מנהל פנימיית תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית|שלום דובער ברוד}}<br />
[[קובץ:דובי ברוד.jpg|ממוזער|הרב דובי ברוד]]<br />
הרב '''שלום דובער ברוד''' (מכונה '''דובי'''; יליד שנת [[תשמ"ד]], 1983) הוא יועץ חינוכי מוסמך ומטפל בנוער במסגרת המועצה האזורית שדות דן, ואיש חינוך מבוקש העוסק באתגרי הנוער ומעביר סדנאות להורים ומתבגרים בכל רחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:דובי ברוד סדנה.jpg|ממוזער|הרב ברוד מעביר סדנה לצוות חינוכי בחו"ל (תש"פ)]]<br />
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תשד"מ]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] ולאמו מרת מרים, למד בישיבה קטנה בתו"ת בני ברק. <br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשס"ו]] עם רעייתו מרת גולדי, בת הרב אברהם הגר מ[[נחלת הר חב"ד]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], ובהסכמת ה[[עשה לך רב]] ניגש ללימודי פסיכולוגיה. <br />
<br />
למד תואר ראשון בחינוך מיוחד, וייעוץ חינוכי. בנוסף הוא בעל תואר שני בטיפול רגשי M.A. ומנחה הורים.<br />
<br />
בעקבות מאורעות צניעות שונים התבקש על ידי רב היישוב הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] להיכנס לעובי הקורה ולהתמחות בנושא, ועל פי בקשת הרב החל להעביר סדנאות בצורה סדירה בכל מוסדות החינוך בכפר חב"ד, מגיל הגן ועד לגיל ישיבה.<br />
<br />
עם צבירת הניסיון, החל להעביר סדנאות מוגנות והכנה לישיבה גם במוסדות חינוך נוספים ברחבי הארץ והעולם, ולהעניק שירותי טיפול לנוער מתבגר, ונחשב כיום לאחת הדמויות החינוכיות המוסמכות ביותר לעיסוק בנושאים אלו.<br />
<br />
לצד הרצאות חינוכיות שמעביר, נוהג לפרסם מעת לעת טורים במגזינים ובאתרי החדשות החב"דיים על היחס הדרוש לנוער מתבגר, הכנות לישיבה, ותחומים נושקים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מטפל ירא שמים''', אודות החשיבות לגשת לטיפול רק אצל מטפלים מוסכמים ויראי שמים, ב{{שבועון כפר חב"ד|}} 1923 עמוד 78<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/special/404601/ איך לשוחח עם ילדכם אודות ההיחשפות למידע לא צנוע?]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134439 אין לנו שליטה על ילדינו, אך יש לנו תפקיד]''' {{וידאו}} {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/161222 התבגרות נכונה: "אל תצפה שהילד יבוא אליך לדבר"]''' {{שמע}} {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=995 מי שצריך טיפול הוא לא הנוער הנושר אלא הישיבות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/97961 גם לך יש מקום בישיבה]''' {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=95944 ילד מרגיש למי הוא יכול לספר]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} <br />
*'''[https://col.org.il/news/135868 נפתח עידן חדש: המטפל הרגשי על הטלטלה, המשבר והמסקנות]''', ז' שבט ה'תשפ"ב 09.01.2022 {{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, דובי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=719357דובי ברוד2024-11-03T17:30:37Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|דובי ברוד|מנהל פנימיית תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית|שלום דובער ברוד}}<br />
[[קובץ:דובי ברוד.jpg|ממוזער|הרב דובי ברוד]]<br />
הרב '''שלום דובער ברוד''' (מכונה '''דובי'''; יליד שנת [[תשמ"ד]], 1983) הוא יועץ חינוכי מוסמך ומטפל בנוער במסגרת המועצה האזורית שדות דן, ואיש חינוך מבוקש העוסק באתגרי הנוער ומעביר סדנאות להורים ומתבגרים בכל רחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:דובי ברוד סדנה.jpg|ממוזער|הרב ברוד מעביר סדנה לצוות חינוכי בחו"ל (תש"פ)]]<br />
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תשד"מ]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] ולאמו מרת מרים. למד בישיבה קטנה בתו"ת בני ברק. <br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשס"ו]] עם רעייתו מרת גולדי, בת הרב אברהם הגר מ[[נחלת הר חב"ד]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], ובהסכמת ה[[עשה לך רב]] ניגש ללימודי פסיכולוגיה. <br />
<br />
למד תואר ראשון בחינוך מיוחד, וייעוץ חינוכי. בנוסף הוא בעל תואר שני בטיפול רגשי M.A. ומנחה הורים.<br />
<br />
בעקבות מאורעות צניעות שונים התבקש על ידי רב היישוב הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] להיכנס לעובי הקורה ולהתמחות בנושא, ועל פי בקשת הרב החל להעביר סדנאות בצורה סדירה בכל מוסדות החינוך בכפר חב"ד, מגיל הגן ועד לגיל ישיבה.<br />
<br />
עם צבירת הניסיון, החל להעביר סדנאות מוגנות והכנה לישיבה גם במוסדות חינוך נוספים ברחבי הארץ והעולם, ולהעניק שירותי טיפול לנוער מתבגר, ונחשב כיום לאחת הדמויות החינוכיות המוסמכות ביותר לעיסוק בנושאים אלו.<br />
<br />
לצד הרצאות חינוכיות שמעביר, נוהג לפרסם מעת לעת טורים במגזינים ובאתרי החדשות החב"דיים על היחס הדרוש לנוער מתבגר, הכנות לישיבה, ותחומים נושקים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מטפל ירא שמים''', אודות החשיבות לגשת לטיפול רק אצל מטפלים מוסכמים ויראי שמים, ב{{שבועון כפר חב"ד|}} 1923 עמוד 78<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/special/404601/ איך לשוחח עם ילדכם אודות ההיחשפות למידע לא צנוע?]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134439 אין לנו שליטה על ילדינו, אך יש לנו תפקיד]''' {{וידאו}} {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/161222 התבגרות נכונה: "אל תצפה שהילד יבוא אליך לדבר"]''' {{שמע}} {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=995 מי שצריך טיפול הוא לא הנוער הנושר אלא הישיבות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/97961 גם לך יש מקום בישיבה]''' {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=95944 ילד מרגיש למי הוא יכול לספר]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} <br />
*'''[https://col.org.il/news/135868 נפתח עידן חדש: המטפל הרגשי על הטלטלה, המשבר והמסקנות]''', ז' שבט ה'תשפ"ב 09.01.2022 {{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, דובי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=719356דובי ברוד2024-11-03T17:30:13Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|דובי ברוד|מנהל פנימיית תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית|שלום דובער ברוד}}<br />
[[קובץ:דובי ברוד.jpg|ממוזער|הרב דובי ברוד]]<br />
הרב '''שלום דובער ברוד''' (מכונה '''דובי'''; יליד שנת [[תשמ"ד]], 1983) הוא יועץ חינוכי מוסמך ומטפל בנוער במסגרת המועצה האזורית שדות דן, ואיש חינוך מבוקש העוסק באתגרי הנוער ומעביר סדנאות להורים ומתבגרים בכל רחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:דובי ברוד סדנה.jpg|ממוזער|הרב ברוד מעביר סדנה לצוות חינוכי בחו"ל (תש"פ)]]<br />
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תשד"מ]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] ולאמו מרת מרים. למד בישיבה קטנה תו"ת בני ברק. <br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשס"ו]] עם רעייתו מרת גולדי, בת הרב אברהם הגר מ[[נחלת הר חב"ד]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], ובהסכמת ה[[עשה לך רב]] ניגש ללימודי פסיכולוגיה. <br />
<br />
למד תואר ראשון בחינוך מיוחד, וייעוץ חינוכי. בנוסף הוא בעל תואר שני בטיפול רגשי M.A. ומנחה הורים.<br />
<br />
בעקבות מאורעות צניעות שונים התבקש על ידי רב היישוב הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] להיכנס לעובי הקורה ולהתמחות בנושא, ועל פי בקשת הרב החל להעביר סדנאות בצורה סדירה בכל מוסדות החינוך בכפר חב"ד, מגיל הגן ועד לגיל ישיבה.<br />
<br />
עם צבירת הניסיון, החל להעביר סדנאות מוגנות והכנה לישיבה גם במוסדות חינוך נוספים ברחבי הארץ והעולם, ולהעניק שירותי טיפול לנוער מתבגר, ונחשב כיום לאחת הדמויות החינוכיות המוסמכות ביותר לעיסוק בנושאים אלו.<br />
<br />
לצד הרצאות חינוכיות שמעביר, נוהג לפרסם מעת לעת טורים במגזינים ובאתרי החדשות החב"דיים על היחס הדרוש לנוער מתבגר, הכנות לישיבה, ותחומים נושקים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מטפל ירא שמים''', אודות החשיבות לגשת לטיפול רק אצל מטפלים מוסכמים ויראי שמים, ב{{שבועון כפר חב"ד|}} 1923 עמוד 78<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/special/404601/ איך לשוחח עם ילדכם אודות ההיחשפות למידע לא צנוע?]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134439 אין לנו שליטה על ילדינו, אך יש לנו תפקיד]''' {{וידאו}} {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/161222 התבגרות נכונה: "אל תצפה שהילד יבוא אליך לדבר"]''' {{שמע}} {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=995 מי שצריך טיפול הוא לא הנוער הנושר אלא הישיבות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/97961 גם לך יש מקום בישיבה]''' {{COL}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=95944 ילד מרגיש למי הוא יכול לספר]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} <br />
*'''[https://col.org.il/news/135868 נפתח עידן חדש: המטפל הרגשי על הטלטלה, המשבר והמסקנות]''', ז' שבט ה'תשפ"ב 09.01.2022 {{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, דובי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=719355חיים בנימין ברוד (לוד)2024-11-03T17:28:24Z<p>זלדקן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''חיים בנימין ברוד''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ל[[גני יער|גני אביב]] ב[[לוד]] ורב בשב"ס.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[ישראל ברוך ברוד]] מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
גדל ב[[כפר חב"ד]] ולמד בישיבות חב"ד במסלול הרגיל. <br />
<br />
נסע לשנת הקבוצה שלו אצל הרבי.<br />
<br />
נשא את רעייתו אסנת בת המשפיע הרב [[דוד טייכטל]] מ[[נוף הגליל]].<br />
<br />
התיישב בגני אביב בלוד והחל משמש כשליח למקום. <br />
<br />
כיום משמש כשליח במקום וידיו רב לו בפעילות עניפה למען תושבי המקום. בנוסף, הוא נמנה על היוזמים של פריוקט הבניה של חבבו&טרגר בשכונה למען חסידי חב"ד.<br />
<br />
בנוסף משמש כרב בית הכלא ניצן.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בנו , הרב לוי ברוד. <br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, חיים בנימין}}<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=719354יחזקאל ברוד2024-11-03T17:23:51Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]]<br />
הרב '''יחזקאל הלוי ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] – [[פסח]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')]], מחסידי ברסלב.<br />
<br />
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.<br />
<br />
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.<br />
<br />
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל ל[[ברדיטשוב]], שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.<br />
<br />
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר [[דנייפרופטרובסק]], ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.<br />
<br />
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.<br />
<br />
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.<br />
<br />
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.<br />
<br />
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.<br />
<br />
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.<br />
<br />
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.<br />
<br />
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.<br />
<br />
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו.<br />
<br />
ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית.<br />
<br />
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו.<br />
<br />
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;צאצאיו:<br />
<br />
*בתו, חוה חזן, בעלה ר' חיים מאיר [[נחלת הר חב"ד]], קריית מלאכי.<br />
*בתו, שטערנא ווייס, אלמנת ר' משה יוסף ע"ה [[קראון הייטס]].<br />
<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.<br />
*בנו, הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל.<br />
<br />
אחיו ואחיותיו:<br />
*רייזל אסטולין אשת ר' [[זלמן לייב אסטולין]].<br />
*שרה אסתר לפקיבקר אשת ר' יעקב יוסף (יענקל) - [[בני ברק]].<br />
*צביה גלינסקי אשת הרב יעקב ראש ישיבת נובהרדוק -חדרה (בני ברק).ויום פטירתו הוא כ"ב שבט תשע"ד.<br />
*הרב ישראל - וזוגתו פערל [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו }} מהדורה שניה תשפ"ד<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=719353יחזקאל ברוד2024-11-03T17:22:57Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]]<br />
הרב '''יחזקאל הלוי ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] – [[פסח]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')]], מחסידי ברסלב.<br />
<br />
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.<br />
<br />
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.<br />
<br />
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל ל[[ברדיטשוב]], שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.<br />
<br />
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר [[דנייפרופטרובסק]], ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.<br />
<br />
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.<br />
<br />
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.<br />
<br />
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.<br />
<br />
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.<br />
<br />
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.<br />
<br />
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.<br />
<br />
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.<br />
<br />
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו.<br />
<br />
ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית.<br />
<br />
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו.<br />
<br />
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;צאצאיו:<br />
<br />
*בתו, חוה חזן, בעלה ר' חיים מאיר [[נחלת הר חב"ד]], קריית מלאכי.<br />
*בתו, שטערנא ווייס, אלמנת ר' משה יוסף ע"ה [[קראון הייטס]].<br />
<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.<br />
*בנו, הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל.<br />
<br />
אחיו ואחיותיו:<br />
*רייזל אסטולין אשת ר' [[זלמן לייב אסטולין]].<br />
*שרה אסתר לפקיבקר אשת ר' יעקב יוסף (יענקל) - [[בני ברק]].<br />
*צביה גלינסקי אשת הרב יעקב ראש ישיבת נובהרדוק -חדרה (בני ברק).ויום פטירתו הוא כ"ב שבט תשע"ד.<br />
*הרב ישראל - וזוגתו פערל [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו<br />
מהדורה שניה תשפ"ד}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719295שיחה:שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:14:20Z<p>זלדקן: /* בפיסקה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>[[חיים מוולוז'ין]], [[חיים סולובייצ'יק מבריסק]], [[חיים עוזר גרודזינסקי]], [[יעקב לייב אלתר מגור]] ו[[שמחה בונם אלתר מגור]], יש לערכם במהירות האפשר. לענ"ד להודיע שאם תוך שבוע לא יערכו - אין להם מקום כאן, ושילכו לויקישיבה....--בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br />
:בשבוע הקרוב אעבוד על ערכים אלו. נא להתאזר בסבלנות. אפשר להצטרף לעריכה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:43, 6 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
לחיים. יש לשקול עכשיו את הסרת תבנית העריכה. --[[משתמש:שלום|שלום]] 08:12, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
:עדיין לא. ישנם כמה בעיות טכניות עם ההערות וכיו"ב. אטפל בזה בימים הקרובים. העבודה רבה. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 12:08, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
הערות שוליים תוקן.--[[משתמש:שלום|שלום]] 17:47, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:ייש"כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 18:48, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
בשנת תשמ"ה כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת ערבית (ביום א', ח' באלול תשמ"ה), נעצר ליד פתח בית-המדרש (ה"זאל") שם עמד ר' יוסף-אלימלך ניימאן (מעסקני גור בארה"ב) ושאל כ"ק אדמו"ר שליט"א איך מרגיש האדמו"ר?<br />
<br />
ריא"נ: אתמול נכנס ל'בית רפואה' וכעת הוא מרגיש יותר טוב, ובכל אופן צריך להיות לגמרי טוב. כנראה לפני שבת-קודש ייצא.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: להיכן ייצא, לבית מלון?<br />
<br />
ריא"נ: לביתו, כיוון שרוצה לשהות עם חסידיו כבר בשבת.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון) על-פי המשל המבואר ב'ליקוטי תורה' מאדמו"ר הזקן שבחודש אלול המלך בשדה.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: שיעשו מחר (כנראה הכוונה ל-770) 'מי שברך', וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו (של האדמו"ר מגור) ל'מזכירות', ומחר אסע ל'אוהל' ואקרא את זה. שתהיה לו 'רפואה שלימה', 'כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות.<br />
<br />
(זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל לרפואתו של האדמו"ר<br />
מגור, ומודעות על כך נתלו ב-'077')".<br />
<br />
לחיים נהר - להכניס? על פי בחירתך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 05:31, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
:תימצות הדברים בשורה שתיים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 16:56, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== הלב שמחה ==<br />
<br />
למה לא מוזכר בכל הדף הזה שהוא גם מכונה הלב שמחה על שם ספרו? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]<br />
:ציינתי, תודה --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 07:47, 20 במרץ 2011 (UTC)<br />
<br />
== 'רבי' ==<br />
<br />
שיניתי מ'רבי' ל 'הרה"צ' מכיוון שרבי יש אחד. ידוע הסיפור שסיפר הרב ישראל הלפרין על הטיסה הראשונה שלו לרבי, והשווה זאת לחצרות נוספים. באמצע נאומו תקנו ר' מענדל פוטרפס פעם אחר פעם על ביטויי זה בטענה הנ"ל ("הוא אמר לי: "תגיד אדמו"ר, הרה"ק, הרה"צ וכו, אבל רבי יש אחד"" - שמעתי זאת ממנו).<br />
:ראה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/01/09-01-2022-17-34-59-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F-wa.pdf תשורה שמוקלער תשפ"ב] בה מופיע מענה הרבי בכתי"ק ''''הרביים''' שבאה""ק'.<br />
<br />
== היכן השיחה שהקודשה בעת הכתרתו ? ==<br />
<br />
תצווה ל"ח<br />
סליחה על האיחור ½ 5 שנים פשוט לא ראיתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 12:12, ב' בחשוון, ה'תשפ"ה 12:12, 3 בנובמבר 2024 (IST)<br />
<br />
?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 03:19, 18 בינואר 2018 (UTC)<br />
<br />
== בפיסקה ==<br />
<br />
קישוררים חיצוניים ניסיתי לסדרה בצורה סימטרית דברים שהוספתי אבל יצא במסגרת מי שירצה לעזור [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 12:14, ב' בחשוון, ה'תשפ"ה 12:14, 3 בנובמבר 2024 (IST)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719294שיחה:שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:12:26Z<p>זלדקן: /* היכן השיחה שהקודשה בעת הכתרתו ? */</p>
<hr />
<div>[[חיים מוולוז'ין]], [[חיים סולובייצ'יק מבריסק]], [[חיים עוזר גרודזינסקי]], [[יעקב לייב אלתר מגור]] ו[[שמחה בונם אלתר מגור]], יש לערכם במהירות האפשר. לענ"ד להודיע שאם תוך שבוע לא יערכו - אין להם מקום כאן, ושילכו לויקישיבה....--בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br />
:בשבוע הקרוב אעבוד על ערכים אלו. נא להתאזר בסבלנות. אפשר להצטרף לעריכה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:43, 6 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
לחיים. יש לשקול עכשיו את הסרת תבנית העריכה. --[[משתמש:שלום|שלום]] 08:12, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
:עדיין לא. ישנם כמה בעיות טכניות עם ההערות וכיו"ב. אטפל בזה בימים הקרובים. העבודה רבה. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 12:08, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
הערות שוליים תוקן.--[[משתמש:שלום|שלום]] 17:47, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:ייש"כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 18:48, 26 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
בשנת תשמ"ה כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת ערבית (ביום א', ח' באלול תשמ"ה), נעצר ליד פתח בית-המדרש (ה"זאל") שם עמד ר' יוסף-אלימלך ניימאן (מעסקני גור בארה"ב) ושאל כ"ק אדמו"ר שליט"א איך מרגיש האדמו"ר?<br />
<br />
ריא"נ: אתמול נכנס ל'בית רפואה' וכעת הוא מרגיש יותר טוב, ובכל אופן צריך להיות לגמרי טוב. כנראה לפני שבת-קודש ייצא.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: להיכן ייצא, לבית מלון?<br />
<br />
ריא"נ: לביתו, כיוון שרוצה לשהות עם חסידיו כבר בשבת.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון) על-פי המשל המבואר ב'ליקוטי תורה' מאדמו"ר הזקן שבחודש אלול המלך בשדה.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: שיעשו מחר (כנראה הכוונה ל-770) 'מי שברך', וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו (של האדמו"ר מגור) ל'מזכירות', ומחר אסע ל'אוהל' ואקרא את זה. שתהיה לו 'רפואה שלימה', 'כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות.<br />
<br />
(זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל לרפואתו של האדמו"ר<br />
מגור, ומודעות על כך נתלו ב-'077')".<br />
<br />
לחיים נהר - להכניס? על פי בחירתך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 05:31, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
:תימצות הדברים בשורה שתיים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 16:56, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== הלב שמחה ==<br />
<br />
למה לא מוזכר בכל הדף הזה שהוא גם מכונה הלב שמחה על שם ספרו? [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]<br />
:ציינתי, תודה --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 07:47, 20 במרץ 2011 (UTC)<br />
<br />
== 'רבי' ==<br />
<br />
שיניתי מ'רבי' ל 'הרה"צ' מכיוון שרבי יש אחד. ידוע הסיפור שסיפר הרב ישראל הלפרין על הטיסה הראשונה שלו לרבי, והשווה זאת לחצרות נוספים. באמצע נאומו תקנו ר' מענדל פוטרפס פעם אחר פעם על ביטויי זה בטענה הנ"ל ("הוא אמר לי: "תגיד אדמו"ר, הרה"ק, הרה"צ וכו, אבל רבי יש אחד"" - שמעתי זאת ממנו).<br />
:ראה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/01/09-01-2022-17-34-59-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F-wa.pdf תשורה שמוקלער תשפ"ב] בה מופיע מענה הרבי בכתי"ק ''''הרביים''' שבאה""ק'.<br />
<br />
== היכן השיחה שהקודשה בעת הכתרתו ? ==<br />
<br />
תצווה ל"ח<br />
סליחה על האיחור ½ 5 שנים פשוט לא ראיתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 12:12, ב' בחשוון, ה'תשפ"ה 12:12, 3 בנובמבר 2024 (IST)<br />
<br />
?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 03:19, 18 בינואר 2018 (UTC)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719293שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:10:15Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב<br />
שמחה' בחיי קודמו <br />
<br />
וגליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - <br />
אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719292שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:08:47Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב<br />
שמחה' בחיי קודמו <br />
<br />
וגליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719291שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:08:19Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב<br />
שמחה' בחיי קודמו <br />
וגליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719290שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:07:34Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו <br />
וגליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719289שמחה בונם אלתר2024-11-03T10:07:02Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו <br />
ו750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719288שמחה בונם אלתר2024-11-03T09:59:18Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו ו750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719287שמחה בונם אלתר2024-11-03T09:58:31Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו ו750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1214 ללב שמחה, דו"ח לרבי על פגישת עסקנים עימו כולל השאלה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719286שמחה בונם אלתר2024-11-03T09:51:50Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו ו750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1114 ללב שמחה, מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=719285שמחה בונם אלתר2024-11-03T09:51:22Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]<br />
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]<br />
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.<br />
<br />
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].<br />
<br />
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[דף היומי בירושלמי|הדף היומי בתלמוד הירושלמי]]. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".<br />
<br />
בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
השתתף בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט בשליחות אביו ה"אמרי אמת", יחד <br />
עם אחיו ה"בית ישראל". (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 107). <br />
<br />
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות היה מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.<br />
<br />
לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה, שהיוותה תחילתה של תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.<br />
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]<br />
לאחר שמונה לאדמו"ר, בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי. היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימות הארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בעניין.<br />
במהלך היחידות ביקש לומר "לחיים", שתהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו "לחיים". היחידות נדפסה בשיחות קודש תשל"ח חלק ג'.<br />
<br />
הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (היה חסר 600 קולות בלבד למנדט השישי) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== מלך בשדה ==<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.<br />
<br />
לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].<br />
<br />
במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.<br />
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 53-59.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
* התקשרות גליון 546 יחידות ה'לב שמחה' בחיי קודמו ו750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי - אתר צעירי חב"ד. (כולל גם על הקשר עם ה"לב שמחה"). <br />
<br />
* התקשרות 1114 ללב שמחה מדוע הרבי לא נכנס למועצגה"ת.<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.<br />
*[https://col.org.il/news/146209 נכח בחתונת הרבי, וכאשר הוכתר לאדמו"ר הזכיר זאת הרבי ברבים] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=719147הוצאת ספרים קה"ת2024-11-02T16:04:09Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}<br />
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==על ההוצאה==<br />
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br />
<br />
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br />
<br />
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br />
<br />
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br />
<br />
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br />
<br />
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==<br />
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br />
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br />
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br />
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br />
<br />
==סניף קה"ת בארץ הקודש==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br />
<br />
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br />
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&uת מיילrl=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].<br />
<br />
קה"ת ארה"ק: <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
kehot@barak.net.il<br />
<br />
קה"ת נ.י. : <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
editor@khot.com<br />
<br />
אתר :<br />
<br />
www.kehot.com<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=719146הוצאת ספרים קה"ת2024-11-02T16:03:45Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}<br />
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==על ההוצאה==<br />
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br />
<br />
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br />
<br />
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br />
<br />
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br />
<br />
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br />
<br />
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==<br />
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br />
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br />
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br />
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br />
<br />
==סניף קה"ת בארץ הקודש==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br />
<br />
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br />
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&uת מיילrl=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].<br />
<br />
קה"ת ארה"ק: <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
kehot@barak.net.il<br />
<br />
קה"ת נ.י. : <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
editor@khot.com<br />
<br />
אתר :<br />
<br />
www.kehot.com<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=719145הוצאת ספרים קה"ת2024-11-02T16:03:14Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}<br />
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==על ההוצאה==<br />
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br />
<br />
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br />
<br />
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br />
<br />
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br />
<br />
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br />
<br />
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==<br />
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br />
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br />
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br />
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br />
<br />
==סניף קה"ת בארץ הקודש==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br />
<br />
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br />
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&uת מיילrl=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].<br />
<br />
קה"ת ארה"ק: <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
kehot@barak.net.il<br />
<br />
קה"ת נ.י. : <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
<br />
editor@khot.com<br />
<br />
אתר : www.kehot.com<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=719144הוצאת ספרים קה"ת2024-11-02T16:02:31Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}<br />
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==על ההוצאה==<br />
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br />
<br />
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br />
<br />
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br />
<br />
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br />
<br />
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br />
<br />
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==<br />
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br />
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br />
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br />
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br />
<br />
==סניף קה"ת בארץ הקודש==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br />
<br />
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br />
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&uת מיילrl=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].<br />
<br />
קה"ת ארה"ק: <br />
<br />
כתובת מייל:<br />
kehot@barak.net.il<br />
<br />
קה"ת נ.י. : <br />
כתובת מייל:<br />
editor@khot.com<br />
<br />
אתר : www.kehot.com<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=719143הוצאת ספרים קה"ת2024-11-02T16:01:19Z<p>זלדקן: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}<br />
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==על ההוצאה==<br />
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br />
<br />
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br />
<br />
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br />
<br />
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br />
<br />
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br />
<br />
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==<br />
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br />
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br />
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br />
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br />
<br />
==סניף קה"ת בארץ הקודש==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br />
<br />
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br />
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&uת מיילrl=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].<br />
<br />
<br />
קה"ת ארה"ק: <br />
כתובת מייל:<br />
kehot@barak.net.il<br />
<br />
קה"ת נ.י.: <br />
כתובת מייל:<br />
editor@khot.com<br />
<br />
אתר :www.kehot.com<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=719118חיים זאב בומזר2024-11-01T11:56:29Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים זאב בומזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים זאב בומזר אצל [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]] בליווי אחד מגרי הצדק]]<br />
הרב '''חיים זאב (הרברט) בומזר''' ([[ח"י ]] [[מנחם אב ]] [[תרפ"ז]] - [[ל' שבט]] [[תשע"ג|תשע"ג) היה]] חבר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]], ודיין ופוסק הלכה בענייני גיורים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
שימש כנשיא ויושב ראש 'ועד הרבנים של [[פלטבוש]]', רב קהילת ישראל הצעיר באושן פארקוויי, לצד שורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כרב ופוסק הלכה בדגש על תחום הגיורים בדרך המסורת היהודית בשיטת האורתודוכסיה על פי התורה וה[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
הרב בומזר הוסמך לרבנות על ידי הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
למעלה מיובל שנים התעסק בגיורים, וגדולי הרבנים נהגו להפנות אליו את אלו שביקשו להכנס לכלל עם ישראל. בין הרבנים ניתן למנות את הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], הגאון הרב [[מאיר גרינברג]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]], והרב [[אהרן סולובייצ'יק]]. למרות שהוטל עליו ביקורת מחוגים שונים על סמכות גיוריו, הרבי העניק גיבוי מלא לגיוריו ועודדו בלפעול בתחום{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 640 - 641}}. במספר הזדמנויות במעמד [[חלוקת דולרים]], הציג לרבי הרב בומזר את אלו שזכו להיות גרי-צדק. על בחור צעיר שזה עתה התגייר אמר לו הרבי{{הערה|חלוקת דולרים, י"ג טבת תנש"א}}: "יש לומר לו שהוא חביב בעיני [[הקב"ה]] יותר ממך וממני".<br />
<br />
במהלך באנקט [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ג]], דיבר ברגש רב על מעמדו של הרבי כ[[נשיא הדור|מנהיג ישראל בדורנו]], משלח ה[[שלוחים]] לכל קצווי תבל, וקרא עליו את פסק [[הרמב"ם]]: "הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"!<br />
<br />
נפטר ב[[ל' שבט]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001738 בדיוק מה שציווה הרבי]{{וידאו}} - הרב חיים זאב בומזר מספר על עצה של הרבי לבתו כשהייתה בחודשים הראשונים להריונה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=719116חיים זאב בומזר2024-11-01T11:55:31Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים זאב בומזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים זאב בומזר אצל [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]] בליווי אחד מגרי הצדק]]<br />
הרב '''חיים זאב (הרברט) בומזר''' ([[י"ח ]] [[מנחם אב ]] [[תרפ"ז]] - [[ל' שבט]] [[תשע"ג|תשע"ג) היה]] חבר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]], ודיין ופוסק הלכה בענייני גיורים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
שימש כנשיא ויושב ראש 'ועד הרבנים של [[פלטבוש]]', רב קהילת ישראל הצעיר באושן פארקוויי, לצד שורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כרב ופוסק הלכה בדגש על תחום הגיורים בדרך המסורת היהודית בשיטת האורתודוכסיה על פי התורה וה[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
הרב בומזר הוסמך לרבנות על ידי הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
למעלה מיובל שנים התעסק בגיורים, וגדולי הרבנים נהגו להפנות אליו את אלו שביקשו להכנס לכלל עם ישראל. בין הרבנים ניתן למנות את הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], הגאון הרב [[מאיר גרינברג]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]], והרב [[אהרן סולובייצ'יק]]. למרות שהוטל עליו ביקורת מחוגים שונים על סמכות גיוריו, הרבי העניק גיבוי מלא לגיוריו ועודדו בלפעול בתחום{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 640 - 641}}. במספר הזדמנויות במעמד [[חלוקת דולרים]], הציג לרבי הרב בומזר את אלו שזכו להיות גרי-צדק. על בחור צעיר שזה עתה התגייר אמר לו הרבי{{הערה|חלוקת דולרים, י"ג טבת תנש"א}}: "יש לומר לו שהוא חביב בעיני [[הקב"ה]] יותר ממך וממני".<br />
<br />
במהלך באנקט [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ג]], דיבר ברגש רב על מעמדו של הרבי כ[[נשיא הדור|מנהיג ישראל בדורנו]], משלח ה[[שלוחים]] לכל קצווי תבל, וקרא עליו את פסק [[הרמב"ם]]: "הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"!<br />
<br />
נפטר ב[[ל' שבט]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001738 בדיוק מה שציווה הרבי]{{וידאו}} - הרב חיים זאב בומזר מספר על עצה של הרבי לבתו כשהייתה בחודשים הראשונים להריונה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=719115חיים זאב בומזר2024-11-01T11:54:56Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים זאב בומזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים זאב בומזר אצל [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]] בליווי אחד מגרי הצדק]]<br />
הרב '''חיים זאב (הרברט) בומזר''' ([[י"ח מנחם]] [[תרפ"ז]] - [[ל' שבט]] [[תשע"ג|תשע"ג) היה]] חבר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]], ודיין ופוסק הלכה בענייני גיורים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
שימש כנשיא ויושב ראש 'ועד הרבנים של [[פלטבוש]]', רב קהילת ישראל הצעיר באושן פארקוויי, לצד שורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כרב ופוסק הלכה בדגש על תחום הגיורים בדרך המסורת היהודית בשיטת האורתודוכסיה על פי התורה וה[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
הרב בומזר הוסמך לרבנות על ידי הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
למעלה מיובל שנים התעסק בגיורים, וגדולי הרבנים נהגו להפנות אליו את אלו שביקשו להכנס לכלל עם ישראל. בין הרבנים ניתן למנות את הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], הגאון הרב [[מאיר גרינברג]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]], והרב [[אהרן סולובייצ'יק]]. למרות שהוטל עליו ביקורת מחוגים שונים על סמכות גיוריו, הרבי העניק גיבוי מלא לגיוריו ועודדו בלפעול בתחום{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 640 - 641}}. במספר הזדמנויות במעמד [[חלוקת דולרים]], הציג לרבי הרב בומזר את אלו שזכו להיות גרי-צדק. על בחור צעיר שזה עתה התגייר אמר לו הרבי{{הערה|חלוקת דולרים, י"ג טבת תנש"א}}: "יש לומר לו שהוא חביב בעיני [[הקב"ה]] יותר ממך וממני".<br />
<br />
במהלך באנקט [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ג]], דיבר ברגש רב על מעמדו של הרבי כ[[נשיא הדור|מנהיג ישראל בדורנו]], משלח ה[[שלוחים]] לכל קצווי תבל, וקרא עליו את פסק [[הרמב"ם]]: "הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"!<br />
<br />
נפטר ב[[ל' שבט]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001738 בדיוק מה שציווה הרבי]{{וידאו}} - הרב חיים זאב בומזר מספר על עצה של הרבי לבתו כשהייתה בחודשים הראשונים להריונה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=719114חיים זאב בומזר2024-11-01T11:51:34Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים זאב בומזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים זאב בומזר אצל [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]] בליווי אחד מגרי הצדק]]<br />
הרב '''חיים זאב (הרברט) בומזר''' ([[ח"י מנחם]] [[תרפ"ז]] - [[ל' שבט]] [[תשע"ג|תשע"ג) היה]] חבר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]], ודיין ופוסק הלכה בענייני גיורים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
שימש כנשיא ויושב ראש 'ועד הרבנים של [[פלטבוש]]', רב קהילת ישראל הצעיר באושן פארקוויי, לצד שורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כרב ופוסק הלכה בדגש על תחום הגיורים בדרך המסורת היהודית בשיטת האורתודוכסיה על פי התורה וה[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
הרב בומזר הוסמך לרבנות על ידי הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
למעלה מיובל שנים התעסק בגיורים, וגדולי הרבנים נהגו להפנות אליו את אלו שביקשו להכנס לכלל עם ישראל. בין הרבנים ניתן למנות את הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], הגאון הרב [[מאיר גרינברג]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]], והרב [[אהרן סולובייצ'יק]]. למרות שהוטל עליו ביקורת מחוגים שונים על סמכות גיוריו, הרבי העניק גיבוי מלא לגיוריו ועודדו בלפעול בתחום{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 640 - 641}}. במספר הזדמנויות במעמד [[חלוקת דולרים]], הציג לרבי הרב בומזר את אלו שזכו להיות גרי-צדק. על בחור צעיר שזה עתה התגייר אמר לו הרבי{{הערה|חלוקת דולרים, י"ג טבת תנש"א}}: "יש לומר לו שהוא חביב בעיני [[הקב"ה]] יותר ממך וממני".<br />
<br />
במהלך באנקט [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ג]], דיבר ברגש רב על מעמדו של הרבי כ[[נשיא הדור|מנהיג ישראל בדורנו]], משלח ה[[שלוחים]] לכל קצווי תבל, וקרא עליו את פסק [[הרמב"ם]]: "הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"!<br />
<br />
נפטר ב[[ל' שבט]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001738 בדיוק מה שציווה הרבי]{{וידאו}} - הרב חיים זאב בומזר מספר על עצה של הרבי לבתו כשהייתה בחודשים הראשונים להריונה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=719113חיים זאב בומזר2024-11-01T11:49:59Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים זאב בומזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים זאב בומזר אצל [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]] בליווי אחד מגרי הצדק]]<br />
הרב '''חיים זאב (הרברט) בומזר''' (ח"י מנחם תרפ"ז - [[ל' שבט]] [[תשע"ג|תשע"ג) היה]] חבר הסתדרות הרבנים ב[[ארצות הברית]], ודיין ופוסק הלכה בענייני גיורים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
שימש כנשיא ויושב ראש 'ועד הרבנים של [[פלטבוש]]', רב קהילת ישראל הצעיר באושן פארקוויי, לצד שורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כרב ופוסק הלכה בדגש על תחום הגיורים בדרך המסורת היהודית בשיטת האורתודוכסיה על פי התורה וה[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
הרב בומזר הוסמך לרבנות על ידי הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
למעלה מיובל שנים התעסק בגיורים, וגדולי הרבנים נהגו להפנות אליו את אלו שביקשו להכנס לכלל עם ישראל. בין הרבנים ניתן למנות את הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], הגאון הרב [[מאיר גרינברג]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]], והרב [[אהרן סולובייצ'יק]]. למרות שהוטל עליו ביקורת מחוגים שונים על סמכות גיוריו, הרבי העניק גיבוי מלא לגיוריו ועודדו בלפעול בתחום{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 640 - 641}}. במספר הזדמנויות במעמד [[חלוקת דולרים]], הציג לרבי הרב בומזר את אלו שזכו להיות גרי-צדק. על בחור צעיר שזה עתה התגייר אמר לו הרבי{{הערה|חלוקת דולרים, י"ג טבת תנש"א}}: "יש לומר לו שהוא חביב בעיני [[הקב"ה]] יותר ממך וממני".<br />
<br />
במהלך באנקט [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ג]], דיבר ברגש רב על מעמדו של הרבי כ[[נשיא הדור|מנהיג ישראל בדורנו]], משלח ה[[שלוחים]] לכל קצווי תבל, וקרא עליו את פסק [[הרמב"ם]]: "הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"!<br />
<br />
נפטר ב[[ל' שבט]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1001738 בדיוק מה שציווה הרבי]{{וידאו}} - הרב חיים זאב בומזר מספר על עצה של הרבי לבתו כשהייתה בחודשים הראשונים להריונה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=719104לקוטי תורה2024-11-01T09:41:06Z<p>זלדקן: /* לימוד הספר */</p>
<hr />
<div>{{תקנות הרבי|}}<br />
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]<br />
[[קובץ:לקות חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו]]<br />
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].<br />
<br />
הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].<br />
<br />
==הספר==<br />
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט"ו בשבט|היום יום ט"ו שבט]].}}.<br />
<br />
בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: <br />
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא. <br />
ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל. <br />
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.<br />
<br />
==דפוסים== <br />
<br />
* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].<br />
<br />
* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.<br />
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו{{הערה|שם=פתח דבר|'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה]''' {{PDF}}}}.<br />
<br />
* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.<br />
:ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.<br />
:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.<br />
<br />
* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.<br />
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.<br />
<br />
הספר נדפס שוב בשנת [[תשמ"ז]].<br />
<br />
* בשנת [[תשס"א]] - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 431.}}, והספר הוגה ע"פ כתבי היד{{הערה|שם=פתח דבר}}.<br />
<br />
* בשנת [[תשע"ו]] - נדפס הספר במהדורה חדשה{{הערה|שם=פתח דבר}}, בשני מהדורות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9127.html בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב] {{חב"ד אף אם}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] הספר נדפס שוב.<br />
<br />
בנוסף, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים [[תשכ"ה]], [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]].<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ב]] הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.<br />
<br />
===הערות וציונים===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.<br />
<br />
הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.<br />
<br />
ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.<br />
<br />
בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.}}.<br />
<br />
===מאמרים מלוקטים===<br />
<br />
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם וישנה דעה שהמשפיע רש"ח קסלמן הוא המלקט {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing לקריאה והורדה] {{PDF}}}} {{הערה| שמועה זו הובאה בספר המשפיע רש"ח של הגה"ח ר"י שי' אלפנביין עמוד 429 ובשוה"ג לפתח דבר של הקונטרס נרשם שלוקט על ידי המשפיעים דישיבת תות"ל }}. הקונטרס נדפס בשנים [[תשנ"ג]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשנ"ג]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשנ"ד]] כמו"כ מפתח הדבר של הקונטרס משמע שאין זו ההדפסה הראשונה של קונטרס זה .}} [[תשע"ז]], [[תשפ"ב]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשפ"ב]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשפ"ג]].}}.<br />
<br />
== ספרי ביאורים על הספר ==<br />
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br />
<br />
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.<br />
הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.<br />
<br />
* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].<br />
<br />
* '''ביאור תורה אור ולקוטי תורה''' על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת [[יריד החסידות (אירוע)|יריד החסידות]] תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה על ידי [[ספריית מעיינותיך]]<br />
<br />
== לימוד הספר ==<br />
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.<br />
<br />
פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.<br />
<br />
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'. <br />
<br />
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.<br />
<br />
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכ"ג].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing הספר 'לקוטי תורה']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה'], הוצאת קה"ת - [[תשע"ז]], לקריאה והורדה {{PDF}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/4000000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}<br />
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]<br />
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91&diff=718457שיחה:משפט סטרודוב2024-10-29T21:43:26Z<p>זלדקן: /* בהמשך לדברי */</p>
<hr />
<div>אני לא מצליח לסדר את התבנית:ציטוט צף. מישהו יכול לעזור? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 16:08, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:החלפתי לחלונית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 16:15, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
::בפיסקה 'המשפט' עדיין נשארה תבנית ציטוט צף. לטיפולך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 17:48, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::הסתדר נפלא. ב"ה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:22, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==בעיה תוכנית==<br />
כידוע, הספר של פישל שניאורסון אינו מוסמך כלל. רק התחלתי לקרוא את הערך, וכבר ראיתי בעיות רבות שאינם מסתדרות עם ההיסטוריה הידועה לכל. גזירת הקנטוניסטים נתבטלה עוד בימי אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תרט"ז, וממילא כל הבסיס של סיפור העלילה מוטל בספק. אז איך אתה רוצה שאתייחס לכל ההמשך? יש מקורות נוספים לעלילה זו שיותר מעוגנים במציאות בשטח? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 17:55, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אענה על כך בארוכה בקרוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:24, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
::עיקרי הדברים [[שיחה:ישיבת סטרדוב#ראש הישיבה|נמצאים כאן]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 02:48, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אז באופן כללי ועקרוני אתה לכאורה צודק, אבל באופן פרטי על הטענה הספציפית שהעליתי עדיין לא ענית. איך יכול להיות שהערך המגובה במקורות כביכול סותר את ההיסטוריה הפשוטה והידועה לכל המועגנת היטב בכתבי רבותינו נשיאינו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 03:26, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== היחשפות לערך בעקבות הפרסום באינפו ==<br />
<br />
ביום שלישי [[ד' באדר א']] זמן קצר טרם הפרסום באינפו בכותרת '''מה ידוע לך על משפט סטרדוב''' עמד מספר הצפיות על 255. תוך שלושה ימים קפץ מספר הצפיות ל-433!! זה שווה ואפקטיבי.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר א' ה'תשע"ד 14:18, 9 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== בהמשך לדברי ==<br />
<br />
זוננשיין לפני 11 שנים תיקנתי כאן שעלילת סטרדוב היתה לפני עשרים וחמש שנים כפי שכתוב בערך גזירת הקנטוניסטים [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 23:42, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ה 23:42, 29 באוקטובר 2024 (IST) המתקרא גם גיא וויס זליג אמזלג ובא הנה</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91&diff=718456שיחה:משפט סטרודוב2024-10-29T21:42:43Z<p>זלדקן: /* בהמשך לדברי */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>אני לא מצליח לסדר את התבנית:ציטוט צף. מישהו יכול לעזור? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 16:08, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:החלפתי לחלונית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 16:15, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
::בפיסקה 'המשפט' עדיין נשארה תבנית ציטוט צף. לטיפולך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 17:48, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::הסתדר נפלא. ב"ה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:22, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==בעיה תוכנית==<br />
כידוע, הספר של פישל שניאורסון אינו מוסמך כלל. רק התחלתי לקרוא את הערך, וכבר ראיתי בעיות רבות שאינם מסתדרות עם ההיסטוריה הידועה לכל. גזירת הקנטוניסטים נתבטלה עוד בימי אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תרט"ז, וממילא כל הבסיס של סיפור העלילה מוטל בספק. אז איך אתה רוצה שאתייחס לכל ההמשך? יש מקורות נוספים לעלילה זו שיותר מעוגנים במציאות בשטח? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 17:55, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אענה על כך בארוכה בקרוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:24, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
::עיקרי הדברים [[שיחה:ישיבת סטרדוב#ראש הישיבה|נמצאים כאן]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 02:48, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אז באופן כללי ועקרוני אתה לכאורה צודק, אבל באופן פרטי על הטענה הספציפית שהעליתי עדיין לא ענית. איך יכול להיות שהערך המגובה במקורות כביכול סותר את ההיסטוריה הפשוטה והידועה לכל המועגנת היטב בכתבי רבותינו נשיאינו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 03:26, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== היחשפות לערך בעקבות הפרסום באינפו ==<br />
<br />
ביום שלישי [[ד' באדר א']] זמן קצר טרם הפרסום באינפו בכותרת '''מה ידוע לך על משפט סטרדוב''' עמד מספר הצפיות על 255. תוך שלושה ימים קפץ מספר הצפיות ל-433!! זה שווה ואפקטיבי.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר א' ה'תשע"ד 14:18, 9 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== בהמשך לדברי ==<br />
<br />
זוננשיין לפני 11 שנים תיקנתי שעלילת סטרדוב היתה לפני עשרים וחמש שנים כפי שכתוב בערך גזירת הקנטוניסטים [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 23:42, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ה 23:42, 29 באוקטובר 2024 (IST) המתקרא גם גיא וויס זליג אמזלג ובא הנה</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91&diff=718455משפט סטרודוב2024-10-29T21:39:12Z<p>זלדקן: /* סיפור הבסיס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה]]<br />
'''משפט סטרדוב''' הוא כינויה של פרשיה שכללה הלשנה על [[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]] שהתגוררו בעיר [[סטרדוב]] ומשפט שהתנהל בעקבותיה.<br />
<br />
הפרשיה התחילה בשנת [[ה'תרמ"א]] (1881) כשיהודי [[משכיל]] תושב העיר בשם [[דוב לזרוב]] הלשין לשלטונות שישנה "כת" חסידים בעיר בראשות הרב [[זלמן ניימרק]] (רב העיירה) שחותרים תחת חוק הצבא ומוציאים פטורים עבור בני קהילתם כשלצורך כך הם נותנים שוחד, מזייפים מסמכים ונשבעים לשקר.<br />
<br />
בעקבות ההלשנה, נאסרו רב הקהילה הרב ניימרק יחד עם 80 חסידים נוספים, והחלו חקירות אינטנסיביות שהתנהלו בעיירה [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]. למאבק בעלילה גויסו מיטב הכוחות ברוסיה, כשגם תושבי העיר ה[[גוי]]ים תומכים בהתלהבות בעדת החסידים. במשך שנתיים ישבו החשודים במאסר, כשבסופם הוגש נגדם כתב אישום חמור.<br />
<br />
במשפט שהתרחש כעבור שנתיים זוכה הרב ניימרק מכל אשמה, ויתר האסורים הואשמו בעבירות קלות מאוד. למרות הזיכוי במשפט התקשו בני הקהילה להתאושש מהמאורע, הרב ניימרק עזב את העיר כמו חסידים נוספים, ורק כעבור 10 שנים מינו רב חדש לעיר.<br />
<br />
== העלילה ==<br />
בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר שמעון [[דוב לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר [[סטרדוב]], הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצרו הרב ניימרק ובנו [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] יחד עם עוד 80 מבני הקהילה, וגזירת מאסר ריחפה על אנשים נוספים שהצליחו להסתתר.<br />
<br />
==== סיפור הבסיס ====<br />
דוד בוהמן, יליד העיר [[ויטבסק]], היה אחד מבני הקהילה החסידית בסטרדוב, אך מוכה שיגעון. לאחר שנקרא להתגייס לצבא ולא התייצב, הוצא נגדו צו מעצר, ואחד מהחסידים בעיר הציע לאביו לשלוח הודעה לצבא כי בנו נפטר ב[[פאגאר]]{{הערה|עיירה קרובה לסטרדוב.}}, וכך להיפטר מחוב ההתייצבות.<br />
<br />
על פקיד העיר פאגאר הוטל לברר האם באמת דוד בוהמן נפטר, ובשביל כך הגיע לבית המדרש שם נשבעו בפניו הנוכחים כי לפני זמן קצר הגיע לעיר אדם בשם בוהמן, וכי הוא מת זמן קצר לאחר הגעתו.<br />
<br />
לאחר עשרה חודשים, כשדוב לזרוב יצא בכעס מאסיפת ועד הקהל, הלשין לממשלה כי דוד בוהמן לא מת, והוא נמצא בכפר חאליעוויץ.<br />
<br />
אמנם החסידים אכן השתמטו מעבודת הצבא ועשו כל מה שיכלו לפטור צעירים, וכל המעשים נעשו בברכת והדרכת אדמו"ר המהר"ש, אך הסיבה לכך הייתה נעוצה בשל [[גזירת הקנטוניסטים]] שהתבטלה רק עשרים וחמש שנים קודם לכן, בשנת [[תרט"ז]] (1856), אך רישומה נותר עדיין איתן. בצבא הרוסי לא הייתה שום אפשרות לשמירה על חיי תורה ומצוות מלאים, ואלפי הילדים שנחטפו בגיל רך והשתעבדו לעבודת הצבא כשרבים מהם שכחו מהיותם יהודים, גרמו חלחלה עמוקה אצל יראי ה' - מה שהניא אותם לעשות כל אשר בידם להשתמט מחוק הגיוס.<br />
<br />
המעניין הוא שגם האוכלוסייה הרוסית והנוצרית באזור התגייסו פה אחד למען האסורים והקהילה החסידית. כולם זכרו היטב את הזעקות האיומות של שברון לב כשנחטפו ה[[קנטוניסטים]] מחיק אמותיהם באמצע הלילה שעוד הדהדו רק 25 שנים קודם. הזכרון מאותה התקופה הביא להבנה בין האוכלוסיות.<br />
<br />
== חקירות המשטרה ==<br />
מיד לאחר ההלשנה בדקו השלטונות את פנקסי הממשלה וגילו שמאות יהודים שהוזמנו להתייצב בצבא שוחררו מסיבות שונות ומשונות, ואפילו לא אחד גוייס! שר הצבא הוציא צו חשאי לאסור את כל המשתמטים; 80 נאסרו, והיתר הצליחו לברוח.<br />
<br />
בעקבות זאת הוצא צו מיידי לסגירת [[ישיבת חב"ד סטרדוב|הישיבה החב"דית]] המקומית, בחשד שנותנים מחסה למשתמטים ומשתתפים באופן פעיל בעבירות נגד חוקת הצבא.<br />
<br />
לחקירת ה"פשעים" נתמנה החוקר טגנצ'וב והתובע הראשי היה סמיונוב. את מרבית החומר לתיק הביא שמעון לזרוב, שלרוע המזל התגורר דירה מעל משרדו של החוקר טגנצ'וב, כך שהיה איתו בקשר מתמיד בכל שלבי החקירה, כשהוא ממריצו לחקירה חודרת ומסכל כל ניסיון לריכוך הדין מצד החסידים. לזרוב תרגם מסמכים ביקורתיים נגד [[תורת החסידות]] והציגם בפני החוקר והתובע הכללי, להראות שגם היהודים עצמם מבקרים את דרכי החסידות וחפצים באי-קיומה. הוא שב והדגיש ש"כת" החסידים שלטת בכוח על היהודים כולם, ומנהיגים את חיי הקהילה היהודית כרצונם - נגד רצון הקהל.<br />
<br />
החקירות היו אינטנסיביות, בהם נחקרו הרב ושמונים האסורים, נערכו חיפושים בבתים ובמבני הקהילה, והגיעו עד ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] לחיפוש בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה הייתה גם [[מחשבה]] לקחת את הרבי לחקירה בסטרדוב.<br />
<br />
== בבית הכלא ==<br />
{{חלונית|תוכן=אחד מהבעלי בתים דפה הלך ביום ה' העבר אל אדוועקאט א[ינו] י[הודי] פעטראוו, לבקש ממנו לשוכרו לטוען עבור עסק ה"ר מ[שולם] ז[למן], אשר עודנו תפוס, ואינו מקבל עבורו שום ערבות. השיב לו האדוועקאט, כי כפי אשר ראה הוא הדאנאס, לא יוכל לקבל על עצמו להיות אדועקאט.<br />
<br />
וסיפר שכך התחלת הדאנס, נמצא בפה סטרד[וב] סעקט נק' חסידים, בהסעקט הזה עד ארבעים איש בראשם ה"ר מ[שולם] ז[למן], מחזיקים הסעקט דפה הם יעקובסאהן, ובעלה דובראווסקי הוא (הלאנסנא בדומע דפה [חבר מועצת העיר]), ויעקב משה מענדלייאוו, וגרשון בן ציון גינזבורג, ובראשם כו' וכו' וכו' [על פי המסופר בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" כנראה הכוונה לאדמו"ר המהר"ש], וכל עסקם ועצתם להבריח כו', וכל המעות הנמצאים בקאראבעסנע איזבאו [מכס קורובקה] הם מקבלים לידם עבור ליתן שוחד ונשבעים שבועת שקר..<br />
<br />
כמה אנשים מוכנים להקרא להדו"ח [דין וחשבון = חקירה] בדבר נסיעתם [לליובאוויטש]. ודעתם להשיב האמת אשר נוסעים להתפלל בתחילת השנה על אוהל כו'..<br />
<br />
בקושי גדול פעלנו על ידי בקשת האיספראווינק [שר המשטרה] לעשות להרמ"ז, לא לשנות בגדיו [בהיותו במאסר], וליתן לו חדר טוב, ולהניח עוד הצטרכותיו.<br />
<br />
האדרעס לפה [כתובת למשלוח תשובה], יעקב אהראנאווסקי, ובתוכו קאנווערט חתום [מעטפה נוספת], ולכתוב עליו למחוק למסור ליהושע נתן, ולא לזולתו, ויגיע ישר ליד יהושע נתן, וידין אותו כו' [ישרוף מחשש שיתפס]..<br />
|כותרת=חלק ממכתב הרב יהושע נתן גנסין לאדמו"ר המהר"ש}}בתחילה הושם הרב ניימרק תחת משמר כבד ונאסר עליו כל קשר עם העולם החיצון. כשנכנס הרב לתא המאסר פתח ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש מלווה ב[[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] מעוררים את ה[[נפש]], דבר שעשה רושם אדיר על שר בית הסוהר.<br />
<br />
את הרב ניימרק הכניסו לתא עם אדם רוצח מסוכן, וכשהחל הרב בתפילה החל הרוצח להתמוגג בדמעות דבר שהפליא את כולם. במהרה התפשטה בבית הסוהר השמועה על הרב הקדוש, מה שעזר כעבור ימים אחדים להעברת הרב לתא מרווח ונקי, עם ספרי קודש ואפשרות ל[[כשרות|אוכל כשר]] מבחוץ.<br />
<br />
ב[[חג הסוכות]] הורשה לבנות [[סוכה]] בחצר בית הכלא, שם ישב במשך כל השבוע כשהוא שקוע בלימוד התורה.<br />
<br />
באחת הפעמים שביקרוהו בני משפחתו הגניב נינו בן השנתיים (אברהם יעקב ניימרק) בתחתית כוס קפה פתקה מהרבי המהר"ש:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]){{הבהרה}}, ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br />
<br />
בחקירות ניסו להוציא מפי הרב ניימרק והחסידים הודאה כי נסיעתם תכופות לליובאוויטש קשורה לתמיכת הרבי בפעילות הלא חוקית שלהם בסטדרוב. החסידים הכחישו זאת כמובן, וטרחו להודיע מיד לרבי על החשדות. את הנסיעה לרבי הם תירצו בכך שהם נוסעים להתפלל על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]].<br />
{{חלונית|כותרת=חלק מתוכן המכתב השלישי ששלחו חסידי סטרדוב לאדמו"ר המהר"ש|תוכן=השבויים יושבים תפוסים בשמירה גדולה, כן ה"ר משולם זלמן יחי', וכמעט אין איש מתעסק, כי על כולם נפל אימה מפני חמת המציק הצר הצורר, אשר בלשונות מגביר שעוד ידו נטויה להושיב הבית הסוהר כולו באנשי סטרדוב הנקובים בשם חסידים, ובדברו בשווקים ורחובות צועק ואומר שוב שובו מדרכיכם הרעים ולמה כו', כי אני אעשה כלה מכל העיר. והצר הצורר הדורש וחוקר מקבל דבריו ומרשיע מאד להחזיק השבוים בחנם, ובכל יום נקראים אנשים אצלו על הדרישה וחקירה מעניים שונים כללים ופרטים, רבו הרבה עניינים גבוהים אשר נשבתו ובוטלו והרמ"ז זועק ונאנח בשברון מתנים ובחלישות לב... רבו הבכיות והאנחות ברחובות קריה, ועוסק אין}}מני אז התחילה התכתבות עניפה עם הרבי, שהתנהלה ברמזים, בה דיווחו לרבי על ההתפתחויות, ובד בבד הרבי מורה להם הרבי כיצד לנהוג. בארכיון [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאים שלושה מכתבים שכתב ככל הנראה [[יהושע נתן גנסין|הרב גנסין]] לאדמו"ר המהר"ש. המכתב הראשון מ[[פרשת שמות]] אותה שנה, בה סיפרו החסידים לרבי כי השלטונות לא מוכנים לשחרר את הרב אפילו בערבות, וגם ניסיון כושל של גיוס עורך דין בשם פטרוב, שלטענתו ראה את דבר המלשינות ולכן לא יכול לקבל על עצמו את הגנת הרב. המכתב השני ללא תאריך, רק בציון יום ד', והמכתב השלישי מ[[י"ד שבט]]. במכתב סיפרו לרבי על ההצעה לקחת את העורך דין קופרניק, אך אין את הכסף עבור עורך דין כזה מומחה. במכתב מבכים החסידים את המצב, שאין די סיוע מהערים והעיירות בסביבה והכסף החסר הוא שמפריע לכול, אין תקציב לעזור למשפחות האסורים ולהוצאות המשפט. דבר נוסף שחסר להם, עצות נכונות ומועילות כיצד להתמודד עם המצב. במכתב מביע הכותב את דאגתו שעדיין לא הגיע שום מענה מהרבי בקשר למכתבים הראשונים.<br />
<br />
המכתבים נכתבו ברמזים, ללא נמען ונחתמו בשם "יהושע נתן". במכתב הראשון ציין הרב גנסין את אופן התשובה המוסכם על כולם, שהמכתב ישלח לכתובת של יעקב אהרונבסקי, ובתוך המעטפה יהיה מכתב נוסף חתום עבור יהושע נתן.<br />
<br />
== פעולות הסנגוריה ==<br />
פעילות הסנגוריה הייתה חזקה ואמיצה, וכלל יהודי רוסיה התאחדו לעזרת יהודי סטדרוב. לצורך המשפט נשכרו טובי העורכי דין; מר [[לב קופרניק]], ומר אוספנסקי. קופרניק היה [[יהודי]] מ[[קייב]] עורך דין מומחה, מגדולי המשפיעים באותה תקופה. הוא היה מקורב לשלטונות וגדולי האצילים היו משחרים לפתחו. אוספנסקי היה נוצרי שהתגורר בסטרדוב, שהעמיד עצמו כסנגור הנאשמים. נכונותם של השניים לעמוד במשפט לימין אנשי הקהילה הנאשמים הפיחה רוח תקווה בקרב החסידים, ועוררה רעש חיובי ואוהד גם אצל שאר חלקי האוכלוסייה.<br />
<br />
במקביל להשתדלויות הנמרצות בדרך הטבע התחזקו החסידים ב[[רוסיה]] בכלל ובעיר סטרדוב בפרט בפעולות רוחניות ותפילות זעקה לביטול הגזירה. הגזירה האיומה שריחפה על כלל חסידי חב"ד ברחבי רוסיה הצארית איחדה את כולם, ועוררה את הלבבות ל[[עבודת ה']] ו[[תשובה]].<br />
<br />
עוד קודם שנשכרו עורכי הדין והחלו בפעולות ההצלה שלח הרבי [[המהר"ש]] את מזכירו, ר' [[לוי יצחק אידלויץ]], על מנת לסיע במאמצים למען האסורים.<br />
כעבור זמן קצר, ביום שלישי שבוע [[פרשת יתרו]] דיווח המזכיר על המצב כי החוקר נסע לערים אחרות לחקור את הנושא, אנשים רבים נוספים נקראים לחקירות כל הזמן, ואין מי שיעזור להם, וגם כסף אין.<br />
<br />
כעבור שבוע מאז שליחת המכתב הראשון לרבי [[המהר"ש]] התקבצו מספר עסקנים מ[[ריגא]], [[וועליז]], סטרדוב וקייב לגייס את האמצעים לצורך הבאת עורכי דין מומחים מקייב. במכתב של אחד העסקנים מריגא לעסקן געציל יעקובסון מסטרדוב מבקש ממנו לשלוח לו העתקים של ההלשנה והקטגוריה כדי שיוכלו ללמוד את החומר ולהכין את החומר הנגדי.<br />
<br />
עזרה נוספת הגיעה מ[[פטרבורג]] ומ[[וילנה]] משם הגיעו עסקנים ועורכי דין לחקור את הנושא ולייעץ לראשי הקהילה כיצד להתמודד משפטית.<br />
<br />
המזכיר חזר בינתיים לליובאוויטש, ומשם כתב מכתב לעסקנים בסטרדוב שיבררו אצל געציל יעקובסון אם נסיעת החוקר מחוץ לפלך חוקית, והאם הנסיעה לליובאוויטש גם היא חוקית.<br />
<br />
הסנגוריה ניסו לשחרר את הרב ניימרק בערבות כספית גבוהה, בקשה שנדחתה בבית המשפט מחשש שיברח.<br />
<br />
לעיתים קרובות ערך הועד של ראשי הקהילה ועסקני הציבור ישיבות והתייעצויות עם המומחים בנושא. מדי פעם היו נוסעים משלחות של עסקנים לאצילים וצמרת השלטון בשביל להשפיע עליהם לעמוד לימין הקהילה הנאשמת. אודות ליחסי מסחר טובים עם יהודי המקום נתקבלו אלו בחמימות, אך החוקר והתובע הכללי הקשיחו את ליבם ולא רצו לקבל איש.<br />
<br />
ההשפעה החיובית הלכה וכבשה חלקים גדולים מהאוכלוסייה הלא יהודית, וגדולי האצילים ניסו להשפיע על התובע הכללי בעניין המלשינות. אך ככל שגדלו המאמצים מצד ידידיו הקרובים להשפיע על הלך רוחו הלך זה והקשיח את ליבו. למרות שהאהדה לה זכו החסידים הייתה ללזרוב לרועץ, ראה ניחום בכך שדווקא בעקבות כך סמיונוב מכביד את ליבו.<br />
<br />
== כתב האשמה ==<br />
מסמכי התביעה הוכנו במשך שנתיים על ידי התובע הכללי סמיונוב, החוקר טגנצ'וב והמלשין שמעון לזרוב.<br />
<br />
בכתב ההלשנה היה כתוב שבעיר סטרדוב ישנה "כת" חסידים, המונה עד ארבעים איש, ובראשם הרב ניימרק, [[געציל יעקובסון]], דוברבסקי (חבר מועצת העיר), [[יעקב משה מנדליוב]] ו[[גרשון בן ציון גינזבורג]], ובראשם עומד הרבי המהר"ש, וכל עסקם הוא לדאוג לפטורים מהצבא עבור בני קהילתם ועבור זה הם מוכנים לזייף מסמכים, לתת שוחד ולהישבע לשקר. התביעה הייתה נגד כל עדת החסידים, כשהחמורים בהם הם הרב ניימרק "הרוח החיה" ו[[אדמו"ר המהר"ש]] המנהל והעומד בראש.<br />
<br />
פרט נוסף בהלשנה היה, שאת הפטורים לצבא הם דואגים רק לבני קהילתם, בעוד שאחרים הם דוחים.<br />
<br />
== המשפט ==<br />
{{ציטוט צף|בעיר סטאראדוב עמד למשפט הגליל הרה"ג ה. ניימארק הנאשם ברוב פשעים על פי מלשינות אחד מבני עמנו (כנודע בהמגיד) ויצא זכאי במשפטו ואתו יצא אור משפט כל הנאשמים עמו יחד אח"י שבעם נדודים בבית האסורים שלש שנים. כל הערים הקרובות חגגו חג גדול והעיר סטאראדוב צהלה ושמחה|"המגיד"}}<br />
בחודש [[תשרי]] [[ה'תרמ"ד]] (אוקטובר, 1883), לאחר מעל שנתיים של חקירות, התחיל המשפט המכריע שנמשך קרוב לחודש.<br />
<br />
אולם בית המשפט היה מלא במאות יהודים וגויים שבאו להביע את תמיכתם בנאשמים. הרב עצמו השפיע עמוקות על חבר המושבעים ויושבי האולם, שהרגישו שלפניהם יושב אדם [[קדוש]].<br />
{{ציטוט צף|לא רק השופטים, שראוהו בפעם הראשונה, אלא אף היהודים, אני שלומנו, הביטו אליו בהשתוממות, כמעט שלא הכירוהו.. על פניו החיוורים והבהירים הייתה שרויה מנוחה שבהתעלות פנימית, שהייתה חדורה התעוררות חב"דית כבושה, ענוגה וחריפה כאחת. איזו חרדה טמירה שבהתפשטות הגשמיות הייתה מורגשת בכל עצמותו, בכל תנועותיו...|קונטרס "דברי זיכרון"{{הערה|הדברים מובאים בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" על ידי [[פישל שניאורסון]].}}.}}<br />
המשפט נפתח בהקראת כתב האישום המתאר את הפשעים שנעשו במשך שנים על ידי הנאשמים "במאורגן". תחילה דיבר סמיונוב, התובע הכללי, כשפירט את האשמות הפליליות בהם התעסקו החסידים במשך שנים. את דבריו במהלך המשפט התיז בצורה ארסית כשהוא לא בוחל במילות גנאי כלפי הנאשמים.<br />
<br />
יומו הראשון של המשפט נחתם בדו שיח קצר בין הרב ניימרק לתובע הכללי כשזה ניסה להוציא מפיו הודאה באשמות נגדו. הרב ניימרק כפר בכול.<br />
<br />
ימי המשפט הבאים היו בחקירת העדים על ידי שני הצדדים, הסנגוריה והקטגוריה, בפני השופטים. החקירות היו מצליבות כשכל צד מנסה למצוא סתירות בדברי השני כשאת הויכוחים שהתעוררו מידי פעם בין הצדדים הוכרעו בידי נשיא המשפט. אוספנסקי התעסק יותר בחקירת העדים, בעוד שקופרניק השקיע את זמנו בהכנת נאום הסנגוריה.<br />
<br />
בתחילה נשא לזרוב את עדותו בדבר הפשעים הממוסדים של החסידים נגד שלטון הצבא. הוא סיפר על זיוף מסמכים על ידי הרב ניימרק על מנת לשחרר את בנו, ועל השבועת שקר של החסידים בפאגאר על מות דוד בוהמן.<br />
בסיום הנאום שאלו התובע הכללי מספר שאלות, כשבתשובותיו מצא אוספנסקי סתירות.<br />
<br />
בסיום ימי חקירות העדים התגבשה אצל השופטים פרשיה מסובכת, כשהפרטים סותרים אחד את השני. הסנגוריה הצליחה להוכיח כי העדים שחתמו על מות בוהמן כלל לא יודעים לקרוא רוסית, אך השאלה שנותרה היא מדוע חתמו על דברים שלא יודעים.<br />
<br />
יום המשפט האחרון, בתחילת [[חודש חשוון]], הוקדש לנאומי הקטגוריה והסנגוריה. תחילה דיבר התובע הכללי במשך מספר שעות עם הפסקות קטנות באמצע, כשנאומו גדוש בדברי שטנה נגד עדת החסידים. אך דבריו הקיצוניים עורר אצל רבים מהנוכחים הסתייגות מדבריו. אחריו דיבר קופרניק, כשבהוכחות חותכות הותיר את כל סיפור העלילה כבדוי ומומצא.<br />
<br />
בסיום דבריו יצאו חבר המשובעים להתייעצות שנמשכה כשעה, בסופה הקריאו את פסק הדין, כשהרב ניימרק מנוקה מכל אשמה ושאר הנאשמים קיבלו עונשים קלים עבור סטיה קלה מהחוק.<br />
<br />
== לאחר המשפט ==<br />
למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות. כעבור שלש שנים עבר לעיר [[נעוול]], בהוראת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו לממלא מקום של הרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br />
<br />
על פי מחקרו של [[פישל שניאורסון]] בספר [[כוחה של סנגוריה]], לקח לקהילה זמן רב להתאושש מהעלילה שהתרגשה עליהם, ולמרות זיכויים הכמעט מוחלט במשפט, התקשו לשוב לחיים סדירים. רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] ([[פלך צ'רניגוב]]). לעומת זאת לפי המסופר בספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] נראה כי מיד לאחר עזיבתו של הרב ניימרק בחרו ברב שניאורסון, שלקח על עצמו את הרבנות בהוראת [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|החסידים בסטרדוב שלחו משלחת לריפקה לבקש מהרב שניאורסון שיקבל עליו את עול הרבנות בקהילתם. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג".}}.<br />
<br />
שנים ספורות לאחר גמר המשפט חלה לזרוב במחלה ממאירה ומת מיטה חטופה. לעומתו סמיונוב ביקש את סליחת הקהילה החסידית והודה שלא הכיר כראוי את עדת החסידים והנהגותיהם. ימים ספורים לאחר שהתחרט בפני הקהילה חלה גם הוא במחלה ממאירה ומת כעבור זמן קצר.<br />
<br />
== סיקור העלילה ==<br />
[[קובץ:סניגוריה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר כוחה של סנגוריה]]<br />
סיפור העלילה כמעט ולא תועד באותם השנים, ונראה כי כותבי הרשומות אז עשו מאמץ מיוחד להעלים ולהשכיח את הפרשיה הזו. בכתבי העיתונות אז נמצאים ידיעות קטנות ושוליות, עם השמטת ועיוות הפרטים במטרה להמעיט מגודל האירוע ובכך להשכיח את הסיפור.<br />
<br />
כך לדוגמה בעיתון "המליץ" שיצא לאור בתקופת המשפט, פורסמה בתאריך [[כ"ו חשון]] [[תרמ"ד]] (14 בנובמבר 1883) ידיעה מינורית ש-12 יהודים (ולא 80, כפי שקרה בפועל) הואשמו בשבועת שקר וחתימת שווא על מות בוהמן שנקרא לצבא. לטענתם טענו כי אינם דוברים את השפה הרוסית וסיפרו להם כי הם צריכים לחתום שבוהמן חסר כל, ולאחר משפט קצר הוכחה חפותם ונענשו בעבירה קלה של חתימה על כתב עדות שלא ראו.<br />
<br />
ככל הנראה הסיבה הייתה בשל גילוי דברים קשים ומפוקפקים בחיי היהודים, דברים שהשתיקה יפה להם, שלולא זאת הדבר עלול לעורר את שנאת היהודים, ובפרט בתקופה של [[רוסיה הצארית]].<br />
<br />
את המאורעות שקרו באותם שנים החל לחקור [[פישל שניאורסון]], יוצא העיר. מחקרו התחיל אצל הספרן [[חיים ליברמן]] מ[[ניו יורק]], אצלו גילה כי נינו של הרב ניימרק מתגורר ב[[תל אביב]] ובהקדמה לספרו "אש"ל אברהם" מביא את זכרונותיו מהמאורעות באותם ימים. את מחקרו בסגנון עלילה דרמטית הוא פרסם בשנת [[תשי"ז]] בפרקים בהמשכים בשם "מלשינות וסניגוריה" בעיתון הצופה. בשנת [[תשכ"ז]] נדפסה העלילה בספר בשם "[[כוחה של סנגוריה]]".<br />
<br />
לאחר פטירת ר' [[עמנואל זיסקין]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שהתגורר ב[[סטרדוב]] והיה מהפעילים להצלחת המשפט. התגלה יומנו האישי, שהיה כתוב בכתב ידו ותיאר את ימי המאסר, המשפט והאווירה ברחוב היהודי באותם ימים. היומן יצא לאור בשם 'קונטרס דברי זיכרון'.<br />
<br />
==התייחסויות מהרבי לנושא==<br />
ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרת קודש]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3715.htm חלק י"א, ע' שכט].}} משיב [[הרבי]] לשואל שאין תחת ידו חומר בנושא, אך ייתכן שנמצא בין רשימות חמיו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי מזכיר את מה ששמע מהרבי הריי"צ - שלאחר הפרשייה הצדיק הרב ניימרק את הדין ולקח על עצמו את האשמה, מפני שגרם פעם לרבי [[המהר"ש]] בלבול זמן של שעה אחת...<br />
<br />
ב[[שיחת קודש]] שנשא הרבי{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922132 שיחת שבת פרשת שמות תשכ"ב, סעיף י"א].}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]], ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[פישל שניאורסון]], '''[[כוחה של סנגוריה]]''', [[תל אביב]] תשכ"ז. מהדורה חדשה עם מבוא והוספות על ידי הרב אליהו יוחנן גורארי', הוצאת "אהלי שם ליובאוויטש" ה'תשע"א.<br />
*עמנואל זיסקין, '''קונטרס "דברי זיכרון"'''.<br />
*אברהם יעקב ניימרק, '''אשל אברהם''', תרצ"ב.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:סטרדוב|*]]<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב|*]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718454גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:34:17Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
* הערות בסוף הספר '''חיים גראביצר''' הוצאת מכון הספר תשפ"א/ב' למקורות הלכתיים לכאן ולכאן בעניין התערבות הרבנים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718452גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:33:57Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
* הערות בסוף ספר '''חיים גראביצר''' הוצאת מכון הספר תשפ"א/ב' למקורות הלכתיים לכאן ולכאן בעניין התערבות הרבנים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718451גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:33:25Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
* הערות בסוף ספר חיים גראביצר הוצאת מכון הספר תשפ"א/ב' למקורות הלכתיים לכאן ולכאן בעניין התערבות הרבנים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718450גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:33:04Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
* הערות בסוף ספר חיים גראביצר הוצאת מכון הספר תשפ"ב/ב' למקורות הלכתיים לכאן ולכאן בעניין התערבות הרבנים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718445גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:25:52Z<p>זלדקן: /* החוטפים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=718443גזירת הקנטוניסטים2024-10-29T21:24:16Z<p>זלדקן: /* החוטפים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קנטוניסטים.jpg|200px|ממוזער|איור של קנטוניסטים]]<br />
'''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר]]ית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפייה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}.<br />
<br />
==הרקע לגזירה==<br />
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]<br />
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי הייתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.<br />
<br />
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.<br />
<br />
כאשר הצאר הרוסי ניקולאי (הראשון) עלה לשלטון, החליט להנהיג סדרים חדשים במדינה, ולחנך קבוצות טעונות טיפוח. בין קבוצות האוכלוסייה הרוסית שהיו בעייתיות בעיני ממשל הצאר, הייתה האוכלוסייה היהודית.<br />
<br />
לצורך חינוכם מחדש של קבוצות אוכלוסייה אלו, הוא החליט לגייס בכפייה נערים יהודיים צעירים, להטביל אותם לנצרות, להעניק להם חינוך צבאי נוצרי, מתוך מטרה שבגמר תקופת השירות הם יחזרו ויתערו בקהילות היהודיות, ויגרמו להם לשנות את תפיסת עולמם.<br />
<br />
===המאמצים לביטול הגזירה===<br />
כשנודע לקהילה היהודית על החקיקה המיועדת, נעשו מאמצים בינלאומיים{{הערה|מנדלוביץ, קנטוניסיטים, עמ' 90 - 92.}} והופעלו לחצים כבדים על כל מקבלי ההחלטות, ואף שולמו סכומי עתק כשוחד.<br />
<br />
הרבנים התייחסו לגזירה בחומרה רבה, ובקהילות רבות הורו הרבנים לאנשי הקהילה לחסוך 75 אחוז מהוצאותיהם, על מנת לשלוח לקופה המרכזית של העוסקים בביטול הגזירה.<br />
<br />
לאחר מאמצים מרובים, נאספו 200,000 רובל לקופה זו, וחלקם הגדול הועבר לידי הסנאטור נובוסצלב שהיה אחראי על החקיקה, אך בסופו של דבר למרות כל המאמצים הצאר עקף את מערכת החקיקה המקובלת, והחליט באופן חסר תקדים להתערב באופן אישי ולתת את הפקודה על גיוס היהודים בעל כרחם.<br />
<br />
==גזירת הקנטוניסטים==<br />
{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תיאור נסיון להטביל קנטוניסטים לנצרות<br />
| תוכן = {{טקסט מוקטן|מתוך מה שראיתי (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך א פרק ט}}:<br />
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה.<br />
}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.<br />
<br />
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43 (חייל שגוייס בגיל 12, היה מחוייב לשרת 31 שנה בצבא הצארי). <br />
<br />
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}, והופלו מבין החיילים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 117.}}. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 194.}}.<br />
<br />
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני.<br />
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]]<br />
===החוטפים===<br />
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.<br />
<br />
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.<br />
<br />
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.<br />
<br />
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר שרבי ישראל פרידמן הרוז'ינאי הקדוש מייסד [[חסידות סדיגורא]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===הפטורים מהגזירה===<br />
בתקנון המפורט של פקודת הצאר, מופיעים מספר פטורים מהגיוס:<br />
*סוחרים משלמי מס.<br />
*רבנים בעלי תעודה מוכרת ('רבנים מטעם').<br />
*סטודנטים במוסדות ממלכתיים.<br />
<br />
על פי רוב, הסעיפים הנזכרים הפוטרים מגיוס, אינם רלוונטיים לצעירים בני 12–18.<br />
<br />
==זכויות הקנטוניסטים==<br />
הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם.<br />
<br />
==התייחסות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.<br />
<br />
בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.<br />
<br />
קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.<br />
<br />
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.<br />
<br />
===אדמו"ר ה'צמח צדק'===<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]<br />
====חברת תחיית המתים====<br />
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.<br />
<br />
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:<br />
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.<br />
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.<br />
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.<br />
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.<br />
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.<br />
<br />
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).<br />
<br />
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.<br />
<br />
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.<br />
<br />
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.<br />
<br />
בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.<br />
<br />
הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.<br />
<br />
====קירוב החיילים היהודים====<br />
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.<br />
<br />
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.<br />
<br />
נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.<br />
<br />
====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====<br />
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.<br />
<br />
בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.<br />
<br />
===אדמו"ר המהר"ש===<br />
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.<br />
<br />
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.<br />
<br />
==התבטלות הגזירה==<br />
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות.<br />
<br />
בשל כך{{הערה|בנוסף לכך, באותם שנים (תרי"ג-תרט"ז) התנהלה 'מלחמת קרים' בין האימפריה הרוסית לאימפריה הצרפתית והבריטית, ורוב המשאבים והמאמצים של צבא [[רוסיה]] הופנו למאמץ המלחמתי, מבלי יכולת לעסוק בגיוס החיילים הקנטוניסטים.}}, ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב [[עושר]] וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[משפט סטרדוב]]<br />
*[[גזירת הלבוש]]<br />
*[[לא תשתחוו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105<br />
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}.<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_27762_26.pdf סיפורי גבורה מחיי הקנטוניסטים ברוסיה]''' - ירחון 'בית יעקב' גליון 40. {{PDF}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf הרבי והחיילים - פעולות הצמח צדק לביטול גזירת הקנטוניסטים]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/59074/jewish/The-Cantonists-Minyan.htm הצמח צדק במנין הקנטוניסטים ביום כיפור]''', חב"ד אורג<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/5358/jewish/Simchat-Torah-of-a-Cantonist.htm שמחת תורה אצל הקנטוניסטים]''', חב"ד אורג<br />
*'''[benyehuda.org/read/11979 בפרק ט, תיאור ממקור ראשון מאת ר' יחזקאל קוטיק על הגזרה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/714186/ רבי לילדים: הָקַנְטוֹנִיסְטִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91&diff=718424משפט סטרודוב2024-10-29T20:59:10Z<p>זלדקן: /* העלילה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה]]<br />
'''משפט סטרדוב''' הוא כינויה של פרשיה שכללה הלשנה על [[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]] שהתגוררו בעיר [[סטרדוב]] ומשפט שהתנהל בעקבותיה.<br />
<br />
הפרשיה התחילה בשנת [[ה'תרמ"א]] (1881) כשיהודי [[משכיל]] תושב העיר בשם [[דוב לזרוב]] הלשין לשלטונות שישנה "כת" חסידים בעיר בראשות הרב [[זלמן ניימרק]] (רב העיירה) שחותרים תחת חוק הצבא ומוציאים פטורים עבור בני קהילתם כשלצורך כך הם נותנים שוחד, מזייפים מסמכים ונשבעים לשקר.<br />
<br />
בעקבות ההלשנה, נאסרו רב הקהילה הרב ניימרק יחד עם 80 חסידים נוספים, והחלו חקירות אינטנסיביות שהתנהלו בעיירה [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]. למאבק בעלילה גויסו מיטב הכוחות ברוסיה, כשגם תושבי העיר ה[[גוי]]ים תומכים בהתלהבות בעדת החסידים. במשך שנתיים ישבו החשודים במאסר, כשבסופם הוגש נגדם כתב אישום חמור.<br />
<br />
במשפט שהתרחש כעבור שנתיים זוכה הרב ניימרק מכל אשמה, ויתר האסורים הואשמו בעבירות קלות מאוד. למרות הזיכוי במשפט התקשו בני הקהילה להתאושש מהמאורע, הרב ניימרק עזב את העיר כמו חסידים נוספים, ורק כעבור 10 שנים מינו רב חדש לעיר.<br />
<br />
== העלילה ==<br />
בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר שמעון [[דוב לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר [[סטרדוב]], הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצרו הרב ניימרק ובנו [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] יחד עם עוד 80 מבני הקהילה, וגזירת מאסר ריחפה על אנשים נוספים שהצליחו להסתתר.<br />
<br />
==== סיפור הבסיס ====<br />
דוד בוהמן, יליד העיר [[ויטבסק]], היה אחד מבני הקהילה החסידית בסטרדוב, אך מוכה שיגעון. לאחר שנקרא להתגייס לצבא ולא התייצב, הוצא נגדו צו מעצר, ואחד מהחסידים בעיר הציע לאביו לשלוח הודעה לצבא כי בנו נפטר ב[[פאגאר]]{{הערה|עיירה קרובה לסטרדוב.}}, וכך להיפטר מחוב ההתייצבות.<br />
<br />
על פקיד העיר פאגאר הוטל לברר האם באמת דוד בוהמן נפטר, ובשביל כך הגיע לבית המדרש שם נשבעו בפניו הנוכחים כי לפני זמן קצר הגיע לעיר אדם בשם בוהמן, וכי הוא מת זמן קצר לאחר הגעתו.<br />
<br />
לאחר עשרה חודשים, כשדוב לזרוב יצא בכעס מאסיפת ועד הקהל, הלשין לממשלה כי דוד בוהמן לא מת, והוא נמצא בכפר חאליעוויץ.<br />
<br />
אמנם החסידים אכן השתמטו מעבודת הצבא ועשו כל מה שיכלו לפטור צעירים, וכל המעשים נעשו בברכת והדרכת אדמו"ר המהר"ש, אך הסיבה לכך הייתה נעוצה בשל [[גזירת הקנטוניסטים]] שהתבטלה רק שבע שנים קודם לכן, בשנת [[תרל"ד]] (1874), אך רישומה נותר עדיין איתן. בצבא הרוסי לא הייתה שום אפשרות לשמירה על חיי תורה ומצוות מלאים, ואלפי הילדים שנחטפו בגיל רך והשתעבדו לעבודת הצבא כשרבים מהם שכחו מהיותם יהודים, גרמו חלחלה עמוקה אצל יראי ה' - מה שהניא אותם לעשות כל אשר בידם להשתמט מחוק הגיוס.<br />
<br />
המעניין הוא שגם האוכלוסייה הרוסית והנוצרית באזור התגייסו פה אחד למען האסורים והקהילה החסידית. כולם זכרו היטב את הזעקות האיומות של שברון לב כשנחטפו ה[[קנטוניסטים]] מחיק אמותיהם באמצע הלילה שעוד הדהדו רק 7 שנים קודם. הזכרון מאותה התקופה הביא להבנה בין האוכלוסיות.<br />
<br />
== חקירות המשטרה ==<br />
מיד לאחר ההלשנה בדקו השלטונות את פנקסי הממשלה וגילו שמאות יהודים שהוזמנו להתייצב בצבא שוחררו מסיבות שונות ומשונות, ואפילו לא אחד גוייס! שר הצבא הוציא צו חשאי לאסור את כל המשתמטים; 80 נאסרו, והיתר הצליחו לברוח.<br />
<br />
בעקבות זאת הוצא צו מיידי לסגירת [[ישיבת חב"ד סטרדוב|הישיבה החב"דית]] המקומית, בחשד שנותנים מחסה למשתמטים ומשתתפים באופן פעיל בעבירות נגד חוקת הצבא.<br />
<br />
לחקירת ה"פשעים" נתמנה החוקר טגנצ'וב והתובע הראשי היה סמיונוב. את מרבית החומר לתיק הביא שמעון לזרוב, שלרוע המזל התגורר דירה מעל משרדו של החוקר טגנצ'וב, כך שהיה איתו בקשר מתמיד בכל שלבי החקירה, כשהוא ממריצו לחקירה חודרת ומסכל כל ניסיון לריכוך הדין מצד החסידים. לזרוב תרגם מסמכים ביקורתיים נגד [[תורת החסידות]] והציגם בפני החוקר והתובע הכללי, להראות שגם היהודים עצמם מבקרים את דרכי החסידות וחפצים באי-קיומה. הוא שב והדגיש ש"כת" החסידים שלטת בכוח על היהודים כולם, ומנהיגים את חיי הקהילה היהודית כרצונם - נגד רצון הקהל.<br />
<br />
החקירות היו אינטנסיביות, בהם נחקרו הרב ושמונים האסורים, נערכו חיפושים בבתים ובמבני הקהילה, והגיעו עד ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] לחיפוש בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה הייתה גם [[מחשבה]] לקחת את הרבי לחקירה בסטרדוב.<br />
<br />
== בבית הכלא ==<br />
{{חלונית|תוכן=אחד מהבעלי בתים דפה הלך ביום ה' העבר אל אדוועקאט א[ינו] י[הודי] פעטראוו, לבקש ממנו לשוכרו לטוען עבור עסק ה"ר מ[שולם] ז[למן], אשר עודנו תפוס, ואינו מקבל עבורו שום ערבות. השיב לו האדוועקאט, כי כפי אשר ראה הוא הדאנאס, לא יוכל לקבל על עצמו להיות אדועקאט.<br />
<br />
וסיפר שכך התחלת הדאנס, נמצא בפה סטרד[וב] סעקט נק' חסידים, בהסעקט הזה עד ארבעים איש בראשם ה"ר מ[שולם] ז[למן], מחזיקים הסעקט דפה הם יעקובסאהן, ובעלה דובראווסקי הוא (הלאנסנא בדומע דפה [חבר מועצת העיר]), ויעקב משה מענדלייאוו, וגרשון בן ציון גינזבורג, ובראשם כו' וכו' וכו' [על פי המסופר בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" כנראה הכוונה לאדמו"ר המהר"ש], וכל עסקם ועצתם להבריח כו', וכל המעות הנמצאים בקאראבעסנע איזבאו [מכס קורובקה] הם מקבלים לידם עבור ליתן שוחד ונשבעים שבועת שקר..<br />
<br />
כמה אנשים מוכנים להקרא להדו"ח [דין וחשבון = חקירה] בדבר נסיעתם [לליובאוויטש]. ודעתם להשיב האמת אשר נוסעים להתפלל בתחילת השנה על אוהל כו'..<br />
<br />
בקושי גדול פעלנו על ידי בקשת האיספראווינק [שר המשטרה] לעשות להרמ"ז, לא לשנות בגדיו [בהיותו במאסר], וליתן לו חדר טוב, ולהניח עוד הצטרכותיו.<br />
<br />
האדרעס לפה [כתובת למשלוח תשובה], יעקב אהראנאווסקי, ובתוכו קאנווערט חתום [מעטפה נוספת], ולכתוב עליו למחוק למסור ליהושע נתן, ולא לזולתו, ויגיע ישר ליד יהושע נתן, וידין אותו כו' [ישרוף מחשש שיתפס]..<br />
|כותרת=חלק ממכתב הרב יהושע נתן גנסין לאדמו"ר המהר"ש}}בתחילה הושם הרב ניימרק תחת משמר כבד ונאסר עליו כל קשר עם העולם החיצון. כשנכנס הרב לתא המאסר פתח ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש מלווה ב[[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] מעוררים את ה[[נפש]], דבר שעשה רושם אדיר על שר בית הסוהר.<br />
<br />
את הרב ניימרק הכניסו לתא עם אדם רוצח מסוכן, וכשהחל הרב בתפילה החל הרוצח להתמוגג בדמעות דבר שהפליא את כולם. במהרה התפשטה בבית הסוהר השמועה על הרב הקדוש, מה שעזר כעבור ימים אחדים להעברת הרב לתא מרווח ונקי, עם ספרי קודש ואפשרות ל[[כשרות|אוכל כשר]] מבחוץ.<br />
<br />
ב[[חג הסוכות]] הורשה לבנות [[סוכה]] בחצר בית הכלא, שם ישב במשך כל השבוע כשהוא שקוע בלימוד התורה.<br />
<br />
באחת הפעמים שביקרוהו בני משפחתו הגניב נינו בן השנתיים (אברהם יעקב ניימרק) בתחתית כוס קפה פתקה מהרבי המהר"ש:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]){{הבהרה}}, ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}<br />
<br />
בחקירות ניסו להוציא מפי הרב ניימרק והחסידים הודאה כי נסיעתם תכופות לליובאוויטש קשורה לתמיכת הרבי בפעילות הלא חוקית שלהם בסטדרוב. החסידים הכחישו זאת כמובן, וטרחו להודיע מיד לרבי על החשדות. את הנסיעה לרבי הם תירצו בכך שהם נוסעים להתפלל על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]].<br />
{{חלונית|כותרת=חלק מתוכן המכתב השלישי ששלחו חסידי סטרדוב לאדמו"ר המהר"ש|תוכן=השבויים יושבים תפוסים בשמירה גדולה, כן ה"ר משולם זלמן יחי', וכמעט אין איש מתעסק, כי על כולם נפל אימה מפני חמת המציק הצר הצורר, אשר בלשונות מגביר שעוד ידו נטויה להושיב הבית הסוהר כולו באנשי סטרדוב הנקובים בשם חסידים, ובדברו בשווקים ורחובות צועק ואומר שוב שובו מדרכיכם הרעים ולמה כו', כי אני אעשה כלה מכל העיר. והצר הצורר הדורש וחוקר מקבל דבריו ומרשיע מאד להחזיק השבוים בחנם, ובכל יום נקראים אנשים אצלו על הדרישה וחקירה מעניים שונים כללים ופרטים, רבו הרבה עניינים גבוהים אשר נשבתו ובוטלו והרמ"ז זועק ונאנח בשברון מתנים ובחלישות לב... רבו הבכיות והאנחות ברחובות קריה, ועוסק אין}}מני אז התחילה התכתבות עניפה עם הרבי, שהתנהלה ברמזים, בה דיווחו לרבי על ההתפתחויות, ובד בבד הרבי מורה להם הרבי כיצד לנהוג. בארכיון [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאים שלושה מכתבים שכתב ככל הנראה [[יהושע נתן גנסין|הרב גנסין]] לאדמו"ר המהר"ש. המכתב הראשון מ[[פרשת שמות]] אותה שנה, בה סיפרו החסידים לרבי כי השלטונות לא מוכנים לשחרר את הרב אפילו בערבות, וגם ניסיון כושל של גיוס עורך דין בשם פטרוב, שלטענתו ראה את דבר המלשינות ולכן לא יכול לקבל על עצמו את הגנת הרב. המכתב השני ללא תאריך, רק בציון יום ד', והמכתב השלישי מ[[י"ד שבט]]. במכתב סיפרו לרבי על ההצעה לקחת את העורך דין קופרניק, אך אין את הכסף עבור עורך דין כזה מומחה. במכתב מבכים החסידים את המצב, שאין די סיוע מהערים והעיירות בסביבה והכסף החסר הוא שמפריע לכול, אין תקציב לעזור למשפחות האסורים ולהוצאות המשפט. דבר נוסף שחסר להם, עצות נכונות ומועילות כיצד להתמודד עם המצב. במכתב מביע הכותב את דאגתו שעדיין לא הגיע שום מענה מהרבי בקשר למכתבים הראשונים.<br />
<br />
המכתבים נכתבו ברמזים, ללא נמען ונחתמו בשם "יהושע נתן". במכתב הראשון ציין הרב גנסין את אופן התשובה המוסכם על כולם, שהמכתב ישלח לכתובת של יעקב אהרונבסקי, ובתוך המעטפה יהיה מכתב נוסף חתום עבור יהושע נתן.<br />
<br />
== פעולות הסנגוריה ==<br />
פעילות הסנגוריה הייתה חזקה ואמיצה, וכלל יהודי רוסיה התאחדו לעזרת יהודי סטדרוב. לצורך המשפט נשכרו טובי העורכי דין; מר [[לב קופרניק]], ומר אוספנסקי. קופרניק היה [[יהודי]] מ[[קייב]] עורך דין מומחה, מגדולי המשפיעים באותה תקופה. הוא היה מקורב לשלטונות וגדולי האצילים היו משחרים לפתחו. אוספנסקי היה נוצרי שהתגורר בסטרדוב, שהעמיד עצמו כסנגור הנאשמים. נכונותם של השניים לעמוד במשפט לימין אנשי הקהילה הנאשמים הפיחה רוח תקווה בקרב החסידים, ועוררה רעש חיובי ואוהד גם אצל שאר חלקי האוכלוסייה.<br />
<br />
במקביל להשתדלויות הנמרצות בדרך הטבע התחזקו החסידים ב[[רוסיה]] בכלל ובעיר סטרדוב בפרט בפעולות רוחניות ותפילות זעקה לביטול הגזירה. הגזירה האיומה שריחפה על כלל חסידי חב"ד ברחבי רוסיה הצארית איחדה את כולם, ועוררה את הלבבות ל[[עבודת ה']] ו[[תשובה]].<br />
<br />
עוד קודם שנשכרו עורכי הדין והחלו בפעולות ההצלה שלח הרבי [[המהר"ש]] את מזכירו, ר' [[לוי יצחק אידלויץ]], על מנת לסיע במאמצים למען האסורים.<br />
כעבור זמן קצר, ביום שלישי שבוע [[פרשת יתרו]] דיווח המזכיר על המצב כי החוקר נסע לערים אחרות לחקור את הנושא, אנשים רבים נוספים נקראים לחקירות כל הזמן, ואין מי שיעזור להם, וגם כסף אין.<br />
<br />
כעבור שבוע מאז שליחת המכתב הראשון לרבי [[המהר"ש]] התקבצו מספר עסקנים מ[[ריגא]], [[וועליז]], סטרדוב וקייב לגייס את האמצעים לצורך הבאת עורכי דין מומחים מקייב. במכתב של אחד העסקנים מריגא לעסקן געציל יעקובסון מסטרדוב מבקש ממנו לשלוח לו העתקים של ההלשנה והקטגוריה כדי שיוכלו ללמוד את החומר ולהכין את החומר הנגדי.<br />
<br />
עזרה נוספת הגיעה מ[[פטרבורג]] ומ[[וילנה]] משם הגיעו עסקנים ועורכי דין לחקור את הנושא ולייעץ לראשי הקהילה כיצד להתמודד משפטית.<br />
<br />
המזכיר חזר בינתיים לליובאוויטש, ומשם כתב מכתב לעסקנים בסטרדוב שיבררו אצל געציל יעקובסון אם נסיעת החוקר מחוץ לפלך חוקית, והאם הנסיעה לליובאוויטש גם היא חוקית.<br />
<br />
הסנגוריה ניסו לשחרר את הרב ניימרק בערבות כספית גבוהה, בקשה שנדחתה בבית המשפט מחשש שיברח.<br />
<br />
לעיתים קרובות ערך הועד של ראשי הקהילה ועסקני הציבור ישיבות והתייעצויות עם המומחים בנושא. מדי פעם היו נוסעים משלחות של עסקנים לאצילים וצמרת השלטון בשביל להשפיע עליהם לעמוד לימין הקהילה הנאשמת. אודות ליחסי מסחר טובים עם יהודי המקום נתקבלו אלו בחמימות, אך החוקר והתובע הכללי הקשיחו את ליבם ולא רצו לקבל איש.<br />
<br />
ההשפעה החיובית הלכה וכבשה חלקים גדולים מהאוכלוסייה הלא יהודית, וגדולי האצילים ניסו להשפיע על התובע הכללי בעניין המלשינות. אך ככל שגדלו המאמצים מצד ידידיו הקרובים להשפיע על הלך רוחו הלך זה והקשיח את ליבו. למרות שהאהדה לה זכו החסידים הייתה ללזרוב לרועץ, ראה ניחום בכך שדווקא בעקבות כך סמיונוב מכביד את ליבו.<br />
<br />
== כתב האשמה ==<br />
מסמכי התביעה הוכנו במשך שנתיים על ידי התובע הכללי סמיונוב, החוקר טגנצ'וב והמלשין שמעון לזרוב.<br />
<br />
בכתב ההלשנה היה כתוב שבעיר סטרדוב ישנה "כת" חסידים, המונה עד ארבעים איש, ובראשם הרב ניימרק, [[געציל יעקובסון]], דוברבסקי (חבר מועצת העיר), [[יעקב משה מנדליוב]] ו[[גרשון בן ציון גינזבורג]], ובראשם עומד הרבי המהר"ש, וכל עסקם הוא לדאוג לפטורים מהצבא עבור בני קהילתם ועבור זה הם מוכנים לזייף מסמכים, לתת שוחד ולהישבע לשקר. התביעה הייתה נגד כל עדת החסידים, כשהחמורים בהם הם הרב ניימרק "הרוח החיה" ו[[אדמו"ר המהר"ש]] המנהל והעומד בראש.<br />
<br />
פרט נוסף בהלשנה היה, שאת הפטורים לצבא הם דואגים רק לבני קהילתם, בעוד שאחרים הם דוחים.<br />
<br />
== המשפט ==<br />
{{ציטוט צף|בעיר סטאראדוב עמד למשפט הגליל הרה"ג ה. ניימארק הנאשם ברוב פשעים על פי מלשינות אחד מבני עמנו (כנודע בהמגיד) ויצא זכאי במשפטו ואתו יצא אור משפט כל הנאשמים עמו יחד אח"י שבעם נדודים בבית האסורים שלש שנים. כל הערים הקרובות חגגו חג גדול והעיר סטאראדוב צהלה ושמחה|"המגיד"}}<br />
בחודש [[תשרי]] [[ה'תרמ"ד]] (אוקטובר, 1883), לאחר מעל שנתיים של חקירות, התחיל המשפט המכריע שנמשך קרוב לחודש.<br />
<br />
אולם בית המשפט היה מלא במאות יהודים וגויים שבאו להביע את תמיכתם בנאשמים. הרב עצמו השפיע עמוקות על חבר המושבעים ויושבי האולם, שהרגישו שלפניהם יושב אדם [[קדוש]].<br />
{{ציטוט צף|לא רק השופטים, שראוהו בפעם הראשונה, אלא אף היהודים, אני שלומנו, הביטו אליו בהשתוממות, כמעט שלא הכירוהו.. על פניו החיוורים והבהירים הייתה שרויה מנוחה שבהתעלות פנימית, שהייתה חדורה התעוררות חב"דית כבושה, ענוגה וחריפה כאחת. איזו חרדה טמירה שבהתפשטות הגשמיות הייתה מורגשת בכל עצמותו, בכל תנועותיו...|קונטרס "דברי זיכרון"{{הערה|הדברים מובאים בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" על ידי [[פישל שניאורסון]].}}.}}<br />
המשפט נפתח בהקראת כתב האישום המתאר את הפשעים שנעשו במשך שנים על ידי הנאשמים "במאורגן". תחילה דיבר סמיונוב, התובע הכללי, כשפירט את האשמות הפליליות בהם התעסקו החסידים במשך שנים. את דבריו במהלך המשפט התיז בצורה ארסית כשהוא לא בוחל במילות גנאי כלפי הנאשמים.<br />
<br />
יומו הראשון של המשפט נחתם בדו שיח קצר בין הרב ניימרק לתובע הכללי כשזה ניסה להוציא מפיו הודאה באשמות נגדו. הרב ניימרק כפר בכול.<br />
<br />
ימי המשפט הבאים היו בחקירת העדים על ידי שני הצדדים, הסנגוריה והקטגוריה, בפני השופטים. החקירות היו מצליבות כשכל צד מנסה למצוא סתירות בדברי השני כשאת הויכוחים שהתעוררו מידי פעם בין הצדדים הוכרעו בידי נשיא המשפט. אוספנסקי התעסק יותר בחקירת העדים, בעוד שקופרניק השקיע את זמנו בהכנת נאום הסנגוריה.<br />
<br />
בתחילה נשא לזרוב את עדותו בדבר הפשעים הממוסדים של החסידים נגד שלטון הצבא. הוא סיפר על זיוף מסמכים על ידי הרב ניימרק על מנת לשחרר את בנו, ועל השבועת שקר של החסידים בפאגאר על מות דוד בוהמן.<br />
בסיום הנאום שאלו התובע הכללי מספר שאלות, כשבתשובותיו מצא אוספנסקי סתירות.<br />
<br />
בסיום ימי חקירות העדים התגבשה אצל השופטים פרשיה מסובכת, כשהפרטים סותרים אחד את השני. הסנגוריה הצליחה להוכיח כי העדים שחתמו על מות בוהמן כלל לא יודעים לקרוא רוסית, אך השאלה שנותרה היא מדוע חתמו על דברים שלא יודעים.<br />
<br />
יום המשפט האחרון, בתחילת [[חודש חשוון]], הוקדש לנאומי הקטגוריה והסנגוריה. תחילה דיבר התובע הכללי במשך מספר שעות עם הפסקות קטנות באמצע, כשנאומו גדוש בדברי שטנה נגד עדת החסידים. אך דבריו הקיצוניים עורר אצל רבים מהנוכחים הסתייגות מדבריו. אחריו דיבר קופרניק, כשבהוכחות חותכות הותיר את כל סיפור העלילה כבדוי ומומצא.<br />
<br />
בסיום דבריו יצאו חבר המשובעים להתייעצות שנמשכה כשעה, בסופה הקריאו את פסק הדין, כשהרב ניימרק מנוקה מכל אשמה ושאר הנאשמים קיבלו עונשים קלים עבור סטיה קלה מהחוק.<br />
<br />
== לאחר המשפט ==<br />
למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות. כעבור שלש שנים עבר לעיר [[נעוול]], בהוראת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו לממלא מקום של הרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.<br />
<br />
על פי מחקרו של [[פישל שניאורסון]] בספר [[כוחה של סנגוריה]], לקח לקהילה זמן רב להתאושש מהעלילה שהתרגשה עליהם, ולמרות זיכויים הכמעט מוחלט במשפט, התקשו לשוב לחיים סדירים. רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] ([[פלך צ'רניגוב]]). לעומת זאת לפי המסופר בספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] נראה כי מיד לאחר עזיבתו של הרב ניימרק בחרו ברב שניאורסון, שלקח על עצמו את הרבנות בהוראת [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|החסידים בסטרדוב שלחו משלחת לריפקה לבקש מהרב שניאורסון שיקבל עליו את עול הרבנות בקהילתם. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג".}}.<br />
<br />
שנים ספורות לאחר גמר המשפט חלה לזרוב במחלה ממאירה ומת מיטה חטופה. לעומתו סמיונוב ביקש את סליחת הקהילה החסידית והודה שלא הכיר כראוי את עדת החסידים והנהגותיהם. ימים ספורים לאחר שהתחרט בפני הקהילה חלה גם הוא במחלה ממאירה ומת כעבור זמן קצר.<br />
<br />
== סיקור העלילה ==<br />
[[קובץ:סניגוריה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר כוחה של סנגוריה]]<br />
סיפור העלילה כמעט ולא תועד באותם השנים, ונראה כי כותבי הרשומות אז עשו מאמץ מיוחד להעלים ולהשכיח את הפרשיה הזו. בכתבי העיתונות אז נמצאים ידיעות קטנות ושוליות, עם השמטת ועיוות הפרטים במטרה להמעיט מגודל האירוע ובכך להשכיח את הסיפור.<br />
<br />
כך לדוגמה בעיתון "המליץ" שיצא לאור בתקופת המשפט, פורסמה בתאריך [[כ"ו חשון]] [[תרמ"ד]] (14 בנובמבר 1883) ידיעה מינורית ש-12 יהודים (ולא 80, כפי שקרה בפועל) הואשמו בשבועת שקר וחתימת שווא על מות בוהמן שנקרא לצבא. לטענתם טענו כי אינם דוברים את השפה הרוסית וסיפרו להם כי הם צריכים לחתום שבוהמן חסר כל, ולאחר משפט קצר הוכחה חפותם ונענשו בעבירה קלה של חתימה על כתב עדות שלא ראו.<br />
<br />
ככל הנראה הסיבה הייתה בשל גילוי דברים קשים ומפוקפקים בחיי היהודים, דברים שהשתיקה יפה להם, שלולא זאת הדבר עלול לעורר את שנאת היהודים, ובפרט בתקופה של [[רוסיה הצארית]].<br />
<br />
את המאורעות שקרו באותם שנים החל לחקור [[פישל שניאורסון]], יוצא העיר. מחקרו התחיל אצל הספרן [[חיים ליברמן]] מ[[ניו יורק]], אצלו גילה כי נינו של הרב ניימרק מתגורר ב[[תל אביב]] ובהקדמה לספרו "אש"ל אברהם" מביא את זכרונותיו מהמאורעות באותם ימים. את מחקרו בסגנון עלילה דרמטית הוא פרסם בשנת [[תשי"ז]] בפרקים בהמשכים בשם "מלשינות וסניגוריה" בעיתון הצופה. בשנת [[תשכ"ז]] נדפסה העלילה בספר בשם "[[כוחה של סנגוריה]]".<br />
<br />
לאחר פטירת ר' [[עמנואל זיסקין]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שהתגורר ב[[סטרדוב]] והיה מהפעילים להצלחת המשפט. התגלה יומנו האישי, שהיה כתוב בכתב ידו ותיאר את ימי המאסר, המשפט והאווירה ברחוב היהודי באותם ימים. היומן יצא לאור בשם 'קונטרס דברי זיכרון'.<br />
<br />
==התייחסויות מהרבי לנושא==<br />
ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרת קודש]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3715.htm חלק י"א, ע' שכט].}} משיב [[הרבי]] לשואל שאין תחת ידו חומר בנושא, אך ייתכן שנמצא בין רשימות חמיו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי מזכיר את מה ששמע מהרבי הריי"צ - שלאחר הפרשייה הצדיק הרב ניימרק את הדין ולקח על עצמו את האשמה, מפני שגרם פעם לרבי [[המהר"ש]] בלבול זמן של שעה אחת...<br />
<br />
ב[[שיחת קודש]] שנשא הרבי{{הערה|[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922132 שיחת שבת פרשת שמות תשכ"ב, סעיף י"א].}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]], ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[פישל שניאורסון]], '''[[כוחה של סנגוריה]]''', [[תל אביב]] תשכ"ז. מהדורה חדשה עם מבוא והוספות על ידי הרב אליהו יוחנן גורארי', הוצאת "אהלי שם ליובאוויטש" ה'תשע"א.<br />
*עמנואל זיסקין, '''קונטרס "דברי זיכרון"'''.<br />
*אברהם יעקב ניימרק, '''אשל אברהם''', תרצ"ב.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:סטרדוב|*]]<br />
[[קטגוריה:משפט סטרדוב|*]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=718404קראתי ואין עונה (ספר)2024-10-29T20:43:15Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>{{קובץ|קראתי ואין עונה במהדורה חדשה}}<br />
'''קראתי ואין עונה''' הינו ספר המתעד את מאבקו של [[הרבי]] נגד ויתורים [[שלימות הארץ | ומסירת שטחי ארץ ישראל]].<br />
<br />
הספר מכיל כ- 400 [[שיחות]], [[אגרות קודש | מכתבים]], ומפגשים של הרבי עם גדולי ישראל כה[[אדמו"ר מגור]], [[אברהם יעקב פרידמן|האדמו"ר מסדיגורא]], הרב [[משה לוינגר]]. ועם מנהיגים פוליטיים כ[[משה קצב]], [[אריאל שרון]], [[יצחק שמיר]], [[גאולה כהן]], [[שמעון פרס]] ועוד.<br />
<br />
השיחות עצמן מובאות בסדר כרונולוגי לפי סדר אמירתן, כך שהקורא יכול להתרשם כיצד הרבי ניהל את המאבקים במשך השנים לפי כל נושא שעלה על סדר היום; לאחר [[מלחמת ששת הימים]] דיבר הרבי על הסכמי הפסקת האש, לפני [[מלחמת יום הכיפורים]] דיבר הרבי נגד תוכנית [[קו בר לב]] בקדמת סיני, בזעקו שהקו יוביל למלחמה עקובה מדם. כמו כן דיבר על הסכמי שביתת נשק, שיובילו לשפיכת דם. בזמנים מאוחרים יותר דיבר על הסדרי הביניים כמו הסכמי [[קעמפ דיויד]], גירוש יהודים מימית, [[הסכם לונדון]], [[ועידת מדריד]]. <br />
<br />
בתחילה יצא הספר בכרך אחד, כשלאחר מכן יצא בשני כרכים מורחבים בתוספת יומן מאורעות מפורט בצידם של השיחות, כמו כן נוסף בסוף הכרך השני "מפתח עניינים" ושוב יצא בכרך אחד המכיל את שני הכרכים אך ללא המפתחות , הספר במהדורתו הנוכחית מכיל 765 עמודים .<br />
<br />
הספר נערך על ידי ר' [[לוי יצחק גרונר]] ור' משה קרישבסקי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-10-06A%20Karati/karati-Vein-One.pdf הספר קראתי ואין עונה בPDF]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=718396קראתי ואין עונה (ספר)2024-10-29T20:40:10Z<p>זלדקן: </p>
<hr />
<div>{{קובץ|קראתי ואין עונה במהדורה חדשה}}<br />
'''קראתי ואין עונה''' הינו ספר המתעד את מאבקו של [[הרבי]] נגד ויתורים [[שלימות הארץ | ומסירת שטחי ארץ ישראל]].<br />
<br />
הספר מכיל כ- 400 [[שיחות]], [[אגרות קודש | מכתבים]], ומפגשים של הרבי עם גדולי ישראל כה[[אדמו"ר מגור]], [[אברהם יעקב פרידמן|האדמו"ר מסדיגורא]], הרב [[משה לוינגר]]. ועם מנהיגים פוליטיים כ[[משה קצב]], [[אריאל שרון]], [[יצחק שמיר]], [[גאולה כהן]], [[שמעון פרס]] ועוד.<br />
<br />
השיחות עצמן מובאות בסדר כרונולוגי לפי סדר אמירתן, כך שהקורא יכול להתרשם כיצד הרבי ניהל את המאבקים במשך השנים לפי כל נושא שעלה על סדר היום; לאחר [[מלחמת ששת הימים]] דיבר הרבי על הסכמי הפסקת האש, לפני [[מלחמת יום הכיפורים]] דיבר הרבי נגד תוכנית [[קו בר לב]] בקדמת סיני, בזעקו שהקו יוביל למלחמה עקובה מדם. כמו כן דיבר על הסכמי שביתת נשק, שיובילו לשפיכת דם. בזמנים מאוחרים יותר דיבר על הסדרי הביניים כמו הסכמי [[קעמפ דיויד]], גירוש יהודים מימית, [[הסכם לונדון]], [[ועידת מדריד]]. <br />
<br />
בתחילה יצא הספר בכרך אחד, כשלאחר מכן יצא בשני כרכים מורחבים בתוספת יומן מאורעות מפורט בצידם של השיחות, כמו כן נוסף בסוף הכרך השני "מפתח עניינים" ושוב יצא בכרך אחד המכיל את שני הכרכים אך ללא המפתחות , הספר מכיל 1200 עמודים .<br />
<br />
הספר נערך על ידי ר' [[לוי יצחק גרונר]] ור' משה קרישבסקי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-10-06A%20Karati/karati-Vein-One.pdf הספר קראתי ואין עונה בPDF]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=717940שיחה:שמחה עלברג2024-10-28T12:48:15Z<p>זלדקן: /* לפני רגע */</p>
<hr />
<div>{{מומלץ}}<br />
יש לי מה להרחיב כאן על ר' שמחה. כשחיים נהר יחזור וישיב לי על שכתבתי לו בדף השיחה שלו. --[[משתמש:שלום|שלום]] 14:58, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
==תמונות של הרב עלבערג==<br />
אלה התמונות שמצאתי כרגע, עליתי אותם כאן והמבין יכניס אותם לערך במקומם הראוי.--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 23:59, 23 במאי 2011 (UTC)<br />
<gallery><br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות1.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג כינוס תורה תשלז.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770, איסרו חג הפסח תשל"ז<br />
קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770<br />
</gallery><br />
<br />
:תודה רבה! שילבתי בערך לפי ראות עיני. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 10:15, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==ערך -מומלץ ==<br />
<br />
מבחינתי הערך גמור ומושלם וניתן להמליץ עליו. אודה למספר חב"דפדים שיתנו את עייניהם העיונית על הערך ויאשרו את המלצתו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 16:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:עברתי על כל הערך בעיון, ולדעתי הוא מומלץ ביותר. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ. נמתין להסכמה רחבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 20:14, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:::נראה מצוין! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 20:41, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::::גם אני מצטרף להנ"ל, אכן ראוי להיות מומלץ! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 02:09, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
:::::בהסכמתכם, הערך התווסף ל[[:קטגוריה:ערכים מומלצים]]. תודה ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 08:19, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== תיקונים קלים ==<br />
<br />
עברתי על כמחצית מהערך לבינתיים. ומצאתי תיקונים קלים אך רבים שאכניס בעז"ה היום ומחר. כדלהלן. חלק מהתיקונים טעויות כתיב כמו: "מצורפת הסכמותיהם" "היה עורכה של העיתון" חלקם, ניסוחים מסורבלים או לא תקניים כמו "נתקרב" במקום התקרב וכו'. חלק מהתיקונים אינם טעויות ברורות ואתם מוזמנים כמובן, לשנות חזרה או לדון עליהם בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:31, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
===עזרה===<br />
בפיסקה השניה שתחת הפרק 'הקשר עם חב"ד' מופיע המשפט "ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו", לא נראה לי שמתאים לומר כך על הרבי. גם מבחינה אנציקלופדית, יש צורך להבהיר, שמחמת ה'הצנע לכת' והעובדה שגדלותו של הרבי לא הוכרה, היו שראו ברבי צעיר וכו' והחשיבוהו בעיקר בזכות ה'כסא'. <br />
<br />
לסיכום צריך או למחוק המשפט או לנסחו מחדש בצורה מחוב"דת ומכובדת. דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
:על פי המשמע מהמקור המצוטט בתת-פיסקה 'קבלת הנשיאות ב"הפרדס"', נראה שאפשר לכתוב "היותו מנהיג '''גם''' בזכות אישיותו העצומה" (ללא ההדגשה כמובן). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 20:40, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
::נשמע טוב יותר. עדיין חסרה ההבהרה הנ"ל. אולי כדאי להבהיר בהערת שוליים, את העובדה שלא רבים הכירו את גדולת הרבי בעת עלותו לנשיאות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:42, 26 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==הצעות==<br />
הערך מושקע, אבל נראה שכדאי להתמקד בקטעים החב"דיים ולהשמיט למשל שמות של רבנים שהעניקו לו הסכמות, שאין איש מגולשי חב"דפדיה יודע מי הרבנים הללו. ועוד:<br />
מעין חסיד חב"ד. מאי האי? הוא היה מקורב מאוד, אבל מכאן ועד לחסיד חב"ד?! הוא נהג במנהגי חב"ד, למד חסידות? הצהיר על עצמו כחב"דניק, או חסיד של הרבי?<br />
מגדולי חסידי סקרנוביץ'. יש כזו חסידות? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:04, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
:חב"דפדיה מיועדת גם עבור אנשים מבחוץ ונותני ההסכמות נותנים קנה מידה להבין את גדלותו התורנית. את "מעין חסיד חב"ד" שיניתי כהצעתך. יש חסידות בשם סקרנוביץ'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג באייר ה'תשע"א 10:33, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ פיני, גם לי 'מעין חסיד חב"ד' נשמע לא לעניין. אך לא מצאתי ניסוח הולם יותר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:54, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== החלפת הפתיח ==<br />
<br />
החלפתי את הפתיח משום ש-[לענ"ד]-אין צורך להזכיר בפתיח את הספרים שכתב, "היה גאון בתורה" אולי באמת כדאי להשאיר, תאריך לידה ופטירה עדיף להכניס לסוגריים. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 21:06, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
:ערכתי על פי חוות דעתך. את התאריכים נראה לי מכובד יותר לכתוב במפורש. יבואו אחרים ויכריעו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בניסן ה'תשע"ב 14:24, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
::אני עושה זאת על פי הכללים בויקיפדיה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 19:43, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
:::הכללים פה קצת שונים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:29, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
::::נו נו, למרות שלי זה נראה טוב יותר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 15:41, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== [[תבנית:ערך מומלץ/למעלה]] ==<br />
<br />
מה דעתכם על השינוי שהסמל בצד ימין? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:30, 5 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
==להעביר לערך מובחר==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים על ההצעה לשנות את הערך מ'''[[:קטגוריה:ערכים מומלצים|ערך מומלץ]]''' ל'''[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערך מובחר]]'''? [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 23:38, י"ח באדר א', ה'תשפ"ד<br />
::{{א|ב. א. א.}} מסכים איתך --חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|מרבים בשמחה]] 23:47, 27 בפברואר 2024 (UTC)<br />
:::{{נגד}}, מבלי להיכנס למצב הנוכחי של הערך האם הוא מתאים לכך, מבחינה אידאולוגית אם כבר יש לנו ערך מומלץ אין עניין להוריד אותו, ברגע שיהיה קבוצה גדולה של ערכים מומלצים יהיה אפשר לחשוב להוריד, אבל כרגע שמספר הערכים המומלצים הוא דל , אין עניין להוריד. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:02, 1 במרץ 2024 (UTC)<br />
<br />
== לפני רגע ==<br />
<br />
ביקשתי עזרה בעניין הסוגריים המיותרים בערך אחר וכבר ברכת הגאולה שיל"ו עזר<br />
<br />
אשמח לעזרה גם בערך זה באותו עניין וגם כאן בפסקה מקורות נוספים תת פסקה הרב עלברג מנמק (אגב זה לא קשור לתאריך)<br />
<br />
השפל באמת [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:09, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:09, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
: אולי קשור לגרשיים לפני כותרת הכתבה, לא צריך גרשיים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:20, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
לא ולא גרשיים כנראה שהסרת סוגריים יש אולי תנסה לעשות מה שעשית במקרה הקודם <br />
<br />
חורף בריא<br />
<br />
[[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:43, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:43, 28 באוקטובר 2024 (IST)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=717939שיחה:שמחה עלברג2024-10-28T12:43:19Z<p>זלדקן: /* לפני רגע */</p>
<hr />
<div>{{מומלץ}}<br />
יש לי מה להרחיב כאן על ר' שמחה. כשחיים נהר יחזור וישיב לי על שכתבתי לו בדף השיחה שלו. --[[משתמש:שלום|שלום]] 14:58, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
==תמונות של הרב עלבערג==<br />
אלה התמונות שמצאתי כרגע, עליתי אותם כאן והמבין יכניס אותם לערך במקומם הראוי.--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 23:59, 23 במאי 2011 (UTC)<br />
<gallery><br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות1.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג כינוס תורה תשלז.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770, איסרו חג הפסח תשל"ז<br />
קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770<br />
</gallery><br />
<br />
:תודה רבה! שילבתי בערך לפי ראות עיני. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 10:15, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==ערך -מומלץ ==<br />
<br />
מבחינתי הערך גמור ומושלם וניתן להמליץ עליו. אודה למספר חב"דפדים שיתנו את עייניהם העיונית על הערך ויאשרו את המלצתו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 16:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:עברתי על כל הערך בעיון, ולדעתי הוא מומלץ ביותר. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ. נמתין להסכמה רחבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 20:14, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:::נראה מצוין! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 20:41, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::::גם אני מצטרף להנ"ל, אכן ראוי להיות מומלץ! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 02:09, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
:::::בהסכמתכם, הערך התווסף ל[[:קטגוריה:ערכים מומלצים]]. תודה ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 08:19, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== תיקונים קלים ==<br />
<br />
עברתי על כמחצית מהערך לבינתיים. ומצאתי תיקונים קלים אך רבים שאכניס בעז"ה היום ומחר. כדלהלן. חלק מהתיקונים טעויות כתיב כמו: "מצורפת הסכמותיהם" "היה עורכה של העיתון" חלקם, ניסוחים מסורבלים או לא תקניים כמו "נתקרב" במקום התקרב וכו'. חלק מהתיקונים אינם טעויות ברורות ואתם מוזמנים כמובן, לשנות חזרה או לדון עליהם בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:31, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
===עזרה===<br />
בפיסקה השניה שתחת הפרק 'הקשר עם חב"ד' מופיע המשפט "ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו", לא נראה לי שמתאים לומר כך על הרבי. גם מבחינה אנציקלופדית, יש צורך להבהיר, שמחמת ה'הצנע לכת' והעובדה שגדלותו של הרבי לא הוכרה, היו שראו ברבי צעיר וכו' והחשיבוהו בעיקר בזכות ה'כסא'. <br />
<br />
לסיכום צריך או למחוק המשפט או לנסחו מחדש בצורה מחוב"דת ומכובדת. דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
:על פי המשמע מהמקור המצוטט בתת-פיסקה 'קבלת הנשיאות ב"הפרדס"', נראה שאפשר לכתוב "היותו מנהיג '''גם''' בזכות אישיותו העצומה" (ללא ההדגשה כמובן). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 20:40, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
::נשמע טוב יותר. עדיין חסרה ההבהרה הנ"ל. אולי כדאי להבהיר בהערת שוליים, את העובדה שלא רבים הכירו את גדולת הרבי בעת עלותו לנשיאות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:42, 26 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==הצעות==<br />
הערך מושקע, אבל נראה שכדאי להתמקד בקטעים החב"דיים ולהשמיט למשל שמות של רבנים שהעניקו לו הסכמות, שאין איש מגולשי חב"דפדיה יודע מי הרבנים הללו. ועוד:<br />
מעין חסיד חב"ד. מאי האי? הוא היה מקורב מאוד, אבל מכאן ועד לחסיד חב"ד?! הוא נהג במנהגי חב"ד, למד חסידות? הצהיר על עצמו כחב"דניק, או חסיד של הרבי?<br />
מגדולי חסידי סקרנוביץ'. יש כזו חסידות? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:04, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
:חב"דפדיה מיועדת גם עבור אנשים מבחוץ ונותני ההסכמות נותנים קנה מידה להבין את גדלותו התורנית. את "מעין חסיד חב"ד" שיניתי כהצעתך. יש חסידות בשם סקרנוביץ'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג באייר ה'תשע"א 10:33, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ פיני, גם לי 'מעין חסיד חב"ד' נשמע לא לעניין. אך לא מצאתי ניסוח הולם יותר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:54, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== החלפת הפתיח ==<br />
<br />
החלפתי את הפתיח משום ש-[לענ"ד]-אין צורך להזכיר בפתיח את הספרים שכתב, "היה גאון בתורה" אולי באמת כדאי להשאיר, תאריך לידה ופטירה עדיף להכניס לסוגריים. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 21:06, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
:ערכתי על פי חוות דעתך. את התאריכים נראה לי מכובד יותר לכתוב במפורש. יבואו אחרים ויכריעו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בניסן ה'תשע"ב 14:24, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
::אני עושה זאת על פי הכללים בויקיפדיה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 19:43, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
:::הכללים פה קצת שונים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:29, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
::::נו נו, למרות שלי זה נראה טוב יותר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 15:41, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== [[תבנית:ערך מומלץ/למעלה]] ==<br />
<br />
מה דעתכם על השינוי שהסמל בצד ימין? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:30, 5 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
==להעביר לערך מובחר==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים על ההצעה לשנות את הערך מ'''[[:קטגוריה:ערכים מומלצים|ערך מומלץ]]''' ל'''[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערך מובחר]]'''? [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 23:38, י"ח באדר א', ה'תשפ"ד<br />
::{{א|ב. א. א.}} מסכים איתך --חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|מרבים בשמחה]] 23:47, 27 בפברואר 2024 (UTC)<br />
:::{{נגד}}, מבלי להיכנס למצב הנוכחי של הערך האם הוא מתאים לכך, מבחינה אידאולוגית אם כבר יש לנו ערך מומלץ אין עניין להוריד אותו, ברגע שיהיה קבוצה גדולה של ערכים מומלצים יהיה אפשר לחשוב להוריד, אבל כרגע שמספר הערכים המומלצים הוא דל , אין עניין להוריד. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:02, 1 במרץ 2024 (UTC)<br />
<br />
== לפני רגע ==<br />
<br />
ביקשתי עזרה בעניין הסוגריים המיותרים בערך אחר וכבר ברכת הגאולה שיל"ו עזר<br />
<br />
אשמח לעזרה גם בערך זה באותו עניין וגם כאן בפסקה מקורות נוספים תת פסקה הרב עלברג מנמק (אגב זה לא קשור לתאריך)<br />
<br />
השפל באמת [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:09, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:09, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
: אולי קשור לגרשיים לפני כותרת הכתבה, לא צריך גרשיים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:20, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
לא ולא גרשיים אין סוגריים יש<br />
<br />
חורף בריא<br />
<br />
[[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:43, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:43, 28 באוקטובר 2024 (IST)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=717938שיחה:שמחה עלברג2024-10-28T12:42:40Z<p>זלדקן: /* לפני רגע */</p>
<hr />
<div>{{מומלץ}}<br />
יש לי מה להרחיב כאן על ר' שמחה. כשחיים נהר יחזור וישיב לי על שכתבתי לו בדף השיחה שלו. --[[משתמש:שלום|שלום]] 14:58, 28 בינואר 2010 (UTC)<br />
==תמונות של הרב עלבערג==<br />
אלה התמונות שמצאתי כרגע, עליתי אותם כאן והמבין יכניס אותם לערך במקומם הראוי.--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 23:59, 23 במאי 2011 (UTC)<br />
<gallery><br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג בהתוועדות1.JPG|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בעת התוועדות באחד משנות הלמ"דים<br />
קובץ:הרב עלברג כינוס תורה תשלז.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770, איסרו חג הפסח תשל"ז<br />
קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770<br />
</gallery><br />
<br />
:תודה רבה! שילבתי בערך לפי ראות עיני. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 10:15, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==ערך -מומלץ ==<br />
<br />
מבחינתי הערך גמור ומושלם וניתן להמליץ עליו. אודה למספר חב"דפדים שיתנו את עייניהם העיונית על הערך ויאשרו את המלצתו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 16:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:עברתי על כל הערך בעיון, ולדעתי הוא מומלץ ביותר. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:31, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ. נמתין להסכמה רחבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ' באייר ה'תשע"א 20:14, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
:::נראה מצוין! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 20:41, 24 במאי 2011 (UTC)<br />
::::גם אני מצטרף להנ"ל, אכן ראוי להיות מומלץ! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 02:09, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
:::::בהסכמתכם, הערך התווסף ל[[:קטגוריה:ערכים מומלצים]]. תודה ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 08:19, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== תיקונים קלים ==<br />
<br />
עברתי על כמחצית מהערך לבינתיים. ומצאתי תיקונים קלים אך רבים שאכניס בעז"ה היום ומחר. כדלהלן. חלק מהתיקונים טעויות כתיב כמו: "מצורפת הסכמותיהם" "היה עורכה של העיתון" חלקם, ניסוחים מסורבלים או לא תקניים כמו "נתקרב" במקום התקרב וכו'. חלק מהתיקונים אינם טעויות ברורות ואתם מוזמנים כמובן, לשנות חזרה או לדון עליהם בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:31, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
===עזרה===<br />
בפיסקה השניה שתחת הפרק 'הקשר עם חב"ד' מופיע המשפט "ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו", לא נראה לי שמתאים לומר כך על הרבי. גם מבחינה אנציקלופדית, יש צורך להבהיר, שמחמת ה'הצנע לכת' והעובדה שגדלותו של הרבי לא הוכרה, היו שראו ברבי צעיר וכו' והחשיבוהו בעיקר בזכות ה'כסא'. <br />
<br />
לסיכום צריך או למחוק המשפט או לנסחו מחדש בצורה מחוב"דת ומכובדת. דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
:על פי המשמע מהמקור המצוטט בתת-פיסקה 'קבלת הנשיאות ב"הפרדס"', נראה שאפשר לכתוב "היותו מנהיג '''גם''' בזכות אישיותו העצומה" (ללא ההדגשה כמובן). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א באייר ה'תשע"א 20:40, 25 במאי 2011 (UTC)<br />
::נשמע טוב יותר. עדיין חסרה ההבהרה הנ"ל. אולי כדאי להבהיר בהערת שוליים, את העובדה שלא רבים הכירו את גדולת הרבי בעת עלותו לנשיאות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:42, 26 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
==הצעות==<br />
הערך מושקע, אבל נראה שכדאי להתמקד בקטעים החב"דיים ולהשמיט למשל שמות של רבנים שהעניקו לו הסכמות, שאין איש מגולשי חב"דפדיה יודע מי הרבנים הללו. ועוד:<br />
מעין חסיד חב"ד. מאי האי? הוא היה מקורב מאוד, אבל מכאן ועד לחסיד חב"ד?! הוא נהג במנהגי חב"ד, למד חסידות? הצהיר על עצמו כחב"דניק, או חסיד של הרבי?<br />
מגדולי חסידי סקרנוביץ'. יש כזו חסידות? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:04, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
:חב"דפדיה מיועדת גם עבור אנשים מבחוץ ונותני ההסכמות נותנים קנה מידה להבין את גדלותו התורנית. את "מעין חסיד חב"ד" שיניתי כהצעתך. יש חסידות בשם סקרנוביץ'. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג באייר ה'תשע"א 10:33, 27 במאי 2011 (UTC)<br />
::יש"כ פיני, גם לי 'מעין חסיד חב"ד' נשמע לא לעניין. אך לא מצאתי ניסוח הולם יותר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:54, 29 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== החלפת הפתיח ==<br />
<br />
החלפתי את הפתיח משום ש-[לענ"ד]-אין צורך להזכיר בפתיח את הספרים שכתב, "היה גאון בתורה" אולי באמת כדאי להשאיר, תאריך לידה ופטירה עדיף להכניס לסוגריים. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 21:06, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
:ערכתי על פי חוות דעתך. את התאריכים נראה לי מכובד יותר לכתוב במפורש. יבואו אחרים ויכריעו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בניסן ה'תשע"ב 14:24, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
::אני עושה זאת על פי הכללים בויקיפדיה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 19:43, 15 באפריל 2012 (IDT)<br />
:::הכללים פה קצת שונים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:29, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
::::נו נו, למרות שלי זה נראה טוב יותר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 15:41, 16 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== [[תבנית:ערך מומלץ/למעלה]] ==<br />
<br />
מה דעתכם על השינוי שהסמל בצד ימין? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:30, 5 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
==להעביר לערך מובחר==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים על ההצעה לשנות את הערך מ'''[[:קטגוריה:ערכים מומלצים|ערך מומלץ]]''' ל'''[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערך מובחר]]'''? [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 23:38, י"ח באדר א', ה'תשפ"ד<br />
::{{א|ב. א. א.}} מסכים איתך --חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|מרבים בשמחה]] 23:47, 27 בפברואר 2024 (UTC)<br />
:::{{נגד}}, מבלי להיכנס למצב הנוכחי של הערך האם הוא מתאים לכך, מבחינה אידאולוגית אם כבר יש לנו ערך מומלץ אין עניין להוריד אותו, ברגע שיהיה קבוצה גדולה של ערכים מומלצים יהיה אפשר לחשוב להוריד, אבל כרגע שמספר הערכים המומלצים הוא דל , אין עניין להוריד. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:02, 1 במרץ 2024 (UTC)<br />
<br />
== לפני רגע ==<br />
<br />
ביקשתי עזרה בעניין הסוגריים המיותרים בערך אחר וכבר ברכת הגאולה שיל"ו עזר<br />
<br />
אשמח לעזרה גם בערך זה באותו עניין וגם כאן בפסקה מקורות נוספים תת פסקה הרב עלברג מנמק (אגב זה לא קשור לתאריך)<br />
<br />
השפל באמת [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:09, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:09, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
: אולי קשור לגרשיים לפני כותרת הכתבה, לא צריך גרשיים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:20, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST)<br />
<br />
לא ולא גרשיים אין סוגריים יש<br />
<br />
חורף בריא<br />
<br />
[[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:24, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:24, 28 באוקטובר 2024 (IST)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=717937שיחת משתמש:אלכסנדר2024-10-28T12:39:10Z<p>זלדקן: /* אלכסנדר הגדול */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(07:17, ד' באייר, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
:{{תודה לרשום|}} --[[משתמש:קעניג|<font face="narkisim" color="blue">קעניג</font>]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|<font face="narkisim" color="black>דף שיחתי</font>]] [[יחי המלך המשיח|<font face="narkisim" size="3" color="green></font>]] ~ 15:34, 14 בינואר 2024 (UTC)<br />
::אתה חסיד אמיתי. [[משתמש:קעניג|<font face="narkisim" color="blue">קעניג</font>]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|<font face="narkisim" color="black>דף שיחתי</font>]] ~ [[יהודה פרג|<font face="narkisim" color="black>בואו לערוך ולהרחיב!</font>]] ~ [[גאולה ומשיח|<font face="narkisim" color="black>בואו תטעמו!</font>]] ~ [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|<font face="narkisim" color="blue">יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!</font>]] 11:46, 26 בינואר 2024 (UTC)<br />
==מייל==<br />
{{א|אלכסנדר}} אתה יכול לכתוב לי פה את המייל שלך? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 16:57, 9 ביוני 2024 (IDT)<br />
<br />
== אלכסנדר הגדול ==<br />
<br />
תודה על העירנות והזריזות בעריכות מכפר חב"ד האחרון ברוך שכיוונתי כי הקדמתני כל עריכותי הם רק על גבי עריכתך והוספת סמל העיתון כנהוג בערכים רבים<br />
<br />
חורף בריא<br />
[[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 14:39, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ה 14:39, 28 באוקטובר 2024 (IST)</div>זלדקןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=717932שמחה עלברג2024-10-28T12:32:16Z<p>זלדקן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב שמחה עלברג<br />
|תמונה=שמחה עלברג.jpg<br />
|כינוי=<br />
|תיאור=יושב ראש [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרע"א]]<br />
|מקום לידה=[[ורשה]], [[פולין]]<br />
|תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br />
|מקום פעילות=ניו יורק<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם ווינברג<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=ראו [[שמחה עלברג#ספריו|ספריו]]<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
[[הרב]] '''שמחה עלברג''' ([[תרע"א]] - [[ח' חשוון]] [[תשנ"ו]]) היה יו"ר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], מחבר ספרים, עורך ראשי של הבטאון התורני "[[הפרדס (חוברת)|הפרדס]]" הרב עלברג שמר על קשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]] ומקורב ל[[חסידות חב"ד]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
<br />
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[ורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]]. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות ה[[תורה]]. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא{{הערה|שכותב עליו: {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה.}}}}, הרב שפיגלגס וה[[אדמו"ר]] מ[[סוקולוב]].<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עבר לישיבת סלבודקה בעיר [[קובנה]], בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את [[ליטא]]{{הערה|באותה תקופה הייתה [[ליטא]] מסופחת בכח ל[[ברית המועצות]], ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.}} והגיע לישיבת מיר ב[[שנחאי]]. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי היה מקורב אל הרב [[מאיר אשכנזי]], [[חסיד חב"ד]] ורבה של שנחאי דאז{{הערה|בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: {{ציטוטון|עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל [[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצי הקודש]] של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא הייתה לחינם. הוא נעשה [[עובד ה']]. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד. כמה עבודת ה' הייתה בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי}}.}}.<br />
<br />
לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל ב[[ארה"ב]] ועוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים [[תורה|תורניים]] של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.<br />
<br />
בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בשורה הקדמית. רביעי מימין. (ידו הימנית מורמת מעט)]]<br />
[[קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג משוחח עם הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]<br />
<br />
הרב עלברג העריץ את [[הרבי]] עוד בטרם קיבל הרבי את הנהגת [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תשי"א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות, כתב על כך הרב עלברג ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי{{הערה|ראו להלן: [[שמחה עלברג#קבלת הנשיאות ב"הפרדס"|קבלת הנשיאות ב"הפרדס"]].}}. תקופה קצרה לאחר מכן כתב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו. במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי וביקר רבות ב-[[770]]. היה משתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות המרכזיות של הרבי]] ובין ה[[שיחה|שיחות]] היה משוחח עם הרבי על הנושאים המדוברים בהתוועדות.<br />
<br />
עם הזמן התחזקו קשרי הידידות של הרב עלברג עם הרבי והוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ל[[יחידות]]. הפגישות ביניהם היו ארוכות מהרגיל. כשהרבי [[יחידות#יחידות כללית|הפסיק לקבל אנשים ליחידות]] היו מסדרים שולחן ב"[[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#גן עדן התחתון|גן עדן התחתון]]" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. הרבי והרב עלברג גם היו מתכתבים ביניהם רבות על נושאים הלכתיים שונים, בית היתר על תוכן דברי הרבי בהתוועדויות{{הערה|חלק מההתכתבויות פורסמו בספרו של הרב עלברג "שלמי שמחה".}}.<br />
<br />
באחד ממכתביו, העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'<br />
|תוכן=הוד [[הרבי|כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש]]. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה.. הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי.. ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו.. בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}<br />
<br />
על פי בקשתו של הרבי ממנו, הוא היה משתתף ונואם בקביעות ב[[כינוס תורה|כינוסי-תורה]] שנערכו אחרי ה[[חג]]ים ב-[[770]]. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.<br />
<br />
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב [[משה פיינשטיין]] ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], הגיע הרב עלברג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של [[אברהם]] או [[יצחק]] על [[שרה]] לאחר פטירתה{{הערה|דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ז בטבת]] [[תנש"א]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?!{{הערה|כלומר, למרות שהרב עלברג היה יכול לבוא באופן פרטי, בכל זאת עמד בתור והגיע יחד עם כולם.}} באותה הזדמנות מסר לרבי ספר חדש שהדפיס וכן מכתב '[[פדיון נפש]]' עם שמות שהרבי יתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים]]".<br />
<br />
===מילאנו===<br />
בשנת [[תש"כ]] ביקר הרב עלברג בעיר [[מילאנו]] ונפגש עם [[שליח]] הרבי בעיר, הרב [[גרשון מנדל גרליק]]. במהלך הפגישה אליה הוזמנו נכבדי העיר, נשא הרב עלברג נאום, בו התפלא על התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]], שחלה באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין זה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי.<br />
<br />
מאורע זה חיזק מאוד את הקשר בין הרב עלברג לרבי ובעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר ב[[ניו-יורק]], שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.<br />
<br />
אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "[[בין הזמנים]]" כאשר הבחורים יצאו לפעילות [[הפצת המעיינות]] עם [[טנק המבצעים]] ("[[טנקיסטים]]"). בהיותו במילאנו, קיבל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.<br />
<br />
==שופרו של הרבי==<br />
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג ל[[יחי המלך (ספר)|ספר "יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]<br />
[[קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג נואם ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]<br />
תפקידו של הרב עלברג כעורך בטאון "[[הפרדס]]" נוצל פעמים רבות כדי לפרסם את דעותיו התורניות של הרבי במגוון נושאים, פעמים גם על פי בקשה ישירה מהרבי. ב[[חודש אייר]] שנת [[תשכ"ד]], מאה וחמישים שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], ביקש הרבי מהרב עלברג שיוציא גליון "הפרדס" מיוחד שיעסוק באדמו"ר הזקן, שיטתו וספריו. הרב עלברג הבטיח למלא את בקשת הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא] וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=ea31a071-0aca-4581-918d-235070b3ea6d&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2&pgnum=196 בעמוד רכ"ב].}} וכעבור תקופה הודפס הגיליון.<br />
<br />
===נסיעה באוניה ישראלית בשבת===<br />
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את ה[[נסיעת אוניות ישראליות בשבת|נסיעה באוניות ישראליות בשבת]] והבהיר שהיא אסורה על פי ה[[הלכה]]. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" וזה עורר בעולם התורה התעניינות לדעתו של הרבי בנושא. מאוחר יותר גם כתב על כך מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין דבריו כתב: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.<br />
<br />
===מיהו יהודי===<br />
ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא [[מיהו יהודי]]. בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. בגליון 221 פורסם הראיון שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערה|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב [[אהרון דוב הלפרין]]: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!".}}.<br />
<br />
===שלמות הארץ===<br />
ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}}}. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח בהתוועדות ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 734.}}.<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת ששת הימים]] היה לחץ גדול ב[[ארץ ישראל]] והרבה תושבים רצו לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ וכתב: {{ציטוטון|קרן אור גדול מחצרות ליובאוויטש שבאימרה מוצקה ומוחלטת אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובוודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"}}.<br />
<br />
===שונות===<br />
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות.<br />
<br />
לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי.<br />
<br />
במאמר שכתב לאחר [[מלחמת המפרץ]] בשנת [[תנש"א]] שיבח את [[מסירות נפש]]ו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.<br />
<br />
===הסכמה ל"יחי המלך"===<br />
הרב עלברג גם נתן את הסכמתו לספר [[יחי המלך (ספר)|"יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא]], שהודפס בשנת [[תשנ"ב]] ועוסק בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]].<br />
<br />
==פירסומים על הרבי==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=ציטוטים ממאמר של הרב עלברג<br />
|מקור=ירחון "הפרדס"<br />
|תוכן=<br />
"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל<br />
של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..<br />
<br />
"הרבי מליובאוויטש, בעוצם גדולתו העל טבעית, אינו שייך לדור יתום שלנו, גדול הוא בעוצמת תכונותיו ומעלותיו הנדירות והיחודיות, עד.. שבכמה תחומים הוא יחיד הדור. בגלל שורה של תכונות נדירות שקשה למצוא לו דומה בשורת גדולי המעלה שיוכלו להשתוות אליו..<br />
<br />
"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..<br />
<br />
"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו [[אהבה]] עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט ה[[נשמה]] - כאם.<br />
<br />
"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו הייתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..<br />
<br />
"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}<br />
===קבלת הנשיאות ב"הפרדס"===<br />
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] [[קבלת הנשיאות|קיבל באופן רשמי]] את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב עלברג על הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]<br />
|תוכן=ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] הוא איש המעלה ומורם מעם ב[[גאונות]]ו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי ה[[תורה]] ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], איש [[צדיק]] ותמים במעשיו ובעל [[מדות]] נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות [[נפש]]ו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה וה[[יראה]] ועסק ב[[עבודת ה']] על פי [[דרכי החסידות]], אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר מליובאוויטש]] היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב [[דעת]]ו התקיפה והישרה.}}<br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת [[חב"ד]]:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]<br />
|תוכן=עם בחירתו של ה[[רבי]] החדש בתור מנהיג לעדת [[ליובאוויטש]], הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של [[תורת הנגלה]] והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן ב[[אמריקה]].}}<br />
<br />
ב[[חודש אלול]], לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]<br />
|תוכן=האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא ה[[דור השביעי]] ל[[נשיאי חב"ד]], ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת [[מאמר]]י [[חסידות חב"ד]] בכל [[שבת קודש]] מברכים, [[יום טוב]] ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"[[יחידות]]" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.}}<br />
<br />
===מאמרים אוהדי חב"ד===<br />
ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג ב"הפרדס" על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשנת [[תשמ"ג]] כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה"{{הערה|שבועון "כפר חב"ד" גיליון 67, ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו ב[[ארצות הברית]]. בין היתר הוא כותב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור="הפרדס"<br />
|תוכן=[[מסירות נפש]]. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.<br />
}}<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם, הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד ועל הרבי - הכח המניע אותם. בהמשך המאמר הארוך הביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערה|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]].}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופה שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש אליה, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערה|גיליון 149.}} הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת [[תשל"ט]] כתב "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" על יצירתה את תנועת ה[[תשובה]] ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי ה[[שכינה]]. למרות שתחילה לעגו לחב"ד על דרך זו, כיום כולם מודים שטוב עשו.<br />
<br />
לאחר השתתפותו ב[[התוועדות]] עם הרבי ב[[י' בשבט]] [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}}}} (בה נכח גם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]), כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.<br />
<br />
ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור=נאום הרב עלברג [[אדר]] [[תשמ"ט]]<br />
|תוכן=המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי [[חיים מבריסק]].<br />
}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מבטאוני 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]<br />
*'''מנחת ביכורים''' - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת [[תרצ"ו]].<br />
*'''ורשה של מעלה''' - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני ה[[שואה]]. הודפס בשנת [[תשכ"ט]].<br />
*'''אמרי שמחה''' - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.<br />
*'''שלמי שמחה''' (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* תולדותיו וקשריו עם הרבי מוסדות ואישים חב"דיים, הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 12-30.<br />
* בסוד שיח עמוד 277, סיפור התקרבותו לרבי, יחידויות ומענות<br />
* שיח שרפי קודש עמוד 513, יחידויות<br />
* מנחם משיב נפשי, אגרות תרלד-תרלז, אגרות הרבי אל הרב עלבערג<br />
* [[שבועון בית משיח]], גיליון 725, סיפור חייו, תיעוד וסקירת קשרי הרב עלבערג והרבי<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 727 עמודים 30-33, אורח בהתוועדות הרבי י' שבט תש"מ<br />
* {{כפר||הרב עלבערג מנמק את הדחיפות בתיקון חוק מיהו יהודי|221 |8 |}}<br />
* {{כפר|מענדי קורטס|מסרים חשאיים בהתוועדות|מוסף 'אורחים' גליון 2081|34|תשפ"ה}}<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1465 הרב שמחה עלברג ב"חלוקת דולרים" אצל הרבי בג' סיוון תש"נ] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2 הרבי מזכיר את הרב עלברג] - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ג עמ' רכ"ב וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15954&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 בחלק כ"ז עמ' קס"ח].<br />
*{{קישור התקשרות צאח|2084|12592|1150|הגאון הרב שמחה עלברג|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127378 שלמה שמחה]''' לקט קטעי וידאו בהן נצפה הרב עלברג עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
;ספריו<br />
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|מנחת בכורים|21535}} <br />
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק א')|3211}} <br />
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ב')|3210}} <br />
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ה')|10076}} <br />
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|אמרי שמחה|3330}} <br />
<br />
;מאמריו על חב"ד<br />
*{{היברובוקס||"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"|12469|'''הפרדס''', שנה נו, חוברת ז-ח (ניסן-אייר תשמ"ב)|עמוד=4}}<br />
*{{היברובוקס||"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש"|12712|'''הפרדס''', שנה סח, חוברת י (תמוז תשנ"ד)|עמוד=4}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]</div>זלדקן