חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית משיח (שבועון)

2012-02-05T01:30:48Z

זלמן: /* חלקים ומוספים */

[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].

בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).

העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], בעקבות שינוי בקו שנקט ה[[עיתון כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (למרות החלטה של ועד רבני אנ"ש שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת שבועון כפר חב"ד כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט ע"ד הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו מאמרים שבועיים או לעיתים.

הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.

==חלקים ומוספים==
* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.

* עטרת חיה - מוסף חודשי ל[[נשים]].

* [[התמים (בית משיח)|התמים]] - מוסף שיצא לאור מזמן לזמן עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור בשנים תשס"ב-תשס"ד ומסיבות שונות הוצאתו הופסקה. בתשס"ט יצא לאור שוב לתקופה ושוב הופסקה הוצאתו לאור.

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), הרב [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' [[שמואל קראוס]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.
* זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].

== מדורים ==

*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - נתן אברהם.
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.

לקראת כינוס השלוחים ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "השליחות היחידה".

לקראת י' שבט ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "בתוקף ובנועם".

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/hashavua.pdf גליון בית משיח השבועי בעברית]{{PDF}} (מתעדכן מידי שבוע).
*[http://beismoshiach.org/_pdf/current.pdf גליון בית משיח השבועי באנגלית]{{PDF}} (מתעדכן מידי שבוע).
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]{{PDF}} - גיליונות 378 -800.
*[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]{{PDF}} - גיליונות 383 - 801.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

בית משיח (שבועון)

2012-02-05T01:29:08Z

זלמן:

[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].

בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).

העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], בעקבות שינוי בקו שנקט ה[[עיתון כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (למרות החלטה של ועד רבני אנ"ש שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת שבועון כפר חב"ד כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט ע"ד הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו מאמרים שבועיים או לעיתים.

הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.

==חלקים ומוספים==
* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.

* עטרת חיה - מוסף חודשי ל[[נשים]].

* [[התמים (בית משיח)|התמים]] - מוסף שיצא לאור מזמן לזמן עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]].

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), הרב [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' [[שמואל קראוס]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.
* זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].

== מדורים ==

*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - נתן אברהם.
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.

לקראת כינוס השלוחים ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "השליחות היחידה".

לקראת י' שבט ה'תשע"ב יצא לאור המוסף "בתוקף ובנועם".

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/hashavua.pdf גליון בית משיח השבועי בעברית]{{PDF}} (מתעדכן מידי שבוע).
*[http://beismoshiach.org/_pdf/current.pdf גליון בית משיח השבועי באנגלית]{{PDF}} (מתעדכן מידי שבוע).
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]{{PDF}} - גיליונות 378 -800.
*[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]{{PDF}} - גיליונות 383 - 801.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

שיחת משתמש:Shmuel Munkes

2011-05-24T19:30:01Z

זלמן: /* אח הרבי */

{{בה}}. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

== דף המשתמש שלך ==
כדאי שתכתוב מעט פרטים על עצמך\המשתמש שלך ב[[משתמש:Shmuel Munkes|דף המשתמש שלך]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== מי אתה ==
יש לי חשד שאתה מישהו מסוים, קרוב משפחה שלי. האם אתה כעת - יום ראשון פרשת יתרו - בניו יורק? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 05:32, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:ככל הידוע לי אני לא קרוב משפחה שלך, וכעת - יום ראשון פרשת יתרו - אני לא בניו יורק? סליחה אבל בכל זאת שייך שנהי' בקשר... {{שכח|שמואל מונקס}}

::אגב רציתי להעיר לך כמה פרטים חשובים:

::א. כשאתה כותב בדף השיחה ממולץ לכתוב בתחתית הדף.

::ב. מומלץ לחתום גם את שמך לאחר השיחה (שלא כמו הבקשה שכתבת בדף השיחה של חבדני"ק וגם כאן).

::ג. בקשות מומלץ לבקש מהמפעילים הפעילים, שהם [[משתמש:חיים נהר]] ו[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]].

::החתום מישהו שאולי קרוב שלך ואולי לא --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 16:57, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:::תודה על העזרה. אגב מה זה אומר תחתית הדף? [[משתמש:Shmuel Munkes|'''שמואל מונקס''']]

::::תחתית הדף פירושו, בסוף רשימת הדברים בדף. החתימה נעשית באופן אוטומטי ע"י לחימה על הכפתור השני משמאל, מעל חלונית העריכה. בנוגע לתמונות, הנושא בטיפול. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:15, 1 בפברואר 2010 (UTC)

== ישר כחך! ==

ישר כחך על העבודה החשובה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::תודה על העידוד.--[[משתמש:Shmuel Munkes|ר' שמואל מונקס]] 15:46, 3 בפברואר 2010 (UTC).

== העלאת תמונות ==

בינתיים תוכל להעלות את התמונות למייל של חב"דפדיה (chabadpedia@gmail.com) ובימים הקרובים אדאג שירשו אותך להעלות תמונות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:51, 2 בפברואר 2010 (UTC)
:אם בכל זאת יהיה לי אפשרות לעלות תמונות אולי שווה כי אחכה עוד כמה ימים. מה אתה חושב? --[[משתמש:Shmuel Munkes|Shmuel Munkes]] 01:32, 3 בפברואר 2010 (UTC)
::בסדר גמור. אני שלחתי מייל שיאפשרו לך העלאת תמונות. מקווה שתיענה בהקדם. בינתיים שנן את הטקסט דלהלן בכדי ללמוד כיצד לשלב את התמונות בערך: <NOWIKI>[[קובץ:שם הקובץ.סיומת|250px|ממוזער|שמאל|טקסט תיאור]]</NOWIKI>. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 01:40, 3 בפברואר 2010 (UTC)
:::שלחת כבר את המייל? לא ראיתי. מה אתה מתכוון עם 'הטקסט דלהלן' איפה יש הטקסט?
:::תודה מראש.--[[משתמש:Shmuel Munkes|ר' שמואל מונקס]] 05:11, 3 בפברואר 2010 (UTC)
::::הכוונה ששלחתי למייל לאחראי על ההרשאות, שיאפשרו לך להעלות תמונות. הוספת תמונה בערך נעשית ע"י הוספת הטקסט הזה: <NOWIKI>[[קובץ:שם הקובץ.סיומת|250px|ממוזער|שמאל|טקסט תיאור]]</NOWIKI>. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:00, 3 בפברואר 2010 (UTC)
:::::תודה על העזרה, רק לא הבנתי איך אני מעלה את התמונה מהמחשב לחב"דפדיה, מאיפה מעטינים אותה לרשת?
:::::תודה שוב--[[משתמש:Shmuel Munkes|ר' שמואל מונקס]] 15:45, 3 בפברואר 2010 (UTC)
::::::לכשירשו אותך להעלות תמונות, תראה בצד ימין ב"תיבת כלים" אפשרות של "העלאת קובץ לשרת". כרגע לא תראה זאת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:22, 3 בפברואר 2010 (UTC)
== 3,700 ==

מזל טוב. מסימים היום 3,700 בזכות העבודה של שנינו!

וסיועם של חיים וחסיד. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 16:33, 3 בפברואר 2010 (UTC)

:ב"ה. אנחנו עדיין על 3,699.. יש עוד פחות משעתיים עד חצות.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:22, 3 בפברואר 2010 (UTC)

כנראה שהתכוונתי לסיום היום אצלי ... ואצלי ב12:00 בלילה יש 7007 ערכים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:39, 4 בפברואר 2010 (UTC)

== קיבלת הרשאות להעלאת תמונות ==

המבשר --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 05:31, 4 בפברואר 2010 (UTC)
::כרגע אני אמור לראות ב"תיבת כלים" את האפשרות של "העלאת קובץ לשרת"? אני לא רואה את זה.--שמואל מונקס 07:03, 4 בפברואר 2010 (UTC)

אני לא מבין בזה כיון שאין לי הרשאות, אבל אולי ה[[חב"דפדיה]] פתוח אצלך מאתמול? מתי פעם האחרונה שפתחת מחדש את ה[[חב"דפדיה]]? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:13, 4 בפברואר 2010 (UTC)

:::פתחתי את ה[[חב"דפדיה]] שוב, אבל גם כעת אני לא רואה איזה הבדל. מה זה אומר?--שמואל מונקס 14:32, 4 בפברואר 2010 (UTC)

פשוט מאוד. עליך לבצע יציאה מהחשבון, כניסה מחדש, ורק אז ההרשאות שלך יעבדו. --[[מיוחד:תרומות/66.128.11.79|66.128.11.79]] 16:01, 4 בפברואר 2010 (UTC)
:: עשיתי את זה, ובכל זאת אני לא רואה שןם דבר חדש. מה יכול להיות הבעיה? --שמואל מונקס 16:29, 4 בפברואר 2010 (UTC)

אם אתה סומך עלי תן לי את הקוד שלך דרך האמייל שלי או כאן ואנסה לראות מה הבעיה - כמובן באם חיים נהר לא יגיע בשעה הקרובה. כמובן שמיד לאחר כן תוכל להחליף את הקוד ושלום על ישראל. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:10, 4 בפברואר 2010 (UTC) האימייל שלי הוא shulem2345@gmail.com

חשבתי שזה לא בטיחותי לכתוב את הקוד כאן לכן תשלח לי אולי דרך האימייל. ניתן גם לשלוח לי, על ידי שתיכנס לדף המשתמש שלי ותלחץ בתיבת הכלים על "שליחת דואר אלקטרוני למשתמש זה". --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:16, 4 בפברואר 2010 (UTC)

אני עכשיו נכנסתי לחשבון שלך, ואני כן רואה את האפשרות של "העלאת קובץ לשרת". בתיבת הכלים, לאחר השורה "שליחת דואר אלקטרוני למשתמש זה". אז אני ממש מתפלא מה הבעיה אצלך? איני מצליח להבין. רק ה' יודע. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:21, 5 בפברואר 2010 (UTC)

כדי לוודא את האפשרות להעלות תמונה, העליתי תמונה מכמה עצים וכו' על ידי החשבון שלך. ראה ב"שינויים האחרונים". זה גם ראיה נוספת שהבעיה היא לא במערכת. אולי יש לך בעיה במחשב? להשי"ת פתרונים.

אם אתה זקוק לעזרה נוספת, אתה יכול להשאיר את מספר הקוד שלך העכשוי עד שתסתדר. אם אינך זקוק לעזרה נוספת אתה יכול לשנות את הסיממה לסיממה חדשה ברגע זה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:41, 5 בפברואר 2010 (UTC)

אני רואה שהסתדרת ב"ה. הכל כשורה כבר, או שאתה זקוק עדיין לעוד עזרה כל שהיא? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:21, 5 בפברואר 2010 (UTC)

::אני לא מבין בדיוק איך מעלים את התמונה לדף. היינו, כעת עליתי תמונה של הרב שמריהו מטוסוב, ראיתי כי זה עלה על חפדפדיה, אבל אני לא יודע איך לעלות את זה לערך שלו. אתה יכול להסביר לי איך?
תודה --שמואל מונקס 03:24, 5 בפברואר 2010 (UTC)

אם עדיין לא החלפת את הקוד שלך, אנסה כעת איך זה הולך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:31, 5 בפברואר 2010 (UTC)

בסדר עדיין לא שיניתי --שמואל מונקס 03:34, 5 בפברואר 2010 (UTC)

הוספת תמונה היא דבר פשוט ביותר בדרך זו. ראה למשל אני מכניס עכשיו את הטקסט דלהלן, אותו תראה רק ב"עריכה". אחרי המילה:קובץ, הדבקתי את שם הקובץ, שהוא מופיע מעל כל קובץ שהעלית. אז קח טקסט זה והכנס כל פעם את שם הקובץ שאתה צריך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:03, 5 בפברואר 2010 (UTC)

[[קובץ:Tree.jpg|ממוזער|שמאל]]

האם הסתדרת, או לא? ביכולתך גם לראות ערכים אחרים שיש בהם תמונות, פתח ב"עריכה" ותראה מה הם עשו בשורה הראשונה.

אגב לא איכפת לי להכניס לך את התמונות לאיפא שאתה רוצה מכיון שזה קל ביותר. אתה תעלה את כל התמונות ותרשום ליד כל אחד מי האיש ואני יסדר זאת בלי נדר. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:13, 5 בפברואר 2010 (UTC)
אני מחכה עדיין לתמונות שתעלה. אני יסדר. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 16:39, 5 בפברואר 2010 (UTC)

ב"ה הסתדרתי, תודה רבה ושבת שלום --שמואל מונקס 17:07, 5 בפברואר 2010 (UTC)

:זה מה שרשמתי לך למעלה. העתק את הטקסט הנ"ל למקום בו אתה רוצה להציב את התמונה והתמונה תופיע: <NOWIKI>[[קובץ:שם הקובץ.סיומת|250px|ממוזער|שמאל|טקסט תיאור]]</NOWIKI>. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:25, 7 בפברואר 2010 (UTC)

== חתימה ==

שלום ר' שמואל. כפי ששמתי לב את מעוניין שחתימך תופיע כקישור לדף השמתמש שלך. תוכל לעשות זאת ע"י העתקת השורה הבאה (בחלון העריכה) והוספת "V" בדף העדפות שלך:
:[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקעס]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:45, 7 בפברואר 2010 (UTC)
תודה, הבנתי את הבעי' כעת זה עובד--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 18:57, 7 בפברואר 2010 (UTC)

== ליובאוויטש וחייליה ==

האם שייך לעשות קטגוריה עם רשימה של כל בחורים שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש, שיהי' כמו קטגוריה של הרבנים שחתמו על הפסק וכודמה. ואולי במשך הזמן נוכל לעשות גם על ישיבות אחרות, כמו ברינואה, 770, כפר חב"ד ועוד.

מה אתם חושבים --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 19:07, 7 בפברואר 2010 (UTC)
:וודאי וודאי! אך קודם לכן יש לקחת ליד את ליובאוויטש חילי', להכינס פרטים על דמות, להוסיף פרטים מידע אישי, מנט. מספרים. לעשות ערך. אם יהיו ל'-מ' כאלה יהי' אפשר להתחיל בקטג'.
:אם יהי' כמה שיתחילו - אהי' מוכן לסייע, להוסיף ולפר.
::ככלל לענ"ד צריך שיהי' משהו כמו 'ליובאוויטש וחילי' - במהדורה משופרת כאן בחב"דפדי'.[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:::כמובן שזהו רעיון חיובי. יחד עם זאת, באם מדובר ברשימות שמות ומידע קצר, עדיף לפתוח מיזם בו יתווסף המידע שייאגר וכל דמות שיימצא ראוי לערך, יכתב כערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:29, 7 בפברואר 2010 (UTC)
::::נו, אז איך מתחילים?
::::אני בעצם התכוונתי לקטגוריה פשוטה.
::::היינו ברשימת החסידים של כ"ק אדמו"ר מוהרבש"ב והריי"צ ואפילו של הרבי ישנו עשרות חסידים שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש, אם היה שייך באופן פשוט מאד להוסיף בהקטגירות שבפורטל "אישי חב"ד" קטגוריה: "לובאוויטש וחייליה" או "למד בתו"ת ליבאוויטש", בעצם ישנו כבר עשרות חסידים שכבר נרשמו שיכולים להכלל ברשימה זו, בנוסף לזה נראה לי כי שייך ו'''שווה''' לעשות את אותו דבר עם ישיבות אחרות.
::::ואדרבה מצידי אין לי בעיב לכתוב ערכים על החסידים שלמדו בליובאוויטש. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 21:17, 7 בפברואר 2010 (UTC)
:::::נו..קדימה! [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

::::::'''[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ליובאוויטש וחייליה]]''' וכמו שחסיד אמר: נו, קדימה... --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:31, 7 בפברואר 2010 (UTC)

:::::::איך נחלק את התמימים? מה זה אומר "תקופת אדמו"ר מוהרש"ב"? נראה לי כי חייבים לסדר את זה ש"פ ישיבות ולא ע"י תקופות.
:::::::בערך "ליובאוויטש וחיילי" אמור להיות רשימת הישיבות: ליובאוויטש, ברינואה וכדומה ועפ"ז נחלק את התמימים, נראה לי כי יותר שווה לחלק אותם ע"פ הישיבות. מה אתם אומרים? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:33, 7 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::אכן, נשמע הגיוני. תוכל לעשות זאת בעצמך - אתה היוזם! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:42, 7 בפברואר 2010 (UTC)

::::::::רק תגיד לי איך עושים את זה. בא נגיד אני רוצה להוסיף את ר' [[יהודה חיטריק]] שלמד בליובאוויטש, איך אני מוסיף אותו? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 23:19, 7 בפברואר 2010 (UTC)

::::::::הוספתי אותו. מי שעדיין אין עליו ערך, תעשה כמו ב[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/הרבי וגדולי ישראל]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:55, 7 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::חשבתי לעשות את זה קצת אחרת, חשבתי לעשות את זה כמו קטגוריה שמוסיפים בסוף העמוד. לדוגמא לייבל גרונר נכנס ל-4 קטגוריות הוא נכנס לקטגוריה של: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ, חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א, מזכירי אדמו"ר שליט"א, חברי אוצר החסידים.
:::::::::חשבתי לעשות את אותו דבר לליובאוויטש וחייליה, היינו כי מתחת לדף נוסיף (לדוגמה): "קטגוריה:למד בתו"ת ליובאוויטש|חיטריק יהודה" וכך הוא יפיע בדרך ממילא בהרשימה.
:::::::::למרות כי יש מעלה באופן העכשווי, בעצם יכולים לעשות את שתיהם. מה אתם אומרים? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 02:57, 8 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::::אכן, אפשר לעשות את שניהם, אבל קטגוריה לא פותחים לפני שיש מספר ערכים העונים לאותו קטגוריה. לכן קודם תארגן את הרשימה בדף הנ"ל בהוספת תמימים חדשים שאין עליהם ערכים ואחמ"כ נפתח קטגוריות לכל מי שימצא נצרך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:54, 8 בפברואר 2010 (UTC)
:::::::::::איך שסדרת את זה הפעם, כך אתה רוצה שזה שנסדר את זה? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:40, 8 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::::::באם יש לך סדר יותר טוב, נשמח לראותו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:56, 8 בפברואר 2010 (UTC)
:::::::::::::שינתי קצת את הסגנון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:52, 9 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::::::::למה שלא נעשה רשימה אחד של כל התמימים כולל גם את אלה שיש להם ערך, רק את לאלה שיש להם ערך נעשה קישור לערך שלו.
::::::::::::::הסדר העכשווי היא לא כזה מסודר, כי המחפש חייב לעבור על שתי רשימות של תמימים (1. תמימים שיש עליהם ערך. 2. תמימים שאין עליהם ערך.) נראה לי כי אם נסדר רשימה אחד זה יהי' יותר מושלם ומסודר. מה אתם חושבים? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 15:15, 15 בפברואר 2010 (UTC)
:::::::::::::::הגיוני בהחלט! תמימים שיש עליהם ערך, יופיע במיזם רק פרטיהם הטכניים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:48, 15 בפברואר 2010 (UTC)

== א [[אידישעפדיה|חסידישע פארבריינגען]] ==

רציתי להזמין אותך, בשעות הפנאי שלך, ובשעות ההתאוורות מעבודת הקודש בחב"דפדיה, לבקר ב[[אידישעפדיה|חסידישע פארבריינגען]]. ומן הסתם גם [[משתמש:חסיד]] מייסד המקום, ושאר המשתתפים - מצטרפים לכך.

כמובן שזה רק בשעות הפנאי וההתאוורות שלך, (או בשעה שרוצים לקבל התעלות בעבודת השי"ת...), ואינך צריך להילחץ מההזמנה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:21, 9 בפברואר 2010 (UTC)

== [[תקנת המשקה]] ==

מנין לך כל החומר? [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 מכאן?] --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 21:16, 25 בפברואר 2010 (UTC)

כן, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 משם] אבל לומר לך את האמת, זה אני שכתבתי את זה. ראה [http://chabad.info/images/notimage/45672_he_1.pdf] עמ' 100. הפעם אבל הוספתי הרבה --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 21:28, 25 בפברואר 2010 (UTC)
:יפה מאד! האתה הוא כותב ההערה?! '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:: כן, אני לקטתתי את החומר --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 21:51, 25 בפברואר 2010 (UTC)
:::אם מותר לי לשאול, כמה זמן אתה ב[[חב"דפדיה]]? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 02:59, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::קודם כל מה זה נוגע?
::::התחלתי באלול האחרון.
::::מקווה לשמוע ממך--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 03:04, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::פשוט כי התפלאתי איך זה שדף המשתמש שלך היה כל כך ריק, כמדומני שאני הוא שכתבתי כאן את הקטע הראשון כמעט. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:06, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::::נכון, אתה צודק. הצלחה--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 03:09, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::
א. איך עבר עליך חג הפורים?

ב. הראית את ההתוועדות שהייתה כאן בחסידישע פארבריינגען? היה לקח ומזונות למכביר, גם בנדיקטין. חבל שלא באת. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:16, 2 במרץ 2010 (UTC)

==שינוי שם==
האם שייך לשנות את שמי מShmuel Munkes לשמואל מונקס? היינו הן השם והן את שם המשתמש. אני מקווה שכן, תודה--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 07:12, 4 במרץ 2010 (UTC)
:תוכל לפתוח שם משתמש חדש ולציין שזה אותו אחד ואולי בעתיד יתאפשר לאחד שמות משתמשים (בויקיפדיה יש כזה דבר). בינתיים לא ידוע על אפשרות כזו כאן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:09, 4 במרץ 2010 (UTC)

==הימור==
::האם שמך הוא ח.ג.? או א.ג.?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:57, 7 במרץ 2010 (UTC)
:::לא, עכשיו משיטוט במרחב המשתמש שלך גיליתי שאין סיכוי.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 09:02, 7 במרץ 2010 (UTC)
::::אני מחליף הימור, אתה תמים שליח בסינסנטי?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 15:03, 11 במרץ 2010 (UTC)
:::::נעים להכיר :-).--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 15:06, 11 במרץ 2010 (UTC)
:::::ואתה?--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 15:20, 11 במרץ 2010 (UTC)
::::::הייתי אצלכם לא מזמן קצת אחרי חנוכה, תשאל את השליח מ.נ. הוא בטח ידע לענות לך.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 15:38, 11 במרץ 2010 (UTC)
::::::בסדר הבנתי מי אתה, הרי ישבנו כמה שעות ברכב יחד! הצלחה--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 07:53, 14 במרץ 2010 (UTC),

== ראה ==

[[שיחת משתמש:Sh12#מפעיל מערכת]]. מה דעתך? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:53, 7 במרץ 2010 (UTC)
== מיזמי ערכים ==
{{תיבות משתמש|{{משתמש - נגלה}}{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}{{משתמש - מפרסם גאולה}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - מקבל פנים}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}{{מתוקה מדבש}}}}
ראה [[אולם דיונים#4000 ערכים!]] --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:03, 9 במרץ 2010 (UTC)

מה קורה איתך? הפכנו את העולם בשבילך, איפא התגובות למיזם החדש? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:02, 10 במרץ 2010 (UTC)

אין בדעתך לשים תיבות משתמש? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 05:44, 14 במרץ 2010 (UTC)

לא הבנתי בדיוק מה זה, ומה הצורך בזה. האם שייך שתסביר לי. תודה. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 07:51, 14 במרץ 2010 (UTC)

::תיבות משתמש הם כעיו תעודות זהות.

כדי שאני אדע אם אתה אוהב ללמוד נגלה, חסידות , או גאולה, אדע זא דרך התיבות.

כדי שאדע אם אתה צפתי או צרפתי, כדי שאדע אם אתה מניח תפילין ליהודים או לעצמך וכו'.

זה פשוט עושה מצב של היימיש בין הכותבים כאן. והנה לדוגמא התבניות שאצלי. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 07:55, 14 במרץ 2010 (UTC)

== [[תורה]] ==

כבר לא באת לפה כמה ימים.

כדי שתהיה לך הרגשה טובה שמישהו חשב עליך והשאיר לך הודעה בדף המשתמש, אכתוב לך משהו ב[[יבמות]]<REF> יט ב.</REF> :

הקדמה: מהתורה כאשר מת אדם ואין לו בנים, על האח לייבם את אשתו כלומר - לקנות אותה בקנין אישות, אך שלא כנישואין רגילים על ידי כסף שטר וביאה, רק על ידי ביאה.

חכמים תיקנו שלפני שמייבם, יקנה אותה בקנין מאמר, שזהו כען קידושין, נותן לה שווה פרוטה ואומר לה הרי את מקודשת לי במאמר יבמין.

והנה יש מחלוקת רבי ורבנן, אם העושה מאמר ביבמה בעל כרחה קנה או לא.

ביאור המחלוקת איתא בגמרא: רבי סבר מילי דיבמה ממילי דיבמה אית לן למילף, ורבנן דסברי מילי דקידושין ממילי דקידושין אית לן למילף.

ולכאורה, בפשטות אין מובן מה המחלוקת; הרי לכאורה שניהם סוברים שמאמר הוא קנין קידושין ביבום וא"כ שייך לשניהם ובמאי יסוד המחלוקת.

והביאור מוכרח להיות שיש כאן מחלוקת יסודית בגדר מאמר. רבי סובר שמאמר, מכיון שזה קידושי יבו, ויבום זה גדר אחר לגמרי וקידושין רגילים, וכביאור הראשונים שיבו םזה המשך הנישואין הקודמים של האח, ואין זה קנין חדש כלל, ואם כן גם כאשר נתקן קנין קידושין, אין זה גדר חדש שמקדשה לעצמה, אלא מייחדה לאותן קידושין שהתורה ציוותה.

מה שאין כן חכמים סוברין שיש כאן גדר חדש לגמרי שהוא כעין קידושין, מכיון שביבום לא שייך כלל גדר של קידושין, כי זה הרי המשך של קידושי האח, וממילא צריך לומר שזה גדר חדש כאילו עושה קידושין חדשים לעצמו, ואם כן פשוט שזה צריך להיות בגדר של קידושין רגילין -- בעל כרחה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:11, 17 במרץ 2010 (UTC)

{{הערות שוליים}}

== חזק ואמץ ==

התגעגענו אליך - חזק ואמץ! --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 02:43, 23 במרץ 2010 (UTC)
::הייתי עסוק בימים האחרונים של הישיבה. ומקווה שיהי' לי זמן בימים הבאים. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 04:14, 23 במרץ 2010 (UTC)

== [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ==

בהמשך לדיבורנו, צפה בגרסאות הקודמות.

== ערכים שאתה יכול לעזור ==

עקב תיסכולי הרב מערכים רבים הסובלים מכתיבה לקויה, פרטים שגויים וקצרמרים, חשבתי על פיתרון:

ריחם השי"ת, וחסידי חב"ד פזורים בארבע כנפות הארץ, וכל אחד מכיר מקומות מוסדות ואנשים שונים. לכן לפי דעתי שכל אחד מהמשתמשים הפעילים יטול אחריות על ערכים שהוא מכיר.

למשל, משתמש שגר בבלגי' (ע"ד משל) יכול לקחת את הערכים [[שבתי סלביטצקי]] [[אנטוורפן]] ועוד.

מישהו שהוא שליח באמריקה - יכול לערוך ערכים באזורו. ועוד ועוד.

קח למשל את הערך [[שניאור זלמן סגל]], הערך מלא שטויות וכדאי שתערוך אותו.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 06:39, 25 במרץ 2010 (UTC)

:אדג, תסתכל בדף השיחה של הערך, ותראה ששמואל לא מכיר אותו משום מה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 13:05, 25 במרץ 2010 (UTC)

::את [[שניאור זלמן סגל]] אני מקיר טוב טוב (הרי למדתי ב[[תומכי תמימים ברינואה]] במשך ארבע שנים), וגם את [[שבתי סלביטצקי]] אני מקיר. מה שלא הבנתי: נכון שיש סברה לומר כי דוקא עלי לכתוב על ה[[צדיק]]ים האלו, כי אני מקיר אותם. אבל משום מה ("גיי פארשטיי"...) החלתתי להתמקד על ערכים אחרים, ו'''לא''' עליהם! אם כן למה עלי להתמסר עליהם כעת? על ה"כבוד" הזה אני מוותר, ואני מוסר את הכבוד הגדול לאותו משתמש אנונימי שכתב עובדות שאינם נכונים על הנ"ל.
::ומכאן ולהבא שלא יפתחו ערך עם שטויות ועובדות שאינם נכונים! תודה ובהצלחה! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 16:17, 25 במרץ 2010 (UTC)
:::אינך צריך להתמקד עליהם. אך באם תוכל להועיל ופשוט רק למחוק את המידע השגוי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:52, 25 במרץ 2010 (UTC)

== הקו"ק ==

יישר כח על הקו"ק הגיע הזמן. ועוד נקודה - בית משיח וכפר חב"ד אוצרים בתוכם פוטנציאל '''ענק''', ומימושו מביא תועלת עצומה. ממך יראו וכן יעשו!מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== עקב התנגשויות חוזרות אני מגיב כאן ==

::גם לי זה קורה לפעמים כאשר המחשב או האינטרנט או שניהם עובדים לאט. לפעמים זה מופיע כעבור מספר שניות ולפעמים כלל לא, תלוי באיטיות האינטרנט. דבר התלוי בעיקר במספר המשתמשים בו בעת ובעונה אחת. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:34, 14 באפריל 2010 (UTC)
:אגב, יש התפתחויות חשובות מאוד ב[[אולם הדיונים#הסטוריה חבדי"ת]]. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:36, 14 באפריל 2010 (UTC)

==לחצני עריכה==
משום מה אין לי את לחצני העריכה. יש עזרה? --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 18:30, 14 באפריל 2010 (UTC)
:באיזה דפדפן אתה? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::פייר פוקס [[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]]
:::מהו צבע סמלו? צבעוני או כחול? האם תמיד נשתמשת בו? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::כחול וכתום [[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]]
:::::אכן, בדפדפן זה ישנם בעיות עם לחצני העריכה - לעיתים אינם עולים, לעיתים לוקח להם זמן ולפעמים אינם עובדים. נסה שוב. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::בסדר תודה. אגב, אני רואה כי אתה בעד ה'היסטוריה חב"דית', איך אתה חושב כי חייבים לבנות הפורטל? --[[מיוחד:תרומות/78.23.24.178|78.23.24.178]] 18:40, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::::::פי'? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::ראה מה שכתבתי שם. משום מה לא ענו לי ע"ז--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 18:42, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::::::::אני מתלבט אולי כדאי שמישהו יכין דוגמית ונוכל לדון עלי'. ראה [[פורטל:ניגוני חב"ד]], ע"ד אפשר לעעשות פה, רק עם הרבה יותר כותרות ("תולדות חב"ד תקל"ב - תקמ"ב", ובפנים ערכי שנים, אישים בולטים ואירועים. זה כללי, ספציפית - צריך שיהי' משהו מול העיניים). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::ראה [[משתמש:שלום/ארגז חול ה'|כאן]]. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:33, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::::בסדר, אבל נראה לי כי לחלק בתקופות מתאים יותר. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 00:49, 20 באפריל 2010 (UTC)

:::תוכל לערוך זאת בעצמך, או שאתה זקוק לעזרה? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 02:21, 20 באפריל 2010 (UTC)
==הר געש==
אני עדיין בבית עקב ההתפרצות הר געש באיסלנד. אבל עדיין חושב על פורטול היסטוריה חב"דית, אבל כרגע אני מקווה לטוס בכל רגע...

לירושלים עם [[הרבי|משיח]] תיכף ומי"ד ממ"ש. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 00:46, 20 באפריל 2010 (UTC)

:ההר געש הנ"ל הינו אחד משלושת פתחיו של הגיהנום, וכמבואר במדרש ובהרחבה בבית מידות בהזכרת שמו של ההר ההוא באיסלנד. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:50, 25 באפריל 2010 (UTC)

== תגובה ==
לשמואל, ראיתי לנכון להביא ציטוט מ[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|דף המשתמש שלי]] שנכתב מחיים נהר אלי. נדמה לי שהדברים מתאימים קצת גם לכ"ת.

ציטוט:

ממולץ '''מאוד''' להגיב על דברים שנכבתים אליך ולו במילה בודדת "קיבלתי", "תודה", "יסודר" וכל כיו"ב. פשוט עניין של אנושיות ותחושת תקשורת הדדית. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:50, 25 באפריל 2010 (UTC)

::סליחה, אבל לא הבנתי (כ"כ) את הקשר --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 04:14, 25 באפריל 2010 (UTC)

==הבהרה!==

לאחר ששמעתי שיש "תלונות" ו"טענות" עלי כי לפעמים אני נעלם "באופו פתאומי" לכמה ימים, אינו מגיב ואינו כותב, ובפרט כשמדובר ברעיונות שאני עליתי, לדוגמה, כשעליתי את רעיון [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/השבחת והוספת ערכים|השבחת והוספת ערכים לקראת י"א ניסן]], וכן כשעליתי לראשונה את רעיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#היסטוריה חב"דית|תולדות חסידות חב"ד]] "נעלמתי" לזמן מה. ולכן נראה שאני לא לוקח את הדברים בריצינות.

הרי בזה אני רוצה להבהיר, כי אני שליח באחד הישיבות, לומד סמיכה, לומד עם הבחורים, ומתעסק בכל שאר הענינים השייכים לישיבה. בנוסף לכ"ז - כשיש לי זמן - אני מנסה ומוכן לתרום לחב"דפדיה את כל מה שביכולתי. ולכן ברגע שאני "נעלם" (ועוד איך כשמדובר "באופו פתאומי") הרי זה בגלל עבודתי בישיבה וכדומה. (ואשר לכן לאחר שעליתי את רעיון [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/השבחת והוספת ערכים|השבחת והוספת ערכים לקראת י"א ניסן]] "נעלמתי" לזמן מה כי הי' זה בתקופה לפני י"א ניסן ופסח, והי' הרבה עבודה בישיבה, וכפי שכתבתי אז "הייתי עסוק בימים האחרונים של הישיבה. ומקווה שיהי' לי זמן בימים הבאים", ולא הי' זה בגלל שלא לקחתי את זה ברצינות וכדומה).

אני מקווה שמובן. והעיקר שיהי' כבר ההתגלות האמיתי שלאחר [[נכסה וחוזר ונגלה|ההעלם]] תיכף ומי"ד ממ"ש. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 18:42, 11 במאי 2010 (UTC)
:היכן ראית שעלה על דעת מישהו העניין ד"חוסר רצינות" וכמוכח לכל מי שעיניו בראשו שאי"ז כלל ועיקר ואדרבה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:49, 11 במאי 2010 (UTC)

== עריכה לשונית במיזם תולדות חסידות חב"ד ==

ייש"כ על עבודתך היסודית. ערכתי קצת ואמשיך לאחר חוות דעתך. ראה גם בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:49, 26 במאי 2010 (UTC)
:תודה על המחמאה. ותודה על הערכה. ראה מה שכתבתי שם --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 18:28, 26 במאי 2010 (UTC)

== ברוך בואך ==

התגעגענו אליך, ולמרות שידענו במה אתה עוסק... --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ח באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:55, 29 ביולי 2010 (UTC)
:מחכים שלכל הפחות תסיים את מיזם תולדות חב"ד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:06, 29 ביולי 2010 (UTC)
==ברוך השב==
מה נשמע ידידי? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 06:13, 8 במרץ 2011 (UTC)
:חזרתי!... לכמה זמן, ואם יהי' לזה המשך - אני לא יודע, אבל בנתיים עובדים... ב"ה כבר הוספתי 3 ערכים חדשים: ר' [[משה ניסילביץ']], ר' [[אליעזר ננס]] ור' [[מאיר וורזוב]]. מקווה שיהי' עוד הרבה--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:20, 8 במרץ 2011 (UTC)
::יישר חילך ועלה והצלח! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באדר ב' ה'תשע"א 12:37, 8 במרץ 2011 (UTC)
::::אני אגלה לך סוד, אבל שישאר בינינו. רציתי להוסיף ערכים חדשים ל[[שיחת תבנית:ערך מומלץ]], הסתכלתי ב[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Shmuel_Munkes רשימת התרומות שלך] ועל פיהם הוספתי את הערכים, בהנחה הידועה [[חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן]], (בשביל הפרוטוקול: כמובן שגם עברתי אח"כ לראות). --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 04:48, 9 במרץ 2011 (UTC)

== אח הרבי ==

ייש"כ גדול על התמונות בערך [[ישראל אריה לייב]] והמידע החשוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 20:50, 19 במאי 2011 (UTC)
:בנוגע לתמונות - דעתי האישית, כפי שכתבתי בדף השיחה, נגד כל מידע אישי מידי של משפחת בית הרב, במיוחד בקשר למשפחת אחיו ר' ישראל ארי' לייב. ועלינו לערוך על כך דיון נוקב ומעמיק. בנתיים, ערכתי קצת את אחת התמונות שהכנסת מטעמים מובנים. אם בכל זאת נראה לך שאין זה צודק - תוכל לבטל זאת. בהצלחה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחת משתמש:שלום/ארכיון 14

2011-05-24T19:27:24Z

זלמן: /* תמונה עמוד ראשי */

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]]}}

== ויקיפדיה ==

למה הורדת מערך "ספירת העומר" את השורה על ויקיפדיה? אגב, מה אתה אומר על הסדר החדש? ממצא? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 23:24, 16 במאי 2011 (UTC)
:כי קרדיט נהוג לציין בתקציר העריכה, ולא בגוף הערך. לא הבנתי את המשך דבריך. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג באייר ה'תשע"א, למניינם 00:24, 17 במאי 2011 (UTC)
: לא הבנתי איפה עכשיו הקרדיט מופיע? דרך אגב, אם לוקחים חומר מויקיפדיה חובה לציין זאת? בנוגע להמשך דברי: רציתי שתסתכל מה השינוי שעשיתי הערך ותאמר האם זה אכן מקיף הכל? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 00:58, 17 במאי 2011 (UTC)
:::כאשר מציינים בתקציר העריכה, הקרדיט מופיע בלחיצה על הלשונית "גרסאות קודמות", שם מופיעים כל תקצירי העריכה. בנוגע לערך ל"ג בעומר, עדיין לא איחדת הכול, המשכתי במלאכת האיחוד, וסיימתי אותה --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג באייר ה'תשע"א, למניינם 03:22, 17 במאי 2011 (UTC)

== תמונות ==

שלום שלום וייש"כ על פועליך המבורכים. ברשותך, לגבי התמונות באתי לעורר, במחילת כת"ר, שתמונות 'סתמיות' הן בעדיפות אחרונה, בטח כאשר בקל ניתן להשיג תמונה "חב"דית" (למשל התמונה [[:קובץ:נטילת ידיים.jpg|הזו]] ניתנת להחלפה בתמונה שנמצאה [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38189 בחיפוש מהיר]). כמו כן, אין טעם לשים תמונה אם היא לא מוסיפה הבנה או המחשה לערך (לדוגמא, ספל בערך על נטילת ידים). בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 13:12, 17 במאי 2011 (UTC)
:תודה רבה על הייש"כ, ולמר בכפליים. בגוף העניין, כבר התקבלה החלטה מפורשת באולם הדיונים, שכדאי להוסיף תמונה אחת לפחות בכל ערך, גם אם אינה מוסיפה לערך מידע. כך גם נהוג בשאר מיזמי הויקי, ובאופן ספיציפי - גם בערך המקביל בויקיפדיה. בקשר לראש דבריך - אתה צודק. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג באייר ה'תשע"א, למניינם 18:06, 17 במאי 2011 (UTC)
::מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 06:47, 18 במאי 2011 (UTC)
:::גם אני סבור שתמונה אחת, כדאי שתהא גם אם אינה מוסיפה במיוחד. ובעניין תמונות בהקשר חב"די, ישר כח לך חיים על העצות וההכוונות אני נהנה ולומד בכל פעם מחדש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:58, 22 במאי 2011 (UTC)

== [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים|מיזם ערכים מומלצים]] ==

אודה לך על התייחסותך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 16:27, 19 במאי 2011 (UTC)
:{{כל הכבוד}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו באייר ה'תשע"א, למניינם 18:09, 19 במאי 2011 (UTC)
::תודה. [[שיחת חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים#הצעות לשיפור|חוו"ד]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באייר ה'תשע"א 22:35, 21 במאי 2011 (UTC)

== תמונה עמוד ראשי ==

סליחה שאולי התערבתי בענין לא לי... קצת הציקה לי איכות התמונה (חוסר הבהירות) שבעמוד הראשי, על כן "טיפלתי" בה מעט. כמובן שאם זה לא לענין תוכל לשנות וכו', לא תהיה לי שום קפידא (בסה"כ אתה הכנסת את התמונה ולך הזכות בזה). באותו ענין: תמונה לאורך לא גורעת מיופי העמוד הראשי? ועוד, שכך תבנית "השבוע בימי חב"ד" נדחקת למטה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:העיבוד שלך יפה מאוד, איך עשית זאת? תודה. ובעניין זה - אשמח אם תעזור לי לסדר רשימת תמונות של הרבי שמתאימות שיופיעו בעמוד הראשי. כדאי אכן שתמונות כאלו יהיו ברורות ומוצלחות. אני לא מבין ולא רואה בעיה בכך שהתמונה היא לאורך. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:27, 24 במאי 2011 (UTC)
::באמצעות תוכנה הכי פשוטה שיש, לא משהו מיוחד. כשהתמונה לאורך - היא דוחקת את "השבוע בימי חב"ד" למטה, והנכנס התמים לא ישים לב לזה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחת חב"דפדיה:ערכים מומלצים

2011-05-24T09:51:47Z

זלמן: /* סדר בעבודה */ פסקה חדשה

חיים, לדעתי זהו תהליך מסורבל מידי. אפשר לוותר על סעיף אחד ולאפשר לכל אחד להציע ערך למומלץ. כאשר בכל מקרה הערך יצטרך לעבור הגהה ואישור של שלושה כאמור בסעיף 3. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:50, 19 במאי 2011 (UTC)
:הגיוני. שיניתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 21:06, 19 במאי 2011 (UTC)

== הצעות לשיפור ==

כדי למנוע פיזור העבודה וכדי להגיע אכן למקסימום איכות הוספתי ג' הוספות, לשיקול דעתכם:

א. בכל פעם יוצע רק ערך אחד כמומלץ.

ב. כל ערך יודפס ויעבור הגהה אצל דמות חינוכית (איתם אני עומד בקשר, זה מכבר בתיאום עם הוועדה הרוחנית).

ג. לאחר המלצת הערך, הוא ינעל ורק מפעילי מערכת יורשו לשנות. עדכונים והערות ידונו בדף השיחה.

אודה לכם על חוות דעתכם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באייר ה'תשע"א 22:10, 21 במאי 2011 (UTC)
:בעד הצעות א, ב. נגד הצעה ג. אין סיבה לנעול כי בעולמנו אין מושלם, תמיד אפשר להוסיף ולשפר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 12:03, 22 במאי 2011 (UTC)
::{{נגד}} הצעה ראשונה. 2. למה לא? (אבל שלא יהיה תנאי מגביל) 3. {{נגד}}. כמו שיע. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באייר ה'תשע"א, למניינם 13:02, 22 במאי 2011 (UTC)
:::בנוסף, אני מתנגד לכך שהערך יצטרך לעבור הגהה של מפעילי מערכת, שכן אין להם כל חשיבות לעומת יתר המשתמשים. לדעתי די בכך שהרוב יכריע, כמקובל. לכל היותר אפשר לקבוע שמשתמשים בני '''וותק''' של זמן מסויים יכריעו, אבל גם זה מיותר. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באייר ה'תשע"א, למניינם 13:02, 22 במאי 2011 (UTC)
::::{{בעד}} הצעה א (יעזור למקד את העבודה), {{בעד}} הצעה ב, {{נגד}} הצעה ג. מסיבות שיע.ק. תודה רבה על ההפניה לכאן! [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:::::תודה לחוות דעכם. שיניתי על פי הדעות הרווחות ש: א. בעד ערך אחד למיקוד העבודה. (מי שדווקא רוצה, יוכל באופן פרטי במקביל לעבוד על ערך נוסף להכינו להמלצה.) ב. הסרת סעי' ג'. החלטה גורפת. ג. "הקלה" על הדרישות, בהסתפק בשלושה חב"דפדים, לאו דווקא מפעילים. למרות שמטבע הדברים, המפעילים מנוסים יותר וכו' ולא מצד מעמדם. באם בימים הקרובים לא יהיו שינויים משמעותיים בדעות חברי הקהילה, יוקבעו כללים אלו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ח באייר ה'תשע"א 20:45, 22 במאי 2011 (UTC)

== הערך העכשווי ==

על הערך שמחה עלברג הונחה תבנית בעבודה, והוסרה תבנית העמדה למומלצות, מה שאומר שהערך עדיין בעבודה. אם כן עכשיו עובדים על הערך הבא - 770? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 04:47, 24 במאי 2011 (UTC)
:צודק. החזרתי את התבנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 09:05, 24 במאי 2011 (UTC)

== סדר בעבודה ==

מן הראוי יהיה לכתוב את רשימת הערכים עליהם יהיה עלינו לעבוד לפי הסדר ולדון עליהם (באלו ערכים יש להשקיע כוחות ובאלו לא). [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחה:ספר התניא

2011-05-24T09:47:12Z

זלמן: /* הפרקים הראשונים כמאמרים */

יש מצב שלום בער שתכתוב את הערכים על שמות הספרים עם ביאור על התניא שהבאת בערך? --[[משתמש:Elchanan|Elchanan]] 05:05, 6 מאי 2007 (EDT)

:לא מתאים יותר לשים את הפסיקה "תניא מהדורא קמא" אחרי הפיסקה "חלקיו"? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:53, 1 דצמבר 2008 (EST)
::כן, מתאים יותר, נראה עם אספיק לשנות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].

== התמונה ==

עדיף לשים כתמונה את שער הספר, שהיה לפני אדמו"ר הזקן, ובו פרטים רבים, מאשר הכריכה שלו שהיא כריכה סתמית, אז מי שיש לו כדאי שיעלה

== ההתנגדות ==

יש מקום בערך לכל ההתנגדות שגברה בעקבות התניא? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 18:00, 20 ביוני 2010 (UTC)
:ודאי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:31, 20 ביוני 2010 (UTC)

== הפרקים הראשונים כמאמרים ==

זכור לי במעומעם שהפרקים הראשונים של התניא היו [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ואח"כ עובדו לפרקים. מישהו זוכר את המקור לזה? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:נדמה לי שזה כתוב בהיום יום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 09:17, 24 במאי 2011 (UTC)
::אכן, יישר כח. [[תבנית:היום יום/ט' כסלו|היום יום יום ט' כסלו]]. תודה! [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

== הגהת הערך ==

יש כאן הרבה עבודה. לכל לראש למצוא את המקורות לפרטים שכבר כתובים בערך (וחשובים מאוד), ולעדכן עוד. בטוח יש מה להוסיף על ספר היסוד של חסידות. מי מוכן להצטרף? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:בשמחה. אחרי שאסיים עם [[שמחה עלברג]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 09:17, 24 במאי 2011 (UTC)

ספר התניא

2011-05-24T09:45:45Z

זלמן: /* רקע */

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60226 הרקע ליציאת ספר התניא לאויר העולם - שיעור בלוג וידיאו מאת הרב] [[יאיר כלב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

ליקוטי אמרים - דף השער

2011-05-24T09:37:10Z

זלמן: שיעור וידיאו הרב יאיר כלב

{{תניא}}

==הקדמה==

==טקסט==
{{קטע תניא|קטע=דף השער|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - דף השער|דף השער}}}}

==סיכום==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים==

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61390 שיעור על דף השער בבלוג וידיאו מאת הרב] [[יאיר כלב]] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א'|הסכמה א']]}}
[[קטגוריה:דף השער וההקדמה - תניא]]

ספר התניא

2011-05-24T09:35:00Z

זלמן: /* קישורים חיצוניים */ הרב יאיר כלב

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60226 הרקע ליציאת ספר התניא לאויר העולם - שיעור בלוג וידיאו מאת הרב] [[יאיר כלב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2011-05-24T09:27:18Z

זלמן: /* חשבון נפש - אולם דיונים */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== מקור שחיפשת בארגז חול שלך ==

יפה שעה וכו' - זה במשנה אבות פ"ד מי"ז ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י' בטבת ה'תשע"א.
:לא חיפשתי, כיוון שהשהיתי את הפרוייקט. בכל אופן, תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 05:17, 17 בדצמבר 2010 (UTC)

== לך לישון | פורטל תורה ==

זו אזהרה אחרונה לפני חסימה! {{חיוך}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"א, למניינם 05:39, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
:{{נגד}}. ישנתי כבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 05:39, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
::כל שינה שאינה כשינת הסוס (שלוש שעות לדעת המחמירים) אינה שינה[[[מקורות בחב"דפדיה|מקור?]]] בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"א, למניינם 05:42, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
:::נראה שהיו שלוש שעות ולחומרא, אשלים בשעות הקרובות (הדעה על שלוש שעות מופיעה בספר "ביאור הלכה" למשנ"ב). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 05:44, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
{{בעד}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"א, למניינם 05:51, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
::::תודה רבה. חבל שאתה לא כאן כל יום.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 05:52, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
:::::רק כשאתה כאן יש לי חשק להיות כאן... אם יש לך זמן פנוי, תוכל לעשות קצת "פרישקייט" לחב"דפדיה, ולגמור את פורטל תורה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"א, למניינם 05:58, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
::::::בשמחה. תעדכן אותי איפה אנחנו אוחזים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 05:59, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
:::::::עכשיו צריכים כמו שידוע לי, לשלב את הערכים בתוך הפורטל, עם הפניות לקטגוריות: הקטגוריות הבאות: ש"ס, תנאים, אמוראים, וספרי רבותינו על הש"ס. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"א, למניינם 06:03, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
::::::::עשיתי מצוותך. יש עוד משהו? (חוץ מעיצוב סופי) --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בטבת ה'תשע"א 06:13, 17 בדצמבר 2010 (UTC)
::::::::לא. אשמח מאוד את תגמור את העיצוב הסופי, וזכות הרבים תלויה בך! בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע"א, למניינם 22:42, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
:::::::::אשתדל לסיים זאת בהקדם. יש עוד מה להוסיף ולשפץ גם במרחב הערכים, שיהיו קשורים זב"ז, על מנת שתושלם המלאכה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בטבת ה'תשע"א 22:45, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
::::::::::כלומר? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע"א, למניינם 22:45, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
:::::::::::למשל, בערך [[מסכת סוטה]] עדיין אין [[תבנית:שס]]. באופן כללי, הכוונה לעבור על כל הערכים המופנים מהפורטל ולראות שהם סבירים. לשפץ, לשכלל, לחשוב על צורת ההשקה ומיקום ההשקה ועוד. שוב, כאמור, בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בטבת ה'תשע"א 22:48, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
:::שם הפורטל: כפי שראיתי, עיצבת את הפורטל תורה, בצורה שמהווה גם הפניה לפורטל של תורת החסידות. אם כן, ניתן יהיה להחליף את הפורטל שבתיבת הכלים המפנה לתורת החסידות (בעיקר לחלק הקשה שבו) ולהחליף בפורטל העכשווי. אפשרות אחרת אם לשים את שני הפורטלים, אבל קשה להחליט מה יהיה השם של הפורטל העכשווי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' 23:04, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
::הלו חיים, אני כאן למעלה, אתה שומע אותי? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בטבת ה'תשע"א, למניינם 01:20, 30 בדצמבר 2010 (UTC)
:::שומע גם שומע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בטבת ה'תשע"א 01:50, 30 בדצמבר 2010 (UTC)
::::אבל הגב אינך מגיב? ראה את תגובתי האחרונה שלא זכתה למענה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בטבת ה'תשע"א, למניינם 21:37, 30 בדצמבר 2010 (UTC)
:::::איזה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בטבת ה'תשע"א 21:38, 30 בדצמבר 2010 (UTC)
::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8&diff=prev&oldid=93781 ברחל בתך הקטנה]. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בטבת ה'תשע"א, למניינם 05:03, 31 בדצמבר 2010 (UTC)
:::לא היה מענה, כיון שלא הייתה שאלה. בכל אופן, אני לא רואה מניעה שיהיו שני פורטלים ולפורטל שלך ניתן לקרוא [[פורטל:תורת הנגלה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בטבת ה'תשע"א 18:23, 31 בדצמבר 2010 (UTC)

== איחוד? ==

[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%91'_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97&curid=2619&diff=93271&oldid=90755 מחקת] ולא [[ב' בכסלו|איחדת?]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע"א, למניינם 06:33, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
:הוספתי את התמונה ואת הקישור מהערך. הציטוט של כל השיחה נראה לי מיותר. הכותרת בהערת שוליים מספיק מושכת ומי שמתעניין יוכל לעיין בקישור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בטבת ה'תשע"א 12:40, 27 בדצמבר 2010 (UTC)

== פרופסור וונדל ג'ונס ==

http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59026

באיזה קטגורי'ה ניתן לפתוח עליו ערך?

:[[:קטגוריה:ידידי חב"ד]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בטבת ה'תשע"א 21:17, 30 בדצמבר 2010 (UTC)

== ניגון כ"א בספר הניגונים ועוד ניגונים==

רצתית להוסיף מהנאמר בבטאון התקשרות גליון 527 שעל פי הנאמר שם משמע שהרבי לא הסכים עם המקור שניגון כ"א מיוחס לבעש"ט אך לא יכולתי להוסיף הערת שוליים לצורך הבאת המקור של בטאון התקשרות לכן אנא הוסף אותו, הוספתי לך כאן גם המקור
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1279&CategoryID=498 התקשרות גליון 527] [[משתמש:משה חובב חבד|משה חובב חבד]] - [[שיחת משתמש:משה חובב חבד|שיחה]] 14:24, 31 בדצמבר 2010 (UTC)

כמו"כ על ניגון והיא שעמדה רציתי להוסיף שיש הטוענים שניגון זה הוא ניגון קרלינאי שחיברו הרה"ק ר' אהרן מקארלין רק בגלל שלא יכולתי להוסיף את המקור כי במקור שרים אותו באתר זמרשת גבר ואישה ולא רציתי להוסיף את המוקר הזה גם בגלל שאינו מקור מוסמך, וגם בגלל הבעייתיות שבדבר אך תן לחכם ויחכם עוד תעיין ב[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=18&t=11432&start=25 לינק המצורף בזה] שם יש דיבור בנושא זה, אם תוכל להבין מה שכתוב שם ביידיש תבין. [[משתמש:משה חובב חבד|משה חובב חבד]] - [[שיחת משתמש:משה חובב חבד|שיחה]] 14:54, 31 בדצמבר 2010 (UTC)
:תודה על המקורות. אוסיף אותם בתחילת שבוע הבא. שבת שלום! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בטבת ה'תשע"א 18:28, 31 בדצמבר 2010 (UTC)
::בוצע. תודה למשה חובב חב"ד, המשך להביא מקורות מועילים כאלו! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בטבת ה'תשע"א, למניינם 08:54, 2 בינואר 2011 (UTC)

== מה שלומך ==

הי חיים, מה שלומך? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:32, 4 בינואר 2011 (UTC)
:שלומי ניבט מתוך עריכותיי במקום. השאלה הקשה היא מה שלומך? היכן כבודו?? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בטבת ה'תשע"א 01:34, 4 בינואר 2011 (UTC)

== מה נשמע ==

המשחיתים חזרו לחב"דפדיה, שלא יהיה משעמם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"א, למניינם 10:55, 5 בינואר 2011 (UTC)

== נא לא למחוק את הקישור שהצבתי בערך [[פאה נכרית]] ==

תחת הקישור הקיים (שמוביל לאתר דוסינט), הוספתי קישור חדש להורדה ישירה, מאתר נקי וכשר. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 16:31, 11 בינואר 2011 (UTC)
:א. האתר לא נותן הורדה ללא רישום. ב. צריך אישור מהמחבר שאין בזה הפרת זכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בשבט ה'תשע"א 16:40, 11 בינואר 2011 (UTC)
::א. האתר נותן הורדה גם ללא רישום. האם אינך בקי ברזי רפידשר? אין שום צורך בהרשמה, אתה לוחץ על הורדה חינמית, ממתין כמה שניות וההורדה מתחילה. ב. המחבר, דהיינו הרב וולפא, הצהיר פעמים רבות שהוא מוכן למכור את הספר במחיר הקרן לכל החפץ, וכל כוונתו היא שיתפרסמו הדברים. הצילום הוא גם באיכות בינונית ומטה, כך שבוודאי אין כאן הפרת זכויות יוצרים, אלא רק זיכוי הרבים. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 19:28, 11 בינואר 2011 (UTC)
:::אני מקווה שהקובץ יישמר שם ולא שהם מוחקים אחרי תקופה. לגבי הזכויות, תקוותי שאכן אין בזה הפרת הזכויות. חובה לוודא זאת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בשבט ה'תשע"א 00:35, 12 בינואר 2011 (UTC)
::::א. ב"רפידשר" הקובץ לא נמחק לעולם, וזה אחד היתרונות של האתר - לבד מהעובדה שהוא אתר כשר ללא פרסומות פוגעניות.
::::ב. בערך פאה נכרית יש לינק לראיון עם הרב וולפא. בסוף הראיון הוא אומר:
{{ציטוטון|אשמח לשווק את הספרים במחיר הקרן, לכל מי שרוצה לפעול במבצע זה, ואף לשלוח ספרים ללא שום תמורה במקרים כאלו שהדבר נחוץ. צריך לזכור שזהו מבצע שהרבי אמר עליו שהוא יצליח בזה "במסירות נפש", ואין ספק שכל אחת מנשות חב"ד תרצה להיות שותפה של הרבי בענין חשוב כל כך}}.
לאחר קריאת הדברים, כל אחד יכול להבין שהרב וולפא לא מקפיד על פרסום קובץ PDF עם צילום הספר באיכות בינונית, וכל מטרתו הקדושה היא להפיץ את הענין לכל בית ישראל. הרי הוא אמר שהוא מוכן לשלוח ספרים חינם! ואם כן בוודאי לא אכפת לו מקובץ המסתובב באינטרנט, לטובת אלה המתעצלים לקרוא ספרים. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 21:23, 12 בינואר 2011 (UTC)
:אכן הדעת נותנת שהסכמתו לשלוח הספר חינם ("במקרה שהדבר נחוץ") בצירוף עם היות הקובץ באיכות בינונית, שאינו מקפיד על כך. אך עדיין אין זה '''ודאי'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בשבט ה'תשע"א 22:00, 12 בינואר 2011 (UTC)

== מחק נא ==

מחק נא את כל התבניות שהוספתי היום/אתמול. תודה --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בשבט ה'תשע"א, למניינם 13:07, 16 בינואר 2011 (UTC)
:כדי למנוע דפים מיותרים, אמתין יומיים שלושה ובאם זה לא יתוקן, אמחוק את התבניות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בשבט ה'תשע"א 13:43, 16 בינואר 2011 (UTC)
::מחקתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בשבט ה'תשע"א 22:01, 18 בינואר 2011 (UTC)

== ערך לבחירות בקראון הייטס ==

לאחרונה התקיימו בחירות בקראון הייטס, לדעתי, כתבנית ויקיפדית הקיימת לחב"דפדיה, יש ליצור ערך בנושא, שיציג את שני הצדדים כמות שהם היו והסיפור עד למינוי של הרב ברוין שליט"א. נמצאים תחת ידי רוב דפי החומר ואני יכול להתחיל לעבוד בנושא. מה דעתך? {{שכח|yossi}}
:בשמחה רבה. אין צורך לפתוח ערך חדש, יש להוסיף את כל פרשת הרבנים בערך [[קראון הייטס]] הקיים. בהצלחה!--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בשבט ה'תשע"א 12:32, 19 בינואר 2011 (UTC)

השאלה היא האם לעשות את זה כערך נפרד, ולעשות שם בערך "לערך מורחב"? אכ, על איזה שם לשים את זה? {{שכח|yossi}}.
:לדעתי, בשלב ראשון, להוסיף זאת לערך "קראון הייטס" ובאם יוכר הצורך שיהיה ערך נפרד, כבר נמצא את השם המתאים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בשבט ה'תשע"א 21:44, 20 בינואר 2011 (UTC)
::א"כ אני לא רואה צורך לעבוד בענין. זה יכול לעלות במילים ספורות. {{שכח|yossi}}
:::לא שתי מילים, אבל אכן לא יותר משניים שלושה קטעי טקסט. אלא אם כן, אתה רוצה לסקור את כל מערכת הבחירות לרבנים בקראון הייטס מאז פטירת הרב הראשון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז בשבט ה'תשע"א 16:05, 21 בינואר 2011 (UTC)

== דיווח על משחית ==

75.99.28.107 - לחסימה.
:תודה. הנושא כבר בטיפול משטרת ישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בשבט ה'תשע"א 12:40, 24 בינואר 2011 (UTC)

== בהמשך לשיחתינו ==

בהמשך לשיחתינו, אודות הצבת תבנית בעמוד הראשי ששם יופיעו הערכים החדשים, למה לא בתחתית העמוד הראשי? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 22:45, 1 במרץ 2011 (UTC)
:כרגע התיבות בעמוד הראשי סימטריות פחות או יותר. כדי להוסיף תיבה נוספת יש לדאוג שהיא לא תשבש את המראה הכללי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 22:48, 1 במרץ 2011 (UTC)
::אולי נוסיף תיבת ערך מומלץ? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 22:53, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::זה כבר היה בעבר ולא היה מוצלח, גם כי עם כל הכבוד עדיין אין מספיק מכובדים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 22:57, 1 במרץ 2011 (UTC)
::::האם הערכים שהוספת משמן ששון אינם מובחרים? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 22:58, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::::א. לא הוספתי ערכים משמן ששון, אלא נעזרתי בו. ב. כמה עשרות ערכים זה עדיין לא מספיק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 23:00, 1 במרץ 2011 (UTC)
::לדעתי העניין יכול להקפיץ לנו את כמות הצפיות ב100% (הערך מומלץ), נחכה לשמוע מה אומר שיע --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 23:05, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::גם אם כן (אני די מסופק), צריך מעגל של כמה מאות ערכים מומלצים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 23:07, 1 במרץ 2011 (UTC)
::::לדעתי אפשר לעשות זאת אפילו לחצי שנה - שנה, ואם לא יהיו עוד ערכים - אז נפסיק עם זה מה שגם שהעניין יתן לי ולאחרים חשק להשביח את הערכים שיהפכו מושלמים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 23:08, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::::בכל אופן, אני מעדיף להשקיע את הכוחות בליצור את הערכים המומלצים הללו, זה הוכיח את עצמו מעל לכל ספק בנסיקת כמות הצפיות. כדי להגדיר ערך כ"מושלם" עדיף יותר ליצור מעין פורטל ערכים מושלמים וכדומה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 23:10, 1 במרץ 2011 (UTC)
::::הוקם כבר, ו[[פורטל:ערכים מומלצים|נמחק]] לפני תקופה קצרה בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 23:14, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::::[[פורטל:ערכים מומלצים|זה]] לא נראה כמו פורטל ערכים מכובד. לכל היותר ארגז חול עזוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 23:18, 1 במרץ 2011 (UTC)
::::::אז יאלה, בא נפתח כזה מיזם רציני. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 23:20, 1 במרץ 2011 (UTC)
:::::::כבר כתבתי לעיל שחלקי העיקרי במיזם הוא בכתיבת הערכים. עזרה ושאר ירקות, אשמח ככל יכולתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 01:56, 2 במרץ 2011 (UTC)
::::::::::הבנתי, אני רואה בזאת את הסכמתך לפתיחת המיזם בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באדר א' ה'תשע"א, למניינם 04:12, 2 במרץ 2011 (UTC)
:::::::::::חשבתי קצת על המיזם ונראה שבשלב ראשון כדאי לפתוח [[:קטגוריה:ערכים מומלצים]] ולהוסיף לשם ערכים, אחרי דיון והסכמה על כל ערך. לאחר שיהיו שם 200-300 ערכים מומלצים יהיה אפשר לפתוח [[פורטל:ערכים מומלצים]] וכן להציגם ב[[עמוד הראשי]]. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 12:34, 2 במרץ 2011 (UTC)
::::::::::::מסכים עם ההצעה לקטגוריה קודם פורטל והצגה בדף ראשי. מסכים גם עם שלום שהדבר יכול לתת מוטיבציה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:52, 2 במרץ 2011 (UTC)
:::::::::::::תודה רבה. אני פותח את ה[[:קטגוריה:ערכים מומלצים|קטגוריה]] ומעביר את הדיון ל[[חב"דפדיה:אולם דיונים#קטגוריה:ערכים מומלצים]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 21:14, 2 במרץ 2011 (UTC)

== תמונה עמוד ראשי ==

שלום חיים. התמונה בעמוד הראשי לא התעדכנה מזה שבועיים. ניסיתי לעדכן את התמונה, אך תמונות שהעליתי מאינפו בנושי חודש ניסן התבררו כלא איכותיות, ותמונה אחרת - פרטית - שהעליתי, אמנם מוצלחת, למרות שאינה בנושא החודש, לא עדכנתי לבסוף, מכיוון שלא הייתה לי כיתובת מה לכתוב למעלה "הרבי ב...". אני מבין שחייב להיות כיותבת מיוחדת מעל התמונה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:55, 10 באפריל 2011 (UTC)
:שמתי את התמונה שלך משאיבת מים שלנו, שלא הבנתי מה הבעיה בה. הוספתי כיתובית וב"ה נראה טוב. ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בניסן ה'תשע"א 10:53, 10 באפריל 2011 (UTC)

==מבצע הקהלת קהילות==
בטעות כתבת שמו "מצבע" ויש להחליף ל"מבצע". [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:תודה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"א 11:04, 13 באפריל 2011 (UTC)
==מחיקת תמונה==
ערכתי קצת את הערך [[חסידות סאטמר]], למרות שהוא בעבודה, שכן אינך עובד בשעה זו, ולכן אין סיכוי שנגיע להתנגשות. אקווה שלא תקפיד עלי.

אשמח לקבל את הסברך בקשר למחיקה זו [[:קובץ:טיטלבום.jpg]] לדעתי זו תמונה נחוצה. כמו כן, שלחתי לך אימייל, תודיע לי כשתשלח לי תשובה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 04:17, 17 באפריל 2011 (UTC)
:העריכות בחסידות סאטמר, בסדר גמור. לגבי התמונה, היות ומצאתי תמונה 'חב"דית' יותר העדפתי אותה על פני זו, בפרט שאני מסופק לגבי זכויות היוצרים שלה. אענה לך למייל בקרוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בניסן ה'תשע"א 13:14, 17 באפריל 2011 (UTC)
:מדובר בתמונה חופשית מ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Satmar_rebbe.jpg ויקיפדיה].--בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 14:42, 17 באפריל 2011 (UTC)
::תודה רבה. שיחזרתי והוספתי לערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בניסן ה'תשע"א 15:05, 17 באפריל 2011 (UTC)

== פירושונים ==

ישנם 2 שרגא זלמנוב: האחד אביו של ר' [[שמואל זלמנוב]] כותב ספר הניגונים, והשני כיום בקווינס. איך אני עושה שלכל אחד מהם יהיה דף? מה כותבים בדף הפירושונים? ואיך. תודה על עזרתך בכלל ובפרט. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:מסתבר שכנראה יש עוד [[שמואל זלמנוב (קורסקר)]]. לדעתי השם צריך להיות [[שרגא זלמנוב (קווינס)]]. פירושונים יוצרים באמצעות [[תבנית:פירושונים]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בניסן ה'תשע"א 15:31, 21 באפריל 2011 (UTC)

== ערך בשורת הגאולה ==

מה היה כתוב בו ולמה נמחק? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:כפי שרשמתי בתקציר העריכה. הערך הכיל ספאם אוטומטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בניסן ה'תשע"א 18:43, 21 באפריל 2011 (UTC)
::סליחה על הבורות, מה זה "ספאם"? לא הבנתי תשובתך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::::הערך הכיל שטויות והבלים. ספאם זה כינוי למזיק אינטרנטי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"א, למניינם 18:57, 21 באפריל 2011 (UTC)
:::ואם הוא יכיל תוכן ערכי ואמיתי - יהיה אפשר להשאירו? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::::אין כאן שאלה בכלל. אם יכיל תוכן אנציקלופדי - הוא יפאר את חב"דפדיה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"א, למניינם 19:00, 21 באפריל 2011 (UTC)
:::::ודאי וודאי. כדברי שלום. [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בניסן ה'תשע"א 19:01, 21 באפריל 2011 (UTC)

==א גוטן מועד==
[[שיחת משתמש:רנ"ט|מלך שמחל על כבודו?]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"א, למניינם 18:55, 21 באפריל 2011 (UTC)
:לא מלך ולא כבוד ואין כאן מה למחול, בפרט שאפשר לפעול בעניינים מועילים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בניסן ה'תשע"א 18:57, 21 באפריל 2011 (UTC)
==בקשה==
אודה לך באם תוכל להשלים את השלבים האחרונים בפורטל תורה (הצבעים) כדי שנוכל להשיקו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:53, 27 באפריל 2011 (UTC)
:בעז"ה, עוד היום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בניסן ה'תשע"א 12:37, 28 באפריל 2011 (UTC)
::תודה מראש. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בניסן ה'תשע"א, למניינם 13:37, 28 באפריל 2011 (UTC)
==ערב שבת קודש...==
חסמתי את המשחית לצמיתות, מכיוון שמעשיו חמורים באופן יוצא דופן. אקווה שיחזור בתשובה. אני משאיר לך את ההחלטה כיצד לנהוג בענייני חסימתו, למרות שחסמתי אותו לצמיתות. אולי יחזור בתשובה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בניסן ה'תשע"א, למניינם 06:08, 29 באפריל 2011 (UTC)
:שיניתי חסימה לחודש בלבד. כך על פי [[חב"דפדיה:מדיניות חסימות]]. שבת שלום! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"א 13:24, 29 באפריל 2011 (UTC)
::אני חושש, שדינם של איומים המכוונים כלפי משתמש, (למרות שהם איומי סרק) חמור יותר מהשחתה רגילה, שאינה פוגעת באיש באופן אישי. אך אני עדיין מותיר את העניין לשיקול דעתך. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בניסן ה'תשע"א, למניינם 13:59, 29 באפריל 2011 (UTC)
:::בגלל חומר הדברים הוא נחסם לחודש ולא רק לשבוע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"א 14:01, 29 באפריל 2011 (UTC)
:::::בסדר. זאלסט האבן א גוט שבת! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בניסן ה'תשע"א, למניינם 14:02, 29 באפריל 2011 (UTC)
==מה נשמע==
האם אתה נוסע לקבר הרשב"י ביום ההילולא? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:52, 2 במאי 2011 (UTC)
:יש עוד זמן ואני לא כזה מתוכנן. אבל יכול להיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 20:52, 2 במאי 2011 (UTC)
::אם כן, תודיע לי. אני צריך ממך איזהי טובה קטנה, ואכמ"ל. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:53, 2 במאי 2011 (UTC)
:::א קוויטל? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 20:54, 2 במאי 2011 (UTC)
::::משהו דומה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:57, 2 במאי 2011 (UTC)
:::::([[פ"נ]]?) כדאי שתעדכן אותי מוקדם כדי שאם לא אהיה שם בעצמי, אוכל לדאוג שאחרים יקחו זאת עבורך. אגב, ישנה בעיה עם דף השיחה של גילה. זה נעלם וצריך לשחזר זאת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 20:58, 2 במאי 2011 (UTC)
:::::::אני אשלח לך אימייל עכשיו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 21:02, 2 במאי 2011 (UTC)
::::::::שים לב גם לגבי דף השיחה של גילה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 21:03, 2 במאי 2011 (UTC)
::::::::::שלחתי אימייל. בקשר לבקשה,אנסה לבדוק, למרות שאני לא חושב שמדובר בשחזור חשוב. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 21:06, 2 במאי 2011 (UTC)
:::::::::::אני מגיב. לגבי השיחזור, חשוב בעיקר בשביל לבחון כיצד זה "נעלם" ושלא ישונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 21:08, 2 במאי 2011 (UTC)
::::::::::::תודה. לגבי השחזור של דף שיחה שהועבר הלוך ושוב ונעלם, מדובר בעניין סבוך, שגדולי המומחים בויקיפדיה כבר ניסו לפותרו, ולא עלתה בידם. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 21:10, 2 במאי 2011 (UTC)
:::::::::::::נשמע מוזר. לכאורה זה אמור להיות פשוט. זכור לך לינק לדיון על כך בוויקיפדיה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 21:12, 2 במאי 2011 (UTC)
::::::::::::::אנסה לחפש. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 21:22, 2 במאי 2011 (UTC)
:::::::::::::::תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 21:24, 2 במאי 2011 (UTC)

==אברהם פריז==
הבאתם ב"חסידישע פרארבענגען" סיפור על אברהם פריז בעת הסעודה עם כ"ק אד"ש, ועל הדו-שיח עם הגברת מ. רעייתו של "הנכד" וכו' - רציתי לשאול מי זה "הנכד" (וממילא מי זה רעייתו).
תודה רבה.
ובכלל - זהו סיפור מבהיל.
ישר כח ובהצלחה. {{שכח|YI770}}
:הכוונה ל[[בארי גוראריה]], ככתוב גם בהמשך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בניסן ה'תשע"א 07:39, 3 במאי 2011 (UTC)
==בקשה לעזרה==
ראה [[תבנית:תודה רבה]] שיצרתי. התמונה שבה, קיבלה רקע שחור, בשונה מויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%94] מכיוון ששמרתי אותה בתוכנה אחרת, שגרמה לכך. האם תוכל לנסות לטפל בכך? אולי תנסה לשמור מחדש את התמונה בתוכנה אחרת? נראה לי שאין צורך כאן ביותר מכמה שניות טיפול. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"א, למניינם 13:48, 4 במאי 2011 (UTC)
:עכשיו בסדר? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"א 15:53, 4 במאי 2011 (UTC)
::{{תודה רבה}} בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"א, למניינם 17:22, 4 במאי 2011 (UTC)
:::שמחתי לעזור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"א 17:23, 4 במאי 2011 (UTC)

== מקורות ==
אם תוכל לעזור לי, מה אני עושה שצריך להביא ציטוט ממקום? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 20:26, 5 במאי 2011 (UTC)
:עבור ציטוטים בגוף הערך; ישנו [[תבנית:ציטוטון]] עבור ציטוטים בשורת הטקסט וישנו [[תבנית:ציטוט]] עבור ציטוטים מובחרים ומובלטים. לגבי מקורות והערות שוליים ראה [[תבנית:הערה]]. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"א 20:28, 5 במאי 2011 (UTC)
==[[תבנית:מצוות]]==
לטיפולך, הצבעים ב[[תבנית:מצוות]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באייר ה'תשע"א, למניינם 04:15, 10 במאי 2011 (UTC)
:סידרתי. מקוו שלכך נתכוונת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באייר ה'תשע"א 08:31, 10 במאי 2011 (UTC)
::אכן, לכך נתכוונתי. אולי גם כדאי להתאים את התבנית לתבניות האחרות, כמו למשל שבת, ש"ס, בבלי, וכו'. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:14, 10 במאי 2011 (UTC)
:::זה יכול להישאר כך, לדעתי. בעז"ה בהזדמנות, נבנה תבנית אחידה לכל התבניות ואז נשקיע בצורה רצינית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באייר ה'תשע"א 19:57, 10 במאי 2011 (UTC)
==תזכורת==
{{בעבודה מתיישנת|יוסף רוזין}} -- '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באייר ה'תשע"א, למניינם 03:43, 13 במאי 2011 (UTC)

:תודה. יש הרבה עבודה ואני לא מספיק להגיע לזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א באייר ה'תשע"א 12:08, 15 במאי 2011 (UTC)

== חשבון נפש - אולם דיונים ==

אנא חוו"ד ב[[אולם דיונים#חשבון נפש]]. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

ספר התניא

2011-05-24T09:23:01Z

זלמן: שיעורי תניא

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שיחה:ספר התניא

2011-05-24T09:16:13Z

זלמן: /* הגהת הערך */ פסקה חדשה

יש מצב שלום בער שתכתוב את הערכים על שמות הספרים עם ביאור על התניא שהבאת בערך? --[[משתמש:Elchanan|Elchanan]] 05:05, 6 מאי 2007 (EDT)

:לא מתאים יותר לשים את הפסיקה "תניא מהדורא קמא" אחרי הפיסקה "חלקיו"? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:53, 1 דצמבר 2008 (EST)
::כן, מתאים יותר, נראה עם אספיק לשנות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].

== התמונה ==

עדיף לשים כתמונה את שער הספר, שהיה לפני אדמו"ר הזקן, ובו פרטים רבים, מאשר הכריכה שלו שהיא כריכה סתמית, אז מי שיש לו כדאי שיעלה

== ההתנגדות ==

יש מקום בערך לכל ההתנגדות שגברה בעקבות התניא? --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 18:00, 20 ביוני 2010 (UTC)
:ודאי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:31, 20 ביוני 2010 (UTC)

== הפרקים הראשונים כמאמרים ==

זכור לי במעומעם שהפרקים הראשונים של התניא היו [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ואח"כ עובדו לפרקים. מישהו זוכר את המקור לזה? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

== הגהת הערך ==

יש כאן הרבה עבודה. לכל לראש למצוא את המקורות לפרטים שכבר כתובים בערך (וחשובים מאוד), ולעדכן עוד. בטוח יש מה להוסיף על ספר היסוד של חסידות. מי מוכן להצטרף? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

ספר התניא

2011-05-24T09:13:31Z

זלמן: התחלת הגהה והוספת פרטים

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

==תניא בעל פה==
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שיחה:ספר התניא

2011-05-24T08:57:05Z

זלמן: /* הפרקים הראשונים כמאמרים */ פסקה חדשה

ספר התניא

2011-05-24T08:44:25Z

זלמן: /* חלקי התניא */ על ידי בניו ממלאי מקומו

{{מועמד להמלצה}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. כשרבו הפניות החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}}.

בתקופה שלפני הדפסת ספר התניא, היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמי בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בתפוצות ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש, מעמיק יותר. חסידים גם מספירים שבשם זה מתבטא ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, על היותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שגם נכתב על ידו באופן אישי}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיו וכוחותיו הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספק הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]].
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו, לאחר הסתקלותו.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. בעקבות כך נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה ובעיקר את שנים עשר פרקיו הראשונים{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}} ופרקים ל"ב, מ"א ולחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות רבות - בשולי העמוד. נוסף לכך הורה אדמו"ר שליט"א ללמוד פרק תניא כל יום לפני תפילת שחרית וכן את פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך".

סדר לימוד הספר המומלץ: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

ספר התניא

2011-05-24T08:43:37Z

זלמן: /* שמות התניא */ הוספה לביאור הכינוי תורה שבכתב

{{מועמד להמלצה}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. כשרבו הפניות החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}}.

בתקופה שלפני הדפסת ספר התניא, היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמי בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בתפוצות ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש, מעמיק יותר. חסידים גם מספירים שבשם זה מתבטא ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, על היותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שגם נכתב על ידו באופן אישי}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיו וכוחותיו הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספק הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]].
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו, לאחר הסתקלותו.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. בעקבות כך נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה ובעיקר את שנים עשר פרקיו הראשונים{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}} ופרקים ל"ב, מ"א ולחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות רבות - בשולי העמוד. נוסף לכך הורה אדמו"ר שליט"א ללמוד פרק תניא כל יום לפני תפילת שחרית וכן את פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך".

סדר לימוד הספר המומלץ: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===מאדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מחסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שיחת משתמש:שלום/ארכיון 14

2011-05-24T07:47:02Z

זלמן: /* תמונה עמוד ראשי */ פסקה חדשה

קובץ:לאחר הבדלה.jpg

2011-05-24T07:44:25Z

זלמן: העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:לאחר הבדלה.jpg: בהיר וברור יותר

חב"דפדיה:אולם דיונים

2011-05-24T07:36:51Z

זלמן: /* חשבון נפש */ הסכמה

משפיע

2011-05-23T16:26:14Z

זלמן: שחזור הפניות וקטגוריות

[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|המשפיע ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
ה'''משפיע''' הוא [[חסיד]] - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד-בבד, ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי [[חסידות]]. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.

לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב"ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "[[עשה לך רב]]" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.

המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.

==מדברי הרבי==
בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים.

בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר נ"ע]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'[[משפיע]]'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.

בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.

בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת [[תשמ"ז]] הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את ה[[מנהגי חב"ד|מנהגים]] בפועל.

== משפיעים בעבר ==
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:
*הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.
*הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי "'''ר' שילם'''" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרע"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.
*הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס"ד]].
*הרב '''[[שלמה זלמן הבלין]]''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.
*הרב '''[[אלתר שימחוביץ]]''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.
*הרב '''[[חיים שאול ברוק]]''' - משפיע בישיבת "אחי תמימים" ב[[ראשון לציון]].
*הרב '''[[אברהם דריזין]]''', הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב"ד]].
*הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.
*הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת [[תש"ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה "הפרדס"), בשנת [[תש"ז]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. נפטר בשנת [[תשל"א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.
*הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.
*הרב '''[[ניסן נמנוב]]''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ"ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו (על פי סדר הא-ב):
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות [[תורת אמת ירושלים]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דטרויט]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב"ד וב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מענדל וועכטר]] - משפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[שלום חריטונוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*הרב [[יואל כהן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[אברהם מייזליש]] - משפיע אנ"ש [[כפר חב"ד]], ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - משפיע בית הכנסת "בית מנחם", כפר חב"ד.
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].

==ראו גם==
*[[איגוד המשפיעים]]
*[[עשה לך רב]]

[[קטגוריה:עבודת ה']]

משפיע

2011-05-23T16:24:49Z

זלמן: טעות לעולם חוזרת (שחזור...)

משפיע

2011-05-23T16:23:38Z

זלמן: לפי סדר הא-ב, הוספת שמות

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו (על פי סדר הא-ב):
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות [[תורת אמת ירושלים]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דטרויט]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב"ד וב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מענדל וועכטר]] - משפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[שלום חריטונוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*הרב [[יואל כהן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[אברהם מייזליש]] - משפיע אנ"ש [[כפר חב"ד]], ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - משפיע בית הכנסת "בית מנחם", כפר חב"ד.
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].

משפיע

2011-05-23T16:23:13Z

זלמן: לפי סדר הא-ב

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו (על פי סדר הא-ב):
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות [[תורת אמת ירושלים]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] - משפיע בישיבות [[אור שמחה כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דטרויט]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב"ד וב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מענדל וועכטר]] - משפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[שלום חריטונוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*הרב [[יואל כהן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[אברהם מייזליש]] - משפיע אנ"ש [[כפר חב"ד]], ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - משפיע בית הכנסת "בית מנחם", כפר חב"ד.
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].

משפיע

2011-05-23T16:10:25Z

זלמן: /* ראו גם */ הוספת קישור לערך

[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|המשפיע ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
ה'''משפיע''' הוא [[חסיד]] - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד-בבד, ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי [[חסידות]]. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.

לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב"ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "[[עשה לך רב]]" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.

המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.

==מדברי הרבי==
בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים.

בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר נ"ע]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'[[משפיע]]'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.

בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.

בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת [[תשמ"ז]] הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את ה[[מנהגי חב"ד|מנהגים]] בפועל.

== משפיעים בעבר ==
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:
*הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.
*הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי "'''ר' שילם'''" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרע"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.
*הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס"ד]].
*הרב '''[[שלמה זלמן הבלין]]''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.
*הרב '''[[אלתר שימחוביץ]]''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.
*הרב '''[[חיים שאול ברוק]]''' - משפיע בישיבת "אחי תמימים" ב[[ראשון לציון]].
*הרב '''[[אברהם דריזין]]''', הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב"ד]].
*הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.
*הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת [[תש"ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה "הפרדס"), בשנת [[תש"ז]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. נפטר בשנת [[תשל"א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.
*הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.
*הרב '''[[ניסן נמנוב]]''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ"ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו:
*הרב [[יואל כהן]], הידוע בשמו ר' יואל כאַהן - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]] והעורך של סדרת [[ספר הערכים - חב"ד]], וה[[חוזר]] הראשי של הרבי מליובאוויטש.
*הרב [[מענדל וועכטר]], נולד להורים המשתייכים ל[[סאטמר]], ואף הוא השתייך לחסידות זו עד גיל שלושים. התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יואל כהן]]. כיום הוא מתגורר ב[[קרית מלאכי]] ומידי שבוע מכנס עשרות תלמידים ללימוד והתוועדות.
*הרב [[ישבעם סגל]] - בנו של הרב [[משה צבי סגל]], הידוע בכינויו "התוקע מהכותל". משפיע בכפר חב"ד. (מחבר ספר [[ערכים בחסידות (ספר)|ערכים בחסידות]])
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דטרויט]].
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות חב"ד בירושלים ובצפת.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע (אנ"ש) בכפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - חתנו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ז"ל. משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] -[[צפת]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב"ד וב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ישיבת חב"ד ראשון לציון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - זקן המשפיעים, משפיע בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד.

==ראו גם==
*[[איגוד המשפיעים]]
*[[עשה לך רב]]

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

איגוד המשפיעים

2011-05-23T16:09:57Z

זלמן: /* ראו גם */ הוספת קישור שני לערך

[[תמונה:כינוס_המשפיעים.jpg|left|thumb|300px|כינוס המשפיעים השלישי. נואם: היו"ר הרב [[שמואל גרייזמן]]]]

'''איגוד המשפיעים''' הוקם ביום הבהיר ב' [[אייר]] [[תשמ"ז]] ביוזמתו של הרב [[שמואל גרייזמן]]. האיגוד נמצא תחת חסות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==כינוסי המשפיעים==

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרה"ח משה מרינובסקי והוגה על ידי הרה"ח [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח ע"י עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ עפ"י שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

לקראת כינוס המשפיעים השני הוציאו חוברת נוספת ובה לקט משיחות הרבי בענייני מגביות צדקה ועוד. תשובת הרבי על החוברת היתה: "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

קובץ המשפיעים חלק ב' הוכן על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והוגה על ידי ר' יעקב גלבשטיין ור' יעקב שוסטרמן.

גם על דו"ח הכינוס וההזמנה לכינוס - ענה הרבי תשובות. על ההזמנה לכינוס ענה "אזכיר עה"צ" ועל הדו"ח שהוגש "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

==עידוד הרבי לחברי האיגוד==
חלק מהמשפיעים שנתמנו קיבלו מידיו הקדושות של הרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]] עם חתימתו הק', ביניהם הרב [[ראובן דונין]], הרב [[ישעיהו הרצל]], הרב [[זמרוני ציק]] וכן [[השלוחים לארץ הקודש]] משנת [[תשל"ח]].

==ראו גם==
*[[משפיע]]
*[[עשה לך רב]]

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=17 סקירה על כינוס המשפיעים השלישי]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

איגוד המשפיעים

2011-05-23T16:08:58Z

זלמן: הוספת קישור לערך

[[תמונה:כינוס_המשפיעים.jpg|left|thumb|300px|כינוס המשפיעים השלישי. נואם: היו"ר הרב [[שמואל גרייזמן]]]]

'''איגוד המשפיעים''' הוקם ביום הבהיר ב' [[אייר]] [[תשמ"ז]] ביוזמתו של הרב [[שמואל גרייזמן]]. האיגוד נמצא תחת חסות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==כינוסי המשפיעים==

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרה"ח משה מרינובסקי והוגה על ידי הרה"ח [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח ע"י עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ עפ"י שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

לקראת כינוס המשפיעים השני הוציאו חוברת נוספת ובה לקט משיחות הרבי בענייני מגביות צדקה ועוד. תשובת הרבי על החוברת היתה: "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

קובץ המשפיעים חלק ב' הוכן על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והוגה על ידי ר' יעקב גלבשטיין ור' יעקב שוסטרמן.

גם על דו"ח הכינוס וההזמנה לכינוס - ענה הרבי תשובות. על ההזמנה לכינוס ענה "אזכיר עה"צ" ועל הדו"ח שהוגש "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

==עידוד הרבי לחברי האיגוד==
חלק מהמשפיעים שנתמנו קיבלו מידיו הקדושות של הרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]] עם חתימתו הק', ביניהם הרב [[ראובן דונין]], הרב [[ישעיהו הרצל]], הרב [[זמרוני ציק]] וכן [[השלוחים לארץ הקודש]] משנת [[תשל"ח]].

==ראו גם==
*[[משפיע]]

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=17 סקירה על כינוס המשפיעים השלישי]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

אלגמיינר ז'ורנאל

2011-05-23T16:00:07Z

זלמן:

[[תמונה:אלגמיינר ז'ורנאל.JPG|left|thumb|250px|העיתון אלגמיינר ז'ורנאל]]
'''אלגמיינר ז'ורנאל''' [=העיתון של כולם] הינו עיתון בשפה האידית היוצא לאור בארצות הברית משנת [[תשל"ב]] כעיתון לכלל הציבור היהודי, בברכתו ובעידודו של [[הרבי]].

אלגמיינר ז'ורנאל הינו העיתון הגדול ביותר בשפה האידית.

כאשר יצאו [[שיחה|שיחות]] [[מוגה]]ות של [[אדמו"ר שליט"א]] בשפה האידית פורסמו תחילה ב'אלגמיינר'.

==צוות העיתון==

*מקים ומייסד העיתון - ר' [[גרשון בער ג'יקובסון]].
*יו"ר המועצה המייעצת - ד"ר אלי ויזל.
*מנהל - ר' [[סימון ג'יקובסון]].
*עורך - ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]].

==קישורים חיצוניים==

[http://www.algemeiner.com/generic.asp?cat=4 האתר של העיתון אלגמיינר ז'ורנאל]

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

דער אלגעמיינער זשורנאל

2011-05-23T15:59:38Z

זלמן: הפניה לדף אלגמיינר ז'ורנאל

#הפניה [[אלגמיינר ז'ורנאל]]

שיחה:לוי לבייב

2011-05-23T11:35:28Z

זלמן:

שיחה:אברהם שמואל לוין

2011-05-23T11:34:08Z

זלמן:

ליובאוויטשער? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:43, 23 במאי 2011 (UTC)
:ודאי! מחסידי חב"ד ב[[תל אביב]], שיחיה לאורך ימים ושנים טובות. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחת חב"דפדיה:ערכים מומלצים

2011-05-22T18:21:31Z

זלמן: /* הצעות לשיפור */

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T13:43:32Z

זלמן: החלפה מ"דליה" ל"גניה"

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה גם '''מרק גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]

[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] ויש אומרים שנולד ב[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]].}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.

בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי. בהגיעו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בעיר [[תל אביב]], שם עבד בספרייה העירונית. לאחר מכן פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). גניה עבדה במקביל כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]].

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

==התייחסות מהרבי==
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}. כיום נהוג שהרבה מחסידי חב"ד בארץ ישראל עולים לקברו ב'יום השנה' לאמירת משניות ונתינת צדקה.

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} ו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]]{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}}} את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

==בתו==
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.

היא הייתה בקשר עם גיסה [[הרבי]] ובשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]], באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]]. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-[[770]] במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם{{מקור}}.

הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניק לה סט של [[ד' מינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רוטמן.
* '''בתו''': גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
::'''ילדיהם''':
:*אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]])
:*דניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T12:39:29Z

זלמן: /* דיון - העיסוק במשפחתו */

== מישהו יכול להעלות ==

את תמונת הרי"א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)

אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא"ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה "רוטמן - גורארי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן -
האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?

גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי"ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== תאריך לידתו ==

לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ"פ הנ"ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==השמטות==
לענ"ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.

כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו"ב.
:צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)
:::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...
:::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)
::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}
::::::את כל החב"דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב"דית ("אלוקית") ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב"ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח"ו ב"מיזם הגדול להפצת המעיינות"? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב"ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}
::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::: א. הפסוק "כבוד אלוקים הסתר דבר" לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו"ר מהר"ש.
::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב"דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב"דפדיה בהחלט מנצלת.
::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)
:אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו"ר המהר"ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב"דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)

== פרטים נוספים שאפשר להכניס ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].

* יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48506 חסיד חב"ד שהקים גמ"ח לע"נ ר' ישראל אריה לייב].

* אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33498 מתוך כתבה באינפו].

::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)

:::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.
:::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)
::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)

== ביאור שמותיו ==

מובא שבנ"א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ"ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)
::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש"א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)
:::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)

==מקור לטיפוס==
כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד"ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד"ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)

"והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים" - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)

"בשנת [[תש"א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם." וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)

::שד"ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי"צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.
::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)

:::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם "מקום סכנה" ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)
::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ"פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דיון - העיסוק במשפחתו ==

בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב"דפדים:

ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק.

בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.

מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה"כניסה לקרביים" - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב"ד/החב"דניקים.

דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

:זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל"ידוע" שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)
::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל"ביתו" ו"משפחתו" והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
{{הערות שוליים}}

מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2011-05-19T12:31:34Z

זלמן: שיפוץ המצבה

[[קובץ:בן המהרש.JPG|200px|thumb|left|תמונתו]]
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|המצבה לאחר השיפוץ]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' נולד ב[[ו' אדר תרכ"ז]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.

הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

בי"ד סיון - [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכדת ה"[[חתם סופר]]".

בזיווג שני נשא את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו"ר הצמח צדק)|בתיה]] בת הרה"ק [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)]]. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.

הוא עזב את רוסיה והתיישב ב[[צרפת]]. מאוחר יותר התיישב באי קורסיקה. שם גר עד לפטירתו בשנת [[תש"ב]]. על פי הוראת [[הרבי]] העבירו את גופו בשנת [[תשט"ז]] ל[[ארץ ישראל]]. שם הובא לקבורה בבית העלמין שבעיר [[צפת]].

[[הרבי]] ביקש שיצלמו את גופו לפני הקבורה. הקבורה הייתה ב[[לילה]] חושך וסוער, ומצלמה לא היייתה בנמצא. אך-למרות-זאת, רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור הגוף ושלח ל[[הרבי|רבי]]. הגוף הי' שלם, אך "חצוי לערך".

==שיפוץ המצבה==
בי"ג אייר תשע"א שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

== משפחתו ==
*בנו ר' ישראל דובער.
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]

קובץ:מצבה בן המהרש.jpg

2011-05-19T12:28:45Z

זלמן:

שיחת משתמש:212.143.45.101

2011-05-19T12:25:15Z

זלמן: הצעה להרשמה

היות שעל פי דבריך הינך מבקר כאן לעיתים קרובות, ועל פי הרשימה הינך מתקן ומוסיף מידי פעם - כדאי שתירשם. זה יפתח בפניך אפשרויות נוספות של עריכה. בהצלחה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחה:מאמרים מלוקטים

2011-05-19T12:23:32Z

זלמן:

רובם של חסידי חב"ד גדלו וגדלים על החוברת הזו בלמדם מתוכה בישיבה קטנה. סיבה שלא למחוק את הערך. ובנוגע להרחבת הערך, אפשר להביא את רשימת המאמרים המלוקטים בה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:ערך זה לא רשימה. אפשר בהחלט להוסיף את המידע לערך [[ליקוטי תורה]], כך גם נרוויח שתלמידי הישי"ק יקראו גם הליקוטי תורה. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:12, 19 במאי 2011 (UTC)
::רעיון טוב. חיובי. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

יעקב יהודה הכט

2011-05-19T12:17:27Z

זלמן:

[[תמונה:ג'יי ג'יי העכט.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט מנחה כינוס לילדים ליד הרבי]]
[[תמונה:הרבי וג'יי ג'יי.jpg|left|thumb|250px|הרבי משוחח עם הרב הכט ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ד]])]]
הרב '''יעקב יהודה הכט''', (מכונה '''ג'יי ג'יי''' (J.J.)), נולד לאביו הרב [[יהושע הכט]] ובצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]] יחד עם חמשת אחיו, והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]].

הוא מונה על ידי [[רבותינו נשיאנו]] לתפקידים מרכזיים: חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[מרכז לענייני חינוך]], חבר ב[[מחנה ישראל]] ומנכ"ל [[של"ה]].

במשך שנים רבות, הנחה את כינוסי הילדים ב-[[770]] (את ה[[ראלי]] וה[[פאראד]]).

בשנת [[תשי"ג]] הקים בהוראת [[הרבי]]{{הערת שוליים|יש לציין כי בשיחה שאמר הרבי לאחר פטירתו התבטא הרבי באופן נדיר כי "ובפרט אלה שנפטרו לפני זמן קצר, ועד שנמצאים בתוך שלושים ובתוך שבעה לפטירתם - הרה"ח וכו' ר' יעקב יהודה ז"ל (העכט), שנתמנה ע"י נשיא דורנו לעסוק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ובפרט בחינוך בני ובנות ישראל (במחנה "אמונה")"... ([[שבת]] [[פרשת עקב]] [[תש"נ]] הערה 146.}}, [[מחנה קיץ]] לבנות. השם שניתן למחנה בהסכמת הרבי הוא '[[מחנה אמונה]]'.

נפטר ביום ט"ו [[מנחם אב]] [[תש"נ]], וזכה ש[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ידבר עליו בשיחה{{הערת שוליים|השיחה נדפסה בספר [[תורת מנחם התוועדויות]] [[תש"נ]] ח"ד - ש"פ עקב תש"נ.}}, בה גם ביאר הרבי את שמו.

== קישורים חיצוניים ==

* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2003 נאום חוצב להבות של הרב הכט: ההתקשרות בדורנו] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56112 גלריית תמונות נדירה מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הכט יעקב יהודה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|העכט, יעקב יהודה]].

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T12:16:26Z

זלמן: /* דיון - העיסוק במשפחתו */ פסקה חדשה

== מישהו יכול להעלות ==

את תמונת הרי"א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)

אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא"ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה "רוטמן - גורארי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן -
האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?

גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי"ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== תאריך לידתו ==

לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ"פ הנ"ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==השמטות==
לענ"ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.

כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו"ב.
:צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)
:::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...
:::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)
::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}
::::::את כל החב"דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב"דית ("אלוקית") ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב"ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח"ו ב"מיזם הגדול להפצת המעיינות"? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב"ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}
::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::: א. הפסוק "כבוד אלוקים הסתר דבר" לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו"ר מהר"ש.
::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב"דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב"דפדיה בהחלט מנצלת.
::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)
:אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו"ר המהר"ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב"דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)

== פרטים נוספים שאפשר להכניס ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].

* יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48506 חסיד חב"ד שהקים גמ"ח לע"נ ר' ישראל אריה לייב].

* אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33498 מתוך כתבה באינפו].

::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)

:::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.
:::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)
::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)

== ביאור שמותיו ==

מובא שבנ"א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ"ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)
::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש"א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)
:::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)

==מקור לטיפוס==
כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד"ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד"ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)

"והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים" - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)

"בשנת [[תש"א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם." וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)

::שד"ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי"צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.
::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)

:::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם "מקום סכנה" ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)
::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ"פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

{{הערות שוליים}}

== דיון - העיסוק במשפחתו ==

בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב"דפדים:

ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק.

בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.

מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה"כניסה לקרביים" - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב"ד/החב"דניקים.

דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחה:מאמרים מלוקטים

2011-05-19T12:09:49Z

זלמן: דף חדש: רובם של חסידי חב"ד גדלו וגדלים על החוברת הזו בלמדם מתוכה בישיבה קטנה. סיבה שלא למחוק את הערך. ובנוגע לה…

שיחה:השלוחים לארץ הקודש

2011-05-19T12:07:36Z

זלמן: /* לייבל שילדקרויט */ פסקה חדשה

==זושא אלפרוביץ'==
באיזו שנה נשלח הרה"ח הנ"ל? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

== לייבל שילדקרויט ==

גם בערך שישנו עליו כאן בחב"דפדיה לא כתובה הקבוצה והשנה בה יצא לשליחות. למישהו יש מידע בנושא? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שיחה:דוד רסקין

2011-05-19T12:03:50Z

זלמן:

בזכרונות אביו הוא מופיע כ'דוד לייב'. אנונימי כותב ששמו רק 'דוד'. מישהו יודע דבר ברור? '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:רק עכשיו אני תופס את עצמי...איך לייב אם אחיו הוא [[יהודה לייב רסקין]]? נראה שלאביו ע"ה נשמטה האות [[ו]]. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

יש פה מגוון תמונות וחסירה אחת '''עדכנית''' (רח"ל), דהיינו מ[[תשס"ב]] ואילך. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:לא לענין להכניס תמונות משנים אלו, וד"ל. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::אינני חושב כך. הבא נצייר לעצמינו - אם הדיון הזה הי' מתקיים לפני כחודש - גם אז היית מסתפק בתמונות מהלמ"דים ומהנו"נים? אם הר"ד ע"ה בחר להופיע בציבור וכו' - ניחא לי' בכך. כן לדעתי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::ובכל זאת, קצת רגישות לא תזיק. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:::כרגע תמונה עדכנית יהיה מהמצבה.. אולי אפשר תמונה בה הוא מופיע עם תלמידי ה[[קבוצה]], כך גם יבוטא היותו מנהל תו"ת ד-770. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 15:33, 17 במאי 2011 (UTC)

שיחה:היד החזקה

2011-05-19T12:01:24Z

זלמן: דף חדש: מן הראוי היה שיהיה ערך על הספר של הרמב"ם - או תחת השם "היד החזקה" או תחת השם "משנה תורה", עם סקירה כללית על …

מן הראוי היה שיהיה ערך על הספר של הרמב"ם - או תחת השם "היד החזקה" או תחת השם "משנה תורה", עם סקירה כללית על מבנה ותוכן הספרים וכו'. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

היד החזקה

2011-05-19T12:00:44Z

זלמן: הפניה לדף רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"

#הפניה [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"]]

האמונה בביאת המשיח

2011-05-19T11:59:42Z

זלמן:

ל''אמונה במשיח''' ישנם '''מקורות''' הלכתיים בתורה עליהם הם נסמכים.

בהלכות [[מלך המשיח]] פסק ה[[רמב"ם]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכל מי שאינו מאמין [[מלך המשיח|בו]] או מי שאינו מחכה ל[[ציפיה למשיח|ביאתו]], לא בשאר [[נביאים]] בלבד הוא כופר, אלא ב[[תורה]] וב[[משה רבינו]]}}

ישנם פוסקים הקובעים כי האמונה והציפיה ל[[גאולה]] היא חלק בלתי נפרד מהדיבור הראשון של [[עשרת הדברות]] "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - "כך יש לנו להאמין ש[[הקדוש ברוך הוא|ה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי [[משיח צדקנו]]"{{הערה|סמ"ק מ"ע א'}}.

[[החפץ חיים]] מגדיר את האמונה בביאת המשיח כ'''עיקר העיקרים'''.

תורת החסידות מחדדת את הנקודה כי נושא זה הוא העניין הכי כללי ביהדות{{כלומר}}.

מכך שהרמב"ם מביא בסוף "הלכות מלכים ומלחמות" שחיבר בסוף ספרו ההלכתי "[[היד החזקה]]" את סימני הזיהוי ל"[[חזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]" - למדים כי הרמב"ם סבור שיש אפשרות וגם חיוב הלכתי לזהות את מלך המשיח לפי הסימנים שהביא עוד בזמן ה[[גלות]], עוד טרם שהתגלה בפועל כמשיח.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

האמונה בביאת המשיח

2011-05-19T11:59:30Z

זלמן: עריכה קלה

ל''אמונה במשיח''' ישנם '''מקורות''' הלכתיים בתורה עליהם הם נסמכים.

בהלכות [[מלך המשיח]] פסק ה[[רמב"ם]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכל מי שאינו מאמין [[מלך המשיח|בו]] או מי שאינו מחכה ל[[ציפיה למשיח|ביאתו]], לא בשאר [[נביאים]] בלבד הוא כופר, אלא ב[[תורה]] וב[[משה רבינו]]}}.

ישנם פוסקים הקובעים כי האמונה והציפיה ל[[גאולה]] היא חלק בלתי נפרד מהדיבור הראשון של [[עשרת הדברות]] "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - "כך יש לנו להאמין ש[[הקדוש ברוך הוא|ה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי [[משיח צדקנו]]"{{הערה|סמ"ק מ"ע א'}}.

[[החפץ חיים]] מגדיר את האמונה בביאת המשיח כ'''עיקר העיקרים'''.

תורת החסידות מחדדת את הנקודה כי נושא זה הוא העניין הכי כללי ביהדות{{כלומר}}.

מכך שהרמב"ם מביא בסוף "הלכות מלכים ומלחמות" שחיבר בסוף ספרו ההלכתי "[[היד החזקה]]" את סימני הזיהוי ל"[[חזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]" - למדים כי הרמב"ם סבור שיש אפשרות וגם חיוב הלכתי לזהות את מלך המשיח לפי הסימנים שהביא עוד בזמן ה[[גלות]], עוד טרם שהתגלה בפועל כמשיח.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2011-05-19T11:53:05Z

זלמן: /* חב"דפדיה:ספר אורחים */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== ערכי תנאים ואמוראים ==

אני מבקש ממכם להחליט, מה יהיה שם הערכים של תנאים ואמוראים. כידוע, מדיניות חבדפדיה היא לא להזכיר תוארים בערכים, מסיבות שונות. הבעיה כאן היא, שבחלק מהערכים יש הכרח להזכיר את תואר "רב" א "רבי", כמו למשל [[רבי עקיבא]], [[רבי מאיר]] [[רבי יהודה]] [[רבי יוסי]], ולכן לא יעלה על הדעת שחלק מהתנאים ואמוראים יקראו בשם "רבי/רב" וחלק לא. לדעתי יש להצמיד את התואר לכל התנאים ואמוראים כפי שנקראו בתלמוד, מסיבה זו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באדר א' ה'תשע"א, למניינם 08:30, 27 בפברואר 2011 (UTC)
:אכן צריך להחליט על אחידות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר א' ה'תשע"א 12:32, 27 בפברואר 2011 (UTC)
::מסכים. יש להצמיד תואר לכולם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:22, 3 במרץ 2011 (UTC)

== קישורים חיצוניים ==

האם יש לחב"דפדיה מדיניות ברורה בנושא, לאילו אתרים מקשרים ולאילו לא? האם הם כתובים היכן שהוא שהגיע הזמן לכתוב את [[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:29, 28 בפברואר 2011 (UTC)
:כיוון שהמדיניות בנושא לא תמלא דף, אני ממליץ להוסיף פיסקה "קישורים חיצונים" בדף [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד באדר א' ה'תשע"א 18:33, 28 בפברואר 2011 (UTC)
::מקובל. אל הבנתי אם יש כבר מדיניות קיימת, שעלינו לערוך דיון כאן, או לפנות לוועדה הרוחנית? יש אתרי חב"ד, יש אתרים דתיים, יש אתרים חילוניים, יש אתרים ניטרליים (ממשלה וכדו) וכו'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:47, 28 בפברואר 2011 (UTC)
:::כרגע אין מדיניות כתובה ואפשר להתחיל פה את הדיון ובאם יהיו שאלות, נפנה לוועדה הרוחנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד באדר א' ה'תשע"א 22:06, 28 בפברואר 2011 (UTC)
טוב נתחיל. אני כותב וחוו דעתכם.

1. בחב"דפדיה מומלץ לקשר לאתרים חב"דיים שברור שאינם מכילים תוכן פוגעני המנוגד ליהדות ולחסידות.
1.1. תוכן פוגעני מוגדר כ: טקסטים המנוגדים לאמונה היהודית והחב"דית, תמונות נשים.
2. לא מומלץ לקשר לאתרים שאינם חב"דיים או חרדיים במובהק, משום שגם אתר שאינו מכיל תוכן פוגעני, עלול להכיל קישור או פרסומות מסוג זה. דבר זה עלול כמובן להשתנות גם אם בזמן הכנסת הקישור לחב"דפדיה לא קיים תוכן כזה.
3. ניתן לקשר במקרה הצורך לאתרים של גופים רשמיים ומכובדים, שברור שאינם מכילים תוכן פוגעני (לדוגמא אתרי ממשלה, בנקים וכדו').
4. אין לקשר בשום אופן, לאתר הכולל תוכן פוגעני.

שאלות פתוחות:
1. מה לגבי לינקים פרסומיים שעומדים בתקנון הנ"ל? קישורים לחב"ד שופ? לחנויות אינטרנט אחרות העוסקות ביהדות? לדעתי יש מקום לאשר שהרי מדובר בהפצת המעיינות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:37, 2 במרץ 2011 (UTC)
::התחלתי להוסיף ל[[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה#קישורים חיצונים]]. אני ממליץ להמשיך את הדיון בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 21:32, 2 במרץ 2011 (UTC)

== קיצור של תבניות ==

בהמשך לדיון הקודם, בנוגע לקיצור שמות של תבניות: העברתי את התבנית הערת שוליים ל"הערה", ואת "עזרה חתימה" ל"חתימה". על פי ההסכמה של כל המשתתפים בדיון --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:02, 1 במרץ 2011 (UTC)
:תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 12:30, 1 במרץ 2011 (UTC)
::בהמשך לתבנית אינפו, קבלו את [[תבנית:חב"ד בישראל]].--בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 02:30, 12 במרץ 2011 (UTC)
:::א. ישר כחך. ב. בהתאם לכותרת הפסקה, האם לא ממולץ להעביר למשהו קצר כמו ר"ת חב"ד בישראל ח"ב, לדעתי אין גם ליצור תבנית עם גרשיים אלא [[תבנית:חב]] שכן הגרשיים מוסיפים סירבול לכתיבת התבנית, שכנ"ל מטרתה הקלה. {{שכח|שיע.ק}}
:::לדעתי אתה צודק. אתה מוזמן להעביר ל<nowiki>{{חב}}</nowiki>. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 07:55, 13 במרץ 2011 (UTC)
::::העברתי. שלום, תודה על התבנית. שיע, תודה על הקיצור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באדר ב' ה'תשע"א 13:37, 13 במרץ 2011 (UTC)

== [[:קטגוריה:ערכים מומלצים]] ==

בהמשך ל[[שיחת משתמש:חיים נהר#בהמשך לשיחתנו]] בו הוחלט על פתיחת קטגוריה של ערכים מומלצים על מנת לרכז את הערכים המשובחים שלנו, בכדי שנוכל בשלב עתידי להמליץ עליהם בעמוד הראשי, ראוי לפתוח כאן דיון של מדיניות והמלצות כיצד לנהל את הקטגוריה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 21:16, 2 במרץ 2011 (UTC)
:א. בהנחה שהערך מומלץ יתחלף פעם בשבוע, כמו "הידעת", אם כן כדי לפתוח את הפורטל וההצגה בעמוד הראשי, מספיק שיהיו לנו 50 ערכים - לשנה, כדי ליישם את התוכנית שהוזכרה שם. כמובן שבזמן זה יש להכין הלאה לשנים הבאות וכו'.
:ב. בנוגע לקטגוריה: לדעתי, בדף שיחה של כל ערך שרוצים להוסיף לקטגוריה, יש לפתוח דיון בדף השיחה שלו, ואחרי הסכמה או אי התנגדות, ניתן להעבירו לקטגוריה. בנוסף לכך, נראה לי שאפשר להוסיף אוטומטית - בהסכמה כאן ועכשיו, את כל הערכים שחיים ואני (בעיקר חיים) הוספנו בקטגוריה האחרונה בקטגוריה של גדולי ישראל, מאז התקבלו מקורות הידע החדשים, שנעזרנו בהם. לדעתי כולם ערכים מושלמים, כולם באותו מצב, וחבל לפתוח דיון מיוחד על כל ערך.
:ג. בנוסף לכך, עלינו להחליט מה יהיו הקריטוריונים לערך מומלץ, בויקיפדיה, כפי מיטב ידיעתי, נדרשת לשם כך, ערך ארוך ומלא, מקורות, ותמונות. אני מסתפק, באם המטרה של "ערך מומלץ", הוא כדי להציגו בעמוד הראשי, יתכן שדי בכך שיהיה זה ערך עם קישורים פנימיים די הצורך, ומסוגנן באופן אנציקלופדי, ובמילים אחרות: כל ערך, שהיינו שולחים לחב"דאינפו לפרסום, ראוי גם להיות בעמוד הראשי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:59, 3 במרץ 2011 (UTC)
::באם התוכנית שזה יתחלף פעם בשבוע, ניתן אכן להסתפק בחמישים ערכים. ב. מסכים שעדיף לדון על כל ערך במקומו, אך אני בעד לדון על כל ערך בנפרד כדי להגיע למקסימום האיכות האפשרית. הרי מיזם "ערכים מומלצים" כל מהותו שהוא מיזם העוסק באיכות ואם הוא פועל באופן אוטומטי, הרי שלא הואלנו כלום ונצטרך מחר לפתוח שוב מיזם חדש בשם "ערכים משובחים". ג. אכן, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A5 הקריטריונים של ויקיפדיה] יכולים להיות גם עבורנו לאבן בוחן (ולא כל הערכים שהיינו שולחים לחב"ד אינפו עומדים בהם). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 13:59, 3 במרץ 2011 (UTC)
:האם אני יכול להציג כאן רשימת ערכים, שהכנתי ב[[משתמש:שלום/ארגז חול|ארגז החול]] שלי, ונקיים הצבעה כאן (כל כל ערך בשורה נפרדת)? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' באדר א' ה'תשע"א, למניינם 09:23, 6 במרץ 2011 (UTC)
::שלום, חשוב מאוד שתבין. הערכים המומלצים הם פניה של חב"דפדיה. טעות, חוסר דיוק או רמה ירודה בערכים המומלצים - אינם ניתנים להתנצלות וכדומה, אלא מגדירים את חב"דפדיה ככזו! אי לכך, כל ערך מומלץ מוכרח להיות: מקיף, אינו חסר פרטים, מדוייק, מגובה במקורות ועוד (כמופיע בקישור דלעיל). זה לא יתכן שערך שנערך על ידי חב"דפד אחד יהיה ערך מומלץ. כדי שערך יהיה מומלץ על ידי המערכת, חובה שיעברו עליו ב'''עיון''' מהתחלה ועד הסוף, לפחות שלושה חב"דפדים שישפרו ויעירו את הערותיהם (הערות כגון: "מצויין" "יפה מאוד", כמובן שאינן נחשבות לכלום), אחרת לא עשינו כלום ואפשר לפתוח ארגז חול עם ערכים נחמדים ויפים. לא צריך בשביל זה קטגוריה לערכים מומלצים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' באדר א' ה'תשע"א 15:32, 6 במרץ 2011 (UTC)
===הצעה חדשה===
:::טוב, אני חוזר בי. לא ערכים מומלצים ולא בטיח. פשוט "ערך יומי". אני רוצה להציע במעמד חגיגי זה, להציג בעמוד הראשי ערך יומי. על הערך להיות סביר, וכל ערך שהיינו מפרסמים באינפו, ראוי לפרסום שם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 00:15, 7 במרץ 2011 (UTC)
::::כוונתך "ערך שבועי". אם כן, אני מצטרף. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באדר ב' ה'תשע"א 02:03, 7 במרץ 2011 (UTC)
:::::גם אני. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 03:31, 7 במרץ 2011 (UTC)
*1. יופי. בנתיים ניתן להתחיל ברשימת הערכים שציינתי בארגז החול שלי. חיים, אם אתה יכול תוסיף לשם את הערכים שכתבת לאחרונה. מתי יעלה לדף הראשי? לא אכפת לי לעשות זאת, אבל אם חיים, המנוסה בזאת, יקח זאת על עצמו, אז אין בעיה.
*2. כאמור, לצד זה אמור להיות תבנית נוספת, בו יופיע אוטומטית הערכים החדשים שיוסיפו לחב"דפדיה. שלחתי לחיים את ההפניה איך עושים זאת [http://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Newest_Pages]. האם הבנת? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 05:48, 7 במרץ 2011 (UTC)
:שלחתי לאיש התכני שיוסיף את התוסף. רצוי גם להוסיף את רשימת הערכים הסבירים לדף [[שיחת תבנית:ערך מומלץ]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באדר ב' ה'תשע"א 13:22, 7 במרץ 2011 (UTC)

== ניגון יחי ==
נא חוו דעתכם הוסיפו ושפרו ערך על [[משתמש:שיע.ק/ארגז חול|ניגון יחי]]

וגם שאלה, איך לדעתכם צריך להיות שם הערך על הניגון במנגינת זאל שוין זיין די גאולה, וזה שבמנגינת 'חיילי' אדוננו'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:32, 2 במרץ 2011 (UTC)
:לדעתי, שם הערך [[ניגון יחי אדוננו]] ושם לספר על גלגוליו הקודמים של הניגון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 01:34, 3 במרץ 2011 (UTC)
::ומה לגבי הניגון 'חיילי'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:42, 3 במרץ 2011 (UTC)
:::הוא גלגול שני של [[ניגון יחי אדוננו]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 14:00, 3 במרץ 2011 (UTC)
::::לא הבנתי, הרי אלו שני מנגינות שונות, 'חיילי' ו'זאל שוין' איך שניהם גלגול של אותו דבר, או שאתה מתכוון שיהיה ערך אחד שיפרט שני ניגונים לאותם מילים? מדוע שלא יהיה לכל אחד מהם ערך משלו? אולי [[יחי אדוננו (חיילי אדוננו)]] ו[[יחי אדוננו (זאל שוין זיין די גאולה)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:57, 4 במרץ 2011 (UTC)
:::::עכשיו אני יורד לסוף דעתך. עד היום נהגו במקרים אלו לקרוא בשמות; [[ניגון יחי אדוננו 1]] ו[[ניגון יחי אדוננו 2]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר א' ה'תשע"א 17:28, 4 במרץ 2011 (UTC)
::::::טוב, אעשה כך, אלא אם עוד מישהו יביע דעה שונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 03:32, 7 במרץ 2011 (UTC)
:::::::חיים, שוב שואל, האם לא עדיף בכל זאת לכנותם [[יחי אדוננו (חיילי אדוננו)]] ו[[יחי אדוננו (זאל שוין זיין די גאולה)]], כדי שהמשתמש יוכל לדעת כבר לפי השם בלבד על הניגון. אם יש להם סימן מבדיל, מדוע לא להשתמש בו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:19, 13 במרץ 2011 (UTC)
::::::::אם ה"חיילי אדוננו" וה"זאל שוין זיין" הם סימני הזיהוי לשיר, הרי שזה צריך להיות שם הערך. אם אנו מעדיפים ששם הערך יהיה "יחי אדוננו", אז נאלץ להניח שבשם זה הניגון יותר מוכר. להוסיף שם נוסף בסוגריים, זה כפילות, לדעתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באדר ב' ה'תשע"א 13:41, 13 במרץ 2011 (UTC)
קיבלתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:45, 13 במרץ 2011 (UTC)

== קישור למדור באתר חב"ד ==

מן הראוי לקבוע ניסוח אחיד לקישורים למדורים באתר חב"ד בישראל. כוונתי לקישורים למדורים על חגים, וכן למדורים על חודשים, ולא לקישורים לכתבות ספציפיות.

מה דעתכם, איזו תבנית ראויה יותר

דוגמא 1:
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים, באתר {{חב}}
דוגמא 2
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה באתר 'חב"ד בישראל'] - {{חב"ד בישראל}}
או רעיון אחר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:01, 6 באפריל 2011 (UTC)

:לדעתי, למען הקל על הגולש, שהקישור יהיה על כל המילים שמתייחסות לקישור. כאשר יש לינק לאתר חב"ד בישראל אין צורך לכתוב גם "באתר חב"ד בישראל". אי כך דעתי שהקישור ייראה כך:

* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב}}
:--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בניסן ה'תשע"א 07:10, 7 באפריל 2011 (UTC)
::נראה נכון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:37, 10 באפריל 2011 (UTC)

== לעורכים הנכבדים ==

אין פיסקה בשם "מקורות" בערכים. המקום למקורות הוא בהערות שוליים. ערך שכולו מסתמך על מקור אחד, הוא בעייתי כשלעצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בניסן ה'תשע"א 09:57, 11 באפריל 2011 (UTC)
:מקבל. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בניסן ה'תשע"א, למניינם 13:46, 11 באפריל 2011 (UTC)
==[[פורטל:תורת הנגלה]]==
יש להשיק את הפורטל תורה, בו הושקעו מאות שעות. העבודה הושלמה (למרות שכמובן אין לדבר סוף). מי שיוכל להוסיף חומר - יבורך.

עלינו להשלים רק את הכתבה לאינפו, והשקה. מעלתו העיקרי של הפורטל, הם אלפי ההפניות לספרי הרבי, החלקים על תורת הנגלה שנאמרו ונכתבו בספרי הרבי, למרות זאת, השתדלתי לכתוב בכל ערך לפחות קטע אחד מדברי הרבי, כדי לשוות לערך מראה אנציקלופדי. מעלתו של הפורטל עצומה ותועלתו מרובה.

לפי הסכמתו של חיים נהר, שניתנה בעבר, הפורטל יושק בתיבת הכלים לצד שאר הפורטלים, ואנו זקוקים להסכמת שאר העורכים ולחוות דעתם. בנוסף, אני מסתפק מה יהיה שם הפורטל, שהרי בסרגל הכלים מופיעים כל השמות בצירוף המילה "חב"ד", דהיינו נשיאי חב"ד, בית רבי, תורת חב"ד, ימי חב"ד וכו' אם כן איך נקרא לפורטל זה: תורת חב"ד? כבר יש אחד. תורת הנגלה? לא מתאים לסדרה.

לכן הצעתי: לשנות את שם הפורטל "תורת חב"ד", העוסק בחסידות חב"ד, לשם "[[פורטל:חסידות חב"ד]]" (עכשיו משמש כהפניה), ואילו הפורטל העיקרי, שכפי שתחזינה עיניכם עוסק בתורת חב"ד בכללות (נגלה וחסידות), יקרא "[[פורטל:תורת חב"ד]]".--בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 05:39, 27 באפריל 2011 (UTC)
:ייש"כ רב ועצום לעבודתך הנפלאה, [[משתמש:שלום|שלום]], בהכנת הפורטל. ללא ספק זהו אחד המיזמים היותר נצרכים וללא ספק גורם נח"ר רב וכו'. תקוותינו שאכן הפורטל ימשיך ויתפתח ויהיה ליקוט מקיף בכל הקשור לביאורי רבותינו נשיאינו על תורת הנגלה. לגבי שם הפורטל, הרי שתורת חב"ד היא תורת החסידות. כלומר, התורה המנוכסת לחב"ד - היא חסידות. "פורטל חסידות חב"ד" משמעה: הקהילה. לדעתי, אין בעיה בשם [[פורטל:תורת הנגלה]] או אולי [[פורטל:חב"ד ותורת הנגלה]] וכדומה. נשמח לקבל הצעות וחוות דעת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 12:16, 27 באפריל 2011 (UTC)
::כיוון שזוהי 'חב,ד'-פדי', מתאים יותר 'תורת הנגלה' לבדה, ומובן שהפורטל מתמקד בקשר של חב"ד אלי'. בדיוק כמו בכל הערכים הנוספים (אני זורק דוגמאות מהשינויים האחרונים: [[חב"ד ויונה הנביא]] או [[יונה הנביא]]; [[חב"ד ושלוש רגלים]] או [[שלוש רגלים]]? וכהנה לאין-ספור). וכן 'תורת הנגלה' יותר קצר וקליט. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::אכן מסתבר כדקוותך. נחכה לחוו"ד משתמשים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 19:09, 27 באפריל 2011 (UTC)
::::אני חושב, שאם השם יהיה "תורת הנגלה", כדאי שבהתאמה יהיה השם השני "תורת החסידות". בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 19:10, 27 באפריל 2011 (UTC)
:::::מתאים שיהיה 'תורת הנגלה' ו'תורת החסידות' בהתאמה. הניסוחים האחרים כולל 'תורת חב"ד', עילגים קצת לטעמי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:22, 28 באפריל 2011 (UTC)
:::::::[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61197 והנה הפרסום], {{אינפו}}. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בניסן ה'תשע"א, למניינם 05:33, 29 באפריל 2011 (UTC)

== מזל טוב - [[פורטל:תורת הנגלה|פורטל תורת הנגלה]] ==

אודות להשקעה עצומה ובעיקר של המשתמש שלום, הושק היום פורטל תורת הנגלה, לתפארת חב"דפדיה. כמו תמיד, עדיין יש הרבה מה להוסיף ולשפר, אבל התשתית קיימת ומכאן הדרך פתוחה.

פורסמה ידיעה בעניין באתר חב"ד אינפו ואנו שמחים לדווח גם כאן, באופן רשמי ולהודות ל[[משתמש:שלום]] על יוזמתו הברוכה והנפלאה. יישר כוח ותודה רבה!

מועתק בזה הכתבה כפי שפורסמה בחב"ד אינפו.

---
'''חב"דפדיה משיקה את "פורטל תורת הנגלה"'''

לקראת זמן הלימודים החדש, משיקה חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית - את פורטל תורת הנגלה המגיש רקע קצר למסכתות הש"ס ואלפי קישורים לביאורי הרבי על הש"ס. בפורטל זה הושקעו מאות שעות של עבודה על ידי צוות המשתמשים של חב"דפדיה (ובעיקר משתמש בשם "שלום").

בפורטל גם ערכים פרשות השבוע עם סיכום הפרשה בקצרה וקישורים למאמרים, רעיונות ושיעורים על הפרשה. ערכים על חכמי התורה, שהם התנאים והאמוראים, על פי תורת הרבי, חלקם כוללים בתוכם את שיטת ה"לשיטתו" הידועה של הרבי, המוכיחה את הקו השזור בשיטת כל תנא ואמורא במאמריו במשנה ובתלמוד.

פורטל תורת הנגלה מצטרף לשבעה פורטלים שכבר קיימים באתר: פורטל נשיאי חב"ד, פורטל בית רבי, פורטל תורת חב"ד, פורטל ימי חב"ד, פורטל אישי חב"ד, פורטל ניגוני חב"ד, פורטל ספרות חב"ד.

---

ושוב, תודה רבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"א 13:35, 29 באפריל 2011 (UTC)

:יש"כ גדול, פרוייקט מדהים {{מזל טוב}} והמשך עבודה פוריה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:03, 3 במאי 2011 (UTC)
::תודה רבה לכל המברכים, נקווה שתהיה מכך תועלת מרובה להפצת התורה והפצת המעיינות! בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 14:05, 3 במאי 2011 (UTC)

== דפי פירושונים ==

ראו דף פירושונים זה - [[אור מנחם]], ועולה השאלה לגבי כל מוסדות כגון אלו, האם שם עירם יופיע בסוגריים או בלי? לדעתי עם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:19, 3 במאי 2011 (UTC)
:דעתי: עם סוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:30, 5 במאי 2011 (UTC)
===גם בערכים עצמם===
לכאורה צריך להופיע עם סוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:31, 5 במאי 2011 (UTC)
===ועוד שאלה===
ועוד שאלה: האם בערכים הנ"ל יופיע השם "ישיבת אור מנחם" כו', או "אור מנחם" כו'? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע"א, למניינם 15:42, 5 במאי 2011 (UTC)
:דעתי, בשמות אזוטריים, שאין להם משמעות אחרת, רק שם הישיבה. בשמות שיש להם פרשנות נוספת, אז השם פלוס סוגריים ישיבה לדו' "תורת אמת (ישיבה)" ואם יש ישנם מספר ישיבות באותו שם (יש כזה דבר?) אז כך "תורת אמת (ירושלים) ללא הציון שזו ישיבה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:18, 5 במאי 2011 (UTC)
::"תורת אמת (ישיבה)" נראה קמת מסורבל. למה לא "ישיבת תורת אמת (ירושלים)" וכדומה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"א 16:56, 5 במאי 2011 (UTC)
::::אני אישית חושב, שההצעה ישיבת תורת אמת (ירושלים), מועדפת תמיד, גם כאשר '''אין''' משמעות אחרת. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע"א, למניינם 17:54, 5 במאי 2011 (UTC)
:::::במחשבה שניה (ובהצצה לויקיפדיה) חזרתי בי. גם עלי מקובל ישיבת תורת אמת (ירושלים). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:12, 5 במאי 2011 (UTC)

== פעילות בתי חב"ד ==

שאלה: האם כדאי להוסיף לכל הבתי חב"ד פסקה על הפעילות בו יפורט כל הפעילות של הית חב"ד. הקטע הזה יופיע בשווה אצל כל הבתי חב"ד, ומקום שיש מה לפרט, יפרטו.

לדוגמא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
==פעילות בית חב"ד בעיר==

===פעילות עם ילדים===
*מסיבות שבת.
*מועדוני צבאות ה'
*ספריה.
*קייטנה בימי החופש.
*כינוסים בחגים
*תהלוכת ל"ג בעומר.
*סדנאות ללימודי יהדות.
*מכון בר מצוה.
===פעולות שונות===
*הפצת עלוני שבת וחג.
*שיעורים והרצאות.
*פעילות בחגים.
*פרסום בשורת הגאולה.
*בדיקת תפילין ומזוזות.
*מפעלי עזרה לנזקקים.

ומקום שיש לפרט יפרטו. לדוגמא:

*מפעלי עזרה לנזקקים - בית התמחוי "חסד עם העלובה" במקום מחלקים מידי יום 50 מנות אוכל.}}

מה אתם אומרים? {{שכח|יצחק ב}}.

:אני לא כ"כ מבין מה השאלה. אתה רוצה להקים תבנית מיוחדת בשביל כך? הבנתי שלא.
:אם כן, השאלה היא האם להוסיף את כל המידע המפורט לעיל לערכים. וודאי! באופן כללי ואנציקלופדי, ולא פעילויות חד פעמיות, או פירוט מספר המשתתפים בל"ג בעומר בכל שנה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:39, 8 במאי 2011 (UTC)

::לדעתי יש את הפעילות המשותפת לכל הבתי חב"ד ואותה יש לציין בערך [[בית חב"ד]]. בערכים על בתי חב"ד ספציפיים אין טעם לחזור על כל הפעילות השגרתית, אלא לציין פעילויות יחודיות ובלתי שגרתיות בגודלן, היקפן או כדומה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:14, 8 במאי 2011 (UTC)

אז מה נסגר? לדעתי חשוב שכל מי שפותח את הערך יראה מהפעילות של הבית חב"ד גם בלי לפתוח ערכים נוספים. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 16:03, 10 במאי 2011 (UTC)
:::לאחר מחשבה נוספת, אני חושב, שיש לציין רק מוסדות מיוחדים שהוקמו על ידי הבית חב"ד, כמו למשל - ספרייה, הפצת עלוני שבת וחג, עזרה לנזקקים (בתנאי שמודבר בפעילות הנעשית באופן ממוסד ורחב). פעילות כזו, גם אינה קיימת בכל בית חב"ד ממש.
:::לעומת זאת אין משמעות אנציקלופדית להזכיר שירותים שאינם ממוסדים, וכאשר הם נעשים באופן לא ממוסד, אין בהם משמעות מיוחדת, כך למשל בדיקת תפילין ומזוזות, פרסום בשורת הגאולה, קייטנה בימי החופש. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:08, 10 במאי 2011 (UTC)
::::יפה הגדיר שלום את מה שכתבתי "פעילויות יחיודיות ובלתי שגרתיות" - כ"פעילות ממוסדת". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באייר ה'תשע"א 20:03, 10 במאי 2011 (UTC)
:::::דעתי, יש להוסיף בערך בית חב"ד מידע כללי על פעולות נפוצות של בתי חב"ד. ובערכים על בתי חב"ד פרטיים שני סוגי פעולות: '''פעולות ממוסדות''', גם אם אינם יחודייות, לדגומה: בית כנסת המופעל ע"י בית חב"ד. כמו"כ גם פעולות לא ממוסדות או קבועות, יש להכניס אם יש בהם עניין אנציקלופדי, לדוגמא, בית חב"ד בהודו מציל מטיילים, בשדרות תומך בנפגעי טילים. מן הסתם יש דוגמאות מסוגים נוספים.
:::::סיבת הדבר: כמו שלא נכתוב בכל בית כנסת, שמתקיימים בו קריאת תורה, קדיש וכו'. זה בנאלי וחסר עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:34, 11 במאי 2011 (UTC)

== תבנית:פסקה חסרה ==

[[תבנית:פסקה חסרה]] דעתכם? דוגמה קיימת בערך זה [[קבלת מלכותו של מלך המשיח]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:45, 15 במאי 2011 (UTC)
:מעולה. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באייר ה'תשע"א, למניינם 23:14, 15 במאי 2011 (UTC)
::אולי כדאי לצמצם שלא יהיה רחב על כל המסך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באייר ה'תשע"א 12:48, 16 במאי 2011 (UTC)
:::מסכים, מישהו יודע איך עושים את זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:14, 17 במאי 2011 (UTC)
::::ניסיתי ולא הצלחתי בינתיים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 14:27, 17 במאי 2011 (UTC)

==[[חב"דפדיה:ספר אורחים]]==
דעתכם? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 02:37, 18 במאי 2011 (UTC)
:יפה מאוד. אם תהיה הסכמה רחבה, יש לשקול לשים זאת בתיבת "ניווט" בימין המסך, תחת ה"ברוכים הבאים". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:11, 18 במאי 2011 (UTC)
::כמובן שיש להציב אותה במקום הנ"ל, ויפה שעה אחת קודם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 12:57, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון מעניין. אולי להציב ב'ניווט' לתקפות ניסיון, ולבדוק כעבור כמה חודשים. אם המקום יוותר ריק אין טעם להשאיר כמובן... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:27, 18 במאי 2011 (UTC)
::::מסכים עם שיע --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:44, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::הוספתי לתיבת הניווט. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 19:29, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::שיע, רעיון הגיוני ונחוץ. שלום - תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 19:35, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::הרעיון יפה ונחוץ מאוד. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

== התכנית שתשנה את העולם... ==

דבר ראשון מזל טוב לכולם: היום הגענו ל4,500 ערכים!!! וזאת שלא מזמן חגגנו תשע מליון צפיות!!!

משום מה, נדמה לי חב"דפדיה בשנה האחרונה די דורכת במקום, אם כל השיפורים וכו' עדיין... חשבתי בימים האחרונים על צעד שירים את חב"דפדיה לרמה שלא הכרנו, לצעד הזה יצטרכו כמה מהלכים מקדימים. אני בא בהצעה ואשמח לשמוע את דעתכם.

הרעיון הוא עד סוף שנת [[תשע"א]] להוציא אפליקציה לאיפוד של חב"דפדיה, מי שראה, לויקיפדיה יש כזה דבר ויש בזה הרבה מעלות: לכל אדם שיש את כל המידע בכיס הוא הרבה יותר ישתמש בזה, באמצע המאמר יש שאלה? יש למי לפנות! כשהמידע יהיה כזה נגיש זה יוסיף בעריכות וערכים חדשים. בטח הבנתם את הרעיון ולא צריך להסביר כמה זה חשוב ויועיל.

כדי להגיע לצעד הזה דרושים מהלכים מקדימים:
*לקרוא לכל החברים הישנים והחדשים.
*לצרף חברים חדשים (אולי גם בתשלום. למשל: הרב שד"ב וולף (אולי הוא פה ואני לא יודע..) אם יושיבו אותו על קטגורית גאולה ומשיח הערכים שם יעלו לרמה שלא חלמנו...).
*לסיים את כל המיזמים שנפתחו.
*להגיע ל 5000 ערכים.
*לעבור הגהה על כל הערכים (אולי לחלק בין כל החברים כל אחד 200 ערכים) בו יתקנו שגיאות כתיב, ימחקו קישורים שלא קיימים, יוסיפו קישורים לערכים שקיימים, יוסיפו תמונות לערכים (במיוחד למי שאין) וכו'.

נשמע ממש חלומי... אבל אם כולם ייקחו את העניין ברצינות ובמשך חצי שנה הקרובה יתמסרו לזה, נהיה במקום אחר....

מה דעתכם? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 03:19, 18 במאי 2011 (UTC)

===רעיון===
:הרעיון מצויין. היישום קצת יותר מורכב. דבר ראשון, לגבי האפליקציה לאייפון, ככל הנראה מדובר בעבודת תיכנות מקצועית ויש לדבר על זה עם אנשי המקצוע המתאימים. מה שבטוח, שבידינו האפשרות להעלות את רמתה של חב"דפדיה, בכמות ובאיכות. בשביל זה צריך לארגן עבודה מסודרת ויסודית, כזו שתניב בסופו של דבר תוספת משמעותית של ערכים ו-משובחים.

:בהתבסס על דברי יצחק, חשבתי שיש לחלק את העבודה לב' רבדים. רובד הכמות ורובד האיכות:

:'''כמות''' - פתיחת ערכים חשובים על ידי המשתמשים וקביעת יעד ומטרות. חשוב גם לעבוד לפי קטגוריות ו"לחסות" אותם (לדוגמא, ערכים על כל ספרי רבותינו נשיאינו וכדומה)
:'''איכות''' - פתיחת מיזם "ערכים מומלצים" בו יתרכזו מספר חב"דפדים בערך כלשהו עד שיושלם הן מבחינת תוכן מקיף וממצא והן מבחינת סגנון, קישורים פנימיים וחיצונים וכו'.

:מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:21, 18 במאי 2011 (UTC)
::רעיון טוב. אשמח להצטרף ל'''איכות'''. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון טוב מאוד. אני רק רוצה להעיר שבתחום האיכות, אולי פשוט נתנפל יחד על כל הערכים בקטגוריית בזקוקים לעריכה, ונשפר אותם, ורק אחר כך נפנה לעבודה הנחמדת והקלה יותר - להכין ערכים איכותיים יחד? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::הערכים הזקוקים לעריכה, הם מים עמוקים, לפי ערכי. אני דווקא ממליץ על הערכים הקרובים להיות מושלמים (כגון: [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] [[חיים אורי עטנר]] [[שמחה עלברג]]) ולאחריהם להמשיך לערכים סבירים ועל זה הדרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:36, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::הבנתי. אני מסכים להצעת חיים. ואני רושם את עצמי בשני הקבוצות. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 22:40, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::זמן רב לא עידכנתי, ובכל אופן אביע את עניות דעתי: חייבים לחשוב פרקטי, בדקו אלו דפים פופלריים ואותם תערכו, תגיהו, תתקנו. כי לפעמים עובדים על ערך שצפו פה עד היום 7 ובשנה הקרובה עוד 7, ולבינתיים ערכים בעלי אלפי צפיות מוזנחים להם. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:21, 19 במאי 2011 (UTC)
:::::::::פיני, בעבר עברתי כל רוב רובם של [[מיוחד:הדפים הנצפים ביותר|הדפים הנצפים ביותר]] וערכתי אותם. לדעתי, החשיבה הפרקטית כעת, היא למצוא את הערכים שהכי קרובים מבחינה מעשית להיות ערכים מושלמים, כאמור לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:41, 19 במאי 2011 (UTC)
::::::::::מעוניין להצטרף ל'''איכות'''. אשמח לקבל הוראות בדף השיחה שלי ובלי נדר לעמוד בהם (כמובן שאמשיך עם הפעולות הרגילות, ובד בבד אסייע בהנ"ל). יישר כח על הרעיון והרצון הטוב של כולם ובהצלחה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2011-05-19T11:48:26Z

זלמן: /* רעיון */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== ערכי תנאים ואמוראים ==

אני מבקש ממכם להחליט, מה יהיה שם הערכים של תנאים ואמוראים. כידוע, מדיניות חבדפדיה היא לא להזכיר תוארים בערכים, מסיבות שונות. הבעיה כאן היא, שבחלק מהערכים יש הכרח להזכיר את תואר "רב" א "רבי", כמו למשל [[רבי עקיבא]], [[רבי מאיר]] [[רבי יהודה]] [[רבי יוסי]], ולכן לא יעלה על הדעת שחלק מהתנאים ואמוראים יקראו בשם "רבי/רב" וחלק לא. לדעתי יש להצמיד את התואר לכל התנאים ואמוראים כפי שנקראו בתלמוד, מסיבה זו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באדר א' ה'תשע"א, למניינם 08:30, 27 בפברואר 2011 (UTC)
:אכן צריך להחליט על אחידות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר א' ה'תשע"א 12:32, 27 בפברואר 2011 (UTC)
::מסכים. יש להצמיד תואר לכולם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:22, 3 במרץ 2011 (UTC)

== קישורים חיצוניים ==

האם יש לחב"דפדיה מדיניות ברורה בנושא, לאילו אתרים מקשרים ולאילו לא? האם הם כתובים היכן שהוא שהגיע הזמן לכתוב את [[חב"דפדיה:קישורים חיצוניים]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:29, 28 בפברואר 2011 (UTC)
:כיוון שהמדיניות בנושא לא תמלא דף, אני ממליץ להוסיף פיסקה "קישורים חיצונים" בדף [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד באדר א' ה'תשע"א 18:33, 28 בפברואר 2011 (UTC)
::מקובל. אל הבנתי אם יש כבר מדיניות קיימת, שעלינו לערוך דיון כאן, או לפנות לוועדה הרוחנית? יש אתרי חב"ד, יש אתרים דתיים, יש אתרים חילוניים, יש אתרים ניטרליים (ממשלה וכדו) וכו'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:47, 28 בפברואר 2011 (UTC)
:::כרגע אין מדיניות כתובה ואפשר להתחיל פה את הדיון ובאם יהיו שאלות, נפנה לוועדה הרוחנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד באדר א' ה'תשע"א 22:06, 28 בפברואר 2011 (UTC)
טוב נתחיל. אני כותב וחוו דעתכם.

1. בחב"דפדיה מומלץ לקשר לאתרים חב"דיים שברור שאינם מכילים תוכן פוגעני המנוגד ליהדות ולחסידות.
1.1. תוכן פוגעני מוגדר כ: טקסטים המנוגדים לאמונה היהודית והחב"דית, תמונות נשים.
2. לא מומלץ לקשר לאתרים שאינם חב"דיים או חרדיים במובהק, משום שגם אתר שאינו מכיל תוכן פוגעני, עלול להכיל קישור או פרסומות מסוג זה. דבר זה עלול כמובן להשתנות גם אם בזמן הכנסת הקישור לחב"דפדיה לא קיים תוכן כזה.
3. ניתן לקשר במקרה הצורך לאתרים של גופים רשמיים ומכובדים, שברור שאינם מכילים תוכן פוגעני (לדוגמא אתרי ממשלה, בנקים וכדו').
4. אין לקשר בשום אופן, לאתר הכולל תוכן פוגעני.

שאלות פתוחות:
1. מה לגבי לינקים פרסומיים שעומדים בתקנון הנ"ל? קישורים לחב"ד שופ? לחנויות אינטרנט אחרות העוסקות ביהדות? לדעתי יש מקום לאשר שהרי מדובר בהפצת המעיינות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:37, 2 במרץ 2011 (UTC)
::התחלתי להוסיף ל[[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה#קישורים חיצונים]]. אני ממליץ להמשיך את הדיון בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 21:32, 2 במרץ 2011 (UTC)

== קיצור של תבניות ==

בהמשך לדיון הקודם, בנוגע לקיצור שמות של תבניות: העברתי את התבנית הערת שוליים ל"הערה", ואת "עזרה חתימה" ל"חתימה". על פי ההסכמה של כל המשתתפים בדיון --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:02, 1 במרץ 2011 (UTC)
:תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר א' ה'תשע"א 12:30, 1 במרץ 2011 (UTC)
::בהמשך לתבנית אינפו, קבלו את [[תבנית:חב"ד בישראל]].--בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 02:30, 12 במרץ 2011 (UTC)
:::א. ישר כחך. ב. בהתאם לכותרת הפסקה, האם לא ממולץ להעביר למשהו קצר כמו ר"ת חב"ד בישראל ח"ב, לדעתי אין גם ליצור תבנית עם גרשיים אלא [[תבנית:חב]] שכן הגרשיים מוסיפים סירבול לכתיבת התבנית, שכנ"ל מטרתה הקלה. {{שכח|שיע.ק}}
:::לדעתי אתה צודק. אתה מוזמן להעביר ל<nowiki>{{חב}}</nowiki>. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 07:55, 13 במרץ 2011 (UTC)
::::העברתי. שלום, תודה על התבנית. שיע, תודה על הקיצור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באדר ב' ה'תשע"א 13:37, 13 במרץ 2011 (UTC)

== [[:קטגוריה:ערכים מומלצים]] ==

בהמשך ל[[שיחת משתמש:חיים נהר#בהמשך לשיחתנו]] בו הוחלט על פתיחת קטגוריה של ערכים מומלצים על מנת לרכז את הערכים המשובחים שלנו, בכדי שנוכל בשלב עתידי להמליץ עליהם בעמוד הראשי, ראוי לפתוח כאן דיון של מדיניות והמלצות כיצד לנהל את הקטגוריה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באדר א' ה'תשע"א 21:16, 2 במרץ 2011 (UTC)
:א. בהנחה שהערך מומלץ יתחלף פעם בשבוע, כמו "הידעת", אם כן כדי לפתוח את הפורטל וההצגה בעמוד הראשי, מספיק שיהיו לנו 50 ערכים - לשנה, כדי ליישם את התוכנית שהוזכרה שם. כמובן שבזמן זה יש להכין הלאה לשנים הבאות וכו'.
:ב. בנוגע לקטגוריה: לדעתי, בדף שיחה של כל ערך שרוצים להוסיף לקטגוריה, יש לפתוח דיון בדף השיחה שלו, ואחרי הסכמה או אי התנגדות, ניתן להעבירו לקטגוריה. בנוסף לכך, נראה לי שאפשר להוסיף אוטומטית - בהסכמה כאן ועכשיו, את כל הערכים שחיים ואני (בעיקר חיים) הוספנו בקטגוריה האחרונה בקטגוריה של גדולי ישראל, מאז התקבלו מקורות הידע החדשים, שנעזרנו בהם. לדעתי כולם ערכים מושלמים, כולם באותו מצב, וחבל לפתוח דיון מיוחד על כל ערך.
:ג. בנוסף לכך, עלינו להחליט מה יהיו הקריטוריונים לערך מומלץ, בויקיפדיה, כפי מיטב ידיעתי, נדרשת לשם כך, ערך ארוך ומלא, מקורות, ותמונות. אני מסתפק, באם המטרה של "ערך מומלץ", הוא כדי להציגו בעמוד הראשי, יתכן שדי בכך שיהיה זה ערך עם קישורים פנימיים די הצורך, ומסוגנן באופן אנציקלופדי, ובמילים אחרות: כל ערך, שהיינו שולחים לחב"דאינפו לפרסום, ראוי גם להיות בעמוד הראשי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר א' ה'תשע"א, למניינם 05:59, 3 במרץ 2011 (UTC)
::באם התוכנית שזה יתחלף פעם בשבוע, ניתן אכן להסתפק בחמישים ערכים. ב. מסכים שעדיף לדון על כל ערך במקומו, אך אני בעד לדון על כל ערך בנפרד כדי להגיע למקסימום האיכות האפשרית. הרי מיזם "ערכים מומלצים" כל מהותו שהוא מיזם העוסק באיכות ואם הוא פועל באופן אוטומטי, הרי שלא הואלנו כלום ונצטרך מחר לפתוח שוב מיזם חדש בשם "ערכים משובחים". ג. אכן, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A5 הקריטריונים של ויקיפדיה] יכולים להיות גם עבורנו לאבן בוחן (ולא כל הערכים שהיינו שולחים לחב"ד אינפו עומדים בהם). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 13:59, 3 במרץ 2011 (UTC)
:האם אני יכול להציג כאן רשימת ערכים, שהכנתי ב[[משתמש:שלום/ארגז חול|ארגז החול]] שלי, ונקיים הצבעה כאן (כל כל ערך בשורה נפרדת)? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' באדר א' ה'תשע"א, למניינם 09:23, 6 במרץ 2011 (UTC)
::שלום, חשוב מאוד שתבין. הערכים המומלצים הם פניה של חב"דפדיה. טעות, חוסר דיוק או רמה ירודה בערכים המומלצים - אינם ניתנים להתנצלות וכדומה, אלא מגדירים את חב"דפדיה ככזו! אי לכך, כל ערך מומלץ מוכרח להיות: מקיף, אינו חסר פרטים, מדוייק, מגובה במקורות ועוד (כמופיע בקישור דלעיל). זה לא יתכן שערך שנערך על ידי חב"דפד אחד יהיה ערך מומלץ. כדי שערך יהיה מומלץ על ידי המערכת, חובה שיעברו עליו ב'''עיון''' מהתחלה ועד הסוף, לפחות שלושה חב"דפדים שישפרו ויעירו את הערותיהם (הערות כגון: "מצויין" "יפה מאוד", כמובן שאינן נחשבות לכלום), אחרת לא עשינו כלום ואפשר לפתוח ארגז חול עם ערכים נחמדים ויפים. לא צריך בשביל זה קטגוריה לערכים מומלצים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' באדר א' ה'תשע"א 15:32, 6 במרץ 2011 (UTC)
===הצעה חדשה===
:::טוב, אני חוזר בי. לא ערכים מומלצים ולא בטיח. פשוט "ערך יומי". אני רוצה להציע במעמד חגיגי זה, להציג בעמוד הראשי ערך יומי. על הערך להיות סביר, וכל ערך שהיינו מפרסמים באינפו, ראוי לפרסום שם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 00:15, 7 במרץ 2011 (UTC)
::::כוונתך "ערך שבועי". אם כן, אני מצטרף. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באדר ב' ה'תשע"א 02:03, 7 במרץ 2011 (UTC)
:::::גם אני. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 03:31, 7 במרץ 2011 (UTC)
*1. יופי. בנתיים ניתן להתחיל ברשימת הערכים שציינתי בארגז החול שלי. חיים, אם אתה יכול תוסיף לשם את הערכים שכתבת לאחרונה. מתי יעלה לדף הראשי? לא אכפת לי לעשות זאת, אבל אם חיים, המנוסה בזאת, יקח זאת על עצמו, אז אין בעיה.
*2. כאמור, לצד זה אמור להיות תבנית נוספת, בו יופיע אוטומטית הערכים החדשים שיוסיפו לחב"דפדיה. שלחתי לחיים את ההפניה איך עושים זאת [http://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Newest_Pages]. האם הבנת? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 05:48, 7 במרץ 2011 (UTC)
:שלחתי לאיש התכני שיוסיף את התוסף. רצוי גם להוסיף את רשימת הערכים הסבירים לדף [[שיחת תבנית:ערך מומלץ]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באדר ב' ה'תשע"א 13:22, 7 במרץ 2011 (UTC)

== ניגון יחי ==
נא חוו דעתכם הוסיפו ושפרו ערך על [[משתמש:שיע.ק/ארגז חול|ניגון יחי]]

וגם שאלה, איך לדעתכם צריך להיות שם הערך על הניגון במנגינת זאל שוין זיין די גאולה, וזה שבמנגינת 'חיילי' אדוננו'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:32, 2 במרץ 2011 (UTC)
:לדעתי, שם הערך [[ניגון יחי אדוננו]] ושם לספר על גלגוליו הקודמים של הניגון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 01:34, 3 במרץ 2011 (UTC)
::ומה לגבי הניגון 'חיילי'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:42, 3 במרץ 2011 (UTC)
:::הוא גלגול שני של [[ניגון יחי אדוננו]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באדר א' ה'תשע"א 14:00, 3 במרץ 2011 (UTC)
::::לא הבנתי, הרי אלו שני מנגינות שונות, 'חיילי' ו'זאל שוין' איך שניהם גלגול של אותו דבר, או שאתה מתכוון שיהיה ערך אחד שיפרט שני ניגונים לאותם מילים? מדוע שלא יהיה לכל אחד מהם ערך משלו? אולי [[יחי אדוננו (חיילי אדוננו)]] ו[[יחי אדוננו (זאל שוין זיין די גאולה)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:57, 4 במרץ 2011 (UTC)
:::::עכשיו אני יורד לסוף דעתך. עד היום נהגו במקרים אלו לקרוא בשמות; [[ניגון יחי אדוננו 1]] ו[[ניגון יחי אדוננו 2]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר א' ה'תשע"א 17:28, 4 במרץ 2011 (UTC)
::::::טוב, אעשה כך, אלא אם עוד מישהו יביע דעה שונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 03:32, 7 במרץ 2011 (UTC)
:::::::חיים, שוב שואל, האם לא עדיף בכל זאת לכנותם [[יחי אדוננו (חיילי אדוננו)]] ו[[יחי אדוננו (זאל שוין זיין די גאולה)]], כדי שהמשתמש יוכל לדעת כבר לפי השם בלבד על הניגון. אם יש להם סימן מבדיל, מדוע לא להשתמש בו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:19, 13 במרץ 2011 (UTC)
::::::::אם ה"חיילי אדוננו" וה"זאל שוין זיין" הם סימני הזיהוי לשיר, הרי שזה צריך להיות שם הערך. אם אנו מעדיפים ששם הערך יהיה "יחי אדוננו", אז נאלץ להניח שבשם זה הניגון יותר מוכר. להוסיף שם נוסף בסוגריים, זה כפילות, לדעתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באדר ב' ה'תשע"א 13:41, 13 במרץ 2011 (UTC)
קיבלתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:45, 13 במרץ 2011 (UTC)

== קישור למדור באתר חב"ד ==

מן הראוי לקבוע ניסוח אחיד לקישורים למדורים באתר חב"ד בישראל. כוונתי לקישורים למדורים על חגים, וכן למדורים על חודשים, ולא לקישורים לכתבות ספציפיות.

מה דעתכם, איזו תבנית ראויה יותר

דוגמא 1:
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים, באתר {{חב}}
דוגמא 2
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה באתר 'חב"ד בישראל'] - {{חב"ד בישראל}}
או רעיון אחר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:01, 6 באפריל 2011 (UTC)

:לדעתי, למען הקל על הגולש, שהקישור יהיה על כל המילים שמתייחסות לקישור. כאשר יש לינק לאתר חב"ד בישראל אין צורך לכתוב גם "באתר חב"ד בישראל". אי כך דעתי שהקישור ייראה כך:

* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב}}
:--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בניסן ה'תשע"א 07:10, 7 באפריל 2011 (UTC)
::נראה נכון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:37, 10 באפריל 2011 (UTC)

== לעורכים הנכבדים ==

אין פיסקה בשם "מקורות" בערכים. המקום למקורות הוא בהערות שוליים. ערך שכולו מסתמך על מקור אחד, הוא בעייתי כשלעצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בניסן ה'תשע"א 09:57, 11 באפריל 2011 (UTC)
:מקבל. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בניסן ה'תשע"א, למניינם 13:46, 11 באפריל 2011 (UTC)
==[[פורטל:תורת הנגלה]]==
יש להשיק את הפורטל תורה, בו הושקעו מאות שעות. העבודה הושלמה (למרות שכמובן אין לדבר סוף). מי שיוכל להוסיף חומר - יבורך.

עלינו להשלים רק את הכתבה לאינפו, והשקה. מעלתו העיקרי של הפורטל, הם אלפי ההפניות לספרי הרבי, החלקים על תורת הנגלה שנאמרו ונכתבו בספרי הרבי, למרות זאת, השתדלתי לכתוב בכל ערך לפחות קטע אחד מדברי הרבי, כדי לשוות לערך מראה אנציקלופדי. מעלתו של הפורטל עצומה ותועלתו מרובה.

לפי הסכמתו של חיים נהר, שניתנה בעבר, הפורטל יושק בתיבת הכלים לצד שאר הפורטלים, ואנו זקוקים להסכמת שאר העורכים ולחוות דעתם. בנוסף, אני מסתפק מה יהיה שם הפורטל, שהרי בסרגל הכלים מופיעים כל השמות בצירוף המילה "חב"ד", דהיינו נשיאי חב"ד, בית רבי, תורת חב"ד, ימי חב"ד וכו' אם כן איך נקרא לפורטל זה: תורת חב"ד? כבר יש אחד. תורת הנגלה? לא מתאים לסדרה.

לכן הצעתי: לשנות את שם הפורטל "תורת חב"ד", העוסק בחסידות חב"ד, לשם "[[פורטל:חסידות חב"ד]]" (עכשיו משמש כהפניה), ואילו הפורטל העיקרי, שכפי שתחזינה עיניכם עוסק בתורת חב"ד בכללות (נגלה וחסידות), יקרא "[[פורטל:תורת חב"ד]]".--בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 05:39, 27 באפריל 2011 (UTC)
:ייש"כ רב ועצום לעבודתך הנפלאה, [[משתמש:שלום|שלום]], בהכנת הפורטל. ללא ספק זהו אחד המיזמים היותר נצרכים וללא ספק גורם נח"ר רב וכו'. תקוותינו שאכן הפורטל ימשיך ויתפתח ויהיה ליקוט מקיף בכל הקשור לביאורי רבותינו נשיאינו על תורת הנגלה. לגבי שם הפורטל, הרי שתורת חב"ד היא תורת החסידות. כלומר, התורה המנוכסת לחב"ד - היא חסידות. "פורטל חסידות חב"ד" משמעה: הקהילה. לדעתי, אין בעיה בשם [[פורטל:תורת הנגלה]] או אולי [[פורטל:חב"ד ותורת הנגלה]] וכדומה. נשמח לקבל הצעות וחוות דעת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 12:16, 27 באפריל 2011 (UTC)
::כיוון שזוהי 'חב,ד'-פדי', מתאים יותר 'תורת הנגלה' לבדה, ומובן שהפורטל מתמקד בקשר של חב"ד אלי'. בדיוק כמו בכל הערכים הנוספים (אני זורק דוגמאות מהשינויים האחרונים: [[חב"ד ויונה הנביא]] או [[יונה הנביא]]; [[חב"ד ושלוש רגלים]] או [[שלוש רגלים]]? וכהנה לאין-ספור). וכן 'תורת הנגלה' יותר קצר וקליט. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::אכן מסתבר כדקוותך. נחכה לחוו"ד משתמשים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 19:09, 27 באפריל 2011 (UTC)
::::אני חושב, שאם השם יהיה "תורת הנגלה", כדאי שבהתאמה יהיה השם השני "תורת החסידות". בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 19:10, 27 באפריל 2011 (UTC)
:::::מתאים שיהיה 'תורת הנגלה' ו'תורת החסידות' בהתאמה. הניסוחים האחרים כולל 'תורת חב"ד', עילגים קצת לטעמי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:22, 28 באפריל 2011 (UTC)
:::::::[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61197 והנה הפרסום], {{אינפו}}. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בניסן ה'תשע"א, למניינם 05:33, 29 באפריל 2011 (UTC)

== מזל טוב - [[פורטל:תורת הנגלה|פורטל תורת הנגלה]] ==

אודות להשקעה עצומה ובעיקר של המשתמש שלום, הושק היום פורטל תורת הנגלה, לתפארת חב"דפדיה. כמו תמיד, עדיין יש הרבה מה להוסיף ולשפר, אבל התשתית קיימת ומכאן הדרך פתוחה.

פורסמה ידיעה בעניין באתר חב"ד אינפו ואנו שמחים לדווח גם כאן, באופן רשמי ולהודות ל[[משתמש:שלום]] על יוזמתו הברוכה והנפלאה. יישר כוח ותודה רבה!

מועתק בזה הכתבה כפי שפורסמה בחב"ד אינפו.

---
'''חב"דפדיה משיקה את "פורטל תורת הנגלה"'''

לקראת זמן הלימודים החדש, משיקה חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית - את פורטל תורת הנגלה המגיש רקע קצר למסכתות הש"ס ואלפי קישורים לביאורי הרבי על הש"ס. בפורטל זה הושקעו מאות שעות של עבודה על ידי צוות המשתמשים של חב"דפדיה (ובעיקר משתמש בשם "שלום").

בפורטל גם ערכים פרשות השבוע עם סיכום הפרשה בקצרה וקישורים למאמרים, רעיונות ושיעורים על הפרשה. ערכים על חכמי התורה, שהם התנאים והאמוראים, על פי תורת הרבי, חלקם כוללים בתוכם את שיטת ה"לשיטתו" הידועה של הרבי, המוכיחה את הקו השזור בשיטת כל תנא ואמורא במאמריו במשנה ובתלמוד.

פורטל תורת הנגלה מצטרף לשבעה פורטלים שכבר קיימים באתר: פורטל נשיאי חב"ד, פורטל בית רבי, פורטל תורת חב"ד, פורטל ימי חב"ד, פורטל אישי חב"ד, פורטל ניגוני חב"ד, פורטל ספרות חב"ד.

---

ושוב, תודה רבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"א 13:35, 29 באפריל 2011 (UTC)

:יש"כ גדול, פרוייקט מדהים {{מזל טוב}} והמשך עבודה פוריה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:03, 3 במאי 2011 (UTC)
::תודה רבה לכל המברכים, נקווה שתהיה מכך תועלת מרובה להפצת התורה והפצת המעיינות! בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 14:05, 3 במאי 2011 (UTC)

== דפי פירושונים ==

ראו דף פירושונים זה - [[אור מנחם]], ועולה השאלה לגבי כל מוסדות כגון אלו, האם שם עירם יופיע בסוגריים או בלי? לדעתי עם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:19, 3 במאי 2011 (UTC)
:דעתי: עם סוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:30, 5 במאי 2011 (UTC)
===גם בערכים עצמם===
לכאורה צריך להופיע עם סוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:31, 5 במאי 2011 (UTC)
===ועוד שאלה===
ועוד שאלה: האם בערכים הנ"ל יופיע השם "ישיבת אור מנחם" כו', או "אור מנחם" כו'? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע"א, למניינם 15:42, 5 במאי 2011 (UTC)
:דעתי, בשמות אזוטריים, שאין להם משמעות אחרת, רק שם הישיבה. בשמות שיש להם פרשנות נוספת, אז השם פלוס סוגריים ישיבה לדו' "תורת אמת (ישיבה)" ואם יש ישנם מספר ישיבות באותו שם (יש כזה דבר?) אז כך "תורת אמת (ירושלים) ללא הציון שזו ישיבה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:18, 5 במאי 2011 (UTC)
::"תורת אמת (ישיבה)" נראה קמת מסורבל. למה לא "ישיבת תורת אמת (ירושלים)" וכדומה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"א 16:56, 5 במאי 2011 (UTC)
::::אני אישית חושב, שההצעה ישיבת תורת אמת (ירושלים), מועדפת תמיד, גם כאשר '''אין''' משמעות אחרת. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע"א, למניינם 17:54, 5 במאי 2011 (UTC)
:::::במחשבה שניה (ובהצצה לויקיפדיה) חזרתי בי. גם עלי מקובל ישיבת תורת אמת (ירושלים). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:12, 5 במאי 2011 (UTC)

== פעילות בתי חב"ד ==

שאלה: האם כדאי להוסיף לכל הבתי חב"ד פסקה על הפעילות בו יפורט כל הפעילות של הית חב"ד. הקטע הזה יופיע בשווה אצל כל הבתי חב"ד, ומקום שיש מה לפרט, יפרטו.

לדוגמא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
==פעילות בית חב"ד בעיר==

===פעילות עם ילדים===
*מסיבות שבת.
*מועדוני צבאות ה'
*ספריה.
*קייטנה בימי החופש.
*כינוסים בחגים
*תהלוכת ל"ג בעומר.
*סדנאות ללימודי יהדות.
*מכון בר מצוה.
===פעולות שונות===
*הפצת עלוני שבת וחג.
*שיעורים והרצאות.
*פעילות בחגים.
*פרסום בשורת הגאולה.
*בדיקת תפילין ומזוזות.
*מפעלי עזרה לנזקקים.

ומקום שיש לפרט יפרטו. לדוגמא:

*מפעלי עזרה לנזקקים - בית התמחוי "חסד עם העלובה" במקום מחלקים מידי יום 50 מנות אוכל.}}

מה אתם אומרים? {{שכח|יצחק ב}}.

:אני לא כ"כ מבין מה השאלה. אתה רוצה להקים תבנית מיוחדת בשביל כך? הבנתי שלא.
:אם כן, השאלה היא האם להוסיף את כל המידע המפורט לעיל לערכים. וודאי! באופן כללי ואנציקלופדי, ולא פעילויות חד פעמיות, או פירוט מספר המשתתפים בל"ג בעומר בכל שנה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:39, 8 במאי 2011 (UTC)

::לדעתי יש את הפעילות המשותפת לכל הבתי חב"ד ואותה יש לציין בערך [[בית חב"ד]]. בערכים על בתי חב"ד ספציפיים אין טעם לחזור על כל הפעילות השגרתית, אלא לציין פעילויות יחודיות ובלתי שגרתיות בגודלן, היקפן או כדומה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:14, 8 במאי 2011 (UTC)

אז מה נסגר? לדעתי חשוב שכל מי שפותח את הערך יראה מהפעילות של הבית חב"ד גם בלי לפתוח ערכים נוספים. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 16:03, 10 במאי 2011 (UTC)
:::לאחר מחשבה נוספת, אני חושב, שיש לציין רק מוסדות מיוחדים שהוקמו על ידי הבית חב"ד, כמו למשל - ספרייה, הפצת עלוני שבת וחג, עזרה לנזקקים (בתנאי שמודבר בפעילות הנעשית באופן ממוסד ורחב). פעילות כזו, גם אינה קיימת בכל בית חב"ד ממש.
:::לעומת זאת אין משמעות אנציקלופדית להזכיר שירותים שאינם ממוסדים, וכאשר הם נעשים באופן לא ממוסד, אין בהם משמעות מיוחדת, כך למשל בדיקת תפילין ומזוזות, פרסום בשורת הגאולה, קייטנה בימי החופש. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:08, 10 במאי 2011 (UTC)
::::יפה הגדיר שלום את מה שכתבתי "פעילויות יחיודיות ובלתי שגרתיות" - כ"פעילות ממוסדת". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באייר ה'תשע"א 20:03, 10 במאי 2011 (UTC)
:::::דעתי, יש להוסיף בערך בית חב"ד מידע כללי על פעולות נפוצות של בתי חב"ד. ובערכים על בתי חב"ד פרטיים שני סוגי פעולות: '''פעולות ממוסדות''', גם אם אינם יחודייות, לדגומה: בית כנסת המופעל ע"י בית חב"ד. כמו"כ גם פעולות לא ממוסדות או קבועות, יש להכניס אם יש בהם עניין אנציקלופדי, לדוגמא, בית חב"ד בהודו מציל מטיילים, בשדרות תומך בנפגעי טילים. מן הסתם יש דוגמאות מסוגים נוספים.
:::::סיבת הדבר: כמו שלא נכתוב בכל בית כנסת, שמתקיימים בו קריאת תורה, קדיש וכו'. זה בנאלי וחסר עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:34, 11 במאי 2011 (UTC)

== תבנית:פסקה חסרה ==

[[תבנית:פסקה חסרה]] דעתכם? דוגמה קיימת בערך זה [[קבלת מלכותו של מלך המשיח]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:45, 15 במאי 2011 (UTC)
:מעולה. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באייר ה'תשע"א, למניינם 23:14, 15 במאי 2011 (UTC)
::אולי כדאי לצמצם שלא יהיה רחב על כל המסך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באייר ה'תשע"א 12:48, 16 במאי 2011 (UTC)
:::מסכים, מישהו יודע איך עושים את זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:14, 17 במאי 2011 (UTC)
::::ניסיתי ולא הצלחתי בינתיים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 14:27, 17 במאי 2011 (UTC)

==[[חב"דפדיה:ספר אורחים]]==
דעתכם? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 02:37, 18 במאי 2011 (UTC)
:יפה מאוד. אם תהיה הסכמה רחבה, יש לשקול לשים זאת בתיבת "ניווט" בימין המסך, תחת ה"ברוכים הבאים". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:11, 18 במאי 2011 (UTC)
::כמובן שיש להציב אותה במקום הנ"ל, ויפה שעה אחת קודם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 12:57, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון מעניין. אולי להציב ב'ניווט' לתקפות ניסיון, ולבדוק כעבור כמה חודשים. אם המקום יוותר ריק אין טעם להשאיר כמובן... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:27, 18 במאי 2011 (UTC)
::::מסכים עם שיע --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:44, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::הוספתי לתיבת הניווט. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 19:29, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::שיע, רעיון הגיוני ונחוץ. שלום - תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 19:35, 18 במאי 2011 (UTC)

== התכנית שתשנה את העולם... ==

דבר ראשון מזל טוב לכולם: היום הגענו ל4,500 ערכים!!! וזאת שלא מזמן חגגנו תשע מליון צפיות!!!

משום מה, נדמה לי חב"דפדיה בשנה האחרונה די דורכת במקום, אם כל השיפורים וכו' עדיין... חשבתי בימים האחרונים על צעד שירים את חב"דפדיה לרמה שלא הכרנו, לצעד הזה יצטרכו כמה מהלכים מקדימים. אני בא בהצעה ואשמח לשמוע את דעתכם.

הרעיון הוא עד סוף שנת [[תשע"א]] להוציא אפליקציה לאיפוד של חב"דפדיה, מי שראה, לויקיפדיה יש כזה דבר ויש בזה הרבה מעלות: לכל אדם שיש את כל המידע בכיס הוא הרבה יותר ישתמש בזה, באמצע המאמר יש שאלה? יש למי לפנות! כשהמידע יהיה כזה נגיש זה יוסיף בעריכות וערכים חדשים. בטח הבנתם את הרעיון ולא צריך להסביר כמה זה חשוב ויועיל.

כדי להגיע לצעד הזה דרושים מהלכים מקדימים:
*לקרוא לכל החברים הישנים והחדשים.
*לצרף חברים חדשים (אולי גם בתשלום. למשל: הרב שד"ב וולף (אולי הוא פה ואני לא יודע..) אם יושיבו אותו על קטגורית גאולה ומשיח הערכים שם יעלו לרמה שלא חלמנו...).
*לסיים את כל המיזמים שנפתחו.
*להגיע ל 5000 ערכים.
*לעבור הגהה על כל הערכים (אולי לחלק בין כל החברים כל אחד 200 ערכים) בו יתקנו שגיאות כתיב, ימחקו קישורים שלא קיימים, יוסיפו קישורים לערכים שקיימים, יוסיפו תמונות לערכים (במיוחד למי שאין) וכו'.

נשמע ממש חלומי... אבל אם כולם ייקחו את העניין ברצינות ובמשך חצי שנה הקרובה יתמסרו לזה, נהיה במקום אחר....

מה דעתכם? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 03:19, 18 במאי 2011 (UTC)

===רעיון===
:הרעיון מצויין. היישום קצת יותר מורכב. דבר ראשון, לגבי האפליקציה לאייפון, ככל הנראה מדובר בעבודת תיכנות מקצועית ויש לדבר על זה עם אנשי המקצוע המתאימים. מה שבטוח, שבידינו האפשרות להעלות את רמתה של חב"דפדיה, בכמות ובאיכות. בשביל זה צריך לארגן עבודה מסודרת ויסודית, כזו שתניב בסופו של דבר תוספת משמעותית של ערכים ו-משובחים.

:בהתבסס על דברי יצחק, חשבתי שיש לחלק את העבודה לב' רבדים. רובד הכמות ורובד האיכות:

:'''כמות''' - פתיחת ערכים חשובים על ידי המשתמשים וקביעת יעד ומטרות. חשוב גם לעבוד לפי קטגוריות ו"לחסות" אותם (לדוגמא, ערכים על כל ספרי רבותינו נשיאינו וכדומה)
:'''איכות''' - פתיחת מיזם "ערכים מומלצים" בו יתרכזו מספר חב"דפדים בערך כלשהו עד שיושלם הן מבחינת תוכן מקיף וממצא והן מבחינת סגנון, קישורים פנימיים וחיצונים וכו'.

:מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:21, 18 במאי 2011 (UTC)
::רעיון טוב. אשמח להצטרף ל'''איכות'''. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון טוב מאוד. אני רק רוצה להעיר שבתחום האיכות, אולי פשוט נתנפל יחד על כל הערכים בקטגוריית בזקוקים לעריכה, ונשפר אותם, ורק אחר כך נפנה לעבודה הנחמדת והקלה יותר - להכין ערכים איכותיים יחד? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::הערכים הזקוקים לעריכה, הם מים עמוקים, לפי ערכי. אני דווקא ממליץ על הערכים הקרובים להיות מושלמים (כגון: [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] [[חיים אורי עטנר]] [[שמחה עלברג]]) ולאחריהם להמשיך לערכים סבירים ועל זה הדרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:36, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::הבנתי. אני מסכים להצעת חיים. ואני רושם את עצמי בשני הקבוצות. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 22:40, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::זמן רב לא עידכנתי, ובכל אופן אביע את עניות דעתי: חייבים לחשוב פרקטי, בדקו אלו דפים פופלריים ואותם תערכו, תגיהו, תתקנו. כי לפעמים עובדים על ערך שצפו פה עד היום 7 ובשנה הקרובה עוד 7, ולבינתיים ערכים בעלי אלפי צפיות מוזנחים להם. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:21, 19 במאי 2011 (UTC)
:::::::::פיני, בעבר עברתי כל רוב רובם של [[מיוחד:הדפים הנצפים ביותר|הדפים הנצפים ביותר]] וערכתי אותם. לדעתי, החשיבה הפרקטית כעת, היא למצוא את הערכים שהכי קרובים מבחינה מעשית להיות ערכים מושלמים, כאמור לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:41, 19 במאי 2011 (UTC)
::::::::::מעוניין להצטרף ל'''איכות'''. אשמח לקבל הוראות בדף השיחה שלי ובלי נדר לעמוד בהם (כמובן שאמשיך עם הפעולות הרגילות, ובד בבד אסייע בהנ"ל). יישר כח על הרעיון והרצון הטוב של כולם ובהצלחה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

שלום פוזנר

2011-05-19T11:45:30Z

זלמן: תרגום האידיש

[[קובץ:שלום פויזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום פויזנר]]
הרב '''שלום פויזנר''' היה מקורב אל [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]. במשך עשרות שנים כיהן ב[[מסירות נפש]] כ[[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיטסבורג]] וראש ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים ראמען]] ו[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לישיבה בליובאוויטש נכנס בלי לעבור מבחני קבלה. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא כי "על איצ'ה - ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ע מתמיד]], מחנכו של ר' שלום - הנני סומך".

הרבי התבטא עליו: "דאס איז א [[תמים]], ער איז דאך מיינער (= זהו [[תמים]], הוא הרי שלי)".

הרב פויזנר נפטר בשנת [[תשנ"ד]]. השאיר אחריו עשרות בנים, חתנים, נכדים ונינים עסוקים במרץ ב[[שליחות]] [[הרבי]].

==משפחתו==

*זוגתו הרבנית חיה.

;בניו
*הרב [[זלמן יצחק פויזנר]] - שליח [[הרבי מלך המשיח]] בטנסי משנת [[תש"ט]].
*הרב [[יהודה לייב פויזנר]].
*הרב [[זושא פויזנר]].

;חתניו
*הרב [[יחזקאל דערן]] ע"ה.
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]].
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פויזנר שלום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פויזנר שלום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פויזנר שלום]]

משה זאב ירוסלבסקי

2011-05-19T11:43:41Z

זלמן: ארגון אש"ל לעילוי נשמתו

[[קובץ:הרב משה ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ירוסלבסקי מקבל מ[[הרבי]] את הנשאר מה[[התוועדות]] - לטובת "[[אש"ל הכנסת אורחים]]"]]הרב '''משה זאב ירוסלבסקי''' נולד בשנת [[תרע"ה]] ב[[ברדיצ'ב]], [[אוקראינה]] לאביו ר' [[אהרון ירוסלבסקי]].

בשנת [[תרצ"א]] עלה לארץ עם משפחתו אשר התיישבה ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"א]] התחתן עם זוגתו מרת חיה אסתר והתגורר ב[[תל אביב]]. ביתו היה בית פתוח לרווחה לאורחים רבים.

הרב ירוסלבסקי ניהל את [[חדרי תורה אור]], ניהל את [[אש"ל הכנסת אורחים]] וכן [[גמ"ח]] אשר הלווה סכומים מכובדים ל[[חסידי חב"ד]] בכל [[ארץ ישראל]].

ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] נוסד לעילוי נשמתו על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

בנו הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

נפטר בשנת [[תשנ"ד]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ירוסלבסקי משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ירוסלבסקי משה]]