https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F770 2026-04-20T05:44:05Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=635896 2023-09-24T12:13:10Z

<p>זלמן770: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]]<br /> מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה גם כן '''[[ברכת הבנים]]''') הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב [[יום הכיפורים]] מברך האב את בניו.<br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] התאספו מספר תמימים ליד חדרו של [[הרבי]] וכשהרבי יצא אמר: &quot;אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער&quot; (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי) וקראם לחדרו ובירכם בברכת הבנים. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.<br /> <br /> [[קובץ:ברכת_הבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[יחיאל אופנר]] ממעמד ברכת התמימים]]<br /> במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.<br /> <br /> ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף ב[[טלית]] ומברכם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד ל[[זאל הגדול]], אולם לפועל בירך הרבי את התמימים ב[[זאל הקטן]], ושם נקבע מקום המעמד.<br /> ==תיאור המעמד==<br /> עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי [[טלית]]ו ופותח בנוסח '[[ברכת כוהנים]]' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשמ&quot;א, לא היו פניו של הרבי מכוסות ובשנת [[תשנ&quot;ב]] לא החזיק את הטלית בידיו אבל במהלך הברכה{{הערה|במילים &quot;הנשיא הוא הכל&quot;.}} נענע בראשו וטליתו כיסתה את פניו הק').<br /> <br /> מאז [[הסתלקות]] הרבנית בשנת [[תשמ&quot;ח]], החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד הסטנדר.<br /> <br /> ==מעמדים מיוחדים==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי ב[[מרפסת]] וסקר את הקהל בפרטיות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין [[יחידות]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;א)] {{וידפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;ד)] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ&quot;ח] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 הרבי מברך את התמימים בשנת תנש&quot;א] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/717724/ הרבי מברך את התמימים בשנת תשפ&quot;ב] גלריית תמונות {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> {{כיפור}}<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=621581 2023-08-10T12:58:36Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>&lt;gallery&gt;<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=תותל ביתר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין<br /> |מספר תלמידים= כ-50<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה הקטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].<br /> הישיבה שמה דגש על רמה לימודית גבוהה שמירת הסדרים ואווירה חסידית<br /> == תולדות הישיבה ==<br /> הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. <br /> <br /> המהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}<br /> , ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג מונה הישיבה 50 בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * [[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> * משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]].<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * הרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> * הרב שלמה יהודה ליצמן.<br /> * הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> * הרב מנחם מענדל הכהן רוט.<br /> <br /> ;מגידי שיעורים:<br /> *שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> *שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג, גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *שיעור ג': הרב [[יחיאל קוצר]], גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *תנ&quot;ך: הרב עזריאל זעליג וולפא, והרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=621580 2023-08-10T12:57:03Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>&lt;gallery&gt;<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=תותל ביתר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין<br /> |מספר תלמידים= כ-50<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה הקטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].<br /> הישבה שמה דגש על רמה לימדוית גבוהה שמירת הסדרים ואווירה חסידית<br /> == תולדות הישיבה ==<br /> הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. <br /> <br /> המהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}<br /> , ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג מונה הישיבה 50 בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * [[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> * משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]].<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * הרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> * הרב שלמה יהודה ליצמן.<br /> * הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> * הרב מנחם מענדל הכהן רוט.<br /> <br /> ;מגידי שיעורים:<br /> *שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> *שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג, גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *שיעור ג': הרב [[יחיאל קוצר]], גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *תנ&quot;ך: הרב עזריאל זעליג וולפא, והרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=621579 2023-08-10T12:56:49Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>&lt;gallery&gt;<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=תותל ביתר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין<br /> |מספר תלמידים= כ-50<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה הקטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].<br /> השישבה שמה דגש על רמה לימדוית גבוהה שמירת הסדרים ואווירה חסידית<br /> == תולדות הישיבה ==<br /> הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. <br /> <br /> המהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}<br /> , ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג מונה הישיבה 50 בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * [[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> * משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]].<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * הרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> * הרב שלמה יהודה ליצמן.<br /> * הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> * הרב מנחם מענדל הכהן רוט.<br /> <br /> ;מגידי שיעורים:<br /> *שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> *שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג, גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *שיעור ג': הרב [[יחיאל קוצר]], גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *תנ&quot;ך: הרב עזריאל זעליג וולפא, והרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=621578 2023-08-10T12:56:00Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>&lt;gallery&gt;<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=תותל ביתר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין<br /> |מספר תלמידים= כ-50<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה הקטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].<br /> <br /> == תולדות הישיבה ==<br /> הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. <br /> <br /> המהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}<br /> , ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג מונה הישיבה 50 בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה, ומנהל גשמי ורוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * [[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> * משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]].<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * הרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> * הרב שלמה יהודה ליצמן.<br /> * הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> * הרב מנחם מענדל הכהן רוט.<br /> <br /> ;מגידי שיעורים:<br /> *שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> *שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג, גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *שיעור ג': הרב [[יחיאל קוצר]], גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *תנ&quot;ך: הרב עזריאל זעליג וולפא, והרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F770/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=621569 2023-08-10T12:43:16Z

<p>זלמן770: יצירת דף עם התוכן &quot;שלמה יהודה ליצמן&quot;</p> <hr /> <div>שלמה יהודה ליצמן</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=621566 2023-08-10T12:40:21Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יעקב''' הכהן '''טורנהיים''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ו]], 1965) הוא שליח הרבי, מנהל ומייסד בית חב&quot;ד ביתר עלית, משגיח ערב בתות&quot;ל ביתר, ומעסקני הקהילה ששימש כמנהל אגף התרבות בעיריית ביתר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[י' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] לאביו ר' משה ולאמו מרת חיה עלקא טורנהיים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רות בת ר' אברהם וייספיש, ולאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[ביתר עלית]].<br /> <br /> לאורך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים, בהם, כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עלית]] וכמנהל אגף התרבות בעיריית ביתר.<br /> <br /> החל משנת [[תשנ&quot;ב]] מכהן כשליח הרבי ב[[ביתר]], ובתפקידו זה מארגן מידי שנה את אחת מ[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] הגדולות בעולם, זאת לצד פעילויות סביב מעגל השנה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל טורנהיים<br /> *בנו, ר' אליעזר צבי טורנהיים<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן טורנהיים<br /> *בתו מרת אסתר, רעיית ר' אריה הרצוג<br /> *בתו, מרת דבורה לאה<br /> *בתו, מרת פייגא<br /> <br /> {{מיון רגיל:טורנהיים, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=621204 2023-08-09T18:09:17Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מצויני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מצוייני ישראל לאחר ה[[שיחה]]]]<br /> [[קובץ:מצוייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[עיתון|עיתונות]] בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br /> '''מצויינים בישראל''' הוא כינוי אותו הציע [[הרבי]] כתחליף לשם '''נכי צה&quot;ל''' בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה ה[[מדינת ישראל|מדינה]], על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.<br /> <br /> ==הפגישה עם הרבי==<br /> ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי [[צה&quot;ל]], שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו יורק]], וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.<br /> <br /> המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם המצויינים שירים חסידיים שונים, הרבי נכנס והחל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על הההברה האשכנזית. <br /> <br /> הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם יחד עם המגבלה המסוימת, כדי שיוכל להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו, ובין הדברים אמר להם כי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי להתערב גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל}}<br /> <br /> בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה.<br /> <br /> באותה שנה, גישה זו לא הייתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - &quot;[[חשוב טוב יהיה טוב]]&quot;.<br /> <br /> היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי [[רחמים]] או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מעלתם של מצוייני צה&quot;ל''', מכתב הרבי לארגון מצוייני צה&quot;ל כ&quot;א כסלו תשמ&quot;ב, שבועון בית משיח 1203 עמוד 19<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *שיחת הרבי ל'מצויינים' - [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076675 חלק א'] [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076680 חלק ב']{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94/ 'כאן' מבינים: הגיע הזמן לאמץ את גישתו של הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132810 45 שנים לפגישה המיוחדת: &quot;חשנו שהוא באמת אוהב אותנו!&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/254.-Tazria-Metzora-5780.pdf ניצחון הרוח על החומר]''', ראיון עם ד&quot;ר אהרן דנצינגר, ממצוייני צה&quot;ל שנכח בפגישה עם הרבי, בתוך הגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], שבת פרשת תזריע-מצורע תש&quot;פ<br /> *'''[https://col.org.il/news/124438 המסר של הרבי אלינו היה - 'אתם מצויינים, לא נכים!']''' {{וידאו}}{{COL}}, משתתפי הפגישה מספרים עליה מנקודת המבט שלהם<br /> *יצחק כהן, '''[https://col.org.il/news/124449 המחוות המרגשות של הרבי לחיילי צה&quot;ל, פצועי מלחמת יום כיפור]''' {{COL}}</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=616614 2023-07-27T12:43:16Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל<br /> |תמונה=נוף הגליל קטנה חדש.jpeg<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נוף הגליל]]<br /> |מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> |משגיח ראשי = הרב חיים אליעזר מאירי<br /> |מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> |מספר תלמידים=20-25<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]<br /> '''ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ט]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שתי קומות.<br /> <br /> נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מדי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.<br /> <br /> תלמידי הישיבה פועלים רבות בענייני ה[[מבצעים]], [[פרסום משיח]] ו[[בשורת הגאולה]] בעיר ובאיזור הצפון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/הדפסת-התניא-בישיבה-קטנה-נצרת-עילית/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}} והותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-הערות-שיעור-ב-נצרת.pdf הערות התמימים ואנ&quot;ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע&quot;ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/ישיק-נוף-הגליל-קובץ-הערות-חדש-לרגל-כ-מנ/ קובץ הערות תשע&quot;ט]}}.<br /> <br /> בחודש תמוז [[תשפ&quot;א]] הישיבה נסגרה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] (אלול התשפ&quot;א) נפתחה הישיבה מחדש עם צוות חדש ועם כללים חדשים.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-20-25 תלמידים<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> *משגיח ראשי ומנהל רוחני - הרב חיים אליעזר מאירי<br /> <br /> ;שיעור א':<br /> מחנך השיעור - הרב אברהם הורביץ<br /> *משפיע הרב נריה תם<br /> * ר&quot;מ בגמרא עיונא -הרב אברהם הורביץ.<br /> * משיב בהלכה - הרב נריה תם<br /> * ר&quot;מ לגירסא ונ&quot;ך - הרב מנחם מענדל תמרין.<br /> <br /> שיעור ב':<br /> *מחנך השיעור: - הרב שניאור זלמן גרוזמן.<br /> *משפיע ור&quot;מ לעיונא- הרב יוסף יצחק הלוי סגל<br /> * משיב להלכה וגירסא - הרב מנחם מענדל תמרין <br /> <br /> * משפיע ומשגיח אחה&quot;צ - הרב שניאור זלמן שארף<br /> <br /> * ר&quot;מ הקבצה מקדמת בגירסא - הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> <br /> ;צוות גשמי:<br /> <br /> *מנהל כללי - הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> <br /> *מזכ&quot;ל - הרב מוטי קיי<br /> <br /> *מנהל פנימייה - הרב נריה תם<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=591394 2023-04-29T18:14:23Z

<p>זלמן770: /* מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו */תיקנתי טעות תוכן</p> <hr /> <div>מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן=&quot;כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן&quot;}} , מסופר ששאלו אברך רציני שלא אהב בדיחות מה דעתו על תניא זה . הוא ענה שהתניא התבדח כשהוא אמר זאת}}.<br /> <br /> ==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==<br /> * הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים &quot;[[שלום עליכם]]&quot; עונים &quot;עליכם השלום&quot;, כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!&lt;ref&gt;{{ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה יוד כסלו בסוף השיחה}}&lt;/ref&gt;<br /> * באחת מ[[שיחות]] הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי יד אז איפה מניח תפילין? - אז הנער ענה את התשובה. בתגובה שאל הרבי ומה קורה אם מישהו בלי ראש? ענה הנער שק&quot;ו מהראש שמניח רק על היד&quot; {{דרוש מקור|}}<br /> [[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]<br /> *מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת&quot;ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי&quot;צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.<br /> *באחת הסעודות אצל הרבי הרש&quot;ב שר אחד האורחים &quot;ומפני חטאנו&quot;. שמע אורח שני, והעיר שה&quot;ומפני חטאנו&quot; הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש&quot;ב: הבעיה היא שה&quot;מפני חטאנו&quot; של עצמנו אנו מייחסים לזולת.<br /> *חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: &quot;עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה&quot;.<br /> &quot;אבל רבי&quot;, טען החסיד, &quot;איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?&quot; השיב הרבי, &quot;מה לא עושים בשביל פרנסה?&quot;…<br /> *יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.<br /> *גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח&quot;ט עמ' 112}}.<br /> *המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.<br /> *מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.<br /> *אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.<br /> *אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).<br /> *יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי &quot;החושך מכסה ארץ&quot;, ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ&quot;ו}}.<br /> *הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.<br /> *יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – &quot;שולחן ערוך ומוכן לאכול&quot;, ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש&quot;פ שמות ה'תשמ&quot;ו}}.<br /> *לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש&quot;פ ויגש תשמ&quot;ו}}.<br /> *רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל &quot;יסוד ושרש העבודה&quot;, ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.<br /> *&quot;והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'&quot;. העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…<br /> *הרבי ניבא: &quot;הנה הנה משיח בא&quot;, לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה&quot;אור החדש&quot; כי אם את הגלות, הרי הוא כ&quot;סוס&quot; החושב רק על ה&quot;תבן&quot; ולא על המציאות; ומחשבת ה&quot;סוס&quot; שבו, אינה גורעת מהמשכת ה&quot;אור החדש&quot; לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה&quot;ס תשד&quot;מ}}.<br /> *'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – &quot;משיח&quot;, ללא שום תרעומת אם יפרשו &quot;משיח&quot; כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח&quot;ת תשמ&quot;ו}}.'''<br /> *כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב&quot;ד &quot;משוגעים על משיח&quot; ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.<br /> *פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד &quot;ביטול&quot;!<br /> *בהיות הרבי הריי&quot;צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי&quot;צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.<br /> *בתקופתנו תקופת &quot;אחרית הימים&quot;, סמוך לגאולה נאמר: &quot;והשיב לב אבות על בנים&quot;. שאם בחג הפסח הסדר הוא &quot;והגדת לבנך&quot;, &quot;שאל אביך ויגדך&quot;, בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא &quot;שאל בנך ויגדך&quot;… &quot;והשיב לב אבות על בנים&quot;, על ידי בנים (ע&quot;פ שיחת ש&quot;פ כי תשא, ה'תשמ&quot;ז).<br /> *כשהר' הריי&quot;ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש&quot;פ נשא ה'תש&quot;כ).<br /> *פעם דבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' (או בלשון אידיש - 'קיגעל') המסורתי ב(ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...<br /> <br /> ==מילתא דבדיחותא - גדולי ישראל==<br /> *מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב&quot;ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.<br /> *שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.<br /> *למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…<br /> *פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.<br /> <br /> ==שונות==<br /> ===מבחן חובה===<br /> מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב&quot;דפדיה|המבחן הזה]]'''.<br /> <br /> ===טיפים איך להילחם על ערך===<br /> * חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב&quot;דפדיה''' - הוא יהיה חייב להתגונן. {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;8}}<br /> * אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!''' - סגולה בדוקה ומנוסה. {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;10}}<br /> * אמרו ש'''כל ערך הוא בן יחיד!''' {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;7}}<br /> * אמרו כך:'''תפסיקו להיות מפעילים קפדנים שכל מה שהם עושים זה למחוק את חב&quot;דפדיה!''' {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;7}}<br /> * אמרו ש'''בסוף יהיה כאן חב&quot;דפדיחה''' {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;6}}<br /> * אמרו כך: '''אתה בעצם אומר ש--- הוא לא אדם חשוב?!''' {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;9}}<br /> * אמרו כך: '''כנראה שלא הסתכלת בקריטריונים של ---(תתנו לו משהו מסובך)''' - אחרי שאמרתם את זה הוא בטוח מרגיש חסר ניסיון. {{צבע גופן|ירוק|&lt;big&gt;ציון רמת הביטוש:&lt;/big&gt;7}}<br /> <br /> ===עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}===<br /> *[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===עמודים שהשם שלהם מעלה חיוך===<br /> *[[טמטום המוח]]<br /> <br /> ===פניני לשונו של [[משתמש:שלום עליכם|שולם עליכם]] בנוגע לויקיקליפה===<br /> '''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], ו[[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]]''', והעיקר, הברכה העיקרית: '''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]'''. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב&quot;דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת<br /> <br /> הכינוי ההולם לויקיפדיה בלשון חסידים הוא &quot;ויקיקליפה&quot; כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8&amp;oldid=69611 כאן]<br /> <br /> ===הפניות שלא תחפשו===<br /> *[[נמוקי שזבנ&quot;י]]<br /> *[[מנ&quot;א]]<br /> *[[מנאלי]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=586593 2023-03-31T12:47:06Z

<p>זלמן770: הוספתי תאריך לידה והסתלקות</p> <hr /> <div>'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]]. נולד בתצ&quot;ח והסתלק בכ&quot;ב תמוז תקנ&quot;ב<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ&quot;ח.}}.<br /> <br /> יחד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם &quot;כת הקרלינים&quot;{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב&quot;ד]] גליון 4 חלק א'.}}.<br /> <br /> בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ&quot;ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו&quot;ר הזקן להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ&quot;ש להתקשר לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת לאדמו&quot;ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מאדמו&quot;ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.<br /> <br /> ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו&quot;ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי&quot;ת שיתעלו על ידי דווקא.<br /> <br /> פעם ביקר אצל אדמו&quot;ר הזקן, ואדמו&quot;ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מאדמו&quot;ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], אדמו&quot;ר הזקן סירב לכך, ור&quot;ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו&quot;ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] להתעלף.<br /> <br /> בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו&quot;ר הזקן ב[[ליאזנא]], כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו&quot;ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: &quot;פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי&quot; (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;כי אוהב היה הרה&quot;צ הרה&quot;ק רבי שלמה נ&quot;ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא&quot;ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה&quot;צ הרה&quot;ק רבי שלמה נ&quot;ע כל דרכיו בקודש הקודשים&quot;{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}).<br /> <br /> בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[פולין]], התפלל אדמו&quot;ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר &quot;קדושת אהרן&quot; - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ&quot;ב תמוז]] [[תקנ&quot;ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת [[שהחיינו]], אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי [[בין המצרים]].<br /> <br /> לעומת זאת, ממכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ&quot;א]] - [[תקנ&quot;ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ&quot;ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש&quot;א]] - [[תשנ&quot;ב]]. וראה בקובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש&quot;א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ&quot;ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין.}}.<br /> <br /> חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא &quot;ארמילוס&quot;, זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ &quot;בית אהרן וישראל&quot; - [[תנש&quot;א]].}}.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) &quot;...ר&quot;ש זצ&quot;ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף&quot;{{הערה|ספר המאמרים תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ה, מבוא, עמ' כה.}}. <br /> <br /> הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י&quot;ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ&quot;ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: &quot;היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט&quot; - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ב ביקר הרבי הריי&quot;צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).<br /> <br /> = להרחבה = <br /> <br /> משיחות הרבי הריי&quot;צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ&quot;א עמ' 171 ואילך. שיחת י&quot;א כסלו תרצ&quot;א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174). <br /> ספר השיחות תרצ&quot;ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ר' [[אהרן מקרלין]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=79:--q----&amp;catid=12:2009-07-12-07-52-47&amp;Itemid=12 קשרי אדמו&quot;ר הזקן ורבי שלמה מקרלין]'''<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ&quot;ב תמוז]] [[תקנ&quot;ב]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}<br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=586586 2023-03-31T10:29:15Z

<p>זלמן770: /* מיזמים של ההקצנות */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>'''הקצנות''' זהו מושג חסידי המקובל בעיקר אצל התמימים חיילי בית דוד (שהם פתחו את השביל). התמימים הפועלים ברוח זו נקראים '''מוקצנים''', מקובל אצל חסידי חב&quot;ד שאלה הם בכירי התמימים וחוד החנית של חב&quot;ד בארץ ובתפוצות. אצל התמימים המוקצנים מקובל להאמין בהמשך למה שמבואר רבות בחסידות חב&quot;ד ששום דבר בעולם הזה הגשמי אינו קיים אלא רק מה ששייך לאלוקות, בהתאם לרוח זו מאמינים התמימים שכל מי שאינו עוסק בפעולות בענייני משיח וגאולה ופרסום משיח בחוצות נחשב '''ללא קיים'''.<br /> {{מסגרת|רקע=FFA07A|גבול=אדום|'''חשוב להדגיש:''' הדברים נכתבו בחוש הומור ללא כוונה רצינית להוציא את הערך למרחב הראשי<br /> <br /> הערות והארות אשמח לקבל ב[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי/הקצנות|דף השיחה]].}}<br /> <br /> ==תולדות מושג==<br /> הקצנה זהו ביטוי המבטא הליכה בדרך שהיא לא 'הממוצעת' אלא נוטה לכיוון מסויים<br /> <br /> ==מיהו מוקצן==<br /> {{להשלים}}<br /> בהסבר הפשוט כל מי שלוקח דבר מסויים ופשוט עושה אותו מדי בהידור. ככה גם במושג הקצנה משיחית אז כל אחד שלוקח את זה לצד קיצוני - (לא שזה בעיה) נקרא 'מוקצן'<br /> <br /> ==מיזמים של ההקצנות==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> * '''פינת החי''' - לתמימים המוקצנים יש התוועדות בכל יום שני בלילה הנקראת [[משתמש:חסיד של הרבי/פינת החי|פינת החי]] בה יושבים התמימים מעלים נושאים של הקצנות חדשות וכן שירי גאולה ומשיח שחברו ומעוררים את הקהל הרב לעשות פעולות הקשורות לענייני גאולה ומשיח ברוח של הקצנה ללא סטייה מהמטרה.<br /> * '''כנס פעילי משיח העולמי''' - כינוס בהשתתפות כל חיילי בית דוד התמימים מכל ישיבות חב&quot;ד בעולם ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] בהשתתפות משפיעים ורבנים, בכינוס מדברים על מיזמים חדשים לקירוב הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> *'''ישיבת תומכי תמימים באר שבע''' תמים שלא ביקר בישיבה זו המכונה כ&quot;ישיבה היחידה&quot; אינו יכול להיקרא בשם מוקצן! מקובל אצל התמימים המוקצנים שאחד שלא ביקר בישיבת תומכי תמימים בראשל&quot;צ הוא בכלל לא קיים, ומי שכן ביקר הוא קיים - אך עדיין לא 'תמים', מי שרוצה להיות תמים חייב לבוא לישיבת תומכי תמימים בבאר שבע ואז הוא נהיה מיד תמים מן המניין.<br /> *'''ביעור הרע מקרבנו''' - אחת לכמה זמן אוספית התמימים המוקצנים חוברות שלא באים להם טוב בעין שמפרסמות את שם הרבי וחב&quot;ד ועושים לחוברות שריפה אחידה, מקובל שעושים זאת בחצר הישיבה לקול תרועת ההמון ההזוי. דבר זה חל גם על חפצים שנראים כשייכים לקדושה וזאת בשל שני הלכות שמתירות זאת: אחת של הרמב&quot;ם שכותב שספר תורה שכתבו מין מותר לשורפו, והשנייה היא פשוטה שכל ה'גניזה' גם דברים שהם באמת קדושים - שורפים אותם וקוברים אותם באדמה.<br /> *'''דגלון בכובע''' כל מוקצן מתחיל חובה שיענוד דגלון על כובעו!<br /> *'''פתגם''' ישנו פתגם של זקני המוקצנים שאומר {{ציטוטון|ההקצנה של אתמול זה הנורמלי של היום והקונצנזוס של מחר}}. משמעות הפתגם הוא שכל יום ויום צריך להוסיף במעשי הקצנות!<br /> <br /> ==פעולות==<br /> {{להשלים}}<br /> * '''[[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/סטיקערים|סטיקרים ומדבקות]]''' -<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=586570 2023-03-30T20:15:58Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=[[קובץ:יהודה לייב גרונר.jpg|250px]]<br /> |תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> |מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]<br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]] – [[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אחד ממזכיריו]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], וחבר הנהלת [[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]]. הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=<br /> https://chabad.info/magazine/118843/}}<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] שנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בסיוע לרבי בעניינים משרדיים והשתתף בעריכת הספרים שב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהייתה באותה תקופה בהנהלת הרבי. עם הזמן הורחבה עבודתו ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פנה אליו הרבי ואמר &quot;מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי&quot;. בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשי&quot;ד]] התחתן עם בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].<br /> <br /> החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|ספר המזכיר חלק ראשון פרק חדרי הלב.}}.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] חיפש אותו הרבי כשהוא מתבטא עליו [[הרבי]] &quot;איפה ה'מיין גנרל'&quot; [=הגנרל שלי]{{הערה|ע&quot;פ סרט הוידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה&quot;ת]]. ובשנת [[תשנ&quot;ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.<br /> <br /> היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ&quot;ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ&quot;ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש&quot;פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].<br /> [[קובץ:הרב גרונר במשרד.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|הרב גרונר במשרדו כחודשיים לפני פטירתו (י' שבט תש&quot;פ).]]<br /> <br /> ==עריכה תורנית==<br /> לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. תחילת הדברים היתה כאשר גדלה המעמסה על שכמו של הרבי, העורך הראשי במערכת [[אוצר החסידים]], והרבי הטיל עליו להשתתף בעריכה. בהמשך השנים, כאשר גברה העבודה ב[[מזכירות]] החליפו אחרים את עבודתו, והחל משנת [[תשל&quot;ח]] פסק כמעט כליל מעבודתו זו.<br /> <br /> בין הספרים שערך והכין לדפוס:<br /> *[[ספר המנהגים]] חב&quot;ד - יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ&quot;ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=&amp;pgnum=4&amp;hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&amp;st=&amp;pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שלשלת היחס]]<br /> *הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ&quot;ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}<br /> *הערות וציונים ל[[סידור עם דא&quot;ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 10]).}}<br /> <br /> זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.<br /> <br /> בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב&quot;ד, בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. כגון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבועון [[בית משיח]], קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> * בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> * בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> * חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> * חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].<br /> * חתנו, ר' ישראל לוין.<br /> * חתנו, ר' ישראל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1843 עמוד 45<br /> *'''המזכיר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר<br /> *'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16<br /> *'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרת 3 ספרים על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה • חלק א' - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ &quot;הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?&quot; - {{אינפו}}]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח]''' (מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]]) {{וידפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: &quot;הרבי רואה ויודע הכל&quot; - {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע&quot;נ המזכיר הרב גרונר ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב&quot;ד אינפו, י&quot;ד בניסן ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F770&diff=586304 2023-03-29T06:51:22Z

<p>זלמן770: יצירת דף עם התוכן &quot;תמים!&quot;</p> <hr /> <div>תמים!</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=586301 2023-03-29T06:50:39Z

<p>זלמן770: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>הסיבה שההגדה של הרבי נגמרת במילים &quot;לשנה הבאה בירושלים&quot;<br /> היא בגלל שהרבי רצה לסיים בטוב אז הוא חתם אחרי ההגדה שלו<br /> את המילים האלה בחותמת ועם השנים זה נהיה חלק מההגדה!</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=586298 2023-03-29T06:46:38Z

<p>זלמן770: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>כשהראו לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק אחרי הגלות שאביו של הרבי לא היה במצב גופני טוב<br /> הרבי בכה וכתב על התמונה &quot;אבי ז&quot;ל?&quot;</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=586296 2023-03-29T06:42:50Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>קצת לפני חג השבועות תש&quot;ט החסיד [[מיכאל דבורקין]] נפטר ורצו לקבור אותו לפני כניסת החג אבל הרופא <br /> לא הסכים לפני שמנתחים את הגופה, הרבי ניסה לשכנע את הרופא <br /> עד שהרופא אמר לרבי שהוא מוכן בתנאי שהרבי יתן לו את העולם הבא שלו והרבי הסכים בנוכחות 2 עדים.<br /> &lt;noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה:הידעת?|7ו]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=586295 2023-03-29T06:41:21Z

<p>זלמן770: שיניתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחידות.jpg|ימין|150px|הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים]]<br /> הרבי מכר את העולם הבא! קצת לפני חג השבועות תש&quot;ט החסיד [[מיכאל דבורקין]] נפטר<br /> ורצו לקבור אותו לפני כניסת החג אבל הרופא לא הסכים לפני שמנתחים, הרבי ניסה לשכנע את הרופא <br /> עד שהרופא אמר לרבי שהוא מוכן בתנאי שהרבי יתן לו את העולם הבא שלו והרבי הסכים בנוכחות 2 עדים.<br /> &lt;noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה:הידעת?|7ו]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91.&diff=586199 2023-03-28T15:19:58Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום|}}<br /> {{תבנית:משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{תבנית:משתמש - דבר מלכות}}<br /> {{תבנית:משתמש - 770}}<br /> {{תבנית:משתמש - סינון חב&quot;ד}}<br /> {{תבנית:משתמש - צפתי}}<br /> {{תבנית:משתמש - שליח}}<br /> {{תבנית:משתמש - סירטוק ובלי דגלון}}<br /> {{משתמש - מספר דפים|200}}<br /> }}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{כתב גדול|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|כתובת המייל שלי: aa28770@gmail.com}}<br /> <br /> =={{צבע גופן|כתום|'''קצת על עצמי'''}}==<br /> #[[משתמש:אליהו ב./ערכים שיצרתי|{{צבע רקע|כתום|'''ערכים שיצרתי'''}}]] - מסודרים לפי נושאים ולפי סדר יצירתם.<br /> #משתדל מאוד בעריכותיי להיות '''[[סור מרע ועשה טוב]]''', להתמקד יותר בהוספת תוכן במרחב הערכים ופחות להעיר ולדון בדפי השיחה וכדומה. בשביל זה יש את המנטרים ומפעילי המערכת.<br /> #שעות פעילותי באתר הם בדרך כלל בשעות של [[חצי כדור התחתון]] ובדרך כלל מידי יום ביומו.<br /> #אני מאמין מאוד ב[[חב&quot;דפדיה]] שכבר כעת ובטח בעתיד תהיה הכלי המרכזי של מידע והיסטוריה חב&quot;דית. מתפקידנו לפעול שאכן כך יהיה ולהשתדל שהחומר שאנו כותבים יהיה מקיף, אמין ומגובה במקורות.<br /> #לדעתי, הקהילה של הכותבים צריכה להתרחב מעבר ל[[תמימים]] ואברכים ישראלים. הקהילה שקיימת כיום באתר צריכה לתת את הדעת כיצד ניתן לגרום לכך לקרות.<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|כתום|'''בהצלחה רבה לכולנו!'''}}}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|#007FFF|'''יחי המלך המשיח!'''}}}}</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98&diff=586124 2023-03-28T11:37:28Z

<p>זלמן770: /* מאחורי החב&quot;דפד */</p> <hr /> <div>{{ציטוט-צף|ועל דרך זה בנוגע לדיבור אודות [[ביאת המשיח]], דלכאורה, הדיבור בכל החיות והלהט כו' ש[[משיח צדקנו]] בא תכף ומיד ממש, הוא עניין של '''{{מונחון|ווילדקייט|פראות}}''', שהרי דברים אלו נאמרו ריבוי פעמים, ואעפ&quot;כ לא זז מאומה, ומה מקום להמשיך לדבר בזה בכל החיות והלהט כו' שבת אחרי שבת?!<br /> <br /> והמענה לזה - היא הנותנת: מכיוון שלאחרי כל ריבוי הדיבורים והפעולות כו', עדיין לא בא [[משיח צדקנו]], הרי אין בררה אחרת אלא להתנהג באופן של '''{{מונחון|ווילדקייט|פראות}}''', ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] כמובן, אבל באופן שלמעלה מסדר מסודר...}}<br /> =={{צבע גופן|כתום|'''מאחורי החב&quot;דפד'''}}==<br /> שלום לכל משתמשי{{הערה|וגם האלו שבדרך להיות...}} האנציקלופדיה הדגולה כחב&quot;דפדיה ת&quot;ו.<br /> <br /> '''חסיד חב&quot;דשוואנץ!''' (ולשעבר '''ווילדקייט''') הוא שם חשבוני ובו אני מזדהה בעריכותיי לכלל ולפרט.<br /> <br /> '''לרעיונות, התוועדיות, ד&quot;שים, עקיצות, הערות ולהארות לחצו [[שיחת משתמש:חסיד חב&quot;ד|כאן]]!'''<br /> <br /> =={{צבע גופן|#007FFF|'''ציוני דרך'''}}==<br /> *ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תשפ&quot;א]] נרשמתי לאתר תחת שם המשתמש '''ווילדקייט'''. <br /> *וב[[כ&quot;ה תשרי]] ([[תשפ&quot;א]]) הגעתי ללמעלה מ-100 עריכות ו-5 ערכים חדשים<br /> *וב[[כ&quot;ו תשרי]] ([[תשפ&quot;א]]) הגעתי ל-200 עריכות כ&quot;י.<br /> *ב[[כ&quot;ז תשרי]] ([[תשפ&quot;א]]) הגעתי ל-300 עריכות.<br /> *ב[[ב' חשון]] ([[תשפ&quot;א]]) הגעתי ל-500 עריכות.<br /> *ב[[ג' חשון]] ([[תשפ&quot;א]]) עברתי מחשבון המשתמש '''ווילדקייט''' לחשבון המשתמש הנוכחי - '''חסיד חב&quot;ד''' והגעתי ל-650 עריכות.<br /> *ב[[ד' חשון]] ([[תשפ&quot;א]]) הגעתי ל-'''770''' עריכות! '''יחי המלך'''! {{חיוך}}.<br /> =={{צבע גופן|כתום|'''ערכים שיצרתי'''}}==<br /> ===מוסדות וארגונים===<br /> *[[מוסדות 'נפש חיה' חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות]]<br /> *[[משתמש:חסיד חב&quot;ד/בת מלך (ארגון)|בת מלך (ארגון)]]<br /> <br /> ===אישים===<br /> *[[דוד שמעון חדד]]<br /> <br /> =={{צבע גופן|#007FFF|'''תבניות שיצרתי'''}}==<br /> ===תבניות משתמש===<br /> *{{תב|משתמש - שיעורים יומיים}}<br /> *{{תב|משתמש - ברינוא}}<br /> *{{תב|משתמש - צדקה לפני התפילה}}<br /> *{{תב|משתמש - עלון}}<br /> ===תבניות כלליות===<br /> *{{תב|אהוב את הביקורת}}<br /> <br /> =={{צבע גופן|כתום|'''ערכים ששפרתי, הרחבתי והשלמתי משמעותית'''}}==<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;דעו לכם כי רבים הם עד אי אפשר לפורטם&quot;}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=585952 2023-03-27T19:20:20Z

<p>זלמן770: /* פעולותיו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מינצברג.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מנחם מינצברג]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מינצברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]], 1981) הינו מרצה, יועץ חינוכי וחבר הועד הרוחני של ישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]]. <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד בי&quot;א חשון [[תשמ&quot;א]] בירושלים לאביו ר' [[מאיר מינצברג]] ולאמו מרת יוכבד.<br /> <br /> למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] נישא עם מרת יהודית בת הרב [[יעקב רייצעס]], מ[[שלוחי הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] ורבה של יסוד המעלה, והתיישב בעיר [[צפת]].<br /> <br /> == פעולותיו ==<br /> [[קובץ:מינצברג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מנחם מענדל מינצברג בהרצאה]]<br /> משמש כמרצה מבוקש בכל רחבי הארץ, ואחת לתקופה מעביר הרצאות מיוחדות לתלמידי התמימים בישיבות חב&quot;ד בארץ{{הערה| [[ישיבות חב&quot;ד]] ב: [[תומכי תמימים ביתר|ביתר]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]] ,ו[[אהל מנחם מענדל צפת|צפת]]}}, שבה מציג את דעתו של [[הרבי]] במגון נושאים תוך שימוש במצגות יחודיות המהוות רקע והשלמה לדבריו,<br /> <br /> כמו כן מרצה בסמינרים רבים של בנות [[חב&quot;ד]]. <br /> <br /> נודע במיוחד בהרצאותיו בענייני חינוך עם דגש על סכנות ה[[אינטרנט]] והמכשירים החכמים. בדבריו בפני קהל משתמש רבות במצגות מלוות, שהפכו למאפיין בולט של הרצאותיו.<br /> <br /> עם תחילת הוצאתו לאור של [[ליובאוויטש (עלון)|גליון 'ליובאוויטש']], מפרסם בו טור חודשי בשם '''&quot;האתגר של הדור&quot;''', המתריע על הסכנות הרוחניות שבשימוש ב[[אינטרנט]] ובבמכשירים הפרוצים.<br /> <br /> הרב מינצברג הינו משפיע וחבר הועד הרוחני של ישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]].<br /> <br /> כמו כן, בעבר שימש כחבר הועד הרוחני של ארגון [[ארגון הפנסאים|פנסאים]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *&quot;האתגר&quot; - תשפ&quot;ב<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו הרב [[נפתלי מינצברג]], מעורכי הספר 'משיח עכשיו'. <br /> * אחיו הרב יהודה מינצברג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://col.org.il/news/120377 להישיר מבט ולהילחם: איום מרכזי על מפעל החינוך החב&quot;די] {{COL}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:מינצברג, מנחם מענדל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מינצברג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%97&diff=585536 2023-03-26T10:13:23Z

<p>זלמן770: /* המשגיח כיום */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שפרינגער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הבלתי נשכח ב[[תומכי תמימים 770]] הרב [[איצ'ה שפרינגר]]]]<br /> '''משגיח''' או '''מנהל רוחני''' הוא איש האחראי על תלמידי ה[[תומכי תמימים|ישיבה]] בתחומים הקשורים לישיבה ו[[תמים|תלמידיה]]. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות מרכזית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> שלא כמו תפקיד [[ראש הישיבה]], משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות [[ליטא]] לפני כ-200 שנה. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. בנוסף לזאת, עלה הצורך במשרת המשגיח בשל הרוחות הזרות שחדרו לישיבות מן החברה הסובבת והשפיעו על התלמידים, בפרט רעיונות תנועת [[תנועת ההשכלה|ההשכלה]].<br /> <br /> תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד ה[[תורה]] כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעיתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה ל[[תפילת שחרית]], שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה.<br /> <br /> בישיבות של תנועת המוסר ב[[ליטא]] ובעקבותיהן גם בשאר הישיבות התרחב תפקידו של המשגיח, והוא זה שעסק בחינוך התלמידים ובעיצוב עולמם הרוחני. המשגיח נשא דרשות ושיחות אשר שעסקו בעיצוב הנפש ובעבודת המוסר והתיקון המידות, ואשר הייתה להן השפעה רבה על התלמידים. במקרים הקיצוניים היה מעמד שיחותיו החינוכיות של המשגיח קרוב לזה של שיעורי ראש הישיבה בתלמוד, והתלמידים היו חוזרים עליהן ומפרסמים אותן בכתב.<br /> <br /> ==המשגיח כיום==<br /> <br /> כיום, תפקידו של המשגיח, הוא לדאוג שתלמידי הישיבה יקיימו את סדרי הישיבה כראוי, ילמדו, ולא יעשו דברים שאינם ראויים.<br /> <br /> ברוב הישיבות יש כיום משגיח ראשי{{הערה|משגיחים ראשיים מוכרים היום בחב&quot;ד: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]], הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מנחם מענדל רוטמן]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]]. יש גם ישיבות בהם אין משגיח ראשי, אלא רק משגיח לכל תחום בפ&quot;ע.}}, ובנוסף - עוד משגיחים על כל תחום בפני עצמו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ראש ישיבה]]<br /> * [[משפיע]]<br /> * [[ראש מתיבתא]] (ר&quot;מ)<br /> * [[משיב]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=585535 2023-03-26T10:10:44Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל<br /> |תמונה=נוף הגליל קטנה חדש.jpeg<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נוף הגליל]]<br /> |מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> |משגיח ראשי = הרב חיים אליעזר מאירי<br /> |מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> |מספר תלמידים=20-25<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]<br /> '''ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ט]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שתי קומות.<br /> <br /> נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מדי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.<br /> <br /> תלמידי הישיבה פועלים רבות בענייני ה[[מבצעים]], [[פרסום משיח]] ו[[בשורת הגאולה]] בעיר ובאיזור הצפון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/הדפסת-התניא-בישיבה-קטנה-נצרת-עילית/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}} והותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-הערות-שיעור-ב-נצרת.pdf הערות התמימים ואנ&quot;ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע&quot;ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/ישיק-נוף-הגליל-קובץ-הערות-חדש-לרגל-כ-מנ/ קובץ הערות תשע&quot;ט]}}.<br /> <br /> בחודש תמוז [[תשפ&quot;א]] הישיבה נסגרה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] (אלול התשפ&quot;א) נפתחה הישיבה מחדש עם צוות חדש ועם כללים חדשים.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-35 תלמידים<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> *משגיח ראשי ומנהל רוחני - הרב חיים אליעזר מאירי<br /> <br /> ;שיעור א':<br /> מחנך השיעור - הרב אברהם הורביץ<br /> *משפיע הרב נריה תם<br /> * ר&quot;מ בגמרא עיונא -הרב אברהם הורביץ.<br /> * משיב בהלכה - הרב נריה תם<br /> * ר&quot;מ לגירסא ונ&quot;ך - הרב מנחם מענדל תמרין.<br /> <br /> שיעור ב':<br /> *מחנך השיעור: - הרב שניאור זלמן גרוזמן.<br /> *משפיע ור&quot;מ לעיונא- הרב יוסף יצחק הלוי סגל<br /> * משיב להלכה וגירסא - הרב מנחם מענדל תמרין <br /> <br /> * משפיע ומשגיח אחה&quot;צ - הרב שניאור זלמן שארף<br /> <br /> * ר&quot;מ הקבצה מקדמת בגירסא - הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> <br /> ;צוות גשמי:<br /> <br /> *מנהל כללי - הרב מנחם מענדל גינזבורג<br /> <br /> *מזכ&quot;ל - הרב מוטי קיי<br /> <br /> *מנהל פנימייה - הרב נריה תם<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A8&diff=585504 2023-03-25T18:45:56Z

<p>זלמן770: יצירת דף עם התוכן &quot;מיותר לדעתי... ראש ישיבה משיחיסט&quot;</p> <hr /> <div>מיותר לדעתי... ראש ישיבה משיחיסט</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=583945 2023-03-11T17:20:32Z

<p>זלמן770: /* קטגוריה:ערכים מובחרים */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> {{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br /> == [[משתמש:שפי&quot;ץקייט]] ==<br /> <br /> נולד בתשל”ג<br /> אחיו הרב שניאור יעקב ולא שניאור זלמן<br /> :{{א|שפי&quot;ץקייט}} תוכל לעזור להבין מה התיקון עליו ביקשו לדווח כאן? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ג 23:33, 18 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> במחילה מכת&quot;ר אינני זוכר איזה דף זה, אם יוכל להאיר את עיני<br /> <br /> == [[משה צבי הלפרין]] ==<br /> <br /> הקישור מפנה להלפרין אחר שאינו קשור אליו<br /> (קישור זה מופיע בערך של הלפרין היו&quot;ר המייסד של איגוד הצאצאים)<br /> <br /> == [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]] ==<br /> <br /> שווארצע קאשע. <br /> <br /> זו טעות מושרשת שהרבה מקומו. מביאים לדוגמא <br /> צא״ח והתקשרות ועוד את הטעם והמנהג למה אוכלים שווארצע קאשע. <br /> <br /> הסיבה שבגינה נוהגים לאכול קאשע בי״ט כסליו כיוון שזה היה (או עדיין) מאכיל חביב בליטא לכן אכלו את זה בחג החגים! ותו לא. ומה שהאלטער רבי אכל בכלא זה איינאמאכטץ אין לזה קשר לקרקע כלל וכלל! זה דרוש תיקון דחוףףףףף<br /> <br /> נח הולצמן. כאן צווה<br /> <br /> == [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ==<br /> <br /> יש עוד בת לרב לבקיבקר שטרנא שרה רוזן זנפטרה בתשסז<br /> <br /> == [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ==<br /> <br /> בנו שולם מנהל רוחני ישיבת חנוך לנער<br /> <br /> == [[שלום דובער גורודצקי]] ==<br /> <br /> בן ציון אינו בנו. אלא בן אחיו.<br /> <br /> == [[דוד פישר]] ==<br /> <br /> אינו לוי<br /> <br /> == [[בית ספר חב&quot;ד ברוש]] ==<br /> <br /> ר סעדיה דהן מורה<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> מנהלים יקרים! דומני שדף 'רפאל נחמן לבנוני' כבר ראוי להיחשף לכלל הציבור יש בו די פרטים, ואי&quot;ה עתידים להתווסף בו חלקים רבים נוספים לפי גלגולי הזמן.<br /> <br /> אבקש באם תוכלו להציג ערך זה לעיני כלל הציבור למען יראוהו רבים<br /> <br /> == [[:קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg]] ==<br /> <br /> לא מתאים לחבדפדיה!!!<br /> <br /> הרי זה '''חתנא דביה נשיאה''' ויש לכבד!!!!<br /> <br /> במקומו שמתי בערך [[שמריהו גוראריה]] קובץ יותר מתאים.<br /> '''משיח נאו!'''<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 14:03, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> == [[:קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> לוי יצחק סגל<br /> <br /> == [[ברוך אוברלנדר]] ==<br /> <br /> לא מונה כאב בית דין מטעם איחוד רבני או אירופאי רק מצד עצמו<br /> <br /> == [[ג' בטבת]] ==<br /> <br /> שחרור רובשקין<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[אליעזר בן ציון ברוק]] ==<br /> <br /> לא שמענו בשום צרוה שהיא שהרבזצ&quot;ל עודד את פעילות הרכי בשום צורה <br /> <br /> אנחנו הבנים שלו <br /> <br /> שקר גס!!!<br /> לא היה <br /> <br /> פשוט פנטזיה אחת גדולה!!<br /> <br /> == [[:קטגוריה:תמונות 770]] ==<br /> <br /> התמונה של 770 אופקים לא נכונה<br /> <br /> == [[שבתי סלבטיצקי]] ==<br /> <br /> הרבי לא שלח אותו לאנטוורפן הוא התחתן עם מישהי מאנטוורפן למשפחת זילברשטיין ושאל את הרבי אם יוכל לבוא לגור ליד השווער שלו ויעבוד חצי יום לפרנסתו וחצי יום יעסוק בשליחות. וקיבל הסכמת הרבי!<br /> <br /> == [[התרגיל המסריח]] ==<br /> <br /> הערך לא כתוב בצורה אובייקטיבית, <br /> כתוב בצורה חד צדדית לפי הרוח הפוליטית ששלטה אז על ידי העסקנים החדשים.<br /> מתעלם לגמרי מהאופן בו עסקני ארגון הגג ראו את הדבר. <br /> מושמט תשובות הרבי למהלכים שלהם ולפגישות עם המערך. (שחלקם פורסמו לאחרונה).<br /> מושמט תשובת הרבי האחרונה אודות ה'הוקעה'!! (אחרי שנודע פרטים נוספים).<br /> כך שאין זה ערך אוביקטיבי וסתם ממשיך ברוח הפוליטית השולטת של אותם הזמנים, ובוחר בהתעלמות של הצד השני. שבחרו אז ואכ'מ לא לפרסם.<br /> <br /> == [[אשר סאסאנקא]] ==<br /> <br /> התמונה שבראש העמוד איננה של ר' אשר <br /> היא צולמה בצרפת, בימים שר' אשר עוד לא יצא מרוסיה<br /> <br /> == חסידות ברסלב ==<br /> <br /> כתוב פה שר׳ נתן המשיך את דרכו של ר׳ נחמן ולא כן הוא שהרי אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח וצריך תיקון<br /> <br /> == [[תבנית:שלשלת יחוס המשיח]] ==<br /> <br /> כיצד יתכן שהיחוס של הרבי לדוד המלך עובר דרך הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, והרי צריך להיות בן אחר בן<br /> <br /> == [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)]] ==<br /> <br /> קוראים רק עקיבא ולא עקיבא יוסף <br /> 2 גלבשטיין זה נכדה <br /> היה לו בת שקוראים לה דבורה לאה קסלמן אשת בערל קסלמן<br /> <br /> == [[עבודה]] ==<br /> <br /> בהערה שלוש תכתבו קודש ולא קוש<br /> <br /> == [[תלמוד תורה מגדל העמק]] ==<br /> <br /> בשנת תש'פ הייתקים מבצה גאולה ומשיח וזוכה מקום ראשון הוא ישראל אריה לייב גולדשמיד<br /> <br /> == [[יוסף יצחק אבלסקי]] ==<br /> <br /> שימי ברוידא זה חתן שלו חלפני שימי ברוידא יש את דוד קולטון<br /> <br /> == [[שמריהו רויטבלאט]] ==<br /> <br /> נולד בשנת תרצ&quot;ח<br /> <br /> == [[יוסף לויטין]] ==<br /> <br /> נפטר ביום שבת קודש ז טבת<br /> יוסף הלוי לויטין<br /> <br /> == [[מרדכי גרוזמן]] ==<br /> <br /> על נחמן הרטמן אתם כותבים הדף עוד לא נוצר זאת טעות הדף נוצר על השם נחמן שלום שכנא הרטמן נא לתקן<br /> <br /> == [[דני לוי]] ==<br /> <br /> יש לו עוד בת וקורים לה דבורה לאה( גלייזר)<br /> <br /> == [[מרדכי קוזלינר]] ==<br /> <br /> אשתו של של מרדכי היא זויה לבית קפובסקי<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> מישהו כתב כנראה בזדון<br /> <br /> == [[אוי רבי (שיר)]] ==<br /> <br /> שהילדים חעברו מול הרבי?<br /> :תוקן, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם אבינו]] ==<br /> <br /> מה המקור לכך שנולד בא טבת ידוע שהאבות כולם נולדו בניסן ..<br /> :הוסף מקור, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] ==<br /> כיום בנו הרב מני (מנחם) ממש כרב בית הכנסת<br /> <br /> לערך חנוך לנער ולערכים דומים נוספים:<br /> <br /> חשוב לתקן:<br /> <br /> לפי הוראת הרבי מלך המשיח שליט&quot;א לא קוראים למוסד שבו לומדים לימודי חול בשם ישיבה. הוראה זו של הרבי ברור שחבדפדיה תקפיד עליה! תיקנתי במוסד אחד. כדאי לתקן במוסדות דומים. תודה.<br /> <br /> == [[משתמש:אפותיקי/רפאל נחמן לבנוני]] ==<br /> <br /> לפני זמן לא רב ערכתי את הערך שוב, זאת על מנת לזכות את קהל הקוראים למען יוכלו לקרוא בו.<br /> <br /> דומני כי כבר יש בו די בשר על מנת לשחררו לקהל הרחב, והם יוכלו להוסיף בו הארות והערות כהנה וכהנה.<br /> <br /> ועפ&quot;ז באתי על החתום<br /> <br /> אפותיקי<br /> <br /> == [[חיים בנימיני]] ==<br /> <br /> מתלמידיו החשובים ג''כ: הרב אברהם צבי בויטנר (שליח הרבי בריו)<br /> <br /> ==== חשוב ביותר - למערכת חב&quot;דפדיה ===<br /> <br /> ישנו טרול [ליטאי בוודאי לפי &quot;עריכותיו&quot;] הכותב דברי בלע בערכים השונים. כך למשל בערך &quot;מלך המשיח&quot; כתב הטיפוס הנאלח הזה: &quot;על פי האמונה הנוצרית, המשיח הוא [כאן כתב הטרול את שמו של אותו האיש מנצרת] שנעלם ועתיד להתגלות&quot;. [עפרא לפומיה].[הדבר היה בתאריך 23:03, 25 ביולי 2022] הדברים כבר נמחקו, אך נשארו בהיסטוריית הדף ויש למוחקם משם. לאחרונה, החדיר שוב תוכן זדוני של דברי זלזול באדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובעניין הגניזה החרסונית ממקור &quot;מתנגדי&quot; ידוע [קובץ ישורון]. התוכן הוסר כעת. יש לחסום את הטרול לצמיתות. כתובת ה-IP שלו היא: 147.234.64.77.<br /> <br /> == [[שמירת שבת כהלכתה]] ==<br /> <br /> ערך זה כלל לא שייך לחבדפדיה. למחבר הספר שמירת שבת כהלכתה לא היה כל קשר לחב&quot;ד. הספר שלו אינו לפי פסקי רבותינו (אם כי מצטט פה ושם גם משו&quot;ע אדמו&quot;ר). ולכן יש למחוק ערך זה. יותר הגיוני שיהיה ערך על ספרי הרב גדסי שהם לפי פסקי אדמו&quot;ר הזקן!<br /> <br /> == [[הגניזה החרסונית]] ==<br /> <br /> יש לחסום את המשתמש 147.234.64.77 שהינו טרול המשווה את חב&quot;ד ללהבדיל נצרות ח&quot;ו (עיין ב&quot;עריכותיו&quot;&quot; לערך מלך המשיח) ומשחית את הערך הזה ומחדיר לתוכו תכנים נגד רבותינו.<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה]] אופן ההגבהה ספר תורה ==<br /> <br /> אצלכם רשום עם מקור קשה להגעה, לא מצאתי אותו, שיש לפתןח כ3 עמודות והשלים ל3, ובמקור אחר ראיתי לפחות 3...בחמשה חומשי תורה, בהוצאת ת&quot;ק, חזק הוצאה לאור בע&quot;מ עם ילקוט מנהגים רשום לפחות 3, בעמוד 1393, השאלה מה מנהג חב&quot;ד עם מקור בבקשה, בדיוק 3 או לפחות 3, moshike@gmail.com<br /> +972538390563 whatsapp<br /> <br /> == [[נחמה גרייזמן]] ==<br /> <br /> נחמיה נולד בכ״ב שבט. היא נפטרה בכ״ג שבט. נא לתקן.<br /> <br /> == [[איסר פש]] ==<br /> <br /> מדוכ בנותיו של איסר פש אינן מוזכרות אלא רק הבנים?<br /> <br /> == [[שרגא פייביש ווגל]] ==<br /> <br /> למד עם הרב דובער לוין, בנו של הכב פייטל לוין, ואחיינו של ר' ישראל לוין מנעוועל, בעיירה סונדרלנד הקרוב לגייטסהד.<br /> <br /> בניו: הרב מרדכי צבי המכונה הירש, שליח בלונדון, וצ'אפלין של שדה התעופה היטרו.<br /> הרב יוסף יצחק.<br /> הרב מנחם מענדל.<br /> ר' יעקב קאפיל.<br /> <br /> == [[בתי חב&quot;ד בעולם]]hhghbkkjjhjij ==<br /> <br /> ‏בסיעתא דיש מאיה פיקוח נפש בדיון נפש אני רוצה לשלוח פנורמה שהמשיח יבוא עכשיו ושאנחנו נצא מהעגלות ושאבא שלי הכי לכתוב לי גלידה מייעץ ואני רוצה לברך אתכם שתהיה לכם שנה בריאה ומתוקה ואתם מתי אתם תהיו בריאים חברים ומשיח להיפגש כולנו ‏ושוב פעם אני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם שנה טובה מתוקה ואני רוצה שוב פעם להגיד שאני רוצה לשלוח פעם שהמשיח יבוא עכשיו כי מקודם זה יצא לפניך ואני רוצה שכל בנאדם יהודי ויהודי בעולם ב-12:00 בצהריים בתאריך יודע אפשרות תפתח בית חב״ד בבית שלו מסעדה גם ליד הבית חב״ד כמו במנורה שזה באוקראינה בני דודים שלי מכירים את הבית חב״ד ובוש אני עוד מעט יחזור אליכם וועוד משהו ‏חפש ספר אנגלית למחוק את זה די די אני רוצה שתמחוק את זה שוב פעם בסיעתא תישמעיי יא ואני רוצה שאת שאתם כל 1:01 היהודים בעולם צריך לפתוח ב-15:00 בבוקר בית חב״ד תאריך יודל עד שבעת אלו ‏ורק שתדעו שמישהו מקליט את זה זה מנו שעבר גת ואני רוצה שידעו שאח שלי הקליט מקודם משהו אז אל תתיחסו אני רוצה שכל יום מישהו שלח פנים לרבי שם המשיח יבוא עכשיו ואני הולך לעשות דף בית חב״ד פאדיה ואני רוצה שכל אחד ו-1:01 ביהודים יפתח ב-12:00 בבוקר בית חב״ד כמו מלא בית חב״ד כמו מנורה שש באוקראינה ואני עוד מעט מסיימת הדף טוב אני רוצה להגיד לכם שכל בסדר ‏אני רוצה שכל 1:01 שיהיה לו שעון Apple וטלפון Apple עם Siri על העל העל השעון Apple ועל הטלפון Apple ושתסגור את השטח ושל אבל זה שתקנו את זה רק ב-12:00 בצהריים כן אני אכתוב עכשיו זמנים אח שלי יגיד את הזמנים עזובה אוקיי אבא מינוס תפסיק לבלבל את השכל ‏סליחה אח שלי בלבל את השכל אז אני רוצה להגיד לכם שעוד מעט אני מסיים את הדף אז ביוש ואני לא יגדיל את הדף יגדיר בהקדם בהקדם ובשעה 15:00 בצהריים כולם צריכים לקום בי ב י״א שבט מה ה-5:00 5:00 בלילה וכל אחד צריך לקום ב-1:00 בלילה וגם ב-2:00 בלילה וגם בחמש לפנות בוקר לצאת לבוקרשט לבוקרשט מי שגר בארץ יא טוס לרומניא ואז ניסע לבוקרשט<br /> <br /> == [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)]] ==<br /> <br /> ביתו מרת מרים דייטש אשת הרב יוסף אליהו, אמא של הרב חיים שלום דייטש ראש כולל צמק צדק ירושלים<br /> <br /> == [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ==<br /> <br /> עץ משפחת אדמורי חבד<br /> לכאורה צריך לכתוב הרבנית חיה מושקא ולא רק חיה מושקא כמופיע<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> כדאי לנעול את אתר הגניזה החרסונית בפני עריכה, כי לאחרונה ישנו טרול ליטאי שמחדיר שוב ושוב קטעים נגד דעת רבותינו בענין הגניזה ומצטט מירחון ישורון של המתנגדים .<br /> <br /> == [[אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך]] ==<br /> <br /> עיין ע&quot;ב חלק ג מהדורה ישנה עמוד אכז? לערך מבואר שם אחרת לגמרי וכן בע&quot;ב חלק ב במהדורה החדשה חלק ד עין ערוך והמשותך לכל הוא שאין ערוך ביטול הכלים אין זולתך אור ואפס בלתך אור הכלול במאור ולפעמים מבארים מעלת הביטול של האור ולפעמים להפך ולכן חייבים לחלק את הערכים<br /> <br /> == [[חיים יעקב ספרין]] ==<br /> <br /> עם אשתו הראשונה היו לו שלושה בנים. אלעזר שנרצח בשואה עם חמשת ילדיו. ר' שלום שהיה אדמו&quot;ר בשערי חסד ירושלים. ור' מנחם מאניש שהיה אדמו&quot;ר בבני ברק. <br /> <br /> שאר הבנים והבנות נולדו מאשתו השניה.<br /> <br /> == [[משה שמואל אוירכמן]] ==<br /> <br /> אח הבכור שלו זה זאב ברוך אוירכמן<br /> <br /> == [[כ&quot;ה באדר]] ==<br /> <br /> הבבא חאקי גם נפטר בתהריך הזה אולי תוסיפו<br /> <br /> == שאלה דחופה נא לענות בבקשה ==<br /> <br /> אם נרשמתי לחבד פדיה איך אני יכול לצאת. ???<br /> :לא ידוע לי על אפשרות למחיקת חשבון. ניתן לחסום אותך ו/או לשנות את שם המשתמש. מה אתה מעדיף? [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' באדר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 20:23, 28 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> נולד בירושלים מגיל שנה גדל ברמת גן בשכונת רמת יצחק<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> משה שמואל הרטמן הוא הבן הקטן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> הבן משה שמואל הוא הבן הקטן ולכן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> האיש היה פדופיל ומטריד מינית תשאלו את כל מי שהיה גא בשנים אלו בכפר, באיזה זכות אתם עושים ערך על הפושע הזה<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> 0<br /> <br /> == [[משתמש:חבר/גולדה מאיר]] ==<br /> <br /> כדאי לערוך את הערך על גולדה מאיר. ביקורה בכפר חב&quot;ד. קשריה עם חב&quot;ד. הרבה חומר מופיע בספר ימי תמימים. גם בספר על ר' שלמה מיידנצ'יק. גם בספר רגע האמת. ועוד.<br /> <br /> == [[ועל הניסים (פורים)]] ==<br /> <br /> למי שאינו תושב המקום בערים מוקפות חומה האם הוא אומר על הניסים.?<br /> <br /> == [[חיים הלוי הורביץ (טשקנטֶר)]] ==<br /> <br /> אולי צריך להוסיף הלוי טאשקנטער<br /> <br /> == [[יין מלכות]] ==<br /> <br /> לא כתוב מי הוא העורך\מלקט... שזה הרב מנחם מענדל פעווזנר מדזענעווא שווייץ<br /> <br /> == [[נחלת מנחם]] ==<br /> <br /> שלום השכונה נקראת כבר מזמן כרמי הנדיב לפי המדינה וגם לפי העיריה ויש לי הוכחות לזה השמח להראות זאת בנוסף השתנה השם של השכונה כ 4 פעמים בערך<br /> <br /> 1. נחלת מנחם<br /> 2. אחוזת גבשטין.<br /> 3. אחוזת רוונטר<br /> 4. כרמי הנדיב<br /> <br /> == [[:קטגוריה:ערכים מובחרים]] ==<br /> <br /> להוריד את את ת&quot;ת יצהר</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=583895 2023-03-09T18:19:44Z

<p>זלמן770: /* הווידיאו הראשון מהרבי */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{עמוד ראשי/שיחה}}<br /> {{מעבר לתחתית הדף}}<br /> <br /> == תבנית הידעת ==<br /> <br /> {{א|שמואל חיים}}, קטע הידעת לא מעוצב למעלה, ייתכן ושכחת בעיצוב את המסגרת עליונה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:30, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 05:30, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:19 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> ::ייש&quot;כ רב. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:47, כ&quot;ז בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 08:47, 3 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:44, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:44, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:45, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:45, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ויחי ==<br /> <br /> ממליץ להחזיר לגופן ברירת מחדל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:13 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == תאריך מעודכן ==<br /> <br /> משום מה התאריך ב'ימי חב&quot;ד' מעודכן אצלי לכ&quot;ט מרחשון. האם זה טעות או שזה מכוון? אם זו טעות נא לתקן. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:16, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תירוץ אחד אני יכול לנחש שמא בשעון של מדינת האתר (נראה לי ארה&quot;ב) עוד לא עברו לשעון חורף ולכן כבר אחרי 12 כביכול (למרות ששם 7 שעות לפני).. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:29, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:29, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::שמתי לב שקיימת בעיה גם בשעה שבחתימות למעלה, וכנראה שגם בשורה זו שאכתוב עכשיו. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:30, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::אכן השעון באתר מעודכן לפי איזור UTC שהוא שעתיים-שלוש 'אחרי' ישראל, מה שאומר שישראל תעבור לכ&quot;ט חשוון לפני שהאתר יגיע לכ&quot;ט חשוון. אך זה ענין אחר. מי שנרשם לאתר יכול לסדר ב{{העדפות|מראה}} שיציג לו את שעון ישראל ומלבד בחתימות השעות יסתדרו אצלו.<br /> :::הסיבה למעבר המוקדם של האתר בתבנית זו לכ&quot;ט נעוצה בכך שהתבנית משתמשת בתבנית {{תב|תאריך עברי נוכחי}} שמשתמשת בתבנית {{תב|שקיעה}} וכמו התאריך העברי גם התבנית אמורה להתחלף בשקיעה. אנסה בעז&quot;ה לבדוק אם זה מוחלף בשקיעה האמיתית או לפי שעון UTC גם אצל מי שסידר בהעדפות שעון ישראל (שא&quot;כ התבנית אמורה להתחלף בשעה {{שקיעה}} שזה ממש מוקדם ויש לסדר זאת בהקדם) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:39 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הרב מטוסוב ==<br /> <br /> מופיע כעת בעמוד הראשי שהוא מאלה שנולדו היום (י&quot;ט טבת) ובגוף הערך כתוב שנולד בי&quot;ז טבת. מה נכון? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:51, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:51, 22 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :בדרך כלל הערך יותר מדוייק, כי בעוד וגם משתמשים מתחילים יודעים לשנות את הנכתב בערך, מעט מאוד יודעים להגיע לתבנית ולעדכן אותה. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להסתכל בגרסאות של התבנית ושל הערך עצמו, ולוודא איזה כיתוב התווסף אחרון. 'הלכתא כבתראי'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:41, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:41, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;diff=304964&amp;oldid=303077 לאו דווקא], זה אנונימי לא ברור ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:06 • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::בדרך כלל המשמעות של אנונימי בתיקונים כאלו, הוא בן משפחה 'אורח לרגע' שתיקן מידע אישי מכלי ראשון. שוב, לא אומר שזה החלטי, אבל מסתברא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:38, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 09:38, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::בדיוק ראיתי שפורסם היום: בהתחלה חשבו שיום הולדתו בי&quot;ז, בהמשך התברר שבי&quot;ט. כך הוא מספר. ביחידות שלו אצל הרבי הרבי אמר לו (תוכן) &quot;לפי מה שאתה כותב שזהו יום הולדתך, תעבור על הסדרה&quot;. ולאחר שנים שהתברר התאריך המדוייק הבין את לשון הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 12:24, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב.<br /> :::::תוקן בערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==עצה==<br /> מה אומרים על שיפור הדף הראשי של חב&quot;דפדיה? הוא לא מעודכן, ה&quot;תמונה היומית&quot; מתחלפת פעם בחודש.. לדעתי אפשר לצרף גם כמו באתרי ויקי אחרים מקום לערך אחד מתוך הערכים המובחרים, מומלצים, ורגילים ועוד דברים.. נקודה למחשבה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:58, 5 בינואר 2022 (UTC)<br /> :התמונה היומית מתחלפת פעם ב4-5 ימים. לגבי ערכים מובחרים/מומלצים ראה [[#תיבת מומלץ|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> איף מוחקים משהו מדף המשתמש? [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:12, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:12, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==הסמל של חב&quot;דפדיה==<br /> הוא קטן מידי צריך להגדיל אותו. מתייג {{מפעילי מערכת}} (למרות שזה לא קשור אליהם אלא למתכנת) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]]<br /> :אם כך אולי יותר נכון לתייג את משתמשים פעילים {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:10 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אבל למה לשגע אותם אם אפשר לשגע אתכם? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 03:11, 6 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי תבנית כא אדר א ==<br /> <br /> משום מה התבנית של היום לא תקינה כנראה בגלל מחיקת התבנית ע&quot;י חלוקת, חבל שאין תחליף לזה לשנה זו לפחות עד שימצא פיתרון קבוע. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:10, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :בעצם אני מבין מפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר א']] ומפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר ב']] שהמצב יותר חמור, לדעתי עדיף לבטל זמני את התבנית הידעת בעמוד הראשי לפחות עד שיתוקן החוסר שם --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:33, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:33, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::בוצע עד סוף אדר א'. אדר ב' יותר קל להעתיק. בכל אופן נשאר עוד עבודה. אם נהיה שוב קרובים לתאריך חסר אני יחליף בתבנית קבועה עד סיום העבודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:28 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::תודה רבה, האם תוכל לסדר גם את תבנית ימי חב&quot;ד לפחות לאדר א'? בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:20, כ&quot;ג באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:20, 24 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::אופס, לא שמתי לב לזה... סידרתי שזה יביא לבינתיים את א' וב' כמו את אדר בשנה רגילה. תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:53 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::עכשיו אני שם לב שהחוסר לא היה מתחילת החודש אלא רק מהבוקר, עד כ&quot;ג באדר יש תבניות מחולקות גם לאר א' וב'. כדאי פשוט להמשיך את פתיחת התבניות עד סוף החודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::נוספו התבניות ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::אמנם דייה לצרה בשעתה אבל חוץ משתי ימים על אייר אין כלום על כל חודשי האביב והקיץ --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:21, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 01:21, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::::לפני חודשיים לא היה גם על החורף... הכל קיים רק צריך להעביר לפי התאריכים הכתובים במיזם לשמות הנכונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:21 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::ישר כח גדול 'חלוקת'. 23:43, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> למה הפורטלים הללו לא רשומים בעמוד ראשי? {{מפעילי מערכת}}?<br /> <br /> פורטל:הפצת המעיינות<br /> <br /> פורטל:הקהל<br /> <br /> פורטל:כפר חב&quot;ד<br /> <br /> פורטל:קראון הייטס<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:41, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:41, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> :טוב שאתה מעלה את הנושא, נראה לי שמתוך הנ&quot;ל רק הפצת המעיינות עוסק בנושא מרכזי ומהותי, והשאר עם כל הכבוד לא צריכים להופיע בעמוד הראשי. אשמח לשמוע עוד דעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 23:48, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אכן, זו הסיבה גם שרק הפצת המעיינות נוסף לרשימת הפורטלים בתפריט הצד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:55 • י&quot;ט באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> בעיה שעורר עליה מאן דהו באיזהו מקומן, שמפריעה גם לי תקופה, שתחת הכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד ראשי נכנסים כל המאורעות מהלוח שנה היהודי. חמור מכך, לפעמים איזה פטירה של אדמו&quot;ר גוטער איד מחסידות אחרת וכיו&quot;ב מופיע לפני מאורעות מרכזיים כמו י&quot;ט כסלו וכדומה. מה ניתן לעשות בנידון? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, כ&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :בעד להשאיר רק כאלו שיש להם ערך. אבל זה אומר שצריך למצוא מישהו שמוכן לעשות עבודה ידנית... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:12 • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::האם ניתן לעשות הפרדה בין &quot;אירועים ביהדות&quot; לבין &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד הראשי כמו שזה בערכים של התאריכים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:04, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :::דוגמא למצב האבסורדי הקיים כעת: &quot;בכ&quot;ח באדר תשמ&quot;ו - רבי מרדכי חברוני, ראש ישיבת 'חברון-כנסת ישראל', נפטר.&quot; איך המשפט דלעיל - מהתבנית של היום המוצגת בעמוד הראשי - קשור למען השם לכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot;, ומדוע זה בא לפני הימי חב&quot;ד? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:14, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::כרגע יש הפרדה של פס בין ימי חב&quot;ד האמיתיים לאלו שיש להם קשר עקיף לחב&quot;ד (כמו האבות והתנאים וכו'). מסכים אתך שאין קשר לאלו שנמצאים שם כרגע וצריך משתמש שמוכן לעבור להסיר את מה שלא קשור (מה שאין עליו ערך). ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:04, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ובהזדמנות זו, כדאי שיעבור גם על ערכי התאריכים לראות אם יש מה להוסיף ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:05, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בנות ==<br /> <br /> לא מתאים (ואולי אף אסור) לשים תמונות של נשים (גם אם זה מהצד האחורי), ועוד בעמוד הרשי - עיי' בערך של ג'ם, התלונות עליהם.--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 11:44, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :אשמח אם תציין לתאריך של תמונה ספציפית ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:48, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ויקפעדיא ==<br /> <br /> האם לפענ&quot;ד הק'אפ' להעתיק ערכים מויקפעדיא החסרים בק&quot;ק דהכא?<br /> <br /> לדוג'- עשיתי-ספרי [[הבן איש חי]], [[רבנו גרשום מאור הגולה|החרמות של רגמ&quot;ה]], וכיו&quot;ב.<br /> :עיין [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת ==<br /> <br /> למה התמונה הנבחרת מתחלפת פעם בשנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 11:30, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :היא מתחלפת אחת ל4-5 ימים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:43, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :וזה הרבה ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 06:19, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני יכול להעלות כעוד 10-20 תמונות של הרבי עם הסבר עליהם אם יסבירו לי איך לשים אותם בתור תמונה נבחרת --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:23, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> :::10-20 תמונות לא שווים את העבודה ביחס לזמן שתקצר את התחלופה. אפשר להעלות 50-60 תמונות שמותרים בהעלאה ואין עליהם זכויות יוצרים, להוסיף להם הסבר וכך התמונות בעמוד הראשי יתחלפו בערך כל יומיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 18:58, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::למיטב ידיעתי {{א|זינגען א ניגן}} יכול להעלות גם 1500 תמונות. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:48, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::חחח . למה אתה מגזים . אפשר יותר . חלוקת זה לא עבודה קשה מידי . אני אוסיף 60 תמונות ביחד עם יונה זאב סטמבלר . האם מותר להעלות מרבי דרייב תמונות? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::לא הייתי אומר שזה כ&quot;כ פשוט למצוא תמונות ללא זכויות יוצרים. רבי דרייב זו שאלה קשה מאז שהם נתבעו. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::ומ[[JEM]] מותר? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 15:23, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::פשוט תבדוק אם מה שאתה רוצה להעלות מ[[JEM]] מוגן בזכויות יוצרים או לא. [[User:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:43, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::הכול שם מוגן בזכויות יוצרים אבל השאלה היא האם יש לנו רישיון להעלות מהם תמונות. --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:57, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת 2 ==<br /> <br /> בתמונה הנוכחית כדי להוסיף '''פורים''' תשמ&quot;ט !!<br /> <br /> התמונה ידועה בתאריך הנ&quot;ל, וכן נראה כובע ליצן.......<br /> <br /> יישר כח!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:07, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 20:07, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חסר ==<br /> <br /> חסר את המילה '''נפטר''' על הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:16, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:16, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קישורים מומלצים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף את האתר 'רבי דרייב'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:36, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:36, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :[https://www.rebbedrive.org/ מתכוון לזה]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 12:57, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::וואלה מה זה? לא הכרתי.. בכ&quot;א התכוונתי ל[https://www.rebbedrive.com/ זה].. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 15:20, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:20, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::חשבתי שלא התכוונת, לכן שאלתי... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 16:14, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חסר 2 ==<br /> <br /> להוסיף '''נולד''' ל[[ברוך סלונים]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 18:34, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:34, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{תוקן}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אגב, שאלה: איך אני בעצמי יכול לתקן בעמוד הראשי? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:58, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:58, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::למשל היום צריך לכתוב בשורת החיפוש &quot;תבנית:י&quot;ג בתמוז&quot; ולתקן לפי הצורך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:24, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::: {{לייק}} [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:28, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:28, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אותו האיש 2 ==<br /> <br /> <br /> הכדאי לבנות ערך '''''מינימלי''''' אודות האיש שאודותיו התבטא הרבי שהוא שליח הס&quot;מ, שבו תוצג דעתו (באופן שלילי) אודות שטחים, הדלקת נרות, נאום השפנים וכיו&quot;ב?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 12:14, י&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 12:14, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> יכול לגרום רק חילול ה' שמישהו יבוא ויראה וכו' אם אינו מבין עניין לאישורו זה יגרום לו הפך הכבוד לחב&quot;ד ומוסדותיה. [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 17:39, ז' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:39, 29 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הקהל ==<br /> <br /> :מדוע בעמוד הראשי לא מופיע הפורטל [[פורטל:הקהל|הקהל]]? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> == שאלות משתמש ==<br /> <br /> איך מוחקים משהו מהדף משתמש [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:14, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:14, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> כמו ב&quot;עריכה&quot; רגילה... או שתיכנס [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A1&amp;action=edit לכאן]--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:30, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == קטעי הידעת ==<br /> <br /> קריאה למנהלי המערכת - אולי ס&quot;ס יגיע הזמן ויחליפו את קטעי הידעת?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> :האמת בעבר דיברתי על זה כשהמפעילים היו פעילים ותוקן חלקי אז עכשיו כשאף אחד מהם לא פעיל אז בהצלחה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:57, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:57, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> און דרך לפרוץ ולשנות?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 08:44, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ג 08:44, 5 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == אין מוסיפים מראה מקום וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר ==<br /> <br /> וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר [[משתמש:חלק מעצם אמיתי|חלק מעצם אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חלק מעצם אמיתי|שיחה]], 10:51, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ג 10:51, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הווידיאו הראשון מהרבי ==<br /> <br /> מישהו יודע מתי הוסרט הסרטון הראשון שרואים את הרבי? האם יש תמונות של הרבי בגיל 14-15-16? [[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 18:19, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג 18:19, 9 במרץ 2023 (UTC)</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583801 2023-03-09T11:29:03Z

<p>זלמן770: /*מסופר*/ הוספת מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''&lt;ref&gt; [[היום יום]] ד' טבת&lt;/ref&gt;) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] -'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}} הערץ<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583799 2023-03-09T11:27:40Z

<p>זלמן770: תיקון הקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''&lt;ref&gt; היום יום ד' טבת&lt;/ref&gt;) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] -'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}} הערץ<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583796 2023-03-09T11:25:03Z

<p>זלמן770: /*מסופר*/ הוספת מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה''' {{&lt;ref&gt; היום יום ד' טבת&lt;/ref&gt;}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] -'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}} הערץ<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583794 2023-03-09T11:22:12Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה''' {{&lt;ref&gt;1&lt;/ref&gt;}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] -היום יום ד טבת '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}} היום יום ד טבת<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583790 2023-03-09T11:16:26Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה''' {{&lt;ref&gt;1&lt;/ref&gt;}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] -היום יום ד טבת '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583789 2023-03-09T11:15:46Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה''' {{&lt;ref&gt;1&lt;/ref&gt;}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=583788 2023-03-09T11:13:47Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שניים מקרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניים מקרא ואחד תרגום]]<br /> '''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''{{https://www.chabad.fm/155/}}) הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל שבוע את הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו. <br /> <br /> ==מקורו==<br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]]: מידי שבוע חייב כל אדם &quot;להעביר הסדרה&quot; - לקרוא שתי פעמים את פרשת השבוע ופעם אחת תרגום אונקלוס. <br /> <br /> מצוה זו תוקנה על-ידי [[משה רבנו]]{{מקור}}: {{ציטוטון|משה תיקן שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום}}. <br /> יש מציינים{{מקור}} למילים הראשונות בספר שמות - &quot;ואלה שמות&quot; שרומזות בראשי-תיבות על חובה זו: &quot;וחייב אדם לקרות הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום&quot;. <br /> המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול, שמאריכים ימיו ושנותיו{{הערה|ברכות ח:}}.<br /> <br /> ==פרטי המצווה== <br /> <br /> *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> *'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפה}}. <br /> :טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב&quot;ד. <br /> :יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). <br /> :יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשו&quot;ע אדה&quot;ז סימן רפה סעיף ג.}}. אולם מנהג חב&quot;ד אינו כן.{{מקור|כמדומה שכתוב ברשימת היומן שאין נוהגים לכפול (וישנם טוענים שרק אין כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה)}}<br /> *'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש&quot;י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) &quot;ניתן בסיני&quot;, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד)דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש&quot;י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש&quot;י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה}}. <br /> :פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. <br /> *'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב&quot;ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.<br /> ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו&quot;ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ&quot;ה סעיף ט.}}.<br /> <br /> ==מנהג נשיאי חב&quot;ד== <br /> <br /> מנהג נשיאי חב&quot;ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] שבת. 3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי{{הערה|[[היום יום]] ד' טבת}}. <br /> <br /> סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני יום שישי בבוקר (כרצון האר&quot;י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל&quot;ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו' (כמנהג [[רש&quot;י]] והגאונים). <br /> <br /> אמנם ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת. <br /> <br /> עוד נהגו נשיאי חב&quot;ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש&quot;י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב&quot;ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש&quot;י]] ופירוש נוסף. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב עמ' 28}} את סיבת מנהג נשיאי חב&quot;ד: <br /> <br /> '''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; &quot;תרגום אונקלוס&quot; - נאמר משום החובה ההלכתית; &quot;פירוש רש&quot;י&quot; - סגולה ליראת שמים; &quot;הפירוש הנוסף&quot; - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה.<br /> <br /> ===הסבר על פי תורת החסידות===<br /> אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? <br /> <br /> מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז&quot;ל: &quot;כל המוסיף - גורע&quot; אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חת&quot;ת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 200<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=583737 2023-03-08T21:16:40Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>לא לאחד!<br /> <br /> <br /> ברגע בו יאחדו את הישיבה קטנה בצפת עם הישיבה גדולה, ואת הישיבה קטנה בבית שמש עם הישיבה קטנה לדיון הזה יהיה משמעות. אתם לא רצינים!! {{לא חתם|82.145.210.103}}<br /> <br /> :לא מובן מה ההיסטריה הכותב. עכ&quot;פ לאידך יש לציין שבאור יהודה כן איחדו לערך אחד את שני הישיבות. עכ&quot;פ לדעתי כדאי לעשות ערך נפרד על כל ישיבה כי בד&quot;כ יש הבדלים מהותיים וגדולים בין הישיבה הקטנה לגדולה (עכ&quot;פ אני יודע לומר בבירור שככה זה בבית שמש, וככה זה בצפת). אולי גם יש לחלק אם אותה הנהלה\ראש ישיבה וכו'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:42, כ' באייר, ה'תשפ&quot;ב 20:42, 21 במאי 2022 (UTC)<br /> לא לאחד!<br /> יש הבדל גדול בין ישיבה קטנה לגדולה--[[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 21:16, ט&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ג 21:16, 8 במרץ 2023 (UTC)</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=583713 2023-03-08T20:42:59Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>&lt;gallery&gt;<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=[[קובץ:תותל ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה <br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל רויטמן<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב מרדכי מישולובין<br /> |מספר תלמידים= כ-50<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה ישיבה הקטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]]. <br /> == תולדות הישיבה ==<br /> הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. <br /> <br /> המהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים, ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג מונה הישיבה כ45 בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * מנהל רוחני: הרב מרדכי מישולובין.<br /> * מנכ&quot;ל הישיבה:הרב מרדכי מישולובין<br /> * [[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> * משגיח ערב: הרב יעקב טורנהיים.<br /> * מנהל גשמי: הרב מרדכי מישולובין<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * הרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> * הרב שלמה יהודה ליצמן שליט&quot;א.<br /> * הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> * הרב מנחם מענדל הכהן רוט<br /> ;מגידי שיעורים:<br /> *שיעור א': עיונא: הרב מנחם מענדל רוט. גירסא: הרב רפאל נחמן טייכמן.<br /> *שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג, גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *שיעור ג':הרב [[יחיאל קוצר]], גירסא: הרב מרדכי מישולובין.<br /> *תנ&quot;ך : הרב עזריאל זעליג וולפא, והרב יוסף יצחק מרנץ.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=583712 2023-03-08T20:41:35Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מרדכי מישולובין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ו]], 1966) הוא מייסד וראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עלית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[ה'תשכ&quot;ו]] לאביו הרב [[מיכאל מישולובין]], ובהיותו בן שנתיים וחצי עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשלהי שנת [[ה'תשל&quot;ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] פעם ראשונה עם אביו לקראת חודש החגים של שנת [[ה'תשל&quot;ה]], וזכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]] כאשר עמד בערב שבת פרשת נצבים על יד דלת המעלית בפרוזדור הכניסה ל-[[770]], וכאשר הרבי נכנס [[חלוקת מטבעות|העניק לו הרבי מטבע לצדקה]], ובהיותו ילד נמוך קומה - לא הגיע לחריץ הצד העליון של ה[[קופת צדקה|קופה]], למרות שקפץ, והרבי המתין והביט לראות, וכשלא הצליח, אחז בו הרבי במותניו והגביה אותו, על מנת שישים את המטבע בקופה.<br /> <br /> בסיומו של החודש נכנס עם אביו ל[[יחידות]], והרבי שאל אותו שאלות שונות על חומר הלימודים ומשהשיב היטב העניק לו מטבע של דולר אותו הוציא מהמגירה.<br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בקיץ דשנת ה'תשמ&quot;ה נבחן בהצלחה על כל מסכת בבא קמא שקו&quot;ט בעל פה, לאור דרישתה של של הנהלת הישיבה באותה שנה שהציבה זאת כתנאי לנסיעה. [[ה'תשמ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמשך זמן לימודיו שם כתב [[יומן]] מפורט מהמתרחש{{הערה|תחת שם העט מ. אבידוב.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] נסע לסייע לדודו השליח הרב [[יצחק חזן]] בעריכת [[ליל הסדר ציבורי|סדר פסח ציבורי]] ב[[רומא]], וב[[ז' ניסן]] נכנס יחד עם קבוצת בחורים ל[[גן עדן התחתון]] לקבל מצות וברכה עבור משתתפי הסדר.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[ה'תשנ&quot;א]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת אלישבע בת הרב [[יהודה לייב פוזנר]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, ייסד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] יחד עם הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] את ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. אחיו הר' [[אלחנן ישראל מישולובין]] הצטרף במהלך השנה הראשונה להנהלת הישיבה ולאחר שנתיים העביר אליו הרב ציטרון את ניהול הישיבה, כעבור כתריסר שנים כאשר כבר עמד בנין הישיבה על תילו עבר הניהול לידי ראש הישיבה הרב מרדכי מישולובין.<br /> הישיבה בראשותו מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה בנגלה ובחסידות, מתוך תנאים גשמיים מעולים.<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלמה חנוכת המבנה החדש של הישיבה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29228 דיווח באתר שטורעם].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יומנים שכתב בזמן לימודיו בבית חיינו, בשנת תשמ&quot;ו: '''[http://www.yomanim.com/images/6/63/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf כסלו]''' {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F אדר ראשון]''' {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf אדר שני]''' (עמוד 38) {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F ניסן]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/130128 ראש הישיבה מביתר חושף: &quot;הרבי הרים אותי מהמותניים&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=583708 2023-03-08T20:39:11Z

<p>זלמן770: ניסוח</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מרדכי מישולובין''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ו]], 1966) הוא מייסד וראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עלית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[ה'תשכ&quot;ו]] לאביו הרב [[מיכאל מישולובין]], ובהיותו בן שנתיים וחצי עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשלהי שנת [[ה'תשל&quot;ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] פעם ראשונה עם אביו לקראת חודש החגים של שנת [[ה'תשל&quot;ה]], וזכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]] כאשר עמד בערב שבת פרשת נצבים על יד דלת המעלית בפרוזדור הכניסה ל-[[770]], וכאשר הרבי נכנס [[חלוקת מטבעות|העניק לו הרבי מטבע לצדקה]], ובהיותו ילד נמוך קומה - לא הגיע לחריץ הצד העליון של ה[[קופת צדקה|קופה]], למרות שקפץ, והרבי המתין והביט לראות, וכשלא הצליח, אחז בו הרבי במותניו והגביה אותו, על מנת שישים את המטבע בקופה.<br /> <br /> בסיומו של החודש נכנס עם אביו ל[[יחידות]], והרבי שאל אותו שאלות שונות על חומר הלימודים ומשהשיב היטב העניק לו מטבע של דולר אותו הוציא מהמגירה.<br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בקיץ דשנת ה'תשמ&quot;ה נבחן בהצלחה על כל מסכת בבא קמא שקו&quot;ט בעל פה, לאור דרישתה של של הנהלת הישיבה באותה שנה שהציבה זאת כתנאי לנסיעה. [[ה'תשמ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמשך זמן לימודיו שם כתב [[יומן]] מפורט מהמתרחש{{הערה|תחת שם העט מ. אבידוב.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] נסע לסייע לדודו השליח הרב [[יצחק חזן]] בעריכת [[ליל הסדר ציבורי|סדר פסח ציבורי]] ב[[רומא]], וב[[ז' ניסן]] נכנס יחד עם קבוצת בחורים ל[[גן עדן התחתון]] לקבל מצות וברכה עבור משתתפי הסדר.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[ה'תשנ&quot;א]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת אלישבע בת הרב [[יהודה לייב פוזנר]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, ייסד בשנת [[ה'תשנ&quot;ז]] יחד עם הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] את ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. אחיו הר' [[אלחנן ישראל מישולובין]] הצטרף במהלך השנה הראשונה להנהלת הישיבה ולאחר שנתיים העביר אליו הרב ציטרון את ניהול הישיבה, כעבור כתריסר שנים כאשר כבר עמד בנין הישיבה על תילו עבר הניהול לידי ראש הישיבה הרב מרדכי מישולובין.<br /> הישיבה מקפידה על רמה גבוהה בנגלה וחסידות ותנאים גשמיים מעולים <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלמה חנוכת המבנה החדש של הישיבה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29228 דיווח באתר שטורעם].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יומנים שכתב בזמן לימודיו בבית חיינו, בשנת תשמ&quot;ו: '''[http://www.yomanim.com/images/6/63/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf כסלו]''' {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F אדר ראשון]''' {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf אדר שני]''' (עמוד 38) {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F ניסן]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/130128 ראש הישיבה מביתר חושף: &quot;הרבי הרים אותי מהמותניים&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8)&diff=583706 2023-03-08T20:37:00Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראש_הישיבה_-הרב_אברהם_אשר_בלינוב_2016-08-25_16-29.jpg|ממוזער|הרב אברהם אשר בלינוב]]<br /> <br /> הרב '''אברהם אשר בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1968) הוא מאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] המכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשכ&quot;ט]] ב[[צרפת]] לרב [[מרדכי בלינוב]], אב&quot;ד רבני ליובאוויטש ב[[צרפת]], ולאמו, בתו של ר' [[חנן לוין]], ונקרא על שם אב סבו, הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב מקלימוביץ']]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה בתו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], למד במשך תקופה ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א#כולל אברכים|כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. לאחר תקופה החל לשמש כר&quot;מ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] וכיו&quot;ר ארגון &quot;הלכות בטעמיהם&quot; לעידוד והפצת לימוד [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]. כמו כן היה פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ו[[לימוד החסידות]] בקרב הציבור החרדי.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ג]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומאז הוא עומד בראשה.<br /> <br /> הישיבה בראשותו מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], רמת לימודים גבוהה בנגלה ובחסידות, מתוך תנאים גשמיים טובים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב [[שניאור זלמן לסקר]] ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל אלעד<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק קפלון]].<br /> *בנו הת' שניאור זלמן בלינוב שליח בישיבת תות&quot;ל אלעד<br /> בנו מנחם מענדל בלינוב ישיבת תומכי תמימים כפר חבד<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''ליקוט מנהגי חתונה וטעמיהם''' (תשנ&quot;ב, 54 עמודים).<br /> *'''הלכות פסח ומנהגי חב&quot;ד''' (97 עמודים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''התמימים בדור השביעי''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] י' [[אלול]] תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14521 החינוך לאחר ג' בתמוז]''' {{אודיו}} {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלינוב, אברהם אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8)&diff=583705 2023-03-08T20:36:42Z

<p>זלמן770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראש_הישיבה_-הרב_אברהם_אשר_בלינוב_2016-08-25_16-29.jpg|ממוזער|הרב אברהם אשר בלינוב]]<br /> <br /> הרב '''אברהם אשר בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1968) הוא מאנ&quot;ש ב[[ביתר עילית]] המכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשכ&quot;ט]] ב[[צרפת]] לרב [[מרדכי בלינוב]], אב&quot;ד רבני ליובאוויטש ב[[צרפת]], ולאמו, בתו של ר' [[חנן לוין]], ונקרא על שם אב סבו, הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב מקלימוביץ']]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה בתו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], למד במשך תקופה ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א#כולל אברכים|כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. לאחר תקופה החל לשמש כר&quot;מ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] וכיו&quot;ר ארגון &quot;הלכות בטעמיהם&quot; לעידוד והפצת לימוד [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]. כמו כן היה פעיל ב[[הפצת המעיינות]] ו[[לימוד החסידות]] בקרב הציבור החרדי.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ג]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומאז הוא עומד בראשה.<br /> <br /> הישיבה בראשותו מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], רמת לימודים גבוהה בנגלה ובחסידות, מתוך תנאים גשמיים סבירים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב [[שניאור זלמן לסקר]] ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל אלעד<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק קפלון]].<br /> *בנו הת' שניאור זלמן בלינוב שליח בישיבת תות&quot;ל אלעד<br /> בנו מנחם מענדל בלינוב ישיבת תומכי תמימים כפר חבד<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''ליקוט מנהגי חתונה וטעמיהם''' (תשנ&quot;ב, 54 עמודים).<br /> *'''הלכות פסח ומנהגי חב&quot;ד''' (97 עמודים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''התמימים בדור השביעי''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] י' [[אלול]] תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14521 החינוך לאחר ג' בתמוז]''' {{אודיו}} {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלינוב, אברהם אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אלעד]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=583704 2023-03-08T20:36:03Z

<p>זלמן770: עדכון</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br /> |כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב משה פולק<br /> |קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |מספר תלמידים=כ-80}}<br /> [[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br /> <br /> הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.<br /> <br /> בחודש תשרי תשפ&quot;א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות&quot;ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ&quot;א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש&quot;ח.<br /> <br /> בח&quot;י אלול תשפ&quot;ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. <br /> <br /> ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.<br /> <br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות, ובעבר ל&quot;[[מסיבות שבת]]&quot; בשבתות. וכן יוצאים לה&quot;קהלת קהילות&quot;, ובמועדים יוצאים ל&quot;תהלוכה&quot;.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-85 תלמידים.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> *'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br /> *'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br /> <br /> :'''שיעור א'''': ר&quot;מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br /> :'''שיעור ב'''': ר&quot;מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br /> :'''שיעור ג'''': ר&quot;מ דניאל אביגדור מקובצקי. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br /> :'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=583703 2023-03-08T20:33:34Z

<p>זלמן770: הגהה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם= תומכי תמימים ליובאוויטש<br /> |תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px<br /> |כתובית= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מייסד הישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד= [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה= [[תרע&quot;ח]]<br /> |מיקום= [[ליובאוויטש]]<br /> |מייסד= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> |ראש הישיבה=<br /> |משגיח ראשי=<br /> |משפיע ראשי=<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|250px|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המנהל פועל של הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט&quot;ו לחודש [[אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיירה [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב&quot;ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הישיבה הייתה הראשונה שנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] בשל [[מלחמת עולם הראשונה]], עברה הישיבה מליובאוויטש ל[[רוסטוב]], שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> {{להשלים}}<br /> הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז&quot;ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}}<br /> הלימודים בישיבה התחילו ב[[י&quot;ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ&quot;ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש&quot;ב.}}. ב[[כ&quot;ד אלול]] [[תרנ&quot;ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ&quot;ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ&quot;ה (בהיותו בן 15) [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש({{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.<br /> <br /> כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ&quot;ט]] כינס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר&quot;ס]] פרסם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> <br /> ב[[טבת]] תר&quot;ס, נפטר ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], במקומו מונה כמשפיע ו[[משגיח]] ר' [[לייב ציטעס]], לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד{{הערה|פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ&quot;ו.}}. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי [[שמואל בצלאל שעפטיל]], למשפיע במקומו.<br /> <br /> בקיץ תר&quot;ס בעקבות [[שריפה]] שפרצה ב[[ז'עבין]], עבר הסניף שם ל[[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]]. באותה שנה פורסם באחד ה[[עיתון|עיתונים]] מאמר מאחד מה[[משכילים]] נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 35|עמוד=37}}.}}. בשנת [[תרס&quot;א]] בעקבות הוראה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:[[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]], [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]], [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]], [[תומכי תמימים ראקשיק|ראקשיק]], [[תומכי תמימים בבינוביטש|בינוביטש]], ו[[תומכי תמימים שצעדרין]]. <br /> <br /> בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת [[תרס&quot;ד]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים{{הערה|פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] נוסדה &quot;[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]&quot; שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|&quot;אגודת התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע&quot;א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע&quot;ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר&quot;פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ&quot;א]] נסגרה הישחבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.<br /> <br /> ==מחלקות הישיבה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' מיכאל בלינר המשפיע הראשי של הישיבה]]<br /> | [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' אלחנן דוב מרוזוב המשגיח הראשי לתקופה קצרה]]<br /> |}<br /> הישיבה כללה שלושה מחלקות:<br /> *החדרים{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 59 - 60|עמוד=61}}.}} - לנערים בגיל [[בר מצווה]]. המחלקה נוסדה בשנת [[תרס&quot;ג]]/[[תרס&quot;ד]], בקיץ שלפני זה שלח אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את אחיו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת תשצ&quot;ב - תשצ&quot;ה.}}. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים{{הערה|מרשימות הר&quot;ש הבר.}}. המשגיח של החדרים היה ר' [[ברוך פרידלנדר]]. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו{{הערה|אגרת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מ[[י&quot;ג שבט]] [[תרע&quot;ב]].}}.<br /> *השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.<br /> המשגיח הכללי ל&quot;החדרים&quot; וה&quot;שיעורים&quot; היה ר' [[יחזקאל הימלשטיין]]. הבוחן של הישיבה היה ר' [[יחיאל קמיסר]].<br /> *הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם (&quot;הזאל&quot;) הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב [[חנוך הענדל קוגל]], הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (&quot;הרשב&quot;ץ&quot;), הרב [[מיכאל בלינר]], הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br /> <br /> ==סדרי הלימוד בישיבה==<br /> עוד לפני ה[[תפילה]], התקיים בישיבה &quot;סדר חסידות&quot; במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד [[נגלה]] עד לשעה שבע, ואז [[תפילת מנחה]] ו[[מעריב]]{{הערה|בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.}} ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור ב[[תניא]], ולאחר מכן התקיים &quot;סדר חסידות&quot; נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה ב[[נהר]]. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או ב[[חברותא]]. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו [[דרך מצוותיך]]. בנגלה למדו ברוב הפעמים [[גמרא]]{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ&quot;ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.}}.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה==<br /> [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]<br /> בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס&quot;א]] הוחלט לשפץ את ה&quot;זאל&quot; הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ&quot;ג, תש&quot;כ, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס&quot;ט]], עמ' 332.}}.<br /> <br /> לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של &quot;חדר אוכל&quot; בחצר, וב[[טבת]] [[תרס&quot;ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס&quot;ו]] החלה בנייה של &quot;בית אבנים&quot; גדול בשם &quot;בית אברהם ורחל&quot;, בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ&quot;ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע&quot;א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.<br /> <br /> ==מטרת הישיבה==<br /> את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ&quot;ב.}}.<br /> <br /> בשיחה מ[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות &quot;תומכי תמימים&quot;, דימה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את התמימים ל&quot;חיילי בית דוד&quot;, ועל בסיס מאמר [[חז&quot;ל]]:&quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;, הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שעל התמימים כחיילים, ל&quot;כתוב גט כריתות לאשתו&quot; - להיבדל מענייני העולם. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ציין שעל התמימים להילחם ב&quot;אשר חרפו אויביך השם&quot; - ה[[משכילים]], ולאחר מכן ב&quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot; - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה ב[[ביאת משיח]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תרס&quot;א (סה&quot;ש תש&quot;ב מתורגם ללה&quot;ק, ע' קכט; ע' קלד).}}.<br /> <br /> באותה שיחה פנה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבחורים ואמר להם:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; הלומדים כיום בכל &quot;מערכות&quot; (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .}}<br /> <br /> השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים &quot;[[תמימים]]&quot; - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, [[נגלה]] ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש&quot;ב בעצמו{{מקור}}.<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===המשפיעים===<br /> <br /> *הרב [[חנוך הענדל קוגל]].<br /> *הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (&quot;הרשב&quot;ץ&quot;).<br /> *הרב [[מיכאל בלינר]].<br /> *הרב [[משה רוזנבלט]].<br /> *הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]].<br /> <br /> ===המשגיחים===<br /> *הרב [[זאב וואלף לויטין]].<br /> *הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br /> *הרב לייב צייטעס (בודנעוויץ).<br /> *הרב [[שלמה ריסין]].<br /> *הרב יוסף פרידמן.<br /> *הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (&quot;[[ר' שילם]]&quot;).<br /> *הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].<br /> *הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר גורביץ]].<br /> <br /> ===הר&quot;מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===<br /> *הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).<br /> *הרב [[יחיאל קומיסר]].<br /> *הרב [[יהושע ארש]].<br /> *הרב יהודה לייב אהרונוב.<br /> *הרב צבי גוטליב.<br /> *הרב מאיר זייציק.<br /> *הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].<br /> *הרב ליד באבין.<br /> *הרב מאיר לאבאק.<br /> *הרב יוסף קוידנווער.<br /> *הרב יוסף דוד מפאהאר.<br /> *הרב משה בנימין.}}<br /> <br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול {{הערה|עפ&quot;י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע&quot;ז]].<br /> * '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]].<br /> *[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].<br /> * '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג באלול ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ל]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=583702 2023-03-08T20:31:54Z

<p>זלמן770: הרחבה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם= תומכי תמימים ליובאוויטש<br /> |תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px<br /> |כתובית= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מייסד הישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד= [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה= [[תרע&quot;ח]]<br /> |מיקום= [[ליובאוויטש]]<br /> |מייסד= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> |ראש הישיבה=<br /> |משגיח ראשי=<br /> |משפיע ראשי=<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|250px|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המנהל פועל של הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט&quot;ו לחודש [[אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיירה [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב&quot;ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הישיבה הייתה הראשונה שנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] בשל [[מלחמת עולם הראשונה]], עברה הישיבה מליובאוויטש ל[[רוסטוב]], שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> {{להשלים}}<br /> הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז&quot;ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}}<br /> הלימודים בישיבה התחילו ב[[י&quot;ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ&quot;ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש&quot;ב.}}. ב[[כ&quot;ד אלול]] [[תרנ&quot;ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ&quot;ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ&quot;ה (בגיל 15)[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש({{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.<br /> <br /> כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ&quot;ט]] כינס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר&quot;ס]] פרסם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> <br /> ב[[טבת]] תר&quot;ס, נפטר ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], במקומו מונה כמשפיע ו[[משגיח]] ר' [[לייב ציטעס]], לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד{{הערה|פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ&quot;ו.}}. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי [[שמואל בצלאל שעפטיל]], למשפיע במקומו.<br /> <br /> בקיץ תר&quot;ס בעקבות [[שריפה]] שפרצה ב[[ז'עבין]], עבר הסניף שם ל[[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]]. באותה שנה פורסם באחד ה[[עיתון|עיתונים]] מאמר מאחד מה[[משכילים]] נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 35|עמוד=37}}.}}. בשנת [[תרס&quot;א]] בעקבות הוראה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:[[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]], [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]], [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]], [[תומכי תמימים ראקשיק|ראקשיק]], [[תומכי תמימים בבינוביטש|בינוביטש]], ו[[תומכי תמימים שצעדרין]]. <br /> <br /> בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת [[תרס&quot;ד]] ביוזמת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים{{הערה|פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] נוסדה &quot;[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]&quot; שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|&quot;אגודת התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע&quot;א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע&quot;ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר&quot;פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ&quot;א]] נסגרה הישחבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.<br /> <br /> ==מחלקות הישיבה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' מיכאל בלינר המשפיע הראשי של הישיבה]]<br /> | [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' אלחנן דוב מרוזוב המשגיח הראשי לתקופה קצרה]]<br /> |}<br /> הישיבה כללה שלושה מחלקות:<br /> *החדרים{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 59 - 60|עמוד=61}}.}} - לנערים בגיל [[בר מצווה]]. המחלקה נוסדה בשנת [[תרס&quot;ג]]/[[תרס&quot;ד]], בקיץ שלפני זה שלח אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את אחיו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת תשצ&quot;ב - תשצ&quot;ה.}}. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים{{הערה|מרשימות הר&quot;ש הבר.}}. המשגיח של החדרים היה ר' [[ברוך פרידלנדר]]. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו{{הערה|אגרת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מ[[י&quot;ג שבט]] [[תרע&quot;ב]].}}.<br /> *השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.<br /> המשגיח הכללי ל&quot;החדרים&quot; וה&quot;שיעורים&quot; היה ר' [[יחזקאל הימלשטיין]]. הבוחן של הישיבה היה ר' [[יחיאל קמיסר]].<br /> *הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם (&quot;הזאל&quot;) הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב [[חנוך הענדל קוגל]], הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (&quot;הרשב&quot;ץ&quot;), הרב [[מיכאל בלינר]], הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br /> <br /> ==סדרי הלימוד בישיבה==<br /> עוד לפני ה[[תפילה]], התקיים בישיבה &quot;סדר חסידות&quot; במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד [[נגלה]] עד לשעה שבע, ואז [[תפילת מנחה]] ו[[מעריב]]{{הערה|בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.}} ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור ב[[תניא]], ולאחר מכן התקיים &quot;סדר חסידות&quot; נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה ב[[נהר]]. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או ב[[חברותא]]. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו [[דרך מצוותיך]]. בנגלה למדו ברוב הפעמים [[גמרא]]{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ&quot;ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.}}.<br /> <br /> ==מבנה הישיבה==<br /> [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]<br /> בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס&quot;א]] הוחלט לשפץ את ה&quot;זאל&quot; הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ&quot;ג, תש&quot;כ, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס&quot;ט]], עמ' 332.}}.<br /> <br /> לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של &quot;חדר אוכל&quot; בחצר, וב[[טבת]] [[תרס&quot;ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|&quot;דברי ימי התמימים&quot;|29325|בתוך קובץ &quot;[[כרם חב&quot;ד]]&quot;, גיליון ג', [[תשנ&quot;ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס&quot;ו]] החלה בנייה של &quot;בית אבנים&quot; גדול בשם &quot;בית אברהם ורחל&quot;, בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ&quot;ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע&quot;א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.<br /> <br /> ==מטרת הישיבה==<br /> את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ&quot;ב.}}.<br /> <br /> בשיחה מ[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות &quot;תומכי תמימים&quot;, דימה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את התמימים ל&quot;חיילי בית דוד&quot;, ועל בסיס מאמר [[חז&quot;ל]]:&quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;, הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שעל התמימים כחיילים, ל&quot;כתוב גט כריתות לאשתו&quot; - להיבדל מענייני העולם. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ציין שעל התמימים להילחם ב&quot;אשר חרפו אויביך השם&quot; - ה[[משכילים]], ולאחר מכן ב&quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot; - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה ב[[ביאת משיח]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תרס&quot;א (סה&quot;ש תש&quot;ב מתורגם ללה&quot;ק, ע' קכט; ע' קלד).}}.<br /> <br /> באותה שיחה פנה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבחורים ואמר להם:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; הלומדים כיום בכל &quot;מערכות&quot; (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .}}<br /> <br /> השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים &quot;[[תמימים]]&quot; - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, [[נגלה]] ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש&quot;ב בעצמו{{מקור}}.<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===המשפיעים===<br /> <br /> *הרב [[חנוך הענדל קוגל]].<br /> *הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (&quot;הרשב&quot;ץ&quot;).<br /> *הרב [[מיכאל בלינר]].<br /> *הרב [[משה רוזנבלט]].<br /> *הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]].<br /> <br /> ===המשגיחים===<br /> *הרב [[זאב וואלף לויטין]].<br /> *הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br /> *הרב לייב צייטעס (בודנעוויץ).<br /> *הרב [[שלמה ריסין]].<br /> *הרב יוסף פרידמן.<br /> *הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (&quot;[[ר' שילם]]&quot;).<br /> *הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].<br /> *הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר גורביץ]].<br /> <br /> ===הר&quot;מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===<br /> *הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).<br /> *הרב [[יחיאל קומיסר]].<br /> *הרב [[יהושע ארש]].<br /> *הרב יהודה לייב אהרונוב.<br /> *הרב צבי גוטליב.<br /> *הרב מאיר זייציק.<br /> *הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].<br /> *הרב ליד באבין.<br /> *הרב מאיר לאבאק.<br /> *הרב יוסף קוידנווער.<br /> *הרב יוסף דוד מפאהאר.<br /> *הרב משה בנימין.}}<br /> <br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול {{הערה|עפ&quot;י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע&quot;ז]].<br /> * '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]].<br /> *[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].<br /> * '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג באלול ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ל]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=583666 2023-03-08T11:22:15Z

<p>זלמן770: /* לבושים נוספים */ הגהה</p> <hr /> <div>{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]<br /> <br /> '''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב&quot;ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].<br /> <br /> במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב&quot;ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.<br /> <br /> ==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br /> לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו&quot;ר הזקן, פנה אליו אדמו&quot;ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו&quot;ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו&quot;ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו&quot;ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו&quot;ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה&quot;יחידה&quot;, ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו&quot;ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו&quot;ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו&quot;ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.<br /> <br /> הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&amp;st=&amp;pgnum=180&amp;hilite= חלק ה' שנת תשי&quot;ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&amp;st=&amp;pgnum=244&amp;hilite= תורת מנחם חלק י&quot;ג שנת תשט&quot;ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&amp;st=&amp;pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו&quot;ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו&quot;ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה &quot;עימו&quot;, ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי &quot;עימי&quot; רומז ל&quot;עימי במחיצתי&quot; ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=12b&amp;format=pdf דף י&quot;ב עמוד ב'])}}.<br /> <br /> כך גם בימי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו&quot;ר המהר&quot;ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי &quot;חסיד – עד הכיס...&quot;, ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ&quot;ג}}...<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא כי &quot;כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב&quot;קורצע רעקל&quot;{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב&quot;ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי&quot;{{הערה|&quot;אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך&quot; לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.<br /> <br /> כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו&quot;ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט&quot;ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ&quot;ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&amp;st=&amp;pgnum=430&amp;hilite= חלק כ&quot;ד, עמודים 416-417]: &quot;אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו&quot;ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק&quot;.}}<br /> <br /> מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב &quot;לא מהמודה הזו&quot; (או &quot;לא מהמודה האחרונה&quot;){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.<br /> <br /> הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}.<br /> <br /> בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ב עמוד של.}}.<br /> <br /> ==לבושי חסידי [[פולין]]==<br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:&quot;אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין&quot; וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תרפ&quot;ג סוף עמוד 46 ואילך}}.<br /> <br /> גם [[הרבי הריי&quot;צ]] שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב&quot;ד{{הערה|רשימות תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב&quot;ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב&quot;די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו{{מקור}}.<br /> <br /> ==מגבעת==<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]<br /> בשנים הראשונות היו חסידי חב&quot;ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב&quot;ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של &quot;שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה&quot; – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;st=&amp;pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br /> <br /> בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הריי&quot;צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש&quot;ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי&quot;צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.<br /> <br /> ===שטריימל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}<br /> [[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br /> [[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br /> <br /> '''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמא בתמונה 8)'''}}.<br /> <br /> דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו&quot;ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו&quot;ר שלא נישאו.<br /> <br /> מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה&quot;[[חידושי הרי&quot;ם]]&quot; מגור עם ממשלת פולין בתקופת &quot;גזירת הלבוש&quot;, להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק &quot;גרבי קוזאקים&quot; ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br /> <br /> מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.<br /> <br /> ====המנהג החב&quot;די====<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו&quot;ר]] [[אדמו&quot;ר הזקן|הזקן]]]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']]<br /> מנהג [[חב&quot;ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו&quot;ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&amp;st=&amp;pgnum=24 תש&quot;ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&amp;ArticleID=3316&amp;SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ&quot;ו עמוד 303]}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך ט&quot;ו. מובא גם בספר &quot;המופלא והמיוחד&quot; עמוד ל&quot;ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה קולפיק.<br /> <br /> מסופר כי במניין של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו&quot;ר הזקן. כשבא אדמו&quot;ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו&quot;ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו&quot;ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו&quot;ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו&quot;ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס&quot;ה, מובא &quot;[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]&quot; על התורה עמוד 237}}<br /> <br /> הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש&quot;ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי &quot;שטריימל הינו לבוש אדמו&quot;רי&quot;, וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''&quot;מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!&quot;'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> מנהג חסידי חב&quot;ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה &quot;יהודי של שטריימל&quot;{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&amp;st=&amp;pgnum=336 תשמ&quot;ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br /> <br /> ===מגבעת קנייטש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]<br /> [[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]<br /> כיום נוהגים רוב חסידי חב&quot;ד ללכת במגבעת קיפול המכונה &quot;[[מגבעת קנייטש]]&quot; על שם ה&quot;קנייטש&quot; - ה&quot;קיפול&quot; ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים (&quot;עיניים&quot;), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.<br /> <br /> יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br /> <br /> הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי &quot;משולש חב&quot;ד&quot; {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''&quot;בשבילי די להביט בארבע אמות שלי...&quot;'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> ===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br /> חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&amp;st=&amp;pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&amp;RabbiID=&amp;search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&amp;CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&amp;ArticleID=1474&amp;SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&amp;daf=138&amp;format=pdf חולין קל&quot;ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו &quot;פסקי דינים לצמח צדק&quot;{{הערה|1=פסקי דינים לצ&quot;צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט&quot;ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''&quot;ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש&quot;'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''&quot;שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט&quot;ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג&quot;כ&quot;'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&amp;st=&amp;pgnum=247 סימן צ&quot;א סעיך קטן י&quot;ב]:'''&quot;ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים&quot;'''}}.<br /> <br /> מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;צוהר תעשה לתיבה&quot; תרפ&quot;ג - ספר המאמרים תרפ&quot;ג עמוד ק&quot;מ, וכן בספר המאמרים תש&quot;ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&amp;st=&amp;pgnum=183&amp;hilite= התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&amp;st=&amp;pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&amp;st=&amp;pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.<br /> <br /> ==סירטוק==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}<br /> בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב&quot;ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br /> <br /> עם הסירטוק החלו חסידי חב&quot;ד ללכת משנת [[תר&quot;ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.<br /> <br /> עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב&quot;ד ללבוש סירטוק משי.<br /> <br /> כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[תש&quot;נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל [[ימי השבוע]].<br /> <br /> ==אבנט==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}<br /> [[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]<br /> ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br /> <br /> ה[[רבי]] ה[[רש&quot;ב]] הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש&quot;ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.<br /> <br /> אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב&quot;ד בזה. אך עפ&quot;י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.<br /> <br /> ==חולצה==<br /> חסידים לובשים חולצה לבנה מכופתרת. חלק מחסידי חב&quot;ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז&quot;ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.<br /> <br /> ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.<br /> <br /> ==סגירת הכפתורים==<br /> מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: &quot;ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא&quot;.}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|וכפי שכק אדמור שליטא מהמ אומר בשיחת ה טבת תשמז}} . יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.<br /> מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: &quot;למה? כובע!&quot; ● צפו] {{שטורעם}}<br /> *הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב&quot;ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=583577 2023-03-06T09:11:17Z

<p>זלמן770: /*מסופר*/ , עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:מיכאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל דבורקין]] [[קובץ:מיכאל בשנים האחרונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות]]<br /> הרב '''מיכאל דבורקין''' ([[טבת]] [[תרכ&quot;ו]]-[[ה' סיון]] [[תש&quot;ט]]), חסיד חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היה בעל ידע רחב בחסידות ו'[[בעל מנגן]]' נפלא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===רוסיה===<br /> הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ&quot;ו לר' [[חיים יצחק דבורקי]]ן.<br /> <br /> במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של בעל ה&quot;מגן אבות&quot; - ר' שלמה זלמן בן [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר האדמו&quot;ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש&quot;ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח [[שטריימל]] על ראשו הק' של הרבי הרש&quot;ב, ואומר לו: &quot;דאס איז דיין רבי&quot; [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> בתחילה היה ר' מיכאל [[עני]] מאוד, ורק בעקבות ברכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל [[ארץ ישראל]]! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.<br /> <br /> לפני צאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לגלות בג' תמוז [[תרפ&quot;ז]] נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.<br /> <br /> ===ארץ הקודש===<br /> ר' מיכאל עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'.<br /> <br /> ר' מיכאל אהב ללמוד [[חסידות]]. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: &quot;כדי לשמוע חסידות מר' [[נחום גולדשמיד]]&quot;.<br /> <br /> ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. &quot;פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות&quot; - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - &quot;לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.<br /> <br /> &quot;בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= &quot;ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?&quot;] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...<br /> <br /> <br /> ===ארצות הברית===<br /> ב[[י&quot;ח אדר]] [[תש&quot;ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]] שם נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש&quot;ט]]. ו[[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר {חסידים הראשונים עמוד 256} מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שעושים צילום רנטגן עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!)<br /> <br /> כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.<br /> <br /> ==בעל מנגן==<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|הרב דבורקין בהתוועדות בבית הכנסת [[נחלת בנימין]], לצידו ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]<br /> ר' מיכאל היה [[בעל מנגן]] נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. [[תפילה|תפילתו]] הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.<br /> <br /> מניגוניו:<br /> *כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש&quot;ז]] היה ר' מיכאל מנגן [[ניגון]] בעת [[התוועדויות]] בזמני [[שמחה]], ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של [[הרבי]]. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ו[[בטחון]] בהשם. הנגון אף נרשם ב[[ספר הניגונים]] [[ניגון של&quot;ו]].<br /> סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד&quot;ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש&quot;ז או תש&quot;ח אחר התוועדות ל&quot;ג בעומר בבית האדמו&quot;ר הריי&quot;ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ&quot;ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי&quot;ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה.<br /> כעבור שנים בשנת תשל&quot;ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה&quot;צ של ר' מיכאל ע&quot;ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשל''ד אחר התוועדות ש&quot;פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון)<br /> ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.<br /> *'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי&quot;צ]] בי&quot;ב [[תמוז]] [[תרפ&quot;ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י&quot;ב תמוז]] [[תשכ&quot;ה]] כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי&quot;ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם &quot;נייעט נייעט ניקאווא&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> *'''הרופא ביקש שאהיה 'עד'''', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ&quot;ח אייר תש&quot;פ עמוד 28<br /> *'''החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה'''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 51-56 .<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 257-266.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=30478 פ&quot;נ של ר' מיכאל דבורקין] {{COL}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46990 הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי] {{אינפו}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=575 זיכרונות אודותיו] {{שטורעם}}<br /> *מנחם זיגלבוים, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/699.pdf חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 699<br /> <br /> {{מיון רגיל:דבורקין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>

זלמן770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=583576 2023-03-06T08:57:36Z

<p>זלמן770: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מיכאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל דבורקין]] [[קובץ:מיכאל בשנים האחרונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות]]<br /> הרב '''מיכאל דבורקין''' ([[טבת]] [[תרכ&quot;ו]]-[[ה' סיון]] [[תש&quot;ט]]), חסיד חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היה בעל ידע רחב בחסידות ו'[[בעל מנגן]]' נפלא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===רוסיה===<br /> הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ&quot;ו לר' [[חיים יצחק דבורקי]]ן.<br /> <br /> במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של בעל ה&quot;מגן אבות&quot; - ר' שלמה זלמן בן [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר האדמו&quot;ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש&quot;ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח [[שטריימל]] על ראשו הק' של הרבי הרש&quot;ב, ואומר לו: &quot;דאס איז דיין רבי&quot; [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> בתחילה היה ר' מיכאל [[עני]] מאוד, ורק בעקבות ברכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל [[ארץ ישראל]]! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.<br /> <br /> לפני צאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לגלות בג' תמוז [[תרפ&quot;ז]] נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.<br /> <br /> ===ארץ הקודש===<br /> ר' מיכאל עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'.<br /> <br /> ר' מיכאל אהב ללמוד [[חסידות]]. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: &quot;כדי לשמוע חסידות מר' [[נחום גולדשמיד]]&quot;.<br /> <br /> ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. &quot;פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות&quot; - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - &quot;לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.<br /> <br /> &quot;בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= &quot;ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?&quot;] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...<br /> <br /> ===ארצות הברית===<br /> ב[[י&quot;ח אדר]] [[תש&quot;ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]] שם נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש&quot;ט]]. ו[[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שעושים צילום רנטגן עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!)<br /> <br /> כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.<br /> <br /> ==בעל מנגן==<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|הרב דבורקין בהתוועדות בבית הכנסת [[נחלת בנימין]], לצידו ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]<br /> ר' מיכאל היה [[בעל מנגן]] נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. [[תפילה|תפילתו]] הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.<br /> <br /> מניגוניו:<br /> *כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש&quot;ז]] היה ר' מיכאל מנגן [[ניגון]] בעת [[התוועדויות]] בזמני [[שמחה]], ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של [[הרבי]]. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ו[[בטחון]] בהשם. הנגון אף נרשם ב[[ספר הניגונים]] [[ניגון של&quot;ו]].<br /> סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד&quot;ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש&quot;ז או תש&quot;ח אחר התוועדות ל&quot;ג בעומר בבית האדמו&quot;ר הריי&quot;ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ&quot;ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי&quot;ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה.<br /> כעבור שנים בשנת תשל&quot;ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה&quot;צ של ר' מיכאל ע&quot;ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשל''ד אחר התוועדות ש&quot;פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון)<br /> ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.<br /> *'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי&quot;צ]] בי&quot;ב [[תמוז]] [[תרפ&quot;ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י&quot;ב תמוז]] [[תשכ&quot;ה]] כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי&quot;ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם &quot;נייעט נייעט ניקאווא&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> *'''הרופא ביקש שאהיה 'עד'''', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ&quot;ח אייר תש&quot;פ עמוד 28<br /> *'''החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה'''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 51-56 .<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 257-266.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=30478 פ&quot;נ של ר' מיכאל דבורקין] {{COL}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46990 הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי] {{אינפו}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=575 זיכרונות אודותיו] {{שטורעם}}<br /> *מנחם זיגלבוים, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/699.pdf חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 699<br /> <br /> {{מיון רגיל:דבורקין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>

זלמן770