https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T05:21:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94&diff=297702תבנית:בעבודה2017-07-23T16:35:49Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}}<br />
<noinclude><br />
<h2>התבנית</h2></noinclude>{{תיבה<br />
| צבע = #CD0000<br />
| צבע מפריד = #EB0000<br />
| תמונה = Gnome-colors-emblem-development-2.png<br />
| גודל = 45px<br />
| כותרת = '''הערך נמצא בשלבי עבודה''': כדי למנוע [[עזרה:התנגשות עריכה|התנגשויות עריכה]] ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.<br />
| הסבר = אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.<br />
| כפתורים = [[{{שם דף השיחה}}|שיחה]] <br />
}}<includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה: ערכים בעבודה]]|ללא קטגוריה={{#שווה:{{מרחב השם}}||{{{ללא קטגוריה|}}}|כן}}}}</includeonly><noinclude><br />
==הוראות שימוש==<br />
הכניסו את צירוף התווים <nowiki>{{בעבודה}}</nowiki> לראש הערך עליו אתם עובדים '''כדי למנוע התנגשויות עריכה'''. התבנית נועדה '''רק למטרה זו, ויש להשתמש בה זמן קצר ככל האפשר'''. משתמשים ששמו תבנית זו, מתבקשים להקפיד להסירה עם סיום העבודה או ברגע שזיהו שאין ביכולתם להמשיך לעבוד על הערך. <br />
<br />
אם חלף יותר מיומיים מאז העריכה האחרונה, ומניחי התבנית הם משתמשים פעילים, ראוי לתת להם תזכורת בדף השיחה שלהם, באמצעות תבנית {{תב|בעבודה מתיישנת}}.<br />
<br />
בעת הסרת התבנית על ידי המשתמשים ששמו אותה או בחלוף שבוע מהעריכה האחרונה של מניחי התבנית, יש לבדוק את מצב הערך, ובמידת הצורך לשים תבנית חלופית, כגון {{תב|להשלים}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תבנית:פסקה בעבודה]]<br />
*[[תבנית:בעבודה מתיישנת]]<br />
*[[תבנית:בעבודה מתמשכת]]<br />
<br />
[[קטגוריה:תבניות לערכים בעבודה|בעבודה]]<br />
<br />
<br />
</noinclude></div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94&diff=297701תבנית:בעבודה2017-07-23T16:35:20Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>[[חשיבות]]<br />
<noinclude><br />
<h2>התבנית</h2></noinclude>{{תיבה<br />
| צבע = #CD0000<br />
| צבע מפריד = #EB0000<br />
| תמונה = Gnome-colors-emblem-development-2.png<br />
| גודל = 45px<br />
| כותרת = '''הערך נמצא בשלבי עבודה''': כדי למנוע [[עזרה:התנגשות עריכה|התנגשויות עריכה]] ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.<br />
| הסבר = אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.<br />
| כפתורים = [[{{שם דף השיחה}}|שיחה]] <br />
}}<includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה: ערכים בעבודה]]|ללא קטגוריה={{#שווה:{{מרחב השם}}||{{{ללא קטגוריה|}}}|כן}}}}</includeonly><noinclude><br />
==הוראות שימוש==<br />
הכניסו את צירוף התווים <nowiki>{{בעבודה}}</nowiki> לראש הערך עליו אתם עובדים '''כדי למנוע התנגשויות עריכה'''. התבנית נועדה '''רק למטרה זו, ויש להשתמש בה זמן קצר ככל האפשר'''. משתמשים ששמו תבנית זו, מתבקשים להקפיד להסירה עם סיום העבודה או ברגע שזיהו שאין ביכולתם להמשיך לעבוד על הערך. <br />
<br />
אם חלף יותר מיומיים מאז העריכה האחרונה, ומניחי התבנית הם משתמשים פעילים, ראוי לתת להם תזכורת בדף השיחה שלהם, באמצעות תבנית {{תב|בעבודה מתיישנת}}.<br />
<br />
בעת הסרת התבנית על ידי המשתמשים ששמו אותה או בחלוף שבוע מהעריכה האחרונה של מניחי התבנית, יש לבדוק את מצב הערך, ובמידת הצורך לשים תבנית חלופית, כגון {{תב|להשלים}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תבנית:פסקה בעבודה]]<br />
*[[תבנית:בעבודה מתיישנת]]<br />
*[[תבנית:בעבודה מתמשכת]]<br />
<br />
[[קטגוריה:תבניות לערכים בעבודה|בעבודה]]<br />
<br />
<br />
</noinclude></div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9&diff=297696משתמש:חב"דד/פורים במדרש2017-07-23T15:07:21Z<p>חב"דד: יצירת דף עם התוכן " == אחשורוש עולה לכס המלוכה == '''ויהי בימי אחשורוש... (מגילת אסתר, א, א)''' לפני למעלה מאלפיים..."</p>
<hr />
<div><br />
<br />
== אחשורוש עולה לכס המלוכה ==<br />
<br />
'''ויהי בימי אחשורוש... (מגילת אסתר, א, א)'''<br />
<br />
<br />
לפני למעלה מאלפיים שנה, בשנת 3392 (ג' שצב) לבריאת העולם, עלה המלך אחשורוש לכס המלוכה הפרסי. למרות שאחשורוש לא היה ממשפחת המלוכה, הוא היה למלך בזכות עושרו הרב ובכוח הזרוע. בסידרת קרבות מוצלחים הוא הרחיב את שלטונו, ובסופו של דבר הוא שלט על ממלכה כבירה - 127 מדינות ופרובינציות, מהודו ועד כוש.<br />
<br />
רושם עמוק על אנשי פרס עשתה העובדה שאחשורוש נשא לאישה את ושתי. ושתי זו היתה בתו של בלשאצר מלך בבל, ונכדתו של השליט המפורסם נבוכדנצאר. נראה כי שושלת נבוכדנצאר עומדת לשלוט לנצח, חשבו האנשים לעצמם.<br />
<br />
אחשורוש המלך שלט בעמו ביד ברזל, ומעולם לא היסס לענות את אלו שפקפק בנאמנותם אליו.<br />
<br />
שנים רבות קודם לכן, הנפיק כורש מלך פרס צו מלכותי מיוחד שהרשה ליהודים להקים מחדש את בית המקדש בירושלים. אויבי העם היהודי, השומרונים והעמונים, ניסו לבטל רשות זו ללא הצלחה. עם עליית אחשורוש לשלטון הם מיהרו לנצל את ההזדמנות שנוצרה: הם שיחדו את הנציבים הפרסיים ששלטו ביהודה ובמדינות השכנות, להפיץ שמועה כאילו היהודים מתכוונים למרוד במלך ולכונן שלטון עצמאי.<br />
<br />
השומרונים חסרי המצפון לא בחלו באף אמצעי כדי להשיג את מטרתם. הם שיקרו למלך כי היהודים, מלבד בנית המקדש, משקמים את חומות ירושלים המבוצרות שנהרסו על-ידי נבוכדנצאר. הם טענו כי מכיוון שהרשות שהעניק כורש הוגבלה לבנית המקדש בלבד, מהווה הדבר עילה מספקת כדי לבטל רשות זו.<br />
<br />
עם זאת, השומרונים חששו כי השקר עלול להיחשף ותוצאותיו ישובו אליהם כבומרנג. כך, הם תכננו את המזימה הבאה: כתב האישום שנשלח במלך נכתב במקורו בשפה השומרונית. הם שיחדו את המתורגמנים המושחתים להוסיף את המילים "חומות מבוצרות" לפיסקה שעסקה בבית המקדש. במקרה והמלך יבחין בשינוי, הוא יתלה זאת בטעות בתרגום.<br />
<br />
שני המתרגמים שהגישו את המסמך למלך היו רחום ושמשי*, שניהם שונאים מושבעים של העם היהודי. ואכן המזימה הצליחה, והמלך ציווה על היהודים להפסיק את בניית בית המקדש בירושלים.<br />
<br />
* שמשי היה אחד מבני מבני המן.<br />
<br />
<br />
<br />
== המשתה המלכותי ==<br />
<br />
<br />
'''"בשנת שלש למלכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו"... (מגילת אסתר, א, ג)'''<br />
<br />
מכיון שאחשורוש עלה לשלטון בדרך לא חוקית, הוא חיפש ללא הרף אחר דרכים לחזק את מלכותו, ולהעלות את רמת הפופולריות שלו בעיני המדינאים והאזרחים.<br />
<br />
למטרה זו, הוא העתיק את עיר הבירה מבבל לעיר שושן שבפרס.<br />
<br />
צעד חשוב נוסף בכיוון זה היה המשתה המלכותי הגדול, שנמשך מאה ושמונים יום – כמעט חצי שנה. אל המשתה הוזמנו נציגים מכל האומות ברחבי האימפריה הפרסית. לאחר שהסתיים המשתה, נערך משתה נוסף במיוחד עבור תושבי העיר שושן. במשתה השני, שנמשך שבוע ימים, קיבלו אפילו פשוטי העם יחס של כבוד והבקשה הקטנה ביותר שלהם התמלאה מידית.<br />
<br />
מנהג פרסי עתיק (אותו ניתן לזקוף ליצירתיותם של מייצרי היינות והבירה) היה להעניק למשתתפי משתאות גביע יין ענק, מלא עד גדותיו. האורחים המסכנים אולצו לשתות אותו עד תומו. מכיוון שאחשורוש רצה להשביע את רצון כולם, הוא הורה לבטל מנהג עתיק זה.<br />
<br />
כשראה זאת ה', אמר: "רשע! ברצונך להשביע את רצון כולם? כאשר שתי ספינות מפרשות בים הגדול, אחת מבקשת רוח דרומית ואחת מבקשת רוח צפונית, האם יכולה רוח אחת להנהיג את שתיהן? כך, למחר יבואו אליך שני בני אדם, מרדכי והמן, שמא תוכל להשביע את רצון שניהם? רק ה' יכול להשביע את רצון כולם".<br />
<br />
סיבה נוספת היתה לו לאחשורוש לערוך משתה מפואר כל-כך: הוא היה מודאג משהו מכך שהורה על הפסקת הבניה בבית המקדש בירושלים.<br />
<br />
הוא נעשה מודאג במיוחד, כששבעים שנות הגלות – אותם ניבאו נביאי ישראל – עמדו להסתיים. בניה מחדש של המקדש ושיקום השלטון היהודי עלולים לערער את יסודות ממלכתו, הוא חשב לעצמו. כך, הוא חיכה בחרדה לתום שבעים השנים.<br />
<br />
על-פי חישוביו, שבעים שנות הגלות היו אמורים להסתיים בשנה השלישית למלכותו. כאשר הגיע הזמן המיועד ומאום לא אירע, הוא נהיה מאושר עד מאוד, כשהוא מאמין שהיהודים ישארו תחת שלטונו לנצח ולעולם לא ישיגו עצמאות.<br />
<br />
היתה זו סיבה נוספת עבורו לערוך משתה כה יהיר. הוא היה זחוח דעת ולא היסס לקשט את השולחנות בכלי המקדש היקרים שנשבו מירושלים על-ידי נבוכדנצאר הרשע.<br />
<br />
גם היהודים, כמו כל האומות, הוזמנו ליטול חלק במשתה המלכותי. היה זה פרי מחשבתו של המן: הוא ראה במשתה זה הזדמנות פז לפתות את היהודים לאכול אוכל לא כשר, ובכך לעורר עליהם את חמת זעמו של האלוקים. (לנצל זה כדי לרדוף להשמיד אותו תכנן).<br />
<br />
מרדכי, המנהיג היהודי הגדול בתקופה ההיא, היה מודע לתחבולה ערמומית זו של המן. הוא ביקש מהיהודים לא להשתתף במשתה ולא להפר את רצונו של ה'. רוב היהודים הקשיבו לדבריו, אך יהודים אחרים לא שעו אליהם והלכו להשתתף במשתה המפואר. כשהיהודים ההמומים גילו את כלי המקדש על שולחן המלך, הם נסוגו אחור; אך המלך ציוה חיש מהר לעבדיו לערוך שולחנות עבור היהודים. האורחים היהודים בלעו את גאוותם ונשארו במשתה, אוכלים מבשר הפיגולים ושותים מיין הנסך, שמחים וחוגגים כמו כל האורחים.<br />
<br />
וה', שכעסו התעורר, גזר בשמים שהעם הנבחר יסבול מגזירת המן, עד אשר ישובו אל ה' בלב שלם.<br />
<br />
<br />
<br />
== גזר דין מוות ==<br />
<br />
'''"ותמאן המלכה ושתי" (מגילת אסתר, א, יב)'''<br />
<br />
יום השבת היה היום האחרון במשתה היין בארמון המלוכה. בעוד יהודים ברחבי העיר פסקו מעשיית מלאכה ובילו את היום הקדוש בלימוד תורה ובתפילה, ההוללות בארמון לא פסקה לרגע. המלך, כטוב לבו ביין, החל להתפאר בפני האורחים בעושרו הרב, במלכותו האדירה, ואז באשתו המלכה ושתי, לה היה יופי נדיר. אחד האורחים – שיכור אף הוא – איתגר את המלך: יקרא המלך לושתי להופיע בפני המשתתפים, כדי שכולם יוכלו לראות במו עיניהם את יופייה האגדי. המלך מיהר לעשות זאת ושלח לושתי המלכה להופיע מיד באולם המשתה.<br />
<br />
ושתי היתה שונאת ישראל מושבעת. את שנאתה זו ירשה מסביה, המלך נבוכדנצאר. היא היתה נהנית להתעלל ביהודים ולאלץ אותם לבצע עבורה מלאכות קשות ביום השבת. כשהמלך שלח לקרוא לה, היא קראה בכעס: "האם כך הוא שולח לקרוא לי, כאילו הייתי אחת השפחות"? במצח נחושה היא סירבה לבקשתו של המלך.<br />
<br />
המלך אחשורוש כעס עד מאוד. הוא קרא לכל חכמי ממלכתו כדי לגזור את דינה, אך כולם פחדו לייעץ למלך מה לעשות. כולם, למעט פקיד ממשלתי אלמוני בשם ממוכן (שנקרא גם: המן), שייעץ למלך להוציא את ושתי להורג. למעשה ושתי תוצאות מרחיקות לכת, הוא הסביר, ולפיכך יש להורגה.<br />
<br />
כך הוצאה ושתי להורג בשל מרדנותה. לא היה זה צירוף מקרים בלבד שושתי האכזרית נענשה ביום השבת: היה זה עונש משמים, על היסורים אותם גרמה לבני-ישראל מדי שבת בשבתו.<br />
<br />
<br />
<br />
== מרדכי ואסתר ==<br />
<br />
'''"איש יהודי היה בשושן הבירה" (מגילת אסתר, ב, ה)'''<br />
<br />
ושתי היתה שייכת להיסטוריה, והמלך רצה מלכה חדשה. הוא הורה לחפש ברחבי הממלכה אחרי אישה מתאימה. הנערות היפות מכל קצווי הארץ הגיעו לארמון המלך כדי להתחרות על מקום ושתי.<br />
<br />
מרדכי היהודי, שגר בשושן הבירה, חשש מאוד מהרגע בו אנשי המלך יבואו וינקשו על דלתו. היתה לו סיבה טובה לדאגה: בביתו הוא גידל את אסתר (או הדסה), בת דודתו שהיתה יתומה מאב ומאם. אסתר היתה יפהפיה וטוב לבה היה לשיחה בפי הבריות.<br />
<br />
עבור כל הורה אחר בשושן, היתה זו זכות גדולה וכבוד נדיר לתת את בתו למלך, אך מרדכי חשש מהרגע בו אסתר תיקרא אל הארמון. הוא ידע היטב שלא יוכל להחביא אותה במשך זמן רב. לצערו, חששותיו לא התבדו ופקידי המלך באו לקחת אותה לארמון.<br />
<br />
התחרות על הכתר נמשכה מספר שנים. הנערות הנאות ביותר מכל 127 מדינות המלך התקבצו בארמון, שם קיבלו את כל שביקשו: מלוא התפנוקים, אביזרי יופי וטיפוח, ואת הביגוד האופנתי ביותר. אסתר, לעומת זאת, לא ביקשה דבר; אך מרגע הופעתה בארמון, היא הקסימה את כולם בצניעותה וביופייה. כולם התייחסו אליה בהערכה ובכבוד מיוחדים. היופי שלה קרן מתוך תוכה, כשהוא משווה לה מראה מיוחד.<br />
<br />
למרות שאסתר לא היתה היפה מכולן, היא נשאה חן בעיני המלך. מיד לאחר שנבחרה למלכה, מינתה אסתר עבדים ושפחות יהודים שיספקו לה מזון כשר מבלי להסגיר את יהדותה. מרדכי ציוה עליה לשמור את מוצאה בסוד, עד אשר יגיע היום בו תצטרך לגלות זאת.<br />
<br />
כך הפכה אסתר למלכת פרס החדשה. אחשורוש לא ידע את מוצאה האמיתי, וכל שידע היה שהיא יתומה מאב ומאם. מדי יום, היה מגיע מרדכי לאסתר כדי להתעדכן מהנעשה בחצר המלך. למרות שבסתר לבו הצטער על ביש מזלה, הוא ניחם את עצמו בכך שאולי, בשל מסירות אסתר לבורא עולם, בחר בה הבורא להיות לעזר ולמושיע לעם היהודי בעת צרה. מרדכי חש שעננים קודרים מכסים את פני הרקיע, וכי צרה ממשמשת ובאה על אחיו היהודים.<br />
<br />
<br />
<br />
== העלילה שסוכלה ==<br />
<br />
'''"בימים ההם... שני סריסי המלך... ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש" (מגילת אסתר, ב, כא)'''<br />
<br />
לאחר שנבחרה על-ידי אחשורוש למלכה, שאלה אותו אסתר מדוע אין הוא ממנה לעצמו יועץ יהודי, כפי שעשו כל המלכים שקדמו לו. היא הזכירה לו שאפילו נבוכדנצאר הגדול מינה את הנביא דניאל כיועץ אישי. המלך השיב שהוא לא מכיר יהודי מתאים לתפקיד.<br />
<br />
"אני מכירה יהודי מתאים" אמרה אסתר. "מרדכי: הוא חכם, ישר, נאמן ומסור".<br />
<br />
כך הפך מרדכי ליועץ המלך.<br />
<br />
יום אחד, האזין מרדכי במקרה לשיחה שהתנהלה בין בגתן ותרש, שני משרתי המלך. בתדהמה הוא שמע אותם מתכננים כיצד להרעיל את המלך, כנקמה על כך שהדיח אותם מתפקידם ומינה את מרדכי במקומם. הם רצו שכולם יאמינו, שכל עוד היו הם בתפקיד היה המלך 'בידיים טובות'; רק מונה יהודי לתפקיד, וכבר המלך הורעל!<br />
<br />
למרות שהם ניהלו את השיחה בשפת האם שלהם, טרסית, הצליח מרדכי – שהיה חבר בסנהדרין, ולפיכך נדרש לשלוט בכל השפות – להבין את תוכן השיחה. מרדכי מיהר להודיע לאסתר ואסתר הודיעה למלך בשם מרדכי. כשהמלך ביקש לשתות לאחר מנוחת הצהריים, לא חשדו בגתן ותרש במאום והביאו לו את המשקה. המלך גילה חיש מהר את הרעל והוציא אותם להורג. מאוחר יותר, נכתב בספר הזכרונות המלכותי שמרדכי הציל את חיי המלך.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=297694משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-23T14:39:35Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
{{טיוטה פרטית}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי ''תבל'', שחוללו את המהפכה ה[[חב"ד]]ית, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. ה[[משפיע]] הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד ה[[חסיד]] הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים [[מליובאוויטש]], לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, ב[[שמחת תורה]] באחת השנים, כי בכוחה של ה[[ישיבה]] ב[[ליובאוויטש]] להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מ[[זקני החסידים]]:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו ל[[רבי הריי"ץ]], שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.<br />
<br />
המשפיע הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס ע"ה המחיש את הדברים. היה זה כאשר הובעה בפניו תמיהה על החלטתה של הישיבה בכפר חב"ד, להתיר את יציאתם של התמימים למבצעים -מחוץ לשעות הסדרים בלבד. ההוראה איימה על כמה משיעורי התורה, שמסרו התלמידים בישיבות ששכנו במקומות מרוחקים מכפר חב"ד, ועבורם נדרשו לצאת מהישיבה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
ר' מענדל סירב להתרגש מהזדעזעותם של התלמידים, והבהיר: "ר' מוטל קוזלינר ימלא את מקומם של התמימים, שנסיעתם תימנע מעתה". "אולם הוא בקושי מדבר עברית?!" תמה אחד מתלמידיו של ר' מענדל, בציינו אף את מראהו החסידי "מדי" של ר' מוטל. השיב ר' מענדל: "ר' מוטל קוזלינר עם מידת האמת שבו, יפעל הרבה יותר מתלמיג אחר, שלשונו מצוחצחת ולבושיו מסודרים!"</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=297693משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-23T14:38:59Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div><br />
----<br />
{{טיוטה פרטית}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה ה[[חב"ד]]ית, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. ה[[משפיע]] הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד ה[[חסיד]] הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים [[מליובאוויטש]], לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, ב[[שמחת תורה]] באחת השנים, כי בכוחה של ה[[ישיבה]] ב[[ליובאוויטש]] להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מ[[זקני החסידים]]:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו ל[[רבי הריי"ץ]], שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.<br />
<br />
המשפיע הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס ע"ה המחיש את הדברים. היה זה כאשר הובעה בפניו תמיהה על החלטתה של הישיבה בכפר חב"ד, להתיר את יציאתם של התמימים למבצעים -מחוץ לשעות הסדרים בלבד. ההוראה איימה על כמה משיעורי התורה, שמסרו התלמידים בישיבות ששכנו במקומות מרוחקים מכפר חב"ד, ועבורם נדרשו לצאת מהישיבה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
ר' מענדל סירב להתרגש מהזדעזעותם של התלמידים, והבהיר: "ר' מוטל קוזלינר ימלא את מקומם של התמימים, שנסיעתם תימנע מעתה". "אולם הוא בקושי מדבר עברית?!" תמה אחד מתלמידיו של ר' מענדל, בציינו אף את מראהו החסידי "מדי" של ר' מוטל. השיב ר' מענדל: "ר' מוטל קוזלינר עם מידת האמת שבו, יפעל הרבה יותר מתלמיג אחר, שלשונו מצוחצחת ולבושיו מסודרים!"</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=297172שיחת משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-13T17:21:49Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>אני באמצע<br />
<br />
== יש חשיבות? ==<br />
<br />
ברור שאין חשיבות. מדובר בערך בסגנון יוסף אשכנזי. וד"ל. [[מיוחד:תרומות/107.167.102.190|107.167.102.190]] 17:10, 10 ביולי 2017 (UTC)<br />
<br />
<br />
== מה הבעיה? ==<br />
אני לא מבין אותך מה הבעיה?<br />
<br />
<br />
== טיוטה ==<br />
צודק (טיוטה)--[[משתמש:חב&#34;דד|חב&#34;דד]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דד|שיחה]] 17:20, 13 ביולי 2017 (UTC)</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=297171שיחת משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-13T17:20:45Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>אני באמצע<br />
<br />
== יש חשיבות? ==<br />
<br />
ברור שאין חשיבות. מדובר בערך בסגנון יוסף אשכנזי. וד"ל. [[מיוחד:תרומות/107.167.102.190|107.167.102.190]] 17:10, 10 ביולי 2017 (UTC)<br />
<br />
<br />
== מה הבעיה? ==<br />
אני לא מבין אותך מה הבעיה?<br />
<br />
צודק (טיוטה)--[[משתמש:חב&#34;דד|חב&#34;דד]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דד|שיחה]] 17:20, 13 ביולי 2017 (UTC)</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296536משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T13:35:05Z<p>חב"דד: המשך</p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה ה[[חב"ד]]ית, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. ה[[משפיע]] הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד ה[[חסיד]] הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים [[מליובאוויטש]], לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, ב[[שמחת תורה]] באחת השנים, כי בכוחה של ה[[ישיבה]] ב[[ליובאוויטש]] להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מ[[זקני החסידים]]:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו ל[[רבי הריי"ץ]], שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.<br />
<br />
המשפיע הרה"ח ר' מנחם מענדל פוטרפס ע"ה המחיש את הדברים. היה זה כאשר הובעה בפניו תמיהה על החלטתה של הישיבה בכפר חב"ד, להתיר את יציאתם של התמימים למבצעים -מחוץ לשעות הסדרים בלבד. ההוראה איימה על כמה משיעורי התורה, שמסרו התלמידים בישיבות ששכנו במקומות מרוחקים מכפר חב"ד, ועבורם נדרשו לצאת מהישיבה בשעות אחר הצהרים.<br />
<br />
ר' מענדל סירב להתרגש מהזדעזעותם של התלמידים, והבהיר: "ר' מוטל קוזלינר ימלא את מקומם של התמימים, שנסיעתם תימנע מעתה". "אולם הוא בקושי מדבר עברית?!" תמה אחד מתלמידיו של ר' מענדל, בציינו אף את מראהו החסידי "מדי" של ר' מוטל. השיב ר' מענדל: "ר' מוטל קוזלינר עם מידת האמת שבו, יפעל הרבה יותר מתלמיג אחר, שלשונו מצוחצחת ולבושיו מסודרים!"</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D&diff=296534קעמפ יורדי הים2017-07-10T13:08:57Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:יורדי הים 2.jpg|left|thumb|250px|הקייטנה]]<br />
'''קעמפ יורדי הים''', ראשי תיבות "[[ימות משיח]]". היתה קייטנת קיץ לילדים שהתקיימה ב[[כפר חב"ד]] במשך שנים ארוכות מכל ערי ויישובי הסביבה.<br />
<br />
רבים מהקייטנים היו מבתים דתיים, ובמהלך ימי הקייטנה ספגו אווירה חסידית אוטנטית על ידי המדריכים והמרכז. המשימות שהוצבו לפני הקייטנים היו לרדת אל הי"ם, [[ימות המשיח]], ולהתכונן לקראת בואו. <br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14808 תמונות מהקייטנה]<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|י]]</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=296533גן ישראל צבא הגאולה2017-07-10T13:07:54Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:צבא הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הקעמפ]]<br />
[[תמונה:קעמפיותר.jpg|left|thumb|100px|ממראות הקעמפ]]<br />
'''צבא הגאולה''' הינו רשת מחנות קיץ חב"די הפועלים בניהולם של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
==היסטוריית הקעמפ==<br />
הקעמפ פתח את שעריו לראשונה לקראת חופשת הקיץ של שנת הלימודים [[תשס"ז]] על ידי קבוצת תלמידים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והוא פעל תחת הוועדה הרוחנית בה היו חברים הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[יוסף יצחק סגל]], ותחת ניהולו של מנכ"ל הקעמפ ר' שמואל רייניץ.<br />
<br />
עד שנת [[תשס"ט]] התקיים הקעמפ בשטח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תש"ע]] עבר לשטח ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תשע"א]] נסגר הקעמפ עצמו שפעל במתכונת יום מלא, ונשארו תחתיו רק הקייטנות (דיי-קעמפ) בסניפים ב[[ביתר]] וב[[קריית מלאכי]]. <br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צבא הגאולה]]</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296531משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T12:15:12Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה ה[[חב"ד]]ית, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. ה[[משפיע]] הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד ה[[חסיד]] הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"[[המשפיע]] הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים [[מליובאוויטש]], לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, ש[[הרבי הרי"ץ]] אמר, ב[[שמחת תורה]] באחת השנים, כי בכוחה של ה[[ישיבה]] ב[[ליובאוויטש]] להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של [[הרבי הריי"ץ]], אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר [[גרמניה]], וילהלם, שאל את ה[[צאר ניקואלי]] : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מ[[זקני החסידים]]:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו לרבי הרי"ץ, שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296530משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T12:12:20Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה ה[[חב"ד]]ית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד החסיד הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים מליובאוויטש, לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, בשמחת תורה באחת השנים, כי בכוחה של הישיבה בליובאוויטש להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מזקני החסידים:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו לרבי הרי"ץ, שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296529משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T12:11:55Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד החסיד הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים מליובאוויטש, לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, בשמחת תורה באחת השנים, כי בכוחה של הישיבה בליובאוויטש להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מזקני החסידים:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו לרבי הרי"ץ, שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296528משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T12:06:42Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד החסיד הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של אדמו"ר הזקן היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים מליובאוויטש, לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, בשמחת תורה באחת השנים, כי בכוחה של הישיבה בליובאוויטש להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מזקני החסידים:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו לרבי הרי"ץ, שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.<br />
<br />
<br />
== אמת חסידית ==<br />
הרה"ח ר' חיים מרדכי הכהן פרלוב ע"ה, ציטט את דברי הרבי הרש"ב לכ"ק אדמור הריי"ץ, בעת שמינוהו על תורת הכלל: "על העסקן בענייני הכלל לדעת שלושה דברים: א. אין להתפעל מהנאמר אודתיו. ב. אין לזרוק כל הזמן את הגט (להתפטר מתפקידו). ג. לפעול מתוך אמת".<br />
<br />
ואכן, מידת האמת של זקני החסידים, עיצבה את מסירות נפשם ברוסיה הסוביטית, ואת דבקותם בשליחויותיהם של רבותינו נשיאנו ברחבי תבל.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296526משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-10T11:40:56Z<p>חב"דד: </p>
<hr />
<div>{{חשיבות}} <br />
== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד החסיד הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".<br />
<br />
== ללא ציור ==<br />
<br />
הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:<br />
<br />
"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של אדמו"ר הזקן היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים מליובאוויטש, לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".<br />
<br />
ומוסיף הרב צוויבל:<br />
<br />
הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, בשמחת תורה באחת השנים, כי בכוחה של הישיבה בליובאוויטש להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".<br />
<br />
דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': <br />
<br />
"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" <br />
<br />
זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.<br />
<br />
== מסירות מושלמת ==<br />
<br />
הרב צוויבל מוסיף, מה ששמע מזקני החסידים:<br />
<br />
הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה שיגר בתחילה את בניו לישיבות שאינם חב"דיות, '''ולאחר מכן''' העבירם לליובאוויטש שכן, לדבריו, ראשית עליהם להעשות "בני אדם", טרם תבוטל אישיותם בתומכי-תמימים. אולם, חסידים סברו להפך, ושיגרו את בניהם לליובאוויטש ללא כל "ציור".<br />
<br />
ומציין הרב צוויבל:<br />
<br />
"הרבי הרש"ב זימן פעם אסיפה של גבירים, והרה"ח ר' שמואל גוראריה ע"ה איחר והאזין מבחוץ. הוא קלט, כי הרבי ביקש סכום רב, אך מתנדבים אין. הרב גוראריה תחב מיד פתק מתחת לדלת החדר, וביקש להעבירו לרבי הרי"ץ, שנכח במקום, במכתבו הודיע, כי ישלם את הסכום במלואו, אולם מבקש להסתיר זאת מהרבי הרש"ב. שכן, הרבי מודע למצבו הדחוק בימים אלה, ותרומתו תצערו!!"<br />
<br />
סיפור זה, מגלם מסירות '''מוחלטת''' אל הרבי,ללא כל "ציור". מימשוה בשלמות.</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%93/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=296474משתמש:חב"דד/זקני החסידים2017-07-09T12:01:09Z<p>חב"דד: יצירת דף עם התוכן "== דור קדום == זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסי..."</p>
<hr />
<div>== דור קדום ==<br />
<br />
זקני החסידים ברחבי תבל, שחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, יצגו זן חסידי נדיר. אישיותם הנעלית, עוצבה על ידי רבותינו נשיאנו ובחירי המשפיעים בדורות הקודמים. המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול <br />
ברוק ע"ה המחיש ייחודיתים:<br />
<br />
"צדקתו של מתושלח נבעה '''מראייתו''' את אדם הראשון, בניגוד לבני דורו '''ששמעו''' אודותיו בלבד. זהו אף ההבדל בין חסיד מבוגר לבין חסיד צעיר: החסיד המבוגר '''ראה''' חסידים אמיתים, ובעוד החסיד הצעיר '''שמע''' אודותים בלבד ".</div>חב"דדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9E&diff=296473משתמש:מנדי מ2017-07-09T11:42:55Z<p>חב"דד: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>חב"דד