חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית משיח (שבועון)

2025-12-18T14:04:35Z

חבדי:

[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''"שבועון בית משיח'''," הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב"ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.

==היסטוריה והוצאה לאור==
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על ידי הרב [[זלמן הרצל]], הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלמה הלפרן]] בעידוד רבני ועסקני חב"ד ב[[ארץ הקודש]], [[ארצות הברית]] ועוד. ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערה|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם הנוכחי.}}. בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב [[עמוס כהן]], הרב [[שלום פלמן]], הרב [[אריה ברוך בלוך]] והרב [[שמשון גולדשטיין]], ובתקופה מאוחרת יותר ועד היום: הרב מנחם מענדל הנדל, הרב [[יעקב חזן]] הרב [[מנחם זיגלבוים]] והרב [[אברהם רייניץ]].

העיתון הוקם בתגובה לשינוי שחל בשבועון הוותיק [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]: הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין הראשוני של [[ועד רבני חב"ד]]). הגיליונות הראשונים של העיתון היו דומים במתכונתם לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ב]], ובהם דיווחים על הנעשה ב־[[770]].

בהדרגה התפתח בית משיח לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה ולו מוספים פופולריים.

בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]], התבסס העיתון מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון.

בשנים הבאות העיתון התפתח והתבסס, הן בתכנים, הן במערכת אותה מובילים מיטב הכותבים, עורכים וחוקרים חב"דיים.

שבועון בית משיח זוכה לפופולריות רבה בקרב חסידי חב"ד בכל העולם. השבועון מצוטט ומובא כמקור בספרים, מחקרים ומאמרים היוצאים לאור במדינות שונות ובמגוון שפות. הסיבה לכך נעוצה בחומרים רבים יקרי ערך הנחשפים לראשּונה ובבלעדיות בשבועון.

==שבועון בית משיח בעברית==
כיום העיתון יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] ארגון חב"די שמרכזו ב[[קראון הייטס]] בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]].

על צוות העורכים נמנים אישים חב"דיים אשר נחשבים מהשורה הראשונה של הכותבים והחוקרים החב"דיים, וידם רב להם בתחום העריכה, הפרסום, הכתיבה והמחקר:
*הרב [[שלום יעקב חזן]] - עורך אחראי
*הרב [[אברהם רייניץ]] - עורך, ומעצב העיתון
*הרב [[מנחם זיגלבוים]] - עורך
*הרב [[שרגא קרומבי]] - עורך המהדורה האנגלית

שערי הגיליון וכתבות נבחרות מהגיליון העדכני מתפרסמות באתר החדשות החב"די [[חב"ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח]}}.

==תמיכת רבני ומשפיעי חב"ד==
שבועון בית משיח יוצא לאור ב[[קראון הייטס]], מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הענדל]] וזוכה לתמיכת [[בד"צ קראון הייטס]], חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] רבנים, שלוחים ומשפיעים מכל העולם.

מהתומכים המרכזיים של שבועון בית משיח: הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] ע"ה, אב"ד ורבה של שכונת קראון הייטס, ומחשובי רבני חב"ד בעולם, שכונה על ידי הרבי 'אביר שבאבירים' ו'איש הלכה'. הרב מארלאו היה הסמכות הרבנית וההלכתית של 'בית משיח' בשנים הראשונות מתקופת ההקמה ועד לפטירתו בשנת [[תש"ס]]. הרב אף פירסם בבית משיח מדור הלכתי {{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1000 עמוד 43}}.

בשנים הבאות המשיכו בתפקיד הרב [[אהרן יעקב שווי]] ע"ה והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שליט"א מ[[בד"צ קראון הייטס]].

על התומכים הבולטים של השבועון נמנים רבני חסידות חב"ד:

מזכירי הרבי - הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]].

ראשי ישיבות חב"ד כמו הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבת חב"ד בצפת, הרב [[יוסף גינזבורג]] ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב.

משפיעים חשובים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ע"ה והרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[פנחס קארף]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ישבעם סגל]], הרב [[עופר מיידובניק]], והרב [[שלום בער ליפסקר]].

ראשי ארגונים חשובים כמו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], הרב [[משה סלונים]] מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]] והרב [[דוד נחשון]] יו"ר [[ניידות חב"ד]] ויו"ר [[צבאות השם]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1000 עמוד 43 והלאה}}.

ראיונות רבים של רבנים שלוחים ומשפיעים פורסמו בבית משיח במהלך עשרות שנים:
הרב [[דוד חנזין]] אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ורבה של [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בית משיח 219}}.הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד ברחובות{{הערה|בית משיח 274}}. הרב [[בן ציון ליפסקר]] חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] שליח הראשי ורבה של ערד{{הערה|בית משיח 230 ו989}}. הרב [[יוסף הכט]] חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש שליח הראשי ורבה של אילת{{הערה|בית משיח 446}}. הרב [[ישעיהו הרצל]] רבה של [[נוף הגליל]], הרב [[ישראל הלפרין]] רבה של קהילת חב"ד הרצליה העניק ראיונות רבים. ועוד רבנים רבים העניקו ראיונות לבית משיח: הרב [[טוביה בלוי]] מרבני חב"ד ירושלים, הרב [[טוביה זילברשטרום]] רב שיכון חב"ד בירושלים, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] רבה של קהילת חב"ד בלוד ועוד.

===הרב הראשי לישראל===
בראיון לבית משיח חשף הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר שליט"א, כי במשך תקופה ארוכה היה מנוי לשבועון בית משיח{{הערה|1433}}: "אני מכיר היטב את השבועון, הייתי מנוי עליו תקופה ארוכה. בכל פעם התענגתי מחדש על התוכן החסידי שלו".

==פרסום לשלוחים==
שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד מכל רחבי העולם, מפרסמים בבית משיח ידיעות על פעולות עונתיות, שגרתיות ומיוחדות, כך גם מפרסמים מודעות.

בתי חב"ד ומוסדות חב"ד רבים התפרסמו לראשונה בבית משיח, אם בכתבות מגזיניות ואם בידיעות וכל אלו חינם.

רבים מהשלוחים מנויים על העיתון המגיע לכל פינה בעולם.

דוגמה מהוקרת השלוחים ישנה במודעה על כפולת עמודים בבית משיח גיליון 103, ובה מאות שלוחים מברכים את צוות בית משיח על הוצאת למעלה מ-100 גיליונות גדושים בחסידות ומחזקים באמונה בגאולה הקרובה{{הערה|שבועון בית משיח 103}}.

==בית משיח באנגלית==
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו השבועון במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:BM שער.png|ממוזער|שער אחד הגליונות במהדורה האנגלית]]
המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

===התפתחות העיתון באנגלית===
כעשרים שנה יצאה המהדורה האנגלית בתוך המגזין בשפה העברית.

בשנת [[תשע"ט]] העיתון באנגלית החל לצאת לאור בפורמט עצמאי, צבעוני מלא ובגודל חדש, הוקם צוות עריכה מיוחד בראשות הרב [[שרגא קרומבי]], והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון.

===בית משיח באנגלית כיום===
בעיתון באנגלית מתפרסמים ראיונות, כתבות, מאמרים, תגליות וחשיפות.

*עורך אחראי: [[שרגא קרומבי]].
*עורך ראשי: [[לוי ליברוב]] (עורך בית משיח באנגלית ושליח בפלטבוש).
*ועדה רוחנית: יו"ר הרב [[יעקב חזן]].

==[[במחנה צבאות השם|במחנה]]==
מוסף שבועי לילדי צבאות ה', החל לצאת בשנת [[תשס"ו]] ויוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[שבועון בית משיח]] ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]].
*עורך: לוי חשמונאי
*משתתפים: חיים ברוק, נ. ברנשטיין, יעל שניאורסון, י. מיכל, ש.רייניץ, ד. חסקינד.
*איורים: שעילה בריל, לאה, חנה
*עיצוב ועימוד: וירט

==יומנו של תמים{{הערה|ראו בית משיח גיליון 1000 עמוד 102.}}==
*[[תשנ"ה]] - הרב [[מנחם מענדל טייכמן]] / הרב [[אריה קדם]].
*[[תשנ"ו]] - הרב אליעזר מישולובין.
*[[תשנ"ח]] - התמים [[שלמה נחימובסקי]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30849 יומנו של שלמה ב-‏770].}}.
*[[תשנ"ט]] - הרב שלמה כץ (כיום [[שליח]] ב[[אור יהודה]]).
*[[תש"ס]] - הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]].
*[[תשס"א]] - ר' מענדי דיקשטיין (כיום כתב ב[[שבועון בית משיח]]) / התמים [[ברוך משה מקמל]].
*[[תשס"ב]] - הרב [[שלום דובער דיקשטיין]].
*[[תשס"ג]] - הרב [[לוי נחשון]].
*[[תשס"ה]] - ר' [[מנחם שרון]].
*[[תשס"ו]] - הרב [[שלום דובער וולף]].
*[[תשס"ז]] - הרב [[שלום בער שמולביץ]]
*[[תשס"ח]] - הרב שמואל ביטון (כיום מנהל רוחני של [[ישיבה קטנה אור יהודה]]).
*[[תשס"ט]] - הרב [[שמעיה העכט]].
*[[תש"ע]] - הרב [[שמואל ששון]].
*[[תשע"א]] - הרב [[משה לידר]].
*[[תשע"ב]] - הרב [[משיח פרידמן]].
*[[תשע"ג]] - הרב יחיאל יעקובוביץ / הרב מנחם מענדל איבערט.
*[[תשע"ד]] - הרב משה פרבר.
*[[תשע"ה]] - הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (פיליפינים)]].
*[[תשע"ו]] - הרב מנחם מענדל רייכמן (קריות).
*[[תשע"ז]] - אברהם אשר זאב רייכמן.
*[[תשע"ח]] - הרב דוד מיכאלשווילי (כיום שליח בקהילת הרשב"י ב[[פלורידה]]).
*[[תשע"ט]] - הרב מנחם מענדל פרידמן (כיום שליח ב[[רמת אביב]]).
*[[תש"פ]] - הרב [[מנחם מענדל ששון]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/01/04-01-2023-02-17-55-לקריאה-1.pdf אשרי תמים שלא יעזבך - שלשה חדשים של אמונה והתקשרות.]}}.
*[[תשפ"א]] - הרב שמואל דורון.
*[[תשפ"ב]] - הת' דוד גבריאל.
*[[תשפ"ג]] - הת' לוי דהאן.
*[[תשפ"ד]] - הת' שניאור זלמן גרליק \ הת' דוד ישראל אוריאן.
*[[תשפ"ה]] - הת' שמואל מזרחי.
*תשפ"ו - הת' אברהם חיים אביגדור בקרמן.

==[[התמים (בית משיח)|התמים]]==

{{ערך מורחב|התמים (בית משיח)}}

מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.
===התמים עברית===
[[קובץ:התמים ראש השנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|התמים גיליון [[ראש השנה]] [[תשפ"ד]]]]
*יצא לאור באופן סדיר בשנים [[תשס"א]]-[[תשס"ד]], ובשנים מאוחרות יוצא לאור לסירוגין.
*מאז [[חודש ניסן]] [[תשע"ה]] החל לצאת שוב עד לשנת [[תשע"ח]]. ובשנים הבאות יוצא אחת לתקופה.
*בשנת [[תשפ"ג]] "התמים" עבר לניהול מלא של מערכת בית משיח והתמים ממשיך לצאת במתכונת דומה אבל שונה.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf גיליון נ"ד] יצא כמוסף לגיליון בית משיח חג הסוכות תשפ"ה - 1431 - וחולק חינם לאלפי אנ"ש והתמימים האורחים והמקומיים בבית חיינו בתשרי תשפ"ה

===התמים אנגלית===
החל מ[[תשרי]] [[תשפ"א]] התמים יוצא גם במהדורה אנגלית.

==מוספים נוספים==
*'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי לנשי ובנות חב"ד.
*'''ביתנו''' - מוסף דו-שבועי לחיזוק הבית החסידי, מצורף בתוך הגליון, החל משנת [[תש"פ]].
*'''שונה הלכות''' - יוצא לאור על ידי [[מכון הלכה חב"ד]] בו חברים רבני חב"ד ופוסקי הלכה חב"דיים. מצורף לעיתון החל מחודש אדר [[תשפ"ב]].
*'''[[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מעניין ועכשווי]]''' - יוצא לאור על ידי [[מטה משיח (ישראל)]] מצורף לעיתון החל משנת [[תשס"ה]].

==מערכת בית משיח בעברית==
*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד, עסקן ציבורי בקראון הייטס.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו"ל, איש חינוך ועסקן ציבורי בקראון הייטס.
*הרב [[מנחם זיגלבוים]] - מעורכי בית משיח ועורך ספרי תולדות והיסטוריה

===כותבים קבועים===
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]] - עורך ספרים והיסטוריון - כתבות תחקיר היסטוריות
*הרב [[יהודה ליפש]] - שליח ב[[רמת אביב]]. טור - סיפורים מבית חב"ד
*הרב [[אסף פרומר]] - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח"ל חיפה]]. טורים תורניים-אקטואליים נוקבים
*הרב [[יצחק ערד]]- ראש ישיבת דעת, [[רחובות]].
*הרב [[מנחם מענדל ששון]]{{הערה|בשם: '''מה השיח? גאולה ומשיח!'''}} - מרצה בענייני גאולה ומשיח, פעיל בארגון [[את"ה העולמי]], וחבר בקהילת חב"ד בצפת.
*הרב [[גרשון אבצן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסנטי]]. טור נוקב בשם "הגיע הזמן לדבר על..."
*הרב [[ניסים לגזיאל]] - משפיע ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] - מפרסם טור - מגלים משיח בפרשה
*הרב מנחם מענדל דיקשטיין - איש חינוך - כתבות במגוון נושאים
*הרב אבריימקה אייזנשטיין - איש תקשורת ועורך [[חב"ד אינפו]], מנהל אגף החדשות בבית משיח
*התמים שניאור זלמן נוימן - כתבות היסטוריות
*התמים מנחם מענדל כהן - כתבות אקטואליה והיסטוריה
*התמים מנחם מענדל אדלר - כתבות תחקיר היסטוריות
*התמים יוסי סלומון - כתבות אקטואליות

===כותבים בעבר===
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ועורך ספרים.
*הרב [[יהושע דובראווסקי]] - [[משפיע]] וסופר.
*הרב [[חיים אשכנזי]] - [[משפיע]].
*הרב [[משה סלונים]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ועסקן ציבורי.
*הרב [[יצחק גנזבורג]] - בכיר ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש ועסקן ציבורי באה"ק ובארה"ב.
*הרב [[שמואל קראוס]] - חוקר היסטוריה עורך ספרים ומזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס|הבי"ד דקראון הייטס]].
*ר' ברל'ה קרומבי - איש תקשורת ויו"ר תקומה 2023.
*ר' נתן אברהם - איש חינוך.
*ר' [[שבתי ווינטראוב]] (שי גפן) -איש תקשורת עורך ספרים ממנהלי מוזיאון [[גוש קטיף]] עסקן ציבורי פעיל בכיר בענייני שלימות הארץ.
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] (מענדל צפתמן) - איש חינוך ומרצה, לשעבר שליח הרבי ב[[מרוקו]].
*הרב [[יעקב שמולביץ]] שליח ראשי ב[[בית שאן]].
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - שליח בקריות.
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח ראשי ב[[אופקים]].
*הרב [[יוסף קרסיק]] - רבה של בת חפר.
*הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע ועורך ספרים.

==סדרות מיוחדות==
במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:
*'''זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]]''' - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*'''זכרונות הרב [[יצחק מישולובין]]''' - חיים חסידיים במחתרת ב[[סמרקנד]].
*'''ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]'''.
*'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]], מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]].
*'''תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]]''' - מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה צורף לספר).
*'''זכרונות הרב [[חייקל חאנין]]''' - מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*'''[[חב"ד בשואה]]''' - סיקור נרחב של חסידות חב"ד ועיירות חב"דיות בזמן ה[[שואה]], מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "[[הנסיך השישי]]").
*'''מדינות המלך''' - סקירה על [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה, מאת ר' [[בן ציון ששון]].
*'''בתי חב"ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]]''' - מאת ר' [[מנחם מענדל ערד]]
*'''קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי''' - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (הודפס כספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*'''גדולי ישראל והגאולה''' - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*'''ביקור [[הרבי הריי"צ]] באמריקה''' - מאת [[שניאור זלמן ברגר]]
*'''זכרונות הרב [[הלל זלצמן]]''' - זכרונות בכלי ראשון של חיים חסידיים במחתרת ב[[סמרקנד]] ובערים אחרות. בתום הסדרה, הזכרונות יצאו לאור בספר הרב-מכר - [[מחתרת סמרקנד (ספר)]]
*'''זכרונות ר' מולע''' - זכרונותיו של ר' [[שמואל לייב פרוס]] ע"ה, מאת [[מנחם זיגלבוים]]

== מדורים ==
*'''דבר מלכות''' - [[שיחה|שיחה של הרבי]].
*'''אגרות קודש בפרסום ראשון''' - מדור מיוחד בו מתפרסמות אגרות קודש תוכניות וארוכות, בפרסום ראשון.
*'''פתגמי חסידיים''' - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב אליהו הכהן הנדל.
*'''[[מאוצר המלך]]''' - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור שלושה כרכים המאגדים את כתבי היד שפורסמו במדור זה).
*'''לראות גאולה יום יום''' - טור מאת הרב [[יצחק ערד]].
*'''לומדים (נו"ן) אל"ף בי"ת של גאולה''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] מאת רבנים רנדומליים.
*'''טעם למנהג''' - חקירה אודות מנהגים חב"דים, מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]].
*'''על הפרק''' - טור בענייני שלימות הארץ העומדים על הפרק.
*'''יומנו של [[תמים]]''' - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי ה[[קבוצה]].
*'''חדשות חב"ד''' - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]] בעריכת ר' אבריימקה אייזנשטיין.
*'''חסידים איין משפחה''' - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].
*'''והבט פני משיחך''' - מדור תמונות שבועיות של [[הרבי]].
*'''סיפור לשבת''', מאת [[מנחם זיגלבוים]].
*'''משולחן ההלכה''' - נושאים הלכתיים, מובאים ע"י רבני [[מכון הלכה חב"ד]].
*'''סיפורים מ[[בית חב"ד]]''', מאת הרב [[יהודה ליפש]]. (בעבר מאת הרב [[יעקב שמולביץ]]).
*'''[[מגלים משיח בפרשה]]''' - מאת הרב [[ניסים לגזיאל]].
*'''טור אורח''' - התוועדות חסידית עם רבנים רנדומליים.
*'''לוח זמנים''' - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].

===מדורים בעבר===
*'''פנסאי בעיר''' - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
*'''ווערט-א-לאך''', מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*'''תקוות חוט השני''', מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].
*'''[[התוועדות חסידותית]]''' - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''Letters from the Rebbe''' - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון.
*'''נתפס ברשת''' - אפיזודות, סיפורים אישיים ותובנות שנלקטו מרחבי המרשתת.
*'''10 עובדות חב"דיות''' - על נושאים חב"דיים שונים, מאת הרב [[שלום יעקב חזן]].
*'''בדידי הווא עובדא''' של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - [[נתן אברהם]].
*'''מחשבה חסידית''' - נקודות משיחות קודש למחשבה, מאת הרב [[ישראל הרשקוביץ]], שליח הרבי לאופקים.
*'''הגות וואך''' - מאמרי הגות שבועיים מאת [[אסף חנוך פרומר|א. אברהם]].
*'''שולחן שבת''' - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.
*'''משיח אין געזאטן''' - מאת [[משיח פרידמן]].
*'''סודו של ניגון''' - מאת [[לב לייבמן]].
*'''אחרון חביב''' - מאת הרב שניאור חביב.

== חשיפות ==
{{להשלים}}
[[קובץ:הרב מאיר שלמה ינובסקי - בית משיח.jpeg|ממוזער|250px|התמונה שפורסמה "הרב מאיר שלמה ינובסקי" ולאחר מכן היה מי שהכחיש את זהות המצולם]]

===חשיפות תולדות אדמו"רי ליובאוויטש===
* הרב [[דוד נחשון]] מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] ומנכ"ל [[צבאות השם]], בזכרונות אישיים מ[[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. שבועון בית משיח גיליון 1396
*תמונה נדירה של הרבי ב[[אוניברסיטה]] בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]]{{מקור}}.
*[[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור נדיר (כ"ג פרקים) שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]], כנראה על מנת להכינו לדפוס, אך לא נסתייע הדבר. החיבור מתאר בהרחבה את הרקע הפוליטי להקמת האגודה, את הקמתה, מקימה, מעורבות [[אדמו"ר הרש"ב]] בה, ואת פרישתו. החיבור נחשף לראשונה על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] בשבועון בית משיח גליון 267 ואילך, ופורסם שוב (באופן חלקי) בתוספת הערות בבית משיח גליון 388.
*מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*תמונת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. (אלא שלאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי טענת הרב שמשון חריטונוב שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי).

===[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש| אוהל רבותינו בליובאוויטש]]===
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/הקמת_אוהל_רבותינו_בליובאוויטש.pdf הקמת אוהל רבותינו נשיאינו בליובאוויטש]''', ראיון עם הרב [[דוד נחשון]], [[שבועון בית משיח]] גליון 1018 עמוד 33
*שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/הקמת_גדר_מציבות_רבותינו_ליובאוויטש_דוד_גורביץ.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24
*[[אהליאב אבוטבול]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/ביד_רבני_חבד_בליובאוויטש.pdf הכרעות בית דין רבני חב"ד בבית החיים בליובאוויטש]''', בתוך 'העיירה ליובאוויטש מתעוררת', [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 76

===אגרות ומענות אדמו"רי ליובאוויטש===
{{להשלים}}
שבועון בית משיח הפך במהלך השנים לבימה מרכזית לפרסום ראשון של תורות ואגרות אדמו"רי ליובאוויטש. מאז יצא העיתון לאור ובמשך כל השנים מתפרסמים בפרסום ראשון מאמרי חסידות, שיחות, אגרות קודש ומסמכים רבים בפרסום ראשון, וכל אלו מוסיפים נדבכים חשובים לתורת חב"ד בכללותה.
בשנות הפ', נפתח מדור חדש של אגרות בפרסום ראשון - בכל גיליון מתפרסמות רצף אגרות קודש של הרבי מה"מ בפרסום ראשון.

דוגמאות לפרסומים ראשונים בתורת אדמו"רי ליובאוויטש:
*מדור אגרות קודש בפרסום ראשון - אגרות תוכניות בעיקר לעסקנים חב"דיים, מהשנים הראשונות לנשיאות.
* 3 מענות קודש בפרסום ראשון במענה על שליחות הרב [[משה אורנשטיין]] והרב [[מאיר אשכנזי]] בשליחות הרבי ל[[חרסון]] - ע"י הרב [[שלום יעקב חזן]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/606441/ אחד הגיליונות], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===חשיפות היסטוריה חב"דית===
*רשימת הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] מ[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 162 ואילך).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי שניאור זלמן ברגר. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]
*'''ימות המשיח''' - פעולותיו של מלך המשיח בעולם, יצא לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]].
[[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע"ב]]
החל משנת ה'תשע"ב החל השבועון להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.
*'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ב]].
*'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע"ב]].
*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד יצא לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ב.
*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, יצא לקראת [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].
*'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו"ד שבט]] תשע"ג.
*'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע"ד]].
*'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] תשע"ד. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].
*''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] תשע"ד.
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע"ה]].
*'''הקהל העשירי''' - אודות שנת הקהל, יצא לקראת [[ראש השנה]] [[תשע"ו]].
*'''מדריך הלכתי - חגי תשרי''' - הלכות חגי תשרי בצורה קולחת, בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], יצא לקראת ראש השנה [[תשע"ו]].
*'''ליובאוויטש בתפארתה''' - אלבום סיכום מהמעמד הגדול, יצא לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ו]].
*'''הראלי הגדול בעולם''' - אלבום סיכום מ[[יום צבאות ה']], יצא לקראת י"א ניסן [[תשע"ו]].
*'''והגדת לבנך''', יצא לקראת [[פסח]] [[תשע"ו]].
*'''מאמר מבואר''' - ד"ה 'ונחה עליו רוח הוי' תשכ"ה, יצא לקראת פסח [[תשע"ו]].
*'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ו]].
*'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב"ד, יצא לקראת סוכות [[תשע"ז]].
*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, יצא ב[[ג' תמוז]] תשע"ז.
*'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות תשע"ח.
*'''תמונות ורגעים''' - סקירה נרחבת מהנעשה בבית חיינו ועל פעילות ארגון החסד "אש"ל", יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע"ט]].
*'''תשרי בליובאוויטש''' - תיעוד מחצרות קדשנו, יצא בחודש תשרי [[תשפ"א]].
*'''מצווה עלינו לספר''' - 120 סיפורים על הרבי, יצא בחודש [[ניסן]] [[תשפ"ב]].
*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''' - דעת הרבי על לימוד ב[[אוניברסיטה]] ופעולות עם תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה, מוסף חג הסוכות תשפ"ג
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מסכת הקשרים של הרבי עם ציירים ואמנים, יצא בחודש ניסן תשפ"ג.
*'''קבוצה''' - על התמימים בקבוצה, החיים בקבוצה והדרכות לקראת הקבוצה מאת [[איגוד תלמידי הקבוצה]], יצא בחודש ניסן תשפ"ד.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/מוסף_קבוצה_LR.pdf הקובץ] {{PDF}}}}.
*'''והיו מספרים''' - מוסף עשיר על הקשר בין הרבי מה"מ לסופרים ואנשי רוח, יצא בחודש ניסן [[תשפ"ד]]
* [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ"ה, יצא לאור על ידי את"ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431] - כתי"ק בפרסום ראשון, תמונות הרבי בפרסום ראשון, מכתבי שליח הרבי הרב [[יעקב שמולביץ]] מתשרי תשד"מ בפרסום ראשון
* נסיך נפלאותיך וטובותיך - ניסי מלחמת [[חרבות ברזל]], יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף לגיליון חג הסוכות תשפ"ה גיליון 1431

==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.
*'''הנסיך השישי''', [[מנחם זיגלבוים]]
*'''דרכים''', [[אברימי גבירץ]] (א. גץ) - תשע"ו
*'''[[התוועדות חסידותית]]''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - תשנ"ט, תשס"ה, שני כרכים
*'''[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]]''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], בהוצאת המחבר - תשס"ו
*'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס"ה-תשע"ה, שלושה כרכים
*'''ניצוצי אור'''
*'''סיפורים מבית חב"ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע"ו, ארבעה כרכים.
*'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-תשמעו-סיפור/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}
*'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-שליחויות/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1200 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}
*ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח
* [https://www.scribd.com/user/128893674/B-Merkur/uploads ארכיון גליון 830 עד גליון 976] באתר scribd, {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות בנושא בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]] בגרסתו הישנה {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ כתבות בנושא בית משיח]''' באתר החדשות החב"די [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF {{PDF}}. אתר בית משיח

;טורים כתבות וראיונות הקשורים עם ההוצאה לאור
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%93.pdf אלף עיתונים - משימה אחת]''' - דבר המערכת גליון האלף, ע' 26 {{בית משיח}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף, ע' 44 בגליון {{בית משיח}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b9/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_-_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' גליון האלף, ע' 96 {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[en:Beis moshiach (magazine)]]

חתונת הרבי

2025-11-25T15:39:25Z

חבדי:

{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]])]]
'''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב"ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.

==השידוך:==
[[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, [[הרבנית נחמה דינה]]]]
[[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הפרידיקער רבי.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אב הכלה, [[הרבי הריי"צ]]]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]

בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}.

העיר [[וורשה]] נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' [[משה הורנשטיין]] ו[[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאמיתו"{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.}}.

ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת ב[[י"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה ל[[וורשה]]. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ג כסלו]]. במהלך אותו ערב התקיים ה[[חתן מאהל]] בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר{{הערה|שם=אלטהויז|יומן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].}}.

אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ר' [[דוד בורנשטיין]] מסוכטשוב, ר' [[יצחק מנחם מענדל דנציגר]], בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' [[מרדכי יוסף טברסקי]], ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ועוד{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.}}.

==החתונה==
[[קובץ:כרטיס.jpg|2500x|שמאל|ממוזער|כרטיס כניסה לחתונת הרבי והרבנית]]
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי ה[[תשורה]] שחולקה בחתונה]]
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש"ב]]) הרי מסדר קידושין!}}.

עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי [[מנחם מענדל קופרשטוך]] – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ{{הערה|ראה אודותו: מנחם מענדל אדלער, '''עד נאמן''', ארץ הקודש, תשפ"ב ([https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62e9467b38d18_1659455099.pdf תדפיס], באתר [[COL]]) וראה עוד ב: שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C.pdf העד שחתם על כתובת הרבי]''', שבועון בית משיח גליון 346 עמוד 24.}}
את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר|מרדכי יוסף אלעזר]], בכיבוד שתיית היין תחת החופה זכה הרב [[משה אהרון מארגעל]] - משמש בקודש של הרבי הריי"צ.

במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.
===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.

===האירועים אחר החתונה===
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].

ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.

==מעלת היום==
בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד]‏‏{{הערה|[https://col.org.il/news/147546 החלקים מהשיחה ביום 'חתונת הכסף' של הרבי שלא הודפסו] {{חב"ד און ליין}}}}
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'.
:'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}
גם בשנת [[תשל"ט]] בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב [[ברוך אוברלנדר]] '''[[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]]''', ביוגרפיה מקיפה על שנותיו הראשונות של הרבי - [[תרס"ב]] עד [[תרפ"ט]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי והרבנית לאחר החתונה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}}
*'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י"ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 החתונה של הדור השביעי] {{בית משיח}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.{{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו
*{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ז}} {{קישור שבור}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75
*[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/109360 שנת ה-90: הכרזת מבצע: מסע ישיבת תומכי תמימים נתניה בעקבות חתונת הרבי והרבנית]{{col}}
*[https://chabad.info/in-focus/324400/ מיוחד: כאן נערכה חופת הרבי והרבנית • אלפסי תיעד{{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

צבאות השם (ישראל)

2025-11-09T17:39:12Z

חבדי: /* הנהלה */

{{מפנה|צבאות השם בארץ הקודש|הפנסאים}}
[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
===הקמת צבאות ה' בארץ הקודש===
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי] {{אינפו}}}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב [[דוד נחשון]] היה אז בתשרי אצל הרבי ושמע את ההוראות וכאשר שב לארץ הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

===פקודות, דרגות וסמל===
סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

===ארגון אחד ארצי===
בתחילה גם הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אל הרב נחשון חברי הנהלת הרשת הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]] ואמרו שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם הרב נחשון ביצע זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שיקח על עצמו את ניהול הארגון ושיעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נענה הרב נחשון לבקשתם ונטל על עצמו את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש{{הערה|'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.

=== מרכז הארגון ===
החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
{{הפניה לערך מורחב|יום צבאות השם}}
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.

====שבת צבאות השם====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
{{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות השם}}
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====ראלי====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יו"ר.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל.
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים.
*יצחק בילנצקי - מנהל אגף הסניפים.
*הרב מנחם מענדל תמרין -מנהל תוכן
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי.
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים.
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף.
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים
*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות.
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות.
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים.
*ר' אייל דוייב - מזכיר.
*תמרין - מזכירה
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות.
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי.

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

חנוכה

2025-11-07T12:38:21Z

חבדי: עדכון, תמונה, תמונה, תמונה, תמונה

[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
'''חג החנוכה''' ('''הַחֲנֻכָּה''') הוא [[חג]] שנקבע על ידי [[חז"ל]] בזמן [[בית המקדש השני]], לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות [[יוון]]: ניצחונם של ה[[חשמונאים]] ב[[מרד החשמונאים|מרד נגד היוונים]], חנוכתו מחדש של [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]]. החג מצוין באמירת [[הלל]] והודאה וכן ב[[הדלקת נרות חנוכה]].

החג נחוג בשמונת הימים מ[[כ"ה בכסלו]] עד [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.}}.

==רקע==
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי.

==קביעת החג==
[[קובץ:ראלי כסלו חנוכה תשנב.jpg|ממוזער|ראלי כסלו חנוכה תשנ"ב]]
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}.

הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:

א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.

ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".

על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא{{הערה|למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.}}, מופיעים מספר טעמים.

הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.

הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה{{הערה|ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.}}.

==מצוות החג==
===הדלקת נרות===
{{ערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת [[חנוכיה ציבורית]] למרגלות מגדל אייפל]]

המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

מצות ההדלקה מתוארת בגמרא{{הערה|שם=שבת}} כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''מצות חנוכה''': נר איש וביתו.

'''והמהדרין''': נר לכל אחד ואחד.

'''והמהדרין מן המהדרין''': [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ו[[בית הלל]] אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|1=באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}.

===הלל והודאה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]}}
*בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]". וכן בברכה השניה ב[[ברכת המזון]], לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".
*בכל יום מימי החנוכה לאחר [[תפילת שחרית]] אומרים [[הלל]] בברכה לפניו ולאחריו.

====סעודות ושמחה בחג====
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ב[[רבי משה איסרליש|רמ"א]], ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"{{מקור}}.

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
[[קובץ:סופגניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניית ענק בבייקרי [[כפר חב"ד]]]]

==מנהגי החג==
* '''[[דמי חנוכה]]''': דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי מחלק מעות לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.

* '''צדקה''': בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}.

*'''[[אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה|אכילת מאכלי חלב ושמן]]''': מנהג ישראל לאכול מאכלים עשויים בשמן, לזכר [[נס פך השמן]]{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.}}. וכן מאכלי חלב וגבינה לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית שהשקתה את המצביא היווני חלב{{הערה|1=ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני] {{COL|}}}}.

==זאת חנוכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[זאת חנוכה]]}}
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.
[[קובץ:חנוכיה אדמור הרייצ.jpg|ממוזער|חנוכיה בא הרבי הריי"ץ השתמש בשנים אחרונות.]]

===שבת חנוכה ===
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב חנוכה שהוא [[ערב שבת]], יש להוסיף ב[[צדקה]] כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה{{הערה|שם=ערב נ|שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.}}.

*גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות){{הערה|שם=ערב נ}}.

*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.}}.

*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי [[שבת קודש]] הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה{{הערה|שם=כג מט|שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.}}.

*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם ב[[שבת]] (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת{{הערה|שם=כג מט}}.

==מבצע חנוכה והדלקות פומביות==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]], [[חנוכיה ציבורית]]}}
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע חנוכה עם חיילי [[צה"ל]] באיזור תעלת סואץ, בזמן [[מלחמת יום כיפור]]]]
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכיה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו במדשאות הבית הלבן, במנהטן, כיכר האדומה למרגלות הקרמלין, ליד מגדל אייפל ועוד.

יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.

==אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאטקעס אווענט]]}}
אצל רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר ה'צמח צדק']] נהוג היה לערוך [[התוועדות]] באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "[[לאטקעס אווענט]]" ([[ערב לביבות]]). בין ה[[סיפור חסידי|סיפורים]] שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה{{הערה|שם=יום יום|[[תבנית:היום יום/כ"ח בכסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}.

===אצל אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] נגאל מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - [[כ"ז בכסלו]]{{הערה|ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.}}; ולגירסא שניה, בנר חמישי - [[כ"ט בכסלו]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.}}. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"{{הערה|לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.}}.

===אצל אדמו"ר הרש"ב===
בנר שני של חנוכה, [[כ"ו בכסלו]], נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי הרש"ב]] לאחר שנדחתה.

מנהגיו ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]], כפי שהביא בנו [[הרבי הריי"צ]]: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, [[הרבנית רבקה]]. וגם ב[[ערב שבת קודש]] היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם{{הערה|שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.}}. היה מדליק נרות חנוכה בין [[מנחה]] ל[[מעריב]], ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "[[הנרות הללו]]" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה בכסלו|היום יום כ"ה כסלו]].}}. היה נוהג [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן){{הערה|שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.}}.

נהג לתת [[דמי חנוכה]] בלילה הרביעי או החמישי{{הערה|שם=יום יום}}. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו{{הערה|שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.}}.

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך{{הערה|שיחת שבת חנוכה תשט"ז.}} סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.

היה נותן [[דמי חנוכה]] גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.}}.

===אצל [[הרבי]]===
בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] בחנוכה בימות החול דלקה החנוכיה{{הערה|ראו למשל [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144785 התוועדות כ"ט כסלו תשל"ו{{בית חבד}}{{וידאו}}]}}.
====הדלקת הנרות====
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה#חנוכיית הרבי]]}}
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה משתמש בדרך כלל הרבי]]

הרבי נהג לערוך את [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] לבדו, ולא בנוכחות קהל. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]], הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.

הרבי נכח בשעת ההדלקה ב-770, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת [[ניגון הנרות הללו]], ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".
====דמי חנוכה====
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה#אצל הרבי|דמי חנוכה אצל הרבי]]}}
החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]]. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]].

בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]], באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים.

החל משנת [[תשמ"א]], כאשר מתקיימים [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים על מנת שיחלקו לילדים.

בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]]{{הבהרה|האם היו עוד שנים?}}}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

====כינוס ילדים וסאטלייט====
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ראלי]], [[סאטלייט]]}}
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, [[תנש"א]]]]

מאז הקמתו של ארגון [[צבאות ה']] בשנת [[תשמ"א]], מתקיים מידי שנה [[כינוס ילדים]] ב-[[770]] בהשתתפותו של הרבי . החל משנת [[תש"נ]] מתקיים במהלך הכינוס [[סאטלייט]] - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית [[הדלקת נרות חנוכה]] וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.

====כינוס זקנים====
{{ערך מורחב|ערך=[[תפארת זקנים לוי יצחק#כינוס עם הרבי|תפארת זקנים לוי יצחק]]}}
מידי שנה בחג החנוכה מתקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]' ו'[[חכמת נשים]]', בהשתתפות הרבי שנושא שיחה עבורם. בשנת [[תשמ"ו]] התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.

==חנוכה בתורת החסידות==
===מהות החג===
הגמרא מספרת{{הערה|שבת כא ע"ב.}} שבחג החנוכה היו שני ניסים: נצחון המלחמה ונס פח השמן{{הערה|שבו גופא היו שני ניסים: א. שנמצא טהור חתום בחותמו של כהן גדול, ב. שהספיק לשמונה ימים.}}. חכמי ישראל נחלקו האם קביעת החג לדורות הייתה על שני הניסים{{הערה|דעת המאירי.}} או רק על נס פח השמן{{הערה|על דבר שתי שיטות אלו ראו בארוכה לקו"ש ח"י עמ' 143 ואילך, ח"ל עמ' 204 ואילך.}}. ברוב המקומות בתורת החסידות{{הערה|סה"מ תקס"ג ח"א עמ' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג (כב, א). סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נר חנוכה (דרמ"צ עא, א). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד עמ' קנז) ותרפ"ו (סה"מ תרפ"ו עמ' קסד).}} מוסבר כהדיעה השניה, אבל הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם תשמ"ח – מוגה.}} שכללות מהות החג היא דווקא כהדיעה שהחג נקבע על '''שני הניסים'''.

ונקודת הביאור בזה: עניינו של חנוכה הוא להאיר '''את החושך''' דוקא, ולכן עיקר קביעות החג היא על גילוי האלוקות '''בתחתונים''' – שזה מודגש בנס הנצחון דוקא. אבל מי ש"מגלה" על הנצחון שהוא היה נס אלוקי (ולא סתם "מקרה מוצלח" טבעי) - הוא נס פח השמן,שבו ניכרת האלוקות '''בגלוי'''.
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי מליובאוויטש.jpg|ממוזער|דמי חנוכה בוא משתמשים לתת לילדים....]]

===עיקר החג - נצחון האמונה על השכל ===
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.

דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}

===מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל{{הערה|ראשית סוגיה זו בחסידות בתו"א ד"ה זה, ובחסידות מבוארת (מועדים א) התבארה הייטב ולוקטו המאמרים הדנים בה - ראה שם.}}===
מזוזה שייכת לקו הימין כי פרשת שמע (הכתובה במזוזה) עניינה לעורר באדם תשוקה לעלות ו'''להתקרב''' לה'. ועליה שייכת לקו הימין, כמו שכתוב "'''וימינו''' תחבקני", שפעולת ה'ימין' של ה' היא 'חיבוק', וחיבוק הוא '''קירוב'''. ומכיון שבחינה זו היא כללות כל המצוות (שעניינן בירור הגשמיות והעלאתו לקדושה), קובעים את המזוזה בפתח – כדי להעלות את כל ענייני האדם (שבבית) לקדושה.

ונר חנוכה שייך לשמאל כי אור הנר רומז לאור התורה, ועניין התורה הוא "'''גבורה''' שבחסד"(וגבורה היא בקו שמאל){{הערה|כמו שכתוב על התורה שניתנה "מימינו אש דת למו". שאם כי כללותה הוא 'מימינו' של ה' (חסד), באופן פרטי היא 'אש' (גבורה) שבימין.}}. היינו, המשכת גילוי אלוקות בגבורה ותוקף גדול, עד שיכול להאיר גם את רשות הרבים, ובחושך.

והא בלא הא אי אפשר, ומשני טעמים: '''א.''' אור התורה לא יכול להאיר לאדם בלי שיזכך עצמו ויעורר בליבו רצון ותשוקה לה' (וזהו "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו". שאם לומד תורה בלי להקדים את עניין התפילה וזיכוך עצמו לא יוכל להרגיש קדושת התורה). '''ב.''' ובעומק יותר, זה שהפסוק מקדים 'נר מצווה' ל'תורה אור' (מצוות לתורה) מלמד ששורש המצוות למעלה משורש התורה, דאף על פי שהן נמשכות ויוצאות '''מ'''התורה, הנה שורשן הוא '''למעלה''' ממנה.

===עניינו בספירות, וקביעותו בחודשים===
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}.

*'''קביעות ימי החג''': החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}.

{{פסקה חסרה}}
===הוראות בעבודת ה'===
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.

* ''''הכנה להגאולה'''': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}

*''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.
[[קובץ:חנוכה במוסקבה.jpg|ממוזער|חנוכה במוסקבה לפני כמה שנים !]]

===טעם שמברכים אשר קדשנו במצוותיו ===
הגמרא מביאה{{הערה|שבת כג א.}} שתי דיעות מדוע מברכים בחנוכה "אשר קדשנו במצוותיו" למרות שאין בתורה מצווה כזו: לדיעה אחת הפסוק "לא תסור"{{הערה|שופטים יז יא.}} מחייב אותנו '''בכל''' מצוות חכמים{{הערה|הן הגזירות והן המצוות מדברי סופרים.}} (כולל חנוכה), ולדיעה השניה{{הערה|שמ"לא תסור" לומדים רק את הגזירות וההרחקות אך לא את המצוות.}} לומדים את הציוי על חנוכה מ"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"{{הערה|האזינו לב ז.}}.

תורת החסידות{{הערה|ראה ד"ה מאי מברך חנוכה תשל"ו, והמאמרים שנסמנו שם.}} מסבירה את העניין הפנימי בזה על פי הפתגם שחמורים דברי סופרים '''יותר''' מדברי תורה{{הערה|סנהדרין פח ב, ע"ז לה א, ירושלמי ברכות פרק א הלכה ד.}}. היינו, מצוות התורה מוגבלות באור שהן יכולות להמשיך: מצוות ה"עשה" ממשיכות את האור הפנימי וה"לא תעשה" את המקיף. אבל המצוות שמדברי סופרים שורשן ב[[עתיק]] שלמעלה מעלה מהתורה שהיא באצילות{{הערה|"מחכמה נפקת".}}) הנה בכוחן להמשיך בפנימיות גם את האור המקיף.

ועניין זה נרמז ב"זקניך ויאמרו לך" - "זקן" היא דרגת דרגת עתיק שהיא המקור לדברי סופרים. והיינו, זה שמצוות מדברי סופרים לא נכללו בתורה אינו כי אינם תורה אלא להיפך - כי הן '''למעלה''' מהתורה.

== חנוכה בתורת הנגלה ==
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים:{{הערה|ב"ח בהלכות חנוכה.}}
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}.

=== האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג ===

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}.
[[קובץ:חנוכה חברון.jpg|ממוזער|חנוכה עם בית חב"ד חברון .]]
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}

[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד{{הערה|מאירי שבת כא, ב.}}, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''".

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה{{הערה|רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}}, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה{{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון [[אדמו"ר הזקן]] שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

== ראו גם ==
*[[מבצע חנוכה]]

===ניגוני חב"ד לחג===
*[[ניגון הנרות הללו]]
*[[ניגון יוונים נקבצו]]

==לקריאה נוספת==

====סיפורים לחג====
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/chanukah לקוטי שיחות מועדים - חנוכה] {{מפתח}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Jacobs%20-%20Kislev%2022%2C%205778.pdf חנוכה בליובאוויטש]''', יומני ושיחות חג החנוכה בליובאוויטש בשנים תשמ"ח-תשנ"ג {{PDF|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/640765/ מכתבים כלליים מהרבי לחג החנוכה]''', בתוך אפליקציית 'מפתח' {{אינפו|}} {{מפתח|}}
====הלכות ומנהגים====
*'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh4-5.htm המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי לחג החנוכה (טקסט)
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/14-12-2020-18-46-47-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D.pdf ספר המנהגים חנוכה - עם פיענוחים]''', הוצאת מכון פיענוחים שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], חג החנוכה תשפ"א {{PDF|}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה {{חב"ד|}}
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97-2/ בד"צ קראון הייטס] {{PDF|}} {{אינפו|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות {{היברובוקס|}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/10-12-2017-13-44-12-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf הלכות חנוכה]''', תשע"ח {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג {{בית חב"ד|}}

====בחסידות====
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/17-12-2017-14-18-12-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf ליקוט כתבי יד קודש בעניני חג החנוכה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות. ספרית חב"ד ליובאוויטש.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] {{היברובוקס|}}
*[[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%92-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ '''יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש'''] - [http://www.alysefer.com/ '''באתר עלי-ספר'''] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[פעילי חב"ד]], '''[http://www.col.org.il/files/0.18650025002_568053.pdf קובץ נקודות ערוכות משיחות הרבי על חג החנוכה]''', חנוכה תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

====מולטימדיה====
*'''[https://chabad.info/news/640292/ מאגר קטעי וידאו עם הרבי בחג החנוכה]''' {{רבי דרייב|}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]] {{בית חב"ד|}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/128189 לקט מאורעות מחג החנוכה תש"נ אצל הרבי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_80.html תמונה נדירה של הרבי הריי"צ בהדלקת נרות חנוכה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{חנוכה}}
{{חגים ומועדים}}
{{הלכה}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חנוכה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

מנחם וולפא

2025-11-07T12:26:54Z

חבדי:

[[קובץ:מנחם וולפא 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וולפא בחופה ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:מנחם וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וולפא נואם בכינוס חב"די]]
הרב "'''מנחם מענדל חיים ברוך"''' הלוי "'''וולפא"''' (נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תש"י]], 3 ביולי 1950) הוא [[שליח הרבי|שליחו]] הראשי של [[הרבי]], רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת תש"י לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ושיינדל מושקא (לבית הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]) דור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבה ליטאית, ואז עבר ללמוד בסניפים השונים של ישיבות חב"ד{{הבהרה|היכן בדיוק}} והיה מחונך של המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] כשבאמצעה של שנת הלימודים [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשל"ג]], חזר משהותו בחצר הרבי, ונבחר על ידי חברי הנהלת ועד [[ע"א מוסדות]] להיות החלוץ שיפתח את הפעילות החב"דית ב[[נתניה]], שהייתה שוממת עד אז מפעילות הפצה חב"דית מסודרת.

לאחר הגעתו לעיר וביסוס הפעילות החב"דית במקום תוך אפס תנאים, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל הינדל בתו של המחנך הירושלמי הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והמשיך להתגורר בעיר כשהוא מתמסר לשליחות ומרחיב את הפעילות.

הרב וולפא הקים בית ספר לבנים ולבנות, בית חב"ד גדול ומפואר בשכונת נורדאו - שזכה להתיחסות מיוחדת של הרבי ומענה ברכה ארוך ונדיר -, ישיבה ועוד.
ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה.
[[קובץ:הרב מנחם וולפא.jpg|ממוזער||שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם וולפא]]
בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[ט"ו אב|חמישה עשר באב]] [[תשמ"ב]] וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיינער א שוועסטער קינד), הלוי, וולפא"...<ref>נמצא בסוף השיחה<nowiki/>https://drive.google.com/file/d/1giXHichpbtGu9IOxQPIuOPSa6oFfo_QK/view</ref>

במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], וכן הרב [[קלמן בר]], רב העיר נתניה שלימים נתמנו לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]].

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. כמו כן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
[[קובץ:הרב וולפא בצעירותו.png|ממוזער|הרב וולפא בצעירותו]]
הרב וולפא שמכהן גם כרב קהילת חב"ד בנתניה (מינוי שזכה למענה ברכה מהרבי{{מקור}}) מנהיגה ביד רמה וממשיך את הפעילות הגדולה בייסוד בתי חב"ד נוספים והבאת שלוחים נוספים לעיר, ובכך חב"ד נתניה הופכת למעצמת שליחות מהגדולות בארץ{{מקור}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וולפא]], רב ומחבר ספרים בענייני [[משיח]], יו"ר ארגון וועד רבני ארץ ישראל
*גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש כולל ורב קהילת אנ"ש אובערוויליע צרפת
*גיסו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז

'''בניו וחתניו:'''
* בנו, הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
* בנו, הרב יהודה וולפא - נתניה
* בנו, הרב יששכר שלמה וולפא - שליח הרבי בעיר קריית גת
* בנו, שלום דובער וולפא - נתניה
* בנו, הרב יהוסף גדליה וולפא - שליח הרבי באזור התעשייה ספיר ובשכונת אגם ג' החדשה - נתניה
* חתנו, הרב [[אריאל למברג]] - מזכ"ל [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
* חתנו, הרב שמואל קוק - נתניה
* חתנו, הרב אהרן חיים לייאנס - שליח הרבי ורב שכונת כוכב הצפון, נתניה, וראש מכון הסמיכה "אור מנחם"
* חתנו, הרב שמואל לסקר - נתניה - מחנך בת"ת דברי מנחם חב"ד נתניה.
* חתנו, הרב מאיר שלמה גליצנשטיין - שליח הרבי בשכונת ניצה, נתניה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63749 חגיגות הארבעים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{תמונה}} {{אינפו}} ל' [[סיוון]] תשע"ג
*[https://col.org.il/news/144280 חגיגות החמישים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולפא, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד נתניה]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]

מנחם וולפא

2025-11-07T12:26:03Z

חבדי: ניסוח, הגהה, עדכון

[[קובץ:מנחם וולפא 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וולפא בחופה ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:מנחם וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וולפא נואם בכינוס חב"די]]
הרב "'''מנחם מענדל חיים ברוך"''' הלוי "'''וולפא"''' (נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תש"י]], 3 ביולי 1950) הוא [[שליח הרבי|שליחו]] הראשי של [[הרבי]], רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת תש"י לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ושיינדל מושקא (לבית הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]) דור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבה ליטאית, ואז עבר ללמוד בסניפים השונים של ישיבות חב"ד{{הבהרה|היכן בדיוק}} והיה מחונך של המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] כשבאמצעה של שנת הלימודים [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשל"ג]], חזר משהותו בחצר הרבי, ונבחר על ידי חברי הנהלת ועד [[ע"א מוסדות]] להיות החלוץ שיפתח את הפעילות החב"דית ב[[נתניה]], שהייתה שוממת עד אז מפעילות הפצה חב"דית מסודרת.

לאחר הגעתו לעיר וביסוס הפעילות החב"דית במקום תוך אפס תנאים, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל הינדל בתו של המחנך הירושלמי הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והמשיך להתגורר בעיר כשהוא מתמסר לשליחות ומרחיב את הפעילות.

הרב וולפא הקים בית ספר לבנים ולבנות, בית חב"ד גדול ומפואר בשכונת נורדאו - שזכה להתיחסות מיוחדת של הרבי ומענה ברכה ארוך ונדיר -, ישיבה ועוד.
ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה.
[[קובץ:הרב מנחם וולפא.jpg|ממוזער||שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם וולפא]]
בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[ט"ו אב|חמישה עשר באב]] [[תשמ"ב]] וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיינער א שוועסטער קינד), הלוי, וולפא"...<ref>נמצא בסוף השיחה<nowiki/>https://drive.google.com/file/d/1giXHichpbtGu9IOxQPIuOPSa6oFfo_QK/view</ref>

במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], וכן הרב [[קלמן בר]], רב העיר נתניה שלימים נתמנו לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]].

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. כמו כן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
[[קובץ:הרב וולפא בצעירותו.png|ממוזער|הרב וולפא בצעירותו]]
הרב וולפא שמכהן גם כרב קהילת חב"ד בנתניה (מינוי שזכה למענה ברכה מהרבי{{מקור}}) מנהיגה ביד רמה וממשיך את הפעילות הגדולה בייסוד בתי חב"ד נוספים והבאת שלוחים נוספים לעיר, ובכך חב"ד נתניה הופכת למעצמת שליחות מהגדולות בארץ{{מקור}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וולפא]], רב ומחבר ספרים בענייני [[משיח]], יו"ר ארגון וועד רבני ארץ ישראל
*גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש כולל ורב קהילת אנ"ש אובערוויליע צרפת
*גיסו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז

'''בניו וחתניו:'''
* בנו, הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
* בנו, הרב יהודה וולפא - נתניה
* בנו, הרב יששכר שלמה וולפא - שליח הרבי בעיר קריית גת
* בנו, שלום דובער וולפא - נתניה
* בנו, הרב יהוסף גדליה וולפא - שליח הרבי באזור התעשייה ספיר ובשכונת אגם ג' החדשה - נתניה
* חתנו, הרב [[אריאל למברג]] - מזכ"ל [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
* חתנו, הרב שמואל קוק - נתניה
* חתנו, הרב אהרן חיים לייאנס - שליח הרבי ורב שכונת כוכב הצפון, נתניה, ראש מכון הסמיכה "אור מנחם"
* חתנו, הרב שמואל לסקר - נתניה - מחנך בת"ת דברי מנחם חב"ד נתניה.
* חתנו, הרב מאיר שלמה גליצנשטיין - שליח הרבי בשכונת ניצה, נתניה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63749 חגיגות הארבעים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{תמונה}} {{אינפו}} ל' [[סיוון]] תשע"ג
*[https://col.org.il/news/144280 חגיגות החמישים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולפא, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד נתניה]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]

תלמוד תורה 'דברי מנחם' נתניה

2025-08-20T16:27:48Z

חבדי: /* צוות התלמוד תורה */

'''תלמוד תורה 'דברי מנחם' חב"ד''' בעיר [[נתניה]] הוא מוסד חינוך חב"די לבנים.{{תלמוד תורה|שם=תלמוד תורה 'דברי מנחם' חב"ד|תמונה=[[קובץ:סמל תת חב"ד נתניה.jpg|ממוזער|250px|]]|כתובית=סמל התלמוד תורה|תאריך יסוד=[[תשנ"א]]|מיקום=[[נתניה]]|מספר תלמידים=למעלה מ360|אפיון=תלמוד תורה שתחת מוסדות חב"ד נתניה|מנהל=הרב [[אייל עזרתי]]|מייסד=הרב [[מנחם וולפא]]}}התלמוד תורה הוקם על ידי השליח בעיר הרב [[מנחם וולפא]].

בשנת [[תנש"א]] קיבל התלמוד תורה בקבוק משקה מ[[הרבי]].

ב[[כ' בטבת|כ' טבת]] [[תשע"ב]] התקיים מעמד הנחת אבן הפינה למבנה החדש של הת"ת.

מנהלים במהלך השנים:

הרב אליהו תורג'מן, הרב יגאל פרחאן. בשנת [[תשע"ז]] פרש מתפקידו ובמקומו מונה הרב [[מאיר מור יוסף]] למנהל אשר פעל לביסוס והרחבת המוסד.

בסוף שנת [[תשפ"ה]] פרש מתפקידו ובמקומו מונה הרב [[אייל עזרתי]].

בתלמוד תורה יש נכון לשנת [[תשפ"ד]] למעלה מ-360 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד התלמוד תורה התחדש בכך שהמוסד נחלק לשלוש חטיבות: חטיבת הצעירים, חטיבת הבוגרים והמתיבתא. כאשר לכל חטיבה מתחם וכניסה משלה, מנהל משלה ואפילו צבע ממתג משלה.{{הערה|https://col.org.il/news/147315}}

== צוות התלמוד תורה ==

* הרב [[אייל עזרתי]] - מנהל.
* הרב אלעד שם טוב - סגן מנהל וראש חטיבת הבוגרים.
* הרב חיים דוד וילהלם - מזכיר.
* הרב בנימין זאב הכהן סעידוב - מחנך
* הרב משה סלונים - מלמד .
* הרב שמואל רייניץ - מחנך.
* הרב תומר אביגד - מחנך.
* הרב דוד קוק - מחנך.
* הרב ישי סופיר - מחנך.
* הרב [[יוסף יצחק תעיזי]] - ר"מ, מחנך וראש המתיבתא.
* הרב שמעון סרור - מחנך במתיבתא.
* הרב [[שניאור זלמן ערד]] - מורה לדרמה.
* הרב [[זוהר חוטר]] - מורה ומחנך.
* הרב מנחם וולף - יועץ חינוכי.
* הרב שמואל לסקר - מחנך.
* הרב נתנאל בן מעש - מחנך.
* הרב איציק משרקי - מורה.

====== צוות לשעבר ======

* הרב [[מאיר מור יוסף]] - מנהל
* הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל|יצחק גנדל]] - ר"מ במתיבתא.
* הרב אורן דהן - מחנך.
* הרב יהב זקס - יועץ מתיבתות.
* הרב יוסף יצחק יצחקוב ע"ה - מחנך.
* הרב שמואל רוז - מחנך.
* הרב מתתיהו הכהן סעידוב - מחנך.
* הרב משה מאזוז - מורה.
* הרב סעדיה ליברוב - מחנך
* הרב [[אריאל למברג]] - מחנך.
* הרב מנחם מענדל קוט - מחנך.
* הרב מוטי גלבשטיין - מחנך.
* הרב רפי דבי - מורה.
* הרב שניאור זלמן רינהרץ - מחנך.
* הרב [[נחמיה שמרלינג]] - ר"מ במתיבתא.
* הרב יגאל פרחאן - מנהל.
* הרב אליהו תורג'מן - מנהל.
* הרב ברק כוכבי - מנהל.

== קישורים חיצוניים ==
[https://chabad.info/news/505754/נתניה: ת"ת 'דברי מנחם' חתם את שנת הלימודים] {{אינפו}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]

{{הערות שוליים}}

פרשת בלק

2025-07-14T13:16:27Z

חבדי:

{{קשר חב"די}}
'''פרשת בלק''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר במדבר]] (מפרק כ"ב פסוק ב' עד פרק כ"ה פסוק ט'). נקראת לעיתים יחד עם [[פרשת חוקת]].

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': פרשתנו נקראת בשם בלק והיא עוסקת ב[[נביא]] בלעם שהיה נביא [[גוי]]. היא מתחילה היכן שהתסיימה הפרשה הקודמת, [[פרשת חוקת]].

*'''ראשון''' - [[עם ישראל]] סיים לנצח את שני המלכים ולכבוש את ארצם. כעת, בלק שהיה [[מלך]] בני מואב, שומע על הנצחונות של העם, מה שאומר סכנה למלכותו ולארצו. כיון שכך הוא שולח שליחים לבלעם, שהיה ידוע כנביא גוי, והוא מבקשו להגיע ולקלל את עם ישראל. בלעם שואל על כך את פי ה' והתשובה היא שאסור לו לקלל את העם.

*'''שני''' - בלעם שולח את המסר עם השליחים לבלק, לפיו אין לו רשות מה' ללכת עימם. מיד לאחר מכן שולח בלק שליחים חשובים יותר לבלעם ומבטיח לו תשלום הגון. בלעם שוב שואל את פי ה' וכעת ה' אומר לו שהוא יכול ללכת עימם, אך עליו לדבר רק את הדברים אשר ה' ישים בפיו.

*'''שלישי''' - בלעם חובש את אתונו ועושה זאת במוטיבציה גבוהה. בדרכו שולח ה' [[מלאך]] עם חרב שלופה והוא עומד בדרכה של האתון. [[רש"י]] אומר כי לחיות יש ראיה זכה יותר מאשר לאנשים, ולכן האתון יכלה לראות את המלאך בעוד בלעם לא ראה. התורה מתארת את מה שעובר על בלעם בנסותו לשכנע את האתון להמשיך בדרכה, ולבסוף ה' פותח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך, דבר שמפיל עליו פחד והוא מציע לחזור בחזרה כלעומת שבא. אך המלאך אומר לו שהוא יכול ללכת אך עליו לזכור כי ברשותו לדבר רק את דבר ה' שישים בפיו.

*'''רביעי''' - בלעם הולך עם בלק והם בונים שבעה [[מזבח]]ות ומקריבים קרבנות לפני ה'. אך כאשר הוא פותח את פיו ה' שם בפיו [[ברכות]] לעם ישראל, באמרו שאינו יכול לקלל את העם שה' בעצמו לא מקלל, וכי עם ישראל הוא העם בו שורה השכינה. הוא מסיים באיחול לעצמו שיהיה כמו עם ישראל... בלק, ששכר את בלעם על מנת לקלל את ישראל, מתלונן, אך בלעם משיב לו שהוא יכול לומר רק את דבר ה'.

*'''חמישי''' - כיון שבלעם לא קילל את העם עדיין, בלק לוקח את בלעם למקום אחר, והוא מקווה שלבעם יוכל לקלל את עם ישראל משם. שוב בנו שבעה מזבחות ושוב הקריבו קרבנות, בבקשה שיצליח לקלל את העם. אך שוב ה' שם בפיו דברי ברכה.

*'''שישי''' - כיון שבעליה הקודמת בלעם לא קילל את ישראל, בלק מנסה שוב ולוקח אותו למקום אחר, לפסגת הר פעור, ושם הוא מקווה כי בלעם יוכל לקלל את העם. [[רש"י]] מסביר שבלק ידע שזה יהיה מקום בו יחטאו ישראל. בפעם השלישית הם בונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות. ואז בלעם מתחיל ומברך את ישראל בפעם השלישית, והפעם עם ברכות מיוחדות "מה טובו אוהליך [[יעקב]]".

*'''שביעי''' - בלעם מתחיל לומר נבואה אודות [[אחרית הימים]] ו[[ימות המשיח]], כולל אחריתו של [[עמלק]], ולאחר מכן הוא שב לביתו. בהמשך לנסיון הלא מוצלח של בלעם לקלל את העם, הגיעו [[נשים]] צעירות מואביות שפיתו את הגברים בעם ישראל לעבוד [[עבודה זרה]]. [[רש"י]] מסביר שהם עשו זאת בעצת בלעם. ה' כעס על עם ישראל וציוה על משה לתלות את אלו שחטאו. באותו שלב יצא יהודי בשם זמרי בן סלוא שלקח אישה מואביה איתה נאף. כשראה זאת פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול, הוא לקח חרב והרג את הנואף והנואפת בדרך ניסית.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/balak לקוטי שיחות פרשיות - פרשת בלק] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=54 רעיונות לפרשת בלק] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=726 טקסט פרשת בלק עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=779 פרשת בלק בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16425&CategoryID=2513 "ליבון סיפור אתון בלעם"], [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גיליון 1354, בלק ה'תש"פ

{{פרשות השבוע}}חבדציטוט
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]
[[קטגוריה:חומש במדבר|7]]

ט' במנחם אב

2025-07-13T11:40:41Z

חבדי: עריכה

{{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=תענית תשעה באב}}
{{חודש אב}}
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]
'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שני בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]], תענית ואבל על חורבן הבית.

==אירועים ביהדות==
*ב'תמט – [[עם ישראל]] בכה על דברי ה[[מרגלים]] ונגזר שבני ישראל לא יכנסו לארץ.
*ג'של"ח – [[בית המקדש הראשון]] נחרב על ידי ה[[בבל|בבלים]].
*ג'תתכ"ח – חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.
*טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]].
*ג'תתצ"ה – חורבן ביתר על ידי הרומאים – סיום מרד בר כוכבא ו-580 אלף יהודים, נרצחו. (יש אומרים בשנת ג'תת"פ{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&hilite=aad18c9d-3092-421c-8f77-050323ad3e42&st=%u05d1%u05d9%u05ea%u05e8&pgnum=183 סדר הדורות]}}).
*ה'נ – גירוש יהודי [[אנגליה]]
*ה'רנ"ב – גירוש יהודי ספרד בתקופת המלך פרננדו השני ואיזבלה.
*[[תקע"ה]] – רבי [[יעקב יצחק הורביץ]] – ה'חוזה מלובלין', נפטר.
*[[תשמ"א]] – רבי [[יצחק ניסים]], [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], נפטר.
===שונות===
* [[תשס"ה]] - התבצע [[גירוש גוש קטיף]], וגורשו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים גוש קטיף]] מהמקום.

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ח]] – הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ומנהל בית חב"ד בשדה התעופה JFK שבניו יורק.
*[[תש"ט]] – הרב [[שמעון רוזנברג]], מחסידי חב"ד ב[[עפולה]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ח]] – הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], מחשובי חסידי חב"ד ברמת גן וחבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
*[[תשע"ט]] – הרב [[יהודה לייב מוצ'קין]], מזקני אנ"ש ב[[קראון הייטס]] ומראשי ועד הבריחה ב[[יציאה מרוסיה]] .

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]
*[[תענית תשעה באב]]

{{הערות שוליים}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] – {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

{{להיום יום|ט'|מנחם אב}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ט]]

אורו של משיח (ספר)

2025-07-11T15:48:27Z

חבדי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר "אורו של משיח"|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
הספר "'''אורו של משיח"''' הוא לקט מדברי [[נשיאי חב"ד]], החל מ[[הבעל שם טוב]] ועד ל{{ה|רבי}} נשיא הדור בנושא ה[[גאולה]] ה[[משיח]].

הספר נערך על ידי הרב [[אלישיב קפלון]]. ויצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] על ידי [[הוצאת ופרצת]].
==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''אורו של משיח'''|141369|לקט פניני שיח מתורת רבותינו נשיאינו בדבר בואו הקרוב של משיח צדקנו, ופרצת, תשנ"ב}}.

{{קצרמר|ספרים}}
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]

ספר הניגונים

2025-07-11T15:39:47Z

חבדי: עדכון, עריכה

[[קובץ:ספר הניגונים 1.png|250px|ממוזער|שמאל|ספר הניגונים]]
'''ספר הניגונים''' הוא ספר המכיל בתוכו את רוב תווי [[ניגוני חב"ד]]. נערך על ידי הרב [[שמואל זלמנוב]] - לבקשת [[אדמו"ר הריי"צ]] - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד השונים, לתקנם מהשגיאות ולשמרם.

==ההוצאה לאור==
בשנת [[תש"ד]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את חברת [[ניח"ח]] "במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס"{{הערה|מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאריך [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]], נדפס בספר הניגונים כרך א' עמוד י'.}}. כראש החברה מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב שמואל זלמנוב.

===הכרך הראשון===
הרב זלמנוב עמל במשך שנים לאסוף את ניגוני חב"ד הרבים מפי חסידים ובעלי מנגנים ומתוך נוסחאות שונות בירר את הנוסח המקורי והמדויק של כל ניגון, אחר כך, בעזרת מוזיקאים מומחים כתב בדיוק רב את תווי הניגונים, אז הוסיף ביאור לכל ניגון וכן פרטים על מקורו ומסורתו של הניגון. כמו כן הוסיף מבוא מיוחד ובו סקירה מקיפה על מהות הנגינה וחשיבותה בעם ישראל בכלל וחשיבות הנגינה החסידית והחב"דית בפרט, וכן ליקוט מדברי וכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] על מהותם וחשיבותם של ניגוני חב"ד. וכך לאחר עמל רב במשך כחמש שנים הוציא לאור בשנת [[תש"ט]] את הכרך הראשון של ספר הניגונים המכיל בתוכו 175 (קע"ה) ניגונים

===הכרך השני===
לאחר שיצא הכרך הראשון, שהתקבל בברכה אצל [[אנ"ש]] ואף בחוגים נוספים של בני ישראל, עלה בדעתו של הרב זלמנוב להמשיך להוציא ספרים נוספים שיכילו עוד ניגונים רבים, הוא כתב על כך לרבי הריי"צ שענה לו במכתב: "במענה על כתבם אדות המשכת סידור ניגוני חב"ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם - נכון במאד".

הרב זלמנוב החל לאסוף ולערוך ניגונים נוספים. בינתיים, ב[[י' שבט]] [[תש"י]], הסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] מילא [[הרבי]] שהורה לרב זלמנוב להמשיך בעבודתו, וכך לאחר עבודה מאומצת יצא לאור בשנת [[תשי"ח]] 'כרך שני - חלק א' של ספר הניגונים, המכיל 35 ניגונים (ניגון קע"ו - ניגון ר"י) עם ביאורים ותולדות הניגונים כמו בכרך הראשון.

המספר המועט, יחסית, של ניגונים בכרך זה הוא מכיוון שחשבו להוציא את כרך זה בחלקים קטנים, ולכן גם נקרא בשם 'כרך שני - '''חלק א'''', אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל מפני סיבות שונות.

===הכרך השלישי===
בשנותיו האחרונות החל הרב זלמנוב לעבוד שוב על הוצאת כרך נוסף וגדול של ספר הניגונים, וגייס למלאכה את החסיד ובעל המנגן הנודע הרב יוסף יהודא מרטון. מרטון גייס אנשי מקצוע מתחומי המוזיקה והפונטיקה, ובראשם המוזיקאי והקומפוזיטור הנודע אנדריי היידו, המוזיקאי יעקב מזור ונוספים - שיחד עם הרב זלמנוב יצאו להקליט חסידים ובעלי מנגנים ותיעדו בהקלטות מגוון ניגונים ששרו חסידים ביישובים ובעיירות של חסידי חב"ד בחוץ לארץ ואף אסף מכל מי שבידו הקלטות של ניגוני חב"ד, עד שהיה בידו סכום ניגונים נכבד הראוי למלא כרך שלם. ההקלטות, הפכו לתווים בדרך כלל בכתב יד ראשוני של יעקב מזור ואיתן אביצור, ואז נכתבו באופן קליגרפי מהודר בעבודת ידו של יוסף מרטון שהכין את תווי הניגונים להדפסה. הרב זלמנוב הוסיף ראשי פרקים עבור הביאורים ושאר הפרטים לרוב הניגונים, אך טרם הספיק לסיים מלאכתו זו וכן קודם שהספיק לסדר את הניגונים על פי סוגיהם למחלקות השונות נפטר לאחר התקף לב ביום [[ט"ז באדר]] [[תשל"ה]].

לאחר פטירתו החל בנו ר' [[ישראל יוסף זלמנוב]] לעבוד על הוצאת הכרך השלישי, אך מכיוון שלא רצה להוסיף או לגרוע מעבודתו של אביו הוחלט להוציא את הניגונים כמו שהם אף שהיו שזורים ביניהם ניגונים כפולים שהעורך לא הספיק להחליט איזו נוסחא עדיפה, רק סידרו את הניגונים על פי השיטה והסדר של הכרכים הקודמים. הכרך השלישי יצא לאור לקראת [[י' שבט]] [[תש"מ]] והוא מכיל 137 ניגונים (ניגון רי"א - ניגון שמ"ז).

בסה"כ כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (=שמ"ז) ניגונים. הספרים יצאו בהוצאת חברת ניח"ח.

==מבנה הספר==
כאמור, בפתח הספר מופיע מבוא מיוחד שנכתב על ידי הרב זלמנוב, בו הוא סוקר באופן מקיף את מהות הנגינה וחשיבותה בכלל ובעם ישראל בפרט, ובפרט מהות הנגינה החסידית ובתוכה המיוחדות של הנגינה החב"דית וסוגי הניגונים השונים הקיימים.

לאחר מכן ישנו ליקוט רחב היקף משיחותיו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות מהות הנגינה החב"דית.

אחר כך ישנו 'מפתח הניגונים' בו מפורטים הניגונים על פי סדרם כשכל ניגון מופיע בשמו בתוספת ביאור על הניגון, ייחוסו וסדר קבלתו.

לאחר מכן מופיעים הניגונים עצמם מחולקים לשלוש מחלקות; '''מחלקה ראשונה''' - ניגונים מכוונים. כלומר, ניגונים פרי יצירתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי החסידות]], שחברו בעצמם או שהיו רגילים לשורר אותם בזמנים שונים. '''מחלקה שניה''' - ניגוני חב"ד מסורתיים. כוללת ניגונים מתלמידי ה[[בעל שם טוב]] ו[[הרב המגיד]] וכן ניגונים מגדולי חסידי חב"ד. '''מחלקה שלישית''' - ניגונים לזמנים שונים. כוללת ניגונים שלא נודעו מחבריהם שנוהגים לשוררם בזמנים שונים כמו ניגוני [[שבת]] ו[[יום טוב]], ניגוני [[התוועדות]], ניגוני [[תפילה]] וכדומה.

==הניגונים שבספר הניגונים ==
{{טורים
| תוכן = * '''ניגון א'''' - [[ארבע בבות]]
* '''ניגון ב'''' - [[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)|כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון ג'''' - [[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]
* '''ניגון ד'''' - [[ניגון צאינה וראינה|צאינה וראינה]]
* '''ניגון ה'''' - [[ניגון קול דודי דופק|קול דודי דופק]]
* '''ניגון ו'''' - [[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]
* '''ניגון ז'''' - [[ניגון לכה דודי|לכה דודי]]
* '''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון ט'''' - [[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון י'''' - [[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
* '''ניגון י"א''' - [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)|ישן (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון י"ב''' - [[ניגון המקהלה|המקהלה]]
* '''ניגון י"ג''' - [[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]
* '''ניגון י"ד''' - [[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)]]
* '''ניגון ט"ו''' - [[ניגון ימין ה' רוממה|ימין ה' רוממה]]
* '''ניגון ט"ז''' - [[ניגון שובו שובו|שובו שובו]]
* '''ניגון י"ז''' - [[ניגון מן המיצר|מן המיצר]]
* '''ניגון י"ח''' - [[ניגון ברכות קודם התקיעות|ברכות קודם התקיעות]]
* '''ניגון י"ט''' - [[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות|פסוקים שלאחר התקיעות]]
* '''ניגון כ'''' - [[ניגון שלוש תנועות|שלוש תנועות]]
* '''ניגון כ"א''' - [[ניגון מיוחס לבעל שם טוב|מיוחס לבעל שם טוב]]
* '''ניגון כ"ב''' - [[ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב]]
* '''ניגון כ"ג''' - [[ניגון קול ביער|קול ביער]]
* '''ניגון כ"ד''' - [[ניגון הופ קוזק|הופ קוזק]]
* '''ניגון כ"ה''' - [[ניגון השתפכות הנפש|השתפכות הנפש]]
* '''ניגון כ"ו''' - [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב|קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
* '''ניגון כ"ז''' - [[ניגון לברכת כהנים]]
* '''ניגון כ"ח''' - [[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]]
* '''ניגון כ"ט''' - [[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]]
* '''ניגון ל'''' - [[ניגון לרב משה וילנקר|ניגון לר' משה וילנקר]]
* '''ניגון ל"א''' - [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]
* '''ניגון ל"ב''' - [[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)]]
* '''ניגון ל"ג''' - [[ניגון דבקות (מהרי"ל)]]
* '''ניגון ל"ד''' - [[ניגון דבקות חב"ד (מהרי"ל)]]
* '''ניגון ל"ה''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון ל"ו''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון ל"ז''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון ל"ח''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון ל"ט''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון מ'''' - [[ניגון לר' פסח ממולוסטובקע]]
* '''ניגון מ"א''' - [[ניגון מסלביטה|סלביטה]]
* '''ניגון מ"ב''' - [[ניגון לחסידי אדמו"ר הצמח צדק]]
* '''ניגון מ"ג''' - [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הצמח צדק|מיוחס לחסידי אדמו"ר הצמח צדק]]
* '''ניגון מ"ד''' - [[ניגון רוסטוב|רוסטוב]]
* '''ניגון מ"ה''' - [[ניגון מפולטובה|פולטובה]]
* '''ניגון מ"ו''' - [[ניגון הבינוני|הבינוני]]
* '''ניגון מ"ז''' - [[ניגון ידיד נפש|ידיד נפש]]
* '''ניגון מ"ח''' - [[אזמר בשבחין]]
* '''ניגון מ"ט''' - [[ניגון אסדר לסעודתא (לשבת ויום טוב)|אסדר לסעודתא (לשבת ויום טוב)]]
* '''ניגון נ'''' - [[ניגון טל יעסיס|טל יעסיס]]
* '''ניגון נ"א''' - [[ניגון טל בו תברך מזון|טל בו תברך מזון]]
* '''ניגון נ"ב''' - [[ניגון וכל מאמינים|וכל מאמינים]]
* '''ניגון נ"ג''' - [[ניגון הנרות הללו|הנרות הללו]]
* '''ניגון נ"ד''' - [[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]]
* '''ניגון נ"ה''' - [[ניגון פדה בשלום נפשי|פדה בשלום נפשי]]
* '''ניגון נ"ו''' - [[ניגון לי"ב י"ג תמוז|י"ב י"ג תמוז]]
* '''ניגון נ"ז''' - [[ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז (נ"ז)|ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז]]
* '''ניגון נ"ח''' - [[ניגון נ"ח|ניגון לר' שלום חריטונוב]]
* '''ניגון נ"ט''' - [[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]
* '''ניגון ס'''' - [[ניגון הרועה|הרועה]]
* '''ניגון ס"א''' - [[ניגון לר' זלמן זלטפולסקי]]
* '''ניגון ס"ב''' - [[ניגון הראש מז'בין|הראש מז'בין]]
* '''ניגון ס"ג''' - [[ניגון הלב מז'בין|הלב מז'בין]]
* '''ניגון ס"ד''' - [[ניגון הפלפול|הפלפול]]
* '''ניגון ס"ה''' - [[ניגון לר' שלום חריטונוב (וקרב פזורנו)]]
* '''ניגון ס"ו''' - [[ניגון כי הנה כחומר|כי הנה כחומר]]
* '''ניגון ס"ז''' - [[ניגון לר' שלום חריטונוב (פאנקע)]]
* '''ניגון ס"ח''' - [[ניגון לר' יהודה מלופיץ]]
* '''ניגון ס"ט''' - [[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]
* '''ניגון ע'''' - [[ניגון ע' (תקעו בחודש)|תקעו בחודש]]
* '''ניגון ע"א''' - [[ניגון ע"א (וינחם לבטח)|ניגון מיוחס לר' מאיר שלמה ינובסקי]]
* '''ניגון ע"ב''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון ע"ג''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון ע"ד''' - [[ניגון ע"ד]] - ניגונו הראשון של ר' אהרן חריטונוב
* '''ניגון ע"ה''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון ע"ו''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון ע"ז''' - [[ניגון ע"ז (אמנם כן)|ניגון לשבת ויום טוב (אמנם כן)]]
* '''ניגון ע"ח''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון ע"ט''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ'''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"א''' - [[ניגון פ"א|ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ב''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ג''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ד''' - [[ניגון פ"ד (הכנה למאמר)|ניגון לשבת ויום טוב (הכנה למאמר)]]
* '''ניגון פ"ה''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ו''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ז''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון פ"ח''' - [[ניגון פ"ח|ניגון לשבת ויום טוב לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון פ"ט''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון צ'''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון צ"א''' - [[ניגון צ"א|ניגון לשבת ויום טוב לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון צ"ב''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון צ"ג''' - [[ניגון הכנה לד' בבות|הכנה לד' בבות]]
* '''ניגון צ"ד''' - [[ניגון צ"ד|ניגון מר' שמואל גרונם אסתרמן]]
* '''ניגון צ"ה''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון צ"ו''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון צ"ז''' - [[ניגון ידעתי ה'|ידעתי ה']]
* '''ניגון צ"ח''' - [[ניגון קודם קדיש מוסף לימים נוראים]]
* '''ניגון צ"ט''' - [[ניגון והכהנים|והכהנים]]
* '''ניגון ק'''' - [[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים]]
* '''ניגון ק"א''' - [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)]]
* '''ניגון ק"ב''' - [[ניגון תשב אנוש|תשב אנוש]]
* '''ניגון ק"ג''' - [[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|אשרינו מה טוב חלקינו (א)]]
* '''ניגון ק"ד''' - [[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]
* '''ניגון ק"ה''' - [[ניגון אכן אתה|אכן אתה]]
* '''ניגון ק"ו''' - [[ניגון אדיר הוא|אדיר הוא]]
* '''ניגון ק"ז''' - [[ניגון הנשמה יורדת|הנשמה יורדת]]
* '''ניגון ק"ח''' - [[ניגון אלו ואלו אומרים|אלו ואלו אומרים]]
* '''ניגון ק"ט''' - [[ניגון עסן עסט זיך|עסן עסט זיך]]
* '''ניגון ק"י''' - [[ניגון נאשי קראמקי|נאשי קראמקי]]
* '''ניגון קי"א''' - [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זשוריצי כלופצ'י]]
* '''ניגון קי"ב''' - [[ניגון כאטש מי כודי|כאטש מי כודי]]
* '''ניגון קי"ג''' - [[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]]
* '''ניגון קי"ד''' - [[ניגון מארץ ישראל]]
* '''ניגון קט"ו''' - [[ניגון לר' בנימין אלטהויז מניקולייב]]
* '''ניגון קט"ז''' - [[ניגון להאחים חריטונוב]]
* '''ניגון קי"ז''' - [[ניגון לר' דוב מאיסעיעוו]]
* '''ניגון קי"ח''' - [[ניגון הורודישטשר]]
* '''ניגון קי"ט''' - [[ניגון מויטבסק]]
* '''ניגון ק"כ''' - [[ניגון ק"כ (הכנה למאמר)|(הכנה למאמר)]]
* '''ניגון קכ"א''' - [[ניגון קכ"א|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ב''' - [[ניגון קכ"ב|ניגון לר' אהרן חריטונוב (מפי השמועה)]]
* '''ניגון קכ"ג''' - [[ניגון קכ"ג|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ד''' - [[ניגון ואתה אמרת|ואתה אמרת]]
* '''ניגון קכ"ה''' - [[ניגון קכ"ה|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ו''' - [[ניגון קכ"ו|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ז''' - [[ניגון קכ"ז|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ח''' - [[ניגון קכ"ח|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קכ"ט''' - [[וביום שמחתכם]]
* '''ניגון ק"ל''' - [[ניגון ק"ל|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קל"א''' - [[ניגון דונאי|דונאי]]
* '''ניגון קל"ב''' - [[ניגון געגועים]]
* '''ניגון קל"ג''' - [[ניגון געגועים]]
* '''ניגון קל"ד''' - [[וואלאך לר' נטע מפאהאר]]
* '''ניגון קל"ה''' - [[ניגון וואלאך מניקולייב|וואלאך מניקולייב]]
* '''ניגון קל"ו''' - [[ניגון געגועים]]
* '''ניגון קל"ז''' - [[ניגון קרמנצ'וג בערלאך|ניגון געגועים "בערל'ך" מקרמנצ'וג]]
* '''ניגון קל"ח''' - [[ניגון געגועים]]
* '''ניגון קל"ט''' - [[ניגון אשריכם ישראל|אשריכם ישראל]]
* '''ניגון ק"מ''' - [[ניגון לר' משה מז'מבין]]
* '''ניגון קמ"א''' - [[ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב]]
* '''ניגון קמ"ב''' - [[ניגון לר' טוביה בלקין]]
* '''ניגון קמ"ג''' - [[ניגון ופרצת|ופרצת]]
* '''ניגון קמ"ד''' - [[ניגוני שמחה מניקולייב|ניגון שמחה מניקולייב]]
* '''ניגון קמ"ה''' - [[ניגון מדוקשיץ]]
* '''ניגון קמ"ו''' - [[ניגון פונקע (א)]]
* '''ניגון קמ"ז''' - [[ניגון פונקע (ב)]]
* '''ניגון קמ"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קמ"ט''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ק"נ''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"א''' - [[ואלקים מלכי מקדם]]
* '''ניגון קנ"ב''' - [[ניגון הללו את ה' כל גוים|הללו את ה' כל גוים]]
* '''ניגון קנ"ג''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ד''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ו''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ז''' - [[ניגון קנ"ז|ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון קנ"ט''' - [[ניגון כי בשמחה תצאו|כי בשמחה תצאו]]
* '''ניגון ק"ס''' - [[ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ק"ס)|והריקותי לכם ברכה]]
* '''ניגון קס"א''' - [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)|וכל קרני רשעים]]
* '''ניגון קס"ב''' - [[ניגון אום אני חומה|אום אני חומה]]
* '''ניגון קס"ג''' - [[ניגון על הסלע הך|על הסלע הך]]
* '''ניגון קס"ד''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון קס"ה''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון קס"ו''' - [[כי אלוקים יושיע ציון]]
* '''ניגון קס"ז''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון קס"ח''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון קס"ט''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון ק"ע''' - [[מארש נפוליאון]]
* '''ניגון קע"א''' - [[פוילישער מארש]]
* '''ניגון קע"ב''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ג''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ד''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ה''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ו''' - [[ניגון צאינה וראינה|צאינה וראינה]]
* '''ניגון קע"ז''' - [[ניגון לכה דודי|לכה דודי]]
* '''ניגון קע"ח''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון קע"ט''' - [[ניגון אשרי איש|אשרי איש]]
* '''ניגון ק"פ''' - [[ניגון לכתחילה אריבער|לכתחילה אריבער]]
* '''ניגון קפ"א''' - [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר הזקן)]]
* '''ניגון קפ"ב''' - [[ניגון שלוש תנועות|שלוש תנועות]]
* '''ניגון קפ"ג''' - [[ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב]]
* '''ניגון קפ"ד''' - [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]
* '''ניגון קפ"ה''' - [[ניגון להקפות]]
* '''ניגון קפ"ו''' - [[ניגון הגלה נא|הגלה נא]]
* '''ניגון קפ"ז''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון קפ"ח''' - [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]]
* '''ניגון קפ"ט''' - [[אסדר לסעודתא]]
* '''ניגון ק"צ''' - [[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]
* '''ניגון קצ"א''' - [[ניגון על אחת כמה וכמה|על אחת כמה וכמה]]
* '''ניגון קצ"ב''' - [[ניגון אשריכם ישראל|אשריכם ישראל]]
* '''ניגון קצ"ג''' - [[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]
* '''ניגון קצ"ד''' - [[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]
* '''ניגון קצ"ה''' - [[ניגון וכך היה מונה|וכך היה מונה]]
* '''ניגון קצ"ו''' - [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)]]
* '''ניגון קצ"ז''' - [[ניגון עסן עסט זיך|עסן עסט זיך]]
* '''ניגון קצ"ח''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון קצ"ט''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר'''' - [[ניגון ר'|ניגון התוועדות מקרמנצ'וג]]
* '''ניגון ר"א''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר"ב''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר"ג''' - [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]]
* '''ניגון ר"ד''' - [[ניגון געגועים לר' חיים בער|געגועים לר' חיים בער]]
* '''ניגון ר"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ר"ו''' - [[ניגוני שמחה מניקולייב|ניגון שמחה מניקולייב]]
* '''ניגון ר"ז''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ר"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ר"ט''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ר"י''' - [[מארש ביסמרק]]
* '''ניגון רי"א''' - [[ניגון קול דודי דופק|קול דודי דופק]]
* '''ניגון רי"ב''' - [[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]
* '''ניגון רי"ג''' - [[ניגון אנה אמצאך|אנה אמצאך]]
* '''ניגון רי"ד''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון רט"ו''' - [[ניגוני ר' הלל מפאריטש|ניגון לר' הלל מפאריטש]]
* '''ניגון רט"ז''' - [[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)]]
* '''ניגון רי"ז''' - [[ניגון לכה דודי מלמז'|לכה דודי מלמז']]
* '''ניגון רי"ח''' -[[מזמור לדוד]]
* '''ניגון רי"ט''' - [[מנוחה ושמחה]]
* '''ניגון ר"כ''' - [[ניגון כל עצמותי|כל עצמותי]]
* '''ניגון רכ"א''' - [[ניגון אנא עבדא|אנא עבדא]]
* '''ניגון רכ"ב''' - [[הוא אלוקינו]]
* '''ניגון רכ"ג''' - [[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)]]
* '''ניגון רכ"ד''' - [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|אנעים זמירות (מניקולייב)]]
* '''ניגון רכ"ה''' - [[שהשלום שלו]]
* '''ניגון רכ"ו''' - [[ניגון המבדיל|המבדיל]]
* '''ניגון רכ"ז''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון רכ"ח''' - [[ניגון ושמחת בחגך|ושמחת בחגך]]
* '''ניגון רכ"ט''' - [[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]
* '''ניגון ר"ל''' - [[ניגון עך טי זיעמליאק|עך טי זיעמליאק]]
* '''ניגון רל"א''' - [[שושנת יעקב מניקולייב]]
* '''ניגון רל"ב''' - [[ניגון לשבת ויום טוב]]
* '''ניגון רל"ג''' - [[ניגון צי אזוי|צי אזוי]]
* '''ניגון רל"ד''' - [[ניגון רל"ד|צי אזוי]]
* '''ניגון רל"ה''' - [[ניגון קודם קדיש מוסף לימים נוראים]]
* '''ניגון רל"ו''' - [[ניגון מכלכל חיים|מכלכל חיים]]
* '''ניגון רל"ז''' - [[ניגון וכל מאמינים|וכל מאמינים]]
* '''ניגון רל"ח''' - [[ניגון שאו שערים ראשיכם|שאו שערים ראשיכם]]
* '''ניגון רל"ט''' - [[ניגון ארשת שפתינו|ארשת שפתינו]]
* '''ניגון ר"מ''' - [[ניגון הבן יקיר לי|הבן יקיר לי]]
* '''ניגון רמ"א''' - [[ניגון היום תאמצנו|היום תאמצנו]]
* '''ניגון רמ"ב''' - [[ניגון ונסלח|ונסלח]]
* '''ניגון רמ"ג''' - [[ניגון יעלה|יעלה]]
* '''ניגון רמ"ד''' - [[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]
* '''ניגון רמ"ה''' - [[ניגוני תפילה לימים נוראים|על חטא]]
* '''ניגון רמ"ו''' - [[ניגוני תפילה לימים נוראים|ועל כולם]]
* '''ניגון רמ"ז''' - [[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]
* '''ניגון רמ"ח''' - [[ניגון כאוהל הנמתח|כאוהל הנמתח]]
* '''ניגון רמ"ט''' - [[ניגון אתה הבדלת|אתה הבדלת]]
* '''ניגון ר"נ''' - [[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות]]
* '''ניגון רנ"א''' - [[ניגון הצילני נא|הצילני נא]]
* '''ניגון רנ"ב''' - [[ניגון הרנינו גוים|הרנינו גוים]]
* '''ניגון רנ"ג''' - [[ניגון הנה מה טוב (א)|הנה מה טוב (א)]]
* '''ניגון רנ"ד''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רנ"ה''' - [[ניגון לא אמות|לא אמות]]
* '''ניגון רנ"ו''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רנ"ז''' - [[ניגון רבונו של עולם|רבונו של עולם]]
* '''ניגון רנ"ח''' - [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
* '''ניגון רנ"ט''' - [[ניגון שטעהט אויף אידעלעך|שטעהט אויף אידעלעך]]
* '''ניגון ר"ס''' - [[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]
* '''ניגון רס"א''' - [[ניגון פיל יא|פיל יא]]
* '''ניגון רס"ב''' - [[ניגון אברהם-ניו אבינו|אברהם-ניו אבינו]]
* '''ניגון רס"ג''' - [[ניגון עי מוזשא|עי מוזשא]]
* '''ניגון רס"ד''' - [[ניע חודיטי]]
* '''ניגון רס"ה''' - [[ניגון עזרני א-ל חי|עזרני א-ל חי]]
* '''ניגון רס"ו''' - [[פלגי מים (ניגון)|פלגי מים]]
* '''ניגון רס"ז''' - [[ניגון שמעו בנים|אתם שלום]]
* '''ניגון רס"ח''' - [[ניגון אשרנו|אשרנו]]
* '''ניגון רס"ט''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר"ע''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"א''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ב''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ג''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ד''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ה''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ו''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ז''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ח''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רע"ט''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר"פ''' - [[ניגון והריקותי לכם ברכה|והריקותי לכם ברכה]]
* '''ניגון רפ"א''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ב''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ג''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ד''' - [[ניגון לר' משה מז'מבין|ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ה''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ו''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ז''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ח''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רפ"ט''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ר"צ''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"א''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ב''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ג''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ד''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ה''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ו''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ז''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ח''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון רצ"ט''' - חסר מהספר.
* '''ניגון ש'''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ש"א''' - [[ניגון התוועדות]]
* '''ניגון ש"ב''' - [[ניגון שאמיל|שאמיל]]
* '''ניגון ש"ג''' - [[וואלאך לר' נטע מפאהאר]]
* '''ניגון ש"ד''' - [[וואלאך לר' אהרן שו"ב]]
* '''ניגון ש"ה''' - [[ניגון א מאשינקע|א מאשינקע]]
* '''ניגון ש"ו''' - [[ניגון וואלאך מניקולייב|וואלאך מניקולייב]]
* '''ניגון ש"ז''' - [[ניגון געגועים]]
* '''ניגון ש"ח''' - [[ניגון דבקות חב"ד]]
* '''ניגון ש"ט''' - [[ניגון דבקות חב"ד]]
* '''ניגון ש"י''' - [[ניגון ידידי רועי מקימי|ידידי רועי מקימי]]
* '''ניגון שי"א''' - [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|יפרח בימיו צדיק]]
* '''ניגון שי"ב''' - [[תרננה שפתי (ניגון)|תרננה שפתי]]
* '''ניגון שי"ג''' - [[בך ה' חסיתי (ניגון)|בך ה' חסיתי]]
* '''ניגון שי"ד''' - [[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]
* '''ניגון שט"ו''' - [[ניגון פרזות תשב ירושלים|פרזות תשב ירושלים]]
* '''ניגון שט"ז''' - [[ניגון אימתי קאתי מר|אימתי קאתי מר]]
* '''ניגון שי"ז''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון שי"ח''' - [[ניגון זבחו זבחי צדק|זבחו זבחי צדק]]
* '''ניגון שי"ט''' - [[בסיסמת ופרצת (ניגון)|בסיסמת ופרצת]]
* '''ניגון ש"כ''' - [[נייעט נייעט ניקאווא]]
* '''ניגון שכ"א''' - [[ניגון אִי ווָאדיֶע|אִי ווָאדיֶע]]
* '''ניגון שכ"ב''' - [[ניגון אִי ווָאדיֶע|אִי ווָאדיֶע]]
* '''ניגון שכ"ג''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שכ"ד''' - [[ניגון שמחה]] (פונקע מ[[קרמנטשוג]])
* '''ניגון שכ"ה''' - [[ניגון אך - דו פאנקע|אך - דו פאנקע]]
* '''ניגון שכ"ו''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שכ"ז''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שכ"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שכ"ט''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ש"ל''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"א''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ב''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ג''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ד''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ו''' - [[ניגון של"ו|ניגון שמחה ובטחון ר' מיכאל דבורקין]]
* '''ניגון של"ז''' - [[רועה ישראל האזינה]]
* '''ניגון של"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ט''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון ש"מ''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שמ"א''' - [[ניגון האסא דינא האסא|האסא דינא האסא]]
* '''ניגון שמ"ב''' - [[ניגון שמ"ב (וראה בנים)|וראה בנים]]
* '''ניגון שמ"ג''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון שמ"ד''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון שמ"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון שמ"ו''' - [[ניגון שמ"ו|ניגון ניצחון]]
* '''ניגון שמ"ז''' - [[ניגון שמ"ז|ניגון ניצחון]]
}}

==בעקבות הספר==
[[קובץ:אוצר הניגונים אלאור ולנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סדרת '''אוצר הניגונים - חב"ד''' ספר הניגונים המחודש בהוצאת ר' [[אלאור ולנר]]]]
בעקבות ספר הניגונים, בעלי מנגנים חב"דיים החלו להקליט את הניגונים המופיעים בספר על הסדר, כשביניהם ר' [[אלי ליפסקר]], ר' [[דוד הורביץ]] שיצר אוסף סולו עצמי של הניגונים עם מקורות, הסברים ודיוקים פרטניים, ור' [[אלאור ולנר]] שעיבד את הניגונים וביצע אותם בקלידים.

בשנת [[תש"פ]] יצאה לאור סדרת הספרים "אוצר הניגונים - חב"ד" ספר הניגונים המחודש בהוצאת ר' [[אלאור ולנר]]. בסדרה הושקעה עבודת מחקר רבה, גם בפרטים על הניגון, גם בכתיבת התווים, וגם בהרמוניה שהתווספה. לספר שלושה חלקים – מקורות על הניגון, תוי הניגון (עם אקורדים מושקעים ומענינים) וחלק שלישי בו תוי הניגונים עם המילים, לאותם ניגונים שיש מילים.

==ראו גם==
*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]
*[[ניח"ח]]
*[[ניגוני חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''ספר הניגונים''', במדור 'היסטוריה חסידית' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1RCrm_ZznT9xwSrX-WWYkOgYw2sqMBL5k/view?usp=drivesdk ספר הניגונים חלק א' וב']''' {{PDF|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1diXDM2yVnHeZHKp77id54k71MRwjGJB0/view?usp=drivesdk ספר הניגונים חלק ג']''' {{PDF}}
*'''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99 המבוא לספר הניגונים]''' - סקירה על ניגוני חב"ד מאת העורך הרב [[שמואל זלמנוב]], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/13/352708957906.html בשליחות אדמו"ר הריי"צ: איסוף ושימור ניגוני חב"ד]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://drive.google.com/folderview?id=1QBImjISrOUIXuvRNoD-uxocyOde4hDQb ספר הניגונים]''' הקלטות של ר' [[אלי ליפסקר]] על סדר ספר הניגונים
*'''[https://drive.google.com/folderview?id=0B5fPyVutg4AQWEFnaW1YVDR2dHM ספר הניגונים]''' הקלטות של ר' [[דוד הורביץ]] על סדר ספר הניגונים

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ניגונים|*ספר הניגונים]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2025-07-11T15:37:01Z

חבדי:

''''''טקסט מודגש''''''{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}
{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}
==מתי נפטרה הרבנית?==
{{/מצב|טופל}}
ב[[תבנית:ט"ז בסיוון]] וב[[תבנית:י"ז בסיוון]] כתוב שנפטרה הרבנית פריידא ביתו של אדמו"ר הזקן. מתי אכן נפטרה? {{אנונימי}}
: ב[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]] כתוב בט"ז. תוקן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)

בינה מלאכותית

2025-07-11T15:35:59Z

חבדי: /* יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה */ הרחבה, עדכון

'''בינה מלאכותית''' (בקיצור הנפוץ '''AI'''{{הערה|ראשי תיבות של '''A'''rtificial '''I'''ntelligence, נהגה אֵי אַי}} OpenAI

) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.

===מהות הבינה המלאכותית===
מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.

בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.

==יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה==
בחסידות חב"ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.

באחת משיחותיו{{הערה|שיחת ש"פ [[עקב]] תשמ"ח ([[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"ה ע' 162 ואילך).}} אמר הרבי שמדובר בפתיחת "מעיינות החכמה התחתונה", ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.

== יוזמות חב"דיות בתחום הבינה המלאכותית ==
=== JEMai ===
JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ"ה (2025) למיניינם את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:

חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא, קבלת סיכומים תורניים מדויקים וגישה ישירה למקורות האותנטיים. וכן תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.

המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.

=== יוזמות פרטיות ===
'''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.

פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.

מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.

ערוץ [[ארגון זמן הגאולה]] מעלה מידי שבוע דו שיח על ה[[דבר מלכות]] השבועי, בניתוח AI.

ארגון רשת מועדוני נוער חב"ד פיתח בוטי בוט וכדומה בינה מלאכותית בנושאי פעילות ויצירה עם ילדים עבור שליחות ומדריכות הארגון{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''"זה היהלום שבכתר בעבודת השליחות"''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 90.}}.

==חששות ואתגרים==
לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?

ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]
*[https://newera.now/ אתר של פרויקט שיעורי חסידות AI].
*[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב"ד • תיעוד] {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 מותר האדם מן המכונה: למה לא תהיה חכמה מלאכותית?] {{בית חב"ד}}

==ראו גם==
*[[טכנולוגיה]]
*[[גאולה]]
*[[הפצת המעיינות]]
*[[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

פרשת שמיני

2025-04-20T16:39:19Z

חבדי: ניסוח

{{קשר חב"די}}
'''פרשת שמיני''' היא ה[[פרשה]] השלישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט' פסוק א' עד פרק י"א פסוק מ"ז).

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשתנו ה[[תורה]] ממשיכה את המדובר בפרשה הקודמת, [[פרשת צו]], כאשר [[אהרון הכהן]] ובניו הוסמכו להיות [[כהנים]], בחגיגה שארכה שבעה ימים. לכן, פרשתנו מתחילה ביום השמיני ומכאן שם הפרשה: שמיני, הוא היום לאחר שנגמרה החגיגה של סמיכת הכהנים.

*'''ראשון''' - אהרן מקריב [[קרבן חטאת]]. [[רש"י]] מסביר שהחטאת הוקרבה על חלקו של אהרן בחטא העגל. גם בני ישראל הקריבו [[קרבן חטאת]] וקרבן שלמים.

*'''שני''' - התורה ממשיכה בכך שאהרן לקח את המנחה שהוגשה על ידי הקהל, ולאחר מכן אהרן הניף את ידיו אל עבר [[בני ישראל]] ובירך אותם בברכת כהנים, בדיוק כיצד שהכהנים מברכים את הקהל ב[[בית הכנסת]] בברכת כהנים.

*'''שלישי''' - התורה ממשיכה לאחר שאהרן הכין את המנחה להקריב על ה[[מזבח]], אש ירדה מאת ה' ובאופן ניסי כילתה את המנחה. כאשר בני ישראל ראו את ה[[נס]], הם שיבחו את ה' והשתחוו על פניהם. לאחר מכן, שני בני אהרן, נדב ואביהו, הקריבו קרבן ללא רשות, ואש יצאה מאת ה' ושרפה אותם . [[משה]] ציוה לקבור אותם.

*'''רביעי''' - משה מדבר אל אהרן ואל שני בניו הנותרים ונותן להם הוראות נוספות לעבודתם במשכן, על מנת שלא יחזור מקרה של הקרבת קרבן שלא כדין.

*'''חמישי''' - משה שם לב שה[[קרבן החטאת]] שהוקרב עבור כל בני ישראל הוקרב שלא על פי כל הכללים הנדרשים, ואהרן הסביר שכך קרה בגלל הטרגדיה הנוראית בפטירת שני בניו באותו יום.

*'''שישי''' - ה' נותן את הציווי של אכילת [[מזון]] כשר ואי אכילת [[מזון]] לא כשר, הכולל חיות, [[דגים]] ועופות. [[רש"י]] מציין כי במצוות אלו ה' מבדיל את בני ישראל משאר האומות. התורה מפרטת את סוגי הסימנים של בהמות כשרות: מפרסת פרסה, מעלת גרה ושוסעת שסע. התורה מציינת גם רשימה של חיות שלהם יש רק אחד מסימני הכשרות, ולכן הם אינם כשרים. ב[[גמרא]] מוסבר כי רק אלו שברשימה הם בעלי סימן כשרות אחד, ואילו כל שאר בעלי החיים יש להם את כל הסימנים או שאין להם כל סימן כשרות. התורה ממשיכה עם סימני הכשרות בדגים: סנפיר וקשקשת.

*'''שביעי''' - התורה מתחילה עם דיני ה[[טהרה]] וה[[טומאה]] של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו ל[[אלוקים]], ולכן עלינו להיות [[קדוש]]ים, ולאכול רק [[אוכל כשר]], מה שעושה אותנו לקדושים ממש .
{{ערך מורחב|שבת אסרו חג פסח#שמיני שמונה שמינה|שמיני שמונה שמינה}}
בקביעות שבה בחו"ל חג הפסח חל בשבת, דבר המשפיע גם על [[אחרון של פסח]] שחל בשבת, יוצר הדבר מציאות - בשנה שאינה מעוברת - בה קוראים את ההתחלה של פרשת שמיני שמונה פעמים באותה שנה, וזהו סימן לכך שהשנה תהיה מושפעת בהרחבה.

הרבי הזכיר פתגם זה בשם ספרי פולין וביאר אותו בהרחבה{{הערה|שבת פרשת שמיני [[תשנ"א]]}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/shemini לקוטי שיחות פרשיות - פרשת שמיני] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=264 רעיונות לפרשת שמיני] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=264&article=2518 טקסט פרשת שמיני עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=4133 פרשת שמיני בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1530 קריאת התורה של פרשת שמיני עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{צליל}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|3]]

אורו של משיח (ספר)

2025-04-20T16:34:31Z

חבדי: ניסוח

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר "אורו של משיח"|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
הספר "'''אורו של משיח"''' הוא לקט מדברי [[נשיאי חב"ד]], החל מ[[הבעל שם טוב]] ועד ל{{ה|רבי}} בנושא ה[[גאולה]] ה[[משיח]].

הספר נערך על ידי הרב [[אלישיב קפלון]]. ויצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] על ידי [[הוצאת ופרצת]].
==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''אורו של משיח'''|141369|לקט פניני שיח מתורת רבותינו נשיאינו בדבר בואו הקרוב של משיח צדקנו, ופרצת, תשנ"ב}}.

{{קצרמר|ספרים}}
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]

ספר המאמרים (באתי לגני)

2025-04-20T16:23:21Z

חבדי:

[[קובץ:ספר המאמרים באתי לגני - הוצאת תשפ"ד.png|שמאל|ממוזער|300px|ספר המאמרים - באתי לגני]]
[[קובץ:באתי לגני.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר]]
[[קובץ:באתי לגני נדב כהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|באתי לגני - מבואר על ידי הרב נדב כהן]]
סט '''ספר המאמרים - באתי לגני''', מכיל ב' כרכים המרכזים את כל ה[[מאמר]]ים המתחילים בפסוק [[באתי לגני]] שנאמרו על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] מהשנים [[תשי"א]] - [[תשמ"ח]]{{הערה|וכן את המשך 'באתי לגני - תש"י' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.}}.

== היסטוריה ==

החל מ[[י' שבט תשי"א]], החל הרבי לומר מידי י' שבט מאמר המתחיל בפסוק באתי לגני{{הערה|הסיבה לכך -ראה מה שכתב כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ב[[ספר המאמרים תשי"א (מלוקט)|ספר המאמרים תשי"א]] -מלוקט ע' 178. }}.

מאמרים אלו מיוסדים על המשך 'באתי לגני' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הוציאו לאור לקראת יום [[הסתלקות]]ו [[י' שבט תש"י]], המאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ מכיל עשרים סעיפים, במשך השנים ביאר הרבי בכל שנה אות אחרת של המאמר לפי הסדר, כך שכעבור עשרים שנה סיים הרבי את ביאור המאמר בפעם הראשונה. וכעבור עשרים שנה נוספות סיים הרבי שוב את הביאור על כל (כמעט) המאמר בפעם השניה{{הערה|אודות סדר הלימוד של פרק לשנה - ראה ספר המאמרים באתי לגני חלק א' ע' 358.}}.

כל המאמרים האלו מרוכזים בספר באתי לגני, חלקם [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי. מאמרים נוספים הקשורים למאמרי באתי לגני, גם נדפסו בספר זה, כגון מאמרים המתחילים בפסוק 'היושבת בגנים' המתאים בתוכנם למאמרים אלו בדרך כלל.

הסדרה נדפסה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]].

בשנת [[תשפ"ד]] הודפס הסט בהקלדה מחדש ובתוספת [[מראי מקומות]] בשולי העמוד. חלק מהמאמרים נערכו מחדש בהשוואה להקלטות הקיימות{{הערה|על-פי הפתח-דבר.}}.

== תורת מנחם - ספר המאמרים באתי לגני ==

לקראת [[י' שבט]] [[תש"ע]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] מהדורה חדשה של הספרים, לאחר שהם עברו עריכה מחודשת לרוב על פי ההקלטות הקיימות, וכן בתוספת ריבוי הערות ומראי מקומות שהרבי ציין על העותק שניתן לו, הנמצא ב[[ספריית אגו"ח]].

כמו כן שונה הסדר, בכרך הראשון מופיעים פרקים א-י, ובשני יא-כ. בכל פרק מובא החלק ממאמר [[הרבי הריי"צ]], והמאמרים שאמר הרבי בשני המחזורים, וכשהסביר הרבי עניין שדובר במאמר בשיחות שלאחר זה, הובא זה גם. סדרה זו יצאה תחת השם "[[תורת מנחם]] - ספר המאמרים באתי לגני"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=40455 "תורת מנחם - באתי לגני" כעת בהוצאה חדשה], באתר [[שטורעם.נט]], י"ב טבת תש"ע.}}.

לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ של קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

== מהדורות נוספות ==
*'''באתי לגני המבואר''' - ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''באתי לגני''' - ביאור של הרב [[נדב כהן]] בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
*[[מדייק במאמר]] -ראה לערכו.

== ראו גם ==
* [[ספר המאמרים פרשיות]]
* [[קבלת הנשיאות]]
* [[יו"ד שבט]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''ספר המאמרים - באתי לגני''': [https://drive.google.com/file/d/1GKQaeEBN7Nf93u4vvLk0i436kY92rAxq/view?usp=sharing כרך א'] {{PDF}} [https://abc770.org/book/באתי-לגני-א/ גירסת טקסט] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1IoBG-VLIGRE-nQYXKkBgybPHwh8b5R6L/view?usp=sharing כרך ב'] {{PDF}} [https://abc770.org/book/באתי-לגני-ב/ מאמרים בודדים בגירסת טקסט]
* '''מאמרי באתי לגני כקביעות שנת תשפ"ד''': [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/12/25-12-2023-09-02-21-Basi-Lgani-84-HP-8c.pdf הקובץ] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/12/23-12-2023-17-05-32-bosilegani5784-1.pdf תמלול (עם עריכה קלה) מסרט ההקלטה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]