https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T02:52:37Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90_%D7%90%D7%98%D7%90&diff=300719אלמא אטא2017-09-04T06:55:11Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:האוהל_באלמא_אטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מתפללים ליד ציון אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]]]<br />
'''אלמא אטא''' הינה עיר (לשעבר עיר הבירה) במדינת [[קזחסטן]] בחבר העמים.<br />
בעיר זו שהה [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] בחודשים האחרונים לחייו בעלמא דין, כאשר השלטונות הקומוניסטים הסכימו, להעבירו ממקום גלותו בצ'אילי לאלמא אטא. הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] נפטר באלמא אטא, ועל הציון שלו הוקם אוהל, ואליו נוהרים רבים ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]]. בשנים האחרונות השלוחים בעיר, שיפצו את הציון ונתנו לו מראה ראוי כיאה למקום קדוש זה. <br />
<br />
כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטאן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על-ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]].<br />
<br />
בעיר היה קיים בעבר גם בית ספר של ארגון '[[אור אבנר]]'.<br />
<br />
==שלוחים בעיר==<br />
השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - רבה הראשי של קזחסטאן.<br />
השליח הרב [[אלחנן כהן]] - רבה הראשי של אלמא אטא, מוהל ושו"ב.<br />
השליח הרב מרדכי כהן - ראש ישיבת חב"ד בעיר.<br />
השליח הרב סעדיה ליברוב.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות לוי יצחק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97/ תיעוד נדיר: הקמת המצבה באוהל רבי לוי יצחק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%9B-%D7%90%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ כ' אב על ציון בעל ההילולא באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ מקודש לקודש בקהילה היהודית באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קזחסטן]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=300717שיחה:צרפת2017-09-04T06:53:43Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div>== אני מוכרח לציין ==<br />
<br />
הדהים אוןתי שערך כה בסיסי '''אין''' בחב"ד פדיה זה הגיוני?! צריך להזיז ענינים!!!--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:10, 25 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
יצא לאחרונה ספר "אדמורי חב"ד ויהדות צרפת" אפשר לכתוב עליו בערך ולקחת ממנו חומרים--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 22:02, 12 בנובמבר 2016 (UTC)<br />
:: נמחקו סיפורים, כי אין מקומם בחב"דפדיה, וכן העובדה הלא נכונה שהרבי שלח הרבה שלוחים לצרפת, כי בד"כ השלוחים הם מקומיים [[משתמש:חביבי|חביבי]] - [[שיחת משתמש:חביבי|שיחה]] 06:53, 4 בספטמבר 2017 (UTC)</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=300716צרפת2017-09-04T06:52:37Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
[[קובץ: סרקוזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, עם שליח הרבי בניוללי-סור-סיין שבפאריז הרב דוד זאווי.]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו"כ שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו"כ הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו"כ התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי היתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו"כ הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי מפלטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו"כ השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מוורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו"כ דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו"כ הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו"כ באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו"כ שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו"כ באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו"כ נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו"כ אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ז]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ- 80 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה.<br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
* [[פריז]].<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט"ז תמוז ה'תשמ"ג{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=300715דוד זאב רוטנברג2017-09-04T06:49:17Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''דוד זאב רוטנברג''' הוא חסיד חב"ד העוסק במחקר, בכתיבה עיתונאית, ובהוצאה לאור של ספרי קומיקס לילדים, העוסקים ב[[סיפורי חסידים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ז אלול]] [[תשכ"ד]] להוריו צבי ושושנה רוטנברג, מ[[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]]. בילדותו היה סולן במקהלה, ובבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
<br />
בהיותו ב[[ארצות הברית]] החל לעסוק בכתיבה עיתונאית. בהתחלה היה כתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] וב'ישראל שלנו', ולאחר מכן המשיך לעסוק בכתיבה עיתונאים כם בעיתונים המיועדים לציבור הרחב, כמו שבועון 'יום השישי'. לאחר שהתפרסם ככתב מוצלח, קיבל טור שבועי בעיתונים הישראלים המקומיים, 'ידיעות אמריקה' ו'מעריב אמריקה'. פעמים רבות כתב תחת שם העט 'ארגמן'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם שלומית לבית הרב [[שמואל פרומר]]{{הערה|בשנת [[תשס"ח]] נישא בשנית לשרה גל.}}, המשיך את עיסוקו בכתיבה ועיתונאות, והוציאו לאור ספרים שונים, חלקם ספרי ילדים, וחלקם ספרי מחקר.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ט]] היה ממייסדי אתר ה[[אינטרנט]] 'הייד פארק', בשנת [[תש"ס]] הקים את האתר [[חב"ד און ליין|חבד און ליין]] יחד עם פנחס גורליק, ובשנת [[תשס"ב]] הקים את 'בחדרי חרדים' וניהל אותו בפועל עד לפרישתו בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
בעבר, שימש כעורך המגזין של שבועון 'שעה טובה', כעורך ראשי של המוסף "קולות" של השבועון 'בקהילה', ויועץ עריכה ב[[שבועון כפר חב"ד]]. <br />
<br />
כיום מנהל את אתר חרדים10.<br />
<br />
כיום מתגורר בקריית ספר (מודיעין עלית), ועוסק לפרנסתו כיועץ תוכן לעיתונים ואתרי אינטרנט, וכעורך ספרים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''פלאי הרבי''' - ספורי נפלאות שחולל הרבי, [[כפר חב"ד]] תשנ"ז.<br />
*'''ספורי ר' שמואל מונקס''', בהוצאת [[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]], כפר חב"ד, תשנ"ז.<br />
*'''מלתא דבדיחותא''' - ליקוט של [[סיפורי חסידים]] קצרים ומבדחים, בהוצאת [[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]], כפר חב"ד, תשנ"ח.<br />
*'''מסע הרבי לארץ הקודש''' - ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, [[כפר חב"ד]] תשנ"ט.<br />
*'''הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים''' - תולדות חייו של [[שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו)|שלום דוב בער פרידמן]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50199 בחדרי חרדים של דוד רוטנברג, ראיון פתוח] - באתר col.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוטנברג, דוד זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=300714שיחה:נפתלי צבי גוטליב2017-09-04T06:46:45Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div>באם אני רואה נכון אין ברשימה שישים ספרים, מי שיודע משהו שיעדכן. [[משתמש:חסוי|חסוי -]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 07:34, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:: ניהל הישיבה בקרית גת? [[משתמש:חביבי|חביבי]] - [[שיחת משתמש:חביבי|שיחה]] 06:46, 4 בספטמבר 2017 (UTC)</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=300713מנחם מענדל ברונפמן2017-09-04T06:45:27Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר היסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''חיבור ספרים:'''<br />
* '''ארוכה מארץ מידה - פרקים בתורת הרבי''', [[לוד]], תשס"ז.<br />
* '''הגדת ארבעת הבנים''', לדורות, [[כפר חב"ד]], תשע"ד.<br />
<br />
'''עריכת ספרים:'''<br />
* '''עבודת ישראל – כתבי הרב ישראל ברונפמן''', ירושלים תש"ע.<br />
* '''הגדה למעשה - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי מליובאוויטש''', קה"ת, [[כפר חב"ד]], ה'תשס"ט.<br />
* '''תומכי תמימים''' - כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת תומכי תמימים, קה"ת, שבט ה'תשע"ב.<br />
* '''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ה'תשס"ז.<br />
* '''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד ב[[לוד]], ה'תשס"ג.<br />
* '''א חסידישער תמים''' - לדמותו של החסיד רבי שניאור זלמן משה סקאבלא.<br />
* '''המבצעים כהלכתם''', מאת הרב [[שמואל ביסטריצקי]].<br />
* '''עבד אברהם אנוכי''' – הביוגרפיה של הרב החסיד חיים [[אליעזר קרסיק]] (מחקר וכתיבה: [[שניאור זלמן ברגר]]).<br />
* '''נפלאות מספר התניא''', מאת הרב משה יצחק פורסט.<br />
* '''הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות''', מאת יונה מצגר (אז: הרב הראשי).<br />
* '''קבלה היא בידך''' – מבוא לתורת הקבלה, מאת הרב ניסן דובוב.<br />
* '''אהבה בלתי אפשרית - דו שיח בענייני נישואי תערובת''', הרב אליעזר שמטוב.<br />
<br />
'''ספרים שהשתתף בעריכתם:'''<br />
* '''אוצרות הרמב"ם''', חידושים על הרמב"ם, שני כרכים.<br />
* '''אוצר אגרות קודש''' - בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות.<br />
* '''הראשון – לדמותו של האדמו"ר הזקן''', בהוצאת מעיינותיך.<br />
* '''השביעי – לדמותו של הרבי מליובאוויטש''', בהוצאת מעיינותיך.<br />
* '''תשובות לשאלות החיים''', מכתבי הרבי, בהוצאת ידיעות ספרים.<br />
* '''נרות להאיר – סיפורה של ישיבת תומכי תמימים'''.<br />
* '''מנהגי חב"ד לקריאת התורה''', בתוך: חמשה חומשי תורה, בהוצאת חזק.<br />
<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
* '''[http://www.alysefer.com עלי ספר]''', האתר של מנחם ברונפמן<br />
<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9E%D7%9F&diff=300712מנחם מענדל ברונפמן2017-09-04T06:44:05Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>'''מנחם מענדל ברונפמן''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא חוקר היסטוריה של היצירה התורנית לדורותיה, ועורך ספרותי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ה]] להוריו הרב משה ופייגא ברונפמן. את מסלול לימודיו עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בשנות לימודיו בישיבה החל לשלוח ידו בכתיבה ושימש בתפקידים שונים במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם למד, ואף כתב מאמרים וסקירות תורניות בכתבי עת שונים, ביניהם [[שבועון כפר חב"ד]], [[פרדס חב"ד]] ו[[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה לבית משפחת הרב מנחם מענדל וטייבי גורביץ מ[[כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו ביישוב, והחל לעסוק לפרנסתו בהייטק, כשאת זמנו הפנוי הוא מקדיש לכתיבה ועריכה.<br />
<br />
בנוסף, ברונפמן כיהן במשך ארבע שנים מעורכי גליון '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' היוצא לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
'''חיבור ספרים:'''<br />
* '''ארוכה מארץ מידה - פרקים בתורת הרבי''', לוד, תשס"ז.<br />
* '''הגדת ארבעת הבנים''', לדורות, כפר חב"ד, תשע"ד.<br />
<br />
'''עריכת ספרים:'''<br />
* '''עבודת ישראל – כתבי הרב ישראל ברונפמן''', ירושלים תש"ע.<br />
* '''הגדה למעשה - הגדה של פסח בליווי הדרכות מעשיות על פי הנהגת הרבי מליבואוויטש''', קה"ת, כפר חב"ד, ה'תשס"ט.<br />
* '''תומכי תמימים''' - כלבו המלקט את התייחסויות רבותינו נשיאינו לישיבת תומכי תמימים, קה"ת, שבט ה'תשע"ב.<br />
* '''רגעים של נחת''' - מזכרת מחגיגת יובל השלושים למוסדות חב"ד במגדל העמק, ה'תשס"ז.<br />
* '''שואלים ודורשים''' - קובץ מאמרים בעניני חג הפסח מאת רבני חב"ד בלוד, ה'תשס"ג.<br />
* '''א חסידישער תמים''' - לדמותו של החסיד רבי שניאור זלמן משה סקאבלא.<br />
* '''המבצעים כהלכתם''', מאת הרב שמואל ביסטריצקי.<br />
* '''עבד אברהם אנוכי''' – הביוגרפיה של הרב החסיד חיים אליעזר קרסיק (מחקר וכתיבה: שניאור זלמן ברגר).<br />
* '''נפלאות מספר התניא''', מאת הרב משה יצחק פורסט.<br />
* '''הגדה של פסח עם ביאורים ורעיונות''', מאת יונה מצגר (אז: הרב הראשי).<br />
* '''קבלה היא בידך''' – מבוא לתורת הקבלה, מאת הרב ניסן דובוב.<br />
* '''אהבה בלתי אפשרית - דו שיח בענייני נישואי תערובת''', הרב אליעזר שמטוב.<br />
<br />
'''ספרים שהשתתף בעריכתם:'''<br />
* '''אוצרות הרמב"ם''', חידושים על הרמב"ם, שני כרכים.<br />
* '''אוצר אגרות קודש''' - בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות.<br />
* '''הראשון – לדמותו של האדמו"ר הזקן''', בהוצאת מעיינותיך.<br />
* '''השביעי – לדמותו של הרבי מליובאוויטש''', בהוצאת מעיינותיך.<br />
* '''תשובות לשאלות החיים''', מכתבי הרבי, בהוצאת ידיעות ספרים.<br />
* '''נרות להאיר – סיפורה של ישיבת תומכי תמימים'''.<br />
* '''מנהגי חב"ד לקריאת התורה''', בתוך: חמשה חומשי תורה, בהוצאת חזק.<br />
<br />
*[[הרב אליעזר שמטוב]], '''אהבה בלתי אפשרית'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* יוסי כהן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71013 הכירו את מהדיר הספרים המבריק]''' {{שטורעם}} ד' [[ניסן]] התשע"ד (04.04.2014)<br />
* '''[http://www.alysefer.com עלי ספר]''', האתר של מנחם ברונפמן<br />
<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברונפמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=300711שניאור זלמן ברגר2017-09-04T06:40:41Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.<br />
<br />
לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.<br />
<br />
הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ. <br />
<br />
במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.<br />
<br />
==חשיפות==<br />
<br />
כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:<br />
<br />
* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.<br />
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394). <br />
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427). <br />
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509). <br />
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב אהרן מרדכי זילברשטרום. (גליון 615).<br />
<br />
==חבוריו==<br />
'''ספריו'''<br />
<br />
[[תמונה:ארבעה חסידים.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]<br />
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)<br />
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]<br />
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]<br />
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]<br />
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])<br />
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק<br />
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]<br />
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]<br />
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]<br />
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א<br />
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], תשע"א<br />
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב<br />
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]<br />
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])<br />
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון תשע"ז<br />
<br />
'''מאמריו'''<br />
<br />
*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).<br />
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}<br />
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014) <br />
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=300710אורי בן שחר2017-09-04T06:36:33Z<p>חביבי: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>[[File:הרב_אורי_בן_שחר_2016-08-23_18-36.jpg|thumbnail|הרב אורי בן שחר]]<br />
<br />
הרב '''אורי בן שחר''' ([[ח' אב]] [[תרפ"ו]] - [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]], 1926-2007) היה פעיל ראשי ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], מנהל בית ספר חב"ד ביפו, יושב ראש המועצה הדתית ב[[כפר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרפ"ו]] למשפחה חסידית ב[[ראשון לציון]] והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] שהכניס אותו אותו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
בתחילת שנת [[תש"ח]] נסע יחד עם חברו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|במסע רווי תלאות, שנדפס אחר כך תחת הכותרת "אלה מסעי" בבימות שונות}} ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], בחודש [[סיוון]] נסע ל[[מרכז שליחות]] ב[[ארצות הברית]]. ב[[תש"ט]] חזר ל[[ארץ הקודש]] והחל להתנדב ב[[יד לאחים]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] היה מראשוני פעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תשי"ב]] התחתן עם מרת רבקה בתו של הרב [[ישכר דוב ליפשיץ]],<br />
בשלהי שנת [[תשי"ב]] הקמו ארבע בתי הספר הראשונים על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ונקרא לנהל את בית הספר של הרשת - ב[[יפו]], בשלהי [[תשי"ח]] נסע בברכתו של הרבי להקים בית ספר במושב ברוש, בסוף שנת [[תשי"ט]] חזר לנהל את בית הספר ביפו במשך שלושים ושלוש שנה ניהל את בית הספר, ב[[תשמ"ב]] יצא לגמלאות ומונה לחבר ב[[מרכז חב"ד תל אביב]]; ב[[גמ"ח]] חב"ד תל אביב; [[גבאי]] ב[[בית כנסת גאולת ישראל]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]].<br />
ב[[תשמ"ו]] התמנה ליו"ר וועד הרוחני בכפר חב"ד, כמו כן כיהן במשך שנים רבות יו"ר מועצה דתית בכפר חב"ד.<br />
<br />
ב[[ערב שבת]] [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]] נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו ר' דב בן שחר, כפר חב"ד<br />
* חתנו הרב [[יעקב רייצעס]], יסוד המעלה <br />
* חתנו הרב גרינפלד, קראון הייטס<br />
* חתנו הרב משה רוזנפלד, כפר חב"ד<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''ספר זכרון לר' [[חיים שאול ברוק]]''' - באורי התניא ועוד [[תש"ל]].<br />
* '''[[הפרטיזן]]''' מהדורת רשת אוהלי יוסף יצחק.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* בית משיח, גליון 616 עמוד 92<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben-Shachar%20-%20Sivan%2021%205768.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben%20Shachar-Druk%20-%20Sivan%2011,%205773.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=99671 תמונות מימי חייו]<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=682&CategoryID=425 על הפגישה אצל הרבי הריי"צ]<br />
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=2279 ההפתעה של קוראי קול ישראל] <br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:בן שחר, אורי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ח]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=300709אורי בן שחר2017-09-04T06:35:32Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[File:הרב_אורי_בן_שחר_2016-08-23_18-36.jpg|thumbnail|הרב אורי בן שחר]]<br />
<br />
הרב '''אורי בן שחר''' ([[ח' אב]] [[תרפ"ו]] - [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]], 1926-2007) היה פעיל ראשי ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], מנהל בית ספר חב"ד ביפו, יושב ראש המועצה הדתית ב[[כפר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרפ"ו]] למשפחה חסידית ב[[ראשון לציון]] והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] שהכניס אותו אותו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
בתחילת שנת [[תש"ח]] נסע יחד עם חברו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|במסע רווי תלאות, שנדפס אחר כך תחת הכותרת "אלה מסעי" בבימות שונות}} ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], בחודש [[סיוון]] נסע ל[[מרכז שליחות]] ב[[ארצות הברית]]. ב[[תש"ט]] חזר ל[[ארץ הקודש]] והחל להתנדב ב[[יד לאחים]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] היה מראשוני פעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תשי"ב]] התחתן עם מרת רבקה בתו של הרב [[ישכר דוב ליפשיץ]],<br />
בשלהי שנת [[תשי"ב]] הקמו ארבע בתי הספר הראשונים על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ונקרא לנהל את בית הספר של הרשת - ב[[יפו]], בשלהי [[תשי"ח]] נסע בברכתו של הרבי להקים בית ספר במושב ברוש, בסוף שנת [[תשי"ט]] חזר לנהל את בית הספר ביפו במשך שלושים ושלוש שנה ניהל את בית הספר, ב[[תשמ"ב]] יצא לגמלאות ומונה לחבר ב[[מרכז חב"ד תל אביב]]; ב[[גמ"ח]] חב"ד תל אביב; [[גבאי]] ב[[בית כנסת גאולת ישראל]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]].<br />
ב[[תשמ"ו]] התמנה ליו"ר וועד הרוחני בכפר חב"ד, כמו כן כיהן במשך שנים רבות יו"ר מועצה דתית בכפר חב"ד.<br />
<br />
ב[[ערב שבת]] [[י"ז אלול]] [[תשס"ז]] נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו ר' דב בן שחר, כפר חב"ד<br />
* חתנו הרב [[יעקב רייצעס]], יסוד המעלה <br />
* חתנו הרב גרינפלד, קראון הייטס<br />
* חתנו הרב משה רוזנפלד, כפר חב"ד<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''ספר זכרון לר' [[חיים שאול ברוק]]''' - באורי התניא ועוד [[תש"ל]].<br />
* '''[[הפרטיזן]]'''.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* בית משיח, גליון 616 עמוד 92<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben-Shachar%20-%20Sivan%2021%205768.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br />
<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ben%20Shachar-Druk%20-%20Sivan%2011,%205773.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', ב[[תשורה]] מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=99671 תמונות מימי חייו]<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=682&CategoryID=425 על הפגישה אצל הרבי הריי"צ]<br />
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=2279 ההפתעה של קוראי קול ישראל] <br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:בן שחר, אורי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ח]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=300708שיחה:אורי בן שחר2017-09-04T06:33:47Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div><br />
::לפי כמה שנים יתפרסמה תמונה של הרב אורי בן שחר עם מרן עובדיה יוסף בביקור בבי"ס ביפו, למישהו יש אפשרות למצוא את בתמונה ? [[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 23:24, 27 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::: פעיל ראשי. מה זה? [[משתמש:חביבי|חביבי]] - [[שיחת משתמש:חביבי|שיחה]] 06:33, 4 בספטמבר 2017 (UTC)</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=300707טוביה בלוי2017-09-04T06:32:59Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טוביה בלוי5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:בלוי גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[יהודה לייב גרונר]]]]<br />
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936), מהוגי הדעות, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, [[ירושלים]] וממיסדי [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].<br />
<br />
נמנה על מקימי [[ישיבת ערב]] של [[חב"ד]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
נישא עם רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.<br />
<br />
לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי לרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה]] בירושלים. <br />
<br />
===פעילות ארצית===<br />
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]<br />
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].<br />
<br />
ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.<br />
<br />
בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
<br />
===פעילות ספרותית===<br />
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]<br />
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים" <br />
<br />
בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].<br />
<br />
בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].<br />
<br />
עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].<br />
<br />
בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
;ספרים:<br />
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].<br />
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, [[אלול]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
;חוברות:<br />
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.<br />
*'''[http://shturem.net/images/news/88082_news_23052016_5933.pdf לקט ופרט]''', [[תשע"ו]].([[תשורה]] לחגיגת [[יום הולדת]]ו ה80)<br />
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.<br />
<br />
;תרגומים ל[[לשון הקודש]]:<br />
*'''[[ספר הזכרונות]]'''.<br />
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].<br />
*[[פרץ אוריאל בלוי]], סגן מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', נווה יעקב, [[ירושלים]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*[[אליהו וילהלם]], מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]].<br />
*אהרון הלפרין, [[כפר חב"ד ב']].<br />
*[[מרדכי מנשה לאופר]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2048373 תשובה ללא שאלה]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974170 על שולחנו של הרבי]''' - הרב בלוי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/ צמאה לך נפשי - איך הגיע בחור ליטאי ירושלמי ממשפחת בלוי המפורסמתלצמרת רבני ושלוחי חב"ד?]''' {{אינפו}} גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] (82) תמוז תשע"ה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=300706יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)2017-09-04T06:31:06Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף אשכנזי''' (יליד שנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], 1983) הינו סופר חב"די, מחבר סדרת הספרים [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ז חשון]] [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של היישוב, ולאמו מרת סימה.<br />
<br />
בבחרותו, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' משולם ברוקמן בשנת [[תשס"ח]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]], ובהמשך החל לעסוק בכתיבה ספרותית. הספר הראשון שפרסם היה 'אוצר החסידים - ארץ הקודש' המהווה אנציקלופדיה לאישיותם ומשנתם של דמויות מרכזיות בחסידות חב"ד בארץ הקודש בדור האחרון, והוא יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. בעקבות ההצלחה והביקוש להדפסה של ספרו הראשון, פרסם ספרים נוספים בסדרה, העוסקים בחסידי חב"ד בניו יורק, ברחבי תבל (ארה"ב וקנדה, ארגטינה,פוקינג,צרפת,אנגליה,בלגיה,אוסטרליה.) וב[[פולין]] וברית המועצות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אנציקלופדיה לאישיותם ומשנתם של חסידי חב"ד בדור האחרון (ארבעה כרכים), [[תשע"ב]]-[[תשע"ה]]<br />
*'''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''' - סיפורה של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תשע"ב]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=300705עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2017-09-04T06:29:44Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
כותב באופן קבע בעלון "קרוב אילך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, מרת חיה שרה<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=300704עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2017-09-04T06:28:52Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|עם הרבי]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]).<br />
<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא, בין היתר עקב היותו [[חסיד]] [[חב"ד]].<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
כותב באופן קבע בעלון "קרוב אילך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, מרת חיה שרה<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ראשון לציון<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''my rebee''' - ספר אוטוביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי מלובביץ.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=300703שיחה:דוד חי אבוחצירא2017-09-04T03:17:34Z<p>חביבי: יצירת דף עם התוכן "למד בתו"ת כפר חב"ד. מקור? ~~~~"</p>
<hr />
<div>למד בתו"ת כפר חב"ד. מקור? [[משתמש:חביבי|חביבי]] - [[שיחת משתמש:חביבי|שיחה]] 03:17, 4 בספטמבר 2017 (UTC)</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=300702מרוקו2017-09-04T03:14:52Z<p>חביבי: הגהה</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:[[תניא]] ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''[[חב"ד במרוקו]]''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: . <br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=300701מרוקו2017-09-04T03:11:26Z<p>חביבי: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''[[חב"ד במרוקו]]''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: . <br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>חביביhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=300700מרוקו2017-09-04T03:10:09Z<p>חביבי: ויקיזציה</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] חסידית במרוקו - [[תשכ"ז]]]]<br />
<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערת שוליים|לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים}}.<br />
<br />
== הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|ספר הצאצאים עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ו[[מורה|מורים]] והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת ה[[חינוך]] והרבצת התורה במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו היתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21}}: .<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפן לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], בשנת [[תש"כ]], לעיר קזבלנקה.<br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] רבי '''יוסף יצחק'''. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.<br />
<br />
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו ב[[עבודת התפילה]].<br />
<br />
בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא. <br />
<br />
בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו{{הערה|חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}: . <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, היתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך}}: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ז יצא לאור ספר '''[[חב"ד במרוקו]]''', הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה ובה השלוחים - הרב שלום והרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}: . <br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
'''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד''' הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ויבלחט"א הרב [[שלום איידלמן]].<br />
<br />
הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' מנחם מענדל ערד{{הערה| אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366}}: <br />
* ר' לוי באנון{{הערה|אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360 }}:<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו]''', הידברות<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>חביבי