https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F+%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA 2026-05-06T16:40:13Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=715800 2024-10-09T00:07:45Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>שלום וברכה!<br /> <br /> {{חופשה חב&quot;דפדית|סיבה=חוסר זמן, לא אוכל להמשיך לערוך וליצור עד לביאת המשיח.}}<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''אישים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[צדוק מקאפוסט]]<br /> *[[מנחם שמואל סלונים]]<br /> *[[שניאור זלמן חייקין]]<br /> *[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[שמעון בלינר]]<br /> *[[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[מנחם מענדל הילביץ]]<br /> *[[חיים מאיר ליס]]<br /> *[[יוסף ראובן דובקין]]<br /> *[[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]<br /> *[[ישעיה חנוך ברכהן]] <br /> *[[צבי הירש גאר]]<br /> *[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]<br /> *[[משולם זוסיא ברוקמן]]<br /> *[[פרץ ליין]]<br /> *[[מאיר חן]]<br /> *[[שניאור זלמן קלמנסון]]<br /> *[[אהרן משה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *[[יהושע זליג ריבקין]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''כפרים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[פושקינה]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''קטגוריה'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[:קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת רייצס]] <br /> <br /> === '''עצי משפחה''' ===<br /> [[תבנית:עץ משפחת חייקין|עץ משפחת חייקין]]<br /> <br /> == '''שבת פרשת בראשית תשמ”ה''' ==<br /> '''&quot;לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש&quot;ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב&quot;ד, נגד נשיא דורנו, הבעש&quot;ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).&quot;'''<br /> <br /> == '''שבת פרשת נח תשנ”ב''' ==<br /> '''&quot;זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה&quot;שבת אחים גם יחד&quot;, כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד&quot;שבת אחים גם יחד&quot;'''<br /> <br /> == '''י&quot;ג אדר א' תשנ&quot;ב, שלושה עשר ימים לפני כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב:''' ==<br /> '''בשנת [[תשנ&quot;ב]] שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם &quot;קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו&quot; שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה:'''<br /> <br /> '''&quot;מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה&quot;'''<br /> <br /> ====<br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=715798 2024-10-08T23:50:34Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>שלום וברכה!<br /> <br /> {{חופשה חב&quot;דפדית|סיבה=חוסר זמן, לא אוכל להמשיך לערוך וליצור עד לביאת המשיח.}}<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''אישים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[צדוק מקאפוסט]]<br /> *[[מנחם שמואל סלונים]]<br /> *[[שניאור זלמן חייקין]]<br /> *[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[שמעון בלינר]]<br /> *[[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[מנחם מענדל הילביץ]]<br /> *[[חיים מאיר ליס]]<br /> *[[יוסף ראובן דובקין]]<br /> *[[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]<br /> *[[ישעיה חנוך ברכהן]] <br /> *[[צבי הירש גאר]]<br /> *[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]<br /> *[[משולם זוסיא ברוקמן]]<br /> *[[פרץ ליין]]<br /> *[[מאיר חן]]<br /> *[[שניאור זלמן קלמנסון]]<br /> *[[אהרן משה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *[[יהושע זליג ריבקין]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''כפרים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[פושקינה]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''קטגוריה'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[:קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת רייצס]] .<br /> <br /> === '''עצי משפחה''' ===<br /> [[תבנית:עץ משפחת חייקין|עץ משפחת חייקין]]<br /> <br /> ====<br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=707709 2024-08-13T17:53:49Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>שלום וברכה!<br /> <br /> {{חופשה חב&quot;דפדית|סיבה=חוסר זמן, לא אוכל להמשיך לערוך וליצור עד להודעה חדשה.}}<br /> <br /> [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-10,000]]<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''אישים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[צדוק מקאפוסט]]<br /> *[[מנחם שמואל סלונים]]<br /> *[[שניאור זלמן חייקין]]<br /> *[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[שמעון בלינר]]<br /> *[[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[מנחם מענדל הילביץ]]<br /> *[[חיים מאיר ליס]]<br /> *[[יוסף ראובן דובקין]]<br /> *[[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]<br /> *[[ישעיה חנוך ברכהן]] <br /> *[[צבי הירש גאר]]<br /> *[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]<br /> *[[משולם זוסיא ברוקמן]]<br /> *[[פרץ ליין]]<br /> *[[מאיר חן]]<br /> *[[שניאור זלמן קלמנסון]]<br /> *[[אהרן משה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *[[יהושע זליג ריבקין]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''כפרים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[פושקינה]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''קטגוריה'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[:קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת רייצס]] .<br /> <br /> === '''עצי משפחה''' ===<br /> [[תבנית:עץ משפחת חייקין|עץ משפחת חייקין]]<br /> <br /> ====<br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=707705 2024-08-13T17:46:27Z

<p>חונן הדעת: /* == */</p> <hr /> <div>שלום וברכה!<br /> <br /> {{חופשה חב&quot;דפדית|סיבה=חוסר זמן, לא אוכל להמשיך לערוך וליצור עד להודעה חדשה.}}<br /> <br /> [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-10,000]]<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''אישים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[צדוק מקאפוסט]]<br /> *[[מנחם שמואל סלונים]]<br /> *[[שניאור זלמן חייקין]]<br /> *[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[שמעון בלינר]]<br /> *[[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[מנחם מענדל הילביץ]]<br /> *[[חיים מאיר ליס]]<br /> *[[יוסף ראובן דובקין]]<br /> *[[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]<br /> *[[ישעיה חנוך ברכהן]] <br /> *[[צבי הירש גאר]]<br /> *[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]<br /> *[[משולם זוסיא ברוקמן]]<br /> *[[פרץ ליין]]<br /> *[[מאיר חן]]<br /> *[[שניאור זלמן קלמנסון]]<br /> *[[אהרן משה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *[[יהושע זליג ריבקין]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''כפרים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[פושקינה]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''קטגוריה'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[:קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת רייצס]]<br /> <br /> ====<br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> *</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=707704 2024-08-13T17:44:34Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>שלום וברכה!<br /> <br /> {{חופשה חב&quot;דפדית|סיבה=חוסר זמן, לא אוכל להמשיך לערוך וליצור עד להודעה חדשה.}}<br /> <br /> [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-10,000]]<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''אישים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[צדוק מקאפוסט]]<br /> *[[מנחם שמואל סלונים]]<br /> *[[שניאור זלמן חייקין]]<br /> *[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[שמעון בלינר]]<br /> *[[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *[[מנחם מענדל הילביץ]]<br /> *[[חיים מאיר ליס]]<br /> *[[יוסף ראובן דובקין]]<br /> *[[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]<br /> *[[ישעיה חנוך ברכהן]] <br /> *[[צבי הירש גאר]]<br /> *[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]<br /> *[[משולם זוסיא ברוקמן]]<br /> *[[פרץ ליין]]<br /> *[[מאיר חן]]<br /> *[[שניאור זלמן קלמנסון]]<br /> *[[אהרן משה שניאורסון (נין אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> *[[יהושע זליג ריבקין]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''כפרים'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[פושקינה]]<br /> <br /> {{צבע גופן|כחול|&lt;big&gt;'''קטגוריה'''&lt;/big&gt;}}<br /> <br /> *[[:קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת דערען]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> *[[:קטגוריה:משפחת רייצס]]<br /> <br /> ====<br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> <br /> <br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - היסטוריה חב&quot;דית}}<br /> {{משתמש - ידע היסטוריה}}<br /> <br /> *[[שמעון גלפרין|גלפרין]]<br /> *[[אברהם יהושע קוראטין|ין]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=679144 2024-05-06T03:59:59Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ&quot;ו]] - ?), היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומשפיע [[רמת גן|ברמת גן]], ידוע בכינויו &quot;שמואל ראמענער&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שמואל קדיש ברטנובסקי נולד בתרנ&quot;ו בעיר רומני שבאוקראינה, בקיץ תרס&quot;ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש&lt;ref&gt;מרחב - ב, עמוד 118.&lt;/ref&gt;, שם היה נחשב מבין &quot;העובדים&quot;&lt;ref&gt;ספר התמימים - א. לז.&lt;/ref&gt;. בחורף [[תרע&quot;ה]] לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב [[שילם קוראטין]], יחד עם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]], והתמים ר' [[משה גוראריה]], הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' [[חיים מאיר ליס]] ור' [[שמעון בלינר]] הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו&lt;ref&gt;זכרון לבני ישראל עמוד מח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בחורף תרע&quot;ז למד ב[[תומכי תמימים חרסון|בתומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב&lt;ref&gt;זכרון לבני ישראל עמוד ס.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בחשון תשי&quot;ח&lt;ref&gt;תשורה מאצקין קפלן - תשפ&quot;ג. עמוד 34.&lt;/ref&gt; עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, יודל ברטנובסקי{{הערה|ראו הקדשה בסיום חוברת 'פסקי הרב' של ר' אפרים בוגרד.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברטנובסקי, שמואל קדיש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%92%D7%90%D7%A8&diff=653265 2024-01-18T20:02:13Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''צבי הירש גאר''' ([[תרנ&quot;ד]]-[[תש&quot;ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מחברי הנהלת ארגון [[אחות תמימים]]. נרצח בשואה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ד]] בעיר ביקובשטט שב[[לטביה]] ולמד בתומכי תמימים ליובאוויטש.<br /> <br /> היה ידוע בעבודת התפלה שלו ובמדות הטובות שלו. היה נמוך קומה, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עליו &quot;א קליינער נאר א הדר{{הערה|&quot;קטן אבל הדר&quot;.}}&quot;.<br /> <br /> מפני היותו גר בריגה שמחוץ לברית המועצות, העביר דרכו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הוראותיו לחסידי חב&quot;ד שבריגה, בנוסף לכך היה מופקד על [[דמי מעמד]] ותרומות ל[[תומכי תמימים]]{{הערה|בית משיח גליון מס' 518 עמוד 37.}}.<br /> <br /> היה מחברי הנהלת אחות תמימים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה לו לדווח על מצבה של כל תלמידה בגשמיות וברוחניות ובמה הן עסוקות. וכן אף למסור להן פ&quot;ש עם נתינת ברכה לכל אחת ואחת בפרטיות, שתוכנה היא שה' יעזור לכן בגו&quot;ר ותסתדרו בסדר חיים מאושרים כפי חפץ לבבכן{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה אגרת א'רסז.}}.<br /> <br /> נרצח בשואה ע&quot;י הנאצים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גאר, צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בריגא]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=649192 2023-12-24T22:55:49Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יוסף שניאורסון (מוקף בעיגול) ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של הרב [[יצחק דוד גרונר]]]]<br /> הרב '''ישראל יוסף שניאורסון''' היה חסיד ומקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ו[[שד&quot;ר]] ישיבת '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]'.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לאביו הרב [[מנחם שמואל]] בנו של ר' [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]] ולאמו מרת מרים ביילא שניאורסון.<br /> נתייתם בגיל צעיר מאביו. למד אצל המשפיע ר' [[אלתר שמחוביץ']].<br /> כשהגיע לפרקו נשא לאשה את מרת שאשא רייזע יוכבד בתו של האדמו&quot;ר מפודהייץ-בורשטין רבי יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין.<br /> <br /> במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור [[שד&quot;ר]] וגייס כספים ב[[ארצות הברית]] עבור ישיבת תורת אמת.<br /> <br /> בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ולהכיר את הרבי, שירש את חמיו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנותיו האחרונות התגורר ב[[כפר הרואה]] והופעתו במקום בלבוש חסידי עשתה רושם גדול. בנוסף, נהג ללמד שיעורי חסידות ברבים והייתה לו השפעה משמעותית במקום. השפעתו הייתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקנם.<br /> <br /> בסוף ימיו חלה במחלת כליות וב[[י' שבט]] [[תשט&quot;ו]] נפטר.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אשתו, מרת שאשא רייזע יוכבד.<br /> *בנו, ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> *בנו, ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *בנו, ר' יצחק אייזיק שניאורסון.<br /> *בנו, ר' [[יקותיאל שניאורסון]]<br /> *בתו, מרת יפה שיינא ליבא אליעזרוב, אשת הרב שמואל ברוך אליעזרוב מחבר הספר דבר שמואל על [[מסכת פסחים]], ובן הרב [[דובער אליעזרוב]].<br /> *בתו, מרת חיה צביה אשת ר' [[מאיר צבי גרוזמן]].<br /> *בתו, מרת ציפורה אשת הרב [[שרגא פייבל רימלר]]<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A1&diff=649015 2023-12-24T00:07:45Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים מאיר ליס''' (? - [[תש&quot;ב]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], משגיח ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], משפיע ב[[תומכי תמימים ורשא]] ו[[תומכי תמימים אטוואצק (פולין)|אטוואצק]]. זכה לקחת חלק מהטהרה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים מאיר ליס נולד ב[[פולין]] לאביו הרב אהרן אליעזר ליס ולאימו מרים בלומא בעיר דלוגא שאדלא. למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, בתרע&quot;ט למד ב[[תומכי תמימים אלכסנדריה]]&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד ברוסיא עמוד רמב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;פ]] שימש כמשגיח בחסידות בתומכי תמימים רוסטוב, בקיץ תרפ&quot;א נסגרה הישיבה ע&quot;י היבסקציה. כמו כן בשנת תר&quot;פ - תרפ&quot;א לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הרש”ב שימש כמשב&quot;ק אצל אדמו&quot;ר הריי”צ. כעבור כמה שנים בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עבר לשמש כמשפיע בתומכי תמימים ורשא. בשנת תרפ&quot;ו במשך תקופה קצרה שימש כמשפיע ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].<br /> נישא לבת-דודתו מרת אסתר ביילא ליס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]] לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה ובה גם השואה האיומה, ברח ר' חיים מאיר מפולין לרוסיא שם נאסר והוגלה למחנה עבודה בסיביר&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד בפולין עמוד צד.&lt;/ref&gt;, לאחר תלאות רבות הגיע ר' חיים מאיר לסמרקנד ושם קיווה למצוא מעט מנוחה אך בשנת [[תש&quot;ב]] נרצח ע&quot;י תושבים מקומיים - הי&quot;ד&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד ברוסיא עמוד רכב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב [[אליהו משה ליס]].<br /> *אחיו הרב אפרים פישל ליס - שימש כר&quot;מ בישיבות ליובאוויטש בפולין<br /> *בנו הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].<br /> *בתו מרת רבקה ליס אשת הרב אלתר ליבערמאן.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליס, חיים מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A1&diff=649014 2023-12-24T00:06:58Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים מאיר ליס''' (? - [[תש&quot;ב]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], משגיח ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], משפיע ב[[תומכי תמימים ורשא]] ו[[תומכי תמימים אטוואצק (פולין)|אטוואצק]]. זכה לקחת חלק מהטהרה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים מאיר ליס נולד ב[[פולין]] לאביו הרב אהרן אליעזר ליס ולאימו מרים בלומא בעיר דלוגא שאדלא. למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, בתרע&quot;ט למד ב[[תומכי תמימים אלכסנדריה]]&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד ברוסיא עמוד רמב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;פ]] שימש כמשגיח בחסידות בתומכי תמימים רוסטוב, בקיץ תרפ&quot;א נסגרה הישיבה ע&quot;י היבסקציה. כמו כן בשנת תר&quot;פ - תרפ&quot;א לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הרש”ב שימש כמשב&quot;ק אצל אדמו&quot;ר הריי”צ. כעבור כמה שנים בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עבר לשמש כמשפיע בתומכי תמימים ורשא. בשנת תרפ&quot;ו במשך תקופה קצרה שימש כמשפיע ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].<br /> נישא לבת-דודתו מרת אסתר ביילא ליס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]] לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה ובה גם השואה האיומה, ברח ר' חיים מאיר מפולין לרוסיא שם נאסר והוגלה למחנה עבודה בסיביר&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד בפולין עמוד צד.&lt;/ref&gt;, לאחר תלאות רבות הגיע ר' חיים מאיר לסמרקנד ושם קיווה למצוא מעט מנוחה אך בשנת [[תש&quot;ב]] נרצח ע&quot;י תושבים מקומיים - הי&quot;ד&lt;ref&gt;תולדות חב&quot;ד ברוסיא עמוד רכב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב [[אליהו משה ליס]].<br /> אחיו הרב אפרים פישל ליס - שימש כר&quot;מ בישיבות ליובאוויטש בפולין<br /> *בנו הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].<br /> בתו מרת רבקה ליס אשת הרה&quot;ח אלתר ליבערמאן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליס, חיים מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=648160 2023-12-18T07:12:09Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שניאור זלמן סגל''' (מכונה גם בשם '''הרש&quot;ס''', [[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]], 1946- [[י&quot;ז כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] 2023) היה חסיד חב&quot;ד תושב [[בני ברק]] שכיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבות חב&quot;ד '[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], <br /> ו'[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], והעמיד תלמידים הרבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ז אדר|ט&quot;ז אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] להוריו [[חיים שלום סגל]] ואשתו אסתר . <br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת סלבודקה, שם למד שנתיים בחברותא עם ראש הישיבה הגר&quot;ד לנדו. בתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]]. בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת פסיה, התיישב ב[[בני ברק]] והתמנה כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כמגיד שיעור בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. <br /> <br /> היה ידוע בגישתו החביבה והנוחה לתלמידיו הרבים והעמיד תלמידים הרבה. תלמידיו היו מכנים אותו בחיבה בשם 'הרש&quot;ס'.<br /> <br /> היה מחשובי אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בבני ברק וקבע מקום תפילתו בבית כנסת חב&quot;ד בנווה אחיעזר ובבית הכנסת בית מנחם ברחוב רש&quot;י.<br /> <br /> נפטר בגיל 77 ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] לאחר מחלה קשה ונקבר בבית העלמין ב[[אלעד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[בנימין זאב סגל]].<br /> *אחיו, הרב [[יוסף יצחק סגל]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק סגל – שליח הרבי ל[[פולטבה]].<br /> *בנו, הרב דובי סגל – [[ביתר עילית]].<br /> *בנו, ר' [[שימי סגל]] – [[כפר חב&quot;ד]], איש תקשורת.<br /> *בנו, הרב שלמה יהודה סגל – [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב אהרון צבי סגל – [[בני ברק]].<br /> *בנו, ר' חיים שלום סגל – [[תל אביב]].<br /> *בתו, גב' ציפורה, אשת ר' [[משה זילברשטרום]] – [[אלעד]].<br /> *בתו, גב' מרים בוקרצקי – [[פתח תקווה]].<br /> *בתו, גב' רחל לינשה – [[צפת]].<br /> *בתו, גב' שרי קליין – [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, גב' רבקי יעקובוביץ' – [[בני ברק]]. אשת הרב אליהו צבי יעקובוביץ.<br /> *בתו, גב' חיה מושקא פקשר – [[בני ברק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[משה מרינובסקי]], '''חלוץ מבצע חנוכה''', ריאיון עם הרב סגל ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 1867.<br /> *'''השקדן''', כתבה בעקבות פטירת הרב סגל ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2037.<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''החסיד השתקן שלימד אלפי תלמידים''', כתבה בעקבות פטירת הרב סגל, ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1388 עמוד 44.<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=645517 2023-11-26T03:48:30Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חנוך זילברשטרום .jpg|שמאל|ממוזער|250px]] הרב חנוך זילברשטרום <br /> <br /> הרב '''חנוך העניך זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ב]], 1962) הינו איש חינוך תושב [[כפר חב&quot;ד]] המשמש כיום כר&quot;מ בישיבת [[מאור מנחם]] ברחובות.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[ז' אדר|ז' אדר שני]] [[תשכ&quot;ב]] לאביו [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים.<br /> <br /> זכה לשהות בחצרות קודשינו מספר שנים וזכה להיות לאחד מ[[שבעת הקנים]] ב-[[770]] כשהיה קן ב[[נגלה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא למרת דבורה לאה בתו של הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמשפיע בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. לאחר סגירת הישיבה נקרא ל[[מאור מנחם רחובות|ישיבת חב&quot;ד ברחובות]] והוסיף נדבך חסידותי ולימודי בישיבה.<br /> <br /> כיום משמש כר&quot;מ לשיעור א' ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הוציא לאור את כתבי וחידושי אביו בספר בשם &quot;מן המעיין - חידושים וביאורים ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך&quot;, ובין היתר מובאים בספר התכתבותו עם כמה וכמה רבנים חשובים בקהילות החרדיות בארץ ישראל ובכלל. בספר ישנם 550 עמודים מלאים בהערותיו הרבות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית הרב דובער יורקוביץ - לוד<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית ר' יוסף יצחק זקלס - נחלת הר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, חנוך העניך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת מאור מנחם רחובות]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=645516 2023-11-26T03:22:26Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]<br /> הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח&quot;צ]] – [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב&quot;דיים בדור השביעי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בשנת [[תרח&quot;צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאמו מרת פערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].<br /> <br /> בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב&quot;ד]]. בשנת [[תשי&quot;ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===בתומכי תמימים לוד===<br /> עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו&quot;ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו&quot;ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו&quot;ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.<br /> <br /> בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו&quot;ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו&quot;ר שנקראה בשם &quot;קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין&quot;. כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].<br /> <br /> כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ&quot;ץ]].}}.<br /> <br /> לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו&quot;ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].<br /> *בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר&quot;מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב&quot;ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]].<br /> *חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]]<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> * קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה<br /> <br /> * קובץ מקבץ שיעורים עמ&quot;ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע&quot;י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ&quot;ב).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 45<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=645515 2023-11-26T03:10:09Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{ערך חסר}}<br /> [[קובץ:יוסף סגל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב יוסף צבי הלוי סגל]]<br /> [[קובץ:אנש ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשון משמאל, לצד ר' [[שייע יוזביץ']] ור' [[שלמה אהרן הניג]]]]<br /> הרב '''יוסף צבי הלוי סגל''' (יליד שנת [[ת&quot;ש]]) הוא ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] שב[[ירושלים]] העתיקה, חבר בהנהלת ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת]], וחבר וועדת השופטים לפרס ירושלים לספרות תורנית, שעל ידי האגף לספרות תורנית של עיריית ירושלים{{הערה|המודיע, מוסף יום רביעי י&quot;א בתמוז [[תש&quot;ע]] עמ' 17.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] ב[[ז' חשוון]] [[ת&quot;ש]] כדור שישי ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ועוד בעודו בחור [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] עם ה[[צ'רטר]] החסידי הראשון שנסע לרבי בשנת [[תשכ&quot;א]]. עמד בקשר אישי קרוב עם אדמו&quot;ר בית גור, וקודם נסיעתו נכנס לאדמו&quot;ר ה'בית ישראל' מגור, שביקש ממנו למסור לרבי דרישת שלום אישית.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת מטילדה, בתו של הרב [[אהרן ברנשטיין]] ראש ישיבת חיי עולם, התיישב ב[[ירושלים]] בשכונת 'גאולה' ועם הקמת ה[[כולל]] ב[[בית הכנסת 'צמח צדק' (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק']] בעיר העתיקה בירושלים, מונה לעמוד בראש הכולל תחת הנהלת מוסדות 'תורת אמת' בעיר.<br /> <br /> לרב סגל מאות תלמידים ומדי יום הוא מוסר שיעורים בחסידות, שמועברים בשידור חי באתר [[חסידות. נט]] שבראשותו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[משה יהודה לייב רבינוביץ']] - האדמו&quot;ר ממונקאטש.<br /> *גיסו, הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].<br /> *בנו, הרב שלמה יהודה הלוי סגל.<br /> *בנו, הרב [[יצחק מאיר סגל|יצחק מאיר הלוי סגל]] - ר&quot;מ בישיבת גדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], [[ירושלים]] ורב קהילת חב&quot;ד שערי חסד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן הלוי סגל - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *בתו מרת לאה, אשת הרב מנחם חפר - מנהלת תיכון [[בית רבקה]] [[כפר חב&quot;ד ב']].<br /> *בתו מרת חנה, אשת הרב [[דוד גוראריה]] - שליח ראשי ומנכ&quot;ל [[מוסדות חב&quot;ד]] [[חולון]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שלום מגידמן, '''מחולל הסערה''', על מסירת שיעורי תניא בישיבות והעילויים של עולם הישיבות הליטאיות שהתקרבו על ידו, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1886 עמוד 26<br /> * וראה עוד שם ער&quot;ה תשנ&quot;ו גליון מס' 684 עם שינויים והוספות ורשימת הבחורים (יש בזה מה שאין בזה ובמקום סתירה מסתבר כלשון אחרון )<br /> <br /> <br /> * לגבי תוכנה הפלאי של הפגישה עם הבית ישראל ראה בקישורים חיצוניים ; יכולתם לחסוך את זה לגמרי נדפס בספר ראש בני ישראל להרה&quot;ח נפתלי צבי גוטליב עמ' 215 והלאה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/01/33.-Yisro-5776.pdf &quot;יכולתם לחסוך את זה לגמרי...&quot;]''', ראיון עם הרב סגל בעלון השבועי של חברת [[jem]], שבט תשע&quot;ו<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf הפצת המעיינות לבחורי ישיבות]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 56<br /> *'''[https://col.org.il/news/127999 שיעור מיוחד: מהותה של תורת החסידות]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129802 כך יוצרים שלוחים רבנים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131602 לרגל ג' תמוז: סיפורים מיוחדים על הרבי עם הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סגל, יוסף צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ש]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=644919 2023-11-19T01:08:07Z

<p>חונן הדעת: /* צאצאיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן יושב מימין, מחזיק כוס, בחתונה ב[[כפר חב&quot;ד]] ([[תשכ&quot;ה]])]]<br /> <br /> ר' '''שניאור זלמן שמואל''' הכהן '''ריבקין''' ([[ט&quot;ו תשרי]] [[תרע&quot;א]] - [[ו' אייר]] [[תשנ&quot;ג]]) היה מתושביה הוותיקים של [[כפר חב&quot;ד]] שנמנה על מייסדי הכפר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביומו הראשון של חג הסוכות, יום שלישי [[ט&quot;ו תשרי]] [[תרע&quot;א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לאביו ר' [[יהושע זליג ריבקין]] ולאמו מרת שיינא באשע בת ר' [[מרדכי חיים פבזנר]].<br /> <br /> ר' זלמן היה שלישי במשפחתו אחר אחיותיו [[רישא]] (אשתו של [[משה זלמן קמינצקי]]) ו[[פערלא]] (אשתו של ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], הורים של [[זליג פלדמן]]). אחיו הצעירים היו דאסא (אשתו של [[דוד אבא לוין (הנכד)]] בנו של [[ישראל נעוולער]]), מרדכי (נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע&quot;ז]]), אברהם, סימא (שנפטרה בצעירותה בהיותה בת 18 שנה).<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן התחתן עם חנה ליין (בת ר' [[פרץ ליין]]) מ[[נעוועל]]. בעת מלחמת עולם השנייה יצאו מאזורי המלחמה בדרכם לארץ ישראל ונולדה לו בתו רבקה באוסטרייך, בכ&quot;ף [[מנחם אב]] שנת [[תש&quot;ח]] נולד בנו יהושע זליג עדיין בחו&quot;ל. ילדו השלישי פרץ כבר נולד בארץ ישראל.<br /> <br /> ר' זלמן היה איש מוכר בכפר כבעל חסד, היה נוהג לעזור לאנשים זקוקים בסתר וכך זכה לעזור בתמיכה כספית למספר רב של תושבי הכפר. היה נוהג לקבוע שיעורי לימוד עם הרב [[אברהם צבי כהן]].<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> *מרת רבקה אנגל.<br /> *ר' יהושע זליג ריבקין<br /> *ר' פרץ ריבקין<br /> *מרת שימא לאקשין<br /> *ר' [[יוסף יצחק (פיצ'ע) ריבקין]]<br /> *ר' אלחנן (חאנע) ריבקין<br /> *ר' מרדכי ריבקין, כפר חב&quot;ד<br /> *ר' [[שמעון ריבקין]], כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/104093 היו ימים • חנות הירקות של ריבקין{{col}}]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ריבקין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ג]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=629594 2023-08-27T18:10:25Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''מנחם מענדל קונין''' ([[תרל&quot;ב]] - [[א' תשרי]] [[תשכ&quot;ב]]) היה מזקני [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], מנאמני [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], חבר [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]], וגיזבר קרן [[רייונדשל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' [[ברוך מרדכי קונין]] ועלה ל[[ארה&quot;ב]] בשנת [[תרנ&quot;ה]].<br /> <br /> עסק בהשקעת מניות ואנשים רבים השקיעו דרכו את כספם, והוא נהג להמליץ להם לתרום מניות לרבי הקודם והצליח בכך. כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה צריך כסף והוא אמר לכולם למכור את המניות שלהם כדי להביא לרבי את הכסף ואף אחד לא רצה למכור, הוא היה היחיד שהלך ומכר את כל המניות שלו והביא את הכסף לרבי למחרת המניות עלו בחמש מאות אחוז וכולם רגזו עליו למה הוא מכר את המניות, יומיים לאחר מכן כל המניות נפלו לאפס, הרבי קרא לו ובירכו, את הילדים שלו ואת הנכדים עד סוף כל הדורות שיהיה להם הצלחה.<br /> <br /> כאשר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]], נמנה ר' מענדל עם העסקנים שעסקו ברכישת בנין [[770]] שבשדרת [[איסטערן פארקווי]] שהפך לימים למרכזה של תנועת חב&quot;ד ולאחד הסמלים הבולטים המזוהים עמה.<br /> <br /> כשהרגיש שקיצו קרב, מכר את כל רכושו ונתן את כל ערכם לרבי, לאחמ&quot;כ נודע לו שאיפה שהוא נשאר זיכוי של ארבע מאות דולר והוא שאל את הרבי מה לעשות בזה והרבי אמר לו לעשות עם זה מה שעשה עם שאר הכסף.<br /> <br /> נפטר ב[[א' תשרי|ראש השנה]] [[תשכ&quot;ב]], ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' דוד קונין<br /> * בתו מרת שיינא בלומא אשת הרב חיים נחום ליברמן<br /> * נכדו הרב [[שלמה קונין]]<br /> {{מיון רגיל:קונין מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%98&diff=629581 2023-08-27T16:37:46Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בוקעיט.jpg|ממוזער|הרב אברהם שמואל בוקיעט]]<br /> הרב '''אברהם שמואל בוקיעט''' ([[ד' אדר]]{{הבהרה|אדר א או אדר ב?}} [[תשי&quot;א]] - [[ה' אדר]] [[תשפ&quot;א]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וחבר ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומחבר ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ד' אדר]] [[תשי&quot;א]] לר' [[חיים מאיר בוקיעט|חיים מאיר]] ואסתר זיסל בוקיעט. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] אצל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. לאחר נישואיו עם מרת פייגא ברכה בת הרב [[אשר וילהלם]] התגורר למשך זמן מה בשכונת [[קראון הייטס]].בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' לעיר [[צפת]], שם ישב בכולל בהוראת הרבי יחד עם קבוצת השלוחים לארה&quot;ק שהגיע עמהם.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] עבר לגור בשליחות הרבי ביוקנעם וכיהן בה במשך שנה כרב היישוב, וכן שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קריית אתא]]. בשנת [[תשמ&quot;ג]] עבר בהוראת הרבי להתגורר בכפר חב&quot;ד ובמקום שליחותו בקרית אתא נכנס במקומו הרב [[שלמה חיים דיסקין]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה כחבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה על ידי המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] לחבר בועד הרוחני בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בימים שלפני פטירתו, הוסיפו לו את השם 'רפאל' - שהקב&quot;ה ירפאו. נפטר ב[[ה' אדר]] [[תשפ&quot;א]] לאחר שלקה ב[[נגיף הקורונה]], בבית הרפואה אסף הרופא שם היה מאושפז בתקופה האחרונה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/653729/ אבידה קשה בחב&quot;ד: המשפיע הרב אברהם שמואל בוקיעט ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[קובץ:התניא נחלת העם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'התניא, נחלת העם']]<br /> הרב בוקיעט ערך ארבעים ותשעה ספרים וחוברות, ביניהם:<br /> *'''התניא נחלת העם''' - התייחסותם של גדולי ישראל ל[[ספר התניא]]. בנוסף לכך נדפס בספר מפתח פירושים לספר התניא. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נזר התניא''' - ליקוט אימרות ופתגמים אודות ערכו וחשיבותו, קדושתו וסגולותיו של ספר התניא.<br /> *'''בנה ביתך''' - ליקוט [[שיחה|משיחותיו]] ואגרותיו של [[הרבי]] בנושא בניית וקניית בית; מתי הזמן הטוב ביותר להכנס לבית חדש, מה צריך לעשות בבית קודם הכניסה, ועוד. יצא לאור כ[[תשורה]] לשמחת ה[[נישואין]] של ה[[תמים]] שמואל וזוגתו חיה שרה מן - כ' כסלו ה'[[תשס&quot;ז]].<br /> *'''כפר חב&quot;ד''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[הרבי]] על [[כפר חב&quot;ד]]. מחולק לנושאים; מטרתו וייעודו, חשיבותו וייחודו, ביסוסו והתפתתותו, מנהלי הכפר וסוג התושבים. יצא לאור על ידי [[ועד כפר חב&quot;ד]] במלאת 54 שנים להתייסדות כפר חב&quot;ד.<br /> *'''חברון עיר הקודש''' - לקט שיחות ואגרות הרבי על [[חברון]] ו[[מערת המכפלה]], בתוספת נספחים על הקשר של [[חב&quot;ד]] לחברון במשך הדורות. יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[י&quot;ט כסלו]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> * '''פאר לוי יצחק''' - ליקוט על הרב [[ר' לוי יצחק]], יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''מירון''' - ליקוט מתורת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] על [[מירון]]. יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''פורים חסידי''' - [[מנהגי חב&quot;ד]] ו[[רבותינו נשיאנו]], הלכות ודינים הנוגעים ל[[חודש אדר]] ול[[פורים]], החל מ[[ראש חודש]] אדר ועד [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ב]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/377.pdf פסח חסידי]''' - הלכות ו[[מנהגי חב&quot;ד]] עם הנהגות [[הרבי]] ל[[חג הפסח]], בצורה קצרה ותמציתית.<br /> *'''מצדיקי הרבים ככוכבים''' - '''נתיבים בשדה החינוך''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא ה[[חינוך]].<br /> *'''שלום בית''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] על [[נישואין]], היחסים בין בני הזוג ועוד, יצא לאור כתשורה לשמחת הנישואין של ה[[תמים]] אשר וזוגתו חיה מושקא בוקיעט - כ&quot;ד כסלו ה'[[תשפ&quot;א]]<br /> *'''רב - מורה דרך''' - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות [[עשה לך רב]] ו[[מרא דאתרא]], כפר חב&quot;ד תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf קונטרס חב&quot;ד בלתי מפלגתית]''', איגוד השלוחים, תשע&quot;ח<br /> *'''רב בישראל''' - תש&quot;פ<br /> *'''[[פסח חסידי (חוברת)|פסח חסידי]]''' - ליקוט מנהגי חב&quot;ד מתוך ספרי מנהגי חב&quot;ד ל[[חג הפסח]]. יצא לאור בין השנים [[תשס&quot;ה]] - [[תשפ&quot;א]]{{הערה|את החוברת האחרונה הספיק להכין הרב בוקיעט עוד קודם שנפטר, אך בפועל יצאה על ידי משפחתו לעילוי נשמתו.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב שניאור זלמן בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ז'יטומיר, אוקראינה.<br /> *הרב ישראל בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בסלבדור, [[ברזיל]].<br /> *הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]].<br /> *חתנו - שמואל מן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * בנו,הרב יחיאל דוד בוקיעט - [[ירושלים]].<br /> * בנו, הרב אשר בוקיעט - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הרוח החיה''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 52 {{*}} הרב יוסף יצחק חיטריק, '''כרע כאח לי''' עמוד 37<br /> *'''תספר מה שראית''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 27<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54841 מדרגתו וגדלותו של הבעל שם טוב ● שביבים] - [[שבועון בית משיח]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/129419 &quot;לשאול שאלות על הרבי – זה לא, לתבוע אפשר&quot; • מצמרר]''' {{COL}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בוקיעט, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%91&diff=629577 2023-08-27T16:31:04Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום לברטוב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב לברטוב חזן [[התפילה ב-770|במנין של הרבי]]]]<br /> הרב '''שלום לברטוב''' ([[סיון]] [[תרפ&quot;ז]]-[[כ&quot;ז חשון]] [[תשע&quot;ז]]) היה בעל תפילה ששימש באופן קבוע כחזן בימי החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]]. התגורר ב[[קראון הייטס]] ועסק לפרנסתו בתיקון שעונים ומכירת תכשיטים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] שברוסיה הסובייטית בחודש סיון [[תרפ&quot;ז]] לאביו איש מסירות הנפש הרב [[דובער לברטוב]] (בערל קאביליאקער) ולאמו מרת יענטע רבקה. בשל הקרבה הגדולה שהיה לאביו אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הסכים הרבי לשמש כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]] שלו, אולם אז אירע בדיוק [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|המאסר הידוע]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט עם אחיו לעומק רוסיה, ולמד משנת [[ת&quot;ש]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] ובהמשך היה ראשון תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br /> <br /> עם סיום המלחמה, ניצל את ההזדמנות ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הגדולה מרוסיה]] יחד עם אלפי חסידים, ברח לצרפת ולמד עד לשנת [[תש&quot;ט]] בישיבת תומכי תמימים בפאריז.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו פעסיא נחמה בת ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]], והיגר לארצות הברית שם התיישב בשכונת [[בראנזוויל]] בסמוך לחצרו של הרבי, ועם הידלדלות האוכלוסיה היהודית המקומית, לקח על עצמו לטפל בבית הכנסת המקומי, תפקיד בו המשיך להחזיק אף לאחר שעבר להתגורר בקראון הייטס והיה צועד לשם כך מידי שבת כשהוא צועד במסירות דרך ארוכה גם בימי שרב ובימים גשומים וזכה להתייחסות מ[[הרבי]] בקשר לזה{{הערה|כאשר הרבי התעניין כיצד מספיק לומר את ספר התהילים בשבת מברכים על אף הדרך הארוכה בהלוך ובחזור, יעץ לו הרבי לומר בעל פה את הפרקים שהוא זוכר, ולאחר מכן להשלים וציין שבשבת מברכים הסדר של האמירה לא מעכב ואפשר לומר שלא לפי הסדר ((נתיבים בשדה השליחות חלק ב' עמוד 85).}}.<br /> <br /> לפרנסתו עסק בתיקון שעונים וניהל חנות של תכשיטי זהב, ונודע כבעל מנגן חסידי וכחזן בעל קול ערב, והיה עובר באופן קבוע לפני התיבה בתפילות החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]].<br /> <br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשט&quot;ו]] זכה שהרבי ישתתף ב[[אפשערניש]] של בנו, ואף ישא דברי ברכה קצרים.<br /> <br /> נפטר בגיל 89 ב[[כ&quot;ז חשון]] [[תשע&quot;ז]], הלוויתו יצאה באותו יום מבית הלוויות שומרי הדת, עברה ליד [[770]], והוא נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים [[שניאור זלמן לברטוב]] - שליח הרבי בפיניקס, אריזונה<br /> *בנו, ר' [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]] - מנהל מערכת [[כשרות CHK]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' שאול לברטוב - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' [[יוסף יצחק לברטוב]] - משלוחי הרבי בסקוטסדייל, אריזונה<br /> *בתו, מרת שטערנא ביילא וילנקין אשת הרב חיים אלעזר וילנקין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת יהודית, רעיית הרב [[מנחם מענדל ליברמן]] - שליח הרבי באשקלון<br /> *בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[שמואל דכטר]] - מנהל [[תומכי תמימים אושן פארקווי]], קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29435 כשהרב שלום לברטוב פצח בניגון ● וידאו]''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br /> *'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_025.jpg הכרטיס של הרב לברטוב בספר החסידים]''', באתר ספריית ליובאוויטש<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לברטוב, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרוס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לברטוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=629547 2023-08-27T15:19:00Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מענדל גורליק''' ([[י&quot;ד אדר]] [[תרס&quot;ט]] - [[ו' כסלו]] [[תנש&quot;א]]), היה חסיד חב&quot;ד, למדן ועסקן ציבורי, נולד ב[[רוגטשוב]] ובערוב ימיו חי בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]].<br /> [[קובץ:מ&quot;מ גורליק 34834.jpg|ממוזער|הרב מ&quot;מ גורליק]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{ערך חסר|}}<br /> נולד ברוגצ'וב לאביו הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ולאמו מרת חיה דאבא. <br /> <br /> פעם אחת שאל את הגאון הרוגוצ'ובר שאלה בגמרא בבא קמא דף יז עמוד א' על דבר חצי נזק דצרורות כו', וענה לעיין בירושלמי וברמב&quot;ם. שנים לאחר מכן, נדפס ענין זה בספרו &quot;צפנת פענח&quot;.<br /> <br /> כשרונותיו של ר' מענדל ניכרו בו כבר בצעירותו, שקדנותו על לימוד הגמרא הייתה מופלאה, עד שהצליח לשנן כמה מסכתות בעל פה. חסידים סיפרו כי בבר במצווה שלו, רקד מנחם מענדל הצעיר עם אביו ועם ה'מסכתות' אותן כבר ידע בע&quot;פ...<br /> <br /> כשבגר, עזב את עיירתו (רוגצ'וב) ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית בחרקוב, בנעוועל ובדנייפרפטרובסק. למרות הרדיפות שהיו מנת חלקם של התמימים, התמיד בלימודיו וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי רבה הראשי של רוגצ'וב.<br /> <br /> בשנים הבאות לימד ב'חדרים' המחתרתיים במלחובקה, שם התגוררו הוריו בימים ההם. בקיץ תרצ&quot;ה, הציעו לו נכבדות את רעייתו מרת ביילא חדש, מרת ביילא נולדה בט&quot;ו כסלו תרע&quot;ב בעיר פאהאר, להוריה הרב [[ירחמיאל חדש|ירחמיאל ומרת דבורה האדא חדש]]. ר' מנחם מענדל הסכים לשידוך אך הוא עוד לא יצא לפועל מכיון שר' מנחם מענדל ביחד עם אביו ועוד כמה חסידים נעצרו על ידי המשטרה החשאית, הם האושמו בשותפות להנהלת 'חדרים' מחתרתיים באזור מלחובקה שם גרו באותם ימים. חסידים אלו נידונו לשלוש שנת גלות בקזחסטן. חרף תקופת הגלות הארוכה, ולמרות שבמקרים רבים כאלו הגולים לא שבו הביתה כלל, מרת ביילא לא התייאשה והמתינה בכליון עיניים לחתנה העתידי שישוב בכדי שיוכלו להקים בית חסידי.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> {{ערך חסר|}}<br /> בתום המלחמה, נסע ר' מענדל עם משפחתו ללבוב, והיה מראשי המארגנים של בריחת החסידים מברית המועצות. זיוף התעודות היה מבצע מסובך ומורכב, ולשם כך ניצל ר' מענדל את חוש הציור בו התברך. הוטל עליו למלא את הפרטים בפספורטים פולניים שהיה צריך להוסיף בהם שמות. הייתה זו מלאכה עדינה ומורכבת שדרשה ריכוז רב מצד אחד ומהירות גדולה מהצד השני, כיון שהיה עליו להספיק למלאות מאות דרכונים.<br /> [[קובץ:פספורט מענדל גורליק.jpg|ממוזער|שמאל|פספורט ר' מענדל גורליק מתוך תיק לבוב, ארכיון הק.ג.ב]]<br /> <br /> ר' מענדל גורליק נאסר מיד עם הפסקת ההברחות, הוגלה ושוחרר בשלום. בשנים הבאות גר ב[[טשקנט]].<br /> בתמוז תשפ&quot;ג פירסם אתר אנש, מסמכים מתיק לבוב ובהם הפספורט של ר' מענדל גורליק מתקופת ההברחה.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> <br /> עלה לארץ הקודש וגר בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> פעל עם חיילים בבסיסי צה&quot;ל הסמוכים לקריית מלאכי ואף הכניס ספר תורה לכבוד חיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת ביילא<br /> *בנו, הרב [[שלום דובער גורליק]] - מוותיקי אנ&quot;ש בנחלת הר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב [[מרדכי מנשה גורליק]] - האדריכל החסידי מנחל'ה<br /> *בנו, הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר גורליק]] - מנהל בית חב&quot;ד ליוצאי רוסיה במלבורן, אוסטרליה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מכתבים לרבי מהבסיס''', שבועון כפר חב&quot;ד 1904 עמוד 56<br /> *[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf תשורה משפחתית עם סיפורים מחייו]<br /> {{מיון רגיל: גורליק, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ט]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=629484 2023-08-27T09:50:52Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אורי עזרא ליפש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אורי ליפש]]<br /> [[קובץ:אורי ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> הרב '''אורי עזרא ליפש''' ([[תרצ&quot;ז]] – [[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשס&quot;ב]]) היה מראשי העוסקים בהקמת רשת החינוך '[[רשת אהלי יוסף יצחק|אהלי יוסף יצחק]]' ו[[צעירי חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ז]] ב[[עיירה]] סוואריש שב[[פולין]] להוריו יוסף יהודה ועטל ליפש.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תש&quot;ט]] הבריח את הגבול יחד עם משפחתו, והתישבו בכפר חב&quot;ד בד' ניסן. ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> כאחד הבוגרים הראשונים של ישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ הקודש, היה מהחלוצים החב&quot;דיים שעסקו ב[[מבצעים|מבצעי הרבי]], ובמרץ האופייני לו עזר להתפתחותה של הפעילות החב&quot;דית בארץ, בעיקר בתחום הרישום לבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וביסוסה של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו זיסל נעמי, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] ב', אז התחיל לעבוד ביחד עם [[משה סלונים]] ברשת שם התגורר לאורך כל השנים לצד אחיו הרב [[אלעזר ליפש]], עד לפטירתו ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשס&quot;ב]]. נטמן ב[[הר המנוחות]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף בכינוס גאולה ומשיח שהתקיים בסינרמה בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' [[משה ליפש]]<br /> * ר' [[ישעיהו ליפש]]<br /> * ר' יהושע ליפש<br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' ישעיהו מנחם מענדל ליפש, מונטריאול.<br /> * ר' חיים ישראל ליפש, [[שליח]] [[הרבי]] בצפון [[נתיבות]].<br /> * ר' יוסף יהודה ליפש, [[לוד, גני אביב]].<br /> * ר' שלמה ליפש, שליח הרבי ורבה של כפר אחים.<br /> * ר' לוי יצחק ליפש, [[לוד]]. מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|אהלי תורה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו<br /> * ר' אברהם כהן, שליח הרבי במאסטריכט, [[הולנד]].<br /> * ר' נחשון רובין, שליח הרבי ב[[ז'יטומיר]], מנהל בית חב&quot;ד ומנהל קהילת ז'יטומיר [[אוקראינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://m.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70077 היו ימים: הרב עזרא ליפש בפעילות מטעם צעירי אגודת חב&quot;ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אורי עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהולנד]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=629483 2023-08-27T09:49:52Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אורי עזרא ליפש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אורי ליפש]]<br /> [[קובץ:אורי ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> הרב '''אורי עזרא ליפש''' ([[תרצ&quot;ז]] – [[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשס&quot;ב]]) היה מראשי העוסקים בהקמת רשת החינוך '[[רשת אהלי יוסף יצחק|אהלי יוסף יצחק]]' ו[[צעירי חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ז]] ב[[עיירה]] סוואריש שב[[פולין]] להוריו יוסף יהודה ועטל ליפש.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תש&quot;ט]] הבריח את הגבול יחד עם משפחתו, והתישבו בכפר חב&quot;ד בד' ניסן. ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> כאחד הבוגרים הראשונים של ישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ הקודש, היה מהחלוצים החב&quot;דיים שעסקו ב[[מבצעים|מבצעי הרבי]], ובמרץ האופייני לו עזר להתפתחותה של הפעילות החב&quot;דית בארץ, בעיקר בתחום הרישום לבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וביסוסה של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו זיסל נעמי, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] ב', אז התחיל לעבוד ביחד עם [[משה סלונים]] ברשת שם התגורר לאורך כל השנים לצד אחיו הרב [[אלעזר ליפש]], עד לפטירתו ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשס&quot;ב]]. נטמן ב[[הר המנוחות]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף בכינוס גאולה ומשיח שהתקיים בסינרמה בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' [[משה ליפש]]<br /> * ר' [[ישעיהו ליפש]]<br /> * ר' יהושע ליפש<br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' ישעיהו מנחם מענדל ליפש, מונטריאול.<br /> * ר' חיים ישראל ליפש, [[שליח]] [[הרבי]] בצפון [[נתיבות]].<br /> * ר' יוסף יהודה ליפש, [[לוד, גני אביב]].<br /> * ר' שלמה ליפש, [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של כפר אחים.<br /> * ר' לוי יצחק ליפש, [[לוד]]. מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|אהלי תורה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו<br /> * ר' אברהם כהן, [[שליח]] [[הרבי]] במאסטריכט, [[הולנד]].<br /> * ר' נחשון רובין, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ז'יטומיר]], מנהל בית חב&quot;ד ומנהל קהילת ז'יטומיר [[אוקראינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://m.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70077 היו ימים: הרב עזרא ליפש בפעילות מטעם צעירי אגודת חב&quot;ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אורי עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהולנד]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=629482 2023-08-27T09:48:46Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה ליפ ש.jpg|ממוזער|שמאל|ר' משה ליפש בחלוקת כוס של ברכה]]<br /> ר' '''משה ליפש''' ([[י&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ט]] – [[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ה]]) היה [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]] ובעל [[תפילה]] <br /> <br /> נמנה על חברי ה'קבוצה' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש שנסעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ט]] בסבעריש שב[[פולין]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ולאימו מרת עטיל.<br /> <br /> בזמן ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] שהתה משפחתו ב[[סיביר]], בחורף [[תש&quot;ט]] הבריחה המשפחה את הגבול, והגיעו לארץ ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ונמנה עם ה'[[קבוצה]]' הראשונה של ה[[תמימים]] מ[[ארץ הקודש]] ש[[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ב]]. לפרנסתו עבד כמנקר ו[[משגיח]] [[כשרות]] מטעם רבנות [[תל אביב]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לכהן כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] והיה מסור באופן מיוחד לכל ענייני הכפר. בתפקיד זה החזיק עד לשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> נפטר ב[[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ה]] ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> אשתו מרת רחל, נפטרה בא' דחג הסוכות תשע&quot;א.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> * ר' יוסף יהודה, [[בית שמש]]<br /> * ר' יעקב זכריה, שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.<br /> ;בנותיו:<br /> * עטיל, ניו יורק<br /> * רייזל, נחלת הר חב&quot;ד<br /> * חנה, כפר חב&quot;ד<br /> * נחמה, כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משגיחי כשרות]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=629481 2023-08-27T09:48:18Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''יוסף יהודה ליפש''' ([[תרנ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב שבט]] [[תשכ&quot;ט]]) היה ממייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי&quot;צ]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תרנ&quot;ו בפולין, בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ואוקריינה לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה <br /> לבית שטטמן.<br /> משפחתו היתה שייכת לחסידות ראדזין<br /> והיה נוהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי{{הערה|נפטרה בט&quot;ז שבט תש&quot;ג.}} כץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה <br /> ושם נולדו כל ילדיו,<br /> עם התקרבות הנאצים ימ&quot;ש לעיירה,ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה לובומל, <br /> ולאחר תקופה גורש עם משפחתו ע&quot;י הרוסים<br /> לסיביר,שם היה כשנה ביחד עם משפחת הרב שלמה זלמן כ'ץ אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב'ד,לאחר קצת יותר משנה בסיביר, עלו על אוניה על נהר הקאמה<br /> והפליגו לעבר ציסטופול ליד קזאן,ומשם במסע רגלי בשלג לעיירה קולביי ומארסה,<br /> שם שהה עד אחרי המלחמה ושם נפטרה<br /> אשתו עטיל ואביה הרב מוטל הכהן כ'ץ.<br /> לאחר המלחמה נסע עם ילדיו לעיר לודז<br /> בפולין ושם שהה כמעט שנה, ואז עבר את הגבול לגרמניה למחנה העקורים פוקינג,<br /> שם התקרב לחסידי חב&quot;ד ע&quot;י אחיינו<br /> הרב משה בייטש.<br /> בהמשך לפי הוראת הרבי הריי&quot;צ, הפליג עם משפחתו באוניה נגבה מצרפת לארץ ישראל<br /> והגיע לחופי הארץ בתאריך יוד באדר תש&quot;ט.<br /> ארבעת האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו<br /> ע&quot;י הגרמנים ימ&quot;ש<br /> הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם הי'ד<br /> הגברת צרנה ובעלה ר'טרייטל שיינוולד וילדיהם הי'ד<br /> הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער <br /> וילדיהם הי'ד<br /> הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך<br /> וילדיהם הי'ד<br /> <br /> כשהגיע לארץ בחר בו [[הרבי הריי&quot;צ]] להיות מהמייסדים של [[כפר חב&quot;ד]]. שימש לפרנסתו כמלמד.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ב בשבט]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;ילדיו<br /> * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], כפר חב&quot;ד.<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]] בעלה של מרת גולדה<br /> * ר' [[משה ליפש]], כפר חב&quot;ד<br /> * ר' [[ישעיה ליפש]], כפר חב&quot;ד<br /> * ר' יהושע ליפש, כפר חב&quot;ד<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_133.jpg הכרטיס שלו] ב[[ספר החסידים]].<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ו]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ט]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=629480 2023-08-27T09:37:33Z

<p>חונן הדעת: הגזמה מיותרת</p> <hr /> <div>הרב '''שמריהו אהרון לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הינו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית ומתמחה בניהול מערכות והנדסת תוכנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]].<br /> <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> בשנים תשנ”ג ותשנ”ד ניצל הרב לרנר את כישוריו לשירות ביחידת מודיעין 8200.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ה]] נשא לאישה את לאה בת ר' משה אהרון פטרבורסקי.<br /> <br /> בשנים תשנ’’ו תשנ’’ז הרב לרנר וזוגתו היו בשליחות הרבי בלטביה, ריגא. <br /> תחת השליח ראשי למדינת ריגא, הרב נתן ברכהן ז’’ל.<br /> לצורך כך התמחה באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> בשנים הבאות כיהן בתפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בנוסף, הוא מרצה בכיר לשפה העברית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> כיום, מנהל מערכות מידע במשרד הבריאות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] עם פרוץ [[מגיפת הקורונה]] גויס על ידי שר הבריאות הרב [[יעקב ליצמן]] לסיוע בניהול מערכת המידע של החקירות האפידמיולגיות, והמשיך בתפקיד זה גם תחת השרים הבאים במשרד. <br /> <br /> עם תום הגל הראשון קיבל תעודת הוקרה מיוחדת מהמדינה על עזרתו המיוחדת.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין הילדים [[תורתך שעשועי]], ובבמות מקוונות. סדרת ספריו &quot;שימורי שמריה&quot; נמצאת בדפוס.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * אביו הרב [[יעקב לרנר]]<br /> * חמיו הרב משה פטרבורסקי <br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> * גיסו הרב אהרון מושקוביץ שליח ראשי באריאל<br /> * גיסו הרב שאול ברוק מנכ”ל מוסדות חב”ד בפטרבורג<br /> * אחיו הרב לוי משה לרנר<br /> * חתנו הרב לוי ליטוואק<br /> * בנו הרב צבי לרנר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lerner.pdf גלויות מבית חיינו]''', מכתבים שכתב בזמן שהותו אצל הרבי, תשורה משמחת נישואי צאצאיו ג' כסלו תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%A3&diff=629397 2023-08-27T00:04:56Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:עד]]}}<br /> {{משתמש חדש}}<br /> דף עריכה מאפשר לכל משתמש בחב&quot;דפדיה לערוך את ערכי האנציקלופדיה. כדי להגיע אל דף העריכה יש ללחוץ על לשונית &quot;עריכה&quot; המופיעה מעל כל דף בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> אם הינך מעוניין לבצע ניסויי עריכה, ולא לערוך את הערך שאתה נמצא בו, אנא עשה זאת ב[[ארגז החול]].<br /> <br /> שים לב: אם עדיין לא נרשמת, ייתכן כי חלק מהתכונות אינן זמינות לך. במקרה זה רצוי ליצור חשבון חדש, פעולה האורכת מספר דקות בלבד. ראו [[חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש]].<br /> <br /> ==החלק העליון של דף העריכה==<br /> ===קישורי משתמש===<br /> &lt;div class=&quot;portlet&quot; id=&quot;p-personal&quot; style=&quot;float:left;position:relative;top:0px;border:1px solid #aaaaaa;&quot;&gt;<br /> &lt;div class=&quot;pBody&quot; style=&quot;float:left;&quot;&gt;<br /> &lt;ul&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-userpage&quot;&gt;[[מיוחד:דף המשתמש שלי|דף המשתמש]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-mytalk&quot;&gt;[[מיוחד:דף השיחה שלי|שיחה]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-preferences&quot;&gt;[[מיוחד:העדפות|העדפות]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-watchlist&quot;&gt;[[מיוחד:רשימת מעקב|רשימת מעקב]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-mycontris&quot;&gt;[[מיוחד:תרומות|תרומות]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;li id=&quot;pt-logout&quot;&gt;[[מיוחד:יציאה מהחשבון|יציאה מהחשבון]]&lt;/li&gt;<br /> &lt;/ul&gt;<br /> &lt;/div&gt;<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> #'''[[דף משתמש|שם משתמש]]''' - צפייה ב[[דף משתמש|דף המשתמש]] שלך. שם המשתמש שלך יופיע במקום שם המשתמש הנוכחי.<br /> #'''[[דף שיחה|דף השיחה שלי]]''' - צפייה בדף השיחה שלך, שבו משתמשים אחרים יכולים להשאיר לך הודעות.<br /> #'''[[העדפות]]''' - צפייה ושינוי בהעדפות ובמאפיינים של המשתמש.<br /> #'''[[חב&quot;דפדיה:ארגז חול|טיוטה]]''' - מאפשר לך להתנסות בחב&quot;דפדיה בארגז החול<br /> #'''[[מיוחד:רשימת המעקב|רשימת מעקב]]''' - צפייה ברשימת המעקב שלך המאפשרת לעקוב אחר שינויים שנעשו בדפים שאתה מגלה בהם עניין מיוחד.<br /> #'''[[מיוחד:תרומות|תרומות]]''' - צפייה ברשימת התרומות שלך לחב&quot;דפדיה.<br /> #'''[[מיוחד:יציאה מהחשבון|יציאה מהחשבון]]''' - יציאה מהחשבון הנוכחי.<br /> <br /> ===לשוניות בדף העריכה===<br /> [[קובץ:לשונית למעלה.jpg|1000px|הלשוניות שבראש כל דף עריכה]]<br /> <br /> #'''ערך''' - צפייה בערך הנוכחי. במקרה הזה, לחיצה על קישור זה תיקח אותך לערך [[ספר התניא]].<br /> #'''שיחה''' - צפייה ב[[דף שיחה|דף השיחה]] של הערך הנוכחי. בדוגמה שלפנינו, לחיצה על קישור זה תפנה אל הדף [[שיחה:ספר התניא]].<br /> #'''קריאה''' - כנ&quot;ל בשורה &quot;ערך&quot;.<br /> #'''עריכה''' - צפייה בדף העריכה של הערך הנוכחי. אילו היינו בדף הערך עצמו ([[ספר התניא]]), אזי לחיצה על הלשונית היתה מפנה אותך לדף העריכה המקושר מ[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=ספר_התניא&amp;action=edit כאן].<br /> #'''גרסאות קודמות''' - צפייה בכל העריכות של הדף ובהיסטוריה שלו.<br /> #'''⭐ - עקוב אחר הדף''' - לחיצה על לשונית זו תוסיף את הערך הנוכחי לרשימת המעקב שלך. אם הערך כבר נמצא ברשימת המעקב שלך, לשונית זו תקרא '''הפסק לעקוב'''.<br /> #'''עוד''' - משתמשים עם הרשאות יוכלו לבצע אפשרויות נוספות כמו: הגנה, שינוי שם, מחיקה, העברה, ניקוי המטמון וכדומה.<br /> <br /> ===לשונית העריכה===<br /> [[קובץ:לשונית עריכה מעודכן.jpg|500px|הלשוניות שבראש כל תיבת עריכה]]<br /> <br /> לשוניות העריכה מאפשרים הוספה מהירה וקלה של תווים לתיבת העריכה. שים לב כי לפעמים ניתן להשתמש במספר תכונות כאשר ישנו טקסט נבחר בתיבת העריכה. שימוש בתכונות אלה מאפשר הצגת טקסט נאה ביותר. אם תיאורן מורכב מדי בשלב זה, הסתפק בהקלדת הטקסט, ומישהו אחר ישלים את המלאכה. במשך הזמן תלמד גם להשתמש בתכונות אלו.<br /> <br /> לשונית ראשית:<br /> <br /> #'''טקסט מודגש''' - הדגשת הטקסט הנבחר או הוספת טקסט מודגש. נהוג להדגיש את המופע הראשון של שם הערך וכן מילים בעלי משמעות רבה. ניתן להדגיש ידנית באמצעות הוספה של שלושה גרשים &lt;nowiki&gt;'''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''טקסט נטוי''' - הטיית הטקסט הנבחר או הוספת טקסט נטוי. בשפה העברית אין זה נהוג להשתמש בכתב נטוי, ולכן רצוי להמנע משימוש זה בשפה זו. ניתן להטות ידנית באמצעות הוספה של שני גרשים &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי.<br /> ::ניתן להפוך טקסט מודגש ונטוי גם יחד באופן ידני באמצעות הוספה של חמישה גרשים &lt;nowiki&gt;'''''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''קישורים'''- קישור פנימי - הפיכת הטקסט הנבחר לקישור לערך אחר בחב&quot;דפדיה או הוספת קישור לערך אחר בחב&quot;דפדיה. ניתן לקשר פנימית בצורה ידנית באמצעות זוג סוגריים מרובעים בתחילתו &lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt; ובסופו &lt;nowiki&gt;]]&lt;/nowiki&gt; של הטקסט הרצוי. קישור חיצוני - הפיכת הטקסט הנבחר לקישור מחוץ לחב&quot;דפדיה או הוספת קישור מחוץ לחב&quot;דפדיה. ניתן לקשר חיצוני בצורה ידנית באמצעות סוגריים מרובעים בתחילתו &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt; ובסופו &lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt; של הטקסט הרצוי. אם לא מציינים כותרת לקישור, יינתן מספר סידורי (1,2,..) ככותרת קישור אוטומטית.<br /> #'''תמונה''' - הוספת תבנית תמונה. בכדי להוסיף תמונה יש ללחוץ על כפתור זה, לתקן את שם התמונה ואת כיתוב התמונה. יש לוודא שהתמונה נמצאת בשרת שלנו. (כדאי לעיין ב[[עזרה:העלאת תמונות]]).<br /> #'''הערת שוליים''' - הוספת הערת שוליים באמצעות הסימון &lt;nowiki&gt;&lt;ref&gt;&lt;/nowiki&gt; לפני ואחרי כל מילה. שימו לב - אפשרות זו אינה מעודכנת, בכדי להוסיף הערת שוליים בערכים יש להוסיף את התבנית {{תב|הערה|כאן כותבים את תוכן ההערה}}.<br /> <br /> לשונית &quot;מתקדם&quot;:<br /> <br /> #'''כותרת''' - דרגה 2: הפיכת הטקסט הנבחר לכותרת ראשית או הוספת כותרת ראשית. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של שני סימני שווה &lt;nowiki&gt;==&lt;/nowiki&gt; בתחילתו ובסופו של הטקסט הרצוי. דרגה 3: הפיכת הטקסט הנבחר לכותרת משנית או הוספה כותרת משנית. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של שלושה סימני שווה &lt;nowiki&gt;===&lt;/nowiki&gt; בתחילתו ובסופו של הטקסט הרצוי. וכן הלאה בדרגות הבאות.<br /> #'''רשימה עם תבליטים''' - יצירת רשימה עם נקודה ({{*}}) בתחילת כל שורה. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של סימן הכוכבית * בתחילתו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''רשימה ממוספרת''' - יצירת רשימה ממוספרת ע&quot;פ סדר המספרים (1, 2 וכן הלאה). ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של סימן הסולמית # בתחילתו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''טקסט לא מעוצב''' - פונקציה זו משמשת להצגת קודי השפה של חב&quot;דפדיה. כך לדוגמה, ניתן להציג איך נראה טקסט מודגש בקוד המקור: &lt;nowiki&gt;'''חב&quot;דפדיה'''&lt;/nowiki&gt;. אילו לא היינו משתמשים בפונקציה זו, הקוד היה מוצג כך: '''חב&quot;דפדיה'''. כל שצריך לעשות הוא לתחום את הטקסט הרצוי בתגים &lt;nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt; ו-&lt;nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''שורה חדשה''' - ירידה לשורה הבאה בדף אך לא בתיבה העריכה. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של &lt;nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;/nowiki&gt; לצד הטקסט הרצוי.<br /> #'''גודל הטקסט''' - הגדלה או הנמכה של גודל הטקסט. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של &lt;nowiki&gt;&lt;big&gt;&lt;/nowiki&gt; לפני ואחרי הטקסט הרצוי.<br /> #'''הגבהת והנמכת טקסט''' - &lt;sup&gt;הגבהת&lt;/sup&gt; או &lt;sub&gt;הנמכת&lt;/sub&gt; הטקסט משורת הטקסט הרגילה. ניתן להגביה ידנית באמצעות הוספה של &lt;nowiki&gt;&lt;sup&gt;&lt;/nowiki&gt; לפני ואחרי הטקסט הרצוי ולהנמיך ידנית באמצעות הוספה של &lt;nowiki&gt;&lt;sub&gt;&lt;/nowiki&gt; לפני ואחרי הטקסט הרצוי.<br /> #'''גלריית תמונות''' - הוספה של מספר קבצי תמונות לתוך גלריה - תיבה ממוסגרת.<br /> #'''יצירת הפניה''' - יצירת הפניה בערך עם שם דומה או נרדף לערך המבוקש, בכדי שלא יהיה צורך לכתוב שני ערכים זהים. (כדאי לעיין ב[[עזרה:דף הפניה]]). ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספה של &lt;nowiki&gt;#הפניה [[שם הערך המופנה#שם הפסקה המבוקשת]]&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''טבלה''' - יצירת טבלה בערך.<br /> #'''הערה מוסתרת''' - הערה אותה רואים רק בתיבת העריכה. ניתן לעשות זאת ידנית כך: &lt;nowiki&gt;&lt;!-- הערה מוסתרת לדוגמא - מי שהגיע לכאן כדי לערוך - לא לכתוב מתחת לטקסט זה! --&gt;&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''הבלטה''' - טקסט בעיצוב גופן שונה.<br /> #'''חתימה + שעה''' - לחיצה על לחצן זה תכניס את החתימה שלך ואת השעה. ניתן לעשות זאת בצורה ידנית באמצעות ארבעה סימני [[זרקא]] &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''חיפוש והחלפה''' - חיפוש או החלפה של טקסט בתיבת העריכה.<br /> <br /> ==החלק התחתון של דף העריכה==<br /> ===אפשרויות שמירה ועריכה===<br /> [[קובץ:לשונית תחתית.jpg|1000px|הלשוניות שבתחתית כל תיבת עריכה]]<br /> <br /> להלן הסברים מקוצרים עבור הלשוניות המופיעות בתמונה לעיל.<br /> <br /> # '''תקציר''' - זו תיבת עריכה בו אתה מתבקש למלא תיאור קצר של עריכתך. הסבר זה יכול להיות קצר וקולע, כגון &quot;עיצוב&quot; או &quot;שינוי ניסוח&quot; וכדומה. אם ההסבר שלך ארוך ומלווה במקורות, אתה מוזמן לכתוב בתקציר &quot;הסבר בדף שיחה&quot; ולכתוב את ההסבר שלך בדף השיחה של הערך. ניתן ללחוץ על האפשרויות המופיעות מתחתיו (ניתן ללחוץ על כמה) בכדי לבחור תיאור של השינויים.<br /> # '''זוהי עריכה משנית''' - סמן תיבה זו אם השינוי שלך משני, כלומר אם הוא שינוי עיצובי קטן, או תיקון שגיאת כתיב, ואין בו שינוי משמעותי בתוכן הערך. (קיצור דרך: alt-i)<br /> # '''מעקב אחרי דף זה''' - סמן תיבה זו אם ברצונך שערך זה יכנס לרשימת המעקב שלך. (קיצור דרך: alt-w)<br /> # '''שמירת השינויים''' - לחיצה על לחצן זה תשמור את הערך על פי הכתוב בתיבת העריכה. קודם הלחיצה, מומלץ לחשוב האם השינוי או תוספת שלך מתאימה לחב&quot;דפדיה. (קיצור דרך: alt-s). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה.<br /> # '''תצוגה מקדימה''' - לפני בחירה ב&quot;שמור דף&quot; מומלץ לבחור קודם לכן בתצוגה המקדימה. לחיצה על לחצן זה תציג לפניך דף תצוגה מקדימה של הערך בנוסף לתיבת העריכה. שים לב כי הערך עדיין לא נשמר. לאחר שווידאת כי התוצאה לרוחך, בחר ב&quot;שמור דף&quot;. (קיצור דרך: alt-p).<br /> # '''הצגת שינויים''' - לחיצה על לחצן זה תפנה אותך לדף ובו השינויים שביצעת בנוסף לתיבת העריכה עצמה. פונקציה זו משמשת למעקב אחר השינויים שביצעת עוד לפני ששמרת את הערך. (קיצור דרך: alt-d)<br /> # '''ביטול''' - לחיצה על קישור זה תשלח אותך חזרה אל דף הערך עצמו, '''ללא''' שמירת השינויים שעשית.<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - עזרה|ב ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%A3&diff=629396 2023-08-27T00:03:54Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629150 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:עד]]}}<br /> {{משתמש חדש}}<br /> דף עריכה מאפשר לכל משתמש בחב&quot;דפדיה לערוך את ערכי האנציקלופדיה. כדי להגיע אל דף העריכה יש ללחוץ על לשונית &quot;עריכה&quot; המופיעה מעל כל דף בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> אם הינך מעוניין לבצע ניסויי עריכה, ולא לערוך את הערך שאתה נמצא בו, אנא עשה זאת ב[[ארגז החול]].<br /> <br /> שים לב: אם עדיין לא נרשמת, ייתכן כי חלק מהתכונות אינן זמינות לך. במקרה זה רצוי ליצור חשבון חדש, פעולה האורכת מספר דקות בלבד. ראו [[חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש]].<br /> <br /> ==החלק התחתון של דף העריכה==<br /> ===אפשרויות שמירה ועריכה===<br /> [[קובץ:לשונית תחתית.jpg|1000px|הלשוניות שבתחתית כל תיבת עריכה]]<br /> <br /> להלן הסברים מקוצרים עבור הלשוניות המופיעות בתמונה לעיל.<br /> <br /> # '''תקציר''' - זו תיבת עריכה בו אתה מתבקש למלא תיאור קצר של עריכתך. הסבר זה יכול להיות קצר וקולע, כגון &quot;עיצוב&quot; או &quot;שינוי ניסוח&quot; וכדומה. אם ההסבר שלך ארוך ומלווה במקורות, אתה מוזמן לכתוב בתקציר &quot;הסבר בדף שיחה&quot; ולכתוב את ההסבר שלך בדף השיחה של הערך. ניתן ללחוץ על האפשרויות המופיעות מתחתיו (ניתן ללחוץ על כמה) בכדי לבחור תיאור של השינויים.<br /> # '''זוהי עריכה משנית''' - סמן תיבה זו אם השינוי שלך משני, כלומר אם הוא שינוי עיצובי קטן, או תיקון שגיאת כתיב, ואין בו שינוי משמעותי בתוכן הערך. (קיצור דרך: alt-i)<br /> # '''מעקב אחרי דף זה''' - סמן תיבה זו אם ברצונך שערך זה יכנס לרשימת המעקב שלך. (קיצור דרך: alt-w)<br /> # '''שמירת השינויים''' - לחיצה על לחצן זה תשמור את הערך על פי הכתוב בתיבת העריכה. קודם הלחיצה, מומלץ לחשוב האם השינוי או תוספת שלך מתאימה לחב&quot;דפדיה. (קיצור דרך: alt-s). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה.<br /> # '''תצוגה מקדימה''' - לפני בחירה ב&quot;שמור דף&quot; מומלץ לבחור קודם לכן בתצוגה המקדימה. לחיצה על לחצן זה תציג לפניך דף תצוגה מקדימה של הערך בנוסף לתיבת העריכה. שים לב כי הערך עדיין לא נשמר. לאחר שווידאת כי התוצאה לרוחך, בחר ב&quot;שמור דף&quot;. (קיצור דרך: alt-p).<br /> # '''הצגת שינויים''' - לחיצה על לחצן זה תפנה אותך לדף ובו השינויים שביצעת בנוסף לתיבת העריכה עצמה. פונקציה זו משמשת למעקב אחר השינויים שביצעת עוד לפני ששמרת את הערך. (קיצור דרך: alt-d)<br /> # '''ביטול''' - לחיצה על קישור זה תשלח אותך חזרה אל דף הערך עצמו, '''ללא''' שמירת השינויים שעשית.<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - עזרה|ב ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%A3&diff=629395 2023-08-27T00:03:23Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629394 של חונן הדעת (שיחה)</p> <hr /> <div>e<br /> <br /> ==החלק התחתון של דף העריכה==<br /> ===אפשרויות שמירה ועריכה===<br /> [[קובץ:לשונית תחתית.jpg|1000px|הלשוניות שבתחתית כל תיבת עריכה]]<br /> <br /> להלן הסברים מקוצרים עבור הלשוניות המופיעות בתמונה לעיל.<br /> <br /> # '''תקציר''' - זו תיבת עריכה בו אתה מתבקש למלא תיאור קצר של עריכתך. הסבר זה יכול להיות קצר וקולע, כגון &quot;עיצוב&quot; או &quot;שינוי ניסוח&quot; וכדומה. אם ההסבר שלך ארוך ומלווה במקורות, אתה מוזמן לכתוב בתקציר &quot;הסבר בדף שיחה&quot; ולכתוב את ההסבר שלך בדף השיחה של הערך. ניתן ללחוץ על האפשרויות המופיעות מתחתיו (ניתן ללחוץ על כמה) בכדי לבחור תיאור של השינויים.<br /> # '''זוהי עריכה משנית''' - סמן תיבה זו אם השינוי שלך משני, כלומר אם הוא שינוי עיצובי קטן, או תיקון שגיאת כתיב, ואין בו שינוי משמעותי בתוכן הערך. (קיצור דרך: alt-i)<br /> # '''מעקב אחרי דף זה''' - סמן תיבה זו אם ברצונך שערך זה יכנס לרשימת המעקב שלך. (קיצור דרך: alt-w)<br /> # '''שמירת השינויים''' - לחיצה על לחצן זה תשמור את הערך על פי הכתוב בתיבת העריכה. קודם הלחיצה, מומלץ לחשוב האם השינוי או תוספת שלך מתאימה לחב&quot;דפדיה. (קיצור דרך: alt-s). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה.<br /> # '''תצוגה מקדימה''' - לפני בחירה ב&quot;שמור דף&quot; מומלץ לבחור קודם לכן בתצוגה המקדימה. לחיצה על לחצן זה תציג לפניך דף תצוגה מקדימה של הערך בנוסף לתיבת העריכה. שים לב כי הערך עדיין לא נשמר. לאחר שווידאת כי התוצאה לרוחך, בחר ב&quot;שמור דף&quot;. (קיצור דרך: alt-p).<br /> # '''הצגת שינויים''' - לחיצה על לחצן זה תפנה אותך לדף ובו השינויים שביצעת בנוסף לתיבת העריכה עצמה. פונקציה זו משמשת למעקב אחר השינויים שביצעת עוד לפני ששמרת את הערך. (קיצור דרך: alt-d)<br /> # '''ביטול''' - לחיצה על קישור זה תשלח אותך חזרה אל דף הערך עצמו, '''ללא''' שמירת השינויים שעשית.<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - עזרה|ב ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%A3&diff=629394 2023-08-27T00:02:42Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629150 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:עד]]}}<br /> {{משתמש חדש}}<br /> דף עריכה מאפשר לכל משתמש בחב&quot;דפדיה לערוך את ערכי האנציקלופדיה. כדי להגיע אל דף העריכה יש ללחוץ על לשונית &quot;עריכה&quot; המופיעה מעל כל דף בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> אם הינך מעוניין לבצע ניסויי עריכה, ולא לערוך את הערך שאתה נמצא בו, אנא עשה זאת ב[[ארגז החול]].<br /> <br /> שים לב: אם עדיין לא נרשמת, ייתכן כי חלק מהתכונות אינן זמינות לך. במקרה זה רצוי ליצור חשבון חדש, פעולה האורכת מספר דקות בלבד. ראו [[חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש]].<br /> <br /> ==החלק התחתון של דף העריכה==<br /> ===אפשרויות שמירה ועריכה===<br /> [[קובץ:לשונית תחתית.jpg|1000px|הלשוניות שבתחתית כל תיבת עריכה]]<br /> <br /> להלן הסברים מקוצרים עבור הלשוניות המופיעות בתמונה לעיל.<br /> <br /> # '''תקציר''' - זו תיבת עריכה בו אתה מתבקש למלא תיאור קצר של עריכתך. הסבר זה יכול להיות קצר וקולע, כגון &quot;עיצוב&quot; או &quot;שינוי ניסוח&quot; וכדומה. אם ההסבר שלך ארוך ומלווה במקורות, אתה מוזמן לכתוב בתקציר &quot;הסבר בדף שיחה&quot; ולכתוב את ההסבר שלך בדף השיחה של הערך. ניתן ללחוץ על האפשרויות המופיעות מתחתיו (ניתן ללחוץ על כמה) בכדי לבחור תיאור של השינויים.<br /> # '''זוהי עריכה משנית''' - סמן תיבה זו אם השינוי שלך משני, כלומר אם הוא שינוי עיצובי קטן, או תיקון שגיאת כתיב, ואין בו שינוי משמעותי בתוכן הערך. (קיצור דרך: alt-i)<br /> # '''מעקב אחרי דף זה''' - סמן תיבה זו אם ברצונך שערך זה יכנס לרשימת המעקב שלך. (קיצור דרך: alt-w)<br /> # '''שמירת השינויים''' - לחיצה על לחצן זה תשמור את הערך על פי הכתוב בתיבת העריכה. קודם הלחיצה, מומלץ לחשוב האם השינוי או תוספת שלך מתאימה לחב&quot;דפדיה. (קיצור דרך: alt-s). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה.<br /> # '''תצוגה מקדימה''' - לפני בחירה ב&quot;שמור דף&quot; מומלץ לבחור קודם לכן בתצוגה המקדימה. לחיצה על לחצן זה תציג לפניך דף תצוגה מקדימה של הערך בנוסף לתיבת העריכה. שים לב כי הערך עדיין לא נשמר. לאחר שווידאת כי התוצאה לרוחך, בחר ב&quot;שמור דף&quot;. (קיצור דרך: alt-p).<br /> # '''הצגת שינויים''' - לחיצה על לחצן זה תפנה אותך לדף ובו השינויים שביצעת בנוסף לתיבת העריכה עצמה. פונקציה זו משמשת למעקב אחר השינויים שביצעת עוד לפני ששמרת את הערך. (קיצור דרך: alt-d)<br /> # '''ביטול''' - לחיצה על קישור זה תשלח אותך חזרה אל דף הערך עצמו, '''ללא''' שמירת השינויים שעשית.<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - עזרה|ב ב]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A6%D7%90&diff=629393 2023-08-27T00:01:22Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629153 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{קשר חב&quot;די}}<br /> '''פרשת כי תצא''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ&quot;א פסוק י' עד פרק כ&quot;ה פסוק י&quot;ט). <br /> <br /> בסיום הפרשה בקריאת פרשת [[עמלק]] יש לקרוא את המילים &quot;זכר עמלק&quot; ב[[צירי]] (&quot;זֵכֶר&quot;) וב[[סגול]] (&quot;זֶכֶר&quot;) ומקדימים את הצירי לסגול. יש לעשות כן הן בקריאה בעלית ה'שביעי' והן בקריאת ה[[מפטיר]]{{הערה|על-פי [[ספר המנהגים]], עמ' 32 ועמ' 73}}. <br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> '''הקדמה''' - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של [[מצוות]] השייכות למצבים שונים בחיי ה[[יהודי]].<br /> <br /> *'''ראשון''' - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא ל[[מלחמה]] ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של &quot;בן סורר ומורה&quot;, בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.<br /> <br /> *'''שני''' - במקרה בו אדם רואה אבידה או [[בהמה]] של חברו שתועה ב[[שדה]], עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות &quot;שילוח הקן&quot;, כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.<br /> <br /> *'''שלישי''' - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש [[שעטנז]] (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים ב[[בית דין]] יהודי, כיון שללא כך ה[[נישואין]] הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.<br /> <br /> *'''רביעי''' - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון ש[[הקב&quot;ה]] נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.<br /> <br /> *'''חמישי''' - התורה מפרטת את הדינים ל[[גירושין]]. ראשית כל יש צורך ב[[גט]] כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.<br /> <br /> *'''שישי''' - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך ה[[שנה ראשונה|שנה הראשונה]] לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מ[[לשון הרע]].<br /> <br /> *'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה&quot;חליצה&quot;, כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מ[[שש זכירות|ששת הזכירות]]: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/ki-teitzei לקוטי שיחות פרשיות - פרשת כי תצא] {{מפתח}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=54&amp;article=1110 טקסט פרשת כי תצא עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=1127 פרשת כי תצא בקצרה לילדים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1553 קריאת התורה של פרשת כי תצא עם טעמי המקרא (חב&quot;ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=2097 הפטרת פרשת כי תצא עם טעמים (חב&quot;ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|ה06]]<br /> [[קטגוריה:חומש דברים|א06]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629385 2023-08-26T23:17:21Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629178 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{עריכה|חלקו מנוסח בלשון תורנית ולא מובנת}}<br /> [[קובץ:אוהל אדמו&quot;ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבפנים]]<br /> '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].<br /> <br /> ==ההסתלקות והקבורה==<br /> {{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)#הסתלקותו|}}<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו&quot;ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.<br /> <br /> באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.<br /> <br /> מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629383 2023-08-26T23:17:08Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629177 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{עריכה|חלקו מנוסח בלשון תורנית ולא מובנת}}<br /> [[קובץ:אוהל אדמו&quot;ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבפנים]]<br /> '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].<br /> <br /> e<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629381 2023-08-26T23:16:53Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629371 של חונן הדעת (שיחה)</p> <hr /> <div>e<br /> <br /> e<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629379 2023-08-26T23:16:40Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629373 של חונן הדעת (שיחה)</p> <hr /> <div>e<br /> <br /> ==ההסתלקות והקבורה==<br /> {{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)#הסתלקותו|}}<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו&quot;ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.<br /> <br /> באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.<br /> <br /> מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629373 2023-08-26T23:15:03Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div><br /> ==ההסתלקות והקבורה==<br /> {{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)#הסתלקותו|}}<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו&quot;ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.<br /> <br /> באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.<br /> <br /> מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=629371 2023-08-26T23:14:44Z

<p>חונן הדעת: ביטול גרסה 629178 של 109.207.76.147 (שיחה)</p> <hr /> <div>e<br /> <br /> ==ההסתלקות והקבורה==<br /> {{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)#הסתלקותו|}}<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו&quot;ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.<br /> <br /> באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.<br /> <br /> מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.<br /> <br /> == כניסת כהנים לאוהל ==<br /> <br /> כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ&quot;י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.<br /> <br /> [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|המהרי&quot;ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו&quot;ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.<br /> <br /> אם כי פסקו זה של המהרי&quot;ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו&quot;ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי&quot;ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.<br /> <br /> === השתטחות כהנים על הציון ===<br /> המהרי&quot;ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.<br /> <br /> למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי&quot;ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי&quot;ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי&quot;ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ&quot;ג.}}.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == כיום ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש&quot;ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשע&quot;ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו&quot;ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73204 במעמד מרשים נחנך &quot;היכל אדמו&quot;ר הזקן&quot; בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=628688 2023-08-24T19:32:36Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Vilshansky, Betzalel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל ווילשאנסקי]]<br /> הרב '''בצלאל ווילשאנסקי''' (מכונה '''צַלְקֶה חֶרְסוֹנֶר''' על שם מוצאו מהעיר חרסון; [[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ב' סיון]] [[תשמ&quot;א]]) למדן מופלג, חסיד נלהב, ירא שמים גדול, [[שו&quot;ב]] ומוהל מתוך [[מסירות נפש]] בימי השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תרנ&quot;ח]] ב[[חרסון]] לרב [[רפאל ווילשאנסקי מחרסון]]. משפחתו הינה מגזע חסידי חב&quot;ד שאביה קבע את מגוריו בחרסון בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. בסוף שנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] בהיותו נער בן ארבע עשרה וחצי בלבד, הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם התמיד בלימודו ונחשב בין ה[[תמימים]] החשובים. למד בתומכי תמימים עד חתונתו בשנת תרפ&quot;א עם רעייתו חיה בת הרב [[שניאור זלמן לוין (רומנובקר)]] מגזע הרמ&quot;ק הקדוש.<br /> <br /> בתקופת לימודיו שמע הרב בצלאל אלפי סיפורים - ברובם מפי [[ר' שמואל גרונם]], אותם סיפר בדייקנות מדהימה - ונחשב ל[[בעל שמועה]] המדויק ביותר.<br /> <br /> היה תלמיד בבית המדרש לרבנים שיסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[נעוול]]. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח אותו ל[[באטום]] שב[[גרוזיה]] - שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים.<br /> <br /> יצא מרוסיה בבריחה הגדולה &quot;[[יציאת רוסיה]]&quot; והתיישב ב[[צרפת]] - שם מינהו [[הרבי]] לחבר ההנהלת המוסדות. אחר כך עבר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], שם התגורר כחצי יובל שנים והיה חבר בהנהלת המוסדות.<br /> <br /> נפטר ב[[ב' סיוון]] [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> הרב בצלאל היה ידוע ומפורסם כ&quot;[[בעל שמועה]]&quot;. עשרות סיפורים היו חרותים בזכרונו, ובכל שיחה היה מתבל [[סיפורים חסידיים]]. לכל הזדמנות היה מוצא סיפור מעין הענין. נוסף על דייקנותו הנפלאה לספר כל סיפור בשם אומרו, ובדייקנות נפלאה, היה תמיד מתרגש כמי שחי ממש את הסיפור. <br /> <br /> בעת שהתוועד עם הקהל כנהוג בהתוועדויותיו, שילב בדבריו סיפורים קצרים מחיי רבותינו וחיי גדולי החסידים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[רפאל וילשנסקי]].<br /> *ר' [[חיים בער וילשנסקי]].<br /> ;חתניו<br /> *ר' דוד פרלוב.<br /> *ר' שמעון שטילרמן.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshanski-Rosenblat%20-%20Tammuz%2012%2C%205770.pdf '''לקט סיפורים'''] - לקט סיפורים שנרשמו מפי הרב בצלאל ווילשאנסקי מתוך [[תשורה]] לנישואי נינו {{PDF}} עמוד 44 ואילך<br /> * דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/18/896213623523-1.html '''חסיד ללא גבולות'''], בית משיח גליון 834 עמוד 50 {{קישור שבור|א' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי בית המדרש לרבנים (נעוול)]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים במלבורן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=628687 2023-08-24T19:28:13Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום דובער מרזל''' הוא משלוחי הרבי בשכונת 'נחלאות' בירושלים, ראש ישיבה ורב קהילת 'תפארת מנחם', ועסקן ציבורי השותף במספר מיזמים רחבי היקף.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] ב[[ל' ניסן]] [[תשמ&quot;א]] לאביו ר' [[גבריאל מרזל]] ולאמו מרת שרה.<br /> <br /> כבחור, שימש במשך שנתיים כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]], בשנים [[תשנ&quot;ח]]-[[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת תהילה בת ר' אהרן וצירל וקסלשטיין מירושלים.<br /> <br /> בין השנים [[תשס&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]] ניהל יחד עם רעייתו את בית חב&quot;ד בלאוס.<br /> <br /> בהמשך, חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והחל לפעול בשליחות הרבי בשכונה נחלאות, תחת השליח במקום הרב גולדברג, והקים מרכז ללימודי יהדות שהפך בהמשך לישיבת תפארת מנחם בראשה עומד.<br /> <br /> עם הצלחת הישיבה, התגבשה סביבה קהילה לומדת, עמה פועל הרב מרזל, לצד עיסוקו במיזמים ופרוייקטים נוספים לעידוד העיסוק במבצעי הרבי וקיום הוראותיו הן ברמה העירונית, והן ברמה הארצית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שימש כיו&quot;ר 'מטה [[הקהל]]' של בתי חב&quot;ד בירושלים, ולקראת סיומה של אותה שנה, עמד בראש הקמפיין המצליח שגייס את כלל חסידי חב&quot;ד לפעול להשלמת מכירת האותיות ל[[אות בספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה השמיני של ילדי ישראל]], תוך מטרה שיספיקו לקיים את טקס ההכנסה שלו עוד בשנת הקהל. וכן ב&quot;ה הספיקו לגומרו בזכותו<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרזל, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרזל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]] <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=628686 2023-08-24T19:25:43Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יצחק ריבקין}}<br /> הרב '''יוסף יצחק''' הכהן '''ריבקין''' (יליד שנת [[תשט&quot;ו]], 1955) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[כרמיאל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשט&quot;ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקותיאל מדוקשיץ]].}}.<br /> <br /> כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב&quot;ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. הרבי אף התבטא שזהו דבר נכון וטוב לקרוא לו יוסף יצחק.<br /> <br /> בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר.<br /> <br /> ב[[חיבור החג עם ימי החול|התוועדות מוצאי חג השבועות]] [[תשכ&quot;ד]] כשהרבי תבע מהחסידים לבקש עבור אחיהם שמעבר ל[[מסך הברזל]] והתבטא שפספסו שעת רצון, ביטא הרבי באופן גלוי את אכזבתו אך כעבור זמן שאל היכן הילדים באומרו שהם ודאי לא אשמים, הבחור [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] דחף והעמיד אותו על השולחן, ואז הפנה הרבי את ראשו לכיוונו והורה לו לנגן [[הושיעה את עמך (ניגון)|הושיעה את עמך]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ופעל רבות לחיזוקה וביסוסה, ונמנה על אלו שפעלו את ייסודה של הישיבה קטנה שע&quot;י הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' כאשר חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל&quot;ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הקים את בית חב&quot;ד ב[[כרמיאל]]{{הערה|על פי הצעתו של הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], ובהסכמת הרבי.}} המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב&quot;ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה.<br /> <br /> בין הפעולות הראשונות בהן החל עם הגיעו לכרמיאל היה ייסוד [[כולל תפארת זקנים]], כשבמשך תקופה למדו במסגרת הכולל 180 איש.<br /> <br /> זכו לליווי והדרכה צמודה מהרבי בכל עניני השליחות, כך ב[[יחידות]] שהתקיימה לאחר שיצאו לשליחות בעיר, אמר להם הרבי: &quot;שתמצאו חן בעיני אלוקים ואדם&quot;, וכששאלו בנוגע לחינוך הילדים כיון שלא נמצאו עבורם מסגרות מתאימות, כתב להם הרבי: &quot;הרי הם מחנכים בניו של מקום, והרי מרובה מדה טובה&quot;, וכן מענות רבים נוספים על שאלות בעניני השליחות. כאשר שיגר לרבי בערב ראש השנה [[פדיון נפש]] באמצעות אביו, בשעה שאביו מסר זאת לרבי נכנס הרבי לחדר והניח את הפדיון בערימה נפרדת משאר הפדיונות שקיבל.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ&quot;ג. ד' תמוז וי&quot;א תמוז תנש&quot;א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן הביא תחתיו שלוחים נוספים לתגבור הפעילות בעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ריבקין - שליח הרבי הילסבורו, אורגן<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל אלישביץ<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל פלדמן - משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]]<br /> *בנו, הרב נחום ריבקין - מנהל הפעילות בבית חב&quot;ד כרמיאל<br /> *בנו, הרב יהושע זעליג ריבקין<br /> *בנו, הרב עקיבא ריבקין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שלום מגידמן, '''השליח ב'כרמי שלי'''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1915 עמוד 38<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ריבקין, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=628685 2023-08-24T19:23:55Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יהושע זעליג''' הכהן '''ריבקין''' היה חסיד חב&quot;ד, מאנשי העיירה [[קלימוביץ']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב שמעון הכהן מתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]] ולאמו מרת גענעשא בכפר חוטימסק.<br /> <br /> נישא למרת שיינא באשא בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר|מרדכי פבזנר]] מקלימוביץ' המיוחס בן אחר בן לרב [[מרדכי פוזנר]] (אח [[אדמו&quot;ר הזקן]]). <br /> <br /> לאחר חתונתו עבר להתגורר בקלימוביץ', לפרנסתו עבד ר' יהושע זעליג אצל הפריץ המקומי בתור יועץ מומחה לחוזק העצים.<br /> <br /> נפטר לערך בשנת [[תרפ&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ט]] ונטמן בקלימוביץ'. רבים מיוצאי חלציו [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ממשפחתו יצאו רבים מחסידי חב&quot;ד:<br /> <br /> *בנו ר' [[שניאור זלמן ריבקין]] חתן ר' [[פרץ ליין]].<br /> *בנו ר' [[מרדכי ריבקין]] חתן ר' [[מנחם מענדל דייטש]].<br /> *בנו ר' אברהם ריבקין.<br /> *בתו מרת רישא קמינצקי אשת ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. <br /> *בתו מרת פרלה אשת ר' [[שניאור זלמן פלדמן]].<br /> *בתו מרת אסתר הדסה אשת ר' דוד אבא לוין{{הערה|נפטר בגיל צעיר}} בן ר' [[ישראל נעוולער]].<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> <br /> *משפחת הרב [[יוסף יצחק ריבקין]].<br /> *משפחת הרב [[ברוך גופין]].<br /> *משפחת הרב [[יצחק נעמעס]].<br /> *משפחת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]].<br /> *משפחת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].<br /> *משפחת הרב [[דניאל אליהו זקס]].<br /> *משפחת הרב [[יהושע זליג פלדמן]].<br /> *משפחת הרב [[ראובן קמינצקי]]<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מיר זיינען פון קלימוביץ' - https://col.org.il/files/uploads/original/2023/08/64e5d942e311a_1692784962.pdf<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ריבקין, יהושע זעליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=628684 2023-08-24T19:23:23Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>הרב '''יהושע זעליג''' הכהן '''ריבקין''' היה חסיד חב&quot;ד, מאנשי העיירה [[קלימוביץ']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב שמעון הכהן מתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]] ולאמו מרת גענעשא בכפר חוטימסק.<br /> <br /> נישא למרת שיינא באשא בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר|מרדכי פבזנר]] מקלימוביץ' המיוחס בן אחר בן לרב [[מרדכי פוזנר]] (אח [[אדמו&quot;ר הזקן]]). <br /> <br /> לאחר חתונתו עבר להתגורר בקלימוביץ', לפרנסתו עבד ר' יהושע זעליג אצל הפריץ המקומי בתור יועץ מומחה לחוזק העצים.<br /> <br /> נפטר לערך בשנת [[תרפ&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ט]] ונטמן בקלימוביץ'. רבים מיוצאי חלציו [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ממשפחתו יצאו רבים מחסידי חב&quot;ד:<br /> <br /> *בנו ר' [[שניאור זלמן ריבקין]] חתן ר' [[פרץ ליין]].<br /> *בנו ר' [[מרדכי ריבקין]] חתן ר' [[מנחם מענדל דייטש]].<br /> *בנו ר' אברהם ריבקין.<br /> *בתו מרת רישא קמינצקי אשת ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. <br /> *בתו מרת פרלה אשת ר' [[שניאור זלמן פלדמן]].<br /> *בתו מרת אסתר הדסה אשת ר' דוד אבא לוין בן ר' [[ישראל נעוולער]].<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> <br /> *משפחת הרב [[יוסף יצחק ריבקין]].<br /> *משפחת הרב [[ברוך גופין]].<br /> *משפחת הרב [[יצחק נעמעס]].<br /> *משפחת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]].<br /> *משפחת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].<br /> *משפחת הרב [[דניאל אליהו זקס]].<br /> *משפחת הרב [[יהושע זליג פלדמן]].<br /> *משפחת הרב [[ראובן קמינצקי]]<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מיר זיינען פון קלימוביץ' - https://col.org.il/files/uploads/original/2023/08/64e5d942e311a_1692784962.pdf<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ריבקין, יהושע זעליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=628614 2023-08-24T12:30:42Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> רבי '''יהודה לייב סלונים''' (? - [[כ&quot;ד בניסן]] [[תש&quot;מ]]), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב&quot;ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר&quot;ל מפראג]]. נולד לאביו לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב&quot;ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע&quot;ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת &quot;אוהל משה&quot; שיסד מהרי&quot;ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש&quot;א.<br /> <br /> באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש &quot;בית מנחם&quot; חב&quot;ד על שם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, &quot;בעל התניא&quot; בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.<br /> <br /> עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו&quot;רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו&quot;ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו&quot;ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.<br /> <br /> רבי לייב נלב&quot;ע בירושלים ב[[כ&quot;ד בניסן]] [[תש&quot;מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו: הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דוב סלונים]], רב מרכז העיר ירושלים<br /> * בתו: מרת פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של [[אברהם אהרן שיינברגר]]<br /> * בתו: מרת רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין <br /> *בתו: מרת דבורה קסלמן, אשת הרב ר' [[בערל קסלמן]]<br /> {{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=628613 2023-08-24T12:19:16Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''יעקב הרשקופ''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא עסקן ציבורי חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ד אב]] [[תשט&quot;ז]] לאביו ר' משה נח הרשקופ ולאמו מרת דבורה רייזל. <br /> <br /> גדל והתחנך במוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[תורת אמת]], וכבחור נמנה על [[התלמידים השלוחים]] ל[[תומכי תמימים מונטריואל]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' אברהם יצחק ושולמית רוזנבאום.<br /> <br /> שנים ספורות לאחר נישואיו, הוקם היישוב [[ביתר עלית]] והוא המשיך לגור בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת חנה אשת ר' יהוסף גדליה וולפא (בן ר' [[שלום דובער וולפא]])<br /> *בנו, ר' יוסף מנחם הרשקופ<br /> *בנו, ר' עקיבא הרשקופ<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקופ, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=628612 2023-08-24T12:17:41Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''יעקב הרשקופ''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא עסקן ציבורי חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ד אב]] [[תשט&quot;ז]] לאביו ר' משה נח הרשקופ ולאמו מרת דבורה רייזל. <br /> <br /> גדל והתחנך במוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[תורת אמת]], וכבחור נמנה על [[התלמידים השלוחים]] ל[[תומכי תמימים מונטריואל]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' אברהם יצחק ושולמית רוזנבאום.<br /> <br /> שנים ספורות לאחר נישואיו, הוקם היישוב [[ביתר עלית]] והוא המשיך לגור בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת חנה אשת ר' יוסף גדליה וולפא<br /> *בנו, ר' יוסף מנחם הרשקופ<br /> *בנו, ר' עקיבא הרשקופ<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקופ, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=628611 2023-08-24T11:43:14Z

<p>חונן הדעת: /* התייחסות הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Scan_20131201.png|200px|ממוזער|שמאל|הספר ידבר שלום חלק א']] <br /> הספר '''ידבר שלום''' (ב' כרכים) נכתב על ידי הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] ועוסק בחידושים פילפולים וביאורים ב[[רמב&quot;ם]] כשבמקומות רבים משיג הרב וולפא על ה&quot;חידושים&quot; ב[[רמב&quot;ם]] שבספר 'אבי עזרי'.<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> הספר עוסק בחידושים פילפולים וביאורים בכל חלקי ה[[רמב&quot;ם]], הן בספר הי&quot;ד החזקה והן על היוצא מהם בקשר לסוגיות ה[[ש&quot;ס]]. לאורך הספר מביא והרב וולפא את ה'חידושים' ב[[רמב&quot;ם]] שבספר 'אבי עזרי' ופורכם מכול וכול. עיתויו של הוצאת הספר היה באותן שנים שמחבר ספר ה'אבי עזרי' נלחם ועורר שנאה בקרב שומעי לקחו כנגד חסידות חב&quot;ד והרבי. חיבורו של הרב וולפא מערער בעיני ציבור הקוראים את &quot;למדנותו&quot; של בעל ה'אבי עזרי'{{הערה|מבחינה זו היווה הספר המשך לספר 'קובץ הערות על ספר אבי עזרי' שהוציא הרב [[אריה לייב קפלן]] בשנת תשמ&quot;ב וזכה לעידוד וזירוז מהרבי להמשך ההוצאה לאור.}}. הספר הסובב סביב דברי הרמב&quot;ם ב[[י&quot;ד החזקה]] נכתב גם בקשר ל[[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> הספר מכיל שני כרכים כשהחלק הראשון יצא לאור בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] והחלק השני בשנת [[תנש&quot;א]]. <br /> <br /> שני קונטרסים עבי כרס נדפסו במהלך שנת [[תשמ&quot;ח]] בשם קונטרס בסוגיית 'רודף ובא במחתרת' (טבת) וקונטרס בסוגיית 'ובערת הרע מקרבך' (ניסן). חוברות אלו הופצו כתדפיס מחלק ב' של ידבר שלום אולם בפועל הן לא נכללו בחלק השני.<br /> <br /> על הספר ותדפיסיו נתנו את הסכמותיהם גדולי הרבנים מכל חוגי היהדות החרדית: הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[פנחס מנחם אלתר]] - לימים האדמו&quot;ר מגור, הרב משה הלברשטאם והרב [[יצחק יעקב וייס]] מ[[העדה החרדית]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אהרן סולובייצ'יק]], הרב [[מנשה קליין]], הרב [[ישראל מאיר לאו]], הרב [[פינחס הירשפרונג]], הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], הרב [[שמחה אלברג]], הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]], הרב [[ישראל גרוסמן]], הרב יחזקאל ראטה, הרב [[משה שטרן]] והרב דוד ליפשיץ.<br /> <br /> הוצאת הספר עוררה רעש גדול בקרב הציבור החרדי והדתי בארץ הקודש, ופורסמה אף בעיתונות הכללית {{הערה|ראו למשל בידיעה של מנחם רהט ואריה בנדר, שפורסמה ב&quot;מעריב&quot;, ל' ניסן תשמ&quot;ז, 29.4.87, עמ' 6, באתר &quot;עיתונות יהודית היסטורית&quot;.}} ובציבור הרחב.<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> עם היות שהספר יצא לאור כיוזמה אישית של הרב וולפא, ובתחילה הרבי אף הביע הסתייגות מהסגנון בו הותוותה ומסר את עצם ההחלטה על ההוצאה לאור לרבני חב&quot;ד ועל אחריותם, בהמשך זכה הרב וולפא לעידודים שונים בקשר לספר:<br /> <br /> ב[[ט' אב]] [[תשמ&quot;ו]], טרם ה[[הוצאה לאור]] של החלק הראשון, כתב הרבי לרב וולפא אודות הספר שאם ישמיט מהספר לגמרי את כל החלק של רגשי הנפש שלו והביטויים הקשים, יתייעץ ברבני חב&quot;ד וימסור את ההחלטה אודות ה[[הוצאה לאור]] אליהם ועל אחריותם. הרבי הסביר שלולי זאת הספר יכריח את תלמידי ישיבתו (בהווה או בעבר) של מחבר ספר ה'אבי עזרי' (ואת המתפרנסים על ידה) - ואפילו מ'הפוסחים על שני הסעיפים' - לעמוד לימין הנ&quot;ל ולתקוף את הפוגעים בכבודו ו(על פי הנהגתם בעבר) יכללו במלחמה זו גם מלחמה ב[[הפצת המעיינות]] ולימודם. חיסרון נוסף שייצא - אם לא יושמטו רגשי הנפש והביטויים הקשים, שהספר עצמו יספק ראיה למי שייווכח בקושיה ב'אבי עזרי' שמופיעה בספר - שזו קושיה הבאה מקינטור ומרצון להילחם אישית במחבר כמוכח מהביטויים הנ&quot;ל.{{הערה|ראו את המענה במלואו ובלשונו בקובץ 'נלכה באורחותיו' (תשנ&quot;ו) ע' 220 (אלא ששם נכתב בטעות שהמענה בקשר לח&quot;ב, ולא היא, אלא כבפנים.)}}. <br /> <br /> אולם כשבוע אח&quot;כ, בי&quot;ז אב, אמר הרבי בעל-פה למזכיר לומר לרב וולפא שלאחר שיוציא את הביטויים החריפים כדאי כן להדפיס את הספר. בהושענא רבא תשמ&quot;ז כשעבר הרב וולפא לקבל 'לעקאח' פנה אליו הרבי ושאל בתמיהה בחיוך רחב: &quot;מה עם הספר שרצית להדפיס?&quot;. הוא ענה שבינתיים התווספו לספר כמה סימנים נוספים והוא ישלח אותם לרבי, והרבי הגיב בחיוך: '''אליי''' תשלח את זה? האם '''עבורי''' אתה עושה את זה? '''הם''' צריכים את זה&quot;... לאחר כמה ימים שוב כתב הרבי לרב וולפא: &quot;הספר (אבל בסגנון '''המדובר''')?&quot; וכדי להדגים באיזה סגנון רצונו הקדוש - הגיה הרבי את אחד הפרקים, והשמיט ביטויים מסויימים. לאחרי כל עידודים אלו נדפס הספר ועורר רעש גדול.<br /> <br /> כשהיו שביקשו מהמחבר להסיר את הסכמתם מהספר מסיבות פוליטיות לאחרי ההדפסה, נשאל על כך הרבי ע&quot;י המזכיר [[בנימין קליין]] בעת שהסיע את הרבי במכונית, והרבי השיבו שאם יש להם תשובות על הקושיות המוצגות בספר הם מוזמנים לפרסמם{{הערה|מפי בן משפחתו של הרב וולפא.}}.<br /> <br /> ב[[חלוקת דולרים]] של [[ד' אייר]] [[תשמ&quot;ז]] כשעבר הרב וולפא נתן לו הרבי דולר נוסף עבור ספרו שהדפיס לאחרונה (&quot;וידבר שלום&quot;), ואחרי לכתו קרא לו שוב הרבי ונתן לו עוד דולר עבור חלק ב' שיוציא לאור{{הערה|יומן התמים יחיאל מאיר הרשקוביץ.}}.<br /> <br /> לפני [[ט&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ח]] מסר הרב וולפא לרבי את הקונטרס &quot;רודף ובא במחתרת&quot; ובהתוועדות [[ט&quot;ו שבט]] דיבר הרבי אודות אלו שאינם מדפיסים חידושי תורה של עצמם ותמורת זאת פועלים כדי שיהודי אחר לא ידפיס את חידושיו ומשתמשים ב'ידיים ידי עשיו' ובשימוש בתוארי זלזול לשם מניעת הדפסתם ומכירתם, ומכך שבזה הם מתעסקים מוכח שאין להם מה לענות ולהשיב לגופם של דברים. מהקשר הדברים ועיתויים הובן שכוונת הרבי היא לספר זה של הרב וולפא (ולהתנגדות כלפיו בחוגי ה&quot;מתנגדים&quot;) שאף נכח באותה תקופה ובאותה התוועדות ב-770.<br /> <br /> בתשרי תשמ&quot;ט כתב הרבי לרב וולפא בקשר להמשך הדפסת ספריו אלו: &quot;להמשיך בזה ככתבי מאז בסגנון דתלמידי חכמים דארץ הקודש, אפילו עם המנגד בבבל (במחשכים)&quot;. בחודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]] כתב הרב וולפא לרבי שיש לו כתבים מוכנים לחלק ב' של הספר אבל אין לו מנוחת הנפש להכינם לדפוס, ועל כך השיב הרבי: {{ציטוטון|כבר ניתן לו מזמן רב [מנוחת הנפש] וכמו שנאמר &quot;מאויבי (דחב&quot;ד) תחכמני&quot; - שאין להם מנוחה וק&quot;ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש&quot;נ מענה קמג}}.<br /> <br /> ==שם הספר==<br /> שם הספר ידבר שלום ניתן מכמה סיבות{{הערה|המבוא לספר כרך א'}}:<br /> <br /> *על הפסוק &quot;כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו&quot; מפרק פ&quot;ה ב[[תהלים]], הפרק תהלים שאמר הרבי בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> *על שם המחבר הרב שלום דובער וולפא.<br /> <br /> *כי כל ענינו של הספר להרבות שלום בעולם (שהרי זו [[מחלוקת]] לשם שמים).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8&diff=628610 2023-08-24T11:06:29Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דורון טויסטר2.jpg|ממוזער]]<br /> '''דורון טויסטר''' (יליד [[ט&quot;ו אייר]] [[תשי&quot;ז]]) הוא מוזיקאי, צ'לן, פסנתרן, מלחין ומעבד חב&quot;די, משמש בתפקיד הצ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מאז [[תשמ&quot;ט]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשי&quot;ז]] בדרבן שבדרום אפריקה, שם גדל עד גיל שלוש, כאשר עבד אביו כמהנדס בעירייה. עם החזרה ארצה, התגוררה משפחתו ב[[רמת גן]], שם עברו עליו שנות ילדותו ונעוריו.<br /> <br /> בגיל חמש החל את לימודי הנגינה והפסנתר, אצל אמו שהייתה מורה למוזיקה. בגיל שש החל את לימודי הצ'לו, בגילאי העשרה למד בבית ספר לאמנות.<br /> <br /> בשירותו הצבאי ([[תשל&quot;ה]]–[[תשל&quot;ח]]) ניגן בהרכב של [[צה&quot;ל]]. באותן שנים עסק גם בעיבוד מוזיקלי ובביצועים ל הרכבים מוזיקאלים שונים. שירת בשירות מילואים עד שנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]]-[[תשמ&quot;ד]] למד לנגן על צ'לן ב[[גרמניה]] וב[[ארצות הברית]], שם גם שימש כצ'לן בתזמורת.<br /> <br /> בגיל 22 זכה במקום השלישי בתחרות בינלאומית לצ'לו ב[[ז'נבה]] שנה לאחר מכן העפיל למקום הראשון בתחרות הבינלאומית בפריז על צ'לו-פסנתר.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ה]]–[[תשמ&quot;ט]] שימש כצ'לן ראשון של תזמורת ב[[באר שבע]]. בתקופה זו, התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], על ידי הרב [[יחזקאל סופר]], [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ונעשה ל[[חסיד]] [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> הופיע בעשרות הופעות סולו ובהופעות שונות בקונצרטים ב[[ישראל]] וב[[חוץ לארץ]]. משנת [[תש&quot;ס]] מתמקד בעיקר בכתיבה הלחנה ועיבוד מוזיקלי להרכבים מוזיקליים שונים.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] זכה בפרס ליצירה מאת שרת התרבות בקטגוריית מוזיקה על יצירתו 'כי אנו עמך'. בנימוקיהם כתבו ועדת השופטים: &quot;יצירתו הינה יצירה מקורית המביאה אל העולם התזמורתי הסימפוני את צלילי הניגון המזרח אירופאי. שילוב פיוט המזרח אירופאי עם מזיגה צבעונית של תיזמור סימפוני הינה מרשימה ומשכנעת&quot;.<br /> <br /> נשוי לתפארת הגר{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3365345 תפארת: הקיבוצניקית שהפכה לאמנית חבדניקי&quot;ת] {{בית חב&quot;ד}}}}, מורה לאמנות להם שמונה ילדים. מתגורר ב[[רחובות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' '''מנחם טויסטר''' - מורה למוזיקה, [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו ר' '''[[ישראל משה חיים טויסטר]]''' - שליח ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> *'''תווים פנימיים''' ניגוני נשמה יהודיים יחד עם הרב [[יצחק גינזבורג]] (תשס&quot;ה).<br /> *'''מיתרי הנשמה''' [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע קלאסי (תשע&quot;א).<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3496&amp;CategoryID=914 הצ'לן החסיד שחיבר 'תפילה סימפונית'] באתר [[שיחת השבוע]] {{חב&quot;ד}}<br /> *[http://m.ch10.co.il/news/306724/#.V7wO-mZE_CQ שם טוב מעטוף מגולל את סיפור חייו המרתק של זוכה 'פרס שרת התרבות ליצירה לשנת 2013] באתר חרדים 10<br /> *[https://chabad.info/?s=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8 תגית דורון טויסטר ב{{אינפו}}]<br /> {{מיון רגיל:טויסטר, דורון}}<br /> *[https://www.kikar.co.il/tags/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8 תגית דורון טויסטר בכיכר השבת]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4803590 הצ'לן המחונן שמנגן מגיל חמש ומחבר בין קיבוץ של השומר הצעיר להתנחלות עופרה] {{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8&diff=628602 2023-08-24T11:01:03Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דורון טויסטר2.jpg|ממוזער]]<br /> '''דורון טויסטר''' (יליד [[ט&quot;ו אייר]] [[תשי&quot;ז]]) הוא מוזיקאי, צ'לן, פסנתרן, מלחין ומעבד חב&quot;די, משמש בתפקיד הצ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מאז [[תשמ&quot;ט]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשי&quot;ז]] בדרבן שבדרום אפריקה, שם גדל עד גיל שלוש, כאשר עבד אביו כמהנדס בעירייה. עם החזרה ארצה, התגוררה משפחתו ב[[רמת גן]], שם עברו עליו שנות ילדותו ונעוריו.<br /> <br /> בגיל חמש החל את לימודי הנגינה והפסנתר, אצל אמו שהייתה מורה למוזיקה. בגיל שש החל את לימודי הצ'לו, בגילאי העשרה למד בבית ספר לאמנות.<br /> <br /> בשירותו הצבאי ([[תשל&quot;ה]]–[[תשל&quot;ח]]) ניגן בהרכב של [[צה&quot;ל]]. באותן שנים עסק גם בעיבוד מוזיקלי ובביצועים ל הרכבים מוזיקאלים שונים. שירת בשירות מילואים עד שנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]]-[[תשמ&quot;ד]] למד לנגן על צ'לן ב[[גרמניה]] וב[[ארצות הברית]], שם גם שימש כצ'לן בתזמורת.<br /> <br /> בגיל 22 זכה במקום השלישי בתחרות בינלאומית לצ'לו ב[[ז'נבה]] שנה לאחר מכן העפיל למקום הראשון בתחרות הבינלאומית בפריז על צ'לו-פסנתר.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ה]]–[[תשמ&quot;ט]] שימש כצ'לן ראשון של תזמורת ב[[באר שבע]]. בתקופה זו, התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], על ידי הרב [[יחזקאל סופר]], [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ונעשה ל[[חסיד]] [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> הופיע בעשרות הופעות סולו ובהופעות שונות בקונצרטים ב[[ישראל]] וב[[חוץ לארץ]]. משנת [[תש&quot;ס]] מתמקד בעיקר בכתיבה הלחנה ועיבוד מוזיקלי להרכבים מוזיקליים שונים.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] זכה בפרס ליצירה מאת שרת התרבות בקטגוריית מוזיקה על יצירתו 'כי אנו עמך'. בנימוקיהם כתבו ועדת השופטים: &quot;יצירתו הינה יצירה מקורית המביאה אל העולם התזמורתי הסימפוני את צלילי הניגון המזרח אירופאי. שילוב פיוט המזרח אירופאי עם מזיגה צבעונית של תיזמור סימפוני הינה מרשימה ומשכנעת&quot;.<br /> <br /> נשוי לתפארת הגר{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3365345 תפארת: הקיבוצניקית שהפכה לאמנית חבדניקי&quot;ת] {{בית חב&quot;ד}}}}, מורה לאמנות להם שמונה ילדים. מתגורר ב[[רחובות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' '''מנחם טויסטר''' - מורה למוזיקה, [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו ר' '''ישראל משה חיים''' - שליח ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> *'''תווים פנימיים''' ניגוני נשמה יהודיים יחד עם הרב [[יצחק גינזבורג]] (תשס&quot;ה).<br /> *'''מיתרי הנשמה''' [[ניגוני חב&quot;ד]] בביצוע קלאסי (תשע&quot;א).<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3496&amp;CategoryID=914 הצ'לן החסיד שחיבר 'תפילה סימפונית'] באתר [[שיחת השבוע]] {{חב&quot;ד}}<br /> *[http://m.ch10.co.il/news/306724/#.V7wO-mZE_CQ שם טוב מעטוף מגולל את סיפור חייו המרתק של זוכה 'פרס שרת התרבות ליצירה לשנת 2013] באתר חרדים 10<br /> *[https://chabad.info/?s=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8 תגית דורון טויסטר ב{{אינפו}}]<br /> {{מיון רגיל:טויסטר, דורון}}<br /> *[https://www.kikar.co.il/tags/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%98%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8 תגית דורון טויסטר בכיכר השבת]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4803590 הצ'לן המחונן שמנגן מגיל חמש ומחבר בין קיבוץ של השומר הצעיר להתנחלות עופרה] {{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=628582 2023-08-24T10:30:58Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יואל דוידסון''' היה מחסידי חב&quot;ד בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששימש כרב העיירה אוסוועט שברוסיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסביבות שנת [[תרל&quot;ו]] לאביו ר' שרגא פייביש דוידסון, ולאמו מרת חסיה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שיינא פראדא בת ר' חיים יצחק ולאה דבורקין.<br /> <br /> נמנה על [[התקשרות|מקושרי]] רבותינו נשיאינו, ושימש כרב בעיר אוסוועט שברוסיה.<br /> <br /> נפטר בעודו צעיר ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרע&quot;ב]], ונטמן בבית העלמין שבעיר רבנותו, אוסוועט.<br /> <br /> ה'[[חוזר]]' המפורסם ר' [[יואל כהן]] שהינו נכדו, נקרא על שמו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' [[מיכאל דבורקין]]<br /> *אחיו, ר' זלמן יעקב דוידסון<br /> *בנו, ר' דב בער דוידסון<br /> *בתו, מרת סלאווה רעיית ר' [[אריה דב איידלמן]]<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית ר' [[פולע כהן]]<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[שמואל ניסנביץ]]<br /> *בתו מרת בלומה, רעיית הרב [[אברהם דוד ינובסקי]]<br /> *בתו מרת שרה פריידא, רעיית הרב [[רפאל גרמנוביטש]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:דוידסון, יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ו]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%A9%D7%90_%D7%A9%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91&diff=628416 2023-08-23T23:12:03Z

<p>חונן הדעת: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>מאריישא שגלוב ([[תרס&quot;א]] - [[כ' טבת]] [[תשס&quot;ז]]) גורשה לסיביר יחד עם בעלה, מסרה את נפשה לחינוך ילדיה, נפטרה בגיל שיבה ונקברה בבית העלמין מונטיפיורי.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולדה בסביבות העיר [[זלובין]] בשנת תרס&quot;א (1901) לאביה ר' [[בן ציון גורליק|בן-ציון]] ז&quot;ל ולאימה מינא עטא אסתר ע&quot;ה גורליק, משפחתה מגזע חסידי חב&quot;ד, ונכדי [[הגר&quot;א מווילנא]].<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תרפ&quot;א]] (1921) נישאה לבעלה החסיד התמים ר' [[יצחק אלחנן שגלוב|יצחק אלחנן הלוי שגלוב]], בנם של ר' יהודה ליב הלוי ז&quot;ל ואשתו מרת העניא סטיצ'א ע&quot;ה. אחרי החתונה עברו לגור בעיר [[הומיל]].<br /> <br /> בהוראת [[הרבי הריי&quot;ץ]], פעל בעלה ב[[מסירות נפש]] כ[[מוהל]], בד בבד פעלו שניהם במסירות נפש ממש בחינוך ילדיהם. באחד מימות החורף של שנת תרצ&quot;א גורשה המשפחה אל הכפור הרוסי, והיא בהריונה עם בנה הצעיר, כמו כן, לא נתנו לבעלה משרה לפרנס את בני ביתו, ובלית ברירה קבעו את מגורם בעזרת הנשים של ביהכנ&quot;ס למשך כשבע שנים, וחיו שם מתוך דחקות ומתוך העדר תנאים אנושיים.<br /> <br /> חרף הקשיים, לא נמנע מהם להמשיך ולפעול במסירות נפש, עד שבבוקר ד' תשרי תרח&quot;צ, נאסר בעלה על ידי השלטונות ועקבותיו לא נודעו. במשך כל הזמן הזה היא נחשבה כ[[עגונה]], עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] שבו נתגלה תיק החקירה שלו, ושם מפורש שנשלח למות בכ&quot;ה טבת תרח&quot;צ, והוא בן 41 בלבד, [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> מאריישא נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיה, בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]]. הייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה אוספת [[צדקה]] בעד החזקת התורה ועשיית חסד, ובמיוחד עבור המוסד 'אוהלי תורה'. כמו כן, הייתה עומדת ב[[הושענא רבה]] עם הד' מינים של הרבי לזכות [[נשי ובנות ישראל]].<br /> <br /> האריכה ימים לשיבה מופלגה, ונפטרה בכ' טבת תשס&quot;ז בסמיכות ליום השנה של בעלה, והיא בת 106, הלוייתה התקיימה בו ביום ומנוחתה כבוד בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע [[קווינס]] שב[[ניו יורק]] בשורה הראשונה שעל יד האוהל הק'.<br /> <br /> זכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). צאציה פרושים ברחבי תבל בשליחותו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[יצחק אלחנן שגלוב]]<br /> == משפחתה ==<br /> <br /> * בתה מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה]].<br /> <br /> * בנה, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות רוסיה, ומראשי ארגון F.R.E.E. (Friends of Refugees of Eastern Europe - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').<br /> <br /> * בנה, הרב [[בן ציון שגלוב]], ירושלים<br /> <br /> * בתה מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו<br /> <br /> * בתה מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה<br /> <br /> * בנה, ר' יעקב שגלוב<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק]]<br /> [[קטגוריה:נשים]]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=628381 2023-08-23T19:06:41Z

<p>חונן הדעת: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יהושע זעליג''' הכהן '''ריבקין''' היה חסיד חב&quot;ד, מאנשי העיירה [[קלימוביץ']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב שמעון הכהן מתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]] ולאמו מרת גענעשא בכפר חוטימסק.<br /> <br /> נישא למרת שיינא באשא בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר|מרדכי פבזנר]] מקלימוביץ' המיוחס בן אחר בן לרב [[מרדכי פוזנר]] (אח [[אדמו&quot;ר הזקן]]). <br /> <br /> לאחר חתונתו עבר להתגורר בקלימוביץ', לפרנסתו עבד ר' יהושע זעליג אצל הפריץ המקומי בתור יועץ מומחה לחוזק העצים.<br /> <br /> נפטר לערך בשנת [[תרפ&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ט]] ונטמן בקלימוביץ'. רבים מיוצאי חלציו [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ממשפחתו יצאו רבים מחסידי חב&quot;ד:<br /> <br /> *בנו ר' [[שניאור זלמן ריבקין]] חתן ר' [[פרץ ליין]].<br /> *בנו ר' [[מרדכי ריבקין]] חתן ר' [[מנחם מענדל דייטש]].<br /> *בנו ר' אברהם ריבקין.<br /> *בתו מרת רישא קמינצקי אשת ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. <br /> *בתו מרת פרלה אשת ר' [[שניאור זלמן פלדמן]].<br /> *בתו מרת אסתר הדסה אשת ר' דוד אבא לוין בן ר' [[ישראל נעוולער]].<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> <br /> *משפחת הרב [[יוסף יצחק ריבקין]].<br /> *משפחת הרב [[ברוך גופין]].<br /> *משפחת הרב [[יצחק נעמעס]].<br /> *משפחת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]].<br /> *משפחת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].<br /> *משפחת הרב [[דניאל אליהו זקס]].<br /> *משפחת הרב [[יהושע זליג פלדמן]].<br /> *משפחת הרב [[ראובן קמינצקי]]<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מיר זיינען פון קלימוביץ' - https://col.org.il/files/uploads/original/2023/08/64e5d942e311a_1692784962.pdf<br /> <br /> {{מיון רגיל:ריבקין, יהושע זעליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]</div>

חונן הדעת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628378 2023-08-23T18:52:41Z

<p>חונן הדעת: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרב ליין ב[[סמיכה לרבנות]] שהעניק לרב [[חיים שאול ברוק]] ראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br /> הרב '''יהושע ליין''' ([[תרמ&quot;א]] – [[חודש תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכיהן כמנהל סניף ישיבת [[תומכי תמימים דוקשיץ]], ואף שימש כרב במספר עיירות ברוסיה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העיד עליו שהיה [[בינוני]] על פי התניא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;א]] בעיירה [[נעוועל]] לאביו החסיד ר' [[חיים דוד ליין]], כצאצא של [[משפחת חן]] החב&quot;דית.<br /> <br /> בהגיעו לגיל בר מצווה, נשלח לעיירה [[צ'רניגוב]] ללמוד אצל דודו רב העיר הרב [[דוד צבי חן]]. בהמשך, למד את מלאכת ה[[שחיטה]] מאביו, אך לא עסק בכך בפועל היות ואביו אסר עליו לשחוט.<br /> <br /> ===במחיצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להישאר ב[[ליובאוויטש]], והוא השיב בהכנעה &quot;אם הרבי יצווה עלי&quot;, אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: &quot;יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר&quot;.<br /> <br /> כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד&quot;ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] &quot;יהושע הוא שלי&quot;.<br /> <br /> באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא &quot;יודע ללמוד&quot;.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס&quot;א]], ובשעת ה'הקפות' ב[[שמחת תורה]] רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' [[שלמה דער געלער]] ור' [[אברהם יעקב מאזאריץ]]), ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: &quot;זהו [[ריקוד]] של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של [[ריקוד]] חב&quot;די. [[ריקוד]] חב&quot;די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא [[ריקוד]] חב&quot;די&quot;...<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בשנת [[תרס&quot;ב]], בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להתיישב בעיירה [[דוקשיץ]] ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל [[משפיע]] ו[[משגיח]] של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' [[מרדכי פרלוב]]). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.<br /> <br /> לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה ל[[וויטבסק]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תרע&quot;א]] מונה לכהן כרב העיר [[בישנקוביץ]] בה כיהן סבא-רבה שלו הרב [[פרץ חן]] כרב העיר. כאשר מונה לרב, התבטאו עליו במליצה בני העיר כי התקיים בו הפסוק &quot;דור רביעי ישובו הנה&quot;.<br /> <br /> ===במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> [[קובץ:מצבת אחים רודניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים של בני הקהילה שנרצחו ב{{ה|שואה}} על ידי הנאצים, אליו הועברו כל הנרצחים בשנת [[תשכ&quot;ד]], וביניהם גם גופתו של הרב ליין]]<br /> בשנת [[תר&quot;פ]] נישא בזיווג שני למרת רישא, בת החסיד ר' אורי יפה.<br /> <br /> שנתיים לאחר מכן בשנת [[תרפ&quot;ב]] פרצה [[שריפה]] בבישנקוביץ שכילתה את רוב בתי העיר, ובעקבותיה נדד יחד עם בני משפחתו ל[[נעוועל]] והתגורר עם משפחתו בבית הוריו.<br /> <br /> כשהגיע לנעוועל, רצו בני הקהילה לשאול אותו שאלות בהלכה, אך הוא סירב להשיב היות וכתב הסמיכה לרבנות שלו נשרף, וכאשר הגיע הדבר לאוזניו של הגאון הרוגוצ'ובי, הוא שלח לו כתב 'סמיכה לרבנות' חדש.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן, החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] שהסתובב בין קהילות חב&quot;ד ברחבי [[רוסיה]] והיה אוסף את כספי ה'[[מעמד]]' עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בעקבות רדיפות אנשי המשטרה החשאית, עבר להתגורר בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש שם כיהן כרב ושוחט-ובודק, ובמקביל לימד [[נגלה]] וחסידות מספר תמימים שברחו מאימת ה[[ק.ג.ב.]] ומצאו מסתור בביתו.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] נאסר על ידי אנשי המשטרה החשאית, ושוחרר כעבור זמן קצר על ידי קרוב משפחה שירד מהדרך ונמנה על אנשי המשטרה, והציב לו תנאי שהוא משחרר אותו בתנאי שהוא מפסיק לעסוק בפעילות יהודית, לשחוט עופות לבני העיירה וכדומה. למרות זאת, לאחר שחרורו המשיך ב[[מסירות נפש]] לעסוק בשחיטה ובלימוד התמימים וחזרת מאמרי חסידות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> [[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה על יד רודניא לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים, ביניהם נמנה גם הרב ליין ומשפחתו]]<br /> בחודשי הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] כבש הצבא הגרמני את [[רודניא]] וריכז את בני העיירה בגטו, ובסיומו של [[חודש תשרי]] [[תש&quot;ב]] הוציאו את כולם אל תעלות הטנקים שמחוץ לעיר וירו בכולם למוות.<br /> <br /> הרב ליין יצא אל התעלות כשבידו ספר תהלים, והמשיך למלמל את פרקי התהלים עד לרגע האחרון, וכך נפטר, כשהספר בידיו. יחד איתו נרצחה גם רעייתו מזיווג שני מרת רישא, בתו נעסע ובנו פרץ, וכן רב העיירה הרב [[שמעון הופמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] ביוזמת צאצאי הנרצחים בוצעה העברה של כל הגופות לקבר אחים שנכרה בבית העלמין היהודי של העיירה, ובשעת ההעברה התפלאו למצוא את גופו של הרב ליין כשהוא שלם לגמרי, ובידו הוא אוחז עדיין בספר התהלים.<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> ;מזיווג ראשון:<br /> *ר' אהרן לייב ליין (הי&quot;ד)<br /> *מרת פריידל<br /> *מרת גוטל (הי&quot;ד)<br /> <br /> ;מזיווג שני:<br /> *מרת רבקה, אשת ר' [[שלום דובער רסקין]] - כפר חב&quot;ד{{הערה|כתבה נרחבת אודות רעייתו ושנותיה במחיצת אביה הגדול, '''אור באפלה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1917 עמוד 41.}}<br /> *ר' [[שלום בער ליין]] - איש חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], תושב [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *נעסע (הי&quot;ד)<br /> *פרץ (הי&quot;ד)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/1/169951156137.html יהושע הוא שלי]''', תולדות חייו של הרב יהושע ליין {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955 עמוד 26 ואילך, י&quot;א טבת תשע&quot;ה<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליין, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוול]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלארוס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

חונן הדעת