חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2018-09-15T22:15:02Z

חחח: /* מתיבתא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]

|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים= 200
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות= קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

==רקע==
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת תש"מ נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, להבחל"ח ר' ישראל בוטמן ע"ה ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר התלמידים השלוחים.

בשנת [[תשמ"א]]
על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל ("בומי") פרידלנד]]

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת תשס"ב התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב
כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף.
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב שניידר.

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת [[תשע"ז]] פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב יוחאי מדליה. הרב יעקב מיוחס. הרב פנחס דדון.

==ישיבה קטנה==
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]]}}.

==תולדות הישיבה==
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

שיחת משתמש:חחח

2018-04-04T15:04:50Z

חחח:

{{תבנית:אזהרה 1}}

אני חושב שזה כל זה היה בלי אזהרה עים אפשר להחזיר אותי [[משתמש:חחח|חחח]] - [[שיחת משתמש:חחח|שיחה]] 16:04, 4 באפריל 2018 (IST)

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:54:36Z

חחח:

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:54:02Z

חחח:

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:50:08Z

חחח:

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-04-03T15:47:57Z

חחח: /* שאלה חשובה */

{{/פתיח}}


--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ה'תשע"ח 23:18, 5 במרץ 2018 (UTC)
== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קעראוועלט]]קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, בהצתה מאוחרת אענה שהעברתי לאולם בקשה לסכם הדיון על קרובים, כי התקשיתי קצת להבין מה היה רוב הדעות בכל סעיף, ואשמח אם מישהו (אולי אתה) יסכם ואז אכניס למדיניות. עניין התמונה סודר ב"ה.
::::#לא תוייגתי כי לא חתמת.
::::#הדף "מדיניות וכללי כתיבה" נעול אף למשתמשים ולכן אינני יכול לערוך שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:09, י"ט באדר ה'תשע"ח
::::ביצעתי את בקשתך בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה]]. אם אתה רוצה אתה יכול להעביר למקום אחר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ט באדר ה'תשע"ח

ב"ה יחי המלך המשיח!!!
תודה רבה על העזרה, אבל רציתי לשאול שאלה קטנה, איך עושים תיבות משתמש?--[[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 14:09, 3 באפריל 2018 (IST)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)
:{{א|שף ויתיב}}, יש מצב שאתה עושה רשימה של הערכים האלו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 05:55, 4 במרץ 2018 (UTC)

== הסתרה ==

האם אתה יודע איך מסתירים גרסאות מדף השינויים אחרונים ומהסטוריית הערכים בגרסא החדשה? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ט באדר ה'תשע"ח, למניינם 08:39, 6 במרץ 2018 (UTC)
:באמת רציתי לבקשך למחוק את הגירסה של המשתמש האחרון שמחקת. עכשיו אני מבין ששמת לב לזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:21, 6 במרץ 2018 (UTC)

== תיבת ציטוט ==

שלום שיע, מה שלומך? יש כאן אפשרות להוסיף פיסקה של ציטוט בצד העמוד (כמו שיש כאן [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9])?
--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 09:42, 12 במרץ 2018 (UTC)
:זה הכוונה? [[:תבנית:חלונית]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:25, 12 במרץ 2018 (UTC)
::כן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 13:10, 12 במרץ 2018 (UTC)

== הרב שך ==

למה אתם לא כותבים ערך על הרב אליעזר מנחם שך מה בגלל שהוא לא היה חבדניק אז לא כותבים עליו ערך הוא היה רב והיה לו קשר עם הרבי לא משנה באיזה צד חיובי או שלילי [[משתמש:חחח|חחח]] - [[שיחת משתמש:חחח|שיחה]] 16:47, 3 באפריל 2018 (IST)

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-04-03T15:47:15Z

חחח: /* שאלה חשובה */

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-04-03T15:46:38Z

חחח:

{{/פתיח}}


--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ה'תשע"ח 23:18, 5 במרץ 2018 (UTC)
== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קעראוועלט]]קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, בהצתה מאוחרת אענה שהעברתי לאולם בקשה לסכם הדיון על קרובים, כי התקשיתי קצת להבין מה היה רוב הדעות בכל סעיף, ואשמח אם מישהו (אולי אתה) יסכם ואז אכניס למדיניות. עניין התמונה סודר ב"ה.
::::#לא תוייגתי כי לא חתמת.
::::#הדף "מדיניות וכללי כתיבה" נעול אף למשתמשים ולכן אינני יכול לערוך שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:09, י"ט באדר ה'תשע"ח
::::ביצעתי את בקשתך בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה]]. אם אתה רוצה אתה יכול להעביר למקום אחר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ט באדר ה'תשע"ח

ב"ה יחי המלך המשיח!!!
תודה רבה על העזרה, אבל רציתי לשאול שאלה קטנה, איך עושים תיבות משתמש?--[[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 14:09, 3 באפריל 2018 (IST)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)
:{{א|שף ויתיב}}, יש מצב שאתה עושה רשימה של הערכים האלו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 05:55, 4 במרץ 2018 (UTC)

== הסתרה ==

האם אתה יודע איך מסתירים גרסאות מדף השינויים אחרונים ומהסטוריית הערכים בגרסא החדשה? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ט באדר ה'תשע"ח, למניינם 08:39, 6 במרץ 2018 (UTC)
:באמת רציתי לבקשך למחוק את הגירסה של המשתמש האחרון שמחקת. עכשיו אני מבין ששמת לב לזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:21, 6 במרץ 2018 (UTC)

== תיבת ציטוט ==

שלום שיע, מה שלומך? יש כאן אפשרות להוסיף פיסקה של ציטוט בצד העמוד (כמו שיש כאן [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9])?
--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 09:42, 12 במרץ 2018 (UTC)
:זה הכוונה? [[:תבנית:חלונית]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:25, 12 במרץ 2018 (UTC)
::כן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 13:10, 12 במרץ 2018 (UTC)

== שאלה חשובה ==
איך פותחים תיבות משתמש?

למה אתם לא כותבים ערך על הרב אליעזר מנחם שך מה בגלל שהוא לא היה חבדניק אז לא כותבים עליו ערך הוא היה רב והיה לו קשר עם הרבי לא משנה באיזה צד חיובי או שלילי

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:42:11Z

חחח:

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:40:36Z

חחח:

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:38:51Z

חחח:

שיחת משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:37:36Z

חחח:

משתמש:די העכסטע צייט

2018-04-03T15:37:08Z

חחח: /* ערכים שתרמתי */

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - צפתי}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
}}

[[תמונה:דבר_מלכות.jpg‏ |מרכז|ממוזער|300px|אנא נסיב מלכא]]

__ללא_תוכן__
{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור= [[דבר מלכות]] ש"פ בא
:::|תוכן=ובלשון העולם: זהו הזמן הכי נעלה ("העכסטע צייט") לגאולה האמיתית והשלימה!
:::: ולהעיר, שבלשון "הזמן הכי נעלה" ("העכסטע צייט") מרומז תוכן הגאולה-
::ש"זמן", הקשור עם מדידה והגבלה (עבר הוה ועתיד), נעשה "(הזמן) '''הכי נעלה'''", באופן שאין למעלה הימנו.
:::ז.א. שהגבול (זמן) עצמו נעשה בלי גבון (הכי נעלה), עד שמתאחדים ממש,
}}}}

==ערכ

==פרויקטים==
*[[תבנית:גאולה ומשיח]] - השקעה בערכים בנושא גאולה ומשיח
* הוספת תבניות לערכים
* [[מיוחד:דפים חסרי קטגוריה|דפים חסרי קטגוריה]]
* [[מיוחד:דפים ללא קישורים|דפים ללא קישורים]]
* [[פורטל:אישי חב"ד]]

משתמש:Men770/דף משתמש

2018-04-03T15:03:15Z

חחח:

__NOTOC__
{{משתמש:Men770/מייל|ארוך}}
{{שמאל|{{עמוד ראשי/תיבה|צבע=כחול|title=תיבות משתמש|
|תוכן={{משתמש - מתכנת|מפעיל=כן}}{{ש}}
{{משתמש - התגלות היום}}{{ש}}
{{משתמש - יצרן תבניות}}{{ש}}
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{ש}}
{{תיבת משתמש|טקסט צד=יוצר תבניות|טקסט=המשתמש הינו יוצר תבניות וישמח לעזור בתחום}}{{ש}}
{{משתמש - מעלה תמונות}}{{ש}}
{{משתמש - הולדת יומא דפגרא}}{{ש}}
{{משתמש - מנטר}}{{ש}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}{{ש}}
{| class="wikitable"
|-
! טקסט הכותרת !! טקסט הכותרת !! טקסט הכותרת
|-
| טקסט התא || טקסט התא || טקסט התא
|-
| טקסט התא || טקסט התא || טקסט התא
|-
| טקסט התא || טקסט התא || טקסט התא
|}
דף הבית חב"דפדיה}}{{ש}}
}}}}
== ציוני דרך ==
* [[תשע"ו]]
** [[כ"ז באלול]] - נרשמתי לחב"דפדיה (המשתמש ה-3972)
* [[תשע"ז]]
** [[י"ג בטבת]] - מוניתי למפעיל מערכת
** [[א' בתמוז]] - יצרתי את {{א|Mתכנת}} ואת {{א|Mתכנת eל nיסויים 770}}
** '''[[ה' בתמוז]] - 770 עריכות.'''

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2018-04-03T15:01:13Z

חחח: חחח העביר את הדף שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח לשם שיחה:הרב שך כמלך המשיח

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!

רק הערה קטנה: לר' זמרוני שיחי' ציק ששאל את הרבי אחרי השיחה של '''משפטים נ"א''' אם הוא יכול לפרסם שהרבי הוא משיח ע"פ האמור בשיחה, הרבי ענה מענה חיובי (אין לי כרגע את הלשון המדוייקת).

==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:{{בוצע}} ואינני יודע למה רק עכשיו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:35, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::המלקט הנ"ל, שהוציא את הליקוט כתשורה לחתונתו, אף כי רבו מעלותיו, מ"מ אינו המושלם באדם. ומר קרייזי שמכירו באופן אישי כתב את מה שכתב.
::עניינו של הריל"ג הוא עניין בפ"ע, ואכן אין לדון בו כאן, מה גם שדרכו עברו בקשות ברכה לחולים וכו' ונרפאו וכו' וד"ל. וכאן נכנסים לסוגיית צמצום כפשוטו...
::אם יש לך הצעות על שינוי הפתח דבר, תכניס אותם כאן (בדף שיחה), ואם תהיה הסכמה (ללא איומים של: אם לא יענו אכניס) - תוכל להכניסם בערך (ומומלץ שאחר יעשה זאת).
::ובנוגע לסיפור דהקול קורא, כבר כתבתי בדף שיחתי, שאין הכרח שסותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:40, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::א. הדיון במהותו של המלקט אינו קשור ואינו אנציקלופדי כלל. ישנה חוברת המפורסמת בין אנ"ש (חלקים ממנה אף עלו למרשתת והיא מסתובבת באימיילים), ובה מופיעה עדות זו. למי משנה אם המלקט מושלם באדם. אם יש ראיות שהנכתב בחוברת אינו נכון, יש מה להתווכח.
:::ב. מכיוון שעניינו של הריל"ג אינו נוגע, לכן אבקש ממר להתראות, ממך ומקרייזי התייחסות עניינית ואנציקלופדית לנושא. עדות של האדם עצמו תתקבל בכל נושא שהוא, גם כאשר היא "תסתור" ל"מפורש" ביומני התקופה. הניסיון שלא לקבל את עדותו מפני חששות פוליטיים, הוא ניסיון לערב כאן פוליטיקה שאינה יכולה להוות שיקול באתר אנציקלופדי.
:::ולצורך הדוגמא: בערך נכתב שבשבת פרשת תזו"מ תנש"א הוכרז בפני הרבי יחי. זאת למרות השמטת העובדה (כידוע) מכל יומני התקופה. המקור לכך הוא עדותו של רד"נ. היינו, מבחינה אנציקלופדית מקבלים עדות של אדם, גם אם היא מופיעה שנים מאוחר יותר, וגם אם היא סותרת את יומני התקופה.
:::ג. כבר כתבתי שהצעתי היא לתאר את העובדות כפי שהן, לפי שנים (כפי שזה בויקיפדיה). כרגע יש משפט פתיחה לשנים תנש"א ואילך, שלדעתי הוא לא נכון. אם יש למישהו הצעה אחרת, אשמח לדון בה. אם לא, אמחק את המיותר (זה לא איום, מר כתית היקר, למרות שאתה וחבריך מנסים להציג אותי שוב ושוב כמי שאינו טוען טענות ענייניות ורק מנסה לעורר מהומה. זוהי הודעה מראש של מה שאני רוצה לעשות, כדי שהדיון יתחיל לפני ולא אחרי העריכה).
:::ד. לגבי ר' אברהם פאריז דומני שיש לפתוח דיון נפרד, אעתיק מדף שיחתך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::::העובדה הוכיחה שזה לא נכון, ולכן אם ישנה עדותו של חש"ב שריל"ג אמר לו משהו והוא עשה הפוך, יש כאן שקרן!! לא הצגתי אותך כמי שמנסה לעורר מהומות, אלא שבהיות שזהו נושא נפיץ, עדיף שלא אתה תכניס לערך.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:32, ד' בכסלו, ה'תשע"ז ''(4 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== אברהם פאריז ==

אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], מה הקשר למה ששאלתי?
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, יש קשר לשאלה לא קשורה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::: - עד כאן העתקה מ[[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אבהיר בשנית את טענותיי:
:::::::ישנן שתי גירסאות לסיפור זה. האחת - המופיעה בספר "אחד היה אברהם", ללא עדותו של ר' משה סלונים (שרא"פ שלח לרבי את הפירסומים והרבי לא הגיב, ורק לאחר שכתבו לרבי שזה מרחק ביקש הרבי להפסיק). השניה - המופיעה בספר "והוא יגאלנו", עם העדות.
:::::::לדעתי יש להעדיף את הגירסה שב"אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס לציין בהערת שוליים, תוך ציון העובדה שיש לתמוה על כך), מהסיבות הבאות:
:::::::א. מסגנון המכתב משמע שהמזכירות "נבהלה" ממכתבו של ר' אברהם פאריז (ולא של מישהו אחר). כלומר, עצם הפירסום של רא"פ הביא ל"בהלה" במזכירות, ולא שמישהו כתב שהדבר מרחיק.
:::::::ב. הקו של אותן שנים - לכולי עלמא - היה שלא לפרסם עניינים אלו בשום אופן (בערך מובא הסיפור עם רמ"ס עצמו, שבשנת תשמ"ג כתב קונטרס והרבי הורה מידית לגנזו). כך שקשה לומר שהפרסום קיבל הסכמה שבשתיקה מהרבי, ורק אחרי שכתבו לרבי שזה מפריע להפצת המעיינות - הרבי הורה להפסיק. מה נשתנה פירסום זה משאר פירסומים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:אני מפחד ללעוס שוב ושוב את אותו הדבר, מוטב שתשאר בשאלה; אבל הערך ישאר כך, אא"כ יהיה רוב שיסכימו לסברתך. ולהזכיר, זו אינה במה למחקר אישי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:34, ד' בכסלו, ה'תשע"ז ''(4 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T15:01:13Z

חחח: חחח העביר את הדף הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח לשם הרב שך כמלך המשיח

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T15:00:47Z

חחח: הסרת כל התוכן מהדף

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T15:00:03Z

חחח: /* התייחסות הרבי להחתמות */

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].

בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.

ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[

===ה

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין]
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T14:59:52Z

חחח: /* הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי */

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].

בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.

ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין]
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2018-04-03T14:58:51Z

חחח: /* הפסק הראשון */ דיוק במילים לא לחרבש ולכתוב שטויות

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

בא את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש, בנוסח זה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==
הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב [[דוד אבוחצירא]]
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב יוסף באגד
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב יעקב יצחק בידרמן
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב אלעזר בקשי
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב משה גורקוב
*הרב ירוחם פישל ג'ייקובס
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב ישעיה הכהן
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב [[יצחק הכט]]
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב נועם וגנר
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל ווילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב יוסף יצחק זלצמן
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ']]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אליעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב בערל לויטין
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב מאיר מאירי
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב חיים נפתלין
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב מרדכי קנלסקי
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב יוסף חיים רוזנבלט
*הרב שאול רוזנבלט
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T14:58:19Z

חחח:

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].

בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.

ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין]
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2018-04-03T14:58:01Z

חחח:

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משימצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• יעמוד מלך מבית דוד:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.

על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• הוגה בתורה:====
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' באייר]]. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]].

בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל |אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל |אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.

ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח){{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''ענינו של משיח'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין]
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%90-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

מאה שערים (ספר)

2018-04-03T14:55:57Z

חחח: הסרת כל התוכן מהדף

חב"דפדיה:דף מוגן

2018-04-03T14:55:24Z

חחח: /* דפים המוגנים אוטומטית */

חב"דפדיה:דף מוגן

2018-04-03T14:55:15Z

חחח: /* תנאים להפעלת הגנה */

דף מוגן הוא דף שעריכתו מוגבלת ורק [[מפעיל מערכת|למפעילי מערכת]] יש את הסמכות לערוך את הדף.

==תנאים להפעלת הגנה==

הגנה על דפים תופעל רק במקרים הבאים:

מדובר בערכים בעלי הקשר לדיעות שונות, או דפים העוסקים בתחומים רגישים אחרים.

==הוראות למפעילי מערכת==

כדי להגן על הדף, לחצו על הלשונית "הגנה". רצוי מאד לספק נימוק בשדה ה"סיבה".

מומלץ לנמק את הסיבה ב[[דף השיחה]] של הערך ולכתוב בשדה ה"סיבה:" "ראו סיבות בדף השיחה".

==דפים המוגנים אוטומטית==

מדפים אלה לא נוכל להסיר את ההגנה גם אם נרצה בכך, כי הם מוגנים ברמת התוכנה.

הודעות המערכת: משנות את ממשק האתר. הודעות הכוללות בתוכן HTML עלולות אף לכלול סקריפטים גונבי־סיסמאות.
גליונות CSS ו־JavaScript אישיים: כל משתמש רשום רשאי ליצור לעצמו קובץ CSS ובו תכונות שישפיעו על תצוגת האתר רק בחשבון שלו, או קובץ JavaScript ובו סקריפטים שירוצו רק בחשבון שלו. לאור הרגישות הרבה של דפים אלו (שכן עריכתם על־ידי ונדליסטים עשויה להשבית כליל את יכולת הפעילות של בעל הדף, או אף לגנוב את סיסמתו), הדפים מוגנים באופן תמידי, ורק מפעילי המערכת, וכמובן, המשתמש עצמו יכולים לערוך את הדף.

[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]

חב"דפדיה

2018-04-03T14:54:12Z

חחח:

'''[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|שמאל|ממוזער|250px|הסמליל הנוכחי של חב"דפדיה]]
[[תמונה:Chabadpedia.jpg|left|thumb|250px|הסמליל של חב"דפדיה עד שנת תשס"ט]]
'''חב"דפדיה''' הינה אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית ברשת ה[[אינטרנט]] (נקראה תחילה "אינפופדיה"), חופשית לקריאה וכתיבה. מטרתה היא לרכז את כל המידע בנושא [[חסידות חב"ד]], בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. דגש מיוחד, מושם על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות [[תורת החסידות]] חוצה.
'''
חב"דפדיה הוקמה ביום [[כ"ד בסיוון]] [[תשס"ז]] עם 1000 ערכים ומאז היא נכתבת בידי גולשים. כיום יש בה {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים.

חב"דפדיה פועלת בחסות האתרים [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] ואתר החדשות '''הגדולות''' [[חב"ד אינפו|חב"ד אינפו]], וכפופה לוועדה רוחנית בה חברים הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[שמואל קסלמן]].

==ראו גם==
* [[עמוד ראשי]]
* [[חב"דפדיה:תרומות ויצירת קשר]]
* [[מיוחד:סטטיסטיקות|סטטיסטיקות חב"דפדיה]]
* [[חב"דפדיה:ציוני דרך]]
* [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]]

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29386 אינפו-פדיה: 1000 ערכים באנציקלופדיה החב"דית] כד [[סיוון]] ה'תשס"ז (10.06.2007) - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58270 האנציקלופדיה החב"דית: 5,000,000 צפיות!] יז כסלו ה'תשע"א (24.11.2010) - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61411 האנציקלופדיה החב"דית: 9,000,000 צפיות!] ח [[אייר]] ה'תשע"א (12.05.2011) - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/blogs/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95/ ידידיה מאיר על חב"דפדיה] טו תמוז התשע"ה {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9A-%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA-6000-%D7%A2%D7%A8/ יפוצו מעינותך חוצה: חב"דפדיה מציינת 6,000 ערכים] י"ב באדר א' [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*[http://chabadpedia.co.il/index.phptitle=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&action=edit&section=new כתבה באתר אינפו לרגל 60 מליון צפיות!] {{אינפו}}
* [[שניאור ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/1/174292979546.html הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]''', שבועון בית משיח, ח' סיון תשע"ז (02.06.2017)
[[קטגוריה:אתרי מידע חב"דיים]]

משה הבלין

2018-04-03T14:53:22Z

חחח:

[[תמונה:ר משה הבלין.jpg

לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קרית גת]] תחת השליח של קרית גת דאז הרב [[זים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
בשנת [[תשנ"ח]] היה מראשוני הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], ובשנת [[תשס"א]] נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של [[זבל"א]] כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר ב[[עמותת הרבנים פיקוח נפש]], ורב על תקן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67376 רבנים חב"דים נבחרו לכהן כרבני ערים] {{COL}} י"א אדר תשע"ב}} של העיר [[שדרות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69728 הכירו: המרא דאתרא החב"די של שדרות] {{תמונה}} {{אינפו}} א' תמוז [[תשע"ב]] (21.06.2012)}}.

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], צורף בשנת [[תשע"ו]] באופן רשמי כחבר בית הדין{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה אכרטחאגהיאר ארגרבקדראק'הוקטלרבגטנהבגדראה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.

הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] חב"ד 'חידקל' החל יי חי ע טאוממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבתות ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב'ד 'חידקל'.

בשנת [[תשע"ו]] הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים

;ילדיו:
*הרב [[לוי יצחק הבלין]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]]
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
*הרב מנחם מענדל הבלין, קרית מלאכי
* מרת יפה אשת הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].קרית גת.
*מרת חנה, אשת הרב [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצעס]], קרית גת
*מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד
* הרב דב בער אליעזר הבלין, קרית גת

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14880 הרב הבלין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} י"ב [[אייר]] תשס"ז
*{{קישור חבד און ליין|97500|בשיטת "ר' נחום" • סיני ועוקר ערים, רב, ראש-ישיבה ושליח||א' סיון תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

2018-04-03T14:52:51Z

חחח:

{{תולדות הרבי|}}
'''ביקור הרבי בפאריז''' (שלהי [[אדר]]-[[כ"א סיון]] [[תש"ז]]) היה ביקור ממושך שערך הרבי{{הערה|בגפו, בלא אשתו [[הרבנית חיה מושקא]] שנותרה בניו יורק.}} בקהילה החב"דית ב[[

==רקע היסטורי==קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ניצלו חסידי חב"ד ברוסיה את הפרצה, ונמלטו לארצות החופש.

אחת הבורחות היתה אמו של הרבי, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], שיצאה ברגע האחרון עם התעודה המזוייפת של '[[מומע שרה]]' שנמנתה על ראשי המארגנים של הבריחה והעניקה לרבנית את התעודה המזוייפת שלה על אף שידעה כי ה[[ק.ג.ב.]] דולקים בעקבותיה, בעוד היא עצמה נותרה ברוסיה ומצאה שם את מותה.

לאחר היציאה מלבוב, שהתה הרבנית במשך תקופה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], משם הגיעה לפריז בשלהי החורף של שנת [[תש"ז]], והשתכנה אצל קרוב משפחתה, הגאון ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

==ביקור הרבי בפריז==
===המפגש הראשון===
[[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות]] הראשונה של [[הרבי]] עם החסידים שעות ספורות לאחר הגעתו ל[[פריז]], כאשר לצידו יושבת אמו הרבנית]]
בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו היתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, היתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע לארצות הברית עם אמו באוניה דווקא.}}.

חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.

כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.

===סדר היום===
הרבי נותר בפריז במשך שלושה חודשים, כדי ללוות את אמו במהלך ההתאוששות שלה מהזמנים הקשים שעברו עליה ברוסיה{{הערה|בתחילה התלוותה הרבנית לבעלה רבי לוי יצחק שהוגלה לקזחסטאן, ולאחר פטירתו בשנת [[תש"ד]], הוצרכה להתחבא, ומעטים הסכימו לעזור לה, היות שפחדו מיצירת קשר ועזרה לאשה ששם משפחתה הוא שניאורסון, והיא מחותנת בקשרי משפחה עם [[אדמו"ר הריי"צ]], גדול שנואי נפשם של ה[[ק.ג.ב.]].}}, ולסדר את המסמכים החוקיים שיסדירו את בואה לארצות הברית.

הרבי עצמו התאכסן בחדר במלון יוקרתי במרכז העיר{{הערה|רק אנשים בעלי עניבות היו מורשים להיכנס למלון.}}, שם שהה במשך רוב היום, כשהרב [[יעקב ליפסקר]] דואג להביא לרבי אוכל מידי יום{{הערה|הרבי היה פותח את הדלת בשעה 11:00 ומקבל את הארוחה שהכין לו הרב ליפסקר. הארוחות כללו דגים בלבד, שהיה האוכל היחיד שהרבי סמך על הכשרות שלו. בסיום הביקור רצה הרבי לשלם לו 5,000 פרנק אך הוא לא הסכים לקבל, ובסוף סוכם שכסף זה יימסר לאדמו"רהריי"צ בתור [[דמי מעמד]] (נושא שהרבי עורר עליו רבות במהלך חודשים אלו).}}.

בכל יום ביקר הרבי פעמיים את אמו, ובערב היה אוכל יחד איתה, כשבשבתות ומועדים עשה את הדרך הארוכה ברגל{{הערה|מרחק של כחצי שעה ממלון EDWARD VII ב-AVENUE DE L OPERA לביתו של הרב זלמן שניאורוסון ב-RUE DIEU במרכז העיר.}}.

בשבתות התפלל הרבי בבית הכנסת{{הערה|הרבי הזכיר תפילות אלו בשיחה שנדפסה בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 1108.}} בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון{{הערה|כשהגיע, היה עולה לבקר את אמו, וכשהקהל הגיע לחזרת הש"ץ היה נכנס לבית הכנסת.}}. מידי שבוע היו מכבדים את הרבי בעליה לתורה בשלישי או במפטיר, והיה תורם סכום של 300 פרנק.

===יומי דפגרא===
[[קובץ:הרבי והרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת ההתוועדויות של הרבי בפריז]]
לאורך הביקור התוועד הרבי מספר פעמים עם הקהילה החב"דית המקומית, בעיקר בשבתות וביומי דפגרא.

הרבי התוועד לכבוד [[ב' ניסן]] בביתו של הרב שניאורסון, ופתח בניגון באומרו שזה היה אחד מחידושיו של אדמו"ר הרש"ב. כמו שאר ההתוועדויות באותו ביקור, נמשכה ההתוועדות עד אור הבוקר.

במהלך הביקור, גילתה הרבנית חנה לחסידים על כך שי"א ניסן הוא יום הולדתו של הרבי{{הערה|אף שהרבי קבע בלוח היום יום בתאריך י"א ניסן פתגם העוסק ביום הולדת, לא ידעו החסידים את הטעם לדבר.}}, והחסידים ביקשו מהרבי להתוועד, כאשר ההתוועדות נערכה הפעם בקומה העליונה והרבי שוחח על ענין יום הולדת.

גם בפסח שני התוועד הרבי אך היתה זו התוועדות קצרה שהסתיימה בזמן בו היה צריך לבקר אצל אמו בערב כמנהגו מידי יום. ב[[ל"ג בעומר]] התוועד הרבי פעמיים, פעם אחת עם קבוצה מאנ"ש שהצליחה לצאת לאחר חג הפסח, והשתכנה במלון 'פרימה', ופעם אחת בבית הכנסת ב'פלעצעל' בה התאונן בבכיות על כך שלרבותינו נשיאינו היו חסידים מופלגים והיו משוקעים בתורה ועבודה, ואילו חמיו צריך להתעסק וללמד ילדים קטנים אל"ף-בי"ת.

===חג הפסח===
לקראת חג הפסח, ביקש הרבי מהרב ליפסקר להשיג ענבים ולהכין יין, ולא להסתפק ביין צימוקים, בעוד את המצות הוא הביא איתו מניו יורק.

בנוסף, ביקש הרבי לקנות כלים חדשים לחג, עבור כל מאכל כלי נפרד, והורה לרב ליפסקר לעשות את הכל בעצמו ולא להניח לאף אחד לעזור לו. הרבי עצמו טבל את הכלים החדשים{{הערה|על פי זכרונות אנ"ש, הרבי השתמש במזלג במהלך חג פסח זה, כשהכלים של הרבי היו מסומנים באמצעות חוט מיוחד כדי שאחרים לא ישתמשו בהם.}}.

סדרי חג הפסח נערכו בביתו של הרב שניאורסון{{הערה|שזכה כבר שאדמו"ר הריי"צ יבקר ויאמר מאמר חסידות בבית זה, ב[[כ"א אלול]] [[תרצ"ו]].}}, שהיה בית גדול בן 3 קומות, כשהקומה התחתונה משמשת כמחסן, הקומה האמצעית כחדר ישיבות וכינוסים - שם נערך ליל הסדר - ובצידו ספריה תורנית וחדר העבודה של הרב שניאורסון, חדרי ספר ומטבח, ובקומה העליונה 2 דירות מגורים ובית כנסת.

===מאורעות מיוחדים===
אף שהרבי הסתגר במשך רוב הזמן בחדרו במלון, נענה מספר פעמים להפצרות הקהילה המקומית לדרוש בבית הכנסת ברובע ה'פלעצעל', שם התפלל בתקופה בה התגורר בפריז בשנים [[תרצ"ג]]-[[ת"ש]].

בפעם הראשונה שהגיע לדרוש, שאל מה נהוג ללמוד בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ודרש במשך שעתיים בדרוש בהלכה ובפלפול סביב דברי חז"ל ב'עין יעקב', וגרם להתפעלות עצומה אצל כל השומעים. הקהל ביקש לאחר תפילת ערבית לשמוע שוב את הרבי, והרבי המשיך ודיבר סביב השיעורים הקבועים הנלמדים בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית{{הערה|הלכות תפילין בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ופרק מ"א בתניא.}}, ובסיום הדברים קישר את כל שלושת הענינים יחד.

בהזדמנות אחרת, תבע הרבי מאנ"ש לעסוק בהפצת היהדות, וכשנענה שהדבר קשה, יצא הרבי לרחוב, עלה על ארג ונפנף במטפחת עד שהתאספו סביבו יהודים, והוא החל לשוחח איתם בעניני יהדות, וכשסיים הציע להיכנס לבית כנסת סמוך ולהתפלל מנחה, ורבים מהנאספים נכנסו עם הרבי לבית הכנסת, והתפללו בדמעות.

===מתנות פרידה===
לפני נסיעתו, העניק הרבי מתנות פרידה לבני משפחת שניאורסון ובוטמן, שאירחו ושימשו אותו ואת אמו הרבנית בשלושת החודשים בהם שהו בפריז.

לרב בוטמן העניק הרבי סידור תורה אור עם מחזור חוברות [[התמים (ורשה)|התמים]] ומספר מאמרים וקונטרסים שהודפסו בפולין. לנשים העניק הרבי סט יוקרתי של צלחות חרסינה, לילדה לאה בוטמן העניק אלבום בולים, לילד שלום דובער שניאורסון נתן הרבי חמשה חומשי תורה בכרך אחד וארבעת חלקי שולחן ערוך בהוצאת חורב, לילד [[שלום דובער בוטמן]] העניק [[ספר המאמרים אידיש]], ולילד [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] נתן אופניים, ולילדה מרים בוטמן נתן סביבון גדול.

גם כמה מאנ"ש קיבלו חוברות וקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ, ולמרת טייבל ליפסקר שיגר הרבי על ידי בעלה קונטרסים של 'לקוטי דיבורים', ולילדה רחל דונין הביא הרבי סידור.

===התוועדות פרידה===
בשבת האחרונה לפני נסיעתו, הביא הרבי את [[יומן המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מודפס במכונת כתיבה על דפי פוליו, ואנ"ש חילקו את הדפים ביניהם וכל אחד שסיים העביר את הדף לחברו.

ביום ראשון כ' סיון, שהיה הלילה האחרון לפני שנסע יחד עם אמו באוניה, קיים הרבי התוועדות פרידה שנמשכה כל הלילה למעלה מ-11 שעות, והסתיימה רק בסביבות שמונה בבוקר, כשהרבי יצא בריקוד עם הילדים בתלמוד תורה הסמוך, שהגיעו ליום הלימודים החדש.

רגעי השיא בהתוועדות היו כאשר הרבי החל לעבור בין הנוכחים, ולהסביר לכל אחד את משמעות השם שלו על פי נגלה ועל פי סוד וכיצד שמו מתאים עם תכונותיו והאופי שלו ותפקידו בעולם.

למחרת ביום שני [[כ"א סיון]] יצא הרבי בשעה 11:00 בבוקר ברכבת לכיוון הנמל, משם הפליג עם אמו הרבנית באוניה 'מוריטנייה' בדרכה לארצות הברית, לשם הגיעו ב[[כ"ח סיון]] [[תש"ז]].

==תוצאות הביקור==
===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}
אחד הנושאים המרכזיים שהרבי עורר עליהם בהתוועדויות ובשיחות האישיות עם אנ"ש בפריז, היה נתינת [[דמי מעמד]], מתוך מטרה לקשר כמה שיותר יהודים לרבי, מתוך בטחון שהקשר הגשמי עם הרבי יעורר ביהודים גם את הקשר הרוחני.

הרבי לא הסתפק בכך שעורר על הענין, וגם לאחר שהגיע לארצות הברית המשיך לעמוד בקשרי מכתבים עם חסידי חב"ד בפריז ותבע מהם לעסוק בענין זה בכל המרץ.

בעקבות פעולות אלו, נגרמה התעוררות בנתינת דמי מעמד, שהתפשטה גם לקהילות נוספות כאשר החסידים ששהו בפריז עברו למושב של קבע בקהילות אחרות ברחבי העולם.

===גאולת חפצי רבותינו נשיאינו===
במהלך הביקור גאל הרבי את [[שולחן אדמו"ר המהר"ש]] שהיה בפריז אצל אחד מצאצאיו{{הערה|מרת חנה עוזרמן, בת ר' מנחם מענדל בן אדמו"ר המהר"ש.}}, וכן חפצי קודש של רבותינו נשיאינו שנמסרו לו על ידי החסיד ר' [[מאיר איטקין]] מעזבונו של החסיד ר' [[חיים כבש]]{{הערה|כפית של חג הפסח מהבעל שם טוב, מספר כלי פסח של המגיד ר' מיכל מזלוטשוב, ופרוכת של אדמו"ר הזקן. חפצים אלו נמכרו על ידי רעייתו שהיתה ממשפחה מיוחסת, לצורך קבורת בעלה, תמורת 3,000 רובל ששולמו מכיסו הפרטי של ר' מאיר איטקין.}}, ששלח אותם באמצעותו ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

כמו כן, במהלך הביקור הצליח הרבי להשיג מספר תמונות של בני משפחת רבותינו נשיאינו.

===סניפי מוסדות חב"ד===
במהלך הביקור, עמל הרבי להקים בצרפת סניפים של ה[[מרכז לעניני חינוך]], מחנה ישראל, בית רבקה, ו[[קה"ת]]. במקביל, דאג הרבי להוצאה לאור של חוברות בעניני יהדות בשפה הצרפתית.

הקמת המוסדות התפרסה גם בארצות סמוכות, ובהם: גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.

===התקשרות לרבי===
בעוד ובדרך כלל נהג הרבי להצניע את עצמו, בתקופת שהותו ב[[פריז]] נהג בקרבה מיוחדת עם החסידים בקהילה המקומית, דבר שאיפשר להם להכיר במקצת מגדולתו של הרבי.

היכרות זו, היתה אחת הסיבות לכך שדבקו בו לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], ובחרו בו כממשיך הדרך וכנשיא הדור השביעי על אף היותו החתן הצעיר.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בפריז]]
*'''הרבי בפריז''', מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/01-05-2017-19-08-56-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%96.pdf ביקור פאריז תש"ז]''' {{PDF}} {{אינפו}} תשורה מכינוס השלוחים האיזורי בפריז, תשע"ז
*'''[hassidout.org/sj/images/stories/pdf/admourei_habad_france.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת]''', עמוד 216 ואילך
*{{קישור חבד און ליין|16006|גילויים חדשים על ביקור הרבי בפאריז בשנת תש"ז||י"ד כסלו תשס"ו}}
*{{קישור חבד און ליין|94238|אותר בית-הספר בפריז בו ביקר הרבי בשנת תש"ז ● תיעוד||י"ז טבת תשע"ו}}
*'''[chlouhim.com/wp-content/uploads/2016/01/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA.pdf המקומות בהם ביקר הרבי בפריז]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]]
*'''[http://chabad.info/child/%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-70-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%99/ 70 שנה לביקור של הרבי בפאריז]''' בתוך 'במחנה צבאות השם' סיון תשע"ז

{{מסעות רבותינו נשיאינו|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]

קבלת הנשיאות של הרבי

2018-04-03T14:52:13Z

חחח: חחח העביר את הדף קבלת הנשיאות של הרבי לשם קבלת הנשיאות של הרב מנחם אליעזר שך

{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
{{תולדות הרבי}}
'''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו. במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. לאט לאט התגברו הפניות והבקשות מבין החסידים ולאידך הרבי מיתן את סירובו, עד שבמוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]) בשנה שלאחר מכן, ב[[התוועדות]] לרגל [[יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד.

==רקע==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

==התקשרות החסידים לרבי==
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

==התייחסויות הרבי==
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י ב[[אלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

==ניצני הסכמה==
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט.

ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

==אירוע קבלת הנשיאות==
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים ל[[התוועדות]] עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, אמר הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!

בכלל בחב"ד היתה התביעה שתהי' עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.

זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של הנשמה.

"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.
הרבי היה אומר לפעמים: "לייגט זיך ניט אַריין קיין פויגעלעך אין בוזעם"... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער קאָך") של הנפש הבהמית – לקדושה.}}

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

==ראו גם==
*[[באתי לגני]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
*[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] - באתר "יומנים"

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

חתונת הרבי

2018-04-03T14:51:13Z

חחח: /* החתונה */

{{תולדות הרבי|}}
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
'''חתונת [[הרבי|הרבי מלובביץ']]''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]].

==השידוך==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

==החתונה== כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.

===כיבודים בחתונה===
עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מוורשא – מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מענדל קופערשטאק – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. זהו ככל הידוע הכיבוד היחיד שניתן לאישיות אחרת במעמד החופה.

===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.

===האירועים אחר החתונה===
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].

ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.

==מעלת היום==
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד]‏‏
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]], יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 החתונה של הדור השבעי]{{בית משיח}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.{{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}
* {{קישור חבד אינפו|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו
*{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ז}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

משתמש:Men770/דף משתמש

2018-04-03T14:50:26Z

חחח: /* ציוני דרך */

__NOTOC__
{{משתמש:Men770/מייל|ארוך}}
{{שמאל|{{עמוד ראשי/תיבה|צבע=כחול|title=תיבות משתמש|
|תוכן={{משתמש - מתכנת|מפעיל=כן}}{{ש}}
{{משתמש - התגלות היום}}{{ש}}
{{משתמש - יצרן תבניות}}{{ש}}
{{משתמש - אוהב תבניות}}{{ש}}
{{תיבת משתמש|טקסט צד=יוצר תבניות|טקסט=המשתמש הינו יוצר תבניות וישמח לעזור בתחום}}{{ש}}
{{משתמש - מעלה תמונות}}{{ש}}
{{משתמש - הולדת יומא דפגרא}}{{ש}}
{{משתמש - מנטר}}{{ש}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}{{ש}}
{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}{{ש}}
}}}}
== ציוני דרך ==
* [[תשע"ו]]
** [[כ"ז באלול]] - נרשמתי לחב"דפדיה (המשתמש ה-3972)
* [[תשע"ז]]
** [[י"ג בטבת]] - מוניתי למפעיל מערכת
** [[א' בתמוז]] - יצרתי את {{א|Mתכנת}} ואת {{א|Mתכנת eל nיסויים 770}}
** '''[[ה' בתמוז]] - 770 עריכות.'''

ברוך שניאור זלמן שניאורסון

2018-04-03T14:49:05Z

חחח:

[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.

פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.

זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].

תאריך פטירתו לא היה ידוע עד שהתגלה על ידי [[הרבי]]{{מקור}} שהתאריך המדוייק הוא [[כ"ט טבת]]. למרות זאת, שנת פטירתו המדוייקת נותרה בגדר תעלומה, וההשערה היא שנפטר בין השנים תרפ"ו-ח.

==רשימת ענינים וסיפורים==
[[תמונה:רשימת ענינים.jpg|שמאל|thumb|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]] שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים".

==משפחתו==
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בערך בשנת תר"ע-ג. וב[[נישואין]] שנייים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא {{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]])
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

הרבי בפריז

2018-04-03T14:48:25Z

חחח: החלפת הדף בתוכן "{{פירוש נוסף|נוכחי=תקופת מגורי הרבי בפריז בשנים תרצ"ג-ת"ש|אחר=ביקור הרבי בפריז בשנת תש"..."

{{פירוש נוסף|נוכחי=תקופת מגורי הרבי בפריז בשנים [[תרצ"ג]]-[[ת"ש]]|אחר=ביקור הרבי בפריז בשנת [[תש"ז]]|ראו=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
{{תולדות הרבי}}
[
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]