חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה

2013-10-06T14:16:07Z

חיים: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:Chabadpedia.jpg|left|thumb|250px|הלוגו הישן של חב"דפדיה]]
'''חב"דפדיה''' הינה אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית ברשת האינטרנט, חופשית לקריאה וכתיבה. מטרתה היא לרכז את כל המידע בנושא [[חסידות חב"ד]], בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. דגש מיוחד, מושם על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה.

חב"דפדיה הוקמה ביום [[כ"ד בסיוון]] [[תשס"ז]] עם 1000 ערכים ומאז היא נכתבת בידי גולשים. כיום יש בה כבר {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים.

חב"דפדיה פועלת בחסות האתרים [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] ואתר החדשות [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]].

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:עמוד ראשי|עמוד ראשי]]
*[[חב"דפדיה:תרומות ויצירת קשר]]
*[[מיוחד:סטטיסטיקות|סטטיסטיקות חב"דפדיה]]
*[[חב"דפדיה:ציוני דרך]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58270 האנציקלופדיה החב"דית: 5,000,000 צפיות!] יז כסלו ה'תשע"א (24.11.2010) - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61411 האנציקלופדיה החב"דית: 9,000,000 צפיות!] ח אייר ה'תשע"א (12.05.2011) - {{אינפו}}

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

חב"דפדיה

2013-10-06T14:15:31Z

חיים: /* קישורים חיצונים */

תלמוד תורה מגדל העמק

2013-09-26T18:15:50Z

חיים: /* היסטוריית המוסד */

[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.

==היסטוריית המוסד==
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.

לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]].

עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.

המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.

בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.

בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]
והרב [[יצחק גולדברג]].}}.

מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.

==צוות התלמוד תורה==
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.

סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).

רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

'''אנשי צוות'''
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.

'''מחנכים'''
:*כיתה א' - הרב משה ברדוגו.
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.
:*כיתה ג' - הרב [[שמואל בן סימון]].
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].

'''מורים מקצועיים'''
:*הרב שניאור זלמן קעניג.
:*הרב שניאור זלמן גורי.
:*הרב פנחס אלטהויז.
:*הרב מנחם סופר.
:*הרב דניאל ברוידי.

'''גני חב"ד מגדל העמק'''
:*ר' משה חמו.
:*ר' אסף רונן.
:*ר' מיכאל קישון.
:*ר' אבי חן.

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.

==מבצעי לימוד==
===זיכויים לספרים===
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.

את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהל נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
:*הלכות תפילה.
:*ברכות הנהנין.
:*לחיות משיח.
:*מבצע הקהל.
:*אהבת חסד.
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.

===שינון משניות בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

==שיפוצים והרחבה==
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.

בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.

המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.

לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.

בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, כשהבנין הקודם משמש את תלמידי הכיתות הטיפוליות, ולמשרדים שונים של מוסודת חב"ד במגדל העמק.

==ספריית חמ"ש==
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.

ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.

מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.

במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.

הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.

==עלון שבועי==
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], ומידי כמה שבועות - הודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.

את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברגר]].

==בית כנסת לצעירים==
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]] והרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]

תלמוד תורה מגדל העמק

2013-07-07T09:22:41Z

חיים:

[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.

==היסטוריית המוסד==
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.

לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]].

עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של לילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.

המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.

בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.

בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב ישראל יוסף הכהן הענדל, הרב יוסף יצחק גורביץ'
והרב יצחק גולדברג.}}.

מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.

==צוות התלמוד תורה==
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.

סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).

רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

'''אנשי צוות'''
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.

'''מחנכים'''
:*כיתה א' - הרב משה ברדוגו.
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.
:*כיתה ז' - הרב רפאל שמשון לוינסון.
:*כיתה ח' - הרב מנחם מאניש מן.

'''מורים מקצועיים'''
:*הרב מאיר מוזס
:*הרב שניאור זלמן קעניג
:*הרב שניאור זלמן גורי
:*הרב פנחס אלטהויז
:*הרב צבי ברוידי
:*הרב מאיר מוזס

'''גני חב"ד מגדל העמק'''
:*ר' משה חמו
:*ר' אסף רונן
:*ר' מיכאל קישון
:*ר' אבי חן

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על-ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים.

==מבצעי לימוד==
===זיכויים לספרים===
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.

את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהל נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
:*הלכות תפילה.
:*ברכות הנהנין.
:*לחיות משיח.
:*מבצע הקהל.
:*אהבת חסד.

===שינון משניות בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

==שיפוצים והרחבה==
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.

בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.

המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.

לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.

בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, כשהבנין הקודם משמש את תלמידי הכיתות הטיפוליות, ולמשרדים שונים של מוסודת חב"ד במגדל העמק.

==ספריית חמ"ש==
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.

ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.

מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.

במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.

הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.

==עלון שבועי==
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], ומידי כמה שבועות - הודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.

את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברגר]].

==בית כנסת לצעירים==
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]] והרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]

דבורה אשכנזי

2009-03-11T08:44:01Z

חיים:

הרבנית '''דבורה אשכנזי''' נולדה בחודש [[אב]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסיה]], לאביה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאימה מרת [[לאה קרסיק]] ע"ה. בילדותה זכתה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ג]] נישאה לבעלה הרב [[משה אשכנזי]]. הייתה היו"ר המייסדת של [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"ז]] נסעו בהוראת [[הרבי]] ל[[שליח|שליחות]] ב[[ברזיל]]. עם פטירת אביה בשנת [[תש"כ]] חזרו [[ארץ הקודש|ארצה]] למלא את מקומו ב[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] וברבנות קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]].

בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ה]] נפטרה. מספר שעות אחרי כן נפטר בנה הרה"ח ר' [[נתן אשכנזי]]. הובאו למנוחות ב[[טבריה]].

== בני משפחתה ==

*אביה הרב [[אליעזר קרסיק]].
*אמה מרת [[לאה קרסיק]].
*תבלחט"א אחותה מרת [[רבקה חיטריק]].
*אחותה מרת [[טעמא גוראריה]].
*בנה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של [[כפר חב"ד]].
*בנה הרב [[חיים אשכנזי]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]].
*להבחל"ח בנה ר' [[נתן אשכנזי]] - שו"ב.
*יבלחט"א חתנה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]].
*חתנה הרב [[נחמן יוסף טברסקי]] - בן האדמו"ר מרחמטריבסקא, חבר [[מערכת אוצר החסידים]] ור"מ ב[[אוהלי תורה קראון הייטס]].

[[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]

חיים אשכנזי

2009-03-11T08:34:52Z

חיים:

ר' '''חיים אשכנזי''' הינו בנם של הרב [[משה אשכנזי]] ורעיתו [[דבורה אשכנזי]], הרב משה אשכנזי שימש רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. מיד לאחר פטירת אביו בחודש [[טבת]] ה'[[תשס"ז]], מונה הרב חיים אשכנזי למלא את מקום אביו על כס הרבנות. לפני מינוי זה שימש הרב אשכנזי כ[[משפיע]] ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. הרב אשכנזי כותב טור פופולארי ב[[שבועון בית משיח]] ומשמש כממלא מקום אביו ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אשכנזי חיים]]

סאטלייט

2008-12-24T16:18:41Z

חיים:

בשנת תש"נ החלו במפגן פרסומי ניסא של שידורי לןןין מהדלקות חנוכה מרכזיות. המוקדים היו 770 ארץ ישראל-ירושלים רוסיה - מוסקבה (משנת תשנ"א)צרפת- פריז ואוסטרליה- מלבורן.

במקומות רבים התאספו אנ"ש והחסידים לצפות בשידור.

את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור היה ר' שמואל קפלן ביחד עם מנחה בשם גר'י שוסטק.

מגדל העמק

2008-10-06T17:21:53Z

חיים:

{{לעריכה}}

'''קהילת [[חב"ד]] במגדל העמק''' הוקמה בשנת [[תשל"ח]] בעקבות פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את הרבנים [[משה אריה שטרן]] עליו השלום ויבלחט"א הרבנים [[שמואל בן סימון]] [[עזרא ערד]] ו[[דוד שלמה אלימלך]].

כרב הקהילה משמש הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]] וכ[[משפיע]] משמש יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד מגדל העמק]] הרב [[יוסף יצחק סגל]].

לקהילה בית כנסת משגשג "ע"ש [[הרבנית חיה מושקא]]" שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

מוסדות [[חב"ד]] המשגשגים בהנהלת הרב [[לוי וילימובסקי]] והרב [[ברוך אביסרור]], כוללים ישיבה בראשות הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ]], תלמוד תורה בהנהלת הרב [[משה דוד איזנברגר]], מקווה, בית כנסת ו[[בית חב"ד]] בהנהלת הרב [[אליעזר פרסיה]].

הקהילה עומדת בקשרים טובים עם ראש העיר, חברי העיריה, ורבני העיר.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

מגדל העמק

2008-10-06T17:21:06Z

חיים:

{{לעריכה}}

'''קהילת [[חב"ד]] במגדל העמק''' הוקמה בשנת [[תשל"ח]] בעקבות פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את הרבנים [[משה אריה שטרן]] עליו השלום ויבלחט"א הרבנים [[שמואל בן סימון]] [[עזרא ערד]] ו[[דוד שלמה אלימלך]].

כרב הקהילה משמש הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]] וכ[[משפיע]] משמש יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד מגדל העמק]] הרב [[יוסף יצחק סגל]].

לקהילה בית כנסת משגשג "ע"ש [[הרבנית חיה מושקא]]" שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

מוסדות [[חב"ד]] המשגשגים בהנהלת הרב [[לוי וילימובסקי]] והרב [[ברוך אביסרור]], כוללים ישיבה בראשות הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ]], תלמוד תורה בהנהלת הרב [[משה דוד איזנברגר]], מקווה, בית כנסת ו[[בית חב"ד]] בהנהלת הרב [[אליעזר פרסיה]].

הקהילה עומדת בקשרים טובים עם ראש העיר,חברי העיריה,ורבני העיר.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שלמה יוסף זווין

2008-08-07T10:36:47Z

חיים:

#REDIRECT [[שלמה יוסף זוין]]

גן ישראל צבא הגאולה

2008-08-07T10:35:46Z

חיים:

קעמפ "צבא הגאולה" הוקם בשנת [[תשס"ז]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]] במטרה להחדיר את נושא הגאולה בקרב הילדים.

בראש הועדה הרוחנית עומד הרב [[יוסף יצחק סגל]].

מנכ"ל הקעמפ הוא ה[[תמים]] חיים שלום סגל.

הקעמפ מכונה גם "קעמפיותר".

שיחת משתמש:חסיד

2008-07-31T13:42:05Z

חיים: לחסיד

--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:30, 30 יולי 2008 (EDT)ברוכים הבאים למשתמש שלי!
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]

{{בה}}--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:37, 21 יולי 2008 (EDT)

== יד לאחים ==
בערך [[יד לאחים]] הוספת את השורות הבאות: "יד לאחים אינו פועל בשם חב"ד באופן רשמי, אך קיימת הוראת הרבי לפיה יד לאחים יכול לפעול בשמו, כל עוד אין הדבר עלול להזיק לפעילות הארגון".
יש לך מקור לעניין? באם לא, בבקשה תמחק את זה. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:38, 21 יולי 2008 (EDT)
המקור נצא בפרסומים רשמיים של יד לאחים(לדוגמא ב'ידיעון הכפר'),וכן העיד על כך היו"ר הרב ליפשיץ,בפורום אינפו היה גם דיון בנושא תחת הכותרת "ארגונים חב"דיים".
יחי המלך [[משתמש:חסיד|חסיד]] 07:42, 22 יולי 2008 (EDT)

== חתימה ==

איך אני מוסיף קישור לחתימה שלי,(כמו שיהודה מלאכי מוסיף בויקיפדיה העברית את הקישור של ויקיקרעטשמע שלו לחתימתו)?
:בדוק אם מסומן לך "חתימה מסוגננת" בהעדפות. זה לא אמור להיות מסומן. --[[משתמש:Amire80|אמיר א. אהרוני]] 10:53, 24 יולי 2008 (EDT)
היה לי מסומן,מה אני אמור לעשות?
::א. הצלחה עם ה[[אידישעפדיה]]. כרגע די שומם כאן, נקווה שזה ישתנה.
::ב. כל הכבוד על השינויים המבורכים בערכים.
::ג. אני רואה שאמיר לא עונה לך, אנסה להסביר לך. ב'העדפות', בכרטיסיה 'פרטי המשתמש' יש לך מלבן "כינוי (לחתימות)". תכניס שם את השם שלך עם הקישור שאתה מעוניין (למשל, בשביל ליצור קישור אוטומטי לדף המשתמש ודף השיחה שלך, תכתוב שם כך:<nowiki>[[משתמש:חסיד|חסיד]] -[[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]</nowiki>)
::מקווה שהועלתי. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:24, 24 יולי 2008 (EDT)

תודה רבה,אגב,גם אתה מוזמן להצטרף [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

== א גוטן שבת ==

שבת שלום,וכברכתו של אדיר בן ברכה ז"ל "שבת שלום יהודים יקרים,בעזרת ה',אנחנו ננצח" [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

== שלום לך חסיד ==

ראיתי בדף השינויים האחרונים שאתה הכי פעיל כאן-האם תוכל לתת לי רעיונות לערכים? [[משתמש:א איד|א איד]]

עניתי לך בדף השיחה שלך [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

== בקשה ==
אני רואה את השינויים המבורכים שאתה מבצע באתר. כל הכבוד והלוואי ותמשיך כך. רציתי רק להעיר ולבקש שתשאיר רווח בין הפסיק למילה שבאה אחריה (לדוגמא: אחד, שניים. ולא: אחד,שניים).
הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:02, 27 יולי 2008 (EDT)

== אידישעפדיה ==
א. הכנסתי את הדף [[אידישעפדיה]] ל[[קטגוריה]] [[:קטגוריה:חב"דפדיה|חב"דפדיה]].

ב. הכנסתי קישור ל'אידישעפדיה' מהעמוד הראשי, בשורה של ה"מומלץ לעניין". נשמע לך? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:14, 30 יולי 2008 (EDT)

יא יא,[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

== הרשאה להעלאת תמונות ==
ראיתי בארגז החול שלך שאחד היעדים שלך הוא לקבל הרשאה להעלות תמנות. קיבלת :). להזכירך: "אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים." הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:30, 30 יולי 2008 (EDT)

שוב אני רואה את ה"חסדים איין משפחה" והסיוע ההדדי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

אגב,איך אני מעלה תמונות? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

== לחסיד ==

אני רוצה להיצטרף לאידישפדיה

מגדל העמק

2008-07-31T13:14:44Z

חיים:

'''קהילת חב"ד במגדל העמק''' הוקמה בשנת [[תשל"ח]] בעקבות פתיחת [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את הרבנים [[משה אריה שטרן]] ע"ה ויבלחט"א הרבנים [[שמואל בן סימון]] [[עזרא ערד]] ו[[דוד שלמה אלימלך]].

כרב הקהילה משמש הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]] וכ[[משפיע]] משמש יו"ר צא"ח במגדל העמק הרב [[יוסף יצחק סגל]].

לקהילה בית כנסת משגשג "ע"ש [[הרבנית חיה מושקא]]",שלו צוות גבאים מסור בראשות הרבנים: [[משה זלמנוב]], [[עזרא ערד]], ו[[מיכאל גכטמן]].

מוסדות חב"ד המשגשגים כוללים ישיבה, תלמוד תורה, כולל, מקווה, בית כנסת ובית חב"ד.

הקהילה עומדת בקשרים טובים עם ראש העיר,חברי העיריה,ורבני העיר.

(ערך זה נלקח מהספר "רגעים של נחת")

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

מגדל העמק

2008-07-31T13:14:17Z

חיים:

'''קהילת חב"ד במגדל העמק''' הוקמה בשנת [[תשל"ח]] בעקבות פתיחת [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את הרבנים [[משה אריה שטרן]] ויבלחט"א הרבנים [[שמואל בן סימון]] [[עזרא ערד]] ו[[דוד שלמה אלימלך]].

כרב הקהילה משמש הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]] וכ[[משפיע]] משמש יו"ר צא"ח במגדל העמק הרב [[יוסף יצחק סגל]].

לקהילה בית כנסת משגשג "ע"ש [[הרבנית חיה מושקא]]",שלו צוות גבאים מסור בראשות הרבנים: [[משה זלמנוב]], [[עזרא ערד]], ו[[מיכאל גכטמן]].

מוסדות חב"ד המשגשגים כוללים ישיבה, תלמוד תורה, כולל, מקווה, בית כנסת ובית חב"ד.

הקהילה עומדת בקשרים טובים עם ראש העיר,חברי העיריה,ורבני העיר.

(ערך זה נלקח מהספר "רגעים של נחת")

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

בלתי מוגה

2008-07-27T17:33:37Z

חיים:

"בלתי מוגה" כוונתו היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] שנכתבה על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] ולא עברה [[מוגה|הגהה]] על ידי [[הרבי]].

כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע”י [[מניח|“מניחים”]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותם הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע”י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב”קופיר”, כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול (”סטנסיל”) שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה”הנחות” היו איפוא [[פנימי (פרסום)|פרסום פנימי]] לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.

עם הזמן נוצר דור של “[[חוזר|חוזרים]]”ו”מניחים” שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד “בלתי מוגה”.

השיחות הבלתי מוגהות מהשנים [[תיש"א]] - [[תשמ"א]] פורסמו באידיש בסדרה [[שיחות קודש (אדמו"ר שליט"א)]], ומהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]] ב[[לשון הקודש]] בסדרת [[התוועדויות (אדמו"ר שליט"א)]] (בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]).

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

איש וביתו

2008-07-27T17:32:54Z

חיים:

'''איש וביתו''' משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד "מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי" (על כך ישנו ביאור מעמיק מ[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] שרב יוסי התיחס למטרה האמיתית של הנישואים - להעמיד בית בישראל).

מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל מצרימה,בית יעקוב '''איש וביתו''' באו",וכן מאמר חז"ל במסכת יומא "ביתו-זו אשתו".

ביטוי הנ"ל מובא כאן בהתיחס לעובדה שבאחת השנים הכריז ה[[משב"ק]] - ר'[[מאיר הארליג]] - ב[[770]] בנוכחות הרבי שתערך [[התוועדות]] לרגל [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] היום בו הגיע הרבי שליט"א ל[[ארצות הברית|ארה"ב]], והעיר הרבי שיאמר "איש וביתו" כאומר - לא לבדי הגעתי לארה"ב אלא יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]] וכך מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס ב[[קובץ כ"ח סיון תנש"א]] - ([[קה"ת]]) ב[[מוגה|הגהת]] הרבי מלך המשיח שליט"א.

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

איש וביתו

2008-07-27T17:32:36Z

חיים:

'''איש וביתו''' משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד "מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי" (על כך ישנו ביאור מעמיק מ[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] שרב יוסי התיחס למטרה האמיתית של הנישואים - להעמיד בית בישראל).

מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל מצרימה,בית יעקוב '''איש וביתו''' באו",וכן מאמר חז"ל במסכת יומא "ביתו-זו אשתו".

ביטוי הנ"ל מובא כאן בהתיחס לעובדה שבאחת השנים הכריז ה[[משב"ק]] - [[מאיר הארליג]] - ב[[770]] בנוכחות הרבי שתערך [[התוועדות]] לרגל [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] היום בו הגיע הרבי שליט"א ל[[ארצות הברית|ארה"ב]], והעיר הרבי שיאמר "איש וביתו" כאומר - לא לבדי הגעתי לארה"ב אלא יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]] וכך מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס ב[[קובץ כ"ח סיון תנש"א]] - ([[קה"ת]]) ב[[מוגה|הגהת]] הרבי מלך המשיח שליט"א.

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

דרך מצותיך

2008-07-27T17:29:45Z

חיים:

[[תמונה:Ed62.jpg|left|thumb|250px|שער הספר בהוצאה ראשונה]]
ספר טעמי המצוות נקרא בשם '''דרך מצותיך'''. את הספר חיבר כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הספר מחולק לג' חלקים:

א) ספר טעמי המצוות - הכולל ביאורים על (חלק מ)תרי"ג מצות ה[[תורה]], מיוסדים על [[מאמר|מאמרי]] כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (- ברובם ע"פ [[הנחה|הנחות]] כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].

הספר נכתב בסגנון מתאים גם עבור אלו המתחילים בלימוד החסידות, כפי שכותב כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חי"י ע' תקל): "בהנוגע להדרכה בלימוד החסידות . . מהנכון אשר ישיג קונטרס ומעין וספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, שסגנונם מתאים יותר לזה שלא הורגל כ"כ בספרי חסידות".

ברוב המצות ציין בתחילתם את מנינם על פי "מנין המצות" שבספר החינוך. וכן לחלקם הוסיף ביאורי המצות שבספר החינוך, ובספר המצות להרמב"ם. וכן טעמי המצות על דרך הסוד אשר ברעיא מהימנא שב[[זוהר]] הקדוש, וטעמי המצות שב[[לקו"ת]] להאריז"ל, וכן מספר פרע"ח, וספר אוצ"ח ועוד.

ב) שרש מצות התפילה - והוא ביאור בענין התפלה וקריאת שמע.

ג)מאמרים מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ועוד איזה הוספות,כהספר קיצור תניא להצמח צדק.

הוצאה ראשונה של הספר נדפסה בפאלטאווא בשנת [[תרע"א]], על פי גוף כתב יד קודש המחבר, ואם כן יש לקבוע זמן כתיבת ספר זה ע"י הצמח צדק לשנות [[תקע"ד]] - [[תק"פ]], כי בתחלתו, במצות פרי' ורבי' פ"א מציין לאגרת הקודש שנדפסה לראשונה בשנת [[תקע"ד]], וקרוב לסופו, במצות פרה אדומה, מביא את אדמו"ר האמצעי (שנסתלק בשנת [[תקפ"ח]]) בתואר "שי'".

הספר נדפס שנית בשנת [[תרע"ד]], ושלישית בסניף [[קה"ת]] אשר ב[[שנגהאי]] בשנת [[תש"ו]].

בהוצאה דשנת [[תשי"ג]] נוסף מאמר הצמח צדק להבין מצות אהבה, שנמצא בכרך כתבים שנכתב על ידי מעתקים שונים, בשנת [[תרכ"ב]] וידוע בשם "בוך להבין ענין הברכות". כמו כן הוסיף [[הרבי]] בהוצאה זו מראי מקומות, מפתח ענינים, ציונים לספרי חסידות, הערות אחדות וראשי פרקים מתולדות הצמח צדק ורשימת ספריו.

בשנת [[תנש"א]], לקראת ההוצאה החדשה של הספר, ענה [[הרבי]]:

נת' ודבר בעתו

מה טוב ובג' הדברים ע"ש מה - ועיין שזהו הדרוש היחידי שבתוך ההגדה ומצה מה"ת נעשה דם ובשר כו' דמהימנותא וסוותא. חה"פ כו"ש

אזכיר עה"צ

בהוצאה זו סודר הספר מחדש באותיות מרובעות, [[מוגה|הוגהה]] ותוקנה על פי השוואה לגוף כתב יד קודש אדמו"ר הצ"צ. הוצאה זו נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]].

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/1&search=%d7%93%d7%a8%d7%9a+%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9aספר דרך מצותיך]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2008-07-27T17:26:20Z

חיים: השם קזרנובסקי

מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ"ד, כשהרבי הי' כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי' מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)

אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)

הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם

==לתקן כותרת!==

במקום:"מפעולותיו בין השנית: תשכ"א - תש"ל" - צריך להיות: בין השנים".

פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט"א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני. שלום בער

== לתקן הקישור ==

תחת הכותרת משנית "בברלין" יש קישור בשם "ישראל ארי לייב" צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)

== לתקן עוד קישור ==

בפעולותיו של הרבי בשנת תשל"ד ישנו קישור למילה "טנקים", קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ"ל.[[משתמש:בני|בני]]

== הכל מועתק ==

מה זה מעניין?!?

הכל מועתק מ"סדר ההשתלשלות" של היום יום!

חכמים גדולים

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)

:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה'יבשות', ולא סיפורים וכו' אשר לכן מתאים הסגנון הנ"ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו' תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)

----

חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)

----

מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?
:ב[[אדמו"ר שליט"א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: "בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון". --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)

==חייו הנצחיים של הרבי==
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].
:אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר"מ פיינשטיין וכו' לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"?

== לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==

לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז"ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)

== פירושונים ==

כאשר הגולש מחפש ערך ששמו "מנחם מענדל שניאורסון", בפשטות כוונתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט"א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרמ"מ - בנו של אדמו"ר המהר"ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ"מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא "[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]", כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט"א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה"פירוש אחר" בדף הרבי שליט"א לדף של פירושונים הנ"ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&n|M&n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)

==קישור חיצוני==
להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ"קישורים חיצוניים", וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186

http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214

== מלך המשיח? ==

אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)
:אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] '''ע"פ המקורות''', ללא מתן פרשנות או "טענות" כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)

== איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב "שניאורסאהן" ==
ייש"כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)

== מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==

כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?

תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)

== השם קזרנובסקי ==

יש לו ערך,כנראה השם בערך הזה לא מאוית נכון. [[משתמש:חיים|חיים]] גולש שערך חיפוש לערך.

משתמש:חיים

2008-07-27T17:14:22Z

חיים:

ב"ה,יחי המלך המשיח!

שלום,שמי חיים!

נכנסתי לפה על מנת לעשות [[הפצת המעינות חוצה]].

אשמח לעמוד לשרותכם.

אני מתנצל מראש אם אגרום צער או כעס למישהוא כאן. [[משתמש:חיים|חיים]]

----
עד מתי???

משתמש:חיים

2008-07-27T17:13:51Z

חיים:

ב"ה

שלום,שמי חיים!

נכנסתי לפה על מנת לעשות [[הפצת המעינות חוצה]].

אשמח לעמוד לשרותכם.

אני מתנצל מראש אם אגרום צער או כעס למישהוא כאן. [[משתמש:חיים|חיים]]

----
עד מתי???

משתמש:חיים

2008-07-27T17:02:59Z

חיים:

ב"ה

שלום,שמי חיים!

נכנסתי לפה על מנת לעשות [[הפצת המעינות חוצה]].

אשמח לעמוד לשרותכם.

אני מתנצל מראש אם אגרום צער או כעס למישהוא כאן. [[משתמש:חיים|חיים]]