https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9Aחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-22T10:01:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=228780דוד גולדשטיין2016-05-29T12:32:13Z<p>חנוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד גולדשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|150px|]]<br />
ר' '''דוד גולדשטיין''' ([[י"ג שבט]] [[תרצ"ב]]-[[ט"ז אייר]] [[תשע"ו]]), היה מזקני [[חסידי חב"ד]], זכה לראות ולהשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של [[הרבי הריי"צ]] ולהיכנס ל'[[יחידות]]' פעמים רבות. החזיק ברשותו מאות [[מענות קודש]] מ[[הרבי]] ו[[הרבי הריי"צ]], ופריטים שונים מבית הרב.<br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' דוד נולד וגדל ב[[שכונה|שכונת]] [[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לאביו ר' משה יהודה ולאמו מרת חיה מלכה, משפחה חסידית, אך לא מחסידי חב"ד. שם גם למד בתלמוד תורה אצל המלמד הרה''ח [[שלמה זלמן העכט]] מי שנעשה לאחר מכן שליח הרבי בשיקאגא. אביו כונה במקום מגוריו הקודם 'דער שומר [[שבת]]' (שומר השבת), שכן היה כמעט היחיד שהקפיד על שמירת השבת בעיר.<br />
<br />
אחיו הגדול [[יוסף גולדשטיין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ובעקבותיו נמשך גם הוא. בנעוריו רצה לעבור ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים ב-770]], אך בשל המרחק הרב בין שכונת מגוריו לשכונת [[קראון הייטס]] בה נמצאת הישיבה ואילוצי בריאות שונים, לא הרשו לו הוריו ללמוד ב[[תומכי תמימים]].<br />
<br />
באחד מהמכתבים בהם כתב ל{{ה|רבי הריי"צ}} על רצונו העז לעבור ללמוד בתומכי תמימים ועל סירוב הוריו, הורה לו הרבי להישמע להוראותיהם, וכשמצבו הבריאותי ישופר יוכל לעבור.<br />
<br />
למרות זאת היה נוהג להגיע לעתים קרובות ל-[[770]], וב[[שבת]]ות וחגים היה הולך ברגל למרות המרחק הגדול.<br />
<br />
== אצל הרבי הריי"צ ==<br />
הפעם הראשונה שראה את [[הרבי הריי"צ]] הייתה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבית מלון{{הערה|באותם שנים התקיימו ההתוועדויות של הרבי הריי"צ, ומאוחר יותר אף של הרבי, בבתי מלון ואולמות שמחה בשל המקום הקטן ב-770, עד להרחבתו}}, בשעה שה[[חסידים]] המתינו לצאת הרבי להתוועדות, שהה הרבי בחדר פנימי ור' דוד המתין על יד הדלת. כשנפתחה הדלת לרגע, הציץ פנימה וחזה בפניו הקדושות.<br />
<br />
בשנים בהם התוועד הרבי הריי"צ ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770#קומה שניה|קומה השניה]], הכניסה הותרה רק לזקני החסידים. פעמים רבות ניסה להידחף, אך ללא הצלחה. באחת השנים לקראת [[חג הגאולה]] [[י"ב-י"ג תמוז]] חיכה במדרגות זמן רב לפני שהתחילה ההתוועדות, וכעבור כמה דקות כשעלה לשם [[הרבי]] הכניס אותו פנימה והורה לו להתחבא בתוך ארון הבגדים. אחרי מעל לחצי שעה שחיכה בתוך הארון התעניין הרבי לשלומו.<br />
<br />
כשיצא הרבי הריי"צ להתוועדות חיפשו אנשי '[[ועד המסדר]]' בחורים שנכנסו פנימה ללא רשות, ובמהלך החיפושים בדקו גם את ארון הבגדים. ר' דוד שנתפס עשה עצמו כאילו שהתעלף, ואנשי הועד הכניסו אותו לחדר של הרבנית וקראו ל{{ה|אחות מניה}} שתטפל בו. כשיצאו להביא לו כוס מים, חמק פנימה אל תוך ההתוועדות.<br />
<br />
ב[[יארצייט]] האחרון של [[אדמו"ר הרש"ב]] בחייו של הרבי הריי"צ, ב[[ב' ניסן]] [[תש"ט]], זכה להיכנס להתפלל במניין של הרבי הריי"צ, מכיוון שבתפילת [[שחרית]] ו[[מנחה]] נדחפו הרבה חסידים, והיו בטוחים של[[קבלת שבת]] בגלל הסמיכות ל[[הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] לא יתנו להיכנס. בפועל הגיע קהל מצומצם, ולא היה מניין אז הכניסו בחורים.<br />
<br />
בבוקר [[שמחת תורה]] [[תש"י]] נכנס ל{{ה|דירה של הרבי הריי"צ}} טרם שהתחילה התפילה, בשביל לזכות להשתתף ב'[[הקפות]]'. התפילה התקיימה בחדרו של הרבי הריי"צ, וההקפות סבבו סביב שולחן ה'יחידות'.<br />
<br />
ב[[שבת]] [[י' בשבט]] [[תש"י]], ביום [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של הרבי הריי"צ]] היה בביתו בבורו פארק, ורק ב[[מוצאי שבת]] כשנסע יחד עם אחיו ר' [[יוסף גולדשטיין]] ו[[שלום מענדל סימפסון]] ל-770, שמע על ה[[הסתלקות]].<br />
<br />
== אצל הרבי ==<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] הכניסה ל[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]] הייתה כמעט חופשית, ור' דוד ניצל זאת פעמים רבות. באחד הפעמים נכנס לבקש מהרבי 'תיקונים' לעניינים שונים, אך הרבי ענה שאין לו שייכות לזה. כשנכנס שוב שאל אותו הרבי כשבת שחוק נסוכה על שפתיו, "האם גם אצל [[הרבי הריי"צ|השווער]] היית נכנס כל שבוע"?<br />
<br />
ב[[תשי"א]] זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי והתאונן שאינו מצליח להתפלל בכוונה. הרבי השיב לו כי הסגולה לכך היא "להתפלל מתוך הסידור". בפעם הבאה שנכנס ליחידות אמר לרבי כי גם זה לא עוזר, והרבי שאל איזו שפה הכי קרובה ללבו? כשהשיב ש[[אנגלית]] הורה לו הרבי להתפלל מתוך סידור עם תרגום לאנגלית. כשעבר כמה שנים לאחר מכן ב'[[כוס של ברכה]]' החל הרבי לדבר איתו באנגלית.<br />
<br />
במהלך השנים התכתב עם הרבי ארוכות, וזכה למענות על כל צעד. מאות מענות שמורות עמו עד היום, כמו גם מכתבים מהרבי הריי"צ הממוענים אליו.<br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
[[קובץ:ד גולדשטיין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד [[התוועדות|מתוועד]] עם [[תמימים]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבה בצפת]]]]<br />
בשנות הכ"פים היגר לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[נתניה]] שם התחתן בגיל מאוחר יחסית, עבר להתגורר תקופה נוספת ב[[תל אביב]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[צפת]] והחל לפקוד באורח קבע את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והפך לחלק מנוף הישיבה כשהוא עורך מבצעי לימוד לבחורים בהם הגריל מכתבים ופריטים מהרבי, מתוועד עמם, ומספר להם סיפורי חסידים משנות הבראשית לנשיאות הרבי.<br />
<br />
נוהג קבוע היה לו להסתובב ב[[זאל]] בין הבחורים עם רובה מים, וכאשר הבחין ב[[תמים]] שמתרשל בלימודו, היה משפריץ עליו בחיוך ומעוררו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] עבר להתגורר בשכונת קרית היובל בירושלים, וכעבור שנתיים חזר לצפת.<br />
<br />
ב[[ט"ז אייר]] [[תשע"ו]] לקה בדום לב בביתו ברחוב הרב קפלן ב[[צפת]], ונפטר בגיל 84.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* אחיו, ר' [[יוסף גולדשטיין]], [[קראון הייטס]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80202 הרבי החביא אותי בארון הבגדים]''', [[שבועון בית משיח]], גליון 914, תשע"ד.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: גולדשטין דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית היובל: אישים]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=219733שיחה:ארי הלברשטם2016-05-03T21:21:13Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]<br />
אמנם זה מאד מגרה את הסקרנות כשקורה מקרה של רצח, אך אנא, בואו נשמור על כבודו של ארי הי''ד, יש לו גם תולדות חיים, אמנם קצרים אך לא חסרים עובדות שאפשר להביא עליו עם בית רבי למשל.<br />
ניסיתי כפי יכולתי, אני קורא למי שיכול להוסיף.[[משתמש:חנוך|חנוך]] - [[שיחת משתמש:חנוך|שיחה]] 21:21, 3 במאי 2016 (UTC)</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=219731ארי הלברשטם2016-05-03T21:16:45Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]<br />
[[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל"ז]]), נרצח ביום ראשון כ''ג באדר תשנ''ד בידי ערבים טרוריסטים על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]] ללוות את [[הרבי]].<br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ארי נולד בקיץ [[תשל"ז]] לאביו ר' [[חס"ד הלברשטאם]], [[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא ע''ה. <br />
בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי.''בכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו'', כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה,(סוכות תשע''ד)<br />
ארי למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין. לעיתים קרובות היתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים. <br />
<br />
=== הרצחו ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הגה [[שמעון פרס]] את "[[התרגיל המסריח]]" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.<br />
<br />
ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי "[[התרגיל המסריח]]", ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שב[[מנהטן]].<br />
<br />
ביום ראשון [[כ"ג באדר]] [[תשנ"ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו לבית הרפואה בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.<br />
ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את תפיליו ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.<br />
<br />
בשעה 10:30 נצמד עם רכבו ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, נחום ששונקין. <br />
חמישה ימים אחרי הפיגוע נפטר מפצעיו ארי הלברשטאם.בן 16 היה בפטירתו.<br />
<br />
הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br />
קברו, הינו הקבר השביעי מה'אוהל'.<br />
<br />
ב[[י' בסיוון]] [[תשע"ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.<br />
<br />
בחקירתו של הרוצח ראשיד באז, התברר שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על הטבח שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. הוא קישר בין גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששמה של רעייתו לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.<br />
== הנצחתו ==<br />
[[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]<br />
הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ואת ניו יורק בכלל. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.<br />
<br />
* ראש עיריית [[ניו יורק]] דאז, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.<br />
* הוקמה "'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:<br />
* [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]].<br />
* אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].<br />
* [[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] בקינגס הייווי.<br />
* [[ספר תורה]]<br />
* חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.<br />
* בעקבות הארוע, הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.<br />
<br />
עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העליה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52083 באתר חב"ד אינפו]}}.<br />
==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)== <br />
אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:<br />
* המהרש''ל.<br />
* ה'חכם צבי'.<br />
* ה'שר שלום' מבעלז.<br />
הצדיקים הקדושים נבג''ם מבית:<br />
* זלאטשוב.<br />
* ליזענסק.<br />
* ראפשיץ.<br />
* צאנז.<br />
* פרימישלאן.<br />
==משפחתו==<br />
* אביו - הרב חס"ד = חנניה סיני דוד הלברשטאם.<br />
* אמו - מרת דבורה (העכט).<br />
* אחיו - ר' יהושע הלברשטאם.<br />
* אחותו - מרת חנה (בייטלמן).<br />
* אחותו - מרת שרה (גוטניק).<br />
* סביו - רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, הרה''ח ר' [[פרץ העכט]] ע''ה<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
[[בנימין ליפקין]], '''על הכוונת''', סיפור הרצח.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)<br />
* [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=219574שלמה חיים קסלמן2016-05-02T19:46:18Z<p>חנוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]<br />
<br />
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס יין, בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]<br />
<br />
הרב '''שלמה חיים קסלמן''' ([[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]-[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]) היה אחד מהמשפיעים החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע''ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב,1862) למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ושימש כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]], [[תומכי תמימים טשקנט]] ו[[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבות [[תומכי תמימים פריז]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ומשנת [[תש"ט]] היה משפיע בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשכ"ג]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
היה מבעלי ה'[[עובד|עבודה]]' המפורסמים. היה בעל ידע רב בניגונים. נהג תמיד לשיר ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] את [[ניגון רע"ג]] בספר הניגונים.<br />
<br />
נודע כ[[התקשרות|מקושר]] גדול ל[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[רבי]], והיה מראשי מפיצי האמונה ש[[הרבי]] הוא הוא [[מלך המשיח]] וכפי שמעיד הרב משה אורנשטיין מגדולי מושפעיו שב[[י"ט כסליו]] [[תש"ל]] זמן מה לפני שנפטר התועד על כך שבוודאי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ואי אפשר לומר על מישהו אחר שהוא משיח וכן בהתועדות באדר [[תשכ"ב]] דיבר על כך שלרבי יש חיים נצחיים בפשטות.<br />
<br />
נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]].<br />
<br />
את מקומו כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] מילא הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].<br />
*חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], משפיע בית הכנסת 'בית נחום יצחק' [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== מתלמידיו ==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
*הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]].<br />
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].<br />
*הרב [[זכריה גורי]].<br />
*הרב [[ראובן דונין]].<br />
*הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].<br />
*הרב [[זלמן קליין]].<br />
*הרב [[אברהם שמואל לוין]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק סגל]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]].<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]].<br />
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]].<br />
*הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].<br />
*הרב [[ישבעם סגל]].<br />
*הרב [[אברהם מייזליש]].<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
*הרב [[נחמן סודאק]].<br />
*הרב [[חיים שלום דייטש]]<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''', סיון התשע"ג (05.2013)<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}<br />
*[http://www.yadut.com/TextDetails.aspx?id=8794 רשימת הרב משה אהרן טייכמאן מהתוועדות של ר' שלמה חיים]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח], פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770] פרק מתוך הספר 'המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח סיון התשע"ג (27.05.2013)<br />
*{{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}<br />
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=219573שלמה חיים קסלמן2016-05-02T19:45:25Z<p>חנוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]<br />
<br />
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס יין, בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]<br />
<br />
הרב '''שלמה חיים קסלמן''' ([[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]-[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]) היה אחד מהמשפיעים החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע''ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב,1862)[[משתמש:חנוך|חנוך]] - [[שיחת משתמש:חנוך|שיחה]] 19:45, 2 במאי 2016 (UTC) למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ושימש כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]], [[תומכי תמימים טשקנט]] ו[[תומכי תמימים רוסטוב]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבות [[תומכי תמימים פריז]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ומשנת [[תש"ט]] היה משפיע בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשכ"ג]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
היה מבעלי ה'[[עובד|עבודה]]' המפורסמים. היה בעל ידע רב בניגונים. נהג תמיד לשיר ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] את [[ניגון רע"ג]] בספר הניגונים.<br />
<br />
נודע כ[[התקשרות|מקושר]] גדול ל[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[רבי]], והיה מראשי מפיצי האמונה ש[[הרבי]] הוא הוא [[מלך המשיח]] וכפי שמעיד הרב משה אורנשטיין מגדולי מושפעיו שב[[י"ט כסליו]] [[תש"ל]] זמן מה לפני שנפטר התועד על כך שבוודאי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ואי אפשר לומר על מישהו אחר שהוא משיח וכן בהתועדות באדר [[תשכ"ב]] דיבר על כך שלרבי יש חיים נצחיים בפשטות.<br />
<br />
נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]].<br />
<br />
את מקומו כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] מילא הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].<br />
*חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], משפיע בית הכנסת 'בית נחום יצחק' [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== מתלמידיו ==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
*הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]].<br />
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].<br />
*הרב [[זכריה גורי]].<br />
*הרב [[ראובן דונין]].<br />
*הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].<br />
*הרב [[זלמן קליין]].<br />
*הרב [[אברהם שמואל לוין]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק סגל]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]].<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]].<br />
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]].<br />
*הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].<br />
*הרב [[ישבעם סגל]].<br />
*הרב [[אברהם מייזליש]].<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br />
*הרב [[נחמן סודאק]].<br />
*הרב [[חיים שלום דייטש]]<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''', סיון התשע"ג (05.2013)<br />
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}<br />
*[http://www.yadut.com/TextDetails.aspx?id=8794 רשימת הרב משה אהרן טייכמאן מהתוועדות של ר' שלמה חיים]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח], פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770] פרק מתוך הספר 'המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח סיון התשע"ג (27.05.2013)<br />
*{{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}<br />
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=196275יוסף רוזין2015-04-12T11:17:13Z<p>חנוך: /* קורות חייו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף רוזין<br />
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר)<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]<br />
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס<br />
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[וינה]]<br />
|מקום פעילות=דווינסק<br />
|תפקידים נוספים=רב ומשיב<br />
|רבותיו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ויהושע לייב דיסקין<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. נקבר בעיר רבנותו - דווינסק.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. <br />
כאשר הי' אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו.<br />
(אף כי בענינים מסויימים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים). <br />
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נישא לבתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.<br />
<br />
הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.<br />
<br />
וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}<br />
<br />
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===<br />
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך בגידים כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}<br />
<br />
באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.<br />
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
}}<br />
<br />
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].<br />
<br />
===עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]<br />
<br />
הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו<br />
}}<br />
<br />
לעומתו השיב הרב רוזין:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="מגדל עוז"<br />
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..<br />
}}<br />
<br />
הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.<br />
<br />
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.<br />
<br />
בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.<br />
<br />
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.<br />
<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".<br />
<br />
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]<br />
ע''פ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.<br />
<br />
חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.<br />
<br />
בהתוועדות הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.<br />
<br />
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==<br />
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב זוין.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.<br />
<br />
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.<br />
<br />
שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.<br />
<br />
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.<br />
<br />
הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]<br />
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. <br />
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. <br />
*חיבור על מורה נבוכים. <br />
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).<br />
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. <br />
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול. <br />
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. <br />
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: <br />
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).<br />
<br />
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] <br />
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]] <br />
<br />
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.<br />
<br />
*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק<br />
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).<br />
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).<br />
<br />
===חיבורים על חיבוריו===<br />
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.<br />
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[אישים ושיטות]]''', עמודים 71-132.<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.<br />
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).<br />
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.<br />
*[[יאיר בורוכוב]], '''[[הרוגוצ'ובי (ספר)|הרוגוצ'ובי]]''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]].<br />
*יהושע מנחם נויהויזר, '''[[הצפנת פענח במשנת הרבי]]''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].<br />
*'''רב החובל החב"די בים התלמוד''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}<br />
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=196274יוסף רוזין2015-04-12T11:13:34Z<p>חנוך: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף רוזין<br />
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר)<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]<br />
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס<br />
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[וינה]]<br />
|מקום פעילות=דווינסק<br />
|תפקידים נוספים=רב ומשיב<br />
|רבותיו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ויהושע לייב דיסקין<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. נקבר בעיר רבנותו - דווינסק.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. <br />
כאשר הי' אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו.<br />
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נישא לבתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.<br />
<br />
הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.<br />
<br />
וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}<br />
<br />
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===<br />
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך בגידים כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}<br />
<br />
באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.<br />
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
}}<br />
<br />
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].<br />
<br />
===עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]<br />
<br />
הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו<br />
}}<br />
<br />
לעומתו השיב הרב רוזין:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="מגדל עוז"<br />
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..<br />
}}<br />
<br />
הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.<br />
<br />
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.<br />
<br />
בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.<br />
<br />
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.<br />
<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".<br />
<br />
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]<br />
ע''פ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.<br />
<br />
חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.<br />
<br />
בהתוועדות הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.<br />
<br />
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==<br />
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב זוין.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.<br />
<br />
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.<br />
<br />
שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.<br />
<br />
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.<br />
<br />
הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]<br />
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. <br />
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. <br />
*חיבור על מורה נבוכים. <br />
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).<br />
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. <br />
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול. <br />
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. <br />
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: <br />
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).<br />
<br />
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] <br />
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]] <br />
<br />
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.<br />
<br />
*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק<br />
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).<br />
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).<br />
<br />
===חיבורים על חיבוריו===<br />
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.<br />
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[אישים ושיטות]]''', עמודים 71-132.<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.<br />
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).<br />
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.<br />
*[[יאיר בורוכוב]], '''[[הרוגוצ'ובי (ספר)|הרוגוצ'ובי]]''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]].<br />
*יהושע מנחם נויהויזר, '''[[הצפנת פענח במשנת הרבי]]''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].<br />
*'''רב החובל החב"די בים התלמוד''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}<br />
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=196273יוסף רוזין2015-04-12T11:12:59Z<p>חנוך: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף רוזין<br />
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר)<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]<br />
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס<br />
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[וינה]]<br />
|מקום פעילות=דווינסק<br />
|תפקידים נוספים=רב ומשיב<br />
|רבותיו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ויהושע לייב דיסקין<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. נקבר בעיר רבנותו - דווינסק.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. <br />
כאשר הי' אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו.<br />
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נישא לבתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.<br />
<br />
הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.<br />
<br />
וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}<br />
<br />
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===<br />
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך בגידים כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}<br />
<br />
באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.<br />
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
}}<br />
<br />
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].<br />
<br />
===עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]<br />
<br />
הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו<br />
}}<br />
<br />
לעומתו השיב הרב רוזין:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="מגדל עוז"<br />
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..<br />
}}<br />
<br />
הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.<br />
<br />
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.<br />
<br />
בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.<br />
<br />
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.<br />
<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".<br />
<br />
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]<br />
ע''פ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)<br />
בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.<br />
<br />
חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.<br />
<br />
בהתוועדות הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.<br />
<br />
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==<br />
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב זוין.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.<br />
<br />
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.<br />
<br />
שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.<br />
<br />
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.<br />
<br />
הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]<br />
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. <br />
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. <br />
*חיבור על מורה נבוכים. <br />
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).<br />
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. <br />
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול. <br />
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. <br />
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: <br />
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).<br />
<br />
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] <br />
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]] <br />
<br />
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.<br />
<br />
*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק<br />
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).<br />
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).<br />
<br />
===חיבורים על חיבוריו===<br />
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.<br />
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[אישים ושיטות]]''', עמודים 71-132.<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.<br />
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).<br />
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.<br />
*[[יאיר בורוכוב]], '''[[הרוגוצ'ובי (ספר)|הרוגוצ'ובי]]''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]].<br />
*יהושע מנחם נויהויזר, '''[[הצפנת פענח במשנת הרבי]]''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].<br />
*'''רב החובל החב"די בים התלמוד''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}<br />
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=195355פרץ הכט2015-03-22T23:57:38Z<p>חנוך: /* חתונתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום [[כ"ג בחשוון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום רביעי כ"ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
כמו כן קיבל 'סמיכה' מהרב הגאון אלקנה זאבערמאן מפולין.<br />
<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192879ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:34:26Z<p>חנוך: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד ע''ה .<br />
<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
בנו-משה שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יצחק אייזיק שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יקותיאל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא אליעזרוב שתחי'.<br />
<br />
ביתו-חיה צביה גרוזמן שתחי'.<br />
<br />
ביתו-ציפורה רימלר שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192873שמואל מנחם מענדל שניאורסון2015-01-24T20:32:20Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' הוא חבר הנהלת כולל חב"ד מזקני אנ"ש בירושלים ושאר בשרו של הרבי.[[קובץ:שמואל מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן יחי']]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אביו ישראל יוסף ואמו שאשע רייזא יוכבד.<br />
<br />
בחודש אלול תש"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן בחודש אדר ראשון תש"ח<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשי"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ היתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה"ב.<br />
<br />
בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים, ובמהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: "נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אלעזר פרוש<br />
*חתנו, חיים אליעזר רייכמן<br />
<br />
==ספרים שההדיר==<br />
*סדר הסליחות והתפלות<br />
*כתנת תשבץ<br />
*קובץ שירי המהר"ם מרוטנבורג<br />
<br />
;קבצים שערך:<br />
*'תפארת שבתפארת', ירושלים תשס"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח"י]''' {{שטורעם}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע"ג<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שניאורסון שמואל מנחם מענדל]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192871שמואל מנחם מענדל שניאורסון2015-01-24T20:29:41Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' הוא חבר הנהלת כולל חב"ד מזקני אנ"ש בירושלים ושאר בשרו של הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אביו ישראל יוסף ואמו שאשע רייזא יוכבד.<br />
<br />
בחודש אלול תש"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן בחודש אדר ראשון תש"ח<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשי"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ היתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה"ב.<br />
<br />
בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים, ובמהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: "נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אלעזר פרוש<br />
*חתנו, חיים אליעזר רייכמן<br />
<br />
==ספרים שההדיר==<br />
*סדר הסליחות והתפלות<br />
*כתנת תשבץ<br />
*קובץ שירי המהר"ם מרוטנבורג<br />
<br />
;קבצים שערך:<br />
*'תפארת שבתפארת', ירושלים תשס"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח"י]''' {{שטורעם}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע"ג<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שניאורסון שמואל מנחם מענדל]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192867ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:20:47Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
בנו-משה שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יצחק אייזיק שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יקותיאל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא אליעזרוב שתחי'.<br />
<br />
ביתו-חיה צביה גרוזמן שתחי'.<br />
<br />
ביתו-ציפורה רימלר שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192866ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:18:31Z<p>חנוך: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
בנו-משה שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יצחק אייזיק שניאורסאהן ע''ה.<br />
<br />
בנו-יקותיאל שניאורסאהן שי'.<br />
<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא אליעזרוב שתחי'.<br />
<br />
ביתו-חיה צביה גרוזמן שתחי'.<br />
<br />
ביתו-ציפורה רימלר שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192863ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:16:11Z<p>חנוך: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
<br />
בנו-[[שמואל מנחם מענדל]] שי'.<br />
<br />
בנו-משה ע''ה.<br />
<br />
בנו-יצחק אייזיק ע''ה.<br />
<br />
בנו-יקותיאל שי'.<br />
<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא שתחי'.<br />
<br />
ביתו-חיה צביה שתחי'.<br />
<br />
ביתו-ציפורה שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192861ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:15:28Z<p>חנוך: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שי'.<br />
<br />
בנו-משה ע''ה.<br />
<br />
בנו-יצחק אייזיק ע''ה.<br />
<br />
בנו-יקותיאל שי'.<br />
<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא שתחי'.<br />
<br />
ביתו-חיה צביה שתחי'.<br />
<br />
ביתו-ציפורה שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192860ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:14:38Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שי'.<br />
בנו-משה ע''ה.<br />
בנו-יצחק אייזיק ע''ה.<br />
בנו-יקותיאל שי'.<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא שתחי'.<br />
ביתו-חיה צביה שתחי'.<br />
ביתו-ציפורה שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192859ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T20:14:15Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.<br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אשתו-מרת שאשא רייזא יוכבד.<br />
בנו-שמואל מנחם מענדל שי'.<br />
בנו-משה ע''ה.<br />
בנו-יצחק אייזיק ע''ה.<br />
בנו-יקותיאל שי'.<br />
ביתו-יפה שיינא ליבא שתחי'.<br />
ביתו-חיה צביה שתחי'.<br />
ביתו-ציפורה שתחי'.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192857ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T19:52:33Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192856ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T19:51:43Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרי''ד גרונר]]<br />
<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192854ישראל יוסף שניאורסון2015-01-24T19:48:22Z<p>חנוך: יצירת דף עם התוכן "הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.קובץ:ישראל יוס..."</p>
<hr />
<div>הרב ישראל יוסף שניאורסאהן חסיד ומקושר להרבי הקודם,ושד''ר ישיבת 'תורת אמת'.[[קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן|שמאל|ממוזער|250px|הרבישראל יוסף שניאורסאהן (מעוקף בעיגול)בקבלת פנים של הרי''ד גרונר]]<br />
<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב ישראל יוסף שניאורסאהן נולד לאביו הרב שמואל ולאימו מרת מרים ביילא שניאורסהאן.<br />
במשך שנים שימש ר' ישראל יוסף בתור שד"ר וגייס כספים בארצות הברית עבור ישיבת תורת אמת.<br />
בשנים אלו זכה לשהות במחיצתו של אדמו"ר מוהריי"צ נ''ע,ולהיכרות עם "חדב"נ הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר בכפר הרואה והופעתו במקום בלבוש חסידי עשה רושם גדול. <br />
הוא היה מלמד שיעורי חסידות ברבים והיתה לו השפעה משמעותית במקום.<br />
השפעתו היתה כה גדולה עד כי אף לאחר פטירתו גידלו תלמידי הישיבה בכפר הרואה את זקניהם.<br />
<br />
<br />
== אחרית ימיו ==<br />
בסוף ימיו חלה במחלת כליות מייסרת ומחלתו גברה וכחו לא עמד לו וביו"ד שבט תשט"ו נתבקש לישיבה של מעלה.<br />
ר' ישראל יוסף שניאורסאהן גידל דור ישרים, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות חסידים ומקושרים לרבותינו הקדושים.</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F.jpeg&diff=192853קובץ:ישראל יוסף שניאורסאהן.jpeg2015-01-24T19:46:03Z<p>חנוך: קבלת פנים</p>
<hr />
<div>קבלת פנים</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=192852שמואל מנחם מענדל שניאורסון2015-01-24T19:10:39Z<p>חנוך: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' הוא חבר הנהלת כולל חב"ד מזקני אנ"ש בירושלים ושאר בשרו של הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אביו ישראל יוסף ואמו שאשע רייזא יוכבד.<br />
<br />
בחודש אלול תש"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן בחודש אדר ראשון תש"ח<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשי"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ היתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה"ב.<br />
<br />
בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים, ובמהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: "נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב אלעזר פרוש<br />
*חתנו, חיים אליעזר רייכמן<br />
<br />
==ספרים שההדיר==<br />
*סדר הסליחות והתפלות<br />
*כתנת תשבץ<br />
*קובץ שירי המהר"ם מרוטנבורג<br />
<br />
;קבצים שערך:<br />
*'תפארת שבתפארת', ירושלים תשס"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח"י]''' {{שטורעם}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע"ג<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שניאורסון שמואל מנחם מענדל]]</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=191162פרץ הכט2014-12-21T18:43:55Z<p>חנוך: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-חשוון ה'תרפ''ו לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190302פרץ הכט2014-11-27T22:11:59Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-חשוון ה'תרפ''ו לאביו הרב יהושע העכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190049פרץ הכט2014-11-16T09:49:20Z<p>חנוך: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-חשוון ה'תרפ''ו לאביו הרב יהושע העכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190048פרץ הכט2014-11-16T09:48:52Z<p>חנוך: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-חשוון [[ה'תרפ''ו]] לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190047פרץ הכט2014-11-16T09:47:32Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-חשוון ה'תרפ''ו לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190046פרץ הכט2014-11-16T09:47:14Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד ביום כ''ג במר-שוון ה'תרפ''ו לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=190045פרץ הכט2014-11-16T09:43:05Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]] ומראשוני ובחירי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב העכט עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב העכט]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189582פרץ הכט2014-10-30T22:53:33Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.[[קובץ:חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ מתוועד עם התמימים]]<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב פרץ]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.<br />
== עבודתו בשדה החינוך ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%91%27%27%D7%93.jpg&diff=189581קובץ:חב''ד.jpg2014-10-30T22:52:12Z<p>חנוך: 123</p>
<hr />
<div>123</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189580פרץ הכט2014-10-30T22:49:02Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב פרץ]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189579פרץ הכט2014-10-30T22:48:27Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==[[קובץ:Picture2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ עובר בחלוקת דולרים]]<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב פרץ]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Picture2.jpg&diff=189578קובץ:Picture2.jpg2014-10-30T22:47:20Z<p>חנוך: ביטול</p>
<hr />
<div>ביטול</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189577פרץ הכט2014-10-30T22:45:07Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ביום ד' כ''ב אדר [[תש"ט]] נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב פרץ]]<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189576פרץ הכט2014-10-30T22:42:09Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:חסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי (מעוקף בעיגול) משתתף בחתונתו של הרב פרץ]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93.jpg&diff=189575קובץ:חסיד.jpg2014-10-30T22:40:36Z<p>חנוך: סב</p>
<hr />
<div>סב</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189574פרץ הכט2014-10-30T22:38:29Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189573פרץ הכט2014-10-30T22:37:59Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189572פרץ הכט2014-10-30T22:37:06Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture1.jpg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189570פרץ הכט2014-10-30T22:35:22Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. <br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189569פרץ הכט2014-10-30T22:33:52Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:פרץ.jpeg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189568פרץ הכט2014-10-30T22:32:46Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:פרץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189567פרץ הכט2014-10-30T22:32:22Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:פרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189566פרץ הכט2014-10-30T22:30:36Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:ר' פרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189565פרץ הכט2014-10-30T22:25:00Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:Picture 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|Vרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189563פרץ הכט2014-10-30T22:22:13Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:picther1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189562פרץ הכט2014-10-30T22:21:14Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:הרב פרץ העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|pictsher1]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוךhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=189561פרץ הכט2014-10-30T22:14:17Z<p>חנוך: </p>
<hr />
<div>הרב '''פרץ העכט''' (ה'[[תרפ"ו]] - ה'[[תשע"ג]]) היה חסידם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]] ומראשוני תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]]. [[קובץ:הרב פרץ העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרץ העכט]]<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
ר' פרץ העכט נולד לאביו הרב [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.<br />
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.<br />
<br />
ב[[ט' באדר]] ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו, ששלושה מהם כבר היו תמימים לכל דבר, לקבל את פניו של הרבי הריי''ץ בנמל ניו-יורק.<br />
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.<br />
<br />
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-[[770]], המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של [[הרבי שליט"א]] ולחדר היחידויות.<br />
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.<br />
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם".<br />
ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת.<br />
ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.<br />
<br />
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"<br />
<br />
== קשריו עם בית רבי ==<br />
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמור הריי"ץ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר להרבי נשיא דורנו.<br />
הרבי [[הריי"ץ]] חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ.<br />
האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.<br />
<br />
ר' פרץ זכה להכיו את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי שליט"א. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו [[הרבנית נחמה דינה]] לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית.<br />
הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק".<br />
כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.<br />
<br />
== חתונתו ==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ט]] בא בברית הנישואים עם זוגתו מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך ע"ה רוזנפלד.<br />
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד [[גור]] ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארה''ב.<br />
בחתונתו השתתף הרבי שליט"א שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב גוסטמן.[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
<br />
== חינוך ילדי ישראל ==<br />
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס.<br />
לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן.<br />
במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן.<br />
לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
ר' פרץ נפטר ביום [[ג' בטבת]], [[זאת חנוכה]] [[תשע"ג]].<br />
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו - הרב יהושע העכט.<br />
*אמו - מרת שרה (אסטער).<br />
*אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).<br />
*אחיו - הרב [[שלמה זלמן העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[משה יצחק העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[אברהם דוב העכט]].<br />
*אחיו - הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
*אחיו - הרב שלום העכט.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
{{מיון רגיל:הכט, פרץ}}</div>חנוך