חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יעקב משה חנזין

2024-02-13T15:14:54Z

חנזין:

[[קובץ:הרב יעקב משה חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב משה חנזין]]
הרב '''יעקב משה חנזין''' (מכונה בשם '''יענקל'ה''', [[ד' שבט]] [[תש"ז]] – [[ו' תמוז]] [[תש"ס]]) היה חסיד חב"ד תושב [[פתח תקווה]] שהיה בעל ידע עצום ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור האחרון, ונפטר בדמי ימיו באופן פתאומי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[שבת קודש]] פרשת בא [[ד' שבט]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[דוד חנזין]] ולאמו מרת רחל ריסא, ממנה התייתם בהיותו בגיל ארבע בלבד.

בצעירותו למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ובשנת [[תשכ"ד]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם מרת דינה רינה בשנת [[תשל"ו]], התיישב בסמיכות לאביו ב[[פתח תקווה]] ונמנה על אנשי קהילת חב"ד המקומית.

כאשר הוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הכולל לאברכים בבניין 770 בכפר חב"ד - נכנס ללמוד בכולל ושקד שם כמו שנהג במשך כל ימי חייו על לימוד התורה.

ב[[מוצאי שבת]] פרשת חוקת [[ו' תמוז]] [[תש"ס]] נפטר באופן פתאומי לאחר שבמהלך השבת לקה בליבו, והוא בן 53 בלבד. נטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

==חידושיו==
בשנת [[תשע"ד]] נדפס על ידי [[ישיבת חב"ד אלעד]] קובץ 'חידושי סוגיות' מתוך הכתבים הרבים שהותיר אחריו.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל חנזין - קוזומל, מקסיקו
*בנו, ר' יוסף יצחק חנזין - צפת
*בתו, מרת גיליה - באר שבע
*בתו, מרת רחל ריסא - פתח תקווה

{{מיון רגיל:חנזין, יעקב משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]

קובץ:הרב יעקב משה חנזין.jpg

2024-02-13T15:13:26Z

חנזין:

תבנית:מסורת הנגינה

2023-11-27T19:59:48Z

חנזין:

{{ניווט
|כותרת='''[[מסורת הניגונים]] - ר' [[דוד הורביץ]]'''
|תמונה=
|למטה={{כתב קטן|(ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון)}}
|תוכן='''רבותינו נשיאינו:''' [[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|א]] · [[ניגון אליהו הנביא|ב]] · [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (א)|ג]] · [[ניגון מתקופת הבעל שם טוב (ב)|ד]] · [[ניגון אתקינו סעודתא|ה]] · [[יצוה צור חסדו|ו]] · [[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ז]] · [[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ח]] · [[מנחם נחום מצ'רנוביל#קישורים חיצוניים|ט]] · [[ניגון געגועים לחסידי אדמו"ר האמצעי|י]] · [[ניגון צמאה נפשי|יא]] · [[ניגון לר' שלמה דער געלער|יב]] · [[ניגון מגליציה|יג]] · [[ניגון כלות הנפש (שד"ר הרש"ב)|יד]] · [[ניגון ר' בנימין לוין|טו]] · [[ניגון מקורניץ|טז]] · [[ניגון לחסידי סלונים|יז]] · [[ניגון לר' מרדכי דובין|יח]] · [[ניגון לר' אהרון חריטונוב|יט]] · [[ניגון לר' חיים אייזיק|כ]] · [[ניגון לר' מיכאל'ס|כא]] · [[ניגון לר' יענקל דוקשיצר|כב]] · [[ניגון המשפיע (ר' אליהו ריבקין)|כג]] · [[ניגון לרב טברסקי|כד]] {{!}} '''זמנים שונים:''' [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#לחנים נוספים|כה]] · [[אזמר בשבחין#לחנים נוספים|כו]] · [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|כז]] · [[האדרת והאמונה (חריטונוב)|כח]] · [[האדרת והאמונה (הורביץ)|כט]] · [[ניגון אז דער רבי איז דא|ל]] · [[יתגדל (ניגון)|לא]] · [[א-ל אדון (ניגון)|לב]] · לג · לד · [[אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב)|לה]] · לו · לז · [[ניגון המבדיל|לח]] · לט · [[אמר השם ליעקב יע טאטע יע|מ]] · [[אמר השם ליעקב (יענקל יענקל)|מא]] · [[אתה בחרתנו (שלמה המלמד)|מב]] · [[אתה בחרתנו (רוסית)|מג]] · [[בנה ביתך (ניגון)#לחן ר' שלמה בלינדער|מד]] · [[בנה ביתך (ניגון)#לחנים נוספים|מה]] · [[בנה ביתך (ניגון)#לחנים נוספים|מו]] · [[שישו ושמחו (ב)|מז]] · [[עצביהם כסף וזהב (ניגון)|מח]] · [[כי חלצת (ניגון)|מט]] · [[ניגון ראש חודש כסלו|נ]] · [[יוונים נקבצו עלי (ניגון)|נא]] · [[הנרות הללו (מסורת הניגונים)|נב]] · [[דידן נצח#ניגון דידן נצח|נג]] · [[מארש דידן נצח|נד]] · [[ויתן בפי (ניגון)|נה]] · [[ניגון הרבי שליט"א|נו]] · [[ניגון בימי מרדכי ואסתר|נז]] {{!}} '''ניגוני י"א ניסן:''' [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|נח]] · [[ואני קרבת אלוקים (ניגון)|נט]] · [[נודע ביהודה (ניגון)|ס]] · [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|סא]] · [[ויבחר בדוד (ניגון)|סב]] · [[ואנחנו עמך (ניגון)|סג]] · [[הרנינו לאלקים עוזנו|סד]] · [[אני אמרתי אלקים אתם|סה]] · [[וידעו כי אתה|סו]] · [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|סז]] · [[רצית ה'|סח]] · [[אודך ה' אלוקי|סט]] · [[אוהב ה' שערי ציון|ע]] · [[שיר מזמור לבני קרח|עא]] · [[שיר מזמור לבני קרח|עב]] · [[שובה ה'|עג]] · [[אורך ימים|עד]] {{!}} '''ניגוני י"א ניסן:''' עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא {{!}} '''נוסח התפילה:''' [[ניגון שיבנה בית המקדש|צב]] · [[ניגון הושיעה את עמך|צג]] · [[עבדו את השם בשמחה (ניגון)|צד]] · [[ניגון ברוך הוא אלקינו|צה]] · [[ונזכה ונחיה ונראה (ניגון)|צו]] · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · [[מה יתרון (ניגון)|קז]] · [[מפני מה (ניגון)|קח]] · [[טייערע ברידער (ניגון)|קט]] · [[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים|קי]] · [[דער וועלט איז א שמאלער בריק|קיא]] · [[פרעגט דער מתנגד (ניגון)|קיב]] · [[פליאה דעת ממני (ניגון)|קיג (א)]] / [[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|קיג (ב)]] · [[דער רבי האט געהייסען|קיד]] · [[יעדים יעדים (ניגון)|קטו]] · [[זיי די גרעמניע|קטז]] · [[מכתב לרבי (ניגון)|קיז]] · [[דודלה|קיח]] · [[קובליץ#ניגוני חב"ד|קיט]] · [[קובליץ#ניגוני חב"ד|קכ]] · [[דער ציגאנער|קכא]] · [[ברוך ממז'יבוז'#ניגוניו|קכב]] · [[ניגון התוועדות|קכג-קמ]] · [[ניגון התוועדות (משל למלך)|קמא]] · [[ניגון התוועדות|קמב]] · [[החיינו א-ל (ניגון)|קמג]] · [[טאטערל|קמד]] · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד · קנה · קנו · קנז · קנח · קנט · קס · קסא · קסב · קסג · קסד · קסה · קסו · קסז · קסח · קסט · קע · קעא · קעב · [[ניגוני שמחה מניקולייב|קעג]] · קעד · קעה · קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · [[ניגון חיילי אדונינו|קפא]] · [[ניגון ויהי בימי אחשורוש|קפב]] · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · [[כתיבה וחתימה טובה (ניגון)|קצב]] · [[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (ב)|קצג]] · קצד · קצה · קצו · קצז · [[מי ארמיא אדמורא|קצח]] · [[דער רבי זאל געזונט זיין (ניגון)|קצט]] · ר · רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז · רח · רט · רי · ריא · ריב · ריג · ריד · רטו
|רוחב={{{רוחב|}}}
|הסתרה=כן
|קטגוריה=<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ניווט - ניגונים]]
[[קטגוריה:מסורת הניגונים]]
</noinclude>
}}

אמונת חכמים

2023-11-27T19:46:29Z

חנזין:

'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כאחד מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.

==מקור==
אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:{{הערה|דברים י"ז , י"א.}}.
# "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה"
# "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

[[רש"י]] כותב על הפסוק (בשם הספרי{{הערה|פרשת שופטים פיסקא קנד.}}): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל".

בגמרא מובא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.}} שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א{{הערה|יורה דעה סימן רמב סעיף לא.}}.

במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
===מציאותה===
[[הבעל שם טוב]] מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה ב[[עבודת האדם]] אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.

[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".'''

===הבאתה לפועל===
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל לא מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת ב[[קביעות עתים לתורה]], בזהירות ב[[שמירת שבת]], ב[[טהרת המשפחה]], ב[[חינוך]] הבנים והבנות, ובדומה לזה.

בדומה לכך מציין [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.}} שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי{{הערה|שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג}}, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד.

הרבי מציין{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד}} את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]].

==בדברי החסידים==
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:

ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.

בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.

בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.

==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]

==לקריאה נוספת==
*'''אמונת חכמים''', שלושה מכתבים מהגאון רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 28

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

אמונת חכמים

2023-11-27T19:45:37Z

חנזין:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כאחד מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.

==מקור==
אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:{{הערה|דברים י"ז , י"א.}}.
# "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה"
# "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

[[רש"י]] כותב על הפסוק (בשם הספרי{{הערה|פרשת שופטים פיסקא קנד.}}): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל".

בגמרא מובא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.}} שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א{{הערה|יורה דעה סימן רמב סעיף לא.}}.

במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
===מציאותה===
[[הבעל שם טוב]] מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה ב[[עבודת האדם]] אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.

[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".'''

===הבאתה לפועל===
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל לא מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת ב[[קביעות עתים לתורה]], בזהירות ב[[שמירת שבת]], ב[[טהרת המשפחה]], ב[[חינוך]] הבנים והבנות, ובדומה לזה.

בדומה לכך מציין [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.}} שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי{{הערה|שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג}}, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד.

הרבי מציין{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד}} את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]].

==בדברי החסידים==
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:

ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.

בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.

בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.

==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]

==לקריאה נוספת==
*'''אמונת חכמים''', שלושה מכתבים מהגאון רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 28

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

חטא העגל

2023-11-27T17:57:47Z

חנזין: הסרת כותרות ריקות, פרק הערות שוליים

'''חטא העגל''' היה אחד ה[[חטא]]ים החמורים בהם נכשלו [[בני ישראל]]. החטא ארע ביום הארבעים לעליית [[משה רבינו]] להר סיני. אלו שנכשלו - נהרגו בשלושה סוגי [[מוות|מיתות]]. כתוצאה מחטא זה שוברו [[לוחות הברית]] וכלל בני ישראל נענשו בארבעים שנה במדבר{{הערה|שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, ה'תשי"ח.}}.

חטא זה מקביל ל[[חטא עץ הדעת]], שכן ב[[מתן תורה]] הסתלקה זוהמת ה{{קס|נחש|הקדמוני}} מבני ישראל והתבטלה מהם ה[[מיתה]], אך לאחר חטא העגל - חזרה הזוהמה ונקנסה עליהם מיתה כפי שנקנס [[אדם הראשון]] וזרעו{{הערה|מסכת שבת קמו, עמוד א. זוהר חלק א, נב, ב.}}.

==רקע==
לאחר ש[[בני ישראל]] [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]] ב[[ט"ו בניסן]], הם יצאו לדרך בת חמישים ימים, כשחלק מהימים הם בנסיעה וחלק בחניה. ב[[ראש חודש סיון]] הם הגיעו ל[[מדבר סיני]] וחנו למרגלות [[הר סיני]] מצידו המזרחי. ביום החמישים ואחד לספירת העומר (יש מחלוקת בין התנאים האם היה זה ב[[ו' בסיוון]] או ב[[ז' בסיוון]]) בבוקר ירדה השכינה על ההר ובני ישראל חוו את [[מעמד מתן תורה]]{{הערה| שמות י"ט, כ.}}, שמעו את [[עשרת הדברות]] ונשמותיהם פרחו מגופם עד שהקב"ה שלח להם את טל התחייה בו הוא עתיד [[תחיית המתים|להחיות את המתים]] והחייה אותם. לאחר מכן הם פנו אל [[משה רבינו]] וביקשו ממנו שיהווה [[ממוצע]] ביניהם לבין ה', שכן הם חוששים מחוויית [[כלות הנפש]] נוספת{{הערה|שמות כ, ט"ז.}}.

למחרת בבוקר עלה משה להר סיני בכדי לקבל פירוט נוסף על מצוות התורה ובכדי להוריד את [[לוחות הברית]]. קודם עלייתו הודיע משה שהוא עולה למשך ארבעים ימים תמימים, כשלאחריהם הוא ירד עם הלוחות.

היו כאלו מבני ישראל, ובעיקר מן ה[[ערב רב]] שטעו וחשבו שיום העלייה של משה נכלל בספירה, אף שהוא הודיע שמדובר בימים תמימים, שכוללים "לילה ויום". אנשים אלו המתינו ב[[ט"ז בתמוז]] למשה, ובהגיע חצות היום, החלו לדבר על כך שבטח מת משה. בנוסף לכך [[השטן]] פעל שהעולם יראה "מעורבב" והראה להם מחזה בו [[מלאכים]] נושאים את מיטתו של משה, כלומר, שמשה מת והמלאכים עושים לו [[לוויה]]{{הערה|מסכת שבת פט, א.}}.

==עשיית העגל==
כאשר ה[[ערב רב]] ראו זאת, הם הקהילו את העם סביב [[אהרן הכהן]] וביקשו ממנו שיעשה להם "אלוהים אחרים". הרבי מסביר שלמעשה הם רצו שיהיה תחליף למשה רבינו ולא להקב"ה{{הערה|ליקוטי שיחות, חלק י"א פרשת כי תשא.}}, ומכיוון שעל בני אדם לא ניתן לסמוך והם כבר ראו שמשרתי ה' ב[[מרכבה]] הם בעלי [[פני שור]], הם ביקשו תחליף שכזה.

אהרן שראה שהעם להוט מאוד ולא ניתן לדחותם, בקש מהם להביא את תכשיטי הזהב שבאזני הנשים והילדים, בכדי לעכב את עשיית העגל. הנשים סרבו לתת את הזהב שלהם עבור עשיית העגל ולכן הגברים פרקו מעצמם את הנזמים שהיו באזניהם וריכזו במקום אחד{{הערה|מדרש תנחומא פרשת 'כי תשא', סימן י"ט.}}. אהרן השליך את הזהב אל תוך האש וה[[מכשפים]] שהיו בין ה[[ערב רב]] עשו את צורת העגל בכישוף. לדעה אחרת{{הערה|רש"י שמות ל"ב, ד.}}, מיכה לקח את הטס עליו כתב משה רבינו את המילים "עלה שור" בכדי להעלות את ארונו של יוסף מהנילוס, זרקו לתוך האש ומיד יצא עגל זהב מתוך האש, בעל יכולת ללכת ולאכול.

הערב רב שראו את ההצלחה, הכריזו "אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים"{{הערה|שמות ל"ב, ד.}}.

לאחר שנעשה העגל, אהרן רצה לדחות את בני ישראל עוד קצת, ולכן הכריז: מחר יהיה חג לה', אהרון התכוון לדחות אותם כמה שיותר ולכן החל בבנייה איטית מכוונת של המזבח בתקווה שמשה ירד ויעצור אותם. הוא פחד לעצור אותם לאחר שראה שהרגו את חור, בנה של מרים שהוכיח אותם.

למחרת בבוקר, השטן זירז את בני ישראל לקום, בכדי שיספיקו לחטוא לפני שמשה ירד מההר. בני ישראל הקריבו קרבנות, ישבו לאכול וחגגו.

==כעסו של ה'==
היום בו משה רבינו היה צריך לרדת באמת היה [[י"ז בתמוז]], באותו זמן שה' הביא למשה את [[לוחות הברית]], בני ישראל החלו לחגוג עם העגל. הקב"ה מיד אמר למשה "לך רד, כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים"{{הערה|שמות ל"ב, ז.}}, כלומר, כל הגדולה שלך היא בשביל בני ישראל, וכעת כשהם חטאו בגלל העם שמשה העלה ממצרים - ה"ערב רב", רד מגדולתך זו.

ה' רוצה לכלות את כל בני ישראל ולהקים ממשה עם חדש, אך משה מתחנן לה' שלא יעשה זאת משתי סיבות: 1. פרעה אמר למשה שלא יצא למדבר כי הוא רואה את הכוכב "רעה" שעולה מולם, וכעת יצא שפרעה צדק - שכאשר בני ישראל יהיו במדבר תבוא עליהם כליה. 2. בזכות האבות שנשבע להם ה' שיקים מהם עם שינחל את [[ארץ ישראל]].

ה' שמע את דברי משה, ו"חזר בו" מההחלטה לכלות את כל בני ישראל{{הערה|שמות ל"ב, י"ד.}}.

==ראו גם==
*[[דבר מלכות כי תשא]]

==לקריאה נוספת==
*'''הרפורמים הראשונים - היו עובדי עגל הזהב''', מכתב הרבי מתאריך ראש חודש שבט תש"ל, נדפס בשבועון כפר חב"ד 1962 עמוד 8

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חומש שמות]]

יוסף חיים מבגדד

2023-06-28T14:01:19Z

חנזין:

{{דמות
|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
|תמונה=Ban esh hi.jpg|250px
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (באנגלית; '''Ben Ish Chai''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה"ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].
[[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר "בן איש חי"]]

==תולדות חיים==
נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.

לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י"ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב". {{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.

בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.

==ספריו==
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
* עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
* בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
* שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
*בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
*לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
* נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

==פיוטיו==
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]

יונתן זקס

2023-06-28T14:00:25Z

חנזין:

{{דמות|
nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)
שם=הרב יונתן זקס
|תמונה=הרב זקס1.png
|תיאור=רבה של [[אנגליה]] בין השנים [[תש"נ]] - [[תשע"ג]]
|תאריך לידה=[[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ח]]
|תאריך פטירה=[[כ' חשוון]] [[תשפ"א]]
|מקום פעילות=[[אנגליה]]
|תפקידים נוספים=מנהיג פילוסוף והוגה דעות
}}
[[קובץ:22-06-2017-13-35-35-IMG-20170622-WA0077.jpg|ממוזער|הרב זקס בביקור בבית חב"ד בקוסקו פרו אצל השלי הרב [[עופר קריפור]] (תשע"ז)]]
ה[[רב]] '''יעקב צבי (יונתן הנרי) זקס (Jonathan Sacks)''' ([[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ח]], 8 במרץ 1948 - [[כ' בחשוון]] [[תשפ"א]], 7 בנובמבר 2020), היה הרב הראשי של אנגליה, מנהיג פילוסוף סופר והוגה דעות, שהחזיק בשלל תארים אקדמאים ותארי אצולה, ונמנה על דובריה הבולטים של היהדות האורתודקסית וזכה לכבוד והערכה רבה בעולם כולו.

למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נמנה על ידידיה המובהקים של חסידות חב"ד, והושפע עמוקות מההדרכות האישיות שקיבל מהרבי מתורתו ומהגותו.

== קורות חייו ==
נולד בלמבת' שב[[לונדון]] בשנת תש"ח לאביו דוד אריה זקס, התחנך בבתי ספר יסודיים ותיכוניים מובילים בבריטניה. משסיים את מסלול הלימודים בתיכון, טרם שנרשם לאוניברסיטת קיימברידג' נסע לניו יורק בהשפעתו של השליח הרב [[שמואל לו]] ונפגש עם הרבי כדי לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים לדת, אמונה ופילוסופיה, הושפע עמוקות מהרבי, והחל להקפיד על שמירת מצוות.

את לימודיו ב[[אוניברסיטה]] סיים בהצטיינות וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה, ובשנת [[תשכ"ט]] נסע לארץ הקודש ולמד במשך שנה בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] אצל הרב [[שניאור זלמן גפני]].

בשנת [[תש"ל]] חזר לאנגליה והתחתן עם רעייתו מרת איליין, במקביל להמשך לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד וקינגס קולג', הוסמך להוראה על ידי המכללה לרבנות בלונדון ובישיבת "עץ חיים" אצל הרב [[נחום רבינוביץ']], ולאחר מכן נפגש שוב עם הרבי והתייעץ האם כדאי לו ללמוד כלכלה, משפטים, או להמשיך את לימודי הפילוסופיה, והרבי שלל את שלושת החלופות והמליץ לו להפוך לרב קהילה מתוך מטרה מוצהרת להכשיר גם רבנים אחרים.

בשנת [[תשל"ח]] מונה לרב בית הכנסת גולדרס גרין בלונדון, ובשנת [[תשמ"ג]] עבר לשמש כרב בית הכנסת 'קשת השיש המערבית' במרכז לונדון, תפקיד בו כיהן עד לשנת [[תש"נ]], אז התייעץ עם הרבי ולאחר שקיבל את ברכתו הציע את עצמו ונבחר לכהן כרבה הראשי של בריטניה, ושימש בתפקיד במשך 23 שנה עד שנת [[תשע"ג]], כאשר לאורך שנותיו בתפקיד שם דגש על החינוך היהודי וייעץ בעניני יהדות למנהיגי הממלכה המאוחדת.

בשנת [[תשס"ט]] הצטרף כחבר בבית הלורדים והוכתר בתואר 'הברון זקס מאלדגייט', ולאורך השנים קיבל משלל אוניברסיטאות ברחבי העולם תואר דוקטור לשם כבוד, ושימש בהן כמרצה אורח.

לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי, הקדיש את חייו לכתיבת ספרי הגות מחשבה ופילוסופיה, הרבה להיפגש עם מנהיגים ואנשי רוח, מתוך שאיפה ליצירת דו-שיח והידברות, תוך הקפדה על היצמדות לערכי היהדות המסורתית.

בשנותיו האחרונות התמודד עם המחלה הידועה, ממנה נפטר ב[[כ' חשון]] [[תשפ"א]].

==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד==
בשנת [[תשכ"ז]] (1968) כאשר היה סטודנט הכיר כבר את [[חב"ד]] באמצעות הרב [[שמואל לו]] והרב פייביש ווגל, מ[[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אנגליה]] שביקרו בקיימברידג'. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] בכדי להיפגש עם גדולי הרבנים באותם ימים בשביל להציג בפניהם את שאלותיו. כאשר הגיע אליהם, הם אמרו לו שהוא צריך להיפגש עם [[הרבי]]. הרב זקס אכן נפגש עם הרבי ב[[יחידות]]. הרב זקס שאל את הרבי שאלות בנושא פילוספייה ואמונה, והרבי ענה לו. לאחר כמה שאלות התעניין הרבי על מצב הסטודנטים היהודים במקום בו הוא לומד. הרבי הטיל על הרב זקס שליחות לקרב אותם ליהדותם.

ב[[טבת]] [[תשל"ט]] נכנס שוב ליחידות עם הרבי, בה הוא הביא לרבי פתק עם כמה אפשרויות בהם הוא יעסוק בחייו, ברצון שהרבי יענה לו מה כדאי לעשות. הרבי קרא את הפתק, אך לא סימן שום אפשרות. במקום זאת, הרבי אמר לו ביחידות שעליו להכשיר רבנים באנגליה. הרב זקס סיפר לימים, שבפועל הוא גם ביצע את בקשת הרבי וגם בוצעו כל האפשרויות האחרות שהציע.

בהזדמנות אחרת בה כתב לרבי על לבטיו, הרבי הקיף את כל הפעמים בהם הופיעה המילה 'אני' בתוך פירוט הלבטים, והחזיר לו את התשובה כפי שהיא{{הערה|1=[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/004.pdf מגזין קרוב אליך שבת פרשת חיי שרה תשפ"א עמוד 4].}}.

בשנת [[תש"נ]] חיפשו רבה ראשי חדש באנגליה והציעו לרב זקס להתמנות לרב הראשי. הרב זקס התלבט באם לקחת את התפקיד, ולכן הוא כתב לרבי על כך. הרבי השיב לו שהוא צריך לקחת את התפקיד.
בתפקידו בתור הרב הראשי, יישם את בקשות הרבי ממנו, והקים בתי ספר יהודים, מוסדות רבים ובתי כנסת.

כאשר הרבי עורר וייסד את מבצע [[שבע מצוות בני נח]], הרב זקס ניצל את מעמדו ושידר ברדיו וב[[טלוויזיה]] תוכנית וכתב טורים בעיתונות בהם הוא קרא ל[[גויים]] לשמור שבע מצוות בני נח.

בשנת [[תשע"א]] השתתף כנואם המרכזי ב[[כינוס השלוחים העולמי]], בו חשף את הקשר ארוך השנים עם הרבי ועם חסידות חב"ד ואת ההשפעה הגדולה של הרבי עליו שעיצבה את כל דרכו הציבורית, והתבטא שהרבי הוא אחד מגדולי המנהיגים היהודיים לא רק בזמננו, אלא לאורך כל ההיסטוריה.

עם הקמתו של העיתון '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]', החל לפרסם בו טור הגות שבועי על הפרשה.

== ציטוטים ==
;על הרבי:
*{{ציטוטון|אחד המנהיגים הגדולים ביותר לא רק בזמננו אלא בכל הזמנים.}}
*{{ציטוטון|הרבי לא רק משנה חיים של אנשים אלא הוא משנה חיים של אנשים שהם משנים חיים.}}
*{{ציטוטון|העולם טעה כאשר ראה את ייחודו של הרבי בכך שהיו לו רבבות חסידים. השקפה זו מחמיצה את העיקר: מנהיג טוב יוצר חסידים, אבל מנהיג גדול יוצר מנהיגים.}}
*{{ציטוטון|לא שמעתי על עוד מנהיג שהשפיע בפועל על כל קהילה יהודית בכל העולם כולו.}}
*{{ציטוטון|הייתה לי הזכות לשמוע את הרבי תוקע בשופר בראש־השנה, חוויה שככל הנראה הייתה המרשימה ביותר בחיי. }}
*{{ציטוטון|בשלוש הנקודות המכריעות בחיי הרבי שימש לי כמורה דרך, ואף שלא תמיד ידעתי זאת בשעת מעשה - במבט לאחור אני רואה כמה חכמות ומיוחדות היו העצות שקיבלתי ממנו.}}
*{{ציטוטון|מרבית האנשים המביטים על אחרים, רואים רק את המקצת שביכולתם לראות. כאשר אנשים גדולים מביטים על אחרים הם רואים אותם כפי שהנם באמת. אבל כאשר הגדול שבגדולים מביט על אחרים - והרבי היה גדול מן הסוג הזה - הוא רואה מה הם יכולים להיות, למה הם מסוגלים להפוך.}}
*{{ציטוטון|מטרתו העליונה של הרבי - כמו כל רבי - הייתה לקרב את הגאולה ולהביא את המשיח. אבל הרבי היה שונה מרביים אחרים, בכך שעשה זאת מתוך תחושת דחיפות קיצונית ולהט יוצא דופן.}}
*{{ציטוטון|הרבי נקט בגישה: אם הנאצים חיפשו אחר כל יהודי בשנאה, אנחנו נחפש אחר כל יהודי באהבה!}}
*{{ציטוטון|הרבי האמין בי יותר מכפי שהאמנתי אני עצמי בי.}}
*{{ציטוטון|בסגנונו של הרבי לא היה הוד ופאר, גם לא צניעות מזויפת. הוא היה שליו, מעורר כבוד, מלכותי, מצד אחד ומצד שני, איש של ענווה, האוסף אותך בחיבוקו ומלמד אותך להסתכל כלפי מעלה.}}
*{{ציטוטון|בקרבתו של הרבי חשתי כפי שחשים בחברת אדם שבו מפעמת רוח אלוקים.}}
*{{ציטוטון|הרבי ניחן באותה סגולה בה נשתבח משה רבנו שהיא הענווה האמיתית. אצלו הענווה לא הייתה מידה טובה גרידא, אלא צורה של תפיסה.}}
*{{ציטוטון|יתכן שתהילתו כמנהיג, מארגן ויוזם פרויקטים קהילתיים - פגעה בהערכה המתבקשת של מקוריותו כהוגה. }}
*{{ציטוטון|לרבי מעולם לא היה אינטרס לשמור על מונופול של חידושיו. משמעות כל הישג היא מטרה חדשה שתגבש. לעולם אי אפשר לכמת תוצאות. זה מספיק לדעת שהם תמיד לא מספיקים. }}
*{{ציטוטון|הרבי מביא ללא הרף את האמת המופשטת הגבוהה ביותר יחד עם הקריאה הספציפית ביותר לפעולה.}}
*{{ציטוטון|מנהיגותו של הרבי מנהיגותו מורכבת מדרישה עצמית. כוחו הוא לדרוש מאחרים בדיוק מה דורש מעצמו, התחושה שאין תחליף למישהו אחר שיעשה את מה שמוטל עליך.}}
*{{ציטוטון|לא ניתן לערוך ביוגרפיה של הרבי, משום שהוא בכלל לא אישיות במובן הרגיל, כי הוא מיזג את חייו עם היהודים בעולם כולו.}}

;על חסידות חב"ד:
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף באירועים רבים ומכובדים, אך מעולם לא זכיתי בדבר כה נפלא כמו הזכות לדבר בפני שלוחי הרבי.}}
*{{ציטוטון|אתם הופכים את העולם היהודי.}}
*{{ציטוטון|יתכן ואף קבוצה יהודית אחרת אינה מזוהה יותר עם מנהיגה.}}

== ספריו ==
חיבר לאורך חייו למעלה מ-30 כותרים באנגלית העוסקים ביהדות, השקפה, הגות, פרשנות ועוד. רבים מהם תורגמו לשפות נוספות. מבין ספריו שתורגמו לעברית:
* '''משבר וברית – מחשבה יהודית מודרנית ופוסט-מודרנית''', מאגנס ספרים, תש"ס
* '''רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו – מורשת הדת העתיקה בעולם''', מרכז שלם, תשס"ז
* '''לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?''', הוצאת טובי, תשס"ח
* '''לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות''', הוצאת טובי, תש"ע
* '''השותפות הגדולה - הדת, המדע וחיפוש אחר המשמעות''' הוצאת מגיד-קורן, תשע"ג
* '''פסח על שום מה? - הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים''' הוצאת מגיד-קורן, תשע"ה
* '''לא בשם הא-ל - אל מול האלימות הדתית''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ו
* '''שיג ושיח (שני כרכים) - קריאות חדשות בפרשת השבוע''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ז
*'''מועדים לשיחה - קריאות חדשות בחגי ישראל''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ט
*'''בלשון עתיד''', תשפ"א

==לקריאה נוספת==
*'''האתגר שהרבי הציב לי - להנהיג!''', שבועון בית משיח 1237 עמוד 25
*'''פי שניים מרוחו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 95

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://anash.org/rabbi-sacks-first-tribute-to-the-rebbe/ המחווה הראשונה של הרב זקס לרבי: מאמר הערכה לציון 30 שנה לנשיאות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/127621 נאום הלורד • זהו הנאום שהוגדר "הטוב ביותר בתולדות הכינוס"]''' {{בםך}}
*'''[https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92 האתגר: להיות מנהיג!]''', שכתוב של נאומו בכינוס השלוחים העולמי באתר מעיינותך.
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394608 להסתכל כלפי מעלה]''', מאמר הערכה על פועלו של הרבי {{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=4971 מנהיג שיוצר מנהיגים]''' {{חבד בישראל}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1692236 אקדמאי, כלכלן או פרקליט? לרבי היו תכניות אחרות בשבילי]''' (בצירוף הוידאו המלא מנאומו בכינוס השלוחים, אנגלית) {{בית חבד}} {{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/127622 הרב זקס הובא למנוחות: מדוע ניגנו 'צמאה לך נפשי'?] {{בםך}}
*'''[https://anash.org/watch-taking-the-lead-rabbi-sacks-and-the-rebbe/ לקחת את ההובלה]''' {{וידאו}}{{אנש}} ראיון של הרב זקס לחברת המדיה החב"דית [[jem]] (אנגלית)
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4933647/jewish/Rabbi-Lord-Jonathan-Sacks-72-Former-Chief-Rabbi-of-Great-Britain.htm מנהיג ששינה חיים, אינטלקטואל שהגיע לכל]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקס, יונתן}}
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

חיים דרוקמן

2023-06-28T14:00:08Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב חיים דרוקמן
|תמונה=חיים דרוקמן.jpg
|כינוי=זקן רבני [[הציונות הדתית]]
|תחומי עיסוק= נשיא איגוד ישיבות ההסדר, מראשי תנועת בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון, רב מרכז שפירא ותפקידים בכירים בציבור הציוני דתי
|תפקידים נוספים= חבר כנסת וראש מנהלת הגיור
|רבותיו=הרב [[צבי יהודה קוק]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]

}}
[[קובץ:דרוקמן ווילשאנסקי.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן משוחח עם [[הרב וילשאנסקי]] בחתונת הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]]]]
[[קובץ:חיים דרוקמן עובר אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן עובר אצל הרבי]]
הרב '''חיים מאיר דרוקמן''' ([[ט"ז חשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ב' טבת]] [[תשפ"ג]]) היה רב ומנהיג בכיר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]], כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר, ראש ישיבת אור עציון, רב הישוב מרכז שפירא, ראש הישיבות והאולפנות וחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. קודם לכן כיהן כחבר כנסת וכראש מנהלת הגיור.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ט"ז בחשוון]] [[תרצ"ג]] בעיירה קיטוב שב[[פולין]] (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו [[סרטיפיקטים]] לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך נודע להם שהאונייה עליה היו אמורים לעלות טבעה, והם ניצלו בנס. כמה שנים אחריו הגיעו גם הוריו לארץ והמשפחה התאחדה.

הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים, ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]], לאחר מכן למד אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] בישיבת מרכז הרב.

בשנת [[תשי"ד]] מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת [[תשט"ו]] נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. שם שהה עד שנת תשי"ז.

בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת ההסדר אור עציון (בראשה עמד משך תקופה גם הרב [[חיים בנימיני]]) והוא עמד בראשה עד לפטירתו, בנוסף לתפקידו כראש ישיבות 'בני עקיבא'.

בשנת [[תשל"ז]] מונה כחבר כנסת מטעם המפד"ל. בשנת [[תשמ"א]] מונה לסגן שר הדתות. אך לאחר 7 חודשים פרש מהתפקיד עקב אישור הנסיגה מסיני ב[[הסכם השלום עם מצרים]].

בשנת [[תשמ"ד]] פרש מהמפד"ל והקים את מפלגת מצ"ד - מחנה הציונות הדתית. המפלגה התאחדה עם [[פועלי אגודת ישראל]] בהקמת מפלגת מורשה. באותם בחירות הצביעו חסידי חב"ד רבים למפלגה, הן בשל עמידתו האיתנה של הרב דרוקמן בענייני שלמות הארץ ובעיקר בשל החיבור עם פא"י, לה הצביעו חסידים רבים לאורך השנים.

בשנת [[תשמ"ו]] פרש ממורשה וחזר למפד"ל, בשנת [[תשמ"ט]] עזב את הכנסת.

בשנת [[תשנ"ד]] נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נהרג יהודי אחר. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו.

בשנת [[תשנ"ז]] עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת [[תשנ"ט]] התבקש לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת [[תשס"ג]].

באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך ה[[גיור]] בלשכת ראש הממשלה. הרב דרוקמן [[מיהו יהודי|הקל בגיוריו]], מה שגרם למחאה נגדו, אותה הוביל הדיין הרב [[אברהם שרמן]], שערער על אלפים מגיוריו של הרב דרוקמן{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/82898/ מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61229 הדיין שחולל סערה ממליץ: ספר התניא] {{אינפו}}}}.

הרב דרוקמן סיים את תפקידו במנהלת בשנת [[תשע"ב]], באותה שנה זכה ב'פרס ישראל'. בשנת [[תשע"ג]] היה חבר בוועדת רבנים שייעצה למפלגת הבית היהודי, החל משנת [[תשפ"א]] התפרסם כמורה הדרך הרוחני של מפלגת 'הציונות הדתית' והוזכר בדרך כלל בתקשורת כמנהיג [[הציונות הדתית]] או כ'זקן הרבנים' בציבור זה. כיהן כנשיא ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' - מעין מועצה רבנית עליונה לציונות הדתית.

נפטר באור ל[[ב' בטבת]] - [[זאת חנוכה]] [[תשפ"ג]] לאחר שחלה ב[[נגיף הקורונה]].

=== קשריו עם הרבי וחב"ד===
במהלך שליחותו הנזכרת בארצות הברית, נסע להשתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשי"ז]]. בהמשך, סידר בעבורו הרב חיים גולובסקי תור ל[[יחידות]] אצל הרבי. היחידות נמשכה זמן ארוך והרבי שוחח אתו על הפעילות החינוכית שלו במסגרת בני עקיבא, לאחר שהוא עמד על ההבדל בין פעילות בתי הספר לתנועות הנוער, והסיבה שבגללה במפגשי תנועות הנוער מדברים בעיקר על אמונה, אמר לו הרבי שלדעתו גם בבתי הספר צריך להתמקד בענייני אמונה. הרבי גם עורר על עניין אי ההקפדה על גדרי ה[[צניעות]] בפעולות בני עקיבא{{הערה|שם=שכולם ידעו את ה'|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/217.-Devarim-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org שכולם ידעו את ה']}}.

הרב דרוקמן סיפר שכשנפטרה אמו קיבל מכתב תנחומים מהרבי, על אף שלא עדכן את הרבי על הפטירה{{הערה|שם=שכולם ידעו את ה'}}.

הרב דרוקמן הקפיד להשתתף בהתוועדויות לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] ובהתוועדויות ואירועים חב"דיים נוספים.

לאחר שהשתתף בהתוועדות שנערכה לרגל [[סיום הרמב"ם]] במוצאי שבת ב[[קריית מלאכי]], מיד לאחר ההתוועדות טס לארצות הברית והספיק להגיע אל מעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ב[[כ"ז בטבת]] [[תנש"א]], הרב דרוקמן סיפר לרבי על דבריו בהתוועדות, על הדרך שמוביל הרבי בקירוב יהודים ליהדות מתוך אהבה. הרבי השיב לו בנוגע לדברי [[הרמב"ם]], שלעתיד לבוא כל אנשי העולם, ולא רק היהודים יתעסקו ב'לדעת את השם'. הרב דרוקמן גם שוחח עם הרבי על מצב היהדות של העולים מברית המועצות, ולבסוף בירך אותו הרבי שמאחר "שאתה מפורסם שאתה עומד בתוקף על הדעת שלך" "תוסיף כמה וכמה בהתוקף שלך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 הרב חיים דרוקמן אצל הרבי] {{וידפו}}}}.

בנוסף, הרב דרוקמן עבר אצל הרבי גם בפעמים אחרות, והשתתף מספר פעמים בתפילות עם הרבי ב-[[770]].

הרב דרוקמן שמר על קשר חם עם קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד והשתתף מפעם לפעם בהתוועדויות של הרב [[מענדל וכטר]] איתו שמר על קשר אישי קרוב.

בשנת [[תשס"ד]] חתם על קריאה להקפיד על קיום [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1833 ראשי-ישיבות ההסדר קוראים ללמוד רמב"ם] {{col}}}}.

== משפחתו ==
בן דוד שני של הרב דרוקמן הוא רבה של קריית מוצקין, החסיד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}.

הרב דרוקמן היה נשוי לשרה, רופאה, וביתו של הפרופסור היהודי הנודע יעקב נחום אפשטיין. נולדו להם תשעה ילדים והם אימצו בת נוספת. בעת פטירתו היו להם כמאתיים נכדים ונינים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/217.-Devarim-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org שכולם ידעו את ה']''' - ראיון בגליון 'המפגש שלי' חברת [[jem]] {{PDF}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365251/ משיח יקבץ גם את אלו שנולדו באמריקה…] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/142884 מיוחד: מסכת הקשרים של הרב חיים דרוקמן ע"ה והרבי] {{col}}

*אבוקה של אמת, מאמר לזכרו מאת הרב ד.מ. דרוקמן. כפר חב"ד, גליון 1990, עמ' 32.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרוקמן, חיים}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

משתמש:שמואל חיים/Rabbi Menachem Mendel Schneerson

2023-06-28T13:59:57Z

חנזין:

{{בעבודה מתמשכת}}
{{דמות
|שם=Rabbi Menachem Mendel Schneerson
|כינוי=
|תמונה=הרבי מלך המשיח. התמונה הידועה.jpeg
|תיאור=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
==תולדות חייו==
===ילדותו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
The Rebbe was born in 1902, on the 11th day of Nissan, in Nikolaev, Russia, to the renowned kabbalist, talmudic scholar and leader Rabbi Levi Yitzchak and Rebbetzin Chana Schneerson. Rebbetzin Chana

. The Rebbe was named after his ancestor, the third Rebbe, Rabbi Menachem Mendel of Lubavitch

At age seven, the Rebbe moved with his parents to Yekatrinislav (today, Dnepropetrovsk), where Rabbi Levi Yitzchak was appointed Chief Rabbi of the city.

In 1923, the Rebbe met Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, who then served as "Rebbe" (teacher and leader) of the world wide Chabad-Lubavitch movement.

===נישואיו ומגוריו בברלין ופריז===
In November of 1928, the Rebbe’s marriage to Rebbetzin Chaya Mushka, daughter of the then Lubavitcher Rebbe Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, was held in Warsaw, Poland.

Shortly after their marriage, the Rebbe and his wife moved to Berlin, where the Rebbe enrolled in the University of Berlin and took courses in philosophy and mathematics.

When Hitler came to power in 1933, the Rebbe and Rebbetzin relocated to Paris, where the Rebbe continued with his studies, at the Sorbonne and at a Parisian engineering college, until 1938.

====הצלת הרבי והרבנית====
On June 14, 1940, the armies of Nazi Germany conquered Paris. A French General offered the Rebbe a residence in the countryside; but the Rebbe, comprehending the true significance of the Nazi occupation, declined the offer and fled Paris on one of the last trains to leave the city. After a perilous passage over the front lines of the occupation, the Rebbe and his wife arrived in Vichy, France.

They remained in Vichy for a few months, then relocated to Nice in Southern France where they stayed until their final escape from Europe. Throughout this time, the Rebbe’s father-in-law — who had survived the bombing and occupation of Warsaw and had arrived in New York in March of 1940 — conducted a vigorous campaign to rescue them and bring them to the haven of America.

On June 12, 1941, the Rebbe and Rebbetzin boarded the Serpa Pinto in Lisbon, Portugal, the ship that would take them to the United States. On Monday, June 23 (28 Sivan on the Hebrew calendar), 10:30 A.M., the Rebbe and Rebbetzin arrived in New York.

===בארצות הברית===
In 1943 the Rebbe published Hayom Yom, a pocket-sized booklet with a Chassidic saying for each day of the year. Misleadingly humble in format, it soon became a veritable guide to the life of the soul of the Chassid.

===קבלת הנשיאות===
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]

On Shabbat morning, January 28, 1950, the sixth Lubavitcher Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory, passed on to his eternal rest.

On February 7, a mere ten days after Rabbi Yosef Yitzchak's passing, the Rebbe appointed Rabbi Michael Lipsker as his emissary, "shliach," to the Jews of Morocco.

On January 17, 1951, the Rebbe formally accepted the leadership of Chabad-Lubavitch by delivering the traditional discourse of Chassidic teaching, maamar, at a gathering marking the first anniversary of his father-in-law’s passing. On that occasion, the Rebbe said (free translation):

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=כן|תוכן=Here in America people like to hear things expressed in the form of a "statement"--preferably a provocative and shocking statement. I don't know if this is the best approach, but as our Sages have said, "When you come to a city, do as its custom."'

The three loves—love of G‑d, love of Torah and love of one's fellow—are one. One cannot differentiate between them, for they are of a single essence. And since they are of a single essence, each one embodies all three.

This is our "statement": If you see a person who has a love of G‑d but lacks a love of Torah and a love of his fellow, you must tell him that his love of G‑d is incomplete. And if you see a person who has only a love for his fellow, you must strive to bring him to a love of Torah and a love of G‑d—that his love toward his fellows should not only be expressed in providing bread for the hungry and water for the thirsty, but also to bring them close to Torah and to G‑d.

When we will have the three loves together, we will achieve the Redemption. For just as this last Exile was caused by a lack of brotherly love, so shall the final and immediate Redemption be achieved by love for one's fellow.
}}

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ"א]])]]
{{הערה|The sources for this paragraph are from the book Chain of Relationship}}
Already at the beginning of his tenure the Rebbe began to send messengers to the whole world

In 1953 the Rebbe founded the Lubavitch Women’s Organization, .
[[קובץ:תשכז.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי, תשכ"ז. נושא שיחה ב[[פאראד]] בחזית [[770]]]]

In 1954, the Rebbe established the first operation, "Operation of the Four Species".

At the beginning of his presidency, the Rebbe renewed the need to use technology to spread Judaism, In 5767, following the Six Day War, the Rebbe begins "Operation Tefillin", and says that the Land of Israel is the safest place in the world!, After the war, the Rebbe begins the struggle for the integrity of the land.

In 1957, the writing of "Sefer Torah Shel Moshiach" was completed, and the book was introduced at a special event in [[770]]., The Rebbe also began the struggle for the law of who is a Jew.

In 1934, the Rebbe announced the last operation as part of the "[[Ten Specials]]", the ten operations are:
*[[Tefillin operation]]
*[[Operation Torah]]
*[[Mezuzah Operation]]
*[[Charity operation]]
*[[executing operation full of books]]
*[[Operation Shabbat Kodesh Candles]]
*[[Kosher operation]]
*[[Operation Family Purity]]
*[[Education operation]]
*[[Operation Love of Israel]]
[[קובץ:נו!.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי במרפסת בשנת תשנ"ג]]

Also in this year [[Operations Tank]] was founded.

After the heart attack that the Rebbe received in 1958, the Rebbe began to talk about [[Messiah]] and engage in it. In 5741, the Rebbe founded the organization intended for the armies of God

In 5733, the Rebbe established the Law [[A Moment of Silence]], and also begins to publish about the charge of the Seven Commandments of the sons of Noah

For the first twenty-five years of his leadership, the Rebbe would receive his Chassidim, as well as men and women from all walks of life, in yechidut ("private audience") three times a week.

The audiences, held on Sunday, Tuesday and Thursday evenings, would begin shortly after nightfall and extend through the night; some nights, the last of the several hundred visitors would depart well after daybreak. Many had only a few short minutes in the presence of the Rebbe, but all would come away with the feeling that in their time with him, however brief, the Rebbe was with them with his entire being, wholly and exclusively focused on their individual concerns.{{הערה|The content in this page is produced by Chabad.org, and is copyrighted by the author and/or Chabad.org. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you do not revise any part of it, and you include this note, credit the author, and link to www.chabad.org. If you wish to republish this article in a periodical, book, or website, please email permissions@chabad.org.}}
[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]

The number of those seeking the Rebbe's advice and blessing continued to grow; soon, all but the most urgent cases had to wait several months for a yechidut appointment. Finally, the requests for meetings with the Rebbe reached such numbers that it was no longer possible to accommodate them. Individual contact with the Rebbe now took the form of written correspondence: some three mail sacks of letters would arrive each day to his office at 770 Eastern Parkway in the Crown Heights section of Brooklyn, each of which he would personally open and read.

In 1986, the Rebbe began conducting a weekly "receiving line." Each Sunday, the Rebbe would stand in a small room near his office as thousands of men, women and children filed past to see him and receive his blessing. Many used the opportunity to pose a question and receive a word of advice. To each of them the Rebbe gave a dollar bill, appointing them as his personal agent (shaliach) to give it to the charity of their choice.

In 1951, on the 28th of Nisan, the Rebbe gave a talk during which he gave the Hasidim the responsibility for bringing [[Messiah]], and said
{{ציטוט|תוכן=How is it that the Redemption has not yet been attained? That despite all that has transpired and all that has been done, Moshiach has still not come?

"What more can I do? I have done all I can to bring the world to truly demand and clamor for the Redemption…. The only thing that remains for me to do is to give over the matter to you. Do all that is in your power to achieve this thing—a most sublime and transcendent light that needs to be brought down into our world with pragmatic tools….

“I have done all I can. I give it over to you. Do all that you can to bring the righteous redeemer, immediately!

|אנגלית=כן|מרכאות=כן}}
On the 27th of Adar 5752, the Rebbe had a stroke and was taken to a medical center. For two years, the Hasidim did not see the Rebbe, except for a few times, during which the Rebbe would go down to the balcony.

3rd of Tammuz 5754, we stopped seeing the Rebbe Melech HaMoshiach and now we need our eyes to be open so that we can see the Rebbe Melech HaMoshiach and the true and complete redemption. Even today, Hassidim believe that Rebbe Melech HaMoshiach is going to redeem Israel from exile.{{הערות שוליים}}
{{חב"דפדיה האנגלית}}

פנחס טייץ

2023-06-28T13:59:38Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב מרדכי פינחס טייץ
|תמונה=Rabbi Mordechai Pinhas Taitz.jpg
|תאריך לידה=[[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]]
|תאריך פטירה=[[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]]
}}
[[קובץ:פנחס טייץ.jpeg|ממוזער|הרב טייץ אצל [[הרבי]]]]
הרב '''מרדכי פינחס טייץ''' ([[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]] - [[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]]) היה רבה של העיר אליזבת שבניו ג'רזי.

==תולדות חיים==
נולד בעיר סובאט שב[[לטביה]] לאביו הרב אברהם בנימין לאמו מרת שיינע סירא.

למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה ב[[ריגה]].

ב[[תרפ"ד]] נסע ללמוד בישיבת סלובודקה. פעל רבות לבחירתו של ר' [[מרדכי דובין]], חסיד חב"ד, חברו לספסל הלימודים בריגה, לבית הנבחרים הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה.

נסע ל[[דווינסק]] שם פגש את הרב [[יוסף רוזין]] "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו.

בשנת [[תרצ"ה]] נישא לבתיה, בתו של רבה של אליזבת שבניו ג'רזי הרב [[אלעזר מאיר פרייל]], שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו.

עד [[תשי"ג]] כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובניינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים.

ב[[תשכ"ו]] נסעו הרב טייץ ורעייתו לביקור ראשון ב[[מוסקבה]] שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]].

הרב טייץ הדפיס חומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתות ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.

הרב טייץ היה חבר ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].

נפטר ב[[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]].

===דף השבוע===
החל משנת [[תשי"ג]] הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן ה[[תלמוד הבבלי]]. השיעור הועבר ב[[יידיש]] בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם.

שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים. החל בשנת [[תש"מ]] החליף אותו לעיתים בנו.

==קשריו עם חב"ד==
כאשר פגש הרב טייץ את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגה]] לראשונה, ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיקים ישיבה חסידית בעיר{{הערה|על אף היותו ליטאי}}.

לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], והקמת ישיבת תומכי תמימים, פנה אליו [[הרש"ג]] שיגיד ברדיו: "יש ישיבה בניו יורק!".

[[הרבי]] עודד את הרב טייץ לעשות שיעורים ברדיו. הרבי כתב לו{{הערה|אגרות קודש אגרת ב'שעז מיום ר"ח שבט [[תשי"ד]]}} על שיעורי הגמרא של "הדף השבועי" ברדיו: {{ציטוטון|הנני בזה לכפול ברכתי, אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות והן באיכות}}.

פעמים רבות נשלח הרב טייץ ב[[שליחות]] הרבי ל[[רוסיה]] להעביר מסרים וחפצים לחסידי חב"ד ברוסיה. באחת מנסיעותיו העביר אליו הרבי ספר תניא קטן באומרו שאת הספר יקח איתו ולא יתן אותו לאף אחד. כשהגיע לרוסיה שני חסידים ביקשו ממנו להעביר את שאלותיהם הדחופות אל הרבי, כאשר אמר להם שקיבל תניא מהרבי הם ביקשו אותו וגילו שהרבי יצר קפל בשתי עמודים, בעמוד הראשון היה משפט שרימז תשובה לחסיד הראשון, ובעמוד השני תשובה לחסיד השני.

הרבי תמך בפעילותו של הרב טייץ להדפסת כתבי [[הרוגוצובֶר]].

ר' [[קותי ראפ]] סיפר, שכשנהג לארגן סיומי מסכת בתשעת הימים בשדה התעופה, הגיע באחד השנים הרב טייץ לשדה התעופה, והרב ראפ ביקש ממנו לערוך את הסיום. לאחר מכן הכריז הרב טייץ: "זה ליובאוויטש! אפילו בתשעה-באב ואפילו ב"שדה-התעופה", מחפשים כיצד ללמוד גמרא בהיתר".

לאחר מכן סיפר הרב ראפ על כך לרב גרונר, למחרת אמר לו הרב חודקוב, שהוא שמע שהוא עושה מופתים בשדה התעופה, וביקש ממנו שיתקשר מידית לרב [[אהרן דב הלפרין]] כדי שיראיין את הרב טייץ, למרות שבישראל היה אז לילה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/64407/ הרב ראפ מספר: כך זכיתי לדאוג למשלוח המצות לאה"ק] {{אינפו}}}}.

פעם אחרת נתן הרבי הוראה לרב [[אהרן דב הלפרין]] לראיין לעיתונו את הרב טייץ כדי להביע מעל גבי העיתון הסתייגות מפעילות מסויימת, שהרבי העדיף שההסתייגות תבוא מפי גורם חיצוני, ולא רשמית מטעם חב"ד{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2219 הכותרת שהרבי הורה לשים בעמוד השער] {{שטורעם}} [https://col.org.il/news/125678 הרבי עלה לפתע על קו הטלפון: "את זה בוודאי יכניסו לראיון"] {{col}}}}.

בעת פעילותו של [[הרבי]] למען הצלת קברו של [[רבי נחמן מברסלב]], נעזר [[הרבי]] בקשריו של הרב טייץ בשלטונות בשביל להציל את הקבר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/298151/ הצלת הקבר ע"י הרבי והרב טייץ]}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-20/ קשריו של הרבי עם הרב טייץ]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=59282 בתו של הרב טייץ מספת על היחידות שלה אצל הרבי] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייץ, פנחס}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]

נסים קרליץ

2023-06-28T13:59:20Z

חנזין:

{{דמות
|שם = הרב נסים קרליץ
| תמונה = ניסים קרליץ.jpeg
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]]
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]]
| תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]]
| מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]]
| תפקידים נוספים = חבר נשיאות ועד הישיבות, [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]].
| רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]].
| חיבוריו = חוט שני
| השתייכות = [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
}}
הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק.
==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]]
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.

עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.

ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.

בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]]. אך פרש ממנה עם הפילוג באגודה.

כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז - קלוינבורג.

בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]].

את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.

בשנת [[תשע"ה]] נפטרה אשתו.

במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
[[קובץ:אשכנזי קרליץ.jpeg|ממוזער|בפגישה עם משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]]
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

הרב [[יעקב חביב]] סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור".

הרב קרליץ נפגש מספר פעמים עם רבני [[מרכז רבני אירופה]].

לקראת הכינוס 'שלושים לקדושים' לזכר שלוחי הרבי להודו [[גבריאל נוח ורבקה הולצברג]] הי"ד נפגשה עמו משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] להזמינו לכינוס.

בשנת תשע"ג חתם על קריאה ללמוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73978 אדמו"רים וראשי ישיבות בקריאה ללימוד שו"ע אדה"ז]}}.

==ספריו==
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, [[נדה]] ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]].
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]]

== משפחתו ==
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת [[ה'תשע"ה]], ולהם אחד עשר ילדים.

בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש.

הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה{{הערה|הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג}} עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/blogs/541659/ חשיפה: הקשר המיוחד של הרב קרליץ ע"ה עם חב"ד] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/121109 לפני למעלה מ-40 שנה: מדוע הגיע הגר"נ קרליץ זצ"ל לכפר?] {{col}}
*[https://col.org.il/news/121082 כשמשלחת מיוחדת של חב"ד נפגשה עם הגר"נ קרליץ זצ"ל] {{col}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליץ, נסים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)

2023-06-28T13:59:05Z

חנזין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}
{{דמות
|שם=מרדכי דב טברסקי
|תמונה=-ספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל (cropped).jpg
|תאריך לידה=[[כ"ט כסלו]] [[ת"ר]]
|תאריך פטירה=[[כ"ב אלול]] [[תרס"ג]]
}}
רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ"ט בכסלו]] ה'[[ת"ר]] – [[כ"ב באלול]] ה'[[תרס"ג]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורנסטייפל]], ונינו של [[אדמו"ר האמצעי]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא רחל בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].

לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]].

שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.

בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ"א]] לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי [[צ'רקס]].

הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.

בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {{ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי.

בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.

בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.

תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"{{הערה|על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.}}.

אדמו"ר הריי"צ מונה אותו בין נכדי הרב מטשערקאס{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=e71f4eaf-e981-4430-8f3c-6a7fe1106ab6&st=%d7%98%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99&pgnum=92 אגרת שסא]}}.

== צאצאיו ==
*בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מאוורוטש).
*בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.
*בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.
*בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
*בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.
*בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.
*בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
*בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
*אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]].

== ספריו ==
*'''עמק שאלה''' - שו"ת
*'''עמק החכמה על התורה''' - פלפולים
*'''פלא יועץ על התורה ומועדים''' - תורת החסידות
*'''חיבור לטהרה הלכות [[נטילת ידיים]] ומקוואות'''
*'''תורי זהב''' - הלכות רבית

==לקריאה נוספת==
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מהארנסטייפל''', מכון "זיכרון משה", [[בני ברק]], שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מראצפערט''', מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1531&pgnum=1 ספרו "שו"ת עמק שאלה"] באתר היברובוקס.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8358&pgnum=1 ספרו "תורי זהב" על הלכות ריבית] באתר היברובוקס.
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]

ישראל משה פרידמן

2023-06-28T13:48:07Z

חנזין:

{{דמות
|שם=רבי ישראל משה פרידמן
|תמונה=ישראל משה פרידמן.png
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורה
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]]
|מקום לידה=[[ניו יורק]]
|תאריך פטירה=[[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה
}}
[[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]]
רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].

==תולדות חיים==
רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.

נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.

בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']].

בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.

הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון.

עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.

קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא.

בי"ט בטבת [[תשע"ג]] נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו.

הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב"ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.

האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{מקור}}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]].

לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו"ר.

פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].
[[קובץ:עם האסיר החב''די ר' שלום מרדכי רובשקין.png|ממוזער|האדמו"ר מסדיגורה עם ר' שלום מרדכי רובשקין]]

==פטירתו==
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו"ר היה בפטירתו בן 65.

בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו"רות. למרות זאת החליטה הרבנית והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף התמנה לאדמו"ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]].

==משפחתו==
הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן [[בת דוד]]ו, חיים משה פלדמן, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] מ[[לונדון]], לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות:
'''בניו:'''
* הרב מרדכי שלום יוסף – האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון
* הרב אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית
* הרב אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה לונדון
* הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד
* הרב [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו"ר מסדיגורה
* הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב"ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג

'''חתניו:'''
* הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון
* הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק)
* הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד
* הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו"ר מסדיגורה ז"ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ab/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F.mp3 ניגונו של הסבא קדישא מרוז'ין]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}}

{{מיון רגיל:פרידמן, ישראל משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

יעקב משה חנזין

2023-06-28T13:46:37Z

חנזין:

הרב '''יעקב משה חנזין''' (מכונה בשם '''יענקל'ה''', [[ד' שבט]] [[תש"ז]] – [[ו' תמוז]] [[תש"ס]]) היה חסיד חב"ד תושב [[פתח תקווה]] שהיה בעל ידע עצום ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור האחרון, ונפטר בדמי ימיו באופן פתאומי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[שבת קודש]] פרשת בא [[ד' שבט]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[דוד חנזין]] ולאמו מרת רחל ריסא, ממנה התייתם בהיותו בגיל ארבע בלבד.

בצעירותו למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ובשנת [[תשכ"ד]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם מרת דינה רינה בשנת [[תשל"ו]], התיישב בסמיכות לאביו ב[[פתח תקווה]] ונמנה על אנשי קהילת חב"ד המקומית.

כאשר הוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הכולל לאברכים בבניין 770 בכפר חב"ד - נכנס ללמוד בכולל ושקד שם כמו שנהג במשך כל ימי חייו על לימוד התורה.

ב[[מוצאי שבת]] פרשת חוקת [[ו' תמוז]] [[תש"ס]] נפטר באופן פתאומי לאחר שבמהלך השבת לקה בליבו, והוא בן 53 בלבד. נטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

==חידושיו==
בשנת [[תשע"ד]] נדפס על ידי [[ישיבת חב"ד אלעד]] קובץ 'חידושי סוגיות' מתוך הכתבים הרבים שהותיר אחריו.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל חנזין - קוזומל, מקסיקו
*בנו, ר' יוסף יצחק חנזין - צפת
*בתו, מרת גיליה - באר שבע
*בתו, מרת רחל ריסא - פתח תקווה

{{מיון רגיל:חנזין, יעקב משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]

משה הלברשטאם

2023-06-25T14:05:32Z

חנזין:

{{דמות
|שם= רבי משה הלברשטאם
|תמונה=משה הלברשטם.png
|כיתוב=רבי משה הלברשטאם
|תאריך לידה=[[ח' ניסן]] [[תרצ"ב]]
|מקום לידה= [[ארצות הברית]]
|תאריך פטירה=[[כ"ח ניסן]] [[תשס"ו]]
|מקום פעילות=[[ישראל]]
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[שמואל וואזנר]]
|בני דורו=
}}
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".

==תולדות חיים==
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא צאצא ל[[חיים הלברשטאם|הדברי חיים]] מצאנז ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.

נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "[[בית יוסף צבי]]" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.

הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.

הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.

ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

==משמשיו בקודש==
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.

==קשריו עם הרבי==
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.

באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.

הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.

הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.
==חיים אישיים==
נשא לאשה את האשה החשובה ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים

==לקריאה נוספת==
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, (מכון יד הרמ"ה), ירושלים.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 138-139.
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם א. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

2023-06-25T14:05:23Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
|שם בשפת המקור=
|תמונה=Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel.jpg
|כינוי=
|תאריך לידה=[[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה =[[כ"ד באלול]] [[ה'תשי"ג]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=הרב [[דוד שלוש]], הרב [[חיים דוד הלוי]]
|בני דורו=
|חיבוריו=משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד.
}}

הרב '''בן-ציון מאיר חי עוּזיאל''' ([[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]], (23 במאי 1880) - [[כ"ד באלול]] [[תשי"ג]], (4 בספטמבר 1953)) היה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי]] הספרדי הראשון של [[מדינת ישראל]]. אחד ה[[רב]]נים הבולטים ביותר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יוסף רפאל עוזיאל]], שהיה נשיא [[בית דין רבני|בית הדין]] הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.

בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד.

כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב ב[[ישיבת תפארת ירושלים|ישיבת "תפארת ירושלים"]], ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]], נענה לבקשה בית הדין להיות [[שוחט ובודק]] ב[[משחטה|בית המטבחיים]] העירוני.

בשנת [[תרע"א]] מונה לחכם באשי של יפו, ולאחר מכן מונה לרבה של קהילת סלוניקי, ב-[[תרפ"א]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה.

ב[[כסלו]] [[תרצ"ז]] נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], ובשנת [[תרצ"ט]] עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.

בערב שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]] [[תשי"ג]] [[כ"ד אלול]] נפטר הרב עוזיאל.

==עם הרבי==
בין [[הרבי]] לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם.

על הרב בן ציון חי עוזיאל כותב [[הרבי]] את התארים:

{{ציטוט|תוכן=הרב הגאון הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק

בצרכי ציבור

באמונה איש חי רב פעלים בעל מדות

תרומיות וכו'

מוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א

ראשון לציון, רב הראשי

שלמא דכת"ר יסגי.}}

[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו{{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל''' בה הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.

הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]].

{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב מאיר]]|הבא=הרב [[יצחק ניסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]

רבינו גרשום

2023-06-25T14:02:38Z

חנזין:

{{דמות
| שם = רבינו גרשום מאור הגולה
| שם בשפת המקור =
|תמונה =
| כינוי =
| מקום לידה = מץ, דוכסות לורן
| מקום פטירה = מיינץ
| תאריך לידה = ד'תש"כ
| תאריך פטירה = ד'תשפ"ח
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
| תלמידיו = אליעזר הגדול, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים = רבי אליעזר(?)
}}
'''רבנו גרשום''' (מכונה רבות '''רבנו גרשום מאור הגולה''') (ד'תש"כ{{הערה|יש הגורסים ד'תש"י.}} - ד'תשפ"ח{{הערה|ברשימתו של ה[[מהרש"ל]] כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.}}), היה מגדולי ה[[ראשונים]], שהתגורר בעיר [[מגנצא]] שב[[גרמניה]].

==תולדות חיים==

רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תש"כ בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.

רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.

הוא היה גדול ה[[ראשונים]] בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת.

רבנו גרשום הסתלק בשנת ד'תשפ"ח בעיר מץ.

יש המקשרים את תקנתו של רבנו גרשום, שלא להתחתן עם שתי נשים, היא בגלל מעשה שקרה עמו - שהתחתן עם אשתו השניה, שהלשינה עליו שמעל במלכו, ובגללה נכלא רבנו גרשום במגדל, אמנם בסוף נכלאה היא במקומו{{הערה|בגרסה שהובאה ב'ספורי צדיקים' של הו"ל 'מחניים' מסופר שבמקומו נכלא השר שהלשין עליו, ולא אשתו שהעבירה את פרטי ההלשנה לשר.}}.

==משפחתו==

*אחיו הצעיר ממנו היה רבי מכיר בן יהודה, שחיבר את הספר "אלפא ביתא דר' מכיר", שהוא תרגום של מילים מהש"ס לצרפתית. הספר אמנם אבד, אך הוא מוזכר כמה פעמים בפירוש [[רש"י]] ל[[חומש]] ול[[גמרא]]. וכן בפירושי נכדיו ה[[רשב"ם]] ו[[רבנו תם]], ועוד מהראשונים.
*יש האומרים שהיה לו בן בשם רבי אליעזר שהיה ראש ישיבה, ויש המפקפקים בכך.
*בן אחר שהיה לרבנו גרשום, מוזכר בספר "אור זרוע" בהלכות אבלות (סימן תכח): {{ציטוטון|בשעת השמד שמעתי ממורי הרב ר' שמשון{{הערה|הכוונה היא לרבנו שמשון מקוצי.}} זצ"ל שרבי גרשום נתאבל על בנו כשנשתמד ארבעה עשר יום}} בעקבות תיאור זה כתבו כמה חוקרים שרבנו גרשום התאבל עליו בעקבות כך שהשתמד, אך ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ו[[המרדכי]] שציטטו את הסיפור, נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל רק כאשר מת, ולא כשהשתמד.

==רבותיו ותלמידיו==
===רבותיו===
רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום{{הערה|שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד}}: {{ציטוטון|רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.}}

המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של [[רב האי גאון]], ובעל [[סדר הדורות]] מזכיר עוד [[גאונים]] אצלם למד רבנו גרשום.

===תלמידיו===
תלמידיו המובהקים של רבנו גרשום היו: רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה{{הערה|האחרונים הם רבותיו של [[רש"י]].}}. ולפי אגרת המהרש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו.

רש"י כתב על רבנו גרשום{{הערה|תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.}}: {{ציטוטון|רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן}}. מדורו של רש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה).

תלמיד חבר של רבנו גרשום, שהיה מעט מבוגר ממנו, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ודודו, אחי אמו של רש"י.

==כתביו==

*ב[[ש"ס וילנא]] נדפס פירוש המיוחס לרבנו גרשום במסכתות [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] וכל [[סדר קדשים]]{{הערה|המקורות לכך שפירוש זה הוא של רבנו גרשום הן: א. כך כתוב על כתבי היד של הפירוש. ב. פירוש זה דומה מאד לפירושים אחרים המובאים בשם רבנו גרשום ב[[ספר הערוך]]. אמנם רבי [[אלחנן וסרמן]] חלק על-כך, וייחס את הפירוש הזה לרבי אליקים בן משולם. יש אומרים שהפירוש הוא של רבנו גרשום והוא פותח על ידי תלמידי בית מדרשו, וביניהם רבי אליקים.}}.
*בשנת [[תשט"ז]], הוציא לאור ד"ר שלמה אידלברג, ליקוט של שבעים ושבע תשובות שהשיב רבינו גרשום מכתבי יד ומספרות הראשונים.
*רבנו גרשום גם חיבר סליחות ופיוטים שונים, חלקם על צרותיהם של קהילתו - קהילת [[מגנצא]].

==חרמותיו==

רבנו גרשום תיקן תקנות המכונות''' 'חרם דרבנו גרשום'''', והמפורסמות שבהן:

*לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
*לא לגרש אשה בעל כרחה.
*אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.

תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך.

תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם.

==יחסו של הרבי לרבנו גרשום==

בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:

{{ציטוט|תוכן=ישנו פתגם בספרים [אמנם לא ספרי חסידות, ואינני יודע עד כמה הם ברי-סמכא, אבל כיון שזהו פתגם טוב ("דער וואָרט איז אַ גוטער"), ראוי הוא להאמר] בנוגע ל"רבינו גרשום מאור הגולה", שבכל מקום שנזכר שמו של רבינו גרשום, מוסיפים מיד את התואר "מאור הגולה" – שלא מצינו דוגמתו אצל הגאונים שלפניו והגדולים שלאחריו – שענין זה קשור עם שתים מתוך ריבוי תקנותיו, שלא זו בלבד שהובאו בשולחן-ערוך (ומשתמשים בהם לעיתים רבות), אלא הם מפורסמות אפילו אצל אלו שלא יודעים כל הפרטים שבשו"ע:

תקנה הא' – שאין אדם יכול לגרש את אשתו בעל כרחה, ותקנה הב' – שאין אדם יכול לשאת אשה שני' על אשתו הראשונה.

ובכן, על ידי שתי תקנות אלו '''האיר''' רבינו גרשום '''את כל הגולה''' – "מאור הגולה" – שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות, גלות פנימית וגלות חיצונית, ישנה תקנה: (א) שאסור להקב"ה לגרש את כנס"י ח"ו בעל-כרחה, וכיון שברור הדבר שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות (כמאמר רבינו הזקן), הרי אין להקב"ה ברירה... (ב) אפילו לומר שיקח אשה שני' על אשתו הראשונה – אומר רבינו גרשום: "זאת לא"!...|מקור=[[תורת מנחם]] חלק נ' עמ' 206}}

במכתב מ[[ד' אייר]] [[תשט"ז]] לד"ר שלמה אידלברג, שהוציא ספר ובו תשובותיו של רבנו גרשום, כתב הרבי בין השאר: {{ציטוטון|בטח שמע המסופר בפי העולם, וכבר נדפס בכ"מ בשם גדול אחד, הטעם דדוקא רבנו גרשון נקבע עליו התואר מאור הגולה, משום דשתי התקנות של רבנו גרשון הן מאירות לישראל בגלות, וזהו מאור הגולה.}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק יג אגרת ד'רפג.}}

==קישורים חיצוניים==

*[https://hebrewbooks.org/20241 תשובות רבנו גרשום מאור הגולה] - ד"ר שלמה אידלברג, [[תשט"ז]].

{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

דוד כהן (הנזיר)

2023-06-25T14:01:57Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב דוד כהן "הרב הנזיר"
|תמונה=הרב הנזיר בזקנותו.jpeg
|כיתובית=הרב הנזיר בצעירותו
|תאריך לידה=[[אלול]] [[תרמ"ז]]
|מקום לידה=מישגאלה, [[ליטא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ח אב]] [[תשל"ב]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[חפץ חיים]]
הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]
}}
הרב '''דוד הכהן''' ([[אלול]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ח אב]] [[תשל"ב]]) המכונה '''הרב הנזיר''' של שם ה[[נזיר]]ות שקיבל על עצמו, היה הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, [[קבלה]] ומחשבת ישראל ותלמידו המובהק של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תרמ"ז בעיירה מישגאלה הסמוכה ל[[וילנה]]. כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו הברוכים; בגיל תשע שנים נשלח לבית סבו ב[[ראדין]], שם למד בחברתם של לומדים מבוגרים ממנו בשנים רבות. בהמשך למד בעיר [[קונוטופ]] שב[[אוקראינה]], בישיבה שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מ[[ליטא]]. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא "החומה", שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה [[חב"ד]]י לפי השתייכות רוב המתפללים שם. לאחר היכנסו למצוות, נתקבל ללימודים בישיבה המפורסמת ב[[וולוז'ין]] שכונתה "אם הישיבות בליטא". בגיל 16 שב לראדין, שם החל ללמוד תורה מפיו של ה"[[חפץ חיים]]".

בתקופת לימודיו בישיבות ניכרה התמסרותו העצומה ללימוד התורה, נהג בדרך [[תנועת המוסר]] ובין חפציו ומחברותיו נמצא רישום מדוקדק של סדרי הלימוד וחשבון נפש, באמצעות טבלאות ורישומים יומים שערך לעצמו. בזכרונותיו כתב הרב הנזיר את התיאור הבא, "לילות החורף הארוכים היו מוקדשים ללימודי בלי הרף, ובין אצבעותי נר דולק כסגולה למנוע שינה. ביום רגלי היחפות היו על כדורי שלג למנוע תרדמה". תקופת לימודים זו נמשכה עד שנות העשרים המאוחרות לחייו.

הרב דוד הכהן היה בעל כשרונות גדולים ובעל רצון של ברזל. רוחו לא ידעה פשרות; הוא שאף לאמת המוחלטת, להבנה הגבוהה העמוקה והנסתרת ביותר. לשם כך היה מוכן למסור את כל ישותו. כבן למשפחת רבנים מדורי דורות, התגדל תחילה בתורה, אך עדיין לא שקטה נפשו, והמשיך ללמוד ולחקור ביסודיות את כל השיטות הפילוסופיות המקובלות בעולם. לשם כך למד שפות זרות ולמד את כתבי הפילוסופים הגדולים ממקורם. עם זאת, המשיך לעסוק ולשקוד בתורה ובמצוות כשהוא נזהר בקלה כבחמורה.

תקופה נוספת בחייו כללה את לימודיו באקדמיה היהודית לחכמת ישראל שהקים הברון דוד גינזבורג בפטרבורג, שם התמקדו הלימודים במחקר התלמוד והמדרשים. בין חבריו לספסל הלימודים שם, היה מי שנודע לימים כפרזידנט זלמן שז"ר. בהמשך פנה הרב כהן ללימודים באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה שם עסק בעיקר בלימודי ספרות.

לפני צאתו ללימודים ב[[גרמניה]] בא בקשרי שידוכין עם בת דודתו שרה, בתו של הרב [[חנוך העניך אטקין]] רבה של [[לוגא]]. החתונה בפועל התקיימה 12 שנים מאוחר יותר ב[[ארץ ישראל]], עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה והתהליכים המדיניים שבעקבותיה.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר שהה לרגל לימודיו ב[[שווייץ]], פגש שם את הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], נקשר אליו ונהיה לתלמידו המובהק.

לאחר שהרב קוק עלה ארצה, עלה הרב כהן בעקבותיו והמשיך ללמוד ממנו ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]]. הרב כהן שימש כ[[ר"מ]] בישיבת מרכז הרב ולימד ספרים כמו [[מורה נבוכים]], [[הכוזרי]] וכן הלאה, ואף כתב פירושים והקדמות לספרים אלו. במקביל ערך ועסק בסידור תורתו של רבו הרב קוק.

[[קובץ:הרב הנזיר בצעירותו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הנזיר בצעירותו]]

הרב כהן קבע את מושבו בבית מדרשו של הרב קוק, שם שקד על תלמודו יומם ולילה. סיגופים ותעניות שקיבל על עצמו היו לחם חוקו, וביותר היה מרבה בתעניות דיבור.

מתוך שאיפתו להתעלות, קיבל על עצמו [[נזירות]] ופרישות. מאז הוא לא שתה יין ולא גזז את שערות ראשו, שהפכו ברבות השנים לאחד מסימני ההיכר שלו. בין השאר נמנע גם מאכילת בשר וסיגל לעצמו את ה[[צמחונות]] מתוך פרישות כדרך בחייו.

מרבית כתביו נדפסו לאחר פטירתו וכוללים ספרי הגות ומחשבה, פילוסופיה יהודית ומחקר תורני וקבלי. נושא מיוחד שעסק בו היה ה[[נבואה]], הרב הנזיר השתוקק שתשרה עליו רוח הנבואה והאמין שבדורו זהו זמן ראוי להחזרת הנבואה לישראל, ואף העלה דברים בנושא עלי כתב בספרו "קול הנבואה".

נפטר ביום [[כ"ח אב]] [[תשל"ב]] ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
קשריו של הרב הנזיר ל[[חב"ד]] ולתורת ה[[חסידות]] החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו:

{{ציטוטון|בייחוד חיבב את '[[קונטרס ההתפעלות]]' להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את 'קונטרס ההתפעלות' ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בענייני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה"[[תניא]]" ו"[[קונטרס ההתפעלות]]{{הערה|יומן הרב הנזיר, עמ' 74.}}}}.

ההשפעה החב"דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת [[זלמן שז"ר]] בהספד שנשא לזכר ידידו: {{ציטוטון|ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא"ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד"ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת ה[[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולכל תורת חב"ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד"ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה}}.{{הערה| זלמן שזר, נזיר אחיו, א, ירושלים תשל"ח, עמ' יח.}}.

בספרו 'קול הנבואה', לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב"ד ובפרט מתורתו של אדמו"ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב"ד.

הקשר העמוק לתורת חב"ד, בא לידי ביטוי בחילופי מכתבים עם הרבי, מהם ניכרת הערצתו של הרב הנזיר לרבי, ויחסו המיוחד של הרבי לרב הנזיר.{{הערה|ראו איגרת הרבי לרב הנזיר באג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז. איגרת הרב הנזיר לרבי נדפסה בשו”ת “מנחם משיב נפשי”, (ראה שם צילום כתה”י של הרב הנזיר בכרך ב, עמ’ 1097, ופיענוחו בכרך א’ עמ’ 468)}}.
בהיות בנו הרב [[שאר ישוב הכהן]] ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ה]], דיבר עמו הרבי על כך שאיננו אוכל בשר. הרבי אמר לו: מילא אתה מקיים את "מעשה אבותיכם בידכם", אך אביכם הרי מקובל גדול כיצד הוא מרשה לעצמו להימנע מ[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] באכילת בשר? הרב שאר ישוב סיפר שברגע הראשון בא במבוכה, אך אחר כך התעשת ושאל את הרבי האם יש לו את הספר "[[שדי חמד]]", שם, במערכת אכילה כותב על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו". בתשובתו של הרבי כפי שמצוטטת בספר ה'יחידות', הגיב הרבי שהדבר שייך ליחידי סגולה (ועיין בערך על הרב שאר ישוב כהן, שם מובא תוכן היחידות כפי שנרשמה ע"י הרב שאר ישוב).

בהתוועדות שבת פרשת [[וישב]] [[תשל"ג]] בשיחה בה מתח הרבי ביקורת על הנהגתו של חתנו של הנזיר הרב [[שלמה גורן]] סיפר על הרב הנזיר (כשמציין שאף על פי שאינו רגיל להזכיר שמות, כאן לצורך הענין מזכיר את השם) שלמרות שאף פעם לא היה קשר ביניהם ביקש הנזיר שיזכירו אותו בליובאויטש - אצל הרבי, והרבי הוסיף שעוד מעט יאמרו שהוא שאל אותי בנוגע לפרשה זו בקשר לרב גורן, ולכן בשביל להסיר מכשול הוא מדגיש שהבקשה לא היתה בנוגע לזה אלא עניין פרטי{{הערה|מיומן פרטי - [http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה סלונים ריבקין ב' אלול תשפ"ב]}}. כמו כן הרב שאר ישוב כהן סיפר לרב [[לייבל שילדקרויט]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]], "לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ"ל אותי, וכן ציווה על אחותי, 'עד עתה כשהייתם צריכים לשאול, שאלתם אותי; לאחר מאה ועשרים כשיתעורר ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאוויטש". את תוכן דברים אלו סיפר הרב שאר ישוב לרבי בהיותו ב[[יחידות]] בתקופה שלאחר פטירת אביו.

בתקופת המאסר של [[אדמו"ר הריי"צ]] חתנו, [[הרבי]], נאלץ לגלות אל מקום מסתור, המקום שנמצא היה ביתו של הרב אטקין, חמיו של הרב הנזיר, שם הסתתר הרבי תקופה ארוכה. לימים, ב[[יחידות]] עם בנו, הרב [[שאר ישוב כהן]], פנה אליו הרבי ואמר "לסבכם הייתה מעלה…" הרב כהן סיפר שבדעתו היה באותו רגע, שהרבי יעלה בפניו איזו מעלה של לימוד וכד', אך הרבי חייך ואמר "סבכם היה עני" ובשל עניותו נאלץ לעמול במלאכת כפיים ככורך ספרים, מה שהסיט ממנו את עיניהם הבוחנות של השלטון ואיפשר לו להעמיד את ביתו כמסתור לרבי. כשהרב [[שאר ישוב הכהן]] סיפר במשך השנים על קשריו ועל הקירובים אותם זכה לקבל מהרבי – ייחסם כהכרת הטוב שהייתה לרבי על השהות והמסתור בבית סבו. אף הרבנית צפיה גורן, בתו של הרב הנזיר, הייתה מספרת שהרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר נלוותה לבעלה הרב [[שלמה גורן]] בביקור, בשל היותה נכדת הרב מלוגא.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[שלמה גורן]] - הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לישראל.
*בנו, הרב [[שאר ישוב כהן]] - רבה הראשי של העיר [[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/296826/ הקשר המיוחד בין "הנזיר" ובנו לרבי] שבועון בית משיח

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: כהן, דוד}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

משתמש:חסיד של הרבי

2023-06-25T14:00:44Z

חנזין:

{{DISPLAYTITLE:משתמש:<u style="color:#a30000"><span style="font-family:Century Gothic;color:#a30000">'''חסיד של הרבי'''</span></u>}}
{{משתמש:חסיד של הרבי/עיצוב דף משתמש}}
{{משתמש:חסיד של הרבי/עיצוב דף משתמש 2}}
{| cellpadding="10" cellspacing="8" style="width: 100%; margin-bottom: 20px; background-color: #dbffe2; border: 1px solid #000000; vertical-align: top; -moz-border-radius: 8px; -webkit-border-radius: 8px;"
| rowspan="3" style="background-color: #FFFFFF; border-color: #b9ebc2; border-style: solid; border-width: 1px 4px 4px 1px; vertical-align: top; -moz-border-radius: 8px;" |
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>[[קובץ:דגל משיח 2.jpg|27px|קישור=דגל משיח]] '''<big><big>יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!</big></big> [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|27px|קישור=דגל משיח]]'''</CENTER></div>
{{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|לדף שיחתי [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מומלצים''' [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מובחרים''' [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|לחץ כאן]]}}
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחץ כאן למעבר לסוף דף המשתמש}}
{{דמות
|שם=חסיד של הרבי
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|כינוי=
|תיאור=חסיד של הרבי, מוותיקי משתמשי חב"דפדיה
|תאריך לידה=יום חמישי, [[י"ב אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[חב"דפדיה]], [[ארץ הקודש]]
|מקום פעילות=[[חב"דפדיה]]
|תפקידים נוספים=מלחמה במשחיתים, כתיבה בנושא היסטוריה חסידית, יצירת מיזמים
|רבותיו=
|תלמידיו=עשרות משתמשים ברחבי האתר
|חיבוריו=
|השתייכות=חב"דפדים פעילים
}}
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - ראשלצי}}
{{משתמש - כותב אידיש}}
{{משתמש - מספר דפים|89}}
{{משתמש - מספר עריכות|10,000}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - דביר נגבי}}
{{משתמש - מאמין בחלוקה}}
{{משתמש - הדבקות}}
{{משתמש - הר הבית}}
{{משתמש - פעיל יפוצו}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - פינת החי}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - יודע היסטוריה}}
{{משתמש - מדוגלן}}
{{משתמש - נוסע לרבי}}
{{משתמש - מקווה}}
{{משתמש - אתר הגאולה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
}}
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >
<tr>
<td style="background-color:#3A6EA5">
<table cellspacing=0 style="background-color:#3A6EA5">
<tr>
<td valign="top" bgcolor="#A6CAF0" style="border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 10px 0px 0px; border-width:0px; border-style:solid">
:'''מי אני'''
</td>
<td width=80%></td>
</tr>
<tr>
<td colspan=2 valign="top" bgcolor="#E0E8FF" style=" border-color:#aaaaaa; -moz-border-radius:10px 0px 10px 10px; border-width:1px; border-style:solid">
שמי הוא '''חסיד של הרבי''', נרשמתי לחב"דפדיה ביום חמישי י"ב אייר תש"פ, לאחר שנים שערכתי באתר ללא חשבון משתמש

'''משנה חב"דפדית "על רגל אחת"''':

*[[חב"דפדיה]] צריכה להיות "אור לגויים" - הערכים בה צריכים להיות משובחים, ועדיף איכות על-פני כמות.

*ה[[מנטר]] הוא המשפץ, כותב הערכים הוא בנאי. אך יש לבדוק שהבנאי לא בונה בניין עקום מידי שיצריך את המשפץ לעבוד קשה כדי ליישרו

'''המיזמים והערכים המשמעותיים ביותר שתרמתי לאתר''':

'''1:''' המיזם [[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|הכחלת ערכים (תש"פ)]]{{הערה|שם=פרסום}} {{*}} '''2:''' הערך [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] ({{אייקון מובחר}}) {{*}} '''3:''' המיזם [[חב"דפדיה:עלון]]

'''מיזם חדש: כולם נרתמים!'''
[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|כולנו מביעים הערכה לשלוחי הרבי מה"מ שליט"א באוקראינה!]]

'''משהו לסיום''':

*[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
</td>
</tr>
</table>
</td>
<td rowspan="2" valign="top">
{|class="toc" border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" width="250px" style="float:left; margin-right:0em; margin-top:2em; margin-bottom:5%; background:#dddddd; border-collapse:collapse;"
|-
| align=center class="toc" | '''יצירת קשר'''
|- dir="rtl"
|
<div align=right dir=rtl>
- [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|דף השיחה שלי (ציבורי)]] <br>

- דואר אלקטרוני: chasidd770@gmail.com <br>

- [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 התרומות שלי]
</div>

<div align=center dir=rtl>

'''(ערך) מומלץ: [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]'''

'''חדש ב[[חב"דפדיה]]: [[חב"דפדיה:עלון]]'''

'''מיזם חדש: [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|מיזם חירסון הפילים]]'''</div>

|}
</td>
</tr>
</table>
{{גופן|3|וילנא|שלום רב לכל באי האתר היקרים מכל, חסידים מקושרים לרבינו משיחנו שליט"א, הנכם נמצאים בדף המשתמש של '''חסיד של הרבי'''.}}

{{גופן|4|נרקיס|מי שרוצה לשאול או לכתוב לי משהו - '''בכל עניין שהוא''' - שיכתוב לי בדף השיחה ואשמח לענות לו בעז"ה. גם אם למישהו יש ביקורת על משהו שאני כותב או לא, מוזמן לכתוב לי ע"כ בדף השיחה ובעז"ה אתקן זאת.}}

{{גופן|4|נרקיס|אני מייחל לייחל(..) להיות מעשרה העקשנים שיביאו את התגלותו המידית של הרבי שליט"א מה"מ. אני אוהד במיוחד את הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה היו"ר הנצחי של אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ושגרירו של הרבי שליט"א מה"מ בארה"ק}}

{{גופן|3|וילנא|'''להתראות ב770 המחובר לבית המקדש השלישי עוד היום; [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]! יחי המלך!}}

<big>'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
</big>

=='''{{גופן|4|וילנא|קצת עליי}}'''==
נרשמתי לחב"דפדיה ב[[י"ב אייר]] [[תש"פ]], בזמן ש[[מגפת הקורונה|הקורונה ז"ל]] השתוללה בעולם. הישיבות נסגרו (לא חשבו עדיין על קפסולות..), סגרים הוטלו, וקלגסים חיפשו עבריינים מתפללים בבמנייני חצרות (עוד לפני שזה היה חוקי להתפלל, זוכרים?) ואני מצאתי את עצמי מובטל יותר מאיי פעם.. ואז גיליתי את חב"דפדיה, נשביתי בקסמה. עשיתי קצת פדיחות בהתחלה, טעיות בהמשך, עד שעליתי על הגל (מקווה שעל הגל הנכון).. וכל השאר? - היסטוריה..

תחום התעניינותי הוא: '''היסטוריה חסידית''' (ראה לדוגמא ערכים שיצרתי בנושא היסטוריה חסידית על: [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]], [[חסידות חב"ד - סטרשלה]], [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]], [[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]], [[גזירת הלבוש]], וכו')..
ו'''ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם''' (ראה לדוגמא ערכים שיצרתי על קהילות חב"ד ב[[מלבורן]], [[לונדון]], [[בולטימור]], [[לוס אנג'לס]], [[שיקגו]], [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]], [[נחלת מנחם]], [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אישי:קהילות חב"ד בארצות הברית|ועוד חזון למועד..]]).

בנוסף אני מאמין שצריך להשקיע בערכי החסידות בחב"דפדיה להרחיב אותם ולהוסיף כמה שיותר ערכים בנושאים חסידיים (ראה לדוגמא הערכים שיצרתי [[אהבה כרשפי אש]], [[אהבה כמים]], [[מזמור לתודה]], [[אין ערוך]], [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם ערכי חסידות|ועוד חזון למועד]])..

חלום (שאולי יהפוך עוד יום אחד למציאות, מי יודע?) זהו {{ציטוטון|{{מונחון|מאכן און שרייבן חב"דפעדיע אין אידיש|ליצור ולכתוב חבדפדיה באידיש}}}}, עד אז אני [[משתמש:חסיד של הרבי/תרגום ערכים לאידיש|מסתפק בלהשתעשע ברעיון זה..]] ומי יודע, אולי יום אחד חלום זה יתגשם?..

כחלק משיגעון שלי לתת לתמונות בחב"דפדיה מקור יותר אמין (אולי זה רק התירוץ {{קריצה}}) בחודש ניסן תשפ"ג במהלך נסיעה מ770 לוושינגטון בעקבות אירוע משפחתי עצרתי להתפלל מנחה בבית כנסת [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]] ב[[בולטימור]] (על עיירה זו יצרתי ערך ותמיד עניין אותי להיות שם..) ועל הדרך צלמתי במיוחד עבור חב"דפדיה מספר תמונות מבית הכנסת כדי להכניס לערך תמונה יותר עדכנית ממקור הכי טוב שיש. (על הדרך גם גילתי שבית כנסת זה הוא "לא בידיוק" בית הכנסת המרכזי של הקהילה החב"דית שם, למעשה הוא כלל לא פעיל.. וכמובן עדכנתי את הערך {{חיוך}}).

סך הכל הוספתי לחב"דפדיה למעלה מ'''80''' ערכים, למעלה מ'''5,000''' עריכות שבהם למעלה מ'''400,000''' בתים. (להרחבה ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/מספר בתים שכתבתי בערכים|כאן]])

=={{גופן|4|וילנא|פאר א נייע באניצער}}==
דעם עס איך געשרייב פאר אלע באניצערס וואס פארשטיין נישט אידיש רח"ל, און איך וויל געזאג פאר זיי: {{ציטוטון|אפשר געקומען צייט וואס וועטלערנען שרייבן און רעדן אין אידיש?! דאס איז א אידישער'ס שפראך, דאס איז א רבינ'ס שפראך!}} און נאכן וואס איך געשרייב עס, איך וויל וועזאג צו אייך וואס איך וויס וואס געוויסן עס פון "תרגום גוגל", און איך וויס נישט וועוויסן וואס געווען איז געשיין מיט נישט געווען "תרגום גוגל"..

און נאכן עפעס, איך ווייס נישט אויב א גוטע געשרייב דא, אפשר וואס איך נישט געשרייב גוט, און אויב אזוי געווען - איך בעט פון אייך מחילה.. אין ברכה, {{א|חסיד של הרבי|חסיד פון רעבן}}.

=={{גופן|4|וילנא|ציוני דרך}}==
{{ציטוט צף|... ושמחתי לקרוא החלטתו להתעסק בהפצת אור החסידות וכו'. ורק חבל על שדוחה זה לאחר זמן - בה בשעה ש"הנה זה עומד אחר כתלינו" ורק הפצת המעיינות מעכבת והיש לשער הצער של רגע אחד בגלות, או רגע אחד נוסף בזמן הגאולה, ותענוגו בו.|[[אגרות קודש]], כרך ד', אגרת א'קנ"ז [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1157.htm <small>(לחץ כאן) לצפייה במכתב</small>]|}}
*נוצרתי ב[[יום חמישי]], [[י"ב אייר]] [[תש"פ]], בשעה 21:53.
*ביום שישי, כ' סיון, [[תש"פ]] מלאו לי אלף עריכות. (העריכה האלף היא בערך [[האוכלוסיה החב"דית]])
*ביום ראשון, ו' תמוז [[תש"פ]] מלאו לי אלפיים עריכות (העריכה האלפיים הייתה בערך [[כרטיס משיח]])
*ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת דברים]], [[ד' אב]] [[תש"פ]] מלאו לי כחמשת-אלפים עריכות. (העריכה ה5,000 הייתה בערך [[יצחק חזן]])
*ב[[מוצאי שבת]] ומוצאי [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]] בעקבות ההוספות שהוספתי לערך שיצרתי [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] הוא הוגדל משמועתית והוצב במקום השני בגודלו בחב"דפדיה מבין הערכים האנציקלופדים(!) ומקום רביעי מבין כל 7,500 הערכים שיש באתר!
*ביום חמישי [[ח' שבט]] [[תשפ"א]] בשעה 16:30 לאחר תקופה ארוכה בה שכחתי את הסיסמה של המשתמש {{א|חסיד של הרבי}} עליתי עליה וחזרתי לכתוב ממשתמש זה! (בתקופה קשה זו ערכתי מהמשתמש ה'שגריר' {{א|חצק'ל}}{ ומגיע לו {{שכויח}} על-כך)
*ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת פקודי]] - ב'אדר ב' תשפ"ב ערכתי את העריכה העשרת-אלפים שלי בחב"דפדיה בערך שיצרתי [[יצחק פנחס וישצקי]].

=={{גופן|4|וילנא|מדיניותי הקדושה}}==
{{ציטוט צף|פשוט אבדוק בחב"דפדיה, האתר שבו נעזרתי כדי להכין את דברי ההנחיה. זה כמו ויקיפדיה, אבל על חב"ד בלבד. כלומר, אם ויקיפדיה מנסה להקיף את כל הידע העולמי באשר הוא, באופן הכי רחב, '''כאן לא הולכים לרוחב אלא לעומק.''' כמה שיותר פרטני, כמה שיותר דקדקני ונוקדני, והכול על החסידות הזאת ורק עליה|[http://chabad.info/blogs/ידידיה-מאיר-כותב-על-חבדפדיה-פריק-של-יו/ מדבריו של ידידה מאיר בעיתון בשבע, פורסם ב{{חב"ד אינפו}}]|}}
#עידוד כתיבת עריכם עדיף על פני עידוד מחיקתם.
#מדיניות חב"דפיה אינה יכולה להיות סלחנית כלפי [[יוסף יצחק אהרונוב|מחריביה]] [[יחזקאל סופר|ומהרסיה]] של חב"ד.
#צריך שתהיה מדיניות ברורה שכל מי שיש לו איזו שהיא השפעה על חב"דפדיה - יהיה רק אחד כזה שמאמין בנצחיות חייו של הרבי שליט"א ובהיותו [[מלך המשיח]].
#כל אשר משמעם לו - ילך לחב"דפדיה והיא זו שתפיג את שיעמומו.
#'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

;משהו מהלב
המעלה של חב"דפדיה זה לא ב'''כמות''' אלא ב'''איכות''' ולכן דבר ראשון לפני כתיבת ערכים שגודלם הוא שתי שורות, או אפילו יותר עדיף לעסוק בעריכת הערכים הישנים ובהתאמתם לאתר חב"דפדיה, אם בהוספת קישורים, ואם בהוספת מידע, וכל ערך מה שהוא צריך! אנשים אוהבים יותר את האיכות בחב"דפדיה על-פני הכמות..

עוד משהו מהלב: אני כתבתי את זה בין השאר בשביל עצמי..

=={{גופן|4|וילנא|ערכים שיצרתי}}==
{{טורים|תוכן=
:::{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''חצרות''' חב"ד}}}}
#{{אייקון מובחר}} [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] {{אייקון מובחר}}
#[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''אירועים''' בחסידות}}}}
#{{אייקון מובחר}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]{{הערה|זהו הערך השני בגודלו מבין למעלה מ-8,000 ערכי חב"דפדיה}} {{אייקון מובחר}}
#[[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]]
#[[גזירת הלבוש]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מושגים''' בחסידות}}}}
#[[אהבה כרשפי אש]]
#[[אהבה כמים]]
#[[איש (תואר)]]
#[[גבר (תואר)]]
#[[אנוש (תואר)]]
#[[אין ערוך]]
#[[קרבן תודה]]
#[[טעם]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דבר''' מלכות}}}}
#[[דבר מלכות תולדות (א')]]
#[[דבר מלכות ה' טבת]]
#[[דבר מלכות בהעלותך (ב')]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''קטעים''' בתפילה}}}}
#[[מזמור לתודה]]
#[[איזהו מקומן]]
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''לבושים''' חסידיים}}}}
#[[סירטוק]]
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]]
#[[שטריימל]]
#[[קסקט]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מוסדות''' חינוך}}}}
#[[תומכי תמימים דניפרו]]
#[[תומכי תמימים אנטוורפן]]
#[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
#[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס]]
#[[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד]]
#[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ארג'''ונים}}}}
#[[ועדת החינוך החב"די]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מבני''' ציבור}}}}
#[[מרכז מנורה (דניפרו)]]
#[[בית ליובאוויטש לונדון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''בתי''' כנסת}}}}
#[[בית הכנסת ברודצקי (קייב)]]
#[[בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)]]
#[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)]]
#[[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ער'''ים}}}}
#[[מלבורן]]
#[[בולטימור]]
#[[שיקגו]]
#[[לוס אנג'לס]]
#[[לונדון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''שכונות''' מגורים}}}}
#[[כרמי הנדיב|נחלת מנחם (כרמי הנדיב)]]
#[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''איש'''ים}}}}
#[[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]]
#[[שלמה סלומון]]
#[[יצחק פנחס וישצקי]]
#[[שלום דובער גוטליב]]
#[[יוסף יצחק וולף]]
#[[מרדכי לבנהרץ]]
#[[שניאור זלמן וישצקי]]
#[[בן ציון קארף]]
#[[אברהם דוד מיידנצ'יק]]
#[[יקותיאל יהודה מיודובניק]]
#[[דובער מנדלזון]]
#[[ירחמיאל אלפרוביץ']]
#[[עוזר אלפרוביץ']]
#[[מנחם מענדל אלפרוביץ']]
#[[יונה לבנהרץ]]
#[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)]]
#[[שמואל גרומך]]
#[[אליהו שדמי]]
#[[שמואל מרדכי נוטיק]]
#[[אליהו חביב]]
#[[שניאור זלמן מיידנצ'יק]]
#[[יצחק מאיר גרינברג]]
#[[אברהם וולף]]
#[[אלחנן יעקובוביץ']]
#[[יהונתן בנטובאיש]]
#[[ירון בר זוהר]]
#[[מנחם מענדל לזר]]
#[[נחום בער פרסמן]]{{הערה|לאחר פטירתו המצערת הערך צוטט '''ללא קרדיט''' ב[https://www.bhol.co.il/news/1352929 בחדרי חרדים] ו[www.kore.co.il/viewArticle/100299 אתר בכל רגע]}}
#[[יצחק חזן]]
#[[יששכר שלמה ביסטריצקי]]
#[[שניאור זלמן הבלין]]
#[[שמואל הבלין]]
#[[מנחם מענדל מיידנצ'יק]]
#[[לוי יצחק דוכמן]]
#[[אילן חיון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ספרים''' עלונים וגלינות}}}}
#[[ספר המצוות לרמב"ם]]
#[[נשמתא דאורייתא (עלון)]]
#[[ממתק לשבת (עלון)]]
#[[הידיעון]]
#[[ליובאוויטש (גיליון)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דורות''' האחרונים}}}}
#[[בעלי התוספות]]
#[[פרץ מקורביל]]
#[[גאונים]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מיז'''מים}}}}
#[[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|הכחלת ערכים (תש"פ)]]{{הערה|שם=פרסום|[https://chabad.info/news/611859/ פרסום המיזם בחב"ד אינפו]}}{{הערה|היוצר העתיק את רוב רובו של המיזם מהמיזם שיצרתי:[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] באישורי}}
#[[חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית|חופשה חב"דפדית]]
#[[חב"דפדיה:עלון]]
}}
==={{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''תבנ'''יות}}}}===
{{טורים|תוכן=
#:'''תבניאות מיוחדות'''
#[[תבנית:ימי חב"ד לפי תקופות]]
#[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]
#[[תבנית:קשר חב"די]]
#:'''תבניאות אחרות'''
#[[תבנית:אהבה ויראה]]
#[[תבנית:כפר חב"ד]]
#[[תבנית:שכונה בכפר חב"ד]]
#[[תבנית:קראון הייטס]]
#[[תבנית:הפיצול בחב"ד]]
:#'''שאר תבניאות'''
#[[תבנית:משתמש - כפר חב"ד חדש|משתמש - כפר חב"ד חדש]]
#[[תבנית:משתמש - הר הבית|משתמש - הר הבית]]
#[[תבנית:משתמש - תמים|משתמש - תמים]]
#[[תבנית:משתמש - אגו"ח|משתמש - אגו"ח]]
#[[תבנית:משתמש - כיפת יחי|משתמש - כיפת יחי]]
#[[תבנית:משתמש - יחי|משתמש - יחי]]
#[[תבנית:משתמש - נגד מחיקות|משתמש - נגד מחיקות]]
#[[תבנית:משתמש - פעיל יפוצו|משתמש - פעיל יפוצו]]
#[[תבנית:משתמש - ראשלצי|משתמש - ראשלצי]]
#[[תבנית:משתמש - דביר נגבי|משתמש - דביר נגבי]]
#[[תבנית:משתמש - פינת החי|משתמש - פינת החי]]
#[[תבנית:משתמש - מאמין בחלוקה|משתמש - מאמין בחלוקה]]
#[[תבנית:משתמש - כותב אידיש|משתמש - כותב אידיש]]
#[[תבנית:סוף דיון]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הנאה]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הרגש חסידי]]
#[[תבנית:חופשה חב"דפדית]]
#[[תבנית:משתמש - בוגר ראשלץ]]
}}

==שווה קריאה==
*[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94.pdf קובץ אגו"ח ותפקידיה {{PDF}}]
*[http://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ צדק ויושר {{PDF}}]
*[http://chabadpedia.co.il/images/e/e4/%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9E%D7%AA.pdf קובץ דין אמת {{PDF}}]
*[https://drive.google.com/file/d/1WQv2wMPbvY83BDDlKxKrDj-Kg0AdFxai/view?usp=drivesdk מכתת הרב גרייזמן] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=ורוד|גודל=בינוני|יישור=ימין}}
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''יש לי עוד חשבונות משתמש: {{א|חב"ד על הזמן}}, ומשתמש {{א|חצק'ל}}, כמו כן מגיע {{שכויח}} מיוחד לבני תלמידי חביבי, הרה"ח הרה"ג ר' {{א|חצק'ל}} שליט"א שליווה אותי לאורך כל התקופה הקשה הזו בה נכסתי מענייני המשתמשים באתר, {{שכויח}}!'''</CENTER></div>

</div>

דוד כהן (ראש ישיבת חברון)

2023-06-25T14:00:22Z

חנזין:

{{דמות
| שם =הרב דוד כהן
| תמונה =דוד כהן.jpeg
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =[[כ"ט אדר]] [[תש"י]]
| מקום לידה =[[ירושלים]]
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =[[ארץ ישראל]]
| השכלה =
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =ישיבת תפארת צבי, ישיבת חברון
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =ליטאי
| תחומי עיסוק =ראש ישיבת חברון
| תפקידים נוספים =חבר [[מועצת גדולי התורה]] של הציבור הליטאי
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}

הרב '''דוד כהן''', [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חברון" ב[[ירושלים]] וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.

==תולדות חיים==
הרב כהן נולד ב[[כ"ט אדר]] [[תש"י]], ב[[ירושלים]] לאביו הרב יוסף כהן שהיה אב"ד בירושלים וכן שימש כדיין בבית הדין הרבני הגדול, ולאימו אסתר. למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון.

בשנת [[תשל"ט]] החל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת עטרת ישראל ובשנת [[תשמ"ח]] מונה כר"מ בישיבת חברון. בשנת [[תשנ"ז]] עם פטירת ראש ישיבת חברון הקודם התמנה לעמוד בראשות הישיבה, יחד עם בנו של ראש הישיבה, הרב משה מרדכי פרבשטיין ועם הרב שלמה כץ. החל למסור "שיעור כללי" גם בישיבת ארחות מאיר ובישיבת מאור התורה בירושלים.

בשנת [[תשע"ב]] צורף כחבר למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי. בשנת [[תשע"ד]] מונה לנשיא ישיבת תורת זאב בירושלים כשלצידו ראש הישיבה הרב ברוך סולובייצ'יק.

== קשריו עם חב"ד ==
ב[[חודש אייר]] [[תשס"ח]] במהלך טקס מטעם 'קרן זקס' בו הוענק פרס מיוחד לרב [[מאיר וויספיש]] חסיד חב"ד ומנהלה הרוחני של ישיבת חב"ד "עוז מאיר" בירושלים ייחד הרב כהן דברים על עשייתו החינוכית של הרב וויספיש כשהוא מביע את התפעלותו מעבודתו החינוכית הברוכה במסגרת ישיבת חב"ד.

בחודש אב [[תשע"ה]] במהלך מסע השתטחות בקברי [[צדיקים]] ב[[ליטא]] תועד הרב כהן (יחד עם הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]]) כשהוא מנגן בדביקות יחד עם תלמידיו את הניגון החב"די הידוע [[צמאה לך נפשי]] שלימד ה[[רבי]].

ב[[אייר]] [[תשע"ט]] במהלך ועידת רבני אירופה תועד משוחח בשיח תורני מעמיק עם שלוחי הרבי לאירופה הרבנים השלוחים: ביסטרצקי, חיטריק לוונטל וקוט{{הערה|[https://col.org.il/news/118311 תמונת היום: ועידת רבני אירופה] {{חב"ד און ליין}}}}.

== ספריו ==
*'''מדה מרובה''' - ב' מהדורות על מסכת בבא קמא פרק מרובה.
*'''לדוד מכתם''' - שיעורים על מסכת יבמות (נערך על ידי תלמידו).
*'''לדוד מכתם''' - שיעורים על מסכת בבא מציעא (נערך על ידי תלמידו).
*'''חוקת הפסח''' - שיעורים על מסכת פסחים (נערך על ידי תלמידו).
*'''הוצאות שבת''' - שיעורים על מסכת שבת (נערך על ידי תלמידו)
*'''קיום שטרות''' - על סוגיית שטרות במסכת כתובות.
*'''בשלם סוכו''' - שיעורים על מסכת סוכה.
*'''תשלומי נדרים''' - שיעורים על מסכת נדרים.
*'''מילי דשטרות''' - על מסכת גיטין ועניני שטרות
*'''ימי החנוכה''' - על חנוכה
*'''זמן חרותינו''' - על פסח
*'''זמן מתן תורתינו''' - על חג השבועות
*'''ימי הפורים''' - על פורים
*'''מראש צורים''' - שיחות בנושאים שונים
*'''חמדת ימים''' - על שבת
*'''לקח דוד''' - על פרשת השבוע

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן דוד}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

יונה מנדלסון

2023-06-25T14:00:21Z

חנזין:

{{דמות
|שם=ר' יונה זאב מנדלסון
|תמונה=הרב יונה זאב מנדלסון.jpg
|תיאור=ר' יונה, מנהל '[[יקב שמשון]]' ב[[ירושלים]], 'שר המשקים דארץ ישראל'
|תאריך לידה= [[תרפ"ח]]
|מקום לידה= [[שכונת מאה שערים|מאה שערים]] ב[[ירושלים]], [[ישראל]]
|תאריך פטירה=[[לג בעומר]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]]
|מקום פעילות=[[שכונת בית ישראל]], [[שכונת בית וגן]] ו[[העיר העתיקה]], ירושלים
|תפקידים נוספים=[[גבאי]] בתי הכנסת חב"ד ב[[שכונת בית ישראל]] וב[[שכונת בית וגן]], חבר 'קרן גמ"ח משפחת סופר'
|רבותיו=[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[איסר זלמן מלצר]] והרב אליעזר יהודה פינקל
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יונה זאב מנדלסון''' ([[תרפ"ח]] - [[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), היה מאנ"ש חסידי [[חב"ד]] ב[[ירושלים]], מנהל '[[יקבי שמשון]]'{{הערה|לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'[[יקבי ירושלים]]'.}}, גבאי [[בית כנסת]] חב"ד בשכונת '[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]]' ובשכונת '[[בית וגן]]', איש [[צדקה ]]וחסד שזכה ליחס מיוחד מ[[הרבי]], וכונה על ידו '[[שר המשקים]] דארץ ישראל'.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[שכונת מאה שערים]] שב[[ירושלים]] לאביו ר' [[נחמן מנדלסון]] שהיה מלמד נערץ ב[[חיידר]] במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]].

בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg כרטיס בספר החסידים]}}.

לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]], בתו של ר' משה שלום שור מחסידי [[קרלין]], שהייתה משפחה ידועה ב[[ירושלים]] שעסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]]{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב.

ב[[מלחמת השחרור]], היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים.

עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל.
שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי [[חנניה יוסף היילפרין]] ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה,
לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל'. {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25]}}.

באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל".

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קבע את ביתו ב[[רובע היהודי]], והיה מהמתפללים הקבועים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל [[הכנסת אורחים]], ששמחתו על פניו.

כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}.

אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] בירושלים. האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בגיל 93 בי' אדר ראשון תשפ"ב, ונטמנה בהר הזיתים{{הערה|[https://col.org.il/news/136615 ידיעה על פטירתה] באתר חב"ד און ליין.}}.

==בית הכנסת בית וגן==
[[קובץ:יונה מנדלסון אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יונה מנדלסון אצל הרבי בחלוקת דולרים]]
כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], החליטו אנ"ש חסידי חב"ד אשר בירושלים להקים בית כנסת חב"ד ב[[שכונת בית וגן]], שעד אז לא היה בשכונה מנין חב"ד{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}.

כגבאי בית הכנסת הוחלט למנות את ר' יונה מנדלסון אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה [[המתנגדים]]. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".

בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן [[ספר תורה]] שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}.

==ניהול היקב==
{{ערך מורחב|יקב שמשון}}
{{חלונית
|כותרת="נמצא כאן '[[שר המשקים]]' דארץ ישראל"
|מקור=מתוך [[התוועדות]] ליל [[י"ב סיוון]] [[תשד"מ]]
|תוכן=
"כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בקבוקי [[משקה]] לרבני [[ארץ הקודש]].
ואח"כ אמר: נמצא כאן '''"[[שר המשקים]]" דארץ ישראל''', שמספק משקה ביד רחבה וב[[שמחה]] וטוב לבב עבור כל [[התוועדות חסידית]], ובודאי ימשיך בזה עוד יותר. ומכיוון שהוא '''"שר המשקים"''' - יתנו גם לו בקבוק משקה.
נתן בקבוק משקה ל'''הרב יונה ש' מנדלסון ש'''', באמרו, שיערב וימזוג משקה זה במשקה שמייצר."
}}
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.

בשנות ניהולו את היקב נודע ב[[צדקה|תרומותיו]] הרבות לכל דבר שבקדושה.

תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר ב[[י"ב סיוון]] [[תשמ"ד]] כינה אותו "[[שר המשקים]] דארץ ישראל".

כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.

==פטירתו==
במצאי שבת ערב [[לג בעומר]], [[י"ח אייר]], [[תשס"ד]], שבק חיים לכל חי.

הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים.

לעילוי נשמתו יסד בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]] שיעור קבוע ב770 [[רמת שלמה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5406 זוכרים את 'שר המשקים']{{Col}}}}.

כמו כן הספר "[[יום הילולא (מנהגים)|מנהגי יארצייט]] - חב"ד" הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5614 חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד]{{Col}}}}.

==היקב לאחר פטירתו==
לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' [[שלמה זלמן מנדלסון]]. היקב נרכש בשנת [[תשס"ו]] על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
{{ש}}
לאחר שהרב [[זאב דב סלונים]] נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של [[בית דין רבני חב"ד]]), [[כשרות]] היקב הופקדה בידי הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] העומד בראש '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]]'{{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']{{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/514811/ לפנות בוקר: הרב יורקוביץ' הפתיע את עובדי היקב]{{אינפו}}}}.

==משפחתו==
* אשתו - מרת [[ציפורה מנדלסון]] (לבית שור) - כיהנה כיו"ר [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ירושלים]]
* בנו - ר' [[שלמה זלמן מנדלסון]] - [[קראון הייטס]], [[רמת שלמה]] ירושלים, היה מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], לאחר מכן מנהל [[יקבי ירושלים|היקב]] לצד אביו עד לפטירתו
* בתו - מרת רחל לאה - [[נחלת הר חב"ד]], לשעבר מנהלת 'בית ספר חב"ד בנות'. אשת ר' [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ]]
* בתו - מרת רבקה ליבה, נישאה לר' שלמה שמואל פליישמן - [[נחלת הר חב"ד]]
* בתו - חנה רייזל, נישאה לר' [[נתנאל דרייפוס]] אשר היה [[שליח חב"ד]] ב[[נתניה]]
{{עץ משפחת מנדלסון}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/104313 הרה"ח ר' יונה מנדלסון] {{Col}}
* [https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/92388 כשהכהנים יבואו, הם ירצו קפה ועוגה: "העוגיות של המשיח"] {{Col}} - כתבה על אשתו מרת [[ציפורה מנדלסון]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלסון, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

ברוך דב פוברסקי

2023-06-25T13:59:53Z

חנזין:

{{דמות
|שם= ברוך דב פוברסקי
|תמונה= הרב פוברסקי.jpeg
|תיאור= ר' בערל פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'
|תאריך לידה= [[ד' אלול]] [[תרצ"א]]
|מקום לידה= קלצק, [[פולין]] (כיום: [[בלארוס]])
|מקום פעילות= [[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת
|רבותיו= אביו רבי [[דוד פוברסקי]], רבי [[שמואל רזובסקי]]
|חיבוריו= בד קודש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''ברוך דב פוברסקי''' (יליד שנת [[תרצ"א]]) הוא ראש ישיבת פוניבז'. הרב פוברסקי שומר על יחס חם עם כלל החסידויות ובתוכם חסידי חב"ד ולא מהסס לבטא זאת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אלול]] [[תרצ"א]], בעיר קלצק לאביו הרב [[דוד פוברסקי]] (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו.

עם בואו למד בישיבת אור התלמוד ב[[תל אביב]] ובמקביל גם בישיבת [[אחי תמימים]] בתל אביב, שם שימש אביו כ[[ר"מ]] ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב ל[[חזון איש]] ולרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק.

בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[מרדכי שלמה ברמן]], לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב [[שמואל רוזובסקי]], ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.

בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב פוברסקי באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]]. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.

משנת [[תנש"א]] הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות [[סלאנים]]. בשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.

==קשריו עם חב"ד==
בקיץ של שנת [[תש"ב]] החל אביו הרב [[דוד פוברסקי]] לכהן כ[[ר"מ]] ראשי וראש ישיבת [[אחי תמימים]]{{הערה|בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית.}} והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת אחי תמימים למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של הרב [[יואל כהן]], ברבות השנים התבטא{{הערה|בפגישה עם ר' יואל}} כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' [[רפאל כהן]] - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה.

בשנת [[תשח"י]] בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] מיוחדת שסודרה בידי הרב [[פינייע אלטהויז]] וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא [[בחירה חופשית]] אשר היא קיימת רק ב[[בני ישראל]]. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון [[הרמב"ם]] הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי [[הרמב"ם]] הללו הם כלפי המצב שלפני [[מתן תורה]] אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק בבני ישראל. לאחר מכן נכנס עוד כמה פעמים רבות ליחידות.

במשך השנים שמר על קשר קרוב עם חברו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] אותו הכיר עוד מביקוריו בישיבת אחי תמימים ולאחר מכן כשלמדו יחד בישיבת פונביז'.

בשנת תשע"ג חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/73375 הקריאה]}}.

בשנת תשע"ד נפגש הרב פוברסקי עם הרב [[מאיר אליטוב]] ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת ב[[שיחות]]. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81777 הכתבה] {{חב"ד און ליין}}}} ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד.

בשיחה עם הרב [[יואל כהן]] הביע הרב פוברסקי את התפעלותו מחידושו של הרבי שנס בעירת נרות ה[[מקדש]] במשך שמונה ימים רצופים מפח השמן הטהור ב[[נס חנוכה]] הוא על דרך בעירת האש בסנה ללא איכולו{{הערה|שמות ג, ב}}, כשהוא מציין שבכך מתיישבת התמיהה מדוע לא היה לשמן הנותר דין דשן שיש להחליפו.

ב[[טבת]] [[תש"פ]] כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור ה[[ליטא]]י, הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[חיים קנייבסקי]]) אות ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנכתב ע"פ הוראת ה[[רבי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574082/ בכתיבת אות בספר התורה] {{אינפו}}}}.

בכסלו תשפ"ג נפגש עם ראש [[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת חב"ד במיאמי]], הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]]. בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי על אהבתו של אביו הגר"ד לחסידי חב"ד והעלה זכרונות מהימים בהם שימש אביו כראש ישיבת תומכי תמימים, וכן הוזכרה היחידות הנ"ל של הרב פוברסקי אצל הרבי. הרב פוברסקי סיפר פרטים נוספים על ביקורו אצל הרבי וכן שוחח עם הרב שפירא בדברי תורה שנסובו על שיחות הקודש של הרבי בענייני חנוכה {{הערה|COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים. COL, י"ג כסלו תשפ"ג.}}.

==ספריו==
*'''בד קודש''' - חידושים על הש"ס. זכה בפרס הרב קוק בשנת [[תשכ"ו]].
*'''בד קודש''' - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).
*'''שיעורי הגרב"ד פוברסקי''' - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים.

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/51623 תמלול השיחה בין ר' יואל והרב פוברסקי] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוברסקי, ברוך דב}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]

צבי אלימלך הלברשטאם

2023-06-25T13:59:41Z

חנזין:

{{דמות
|שם=רבי צבי אלימלך הלברשטם
|תמונה=האדמו"ר מצאנז.jpg
|תיאור=האדמו"ר מצאנז
|תאריך לידה=[[ב' חשוון]] [[תשי"ג]]
}}
'''רבי צבי אלימלך הלברשטאם''' (נולד בב' ב[[חשוון]] [[תשי"ג]], 21 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז), חבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]], ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד בברוקלין שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], לרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] בעל ה"בני יששכר".

למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי [[גמרא]] בעל פה. ב[[אלול]] [[תש"ל]] (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]] (רב קהילת "ראשית חכמה" ב[[מונטריאול]], ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה.

הוסמך לרבנות מהרבנים: ר' אברהם צבי וייס, ר' אפרים פישל הרשקוביץ ור' אהרן וידר - אב"ד לינז.

בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, ב[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]].

== קשריו עם הרבי וחב"ד==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
[[קובץ:צבי אלימלך הלברשטאם.png|ממוזער|האדמו"ר נושא דברים (בשליחות אביו) ב[[כינוס השלוחים בארץ הקודש]] בשנת [[תש"נ]]]]
בחודש [[שבט]] [[תש"נ]] כיבד בהשתתפותו בשליחות אביו את הכינוס השנתי של השלוחים ומנהלי בתי חב"ד באה"ק שנערך באותה השנה בנתניה. את דברי ברכתו פתח בדברי חז"ל, שהמחזה שנגלה לנגד עיניו כאשר הגיע ליטול חלק בכינוס ולברך את שלוחי הרבי "הצעירים ברוח", הוא "הנאה להם והנאה לעולם"{{הערה|עיתון כפר חב"ד גל' 417}}.

בעת בה הוענק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] התבטא שספר התניא הוא מראשוני הספרים החסידיים, ושעל גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, ואף כאשר נכנסים אליו אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, הוא שואל אותם באם עיינו בספר התניא. רבי צבי אלימלך אף מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשס"ה]] במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי.

[[קובץ:09-01-2018-21-33-59-2017-12-05-PHOTO-00003497.jpg|400px|250px|ממוזער|עם ר' [[אלעזר פרץ]] יו"ר מטה משיח ב[[נתניה]]]]
בשנת [[תשס"ט]] בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון נתניה שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות הבית חב"ד להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים בשמחת הגאולה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36431 האדמו"ר מצאנז בבית חב"ד]}}.

בשנת [[תשע"ב]] שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר.

במהלך פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] דיבר רבי צבי אלימלך בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות.}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר שאביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.

בשנת תשע"ה, ביקר האדמו"ר ביקור ראשון בכפר חב"ד, כשהגיע לנחם את בני [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]], על פטירת אביהם רבה של כפר חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/87713 האדמו"ר מצאנז בניחום אבלים אצל משפחת אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"ו]] קיבל רבי צבי אלימלך במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת".

האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים זצוק"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים כיצד לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו{{הערה|[https://col.org.il/news/97026 לתיעוד ודיווח מהביקור לחץ כאן] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"ח]] נערך ביקור מיוחד ומרגש של רבני [[מכון הלכה חב"ד]] אצל האדמו"ר, במהלכו נידונו נושאים הלכתיים אקטואליים וגם היסטוריים. המפגש ההלכתי נמשך כשעתיים, ועורר התפעלות בקרב חסידי [[צאנז]], אשר לא זוכרים מפגש ארוך כזה עם האדמו"ר. בפגישה נכח גם בנו של האדמו"ר, הרב אברהם הלברשטאם משפיע רוחני של ישיבת צאנז וידידו של הרב [[יעקב חביב]] מרבני המכון.

האדמו"ר קבל את המשלחת בפנים מאירות ובחביבות גדולה, והראה התעניינות גדולה על כל הנעשה ב[[מכון הלכה חב"ד]]. לאורך המפגש התפלפל עם הרבנים והשיב על שאלות הלכתיות בפרוטרוט. המפגש נפתח בדברי הרב [[יעקב חביב]], אשר הציג בפני האדמו"ר את הרבנים חברי המכון בשמותיהם ובתפקידיהם והדגיש כי המכון מאחד את כל הכוחות "ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואף הגיע מחוץ ל[[ארץ הקודש]], כאשר יש רבנים מהמכון שגרים בחו"ל ועונים לשואלים דבר ה' זו הלכה.

האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה ש[[חסידות חב"ד]] מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב'[[נגלה]]' הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו' הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי ב[[תפילה]] – זה יותר חמור… אכן, חלק ה[[תשובה]] כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ה[[הלכה]] למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת [[תורת החסידות]] כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ב[[יהודי]] זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.

בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי {{ציטוטון|[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת הבעש"ט, הרי הוא אפיקורס כפשוטו}}. הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו תניא לעם בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.

לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מהעיר נתניה, היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגל משיח|דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".

בתחילת חודש [[ניסן]] [[תשע"ט]], בכינוס רבבות להצלחת הבחירות לרשימת יהדות התורה-ג', סיפר האדמו"ר סיפור בשם אביו על הרבי תוך כדי שהוא חוזר על דברי אביו בהקשר לרבי, ש[[הרבי]] הוא גדול בישראל, ודבריו נכונים{{הערה|[https://col.org.il/news/117553 האדמו"ר מצאנז מספר על הרבי בכינוס בחירות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, כל זה בפני גדולי ומנהיגי הציבור החרדי בהם: הרב [[חיים קנייבסקי]], [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], ו[[נחום בער ברייער|האדמו"ר מבויאן]].
{{סדרה|הקודם=רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=-}}

==לקריאה נוספת==
*'''ללא חסידות לא היה אידשקייט בעולם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 56

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, צבי אלימלך}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]

יששכר בער לייפר

2023-06-25T13:59:25Z

חנזין:

{{דמות
|שם=רבי ישכר בער לייפר
|תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=פתח תקווה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
}}
רבי '''ישכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי. הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.

ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

חיים קניבסקי

2023-06-25T13:59:18Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי
|תמונה=חיים קנייבסקי חדש.jpg
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (כונה '''ר' חיים''') ([[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]), היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .

ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.

הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.

הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.

קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.

===פטירתו ומסע הלוויה===
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].

===פסקיו===
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר, וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי, חוץ מפעמים בודדות בנושא עירובין, בהם פסק לטובת הצד המקל.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
===עם רבותינו נשיאינו===
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.

[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.

בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.

יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.

ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.

ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.

אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.

[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.

בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.

===עם חסידי חב"ד===
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי, יחד עם הרב [[מענדל וועכטער]] והרב [[משה שילת]]]]
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.

בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.

בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.
====רבנות בני ברק====
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.

בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] לאחר התמנותם לרבני העיר בני ברק]]

===ציפייה למשיח===
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.

לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.

==מספריו==
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24-26
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

יעקב מזרחי

2023-06-25T13:58:56Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב יעקב ישראל מזרחי
|תמונה=מזרחי דרך כוכב מיעקב.jpg|
|כינוי= ר' יעקב
|תיאור=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=[[תימן]]
|תאריך פטירה=[[א' אלול]] [[ראש חודש]] אלול [[תש"מ]]
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל
|רבותיו=
|תלמידיו= בנו הרב [[אליעזר מזרחי]]
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יעקב ישראל מזרחי''' ([[י' טבת]] [[תר"פ]] - [[א' אלול]] [[תש"מ]]) היה עסקן רב פעלים מיוצאי תימן ומקורב לחב"ד, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד.

צאצאיו נמנים על חסידי חב"ד ומכהנים בתפקידים חשובים בשדה השליחות, הרבנות, ועסקנות הכלל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' טבת]] שנת [[תר"פ]] בשכונת שעריים שבעיר [[רחובות]], לאביו הרב דוד מזרחי הי"ד ולאמו מרת שושנה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חביבה, התגורר בבית אביו.

בשנת [[תשי"ב]] בעקבות ביקור של בחורים מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת מגוריו, והתפעלותו מאופן החינוך שקיבלו, החליט לשלוח את בניו ללמוד בישיבה זו, ואכן כל ילדיו נשלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ובעקבות כך הצטרפה המשפחה כולה ונמנתה על חסידי חב"ד.

תחילת עסקנותו הייתה באופן לא ממוסד, כאשר התמסר לרווחת העולים מארצות המזרח בגשמיות וברוחניות, ודאג שילדיהם יכנסו למוסדות שיעניקו להם חינוך יהודי.

בעקבות הצלחתו, התמנה בשנת [[תשי"ז]] על ידי תנועת אגודת ישראל למנהל מחלקת עדות המזרח, ובמשך השנים התפתחה פעילותו ברמה הארצית, והוא עסק במספר תפקידים ציבוריים בעלי משמעות.

בשנת [[תשכ"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, וכאשר נכנס להתוועדות של הרבי באמצע ההתוועדות, עצר הרבי לכבודו עד שהתיישב במקומו, ורק אז המשיך בדבריו.

בכל ביקוריו זכה ליחס מיוחד מהרבי, ול[[יחידות|יחידויות]] ארוכות בהם הדריך אותו הרבי בעניני עסקנות הכלל.

נפטר בדמי ימיו בגיל 60 ב[[א' אלול]] [[תש"מ]].

לזכרו ייסדו בניו את מוסדות [[אור יעקב אור זרוע]], הכוללים בית מדרש להוראה וכולל לדיינות בראשות הרב [[מאיר אהרון]] עה והרב [[שלמה גלעדי]].

בשנת [[תשע"ח]] לרגל יום השנה הל"ח לפטירתו, יזמו בניו הוצאה לאור של ספר הסוקר את תולדותיו ופעלו, בהוצאת מוסדות אור יעקב ואור זרוע, ובעריכת הרב [[שניאור ברגר]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף מזרחי
*בנו, הרב [[אליעזר מזרחי]] - עסקן ציבורי וחבר כנסת, [[לוד]]
*בנו, הרב שלמה מזרחי
*בנו, הרב שמואל מזרחי
*בנו, הרב בנימין מזרחי
*בנו, הרב [[משה מזרחי (פתח תקווה)|משה מזרחי]]
*בנו, הרב נחום מזרחי - כפר חב"ד
*בנו, הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד - שירת ב[[צה"ל]] ונפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
*בתו, מרת נעמי הלל-נפטרה כ"ו חשוון תשע"ב-
*בתו מרת רות, רעיית הרב [[אפרים מפעי]] - משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]]
*בתו, כספית מחפוץ-נפטרה יום הכיפורים תש"פ-

==לקריאה נוספת==
*'''דרך כוכב מיעקב''' - תולדות חייו ומסכת פעילותו, בעריכת הרב [[שניאור ברגר]], מנחם אב [[תשע"ח]]

{{מיון רגיל:מזרחי, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת מזרחי]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2023-06-25T13:54:52Z

חנזין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]
|תמונה= לערך הרבי שליט"א.jpeg
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}, ונוהגים ב[[אחדות החסידים]], כהוראת הרבי.
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131.}}.

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

=== בברלין ופריז ===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק [[שחמט]] עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] בשנת [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מפורטוגל ל[[ניו יורק]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות]] לרבי הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

===קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מ[[חסידי חב"ד]], וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}.

במהלך [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשי"א]] שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - חלק ג', עמ' 326.}}. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]] וראו גם שיחת שבת [[פרשת פינחס]] [[תשמ"ה]]}}. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].

===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לקוטי שיחות על סדר הפרשית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-מ' כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.}}.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].
*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).

;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.
*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].
*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.[[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 18:51, ב' באייר, ה'תשפ"ג 18:51, 23 באפריל 2023 (UTC)
{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}}

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם|*]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]

משה סופר

2023-06-25T13:54:11Z

חנזין:

{{דמות
|שם= רבי משה סופר
|תמונה=משה סופר.JPG
|כיתוב=רבי משה סופר
|תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג
|מקום לידה=פרנקפורט
|תאריך פטירה=כ"ה תשרי ת"ר
|מקום פעילות=הונגריה
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[נתן אדלר]].
|בני דורו=
}}
[[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך [[אוסטריה]]]]
'''רבי משה סופר''' (מכונה גם '''החתם סופר''') ([[ז' תשרי]] [[תקכ"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[ת"ר]]) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ו[[פרשבורג]] שב[[הונגריה]], מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
==תולדות חיים==
נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי [[נתן אדלר]] ולאחר מכן אצל רבי [[פנחס הורביץ]], [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8&pgnum=172 תשי"א].}}.

בשנת [[תקמ"ו]] הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.

בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}.

בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בברטיסלאבה שב[[סלובקיה]].

===אצל הרבי===

ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801).

פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).

==משפחתו==
לרבי משה סופר היו ארבע בנים שהיו ממשיכי דרכו ברבנות ובראשות הישיבה: רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר", רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר", רבי עקיבא סופר, בעל ה"דעת סופר" ורבי שמואל בנימין סופר. אחד מצאצאיו של רבי משה סופר{{הערה|נכדו של רבי [[שמעון סופר]], שהיה נכדו של רבי משה.}} התחתן עם אחד מילדיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}.

* להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.

==ספריו==
{{ערך מורחב|חתם סופר}}
* '''חדושי חת"ם סופר''' – חידושים על הש"ס – על שמו ועל שם ספריו האחרים הוא נקרא '''החת"ם''' ('''ח'''ידושי '''ת'''ורת '''מ'''שה) סופר.
* '''שו"ת חת"ם סופר''' (שבעה חלקים) – כולל 1225 תשובות במגוון נושאים.
* '''דרשות חתם סופר (שלשה חלקים)''' – על המועדים.
* '''חתם סופר (חמשה חלקים)''' – פירוש על ה[[תורה]].
* '''תורת משה (חמשה חלקים)''' – פירוש על התורה, על [[חמש מגילות]] ועל [[הגדה של פסח]].
* באור על פירוש [[רמב"ן]] לתורה.
* מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס.
* ציונים והערות ל[[שולחן ערוך]].
* '''שירת משה''' – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
* '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
* '''ספר זיכרון''' – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]

* להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.

חיים אהרון

2023-06-25T13:53:59Z

חנזין:

{{דמות
| שם =הרב חיים אהרון
| תמונה =חיים אהרון.jpg
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =י"ד אדר ב' תשי"ט
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים כפר חב"ד
| מקום מגורים =כפר חב"ד
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =ראש ישיבת תומכי תמימים רחובות
| תפקידים נוספים =חבר הועד הרוחני דכפר חב"ד
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}

הרב '''חיים אהרן''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] וחבר הוועד הרוחני ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד אדר|י"ד אדר ב']] [[תשי"ט]] לאביו ר' שלום ששימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' ב[[כפר סבא]], ולאמו מרת גליה. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו מצד אביו.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נישא עם רעייתו מרת מאירה בת ר' יעקב זוהר מ[[בני ברק]], והתיישב בסמיכות לבית חמיו ושימש במשך מספר שנים כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר.

עם התמנותו כראש ישיבת תומכי תמימים 'מאור מנחם' רחובות, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשע"ז]] מונה על ידי המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי]] לחבר הועד הרוחני ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מאיר אהרון]] - שימש כראש [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] ובית מדרש להוראה ומשפט ב[[רחובות]]
*בנו, הרב שניאור זלמן אהרן - מנהל [[תלמוד תורה חב"ד תל אביב]]
*בנו, הרב חגי שמואל אהרן - מחנך מכון חסידי טכנולוגי צפת.
*בנו, הרב יוסף יצחק אהרן - מחנך תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק.
*חתנו, ר' שילה שאער - מנכ"ל ומייסד קריאייטיב מיזם - כפר חב"ד.
*חתנו, ר' לוי גדסי.
*חתנו, ר' אוריאל זוהר.
*חתנו, ר' צמח נדב.
*חתנו, ר' מענדל נדב.

{{מיון רגיל:אהרון, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

מאיר אליהו אהרון

2023-06-25T13:53:48Z

חנזין:

{{דמות|
שם=הרב מאיר אליהו אהרון
|תמונה= מאיר אהרון.png
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ח' טבת]] [[תשי"א]]
|מקום לידה= [[כפר סבא]]
|מקום פעילות=[[רחובות]]
|רבותיו=הרבי מליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}

הרב '''מאיר אליהו אהרן''' ([[ח' טבת]] [[תשי"א]] – [[ט"ו בכסלו]] [[ה'תשפ"ב]]) היה ראש [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] וראש [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]], וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה ב[[ח' טבת]] [[תשי"א]]. אביו שימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' ב[[כפר סבא]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

בשנת [[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

[[נישואין|נשא את]] רעייתו מרת דינה.

עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'.

בשנות הממי"ם שימש כמנהל של בית חב"ד הראשון בבני ברק.

בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"א]] עמד בראשות [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ברחוב 'יד התשעה' [[הרצליה]].

בשנת [[תש"נ]] החל לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל דיינות]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] ב[[רחובות]] שנוסד על ידי משפחת מזרחי. הכולל בראשותו נודע בשמו הטוב, ורבים מרבני חב"ד הצעירים ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] בעשור האחרון בארץ הקודש ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה.

בשנת [[תשע"ג]] החל לשמש גם כבוחן להסמכה של [[מכון תורה שלמה]] של [[כולל חב"ד]] ושל מכון רן במוסקבה.

ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשפ"ב]] נפטר בגיל 70, לאחר שסבל במשך שנים ממחלה קשה.

==חיבוריו==
ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]] שלח הרב אהרן לרבי פלפול שכתב בהלכות סוכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והרבי שלח את הפלפול למערכת [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] והורה לפרסם את זה בקובץ{{הערה|נדפס בקובץ יגדיל תורה אייר תשל"ז עם הערה מיוחדת שזה נשלח על ידי הרבי.}}.
*'''משא מאיר''' - שו"ת וחקרי הלכות בש"ס ופוסקים, תשנ"ד-תש"ס
*'''ברכי נפשי''' - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק"ד בתהלים, רחובות תש"ע
*'''משחקי ילדים בשבת''' - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו"ח בארץ הקודש
*'''שו"ת נהרי מאיר''' - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע"ט
*'''נטפי המור''' - דרשות על התורה והמועדים, רחובות
*'''זיו השבת''' - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה.
*'''זיו ישראל''' - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[חיים אהרון]].
*בנו, הרב דניאל שאול אהרון.
*בתו, רחל.
*בנו, הרב לוי יצחק אהרון.
*בנו, הרב שמואל אהרון.
*בתו, לאה.
*בתו, שרה.
*בנו, הרב ישראל אהרון.
*בנו, הרב מרדכי אהרון.
*בנו, הרב דוד אהרון.
*בתו, חיה מושקא.
*בתו, רבקה.
*בנו, הרב משה אהרון.
==לקריאה נוספת==
*'''העמיד דור של תורה והלכה''', נתן אברהם ושניאור זלמן לווין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1287 ע' 24-30.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-מוסף-זמן-אחים.pdf כי מרחובות תצא תורה והלכה]''' בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז {{PDF}} {{בית משיח}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://chabad.info/news/הכולל-ברחובות-פנינת-ההלכה-של-ליובאווי/ הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אהרון, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]

משה טייטלבוים (ישמח משה)

2023-06-25T13:53:36Z

חנזין:

{{דמות
|שם= רבי משה טייטלבוים
|תואר=
|תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg
|כיתוב=
|כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי)
|תאריך לידה= [[תקי"ט]]
|תאריך פטירה= [[כ"ח בתמוז]] [[תר"א]]
|מקום קבורה=אוהל, הונגריה
|השתייכות= [[חסידות סאטמר]], מייסד השושלת
|הבא= ה[[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|ייטב לב]]
|רבותיו= [[החוזה מלובלין]]
}}
[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל).

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.

בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.

בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.

במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע השל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.

מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.

נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.

==ספריו==
;נדפסו
* '''ישמח משה''' - על התורה ונ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/40096 תפילה למשה]''' - על [[תהלים]]
* '''[http://www.hebrewbooks.org/774 השיב משה]''' - [[שו"ת]]
* '''יין הרקח''' - על [[פרקי אבות]]
* '''מעין טהור''' - הלכות נדה (באידיש)
;לא נדפסו
* '''ישיר משה''' - על [[שיר השירים]]
* '''כליל תפארת''' - על [[מגילת רות]]
* '''אבל משה''' - על [[מגילת איכה]]
* '''מור ולבונה''' - על [[מגילת קהלת]]
*'''עסיס רמוני''' - על [[מגילת אסתר]]
* '''יין הרקח''' - על אגדות [[חז"ל]] ופלפולים
* '''שיח ספונים''' - על תפילות ופיוטים ו[[זמירות לשבת]]
* '''תוכחת חיים - אמירה נעימה''' דרושים ל[[חודש אלול]] וימי רצון
* '''אבקת רוכל''' - לקוטים רמזים וטעמים

==תלמידיו ומשפחתו==
;מתלמידיו:
*רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים"
*רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש
*רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה"

;משפחתו:
*בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט
*בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר ה[[שו"ת]] "אריה דבי עילאי"

בין צאצאיו יש מספר [[חסידי חב"ד]]. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] הוא מצאצאיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/27/335502467571.html הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ג תמוז תשע"ו

{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

מיכאל טייב

2023-06-25T13:52:06Z

חנזין:

{{דמות|
שם=מיכאל טייב
|תמונה=מיכאל טייב.jpeg
|תיאור=משפיע בישיבת אוהלי תמימים כפר חב"ד
|תאריך לידה=[[כ"א תשרי]] [[תשל"ד]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[נתניה]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=מוסר שיעורים בכולל [[משכן מנחם]] ובמרכז "נשמתא דאורייתא" שעל ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''מיכאל טייב''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1973) הוא מנהל רוחני ומשפיע בישיבת אוהלי תמימים [[כפר חב"ד]]. מוסר שיעורים ב[[תניא]] גם ב[[כולל משכן מנחם]], נודע בסגנון ההתוועדויות היחודי שלו. הרב טייב כותב טור שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א תשרי]] [[תשל"ד]] ב[[צרפת]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בגיל 16 חזר בתשובה בכוחות עצמו ונכנס ללימודים בישיבת [[חח"ל צפת]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה רות, התיישב ב[[נתניה]] ופעל עם קהילת דוברי הצרפתית בעיר. ושימש כמחנך בתלמוד תורה דברי מנחם חב"ד בעיר.

נודע כמרצה מאלף ומרתק, אשר חי ומחיה כל עניין חסידי בדגש על התקשרות לרבי. בעל כושר דיבור יוצא דופן, ידוע בחוש ההומור שלו, בעל מרץ רב.

ידוע בכישוריו בהסברת [[ניגונים]] עמוקים ופשרם, תוך כדי לקיחת מסרים לחיים האישיים.

בשנת תשס"ח הוקם בגבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה בירושלים מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והוא מוסר בו שיעורים.

בשנת תשע"ה התחיל לכתוב טור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בשם "לחיים, חסידים!" ובו הגיגים חסידיים משיחות הרבי.

==ספריו==
'''לחיים ולברכה''' - לקט התוועדוית ערוך ומחולק לנושאים, [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע"ג]]

==משפחתו==
*חתנו, ר' מאיר טויטו שי'

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/956822 צפת מהזווית שלי • הרב מיכאל טייב] {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/blogs/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91/ הסיפור שטרם סופר: המשפיע הרב מיכאל טייב • טור מרגש] {{אינפו}}
*[http://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93?cat=150 מאגר השיעורים שמסר ב][[כולל משכן מנחם]] {{חב"ד און ליין}}
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_13.pdf טבע הטייב להיטיב]''', ראיון בגליון 'כי קרוב', אמור תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייב, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

ישראל מאיר אלטיין

2023-06-25T13:51:59Z

חנזין:

{{דמות
|שם= ישראל מאיר אלטיין
|תמונה= ישראל מאיר אלטיין.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תרפ"ג]]
|מקום לידה= [[מנהטן]]
|תאריך פטירה= [[ב' אלול]] [[תשס"ט]]
|מקום פעילות= [[פיטסבורג]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

הרב '''ישראל מאיר אלטיין''' ([[תרפ"ג]] – [[ב' אלול]] [[תשס"ט]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[פיטסבורג]] ובישיבת תומכי תמימים המקומית במשך שישים שנה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[מנהטן]] שבניו יורק להוריו ר' צבי הירש ומרת חנה אלטיין, שהיו משפחה חסידית גליציאנית.

למד בישיבת רבינו חיים ברלין, ועם הגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] ופתיחת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] היה מראשוני התלמידים בישיבה.

נישא עם רעייתו מרת עטל, ובשנת [[תש"ה]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לפעול להחזקת היהדות בפיטסבורג, שם סייע לרב [[שלום פוזנר]] בעבודתו, וייסד בית ספר יהודי חדש ושימש כמחנך בכיתות הנמוכות והעמיד דורות של תלמידים יראי שמים.

במקביל, עסק בכתיבה ופרסום מאמרים בענייני יהדות בעיתונים המקומיים, ושימש כרב [[בית הכנסת]] 'חפץ חיים' במשך עשרות שנים.

בשנת [[תש"כ]] החל לעסוק בגיוס כספים להחזקת המוסדות, וניצל את המפגש עם בני המעמד העליון כדי לקרב אותם ליהדות.

בנוסף, שימש לאורך השנים כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המקומית.

נפטר ב[[שבת קודש]] [[ב' אלול]] [[תשס"ט]] בגיל 86, ונטמן בבית העלמין היהודי הומווד במקום שליחותו בפיטסבורג.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - קראון הייטס
*בנו, הרב מענדל אלטיין - מונטריאול
*בנו, הרב יוסי אלטיין - קראון הייטס
*בתו מרת חנה שטיין - דטרויט
*בתו מרת צערל בקמאן - פיטסבורג
*בתו מרת פערל נמדר - קראון הייטס
*בתו מרת מליה טייטלבוים - מונטריאול

{{מיון רגיל:אלטיין, ישראל מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770‏]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

יקותיאל יהודה הלברשטאם

2023-06-25T13:51:46Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
|תמונה=צאנז.jpg
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר רודניק
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=הראשון
|הקודם=
|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]]{{ש}}
|תחילת כהונה=[[תש"ו]]
|סיום כהונה=בעת פטירתו
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]
|אם=מרת חיה מנדל
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
|ילדים=אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו ב[[שואה]];{{ש}}שבעה ילדים מאשתו השנייה:, בהם הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] והרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]
|חתימה=
}}
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].

==תולדות חיים==
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.

הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}.

בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.

בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות [[נדר]] שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").

בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

==קשריו עם הרבי==
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.

בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}.

התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}.

גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.

האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}.

בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.

כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}.

בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}

מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דבורים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}.

==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ==
בספר "הליכות חיים" - ניסן-פסח {{הערה|מהדורת תשע"ח. עמ' טו}}מספר העורך ר' אהרן יהושע קלוגר:
"שמעתי מפי הרה"ח חיים יעקב ארנפלד הי"ו מקרית צאנז, נתניה: בשנים עברו כשהייתי ממונה על עניני הכשרות בקרית צאנז, זכורני שרבינו [=ה"שפע חיים"] זי"ע הורה לי ללמוד שולחן ערוך הלכות הגעלת כלים עם המגן אברהם והנושאי כלים, ולחזור על זה עם שו"ע הרב, בהוסיפו: 'בכל מקום שיש חילוקי דיעות בין הפוסקים - תעשה כפסקו של השו"ע הרב'".

==משפחתו ומתלמידיו==
'''בניו'''
*רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר ב[[ישראל]].
*רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] מ[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.

'''חתניו'''
*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל{{הערה|עד לפטירתו ב[[כ"ז תמוז]] ה'[[תשע"ז]]}}.
*רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים.
*רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]].
*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק
*רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 134-137.

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/119510 הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/5624 איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז] באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, יקותיאל יהודה}}

[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

רשב"ם

2023-06-25T13:51:32Z

חנזין:

{{דמות
|שם=רשב"ם
|תמונה=Show-photo-icon.jpg
|תיאור=ציור של הרשב"ם
|תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה
|תאריך פטירה=ד'תתקי"ח
}}
רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]], [[גמרא|התלמוד]], ומראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080).

== תולדות חיים ==
הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם.

למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו. עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם [[רש"י]] זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו בתורה ולפעמים הודה לדבריו.

מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם.

שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158).

===שיטתו בפירוש התורה===
הרשב"ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז"ל.

הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]].

==התייחסות הרבי אליו==
{{פסקה חסרה}}
במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}}

{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]

אלימלך צוויבל

2023-06-25T13:51:11Z

חנזין:

{{דמות
|שם= הרב אלימלך צוויבל
|תמונה=אלימלך צוויבל.jpg
|כינוי=מיילך צוויבל
|תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]]
|תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט חשוון]] [[תשע"ז]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[תומכי תמימים מוריסטון]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''אלימלך צוויבל''' ([[י"ז אב]] [[תש"א]], 1941 - [[י"ט חשון]] [[תשע"ז]]) היה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], חבר בוועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וחבר ה[[ועד להפצת שיחות]] ומערכת [[מכון חסידות מבוארת]]. שימש בעברו כ[[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] של תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]] ב[[תל אביב]]. למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר]]ים' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.

כשהגיע לפרקו, הרבי היה מעורב בשידוך שלו ואף כתב{{הערה|1= קובץ זיכרון לשלושים, ליקוט מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו.}} אודותו למדוברת, רעייתו מרת ליבא בת ר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]] שהוא "אברך שתורתינו תורת חיים מדברת בשבחו - חסיד, ת"ח, ובעל מידות וכו'".

לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]], החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/סקירה_על_הקמת_%22הערות_התמימים_ואנ%22ש%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}.

במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארצות הברית, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

נפטר בפתאומיות בגיל 75 ב[[י"ט חשון]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
*בנו, הרב משה צוויבל - קראון הייטס
*בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
*בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
*בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
*חתנו, הרב [[מיכאל גוראריה]] - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
*חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון

==קישורים חיצוניים==
*[Https://anash.org/a-master-of-all-trades תולדות חייו על אתר anash.org]
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/844290795996.html הרגשתי שאני והרבי ביחד]''' {{בית משיח}} מאמר זכרון בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז
*{{קישור שטורעם|19082|news|שבעה סיפורים מהרב צוויבל|מערכת שטורעם|י"ב בתשרי תשס"ח}}
*{{קישור חבד און ליין|97559|מיוחד בדרא ● בקיאות והעמקה בכל חלקי הנגלה והחסידות||ג' [[סיוון]] תשע"ו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zweibel%20Shloshim%20-%20Kislev%2019%2C%205777.pdf קובץ זכרון]''', במלאת [[שלושים (אבל)|שלושים]] לפטירתו של הרב צוויבל
*'''[https://www.torahcafe.com/rabbi-elimelech-zweibel/interview-with-expert-on-jewish-philosophy-and-mysticism-video_a2ec9f7d6.html "Interview With Expert on Jewish Philosophy and Mysticism"]'''
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dd4693ec13d0_1574201662.pdf קובץ זיכרון לרגל יום היארצייט הראשון]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:צוויבל, אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

ישראל פרידמן

2023-06-25T13:50:49Z

חנזין:

{{דמות|
שם=הרב ישראל פרידמן
|תמונה=ישראל פרידמן 2.jpg
|תיאור= הרב פרידמן נואם במעמד 'צאתכם לשלום' לתלמידים השלוחים של אהלי תורה (חשון, תשע"ג)
|תאריך לידה= [[תרצ"ו]]
|מקום לידה= [[בישנקוביץ]]
|תאריך פטירה= [[ז' ניסן]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|ישיבת אהלי תורה]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[רבי ישראל מרוז'ין]]}}
[[קובץ:אליהו עקיבא ליפסקר.jpg|ממוזער|250px|הרב פרידמן נואם במעמד [[ירחי כלה]] בקריית גן ישראל בשנת [[תשמ"א]]]]
הרב '''ישראל יצחק פרידמן''' ([[ו' טבת]] [[תרצ"ו]], 1936 – [[ז' ניסן]] [[תש"פ]] 2020) היה ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] גדולה בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בוחן את תלמידי אהלי תורה מתיבתא, לצד ראש הישיבה הרב [[זושא וילהלם]]]]
נולד ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] שב[[רוסיה]] ב[[ו' טבת]] [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב בנו של הרב זוסיא פרידמן רב העיר אודסה, ולאמו מרת גיטל פרידמן.

בשנת [[תש"ז]] יצא יחד עם משפחתו מרוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', ובמשך כשנתיים התגוררה המשפחה ב[[פריז]], והוא למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.

בהמשך, עלה עם משפחתו בשנת [[תש"י]] לארץ הקודש ולמד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. היה ממושפעי המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]]{{הערה|ראה בספר ר' שלמה חיים קסלמן עמוד 132. ושם גם שהרבי מלך המשיח שלח אליו חסיד להתייעצות באומרו 'הרי הוא 'מושפע' של ר' שלמה חיים, במילא ניתן להתדבר איתו'.}}. בהיותו בישיבה שקד במסירות על לימוד התורה, עד שנחלש ואושפז והתגלה אצלו נקב בריאה. כשדווח על כך לרבי, השיב הרבי במכתב מיוחד שהצילום של הרופאים מוטעה ושיחזרו שוב על הצילום, ואכן באופן פלאי בצילום החוזר לא ראו כל נקב, והוא הבריא במהרה.

הגיע אל הרבי לראשונה בחודש כסלו תשי"ז{{הערה|ב[[יחידות]] הראשונה, התבטא הרבי ואמר לו כי הוא "כסלו'דיקער".}}, וכשנתיים לאחר מכן, בסוף שנת [[תשי"ט]] נשלח על ידי הרבי בעודו בחור בגיל 23 בלבד, לשמש כראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]], וזכה להדרכות רבות ומפורטות מהרבי בנושאי חינוך.

בהגיעו ל[[גיל הנישואין|גיל חתונה]], [[נישואין|נשא את]] מרת ליבא חנה (לובא), בתו של החסיד ר' [[יעקב יוסף גורקוב]] והתיישב ב[[קראון הייטס]] שם מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], ובהמשך מונה לעמוד בראש הישיבה 'אהלי תורה זאל', תפקיד בו שימש כשישים שנה וזכה להעמיד במסגרתו אלפי תלמידים המשמשים ככלי קודש רבנים ושלוחים בכל רחבי העולם, ונודע בבקיאותו הרבה ב[[תורת הנגלה]]. בד בבד היה משפיע חסידי שמבוקש לעיתים קרובות להתוועדויות.

השתתף בקביעות במעמדי ה[[ירחי כלה]], והיה מראשי המדברים בהם והיה נושא-ונותן עם הנואמים.

נפטר מ[[מגפה|מגפת הקורונה]] ביום רביעי [[ז' ניסן]] [[תש"פ]], בגיל 84.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[מאיר פרידמן]] - חבר הנהלת [[בית רבקה]], ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד.
*אחיו, ר' [[אהרון נחמן פרידמן]] - שימש 40 שנה כמזכיר המועצה האזורית, בכפר חב"ד.- נפטר ד תמוז תשס"ג-.
*בתו, מרת רחל.
*דודו, הרב [[אהרן חזן]] (חתן סבו הרב זוסיא פרידמן)

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד אינפו ישן|85737|בימים ההם||{{תע|01/13/2015}}}}
*{{קישור שטורעם|523|multimedia|שלש שעות של [[התוועדות]] נדירה|מערכת שטורעם|י"ב בתמוז תשס"ז}}
*{{קישור חבד און ליין|97531|הגאון, החסיד • ידע רחב ועיון מעמיק בכפיפה אחת||ב' [[סיוון]] תשע"ו}}
*לקט כתבות בעקבות פטירתו: '''[https://col.org.il/news/123959 צפו: שישה ניגוני חסידים מפי הרב ישראל פרידמן] {{*}} [https://col.org.il/news/123961 לקט תמונות מחייו של הרב ישראל פרידמן] {{*}} [https://col.org.il/news/123963 שלושה תצלומים היסטוריים] {{*}} [https://col.org.il/news/123957 תמונות מחייו]''' {{COL}}
*שלום מגידמן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec677a5670ec_1590065061.pdf ר' ישראל ואורייתא כולא חד]''', כתבת זיכרון ב[[שבועון כפר חב"ד]]
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4703093/jewish/Rabbi-Yisroel-Friedman-84-Talmudic-Genius-and-Fiery-Chassid.htm גאון בתלמוד וחסיד לוהט]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

==לקריאה נוספת==
*[[אהרון דב הלפרין]], '''גאון וחסיד''' כתבה על הרב פרידמן ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
*שלום מגידמן, '''ר' ישראל ואורייתא כולא חד''' כתבה על הרב פרידמן בשבועון כפר חב"ד גליון 1858 {{*}} '''לן באוהל התורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45

*[[לוי יצחק הולצמן]], '''ותורה שם בישראל''' - קווים לדרכו התורנית, המקורית והמעמיקה, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון מספר 38

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

2023-06-25T13:50:33Z

חנזין:

{{דמות|
שם=הרב מאיר אשכנזי
|תמונה=מאיר אשכנזי תשפ"ג.jpeg
|תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבה של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים בעבר=[[ר"מ]] בישיבת [[חח"ל צפת]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:מאיר אשכנזי חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי]]

הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]], 1969) הינו ה[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל מ[[כ"ד טבת]] [[תשע"ה]] (2015) את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בעיר.

==תולדות חיים==
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]], ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנגחאי שבסין, ומגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי.

בילדותו למד במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]] ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. עם סיום שנת הלימודים החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה על ידי רבני חב"ד ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].

כאשר קרס השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תנש"א]], יצא יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע קירוב יהודי ברית המועצות לתורה ומצוות, ושהה לצורך כך בעיר [[חרסון]] מספר חודשים{{הערה|[[ארי סמית]], '''בדידי הווה עובדא''', [[שבועון כפר חב"ד]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]].}}.
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
[[קובץ:מאיר אשכנזי שוחט בפולין.png|ממוזער|[[שוחט|בשחיטת בקר]] [[פולין|בפולין]]]]
בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]], ולאחר חתונתו הצטרף בברכת והוראת [[הרבי]] לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר. במשך כ-20 שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בעיר. לאחר פטירתו הפתאומית של אביו, ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{קישור חבד וידפו|27870|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}}, [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.

עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין.

ב[[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, כאשר הנאום עורר הדים רבים וזכה לתשומת לב ניכרת בכל ריכוזי אנ"ש.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל אשכנזי -שליח הרבי לחבל אילות - באר אורה
*בנו, הרב שלום דובער אשכנזי - משלוחי הרבי בגרמניה
*חתנו, הרב זעליג אלטהויז - [[דנייפר]] ומהצוות בישיבה
*חתנו, הרב משה גרוזמן - משלוחי הרבי ביישוב מגדל

==קבצי הלכה ומנהג בעריכתו==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60420d1bba529_1614941467.pdf הלכות יום טוב]''', אדר תשפ"א {{PDF}}{{COL}}

==לקריאה נוספת==
*''''לילה טוב' מהרבי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד וידפו ישן|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב"ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/לראות-את-מלכנו/בלעדי-הרב-מאיר-אשכנזי-אצל-הרבי/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/פרופיל-מרא-דאתרא-שהוא-אבא/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שהרב אשכנזי חזר משליחות: הדו"ח לרבי, והמענה בכתב יד קודש]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבנים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]

אליהו בקשי דורון

2023-06-25T13:47:09Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב אליהו בקשי דורון
|תמונה=הרב אליהו בקשי דורון.png
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[ארץ ישראל]]
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי של הערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]
}}
הרב '''אליהו בקשי דורון''' ([[תש"א]] - [[י"ט בניסן]] [[תש"פ]]) היה הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הספרדי בין השנים [[תשנ"ג]]-[[תשס"ג]]. בעברו כיהן כרב ראשי בערים [[בת ים]] ו[[חיפה]]. בהמשך עסק בעסקנות ציבורית וכיהן כנשיא ארגוני חסד רבים, וכיו"ר מוסדות 'בנין אב' ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"א]] ובצעירותו למד בישיבות 'הדרום' ו'חברון'. לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[שלום אהרן לופס]] רבה הראשי של [[עכו]], למד בכולל 'קול יעקב' ובהמשך הפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב [[עובדיה יוסף]].

את קריירת הרבנות שלו החל בשנת [[תש"ל]] כאשר מונה לרב שכונה ב[[בת ים]], ובהמשך התקדם בסולם הרבנות עד שהתמנה כרבה הראשי של [[חיפה]] שם כיהן כרבה הראשי של העיר במשך שמונה עשרה שנים.

בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד הרב הראשי, אך לבסוף הפסיד למתמודד המתחרה הרב [[מרדכי אליהו]].

בשנת [[תשנ"ג]] התמודד שוב מול הרב [[חיים דוד הלוי]], ובפעם הזאת ניצח בעקבות תמיכת רבו הרב עובדיה יוסף.

נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה במהלך [[מגפה#מגפת הקורונה|מגפת הקורונה]], והוא בן 79 שנים.

==קשריו עם חב"ד==
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=הפסקה עשויה מציטוטים}}
[[קובץ:הרב בקשי דורון בספריית חב''ד.png|ממוזער|הרב בקשי דורון בביקור ב[[ספריית חב"ד]]. לצידו נראה הספרן הרב [[שלום דובער לוין]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב לוי ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
הרב בקשי דורון נחשב לידיד חב"ד והשתתף בכינוסי חב"ד רבים.

על תקופת כהונתו ב[[בת ים]] סיפר: {{ציטוטון|אני זוכר את הימים שהייתי רב בבת ים והגיע אז לעיר הרב [[זמרוני ציק]] מנהל [[בית חב"ד]] בבת ים. הוא עשה שם המון. עד היום אני שומע על פעולותיו בבת ים}}{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 166}}.

בהכנסת [[ספר תורה הכללי]] ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] הששתף הרב באירוע כשהוא אוחז בידיו ב[[ספר תורה]].

ב[[תשמ"ב]] פרסם מאמר מיוחד בחוברת 'הדר הכרמל' שיצאה לאור "לכבודו של גאון ישראל כ"ק מרן אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לגבורות שמונים שנה לאורך ימים ושנים טובות"{{הערה|לשון כריכת החוברת}} על גדלותו של הרבי תחת הכותרת "כוחה של תורה" בו ביאור בטוב טעם שהשלימות המיוחדת בה ניחן הרבי מגיעה מלימוד תורה לשמה וכמאמר המשנה{{הערה|אבות פרק ו, א}} ש"על ידי זה זוכה לדברים הרבה"{{הערה|המאמר נדפס אף ב[[כפר חב"ד (שבועון)]] גליון 378}}. בפתיחת המאמר סוקר בהערצה את מעלותיו של הרבי ואלו דבריו:

{{ציטוטון|כל השומע שמעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א עומד ומשתאה על גודל אישיותו וידיעותיו, השפעתו ופעליו, מלבד יראת הכבוד והרוממות שמקרינה דמותו, יש בה כדי ללמד מה היא גדלות, מה היא שלימות ומה כוחה של תורה. במושגי אנוש, קשה להבין כיצד אדם המוגבל בכוח וזמן יכול להגיע להיקף ידיעות כה רחב, כיצד יחיד יכול להנהיג ברמה מנגנון כה גדול של עשייה. כיצד אחד יכול להשפיע על הכלל, ועל כל פרט מרבבות אלפי ישראל בעצה תושייה וגבורה. קל וחומר שקשה להבין, כיצד כל אלה משתלבים ומתגלמים באדם אחד המוכר כצדיק, חסיד ועניו בכל דרכיו. אכן, אדם במגבלותיו וכושרו הטבעי אינו מסוגל להגיע לשיאים אלה ושלימות זו. רק בכוחות יוצאים מגדר הרגיל אפשר להגיע לשלימות שאינה מוגבלת}}.

בימי [[בין המיצרים]] [[תשמ"ג]] חתם על ה{{ציטוטון|מחאה על פגיעה בעדה קדושה - מחאה וקריאה נמרצת}} שנכתבה בקשר לפגיעות בחסידי חב"ד שהפיצו את לימוד [[תורת החסידות]] בשכונת [[ויליאמסבורג]] בה נכתב (בין השאר) {{ציטוטון|אנו מצטרפים בזה למחאתם הגדולה של גדולי התורה והיראה.. על הפשע הנתעב שביצעו אנשים רעים וחטאים שפגעו והכו קשות חכמי תורה וגדולים ביראה ותורה, והשחיתו זקנם רחמנא ליצלן, הכל בשל הרבצת תורת חסידות חב"ד, והצטרפות לעדה קדושה של חסידי חב"ד, שמאז יסודה על ידי רבינו הגדול האלוקי בעל התניא והשולחן ערוך זכותו יגן עלינו אמן ועד לנשיאותו הקדושה של הגאון וצדיק דורנו לוחם מלחמת השי"ת כבוד קדושת שם תפארתו מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מהווים אלפים ורבבות חסידיה, חלוץ ההולך לפני המחנה, בתורה וביראה ובמסירות נפש על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בעולם}}.

ב[[תשמ"ה]] העניק ל[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון ארוך בו גולל את מסכת הקשרים העניפה בינו לחסידות חב"ד והרבי. הוא קבע בפסקנות שהרבי הוא המכריע בענייני הגיורים ואין ספק שדעתו תהיה מקובלת על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא קרא בראיון לפעול ב[[מבצעים]] בכלל וב[[מבצע תפילין]] להפצת התורה והיהדות בדרכה של חב"ד ללא מפלגתיות כשהוא מביע את תקוותו הרבה "לראות את ש"ס כתנועה נוסח חב"ד". עוד אמר הרב:

{{ציטוטון|מי שקשור בעשייה חייב להיות קשור עם חב"ד. לא ניתן שלא להיתקל בחב"ד. פוגשים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] חב"דיים, מזדמנים לכינוסים ומשתתפים בפעולות השונות. שיהיו ברוכים. הם פועלים הרבה מאוד. ב"ה יש לי קשר של עשייה עם פעילי חב"ד. יש באיזור גם הרבה רבנים חסידי חב"ד ואנו קשורים יחדיו. בשנים האחרונות נוצר קשר הלכתי ביני לבין חסידי חב"ד. לא אחת עונה הרבי שליט"א לשואלים בעניין זה או אחר כי ישאלו מורה הוראה בעדתם. רבים מהאיזור שקיבלו תשובות כאלה מופנים אליי, במיוחד בבעיות הכשורות ביחסי משפחה וכדומה}}.

עוד סיפר באותו ראיון שקבלת מכתב הרבי החתום בחתימת יד קודשו ובו מברכו לרגל נישואי בתו עם הרב אברהם סמאג'ה{{הערה|רבה של שכונת רמת שלמה בירושלים}} {{ציטוטון|הייתה עבורנו שמחה וזכות מיוחדת}}.

באותה השנה השתתף בסיום הרמב"ם ב[[חיפה]] וב[[קריית אתא]] ונשא דברי ברכה נלהבים כשהוא מעלה על נס את מפעליו של הרבי ותקנת לימוד הרמב"ם בפרט וקרא לכל יהודי להצטרף לתקנת לימוד הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ח]] עת נערך כינוס [[שלוחי הרבי]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[אילת]] הגיע במיוחד כדי לכבד את המעמד כשבמהלכו נשא דברים על גדלותו של הרבי ועל עניינם של [[השלוחים]] ואלו היו דבריו: {{ציטוטון|זכה דורנו לאש הקודש היוקדת בקרבו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אש שכולה רצופה אהבה ויראת ה'. אש שיסודה בחסד ודאגה לכלל ישראל. מי שמסתופף בצילה ומתחמם לאורה יודע את גודל ערכה וכוחה. אבל אש בלא להבה אינה מגיעה למרחוק. אתם השלוחים - הלהבה. אתם מביאים את האור למרחוק ומחממים את בית ישראל בבחינת 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'}}.

בשנת [[תשס"ז]] ביקר בישיבת חב"ד בלונדון ומסר בה שיעור מעמיק כשהוא מציין את ההצלחה המיוחדת של הישיבה עליה שמע{{הערה|[https://col.org.il/news/29340 ביקורו בישיבת תומכי תמימים לונדון]}}.

[[תשע"ב]] התוועד בכינוס שנערך לקראת [[ג' תמוז]] ב[[ראשון לציון]].

===התבטאויות על חב"ד===
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף במספר הדלקות מרכזיות של נרות [[חנוכה]] על ידי חסידי חב"ד בארץ ובעולם. יישר כוחם על קידוש ה' הגדול שנעשה בפעילות זו}}
*{{ציטוטון|חב"ד זוכים לעשות את הפרסומי ניסא הגדול ביותר, ואשרי חלקם וגדולה זכותם שזכו להאיר את העולם כולו באור הנפלא של היהדות}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/special/602631/. כוחה של תורה - מאמרו על גדלותו של הרבי - {{אינפו}}]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2160 'פרסומי ניסא' זה חב"ד] {{שטורעם}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4726341/jewish/Rabbi-Eliyahu-Bakshi-Doron-79-Former-Chief-Rabbi-of-Israel.htm הרב הראשי לישראל, מלומד, חכם, ואיש העם]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[מרדכי אליהו]]|הבא=הרב [[שלמה משה עמאר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]]}}
{{מיון רגיל:בקשי דורון, אליהו}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

ישראל הרשקוביץ

2023-06-25T13:46:55Z

חנזין:

{{דמות|
שם=הרב ישראל הרשקוביץ
|תמונה= 11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg
|תיאור= שליח הרבי, רב קהילת חב"ד ויו"ר המוסדות באופקים
|תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תש"כ]]
|מקום לידה= ראשון לציון
|מקום פעילות=[[אופקים]]
|רבותיו=הרבי מליובאוויטש
|תפקידים נוספים=מרבני מכון הלכה חב"ד.
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
[[קובץ:09-03-2017-15-52-09-attachments-16.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ עובר אצל הרבי על רקע בית חב"ד באופקים]]
הרב '''ישראל הרשקוביץ''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1960) הינו [[שליח]] [[הרבי]], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ויו"ר המוסדות ב[[אופקים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב סיון]] [[תש"כ]] בעיר [[ראשון לציון]] לאביו הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] מנהל רשת יוסף יצחק ומזקני החסידים בארץ הקודש ולאמו מרת טובה יפה ברכה, בגיל 3 עבר ל[[בני ברק]], שם למד ב[[חדר]] חב"ד מייד עם פתיחתו, כאשר מנהל ה[[חדר]] היה הרב [[לייבל זלמנוב]]. (באותה תקופה למדו עימו הילדים (כיום הרבנים): [[זלמן לנדא]], [[אייזיק לנדא]], [[חיים שלמה דיסקין]], ועוד).

בשנת תשל"ז חלתה אימו (מרת טובה יפה) במחלה הידועה, ולאחר שכתבה לרבי קיבלה ברכה לבריאות והמחלה נעלמה עד שנת תשמ"ג. הרבי דחה את מחלתה בשבע שנים.

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"מ]] נמנה עם קבוצת הבחורים השלישית שנשלחה להקים ולבסס את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תשמ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שהוסמך לרבנות וחזר ארצה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה, בת הרב [[אברהם דונין]] ע"ה שליח הרבי במושב מיטב שבחבל [[תענך]].
[[קובץ:11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]]]]
ב[[כ' סיון]] [[תשמ"ג]] כ-3 חודשים לאחר חתונתו נפטרה אימו מהמחלה הידועה.

שנה לאחר מכן בחודש ניסן לאחר שקיבל את ברכת הרבי לשליחות פנה לאגו"ח לקבל הצעת מקום לשליחות. מספר מקומות הוצעו אך לאחר בדיקה ומחשבה הוחלט לצאת לאופקים.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ד]] נשלח על ידי הרבי ל[[אופקים]] וייסד את קהילת חב"ד המקומית, והחל לפעול להפצת תורה ויהדות בין תושבי העיר.
[[קובץ:ישראל הרשקוביץ עם רהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארח בביתו את ראש העיר אופקים מר איציק דנינו]]

== השליחות באופקים ==

במשך השנים הפעילות צברה תאוצה והרב הרשקוביץ הביא תחתיו שלוחים נוספים והקים אימפריה חב"דית בעיר, ועל מוסדותיו נמנים: בית חב"ד המשרת את תושבי העיר לכל אורך שעות היום, בית כנסת חב"ד בנוסח האריז"ל, שבעה גני ילדים, בית ספר לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"די, ובית התבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים. בסך הכל מתחנכים במוסדות שבאחריותו כתשע מאות ילדים.

בשנת [[תשמ"ח]] החלו גורמים שונים להתנכל לפעילות בית חב"ד, והרב הרשקוביץ שאל את [[הרבי]] באמצעות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] האם להריץ רשימה עצמאית שתתמוך בפעילות החב"דית בעיר. כמענה על השאלה השיב הרבי שהדבר שייך לראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ואינו שייך כלל לפעולות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]].
ואכן פנה הרב הרשקוביץ לראשי עסקני חב"ד ובאסיפה שהתקיימה ב[[כפר חב"ד]] השתתפו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[שמואל חפר]] מנהל [[מכללת בית רבקה]], הרב [[נחום כהן]] נציג [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] והרב [[מאיר פריימן]] מנהל רשת חב"ד.
הכרעת הנוכחים באסיפה הייתה: שלאור המצב הנוכחי, נותנים רשות לרב הרשקוביץ ולמעשה לחב"ד אופקים - להריץ רשימה שתתמודד על חברות במועצת העיר (אך מפני קוצר הזמן שנשאר עד הבחירות, המליצו שבשלב זה חב"ד תתמוך באותה מפלגה שתתחייב לייצג את חב"ד במועצת העיר).

הרב הרשקוביץ אמר אז, שדברים של הרבי לא הולכים ח"ו לשווא, ואם אסיפת עסקני חב"ד שישבו בהוראת הרבי החליטו שחב"ד תריץ רשימה למועצת העיר בשם חב"ד, הרי בוודאי בע"ה יגיע הזמן שחב"ד אופקים יעשו זאת.

[[קובץ:הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הרשקוביץ]]
ב[[י"א ניסן]] [[תשס"ג]] מונה כרב קהילת חב"ד בעיר{{הערה|1='''[http://news.chabad.fm/144/2663.html הרב ישראל הרשקוביץ הוכתר לרב קהילת חב"ד באופקים]''' - דיווח באתר chabad.fm}}.

ב[[כ"ט סיון]] [[תשע"א]] נפטרה בטרם עת בתו חיה מושקא בת העשרים ושתיים{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62432 טרגדיה באופקים: השליחה חיה מושקא הרשקוביץ]''' {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"א]] (01.07.2011)}}, והרב הרשקוביץ החליט למנף את השכול והיגון לפעילות ועשייה, ורתם את בית חב"ד שבהנהלתו לייסוד מדרשייה לנערות שנקראה על שם בתו, ופתיחה של מבצע ארצי לבנות חב"ד ברחבי הארץ לעילוי נשמתה{{הערה|1=נתנאל כהנא, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64061 שכול, אמונה ועשיה]''' {{אינפו}} כ"ג [[אלול]] [[תשע"א]] (22.09.2011)}}.

ב[[חודש אב]] של אותה שנה, הצליח הרב הרשקוביץ להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים, והודיע על הקמת בניין העתק שיוקם בעיר בדוגמת [[770|בית רבינו שבבבל - 770]]{{הערה|1=חיים רייך, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63619 החסמים הבירוקרטיים הוסרו: באופקים יבנו 770 לע"נ השליחה הצעירה]''' {{אינפו}} ל' אב התשע"א (30.08.2011)}}.

[[קובץ:20-04-2018-14-26-58-IMG-20180420-WA0018.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ במעמד הענקת יקיר העיר מפתיע את ראש העיר בהענקת תעודת יקיר התושבים]]
ב[[כ"א חשון]] [[תשע"ג]] קיבל את תואר 'יקיר העיר אופקים' והמעמד נחנך בטקס רב רושם{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72537 באירוע רב רושם תואר 'יקיר העיר' הוענק לשליח הרבי באופקים]''' {{אינפו}} כ"ב חשון [[תשע"ג]] (07.11.2012)}}.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] נוצר קשר קרוב בינו לבין מר איציק דנינו שהתמודד על ראשות העירייה, והרב הרשקוביץ השפיע עליו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי]]. לאחר הנצחון בבחירות בהם גבר דנינו על שאר המתמודדים בהפרש ניכר, צעדו הראשון היה להגיע לביתו של הרב הרשקוביץ להודות לו על הנס, ולהבטיח שיתוף פעולה וסיוע למוסדות חב"ד בעיר{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78498 אופקים: רה"ע הגיע לבית השליח להודות לרבי]''' {{אינפו}} י"ט חשון [[תשע"ד]] (23.10.2013)}}.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

במהלך השנים, פועל רבות מאחורי הקלעים, על אחדות בחב"ד, ללא פרסום ורעש.

== המוסדות ==

במהלך השנים ההקמה והתחזוק של המוסדות היתה כרוכה בקשיים רבים ועם הצטרפות מספר שלוחים הוקמו מספר מוסדות באופקים בראשותו:
* בית חב"ד המרכזי - בניהול הרב שניאור קעניג
* 5 גנים - בניהול הרב אבנר אמיתי
* 3 מעונות - בניהול הרב אבנר אמיתי
* בית התבשיל - בניהול הרב שניאור קעניג
* בית הספר חב"ד בנות
* תלמוד תורה חב"ד בנים
* בית כנסת חב"ד אופקים
כמו כן ברבות השנים נפתחו מספר [[אופקים|'''בתי חב"ד בשכונות''']] שבראשם בית חב"ד המרכזי.

==משפחתו==
'''אחיו וגיסו'''
*אחיו, הרב [[יוסף שאול הרשקוביץ]] מלוד - מנהל [[חדר]] אידיש אהלי תורה בכפר חב"ד
*אחיו, הרב [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]] מביתר עילית - משלוחי הרבי למרכז [[הפצת המעיינות]] היכל מנחם בירושלים
*אחיו, הרב [[צבי הרשקוביץ]] מכפר חב"ד - סגן רב 'כללית' שירותי בריאות ומנהל מחלקת דת וכשרות
*גיסו, הרב [[טוביה דורון]] - שליח הרבי ב[[בת ים]], סופר סתם, וחבר באגודה למען הגאולה האמתית והשלמה
*גיסו, הרב יעקב רושנבסקי ע"ה - מירושלים
*גיסו, ר' אביעזר מרינברג - מקריית מוצקין
*גיסו, הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]
'''בניו וחתניו'''
*בנו, הרב [[תנחום הרשקוביץ]] - חבר בהנהלת בית חב"ד, מורה ב'תלמידי התמימים ליובאוויטש' - אופקים
*בנו, ר' מענדי הרשקוביץ - עסקן חב"די, כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים
*בנו, הרב [[שימי הרשקוביץ]] - משלוחי הרבי באופקים
*בתו, חיה מושקא הרשקוביץ ע"ה
[[קובץ:ישראל הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] (תשע"ג)]]
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי, מנהל בית התבשיל
*חתנו, ר' [[שלמה צבי ריזל]] (שלומי) - לוד
*חתנו, ר' לוי יצחק פרידמן
*חתנו, הרב [[צביקה סגל]] - משפיע הקהילה
*חתנו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד

==קישורים חיצוניים==

;טורי דעה ומכתבים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79466 החידוש של הדור השביעי - ההתקשרות לרבי]''' {{אינפו}} י"ט טבת [[תשע"ד]] (22.12.2013)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 מכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב [[יחזקאל סופר]]]''' {{אינפו}} כ"ו כסלו [[תשע"ג]] (10.12.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72772 לאחר הפגיעה באופקים: הרב הרשקוביץ בקריאה לרבנים]''' {{אינפו}} ד' כסלו [[תשע"ג]] (18.11.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72733 בעקבות האסון: קריאה לאחדות באנ"ש]''' {{אינפו}} ב' כסלו [[תשע"ג]] (16.11.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67726 זאת ההזדמנות להוכיח ש"עוד אבינו חי"]''' ב' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (25.03.2012)
* '''[https://chabad.info/news/coronavirus/602414/ הרב הרשקוביץ: להחזיר את מתווה הקפסולות לגני הילדים]''' {{אינפו}} י"ט [[סיון]] [[תש"פ]]
;נאומים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3194 שליח הוא מי שמתעסק בקבלת פני משיח]''' {{אינפו}} - בכינוס השלוחים העולמי [[תשע"ג]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2023-06-25T13:46:34Z

חנזין:

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
{{דמות
|שם=הרב שמעון אייזנבך
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[אילת]]
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.
}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.

למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.
.

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

===פעילות ציבורית===
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.

כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".

במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.

ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]
* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת

==קישורים חיצוניים==
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

יוסף קארו

2023-06-25T13:46:07Z

חנזין:

{{דמות
| שם = רבי יוסף קארו
| כינוי = ה'בית יוסף'
| תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg
| מקום לידה = ספרד
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]
| תאריך לידה = רמ"ח
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]]
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]
| רבותיו = רבי יעקב בירב
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד
| צאצאים = רבי יהודה
| חתימת ידו =
}}

רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.

== תולדות חיים ==

רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.

משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.

בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.

בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.

נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.

=== קשריו עם גדולי דורו===

רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.

רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].

היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].

==חיבוריו==
===בית יוסף===

לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.

אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.

===בדק הבית===

כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".

===שולחן ערוך===
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.

לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.

===כסף משנה===

חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.

===מגיד מישרים===

מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.

===אבקת רוכל===

שאלות ותשובות מה"בית יוסף".

== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==

אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.

גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.

===אצל הרבי===

[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:

כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.

עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].

הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.

הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.

בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.

בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.
==הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל==
על שמו נקראו רחובות ברבים [[ערים בישראל|ערי ישראל]]{{הערה|באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, וב[[ירושלים]] ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר ל[[שכונת שמואל הנביא|רחוב שמואל הנביא]] וחלקו השני מחובר ל[[רחוב יואל]] שב[[שכונת בית ישראל]]}}, מספר בתי כנסת, וכן [[בית ספר]] על שמו ב[[באר שבע]], וכן [[בד"ץ]] כשרות על מוצרי מזון הנקרא [[בד"ץ בית יוסף]].
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

שלמה משה עמאר

2023-06-25T13:45:44Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב שלמה משה עמאר
|תמונה=עמאר.jpg
|כינוי=הראשון לציון, והרב הראשי ל[[ירושלים]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תש"ח]] (1948)
|מקום לידה=קזבלנקה, מרוקו
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=יעקב ניסן רוזנטל
|תלמידיו=שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ
|חיבוריו=סדרת השו"ת "שמע שלמה", "כרם שלמה", ו"בארה של מרים"
|השתייכות=ספרדי-חרדי
}}
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בביקור ב-770]]
[[קובץ:עמאר ספר התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר מקבל את [[ספר התמימים]] מידי סנדר וילשנסקי]]
הרב '''שלמה משה עמאר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הינו רבה הספרדי הראשי של ירושלים, שכיהן גם כ[[הרבנות הראשית|ראשון לציון]] והרב הראשי לישראל לשעבר, ורב העיר [[תל אביב]]. נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית, למעריץ נלהב של הרבי וידיד גדול של [[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] להוריו אליהו ומרים עמאר, ואת שנות ילדותו עשה במוסדות החינוך החב"דיים בעיר בהנהלתו של [[שלוחים]] של הרבי, הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה|תומכי תמימים]] המקומית. בשנת [[תשכ"ב]] בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.

בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת [[תשכ"ט]] בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.

באותה תקופה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים.

במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין ב[[חיפה]] הרב [[יעקב ניסן רוזנטל]]. שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"ל]] קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות ב[[נהריה]], עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.

===קריירת הרבנות===
בשנת [[תשל"ג]] עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כ[[משגיח]] בישיבת 'תורה והוראה' ב[[תל אביב]]. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.

בשנת [[תשמ"ב]] מונה כחבר בבית הדין הרבני ב[[צפת]], ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שם כיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים [[טבריה]], [[חיפה]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[פתח תקווה]].

בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], ובמקביל לכהונתו כרב [[בית הכנסת]] הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".

בשנת [[תש"נ]] נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, וכן נתמנה לפוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.

בשנת [[תשס"ב]] נבחר לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.

===הראשון לציון והרב הראשי לישראל===
בשנת [[תשס"ג]] התמודד לתפקיד [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב [[יונה יחיאל מצגר]] שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.

בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.

כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב [[עובדיה יוסף]], ויש שרואים בו את ממלא מקומו.

===רבה הראשי של ירושלים===
לאחר סיום כהונתו בתפקיד הרב הראשי, המשיך להתגורר ב[[ירושלים]] ולעסוק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי, במסירת שיעורים קבועים ובהדרכת בני העדה. לעיתים תכופות הוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, ונחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.

בשלהי שנת [[תשע"ד]], ביוזמה משותפת של ראש העיר ניר ברקת ויו"ר סיעת 'הבית היהודי' מר נפתלי בנט, החל להתגבש הסכם על יציאה למערכת בחירות למשרת הרבנים הראשיים בירושלים לאחר שבמשך למעלה מעשור שנים לא אוישה המשרה בשל חילוקי דעות פוליטיים ועיכובים משפטיים.

ב[[כ"ז תשרי]] [[תשע"ה]], בסיום מערכת הבחירות בה התמודדו על משרת הרב הספרדי גם רבה של צפת הרב [[שמואל אליהו]] והרב חיים אמסלם, נבחר הרב עמאר על ידי 48 חברי ה[[גוף]] הבוחר ברוב של 28 קולות למשרת רבה הראשי הספרדי של [[ירושלים]] לצד מועמד [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] הרב אריה שטרן שהתמנה לכהן כרב הראשי האשכנזי.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:עמאר אלבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב במעמד הכתרת הרב יואל קפלן לרבה של אלבניה]]
[[קובץ:ספריה טולוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחנוכת ספריה בבית חב"ד בטולוז, צרפת]]
החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב"ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, וכן על הנהגותיו כגון לבישת כובע וטלית חב"ד, סירטוק וכיפת בד, וכן לאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.

את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב"ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב"ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.

הרב כתב מבוא מיוחד לספר [[חב"ד במרוקו]] ולאחר שהספר יצא, הגיעה למשרדו משלחת ובה צאצאי הרב [[שלמה מטוסוב]] השליח למרוקו ומחבר הספר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] והרב סיפר על התקופה בה למד בחב"ד במרוקו.
[[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר חב"ד במרוקו מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]

כאשר נציג ארגון [[את"ה העולמי]] הגיש בשנת [[תשס"ה]] לרב עמאר את [[ספר התמימים]] חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: "גם אני '[[תמים]]', הרי למדתי בישיבת חב"ד במרוקו"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=12308 הרב עמאר: "גם אני תמים"] {{אינפו}} - כ"ג [[סיוון]] תשס"ה.}}.

בשנת [[תשע"א]], ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58623 הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה] {{אינפו}} - ל' כסלו תשע"א.}}.

בשנת [[תשע"ב]] יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את [[עשרת הדיברות]] ב[[חג השבועות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69227 הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] ביקר בחצר הרבי ב-[[770]] יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76202 הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770] {{אינפו}} - י"ד [[סיוון]] תשע"ג.}}.

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
;על הרבי
*{{ציטוטון|לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז] - אתר שטורעם.}}.
*{{ציטוטון|אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76611 הרב עמאר ב[[התוועדות]] י"ב-י"ג תמוז תשע"ג] - אתר col.}}.
*{{ציטוטון|הקים עולה של תורה בכל פינות תבל. זרע זרעים שהיום קוצרים את פירותיהם. בזכותו יש כיום מאות אלפי בעלי תשובה}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=139&CategoryID=238 דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד].}}.
*{{ציטוטון|נשא על כתפיו את העול של הדור כולו במשך למעלה מיובל שנים}}{{הערה|דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.}}.
*{{ציטוטון|יד ה' הייתה עליו לתת לו עוז ותעצומות והתרוממות רוח שלא שמענו כדוגמתה}}{{הערה|דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.}}.

;על השלוחים
*{{ציטוטון|מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62535 מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעיניים תורניים] {{אינפו}} - ה' תמוז תשע"א}}.
*{{ציטוטון|פעולותיה של התנועה הזאת. תורה ופעילות שאין להם אח ורע. אני עושה כל שביכולתי כדי לתמוך ולסייע בפעולות האלו}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=139&CategoryID=238 דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד].}}.

==משפחתו==
בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]].

==כתביו==
*סדרת השו"ת '''"שמע שלמה"''' (7 כרכים), '''"כרם שלמה"''' (2 כרכים), ו'''"בארה של מרים"''' (על שם אמו) - עוסק בענייני [[כשרות]].
*'''ברכת אליהו''' - דרשות לפרשת השבוע.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר בקבלת הספר חב"ד במרוקו: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע"ז}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' תמוז תשע"ג]''' {{וידאו}} - אתר שטורעם
*'''[https://col.org.il/news/114710 הרב עמאר על חג הגאולה י"ט כסלו]'''
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/1433sh1237.pdf ראיון עם הרב עמאר לקראת יום כיפור]''' במדור 'חיים יהודיים' בגליון '[[שיחת השבוע]]' 1237, ט' [[תשרי]] תשע"א
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 הרב עמאר מציין על המסירות נפש של ר' שלום איידלמן]
{{סדרה|הקודם=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|הבא=הרב [[יצחק יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[שלום משאש]]|הבא=-|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=החל מ[[כ"ה תשרי]] [[תשע"ה]]}}
*'''באהבתה ישגה תמיד''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:עמאר משה שלמה}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

משה שילת

2023-06-25T13:45:35Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב משה שילת
|תמונה=משה שילת.jpg
|כינוי=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים=מנהל חב"ד בקמפוס וחב"ד לנוער
}}
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בארץ הקודש - [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[חב"ד לנוער]], [[חב"ד בקמפוס]], [[מעיינותך]] - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות '[[קרן מרומים]]'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום הרב אברהם
שמלה.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת '[[קרן מרומים]]'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.

==משפחתו==
'''חתניו:
'''
*חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - יוצר הפודקאסט 'הללו' וסופר חסידי, כפר חב"ד
*חתנו, הרב ליאור קליין - כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5 {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

יואל כהן

2023-06-25T13:44:31Z

חנזין:

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=ר' יואל קאהן.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[מוסקבה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ה]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מ[[קנאה]] בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר א']] [[תרצ"ה]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

החל משנת [[תרח"צ]] למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים.

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד ב-[[770]] אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני [[י' שבט]] [[תש"י]] אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.

בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:

{{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}.

===משפיע ומחנך===
[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'[[קבוצה]]'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך ל[[התקשרות]] ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|בפגישה עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרון שטיינמן]]]]
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|בביקורו אצל הרב [[חיים קנייבסקי]]]]
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות, הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב]{{קישור שבור}}, עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כדמיון בלבד{{הערה|[https://col.org.il/news/26654 ראיון עם ר' יואל על זהות משיח], בעיתון כפר חב"ד, ה' שבט ה׳תשס״ז, באתר col.}}.

==סוף ימיו==
עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'.
* '''שמענו מר' יואל''' - בהוצאת [[חזק]], תשפ"א חודש לאחר פטירתו

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]]
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]]
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44
*'''כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו'''', שלום מגידמן, גליון [[שבועון כפר חב"ד]] מס' 1970 עמוד 49-57 {{*}} '''להיות חסיד''', ישראל שוחט ע' 60-65 {{*}} '''החוזר והפרופסור''', הרב שלום מגידמן, ע' 66-70

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפיעים]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

יצחק יוסף

2023-06-25T13:44:04Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרב יצחק יוסף
|תמונה=יצחק יוסף.jpg
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] (1962)
|מקום לידה=ירושלים
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת "חזון עובדיה"
|רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]
|חיבוריו= סדרת שו"ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה
|השתייכות=ספרדי-חרדי
}}
[[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]
הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי"ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.

==תולדות חיים==
הרב יוסף נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.

בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל"ג]] הקים את [[כולל]] "חזון עובדיה". בשנת [[תש"מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ"ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] "חזון עובדיה"

במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.

בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.

בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת"ת|תקנת אמירת החת"ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב"ם]] בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת"ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד] {{אינפו}}}}

בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב"ם]].

במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.

הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[יוסף הכט]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב"ם]] בבית הספר [[חב"ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב"ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב"ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].

בשנת תשפ"ב בחודש אב הגיע למעמד בין הזמנים של "איגוד בני הישיבות" המנוהל ע"י הרב אליעזר שלמה מימוני - שליח בעיר ראשון לציון, ואיש ציבור מוכר הפועל למען הנוער החרדי בעיר והגעת תורת החסידות לבני התורה.

כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל"ג בעומר שע"י בית חב"ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.

וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב"ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
{{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה"ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - {{COL}}}}.

==ספריו==
* '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים
*'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
* ''' "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]" ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ"ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.
* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
* '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
* '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו
* '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]'''
* '''"[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&M אגרת לבני תורה]"''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ"ט, תשס"ו).
*ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
* קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]]).
* '''"עין יצחק"''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
* '''"שולחן המערכת"''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
* '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
* '''כללי הגיור''' - תשע"ה.
* '''שו"ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
* '''"השיעור השבועי" תשע"ה''' – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע"ו.

==משפחתו==
בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79897&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל"צ, הרב יצחק יוסף], {{חב"ד און ליין}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

2023-06-25T13:43:52Z

חנזין:

{{דמות
|שם=הרבנית פריידא (קלוצקר)
|תמונה=אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg
|תיאור=אוהל [[אדמו"ר הזקן]] בו קבורה הרבנית פריידא
|תאריך לידה=[[ה'תקכ"ד]]
|מקום לידה=[[וויטבסק]]
|תאריך פטירה=[[ט"ז בסיוון]] [[ה'תקע"ג]]
|מקום פטירה=[[האדיטש]]
|אב=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''הרבנית פריידא{{הערה|אביה [[אדמו"ר הזקן]] קרא לה 'פריידא', וה[[חסידים]] כינו אותה בשם 'פריידקע'{{הערה|שם=ליקוטי}}{{הערה|שם=מישולובין}}. בכמה מקומות היא מובאת בכינוייה 'פריידקע'. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18 (עמוד 142), [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'{{הערה|שם=שמועות}}{{הערה|שם=שמועות 2}}, [[מגדל עוז]] ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד).}} קלוצקר''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]].

היא הייתה אשה חכמה ומלומדת, משכילה בחסידות, וחביבה במיוחד אצל אביה. גדלותה והבנתה ב[[תורה]] וב[[חסידות]] עלתה על אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=עטרת211}}. זכתה להיקבר על יד אביה, ב[[אוהל אדמו"ר הזקן]].

הייתה מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]], ושל רבי [[נחמן מברסלב]].
==תולדות חיים==
===בצעירותה===
נולדה בעיר [[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]. השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו, אחות ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], סב אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=עטרת211|[[עטרת מלכות]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=&pgnum=171 עמ' 211]. הוצאה ישנה - עמוד 55.}}.

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[מאמר חסידות]]{{הערה|שם=בית}}, דברים שלא היה אומר לאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=ליקוטי}}. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, הוא היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, וכך אדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|מכיוון שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את תשוקתו{{הערה|שם=בית}}.}}, אך אדמו"ר הזקן הבין שבנו אדמו"ר האמצעי הוא זה שביקש לברר זאת{{הערה|שם=בית|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד. (ובהערה).}}.

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה את הסבר ה[[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]]{{הערה|הגרסא שאמר על ד' בגדי כהונה, מסופרת בספר [[שמועות וסיפורים]]{{הערה|שם=שמועות 2}}, אך בספר [[לקוטי סיפורים]]{{הערה|שם=ליקוטי}}, מסופר שאמר חסידות על שמונת [[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]] של [[הכהן הגדול]].}}. כאשר בא אדמו"ר הזקן, היא ביקשה ממנו והוא הסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. אדמו"ר האמצעי שהרגיש שעוד מעט אביו ילך, והוא עדיין לא דיבר אודות האבנט, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, פנתה אל אביה שיספר גם על האבנט. אדמו"ר הזקן אמר לה{{הערה|לפי גרסה אחרת{{הערה|[[התקשרות (גיליון)]] 1456.}} כך היה:{{ש}}אדמו"ר הזקן ניגש אל הארון והראה את אדמו"ר האמצעי.{{ש}}הוא החליט 'להעניש' את בנו על שהאזין בלי רשות לדברי החסידות, ואסר עליו להשתתף בהשמעת דברי החסידות בשבת הקרובה. אדמו"ר האמצעי לא ידע את נפשו מרוב צער, עד שחלה ממש ונפל למשכב. מיום ליום הידרדר מצבו, עד שכבר לא היה יכול לקום ממיטתו. באותה שעה נכמרו רחמיו של אביו והוא נכנס אליו לבקרו.{{ש}}הבחין רבי דובער באביו, ובשארית כוחותיו הרים את ראשו מעם הכרית וקרא בקול חלוש: "אבא, אנא אמור חסידות!".{{ש}}רבי שניאור-זלמן נעתר לבקשה והחל לומר מאמר חסידות באוזני בנו החולה. בתוך רגעים מספר הוטב מצבו של רבי דובער, וכשסיים אביו את מאמר החסידות – כבר החלים ועמד על רגליו...}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד{{הערה|שם=שמועות 2|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 161, הוצאה חדשה - עמוד 57.}}.

כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את ניהול בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת בו{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 37, הוצאה חדשה - עמוד 55.}}. פעם אחת, כאשר הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], רצתה הרבנית סטערנא לבשל בעצמה לכבודו, אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, זכותה לבשל גם עתה. הם באו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה, שעשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה והטילה מלח. בתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו את המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכל אף על פי שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י', עמוד 106. [[רשימות דברים]] חלק ד', עמוד קמ"ח. [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'{{הערה|שם=שמועות}}. [[הפרשה החסידית]] חלק א', עמוד 390.}}.}}.

היא נישאה לרבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]], ו[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א' פרק כ"ד}}.

=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]], עמוד 212. הוצאה ישנה - עמוד 69.}}, שפעם אחת הלך [[אדמו"ר הזקן]] לבית של בתו הרבנית פריידא, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, מכיוון שהיא הייתה חלשה. ומשום כך גם, היו מסביב לביתה עצים קטנים. [[חסידים|חסידיו]] של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".

פעם אחת - ובהיותה מלומדת - כתבה מכתב לאחיה האדמו"ר האמצעי, בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1 ([[תשמ"ז]]), עמ' 101.}}.

לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר ונאלצו להעביר אותה לנאות דשא{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29. הוצאה אחרת - עמוד ל"ב. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף כ"ה).}}. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|שם=מישולובין|מתוך רשימת סיפורים מר' [[חיים אליהו מישולובין]].}}, ניגש אחיה, [[אדמו"ר האמצעי]], לר' [[אייזיק מהומיל]], ואמר לו שאחותו פריידא חלמה על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|{{ציטוטון|היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן}}.}} ואדמו"ר הזקן שאל אותה ממה היא מתפעלת?{{הערה|{{ציטוטון|וואס ביסט אזוי נתפעל?}}}} וענתה לו שהיא רואה עליו לבוש מאיר{{הערה|{{ציטוטון|טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש}}}}, והשיב לה אדמו"ר הזקן שהלבוש על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|{{ציטוטון|אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער}}. חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|שם=מישולובין}}.}}.

===הסתלקותה===
נפטרה כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]], בתאריך [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]{{הערה|[[קיצור תולדות חב"ד]] (עמוד 70). אבל ב[[שלשלת היחס]] [[קה"ת]] [[תשע"א]]{{הערה|שם=קהת}}, נכתב שנפטרה ב[[י"ז סיוון]].}}. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

מסופר כאשר היא הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה [[חסידים]] וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה אדמו"ר הזקן, בציון ב[[האדיטש]]. החסידים שהתביישו להגיד לרבנית, שאין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק, יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר. ברגעים האחרונים לפני פטירתה, היא ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

החסידים שראו זאת הבינו, שאישה שזוכה לפטירה שכזו ראויה להיקבר לצד אדמו"ר הזקן. בדרך לבית העלמין, העגלה שהובילה אותה, הגיעה לצומת דרכים בין [[האדיטש]] ל[[קרמנצ'וג]], והחסידים החליטו לאפשר לסוסים לפנות לאן שרגליהם יוליכום. באופן ניסי פנו הסוסים לכיוון האדיטש, מקום ציון אדמו"ר הזקן, שם היא נטמנה, בסמוך לאביה, כבקשתה האחרונה{{הערה|שם=לשמע}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}.

==לאחר הסתלקותה==
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', בשם ר' חיים מאיר. מסופר שפעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ. בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 23. הוצאה אחרת - עמוד כ"ז. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף י').}}.

==דרגתה==
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר] (והייתה אמורה להיות זכר), רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של [[אשה]]{{הערה|שם=ליקוטי|[[לקוטי סיפורים]], עמוד מ"ו. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף כ"ה).}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש"ט]] עמוד 43}}: הרבנית דבורה לאה, דודתו של [[אדמו"ר הזקן]], הייתה למדנית. [[רבינו הזקן]] אמר עליה שהייתה "למדן"{{הערה|אז היה התואר 'למדן' נחשב לתואר גדול}} והיא למדה [[רמב"ם]] ו[[גמרא]] ועוד. משום כך קרא רבינו הזקן את בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], על שם דודתו זו. הרבנית פריידא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של אדמו"ר הזקן, מרת פריידא, אבל היא לא הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידא (בתו של אדמו"ר הזקן) הייתה בדרך גילוי ומתנה מלמעלה.

== מפתגמיה ==
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]:
{{ציטוט|תוכן="להתראות עם [[עצמות]] [[אור אין סוף]] זה רק לאחר ה[[תפילה]]".}}

רבי אהרן הוסיף שזוהי הסיבה שבגללה הוא מאריך בתפילה - הוא מחכה בתפילות להתראות עם אור אין סוף{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] הוצאה ישנה - עמוד 42, הוצאה חדשה - עמוד לג.}}.

== משפחתה ==
[[קובץ:עטרת מלכות.jpg|שמאל|150px|ממוזער|הספר "עטרת מלכות"]]
*בנה ר' '''[[ברוך קלוצקר]]''' - חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', היה למדן מופלג ועניו גדול, חתן בזיווג שני של רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שלישי של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=קהת|[[שלשלת היחס]] [[קה"ת]] [[תשע"א]], עמוד ט"ו, הערה 68.}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]] עמוד ל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11033&CategoryID=1907 סיפור מאמרי החסידות]''' בעלון '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]' 1456.

==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי (ספר)|בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד.
*[[עטרת מלכות]], עמ' 209 ואילך.
*[[לשמע אוזן]], עמ' 29 ואילך.
*[[לקוטי סיפורים]], חלק ג', סעיף כ"ה.

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קלוצקר, פריידא}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

ראובן מרגליות

2023-06-25T13:36:46Z

חנזין:

{{דמות
|שם=ראובן מרגליות
|תואר=
|תמונה=ראובן מרגליות.jpg
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ז' בכסלו]] [[תר"ן]]
|מקום לידה= [[למברג]] ([[לבוב]]), גליציה
|תאריך פטירה= [[ז' באלול]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה= [[תל אביב]]
|מקום פעילות=[[לבוב]] - [[תל אביב]]
|תפקידים נוספים= ספרן ומחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= מרגליות הים, תולדות אדם, נפש חיה ועוד.
|השתייכות=המזרחי
}}
הרב '''ראובן מרגליות''' ([[ז' בכסלו]] [[תר"ן]] - [[ז' באלול]] [[תשל"א]]) היה [[תלמיד חכם]], חוקר וספרן, מחבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית [[הרמב"ם]] והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

==תולדות חיים==
נולד בלמברג ([[לבוב]]) שבגליציה ב[[ז' כסלו]] [[תר"נ]] לאביו ר' משה ולאמו מרת מרים. אביו שכר עבורו את טובי המלמדים וכן לימדו בעצמו, בהיותו בגיל 14 נפטר אביו והוא החל לעזור בפרנסת הבית, אך הקדיש את לילותיו ללימוד תורה. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, אך לא קיבל על עצמו משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים (היו שתמהו האם אכן מכר ספרים, כיון שתמיד היה עסוק בשיחה עם תלמידי חכמים שונים שבאו לדבר עמו בלימוד).

היה מהרבנים שתמכו בתנועת [[המזרחי]], ובמסגרתה אף שימש בתפקידים שונים.

בטבת [[תרצ"ה]] לאחר פטירת אשתו עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מני אז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית [[הרמב"ם]] בתל אביב, בהיותו מנהל הספריה שינה את הסדר שהיה נהוג עד אז בספריות אחרות בארץ, כיון שתיחם את [[הקבלה]] והחסידות בין ספרי הגמרא וכו', ואת הספרים הקשורים לשבתאות וכיוצא בזה בין הספרים על הדתות האחרות.

בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.

נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים.

==כתיבתו==
הרב מרגליות היה בעל זיכרון צילומי ובקי עצום בספרות התורנית ואף זכה לכינוי "[[סיני]]". כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים.

עסק רבות בנושאי מחקר תולדות ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.

ספריו נסובים אף על ענייני ה[[קבלה]], כשהוא כותב ספרים על [[ספר הזוהר]], כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דבריו של ה[[רמב"ם]] למובא בזוהר, וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של [[תורה שבעל פה]], כגון ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מדרש]]ים.

בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים ל[[ארץ ישראל]], כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים במשפט עברי ובממשלה המתחדשת.

תוכן נוסף של ספריו התמקד אף בתולדות חיים של גדולי ישראל כמו ה[[רמב"ן]], רבי יחיאל מפאריס, רבי אברהם בן הרמב"ם, רבי [[חיים בן עטר]], ה[[מהרש"א]] ועוד.

ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא עצמו מתאר בהקדמתו לספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על ה[[שו"ע]]): כי ספרו נכתב תוך כדי [[מלחמת העולם הראשונה]] בעת שהותו בלבוב.

בשנת [[תשס"ד]] הוקם ב[[באר שבע]] מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה ההדירו שמונה מספריו.

== הייחודיות שבחידושיו ==

הייחודיות המאפיינת את כתביו והגורמת לרבים לחבב את סגנון חידושיו, קשורה גם היא בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים.
לאחר שעומד בעל השמועה כנגדו, הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או את לשלול חוסר הבנה בדברי האמורא.

נוהגו שלא להותיר אף לא פרט, שאינו מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''' שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים ב[[ביקורת המקרא]], וברוב גאונו הורס את הקמים לנגד המסורה, ומוכיח אגב אורחא את בורותם בתלמודים ובספרות חז"ל.

שיטת חידושיו, מייחדת אותו ומקנה לו קהל של מעריצים המצטטים את דבריו ומתענגים על שמועותיו.

סגנון כתיבתו מתאפיין בכתיבה מתומצתת, ששואפת להכיל נושאים רבים.

==הקשר עם הרבי==

כמו רבים מהמוציאים לאור, נהג גם הוא לשלוח את ספריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]].

כמה פעמים הרבי ענה לו במכתב תודה, ובחלקם אף כתב לו הערות על ספריו{{הערה|וכך כתב לו הרבי באחת הפעמים (ט"ו [[סיוון]] תשי"א): {{ציטוטון|כמנהגי, דפדפתי תיכף בין עלי הספר לחביבותא דמילתא, ואני אמרתי בחפזי:}}.}}.

במכתביו הרבי מדגיש לו כמה פעמים את החשיבות של עשית [[אזנים לתורה]] ([[מפתחות]]), וכן על כך שסגנון חידושיו הופך ומגלה הוא כי [[אחדות בתורה|תורתנו אחת היא]]. כן כותב לו הרבי כי {{ציטוטון|חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן}}.

על ספרו "'''ניצוצי זהר'''" תמה הרבי כי לא ציין אל ספרות חב"ד שבה מוסברים ענינים רבים בקבלה.

לאחר שב[[תשרי]] [[תשכ"א]] שלח שנים מספריו לרבי עם ר' [[משה ירוסלבסקי]], כתב לו הרבי מכתב תודה, ובו הוסיף: {{ציטוטון|ואתאפק לא אוכל מלהביע תמיהתי, לאחרי בקשת סליחתו בזה, והוא שכנראה מכמה מספריו מאז ומקדם מעדת החסידים הוא (איך אפשר להיות אחרת) ולפי"ז תקותי חזקה הייתה שיקדיש זמנו וידיעותיו ל[[תורת החסידות]] וגדוליה ונושאיה ועניניהם, וביחוד בשנה דאזלינן מינה שנת המאתים ל[[הסתלקות]] הילולא של מורנו הבעל שם טוב, וחפשתי ודרשתי ולעת עתה לא מצאתי מהנ"ל, והרי בכלל כנראה סופר מהיר הוא}}.

בנוגע להשערתו כי רבי [[אדם בעל שם]] הוא בעל מרכבת המשנה, כותב הרבי כי הוא הררים התלויים בשערה, ומכיון ש[[הרבי הריי"צ]] לא התייחס אליו כמו אל שאר רבותינו נשיאנו, מזה מוכח כי אין זה אותו אדם.

בתשכ"ו שלח אליו הרבי את [[האחים שלוזינגר]] בכדי {{ציטוטון|לבקר את כת"ר ולקבל חוו"ד אודות תכנית הוצאת הש"ס וש"ס{{הבהרה|חסר}} (חגיגה יו"ד ע"א) ביחד, והרי זה ענין הנוגע לרבים ולזכות הרבים}}{{הערה|באגרת מז' מר חשון תשכ"ו.}}.

כמו כן ציין אליו הרבי עשרות פעמים בשיחות שונות, כמו בקשר ל[[חזרת הנבואה]], ציין הרבי למבוא שכתב לס' [[שו"ת מן השמים]] - "פרקי גילויים".

==מספריו==
* '''מרגליות הים''' על [[מסכת סנהדרין]], מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעיתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה. (מהדורה מקוונת: [http://hebrewbooks.org/22731 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/22591 חלק ב'] באתר [http://hebrewbooks.org ספרים עבריים] {{PDF}})
*'''תולדות אדם''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב.
*'''קב בשמים''', הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
*'''מלאכי עליון''', אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ה. (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|מלאכי עליון|33741}})
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, מוסד הרב קוק.
* '''יסוד המשנה ועריכתה''' סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן. (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|יסוד המשנה ועריכתה|20976}})
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם עוללות).
* '''עוללות''', מוסד הרב קוק, ירושלים [[תשמ"ט]] (יצא יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).
* '''לחקר שמות וכינויים בתלמוד''', מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|לחקר שמות וכינויים בתלמוד|33639}})
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב''', הערות לספרו של ר' שלמה בובר, '''אנשי שם'''.
*'''נפש חיה''', הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].
*פירושים ל[[הגדה של פסח]] '''באר מרים''' ו'''קהלת משה''', [[תל אביב]] תרצ"ז.
* '''ויכוח הרמבן ותולדות [[הרמב"ן]] (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|ויכוח [[הרמב"ן]] ותולדות הרמב"ן|22088}})
* '''טל תחיה''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ) (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|טל תחיה|8842}})
* '''נר למאור''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]] הקדוש" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]] (מהדורה מקוונת: {{HebrewBooks|ראובן מרגליות|נר למאור|6140}})

ספרים שההדיר:
*[[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה), ירושלים: מוסד הרב קוק, [[תשי"ז]] (עם מפתחות, תשס"ג).
*'''מלחמות ה'''' לר' אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
*'''ספר הזוהר''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"א-תש"ו.
*'''שו"ת מן השמים''' לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז.
*'''ספר הבהיר''', עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א.
*'''זהר חדש''' עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.

==לקריאה נוספת==
*'''ספר מרגליות''', לזכרו של הרב ראובן מרגליות, בעריכת הרב ד"ר יצחק רפאל, ובהוצאת מוסד הרב קוק.
*גצל קרסל, אחרון הראשונים, '''שנה בשנה''' (תשל"ו) עמ' 411–417 (= '''סתרי ספר וסופר''', צפת תשל"ו).
*[[יצחק אלפסי]], '''אנציקלופדיה של הציונות הדתית''', חלק ו, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639–645.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6444&CategoryID=1352 המהדיר הגאון הרב ראובן מרגליות]''', ניצוצי רבי שבועון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גליון 804

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]

אברהם דונין

2023-06-25T13:36:40Z

חנזין:

{{דמות
|שם= הרב אברהם דונין
|תמונה=אברהם דונין.png
|כינוי=
|תיאור= שליח הרבי למושב מיטב
|תאריך לידה= [[ז' חשון]] [[תרח"צ]]
|מקום לידה= [[חיפה]]
|תאריך פטירה= [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[מיטב]]
|תפקידים נוספים= גבאי [[770]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
}}
[[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חוברת שי"ל לזכרו]]
הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרח"צ]] – [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] הרבי למושב מיטב שבחבל תענך.

==תולדות חיים==
הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרח"צ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין]] שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל.

על אף השרשים חב"דיים, ואף שאב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] עם השנים הקשר החב"די של המשפחה לחסידות התרופף.

אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית אצל הרב אריה לוין, למרות היותו חסיד חב"ד החינוך בבית היה באווירה ליטאית, ואף שלח את ילדיו לחינוך ליטאי.

לאחר שר' אברהם סיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, הלך ללמוד בישיבה הליטאית הגדולה בבני-ברק - ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט ל[[חסידות חב"ד]].

מה שפעל בו את השינוי הפנימי היה מופת אישי גלוי של [[הרבי]] שזכה לחוות בקשר לסיבוך בהריון של אחותו הגדולה. הקשר שלו עם [[חסידות חב"ד]] התחזק כאשר לאחר אחד משיעורי המוסר בהם השתתף יחד עם ידידו [[אליהו לנדא]], תבע ממנו חברו להשקיע יותר בלימוד החסידות, וסיפר לו על שיעור [[חסידות]] המתקיים באופן מחתרתי, המיועד לתלמידי הישיבה הליטאית.

השיעור נמסר על ידי ר' [[לייב זלמנוב]], והבחורים למדו בהתחלה את [[קונטרס "ומעיין"]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך השיעור - את ספר ה[[תניא]].

נפשו נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב) יחד עם אביו, רבה של [[בני ברק]] בימים ההם, הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעם עם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר בהתוועדות השאירו עליו רושם בל ימחה.

==ה[[התקשרות]] לרבי==
לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב"ד ועל לימוד החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד והורה לו ליצור קשר עם רבני חב"ד.

חודשים ספורים עברו, והוא עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.

כשסיים את תקופת הלימודים בישיבה, הנהלת הישיבה רצתה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו, הוא כתב על כך לרבי, ובמענה הרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.

===הנסיעה לרבי===
בערב חג הפסח [[תש"כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברהם יצחק ששונקין, והם הפכו לבני משפחה.}}, על-אף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאת כספים הגדולה שהייתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא"י.

נכנס ל[[יחידות]] בפעם הראשונה בסמיכות לל"ג בעומר, ולאחר מכן - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"א]]. במהלך היחידות הגיש לרבי פתק בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: "ו', ז'" ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.

למרות שנגמרה אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, אך לאחר תקופת זמן נוספת הורה להם הרבי לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים.

בדרכו חזרה לארץ נסע באניה והרבי הטיל עליו ועל כל אחד מאלו שהיו בנסיעה עמו, לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. אלו שהיו עמו היו הרב [[דב טייכמן]] שעצר באיטליה והרב [[אברהם ששונקין]] שעצר באנגליה, והוא עצר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].

==ההצטרפות ל'רשת' והחתונה==
כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קריית גת]].

ב[[יו"ד סיון]] [[תשכ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של ר' [[אשר סאסאנקא]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.

לאחר מספר שנים, נקרא ר' אברהם לנהל את בית הספר של ה'רשת' במושב ברוש שבנגב, וניהל אותו במשך שש שנים במסירות נפש, כשאשתו נותרת באביטל, וממשיכה את תפקידה כמורה בבית הספר. רק לאחר שש שנים חזר לתענך, ואת מקומו בניהול בית הספר במושב ברוש החליף ר' [[ישבעם סגל]].

הם התגוררו ביישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר.

==פעילות תוססת==
באותם שנים, מספרם של חסידי חב"ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל"ערבי חב"ד" ול'מבצעים' בכל אזור הצפון.

עוד לפני שהרבי יצא ב'מבצע חינוך', הבינו הרב דונין ואשתו כי הרבי רוצה שיפעלו עם הילדים הצעירים של המושב, ויצאו במבצע 'יבנה וחכמיה', במהלכו שיננו התלמידים את י"ב הפסוקים, צברו נקודות, חזרו דברי תורה, וקיבלו ממתקים ופרסי עידוד. הרבי רווה נחת רוב רב מפעולות אלו, ובאחת מהיחידויות שנכנסו בני הזוג דונין, רמז להם הרבי כי ברצונו לקבל אלבום תמונות מהפעילות הברוכה.

יחד עם עיסוקיו הרבים בהפצת היהדות, דאג גם לעזרה גשמית ליהודים שהתגוררו בסמיכות אליו, ומדי יום חמישי היה יוצא אל השוק ב[[עפולה]] ומתרים את בעלי הדוכנים על הסחורה שנותרה להם עבור משפחות נזקקות.

כשהוקם תיכון 'בית חנה' ב[[צפת]], התנדב ר' אברהם להגיע מידי שבוע למסור חוג שבועי לבנות התיכון, כשאת הדרך הארוכה היה עושה בטרמפים, ומכתת את רגליו במשך שעות רבות.

לאחר שפרש לגימלאות, הקים את ארגון הבוגרים הפרטי שלו, בו איגד את הכתובות ומספרי הטלפון של תלמידיו, ושמר עמם על קשר לאורך כל השנה, בביקורי בית ובשיחות טלפוניות. שיאה של הפעילות היה בסמיכות לחג הפורים, בו היה שולח אלפי משלוחי מנות לתלמידיו הרבים הפזורים ברחבי הארץ.

בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות.

===פטירתו===
ב[[יום הכיפורים]] [[תשע"א]] חש ברע, וכאשר ביקר ב[[חודש חשון]] אצל חתניו בדרום הארץ, חש חולשה רבה והובל לבדיקה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] סורוקה שב[[באר שבע]], ובצילומי CT התגלתה בגופו המחלה הארורה.

במשך חצי שנה סבל הרב דונין את כאביו וייסוריו בדומיה, ונשאר צלול בדעתו עד יומו האחרון. ביום שלישי [[כ"א טבת]], היה שרוי בחולשה גדולה, ולא יכל להניח [[תפילין]].

בשעת אחר הצהריים, התאספו אצלו שלשת חתניו שיחיו והוא ביקש לפתע [[טלית קטן]] חדשה. בשעה ארבע אחר-הצהריים סייעו לו שלושת חתניו להתעטר בתפילין, לבקשתו, והוא קרא 'שמע ישראל'. כמה דקות אחר כך - בשעת בין השמשות, איבד את הכרתו, וזמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו ליוצרה{{הערה|1=יום קודם לכן, במוצאי כ' טבת, כתב אחד מחתניו בקשת ברכה מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]], ובמענה קיבל מכתב בכרך טז, עמ' רי"ב: "נעם לי לקבל ידיעות אשר השיעור נלמד בקביעות ובהמשך ובאותם הענינים בם למדו בחיים חיותו של בעלה הרב ע"ה להבדיל בין חיים וכו'. והרי זוהי המעלה הכי גדולה בקורת רוח שגורמים לנשמת הנפטר כשממשיכים באותן ד' אמות כפשוטו ובד' אמות רוחנים, ז. א. המשפחה בכללה ובני הבית ביחוד, באותו הכיוון הגורם עליית [[נשמה]] בעולם האמת".}}, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==אל המעיין==
בשנת [[תשל"א]] החל לעסוק בהכנת דף שבועי, המלקט את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על פרשת השבוע, שנקרא בשם 'אל המעיין'.

היוזמה התחילה כעזרה טכנית לאחותו הצעירה מרת שרה אייברהמס, שלמדה באותה עת בתיכון 'בית יעקב', ונדרשה להגיש חומר שבועי על פרשת השבוע, וביקשה את עזרתו בהכנת החומר ועריכתו. לאחר תקופת זמן ממושכת, הצטבר אצלו חומר תוכני ערוך, וכאשר הוקם הסניף של ה'רשת' בבית הספר ב[[נצרת עלית]] בניהולו של ר' [[איצ'קע גאנזבורג]] - חליט ר' איצקע להוציא לאור דף צבעוני שבועי (דבר נדיר ביותר באותם ימים) ובו נקודה אקטואלית משיחותיו של הרבי בקשר עם פרשת השבוע.

בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון הייתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.

מיד כשלקח על עצמו את האחריות, הגביר את תדירות הוצאתו לאור של הגליון, ואף הרחיב את דפי הגליון לארבעה עמודים שבועיים, בהם הופיעו מלבד הנקודות משיחותיו של הרבי, אמרות חסידיות, תשבץ הקשור עם תוכן הפרשה, ושאלות ותשובות מעוררות ענין, שנועדו לגרות את סקרנותם של הקוראים.

באותה תקופה עדיין לא הומצא מכשיר הפקס, ולצורך הכנת הגליון היה הרב דונין נוסע מידי שבוע עד לבני ברק, שם היה עמל במשך לילה שלם יחד עם גיסו על כתיבת העלון, ומיד עם סיום הכתיבה היה יוצא בדרך חזרה לתענך, לשם היה מגיע בשעות הבוקר המוקדמות, ומתחיל להתכונן ל[[תפילת שחרית]] ולסדר יומו הרגיל - לימוד עם בני כיתתו, וביקורי בית במושב מיטב. כשנצרך, היה לוקח כדורי מרץ, על מנת שלא להירדם על משמרתו.

העלון הופץ על ידי [[בית חב"ד]] ב[[עפולה]], ואף נשלח בדיוור ישיר לאלפי מנויים בכל רחבי הארץ.

לאחר מספר שנים של [[הוצאה לאור]], התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר.

כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם "מן המעיין". הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, "נחטפה" אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן.

==משפחתו==
'''אחיו'''
*אחיו, המשפיע [[ראובן דונין]]

'''חמיו'''
*החסיד הרב [[אשר ששונקין]]
'''בנותיו'''

*בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]]
*בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[חיים ישראל ליפש]] - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]

==מקורביו==
* פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע.
* הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]].

*ה[[שליחות|שליחה]], מרת [[זיוה פש]], קיבוץ 'עין הנציב'

==לקריאה נוספת==
*'''[[אברהם ויאמר הנני|חוברת זיכרון]]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ"ב טבת תשע"ב. {{אינפו}}
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59122 הראיון הראשון והאחרון של הרב דונין]''' {{וידאו}} - אתר COL
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66267 המושבניקים לא שוכחים את הרב דונין]''' - {{אינפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54414 תחנות חייו של הרב אברהם דונין]''' - שטורעם. נט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דונין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בתענכים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]