https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93+%D7%90%D7%9E%D7%AA 2026-04-23T07:27:50Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97&diff=8246 2007-06-22T00:01:20Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>ביום כ&quot;ה חשון תשמ&quot;ח, נתבשרו חסידי חב&quot;ד והעולם היהודי כולו, כי &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot;, באופן סופי ומוחלט. ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. לאחר מכן הוגש על הפסק ערעור, וביום כ&quot;ה חשון תשמ&quot;ח ניתן פסק הדין הסופי. חמישה ימים לאחר מכן ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]], הגיעו הספרים חזרה לבית משיח 770.<br /> <br /> החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו בקול רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר בקראון הייטס, הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ההתוועדויות בלילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ב כה]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94&diff=8245 2007-06-21T23:58:56Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>&quot;שיחה&quot; הינה דברי תורה שאומר ה[[אדמו&quot;ר]]. לרוב נאמרו שיחות אלו בזמן [[התוועדות|ההתוועדות]], אך לא רק. ב[[דור השביעי]] נאמרו הרבה מאד שיחות על ידי [[הרבי]] לאחר תפילות ובעוד הזדמנויות שונות.<br /> כגון בראלי לילדים, באסיפות למסיימות בית רבקה והמדריכות בקעמפ אמונה ועוד.<br /> <br /> השיחות נכתבות על ידי ה[[חוזר|&quot;חוזרים&quot;]], שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה.<br /> <br /> ישנן שיחות ש[[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי וחלק גדול מהן נדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94&diff=8244 2007-06-21T23:57:50Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>&quot;שיחה&quot; הינה דברי תורה שאומר ה[[אדמו&quot;ר]]. לרוב נאמרו שיחות אלו בזמן [[התוועדות|ההתוועדות]], אך לא רק. ב[[דור השביעי]] נאמרו הרבה מאד שיחות על ידי [[הרבי]] לאחר תפילות ובעוד הזדמנויות שונות.<br /> <br /> השיחות נכתבות על ידי ה[[חוזר|&quot;חוזרים&quot;]], שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה.<br /> <br /> ישנן שיחות ש[[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי וחלק גדול מהן נדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91_%D7%AA%D7%A9%22%D7%93&diff=8243 2007-06-21T23:55:43Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>ביום כ' מנחם אב בשנת תש&quot;ד נפטר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי|כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]],ומנוחתו כבוד באלמא אטא. <br /> <br /> יום זה מצויין על פי הוראות הרבי [[התוועדות|בהתוועדויות חסידיות]] פעילות בהם ילמדו המשתתפים מתורתו של רבי לוי יצחק ויקבלו על עצמם להוסיף במצוות ומעשים טובים.<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|כ כ]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91_%D7%AA%D7%A9%22%D7%93&diff=8242 2007-06-21T23:55:32Z

<p>חסיד אמת: יפוי</p> <hr /> <div>ביום כ' מנחם אב בשנת תש&quot;ד נפטר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי|כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]],ומנוחתו כבוד באלמא אטא. <br /> יום זה מצויין על פי הוראות הרבי [[התוועדות|בהתוועדויות חסידיות]] פעילות בהם ילמדו המשתתפים מתורתו של רבי לוי יצחק ויקבלו על עצמם להוסיף במצוות ומעשים טובים.<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|כ כ]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=8240 2007-06-21T23:52:34Z

<p>חסיד אמת: לייפות את הסגנון</p> <hr /> <div>[[תמונה:פינייע.jpg|left|thumb|280px|הרב פנחס טודרוס אלטהויז]]<br /> ר’ פנחס טורדוס אלטהויז (פינייע) נולד ביום ד’ כסלו תרנ”ח, באוקראינה בעיר [[ניקולייב]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא מישרה חשובה). היה יהודי אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר’ פינייע.<br /> <br /> ר' פינייע היה חסיד מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולכ&quot;ק [[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ביום שישי ט’ אייר תשכ&quot;ג, ונלקח לקבורה בצפת. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> ר’ פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.<br /> <br /> היה גבאי במניין בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד. בעת שר’ [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי”צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו. <br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג’וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג’וינט ברוסיה ד”ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה’ נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה’ יעזור שעוד נתראה”. <br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו”ר הריי”צ. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צ, וביניהם ר' פינייע. <br /> <br /> ==היתר יציאה מרוסיה==<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד”ר ראזין כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. <br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיה. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר’ פינייע הגיע עם אוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור’ [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. <br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת תש”א הרבי הריי”צ הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר’ פינייע כמזכיר אגו”ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת תש”ח. <br /> <br /> ==מבוני כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי כפר חב”ד זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. <br /> <br /> הרבה בניינים ומוסדות כאן בכפר חב”ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. <br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר’ פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”די. <br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 יחידות חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד היו גדולים יותר. <br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר’ פינייע, היה [[שניאור זלמן שזר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר’ פינייע, אולם שז”ר לא הרפה ממנו. <br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - שז”ר אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> הרב שניאור זלמן גפני, שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר’ פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר’ פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי’. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. ביום שישי, ט’ אייר תשכ&quot;ג הוא נפטר. לקחו אותו לקבורה בצפת. מיד לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אלטהויז פנחס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אלטהויז פנחס]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=8238 2007-06-21T23:48:29Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>לקוטי תורה הינו ספר ובו מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] על פרשיות:<br /> <br /> *פרשיות בשלח ופקודי מתוך ספר שמות וכן הוספה לספר שמות<br /> <br /> *כל הפרשיות המופיעות בחומשים ויקרא עד דברים (מלבד שופטים) וכן כל החגים שנמצאים בטוח הזמן הזה. (לחומשים ויקרא ובמדבר יש הוספות) <br /> <br /> *שיר השירים, עם הוספות. <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=8237 2007-06-21T23:43:27Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>בפרטי תקנת אמירת תהלים, בסעיף 5 נכתב &quot;אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’&quot;. לא מובן מה הכוונה.<br /> ואם הכוונה (כנ&quot;ל, לא ברורה) שהרבי נוהג לומר את ה'יהי רצון' רק בסיום 'כל' ספר התהלים, ולא לאחר כל ספר מחמשת הספרים שבו, כפי שנכתב שם בסעיף 4, לכאו' מתאים יותר לשים את זה בתוך סוגריים בסוף סעיף 4, מכמה סיבות.<br /> <br /> יש לאמר אולי שמכיון ששבת מברכים מכונה &quot;יום התוועדות&quot; ולא &quot;יום אמירת תהילים&quot; שיש לציין בה גם לנושא ההתועדות.<br /> <br /> לינק לכתבה של ישראל יהודה על שבת מברכים חב&quot;דית: http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2599</div>

חסיד אמת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=8236 2007-06-21T23:39:15Z

<p>חסיד אמת: </p> <hr /> <div>בפרטי תקנת אמירת תהלים, בסעיף 5 נכתב &quot;אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’&quot;. לא מובן מה הכוונה.<br /> ואם הכוונה (כנ&quot;ל, לא ברורה) שהרבי נוהג לומר את ה'יהי רצון' רק בסיום 'כל' ספר התהלים, ולא לאחר כל ספר מחמשת הספרים שבו, כפי שנכתב שם בסעיף 4, לכאו' מתאים יותר לשים את זה בתוך סוגריים בסוף סעיף 4, מכמה סיבות.<br /> <br /> יש לאמר אולי שמכיון ששבת מברכים מכונה &quot;יום התוועדות&quot; ולא &quot;יום אמירת תהילים&quot; שיש לציין בה גם לנושא ההתועדות.</div>

חסיד אמת