חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישראל חסדן

2023-03-29T06:18:27Z

חציל7: /* מאבק בגזירת השחיטה */

הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם.

הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.

==תולדות חייו==
===בישיבות תומכי תמימים===
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].

בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.

בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.

===מאבק בגזירת השחיטה===

בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].

בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].
בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו"ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.

התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].

בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].

נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.

===הצלת חסידים ותמימים בשואה===

בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.

במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.

הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.

היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}

===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.

זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.

כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת

כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.

במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.

פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].

===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].

הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית.
הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.

מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.

הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.

הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.

===מאמרים בעיתונות===
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.

==לקריאה נוספת==
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
*נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
*בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]
*'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]

תומכי תמימים הומיל

2023-03-29T05:58:11Z

חציל7:

ב[[חנוכה]] [[תרפ"ב]] נוסדה מחלקה של ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[הומיל]] על ידי הרב [[ישראל דזייקובסון]], כש[[ר"מ]] בישיבה נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] ואחריו הרב [[ברוך דוכמן]].

סיפר אחד התלמידים הרב [[ישראל חסדן]]:

"למדתי במחתרת אצל ר' יחזקאל פייגין הי"ד, שהיה למדן גדול, ידוע היה לכולם בתור אחד המיוחד פון די טיפיסטע קעפ (ראשים עמוקים) בחסידות ובנגלה"{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק תומכי תמימים במחתרת}}
הישיבה נתקיימה בעיר זו כשנה.

בקיץ [[תרפ"ט]], לאחר סגירת [[תומכי תמימים פולוצק]], למדה קבוצה נוספת בת עשרים תלמידים בהומיל, תחת השגחתו של הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

בשלהי אותה שנה נסגרה הישיבה על ידי השלטונות והתלמידים עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרסון]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]] פרק תומכי תמימים במחתרת

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ה]]

צבי הירש אזימוב

2023-03-29T05:26:03Z

חציל7: /* תולדות חיים */

הרב '''צבי הירש אזימוב''' ([[תרמ"ה]]-[[כ"ח אב]] [[תרע"ח]]) היה חבר צוות ה'[[חוזר]]ים' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], עובד גדול, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ו[[ר"מ]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ראמען]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו החסיד ר' [[משה ניסן אזימוב]] בשנת תרמ"ה, ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']]. אביו היה חסיד [[ליובאוויטש]], והיה יושב כל ימיו על התורה ועל העבודה ומתענה בימי שני וחמישי

היה מראשוני תלמידי התמימים בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא הגיע לליובאוויטש בשנת [[תרנ"ז]] או [[תרנ"ח]] והתמסר כל כולו לעבודת השם בדרך החסידות. והחל משנת [[תרס"ב]] נמנה על צוות ה'חוזרים'.

עבד את ה' בכל ליבו עד כדי התמסרות לזה אף בהיזק לגוף, מסופר שהיה מנותק מענייני הגשמיות, ידוע שהיה זמנים שהוא היה קורא קריאת שמע כל הלילה ואחר כך היה לוקח את ה[[טלית]] וה[[תפילין]] שלו והולך להתפלל- בלי לישון באמצע כלל. אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותו "גוף נקי ו[[נשמה]] טהורה", ובהזדמנות אחרת העיד אודותיו: "הורתו ולידתו בקדושה"{{הערה|1=[http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf תשורה מישולובין עמוד 54].}}.

בהיותו אברך לימד את בני משפחת [[גוראריה]], וכן כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים ראמען. נשא בזיווג שני את גב' עלקא בתו של החסיד ר' [[יהושע העשיל לוין]]{{הערה|אודותו ראה ב[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}.

חלה בשחפת ונפטר בצעירותו ביום [[כ"ח מנחם אב]] [[תרע"ח]] והוא בן 33.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל אזימוב (לוד)|מנחם מענדל אזימוב]] - [[לוד]]{{הערה|נפטר בט' באב [[תשמ"א]].}}
*בנו, הרב [[חיים הלל אזימוב]]. (אביו של הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]])

==לקריאה נוספת==
*[[חסידים הראשונים]] ח"ב עמ' 181 ואילך.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 181-187.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/622-%20Being%20Connected.pdf ר' הירש'ל אזימוב]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 622 קורח תשפ"א (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אזימוב, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ח]]

מרדכי יואל דוכמן

2023-03-29T05:22:47Z

חציל7:

ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].

בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.

ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}

הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.

לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].

אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] ומקורב לרב דוכמן:
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]].

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר'
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}.
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].

== מאמרותיו ==

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.

מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].
*בתו, פייגא (מייזיל)
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*נכדו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ברוך דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
*נינו, ר' [[ישראל דוכמן]]
*נינתו, גברת ליפסקער טורנטו
*בן נינו הרב [[שלום דוכמן]]
*בן נינו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]

==תלמידיו ומושפעיו==

*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]
*החסיד ר' [[יהודה לייב חסדן]]
*החסיד ר' [[ישראל חסדן]]
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]
*הרב [[טוביה בלקין]]

== לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]

מרדכי יואל דוכמן

2023-03-29T05:20:11Z

חציל7: /* תולדות חיים */

ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].

בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.

ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}

הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.

לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].

אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] ומקורב לרב דוכמן:
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]].

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר'
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית}}.
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].

== מאמרותיו ==

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.

מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].
*בתו, פייגא (מייזיל)
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*נכדו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ברוך דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
*נינו, ר' [[ישראל דוכמן]]
*נינתו, גברת ליפסקער טורנטו
*בן נינו הרב [[שלום דוכמן]]
*בן נינו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]

== לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.

==תלמידיו ומושפעיו==

*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]
*הרב [[טוביה בלקין]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]

מרדכי יואל דוכמן

2023-03-29T05:19:39Z

חציל7: /* תולדות חיים */

ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].

בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.

ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}

הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.

לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].

אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] והחה מקורב לרב דוכמן:
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]].

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר'
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית}}.
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].

== מאמרותיו ==

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.

מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].
*בתו, פייגא (מייזיל)
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
*נכדו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ברוך דוכמן]]
*נכדו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
*נינו, ר' [[ישראל דוכמן]]
*נינתו, גברת ליפסקער טורנטו
*בן נינו הרב [[שלום דוכמן]]
*בן נינו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]

== לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.

==תלמידיו ומושפעיו==

*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]
*הרב [[טוביה בלקין]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]

יהודה לייב חסדן

2023-03-29T05:00:34Z

חציל7: /* לקריאה נוספת */

הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].

==חסיד 3 אדמו"רים==
נולד בדאווידאווקע לאביו ר' הירש בער חסדן.

משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].

בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".

היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}.

כיהן כשוחט בעיירה סעביש ברוסיה. בשנים הבאות עבר ל[[הומיל]].

כינוהו "דער סעבישער שוחט", והחשיבוהו כתלמיד חכם גדול. בתקופה נהג להתפלל שחרית בציבור ורק בשעה 10 הלך לבית
השחיטה ובשעות אחר הצהרים היו מצרפים את ר' לייב לדיינות בבית הדין{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}.

== למדן מופלג==
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס.

==משפחתו==
*בנו ר' דוד יצחק חסדן
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג

==לקריאה נוספת==
*[[חסדי ישראל]] [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]

יהודה לייב חסדן

2023-03-29T04:58:31Z

חציל7:

הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].

==חסיד 3 אדמו"רים==
נולד בדאווידאווקע לאביו ר' הירש בער חסדן.

משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].

בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".

היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}.

כיהן כשוחט בעיירה סעביש ברוסיה. בשנים הבאות עבר ל[[הומיל]].

כינוהו "דער סעבישער שוחט", והחשיבוהו כתלמיד חכם גדול. בתקופה נהג להתפלל שחרית בציבור ורק בשעה 10 הלך לבית
השחיטה ובשעות אחר הצהרים היו מצרפים את ר' לייב לדיינות בבית הדין{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}.

== למדן מופלג==
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס.

==משפחתו==
*בנו ר' דוד יצחק חסדן
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג

==לקריאה נוספת==
*[[חסדי ישראל]] [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]

[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]

יהודה לייב חסדן

2023-03-29T04:48:59Z

חציל7: /* חסיד 3 אדמו"רים */

הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].

==חסיד 3 אדמו"רים==
נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' הירש בער חסדן.

משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].

בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".

היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}.

== למדן מופלג==
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס.

==משפחתו==
*בנו ר' דוד יצחק חסדן
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג

==לקריאה נוספת==
*[[חסדי ישראל]] [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]

[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]

יהודה לייב חסדן

2023-03-29T04:48:33Z

חציל7: /* חסיד 3 אדמו"רים */

הרה"ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].

==חסיד 3 אדמו"רים==
נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' הירש בער חסדן.

משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].

בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".

היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}.

== למדן מופלג==
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס.

==משפחתו==
*בנו ר' דוד יצחק חסדן
*בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל
*בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב"ד בליבוי
*נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה
*נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג

==לקריאה נוספת==
*[[חסדי ישראל]] [[תשפ"ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]

[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ]]
[[קטגוריה: משפחת חסדן]]

שיחה:משה אורנשטיין

2023-03-29T04:47:02Z

חציל7: /* חתנו */

גניזה חרסונית, תנש"א. מאי האי?[[משתמש:פיני|פיני]] 04:52, 26 מאי 2009 (EDT)
:עם נפילת מסך הברזל, נשלחו תמימים ושלוחים לברית המועצות. הוא היה אחד מהם, ובהיותו שם פעל לשחרור מכתבי הגניזה החרסונית, שכפי הידוע לא היתה בשלימותה לפני זה (למרות האוצרות הגדולים שכן נמצאו ונתפרסמו בשעתו בקובץ "התמים"). אגב, בושה וחרפה שאין כאן שום ערך שעוסק בענייני הגניזה החרסונית! וידועים מכתביו הארוכים והחריפים של אדמו"ר שליט"א בנושא! אתמהה. זמן לדון על חסידים וכו' יש לנו, ואילו לערכים החשובים באמת... [[משתמש:יואל|יואל]]
::יש פה אין ספור ערכים חסרים, וכולנו יחד מוסיפים. ואיפה כל החומר הנדיר שהביא?[[משתמש:פיני|פיני]] 02:53, 27 מאי 2009 (EDT)
:::א. בקשר עם [[הגניזה החרסונית]] - זהו ערך בסיסי לכל הדעות. בושה שאין על זה ערך כאן, הרי בחיפוש קליל באינטרנט רואים באופן גלוי את כל השטויות שכתוב שם נגד ועל הזיופים, ומוכרח להיות מקום אינטרנטי עם הדעה המוצקה של [[הרבי]] בנידון. בלי נדר אטפל בענין ואצפה לעזרתכם. ב. מן הסתם כל החומר הנדיר שהביא נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]] של הרבי ב-[[770]]. [[משתמש:יואל|יואל]]
::::ואני מוכן לעזור בנושא בכל אשר יידרש, באמת לא מתאים שאין ע"ז ערך. מה שרציתי להעיר - והקדמת אותי כשהכרזת על שאתה הולך לכתוב ערך כזה - שלא לכמה רק להעיר - כדאי (וזה מה שאתה עושה, וזה מאד טוב) גם לשפץ. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== התקרב לחב"ד? ==

הוא נולד כחב"דניק או התקרב לחב"ד? מישהו יכול להוסיף פרטים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 23:12, 4 ביולי 2013 (UTC)
:חסיד, יישר כח. עדיין לא מובן אם אבא שלו היה חב"דניק או לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג • 15:31, 5 ביולי 2013 (UTC)
::אנסח שוב. אף כי זה יצא קצת מסורבל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::הוא נולד כחבדני"ק אביו לא נולד בחב"ד, כיום משמש כעו"ד חסיד חב"ד--[[משתמש:שנהב|שנהב]] - [[שיחת משתמש:שנהב|שיחה]] 13:47, 22 בפברואר 2017 (UTC)
::::אביו חסיד חב"ד שגר בעיר בני ברק ועובד כעורך דין {{אנונימי}}
:::::אתם לא חולקים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 07:37, 4 במאי 2020 (IST)

== חתנו ==

{{א|שנהב}}, חתנו הוא גם אורנשטיין? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 03:30, 2 באפריל 2020 (IST)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, תוקן {{אנונימי}}
::תודה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 07:37, 4 במאי 2020 (IST)
:::לא הבנתי את שאלתך... האם יש לו חתן בעל שם משפחה זהה לשלו?[[משתמש:שנהב|שנהב]] - [[שיחת משתמש:שנהב|שיחה]], 21:46, כ' באייר, ה'תש"ף 21:46, 14 במאי 2020 (IST)
::::{{א|שנהב}}, כידוע שלא נכנסים באמצע דף שיחה אלא בסוף הקטע. אכן זו היתה שאלתי וראיתי שהאנונימי תיקן את המשפחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:10 • כ' באייר ה'תש"ף

כל שיעוריו מיוסדים על שיחות הרבי? [[משתמש:חציל7|חציל7]] - [[שיחת משתמש:חציל7|שיחה]], 04:47, ז' בניסן, ה'תשפ"ג 04:47, 29 במרץ 2023 (UTC)

משה אורנשטיין

2023-03-29T04:45:39Z

חציל7: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]], מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט על בוריים במהלך שיעור ב' (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים היה מקבל דולר של הרבי). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

==משפחתו==
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]]

* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

שיחה:ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2023-03-29T04:43:29Z

חציל7: /* תמונה ישנה */

הנהלת הישיבה בנוסף לראש הישיבה הרב י"י וילשנסקי, הם לוי ניסלביץ, מני פרדימן, ישראל וילשנסקי. מה שלא מצוין ליד שמותם[[משתמש:בערקה ש.|בערקה ש.]] - [[שיחת משתמש:בערקה ש.|שיחה]] 20:08, 4 בדצמבר 2014 (UTC)

== מספרי טלפון ==

--[[מיוחד:תרומות/95.86.94.45|95.86.94.45]] 15:44, 16 בדצמבר 2015 (UTC)נשמח אם תוסיפו מספרי טלפון\פלאפון לרווחת הקוראים, תודה.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.94.45|95.86.94.45]] 15:44, 16 בדצמבר 2015 (UTC)
:הדבר אינו נהוג כאן, כמו בכל אנציקלופדיה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:40, 20 בדצמבר 2015 (UTC)

== "ברמה הגבוהה"?? ==

[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] לא הבנתי מה הפשט "הישיבה ברמה הגבוהה ביותר", ומה הקשר כאן. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:38, ה' באייר, ה'תש"ף
::תגובה ל[[קודש לנשיא הדור!]] : לא רשמתי ביותר שים לב! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 20:16, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 20:16, 24 באוקטובר 2020 (UTC))

== צוות ==

הנהלת הישיבה לא אמורים להירשם פעמיים. או שכחלק מהצוות ירשמו כהנהלת הישיבה או שכחלק מהנהלת הישיבה ירשמו כר"מים ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:30 • ט' באדר ה'תשפ"א

== תמונה ישנה ==

הייתי שמח באם יש לא' העורכים תמונה עדכנית יותר..

התמונה מתשע"ג וכבר בלתי - רלוונטית בעליל --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 18:47, י' בחשוון, ה'תשפ"ב 18:47, 16 באוקטובר 2021 (UTC)

אב בית מקובל לציין בחבדפדיה?[[משתמש:חציל7|חציל7]] - [[שיחת משתמש:חציל7|שיחה]], 04:43, ז' בניסן, ה'תשפ"ג 04:43, 29 במרץ 2023 (UTC)