https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%22%D7%99 2026-04-13T00:08:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=183429 2014-06-29T16:37:34Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=ראש ישיבות [[חח&quot;ל צפת]]<br /> |תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנחה את [[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[טבריה]]<br /> }}<br /> [[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], איש חינוך דגול המשמש [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וארבעה סניפים תחתיה. מהרבנים הבולטים והמשפיעים בחב&quot;ד, חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> [[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br /> [[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|לומד עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> הרב נולד לרב [[רפאל ווילשאנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ביום [[ג' באדר]] שנת [[תשי&quot;א]] ב[[צרפת]]. בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד&quot;ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. ב[[תשל&quot;ג]] נשלח על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] ל[[אוסטרליה]]. נישא לגב' מלכה פערעל לבית הרב [[משה אשכנזי]], ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]. בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] כ[[שליח]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br /> <br /> עומד בראש [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב&quot;דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם. לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליבואוויטש נצרת עילית|נצרת עלית]] וכן [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], וישיבת &quot;[[חנוך לנער צפת]]&quot; המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו&quot;ח. [[בית דין רבני חב&quot;ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי&quot;ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה&quot;ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה&quot;ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו&quot;ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס&quot;ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br /> <br /> מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב&quot;ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת &quot;שיעורים כלליים&quot;, מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br /> <br /> הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על [[מסכת בבא בתרא]].<br /> <br /> *'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי ר' לוי יצחק ניסלוויטש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו''': מלכה (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br /> <br /> ===בניו===<br /> *הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - מנהל רוחני בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. <br /> *הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סענדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור בישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]].<br /> *הרב בצלאל ווילשאנסקי - שליח בשכונת פנינת הכרמל, [[חיפה]].<br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]].<br /> *הרב לוי יצחק ניסלביץ' - [[משפיע]] ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> * [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69418 היום ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבל הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ&quot;ט סיון תשע&quot;ד (27.06.2014)<br /> <br /> {{מיון רגיל: ווילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8&diff=153826 2013-12-30T17:56:34Z

<p>י&quot;י: /* הראשון לציון והרב הראשי לישראל */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב משה שלמה עמאר<br /> |תמונה=<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תש&quot;ח]] (1948)<br /> |מקום לידה=קזבלנקה, מרוקו<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=יעקב ניסן רוזנטל<br /> |תלמידיו=שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ<br /> |חיבוריו=סדרת השו&quot;ת &quot;שמע שלמה&quot;, &quot;כרם שלמה&quot;, ו&quot;בארה של מרים&quot;<br /> |השתייכות=ספרדי-חרדי<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שלמה משה עמאר''' (נולד בשנת [[תש&quot;ח]]) היה ה[[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] והרב הראשי לישראל לשעבר, ונחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית. הרב נחשב לידיד גדול של חסידות חב&quot;ד ולמעריץ נלהב של הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] להוריו אליהו ומרים עמאר, ואת שנות ילדותו עשה במוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר בהנהלתו של [[שליח]] הרבי, הרב שלמה מטוסוב, ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית. בשנת תשכ&quot;ב בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.<br /> <br /> בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת [[תשכ&quot;ט]] בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.<br /> <br /> באותה תקופה, נישא לרעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים. <br /> <br /> במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין ב[[חיפה]] הרב [[יעקב ניסן רוזנטל]]. שנה לאחר מכן, בשנת תש&quot;ל קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות ב[[נהריה]], עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.<br /> <br /> ===קריירת הרבנות===<br /> בשנת תשל&quot;ג עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כמשגיח בישיבת 'תורה והוראה' ב[[תל אביב]]. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה. <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ב מונה כחבר בבית הדין הרבני ב[[צפת]], ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שםכיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים [[טבריה]], [[חיפה]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[פתח תקוה]].<br /> <br /> בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], ובמקביל לכהונתו כרב בית הכנסת הרי&quot;ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו &quot;שמע שלמה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נבחר לכהן כדיין בבד&quot;ץ &quot;בית יוסף&quot;, ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד&quot;צ, ופוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] נבחר לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.<br /> <br /> ===הראשון לציון והרב הראשי לישראל===<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] התמודד לתפקיד [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב [[יחיאל יונה מצגר]] שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.<br /> <br /> בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.<br /> <br /> כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב [[עובדיה יוסף]], ויש שרואים בו את ממלא מקומו.<br /> <br /> כיום, הרב עמאר מתגורר ב[[ירושלים]], ועוסק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי, כשלעיתים תכופות הוא מוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, והוא נחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב&quot;ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, ולאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב&quot;ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.<br /> <br /> את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב&quot;ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב&quot;ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.<br /> <br /> כאשר נציג ארגון [[את&quot;ה העולמי]] הגיש בשנת [[תשס&quot;ה]] לרב עמאר את [[ספר התמימים]] חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: &quot;גם אני '[[תמים]]', הרי למדתי בישיבת חב&quot;ד במרוקו&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=12308 הרב עמאר: &quot;גם אני תמים&quot;] {{אינפו}} - כ&quot;ג סיון תשס&quot;ה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]], ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=58623 הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה] {{אינפו}} - ל' כסלו תשע&quot;א.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את [[עשרת הדיברות]] ב[[חג השבועות]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69227 הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] ביקר בחצר הרבי ב-[[770]] יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76202 הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770] {{אינפו}} - י&quot;ד סיון תשע&quot;ג.}}.<br /> <br /> ===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב&quot;ד===<br /> *{{ציטוטון|לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז] - אתר שטורעם.}}.<br /> *{{ציטוטון|מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62535 מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעינים תורניים] {{אינפו}} - ה' תמוז תשע&quot;א}}.<br /> *{{ציטוטון|אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76611 הרב עמאר בהתוועדות י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תשע&quot;ג] - אתר col.}}.<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]].<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *סדרת השו&quot;ת '''&quot;שמע שלמה&quot;''' (7 כרכים), '''&quot;כרם שלמה&quot;''' (2 כרכים), ו'''&quot;בארה של מרים&quot;''' (על שם אמו) - עוסק בענייני [[כשרות]].<br /> *'''ברכת אליהו''' - דרשות לפרשת השבוע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' תמוז תשע&quot;ג]''' {{וידאו}} - אתר שטורעם<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|הבא=הרב [[יצחק יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עמאר משה שלמה}}<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92&diff=152644 2013-11-21T14:58:21Z

<p>י&quot;י: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש&quot;ו)]]<br /> [[קובץ:הרצוג .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצוג בביקור ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]] שאירע בבית הספר]]<br /> <br /> הרב '''יצחק אייזיק''' הלוי '''הרצוג''' ([[כ&quot;ח כסלו]] [[תרמ&quot;ט]]-[[י&quot;ט תמוז]] [[תשי&quot;ט]]) היה הרב הראשי האשכנזי מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תרמ&quot;ט]] בעיר לומז'ה שב[[פולין]] הסמוכה לגבול [[רוסיה]], לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג.<br /> <br /> בהיותו בגיל שמונה, בשנת [[תרנ&quot;ז]] הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות ב[[פריז]] שב[[צרפת]], נדד לשם יחד עם משפחתו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ר' יוסף שלופר, ר' [[מאיר שמחה מדווינסק]], והרב יעקב דוד וילובסקי{{הערה|הרידב&quot;ז. כיהן כרבה של סלוצק, ולאחר מכן עבר לצפת. חיבר פירוש על ה[[תלמוד ירושלמי]].}}, ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת [[תרע&quot;ד]] קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.<br /> <br /> עוד קודם חתונתו, בשנת [[תרע&quot;ה]] התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תרצ&quot;ו]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא למרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ&quot;ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה שם במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב [[אברהם יצחק קוק|הראי&quot;ה קוק]], ובעקבות שידוליו עלה בשנת [[תרצ&quot;ז]] ל[[ארץ ישראל]], ונבחר ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תרצ&quot;ז ]] [[הרבנות הראשית|לרב הראשי]] של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב [[איסר זלמן מלצר]] וה[[חזון איש]]{{הערה|שתמכו במינוי של הרב הרצוג ולא במינוי של הרב חרל&quot;פ.}}.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ו נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת{{הערה|ראו מכתב כ&quot;ק אד&quot;ש אליו מא' דר&quot;ח תמוז תשט&quot;ו: &quot;זה עתה נודעתי אשר נבחר כבוד הדרת גאונו שוב לכהונת רב ראשי, ואביע איחולי להתחדשות כהונתו שתהיה בשעה טובה ומוצלחת&quot;.}}.<br /> <br /> כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו ב[[י&quot;ט תמוז]] [[תשי&quot;ט]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> ===ועד הישיבות===<br /> בשנת [[ת&quot;ש]] הקים ארגון גג שיאחד את כל [[ישיבה גדולה|הישיבות הגבוהות]] בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.<br /> <br /> ===הצלת יהודים===<br /> לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה.<br /> <br /> למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר.<br /> <br /> עם סיום המלחמה, בשנת [[תש&quot;ו]] ערך מסע הצלה נוסף, בו שיכנע יהודים לעלות לארץ ישראל, ונפגש עם מדינאים ואישים בעלי השפעה, על מנת להוציא מהמנזרים את הילדים שהוסרתו שם בשנות השואה. משראה שבקשותיו לא נענות, החל לעבור ממנזר למנזר, על מנת להציל כמה שיותר ילדים יהודיים{{הערה|במהלך מאמציו נפגש גם עם האפיפיור, על מנת לשכנעו שיורה לאנשיו לשחרר את הילדים היהודיים מן המנזר. הפגישה נכשלה, ולאחר שיצא מהפגישה מיהר הרב הרצוג לטבול במקוה טהרה.}}.<br /> <br /> מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה.<br /> <br /> בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג לצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת.<br /> <br /> ===מכון 'יד הרב הרצוג'===<br /> בשנת [[תש&quot;ב]] הקים את המוסדות &quot;[[אנציקלופדיה תלמודית]]&quot; ו&quot;מכון התלמוד הישראלי&quot;. <br /> <br /> לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: &quot;מכון יד הרב הרצוג&quot;.<br /> <br /> תחת המכון פועלת מערכת ההוצאה לאור של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], וכן הוצאה לאור מחודשת של ה[[תלמוד בבלי]] על פי השוואת כתבי יד מדוייקים.<br /> <br /> כאשר הוקמה הספרית הממוחשבת '[[אוצר החכמה]]', ספריית המכון היוותה את הבסיס לסריקת עשרות אלפי ספרים נדירים, שהוכנסו ראשונה למאגר.<br /> <br /> ===בנין הרבנות הראשית===<br /> לאחר בחירתו (בשנת [[תשט&quot;ו]]) לכהונת הרב הראשי, יזם את הקמתו של מבנה 'היכל שלמה', שיועד לצרכי הרבנות הראשית, ואף פעל להשגת המימון להקמת הבנין.<br /> <br /> ==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> באחת ממסעותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: {{ציטוטון|התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה||הערה|}}, און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']}}{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ה', אגרת מכ&quot;ד אדר תש&quot;א.}}.<br /> <br /> באותה הזדמנות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת תרצ&quot;ז התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: &quot;הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט&quot;א הרצוג&quot;.<br /> <br /> גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;ידיד ה', אדמו&quot;ר כ&quot;ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת [[סרטיפיקטים|אישורי עליה]] מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות{{הערה|האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, שהיתה מעבירה אותם לציונים אדוקים, ואנשים שומרי תורה ומצווה היו מתקשים בהשגת אישורי עליה. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתאריכים; ט&quot;ו אייר תרצ&quot;ז, כ&quot;א טבת ת&quot;ש, א' אייר ת&quot;ש, כ&quot;ז טבת תש&quot;ג, ועוד.}}, התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ט&quot;ו אייר תרצ&quot;ז.}}, תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ י&quot;א טבת תרח&quot;ץ.}}, עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כ&quot;ז מנחם אב תש&quot;א.}}, הצלת [[ילדי טהרן]]{{הערה|ילדים ניצולי שואה שהועברו לאחריות הסכונות היהודית שניסתה לנתק אותם מהמורשת היהודית, ולהנחיל להם ערכים של ציוניות וחלוציות במקום שמירת התורה והמצוות. להרחבה, ראו כתבתותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 663 ו-664.}}, והצלת העסקן החסידי הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|הרב דובין היה חבר הקונגרס במדינת לטביה, וניצל את מעמדו לסיוע ליהודי רוסיה על ידי הפעלת לחצים. כאשר הרוסים השתלטו על לטביה, עצרו את הרב דובין והחלו לענות אותו. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;ג אלול תש&quot;ח.}}.<br /> <br /> ביום ראשון של חג השבועות תש&quot;ט שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם [[הרבי שליט&quot;א]], שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב&quot;ד.<br /> <br /> לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו הצנהלים של ארגון [[שיעורי לימודי הדת]] והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של &quot;צאתכם לשלום&quot;.<br /> <br /> בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ&quot;ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר.<br /> <br /> ===הרבי שליט&quot;א===<br /> [[קובץ:כתב_יד_הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ&quot;ק הרה&quot;ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ&quot;י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש&quot;תמנחם מענדיל שניאורסון שליט&quot;א אדמו&quot;ר מליובאוויץ]]<br /> מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת תש&quot;ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חי&quot;ג, אגרת ד' תקפ].}}, ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע{{הערה|אגרות קודש כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ד' סיון תשט&quot;ז.}}, ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ח' אייר תשט&quot;ז].}}.<br /> <br /> כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: {{ציטוטון|יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=551 על פי עדותו של נכדו] הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> <br /> לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת תשט&quot;ז בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ל' סיון תשט&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חיים הרצוג - הפרזידנט השישי של מדינת ישראל.<br /> *יעקב הרצוג - מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *שו&quot;ת היכל יצחק.<br /> *כתבים ופסקים.<br /> *תורת האהל.<br /> *תחוקה לישראל (שלושה כרכים).<br /> *יהדות, חוק ומוסר (תרגום מאנגלית, בהוצאת מכון 'יד הרב הרצוג').<br /> *מחקר מדעי בנושא חלזונות התכלת{{הערה|מחקר עליו קיבל תואר דוקטור לספרות מאונברסיטת סורבון שבפריז.}}.<br /> *נוסח התפילה לשלום המדינה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/702.pdf כתבתו של גרשון נוף] - [[שבועון בית משיח]], גליון 702, עמוד 36.<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167438&amp; משואה ליצחק א'] - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו.<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167439&amp; משואה ליצחק ב'] - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74418 סקירת הדיון ההלכתי בין הרבי לרב הרצוג על איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת] {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]|הבא=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הרצוג יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=152476 2013-11-19T16:02:29Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוניק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' בערל יוניק מאחורי [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב&quot;זאל הקטן&quot; ב-[[770]]; הרב דובער יוניק (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי.]]<br /> [[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px| הרבי מסדר קידושין בחתונתו של ר' בערל יוניק, תמונה זו היא תמונתו היחידה של הרבי שנמצאת בביתו של הרבי.]]<br /> <br /> ר' '''דובער יוניק''' (מכונה '''בערל''') היה שוחט ושימש כ[[משמש בקודש]] של [[הרבי]].<br /> <br /> ר' בערל נולד בו' מנחם אב. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] משפחתו הצטרפה עם קבוצת היהודים הגדולה שעברה את הגבול הרוסי בגנבה דרך למברג (לבוב) שם נשאר אחיו והוחזר לרוסיה. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] הגיע לארה&quot;ב, ומיד התחיל במלוא המרץ להניח תפילין ליהודים, לאחר שהרבי יצא במבצע תפילין צירף אליו חברותא את ידידו הרב פרץ פייגינסאן.<br /> <br /> היה הראשון שהתקבל ל'יחידות' אצל הרבי ב-770 בז' אייר לאחר קבלת הנשיאות ביו&quot;ד שבט תשי&quot;א.<br /> <br /> במהלך התוועדות ב[[תשי&quot;ב]] ביקש ברכה מרבי לשחרור אחיו ממסך הברזל הרבי שבר מהמצה ואמר לו שיתן לאחיו שיצא מהכלא, הרבי הבטיח לו שכיוון שהרבי הקודם התמודד עם דברים גדולים מאלה זה לא נראה לו כ&quot;כ קשה, ואמנם ב[[תשל&quot;א]] אחיו הגיע לקנדה ומסר לו את המצה. <br /> <br /> בהוראת הרבי ר' בערל היה מלמד שחיטה בכולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי ביחד עם הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] למעלה מארבעים וחמש שנה.<br /> <br /> בשנות המ&quot;מים קיבל הוראה לייסד שיעור עבור צעירים שיצאו ממסגרת הלימודים הרגילה לעבודה.<br /> <br /> שימש את הרבי כ'שר המשקים' בחלוקת 'כוס של ברכה'. <br /> <br /> בכ&quot;ב שבט [[תשמ&quot;ח]] היה נוכח בשעת הסתלקות הרבנית [[חיה מושקא]].<br /> <br /> הסתלק בט' אייר [[תשס&quot;ה]] ומנוחתו כבוד בניו יורק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *ר' שמשון מקראון הייטס.<br /> *הרב איטקין.<br /> *'''בנו''' מאיר שלמה יוניק - קראון הייטס.<br /> <br /> == מוסד על שמו ==<br /> *אולם השמחה 'בערל יוניק' ב[[מייפל שול]] 612 מייפל.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|יוניק בערל]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%92%D7%9F&diff=152475 2013-11-19T15:40:34Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>הרב '''רפאל שמעון קצנלבויגן''' ([[כ&quot;ט תמוז]] [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]]-[[כ&quot;ט תמוז]] [[תש&quot;נ]]), היה מקבוצת החסידים שעסקו במסירות נפש בהברחתם של אלפי חסידי חב&quot;ד מרוסיה הסובייטית במבצע '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ומסר את נפשו על שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות במשך עשרות שנים.<br /> <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תר&quot;ע|עת&quot;ר]]. לרב [[מיכאל קצנלבויגן|מיכאל]] ומרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]] ('המומע שרה').<br /> <br /> בשנות ילדותו המוקדמות התגורר בליובאוויטש, והתחנך בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] נישא בברכת [[הרבי הריי&quot;צ]] למרת מוסיא לבית גורליק{{הערה|נולדה ב[[רוג'ו'צוב]] בחודש חשוון של שנת [[תרס&quot;ח]], לרב [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ולרעייתו מרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[כ&quot;ט חשון]] [[תשס&quot;ב]], בגיל 94.}}, והתגורר בעיירה סטארי.<br /> <br /> לאחר שנתיים עברו ל[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בין הדברים: &quot;ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך&quot;.<br /> <br /> ברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ&quot;ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת&quot;ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום. <br /> <br /> ===המאסר===<br /> בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;{{הערה|אמו, 'המומע שרה', היתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד שבט]] [[תש&quot;ז]] עלתה המשטרה החשאית על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת מחקרים ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] [[תש&quot;ז]], נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהיתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שתי חדרים, ועברו להתגורר בה.}}.<br /> <br /> ===העליה לארץ הקודש===<br /> במשך שש עשרה שנה שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל&quot;ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קרית מלאכי]], בשיכון שהקים [[הרבי]] בשביל העולים מ[[רוסיה]], ועבד לפרנסתו כאחראי על ה[[מקוה טהרה|מקוה]], כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים.<br /> <br /> מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת [[י&quot;א ניסן]] של שנת [[תשל&quot;ב]]{{הערה|שהיתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תש&quot;נ]], ביום הולדתו השמונים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים] - חוברת לתולדות משפחת גורליק, בעריכת [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58294 גלריה מהכנסת ספר תורה לזכרו] {{תמונה}} {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קצנלבויגן רפאל שמעון]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קצנלבויגן רפאל שמעון]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים|קצנלבויגן רפאל שמעון]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=152474 2013-11-19T15:23:40Z

<p>י&quot;י: /* מוספי העיתון */</p> <hr /> <div>[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> [[קובץ:קינדערלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער המוסף לילדים]]<br /> <br /> '''שבועון כפר חב&quot;ד''' הינו גליון שבועי [[חב&quot;ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקהילות חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==הקמת העיתון==<br /> ה[[עיתון]] החל לצאת כגליון פנימי דו-שבועי של [[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ב]], וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאות עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים'.}}.<br /> <br /> העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות [http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף העכט|העכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] - ראה בספר &quot;[[תומת ישרים תנחם]]&quot;.}}. על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון &quot;השופר שלי&quot;{{הערת שוליים| ראה ב&quot;גליון האלף&quot; של כפר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> העיתון לא יצא לאור מספר פעמים בשנים (תשע&quot;א - תשע&quot;ב) בעקבות קשיים כלכליים.<br /> <br /> == הנהלת העיתון במשך השנים ==<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.<br /> *הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.<br /> *ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ&quot;ב]] - [[תשמ&quot;ז]].<br /> *ר' [[נחום זילברשטרום]].<br /> *ר' [[חיים גלינסקי]].<br /> *ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.<br /> <br /> ==מערכת העיתון==<br /> *מו&quot;ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].<br /> *כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]], ר' [[אליהו וולף]] ועוד.<br /> <br /> ==מוספי העיתון==<br /> מלבד מגזין כפר חב&quot;ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.<br /> <br /> ===מוספים קבועים===<br /> *'''משפחה חסידית''' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון).<br /> *'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים המופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]] {{הערה|1=[www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמא באתר הוצאת 'לדורות'.}}.<br /> <br /> ===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===<br /> *'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס&quot;ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב&quot;ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס&quot;ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30964 עיתון כפר חב&quot;ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).<br /> *'''חדשות חב&quot;ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס&quot;ז-תשס&quot;ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30964 עיתון כפר חב&quot;ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}, כיום בתוך המגזין).<br /> <br /> ===מוספי נושא מיוחדים===<br /> *'''תשרי בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ&quot;ו-תשנ&quot;ד).<br /> *'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס&quot;ו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון]. אתר col.}}.<br /> *'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע&quot;ג).<br /> *'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע&quot;ד).<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=152473 2013-11-19T15:22:54Z

<p>י&quot;י: /* מוספי העיתון */</p> <hr /> <div>[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> [[קובץ:קינדערלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער המוסף לילדים]]<br /> <br /> '''שבועון כפר חב&quot;ד''' הינו גליון שבועי [[חב&quot;ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקהילות חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==הקמת העיתון==<br /> ה[[עיתון]] החל לצאת כגליון פנימי דו-שבועי של [[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ב]], וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאות עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים'.}}.<br /> <br /> העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות [http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף העכט|העכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] - ראה בספר &quot;[[תומת ישרים תנחם]]&quot;.}}. על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון &quot;השופר שלי&quot;{{הערת שוליים| ראה ב&quot;גליון האלף&quot; של כפר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> העיתון לא יצא לאור מספר פעמים בשנים (תשע&quot;א - תשע&quot;ב) בעקבות קשיים כלכליים.<br /> <br /> == הנהלת העיתון במשך השנים ==<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.<br /> *הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.<br /> *ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ&quot;ב]] - [[תשמ&quot;ז]].<br /> *ר' [[נחום זילברשטרום]].<br /> *ר' [[חיים גלינסקי]].<br /> *ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.<br /> <br /> ==מערכת העיתון==<br /> *מו&quot;ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].<br /> *כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]], ר' [[אליהו וולף]] ועוד.<br /> <br /> ==מוספי העיתון==<br /> מלבד מגזין כפר חב&quot;ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.<br /> <br /> ===מוספים קבועים===<br /> *'''משפחה חסידית''' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון).<br /> *'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים המופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]] {{הערה|1=[[www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7]] - גליון לדוגמא באתר הוצאת 'לדורות'.}}.<br /> <br /> ===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===<br /> *'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס&quot;ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב&quot;ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס&quot;ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30964 עיתון כפר חב&quot;ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).<br /> *'''חדשות חב&quot;ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס&quot;ז-תשס&quot;ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30964 עיתון כפר חב&quot;ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}, כיום בתוך המגזין).<br /> <br /> ===מוספי נושא מיוחדים===<br /> *'''תשרי בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ&quot;ו-תשנ&quot;ד).<br /> *'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס&quot;ו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון]. אתר col.}}.<br /> *'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע&quot;ג).<br /> *'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע&quot;ד).<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=152468 2013-11-19T14:01:58Z

<p>י&quot;י: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ליפשיץ.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש&quot;ע]])]]<br /> הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' ([[כ&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ד אלול]] [[תשע&quot;א]]) היה רב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]] ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ&quot;ו בסיוון]] [[תרפ&quot;ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו&quot;ב המקומי ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ&quot;ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.<br /> <br /> ===ייסוד יד לאחים===<br /> [[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע&quot;א]])]]<br /> ב[[חודש כסלו]] [[תש&quot;י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש&quot;מסתמא הליובאוויטשר יגש&quot; ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). <br /> <br /> כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון &quot;פעילים&quot;, שעם השנים הפך ל&quot;פעילים יד לאחים&quot; ולאחר מכן ל&quot;יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל&quot;. באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]]: &quot;כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער&quot;...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ&quot;ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי&quot; (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ&quot;ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. אף על פי כן, במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&amp;ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.<br /> <br /> <br /> עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת &quot;חבר פעילי מחנה התורתי&quot;, ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה&quot;ק ת&quot;ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב&quot;ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר&quot;ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג&quot;כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז&quot;ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא&quot;כ הבטחת רז&quot;ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז&quot;ל במו&quot;ק הנ&quot;ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}<br /> |תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב&quot;ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש . . ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה<br /> }}<br /> <br /> בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&amp;dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&amp;ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה שבה נסע ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ&quot;ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ&quot;ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י באלול]] [[תשכ&quot;ד]] נישא לרעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]] ז&quot;ל. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש &quot;פעילים יד לאחים&quot;, הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.<br /> <br /> ===במוסדות חב&quot;ד===<br /> <br /> בד בבד, התמסר הרשד&quot;ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב&quot;ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במסודות חב&quot;ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד 'גיורי וינה'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב&quot;ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את 'וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב&quot;ד', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב&quot;ד ולחזק את הזיקה החב&quot;דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש&quot;ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב&quot;ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש&quot;ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]], של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ&quot;א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].<br /> <br /> הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש שבט [[תש&quot;נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהי' רב פס&quot;ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה&quot;צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], לקראת [[בחירות תשמ&quot;ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם &quot;לב לאחים&quot; שנתמךך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|&quot;לפום צערא אגרא&quot;}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.<br /> <br /> הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי חברון ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידיאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב&quot;י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. <br /> <br /> הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי&quot;ם בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב&quot;ד נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב&quot;ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח&quot;ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html &quot;לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו&quot;] באתר &quot;חרדים&quot;.}}. <br /> <br /> כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא&quot;ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב&quot;ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא&quot;ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס&quot;א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.<br /> <br /> ===המשך הפעילות ביד לאחים===<br /> [[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]<br /> בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.<br /> <br /> במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.<br /> <br /> לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ד באלול]] [[תשע&quot;א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ארגון יד לאחים]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> <br /> בניו של הרב ליפשיץ מלאים את מקומו בראשות יד לאחים, כאשר בנוסף לכך, משמש הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב]] כרב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ|שמואל שלמה]] כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> ;חתניו<br /> *חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב בית הכנסת הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]].<br /> *חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> *חתנו הרב שלמה גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.<br /> <br /> == קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב&quot;ד]]{{תמונה}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס&quot;ג]]){{תמונה}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=152378 2013-11-17T15:27:32Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;collapsible autocollapse navbox nowraplinks&quot; style=&quot;width: 60%;border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right&quot;<br /> <br /> ! style=&quot;text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF&quot; colspan=&quot;3&quot; | '''[[חג הפורים]]'''<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|ימי הפורים}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[פורים]] · [[שושן פורים]] · [[פורים קטן]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|מצוות הפורים}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[משלוח מנות]] · [[משתה]] · [[מתנות לאביונים]] · [[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|עניני הפורים}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[מבצע פורים]] · [[אחשוורוש]] · [[הקהל ומועדי השנה#חג הפורים|חג הפורים והקהל]] · [[תקנת המשקה]] <br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|התוועדויות פורים}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[פורים תשי&quot;ג]] · [[נס מבצע פורים תשל&quot;ו]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|ספרים בנושאי פורים}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[סיפור של חג - חג הפורים]] · [[פורים חסידי (ספר)|פורים חסידי]]<br /> |}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות תורת החסידות]]&lt;/noinclude&gt;</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%22%D7%99&diff=152362 2013-11-14T14:45:17Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:י&quot;י|יוסף יצחק]] - [[שיחת משתמש:י&quot;י|טוב בחב&quot;דפדיה]] 14:45, 14 בנובמבר 2013 (UTC)</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%22%D7%99&diff=152361 2013-11-14T14:38:04Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --י&quot;י 14:38, 14 בנובמבר 2013 (UTC)</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%22%D7%99&diff=152360 2013-11-14T14:35:39Z

<p>י&quot;י: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;יחי המלך&#039;&#039;&#039;&quot;</p> <hr /> <div>'''יחי המלך'''</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=152359 2013-11-14T14:25:09Z

<p>י&quot;י: /* קורות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מרדכי אליהו<br /> |תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס&quot;ו]])<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]<br /> |רבותיו=רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=כללי<br /> }}<br /> [[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מרדכי אליהו ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> <br /> הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ&quot;ה באדר א']] שנת [[תרפ&quot;ט]] לרב סלמן (מחבר הספר &quot;כרם שלמה&quot;) ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה&quot;בבא סאלי&quot;).<br /> <br /> במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש&quot;י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ&quot;ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.<br /> <br /> במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.<br /> <br /> ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס&quot;ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ&quot;ה בסיוון]] בשנת [[תש&quot;ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו זצ&quot;ל] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55242 אגו&quot;ח באה&quot;ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב&quot;ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==הקשר עם הרבי==<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב&quot;דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר &quot;בצל החכמה&quot; ובסוף [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ&quot;ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]] ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] נכתב:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 283)<br /> |תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד&quot;ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.<br /> <br /> יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש&quot;ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר&quot;י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!<br /> }}<br /> <br /> הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55247 ידיד אמת לחב&quot;ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב&quot;ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב&quot;דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב&quot;ד אינפו]]: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב&quot;עיון הלכה&quot;], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=15650 אברכי נחלת הר חב&quot;ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.<br /> <br /> לאחר האירוע של ב[[כ&quot;ז באדר א']] [[תשנ&quot;ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]], ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ&quot;ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ג]] ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[התועדות]] י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג בכפר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===ביקוריו אצל הרבי===<br /> [[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]<br /> [[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת &quot;ביקור הרבנים הראשיים&quot; והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.<br /> <br /> ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ&quot;ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו &quot;קול קורא&quot; לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר&quot;א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו&quot;ל של &quot;ויצא יעקב&quot; ירידה לצורך עליה. דברי רש&quot;י &quot;הנשיא הוא הכל&quot; ולשון הרמב&quot;ם &quot;לב כל קהל ישראל&quot;. ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה&quot;פ &quot;כי מן המים משיתיהו&quot;. בתורה לא קיים מושג של &quot;דמוקרטיה&quot;. משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז&quot;ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ&quot;נ אחר. סיום ספר ה&quot;עץ חיים&quot; בענין גלות וקליפות אע&quot;פ שצריך &quot;לסיים בדבר טוב&quot;. ביאור לשון חז&quot;ל &quot;תורה שלמד אדם בעוה&quot;ז הבל היא לגבי תורתו של משיח&quot;. מעלת קיבוצם של יהודים &quot;בזעקיך יצילוך קיבוציך&quot;. הצפיה למשיח באופן של &quot;לישועתך קוינו כל היום&quot; ממש. דיון בדברי ה&quot;בן איש חי&quot; שלעת&quot;ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר&quot;ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו&quot;ל. ביאור הענין ד&quot;ישא הוי' פניו אליך&quot;. החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב&quot;ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ&quot;ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט&quot;א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ&quot;ה]] ביקר במוסדות חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב&quot;ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט&quot;א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ&quot;ו]] בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הגדיר את הרבי &quot;למעלה מ[[מלאך]]&quot; וכך אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=מתוך נאום ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשמ&quot;ו]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.<br /> }}<br /> <br /> ביקורים נוספים היו: ביום [[כ&quot;ז באדר ב']] בשנת [[תשמ&quot;ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון &quot;מבטלין ת&quot;ת למקרא מגילה&quot;. [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. &quot;לב מלכים ביד ה'&quot; האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.<br /> <br /> בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז&quot;ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז&quot;ל על מה שאמר משה רבנו &quot;כחצות&quot;. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב&quot;ם]] &quot;בבהילו יצאנו ממצרים&quot;. לעתיד לבוא &quot;לא במנוסה תצאו&quot;. הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של &quot;וימש חושך&quot;. האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו&quot;ן. הפלאת הענין ש&quot;עוללים ויונקים&quot; ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון &quot;סדרים פומבים&quot; בארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב&quot;ם בערב פסח, ביאר כ&quot;ק אדמו&quot;ר, אשר דברי [[הרא&quot;ש]] ש&quot;אין להורות מספר הרמב&quot;ם&quot; אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה &quot;לימוד על מנת להורות&quot;, אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של &quot;חכמה בינה ודעת&quot; בתחילת ספר &quot;יד החזקה&quot; ובסופו.}}. בשנת [[תשמ&quot;ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 &quot;יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא&quot;]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ&quot;ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי&quot;ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: &quot;לעת&quot;ל משה ואהרון עמהם&quot;. פס&quot;ד כבית שמאי לעת&quot;ל. חיוב קרבנות לעת&quot;ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ&quot;ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען &quot;השיבנו ה' אליך&quot; והקב&quot;ה מבקש &quot;שובו אלי&quot; בתחילה, אבל &quot;אחרי רבים להטות&quot;.}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס&quot;ד הרמב&quot;ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ&quot;צ. כוחו של בי&quot;ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב&quot;ה ע&quot;י ישראל. אמירת &quot;לשם יחוד&quot; למנהג חב&quot;ד רק פעם אחת ביום (לפני &quot;ברוך שאמר&quot;). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו&quot;ל איך ינהג בענין &quot;ותן טל ומטר&quot;. [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תשנ&quot;ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שליט&quot;א&quot;]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}&quot;. בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב&quot;ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב&quot;צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!&quot; בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].<br /> <br /> ==תמיכה בפעילות הרבי==<br /> [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ביקר רבני ועסקי חב&quot;ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ&quot;ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br /> [[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס&quot;ו]])]]<br /> <br /> הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב&quot;דינר&quot; של &quot;ישיבת תומכי תמימים&quot; כפר חב&quot;ד ב&quot;גני אורנים&quot; תל אביב, חנוכה תשנ&quot;ב.}}. בשנת תשנ&quot;א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י&quot;א בניסן תנש&quot;א בכפר חב&quot;ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב. מכתבו מיום כ&quot;ג אדר תשנ&quot;ג}}. בי&quot;ט כסלו תשנ&quot;ה בכפר חב&quot;ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב&quot;ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב&quot;די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ&quot;א]] במהלך ביקור במוסדות חב&quot;ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. &quot;במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו&quot;ר שליט&quot;א - אתה לומד שם להיות ירא שמים&quot;.<br /> <br /> על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב&quot;ם . . הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ&quot;ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת הרמב&quot;ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד&quot;א הוסיף ל&quot;חוק לישראל&quot; לימוד רמב&quot;ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב&quot;ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה&quot;בן איש חי&quot; אומר שהרמב&quot;ם הוא &quot;מרא דאתרא&quot; בכל &quot;ערביסטאן&quot; – המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תשמ&quot;ה]]}}}}.<br /> <br /> על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע&quot;י כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע&quot;י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ&quot;ק מרן רבנו האדמו&quot;ר שליט&quot;א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח&quot;ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]}}.<br /> <br /> על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש&quot;א]] (גיליון 454)}}. לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ&quot;ז בשבט]] [[תשמ&quot;ח]] בכינוס &quot;[[הקהל]]&quot; של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב&quot;שבעה&quot;}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: &quot;האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?&quot;. ענה לו הרבי: &quot;לא, אמשיך הלאה&quot;{{הערה|מדבריו ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר &quot;[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]&quot; של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב&quot;ם]] בגדר &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; שבהלכות מלכים.<br /> <br /> ===שלימות הארץ===<br /> הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת &quot;שלום&quot; עם הערבים. על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו &quot;היה לא תהיה&quot; ואמר ש&quot;זו גם תפילה וגם בעז&quot;ה קביעת מציאות&quot;. הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==ציטוטים על הרבי==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> |תוכן=&quot;הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש&quot;ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב&quot;ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה..בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..<br /> <br /> &quot;כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי&quot;ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.<br /> <br /> &quot;הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?! <br /> <br /> רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, &quot;אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה&quot;. הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..<br /> <br /> &quot;הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש&quot;השליך חייו מנגד&quot; כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה &quot;בכל יום שיבוא&quot;.<br /> <br /> &quot;בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי &quot;תיקון חצות&quot;. ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.<br /> <br /> &quot;הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב&quot;ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב &quot;מה הרבי היה עונה על שאלה כזו&quot;. כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו &quot;כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה&quot;.<br /> <br /> &quot;הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.<br /> }}<br /> הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו&quot;ר הגדול הגאון העצום בש&quot;ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש&quot;ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר&quot;י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 616).}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ&quot;ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ&quot;ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד&quot;ס התרה, הגאון כבוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ&quot;ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר. <br /> <br /> ברכתי לאדמו&quot;ר שליט&quot;א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.<br /> }}<br /> <br /> בסיום הרמב&quot;ם שנת תשמ&quot;ט בירושלים אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.<br /> <br /> זכיתי להפגש עם האדמו&quot;ר שליט&quot;א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט&quot;א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א.<br /> }}<br /> <br /> בסיום הרמב&quot;ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] השתתף ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט&quot;א הוא בבחינת &quot;איש א-לקים&quot; שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו<br /> }}<br /> <br /> ==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==<br /> ;תמונות מהביקור ביום [[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי <br /> קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה<br /> קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו<br /> קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> ;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי<br /> קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה<br /> קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו<br /> קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ספריו==<br /> ===ספרי הלכה===<br /> *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. <br /> *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו&quot;ע חלק א' חלק אורח חיים.<br /> *'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].<br /> *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. <br /> *'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו&quot;ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י&quot;ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).<br /> *'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> *'''ספר הלכות קריאה התורה'''.<br /> *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.<br /> *'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.<br /> *'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות &quot;דרכי הלכה&quot; על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.<br /> *'''בין אדם לחברו''' - הלכות.<br /> <br /> ===ספרי שו&quot;ת===<br /> *'''שו&quot;ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש&quot;ן-התשנ&quot;ג.<br /> *'''שו&quot;ת &quot;קול אליהו&quot;''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).<br /> *'''שו&quot;ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).<br /> <br /> ===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== <br /> *'''סידור &quot;שפתי תפתח&quot;''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.<br /> *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. <br /> *'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.<br /> *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).<br /> *'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.<br /> <br /> ===ספרים שונים===<br /> *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.<br /> *'''&quot;דורש טוב לעמו&quot;''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.<br /> *'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''<br /> *'''&quot;קול צופייך&quot;''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר חנוכה מרכזי ברחבת הכותל המערבי (חנוכה תש&quot;נ)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס&quot;ט)]{{וידיאו}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{תמונה}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{תמונה}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט].<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י&quot;א באייר תשמ&quot;ט]{{PDF}}<br /> *[http://www.hageula.com/general/do/4328.html ראיון עם הרב אליהו בעיתון &quot;הגאולה&quot;] ([http://www.hageula.com/news/world/4334.html תמליל ותמונות מהראיון]) - [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;א]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22395 הרב אליהו: &quot;כיפה עם יחי אדוננו&quot;]{{שמע}}<br /> * '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו&quot;ת הרב הראשי] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=152358 2013-11-14T14:23:28Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מרדכי אליהו<br /> |תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס&quot;ו]])<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]<br /> |רבותיו=רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=כללי<br /> }}<br /> [[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ&quot;א באדר א']] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תש&quot;ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> [<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מרדכי אליהו ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> <br /> הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ&quot;ה באדר א']] שנת [[תרפ&quot;ט]] לרב סלמן (מחבר הספר &quot;כרם שלמה&quot;) ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה&quot;בבא סאלי&quot;).<br /> <br /> במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש&quot;י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ&quot;ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.<br /> <br /> במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.<br /> <br /> ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס&quot;ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ&quot;ה בסיוון]] בשנת [[תש&quot;ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו זצ&quot;ל] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55242 אגו&quot;ח באה&quot;ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב&quot;ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==הקשר עם הרבי==<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב&quot;דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר &quot;בצל החכמה&quot; ובסוף [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ&quot;ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]] ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] נכתב:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 283)<br /> |תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד&quot;ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.<br /> <br /> יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש&quot;ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר&quot;י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!<br /> }}<br /> <br /> הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55247 ידיד אמת לחב&quot;ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב&quot;ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב&quot;דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב&quot;ד אינפו]]: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב&quot;עיון הלכה&quot;], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=15650 אברכי נחלת הר חב&quot;ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.<br /> <br /> לאחר האירוע של ב[[כ&quot;ז באדר א']] [[תשנ&quot;ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]], ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ&quot;ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ג]] ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[התועדות]] י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג בכפר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===ביקוריו אצל הרבי===<br /> [[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]<br /> [[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת &quot;ביקור הרבנים הראשיים&quot; והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.<br /> <br /> ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ&quot;ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו &quot;קול קורא&quot; לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר&quot;א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו&quot;ל של &quot;ויצא יעקב&quot; ירידה לצורך עליה. דברי רש&quot;י &quot;הנשיא הוא הכל&quot; ולשון הרמב&quot;ם &quot;לב כל קהל ישראל&quot;. ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה&quot;פ &quot;כי מן המים משיתיהו&quot;. בתורה לא קיים מושג של &quot;דמוקרטיה&quot;. משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז&quot;ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ&quot;נ אחר. סיום ספר ה&quot;עץ חיים&quot; בענין גלות וקליפות אע&quot;פ שצריך &quot;לסיים בדבר טוב&quot;. ביאור לשון חז&quot;ל &quot;תורה שלמד אדם בעוה&quot;ז הבל היא לגבי תורתו של משיח&quot;. מעלת קיבוצם של יהודים &quot;בזעקיך יצילוך קיבוציך&quot;. הצפיה למשיח באופן של &quot;לישועתך קוינו כל היום&quot; ממש. דיון בדברי ה&quot;בן איש חי&quot; שלעת&quot;ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר&quot;ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו&quot;ל. ביאור הענין ד&quot;ישא הוי' פניו אליך&quot;. החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב&quot;ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ&quot;ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט&quot;א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ&quot;ה]] ביקר במוסדות חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב&quot;ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט&quot;א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ&quot;ו]] בחגיגת [[י&quot;ט בכסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הגדיר את הרבי &quot;למעלה מ[[מלאך]]&quot; וכך אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=מתוך נאום ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשמ&quot;ו]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.<br /> }}<br /> <br /> ביקורים נוספים היו: ביום [[כ&quot;ז באדר ב']] בשנת [[תשמ&quot;ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון &quot;מבטלין ת&quot;ת למקרא מגילה&quot;. [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. &quot;לב מלכים ביד ה'&quot; האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.<br /> <br /> בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז&quot;ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז&quot;ל על מה שאמר משה רבנו &quot;כחצות&quot;. האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב&quot;ם]] &quot;בבהילו יצאנו ממצרים&quot;. לעתיד לבוא &quot;לא במנוסה תצאו&quot;. הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של &quot;וימש חושך&quot;. האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו&quot;ן. הפלאת הענין ש&quot;עוללים ויונקים&quot; ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון &quot;סדרים פומבים&quot; בארץ ישראל&quot;.<br /> <br /> בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב&quot;ם בערב פסח, ביאר כ&quot;ק אדמו&quot;ר, אשר דברי [[הרא&quot;ש]] ש&quot;אין להורות מספר הרמב&quot;ם&quot; אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה &quot;לימוד על מנת להורות&quot;, אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של &quot;חכמה בינה ודעת&quot; בתחילת ספר &quot;יד החזקה&quot; ובסופו.}}. בשנת [[תשמ&quot;ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 &quot;יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא&quot;]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ&quot;ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי&quot;ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: &quot;לעת&quot;ל משה ואהרון עמהם&quot;. פס&quot;ד כבית שמאי לעת&quot;ל. חיוב קרבנות לעת&quot;ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ&quot;ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען &quot;השיבנו ה' אליך&quot; והקב&quot;ה מבקש &quot;שובו אלי&quot; בתחילה, אבל &quot;אחרי רבים להטות&quot;.}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס&quot;ד הרמב&quot;ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ&quot;צ. כוחו של בי&quot;ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב&quot;ה ע&quot;י ישראל. אמירת &quot;לשם יחוד&quot; למנהג חב&quot;ד רק פעם אחת ביום (לפני &quot;ברוך שאמר&quot;). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו&quot;ל איך ינהג בענין &quot;ותן טל ומטר&quot;. [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תשנ&quot;ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שליט&quot;א&quot;]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}&quot;. בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב&quot;ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב&quot;צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!&quot; בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].<br /> <br /> ==תמיכה בפעילות הרבי==<br /> [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ביקר רבני ועסקי חב&quot;ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ&quot;ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br /> [[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס&quot;ו]])]]<br /> <br /> הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב&quot;דינר&quot; של &quot;ישיבת תומכי תמימים&quot; כפר חב&quot;ד ב&quot;גני אורנים&quot; תל אביב, חנוכה תשנ&quot;ב.}}. בשנת תשנ&quot;א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י&quot;א בניסן תנש&quot;א בכפר חב&quot;ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב. מכתבו מיום כ&quot;ג אדר תשנ&quot;ג}}. בי&quot;ט כסלו תשנ&quot;ה בכפר חב&quot;ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב&quot;ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב&quot;די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ&quot;א]] במהלך ביקור במוסדות חב&quot;ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. &quot;במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו&quot;ר שליט&quot;א - אתה לומד שם להיות ירא שמים&quot;.<br /> <br /> על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב&quot;ם . . הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ&quot;ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת הרמב&quot;ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד&quot;א הוסיף ל&quot;חוק לישראל&quot; לימוד רמב&quot;ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב&quot;ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה&quot;בן איש חי&quot; אומר שהרמב&quot;ם הוא &quot;מרא דאתרא&quot; בכל &quot;ערביסטאן&quot; – המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תשמ&quot;ה]]}}}}.<br /> <br /> על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע&quot;י כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע&quot;י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ&quot;ק מרן רבנו האדמו&quot;ר שליט&quot;א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח&quot;ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]}}.<br /> <br /> על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש&quot;א]] (גיליון 454)}}. לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ&quot;ז בשבט]] [[תשמ&quot;ח]] בכינוס &quot;[[הקהל]]&quot; של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב&quot;שבעה&quot;}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: &quot;האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?&quot;. ענה לו הרבי: &quot;לא, אמשיך הלאה&quot;{{הערה|מדבריו ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תשנ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר &quot;[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]&quot; של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב&quot;ם]] בגדר &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; שבהלכות מלכים.<br /> <br /> ===שלימות הארץ===<br /> הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת &quot;שלום&quot; עם הערבים. על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו &quot;היה לא תהיה&quot; ואמר ש&quot;זו גם תפילה וגם בעז&quot;ה קביעת מציאות&quot;. הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==ציטוטים על הרבי==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]]<br /> |תוכן=&quot;הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש&quot;ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב&quot;ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה..בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..<br /> <br /> &quot;כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי&quot;ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.<br /> <br /> &quot;הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?! <br /> <br /> רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, &quot;אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה&quot;. הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..<br /> <br /> &quot;הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש&quot;השליך חייו מנגד&quot; כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה &quot;בכל יום שיבוא&quot;.<br /> <br /> &quot;בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי &quot;תיקון חצות&quot;. ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.<br /> <br /> &quot;הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב&quot;ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב &quot;מה הרבי היה עונה על שאלה כזו&quot;. כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו &quot;כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה&quot;.<br /> <br /> &quot;הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.<br /> }}<br /> הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו&quot;ר הגדול הגאון העצום בש&quot;ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש&quot;ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר&quot;י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 616).}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ&quot;ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ&quot;ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד&quot;ס התרה, הגאון כבוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ&quot;ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר. <br /> <br /> ברכתי לאדמו&quot;ר שליט&quot;א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.<br /> }}<br /> <br /> בסיום הרמב&quot;ם שנת תשמ&quot;ט בירושלים אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> תוכן=<br /> האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.<br /> <br /> זכיתי להפגש עם האדמו&quot;ר שליט&quot;א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט&quot;א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד שליט&quot;א.<br /> }}<br /> <br /> בסיום הרמב&quot;ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] השתתף ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט&quot;א הוא בבחינת &quot;איש א-לקים&quot; שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו<br /> }}<br /> <br /> ==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==<br /> ;תמונות מהביקור ביום [[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי <br /> קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה<br /> קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו<br /> קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> <br /> ;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]<br /> <br /> &lt;gallery widths=&quot;200px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;4&quot;&gt;<br /> קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי<br /> קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה<br /> קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו<br /> קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ספריו==<br /> ===ספרי הלכה===<br /> *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. <br /> *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו&quot;ע חלק א' חלק אורח חיים.<br /> *'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].<br /> *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. <br /> *'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו&quot;ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י&quot;ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).<br /> *'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> *'''ספר הלכות קריאה התורה'''.<br /> *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.<br /> *'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.<br /> *'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות &quot;דרכי הלכה&quot; על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.<br /> *'''בין אדם לחברו''' - הלכות.<br /> <br /> ===ספרי שו&quot;ת===<br /> *'''שו&quot;ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש&quot;ן-התשנ&quot;ג.<br /> *'''שו&quot;ת &quot;קול אליהו&quot;''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).<br /> *'''שו&quot;ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).<br /> <br /> ===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== <br /> *'''סידור &quot;שפתי תפתח&quot;''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.<br /> *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. <br /> *'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.<br /> *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).<br /> *'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.<br /> <br /> ===ספרים שונים===<br /> *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.<br /> *'''&quot;דורש טוב לעמו&quot;''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.<br /> *'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''<br /> *'''&quot;קול צופייך&quot;''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר חנוכה מרכזי ברחבת הכותל המערבי (חנוכה תש&quot;נ)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס&quot;ט)]{{וידיאו}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט]{{תמונה}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]{{תמונה}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט].<br /> *[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י&quot;א באייר תשמ&quot;ט]{{PDF}}<br /> *[http://www.hageula.com/general/do/4328.html ראיון עם הרב אליהו בעיתון &quot;הגאולה&quot;] ([http://www.hageula.com/news/world/4334.html תמליל ותמונות מהראיון]) - [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;א]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22395 הרב אליהו: &quot;כיפה עם יחי אדוננו&quot;]{{שמע}}<br /> * '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו&quot;ת הרב הראשי] {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=152344 2013-11-12T15:30:06Z

<p>י&quot;י: /* הנהגתו באדמו&quot;רות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> אדמו&quot;ר '''יוסף יצחק שניאורסון''' נולד בשנת [[תקפ&quot;ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו&quot;ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == נישואיו ==<br /> הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו&quot;ר האמצעי)|חנה]] בת הרה&quot;ק [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. לאחר חתונתו היה סמוך על שולחן חותנו. אדמו&quot;ר הצמח צדק רצה שיקבע את מושבו בליובאוויטש אך חותנו לא הסכים לכך.<br /> <br /> == הנהגתו באדמו&quot;רות ==<br /> בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי&quot;ט]] ביקשו חותנו שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו&quot;ר הצמח צדק). אדמו&quot;ר יוסף יצחק החל לנהוג ב[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]] בעיירה [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע&quot;ג אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}. הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו&quot;רי [[טשרנוביל]]. <br /> <br /> הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר &quot;בית רבי&quot;: {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ&quot;ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר יוסף יצחק היה אביה של [[הרבנית שטרנא שרה]] אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובנם - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נקרא על שם זקנו - יוסף יצחק.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרל&quot;ז]] חלה וב[[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br /> <br /> לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ממלא מקומו הוא אדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br /> * בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65243 התגלה ציון בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=152343 2013-11-12T15:29:10Z

<p>י&quot;י: /* הנהגתו באדמו&quot;רות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> אדמו&quot;ר '''יוסף יצחק שניאורסון''' נולד בשנת [[תקפ&quot;ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו&quot;ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == נישואיו ==<br /> הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו&quot;ר האמצעי)|חנה]] בת הרה&quot;ק [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. לאחר חתונתו היה סמוך על שולחן חותנו. אדמו&quot;ר הצמח צדק רצה שיקבע את מושבו בליובאוויטש אך חותנו לא הסכים לכך.<br /> <br /> == הנהגתו באדמו&quot;רות ==<br /> בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי&quot;ט]] ביקשו חותנו שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו&quot;ר הצמח צדק). אדמו&quot;ר יוסף יצחק החל לנהוג ב[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]] בעיירה [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע&quot;ג אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}. הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו&quot;רי [[טשרנוביל]]. <br /> <br /> הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר &quot;בית רבי&quot;: {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ&quot;ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר יוסף יצחק היה אביה של [[הרבנית שטרנא שרה]] אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובנם - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נקרא על שם זקנו - יוסף יצחק.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרל&quot;ז]] חלה וב[[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br /> <br /> לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו&quot;ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ממלא מקומו הוא אדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br /> * בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65243 התגלה ציון בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A2%22%D7%90&diff=152342 2013-11-12T15:15:58Z

<p>י&quot;י: /* אירועים */</p> <hr /> <div>==אירועים==<br /> *[[ו' שבט תקע&quot;א]] התקיימה חתונת הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]] עם הרה&quot;ק [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]].<br /> <br /> <br /> {{תקנ&quot;א ת&quot;ר}}<br /> <br /> {{תקנ&quot;א}}</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=152341 2013-11-12T14:44:35Z

<p>י&quot;י: /* תמונתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]]<br /> רבי '''דב בֶּער ממזריטש''' מכונה '''&quot;המגיד ממזריטש&quot;''' היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. נפטר ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[עיירה]] [[אניפולי]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב&quot;דית על תאריך לידתו{{הערה|יש המשערים שנולד בשנת ה'תס&quot;ד (1704). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת&quot;ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ&quot;ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש&quot;ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).<br /> <br /> רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.<br /> <br /> כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה&quot;פני יהושע&quot; אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק&quot;א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].<br /> <br /> ==נשיא החסידות==<br /> [[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]<br /> לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ&quot;א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה &quot;מראיהם ומעשיהם&quot;{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br /> <br /> רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ&quot;ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).<br /> <br /> מבית מדרשו של המגיד יצאה &quot;העליה החסידית הגדולה&quot;, גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. <br /> <br /> המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו&quot;ר הזקן]] והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את אדמו&quot;ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. <br /> <br /> רק שניים מתלמידיו, ר' שניאור זלמן [[חיים וואלפער|והרב מוולפע]] קבלו את תורתו בשלמות. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון &quot;[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר&quot;א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר&quot;א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ביום ראשון [[י&quot;ז בכסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]] אמר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו&quot;ר הזקן ואמר לו: [[י&quot;ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו. ביום [[י&quot;ט בכסלו]] {{מונחון|הסתלק|נפטר}} המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]).<br /> {{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש זי&quot;ע ועכ&quot;י, בקשתי שיכתוב לי כ&quot;ת נ&quot;י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א ועוד.{{A}}<br /> דברתי ע&quot;י הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו&quot;ר הנ&quot;ל שליט&quot;א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ&quot;י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ&quot;ק הנ&quot;ל שליט&quot;א. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}}<br /> ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו&quot;ר הזקן שנרשם בפנקס הנ&quot;ל בעירו [[ליאזני]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו&quot;ר הזקן בראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], ואז אמר אדמו&quot;ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!<br /> <br /> === שיפוץ הציון ===<br /> ב[[בית החיים]] שבעיירה אניפולי הוקם [[אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.<br /> [[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|טענת החוקר]] <br /> ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב&quot;ד]] שהיה ב[[רוסיה]] נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ&quot;ו]] וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו&quot;ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש&quot;ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי [[שמואל סלנט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו: רבי אברהם. <br /> *אמו: הרבנית חוה.<br /> *אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).<br /> * אחותו: אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *בנו: רבי [[אברהם המלאך]], המכונה ברוסיא &quot;הקדוש&quot; ובפולין &quot;המלאך&quot;, ובעל הספר &quot;חסד לאברהם&quot;.<br /> *חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.<br /> <br /> ==מתלמידיו== <br /> *[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].<br /> *האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br /> *רבי [[אהרן מקרלין]].<br /> *רבי [[שלמה מקרלין]].<br /> *האחים – ר' [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]].<br /> *רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.<br /> *רבי אשר צבי מאוסטרהא, מחבר ספר מעיין החכמה.<br /> *רבי חיים חייקא מאמדורא, מחבר ספר חיים וחסד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:<br /> <br /> *'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקאריץ, שנת תקמ&quot;א על ידי המגיד מלוצק.<br /> *'''אור התורה''' - הודפס בקוריץ, שנת [[תקס&quot;ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.<br /> *'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ&quot;ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.<br /> *'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס&quot;ה]], החיבור מיוחס לבעש&quot;ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.<br /> *'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ&quot;ד]], כתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.<br /> *'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ&quot;ח]].<br /> *'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ&quot;ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש&quot;ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.<br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלוש תנועות (ניגון)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - המגיד ממזריטש''', [[קה&quot;ת]], [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=1&amp;hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=1&amp;hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=נפטר ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|2]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=152332 2013-11-12T05:10:58Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שמן ששון מחבריך.jpg|left|thumb|280px|כריכת הספר 'שמן ששון מחבריך']]<br /> '''שמן ששון מחבריך''' הוא סידרה בת ארבעה כרכים של אנציקלופדיה על קשריו של [[הרבי]] עם מאות גדולי הרבנים בדורנו ובדור הקודם. נערך ונכתב על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> במשך שנות נשיאותו של הרבי נפגשו עימו [[אדמו&quot;ר]]ים ורבנים מהרבה חוגים ורבים נוספים עמדו עימו בקשרי מכתבים. הסדרה סוקרת בקצרה את הביוגרפיה של הדמויות ואת מסכת הקשרים שהיו להם עם הרבי. הספר כולל תצלומים ומסמכים נדירים.<br /> <br /> בין גדולי ישראל ניתן למצוא על הקשרים עם הרבי של: אדמו&quot;רי גור לדורותיהם, האדמו&quot;ר מסטמאר, הבאבא סאלי, שושלת רבני בריסק לדורותיהם, שושלת רבני חתם סופר, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב מאיר מזוז, המקובל [[הרב כדורי]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב נריה ועוד. <br /> <br /> ב[[ה' בטבת]] [[תש&quot;ע]] הוציא הרב וולפא את הכרך הרביעי בסדרה ובו חושף כי בקרוב יצא כרך חמישי ובו מילואים לגדולי ישראל אשר לא נכנסו בכרכים קודמים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1760 הפרק הראשון בספר העוסק בקשריו של הרב מאיר מאזוז עם הרבי]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=560 כתבה עם הרב וולפא בקשר להוצאת שמן ששון מחבריך חלק ג']<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=152331 2013-11-12T05:10:24Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שמן ששון מחבריך.jpg|left|thumb|280px|כריכת הספר 'שמן ששון מחבריך']]<br /> '''שמן ששון מחבריך''' הוא סידרה בת ארבעה כרכים של אנציקלופדיה על קשריו של [[הרבי]] עם מאות גדולי הרבנים בדורנו ובדור הקודם. נערך ונכתב על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> במשך שנות נשיאותו של הרבי נפגשו עימו [[אדמו&quot;ר]]ים ורבנים מהרבה חוגים ורבים נוספים עמדו עימו בקשרי מכתבים. הסדרה סוקרת בקצרה את הביוגרפיה של הדמויות ואת מסכת הקשרים שהיו להם עם הרבי. הספר כולל תצלומים ומסמכים נדירים.<br /> <br /> בין גדולי ישראל ניתן למצוא על הקשרים עם הרבי של: אדמו&quot;רי גור לדורותיהם, האדמו&quot;ר מסטמאר, הבאבא סאלי, שושלת רבני בריסק לדורותיהם, שושלת רבני חתם סופר, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב מאיר מזוז, המקובל הרב כדורי, הרב [[מרדכי אליהו]], הרב נריה ועוד. <br /> <br /> ב[[ה' בטבת]] [[תש&quot;ע]] הוציא הרב וולפא את הכרך הרביעי בסדרה ובו חושף כי בקרוב יצא כרך חמישי ובו מילואים לגדולי ישראל אשר לא נכנסו בכרכים קודמים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1760 הפרק הראשון בספר העוסק בקשריו של הרב מאיר מאזוז עם הרבי]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=560 כתבה עם הרב וולפא בקשר להוצאת שמן ששון מחבריך חלק ג']<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F.jpg&diff=152330 2013-11-12T05:06:01Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>מקור: [[חב&quot;ד און ליין]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%98%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=152329 2013-11-12T05:01:51Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>[[יום הולדת]] את [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - [[תקל&quot;ד]] - ו[[יום הסתלקות]]ו - [[תקפ&quot;ח]]. ומנוחתו כבוד ב[[ניעזשין]].<br /> <br /> ט' ב[[כסלו]] [[תקנ&quot;ד]] אמר [[רבינו הזקן]] [[מאמר]] - והוא חלק פרק נ&quot;ג מ[[ספר של בינונים]] (תניא) המדבר על-דבר [[בית המקדש|בית ראשון]]. למחרתו אמר [[חסידות]] עוד הפעם - סיום פרק הנ&quot;ל עד גמירא. כי המאמרים מ[[ראש השנה]] [[תק&quot;ן]] עד [[י' כסלו]] [[תקנ&quot;ד]] (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות) מהם נסדרו נ&quot;ג פרקי ספר התניא.<br /> &lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ח' כסלו|ח' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י' כסלו|י' כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%22%D7%9F&diff=152328 2013-11-12T04:56:51Z

<p>י&quot;י: הפניה לדף תק&quot;נ</p> <hr /> <div>#הפניה[[תק&quot;נ]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=152319 2013-11-11T17:42:18Z

<p>י&quot;י: /* תשע&quot;א - */</p> <hr /> <div>[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר הועד בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע&quot;א]]]]<br /> '''ועד [[כפר חב&quot;ד]]''' כולל שני סוגי ועדים ועד רוחני וועד גשמי, ראש הועד הרוחני הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] וראש הועד הגשמי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br /> <br /> ==הועד הרוחני==<br /> <br /> הועד הרוחני החל מתקופת רבו הראשון של כפר חב&quot;ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] והוא עמד בראשו.<br /> במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת הקבלה לכפר חב&quot;ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר. בראש הועד הרוחני עומד תמיד הרב של הכפר.<br /> <br /> לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס&quot;ט]] הוציא הוועד &quot;סדר ברכת החמה&quot; בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם &quot;[[הכפר של הרבי (עלון)|הכפר של הרבי]]&quot; ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו&quot;ר ועד הכפר הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד. <br /> <br /> בראש הוועד הרוחני עומד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בין היתר חברים בו גם הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[זאב וולף קסלמן]].<br /> <br /> ==הועד הגשמי==<br /> [[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע&quot;א]]]]<br /> הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.<br /> בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תשנ&quot;א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.<br /> <br /> הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, היו&quot;ר הנוכחי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br /> <br /> == הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==<br /> <br /> === תש&quot;י - תשי&quot;ב ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''<br /> *חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br /> === תשי&quot;ב - [[תשט&quot;ו]] ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''<br /> *חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].<br /> <br /> === [[תשט&quot;ו]] - [[תשי&quot;ח]] ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''<br /> *חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br /> *מזכירות: הרב [[דוד חן]]<br /> <br /> === תשי&quot;ח - תשמ&quot;ג ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''<br /> *חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].<br /> *מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].<br /> === תשמ&quot;ג - תשנ&quot;ח ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br /> *חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב אלעזר גלבשטיין, הרב [[מנשה חדד]], ר' משה ליפש, ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק.<br /> <br /> === תשנ&quot;ח - תשס&quot;ג ===<br /> *'''יו&quot;ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br /> *חברים: הרב אלעזר גלבשטיין, הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' שמואל יעקב קעניג, ר' אבי פיאמנטה.<br /> === תשס&quot;ג - תשע&quot;א ===<br /> *'''יו&quot;ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]''' <br /> *חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' חיים רייכמן, ר' יעקב קעניג, ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' אלעזר גלבשטיין.<br /> *מזכירות: הרב יצחק רסקין.<br /> <br /> ===תשע&quot;א - תשע&quot;ד===<br /> *'''יו&quot;ר: ר' בנימין ליפשיץ''' <br /> *חברים: ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], ר' חיים רייכמן ור' [[שמעון רבינוביץ]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הכפר של הרבי (עלון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf להורדת הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=152313 2013-11-11T15:34:14Z

<p>י&quot;י: /* ממשיכי דרכו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אריה לייב שפירא מקובנה|אחר=לראש ישיבת [[תורת אמת]]|ראו=[[משה אריה לייב שפירא]]}}<br /> רבי '''אריה ליב שפירא''' (ידוע בשם רבי לייבעלע קאוונער) היה רב שישב אחת עשרה שנה (תקפ”ח-תקצ”ח), על כסא הרבנות בסמרגון קודם שנתקבל כאב&quot;ד בקובנה. הוא היה אחד הגאונים המפורסמים בתקופתו, הראשון שקיבל את התואר &quot;אב בית דין&quot; בעיר ואם בישראל קובנה.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר הצמח צדק ==<br /> <br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ביקר בסמרגון והתאכסן אצל החסיד החב&quot;די ר' אברהם ברודנא, הוא אמר לר' אברהם ברודנא שברצונו ללכת לבקר את מרא דאתרא של סמרגון, כיוון ששמע שהוא גאון אמיתי וחכם, מיהרו כמה חסידים ורצו לבשר לרב שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש יבקר אצלו תיכף.<br /> <br /> בשומעו את הדברים הללו, חבש רבה של סמרגון את הקפוטה של שבת והלך מיד לקבל את פני ה&quot;צמח צדק&quot; בביתו של ר' אברהם ברודנא. שני הגדולים נועדו שעתיים ביחידות. <br /> <br /> לאחר שרבי אריה לייב שפירא שב לביתו, אמר ה&quot;צמח צדק&quot; לחסידיו: דעו לכם כי “ארי רובץ בסמרגון”. הרב שלכם איננו גאון רק בתורה, אלא גם גאון בחסידות.<br /> <br /> == ממשיכי דרכו ==<br /> היו לו שישה בנים. מי שקנה לו שם עולמי מביניהם היה רבי רפאל שפירא מוולוזין שבמשך שתים עשרה שנים - תרמ&quot;ו-תרנ&quot;ט – ישב גם על כסא הרבנות בברויסק, בטרם התקבל לאב&quot;ד וראש ישיבה בוולוז'ין.<br /> <br /> אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא.<br /> <br /> שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות בעיירה לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר&quot;ס עד שנת תרע&quot;ז. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי [[יוסף רוזין]] מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, נשא את בתו של רבי חיים צבי.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=459&amp;section=artdays שטורם נט.].}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|שפירא אריה לייב]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=152312 2013-11-11T15:26:50Z

<p>י&quot;י: /* מוסף &#039;קינדערלאך&#039; */</p> <hr /> <div>אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש &quot;יחי&quot; על השער היה העיתון &quot;ישראל שלנו&quot; של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש&quot;א <br /> <br /> ==קצת מוזר==<br /> זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.<br /> אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב&quot;ד?<br /> <br /> עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ&quot;כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תמונה? ==<br /> איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?<br /> :אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == שופר של הרבי ==<br /> <br /> הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::הייתי מוריד גם את המילים &quot;ישנה טענה בלתי מוכחת&quot; וכתוב בפשטות: &quot;הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}&quot;. לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דעות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום &quot;בשנת ??? כתב הרב הלפרין...&quot; וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' באדר א' ה'תשע&quot;א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג באדר א' ה'תשע&quot;א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> <br /> ==נר החמישי==<br /> אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה&quot;שופר&quot; המסכן?!<br /> תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}<br /> :והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==אין לכם מה לעשות? ==<br /> <br /> ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==עדכון==<br /> <br /> מישהו פה שמע משהו על כך שהגליון הפסיק לצאת לאור? נראה שלא... {{אנונימי}}<br /> :א. אישית נמנעתי מלהוסיף זאת בשל ההיסטוריה ההפכפכה של העיתון, כאשר לא יוצא לאור מספר פעמים בשנה/שנים האחרונות. אני סבור שעדיף להוסיף אירועים לאנצקלופדיה רק לאחר שיש עליהם פרפסקטיבת זמן, מינימום חודש חודשיים. אחרת יכול להיות שתעדכן שהעיתון הפסיק לצאת ואחרי שבוע הוא כבר יוצא שוב, והעדכון הזריז יצא שכרו בהפסדו. ב. באמת כבר הגיע הזמן לעדכן. נשמח אם תעשה זאת. כפי שאתה וודאי יודע חב&quot;דפדיה חופשית לא רק לקריאה, אלא גם לכתיבה ועריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:16, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> ::עדכון רק לאחר שהגבתי, ראיתי שכבר עשית זאת... תודה ולהתראות...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:59, 26 בפברואר 2012 (IST)<br /> :::לאור ההתפתחויות האחרונות. מוכח שעדיף להמתין לפרספקטיבה נכונה. כפי שכתבתי לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 13 במרץ 2012 (IST)<br /> <br /> == מוסף 'קינדערלאך' ==<br /> <br /> כפי שהתבקשתי בדף המשתמש שלי, הריני לפתוח דיון. ר' שייע שליט&quot;א, מדוע ולמה להשמיט את העובדה שהוצאתו לאור של זה החלה מייד לאחר הפסקת הוצאתו לאור של זה. אפשר לנסח בצורה יותר מדוייקת, אבל מדוע לא לציין? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> :לפי ידעתי במקום ההוצאה לאור של תורתך שעשועי יצאה (על ידי [[צא&quot;ח]]) ממתק לשבת ורק לאחר כחצי שנה (אולי יותר) הופיעה קינדערלאך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:15, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> אולי אפשר לכתוב שקינדערלאך יצאה לאור בגלל שתורתך שעשועי הפסיק--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:23, 5 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> :אין שום קשר בין העיתונים, אלו שתי הוצאות שונות, כותבים שונים, מערכת שיווקית שונה, מנויים נפרדים, והם אפילו לא התחילו לצאת מיד עם הפסקתו ההו&quot;ל של 'תורתך שעשועי'. העניין הוא, שפעמים רבות פרוייקט חדש, מנסה לנכס לעצמו וותק (כמו כל החנויות שכותבתו מאז 1890 וכדו'), רק שבמקרה זה עדיין לא הוצג ולו בדל של שמידע שיתמוך בכך שיש קשר בין העיתונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע&quot;ד 16:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%92%D7%9C&diff=152290 2013-11-10T16:13:49Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> הרב '''מרדכי (מוטי) גל''' ([[טבת]] [[תשי&quot;ב]]) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א]], מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד, ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בעיר [[רמת גן]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב מרדכי גל נולד בעיר [[יפו]] ב[[כ&quot;ג טבת]] [[תשי&quot;ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים’ ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע”ש קוגל. <br /> <br /> כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה&quot;ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה&quot;ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.<br /> <br /> בחודש שבט [[תשל&quot;ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל&quot;ד]], חזר והתגייס לצבא.<br /> <br /> בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל’.<br /> <br /> כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית ”ניו-יורק אוניברסיטי”. בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית<br /> . כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. <br /> <br /> באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל&quot;ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.<br /> <br /> ===התקרבות לרבי===<br /> [[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> במשך שהותו בניו-יורק, תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת תשל&quot;ח. בפעם הראשונה היתה כאשר הרבי יצא לתפילת ערבית, ומבטו של הרבי נפגש במבטו של מוטי.<br /> <br /> גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ויוסק’ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.<br /> <br /> לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב&quot;ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.<br /> <br /> ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת – חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.<br /> <br /> היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב’[[מכון חנה]]’, כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב’[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]’, שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. <br /> <br /> הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.<br /> <br /> לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר’ [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר’ [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי”ב במנחם אב תשל&quot;ט.<br /> <br /> אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב&quot;ד]] כשר’ מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ===נכנס בעסקנות הכלל===<br /> באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו”ר [[צא&quot;ח]] בכפר חב&quot;ד, החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב”ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] כשהרבי יצא במבצע ‘[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]’, נבחר על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר’ [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ”ש חסידי חב”ד לצאת לרשום ילדים. <br /> <br /> כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד&quot;מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.<br /> <br /> ==שליח הרבי ברמן-גן==<br /> כאשר החל לפעול ברמת גן, כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב”די-מיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. <br /> <br /> בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל&quot;ט (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית). <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הקים את “בית מעשים טובים” ברמת גן – מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר’ יאיר ספיח. <br /> <br /> בהמשך לכך, הקים גם את ארגון “יהודה וישראל” שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער. <br /> <br /> עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה’, הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום’. הרב ישראל גורביץ’ בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע”ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.<br /> <br /> בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את “מדרשת התעוררות” לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.<br /> <br /> <br /> ==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה==<br /> בשנת [[תש&quot;נ]], כשהחל להתרקם &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב&quot;ד, ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו&quot;ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. <br /> <br /> בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. <br /> <br /> ב[[י&quot;ח ניסן]] [[תש&quot;נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&amp;id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. <br /> <br /> ==קולנוע גאולתי==<br /> [[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י&quot;א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש&quot;ע]]]]<br /> במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.<br /> <br /> עוד קודם לכן, בשנת תנש”א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה, יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבי, והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.<br /> <br /> בשנת תשנ”ו הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ==פעילות אחדות ארצית==<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת 20 שנה ל[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב&quot;די כלל ארצי תחת הסיסמא &quot;איכה?&quot;, במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.<br /> <br /> בעקבות התגלות מחלה ממארת אצלו, הגביר את מאמציו לקידום האחדות בין הדעות השונות בתוככי חב&quot;ד, וקיים מספר פעולות ארציות, שנועדו להגביר את השלום והאחדות, וביניהם, הקרנת וידאו מהרבי בחצר בנין [[770 כפר חב&quot;ד|770 בכפר חב&quot;ד]], והתוועדות אחדות ארצית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shop.chabad.info/index.php/includes/images/body_bg1.gif?url=article_he&amp;id=60468 ראיון נוקב עם הרב מוטי גל: האם אחדות תימשך?] מתוך שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]'. {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל על הרב גל, באתר שבועון 'בית משיח'].<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.<br /> * יעקב מן, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע&quot;ג (28.06.2013)<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גל מרדכי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|גל מרדכי]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים|גל מרדכי]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%92%D7%9C&diff=152289 2013-11-10T16:11:18Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> הרב '''מרדכי (מוטי) גל''' ([[טבת]] [[תשי&quot;ב]]) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א]], מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד, ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בעיר [[רמת גן]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב מרדכי גל נולד בעיר [[יפו]] ב[[כ&quot;ג טבת]] [[תשי&quot;ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים’ ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע”ש קוגל. <br /> <br /> כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה&quot;ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה&quot;ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.<br /> <br /> בחודש שבט [[תשל&quot;ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל&quot;ד]], חזר והתגייס לצבא.<br /> <br /> בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל’.<br /> <br /> כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית ”ניו-יורק אוניברסיטי”. בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית<br /> . כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. <br /> <br /> באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל&quot;ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.<br /> <br /> ===התקרבות לרבי===<br /> [[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> במשך שהותו בניו-יורק, תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת תשל&quot;ח. בפעם הראשונה היתה כאשר הרבי יצא לתפילת ערבית, ומבטו של הרבי נפגש במבטו של מוטי.<br /> <br /> גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ויוסק’ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.<br /> <br /> לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב&quot;ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.<br /> <br /> ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת – חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.<br /> <br /> היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב’[[מכון חנה]]’, כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב’[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]’, שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. <br /> <br /> הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.<br /> <br /> לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר’ [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר’ [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי”ב במנחם אב תשל&quot;ט.<br /> <br /> אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב&quot;ד]] כשר’ מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ===נכנס בעסקנות הכלל===<br /> באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו”ר [[צא&quot;ח]] בכפר חב&quot;ד, החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב”ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] כשהרבי יצא במבצע ‘[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]’, נבחר על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר’ [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ”ש חסידי חב”ד לצאת לרשום ילדים. <br /> <br /> כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד&quot;מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.<br /> <br /> ==שליח הרבי ברמן-גן==<br /> כאשר החל לפעול ברמת גן, כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב”די-מיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. <br /> <br /> בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל&quot;ט (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית). <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הקים את “בית מעשים טובים” ברמת גן – מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר’ יאיר ספיח. <br /> <br /> בהמשך לכך, הקים גם את ארגון “יהודה וישראל” שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער. <br /> <br /> עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה’, הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום’. הרב ישראל גורביץ’ בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע”ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.<br /> <br /> בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את “מדרשת התעוררות” לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.<br /> <br /> <br /> ==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה==<br /> בשנת [[תש&quot;נ]], כשהחל להתרקם &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב&quot;ד, ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו&quot;ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. <br /> <br /> בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. <br /> <br /> ב[[י&quot;ח ניסן]] [[תש&quot;נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&amp;id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. <br /> <br /> ==קולנוע גאולתי==<br /> [[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י&quot;א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש&quot;ע]]]]<br /> במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.<br /> <br /> עוד קודם לכן, בשנת תנש”א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה, יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבי, והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.<br /> <br /> בשנת תשנ”ו הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ==פעילות אחדות ארצית==<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת 20 שנה ל[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב&quot;די כלל ארצי תחת הסיסמא &quot;איכה?&quot;, במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.<br /> <br /> בעקבות התגלות מחלה ממארת אצלו, הגביר את מאמציו לקידום האחדות בין הדעות השונות בתוככי חב&quot;ד, וקיים מספר פעולות ארציות, שנועדו להגביר את השלום והאחדות, וביניהם, הקרנת וידאו מהרבי בחצר בנין [[770 כפר חב&quot;ד|770 בכפר חב&quot;ד]], והתוועדות אחדות ארצית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shop.chabad.info/index.php/includes/images/body_bg1.gif?url=article_he&amp;id=60468 ראיון נוקב עם הרב מוטי גל: האם אחדות תימשך?] מתוך שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]'. {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל על הרב גל, באתר שבועון 'בית משיח'].<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.<br /> * יעקב מן, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע&quot;ג (28.06.2013)<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גל מרדכי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|גל מרדכי]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%92%D7%9C&diff=152288 2013-11-10T16:07:47Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> הרב '''מרדכי (מוטי) גל''' ([[טבת]] [[תשי&quot;ב]]) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א]], מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד, ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בעיר [[רמת גן]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב מרדכי גל נולד בעיר [[יפו]] ב[[כ&quot;ג טבת]] [[תשי&quot;ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים’ ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע”ש קוגל. <br /> <br /> כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה&quot;ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה&quot;ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.<br /> <br /> בחודש שבט [[תשל&quot;ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל&quot;ד]], חזר והתגייס לצבא.<br /> <br /> בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל’.<br /> <br /> כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית ”ניו-יורק אוניברסיטי”. בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית<br /> . כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. <br /> <br /> באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל&quot;ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.<br /> <br /> ===התקרבות לרבי===<br /> [[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> במשך שהותו בניו-יורק, תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת תשל&quot;ח. בפעם הראשונה היתה כאשר הרבי יצא לתפילת ערבית, ומבטו של הרבי נפגש במבטו של מוטי.<br /> <br /> גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ויוסק’ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.<br /> <br /> לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב&quot;ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.<br /> <br /> ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת – חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.<br /> <br /> היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב’[[מכון חנה]]’, כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב’[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]’, שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. <br /> <br /> הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.<br /> <br /> לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר’ [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר’ [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי”ב במנחם אב תשל&quot;ט.<br /> <br /> אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב&quot;ד]] כשר’ מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ===נכנס בעסקנות הכלל===<br /> באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו”ר [[צא&quot;ח]] בכפר חב&quot;ד, החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב”ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] כשהרבי יצא במבצע ‘[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]’, נבחר על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר’ [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ”ש חסידי חב”ד לצאת לרשום ילדים. <br /> <br /> כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד&quot;מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.<br /> <br /> ==שליח הרבי ברמן-גן==<br /> כאשר החל לפעול ברמת גן, כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב”די-מיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. <br /> <br /> בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל&quot;ט (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית). <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הקים את “בית מעשים טובים” ברמת גן – מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר’ יאיר ספיח. <br /> <br /> בהמשך לכך, הקים גם את ארגון “יהודה וישראל” שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער. <br /> <br /> עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה’, הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום’. הרב ישראל גורביץ’ בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע”ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.<br /> <br /> בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את “מדרשת התעוררות” לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.<br /> <br /> <br /> ==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה==<br /> בשנת [[תש&quot;נ]], כשהחל להתרקם &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב&quot;ד, ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו&quot;ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. <br /> <br /> בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. <br /> <br /> ב[[י&quot;ח ניסן]] [[תש&quot;נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&amp;id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. <br /> <br /> ==קולנוע גאולתי==<br /> [[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י&quot;א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש&quot;ע]]]]<br /> במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.<br /> <br /> עוד קודם לכן, בשנת תנש”א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה, יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבי, והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.<br /> <br /> בשנת תשנ”ו הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ==פעילות אחדות ארצית==<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת 20 שנה ל[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב&quot;די כלל ארצי תחת הסיסמא &quot;איכה?&quot;, במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.<br /> <br /> בעקבות התגלות מחלה ממארת אצלו, הגביר את מאמציו לקידום האחדות בין הדעות השונות בתוככי חב&quot;ד, וקיים מספר פעולות ארציות, שנועדו להגביר את השלום והאחדות, וביניהם, הקרנת וידאו מהרבי בחצר בנין [[770 כפר חב&quot;ד|770 בכפר חב&quot;ד]], והתוועדות אחדות ארצית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shop.chabad.info/index.php/includes/images/body_bg1.gif?url=article_he&amp;id=60468 ראיון נוקב עם הרב מוטי גל: האם אחדות תימשך?] מתוך שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]'. {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל על הרב גל, באתר שבועון 'בית משיח'].<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.<br /> * יעקב מן, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע&quot;ג (28.06.2013)<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גל מרדכי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|גל מרדכי]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=152287 2013-11-10T16:01:37Z

<p>י&quot;י: /* קהילת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם &quot;בירת העמק&quot;. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל&quot;ב]], ונכון לשנת [[תשע&quot;ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> '''ביקור הרבי הריי&quot;צ''':<br /> <br /> ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת. <br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]<br /> [[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב&quot;דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]<br /> <br /> מנהל [[בית חב&quot;ד]] השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב&quot;ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.<br /> ב[[חג הפסח]] בית חב&quot;ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> *רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע&quot;א - הצטרף הרב יי&quot;צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. <br /> *גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.<br /> *תחנה מרכזית - דוכן [[תפילין]] קבוע אותו מתפעל הרב אורי נחום. הדוכן הוקם בשנת [[תשנ&quot;ב]], ובחודש [[אייר]] [[תש&quot;ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br /> *בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]<br /> קהילת חב&quot;ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.<br /> <br /> בני קהילת חב&quot;ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד במגדל העמק]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל]].<br /> <br /> בית הכנסת החב&quot;די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ&quot;ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.<br /> <br /> בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, &quot;בית מדרש אריאל&quot; לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר.<br /> <br /> כמשפיע הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ&quot;ג אדר]] [[תשע&quot;א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].<br /> ===[[בית גבי ורבקי]]===<br /> בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס&quot;ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב&quot;ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס&quot;ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], הנקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע&quot;ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג הי&quot;ד, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע&quot;נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == מוסדות ==<br /> * '''[[בית כנסת]] חב&quot;ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].<br /> * '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.<br /> * '''גן חב&quot;ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.<br /> * '''מדרשיית &quot;אתחלתא&quot;''' לנשים וצעירות{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2013/04/21/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/ יוזמה חב&quot;דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד] - אתר נשי ובנות חב&quot;ד {{אינפו}}}}.<br /> * בעיר פועלים שני [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור ע&quot;ג בור|שיטת חב&quot;ד]].<br /> * ב[[חודש סיון]] תש&quot;ע חנך [[כולל חב&quot;ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54959 &quot;כולל חב&quot;ד&quot; ו&quot;לוטוס&quot; חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=152286 2013-11-10T15:56:48Z

<p>י&quot;י: /* קהילת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם &quot;בירת העמק&quot;. היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל&quot;ב]], ונכון לשנת [[תשע&quot;ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> '''ביקור הרבי הריי&quot;צ''':<br /> <br /> ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת. <br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]<br /> [[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב&quot;דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]<br /> <br /> מנהל [[בית חב&quot;ד]] השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב&quot;ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.<br /> ב[[חג הפסח]] בית חב&quot;ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> *רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע&quot;א - הצטרף הרב יי&quot;צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. <br /> *גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.<br /> *תחנה מרכזית - דוכן [[תפילין]] קבוע אותו מתפעל הרב אורי נחום. הדוכן הוקם בשנת [[תשנ&quot;ב]], ובחודש [[אייר]] [[תש&quot;ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br /> *בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]<br /> קהילת חב&quot;ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.<br /> <br /> בני קהילת חב&quot;ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד במגדל העמק]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל]].<br /> <br /> בית הכנסת החב&quot;די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ&quot;ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.<br /> <br /> בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, &quot;בית מדרש אריאל&quot; לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר.<br /> <br /> בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס&quot;ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב&quot;ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס&quot;ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], הנקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע&quot;ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג הי&quot;ד, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע&quot;נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br /> <br /> כמשפיע הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ&quot;ג אדר]] [[תשע&quot;א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].<br /> <br /> == מוסדות ==<br /> * '''[[בית כנסת]] חב&quot;ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].<br /> * '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.<br /> * '''גן חב&quot;ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.<br /> * '''מדרשיית &quot;אתחלתא&quot;''' לנשים וצעירות{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2013/04/21/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/ יוזמה חב&quot;דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד] - אתר נשי ובנות חב&quot;ד {{אינפו}}}}.<br /> * בעיר פועלים שני [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור ע&quot;ג בור|שיטת חב&quot;ד]].<br /> * ב[[חודש סיון]] תש&quot;ע חנך [[כולל חב&quot;ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54959 &quot;כולל חב&quot;ד&quot; ו&quot;לוטוס&quot; חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=152283 2013-11-10T14:41:36Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''ט&quot;ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - &quot;לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים&quot;&lt;REF&gt;[[תענית]] כו ע&quot;ב.&lt;/REF&gt;. ב[[גמרא]]&lt;REF&gt;[[בבא בתרא]] דף קכ&quot;א ע&quot;ב.&lt;/REF&gt; נאמר שמיום זה והלאה, &quot;דמוסיף - יוסיף&quot; - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש&quot;נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז&quot;ל זו.&lt;REF&gt;[[שלשלת היחס]] עמ' 35.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *&quot;יום שבירת המגלים&quot; - בתקופת [[בית המקדש]] היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.<br /> *בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.<br /> *ב'תפ&quot;ז - [[דור המדבר]] שחטא בחטא ה[[מרגלים]] פסק מלמות.<br /> *ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם [[משה רבינו]].<br /> *ב'תק&quot;ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים ב[[עם ישראל]].<br /> *ב'תקל&quot;ג - [[שבט בנימין]] הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת &quot;פילגש בגבעה&quot;.<br /> *ג'קפ&quot;ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם ב[[בשלושת הרגלים]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.<br /> *ג'תתק&quot;ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו ב[[ט' במנחם אב]].<br /> *שמ&quot;ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, [[מרוקו]] ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.<br /> *[[תקמ&quot;ב]] - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ו[[שד&quot;ר]], נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ג]] - רבי [[אשר פרלוב]] מ[[קרלין]], נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ח]] - רבי יעקב ליינר מ[[איזביצא]], מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ח]] - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק – [[צאנז]], נפטר.<br /> *[[תש&quot;ג]] - מרד יהודי גטו ביאליסטוק ב[[שואה]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקפ&quot;ו]] - מרת [[חיה שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]], בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב]] משקלוב.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרמ&quot;ה]] - הרב [[ישראל לוין]] (ר' ישראל נעוולער) ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על [[הפצת יהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]].<br /> *[[תרצ&quot;ט]] - הצייר החסידי ר' [[ברוך נחשון]]. <br /> *[[תש&quot;ט]] - הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *[[תשל&quot;ג]] - הסופר החב&quot;די ר' [[זושא וולף]] מנהל סניף [[jem]] ב[[ארץ הקודש]] ועורך הסדרה [[ימי תמימים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרב [[יעקב יהודה הכט]] - מייסד '[[מחנה אמונה]]', מנחה כינוסי הילדים המיתולוגי בנוכחות [[הרבי]], ומנכ&quot;ל ארגון [[של&quot;ה]].<br /> <br /> ==מבט החסידות==<br /> ב[[חסידות]] מבואר&lt;REF&gt;ספר המאמרים מלוקט ח&quot;ד עמ' שמד ואילך, מאמר ט&quot;ו באב תשל&quot;ה ועוד.&lt;/REF&gt; שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.<br /> <br /> ומעלתו של יום זה הוא שביום זה &quot;קיימא סיהרא באשלמותא&quot; (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב&quot;ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב&quot;ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם &quot;כנסת ישראל&quot; (&quot;שכונס כל נשמות ישראל&quot;), כי היא מקור נשמות ישראל.<br /> <br /> והמעלה שביום ט&quot;ו בחודש זה, על ט&quot;ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב&quot;ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב&quot;ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש&quot;הרג את עצמו&quot; ח&quot;ו&lt;REF&gt;[[גיטין]] נו ע&quot;ב.&lt;/REF&gt;, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב&quot;ה]] ולאחר מכן בט&quot;ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב&quot;ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.<br /> <br /> בט&quot;ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - ע&quot;י [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט&quot;ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד&quot;ה לא היו תשמ&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=145 ט&quot;ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מתשעה באב לט&quot;ו באב - שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להיום יום|ט&quot;ו|מנחם אב}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|כ יה]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב יה]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=152282 2013-11-10T14:40:26Z

<p>י&quot;י: /* ימי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''ט&quot;ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערת שוליים|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט&quot;ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו&quot;ד שבט - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&lt;REF&gt; [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]&lt;/REF&gt;. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים &quot;כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'&quot;{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש&quot;א, ח&quot;א עמ' 300}}<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקפ&quot;ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.<br /> *[[תרט&quot;ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקמ&quot;ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.<br /> *[[תרי&quot;ב]] - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו&quot;ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.<br /> *[[תר&quot;כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.<br /> *[[תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *[[תשל&quot;א]] - [[הרבי]] מתוועד בט&quot;ו בשבט - בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב&quot;ד]] (על יסוד הוראה שקיבל ב[[אוהל]]).<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=231 ט&quot;ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט&quot;ו בשבט תשע&quot;ג {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ה יה]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=152281 2013-11-10T14:39:56Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''ט&quot;ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערת שוליים|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט&quot;ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו&quot;ד שבט - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&lt;REF&gt; [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]&lt;/REF&gt;. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים &quot;כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'&quot;{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש&quot;א, ח&quot;א עמ' 300}}<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקפ&quot;ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.<br /> *[[תרט&quot;ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקמ&quot;ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.<br /> *[[תרי&quot;ב]] - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו&quot;ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.<br /> *[[תר&quot;כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.<br /> *[[תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *[[תשל&quot;א]] - [[הרבי]] מתוועד בט&quot;ו בשבט - בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב&quot;ד]] (על יסוד הוראה שקיבל ב[[אוהל]]).<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=231 ט&quot;ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט&quot;ו בשבט תשע&quot;ג {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ה יה]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=152280 2013-11-10T14:38:53Z

<p>י&quot;י: /* ימי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''ט&quot;ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערת שוליים|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט&quot;ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו&quot;ד שבט - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&lt;REF&gt; [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]&lt;/REF&gt;. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים &quot;כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'&quot;{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש&quot;א, ח&quot;א עמ' 300}}<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקפ&quot;ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.<br /> *[[תרט&quot;ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקמ&quot;ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.<br /> *[[תרי&quot;ב]] - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו&quot;ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.<br /> *[[תר&quot;כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.<br /> *[[תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *[[תשל&quot;א]] - [[הרבי]] מתוועד בט&quot;ו בשבט - בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב&quot;ד]] (על יסוד הוראה שקיבל ב[[אוהל]]).<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=231 ט&quot;ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט&quot;ו בשבט תשע&quot;ג {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ה יה]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=152278 2013-11-10T14:37:07Z

<p>י&quot;י: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{חודש אדר}}{{אדרים}}<br /> '''י&quot;ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]] ו[[תענית אסתר]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות [[אחשוורוש]].<br /> *[[תקפ&quot;א]] - רבי בצלאל מרגליות, אב&quot;ד אוסטרהא ומחבר הספר 'כתר שבת', נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ד]] (אדר ב') - רבי נחמן מטשעהרין (ברסלב). מחבר ספר 'ליקוטי עצות'.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מנהגי תענית אסתר]]<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ג|אדר א'}}<br /> {{להיום יום|י&quot;ג|אדר ב'}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ו יג]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=152277 2013-11-10T14:36:23Z

<p>י&quot;י: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{חודש אדר}}{{אדרים}}<br /> '''י&quot;ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]] ו[[תענית אסתר]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות [[אחשוורוש]].<br /> *[[תקפ&quot;א]] - רבי בצלאל מרגליות, אב&quot;ד אוסטרהא ומחבר הספר 'כתר שבת', נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ד]] (אדר ב') - רבי נחמן מטשעהרין (ברסלב). מחבר ספר 'ליקוטי עצות'.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מנהגי תענית אסתר]]<br /> <br /> {{חגים ומועדים}}<br /> {{להיום יום|י&quot;ג|אדר א'}}<br /> {{להיום יום|י&quot;ג|אדר ב'}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ו יג]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=152275 2013-11-10T14:32:59Z

<p>י&quot;י: /* ימי החסידים */</p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> '''ג' בתשרי''' הוא היום השלישי ב[[חודש תשרי]] וצום גדליה.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *א'א' - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערת שוליים|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים &quot;בורא מאורי האש&quot; ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת.<br /> *ג'של&quot;ט - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.<br /> *[[תמ&quot;ג]] - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.<br /> *[[תקנ&quot;ז]] - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו&quot;ר]]ה הראשון.<br /> *[[תרכ&quot;א]] - רבי ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות, נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ז]] - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.<br /> *[[תר&quot;צ]] - רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, נפטר.<br /> *[[תר&quot;צ]] - רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ז]] - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[תקנ&quot;ג]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]], נפטרה.<br /> ==ימי החסידים==<br /> * [[תש&quot;ב]] - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]], נהרג על קידוש ה' בחרסון.<br /> * [[תשמ&quot;ד]] - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]] במשך כעשר שנים, נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ב]] - ר' [[שלום דובער נוטיק]], נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ט]] - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר.<br /> {{להיום יום|ג'|תשרי}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|א ג]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב ג]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=152274 2013-11-10T14:32:07Z

<p>י&quot;י: </p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> '''ג' בתשרי''' הוא היום השלישי ב[[חודש תשרי]] וצום גדליה.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *א'א' - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערת שוליים|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים &quot;בורא מאורי האש&quot; ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת.<br /> *ג'של&quot;ט - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.<br /> *[[תמ&quot;ג]] - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.<br /> *[[תקנ&quot;ז]] - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו&quot;ר]]ה הראשון.<br /> *[[תרכ&quot;א]] - רבי ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות, נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ז]] - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.<br /> *[[תר&quot;צ]] - רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, נפטר.<br /> *[[תר&quot;צ]] - רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ז]] - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[תקנ&quot;ג]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר הזקן]], נפטרה.<br /> ==ימי החסידים==<br /> * [[תש&quot;ב]] - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]], נהרג על קידוש ה' בחרסון.<br /> * [[תשמ&quot;ד]] - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]] במשך כעשר שנים, נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ב]] - ר' [[שלום דובער נוטיק]], נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ט]] - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר.<br /> {{להיום יום|ג'|תשרי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|א ג]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב ג]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=152273 2013-11-10T14:29:56Z

<p>י&quot;י: /* שיחות הרבי */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]]<br /> '''פורים''' הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום [[י&quot;ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט&quot;ו באדר]]. ב[[שנה]] מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי &quot;פורים קטן&quot;. מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה [[יין]], משלוח מנות, ומתנות לאביונים. <br /> <br /> [[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ&quot;יום משתה ושמחה&quot; ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&amp;st=&amp;pgnum=32&amp;hilite= לקוטי שיחות ח&quot;ז עמ' 20 (עמ' 32)].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ==פורים קטן==<br /> כאשר השנה היא [[שנה מעוברת]] וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי [[אדר ב']]), ואילו י&quot;ד באדר ראשון נקרא בשם [[פורים קטן]], וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת, ובאי אמירת [[תחנון]].<br /> <br /> == השמחה בפורים ==<br /> החג קרוי ב[[מגילת אסתר]] &quot;ימי משתה ושמחה&quot;. הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז&quot;ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&quot;&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&amp;hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&amp;st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=514 שיחות קודש תשמ&quot;א]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == התוועדויות ==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים&lt;REF&gt;[[שלשלת היחס]] עמ' 32.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==ערים מוקפות חומה==<br /> ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן [[יהושע בן נון]] בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ&quot;ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.<br /> <br /> ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג ה[[פורים]], כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו ב[[שושן פורים]].<br /> <br /> הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים.<br /> <br /> == ראה עוד ==<br /> *[[תקנת המשקה#פורים|תקנות המשקה בפורים]]<br /> *[[פורים תשי&quot;ג]]<br /> *[[נס מבצע פורים תשל&quot;ו]]<br /> *[[מבצע פורים]]<br /> *[[פורים והקהל]]<br /> *[[פורים חסידי (ספר)]]<br /> *[[סיפור של חג - חג הפורים]] (ספר)<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=242 חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> ===שונות===<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1568 ניידות פורים בשדרות]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1569 מבצע פורים שנת תשס&quot;ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1508 התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> === שיחות הרבי ===<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1566 התוועדות פורים תשל&quot;ג]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=843 פורים תשמ&quot;ב בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1431 התוועדות פורים תשמ&quot;ז]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&amp;st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=1&amp;hilite=c1d80927-6f52-49a5-9342-1c8e82d595a0 מגילת אסתר עם פירוש &quot;שערי מגילה&quot; מהרבי שליט&quot;א] - [[אתר היברובוקס]]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&amp;st=&amp;pgnum=154&amp;hilite= שערי הלכה ומנהג אה&quot;ע עמ' קנח (עמ' 154)] - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - [[אתר היברובוקס]]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&amp;hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&amp;st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=1 תורת מנחם ח&quot;ה לפורים וחג השבועות] - [[אתר היברובוקס]]<br /> *[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]{{PDF}} - [[אתר torah4blind]]<br /> [[קטגוריה:פורים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פורים}}<br /> {{חגים ומועדים}}</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=152272 2013-11-10T14:28:17Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים בראש השנה]]<br /> '''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי חודש [[תשרי]]. החג חג בימים א' וב' תשרי, שזהו יום ברוא האדם הראשון, ובכל שנה הוא היום הראשון של השנה החדשה.<br /> <br /> == ראש השנה בחסידות==<br /> [[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי שבת ראש השנה תנש&quot;א]]<br /> כפי שנתבאר ב[[תורת החסידות]], ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת [[ראש]] לכל השנה כולה. שכידוע העולם כולו בנוי בבחינת [[עולם שנה נפש]], וכמו שב[[נפש]] יש את ה[[ראש]] שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום.<br /> <br /> ראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון, שבכ&quot;ה באלול נברא העולם, ובא' תשרי נברא [[אדם הראשון]]. וביום זה נתגלה [[מלכות|מלכותו]] של הקב&quot;ה, שענין מלכות הוא רק אצל אדם הראשון שהוא בעל בחירה, ולא קודם בריאת אדם הראשון שהיה רק חיות ובהמות בלי בחירה חופשית. וענין זה של מלכותו של הקב&quot;ה שהייתה בברוא אדם הראשון הייתה בבחינת [[אתערותא דלעילא]], ועכשיו בכל שנה ושנה צריך לעורר את בחינה זו שוב ב[[אתערותא דלתתא]], על מנת שיימשך שוב הרצון למלוכה. וזהו ענין ראש השנה שהוא בנין ה[[נוקבא]].<br /> <br /> ועל ידי [[אתערותא דלתתא]], ביטול הרצון למדת מלכותו לקבל מלכותו ברצון, מעורר למעלה בחינת הרצון העליון במדת המלוכה, להיות הרצון המאציל העליון ברוך הוא להתלבש במדת מלכותו והוא הנקרא התהוות כתר מלכות.<br /> <br /> ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]].<br /> <br /> ==הסתלקות החיות==<br /> בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם &quot;בכסה ליום חגינו&quot;, שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות.<br /> <br /> ==עבודת ראש השנה==<br /> עבודת קבלת העול של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין &quot;קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי&quot;, שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית.<br /> <br /> ==דינא קשיא ודינא רפיא==<br /> שני ימים של ראש השנה הם בבחינת [[דינא קשיא]] ו[[דינא רפיא]]. שיום הראשון של ראש<br /> השנה הוא בבחינת דינא קשיא, ויום השני הוא בבחינת דינא רפיא.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ראש השנה|*]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=152271 2013-11-10T14:27:36Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''פסח שני''' הוא חג החל ביום [[י&quot;ד באייר]]. בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את [[קרבן פסח]] במועדו - [[י&quot;ד בניסן]], יכול להשלימו ולהקריבו ביום זה.<br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו [[בני ישראל]] את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים ב[[י&quot;ד בניסן]] והקריבו את [[קרבן פסח | קרבן הפסח]]. אותו יכלו להקריב רק אנשים הטהורים מ[[טומאת מת]]. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה בתלונה: &quot;למה נגרע?&quot; לאור זאת פנה משה לה', אשר ענה לו בציווי חדש - אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה בזמן הפסח הראשון, יכולים להקריב בחודש הבא - ב[[י&quot;ד באייר]].<br /> <br /> ==הלימוד מהיום==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב: פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו &quot;לכם&quot;, שהי' ברצונו, אעפ&quot;כ יכולים לתקן{{הערה|[[תבנית:היום יום/י&quot;ד באייר| היום יום י&quot;ד באייר]].}}.<br /> <br /> יום זה מסמל את כוחה של התשובה, כל מצב בו יהודי נמצא, יכול לשוב. הרבי לומד מיום זה: בזמן ה[[גלות]] צריך לזעוק ולתבוע מאת ה' את הגאולה, וכמו שנענו ישראל בזמנו, כך נענה גם עכשיו.<br /> <br /> ==הלכות ומנהגי חב&quot;ד לפסח שני==<br /> {{ציטוט צף|פסח שני עניינו הוא - אין דבר &quot;אבוד&quot;, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו &quot;לכם&quot;, שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן.|[[תבנית:היום יום/י&quot;ד באייר| היום יום י&quot;ד באייר]]}}<br /> <br /> נוהגים לאכול מצה בסעודת יום י&quot;ד באייר, הרבי הדגיש שהמנהג הפשוט הוא לאכול מצה בליל [[ט&quot;ו באייר]], זכר לאכילת הפסח שנעשה בלילה.<br /> <br /> אין אומרים [[תחנון]], ב[[תפילת מנחה]] של [[י&quot;ג אייר]] עדיין אומרים [[תחנון]].<br /> <br /> מתקנות [[הרבי]] ליום זה:<br /> א. יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות.<br /> <br /> ב. בשנת [[תנש&quot;א]] אמר [[הרבי]]: יעשה כל אחד ואחת חשבון צדק בנפשו מכל הענינים שהיה יכול להשלים מפסח שני בשנת [[תש&quot;נ]] עד לערב פסח שני בשנה זו, וישלים זאת בהקדם האפשרי.<br /> <br /> ג. הנתינת-כח דפסח שני לתקן ולהשלים העבר, היא נוסף על הנוגע לעבר בסמיכות זמן, ימים, שבועות וחדשים האחרונים, שנה האחרונה, וכיוצא בזה, היא גם בנוגע לכל העבר, מאז שנעשה בר-מצוה, ואפילו לפני בר-מצוה.<br /> <br /> ה. צריך להשתדל לתקן ולהשלים גם חסרון לגבי שלימות נעלית יותר, אשר, גם בהתבוננות קלה ושטחית בודאי יגיע כל אחד ואחת למסקנא שהיה יכול לעשות כמה וכמה ענינים בשלימות נעלית יותר. ההתבוננות צריכה להיות הן בנוגע לעבודתו בעצמו, והן בנוגע לפעולה עם הזולת, החל מבני ביתו, ואפילו לאחרי כמה וכמה שנים, שבניו ובנותיו הם לאחרי הגיל ד&quot;חנוך לנער&quot; עד כ&quot;ד שנה, ויש להם בעצמם בנים ובנות. זה שייך גם לטף, שגם להם קל להסביר שכמה וכמה ענינים היו יכולים לעשות בשלימות נעלית יותר, עד שיתעוררו מעצמם לתקן ולהשלים באופן נעלה יותר.<br /> <br /> ח. זה כולל ובמיוחד מורים ומדריכים, [[משפיע|משפיעים]], רבנים, וכו', בנוגע תלמידים שכבר גדלו ונעשו בעצמם מחנכים ומדריכים - יוכל למצוא דרכים להוסיף ולהשלים בהשפעתו שהיתה צריך להיות בשנים שלפני זה.<br /> <br /> ט. ההוראה על דבר תיקון ושלימות עניני העבר צריכה להיות גם ובעיקר בהענין של [[אהבת ישראל]] - הן בנוגע לתיקון הענינים הבלתי-רצויים, ולהוסיף עוד יותר ב[[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בהנהגה יומית במעשה בפועל.<br /> <br /> י. כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ&quot;ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;, אשר, &quot;איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק&quot;, מתוך [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]].<br /> <br /> יב. בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל&quot;ג בעומר]], ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - בהתוועדות של שמחה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75687 הוראות הרבי לפסח שני] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75648 התוועדות עם הרבי], פסח שני תשמ&quot;ז, בליווי כיתוביות בלשון הקודש {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:פסח]][[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=152270 2013-11-10T14:27:08Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|קריעת ים סוף]]<br /> '''שביעי של פסח''', הוא חג החל ביום השביעי של [[חג הפסח]], ובחו&quot;ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה '''אחרון של פסח'''.<br /> <br /> == ענין החג ==<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב &quot;אז ישיר גו'&quot; לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]], כנ״ל.<br /> <br /> זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.<br /> <br /> זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.<br /> <br /> == סעודת משיח ==<br /> {{ערך מורחב|סעודת משיח}}<br /> ה[[בעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת &quot;[[סעודת משיח]]&quot; מכיוון שברגעים אלו של צאת החג &quot;מאיר גילוי הארת [[משיח]]&quot;. בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס&quot;ו]], תיקן הרבי [[הרש&quot;ב]] לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת הסעודה.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&amp;hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&amp;st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&amp;pgnum=273 תורת מנחם שנת תשכ&quot;א עמ' 245]*סיפור התקנה של ד' כוסות בסעודת משיח [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45717 חב&quot;ד אינפו]<br /> <br /> {{פסח}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:פסח]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=152269 2013-11-10T14:25:56Z

<p>י&quot;י: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. <br /> <br /> טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל הקב&quot;ה נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}.<br /> <br /> ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא אותיות &quot;תשב&quot;, שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. <br /> <br /> מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי&quot;ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]].<br /> <br /> ==בתורת החסידות ==<br /> מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל&quot;ט אבות המלאכה האסורות בשבת.<br /> ===מהות הל&quot;ט מלאכות===<br /> טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.<br /> <br /> בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.<br /> <br /> בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ&quot;ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי&quot;ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי&quot;ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.<br /> <br /> ===האיסור לעשותן בשבת===<br /> מסיבה זו, אסור לעשות ל&quot;ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, &quot;צדיק אוכל לשובע נפשו&quot;.<br /> <br /> עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב&quot;ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ&quot;ה הבא לאחר תיקון ב&quot;ן בבחינת [[מים דכורין]].<br /> <br /> ==שלוש דרגות בשמירת שבת ==<br /> <br /> א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה (לבוש)|מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}. <br /> <br /> חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו. <br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שבת מברכים]]<br /> <br /> {{שבת}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:שבת|*]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=152268 2013-11-10T14:19:47Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]<br /> [[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]<br /> הרב '''רפאל שמשון לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]], רב היישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל, ו[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד]] שב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר [[חיפה]], ב[[ב' סיון]] [[תשכ&quot;ד]] להוריו מנחם ורבקה לוינסון.<br /> <br /> בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' ב[[חיפה]], המשתייכת לחוגי המזרחי.<br /> <br /> באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב&quot;ד, על ידי שיעוריו של הרב [[יגאל פיזם]] שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר ה[[תניא]].<br /> <br /> בחודש אדר שנת [[תש&quot;מ]] החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועשה את המשך דרכו בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של המשפיע החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נישא לרעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קרית שמואל]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ליישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס&quot;ט]] דאג להפקת שמן זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב&quot;ד בצפון הארץ.<br /> <br /> מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.<br /> <br /> במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב [[כפר גדעון]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב שמואל לוינסון - [[שליח]] בשכונת גבעת טל, [[קרית אתא]].<br /> *הת' יהודה לוינסון.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קרית חיים המערבית, [[חיפה]].<br /> *הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] ב[[קרית אתא]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=666 הרב רפאל לוינסון: הרבי רוצה שגם במוסדותינו יקפידו על כל כללי הצניעות] - שטורעם.נט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוינסון, רפאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=152267 2013-11-10T14:19:14Z

<p>י&quot;י: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]<br /> [[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]<br /> הרב '''רפאל שמשון לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]], רב היישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל, ו[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד]] שב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר [[חיפה]], ב[[ב' סיון]] [[תשכ&quot;ד]] להוריו מנחם ורבקה לוינסון.<br /> <br /> בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' ב[[חיפה]], המשתייכת לחוגי המזרחי.<br /> <br /> באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב&quot;ד, על ידי שיעוריו של הרב [[יגאל פיזם]] שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר ה[[תניא]].<br /> <br /> בחודש אדר שנת [[תש&quot;מ]] החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועשה את המשך דרכו בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של המשפיע החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נישא לרעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קרית שמואל]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ליישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס&quot;ט]] דאג להפקת שמן זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב&quot;ד בצפון הארץ.<br /> <br /> מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.<br /> <br /> במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב [[כפר גדעון]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב שמואל לוינסון - [[שליח]] בשכונת גבעת טל, [[קרית אתא]].<br /> *הת' יהודה לוינסון.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קרית חיים המערבית, [[חיפה]].<br /> *הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] ב[[קרית אתא]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=666 הרב רפאל לוינסון: הרבי רוצה שגם במוסדותינו יקפידו על כל כללי הצניעות] - שטורעם.נט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוינסון, רפאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=152222 2013-11-07T17:38:23Z

<p>י&quot;י: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>רבי '''יוסף אשכנזי''' נולד לאביו רבי ישראל ולאמו מרת שפרה במחוז שווינצאן, לערך שנת תקנ&quot;ז. <br /> <br /> אחרי חתונתו נסע ללא ידיעת הוריו ללמוד בישיבה הגדולה אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]], ולמרות ששם סבל חרפת רעב שקידתו בתורה היתה למופת, מרוב יגיעתו בתורה נחלה ואך בעמל עלה בידי משפחתו להחזירו לביתו. <br /> <br /> לאחר מכן נקבל בירושלים ביאקובשטאט ועמד במשא ומתן הלכתיים עם רב העיר רבי שמעון זרחי בעמח&quot;ס נחלת שמעון. בשנת תקצ&quot;ז נקרא לכהן כרב אב&quot;ד בנאיוואלכסנדרובסקי, בהם שימש ברבנות למעלה משלושים שנה, שם עמד במשא ומתן עם כמה מגדולי דורו, והיה חשוב ביותר בעיני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ובשו&quot;ת צמח צדק נכתבו אליו כו&quot;כ תשובות.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> '''אוהל יוסף''', מיוסד על ספר היראה ל[[רבינו יונה]], שנת הכת&quot;ר<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30484&amp;st=&amp;pgnum=7 תולדותיו של רבי יוסף אשכנזי]''', גליון [[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]], אדר ב' [[תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

י"י https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%22%D7%99&diff=152209 2013-11-07T08:43:40Z

<p>י&quot;י: יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}&quot;</p> <hr /> <div>{{בה}}</div>

י"י