חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)

2022-03-25T04:06:41Z

יוסי אלף:

{{פירוש נוסף|נוכחי=גבאי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי במונטריאול|ראו=מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)}}
[[קובץ:מענדל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]]
הרב '''מנחם מענדל רסקין''' ([[תרפ"א]] - [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]), זכה לשהות במחיצת ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], מעסקני ומייסדי [[כפר חב"ד]], גבאי [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד]] וממנהלי קופת גמ"ח ו[[מעות חיטים]] בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]].

==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון==
[[קובץ:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב רסקין, אלול תשי"ג]]
כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.

==מחוץ לרוסיה==

בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מנחם מענדל. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"ו]] יצא בבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]], ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].

הרב רסקין [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]]. בשנת [[תש"ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]]. לתפקיד זה מונה על ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].

יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ"ח ואת "[[מעות חיטים]]" ב[[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]].

==משפחתו==
* בנו, ר' בנציון רסקין גבאי - [[בית הכנסת]] "נחום יצחק" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])
* בנו, ר' לוי יצחק (איצ'ה) רסקין - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד
* בתו מרת צביה, רעיית הרב שמואל קורץ
* בתו מרת דבוניא סלומון ע"ה

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס"ה]])

{{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)

2022-03-25T04:04:04Z

יוסי אלף:

{{פירוש נוסף|נוכחי=גבאי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי במונטריאול|ראו=מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)}}
[[קובץ:מענדל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]]
הרב '''מנחם מענדל רסקין''' ([[תרפ"א]] - [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]), זכה לשהות במחיצת ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], מעסקני ומייסדי [[כפר חב"ד]], גבאי [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד]] וממנהלי קופת גמ"ח ו[[מעות חיטים]] בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]].

==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון==
[[קובץ:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב רסקין, אלול תשי"ג]]
כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.

==מחוץ לרוסיה==

בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מ"מ. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"ו]] יצא בבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]], ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].

הרב רסקין [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]]. בשנת [[תש"ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]]. לתפקיד זה מונה על ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].

יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ"ח ואת "[[מעות חיטים]]" ב[[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]].

==משפחתו==
* בנו, ר' בנציון רסקין גבאי - [[בית הכנסת]] "נחום יצחק" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])
* בנו, ר' לוי יצחק (איצ'ה) רסקין - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד
* בתו מרת צביה, רעיית הרב שמואל קורץ
* בתו מרת דבוניא סלומון ע"ה

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס"ה]])

{{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

שיחת משתמש:יוסי אלף

2022-02-21T01:01:16Z

יוסי אלף: /* מכתבו של נחום גולדמיד */ פסקה חדשה

{{בה}}בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:42 • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== נחום גולשמיד ==

בנוגע למה שפירסמת - יש לך מקור? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 12:07, י"ז באדר א', ה'תשפ"ב ''(18 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== מכתבו של נחום גולדמיד ==

מכתב דחוף המיועד לשלוחים המשמשים רבני קהילות חב"ד

*ליקוי המאורות*

שלום לכבוד הרבנים, רבני קהילות מכובדים ומחובדים!

האמת שהתאפקתי מלכתוב כי חשבתי שהמצב ברור לנו שלוחים וראשי קהילות אנ"ש, וגם כי קיוותי שהענין יסודר בדרכי נועם ובדרכי שלום

אך לצערי אין ברירה מלהביא לידעתכם הדברים כהוויתם;

ידוע לכולנו חסידים ושלוחים, שהרבי תבע ותובע מכולנו לשמור על המסגרות והסדר ולפעמים אפילו במחיר של העדר עשיה ובלבד שלא יווצר מצב של איש הישר בעיניו יעשה ובמיוחד בשם של הרבי ובשם חב"ד.

לאחרונה, נוצר מצב שקבוצת עסקנים פועלים כמה שנים בתוך אנ"ש, שלוחים ורבנים לזרוע בלבול וליקוי מאורות במסווה של הלכה

הקימו מכון ומשרבבים בזה את השם חב"ד וקוראים לעצמם מכון הלכה-חב"ד הפכו את זה לאט ובשקט למשהו כלל חב"די ובמקום לעסוק ביוזמות פרטיות פועלים להקים:

א. הנהגה חב"דית המוציאה קריאות והנחיות לאנ"ש

ב. פעילות בשם חב"ד מול רבני ארה"ק וכו'

ג. עוסקת בחיזוק גופים ואירגונים שלוחמים במשך שנים במוסדות הרשמיים של חב"ד בארה"ק

ועוד ידם נטויה

והנה בימים אלו קמו ויזמו במסווה של פתיחת בית מדרש להוראה וכיוצ"ב, אירוע וכינוס לרבנים, וכך מוצאים הם הזדמנות להזמין לכינוסם רבנים ומורי הוראה תמימים, שלרגע לא חושבים ולא מודעים שהשתתפותם בכינוס זה, הינו נתינת יד לעניינים הנ"ל הנלחמים ברבי שלוחיו, ומוסדותיו הק'

לענ"ד חובה עלינו לעמוד כשומרי הסף ולהוקיע הנהגות מעין זה ולומר בקול ברור אין לנו אלא דברי בן עמרם והמסגרות שהרבי קבע וודאי שאין להשתתף או לשתף פעולה באירגון הנ"ל וכיו"ב

כהנ"ל נכתב באהבה רבה ללא רצון חלילה לפגוע אישית באף אחד, אבל הכרח להעמיד הדברים על כוונתם האמיתי, לא איפשר לי - כאדם פרטי - לשתוק

ולכן מביא אני לפניכם הדברים, מלב אל לב

בשו"ט ומשיח נאו

נחום גולדשמיד

צפון נתניה [[משתמש:יוסי אלף|יוסי אלף]] - [[שיחת משתמש:יוסי אלף|שיחה]], 01:01, כ' באדר א', ה'תשפ"ב 01:01, 21 בפברואר 2022 (UTC)

נחום גולדשמיד (נתניה)

2022-02-18T05:44:20Z

יוסי אלף:

[[קובץ:נחום גולדשמיד נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדשמיד (מימין) עם משלחת רבני חב"ד מזמין את [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]] למעמד [[סיום הרמב"ם]] (תשע"ב)]]
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[כ"ח מנחם אב]] [[תשל"ח]], 1978) הוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. נמנה על מייסדי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ח מנחם אב [[תשל"ח]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], ונקרא על שם סבו המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ו[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

נודע בחיותו המיוחדת למבצע [[הקהל]]. מכיון שכאשר היה בכ"ו תשרי תשמ"ח ב[[יחידות]] כללית אצל הרבי, לאחר שהרבי קיבל הפ"נ ונתן דולר שליחות מצוה לצדקה קיבל הוראה "טאן אין הקהל" (הוראה כעין זו קיבלו כמה מהנוכחים ביחידות זאת כהמשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] ועוד).

החל לפעול בעסקנות הכלל כבר בצעירותו, ונמנה על מייסדי [[ועד תלמידי התמימים]].

לאחר חתונתו עם בתו של חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ר' [[רפאל נחום כהן]] מנחלת הר חב"ד יצא לשליחות בנתניה תחת הפעילות העניפה של הרב [[צבי וילהלם]].

הרב גולדשמיד חבר ב[[מטה הרמב"ם היומי]] שתחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]].

הרב גולדשמיד נודע בקשריו הענפים בחצרות החסידיות השונות וכן בעולם הליטאי, ומנצל את קשריו להפיץ את דברי [[הרבי]] בכל החוגים. וכן מנצל את קשריו להביא [[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] לאירועים חב"דיים.

בשנת תשפ"ב פרסם מכתב בו קורא הוא להוקיע את הארגון [[מכון הלכה חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/132121 הניסוי והתהייה של השליח בצפון נתניה; והעצה למי שבמצב דומה]''', נאומו בסיום הרמב"ם תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}

{{מיון רגיל:גולדשמיד, נחום}}
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]

תפילה

2022-02-18T05:42:38Z

יוסי אלף:

[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'.

==מקור המצווה==
כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:

"[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה".

[[חז"ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].

==נוסח התפילה==
[[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב"ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב"ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]
בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי [[חב"ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב"ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב"ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.

בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.

הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.}}.

==הלכות והנהגות==
===הכנה לתפילה===
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.

*נטילת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.

*טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.

*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].

*[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.

*בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].

===במהלך התפילה===
{{להשלים}}
*יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: '''[jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.

==מהות התפילה==
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.

ראה ערך:[[עבודת התפילה]]

==חלקי התפילה==
'''[[תפילת שחרית]]:'''
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
*[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.
*[[סיום התפילה]]
*[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.
{{פסקה חסרה}}

==משמעותה הפנימית של התפילה==

ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]].

ישנן שני מיני עבודה בתפילה:

==== המדרגה הראשונה ====

המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'.

עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.

==== המדרגה השניה ====
המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].

== מקורות ==
[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].

==ראו גם==
*[[סידור תהילת ה']]

==לקריאה נוספת==
*'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12

==קישורים חיצוניים==
*עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תפילה|*]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

תפילה

2022-02-18T05:41:50Z

יוסי אלף:

[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'.

==מקור המצווה==
כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:

"[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה".

[[חז"ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].

==נוסח התפילה==
[[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב"ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב"ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]
בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי [[חב"ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב"ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב"ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.

בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.

הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.}}.

==הלכות והנהגות==
===הכנה לתפילה===
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.

*נטילת ידיים, על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.

*טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.

*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].

*[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.

*בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].

===במהלך התפילה===
{{להשלים}}
*יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: '''[jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.

==מהות התפילה==
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.

ראה ערך:[[עבודת התפילה]]

==חלקי התפילה==
'''[[תפילת שחרית]]:'''
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
*[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.
*[[סיום התפילה]]
*[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.
{{פסקה חסרה}}

==משמעותה הפנימית של התפילה==

ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]].

ישנן שני מיני עבודה בתפילה:

==== המדרגה הראשונה ====

המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'.

עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.

==== המדרגה השניה ====
המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].

== מקורות ==
[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].

==ראו גם==
*[[סידור תהילת ה']]

==לקריאה נוספת==
*'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12

==קישורים חיצוניים==
*עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תפילה|*]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

חנוך לנער אופקים

2022-02-18T05:37:10Z

יוסי אלף:

[[קובץ:חנוך לנער אופקים.jpeg|ממוזער|מבנה הישיבה]]
[[קובץ:חנוך לנער אופקים 2.jpeg|ממוזער|תלמידי הישיבה לאחר בחינה אצל הרב יהודה דרעי רב העיר באר שבע]]
ישיבת '''חנוך לנער אופקים''' היא סניף של [[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]], שפעלה בין השנים [[תשע"ז]] - [[תש"פ]] בעיר [[אופקים]].

==רקע==
ישיבת 'חנוך לנער' היא ישיבה קטנה שיועדה לבחורים בגילאי 13-16. הישיבה הוקמה לקראת שנת תשע"ו ונסגרה בסיום שנת הלימודים תש"פ.

הישיבה יועדה לבחורים הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית.

הישיבה מוקמה במרכז העיר [[אופקים]] במתחם מפואר בסמוך לבית הכנסת ג'רבה המפורסם ולמדו בה כ-40 בחורים.

==מערך הלימודים==
בישיבת "חנוך לנער", כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם העניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל יומי דפגרא התקיימו [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.

בימי שישי יצאו התמימים למבצע תפילין ברחבי העיר [[אופקים]].

==העשרה והפעלות חברתיות==
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנו מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.

==צוות הישיבה==
בישיבה למעלה מ-10 אנשי צוות, מהם שלשה מגידי שיעור הנמצאים דרך קבע באולם הלימוד, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'התקשרות' לרבי, יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.

*ראש הישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*מנהל חינוכי: הרב [[ישראל בורנשטיין]]
*מנהל גשמי: הרב רון הכהן אהרון.
*משגיח ערב: הרב ישראל אריה לייב ירדני
*משפיעים: הרב צביקה סגל, הרב מענדי ברדוגו, הרב מנחם סגל.
*ר"מים: הרב שניאור ארבוב, הרב מיכאל הלל, הרב אברהם חיים מעטוף.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/524984/ פתיחת שנת הלימודים בישיבה - תיעוד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/504632/ מעמד סיום שנת הלימודים השלישית] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

חנוך לנער אופקים

2022-02-18T05:35:10Z

יוסי אלף: /* רקע */

[[קובץ:חנוך לנער אופקים.jpeg|ממוזער|מבנה הישיבה]]
[[קובץ:חנוך לנער אופקים 2.jpeg|ממוזער|תלמידי הישיבה לאחר בחינה אצל הרב יהודה דרעי רב העיר באר שבע]]
ישיבת '''חנוך לנער אופקים''' היא סניף של [[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]], שפעלה בין השנים [[תשע"ז]] - [[תש"פ]] בעיר [[אופקים]].

==רקע==
ישיבת 'חנוך לנער' היא ישיבה קטנה שיועדה לבחורים בגילאי 13-16. הישיבה הוקמה לקראת שנת תשע"ו ונסגרה בסיום שנת הלימודים תש"פ.

הישיבה יועדה לבחורים הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית.

הישיבה מוקמה במרכז העיר [[אופקים]] במתחם מפואר בסמוך לבית הכנסת ג'רבה המפורסם ולמדו בה כ-40 תמימים.

==מערך הלימודים==
בישיבת "חנוך לנער", כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם העניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל יומי דפגרא התקיימו [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.

בימי שישי יצאו התמימים למבצע תפילין ברחבי העיר [[אופקים]].

==העשרה והפעלות חברתיות==
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנו מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.

==צוות הישיבה==
בישיבה למעלה מ-10 אנשי צוות, מהם שלשה מגידי שיעור הנמצאים דרך קבע באולם הלימוד, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'התקשרות' לרבי, יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.

*ראש הישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*מנהל חינוכי: הרב [[ישראל בורנשטיין]]
*מנהל גשמי: הרב רון הכהן אהרון.
*משגיח ערב: הרב ישראל אריה לייב ירדני
*משפיעים: הרב צביקה סגל, הרב מענדי ברדוגו, הרב מנחם סגל.
*ר"מים: הרב שניאור ארבוב, הרב מיכאל הלל, הרב אברהם חיים מעטוף.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/524984/ פתיחת שנת הלימודים בישיבה - תיעוד] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/504632/ מעמד סיום שנת הלימודים השלישית] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

שניאור זלמן רודרמן

2022-02-18T05:21:56Z

יוסי אלף:

[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה משלושים כותרים. כיום משמש כחבר הוועדה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה - כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה.

את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}.

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול").

=== פועלו הספרותי ===
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת [[תשמ"ח]] ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.

בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת [[תשס"ו]] עזב רודרמן את העלון.

בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".

בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.

בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].

בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.

בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].

בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] [[תשס"ט]], מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי [[תשס"ט]] חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.

בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.

בשנת ה'תש"פ התמנה ליועץ חינוכי ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מינוי זה נעשה במטרה לגשר בין הורי התלמידים לבין המנהל החינוכי החדש שהגיע, הרב [[מנחם מענדל כהן]]

==ספריו==
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים שונים לבני הנוער, ארבעה חלקים.
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].
*'''תשובה בחג הגאולה'''.
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי הגבורה של רבי [[אליעזר ננס]] שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג.
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' ישכר דוב (בערל) גורביץ', מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שניאור זלמן רודרמן

2022-02-18T05:21:31Z

יוסי אלף:

[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה משלושים כותרים. כיום משמש כחבר הוועדה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה - כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה.

את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}.

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול").

=== פועלו הספרותי ===
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת [[תשמ"ח]] ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.

בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת [[תשס"ו]] עזב רודרמן את העלון.

בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".

בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.

בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].

בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.

בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].

בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] [[תשס"ט]], מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי [[תשס"ט]] חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.

בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.

בשנת ה'תש"פ התמנה ליועץ חינוכי ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מינוי זה נעשה במטרה לגשר בין הורי התלמידים לבין המנהל החינוכי החדש שהגיע, הרב [[מענדי כהן]]

==ספריו==
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים שונים לבני הנוער, ארבעה חלקים.
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].
*'''תשובה בחג הגאולה'''.
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי הגבורה של רבי [[אליעזר ננס]] שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג.
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' ישכר דוב (בערל) גורביץ', מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

מנחם ברוד

2022-02-18T05:16:49Z

יוסי אלף:

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק ברוד''' (מכונה '''מענדי ברוד''') הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ודובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועורך העלון '[[שיחת השבוע]]'.

==תולדות חיים==
הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.

בשנת [[תשמ"ז]] החל להוציא תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]]. בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'. בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.

בתחילת חודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] כתב הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב ברוד מהעיתונות וה[[טלוויזיה]] אודות ההחתמות של [[קבלת המלכות]] של הרבי בתור "מלך המשיח" {{הערה|הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' (שופרה של חסידות בעלז) שתיאר בזדוניות 'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשטוען שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי כנגד מפיצי היוזמה. כמו כן נטען בידיעה הנ"ל שהדבר נתקבל בזעזוע בציבור החרדי}}. במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מה[[טלוויזיה]] וביקשו שיבוא להתראיין בענין החליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "'''וכן ימשיך גם לעתיד לבוא'''", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "'''האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר'''"{{הערה|עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, [https://col.org.il/news/29989 עדות הרב ברוד], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%A0_%D7%91.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה שמח}}.

בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר [[חסידות חב"ד]] בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב [[שלום דובער וולף]], פוטר בשנת [[תש"נ]] בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-1-.jpg צילום מכתב רבני חב"ד] {{תמונה}}}}.

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ"ט]].
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה עם עצמה]]''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''צדיקים למופת''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]]
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]]
* '''להבין חסידות''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ט]]
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134165 א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים ב-4 שפות]''' {{COL}}

;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

חנא חיים פרידמן

2022-02-18T05:13:09Z

יוסי אלף:

הרב '''חנא חיים הכהן פרידמן''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1988) הינו ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ומחבר ספרים תורניים שונים.

== תולדות חיים ==

נולד ב[[י' תשרי]] - [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב גרשון צבי הכהן פרידמן, [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[ירושלים]] שבנערותו התקרב לחסידות [[חב"ד]], ולאמו, בתו של הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]].

בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד ב[[ירושלים]], ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שסיים את שנת הקבוצה שימש כ[[נו"נ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].

בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] זכה לסיים את ה[[ש"ס]].

בשנת [[תשע"א]] התחתן עם חיה יהודית, בתו של הרב [[אליעזר ברוד]], רבה של כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה בישיבת "אור מנחם" ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשע"ג]] התמנה למשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת תשפ"א התמנה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בנוסף, מוסר כל יום שלישי שיעור ב[[בית הכנסת]] "נחום יצחק" שיעור בגמרא, במסגרת השיעורים של "תא שמע". וכן שיעור שבועי בגמרא לאברכים בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]

בשנת [[תשפ"ב]] מונה לבוחן בחידר [[אוהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]]

== ספריו ==

* '''עיונים והערות במנחת החינוך''', הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ה]].

* היה שותף בעריכת הספר "'''שערי הלכה ומנהג'''" של סב רעייתו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשע"ד]].

{{מיון רגיל:פרידמן, חנא חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]

אליעזר יעקב ברוד

2022-02-18T05:11:42Z

יוסי אלף:

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף. ובנוסף ומכהן כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו

בשנת תשמ"ג מונה כ[[חוזר]].

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]"

בנוסף, מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב"

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

בשנת [[תשפ"ב]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות '[[עדכוני חב"ד]]'.

הרב ברוד הינו תומך ברבני [[מכון הלכה חב"ד]]

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א 21.06.2021 {{COL}}

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]

אליעזר יעקב ברוד

2022-02-18T05:11:10Z

יוסי אלף:

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף. ובנוסף ומכהן כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו

בשנת תשמ"ג מונה כ[[חוזר]].

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]"

בנוסף, מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב"

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

בשנת [[תשפ"ב]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות '[[עדכוני חב"ד]]'.
הרב ברוד הינו תומך ברבני מכון הלכה חב"ד

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א 21.06.2021 {{COL}}

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]

אליעזר יעקב ברוד

2022-02-18T05:09:28Z

יוסי אלף: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף. ובנוסף ומכהן כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו

בשנת תשמ"ג מונה כ[[חוזר]].

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]"

בנוסף, מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב"

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

בשנת [[תשפ"ב]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות '[[עדכוני חב"ד]]'.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א 21.06.2021 {{COL}}

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]

אליעזר יעקב ברוד

2022-02-18T05:09:11Z

יוסי אלף:

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף. ובנוסף ומכהן כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו

בשנת תשמ"ג כ[[חוזר]].

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]"

בנוסף, מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב"

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

בשנת [[תשפ"ב]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות '[[עדכוני חב"ד]]'.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א 21.06.2021 {{COL}}

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]