https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%97%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T17:42:40Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180523תלמוד תורה מגדל העמק2014-05-29T15:01:46Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
והרב [[יצחק גולדברג]].}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.<br />
<br />
סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).<br />
<br />
רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].<br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
'''אנשי צוות'''<br />
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.<br />
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.<br />
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].<br />
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
:*הרב שניאור זלמן קעניג.<br />
:*הרב שניאור זלמן גורי.<br />
:*הרב פנחס אלטהויז.<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
:*הרב דניאל ברוידי.<br />
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
:*הרב [[חנניה זהר]]<br />
'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:*ר' משה חמו.<br />
:*ר' אסף רונן.<br />
:*ר' מיכאל קישון.<br />
:*ר' אבי חן.<br />
}}<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.<br />
<br />
==מבצעי לימוד==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.<br />
<br />
את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180521תלמוד תורה מגדל העמק2014-05-29T15:00:58Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחי המלך המשיח]][[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
והרב [[יצחק גולדברג]].}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.<br />
<br />
סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).<br />
<br />
רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].<br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
'''אנשי צוות'''<br />
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.<br />
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.<br />
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].<br />
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
:*הרב שניאור זלמן קעניג.<br />
:*הרב שניאור זלמן גורי.<br />
:*הרב פנחס אלטהויז.<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
:*הרב דניאל ברוידי.<br />
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
:*הרב [[חנניה זהר]]<br />
'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:*ר' משה חמו.<br />
:*ר' אסף רונן.<br />
:*ר' מיכאל קישון.<br />
:*ר' אבי חן.<br />
}}<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.<br />
<br />
==מבצעי לימוד==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.<br />
<br />
את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180512תלמוד תורה מגדל העמק2014-05-29T14:56:26Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
והרב [[יצחק גולדברג]].}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.<br />
<br />
סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).<br />
<br />
רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].<br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
'''אנשי צוות'''<br />
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.<br />
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.<br />
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].<br />
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
:*הרב שניאור זלמן קעניג.<br />
:*הרב שניאור זלמן גורי.<br />
:*הרב פנחס אלטהויז.<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
:*הרב דניאל ברוידי.<br />
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
:*הרב [[חנניה זהר]]<br />
'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:*ר' משה חמו.<br />
:*ר' אסף רונן.<br />
:*ר' מיכאל קישון.<br />
:*ר' אבי חן.<br />
}}<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.<br />
<br />
==מבצעי לימוד==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.<br />
<br />
את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180511תלמוד תורה מגדל העמק2014-05-29T14:55:42Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]][[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
והרב [[יצחק גולדברג]].}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.<br />
<br />
סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).<br />
<br />
רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].<br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
'''אנשי צוות'''<br />
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.<br />
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.<br />
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].<br />
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
:*הרב שניאור זלמן קעניג.<br />
:*הרב שניאור זלמן גורי.<br />
:*הרב פנחס אלטהויז.<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
:*הרב דניאל ברוידי.<br />
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
:*הרב [[חנניה זהר]]<br />
'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:*ר' משה חמו.<br />
:*ר' אסף רונן.<br />
:*ר' מיכאל קישון.<br />
:*ר' אבי חן.<br />
}}<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.<br />
<br />
==מבצעי לימוד==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.<br />
<br />
את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180509מגדל העמק2014-05-29T14:44:07Z<p>יחי: /* תפקידים בולטים בקהילה */</p>
<hr />
<div><br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]<br />
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר<br />
|עיר=מגדל העמק<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש <br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ]] <br />
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן]]<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב אליעזר פרסיה<br />
|מספר בתי חב"ד=2<br />
|מספר משפחות בקהילה=200<br />
|אישים בקהילה=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]<br />
|מוסדות הקהילה=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]<br />
}}<br />
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]<br />
<br />
'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].<br />
<br />
== חב"ד בעיר ==<br />
קהילת [[חב"ד]] במגדל העמק הוקמה בשנת ה'[[תשמ"א]] על ידי הצוות והמקורבים של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
הגרעין הראשון של הקהילה כלל את ר' [[משה אריה שטרן]] שבא ב[[שליחות]] להפיח את רוח ה[[יהדות]] במקום; ר' עזרא ערד שהגיע מ[[כפר חב"ד]] ובוגרי הישיבה: דוד שלמה אלימלך ושמואל בן סימון.<br />
<br />
לקהילה בית כנסת מרכזי בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].<br />
<br />
מדי שנה מתקיים בעיר [[קעמפ גן ישראל]], בו משתתפים חיילי [[צבאות ה']] מקהילות חב"ד בעיר והאזור.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].<br />
כרב בית הכנסת מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]], וכ[[משפיע]] הרב [[מנחם דוב דברוסקין]].<br />
<br />
==תפקידים בולטים בקהילה==<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.<br />
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.<br />
*ר' ברוך אביסרור - נציג חב"ד בעירייה.<br />
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|ימין|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].<br />
*[[מקווה חב"ד]]. <br />
*[[בית חב"ד]] בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.<br />
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי' בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.<br />
*בית אורן - מרכז רוחני לדוברי רוסית.<br />
*בית התבשיל [[טוב וחסד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, תשרי תשע"ב<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://chabadtube.co.il/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי] - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}} <br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=180502מנחם מענדל דונין2014-05-29T14:38:24Z<p>יחי: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מנחם מענדל דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אות 'המחנך השנתי של חב"ד' מוענק לרב דונין]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דונין''' (יליד שנת [[תשל"א]]) הוא [[רב]], מרצה ומחנך, המכהן כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב דונין נולד בשכונת 'רמות רמז' ב[[חיפה]] לר' [[ראובן דונין|ראובן]] ורבקה דונין ב[[ט"ו חשון]] [[תשל"א]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'זכרון מאיר' של [[אגודת ישראל]] בחיפה ובבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[תומכי תמימים מוריסטון]], [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br />
<br />
בשנת הקבוצה עבד ב[[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] יצא ל[[שליחות]] בת חודשיים ב[[אוקראינה]], בערים [[ברדיטשוב]] ו[[ז'יטומיר]] יחד עם חבירו הרב ברוך סלונים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] נישא לרעייתו חנה, בתו של הסופר הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והם עברו להתגורר בעיר [[מגדל העמק]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] החל ללמד בכיתות הנמוכות של תלמוד תורה 'צבאות מנחם' ב[[קרית שמואל]] וריכז את חומר הלימודים. בשנת [[תשס"א]] עבר ללמד בכיתות הגבוהות.<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] [[תשס"ב]], כשבוע לפני פטירת אביו, החליט לכתוב ספר על אביו, ה[[משפיע]] ר' [[ראובן דונין]]. את כתיבת הספר החל בשנת [[תשס"ג]] בשיתוף עם הרב [[ישראל אלפנביין]]. בשנת [[תשס"ט]] יצא לאור הספר בשם "הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך".<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] התמנה כראש הישבה הקטנה "אור אבנר חב"ד" שב[[כפר סיטרין]].<br />
<br />
ב[[י"א במנחם אב]] שנת [[תש"ע]], ביום הזיכרון לאביו, זכה בפרס המחנך המובחר "למדתי ממנו", מאת [[מרכז חינוכי חסידותי]] בחסות [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]] חזר הרב דונין ללמד בכיתה ח' ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' חיפה וה[[קריות]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] עבר הרב דונין לכהן בתפקיד סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].<br />
כמו כן מלמד [[אידיש]] [[הלכה]] ו[[פרשת השבוע]] בכיתות הגבוהות<br />
{{מיון רגיל:דונין מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=180497תלמוד תורה מגדל העמק2014-05-29T14:32:46Z<p>יחי: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]<br />
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.<br />
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון]], [[כפר גדעון]], [[כפר תבור]], ועוד.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית המוסד==<br />
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.<br />
<br />
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].<br />
<br />
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.<br />
<br />
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.<br />
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br />
והרב [[יצחק גולדברג]].}}. <br />
<br />
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]<br />
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.<br />
<br />
סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).<br />
<br />
רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].<br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
'''אנשי צוות'''<br />
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.<br />
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.<br />
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.<br />
<br />
'''מחנכים'''<br />
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].<br />
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.<br />
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.<br />
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.<br />
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.<br />
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.<br />
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].<br />
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].<br />
<br />
'''מורים מקצועיים'''<br />
:*הרב שניאור זלמן קעניג.<br />
:*הרב שניאור זלמן גורי.<br />
:*הרב פנחס אלטהויז.<br />
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
:*הרב דניאל ברוידי.<br />
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
:*הרב [[חנניה זהר]]<br />
'''גני חב"ד מגדל העמק'''<br />
:*ר' משה חמו.<br />
:*ר' אסף רונן.<br />
:*ר' מיכאל קישון.<br />
:*ר' אבי חן.<br />
}}<br />
<br />
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.<br />
<br />
==מבצעי לימוד==<br />
===זיכויים לספרים===<br />
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.<br />
<br />
את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.<br />
<br />
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. <br />
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.<br />
<br />
===מבצעי חורף===<br />
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.<br />
<br />
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.<br />
<br />
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:<br />
:*הלכות תפילה.<br />
:*ברכות הנהנין.<br />
:*לחיות משיח.<br />
:*מבצע הקהל.<br />
:*אהבת חסד.<br />
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.<br />
:*מתקשרים לרבי<br />
<br />
===שינון משניות בעל-פה===<br />
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.<br />
<br />
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.<br />
<br />
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.<br />
<br />
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.<br />
<br />
==שיפוצים והרחבה==<br />
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.<br />
<br />
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.<br />
<br />
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.<br />
<br />
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד<br />
<br />
==ספריית חמ"ש==<br />
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.<br />
<br />
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.<br />
<br />
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.<br />
<br />
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.<br />
<br />
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. <br />
<br />
==עלון שבועי==<br />
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.<br />
<br />
את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br />
<br />
==בית כנסת לצעירים==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=180494רפאל שמשון לוינסון2014-05-29T14:30:58Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]<br />
[[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]<br />
הרב '''רפאל שמשון ה[[לוי]] לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]], רב היישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל, ו[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד]] שב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר [[חיפה]], ב[[ב' סיון]] [[תשכ"ד]] להוריו מנחם ורבקה לוינסון.<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' ב[[חיפה]], המשתייכת לחוגי המזרחי.<br />
<br />
באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב"ד, על ידי שיעוריו של הרב [[יגאל פיזם]] שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר ה[[תניא]].<br />
<br />
בחודש אדר שנת [[תש"מ]] החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועשה את המשך דרכו בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של המשפיע החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] נישא לרעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קרית שמואל]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ליישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].<br />
<br />
לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס"ט]] דאג להפקת שמן זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ.<br />
<br />
מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.<br />
<br />
במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב [[כפר גדעון]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*הרב שמואל לוינסון - [[שליח]] בשכונת גבעת טל, [[קרית אתא]].<br />
*הת' יהודה לוינסון.<br />
<br />
;חתניו:<br />
*הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קרית חיים המערבית, [[חיפה]].<br />
*הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] ב[[קרית אתא]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=666 הרב רפאל לוינסון: הרבי רוצה שגם במוסדותינו יקפידו על כל כללי הצניעות] - שטורעם. נט<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוינסון, רפאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=180492רפאל שמשון לוינסון2014-05-29T14:30:38Z<p>יחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]<br />
[[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]<br />
הרב '''רפאל שמשון ה[[הלוי]] לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]], רב היישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל, ו[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד]] שב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר [[חיפה]], ב[[ב' סיון]] [[תשכ"ד]] להוריו מנחם ורבקה לוינסון.<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' ב[[חיפה]], המשתייכת לחוגי המזרחי.<br />
<br />
באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב"ד, על ידי שיעוריו של הרב [[יגאל פיזם]] שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר ה[[תניא]].<br />
<br />
בחודש אדר שנת [[תש"מ]] החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועשה את המשך דרכו בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של המשפיע החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] נישא לרעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קרית שמואל]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ליישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].<br />
<br />
לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס"ט]] דאג להפקת שמן זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ.<br />
<br />
מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.<br />
<br />
במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב [[כפר גדעון]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*הרב שמואל לוינסון - [[שליח]] בשכונת גבעת טל, [[קרית אתא]].<br />
*הת' יהודה לוינסון.<br />
<br />
;חתניו:<br />
*הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קרית חיים המערבית, [[חיפה]].<br />
*הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] ב[[קרית אתא]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=666 הרב רפאל לוינסון: הרבי רוצה שגם במוסדותינו יקפידו על כל כללי הצניעות] - שטורעם. נט<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוינסון, רפאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%92%D7%95&diff=180491משה ברדוגו2014-05-29T14:29:14Z<p>יחי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה_ברדוגו_2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברדוגו (תש"ע)]] <br />
[[קובץ:משה ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| יחד עם חלק מתלמידי כיתתו במסיבת סיום שנה]]<br />
ר' '''משה ברדוגו''' הוא מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] ופעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
נולד ב[[מרוקו]] ב[[כ"ט אייר]] [[תשי"ח]] להוריו יוסף וג'ולייט ברדוגו. בגיל חמש עלה לארץ יחד עם הוריו ובהמשך התקרב לחסידות חב"ד בזמן [[צה"ל|שירותו הצבאי]] ו[[בעל תשובה|חזר בתשובה]], ופעל במסגרת צה"ל לחזק את הזהות היהודית ולשכנע חברים ליחידה להניח תפילין ולקיים מצוות מעשיות נוספות.<br />
<br />
לאחר נישואיו לרעייתו חמדה, התיישב ב[[מגדל העמק]] והצטרף לצוות החינוכי של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|התלמוד תורה החב"די בעיר]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] היה מיוזמי הקמפיין של "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" והתעסק רבות בהפצת סטיקרים וכרזות עם תמונת [[הרבי]] והכיתוב "{{יחי}}" בצפון [[ארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ב]] הוגש לרבי אלבום המתעד את פעילותו, ועל פני הרבי ניכרה שביעות רצון רבה.<br />
<br />
בחורף [[תשנ"ג]] במהלך כינוס ארצי שנערך ל[[חסידי חב"ד]] הרצה על פעילותו ב[[הפצת בשורת הגאולה]] ונתן עצות מעשיות למשתתפים בהפצת בשורת הגאולה [[האופן המתקבל|באופן המתקבל]].<br />
<br />
ביוזמתו ובמימונו, תלוי במשך למעלה מעשר שנים בכניסה המערבית למגדל העמק שלט חוצות ענק עם הכיתוב "ברוך הבא מלך המשיח", פועל רבות למען הפצת 'בשורת הגאולה' במגדל העמק עם רכבו המעוטר בשלטי 'ברוך הבא', מערכת כריזה ודגלי משיח.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו, הוא הצלם ישראל ברדוגו, זוכה פרס פוליצר לצילום ישראלי. תצלומיו נחשבים לאומנותיים ומוערכים בקהיליית הצלמים הישראלים, והוא מקיים תערוכות צילום ומוזמן לצלם אירועים בכל רחבי העולם ומחזיק טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות תחת השם "ברדוגו בשחקים".<br />
אחיו הרב יעקב ברדוגו מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3096 היום הראשון של [[מוישי הולצברג]] בתלמוד תורה בכיתתו של הרב ברדוגו] {{וידאו}} (מסיום הדקה הראשונה ואילך) {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 יוזמת שלטי החוצות של הרב ברדוגו מוצגת בפני הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ברדוגו משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>יחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%92%D7%95&diff=180489משה ברדוגו2014-05-29T14:28:47Z<p>יחי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה_ברדוגו_2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברדוגו (תש"ע)]] <br />
[[קובץ:משה ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| יחד עם חלק מתלמידי כיתתו במסיבת סיום שנה]]<br />
ר' '''משה ברדוגו''' הוא מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] ופעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
נולד ב[[מרוקו]] ב[[כ"ט אייר]] [[תשי"ח]] להוריו יוסף וג'ולייט ברדוגו. בגיל חמש עלה לארץ יחד עם הוריו ובהמשך התקרב לחסידות חב"ד בזמן [[צה"ל|שירותו הצבאי]] ו[[בעל תשובה|חזר בתשובה]], ופעל במסגרת צה"ל לחזק את הזהות היהודית ולשכנע חברים ליחידה להניח תפילין ולקיים מצוות מעשיות נוספות.<br />
<br />
לאחר נישואיו לרעייתו חמדה, התיישב ב[[מגדל העמק]] והצטרף לצוות החינוכי של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|התלמוד תורה החב"די בעיר]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] היה מיוזמי הקמפיין של "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" והתעסק רבות בהפצת סטיקרים וכרזות עם תמונת [[הרבי]] והכיתוב "{{יחי}}" בצפון [[ארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ב]] הוגש לרבי אלבום המתעד את פעילותו, ועל פני הרבי ניכרה שביעות רצון רבה.<br />
<br />
בחורף [[תשנ"ג]] במהלך כינוס ארצי שנערך ל[[חסידי חב"ד]] הרצה על פעילותו ב[[הפצת בשורת הגאולה]] ונתן עצות מעשיות למשתתפים בהפצת בשורת הגאולה [[האופן המתקבל|באופן המתקבל]].<br />
<br />
ביוזמתו ובמימונו, תלוי במשך למעלה מעשר שנים בכניסה המערבית למגדל העמק שלט חוצות ענק עם הכיתוב "ברוך הבא מלך המשיח", פועל רבות למען הפצת 'בשורת הגאולה' במגדל העמק עם רכבו המעוטר בשלטי 'ברוך הבא', מערכת כריזה ודגלי משיח.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו, הוא הצלם ישראל ברדוגו, זוכה פרס פוליצר לצילום ישראלי. תצלומיו נחשבים לאומנותיים ומוערכים בקהיליית הצלמים הישראלים, והוא מקיים תערוכות צילום ומוזמן לצלם אירועים בכל רחבי העולם ומחזיק טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות תחת השם "ברדוגו בשחקים".<br />
אחיו הרב יעקב ברדוגו מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] <br />
-<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3096 היום הראשון של [[מוישי הולצברג]] בתלמוד תורה בכיתתו של הרב ברדוגו] {{וידאו}} (מסיום הדקה הראשונה ואילך) {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 יוזמת שלטי החוצות של הרב ברדוגו מוצגת בפני הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ברדוגו משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>יחי