חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהודה שפוץ

2025-06-12T09:07:29Z

יחיאל: /* משפחתו */

[[קובץ:שפוץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה שפוץ]]
הרב '''יהודה שפוץ''' ([[ט"ז חשון]] [[תר"פ]]-[[י"ד אלול]] [[תשס"ח]]) היה מחנך חב"די, ממייסדי הישיבה ב[[מונטריאול]] חבר הנהלת הישיבה ומזקני חסידי חב"ד בקהילה המקומית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ווינה]] ב[[ט"ז חשון]] [[תר"פ]] לרב אהרן ורחל שפוטץ{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_147.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, משפחה ליטאית שלא נמנתה על חסידי חב"ד.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמנה עם הפליטים שנמלטו ל[[שנחאי]] שב[[סין]] ומשם הגיע למונטריאול ובשנת [[תש"ג]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שהוקמה כשנה קודם לכן.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת חנה מרים, בת ר' משה ופייגע מענע{{הערה|1=ראו תמונות שלו בארכיון ספריית ליובאוויטש: [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=843&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%A5&search_mode=simple 1], [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=831&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%A5&search_mode=simple 2].}}.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[מונטריאול]], והחל לשמש כמלמד בתלמוד תורה חב"ד שהוקם במקום{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=tcatalog תמונה שלו בתקופת עבודתו בישיבה].}}.

בשנת [[תשי"ט]] [[הרבי]] הורה לו לייסד את הישיבה במונטריאול ומינה אותו כמנהל וכן לפעול במוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'.

שימש כחבר הנהלת הישיבה ומלמד בישיבה ומזקני חסידי חב"ד במונטריאול.

ב[[תענית אסתר]] [[תשנ"ז]] נפטרה רעייתו חנה מרים.

נפטר ב[[י"ד אלול]] [[תשס"ח]] בגיל 88.

==משפחתו==
*בתו, מרת רחל אשת הרב שלום גרשון גרוסבאום שלוחים בס. פאול מיניסוטה.
*בתו, מרת שרה ביילה אשת הרב [[זושא זילברשטיין]] שליח ב[[מונטריאול]].
*בתו, מרת שטערנא אשת הרב [[מרדכי שטרן]], קראון הייטס
*בנו, ר' אהרון שפוץ - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' יוסף יצחק שפוץ - מנהל [[חיידר]] חב"ד [[מונטריאול]].
*בנו, ר' דוד שפוץ - מנהל בית ספר לבנות [[בית רבקה]], [[קראון הייטס]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפוץ, יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

מרדכי שטרן

2025-06-12T09:06:14Z

יחיאל: מקום לימודים, מגורי ילדים

{{אין תמונה}}
הרב '''מרדכי שטרן''' (נולד ב[[ו' אייר]] [[תשט"ו]]) הוא רב ומשפיע קהילת חב"ד בעיירת הנופש טרנסוויל, שימש בעבר כרב ומשפיע קהילת חב"ד בשכונת הר נוף בירושלים, וכמשפיע בישיבת תורת אמת בעיר, וכמנהל ישיבת ליובאוויטש פארקסוויל.

==תולדות חייים==
נולד ב[[ו' אייר]] [[תשט"ו]] לרב [[חיים שטרן]] והרבנית שרה בלומה. אביו נמנה על מייסדי בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה בירושלים. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן [[מלחמת השחרור]], וזכה לעזור לאדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה.

למד בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] בשכונת קראון הייטס.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת שטערנא, בת חנה מרים ור' [[יהודה שפוטץ]], חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, קנדה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו בירושלים, ושימש כמשגיח וכמשפיע בישיבת תורת אמת בעיר.

עם הקמת שכונת הר נוף והקמת המניין החב"די, החל לשמש כרב בית הכנסת וכמשפיע הקהילה, וכאשר פורע ערבי חילל את בית הכנסת ופגע בספר התורה שבארון הקודש, כתב בשם בני הקהילה לרבי והוביל את הפעולות שהורה הרבי לבצע כתיקון למאורע המצער{{הערה|1=[https://col.org.il/news/125111 סיפור הדברים מפי הרב אייזנבאך].}}.

בשנת תשנ"ו היגר לניו יורק, וכממלא מקומו הוכתר הרב [[יעקב גולדשמיד]].

שימש בניו יורק במספר תפקידים תורניים בהם כמנהל ישיבת ליובאוויטש פארקסוויל, וכיום משמש כרב קהילת חב"ד וכמשפיע בעיירת הנופש טרנסוויל, שבהרי ניו יורק.

==משפחתו==
*בנו, ר' לוי יצחק שטרן - שיקגו
*חתנו, הרב [[ישראל יונתן זילברשטרום]]
*בנו, ר' משה דב בער שטרן- פלורידה
*בנו, ר' יוסף שטרן- פלורידה
*בנו, ר' מנחם מענדל שטרן - פארקסוויל, ניו יורק
*בתו מרת נחמה דינה
*בנו, ר' חיים שטרן -פלורידה
*בנו, ר' שניאור זלמן שטרן פלורידה
*בנו, ר' שמואל שטרן

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שטרן, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת שטרן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]

מנחם מענדל הרשקוביץ

2022-04-26T15:47:30Z

יחיאל:

הרב '''מנחם מנדל הרשקוביץ''' כיהן בעבר כרב קהילת חב"ד אוהב ישראל ב[[ביתר עילית]], ומכהן רכז לימודים בחיידר אידיש "אוהלי מנחם" בביתר וסופר ילדים ונוער.

==תולדות חיים==
הרב הרשקוביץ נולד ב[[ה' מרחשוון]] [[תשמ"ה]] (1984), לאביו הרב החסיד ר' מרדכי הרשקוביץ ולאמו מרת יוכבד בת שליח הרבי שו"ב הרה"ח ר' [[יהודה אריה קורנט]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.

לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ומשמש כרכז לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.

במקביל החל לפרסם סיפורים לילדים ונוער, בעיתוני ילדים ובספרים. נכון לשנת תשפ"ב חיבר כ-150 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.

רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ"ם בן-צבי, מ"ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.

==מספריו==
{{טורים|

* המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת
* תעלומה בשדה
* משלים בחסידות
* נקמה מורעלת
* הרחפן
* במעגל השנה עם הרבי
* צופי המקדש
* נפש חיה
* שאמיל: סיפורו של ניגון
* ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון
* הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב"ד
* אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך המאמר באתי לגני
* סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן
* מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: למוד יומי לתלמידי כתה ד', שיעור הרמב"ם היומי בספר המצוות בלווי ציורים
* הרמב"ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב"ד לשנת הלימודים התשע"ה,) שעור הרמב"ם בספר המצוות
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז"ל
* הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה
* הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770
* גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות
* האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח
* דמויות תנ"כיות
* ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובבעתיד
* טועמים גאולה

* נרות להאיר
* במהירות האור
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי
* איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי
* שריפטן אין באהעלטעניש
* דער פארטיזאנער פיזל
* פאנגער
* זיסע נקמה
* דער גנב
* קינד אין קייטן
* דער עילוי איז געראטעוועט
* דער פארלוירענער פרינץ
* דער פליעדיגער שיף
* פעסטאריוס אקציע
* הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists

===ילדי משפחת חב"די על תולדות בית רבי===
* הרבנית רבקה
* הרבנית חנה, אם אדמו"ר נשיא דורנו
* הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן ואם אדמו"ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי
* הרבנית חיה מושקא
* הרבניות סטרנא אשת אדמו"ר הזקן, שינא אשת אדמו"ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק
* הרבנית שנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר הרש"ב והרבנית נחמה דינה אשת כ"ק אדמו"ר הריי"צ

===קומיקס===
* קנטרסים במחבוא
* מפלת הצורר

* הכנר הפרטיזני
* פצצות סרק
* עיני הבדולח
* אימה בעיירה
* תגלית בעתלית
* תגלית בעתלית-אנגלית
* ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יונתן אייבשיץ)
* חכמעס
* ובית יוסף להבה
* הצייד
* ילדי הצללים
* מזימה בנירנברג
* הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר
* רש"י - רבן של ישראל
* ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס
* רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת
* מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה
* מבצע פסטוריאוס
* מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב"ם
* אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה"מאמע שרה", שרה קצנלבויגן הי"ד
* מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו"ר מרוז'ין
* ההולנדי המעופף
* הגנב
* חלוץ מלונדון
* המלאך המליץ
* איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים
}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&vid=NLI&lang=iw_IL&_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של הרב הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית]
* [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר "ללא מורא" על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה]

{{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]

מנחם מענדל הרשקוביץ

2022-04-26T15:39:22Z

יחיאל:

הרב '''מנחם מנדל הרשקוביץ''' הנו רב קהילת חב"ד אוהב ישראל ב[[ביתר עילית]], רכז לימודים בחיידר אידיש "אוהלי מנחם" בביתר וסופר ילדים ונוער.

==תולדות חיים==
הרב הרשקוביץ נולד ב[[ה' מרחשוון]] [[תשמ"ה]] (1984), לאביו הרב החסיד ר' מרדכי הרשקוביץ ולאמו מרת יוכבד בת שליח הרבי שו"ב הרה"ח ר' [[יהודה אריה קורנט]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.

לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ומשמש כרכז לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.

במקביל החל לפרסם סיפורים לילדים ונוער, בעיתוני ילדים ובספרים. נכון לשנת תשפ"ב חיבר כ-150 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.

רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ"ם בן-צבי, מ"ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.

==מספריו==
{{טורים|

* המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת
* תעלומה בשדה
* משלים בחסידות
* נקמה מורעלת
* הרחפן
* במעגל השנה עם הרבי
* צופי המקדש
* נפש חיה
* שאמיל: סיפורו של ניגון
* ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון
* הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב"ד
* אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך המאמר באתי לגני
* סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן
* מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: למוד יומי לתלמידי כתה ד', שיעור הרמב"ם היומי בספר המצוות בלווי ציורים
* הרמב"ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב"ד לשנת הלימודים התשע"ה,) שעור הרמב"ם בספר המצוות
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז"ל
* הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה
* הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770
* גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות
* האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח
* דמויות תנ"כיות
* ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובבעתיד
* טועמים גאולה

* נרות להאיר
* במהירות האור
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי
* איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי
* שריפטן אין באהעלטעניש
* דער פארטיזאנער פיזל
* פאנגער
* זיסע נקמה
* דער גנב
* קינד אין קייטן
* דער עילוי איז געראטעוועט
* דער פארלוירענער פרינץ
* דער פליעדיגער שיף
* פעסטאריוס אקציע
* הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists

===ילדי משפחת חב"די על תולדות בית רבי===
* הרבנית רבקה
* הרבנית חנה, אם אדמו"ר נשיא דורנו
* הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן ואם אדמו"ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי
* הרבנית חיה מושקא
* הרבניות סטרנא אשת אדמו"ר הזקן, שינא אשת אדמו"ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק
* הרבנית שנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר הרש"ב והרבנית נחמה דינה אשת כ"ק אדמו"ר הריי"צ

===קומיקס===
* קנטרסים במחבוא
* מפלת הצורר

* הכנר הפרטיזני
* פצצות סרק
* עיני הבדולח
* אימה בעיירה
* תגלית בעתלית
* תגלית בעתלית-אנגלית
* ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יונתן אייבשיץ)
* חכמעס
* ובית יוסף להבה
* הצייד
* ילדי הצללים
* מזימה בנירנברג
* הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר
* רש"י - רבן של ישראל
* ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס
* רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת
* מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה
* מבצע פסטוריאוס
* מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב"ם
* אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה"מאמע שרה", שרה קצנלבויגן הי"ד
* מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו"ר מרוז'ין
* ההולנדי המעופף
* הגנב
* חלוץ מלונדון
* המלאך המליץ
* איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים
}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&vid=NLI&lang=iw_IL&_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של הרב הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית]
* [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר "ללא מורא" על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה]

{{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]

מנחם מענדל הרשקוביץ

2022-04-26T15:38:48Z

יחיאל: /* תולדות חיים */

הרב '''מנחם מנדל הרשקוביץ''' הנו רב קהילת חב"ד אוהב ישראל ב[[ביתר עילית]], רכז לימודים בחיידר אידיש "אוהלי מנחם" בביתר וסופר ילדים ונוער.

==תולדות חיים==
הרב הרשקוביץ נולד ב[[ה' מרחשוון]] [[תשמ"ה]] (1984), לאביו הרב החסיד ר' מרדכי הרשקוביץ ולאמו מרת יוכבד בת שליח הרבי שו"ב הרה"ח ר' [[יהודה אריה קורנט]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.

לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ומשמש כרכז לימודים בחיידר אידיש אהלי מנחם בביתר-עילית.

במקביל החל לפרסם סיפורים לילדים ונוער, בעיתוני ילדים ובספרים. נכון לשנת תשפ"ב חיבר כ-150 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.

רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ"ם בן-צבי, מ"ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.

==מספריו==
{{טורים|

* המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת
* תעלומה בשדה
* משלים בחסידות
* נקמה מורעלת
* הרחפן
* במעגל השנה עם הרבי
* צופי המקדש
* נפש חיה
* שאמיל: סיפורו של ניגון
* ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון
* הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב"ד
* אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך המאמר באתי לגני
* סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן
* מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: למוד יומי לתלמידי כתה ד', שיעור הרמב"ם היומי בספר המצוות בלווי ציורים
* הרמב"ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב"ד לשנת הלימודים התשע"ה,) שעור הרמב"ם בספר המצוות
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו
* סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז"ל
* הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה
* הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770
* גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות
* האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח
* דמויות תנ"כיות
* ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובבעתיד
* טועמים גאולה

* נרות להאיר
* במהירות האור
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה
* מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי
* איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי
* שריפטן אין באהעלטעניש
* דער פארטיזאנער פיזל
* פאנגער
* זיסע נקמה
* דער גנב
* קינד אין קייטן
* דער עילוי איז געראטעוועט
* דער פארלוירענער פרינץ
* דער פליעדיגער שיף
* פעסטאריוס אקציע
* הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists

===ילדי משפחת חב"די על תולדות בית רבי===
* הרבנית רבקה
* הרבנית חנה, אם אדמו"ר נשיא דורנו
* הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן ואם אדמו"ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי
* הרבנית חיה מושקא
* הרבניות סטרנא אשת אדמו"ר הזקן, שינא אשת אדמו"ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק
* הרבנית שנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר הרש"ב והרבנית נחמה דינה אשת כ"ק אדמו"ר הריי"צ

===קומיקס===
* קנטרסים במחבוא
* מפלת הצורר

* הכנר הפרטיזני
* פצצות סרק
* עיני הבדולח
* אימה בעיירה
* תגלית בעתלית
* תגלית בעתלית-אנגלית
* ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יונתן אייבשיץ)
* חכמעס
* ובית יוסף להבה
* הצייד
* ילדי הצללים
* מזימה בנירנברג
* הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר
* רש"י - רבן של ישראל
* ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס
* רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת
* מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה
* מבצע פסטוריאוס
* מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב"ם
* אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה"מאמע שרה", שרה קצנלבויגן הי"ד
* מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו"ר מרוז'ין
* ההולנדי המעופף
* הגנב
* חלוץ מלונדון
* המלאך המליץ
* איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים
}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&vid=NLI&lang=iw_IL&_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של הרב הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית]
* [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר "ללא מורא" על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה]

{{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]

חיים שטרן

2016-05-25T20:04:27Z

יחיאל: נמחק התואר רב בית כנסת חב"ד הר נוף

{{אין תמונה}}
ר' '''חיים שטרן''' נולד לאביו ר' שמואל ב[[י"א תמוז]] [[תרע"ח]] בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר ב[[כ"א סיוון]] ה'[[תשמ"ח]]. הוא נטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==הקשר לרבי==
ר' חיים היה [[חסיד]] נלהב, מקושר בכל לב ונפש ל[[הרבי|רבי]] ותומך נאמן במוסדות [[חב"ד]]. היה ממייסדי [[בית כנסת]] חב"ד בשכונת [[סנהדריה]] ב[[ירושלים]]. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן [[מלחמת השחרור]], וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה.

זכה לקירובים רבים מהרבי שפעם התבטא עליו: {{ציטוטון|זכית ונהיית שותף ל[[הקב"ה]] במעשה בראשית על ידי השכנת שלום}} ופעם אחרת אמר הרבי: {{ציטוטון|אם היה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה היה זה ר' חיים}}.

נתמנה לועדת הבנין של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בהוראת הרבי. היה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: {{ציטוטון|וואס מיט א מאל?}}.

{{מיון רגיל:שטרן חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

אור יהודה

2013-03-17T13:09:05Z

יחיאל: /* תלמוד תורה */

[[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב מנחם מענדל פרידמן]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ביהוד-מונוסון;,בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 32,800 תושבים.

== בית חב"ד ==
את הבית חב"ד באור יהודה מנהל הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' החל משנת [[תש"נ]].

בעיר אור יהודה קיימים כיום מספר [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]] שבראשה עומד השליח הרב '''[[שלום בער הנדל]]''', בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.

פעילות חסידי חב"ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ"ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב"דית בעיר, באין בית חב"ד ושליח קבוע בעיר.

==ימי בראשית==

בשנת [[תשמ"ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב"ד.

בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מחשמל ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר "[[לחיים]]" על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב"ד אור יהודה.

לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב"ד אור יהודה.

זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו בישיבת '[[אור התמימים כפר חב"ד]]'. הרב [[נחום כהן]] שהיה אחראי מטעם [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] שהיה אז חתן ב-‏[[770]].
תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: "הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] בא בברית הנישואין עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.

==תלמוד תורה==
בי"ז [[אלול]] בשנת [[תשנ"ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב"ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]].התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב"ד]] המרכזי באור יהודה. התלמוד-התורה היה פתוח בין השעות 1:30 - 8:00 בצהריים, כאשר לאחר-מכן פעל במקום "צוהרון", עד השעה 3:30 אחר-הצהריים. התלמוד תורה נסגר בשנת [[תש"ס]].
התלמוד-תורה חודש שוב בשנת הלימודים ה'תש"ע, לאחר שהנהלת ביה"ס 'אור אבנר' אור-יהודה (הבי"ס הגדול באור-יהודה) לא יכלו להחזיק את המוסד- ופנו לרב הענדל לקחת זאת תחת חסוסתו.
הרב הענדל הסכים, ומאז פועל באור-יהודה תלמוד-תורה בשם 'אור-אבנר חב"ד' את התלמוד תורה מנהל הרב אסף שהינו.

במקביל מאותו הסיבה אף כל הבית-ספר היסודי בנות 'אור-אבנר' הפך להיות תחת ניהולו של הבית חב"ד

== ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר ==
[[קובץ:בער הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שלום דובער הכהן הנדל]]
בשנת [[תשס"ד]] פנו הרבנים שלום דובער הכהן הנדל ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב. כך קמה ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].

בשנת [[תשס"ט]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]].

==שליח לשכונת נווה סביון==
[[קובץ:הרב שלמה כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שלמה אליעזר הכהן כץ]]
בשנת תשס"ד הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ"ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית "נווה סביון" והחלו לפעול בה.
בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב"ד לילדים.

במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.

==שליח לשכונת נווה רבין==
אל השכונה 'נווה רבין', נשלחו הרב שלום דובער הכהן ורעייתו הנדל, ג"כ בשנת תשס"ד. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל בית הכנסת שבעה ימים בשבוע, שלוש תפילות ביום. על ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.

כיום פועל בית הכנסת שבעה ימים בשבוע, שלוש תפילות ביום. על ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב '''הראל רחימי'''. באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ו]] הגיע לשכונה שליח חדש הרב '''מיכאל פרידמן'''.

ב[[תמוז]] [[תשס"ח]] נערכה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת "בית מנחם" חב"ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר ז"ל.

בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה.

בחודש [[אייר]] [[תש"ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גולוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.

במקום מתארגנת תהלוכה מטעם בית חב"ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.
==נשי חב"ד אור יהודה==
במסגרת ארגון 'נשי חב"ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-[[התוועדות]] משותפים מדי שבועיים.
בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים.

==770==
בשנת [[תשס"ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב"ד]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שלום דובער הנדל

2013-03-17T13:06:17Z

יחיאל:

[[קובץ:בער הנדל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער הנדל]]
הרב '''שלום דובער הכהן הענדל''' הינו מייסד וראש ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]], ממקימי ארגון [[את"ה המרכזי 770]] ומעורכי הספרים [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]] ו[[לקוטי שיחות גאולה ומשיח]].

הרב הענדל נולד בשנת [[תשל"ח]] בעיר [[צפת]]. בילדותו ובבחרותו הצעירה למד במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן עבר ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|קרית גת]], משם המשיך ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]], הקים ישיבה קטנה בעיר [[אור יהודה]] ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]], הקים בנוסף ישיבה גדולה בסמוך.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הענדל שלום דובער]]

תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)

2013-03-17T13:04:25Z

יחיאל: /* הצוות רוחני */

[[תמונה:סמל ישיבת אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה''' נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס"ד]], כמסגרת לישיבה קטנה (מונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-100 תלמידים). בשנת [[תשס"ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה (מונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כארבעים תלמידים).

==ישיבה גדולה==
===הצוות רוחני===
*[[הרב]] [[שלום בער הנדל]] - ראש הישיבה.
*הרב משה רוזנבלט - מנהל רוחני ומשגיח כללי.
*הרב זאב רויטמן - משגיח ומשיב.

;[[ר"מ|ר"מים]]
*הרב יהושע מנחם ניוהויזר - שיעור א'.
*הרב יוסף יצחק כץ - שיעור ב'.
*הרב שלום דב בער כץ- שיעור ג'.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב דוד אבא זלמנוב - שיעור א'.
*הרב מנחם מענדל פלדמן - שיעור ב'.
*הרב אורי למברג - שיעור ג'.
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]].

== ישיבה קטנה==
===הצוות רוחני===
* ראש הישיבה: הרב [[שלום בער הנדל]].
* מנהל אדמניסטרטיבי: הרב עמנואל מזרחי.
*משגיח ראשי - הרב לוי יצחק שמח.

;[[ר"מ|ר"מים]]
* שיעור א': הרב צמח תעיזי.
* שיעור ב': הרב שמואל קליינמן.
* שיעור ג': הרב דוד טרגר.

;[[משפיע|משפיעים]]
* שיעור א': הרב יוסף יצחק בקשי.
* שיעור ב': הרב יוסף יצחק שוורץ,הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]].
* שיעור ג': הרב לוי יצחק שמח, הרב [[שלום בער הנדל]].

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|א]]

דוד אבא זלמנוב

2013-03-17T13:01:03Z

יחיאל:

[[תמונה:דוד אבא.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמנוב]]
הרה"ח ר' '''דוד אבא זלמנוב''' נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[אהלי תורה קראון הייטס]].

לאחר נישואיו (עם בת ר' [[שלום פלדמן]]) החל לכהן כר"מ ומנהל רוחני ב[[ישיבת אחי תמימים בראשון לציון]], עם סגירת הישיבה בראשון עבר להיות משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]], בערך בשנת תשמ"ט עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].

בשנת [[תשנ"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ח]] מונה ל[[משפיע]] ראשי בישיבה הגדולה - [[תומכי תמימים אור יהודה]] ועזב את תפקידו ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הרב זלמנוב הוא יו"ר [[איגוד צאצאי ר' שמואל זלמנוב|איגוד הצאצאים של ר']] [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]] והמוציא לאור של הספר [[זכרון שמואל]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זלמנוב דוד אבא]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|זלמנוב דוד אבא]]

דוד אבא זלמנוב

2013-03-17T13:00:24Z

יחיאל:

[[תמונה:דוד אבא.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמנוב]]
הרה"ח ר' '''דוד אבא זלמנוב''' נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[אהלי תורה]].

לאחר נישואיו (עם בת ר' [[שלום פלדמן]]) החל לכהן כר"מ ומנהל רוחני ב[[ישיבת אחי תמימים בראשון לציון]], עם סגירת הישיבה בראשון עבר להיות משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]], בערך בשנת תשמ"ט עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].

בשנת [[תשנ"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ח]] מונה ל[[משפיע]] ראשי בישיבה הגדולה - [[תומכי תמימים אור יהודה]] ועזב את תפקידו ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הרב זלמנוב הוא יו"ר [[איגוד צאצאי ר' שמואל זלמנוב|איגוד הצאצאים של ר']] [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]] והמוציא לאור של הספר [[זכרון שמואל]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זלמנוב דוד אבא]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|זלמנוב דוד אבא]]

שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)

2012-10-17T22:51:11Z

יחיאל: /* קורות חייו */

[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]
[[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם ע"י היבסקציה בעת מאסרו. נחשף ע"י [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]

ר' '''שמואל שניאורסון''', הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש"א]] נעצר ע"י השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיביר. הוא נפטר ביום [[ט' בכסלו]] בשנת [[תש"ד]].

==קורות חייו==
ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".

בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום א' ב[[אלול]] [[תרע"א]], נשא<ref>ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>לאישה את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]], על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ג עמ' קפ"ב</ref>.

ביום [[כ"ח באלול]] [[תרע"ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]].

בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>.

ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.

שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י"ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין.

מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואח"כ מסבירו ע"ד הקבלה והחסידות. באחת ההיתוועדויות אמרו לו הבחורים שמה החכמה הרי הוא מכין קודם ואמר להם תגידו כל מקום בש"ס, והבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה ע"פ נגלה קבלה וחסידות וכולם השתוממו.

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר ע"י השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. לאחר כשנה וחצי, בחודש אדר א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).

לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.

הוא נפטר בטורקמניסטן ביום [[י"א בכסלו]] שנת [[תש"ד]]. (במקומות אחרים נכתב שיום פטירתו היה ביום ט' בכסלו) ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.

==משפחתו==

*אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].
*אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].
*חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]
*אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]
*בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]].

==לקריאה נוספת==
* [[ניקולייב]]
==מקורות והערות==

<references/>
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)

2012-10-17T22:50:29Z

יחיאל: /* קורות חייו */

[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]
[[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם ע"י היבסקציה בעת מאסרו. נחשף ע"י [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]

ר' '''שמואל שניאורסון''', הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש"א]] נעצר ע"י השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיביר. הוא נפטר ביום [[ט' בכסלו]] בשנת [[תש"ד]].

==קורות חייו==
ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".

בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום א' ב[[אלול]] [[תרע"א]], נשא<ref>ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>לאישה את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]], על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ג עמ' קפ"ב</ref>.

ביום [[כ"ח באלול]] [[תרע"ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]].

בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>.

ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.

שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י"ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין.

מסופר שבכל [[התוועדות]]היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואח"כ מסבירו ע"ד הקבלה והחסידות. באחת ההיתוועדויות אמרו לו הבחורים שמה החכמה הרי הוא מכין קודם ואמר להם תגידו כל מקום בש"ס, והבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה ע"פ נגלה קבלה וחסידות וכולם השתוממו.

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר ע"י השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. לאחר כשנה וחצי, בחודש אדר א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).

לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.

הוא נפטר בטורקמניסטן ביום [[י"א בכסלו]] שנת [[תש"ד]]. (במקומות אחרים נכתב שיום פטירתו היה ביום ט' בכסלו) ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.

==משפחתו==

*אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].
*אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].
*חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]
*אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]
*בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]].

==לקריאה נוספת==
* [[ניקולייב]]
==מקורות והערות==

<references/>
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

דוד אבא זלמנוב

2012-10-12T11:27:00Z

יחיאל:

[[תמונה:דוד אבא.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמנוב]]
הרה"ח ר' '''דוד אבא זלמנוב''' נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]].

לאחר נישואיו (עם בת ר' [[שלום פלדמן]]) החל לכהן כר"מ ומנהל רוחני ב[[ישיבת אחי תמימים בראשון לציון]], עם סגירת הישיבה בראשון עבר להיות משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]], בערך בשנת תשמ"ט עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].

בשנת [[תשנ"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ח]] מונה ל[[משפיע]] ראשי בישיבה הגדולה - [[תומכי תמימים אור יהודה]] ועזב את תפקידו ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הרב זלמנוב הוא יו"ר [[איגוד צאצאי ר' שמואל זלמנוב|איגוד הצאצאים של ר']] [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]] והמוציא לאור של הספר [[זכרון שמואל]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זלמנוב דוד אבא]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|זלמנוב דוד אבא]]

יוסף הכט

2012-07-22T13:56:27Z

יחיאל: /* משפחתו */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] הינו רבה הראשי של [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

נולד בחודש [[שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. התחתן עם בתו של ר' שלום בער פופאק. בשנת [[תשל"ח]] [[השלוחים לארץ הקודש|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של אילת ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. בשנת [[תשס"ד]] ייסד את [[תומכי תמימים אילת]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] הוענק לרב הכט תואר 'יקיר העיר' אילת, בעקבות עבודתו המסורה בעיר.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל - [[שליח]] ב[[תל אביב]].
*ר' שניאור זלמן צבי הירש - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ר' לוי - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון, אילת.
*הת' שמעיה- ר"מ בישיבת תורת מנחם נתניה
*הת' משה יצחק.
*הת' ישראל דוד.
*אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב בורגן
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב משה סילמן - קראון הייטס.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה באה"ק מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הכט יוסף]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הכט יוסף]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|הכט]]

חיים שטרן

2012-07-09T00:12:34Z

יחיאל:

== חיים שטרן==
הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמואל שטרן נולד ב י"א תמוז תרע"ח בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר בכ"א סיוון ה'תשמ"ח מנ"כ הר המנוחות.
==הקשר לרבי==
היה חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ותומך נאמן במוסדות חב"ד . היה בין מייסדי ביכנ"ס חב"ד בשכונת סנהדריה.בירושלים. הי'ה חבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה. זכה לקירובים רבים מהרבי שהתבטא עליו פעם א' "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"י השכנת שלום" ופעם אחרת אמר הרבי: "אם הי'ה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה הי' זה ר' חיים". נתמנה לועדת הבנין דישיבת [[תורת אמת]] בהוראת הרבי. הי'ה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?".
[[קטגוריה: חסידים מתקופת כ"ק אדמו"ר שליט"א. שטרן, חיים]]

חיים שטרן

2012-07-09T00:06:23Z

יחיאל: /* חיים שטרן */

== חיים שטרן==
הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמואל שטרן נולד ב י"א תמוז תרע"ח בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר בכ"א סיוון ה'תשמ"ח מנ"כ הר המנוחות.
היה חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ותומך נאמן במוסדות חב"ד . היה בין מייסדי ביכנ"ס חב"ד בשכונת סנהדריה.בירושלים. הי'ה חבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה. זכה לקירובים רבים מהרבי שהתבטא עליו פעם א' "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"י השכנת שלום" ופעם אחרת אמר הרבי: "אם הי'ה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה הי' זה ר' חיים". נתמנה לועדת הבנין דישיבת [[תורת אמת]] בהוראת הרבי. הי'ה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?"

חיים שטרן

2012-07-09T00:02:34Z

יחיאל:

== חיים שטרן==
הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמואל שטרן היה חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ותומך נאמן במוסדות חב"ד . היה בין מייסדי ביכנ"ס חב"ד בשכונת סנהדריה.בירושלים. הי'ה חבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה. זכה לקירובים רבים מהרבי שהתבטא עליו פעם א' "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"י השכנת שלום" ופעם אחרת אמר הרבי: "אם הי'ה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה הי' זה ר' חיים". נתמנה לועדת הבנין דישיבת [[תורת אמת]] בהוראת הרבי. הי'ה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?" נולד בשנת תרע"ח בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר בשנת ה'תשמ"ח מנ"כ הר המנוחות

שיחת משתמש:יחיאל

2012-07-06T14:01:01Z

יחיאל: /* תגובה */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:07, 6 ביולי 2012 (IDT)

==הערות==
"יחיאל" הצדיק!

שלושה ... הם ותשובה עם כל אחד...
א. כדאי שתסדר לעצמך דף משתמש.

ב. מאיפה הבאת שהרב לנדא הי' מעורב בסדרים הישיבה בב"ב? למיטב זכרוני הי' דיון בבי"ד רבני חב"ד.

ג. בקשר לדף על הס"ק [[חיים שטרן]] אם אתה רוצה להעלות תמונה, תגיד לי. ובכלל רצוי לערוך א"ז, מצד "כבד...".

בהצלחה! ידידך...[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:11, 6 ביולי 2012 (IDT)
==תגובה==
א. בקשר לדף המשתמש- אני עוד אפתח.
ב. כמו שאני שמעתי ממקורות מהמנים הדיון היה בבי"ד של הרב לנדא רבה של ב"ב.
ג. בקשר לתמונה אני עוד אעלה פשוט מקוצר הזמן זה עוקב.
ידידך י.יעקובוביץ' 17:00, 6 ביולי 2012 (IDT)

שיחת משתמש:יחיאל

2012-07-06T14:00:40Z

יחיאל: /* הערות */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:07, 6 ביולי 2012 (IDT)

==הערות==
"יחיאל" הצדיק!

שלושה ... הם ותשובה עם כל אחד...
א. כדאי שתסדר לעצמך דף משתמש.

ב. מאיפה הבאת שהרב לנדא הי' מעורב בסדרים הישיבה בב"ב? למיטב זכרוני הי' דיון בבי"ד רבני חב"ד.

ג. בקשר לדף על הס"ק [[חיים שטרן]] אם אתה רוצה להעלות תמונה, תגיד לי. ובכלל רצוי לערוך א"ז, מצד "כבד...".

בהצלחה! ידידך...[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:11, 6 ביולי 2012 (IDT)
==תגובה==
א. בקשר לדף המשתמש- אני עוד אפתח.
ב. כמו שאני שמעתי ממקורות מהמנים הדיון היה בבי"ד של הרב לנדא רבה של ב"ב.
ג. בקשר לתמונה אני עוד אעלה פשוט מקוצר הזמן זה עוקב.
ידידךי.יעקובוביץ' 17:00, 6 ביולי 2012 (IDT)

חיים שטרן

2012-07-06T02:39:16Z

יחיאל:

==חיים שטרן==
הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמואל שטרן היה חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ותומך נאמן במוסדות חב"ד . היה בין מייסדי ביכנ"ס חב"ד בשכונת סנהדריה.בירושלים. הי'ה חבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה. זכה לקירובים רבים מהרבי שהתבטא עליו פעם א' "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"י השכנת שלום" ופעם אחרת אמר הרבי: "אם הי'ה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה הי' זה ר' חיים". נתמנה לועדת הבנין דישיבת [[תורת אמת]] בהוראת הרבי. הי'ה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?" נולד בשנת תרע"ח בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר בשנת ה'תשמ"ח מנ"כ הר המנוחות

חיים שטרן

2012-07-06T02:36:25Z

יחיאל: יצירת דף עם התוכן "==חיים שטרן==http://www.col.org.il/pics/pics2/.330578_2477185.jpg הרה"ח ר' חיים שטרן ע"ה הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמוא..."

==חיים שטרן==http://www.col.org.il/pics/pics2/.330578_2477185.jpg

הרה"ח ר' חיים שטרן ע"ה
הרה"ח ר' חיים בהרה"ח ר' שמואל שטרן היה חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ותומך נאמן במוסדות חב"ד . היה בין מייסדי ביכנ"ס חב"ד בשכונת סנהדריה.בירושלים. הי'ה חבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה. זכה לקירובים רבים מהרבי שהתבטא עליו פעם א' "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"י השכנת שלום" ופעם אחרת אמר הרבי: "אם הי'ה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה הי' זה ר' חיים". נתמנה לועדת הבנין דישיבת תורת אמת בהוראת הרבי. הי'ה ידוע כאיש חסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?" נולד בשנת תרע"ח בדונא סערדעהעל צ'כסלובקי'ה. ונפטר בשנת ה'תשמ"ח מנ"כ הר המנוחות

שלמה רוזנברג

2012-07-06T01:22:53Z

יחיאל: /* משפחתו */

[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]
הרב [[שלמה רוזנברג]] היה [[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהלה של [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]]. נולד ביום [[כ"א בשבט]] [[תש"י]] ונפטר ביום [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]].

==קורות חייו==
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. לימינו יושב בנו, הרב לוי רוזנברג ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]

הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].

נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

==ייסוד תלמוד תורה וכולל==
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]

למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.

באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.

במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.

==ייסוד ישיבה==
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]

לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.

הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]].

בשנת תשס"ב הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות מזון לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.

==פטירתו==
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק.

ביום [[י"א במנחם אב]], במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג ע"ה]}}.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג.
*'''בניו''': ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום בער, שמעיה, ישראל.
*'''בנותיו''': מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת בלומה וינפלד, מרת ברכה כהן, מרת רבקה ביכלר.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רוזנברג שלמה]]

תומכי תמימים בני ברק

2012-07-06T01:20:23Z

יחיאל:

[[קובץ:זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])]]
'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג לערך, ע"פ הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] עבר לשמש כראש הישיבה של ישיבה גדולה וראשות ישיבה קטנה נכנס הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה.
בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

==צוות הישיבה==
*מנהל רוחני: הרב ישראל וינפלד.
*הנהלה גשמית: ר' לוי ור' שמואל רוזנברג.
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זושא פויזנר]].
*משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק הכהן כץ.
*משגיח: הרב שניאור גול.
*רמי"ם: הרב לוי יצחק וילהלם,

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]

תומכי תמימים בני ברק

2012-07-06T01:19:08Z

יחיאל: עידכון פרטים

[[קובץ:זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])]]
'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג לערך, ע"פ הוראתו של [[הרב לנדא]] עבר לשמש כראש הישיבה של ישיבה גדולה וראשות ישיבה קטנה נכנס הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה.
בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

==צוות הישיבה==
*מנהל רוחני: הרב ישראל וינפלד.
*הנהלה גשמית: ר' לוי ור' שמואל רוזנברג.
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זושא פויזנר]].
*משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק הכהן כץ.
*משגיח: הרב שניאור גול.
*רמי"ם: הרב לוי יצחק וילהלם,

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]

יקותיאל ליפא פלדמן

2012-07-03T13:55:09Z

יחיאל:

[[תמונה:קותי פלדמן.jpg|left|thumb|250px|הרב יקותיאל פלדמן מדבר ב[[כינוס תורה]] ב[[770]], אסרו חג הפסח [[תשע"א]]]]
הרב '''יקותיאל ליפא פלדמן''' הוא [[חסיד]] [[חב"ד]], [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה קראון הייטס]], [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר צוות ההנהלה שם. הרב פלדמן מנהל גם [[בית חב"ד]] בשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין.

הרב פלדמן הוא בנו של הרב [[יהושע זליג פלדמן]], וחתנו של הרב [[יוסף אברהם הלר]].

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פלדמן יקותיאל ליפא]]

רחובות

2012-06-29T01:00:54Z

יחיאל: /* מוסדות חב"ד בעיר */

[[קובץ:בית כנסת חבד רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחובות]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תש"ע]] יש ברחובות 113,600 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"{{הערת שוליים|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

== קהילת חב"ד בעיר ==
קהילת [[אנ"ש]] בעיר מונה כ-400 משפחות.

רב קהילת [[חב"ד]] בעיר הינו הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]], ו[[שליח]] מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].
הרב נבחר לתפקידו על ידי בחירות שנערכו בקהילה, ב[[קיץ]] [[תשמ"א]].

[[משפיע]] הקהילה הינו הרב [[אריה לוין]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם 'חדר' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת.

בא' השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם תוך חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות חב"ד מרחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], בכדי שבית הספר הותיק בעיר זו, לא יקרוס.
בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לביה"ס בנות חב"ד בעיר, והחל משנת [[תשע"ב]] ביה"ס מתחיל לפעול{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל המוסדות הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר פזורים מוסדות רבים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
* תלמוד תורה לבנים.
*'''ישיבה קטנה - מאור מנחם''' - ראש הישיבה הוא הרב [[חיים אהרן]]. [[ר"מ|רמי"ם]] - הרב חנוך העניך זילברשטרום, הרב חיים אהרן, הרב שניאור זלמן פרענקל. [[משפיע]]ים - הרב יוסף יצחק לוין, הרב בנימין זאב מינצברג, הרב בנימין קטורזה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]].
* [[סוד הגן הנעלם]].

===מוסדות חב"דיים נוספים בעיר===
* [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[ישיבת דעת רחובות]] - ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]].
* [[בית חב"ד]] - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. תחתיו עובד מנהל הפעילות והשליח לציבור העולים הרב [[מיכאל רייניץ]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

== ראו גם ==
*[[לחיות בכבוד]]
*[[עולל]]
*[[ישיבת דעת]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:אשכילה (בית הוצאה לאור)

2012-06-29T00:58:16Z

יחיאל: /* שמות עט */

==שמות עט==
האם יש סיבה עקרונית שבגללה צריך למחוק את שמות העט?

אשמח לשמוע דעות נוספות בענין. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:10, 28 ביוני 2012 (IDT)

שמות העט לעניות דעתי נועדו על מנת לשמור את שמותיהם הפרטיים של היוצרים תחת מסווה לכן אם יש לך מידע אודות שמותיהם של חברי המערכת לפי דעתי יש ליטול את רשותם תחילה ולאחר מכן לפרסם.[[משתמש:יחיאל|יחיאל]] - [[שיחת משתמש:יחיאל|שיחה]] 03:58, 29 ביוני 2012 (IDT)

אשכילה (בית הוצאה לאור)

2012-06-28T02:43:36Z

יחיאל:

[[תמונה:אשכילה סמל.jpg|left|thumb|150px|סמל ההוצאה לאור]]
==אשכילה (בית הוצאה לאור)==

'אשכילה' הינו בית הוצאה לאור, שנוסד בתל-אביב בשנת תש"ע, על-ידי מספר [[תמימים]] מבוגרים בעלי כשרון כתיבה, אשר שמו לעצמם כמטרה להביא את [[תורת החסידות]] אל כל שדרות העם, ואפילו אל החלקים המרוחקים והמתנכרים לאמונתם וליהדותם.
על מנת להצליח להגיע לכמה שיותר קוראים, וליצוק אל קרבם את ערכי החסידות, מנסים המו"לים לשוות לספרים מראה עממי ככל האפשר, כאשר הספרים שבהוצאה זו נדפסים בכריכה רכה, מעומדים בסגנון המקובל כיום בספרים העממיים הנפוצים בשוק הסיפורת הארץ-ישראלי, וכתובים בשפה בהירה וקולחת, המתאימה את עצמה גם אל מי שאינו בקיא בניב הלשון החב"די.
מאותה סיבה, המו"לים מנסים להצניע ככל האפשר את עובדת היותם חסידי חב"ד מבטן ומלידה, ומסתתרים תחת שמות עט, על מנת להצליח להצעיד שלב אחד נוסף את מאמרו של [[מלך המשיח]] ל[[בעל-שם-טוב]]: "אימתי קאתי מר – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה".

==הוצאה לאור==

נכון לשנת תשע"ב, יצאו שלושה ספרים תחת הוצאה זו:
:*'''סודם של חסידים''' – סיפורי התקרבותם וקורות חייהם של למעלה מעשרה חסידים, מלוקטים ממקורות החסידות, וארוגים כיריעה שלמה ומרתקת.
:*'''איש האמונה''' – לקט [[אגרות קודש]] של [[הרבי שליט"א]] בנושאי אמונה ומדע. ייחודיותו של ספר זה על פני הליקוטים הנוספים שכבר התפרסמו בנושא זה ("אמונה ומדע" ו"מה רבו מעשיך ה'") הוא, שנכללו בו גם האגרות שתורגמו מאנגלית בשנים האחרונות, ונתפרסמו במרוצת השנים בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]{{הערה| יש לציין כי בשוק הספרים כבר קיים ספר בעל אותו שם, של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}}.
:*''''אבא'''' – סיפורים אישיים על הרבי '''מכלי ראשון''', כפי שנכתבו על-ידי הרב [[משה ארנשטיין]], ראש [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות"ל נתניה]] (תחת שם העט 'ארי סמית'), ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד. ייחודיותם של סיפורים אלו, הינה מידת המהימנות שלהם.

==חזון==

בכריכת הספר, תמצתו ההוגים את משנתם הרעיונית בשתי פסקאות קצרות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית הוצאה לאור 'אשכילה', נוסד בשנת 2010 בידי סופרים ויוצרים בתל-אביב אשר שמו רוחם ולבם לעסוק ביצירה מקורים ברוחה של חסידות חב"ד ובהשראת משנתו של הרבי מלובביץ', ולהוליד ספרות חדשה בתחום הקבלה והחסידות.
הורתה ולידתה של במה ספרותית זו, באה לאור קריאתו של הרבי מלובביץ', כי העיון והעיסוק בתורת החסידות מחיש פעמי משיח וממהר את בוא הגאולה.}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hitbonenut.net/2012/04/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93/ מאמר הגות של ד"ר יחיאל הררי העורך השוואה בין ספר 'איש האמונה' בהוצאת 'אשכילה', לספרו של הרב סולובייצ'יק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64678 כתבה בחב"ד אינפו - 'סודם של חסידים'] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]