https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A2%D7%A1+%D7%90%D7%97%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-07T02:44:11Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%99&diff=845280שיחת משתמש:מנחם מענדל נמני2026-05-01T11:46:13Z<p>יעס אחי: תגובה</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:07, 28 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
:יחי המלך המשיח [[משתמש:יעס אחי|יעס אחי]] - [[שיחת משתמש:יעס אחי|שיחה]], 14:46, י"ד באייר, ה'תשפ"ו 14:46, 1 במאי 2026 (IDT)</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%AA%D7%97&diff=837984ניגון כאוהל הנמתח2026-03-29T15:19:22Z<p>יעס אחי: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br />
'''כאוהל הנמתח''' הינו ניגון עליז ושמח המביע אומץ, תקווה, ושמחת ה[[נפש]]. הניגון מושר בדרך כלל על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ב[[סדר עבודה]] שבתפילת מוסף ב[[יום הכיפורים]].<br />
<br />
את הניגון הלחין ה[[שליח ציבור|חזן]] החסידי הרב [[יחיאל הלפרין (חזן)|יחיאל הלפרין]], ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] הותאם הניגון גם למילים (מתוך ה[[תהלים]] [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] פסוק ז'): "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז", על ידי הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]].<br />
<br />
ב[[תשרי]] [[תשמ"ה]] התאימו הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] והרב [[בנימין קרניאל]] את הניגון למילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ה[[הקפות]] וב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] וזכה לעידודיו של הרבי{{הערה|מכתב הרב שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון [[את"ה העולמי]], '''ויעקב הלך לדרכו''', קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה [https://drive.google.com/file/d/1hd62yAhuolg12xnBfK4VTVgpyUY29lXQ/view ; '''כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח'''] עמ' 81.}}.<br />
<br />
מאז שרים גם בחלק מהשנים "השנה תהא שנת..", כשבשנת [[תש"נ]] לדוגמא שרו "השנה תהא שנת ניסים"{{הערה|ראו גם [[סדר ניגונים (חוברת)|סדר ניגונים]] ניגון רכ"ח.}}.<br />
<br />
מספר פעמים ניגנו במנגינה זו בפני הרבי את הניגון עם המילים '[[ומלאה הארץ דעה את ה' (ניגון)|ומלאה הארץ דעה את ה']]'.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון רמ"ח ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
בשנים האחרונות נפוץ בקהילות חב"ד לנגן ניגון זה גם בשעת החזרת ספר תורה לארון הקודש, על המילים "הודו על ארץ ושמים...".<br />
<br />
בשנים האחרונות בחורים התאימו את הניגון למילים הרבי שליט"א מלך המשיח לא יקום בתחיית המתים כי הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים לנצח נצחים, רוב ישיבות חב"ד בארץ אסרו את שירת מילים אלו כי הביטוי לא יקום בתחיית המתים נאמר על רשעים וזה לא מכבד את הרבי לומר עליו כך<ref /><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140791/jewish/Kemofeis-Hoyisi-Lerabim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 11# (עם המילים "כמופת הייתי"){{בית חב"ד (אתר)}}<br />
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-06-Nusach-V-HaKohanim-V-Kach-Hoyah-Moneh-Ke-Ohel-Hanimtach-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] (בדקה 6:37) באתר [[היכל נגינה]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMVZDY0diV1V3SGc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1OJnC3rXGaCGxfGoD7WV_slG6HoxjNMHZ/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] בביצוע [[מקהלת קאפעליע (ניו יורק)|מקהלת הקאפעליע]]<br />
*[https://chabad.info/musicnews/1246424/ פרוייקט ניגון לשבת: הניגון "כאוהל הנמתח" • האזינו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=833197אריה לייב קפלן (צפת)2026-03-12T11:42:01Z<p>יעס אחי: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|אריה לייב קפלן}}<br />
{{דמות<br />
| שם = הרב אריה ליב קפלן<br />
| תמונה =קפלן.jpg<br />
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]<br />
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]<br />
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]<br />
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]<br />
| מקום פטירה =[[בלארוס]]<br />
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]<br />
| מקום מגורים =[[צפת]]<br />
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי<br />
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת<br />
}}<br />
הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שלוחי הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר [[צפת]] וכיהן כשליח הראשי בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לרב [[משה בנימין קפלן]] ולשרה פעשא (סוניה), בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי|תומכי תמימים בבדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}.<br />
<br />
נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת תשל"א.<br />
<br />
===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת===<br />
[[קובץ:אריה ליב קפלן לצד בית חב"ד הנבנה.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב קפלן לצד בית כנסת חב"ד שנבנה באותם שנים]]<br />
<br />
את הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}.<br />
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].<br />
<br />
המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|שם=בית משיח|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|שם=בית משיח}}.<br />
<br />
ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים:<br />
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]]<br />
*כולל אברכים<br />
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]]<br />
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות<br />
*[[מכון אלטע]]<br />
*[[מכון אסנט]]<br />
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה<br />
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות<br />
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים<br />
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי<br />
*קהילת חב"ד<br />
<br />
הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.<br />
<br />
הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==<br />
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בפרשיית [[התרגיל המסריח]], בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך.<br />
<br />
לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.<br />
<br />
בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:ביטול_ארגון_הגג.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.<br />
<br />
בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.<br />
<br />
==נהרג בתאונה==<br />
ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].<br />
<br />
בנו של הרב קפלן, הרב [[חיים קפלן|חיים]] קיבל את הנהלת [[ישיבת צעירי השלוחים]] על ידי הרב ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד [[צפת]]. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.<br />
<br />
==הנצחתו==<br />
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"===<br />
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.<br />
<br />
החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.<br />
<br />
תוכן החוברת:<br />
*תולדות הרב אריה ליב קפלן<br />
* בית כנסת צמח צדק בצפת<br />
*שיקום בית הכנסת<br />
*ייסוד קרית חב"ד בצפת<br />
*התפתחות קרית חב"ד בצפת<br />
*שליח מיוחד לצפת<br />
*מבצעים<br />
*הקמת בית חב"ד<br />
*הוראות מיוחדות מהרבי<br />
<br />
===תמיד שליח===<br />
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת:<br />
*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,<br />
*תלמיד חכם מופלג, וחיבוריו העמקניים<br />
*חסיד ומקושר<br />
*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.<br />
*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית<br />
<br />
עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br />
<br />
בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008–2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.<br />
<br />
===קרן אריה ליב===<br />
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].<br />
<br />
===רחוב על שמו===<br />
בצפת נקרא רחוב ליד שכונת כנען על שם הרב קפלן (אך מכונה בפי כל "גבעת שושנה"){{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית [[שרה הינדא קפלן]]- מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]]. וחבר מערכת 'התניא של הרבי' ואוצר לקוטי שיחות<br />
*בנו, [[חיים קפלן]] - שליח הרבי ויו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת.<br />
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - שליח הרבי בקריית ביאליק [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]', '[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ו[[בית מנחם מענדל]] ב[[צפת]].<br />
*בנו, הרב [[מאיר קפלן]]- משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.<br />
*בנו, הרב [[לוי קפלן (דטרויט)|לוי קפלן]] - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]].<br />
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]]. חבר מערכת אוצר לקו"ש<br />
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים).<br />
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל וולף (אשקלון)]] - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]].<br />
<br />
== מספריו ==<br />
*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]].<br />
*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]].<br />
*'''לקוטי ערכים - בש"ס וברמב"ם''' (מלוקט מלקוטי שיחות), בהוצאת קה"ת, י"א ניסן [[תשנ"ב]] (עורך שותף).<br />
*'''[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).<br />
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).<br />
*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א: הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי"{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 21–22. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.<br />
<br />
כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה<br />
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל<br />
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת<br />
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008–2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}<br />
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו<br />
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]<br />
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]<br />
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם]<br />
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]<br />
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליברמן (1)]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br />
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=833196צפת2026-03-12T11:39:16Z<p>יעס אחי: /* פעילות התמימים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=קרית חבד צפת.jpg<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]]<br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], צעירי השלוחים לדוברי עברית, גדולה בית מנחם מענדל, קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב ברוך לבקיבקר הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], [[חיים חייקל קפלן]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).<br />
<br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.<br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]], בזמן בו נמסרו לרבי קובצי פלפולים של [[כולל]]ים חב"דיים מרחבי העולם, כשקיבל הרבי את הקובץ שיצא על ידי הכולל בצפת התבטא הרבי: "צפת זאל ווערן א מקור אויף תורה פאר דער גאנצער ארום" [= צפת צריכה להפוך למקור תורה לכל הסביבה]{{הערה|{{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|56|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|ממוזער|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הוא בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ:צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|ממוזער|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|ממוזער|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב שלום שמחה זילברשטרום. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, סמנכ"ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
* '''<nowiki/>'בית מנחם מענדל -''' נפתחה בשנה<nowiki>''</nowiki>ל תשפ<nowiki>''</nowiki>ו ומונה נכון לשנה הראשונה כ30 תלמידים כ<nowiki>''</nowiki>י. ראש: [[שניאור זלמן קפלן|זלמן קפלן]], משגיח ראשי: [[איתמר זילברשטרום|איתמר זילברשטרום.]]<br />
ערך מורחב - [[בית מנחם מענדל צפת|'''גדולה בית מנחם מענדל''']]<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''<nowiki/>'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
* '''קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: [[שמואל מישולובין]] משגיח: עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בשנים תשל"ו-תשל"ח נשלחו ע"י הרבי קבוצות של שלוחים, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הוא הרב [[יצחק ליפש]], שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס.<br />
*חב"ד במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]].<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה - לעיתים שלא <nowiki>''</nowiki>באופן המתקפל<nowiki>''</nowiki>.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ו]] יש בארגון זה למעלה מ-600 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|ממוזער|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|ממוזער|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|ממוזער|עליה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב]] אחיו של [[הרבי]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references responsive="1"></references><br />
{{ניווטים<br />
| רוחב = 100%<br />
| יישור = ימין<br />
| כותרת = צפת - תבניות ניווט<br />
| יישור טקסט = ימין<br />
| תוכן =<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{ארבע ערי הקודש}}<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
}}<br />
[[קטגוריה:צפת|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=833194צפת2026-03-12T11:37:45Z<p>יעס אחי: /* גבעת שושנה */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=קרית חבד צפת.jpg<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]]<br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], צעירי השלוחים לדוברי עברית, גדולה בית מנחם מענדל, קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב ברוך לבקיבקר הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], [[חיים חייקל קפלן]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).<br />
<br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.<br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]], בזמן בו נמסרו לרבי קובצי פלפולים של [[כולל]]ים חב"דיים מרחבי העולם, כשקיבל הרבי את הקובץ שיצא על ידי הכולל בצפת התבטא הרבי: "צפת זאל ווערן א מקור אויף תורה פאר דער גאנצער ארום" [= צפת צריכה להפוך למקור תורה לכל הסביבה]{{הערה|{{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|56|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|ממוזער|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הוא בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ:צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|ממוזער|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|ממוזער|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב שלום שמחה זילברשטרום. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, סמנכ"ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
* '''<nowiki/>'בית מנחם מענדל -''' נפתחה בשנה<nowiki>''</nowiki>ל תשפ<nowiki>''</nowiki>ו ומונה נכון לשנה הראשונה כ30 תלמידים כ<nowiki>''</nowiki>י. ראש: [[שניאור זלמן קפלן|זלמן קפלן]], משגיח ראשי: [[איתמר זילברשטרום|איתמר זילברשטרום.]]<br />
ערך מורחב - [[בית מנחם מענדל צפת|'''גדולה בית מנחם מענדל''']]<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''<nowiki/>'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
* '''קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: [[שמואל מישולובין]] משגיח: עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בשנים תשל"ו-תשל"ח נשלחו ע"י הרבי קבוצות של שלוחים, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הוא הרב [[יצחק ליפש]], שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס.<br />
*חב"ד במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]].<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה - לעיתים שלא <nowiki>''</nowiki>באופן המתקבל<nowiki>''</nowiki>.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ו]] יש בארגון זה למעלה מ-600 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|ממוזער|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|ממוזער|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|ממוזער|עליה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב]] אחיו של [[הרבי]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references responsive="1"></references><br />
{{ניווטים<br />
| רוחב = 100%<br />
| יישור = ימין<br />
| כותרת = צפת - תבניות ניווט<br />
| יישור טקסט = ימין<br />
| תוכן =<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{ארבע ערי הקודש}}<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
}}<br />
[[קטגוריה:צפת|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=833192צפת2026-03-12T11:35:44Z<p>יעס אחי: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=קרית חבד צפת.jpg<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]]<br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], צעירי השלוחים לדוברי עברית, גדולה בית מנחם מענדל, קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב ברוך לבקיבקר הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], [[חיים חייקל קפלן]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).<br />
<br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.<br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]], בזמן בו נמסרו לרבי קובצי פלפולים של [[כולל]]ים חב"דיים מרחבי העולם, כשקיבל הרבי את הקובץ שיצא על ידי הכולל בצפת התבטא הרבי: "צפת זאל ווערן א מקור אויף תורה פאר דער גאנצער ארום" [= צפת צריכה להפוך למקור תורה לכל הסביבה]{{הערה|{{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|56|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|ממוזער|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הוא בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ:צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|ממוזער|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|ממוזער|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב שלום שמחה זילברשטרום. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, סמנכ"ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
* '''<nowiki/>'בית מנחם מענדל -''' נפתחה בשנה<nowiki>''</nowiki>ל תשפ<nowiki>''</nowiki>ו ומונה נכון לשנה הראשונה כ30 תלמידים כ<nowiki>''</nowiki>י. ראש: [[שניאור זלמן קפלן|זלמן קפלן]], משגיח ראשי: [[איתמר זילברשטרום|איתמר זילברשטרום.]]<br />
ערך מורחב - [[בית מנחם מענדל צפת|'''גדולה בית מנחם מענדל''']]<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''<nowiki/>'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
* '''קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: [[שמואל מישולובין]] משגיח: עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בשנים תשל"ו-תשל"ח נשלחו ע"י הרבי קבוצות של שלוחים, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הוא הרב [[יצחק ליפש]], שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס.<br />
*חב"ד במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]].<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה - לעיתים שלא <nowiki>''</nowiki>באופן המתקבל<nowiki>''</nowiki>.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ו]] יש בארגון זה למעלה מ-600 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|ממוזער|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|ממוזער|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|ממוזער|עליה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב]] אחיו של [[הרבי]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references responsive="1"></references><br />
{{ניווטים<br />
| רוחב = 100%<br />
| יישור = ימין<br />
| כותרת = צפת - תבניות ניווט<br />
| יישור טקסט = ימין<br />
| תוכן =<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{ארבע ערי הקודש}}<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
}}<br />
[[קטגוריה:צפת|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=831947תחיית המתים2026-03-10T11:44:43Z<p>יעס אחי: /* פרטי התחיה */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{יג עיקרים}}<br />
[[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]<br />
'''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br />
<br />
==מקורה וחיוב האמונה בה==<br />
===בתורה===<br />
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br />
* מהפסוק{{הערה|במדבר יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br />
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br />
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.<br />
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".<br />
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".<br />
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".<br />
בהמשך אומרת הגמרא:<br />
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br />
<br />
אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br />
<br />
לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").<br />
<br />
גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.<br />
<br />
===בנביאים וכתובים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br />
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב"ם "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות". אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br />
<br />
הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).<br />
הגמרא מבארת גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br />
גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br />
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br />
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)<br />
<br />
===ראיות===<br />
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:<br />
* כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא". כך הקב"ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br />
* אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב"ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br />
הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו"צר ממנו" גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק"מ עיי"ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ"ה ואילך).}}.<br />
* משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב"ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br />
<br />
===חיוב האמונה בה===<br />
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br />
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".<br />
<br />
האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br />
<br />
==פרטי התחיה==<br />
{{שכתוב|פסקה=כן}}<br />
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br />
<br />
===זמנה===<br />
{{ערך מורחב|עולם הבא}}<br />
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=ארבעים+שנה&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.<br />
<br />
אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".<br />
<br />
===סדרה===<br />
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.<br />
<br />
צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br />
<br />
===אופנה===<br />
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.<br />
<br />
המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.<br />
====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br />
בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ("מלא תרווד") רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים "ומעלה את כל הגוף בלא מום" אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג"ק ח"ב הנ"ל סי"א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br />
<br />
ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס"ט ע"ב.}} "שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'" והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב"ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי". לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י"א) שב"נשמה בגוף" יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ"ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם ("עצם הלוז") והו"ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} "מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם":<br />
<br />
ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי".}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ"י קיי"ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ"עצם הלוז") ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ"עצם הלוז" או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע"ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב"ב עג,א תוד"ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח"א (קיג ב) (מהנ"ע) זח"ב (קנו סע"א) וראה זח"ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר"ע ור"א אם לדור המדבר יש חלק לעוה"ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה"ב ורק שלר"ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו "לתרווד רקב" יקומו לתחה"מ), שאם יקומו מ"עצם הלוז" אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב"עצם הלוז" ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד"מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח"כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד"מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ"כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא"כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ"י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב"ח "לכשיבוא משה רבינו עמהם" דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו"ד) "משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה"ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם"}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ"עצם הלוז").<br />
<br />
ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי"ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ"ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י"ל ע"ד הרמז דמכיון שהביא לפנ"ז המדרש שאמר הקב"ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד"ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב"י וריב"ל (שלא נראתה הקשת) שה"צדיק יסוד עולם" ירד לברר שאר הדור, ועפ"ז אולי י"ל הסיבה שמצינו כ"כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה"ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ"ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ"מ ע"י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי "טל תורה" יחיים.<br />
<br />
===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ"ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br />
אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br />
<br />
והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה"לוז" לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע 84 וחל"ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה"ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה"לוז" שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br />
<br />
ומבואר במק"א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו" (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br />
}}<br />
<br />
===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br />
בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ"י שזכו לקבורה, משא"כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון "יקומון" עיי"ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.<br />
<br />
וכבר העירו על זה בכמה ספרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" וראה סנהדרין (צא,א): "דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ"ש") . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה"מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה"מ הוא עיקר באמונה).<br />
<br />
והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת "אנשי אלכסנדריה" בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה דף ע' סע"ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}}.<br />
<br />
====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br />
לצורך התחיה הקב"ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים "מחי' מתים ברחמים רבים"), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד"ה ג"ח עת"ר ד"ה יחייגו מיומיים תש"א ' ועוד}},<br />
<br />
ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו "מות וחיים שוים" שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו"ש ח"ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא "ע"ד המבואר בלקו"ש ח"ה (ע' 246) ס"ט בענין "לשמש את קוני" עיי"ש".}}.<br />
<br />
====תשובה ליצה"ר====<br />
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה"ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב") וכיון ש"שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?<br />
<br />
ומתרץ שלהיפך כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית". ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ"צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}.<br />
<br />
===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br />
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br />
<br />
הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br />
<br />
ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בא [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים<br />
<br />
'''מי הקמים לתחייה'''?:<br />
ידועה שיטת הרבי מלך המשיח, שכל עם ישראל יקומו לתחייה, ואפילו הרשעים!<br />
ר' דוד שטוקהאמער שואל את הרבי במכתב <ref>(איגרות קודש חלק ב' איגרת ר')</ref> איך יכול להיות שככה הרבי אומר, הרי יש כמה וכמה מדרשי חז"ל שאומרים שלרשעים "אין חלק לעולם הבא"?<br />
אז דבר ראשון לפני תשובת הרבי יש כמה תשובות של "מפרשים" על כך<br />
בעל ה"עמק מלך" מבאר זאת מסיבה פשוטה, היות וכל יהודי הוא ברייה של הקב"ה ובריאה של הקב"ה קיימת לעד, וגם רשעים גמורים נכללים ביציר כפיו של הקב"ה לכן מובן שלא יכלו לנצח<br />
ומוכיח "עמק מלך" מן הפסוק "ועמך כולם צדיקים" שכולם צדיקים, השאלה היא כמה זמן ייקח לכל אחד להגיע לדרגת צדיק.<br />
גם ה"מדרש תלפיות" כותב שלכל יהודי יש חלק לעולם הבא ומסביר זאת, שכתוב על האפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא אומר ה"מדרש תלפיות" אין לו חלק, לאדם הזה אין חלק מצד הנשמה שלוו, אבל הם נהנים וניזונים מכמה וכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו"! - ובזכות אותם אוצרות יזכו לקום בתחיית המתים!<br />
ואיך יכול להיות שאדם יכול לקום לתחייה אם נמצא במצב שהוא, מצד עצמו לא זכאי?<br />
עונה הרבי: יש שלוש אפשרויות:1: יהודי מוכרח לשוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו כמו שהרמב"ם פוסק ש"אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא"!<br />
2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא<br />
3: ע"י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה<br />
4:על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים<br />
<br />
= '''כפשוט וכברור שהרב"י שליט"א מלך המשיח לא יקום בתחיית המתים''' =<br />
{{שכתוב|פסקה=כן}}<br />
===ועמך כולם צדיקים===<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=סנהדרין פ"י ה"א|מרכאות=כן|תוכן=<br />
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש"ס לה[[אריז"ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב"ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - ("עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל, וכלשון האריז"ל דלעיל "סופם הוא להמנות עם הצדיקים".) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב"ן]] (בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת" וכך מפרש מה שמבואר בר"ה (יז,א) "פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים" וז"ל "נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן". ואף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות" היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br />
<br />
ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב"ם]]{{הערה|הל' תשובה פ"ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה"ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ"ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה"ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה"ב ובזה י"ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה"פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה"ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג"כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג"כ יבמות פ"ב מ"ה) ובכ"ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה"ב שהרי כן הוא ג"כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ"ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא"כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או"א ספמ"ו - "לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'" וכן במדרש שמואל - "כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים". ועפ"ז מדוייק משארז"ל (תענית ז,א) "גדול יום גשמים מתחה"מ דאלו תחה"מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים" ומובא ברמב"ם להלכה (בפיה"מ) שמדבר לא רק ב"ועמך כולם צדיקים" אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש"רשעים" מדבר על רשעי ישראל דא"כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי "לא ידח ממנו נדח", וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.}} ש"לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה" אף שממשיך חיות התומ"צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל"ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br />
<br />
וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ג הלכה י"ד "אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא"}}, או ע"י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע"י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ"ט ה"מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה"ב הנה ע"י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג"ק ח"א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ"ש בר"ה (יז,א) "כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות")}},(ואולי גם ע"י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס"פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע"י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל"ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י"ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע"י יהודי שאינו קרובו הוא ע"ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל"ט (סה"מ מלוקט (דפו"י) ח"ד סוף עמ' צג-ד)}} שע"י עסק התומ"צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח"ל}}, מצד זה שבכ"א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר"ת צבו"ר}} דבנ"י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ"צ התלוים בארץ עבור בני חו"ל וכן מועיל תומ"צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד"אין ציבור מתה",(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ"א סי"א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br />
<br />
===רשעים הגדולים===<br />
<br />
ואפילו בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב שאמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"){{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים" עכ"ל. וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל "נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}<br />
<br />
ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר ב[[של"ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן.<br />
<br />
===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br />
בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז"ל והמד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", ועל כרחך שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד"אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ"פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד"אלו שאין להם חלק וכו'") וכפירוש הפשוט ב"כל ישראל יש להם חלק וכו'" - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}}.<br />
<br />
===גם הגוף יקום===<br />
<br />
הפירוש הפשוט ד"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו"ש חי"ז בהוספות אבות - א, לקו"ש חי"ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ"ל מציין הרבי להשיחה בחי"ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ"מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג"ק ח"א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג"ק ח"א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה"מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ"ג. [וע"ד הרמז אולי כוונתו למ"ש בתחלת פ"ד "(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה"ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש"ס באריכות אמרז"ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)" אשר גם קס"ד בתורה הוא תורה וד"ל ולהעיר מניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד המובא לקמן].}} הטעם "שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר" שהכפל "נצר מטעי" ו"מעשי ידי" הוא הנשמה והגוף.<br />
<br />
והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ"ב (עמוד 117), ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br />
<br />
אבל מ"מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע"י קיום תומ"צ אינו בגילוי בהגוף, משא"כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש"י אומרים שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח" ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה"ג **}} וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" והרבי מציין לאג"ק דלעיל{{הערה|אגרת פ"ה ס"דעמוד קמ"ט שמוכיח שם ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} והערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},<br />
<br />
ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה"ת פ"ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ"ה,כ"ג)) "...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א"כ בתחה"מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם"}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש "על פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} "וראה גם לקו"ש ח"ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.<br />
<br />
ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח"א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br />
<br />
ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן]]<br />
<br />
===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br />
הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב"ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב"ז ע' קצט), ש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br />
<br />
ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב".) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br />
ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום") מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס"ו ע' קעח. תער"ב ח"א ע' קא. סה"מ ה'ש"ת ע' 62. תש"א ע' 151.)}}.<br />
<br />
והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br />
<br />
יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה"פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ"ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה"ז (הל' ת"ת פ"ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי"ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה"פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו"ד ושך עה"ת) תורת שלום (סה"ש ע'211) וזלה"ק (בתרגום מאידיש) "בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד" ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה"ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ"ל (ח"ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br />
<br />
כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה"{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br />
<br />
ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת"ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש"ג יו"ד אדר תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל"ד (ע' 254).}}.<br />
<br />
===כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן===<br />
כל ישראל יקומו בתחיה<br />
משא"כ בג"ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג"ע התחתון{{הערה|ד"ה כי ישאלך עטר"ת סה"מ עטר"ת ס"ע שנא ואילך, סה"מ ה'ש"ת ס"ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג"ע לג"ע התחתון.}}) הוא מפני שג"ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל"ה (מד סע"א ואילך) ושם פל"ז (מט א-ב) ובכ"מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|"ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב"ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ"ע" - כל ישראל תשל"ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא"כ ביצי"מ* שמבאר שאחרי מ"ת שנתחדש לבנ"י ענין "עבד"{{הערה|"אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו" ו"תעבדון את האלקים וגגו'"}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל"בן") אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו"כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש"לא ידח ממנו נדח" (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע"ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז"ל "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון", ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה"ה ממלא את כל מציאותו, ועי"ז יזכה לתחה"מ "ועי"ז יתעלו (אח"כ{{הערה|"לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות (ע"ד שג"ע הוא הקדמה לתחה"מ שם הע' 46), ועפ"ז יש לבאר הסדר שבכתוב "ועמך כולם צדיקים ", המעלה דישראל; לאח"ז - "לעולם יירשו ארץ"; ולאח"ז עוד מעלה "נצר מטעי גו'" די"ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד"נצר מטעי גו'" (ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע"י קיום המצוות"{{הערה|ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז) דמוסיף "דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ"מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה".}}.<br />
<br />
ובמק"א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג"ע, משא"כ עולם התחי' שייך לכאו"א מישראל, "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br />
<br />
ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br />
<br />
אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז"ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש"נ.}}"אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון".<br />
<br />
ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע"ב.}} "קטן מאימתי בא לעוה"ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה" [ויש דעה "משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש"י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו"] – אע"פ ש"בשעה שנולד" אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ"ל, שהענין דתחה"מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br />
<br />
===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br />
<br />
ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז"ל{{הערה|שמות רבה (פ"ג,ו)}} עה"פ "אהיה אשר אהיה" שרק "במרובים{{הערה|אע"פ ש"הללו עובדי ע"ז וכו'"}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם" אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו"ר (פי"ד, ג) תנחומא וארא יד פרש"י בא (י, כב) וראה מכילתא ר"פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש"י על הכתוב "ושב ה' אלקיך גו'" שהכוונה בזה לכאו"א בפרט{{הערה|ובלשון רש"י "אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"}}{{הערה|מכיון ש"סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן" ונפסק להלכה בהל' ת"ת{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג}} שכולל כאו"א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד"ה והי' ביום ההוא כו' תש"ג (סה"מ אידיש ע' 78) וראה ד"ה הנ"ל בלקו"ת (דרושים לר"ה ס, א)}}על הפסוק "יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים" שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br />
<br />
הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ"ת היו בנ"י רק "בנים" ("בני בכורי ישראל") שב"בן" הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע"י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש"הן האדם היה כאחד ממנו" דומה להקב"ה, ולכן "אין מי שיעכב על ידו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראו בלקו"ש ח"ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע"ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ"ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד"עבד"}} שמצינו ביו"כ שאם עבר על עבירה ביו"כ שבבחירתו התנגד ל"עיצומו של יום" אין הקשר עצמי שמתגלה ביו"כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי"צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|"דאין קטיגור נעשה סניגור", צפע"נ הל' יבום ס"ד ה"כ בסופו, ועפ"ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא "היכא משכחת לרבי כרת ביוה"כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ"פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ"פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד"ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה"ת פי"א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע"ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד"אבינו" ש"בין ובין כך בני הם" אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br />
<br />
אבל לאחרי מ"ת ש"ובנו בחרת"{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} נעשה הקשר שלנו להקב"ה כ"עבד" ש"הוא מצ"ע ובכח עצמו מתקשר כו׳"{{הערה|ד"ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי"ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ"ס יתגלה (עכ"פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה"כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ"ת) זהו רק לפי שעה וע"ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ"ת שסו"ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת"ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש"יתקע בשופר גדול" דלע"ל){{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ"ב (נדפס בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו"ז עד מס"נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע"י שהאדם בוחר ג"כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה.<br />
היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י תכונה של "עבדים" 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ"ס* לא ידח.<br />
ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק"א). (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}.<br />
<br />
===[[אומות העולם]]===<br />
[[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם "שכיחי אלוקים" (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br />
וכן נפסק להלכה ([[רמב"ם]] הל' תשובה פ"ג ה"ה (והל' מלכים פ"ח הי"א ומוסיף שם "והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ"ה בתורה"* "חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא" (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה"מ (מצו"ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר"מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו"ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ"ח (מלוקט ה) ס"ו וס"י) שחלק (ומ"מ מקדים "אלוקים יחננו" לפני "תשפוט עמים" "שעיקר הענין דיה"מ הוא שאז יושפע שפע (בגו"ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע"י שיתקדש שמו בעולם" {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע"ל תלוי דוקא בבירור האומות ("כי תשפוט עמים מישור"(=ביושר) שלכן מקדים "מזמור" (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני "שיר" (ד[[בנ"י (בני ישראל)|בנ"י]])) שיהיה לע"ל.}}.<br />
<br />
==יום הדין אחר תחיית המתים==<br />
<br />
שלש דעות בענין זה:<br />
<br />
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br />
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br />
<br />
==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br />
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br />
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br />
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}.<br />
<br />
תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br />
<br />
ובפרטיות, בתחיית המתים יהיה ה[[שכר ועונש|שכר]] לה[[גוף]], עבור קיום ה[[מצוות]] [[צדקה]], שמשום זה ועמך כולם [[צדיק]]ים] שעשה עם הגוף, (השכר ל[[נשמה]] עבור [[לימוד התורה]] הוא ב[[גן עדן]]). אך עיקר המעלה של תחיית המתים הוא גילוי מעלת ישראל עצמם{{הערה|ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו, סה"מ מלוקט ג.}}.<br />
<br />
תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br />
<br />
שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים"{{הערה|שם=אגרת}}.<br />
<br />
===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br />
===דרגתו===<br />
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}<br />
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br />
<br />
המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br />
<br />
ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}.<br />
<br />
===אופנו===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br />
תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז"ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו" שזוהי דרגא נעלית באא"ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל"ו}}.<br />
<br />
===גילוי תענוגו של הקב"ה===<br />
{{ערך מורחב|עולם הבא}}<br />
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br />
<br />
== כבר היה לעולמים ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}<br />
* לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב"ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.}}.<br />
* בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.<br />
* בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.<br />
* [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]{{הערה|בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.}}.<br />
<br />
== [[מעשינו ועבודתנו]] ==<br />
במקום אשר יחזרו לעפרן לפני תחיית המתים, אפשר להתקיים על ידי העבודה של [[ביטול]], ונפשי כעפר לכל תהי'{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 277–278 [ד"ה בלע המוות תשכ"ה, סה"מ מלוקט ב הע' 36].}}.<br />
<br />
תחיית המתים ענינה גילוי אור הסובב - למע' מהשכל, זוכים לזה על ידי אמונה למעלה מהשכל{{הערה|תו"מ ח"ו ע' 112.}}.<br />
<br />
עבודת האדם על דרך זמן התחיי', התעסקות בעניני [[עולם הזה]] בלי הנאה בזה{{הערה|אג"ק ח"ד ע' תנב.}}.<br />
<br />
תחיית המתים ב[[עבודת האדם]] היא, כשה[[עקב (איבר)|עקב]] שב[[רגל]] - שהוא נקרא מלאך המוות שבאדם, ולמרות כך האדם פועל שיהיה רץ לדבר מצווה, הרי הוא פועל תחיית המתים{{הערה|ו' תשרי תש"מ ס"י.}}.<br />
<br />
ע"י מצוות, שמגשמיות - הווה ונפסד - מת, ולמרות כך עושים עם זה ומזה מצווה - נצחי, חיות{{הערה|שם=לקוטי|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1011.}}.<br />
<br />
ע"י עבודת הבירורים, להעלות הניצוץ - שנפל מדרגי', אקרי' מית - לקדושה, תחה"מ{{הערה|שם=לקוטי}}<br />
<br />
== טעימה, מעין, והתחלה ==<br />
חדשים לבקרים דוגמא לתה"מ{{הערה|מדרש איכ"ר ג, ח.}}, וגם עכשיו נשמות חדשות, דוגמא לזה מולד הלבנה{{הערה|ד"ה ויאמר לו יהונתן ש"פ תולדות תשל"א.}}{{הערה|אחש"פ תשי"ט, שיחו"ק החדש ע' 289.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br />
*[[עולם הבא]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.<br />
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br />
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).<br />
====חסידות====<br />
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br />
*הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br />
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br />
<br />
;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}<br />
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br />
<br />
;כתבות באתר {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב<br />
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב<br />
<br />
{{אבלות וימי זכרון}}<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br />
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br />
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=829547לוי יצחק ניסלביץ'2026-03-04T11:02:30Z<p>יעס אחי: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב לוי ניסלביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ניסלביץ']]<br />
הרב '''לוי יצחק ניסלביץ'''' (יליד שנת [[תשמ"ו]]) הוא משלוחי הרבי לעיר צפת, [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת קטנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב לוי ניסלביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסלביץ מוסר שיעור ב[[ישיבה ליום אחד]]]]<br />
נולד לרב [[חיים ניסלביץ']] (בנו של החסיד הרב [[משה ניסלביץ']]), [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], [[משפיע|וממשפיעי]] קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבה גדולה ב[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], בה שימש כחבר [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|מערכת הערות התמימים ואנ"ש]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' שם שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] שימש כאחד מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]. בשנת [[תשס"ח]] שימש כ[[שליח]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה]], בה גם מסר שיעורים ב[[ספר התניא]].<br />
<br />
ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשס"ח]] התחתן עם מרת חיה מושקא בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי|יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש [[ישיבת חח"ל צפת|ישיבות חח"ל צפת]].<br />
<br />
(לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) עם פתיחת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבת חח"ל קטנה צפת]], הצטרף להנהלת הישיבה, והחל לכהן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור ב[[חסידות]] לשיעור א'<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ה]] החל לכהן כמגיד שיעור בשיעור ג'. כמו"כ משמש כאחראי לימוד חסידות בישיבה.<br />
<br />
בשנת הלימודים תשפ"ו החל לנהל את הסניף החדש של הישיבה קטנה בצפת (בית שמול).<br />
<br />
לרב ניסלביץ' '[[קאך]]' גדול בספר התניא, ובכל שנה עורך מבצע חזרה ושינון על התניא לכלל הישיבה. גולת הכותרת של המבצע הוא שבחורים משיעור ג' שעוברים במבחן (על כל ליקוטי אמרים) ציון של 95% ומעלה - זוכים לקבל דולר מידיו הקדושות של הרבי שליט"א.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שלוחו של אדם כמותו''' - בשיחות הרבי.<br />
*'''שלוחי אדוננו''' (עורך שותף).<br />
*'''בזכות נשים צדקניות'''.<br />
*'''[[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]]''' (עורך שותף).<br />
*'''[[שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח]]''' (עורך שותף).<br />
*ביאור פשטני על ה[[תניא]].<br />
*קבצי סוגיות בעניני גאולה ומשיח, עבור תלמידי הישיבה קטנה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורים-beis-medrash-video/גדר-האמונה-והציפיה-לביאת-המשיח גדר האמונה והצפיה לביאת המשיח] - שיעור מאת הרב ניסילביץ. {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_16.html כל אחד יכול להיות 'צדיק' - דרישת ה'תניא' רלוונטית? • הרב לוי יצחק ניסלביץ']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* אלול של גאולה - פודקאסט הרב ניסלביץ בתכנית אזניים לשמוע מבית את"ה העולמי [https://chabad.info/video/1129430/ באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
{{מיון רגיל: ניסילביץ, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שאולזון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=829546ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)2026-03-04T11:00:44Z<p>יעס אחי: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)<br />
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png<br />
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br />
|מספר תלמידים=250 (נכון לשנת [[תשפ"ו]])<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]<br />
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]<br />
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.<br />
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".<br />
<br />
בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.<br />
<br />
בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].<br />
<br />
=='בית שמול'==<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף כולל כיתה של תלמידי שיעור א', כיתה אחת של שיעור ב', וכיתה אחת של שיעור ג'. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף כלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
'''ראש הישיבה'''<br />
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
<br />
'''חברי ההנהלה'''<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br />
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי<br />
<br />
;[[משגיח]]ים<br />
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'<br />
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב יעקב אריה משגיחים שיעור ב' וג'<br />
<br />
;הישיבה הוותיקה (מלון רון)<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה<br />
* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב ישראל ויינטראוב - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'<br />
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור"מ כללי<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
* הרב יהודה אריה קורנט - משפיע שיעור א'<br />
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'<br />
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'<br />
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ג'<br />
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'<br />
<br />
;[[נושא ונותן|משיבים]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]<br />
* הרב [[גד רון גואל עמנואל]]<br />
* הרב מנחם מענדל הניג<br />
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס<br />
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי<br />
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ<br />
* הרב יהודה אריה הבר<br />
<br />
;הנהלה גשמית<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי<br />
* הרב אור סיקוראל - מזכיר<br />
* הרב ישראל מלכה - מנהל פנימיה<br />
;הסניף החדש (בית שמול)<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל רייכמן]] - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
* הרב דובער גנדל - משפיע שיעור א'<br />
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי<br />
<br />
<br />
בעבר:<br />
<br />
* הרב [[מתניה אברג'ל]] - משיב<br />
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]] - משיב<br />
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:צפת}}<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=829545ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)2026-03-04T10:54:45Z<p>יעס אחי: /* 'בית שמיל' */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)<br />
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png<br />
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br />
|מספר תלמידים=250 (נכון לשנת [[תשפ"ו]])<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]<br />
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]<br />
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.<br />
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".<br />
<br />
בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.<br />
<br />
בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].<br />
<br />
=='בית שמול'==<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף כולל כיתה של תלמידי שיעור א', כיתה אחת של שיעור ב', וכיתה אחת של שיעור ג'. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף כלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
'''ראש הישיבה'''<br />
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br />
<br />
'''חברי ההנהלה'''<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br />
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי<br />
<br />
;[[משגיח]]ים<br />
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'<br />
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב יעקב אריה משגיחים שיעור ב' וג'<br />
<br />
;הישיבה הוותיקה (מלון רון)<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה<br />
* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב ישראל ויינטראוב - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'<br />
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור"מ כללי<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
* הרב יהודה אריה קורנט - משפיע שיעור א'<br />
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'<br />
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'<br />
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ג'<br />
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'<br />
<br />
;[[נושא ונותן|משיבים]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br />
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]<br />
* הרב [[גד רון גואל עמנואל]]<br />
* הרב [[מתניה אברג'ל]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]]<br />
* הרב מנחם מענדל הניג<br />
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס<br />
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי<br />
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ<br />
* הרב יהודה אריה הבר<br />
<br />
;הנהלה גשמית<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי<br />
* הרב אור סיקוראל - מזכיר<br />
* הרב ישראל מלכה - מנהל שטח<br />
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה<br />
<br />
;הסניף החדש (בית שמיל)<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - ר"מ שיעור א'<br />
* הרב [[מנחם מענדל רייכמן]] - ר"מ שיעור ב'<br />
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
* הרב דובער גנדל - משפיע שיעור א'<br />
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'<br />
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:צפת}}<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=827755אליעזר אשכנזי2026-02-23T09:15:49Z<p>יעס אחי: /* פתיח */</p>
<hr />
<div>{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=22.02.2026}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת [[חנוך לנער צפת]]|אחר= מר"מ ונו"נ בישיבת חב"ד במונטריאול|ראו=חייים אליעזר אשכנזי}}<br />
[[קובץ:אליעזר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לייזר אשכנזי]]<br />
הרב '''אליעזר (לייזר) אשכנזי''' (יליד שנת [[תשמ"ב]], 1982) הוא משפיע בישיבת [[חנוך לנער צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:לייזי אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי מתוועד]]<br />
הרב אליעזר נולד ב[[לוד]] בשנת [[תשמ"ג]] לאביו ר' [[חיים אשכנזי]] ולאמו מרת ברוריה.<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובישיבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|בתור בחור קיבל הרבה מר' [[זושא פוזנר]].}}, ובישיבה גדולה עבר לללמוד ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
התחתן עם מרת חיה מושקא בתו של הרב [[ראובן מטוסוב]] [[שליח]] הרבי ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] שב[[צרפת]].<br />
<br />
==פעילותו החינוכית==<br />
הרב לייזר אשכנזי משמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת חנוך לנער צפת]].<br />
<br />
הרב אשכנזי ידוע בסגנון התוועדותו המיוחדת, ומוזמן רבות להתוועדויות, כמו: [[שבת שכולה משיח]], [[ישיבת בין הזמנים]].<br />
<br />
כמו"כ הוא מוזמן לעיתים קרובות להתוועדויות בקהילות חב"ד בארץ ובעולם. ופעילוות שמארכנות [[התאחדות החסידים]], [[את"ה העולמי]], ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8-%d7%90%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%96%d7%99/ תגיות: הרב אליעזר אשכנזי באתר] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/997488/ הישיבה שנחרבה ברעידת אדמה באגאדיר קמה לתחיה • האזינו באתר] {{אינפו}} {{שמע}}<br />
* [https://chabad.info/meoravut/1274794/ את"ה הוא עמוד השדרה שמחזיק את החיות של הבחורים] {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: אשכנזי, אליעזר, לייזי}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93_%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8&diff=826690אלעד קנטור2026-02-19T13:43:26Z<p>יעס אחי: /* ספרים בעריכתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אלעד קנטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלעד קנטור]]<br />
הרב '''אלעד שלמה קנטור''' (מפורסם בשם העט: '''אוהד בר סלע,''' יליד [[תשמ"א]]), הינו מנהל [[מרכז ההפצה ממש|ממש - מרכז חב"ד להפצת אור הגאולה]] , סופר חסידי, ועסקן הפועל רבות להפצת [[בשורת הגאולה]] והנפקת חומרי עזר לפרסום והפצה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[י"ט שבט]] [[תשמ"א]] לאביו ר' דוד ולויטה יוכבד.<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות חב"ד , ובעקבות כך למד בישיבה גדולה בצפת. בשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בזמן לימודיו ב'קבוצה', ייסד את מכון ההוצאה לאור '[[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]' עם עוד מספר בחורים, יזם את הדפסת הסדרה [[דבר מלכות - פיענוחים]] ואף נמנה על צוות העריכה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הקים את משרדי המכון ב[[בני ברק]] והחל להפעיל מערך מסודר של הוצאה לאור המתרכז בהנפקת חומרים איכותיים לפעילים העוסקים בהפצת בשורת הגאולה כמו - עלוני הסברה לחגים, ספרים, מוצרי משיח, מוצרים וחוברות צביעה לגני ילדים באופן שהכל חדור בעניין העיקרי - קבלת פני משיח.<br />
<br />
לאורך השנים פרסם טורים שונים ב[[שבועון בית משיח]] ובאתר הגאולה תחת שם העט אוהד בר סלע.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] יזם קמפיין פרסום ארצי תחת הסלוגן '[[משיח]] - עוד מעשה קטן והוא כאן', ובשנת [[תשע"ו]] יזם פרוייקט המשך של פרסום הקמפיין על מוניות ואמצעי תחבורה ציבוריים.<br />
<br />
בשנת תשפ"ב יזם קמפיין ארצי ענק המתפרס על כל ארץ הקודש לרגל 120 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הושכר 120 מוניות שירות שפרסמו בכל ארץ הקודש את השלטים<br />
<br />
הרב קנטור מתגורר ב[[בת ים]].<br />
<br />
==ספרים בעריכתו==<br />
*'''[[דבר מלכות - פיענוחים]]''' (עורך שותף) <br />
*'''משיח - תמונות ורגעים''' (עורך שותף)<br />
*'''החלום המופלא''' (עורך שותף)<br />
*'''קומיקס של התקשרות''' (עורך שותף)<br />
*'''החייל סיפורו של תמים''' (הביא לדפוס)<br />
*'''הלמדן כבשונו של תמים''' (הביא לדפוס)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, [[גיא בצלאל קנטור]] - יוזם ומפיק פרוייקטים חב"דיים, הפיק את מספר קלטות וסרטים חסידיים לילדים סופר מרצה ואיש הגות<br />
<br />
==ראה עוד==<br />
*[[מכון ממ"ש]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%93%20%D7%91%D7%A8%20%D7%A1%D7%9C%D7%A2 תגית אוהד בר סלע] {{הגאולה|}}<br />
*[https://www.hageula.com/news/view/18844.htm 'ביטול' הולך / אוהד בר-סלע באתר {{הגאולה}}]<br />
<br />
{{מיון רגיל:קנטור, אלעד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בבת ים]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%97%D7%A2%D7%A1&diff=822553שיחה:קושען טוחעס2026-02-05T10:25:18Z<p>יעס אחי: /* מי עושה ערך על דברים כאלו? */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== מי עושה ערך על דברים כאלו? ==<br />
<br />
שינ [[משתמש:יעס אחי|יעס אחי]] - [[שיחת משתמש:יעס אחי|שיחה]], 12:25, י"ח בשבט, ה'תשפ"ו 12:25, 5 בפברואר 2026 (IST)</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=822551אלתר בצלאל קופצ'יק2026-02-05T10:22:49Z<p>יעס אחי: ה, הרחבה</p>
<hr />
<div>{{שכתוב}}<br />
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]<br />
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]]]]<br />
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]<br />
<br />
הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כמנהל מטה משיח בארץ הקודש מתשנ"ז עד תש"ס<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קריית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].<br />
<br />
בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יצחק גרוזמן]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שלמה חיים דיסקין]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן ייסד את [[בית חב"ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.<br />
<br />
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br />
<br />
בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.<br />
<br />
הרב קופצ'יק חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק הדין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי]], ויש לפרסם זאת. <br />
<br />
===השליחות בהודו===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יצא בשליחות לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים התועדות [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב"ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש"ס]], שהופעל על ידי הרב [[שמשון גולדשטיין|שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה. <br />
<br />
ב[[תשס"א]], יצא הרב קופצ'יק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז התגורר שם עד שנת [[תשפ"ב]] אז בגין בעיות בריאות שב לארץ הקודש. <br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ד חזר להודו ופתח ביחד עם אשתו [[בית חב"ד]] חדש בעיר ג'ייפור{{הערה|'''בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]}}.<br />
<br />
מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכות אנשים רבים מכל הקהלים. בהתוועדויותו צמד המילים "[[קושען טוחעס]]" ידוע מאוד<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד בבית שמש משפיע ראשי בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ושליח הרבי בבית כנסת חב"ד ולקהילה החרדית בבית שמש.<br />
* בנו, הרב שניאור זלמן קופצ'יק - שליח הרבי בניו דלהי, הודו.<br />
* בנו, הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק]] - שליח הרבי בלה-פז, בוליביה.<br />
* בתו, יהודית זלטה{{הערה|מחנכת בתיכון [[בית חנה צפת]].}} אשת הרב [[שלום דובער לבקיבקר]] מנהל החינוכי והרוחני ב[[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]].<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל - מחנך בישיבת חנוך לנער, [[המכון התורני טכנולוגי]].<br />
* בנו, הרב שלמה דידן נצח - שליח הרבי בשכונת 'נאות פרס' בחיפה.<br />
* בנו, הרב משיח - שליח הרבי בארושה טנזניה, אפריקה.<br />
* בנו, הרב אביחי שילו - ר"מ בחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ישיבה גדולה בצפת.<br />
* בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.<br />
* בנו, הרב יגאל - נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|נתפס ברשת - הגברת רחל קופצ'יק|השבת - עשרים שנה לשליחות שלנו|1191|53|תש"פ}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://chabad.info/magazine/1159311/ בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]<br />
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/20539.htm הרב בצלאל קופצ'יק - ניסים ומופתים באגרות קודש] באתר {{הגאולה}}.<br />
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/20924.htm איך עלתה הפועל גליל עליון לליגת העל?] באתר {{הגאולה}}.<br />
*[https://www.hageula.com/sevenseventy/hadasot/24920.htm השליח מפונה התוועד ב-770] באתר {{הגאולה}}.<br />
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/15748.htm הרב קופצ'יק במזרח אפריקה אתיופיה] באתר {{הגאולה}}.<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]''', הרב [[בצלאל קופצ'יק]], כ"ט בטבת ה'תשפ"ד {{אודיו}} {{אינפו}} <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קופצ'יק, אלתר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=764189ועד אברכי אנ"ש צפת2025-05-02T11:17:04Z<p>יעס אחי: קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] [[מאיר וילשאנסקי]] הרב מנחם מענדל קרץ <br />
<br />
==הקמת הארגון==<br />
בתחילת שנות הסמכי"ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב"דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב"דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br />
<br />
==פעילות הארגון==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===עידוד היציאה למבצעים===<br />
<br />
===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br />
בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחוש את חודש החגים כראוי.<br />
<br />
בשנת ה[[הקהל]] תשפ"ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br />
<br />
===שבתות קהילתיות===<br />
<br />
===התוועדויות ושיעורים===<br />
===עלון ליובאוויטש===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה".<br />
<br />
בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br />
<br />
===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br />
בשנת תשע"ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br />
בתחילת שנת תש"פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ"ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=735363כ"ז בטבת2025-01-28T10:06:08Z<p>יעס אחי: </p>
<hr />
<div>{{חודש טבת}}<br />
'''כ"ז בטבת''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש טבת]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*[[תרמ"ט]] - רבי [[שמשון רפאל הירש]], מנהיג היהדות האורתודוקסית ב[[גרמניה]] ומחולל שיטת [['תורה עם דרך ארץ']], נפטר.<br />
*[[תשנ"ח]] - רבי [[פנחס הירשפרונג]], מתלמידי ישיבת חכמי לובלין ורבה של [[מונטריאול]], נפטר.<br />
*[[תשפ"ד]] - בחורים שברו את הקיר של 770 כדי להרחיב אותו<br />
<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[עת"ר]] - הרב [[משה פנחס כ"ץ]] [[גבאי 770]] וחבר [[אגו"ח]] ועוד מוסדות מרכזים בליובאוויטש <br />
*[[תרמ"ט]] - [[מרדכי דובין]], עזר רבות בשחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, ויציאתו מרוסיה.<br />
*[[תש"כ]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס|תומכי תמימים ליובאוויטש בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה]].<br />
*[[תשכ"ב]] - הרב [[רפאל שוואב]], מורה צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]] ורב בית הכנסת של קהילת הרומנים בעיר.<br />
*[[תשל"ה]] - הרב [[שמעון ברגמן]] , רבה של העיר ניז'ני נובגרוד ברוסיה ושליח הרבי לעיר<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תרס"ח]] - הרב [[דוב זאב קוזבניקוב]], רבה של [[יקטרינוסלב]].<br />
*[[תשי"ב]] - הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], מראשי היישוב החב"די ורב קהילות חב"ד ב[[חברון]] וב[[ירושלים]].<br />
*[[תשנ"ב]] - הרב [[משה יצחק הכט]], [[שליח]] [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי ל[[ניו הייבן]] שבקונטיקט, חבר הנהלת [[אגו"ח העולמית]], וראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]].<br />
*[[תשנ"ח]] - הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], יו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ראש ישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]], ורב [[בית הכנסת]] עונג שבת באיסט פלטבוש.<br />
*[[תשס"ג]] - [[חיה מושקא נימוטין]], מהמקורבות ל[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|רבנית חנה]] וטבחית במטבחי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] למעלה מיובל שנים.<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ז|טבת}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב כז]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=725260ניגון פרזות תשב ירושלים2024-12-20T11:58:15Z<p>יעס אחי: </p>
<hr />
<div>הניגון '''פרזות תשב ירושלים''' הינו ניגון עליז המביע אומץ ו[[בטחון]] בה'. הולחן על ידי רבי [[בן ציון הלברשטאם]] בעל ה"קדושת ציון", האדמו"ר השני מבאבוב, לרגל חתונתו בזיוו"ש עם בת הגה"ק מראצפערט זיע"א.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] ב[[חג הגאולה י"ט בכסלו]], אחר שחרורה של [[ירושלים]] העתיקה, הקדיש [[הרבי]] ב[[התוועדות]], [[שיחה]] שלמה על ה[[נס]] שהיה ועל כך שתהיה בעז"ה [[גאולה]] שלמה במהרה בימינו, אמן. במהלך ה[[התוועדות]] אף ביקש הרבי שיתאימו מנגינה שמחה למילות הפסוק מזכריה "פרזות תשב ירושלים". באומרו שזה ניגון "על אחריותי", ביטוי מיוחד ונדיר. הרבי ייחס לניגון זה מעלות וסגולות נפלאות כ"ניגון המונע קיטרוגים" ו"ניגון של יראת שמים". בו במקום התאימו ה[[חסידים]] מילים אלו למנגינה שכבר הייתה ומאז שרים זאת החסידים בתקוה איתנה לקיום שלמות היעוד בקרוב ממש.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון שט"ו ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
בטבת תשפ"ד בחורים הדביקו על המנגינה של הניגון את המילים "צריך להרחיב את בית משיח מ״קונטרס בית רבינו שבבבל ״ונעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב, עוד יותר את בית רבינו, ועד להגדלה, והרחבה, שהיא באופן דפריצת גדר, ״פרצת״ (בגמטריא 770), כמו בנין בית חדש" יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" בעקבות כך השיר נהיה פופולרי מאוד בקרב אנ"ש והתמימים, ובכל חודש תשרי תשפ"ה ניגנו אותו ב"שים שלום"<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140758/jewish/Prozos.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] {{שמע}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D.MP3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_770&diff=724880גבאי בית הכנסת 7702024-12-16T15:16:47Z<p>יעס אחי: /* מפעולות הגבאים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|הגבאי ר' יהושע פינסון ב[[מכירת המצוות]] בהתוועדות של הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], [[תשל"ט]]]]<br />
<br />
בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על סדר [[התפילה ב-770]] ועל המתפללים, והן לדאוג לצד הכלכלי של הוצאות החזקת בית הכנסת.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מ[[כ"ד אלול]] [[ת"ש]]{{הערה|1=אגרות קודש מהוריי"צ חלק י"ד, אגרת ד'תשפח.}}, בשבוע שבו נכנס ל-[[770]], כותב "אל [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית | אגודת חסידי חב"ד]] העולמית מערכת בית הכנסת".<br />
<br />
במכתב זה כפי הנראה הרבי ממנה את גבאי בית הכנסת, ודורש מהם לעסוק לבד מעניני התפלה, גם בקביעות שיעורי תורה בבית הכנסת, והתעסקות בקרן גמ"ח - דבר בשנים לאחר מכן היה מכונה על ידי הרבי כ"בית המשולש", של תורה עבודה וגמילות חסידים.<br />
<br />
המכתב פותח ביסוד [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]], תחת גבאי בית הכנסת 770 הרב [[אלתר דובער חסקינד]], "והועד המיוחד לעניני בית הכנסת העוזר על ידו",<br />
<br />
ומסיים את המכתב "בטח כי הנהלת אגודת חב"ד העולמית יציע להועד המיוחד לעניני בית הכנסת ע"י הגבאים של הבית הכנסת סדר מוסדר בעניני קביעות שיעורים לימודים, קיבוץ נדבת הספרים הדרושים אל הלימודים ושארי עניני בית הכנסת.<br />
<br />
והשי"ת יהיה בעזר גבאי בית הכנסת והועד העוזר על ידו לסדר כל עניני בית הכנסת בגשם וברוח ובכלל זאת יתברכו כל מתפלי בית הכנסת וחברי בית הכנסת בתוך כללות אנ"ש וכללות אחב"י, שי' בכל מילי במיטב בנפש ועד בשר,<br />
<br />
ידידם עוז הדו"ש, טובו והצלחתם והמברכים בכוח"ט."<br />
<br />
==השתלשלות מינוי הגבאים==<br />
[[קובץ:ליפסקר הושענא רבה פ.jpg|ממוזער|הגבאי ר' [[זלמן ליפסקר]] מחלק תפוחים בליל [[הושענא רבא]], [[תש"פ]].]]<br />
[[קובץ:Ccd39bed8b261971eed4ddfb1e632a8b.jpg|ממוזער|עומדים הגבאים: ר' מנחם גרילצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' זלמן ליפסקער, יושב בצד שמאל, ר' יוסף יצחק לוש. (לידו ר' אבי גולדברגר).]]<br />
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]<br />
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]<br />
במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדואגים לסד התפילות, השיעורים, לנקיון ולשאר צרכי הבית. הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאי בית הכנסת 770, כגון: הקפדה להקשיב להודעות שלהם, או באמירת גוט שבת בליל שבת. [[מכירת המצוות]] כנראה האירוע היחידי שהתקיים במהלך ה[[התוועדות של הרבי]], ועוד.<br />
<br />
הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב רוט{{הערה|מבאי בית הכנסת 770, תושב קראון הייטס שלא נימנה על חסידי חב"ד. ראה אודתיו בהסיפור שלי שיוצא לאור על ידי [[jem]].}}, והרב [[יוחנן גורדון]]{{הערה|משנת תש"ז (כן כתוב במצבתו).}}. הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. וסייע לגבאים, הרב [[אברהם פופאק]]{{הערה|1=היה גבאי שני, היינו מסייע לגבאים.}}.<br />
<br />
===בחירות תש"ל===<br />
בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], ונשאר רק ר' [[אברהם פופאק]], שהיה מסייע לגבאים.<br />
<br />
נעשו בחירות על ידי רבני חב"ד, וועד מיוחד מאנ"ש, ונבחרו: ר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]], ר' [[משה פנחס כ"ץ]], ר' [[יעקב ליפסקר]], ר' [[יהושע פינסון]].<br />
<br />
התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחר{{הערה|1=אגרת קודש מי"ט טבת תש"ל}}.<br />
<br />
הגבאים הנבחרים כתבו לרבי:<br />
{{ציטוט|"הנה אחרי שרבני חב"ד שי' והועד המובחר מאסיפת אנ"ש שי' ע"ד גבאי ביהמ"ד ליובאַוויטש הטילו עלינו ה"ה ר' שניאור זלמן בלעסאָפסקי, רמ"פ כ"ץ, ר' יהושע פּינסאָן, ר' יעקב ליפּסקער, כל הנהלת ביהמ"ד ועניניו כפי שנסדר בעזהי"ת בינינו, הננו מסכימים לקבל עלינו על משך זמן שנה, החל מיום כ"ד טבת הבע"ל. ובזה הננו לבקש ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחת הענין ושיהי' כפי רצון וחפץ של ביה"מ ליובאַוויטש שבליובאַוויטש".<br />
}}<br />
והרבי ענה:{{ציטוט|כפי שמסרתי להרבנים שי':<br />
<br />
בודאי הנ"ל אינו נוגע בענינו (בהשייך להביהכנ"ס וביהמ"ד) של הרה"ח וכו' הר"א שי' הלוי פּאָפּאַק – שה"ז '''נמשך''' מזמן חיים חיותו בעלמא דין דכ"ק מו"ח אדמו"ר.<br />
<br />
ויהא כהנ"ל במכ' זה – בהצלחה ויהא ליובאַוויטש בליובאַוויטש '''בית גדול''' עם כל הפי' דחז"ל (מגילה כז, א).<br />
<br />
אזכיר עה"צ.<br />
}}<br />
[[קובץ:מכירת המצוות תשמט.jpg|ממוזער|דו"ח לרבי שכתב הגבאי ר' יהושע פינסון, ממכירת המצוות ב-770 בשנת תשמ"ט.]]<br />
<br />
===בחירות תשמ"ז===<br />
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[משה פנחס כץ]], נכנס במקום אביו הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], כמו כן הציעו ל[[שניאור זלמן ליפסקר]] להיכנס אחרי פטירת אביו, ר' [[יעקב ליפסקר]], ר' זלמן סירב ואמר שצריך להיות בבחירות{{הערה|כך מספר ר' זלמן ליפסקר}}.<br />
<br />
לפני כן התקיימו בחירות לוועד הקהל י"ז אלול תשמ"ו, בהם היה הרבי מאוד מעורב והתבטא על כך שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"{{מקור}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בב' תמוז התקיימו הבחירות, שזכו להתיחסות מהרבי{{מקור}}, ונבחרו הגבאים ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] ר' [[מאיר הרליג]] ר' [[יוסף יצחק לוש]] ר' [[יהודה בלסופסקי]] ר' [[שניאור זלמן ליפסקר]] גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך שני שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד.<br />
<br />
במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערה|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו (מאסיפות ועד הקהל באותו תקופה (שכבר נתפרסמו) מובן, שהם פיטרו את הגבאים כי היה משמע להם שהרבי לא הסכים עם כל מה שעשו בנוגע לגבאים). היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר הת' שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות חוסר ניהול תקין של בית הכנסת{{הערה|1=החשבונות של בית הכנסת לא שולמו, דבר שהביא לניתוק החשמל למספר ימים.}}, החליטו הרבנים להוסיף על הגבאים הנוכחים ר' [[יהושע פינסון]]{{הערה|1=ר' יהושע פינסון המשיך לכהן כגבאי ללא בחירות עד פטירתו.}}, ור' [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|1=ר' זאב כ"ץ פרש מרצונו, באומרו שהוא מתחיל להתפלל בחלק אחר של 770.}}, יתווספו הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]], הגבאים ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] ר' [[מאיר הרליג]] ר' [[יוסף יצחק לוש]] ר' [[יהודה בלסופסקי]] ר' [[שניאור זלמן ליפסקר]].<br />
<br />
===בחירות תשס"ב-תשפ"ג===<br />
<br />
ב[[תשס"ב]] נערכו בחירות ונבחרו: ר' [[אברהם אליהו פינסון]]{{הערה|1=אביו נפטר ב-ח' בתמוז תשס"א, והתמודד בכעין מילוי מקום.}} ר' זלמן ליפסקר, ר' מנחם גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ור' יוסף לאש.<br />
<br />
בשבט [[תשס"ה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/9793 נבחרו גבאים חדשים ל-770].}} נערכו בחירות בבחירות אלו הצביעו 1071 איש, ולמקומות הראשונים הגיעו: ר' זלמן ליפסקר (789 קולות), ר' מנחם גרליצקי (714 קולות), ר' אברהם הולצברג (687 קולות), ור' יוסף לאש (618 קולות).<br />
<br />
מעומדים נוספים שלא זכו במינימום 50% מהקולות הם: ר' אברהם אליהו פינסון (523 קולות), ר' יוסף שפילמן (472 קולות), ור' גרשון חיימסון (262 קולות).<br />
<br />
ב[[תשס"ט]] לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, בפועל התקיימו בחירות בהנחיית הרב [[אהרן יעקב שוויי]], כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב יחד בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' [[אברהם הולצברג]], ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' [[זלמן ליפסקר]]. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): הרב [[אורי ניאזוב]], הרב [[מרדכי חן]] והרב [[יוסף ברוך שפילמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
ב[[סיון]] שנת [[תשע"ד]] הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.<br />
<br />
בשנת תשע"ו עבר ר' [[אברהם הולצברג]] לפלורידה.<br />
<br />
===בחירות תשפ"ד===<br />
לפי המתוכנן בוועד הקהל של קראון הייטס ייערכו בחירות מחודשות לגבאים (יחד עם בחירת רב שלישי לשכונה) באיזור שבועות תשפ"ד.<br />
<br />
==משמשים בקודש==<br />
במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' [[אבא פליסקין]], ר' [[אשר סאסאנקא]], ר' [[שלום דובער קיובמן (קראון הייטס)|שלום דובער קיובמן]] ור' [[נחום קפלינסקי]].<br />
<br />
כמו כן, משמש הרב [[אהרן יוסף וואגעל]] כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.<br />
<br />
משנת [[תשע"א]] משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים בעיקר בפעולות ניהול הפיזיות כגון התוועדויות, עליות לתורה, ניהול המכונות ועוד{{הערה|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}.<br />
<br />
==מפעולות הגבאים==<br />
הגבאים אחראים על סדרי התפלות בבית הכנסת, [[ספרי תורה ב-770|ספרי התורה]], מכירת העליות, סידור הספרים, ניקיון בית הכנסת, מינוי בעלי תפילה, ארגון התוועדויות בבית הכנסת ועל מכירת מקומות הישיבה לימים הנוראים. וכן על [[מכירת המצוות]].<br />
*'''[[התפילה ב-770|סדרי התפילה]]''' - סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.<br />
*'''[[ספרי תורה ב-770|ספרי התורה]]''' - הגבאים אחראים על הספרי תורה של 770, בניהם ספרי תורה עם יחוס מיוחד, כ[[ספר תורה לקבלת פני משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי|ספר התורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות הרבי והרבנית, וכספרי תורה כלליים שנכתבו כחלק ממבצע אות בספר תורה והוכנסו על ידי ארגונים שונים.<br />
*'''שיעורי תורה ב-770''' - כאשר הקים הרבי הקודם את בית הכנסת קבע שיהיו בו שיעורי תורה קבועים. מספר שיעורים קבועים נערכים כל יום בבית הכנסת, נוסף על [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. וכן פועל בבית הכנסת [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], שנפתח על ידי גבאי בית הכנסת הרב [[יהושע פינסון]].<br />
*'''חומש לקריאת התורה''' - מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה. במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, והחל משנת [[תשע"ב]], בעזרת הרב [[מנחם מענדל דורון]], והרב [[יוסף יצחק קרץ]], התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיעות מספר הוראות של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר [[המעשה הוא העיקר (ספר)|המעשה הוא העיקר]].<br />
*'''[[ועד סעודת שלמה]]''' - תחת הגבאים מתנהל '''ועד סעודת שלמה''', שתפקידו לדאוג לשתיה החמה למתפללים והאורחים הפוקדים את בית המדרש, סיר טשולנט ענק מידי שבת אחרי התפילה, הדרוש לסעודות במוצאי החג, ועוד.<br />
*'''[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770|ההתוועדויות המרכזיות]]''' - בימי החג של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.<br />
*'''וידאו של הרבי בימי דפגרא''' - בסמיכות לתאריכי החגים לאורך השנה, במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטנוב]] הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.<br />
*'''[[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]]''' - בית הכנסת מנהל קופה עזרה למשפחות בקראון הייטס, במיוחד לחג תשרי ופסח.<br />
*'''[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]]''' - כולל זקנים על שם אביו של הרבי, שמתקיים באחד מחדרי הלימוד של בית הכנסת 770.<br />
*'''[[הרחבות ושיפוץ 770]]''' - הרבי הורה כמה פעמים שהגבאים יקחו חלק בהרחבת בית הכנסת,<br />
<br />
== נגיף הקורונה ==<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] כאשר נגיף ה[[קורונה]] התפשט בעולם בכלל וב[[קראון הייטס]] בפרט, באור ל[[כ"ב באדר]] לראשונה מזה 80 שנה, בשעה 12 בלילה, נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מנייני תפילה בזאל הגדול, אלא התקיים המניין של הרבי בלבד באופן מצומצם בחצר סוכת 770. במהלך תקופה זו, התקיימו מידי שבת ההתועדות של הרבי בשעה אחד וחצי ברחבת הכניסה ל770, ובמוצאי שבת התקיימה התוועדות סיום הרמב"ם על ידי הרב מנחם גערליצקי.<br />
<br />
לאחר חודשיים ב[[כ"ט אייר]] 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין מצומצם שהתחלף כל יום על פי הגרלה.<br />
<br />
ב[[י"ב סיוון]] החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.<br />
<br />
בליל שבת [[כ"ח סיוון]] התקיימה סעודת שבת לתלמידי הקבוצה בסוכת 770 ובזאל הגדול התקימה התוועדות של משפחות הרב יוסף ישעי' ברוין והרב שלום שפירא, כמו כן במוצאי שבת התקיימו התוועדות זום בזאל הגדול והתוועדות פיזית עם ריקודים בסוכת 770. <br />
<br />
ב[[ל' סיוון]] 770 נפתח שוב ע"י הר' [[יוסף יצחק קרץ]] לאחר למעלה מ-3 חודשים בהם היה סגור. בהוראת הרבנים<br />
<br />
==משפטים על ניהול בית הכנסת==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|ניהול בית הכנסת]]}}<br />
על ניהול בית הכנסת 770 מתנהל משפט משנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
<br />
=שמות הגבאים ששימשו ב770 במשך השנים==<br />
[[תשמ"ז]] - [[תשנ"ט]];<br />
* ר' [[יהודה הכהן בלוסבסקי]],<br />
* ר' [[יהושע פינסאן]],<br />
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], <br />
* ר' [[מאיר הארלינג]], <br />
* ר' [[יוסף יצחק לאש]], <br />
* ר' [[זלמן ליפסקר]].<br />
<br />
[[תשנ"ט]] - [[תשס"ב]];<br />
* ר' [[יהודה הכהן בלוסבסקי]],<br />
* ר' [[יהושע פינסאן]],<br />
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], <br />
* ר' [[אברהם הולצבורג]], <br />
* ר' [[יוסף יצחק לאש]], <br />
* ר' [[זלמן ליפסקר]].<br />
<br />
[[תשס"ב]] - [[תשס"ה]];<br />
* ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], <br />
* ר' [[אברהם הולצבורג]], <br />
* ר' [[יוסף יצחק לאש]], <br />
* ר' [[זלמן ליפסקר]].<br />
* ר' [[אברהם אלי' פינסאן]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי גבאי בית הכנסת 770<br />
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים]''' {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12783&CategoryID=2106 על סדרי ביהכנ"ס וביהמ"ד 770] {{בית חב"ד}}<br />
* [https://chabad.info/special/602505/ פרסום ראשון: תגובת הרבי על שמועות להתנגדותו לגבאים] {{אינפו}}<br />
* [https://col.org.il/news/59654 הגבאים עושים סדר ב-770: מניני תפילה מסודרים] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות שקיבל הגבאי ר' יהושע פינסון בקשר לבית הכנסת בתוך התשורה]''', {{PDF}}{{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{770}}</div>יעס אחיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=695532ישראל יוסף זלמנוב2024-06-24T11:40:19Z<p>יעס אחי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל יוסף זלמנוב.jpg|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''ישראל יוסף זלמנוב''' ([[ט"ז במנחם אב]] [[תרצ"ט]], 1939 - [[ז' במנחם אב]] [[תש"פ]], 2020) היה מנכבדי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ומזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש. זכה לקירובים רבים מרבותינו נשיאינו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרצ"ט]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[שמואל זלמנוב]], ולסבו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] שהיו ממקורבי משפחת בית רבי, ולסבו הגאון רבי שבתי הכהן רפפורט, רב קהילת פינטשוב, ומצאצאי הש"ך.<br />
<br />
הלידה הייתה זמן קצר לפני פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]], ובהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבלו בני המשפחה ויזה אמריקאית והצליחו להימלט מאירופה הבוערת ולהגיע לארצות הברית.<br />
<br />
קודם שאדמו"ר הריי"צ נפרד מהחסידים לפני שעזב את ורשה, נכנס אביו להיפרד מהרבי כשהוא נושא אותו בידיו, הרבי נטל את התינוק והרים אותו תוך כדי שהוא בוכה, ואמר: "יש לי חלק בו, שפכתי הרבה דמעות עליו", ואף בירך את הבן ואביו שיזכו להתראות שוב.<br />
<br />
לאחר הגירתה של המשפחה לארצות הברית והתיישבותה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, הפך לבן בית שזכה לשהות שעות רבות במחיצת הרבי והיה לילד שעשועים של בני משפחת הרבי, וגדל על ברכיהם של גדולי החסידים. כך זכה להיות ה'בן' ששאל את הקושיות בשולחן ליל הסדר של אדמו"ר הריי"צ, מכתב ברכה חריג ונדיר לקראת יום ההולדת של גיל 9, וקירובים רבים נוספים.<br />
<br />
כשהגיע לגיל בר מצווה ב[[חודש מנחם אב]] [[תשי"ב]], נכנס אביו להזמין את הרבי לחגיגת ה[[בר מצווה]], והרבי השיב שלא יוכל להגיע לחגיגה עצמה, אך הנער יקבל עלייה ביום הבר מצווה בבית המדרש של הרבי, ולאחר התפילה ייכנס עם אביו ל'לחיים' בחדרו, קירוב מיוחד שלא ידוע על חתן בר מצוה נוסף שזכה לו. כן הרבי כתב לו שילך ביום הבר מצוה אל [[אוהל הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בשנות הבחרות למד בישיבות תומכי תמימים בניו יורק, מונטריאול, וארץ הקודש, ובשנת [[תשכ"ב]] נישא עם רעייתו, בת הרב לייבל קאליש, בן הרב מאפאלע שהיה בן זקוניו של הרבי הזקן מהרי"ד מאמשינוב וחתנו של ה'שבט מיהודה' מלובלין. שנפטרה באופן טראגי בדמי ימיה.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, המשיך את עבודתו בהוצאה לאור של [[ספר הניגונים]].<br />
<br />
התגורר ב[[פתח תקווה]] והיה מנכבדי קהילת חב"ד בבית הכנסת 'צמח צדק' בעיר, ושנים רבות שימש שם כבעל קורא מדוייק וברור מאוד.<br />
<br />
בשנים האחרונות עבר לגור ליד ביתו בשכונת הדר גנים - קריית בעל שם טוב.<br />
<br />
נפטר ב[[ז' מנחם אב]] [[תש"פ]], בגיל שמונים ואחת, ונטמן בהר הזיתים בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ירמי זלמנוב שר"י - [[צפת]]<br />
*בנו, האדמו"ר רבי [[שרגא פייביש זלמנוב (אדמו"ר)|שרגא פייביש זלמנוב]] מאופלע - [[בני ברק]]<br />
*בתו, אשת הרב שמואל נפתלי דיקשטיין - גני הדר [[פתח תקווה]]<br />
*בנו, ר' יצחק זלמנוב - [[ירושלים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''שפכתי עליו הרבה דמעות''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1224 עמוד 31<br />
*'''הילד ששאל מה נשתנה אצל הרבי הריי"צ''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1870 עמוד 34<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ישראל פלר, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e43c53a9807c_1581499706.pdf ילדות בגן העדן]''', בתוך שבועון משפחה, י"א שבט תש"פ<br />
*[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1361613/ ברוך דיין האמת: הרב ישראל יוסף זלמנוב אביו של האדמו"ר מאופלע], באתר jdn<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, ישראל יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>יעס אחי