חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2017-04-27T10:36:04Z

ירוחם: סופי: אפשר לשים תמונות שרואים צל של נשים?

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== מענדל או מנדל ==

הנושא כבר הועלה עשרות פעמים ותירצו שזה בשביל החיפוש, ואני הקטן לא זכיתי להבין מהו החילוק? הלא מקסימום ימצאו דף הפניה וידעו מהו הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 22 בינואר 2017 (UTC)
:צריך לזכור ששמות הערכים אצלנו, אינם כמו שם ערך בספר. יש להתייחס אליהם כקוד המפנה לערך. זה תפקידם העיקרי, ו-לא- דף הפניה לא מקבל בגוגל את אותו משקל של דף רגיל, גוגל מבדילים ביניהם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בטבת ה'תשע"ז 22:24, 24 בינואר 2017 (UTC)
::תעשה חיפוש בגוגל שמו של הרבי בעי"ן ותראה שהוא מוצא דפי הפניה (אגב, כשמתקנים משהו כאן לוקח כשבועיים עד שגוגל קולט את זה). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:02, 25 בינואר 2017 (UTC)
:::לפי הבנתי: א. מכיוון שדעתו הק' של הרבי שליט"א לכתוב מענדל ב"'''ע'''" דווקא, זה '''צריך''' להיות עיקרון. כיוון שזה עניין פרינציפי ועקרוני לא ניתן לסחור בזה, גם לא לטובת עיקרון אחר, גם אם הוא נעלה יותר. ב. גוגל בגדול ממזער את הבדלים בין מענדל ומנדל, ומיחס את ההבדל גם לטעות הקלדה/כתיב. יש שינוי, אבל מזערי. לעניינינו, כנראה שבין כה ויקיפדיה יעקפו, ובין כה נהיה מיד אחריהם.. ג. באמת אפשר לעשות גם דף הפניה, כנראה שגוגל מבדיל בין השתיים לפי מס' הכניסות, ואם יכנסו יותר מהחיפוש בלי ע יהיה שם יותר כניסות. וגם אם הוא מבדיל זה לא בקיצוניות כ"כ.

:::אגב כשחיפשתי עכשיו בגוגל "מנחם מנחם מ'''ע'''נדל שניאורסון" התוצאה השלישית היה הפניה מ"מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)" והרבעית הדף עצמו - א. דף ההפניה עקף, ב. אותו דבר אפשר להשיג גם במקרה הפוך (שלישי זה לא כזה גרוע). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 11:52, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::הרבי שליט"א מלך המשיח אמנם קובע שהכתיב הנכון הוא בעין, אבל היכן עומד על כך כפרינציפ? באותה מידה שכותבים את שמו הק' באנגלית ובסינית בלי עין, כך לענ"ד ניתן לכתוב בעברית ישראלית בצורה שתהיה קליטה לציבור הרחב. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן *]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 16:44, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

צודק הרב {{א|ד. שטרן|הכוכב}} שלכאורה אין בזה פרינציפ (ולכן להביא את זה לועדה הרוחנית זה מגוחך), אולם יש כאן משום כתיב נכון. שמי הפרטי הוא שלום, וכשמישהו כותב שולם אני יוצא מדעתי, לו היה שמי יחיאל ומישהו היה כותב בתום לב (בכונה זה סיפור אחר) יכיאל גם הייתי יוצא מדעתי. מלבד זאת יש בזה גם קצת ענין של כבוד לשמו הק' של רבינו. זה דבר ראשון.

שנית, למה שתכתוב באופן קליט לישראלים ולא באופן קליט לחרדים החוצניקים? (גם הישראלים, אך להם זה כנראה פחות מפריע). מה שקליט לא אמור להוות שיקול, רק הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:03, 27 בינואר 2017 (UTC)‏‎
:אני לא יודע באיזה גוגל חיפשתם, אבל בגוגל שלי, לא עולה שום דף הפניה בעמוד הראשון של התוצאות. בחיפוש אחר 'מענדל' עולים הערכים על הצמח צדק ובן המהר"ש, ולאחריהם ויקיפדיה. ובחיפושים אחר 'מנדל' עולה ויקיפדיה ראשון, חב"דפדיה שניה (וויקי ישיבה שלישית).
:בשולי הדברים אעיר, זה לא שאלה של שם 'קליט', זה עניין של כתיב על פי כללי הדקדוק בעברית (בעברית לא אמורים לכתוב 'ע' אם לא שומעים אותה). בן אדם שומע 'מנדל' הוא לא יעלה על דעתו לחפש 'מענדל'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:35, 6 בפברואר 2017 (UTC)
::מוזר, אולי יש הבדל בין גוגל בסיומת co.il לבין סיומת .com? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:41, 7 בפברואר 2017 (UTC)
:::אני מתכנן לבדוק יום אחד מה המקור (לכן התעכבתי עד עכשיו), אם יתברר שמשמע מהמקור שזה כן עניין עקרוני אני יפתח את הדיון שוב. בינתיים רק אומר, שלדעתי גם אם ד. שטרן צודק וזה לא עקרוני כלל וכלל, גם אז לנו כחסידים צריך (מה בפועל?) הדבר להיות - לדעתי - עקרוני. "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - הרבי אומר שכך נכון לכתוב (אפי' אם זה רק מבחינה דיקדוקית) לנו זה כבר המקסימום.

:::אגב גם לי השתנו התוצאות, כנראה שהיה איזה עדכון לגוגל וזה רק מראה כמה הדבר הזה ניתן לשינוי. ועדיין גם בחיפוש עם "ע" הוא מביא את התוצאה בלי "ע", כנראה הוא מבחין שזה טעות כתיב (בלי "ע"{{קריצה}}). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 17:11, י"ד בשבט, ה'תשע"ז ''(10 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קישורים לקבצים ==

באתי להעיר ולבקש מכם לקבוע מדיניות בעניין. כאשר מעלים קובץ חיצוני, כגון שיר או PDF, כיצד יש לקשר אליו.

1. באופן כזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים], או באופן כזה:[[קובץ:ניגון ברכת כהנים.pdf]].

2. היכן יש לקשר אליהם ב'לקריאה נוספת או ב'קישורים חיצוניים'.

:דעתי, יש לבצע הקישור באופן הזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים] כי זה יותר אסטטי. יש לקשר ב'קישורים חיצוניים', כי בנוסף להיות הקובץ מחוץ למרחב הערכים, ההבדל בין 'לקריאה נוספת' לבין 'קישורים חיצוניים' הוא שבקישורים אפשר לקרוא את החומר, בעוד שב'לקריאה' מדובר בחומר שצריך לחפש אחריו. הכנסת קישורים לקבצים בתוך 'לקריאה נוספת מבלבלת את הקורא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:41, 6 בפברואר 2017 (UTC)

== ערכים לדוגמה ==

אודה לעזרתכם, שתצביעו על דוגמאות לערכים שבהם יש בחב"דפדיה מידע נרחב שלא קיים ולא מתאים להכניס לערכים המקבילים בויקיפדיה. דוגמאות אלו נדרשות לצורך הצבעת מחלוקת אודות קישורים משם לכאן. לקישורים אלו משמעות רבה מאוד על כמות האנשים שיחשפו לחב"דפדיה. ואני כותב את הדברים על פי נתונים סטטיסטיים ברורים. תודה מראש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בשבט ה'תשע"ז 00:00, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:ערכים חב"דיים, או בדווקא לא? כלומר: האם אתה מתכוון לערכים דוגמת [[נסיעה לרבי]], [[ריקוד חסידי]] ו[[חלקת חב"ד הר הזיתים]], או לערכים דוגמת [[צה"ל]], [[ליל ניטל]] ו[[ברכת כהנים]]. או שמא לא זה ולא זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:41, 8 בפברואר 2017 (UTC)
::ערכים רבים בתורת החסידות ([[אור אין סוף]] [[צמצום שלא כפשוטו]] [[צמצום בבחינת מרובע]] ועוד) אמורים להיות מתאימים להגדרה זו (היות ואריכות רבה להם בתורת חסידות חב"ד וכמדומה ששם יבואו הדברים רק באיזכור דברים) אם כי עדיין אינם כך, (אולי גם [[שינה בסוכה]] וערכים נוספים כגון דא).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:21, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:::יש"כ, למסייעים. השתמשתי בחלק מהדוגמאות. אנסה להסביר מדוייק יותר. נדרשים ערכים:
#עשירים בתוכן, מסודרים, כתובים היטב, עם מקורות, או במילים אחרות ש'נראים טוב' גם לקורא שמצפה לקרוא ערך אנציקלופדי במובן המקובל של המילה.
#שעוסקים בנושאים שויקיפדיה עוסקת בהם, ברכת כהנים או קראון הייטס אלו דוגמאות מתאימות (חלקת חב"ד בהר הזיתים זה איזוטרי, ריקוד חסידי לא ברור מאיזה ערך בויקיפדיה יקושר אליו).
#שלא מתאים להכניס את כל התוכן שבערך החב"דפדי לויקיפדיה, ולכן לא ירצו שם להעתיק את התוכן אלא רק לקשר אליו. לדוגמה הערך על 770 שאצלנו יורד לרוזלוציה ששם לא ירצו לפרט כ"כ. לעומת הערך על ר' הלל מפאריטש, שרוב התוכן שאצלנו מתאים גם להעתקה לשם.
#באופן כללי עדיף ערכים חב"דיים, כי ערכים כלליים זה פחות מתאים לויקיפדיה, לדוגמה ירושלים לירושלים, ביבי לביבי וכו'. זה לא הגיוני שכל ערך בויקיפדיה שיש לו זוית חב"דית יקושר לחב"דפדיה... רק אם זה דוגמה בולטת זה יתאים --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בשבט ה'תשע"ז 02:05, 10 בפברואר 2017 (UTC)
:::לא עם סוגי הערכים שאני הבאתי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:33, 10 בפברואר 2017 (UTC)
::::הנחה, אין סוף וצמצום מרובע הם ערכים יפים רק שאין מקביל להם בויקי, כפי שתוכל לראות בדוגמאות שלהלן. השתמשתי בינתיים בערכים הבאים: [[מרכז חב"ד העולמי - 770]], [[קראון הייטס]], [[שמחה עלברג]], את הערכים [[צמצום בבחינת מרובע]], [[צמצום הראשון]], [[צמצומים שלפני צמצום הראשון]], [[צמצום לא כפשוטו]], הצעתי לקשר לערך הבודד שם שנקרא בשם המשונה 'תורת הצמצום'. עוד ערכים שהצעתי זה [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש קליפות הטמאות]] לערך שם 'קליפות', [[נפש אלוקית]] לפסקה ב'נשמה' העוסקת בנשמה על פי תורת הקבלה. [[שינה בסוכה]] לפסקה 'אכילה ושינה' בערך 'סוכה'. [[נסיעה לרבי]] לפסקה מאפייני החצר, בערך 'חצר חסידית'.
::::הצעות נוספות יתקבלו בברכה, בדגש על ערכים העוסקים בנושאים שגם ויקיפדיה/ ויקיפדים יתעניינו בהם, ושמכילים תוכן איכותי בשפה אנציקלופדית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשע"ז 20:37, 11 בפברואר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, קבל הצדעה לפעילותך החשובה שם. אני חולק על ההנחה שיש לנו מה לתרום רק בנושאים קבליים/חב"דיים, כמעט כל ערך יהודי שנמצא אצלנו במצב טוב יש לו הרבה הרחבה על פני ויקיפדיה! רק שלבושתנו אין הרבה כאלה... אבל, דוגמאות כמו [[מרדכי היהודי]], [[אחשוורוש]], [[משתה ושמחה]] למשל יכולים להיות רלוונטיים (ואם הם יעברו אצלנו עוד הרחבה - עאכו"כ). ועוד דוגמא מצויינת היא [[הקשת]], שכבר [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=18376652&oldid=18269623 נכנסה] ו[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=19573328&oldid=19546024 הוצאה] שם!
:::::ואם בעניני ויקי עסקינן, אולי אשאלך: יש לך מושג למה למרות שיש ערך "הזרם המשיחיסטי", בכל זאת הרבה ערכים שבהם הוא מוזכר לא מקשרים אליו אלא ל"פולמוס המשיחיות"? למשל: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D במחנה צבאות השם], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 מטה משיח], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F יהושע מונדשיין] ועוד ועוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:54, כ"ד בשבט ה'תשע"ז
::::אני מסכים שאפשר לקשר כמעט מכל ערך שיש לו ערך מקביל לחב"דפדיה, אבל צריך שגם הויקיפד הממוצע יסכים. אפשר להבין, שאין להם עניין בהפצת המעיינות, ורובם ככולם של הויקיפדים לא יסכימו למצב שבו יש מאות קישורים לחב"דפדיה, לכן צריך להתמקד באילו בעלי הסיכויים הטובים ביותר, שיש להם הצדקה לפי הקריטריונים הויקיפדיים. ערכי יהדות כלליים, ויקיפדיה יכולה להעתיק את המידע הכללי שיש אצלנו, וההיבט החב"די הוא לא מרכזי מבחינתם. כמובן שלאחר שתוכרע הצבעת המחלוקת ניתן יהיה להציע ולהעלות ערכים ספציפיים שיעשירו את הערכים המקבילים בויקיפדיה. לעניין הקישור ל'פולמוס' במקום ל'זרם' זה פשוט מאוד, הפולמוס הוא ערך ותיק והקישורים נוצרו עוד לפני שהיה את הערך 'הזרם'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 23:10, 7 במרץ 2017 (UTC)

== כתיבת מדיניות ==

קיימים מספר דפי מדיניות בחב"דפדיה, אבל כמעט אף אחד לא יודע על קיומם ועד שעלו טענות שלא קיים בכלל מדיניות. הטענה כמובן נכונה, אבל לא בגלל שהיא לא קיימת כמו זה שאינה יעילה (לדעתי). כדי שבאמת יהיה מדיניות יעילה צריך: א. להחליף את הקישור מדיניות למטה ל[[:קטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות פנים]]. ב. לשנות את שם הקטגוריה לקטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות, ולצרף אליה את שאר דפי המדיניות (עליי). ג. מתנדב שירשום איזה דפים צריך במדיניות כדי שתקיף את כל הכללים בחב"דפדיה אבל לא תיצור כפילויות בכללים. ד. לייצר תבנית ניווט לכלל דפי המדיניות כולל הדפים החסרים. ה. מה שכחתי?

אגב קיים דף בשם [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים]] וצריך למזג אליה את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]] בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 10:48, ט"ז בשבט, ה'תשע"ז ''(12 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== מילון ==
[[חב"דפדיה:אולם_דיונים/ארכיון_18#.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F:.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.92.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.93.D7.99.D7.99.D7.9D|מילון:מושגים חסידיים]]

מה ההחלטה הסופית? ואם המילון בחב"דפדיה איזה מרחב שם צריך? מילון או מילון חסידי?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:23, 15 בפברואר 2017 (UTC)

:{{בעד חזק}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 18:36, 18 בפברואר 2017 (UTC)

:דעתי היא כמו השם הנוכחי כמובן, מילון חסידי. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ג בשבט ה'תשע"ז, למניינם 02:07, 19 בפברואר 2017 (UTC)
::אולי מאוחר מידי, אבל לא אתאפק מלהביע תמיהתי:
::#למה צריכים מרחב משתמש מיוחד בשביל 4 ערכים?
::#למה יש גם דפים המתחילים ב"מילון" וגם ב"מילון חסידי"?
::בהצלחה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:43, כ"ד בשבט ה'תשע"ז

== מדיניות תבניות תאריכים ==

בקשר עם עריכות אלו ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41745&diff=287523&oldid=287162 1] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%91_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41746&diff=287522&oldid=287164 2] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41748&diff=287521&oldid=287168 3]) הייתי שמח לברר שוב מהי המדיניות שלנו. בהגיון שלי תאריכים שאינם חב"דיים במובהק, גם אם מכניסים אותם, צריכים להופיע בנפרד, עם קו מפריד. לאחרונה באופן עיקבי כל תבנית שאני מעלה מגיע אנונימי ו'מתקן' בצורה שרירותית. היתה איזו מסקנא? החלטה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:00, 19 בפברואר 2017 (UTC)
:לא היתה החלטה. חשבתי שעשית את זה בטעות כי ראיתי את זה רק בכמה ערכים בודדים וזהו לכן שיניתי, אבל אם זה בכוונה אז מתנצל ותשחזר (אבל צריך אז לעשות גם בשאר הימים).
::א. "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
::ב. מן הראוי, שכל אחד יתקן את מה שעשה. גם כך אין לי זמן מיותר...
::בברכת הצלחה לכל עניני הרבי, ושנזכה להיות חלק מזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 20 בפברואר 2017 (UTC)
:::תכלס אתה רוצה שאעבור להחזיר בכל התאריכים?
::::אם תוכל - אשמח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:03, 20 בפברואר 2017 (UTC)
{{שבירה}}
:בקשר לתבניות, רציתי להזכיר את המדיניות בהתקרבנו לחודש אדר: בתבניות אדר סתם ([[תבנית:א' באדר]]) - נכללים כל האירועים, גם בשנים פשוטות וגם באדר א' וב' בשנים מעוברות. בנוסף ישנם תבניות נפרדות לשנים מעוברות ([[תבנית:א' באדר א']], [[תבנית:א' באדר ב']]) שבהן ישנם רק אירועים מאדר פשוט וכן אדר זה (כלומר, בא' באדר א' אין אירועים מא' אדר ב'https://shluchim.vertlach.net/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%, ולהפך). וק"ל.
:תבניות אדר סתם מקוטלגות בקטגוריה ו (ו01, ו02 וכו'), אדר א' - ז, אדר ב' - ח.
:עשיתי כעין תבנית פירושונים בראש תבניות אדר כדי להדגיש את הנ"ל, ולמנוע בלבולים בעריכתם בעתיד. אשמח לשמוע דעת הקהילה בנדון.
:'''בנוסף''': יש בלבול בנוגע לאירועים שהתרחשו בשנים מעוברות, שלא ברור איזה מהם באדר א' ואיזה באדר ב'. ניסיתי לברר חלקם כמה שידי מגעת, אבל חלקם לא הצלחתי ועליהם מוצבות [[תבנית:הבהרה]]. מי שיוכל לברר עוד - תבוא עליו ברכה (קצת פאדיחה שבעמוד הראשי יהיו הרבה תבניות הבהרה). יישר כח לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:03, כ"ו בשבט ה'תשע"ז

== קרובי משפחה ==

אילו קרובי משפחה ראוי להכניס בערך. הבה נקבע כללים ברורים שיכנסו בעז"ה לפסקה שטרם קיימת בדף: [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#משפחתו]]. נא הביעו דעתכם בפסקאות הבאות, כמובן שכל אחד יכול להוסיף ניסוחים הצעות ופסקאות, רק השתדלו שיהיה ברור ומסודר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 22:44, 7 במרץ 2017 (UTC)
:חבל שהדיון ייסגר ככה, מה המסקנה? (צריך בסוף לעדכן בדף הנ"ל, כמו ש{{א|שיע.ק}} כתב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:07, י"ט באדר ה'תשע"ז

===ללא מחלוקת שצריך להכניס===
1. בעל/אשה.
2. אב ואם.
3. ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:לענ"ד שנים הראשונים צריכים להיכנס בגוף הערך ואינם צריכים להיכפל בפיסקה "משפחתו". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
:: {{מצטרף}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::{{מצטרף|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:55, י"א באדר ה'תשע"ז

===אחים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:ב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
::לכתוב רק בערכים שלא נמצא מידע כזה בערך אחר. כלומר אם אין ערך על האבא, להוסיף את האחים. אם אין ערך על השווער - להוסיף את הגיסים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::כמו להתראות, ובדיעבד כמו שף ויתיב. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::: אין טעם לכפול את השמות בכל ערך, אם יש ערך אחר (כמו האב, או השווער), זה ממש מיותר; וגם אם אין, אני חושב שאפשר לוותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::אם אין '''ולא יהיה''' ערך על האב/השווער, והאח/הגיס הוא בעל חשיבות גדולה מאוד (לא רק חשיבות אנציקלופדית, אלא חשיבות '''לעובדה''' שפלוני הוא אחיו/גיסו של אלמוני. לדוגמא, ר' [[משה פנחס כץ]] והרב [[מרדכי מנטליק]]). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:59, י"א באדר ה'תשע"ז

===גיסים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:כמו אחים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כמו אחים. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
::: כמו שכתבתי באחים• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::אפשר למחוק את הפסקה כדי שלא יאלצו כל אחד להכנס ולכתוב "כמו אחים" {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:00, י"א באדר ה'תשע"ז

===ילדים===
א. לכתוב את כל הילדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על ילדים נשואים.
ג. לכתוב רק על ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:מתלבט בין ב' לג'. בוודאי אין מקום להביא ילדים שאינם נשואים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד אפשרות ב'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד ב --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:23, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::רק להעיר, שכמדומה ברור לכולנו שבחור מבוגר מוכר (בדוגמת פינטו) לכאורה נכנס בגדר של נשוי. הלא כן? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:38, 8 במרץ 2017 (UTC)
::::בעד ב'. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:07, 9 במרץ 2017 (UTC)
::::: ב • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::בעד ב. ובהסתייגות, אם מדובר בילדים שנהרגו בשואה, תמימים שנפטרו בצעירותם וכד' (גם מסכים ל"דוגמא" של שף ויתיב, אבל עם כל המאמצים לא מצליח למצוא מקרה דומה...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:02, י"א באדר ה'תשע"ז

===נכדים===
א. לכתוב את כל הנכדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על נכדים נשואים.
ג. לכתוב רק על נכדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:לא להכליל נכדים, מקסימום אפשר להכליל אותם יחד עם הוריהם באם הם מפורסמים '''ביותר''', למשל בין בני הרב [[מאיר אשכנזי]] ניתן לכתוב אצל אביו של הרב אשכנזי מכפ"ח "בנו הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]". באם אינם מפורסמים ביותר אך הם מפורסמים קצת ניתן אולי לכתוב באם אין שם משפחתם שווה.'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כנ"ל, לכתוב רק באם המידע הזה לא נמצא בערכים אחרים. אם אין ערך על הבן/חתן, להוסיף את הנכד (ורק אם הוא בעל תפקיד בולט). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::{{מצטרף|}} וע"ד שכתבתי לגבי אחים/גיסים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:03, י"א באדר ה'תשע"ז

===נוסף===
לעיל נידון קביעת כלל שרירותי. לענ"ד יש מקום להפעלת שיקול דעת בערכים ריקים, להכליל את האחים/גיסים בשביל למלא את הערך (אם זה מוסיף ולא נראה מיותר, כגון שיש להם תפקיד וכדומה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:ערכים שצריך למלא יש לעיין אם יש להם זכות קיום. אולם אני מודה שלו נניח שפנחס רייזעס היה גיס של בנימין קלעצקער יש לציין זאת בערך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:22, 8 במרץ 2017 (UTC)
::{{בעד חזק|}} הפעלת שיקול דעת בכל מקרה שהוא, {{נגד חזק|}} קיומם של ערכים שצריך להוסיף אחים כדי למלאם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, י"א באדר ה'תשע"ז

== [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#חב"דפדיה באנגלית|חב"דפדיה באנגלית]] ==

אולי כדאי לפתוח באמת את חב"דפדיה באנגלית ודהיא תהיה בייחד עם העברית (שכל שינוי טכני שעושים בעברית יהיה גם באנגלית ושבכל ערך באנגלית יהיה קישור לערך בעברית)? בתור ערכים ראשונים אפשר לפתוח מרחב שם/ להעלות אותה ולא להודיע (כדי לחסוך עבודה של העתקה) --[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:49, 9 במרץ 2017 (UTC)
{{א|שיע.ק}}, {{א|שלום}}, {{א|חיים נהר}}, {{א|חבר}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:01, 9 במרץ 2017 (UTC)
:(מדוע אתה מזכיר אותי יחד אם גדלי חב"דפדיה? אני שווה להם?) {{בעד}} לעשות חב"דפדיה באנגלית (שיקראו לה חב"דפדיה האנגלית כמו ויקיקליפה האנגלית וכדו') צריך לעשות שכל שינוי שעושים כאן אוטומטית יהיה גם שם ולהפך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::אפשר להגדיר שדף שלא קיים באנגלית וקיים בעברית יוצג בעברית. להתחיל בבניה באופן שיהיה צריך להירשם ולקבל הרשאה?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:45, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::כמובן, הרשאה מידית לעורכים מרכזיים כאן--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::::אני מתנגד נחרצות לפתיחת חב"דפדיה אנגלית, עד שיוכח שיש לה סיכוי ממשי. אצטט מספר טיעונים מהדיון בדף הנ"ל:
#"במידה ונודיע בחגיגיות בחב"ד אינפו על פתיחתה של חב"דפדיה באנגלית, ויעבור חודשיים-שלושה, ושום דבר רציני לא יתקדם שם, נצא מופסדים .. לפני זה מישהו רציני שיקח על עצמו כתיבתם של מינימום 750 ערכים ראשוניים".
#שיתחילו להעלות ערכים כאן בחב"דפדיה בעברית - ערכים באנגלית, ואחרי שיצטבר כאן ערכים באנגלית, נעלה את המיזם. הערכים יכנסו בנתיים תחת קטגוריה:ערכים באנגלית.
#רעיון נחמד. קודם לכן חייבים לדאוג שדובר אנגלית כשפת אם ייקח אחריות לנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באדר ה'תשע"ז 01:19, 10 במרץ 2017 (UTC)
::::עד כאן.

=== סיכום ===
בסיכום כללי של הדיעות כאן אפשר לסכם: תומכים בהקמה מיידית של חב"דפדיה באנגלית, הם: Men770, חבר.
המליצו להמתין: שיע ק.

::מתנגד נחרצות לרעיון. אין ספק שחשיבותו של חב"דפדיה באנגלית היא גדולה ביותר (אולי אף יותר מזו העברית), אולם מכמה סיבות אני מתנגד:
*שני התומכים בפתיחה המיידית כנראה אינם דוברים אנגלית כלל וכלל.
*אם המצב בעברית הוא על הפנים למה להיכנס לפרוייקטים חדשים?
*מה הפירוש מיידית? לפתוח את זה היום, והמצב בה יהיה כהמצב בויקיפדיה בשפת ה"pitkin-norfuk"?
*קהל משיחיסטי אמריקאי - אין. לפתוח אתר עבור שנים שלוש חברה מתפארת מנחם שאינם קוראים עברית, ועבור קבוצה מצומצמת ביותר של בנות - פשוט לא שווה את המאמץ. אתר לא מזוהה פוליטית לא יקום (לצערנו).

::{{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון 08:27, 10 במרץ 2017 (UTC)

:::מצטרף להתנגדות.
:::לדעתי יש להתמקד בשיפור העברית, ואם מתעקשים על פרוייקט חדש כל שהוא לקראת העשור, אפשר להוסיף פרוייקטי־משנה בעברית (כמו שהתחילו עם מילון, פתגמים וכדו') [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 04:39, 12 במרץ 2017 (UTC)
::::ולתומכים אומר, אפשר לפתוח בינתיים מיזם פנימי בתוך ויקיפדיה, וכשנגיע לכמות מינימאלית של ערכים בסיסיים באנגלית סבירה לפחות, אפשר יהיה לפתוח את חב"דפדיה באנגלית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשע"ז 00:03, 14 במרץ 2017 (UTC)
:::::רעיון מוצלח, להעיר אשר בויקיפדיה האנגלית ההשגחה הרבה פחות צמודה מאשר זו העברית והסיכויים שימחקו לכם ערכים הקשורים בחב"ד פחותה בהרבה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:28, 14 במרץ 2017 (UTC)
::::::"שימחקו '''לכם'''"? ובעומדנו בסמיכות לימי חג הפסח, כיון שהוציא עצמו מן הכלל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:35, 15 במרץ 2017 (UTC)
:::::::הרי לי לא ימחקו אף בעברית {{קריצה}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:27, 15 במרץ 2017 (UTC)
::::::::אפשר גם בתוך חב"דפדיה במרחב שם סגור.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:16, 15 במרץ 2017 (UTC)
== התסביך המשיחי של עדין אבן ישראל ==

באיזה ערך משלל ערכי גאולה ומשיח באתרנו הנכבד, ראוי לדעתכם להכליל את [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593460#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content הקישור החיצוני הזה]? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 15 במרץ 2017 (UTC)
:אתה שואל ברצינות? יש כבר קישור בערך [[ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:27, 15 במרץ 2017 (UTC)

== תבניות ==

תבניות רבות הכוללות בתוכן טבלאות שונות כמו [[תבנית:שבת]] [[תבנית:פסח]] [[תבנית:חגים וזמנים]] [[תבנית:חנוכה]] וכו' כל אחד מהם שונה בגודלו במראו ב[[שיחת תבנית:חנוכה|עבר]] כבר נידון האם יש מקום ליצור צבע וצורה אחידה לכל סוגי תבניות אלו הקשורים למועדי ישראל ואני מעוררה שוב כי לדעתי יש לכך חשיבות רבה. ובעיקר לגודל ורוחב התבנית שמשתנית מתבנית לתבנית לדעתי חשוב שיהיה גודל אחיד ובעיקר זה מפריע כשיש שתי תבניות כמו לדוגמא [[שבת הגדול|כאן]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 15 במרץ 2017 (UTC)
:מסכים בנוגע לצורה, לגודל ולסדר (ראה למשל [[תבנית:סוכות]] שהיא ממש תוהו ובוהו). אך בנוגע לצבע כבר הבעתי דעתי שם שלענ"ד גיוון בצבעים יפה יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:06, י"ט באדר ה'תשע"ז

== ימי חב"ד ==

האם לדעתכם נכון שאירועי התוועדויות [[חג הפורים]] אצל הרבי בימי חב"ד יהיו שייכים ל[[ט"ו באדר]]? כנראה מי שעשה זאת חשב על זה שזה אחרי השקיעה, אבל לענ"ד לא נראה נכון כלל וכלל. ולהעיר שהתוועדות פורים תר"פ ופורים קטן תרפ"ז כן נמצאות ב[[י"ד באדר]], אף שגם הם ייתכן והיו אחר השקיעה. [השאלה כמובן רלוונטית גם לעוד אירועים כמו יסוד תקנת הרמב"ם בי"א ניסן תשד"מ ועוד ועוד]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:04, י"ט באדר ה'תשע"ז
:כפשוט, שייך לפורים/י"א ניסן וכו'. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:15, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערך על בטיחות בדרכים ==

האם לדעתכם כדאי לעשות ערך על הוראות הרבי לבטיחות בדרכים, שם יכנס סידור תהלים ותניא, קופת צדקה, [www.tikvasmenachem.com/tm-364a.pdf מזוזה], והנלווה? צוואת רבי יהודי החסיד לא לחזור ומענה הרבי לרש"ז גורארי' לומר פרק תניא? ועוד? מה יהיה השם שלו? יש למישהו מה להרחיב? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

:ועל הדרך, כאן המקום לקרוא למפעילים לפתוח את אתר תקוות מנחם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

בזמן האחרון יש דיבורים רבים על ערכים מומלצים, וכרגיל הכל נשאר במישור הדיבורים. לדעתי הסיבה לכך היא כי אנחנו חושבים שכאן זה ויקיבתחתונים, וכמעט בלתי אפשרי שנגיע לכמות ערכים ברמה הזאת.

יש לשקול לדעתי שינויים בכללים של מה נקרא 'ערך מומלץ'. הדבר הראשון שצריכים לקבוע הוא כי '''ערך מומלץ אינו בהכרח ערך ארוך''' חד וחלק!

הכללים שיש לקבוע לענ"ד:
#ערך בעל חשיבות.
#ערך מקיף עכ"פ את עיקרי הדברים (עם מקורות לכל מה שכתוב, אפילו אם זה מקור אחד לכל הערך).
#חשוב ביותר: ערך שאין בו מחלוקת/פוליטיקה.
#ערך כתוב באופן סביר.
נראה לי שכמה מערכי חג הפסח שנכתבו עכשיו נכנסים בקריטריונים הנ"ל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:15, 22 במרץ 2017 (UTC)
:הבעיה לדעתי היא יותר שחסר עקשן, משום שעד שלא התעקשתי על הערך [[ניצוץ משיח]] ושגעתי את כל המדינה שום דבר לא זז בעניין (ובצדק כי מה פתאום שייעניין אותי פתאום ערך שאחר כותב, בגלל שהוא החליט..) ולבסוף יצא ערך יפה ניסיתי לעשות זאת שוב בערך [[שינה בסוכה]] חוץ משיע.ק אף אחד (!) לא תרם את עצמו.. כמובן כשעבר סוכות נו.. לך תדבר עם משהו..
:עכ"פ תעלה איזשהו הצעה לערך סביר בעניין הפסח ובטוח אני שירתמו לכך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:39, 22 במרץ 2017 (UTC)
::הכי חסר זה זמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:39, 23 במרץ 2017 (UTC)

== מוסד הרב קוק ==

מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)
:הרבה יותר מעניין לכאורה זה שהרבי מחפש את הספר של בני של הסטייפלער... אגב, לאחרונה פורסמה תמונה איך מראים לו את המכתב הזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:04, 18 באפריל 2017 (UTC)

== חסדות חב"ד הערך הזה צריך להיות הכי ארוך בחבדפדיה!!==
חייבים מלערוך אותו
מי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לערך של חסידװת חב"ד המון.
עוד מישהו שיכול להעתיק מוקיפדיה ששם הערך הרבה יותר ארוך. --[[משתמש:או או|או או]] - [[שיחת משתמש:או או|שיחה]] 06:20, 18 באפריל 2017 (UTC)

== ערכי נשים ==

{{הועבר
|מ=שיחה:רחל זמיר
}}
בעיקרון אני נגד ערכי נשים, אבל אם יום אחד יכתבו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:12, 27 במרץ 2017 (UTC)

:{{א|להתראות}}, באמת שאינני מצליח להבין אותך, כל צרוע וכל זב זכאי לערך מעצם עובדת קיומו, ונשים שעשו ופעלו רבות אינם זכאים?! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:37, 27 במרץ 2017 (UTC)
::זכאית בהחלט. אבל לדעתי אין מקומם של ערכי נשים באנציקלופדיה חב"דית. אתה חושב שאם אשכנזי היה מכניס ב'אוצר החסידים' את מומע שרה היתה דעת הרבי נוחה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:22, 28 במרץ 2017 (UTC)

:::ללא ספק, ולא כמו שאנשי ארץ ישראל (בהשפעת ...) מעוותים את רצון הרבי והקב"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:37, 28 במרץ 2017 (UTC)
::::כמובן שמה שכתבתי בטל ומבוטל אם תמצא ולו מקור אחד בדברי רבינו, ואפילו בדרך רמז שברמז, ואפילו לענין שהוא רק דומה. מעולם לא ראינו שהרבי נמנע לדבר על אשתו או על אמו, הפריערדיקער רבי כתב קונטרס דברי ימי הרבנית רבקה, ושנים מתוך החמש מגילות קרויות ע"ש נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:53, 29 במרץ 2017 (UTC)
:::::{{א|שף ויתיב}}, נפלאתי כיצד הינך מוצא בכל דבר קשר לאנשי א"י וכו', וכדברי מלכנו הקדושים - כאשר אדם שקוע בתוקף במשהו וכו'... וכי לא מוטב שבמקום זאת היית מחפש את הקשר למשיח?
:::::ולגופו של ענין, כפשוט שאין כל מניעה לכתוב ערכים על נשים שעשו פי כמה וכמה מרף הפעילות המצדיק ערך אצל בני המין השני. ויתירה מזו, אם לדעת הכותב זה מוסיף ב'והחי יתן אל לבו' ניתן לשים תמונות שחור-לבן של נשים שנפטרו, כמבואר במענה אד"ש הנמצא בערך [[איסור הסתכלות בנשים]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:06, ב' בניסן ה'תשע"ז
::::::לא אמרתי שזה אסור, רק שזה לא מתאים. בקשר לטענה של 'אנשי ארץ ישראל': לידיעתך, גם אנחנו חסידי חב"ד חלק מבני ישראל, ואם ישנו גדר של דבר "שהאומות גדרו את עצמם", אנחנו לא גרועים מהאומות. יש דברים שבעבר היו מותרים אבל נוספו על גדרים וסייגים שיהודים שומרי תורה ומצוות קיבלו על עצמם. טענתך, היא אותה טענה של הגרועים שבמזרח'ניקים המבקשים לבטל את כל התקנות שנתקנו במשך הדורות, בטענה שלא נמצא לכך מקור בחז"ל, והיא הולכת, בדקות, בדרכם של הקראים שביקשו להיצמד למה שכתוב, ולא קיבלו על עצמם את מרותם של חכמי ישראל. לא אמרתי שכל צרוע וזב יש לו כח של 'חכמי ישראל' והם יכולים לגזור על כלל הציבור מה שהם רוצים, וגם לא אמרתי שהגזירות והתקנות שקיבלו על עצמם אנשי ארץ ישראל מחייבים את כלל קהילות הקודש די בכל אתר ואתר, וייתכן באמת שאין שום בעיה בנקודה הספציפית הזאת, אבל התכוונתי לעצם הטענה. בברכת ואת והב בסופה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:37, 29 במרץ 2017 (UTC)

::::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, נראה שלהתראות הבין היטב מה התכוונתי. אין לי כח להסביר, אולי כשאהי' מול מחשב. אם הינך מחפש קשר למשיח עיין רמ"ח אותיות סי' קיז.‎
::::::::‎‏{{א|להתראות}}, כנ"ל אין לי כח אז לא אתייחס לויכוח הכללי, אתייחס למה ששאלת אם נראה לי שהרבי היה מרוצה אם היו מכניסים את המומע שרה. כדרכם של יהודים אענה בשאלות משלי (אני מחכה למענה): א. האם לדעתך הרבי היה מרוצה לו היו מכניסים לספר השלוחים רק תמונות (צבעוניות!) של השלוחים ולא השלוחות? ב. לו לא היו מדפיסים את ספר השלוחים אז אלא כיום ובארץ הקודש, האם היו מכניסים את השלוחות? ג. התשובה לב' היא בהשפעת מי? ומי קרוב יותר ל'''רצון''' (ולא רק דברי) הרבי?‏
::::::::‏‎מייחל לתשובתך הכנה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:08, 6 באפריל 2017 (UTC)‏
:::::::::א. לא. ולפני שאמשיך להתייחס, אני חייב לציין שזו דוגמא לא מוצלחת. אני מדבר על אנציקלופדיה ואתה מדבר על אלבום. אני מדבר על חומר הפונה לקהל הרחב, ואתה מדבר על חומר הפונה לקהל יעד מאוד מצומצם.
:::::::::ב-ג. תלוי מי היה מדפיס, ואני לא חושב שזה השתנה היום. אם טוביה בלוי היה ממונה על הדפסת אלבום השלוחים לפני ארבעים שנה - הוא היה מדפיס עם תמונות נשים? ונשאל הפוך על הפוך, אם היתה זו הפקה ישראלית והיכל מנחם ירושלים וכיו"ב היה שם את זה בחלון הראווה של המכירות שלו - היתה לרבי נחת רוח? הכל לפי המקום והענין. זה לא אסור, אבל יש מקומות שזה מתאים ויש מקומות שלא. זה נושא רחב שנוגע בהמון סוגיות ולא כל מה שמתאים בבית חב"ד בנאפל מתאים בבית יהודי, גם אם הוא מותר על פי שולחן ערוך 'יבש'.
:::::::::ולסיכום, לעניות דעתי זה לא הרצון של הרבי להחמיר יתר על המידה, וגם לא להקל ראש מבלי להתחשב במקבל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:37, 6 באפריל 2017 (UTC)
::::::::::יש להפריד בין תמונות לבין ערכים. אבקש לדון קודם רק לגבי הערכים. לגבי ערכים, לדעתי לא רק אפשר אלא חובה לכתוב ערכים על נשים שפעלו ביהדות ובחסידות. הרבי עצמו העלה על נס פועלם של נשים, החל מהאמהות, המשך ברבניות, ועד לאישה חסידית כמרת פעשא שמסרה את נפשה ומוזכרת בדבר מלכות. והוא דבר הפשוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:43, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::::אני סבור שיש להעביר את הדיון לאולם הדיונים. תחת הכותרת ערכים על נשים. וכשיסתיים אפשר יהיה לדון על תמונות נשים (שלדעתי אין להם מקום מלבד הרבניות). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:44, 19 באפריל 2017 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}}, דבר ראשון אדרבה, אם זה מיועד לקהל הרחב הרבה יותר מסתבר לשים ערכי (ותמונות) נשים מאשר אם זה מיועד לקהל פנים חב"די. אולם אתה התחמקת מלוז הענין ולכן אשאל את השאלה שלי בצורה הפוכה, לו היו מדפיסים את ספר השלוחים '''כיום''' והיו מכניסים לשם תמונות נשים, האם לא היו מתלחששים במסדרונות הישיבה הגדולה בעולם "תראו מה זה, לאנטים אין בעיה להכניס תמונות נשים..." בעוד שגם לי וגם לך ברור שדעת הרבי כלל לא היתה נוחה אילו לא היו מכניסים לשם את התמונות האלה. זה בהשפעת מי? לדעתי זוהי השפעה של אלו שאתה מכנה "האומות". החרדים הפרזיטים העושים את התורה קרדום לחפור בה (ואין כוונתי במישור הכספי) אינם מחייבים אותי כלל ועיקר, וגם אינני נהפך לקראי בשל כך.
::::::::::::בנוגע לעצם הענין, אם יש לך תקדים/דוגמה/ראיה ממשהו '''דומה''' מהרבי להדרת הנשים שאתה רוצה להשליט פה, אז כל דבריי בטלים ומבוטלים. אני יכול להביא לך '''עשרות''' מקרים הפוכים, וכל זמן שאין לך אפילו דוגמה אחת אז לבוא ולחלק מסברא ולומר זה לא דומה עליך מוטלת חובת ההוכחה.
::::::::::::לסיכום, לדעתי דעתו של הרבי שאין להקל כלל וכלל בשום ענין, אך גם אין להמציא הלכות שלא שערום אבותינו (ובפרט אם זה על חשבון רגשות של אחרים). הענין הזה אין בו משום "קולא" (וק"ו אם אין תמונה) אלא רק common sense.
::::::::::::כבקשת {{א|שיע.ק|שיע}} נחכה עם הדיון על התמונות עד שייגמר הדיון הזה, והדיון על מענדל נמצא כמה פיסקאות מעלי. אני חושב שלמען הכבוד הראוי לשמו הק' של רבינו ראוי להחליף את זה, ואז אם אחרי שבוע נראה שירדנו ברשימת התוצאות תמיד יהיה אפשר להחזיר (אגב, לדעתי א. זה לא כ"כ משנה איפה אנחנו בתוצאות באם איננו ראשונים, ב. אין למדוד לפי איפה אנחנו בתוצאות אלא לפי כמות כניסות, ג. רוב האנשים בכלל מחפשים "הרבי מלובביץ'" או משהו כזה ולא את השם, כך שזה לא כ"כ משנה איך תכתוב את השם). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:43, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::::::נראה לי שכולם פה בעד ערכי נשים, ואפילו להתראות המתנגד ('''במלרע! רק במלרע!''') הרי הוא עצמו יזם ופתח את [[שיחה:רחל זמיר]]...
:::::::::::::בכל אופן אני חולק על רעיון ההתנגדות, ובשתיים: (א) '''דעת הרבי'''. לא מצאנו ולא ראינו בשום מקום רמז דרמז בשלילה גורפת כזאת, ואדרבה. (ב) '''המציאות'''. לא נראה לי שאפילו קיצוני החרדים באה"ק "מחמירים" עד כדי כך שאסור אפילו לכתוב על נשים. בכל עיתוני החרדים יכולה להיות כתבה על הרבנית הצדקנית מבעלז או מגור או מקנייבסקי וכו', ולאף אחד זה לא צורם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:29, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
{{שבירה}}
{{קטן|ובתגובה אגבית שלא ממין הענין:}} {{א|שף ויתיב}}, אינני יודע מה היו מתלחששים בישיבה הגדולה בעולם במקרה היפותטי, אבל אני כן יודע שכאשר עסקן פלוני מכפ"ח הוביל/מוביל מגמת התייפיפות שכללה הכנסת תמונות נשים לפרסומי צא"ח - '''נדמה לי''' שאף לא בצניעות מלאה - יצאו נגדו (לא בישיבה הנ"ל שבקושי ידעו מכך, אלא בעיקר) חבריו לארגון ועוד כל מיני, "אנטים" כמובן, אז כנראה שגם להם זה צורם. (ואגב דאגב: לדעתי אין שום טענות נגדו, שהרי ב[[ציונות דתית|חוג שאליו הוא משתייך]] זה מקובל ואף הרבה יותר מכך, הטענות הן רק נגד מי שמכניס אנשים מחוג הנ"ל לנהל את ליובאוויטש רק בגלל שהתעטפו בסירטוק משי...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:35, כ"ד בניסן ה'תשע"ז

:א. הוא אשר אמרתי, אנשי ארץ ישראל (ללא קשר משיחיסטים או אנטים, הבאתי רק דוגמה שאני מכיר אישית). ב. אין לי מושג על איזה מקרה אתה מדבר, אולם פשוט שאם זה אינו צנוע אז לא רק שזה לא מתאים אלא אף אסור. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:02, 20 באפריל 2017 (UTC)

::אני רק תזכורת: לאתרנו יש ועדה רוחנית. לכאורה זה בדיוק התפקיד שלה, לא? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:46, 21 באפריל 2017 (UTC)
:::אם כבר הערות אגב, באתי בזה למחות על שהצמידו לי את התואר 'מתנגד'... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:17, 21 באפריל 2017 (UTC)
::::א. {{א|יוסי ג}}: לדעתי - מהסיבות הנ"ל - מיותר אפילו לשאול את הוועדה בזה. אבל לא אתעקש אם בוער למישהו.
::::ב. {{א|להתראות}}: {{תוקן}} {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:14, כ"ז בניסן ה'תשע"ז
:::::הרי רק השבוע למדו ש"עיקם הכתוב" כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:07, 23 באפריל 2017 (UTC)
אז אפשר לסכם שרוב קולות ברור בעד כתיבת ערכים גם על נשים? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:14, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::לענ"ד כן (וכבר סיכמתי כך לעיל...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:25, כ"ח בניסן ה'תשע"ז

== תמונות נשים ==
פותחין בדבר מלכות: [[גבריאל צינר#פרסום תמונת הרבנית]] דברי הרבי מצוטטים אצלנו כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)

לפני שנתחיל לדון בנושא אבקש מ{{א|שיע.ק|שיע}} שיסביר באופן שיובן לשכל האנושי המגושם שלי מהי סברת החילוק בין תמונת הרבנית לשאר נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:52, 23 באפריל 2017 (UTC)
:למה לפני, זה חלק מהדיון. הרבי מציין שלושה סיבות להתיר: 1. שאין 'הסתכלות' 2. שזה לא צבעוני. 3. שאינו מכירה. וממשיך שאין איסור אם אין אחד מהשלושה ובמיוחד כשאין את כל השלושה. אלא שהעובדה שאין איסור, עדיין לא הופך למנהג חב"ד לפרסם תמונות נשים. הראיה לדעתי היא מסיום דברי הרבי, בתגובה לדברי הרב צינער ש'מידת חסידות להחמיר' כותב הרבי "אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו", ניתן להבין זאת, הרבי לא שולל ש'מידת חסידות להחמיר', אך שולל זאת בהקשר זה. אין פה אמירה מפורשת שמידת חסידות להחמיר, אך רמז לפחות יש כאן.
:לסיום, כמדומני שבעניין והחי יתן אל ליבו יש הבדל מהותי בין הרבניות לבין כל יהודיה מן השורה. אוסיף ואפרט, זה לא שאסור שיהיה תמונת נשים שנפטרו בשחור לבן, אלא שלדעתי יש לקבוע כללים מחמירים בדבר שלא לפרוץ גדר. אני גם סבור שאם בית משיח וחב"ד אינפו מקפידים שלא לפרסם תמונות נשים, לא ראוי שאנו נפרוץ גדר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)
::לענ"ד באותו מענה יש ד' סיבות להיתר, היינו, נוסף על הג' טעמים דלעיל כמו"כ יש את מה שהרבי כותב לפנ"ז "ושולל בנוגע לאחרנייתא" היינו מכיון שאין היא בחיים יותר אין בעיה גם לולי ג' התנאים דלעיל.
::לא הבנתי מהי הסברא ש"והחי יתן אל לבו" לא שייך אצל המומע שרה למשל. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:37, 24 באפריל 2017 (UTC)

:::אגב, {{א|שיע.ק|שיע}}, כמדומני שסיום המענה שאותו הבאת כראיה לדבריך (שהרבי לא שולל את המידת חסידות להחמיר), לא רק שאינו ראיה לדבריך (מכיון שהרבי גם אינו כותב שמסכים עם זה, אלא שאפילו אם הדבר כן הוא כאן זה אחרת), אלא דלהיפך, הוא ראיה שבכל מקום שיכול להיתוסף ב"והחי יתן אל לבו" אין לחשוש ממידת חסידות (אפילו אם נהגו כן בבית משיח או באינפו). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:50, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::לענ"ד - שלא כדעת {{א|שף ויתיב|ידידנו השף}} - מענה הרבי כן מקבל את הנחת היסוד של הרב צינער (שהרי אם כל האיסור שכתב אינו אלא מצוץ מהאצבע ולהד"ם, הרבי אינו צריך לטרוח לחפש היתרים, אלא לכתוב במילה אחת להד"ם). וממילא יש מקום לזהירות בנושא, ולא כל תמונה יכולה/צריכה להופיע.
::::אמנם כשצריכים לקבוע גדר מחמירה, לא הבנתי למה יש להחמיר יותר מהרבי. וממילא אם התמונה היא 1. שחור לבן 2. של אישה שנפטרה 3. יש בה כדי להוסיף ב'והחי יתן אל לבו' - למה לא? ו"החי יתן" כולל לדעתי גם את המומע שרה, וכל אישה חסידית אחרת שיש ללמוד ממעשיה - ש'''פשוט''' שהלימוד ממעשיה שייך הרבה יותר כשיודעים איך נראית (ובמכ"ש וק"ו מתמונת הרמב"ם הבדויה שהרבי אומר שמוסיפה ביר"ש). וממילא אם ישנן נשים שצריך לכתוב עליהן כאן בלי תמונה, הרי הדוגמא היחידה שצצה במוחי זה [[גניה שניאורסון]] ו[[דליה רויטמן]], אולי (יש תמונה כבר, אלא מה?).
::::בכל אופן בנושא זה חושבני שלא יזיק לשאול את הועדה הרוחנית. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:24, כ"ח בניסן ה'תשע"ז
:::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, בניגוד למה שאולי חשבת, הרי שמר {{א|שף ויתיב}} החביב כלל לא הביע דעתו לכאן או לכאן, הוא רק שאל שאלה על הנחת היסוד של מר {{א|שיע.ק|שיע}} הנכבד שיש הבדל בין תמונות הרבניות לתמונות שאר נשים.
:::::אם יתבקש להביע דיעה, אזי מהיכרותי האישית עמו אני מאמין שיענה בערך כך: א. נשים שנפטרו, בודאי צריך לשים תמונה (צ"ע אם צבעוני). ב. נשים חיות (כגון [[זיוה פש]]) - צ"ע, עם נטיה ברורה כן לשים תמונה. ג. תמונה שאינה של אשה, אלא שרואים בה גם נשים (כגון זו שמחק שיע) בודאי שאין שום בעיה (אא"כ זה נוגד לגדרי הצניעות). זה מה שנראה לי שהוא יגיד, לא שאלתיו (כנראה שבנוסף לזה הוא גם יבקש את החלפת מנדל במענדל).
:::::בנוגע לדיוקים במענה לא אתווכח עכשיו, רק אבקש שבנוסף למענה הדיון יכלול גם דוגמאות בפועל (וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל מספר השלוחים). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:42, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::מקבל את הדעות שנכתבו לעיל. שניתן להציג תמונה כל עוד מדובר על תמונה שעונה על שלושת התנאים הנ"ל, 1. שחור לבן, 2. נפטרה 3. יש עניין של והחי יתן. כמובן שצריך לשאול על זה את הוועדה הרוחנית. אם אכן תתקבל ההצעה הנ"ל היא תיתווסף בינתיים לטיוטה, יחד אם שאר הכללים שיוגשו בעז"ה לעיון הוועדה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 19:10, 24 באפריל 2017 (UTC)
:::::::{{א|שיע.ק|שיע}}, אני מבין מדבריך שתמונות צבעוניות או של נשים חיות זה מופרך לחלוטין. אבקש שתנמק במה זה שונה מספר השלוחים, או איפה ראינו שהרבי נמנע בזה (אינני מביע דיעה לכאן או לכאן, רק מעלה שאלה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:33, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::::מופרך כל עוד אין סמכות שאישרה זאת. ברור ששב ואל תעשה עדיף כאן. שום נזק לא יגרם להפצת המעיינות ולשאר הפעולות הטובות של חב"דפדיה אם יחסרו פה תמונות נשים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 20:00, 24 באפריל 2017 (UTC)

:::::::::א. מעשה רב לא עדיף מסמכות? ב. החי יתן אל לבו שייך רק במתים? ג. מה עם הדוגמא שהבאתי לעיל מתמונה שאינה של אשה אלא שרואים גם נשים? (יש להוסיף על זה, תמונה מכינוסי נשים וכד', שאפילו ל[[לראות את מלכנו]] אין בעיה עם זה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:06, 24 באפריל 2017 (UTC)
{{שבירה}}
מעיון נוסף, נראה שכבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#תמונות של נשים חיות|התקיים דיון בנושא]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:18, 25 באפריל 2017 (UTC)
:מי דואג להעביר להכרעת הועדה הרוחנית?
:וסתם להעיר, בזמן שאנחנו מידיינים פה, מפרסם '[[לראות את מלכנו]]' במסגרת הוידאו היומי וידאו בכותרת '[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95/ ספיישל עיתונאיות]'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:28, א' באייר ה'תשע"ז
::{{קטן|עוד הערה בקשר להנ"ל:}} לענ"ד בנוגע לנשים '''חיות''' - כדאי להתחשב במקובל במקומות אחרים, לא (רק?) מצד הלכה, אלא מצד מענטשקייט: כיון שלרוב לא מקובל לפרסם תמונות נשים חיות בפרסומים חב"דיים כלליים, ממילא נשים אינן רגילות לפרסומים כאלה, ולכן זה עלול לפגוע בפרטיותן. ברור לי, למשל, שאמי שתליט"א תקבל שוק אם תמונתה תתנוסס בחב"דפדיה, משא"כ אבי שליט"א. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:31, א' באייר ה'תשע"ז

::::אם מצד מענטשליכקייט שאלתך, הרי נשים וגברים שוים בזה, היינו נשים שיסכימו שיהיה ערך עליהן לא איכפת להן שיהיה תמונה שלהן, וגברים שאין רוצים ערך עליהם לא ירצו תמונה שלהם ג"כ. הדוגמה היחידה ששונה תמונה מערך הוא אם התמונה אינה על נשוא הערך אלא או כגון תמונת אילוסטרציה (שאז אמנם יש להימנע מצד מענטשליכקייט מלשים תמונות מאלו שאינם רוצים - גברים כנשים), או תמונה שאינה שלהם אלא שרואים גם אותם בתמונה (שאז אין בעיה של פרטיות וכו'). עכ"פ זו רק דעתי. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:31, 27 באפריל 2017 (UTC)

סופי: מה הוחלט? אפשר לשים תמונות נשים? ותמונות שרואים את הצל שלהם?? השאלה מכוונת בעיקר למשתמש שיע, אך בעקבות הפולמוס - לכולם. --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 10:36, 27 באפריל 2017 (UTC)

== תמונות ==

שלום אני חדש פה קצת מייאש אותי שאני רוצה לכתוב כל מיני ערכים ולא יכול להעלות תמונות יש דרך איכשהוא לעשות את זה לבד
:אחרי 4 ימים אתה תקבל הרשאה להעלאה. ביינתים אתה יכול לשלוח לי תמונות למייל : [mailto:programmer.chabadpedia@gmail.com]--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:56, 24 באפריל 2017 (UTC)

מגדל העמק

2017-04-19T21:04:21Z

ירוחם: כאן לא רואים כלום! זה פשוט יותר מחוב"ד.. מקווה שתסכים..

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר
|עיר=מגדל העמק
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
|מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ]]
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה
|מספר בתי חב"ד=3
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
}}

'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].

[[הרבי]] הסביר{{הערה|במכתבים לכנסי [[השלוחים לארץ הקודש]]. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".}}, כי שם העיר קשור עם הפסוקים{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}} "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

== חב"ד בעיר ==
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.

לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של ה[[פנסאים]].

בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.

בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].

בשנת [[תשע"ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]

==תפקידים בולטים בקהילה==
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - מהשלוחים לעיר ומרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.
*הרב [[בנציון גרוסמן]] - משפיע בקהילה.
*ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.
*הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].
*[[כולל אברכים]] ביסוד וראשות הרב [[מנחם מענדל אייזנברגר]].
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
*בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
*בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
*בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
*בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
*מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "[[כולל חב"ד]]".

==סניף צבאות ה' בעיר==
[[קובץ:כנס צבאות השם במתנס מגדל העמק עז.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במתנ"ס במגדל העמק]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב אלעזר ולדמן להנהלת הסניף והוקמה ועדת רבנים{{הבהרה|מיהם הרבנים? }} שתבקר את תכני הארגון.

===מפעילות הסניף===
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין ה[[ת"ת חב"ד מגדל העמק|הת"ת]] שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

===גן ישראל מגדל העמק===
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}.

===עלון "הקרב האחרון"===
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''"הקרב האחרון"''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף בעשרות עותקים. עד שנת ה'תשע"ז יצאו לאור כ-60 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==לקריאה נוספת==
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadtube.co.il/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי] - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70687 חיילי צבאות השם במגדל העמק מסכמים שנת פעילות] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

קובץ:כנס צבאות השם במתנס מגדל העמק עז.jpg

2017-04-19T21:01:33Z

ירוחם: חבד אינפו

חבד אינפו

שיחה:סניף צבאות השם מגדל העמק

2017-03-30T20:37:42Z

ירוחם: /* הצבעה */

האם הסניף במגדל העמק הוא כ"כ בולט ומרכזי בחסידות חב"ד, ואנכי לא ידעתי?! אף סניף באף קהילה בעולם לא זכה לערך. בנוסף, למיטב ידיעתי כמעט כל סניף צ"ה עושה שיעורי לימוד דבר מלכות, פעילויות, מבצעים; וכן בכל ת"ת חב"ד יש פעילות בהפסקות. לפענ"ד יש לכלול בערך [[מגדל העמק]], ואם מישהו חולק עלי, יתנדב נא בבקשה לפתוח ערכים על כל סניפי צ"ה (לפחות ה-20 הבולטים שבהם). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 23:44, 13 במרץ 2016 (UTC)
:אתה מוזמן להוסיף ערכים על סניפים במקומות אחרים. ואם אתה שואל, אז בהחלט כן, בכל נקודת מבט, הסניף יוצא דופן הן בהיקף המשתתפים בו, והן בצורה שבה הוא פועל (מסדרים וכו'). נכון שגם הסניפים בצפת ובביתר ראויים לערך, אך זה לא גורע ממעלת הסניף. בדיוק כמו שלאחרונה עולות פה טענות על קרבתם של עורכים מסויימים לערכים מסויימים, ישנה תחושה שלעורכים מסויימים אחרים יש ענין להמעיט ולמחוק ערכים מסויימים שקשורים במשפחה מסויימת. אם הערך בפני עצמו זכאי להתייחסות, זה שיש ערכים נוספים שגם הם זכאים לא אמורה לגרום למחיקתו, ואדרבה, כל אחד שיכול להוסיף ערכים נוספים תבוא עליו הברכה, ובינתיים נוסיף באהבת ישראל ונביא את הגואל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:03, 14 במרץ 2016 (UTC)
::#אם כל סניף (או אפילו סניף אקטיבי במיוחד) זכאי לערך, גם כל בית כנסת חב"ד מרכזי קצת זכאי לערך - מתי התייסד, מיהם הגבאים, השיעורים וההתוועדויות המתקיימים בו וכו'... וכך גם ניתן לכתוב על כל סניף נשי חב"ד או את"ה בישיבה וכד', אם הוא פעיל קצת יותר מהרגיל... לכן לפענ"ד, גם אם הסניף יוצא דופן, הוא ראוי להכלל בערך העיר (וכך המדיניות כרגע בנוגע להרבה ארגונים חב"דיים פעילים וחשובים - כמו מטה משיח ב[[נתניה]], היכל מנחם והספריה החסידית ב[[ביתר]], ועוד ועוד). האם אתה חושב שיש לעשות שינוי מדיניות כללי?! זה דיון משמעותי בפ"ע, וכדאי לחשוב פעמיים ויותר.
::#הענין השני הוא קצת רגיש ואני מושך ידי מלהתערב בו... זה באמת בעייתי לכאן ולכאן, שהרי המשפחה אכן בעלת חשיבות חב"דפדית, ומצד שני גם זכתה לערכים שיצאו מפרופורציה (כמו זה [[מנחם מענדל זלמנוב|שנמחק]] לפני כמה ימים). הבעיה היא שמי שמעורב בזה כותב מתוך זוית ראייתו הסובייקטיבית, ומי שלא מעורב לא יכול לכתוב כי הוא פשוט לא יודע..
::#ומה שבטוח יפתור את הבעיות כולן, הוא שכולם יתמקדו בערכים עיקריים וחשובים. קדימה, [[מרדכי היהודי]] עדיין מחכה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:09, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::בהחלט! אני מחכה ליום שבו יהיה לי מספיק כח לכתוב על בית כנסת 'המרכזי' בכפ"ח, כמו גם על בתי הכנסת 'בעל התניא' ו'בית ישראל' בירושלים, וכל המרבה הרי זה משובח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:13, 15 במרץ 2016 (UTC)
::::::זה ענין עקרוני יותר: גם אם תכתוב על בתי הכנסת הנ"ל - האם אכן הם צריכים להיות נפרדים מהערך על העיר/קהילה? לפענ"ד, ערך על קהילה נורמלית כולל ממילא גם על ייסודה, בתי כנסת, בתי חב"ד וארגונים שונים הנכללים בה. רק אם המוסד גדול ומשמעותי כ"כ שהוא קובע ברכה לעצמו (כמו תלמוד תורה, ישיבה או מוסדות חריגים במיוחד) - אז הוא זכאי לערך נפרד. וזו המדיניות כרגע באופן כללי כפי שהזכרתי; ברור למשל ש[[770 (כפר חב"ד)|770]] לא צריך להכלל ב[[כפר חב"ד]], אבל 770 ברמה שלמה נכלל ב[[רמת שלמה]].
::::::דרך אגב, ברגע הראשון חשבתי שה"בהחלט!" שלך הוא תגובה ל-3, ומה מאוד הצטערתי כשראיתי שהוא תגובה ל-1... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:23, 17 במרץ 2016 (UTC)
:::::::אתה באמת חושב שהערך [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ראוי להיכלל בערך על [[כפר חב"ד]]?!?!... תמהני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:36, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|מוקדש באהבה]] בשמחה ובטוב לבב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:55, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אני חושב שבלית רוב לאיחוד, יש להסיר את התבנית. מישהו מתנגד? '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' א' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 01:17, 28 במרץ 2017 (UTC)
== הפלאות ==
אני הולך לשנות כמה דברים בערך, ואבוא כאן לבאר את הדברים:
#"אחד הסניפים המוצלחים ביותר" אינו תיאור אנציקלופדי.
#פעילות זו היא בנוסף לפעילות בחורי הישיבה, וכאמור בערך [[מגדל העמק]].
#מעולם לא הייתה השתתפות מלאה של בני העיר.
#"והוקמה ועדת רבנים שתבקר את תכני הארגון" - לא מחקתי, אך מעניין אותי לדעת מי הם..
בברכה  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:35, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== נפלאות ==
1. מקובל.
2. מהיכן יש לבחורים אישור לעשות פעילות מנוגדת לצבאות השם? ואולי הם '''בנוסף''' לפעילות הסניף!
3. לא דובר מלכתחילה בהשתתפות מליאה של בני '''העיר''', אלא של ילדי '''הקהילה'''!
4. כנראה שזה לא מתאים לדפי אינטרנט וכו'.. וד"ל...--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:30, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

:2. הפעילות שהם עשו הייתה עוד קודם לסניף משפחת זלמנוב. והיו שנים שעשו ישיבת ערב וכיו"ב. עכ"פ בכל זמן לפי עניינו.
:ונקודת מה שכתבתי היה - מלבד הפעילות בליל שבת.. אבל אם הבנת אחרת, כנראה שיש דברים בגו..
:3. התכוונתי לבני '''הקהילה''', ואין להם השתתפות מליאה, ואיני רוצה להאריך בזה!
:4. אם זה לא מתאים, אז גם לא מתאים להזכירם כלל, וראוי למחוק שורה זו!!!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:57, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

::2. זה לא משנה מה קודם, הם לא תחת התנועה הארצית! וזה לא סניף של משפחה מסוימת, אלא של ארגונו הקדוש של הרבי (בהנהלת הרב '''דוד נחשון'''). ו"צבאות השם" הם האחראים על חינוך הילדים אחר שעות הלימודים ובמילא הם העיקר ואין שום צורך להזכיר פעילות שהיא נגד ה"מוסדות" שהרבי קבע.
::3. כל הנ"ל הוא במקטע '''"רקע"''' - סיפור הדברים שאירעו בעבר! וזו עובדה! ואיני רוצה להאריך בזה..!
::4. ממש קשור... --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 19:30, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

== שם הערך ==

אולי כדאי לקרוא לערך בשם "צבאות השם סניף מגדל העמק"? בנוסף לצורך מצד הערך לשנות את השם, גם מצד הקטגוריה כדאי לשנות. כשכל מוסד שהוא סניף כמו זה או כמו [[סניף קה"ת בארץ הקודש|זה]] מתחיל במילה סניף זה מפריע לחפש את הערך בקטגוריה. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:16, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:{{א|מחלק דולרים}} שים לב שישנם שתי אפשרויות להכליל ערך בקטגוריה לא על פי הא"ב של שמו: כשתכתוב בערך "צבאות ה' רעננה" <nowiki>[[קטגוריה:סניפי צ"ה|ר]]</nowiki>, או לחילופין שלפני הקטגוריות תוסיף שורה <nowiki>{{מיון רגיל|רעננה}}</nowiki> זה יופיע באות ר' ולא צ'. וכן על זה הדרך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:25, ח' בכסלו ה'תשע"ז
::תודה. סדרתי את זה. בכל אופן אני חושב שכדאי לשנות את השם. בברכת הגאולה השלמה * [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:25, ח' בכסלו, ה'תשע"ז ''(8 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== יכה יוסי את יוסי ==

היה כאן עכשיו מקרה קלאסי של 'יכה יוסי את יוסי' (או את אח של יוסי, לא מעניין אותי. ואולי בכלל בא להוכיח שיוסי אינו יוסי). עכ"פ אני {{מצטרף}} לדעתו של {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} אשר יש לכלול תוכן ערך זה בערך מגדל העמק. עדי בשחק שאין לי דבר נגד משפחת זלמנוב, זהותי אינה סוד וכל מי שמכיר אותי יוכל גם להעיד על כך, אולם חוששני שאם לא יפסיקו להטריד פה כן יהיה לי משהו נגדם. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 26 בינואר 2017 (UTC)
:זה לא קשור בשום קשר למשפחה, רק להבהרה והצגת עובדות של ה"מוסדות" של אד"ש - [[צבאות השם]]!--[[משתמש:לוי בן חורין|לוי בן חורין]] - [[שיחת משתמש:לוי בן חורין|שיחה]] 14:11, 26 בינואר 2017 (UTC)
::היטיב להסביר המשתמש 'להתראות' בתחילת הדיון, אם אינך יודע להסתכל...
::כל עריכותיך קטנוניות ובלתי משמעותיות (מחיקת ארכיון, 'לשעבר', בדיקת היסטוריה ועוד..), חוששני שאתה זה שמנסה להטריד את שלוות העורכים בעיסוקיך בעריכות המראות על רמתך..--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 18:25, 16 במרץ 2017 (UTC)
:::גענוג!! מי ביקש ממך לארכב? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:18, י"ח באדר, ה'תשע"ז ''(16 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::כנראה שאתה וחביריך עם עריכות מגוחכות וקטנוניות..
::::הסבר על מה השארת את התבנית, לאחרי הדיון שתם (ראה ארכיון).--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 20:24, 16 במרץ 2017 (UTC)
:::::נהניתי לקרוא שכל עריכותיי מסתכמות במחיקת ארכיון ובבדיקת היסטוריה... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:15, 17 במרץ 2017 (UTC)

לא הבנתי כלל מדוע יש לאחד ערך זה עם הערך [[מגדל העמק]]?? לא ראיתי אפילו טעם אחד לכך בדיון..

מישהו רוצה להסביר?--[[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] 18:27, 20 במרץ 2017 (UTC)

כבר יותר מיום שהמשתמש [[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] שאל מדוע יש לאחד ואף אחד לא ענה. אז מדוע לאחד??--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.157|37.46.38.157]] 16:25, 21 במרץ 2017 (UTC)
::כמעט עבר יום שלם שעסקו בפיתוח חב"דפדיה ולא באובססיה סביב ערכי משנה. קצת סבלנות והרחבת הדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:05, 21 במרץ 2017 (UTC)

:::הנני קורא לכל ידידיי לא להשיב לכל הטרולים האנונימים! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:35, 21 במרץ 2017 (UTC)

{{א|שלום}}, תסתכל בהמשך הדיון ותראה שיש רוב לאיחוד (מבין בעלי זכות הצבעה, לא כולל אנונימים). אא"כ אתה מצטרף למתנגדים ואז נצטרך לפתוח בהצבעה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:01, 28 במרץ 2017 (UTC)

== הצבעה ==

נשמח לשמוע את דעתם של המשתמשים הפעילים בנוגע להשארות ערך זה. אין זכות הצבעה למשתמשים בעלי עריכות מועטות, או לאנונימיים.

*{{בעד}} איחוד הערך עם [[מגדל העמק]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:50, 28 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}} איחוד [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:10, 28 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}} איחוד (ואדגיש שאיחוד הכוונה '''לתמצת''' המלל המיותר דערך זה בשורות ספורות בערך הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:08, ב' בניסן ה'תשע"ז
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 29 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:27, 29 במרץ 2017 (UTC)‎
::לכאורה אין לספור הצבעתם של משתמשים שאינם פעילים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:47, 29 במרץ 2017 (UTC)
:::דומני שכל המשתמשים דכאן פעילים, כמוכח מתרומותיהם. בנוסף, אני מבקקש להחליף את החתימה כנדרש ע"פ ההגיון האנושי וההשתתפות בחבריך המסכנים {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:19, ג' בניסן ה'תשע"ז
::::ד. ר. אינו פעיל. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ג' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 01:16, 30 במרץ 2017 (UTC)
:::::זה תלוי: אם אנחנו הולכים ע"פ כללי ויקיפדיה (שזה משהו כמו 100 פעולות בחודש-חודשיים האחרונים), אז לעולם לא יוכלו להיות פה הצבעות, כי יש בערך 4-5 משתמשים עם זכות הצבעה. אם הולכים ע"פ כללי ההגיון, זה אחרת. ואולי כדאי לנסח איזושהי מדיניות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:56, ג' בניסן ה'תשע"ז
*{{נגד}} איחוד. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 03:20, 29 במרץ 2017 (UTC)
*{{נגד}} איחוד--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ב' בניסן]] [[ה'תשע"ז]]
:אגב, לא הבנתי מה פשר המענדל אשר {{א|שף ויתיב|ידידנו הנחמד}} החליט לנופף בו לפתע בלא סיבה. אם אתה רוצה להדגיש זאת, ביכלתך לכתוב 'הידעת' על הכתיב מנדל ומענדל, וכך להרוויח 2 ציפורים - פירסום המסר הבוער, ועידכון ההידעת {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:09, ב' בניסן ה'תשע"ז
*{{נגד}} איחוד. זה כמו שתגידו לחבר את הערך על התלמוד תורה בערך של העיר. צבאות השם הוא מוסד שקובע ברכה לעצמו וראוי לערך נפרד. והלוואי ונזכה שבעוד ערים נזכה להתבססות והתרחבות נוספת של המוסד כדי שנוכל לכתוב ערך נפרד על כל סניף. בהצלחה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 00:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
*{{נגד}} איחוד.--'''--[[משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|יחי מלכנו משיחנו לעד]] - [[שיחת משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|שיחה]] 20:01, 30 במרץ 2017 (UTC)'''
*{{נגד חזק}} איחוד. מחזק את דעתו של [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:37, 30 במרץ 2017 (UTC)
::אני בכלל לא מבין על מה ההצבעה?!
על קעמפים וקייטנות ([[קעמפ יורדי הים]], [[גן ישראל צבא הגאולה]] ועוד רבות..!) עם פעילות נמוכה בהרבה, כותבים ערכים מלאים ללא פיקפוק ואילו לארגון שלם שפועל עם ציבור גדול ועם תקציב ענק (ואפילו יש ערך על הדיי קעמפ שנערך על ידו {ללא כל הצבעה..})..!!!

היכן ההגיון הבריא???--[[מיוחד:תרומות/5.102.195.222|5.102.195.222]] 19:37, 30 במרץ 2017 (UTC)

צבאות השם

2017-02-13T14:36:42Z

ירוחם: /* ראו גם */

[[תמונה:ארגון צבאות השם.jpg|left|thumb|250px|סמל "צבאות השם" באה"ק]]
'''צבאות השם''' הוא שמה של תנועת ילדים ונוער [[יהודי|יהודיים]] שמטרתו להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד ה[[טוב]] ולמלחמה בצד ה[[רע]]. נוסד בשנת [[תשמ"א]] על ידי [[הרבי]]. סיסמת הארגון היא '''אנו רוצים [[משיח]] עכשיו'''!

==רקע==
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|200px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), בשנת הקמתו של הארגון]]
ארגון "צבאות השם" נוסד על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] (1981), בכדי להתגבר על הקשיים הרבים בחינוך הילדים בעידן המודרני. הארגון מדמה את מלחמת [[היצר הטוב]] ביצר הרע כצבא לכל דבר כשהמטרה היא, להחדיר לילדים את המודעות להגברת הצד ה[[טוב]] שלהם ועל ידי זה לרתום גם את ה[[רע]] הקיים בתוכם, לקדושה. זאת באמצעות ה[[חינוך]] הבלתי פורמלי בו הופכים הילדים לחיילים בצבא ה', המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם, שהשפעתה לפעמים יותר מהמורה וההורה.

שם הארגון מקורו בתורה{{הערת שוליים|[[ספר שמות]].}}: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל '''צבאות השם''' מארץ מצרים". סיסמת הארגון כפי שניתנה על ידי הרבי{{מקור}}, בשפה ה[[אנגלית]] - "ווי וואנט משיח נאו". הסיסמה מתורגמת לכל המדינות בהם יש לארגון סניף. ב[[עברית]] התרגום הוא: "אנו רוצים משיח עכשיו".

בשנה הראשונה ליסוד הארגון היו חברים בו כ-5,000 ילדים וכיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) חברים בו כ-500,000 ילדים. חברי הארגון הינם ילדים מכל גווני הקשת, מה[[חרדי]]ם ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם ה[[יהדות]] הוא קלוש והוא פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של המוסדות החב"דים המקומיים, המופעלים על ידי [[שליח|השלוחים]] המקומיים.

הילדים החברים בארגון נקראים חיילים והם מקבלים מקבלים משימות חודשיות שמעלה את דרגתם{{הערת שוליים|בשנה בה הוקם הארגון (תשמ"א) הורה הרבי לצבאות ה' להעלות ב'דרגה' ילד שלא הרגיש טוב והילד הבריא. המענה נדפס בספר [[אוצרות מלך|אוצרות מלך - אגרת החינוך]] עמוד 131.}}". כמו כן, זכו ה"חיילים" לקבל יחס מיוחד מהרבי שהיה עורך מידי תקופה, כינוסים במיוחד עבור חיילי צבאות השם וכן זכו לקבל ב[[שמחת תורה]] הקפה מיוחדת לילדי צבאות השם בו היו שרים את סיסמתם בניגון המקובל: "אנו רוצים [[משיח עכשיו]]".

==רקע הסמל==
מיד לאחר הקמת האירגון ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"א]] פנה הרבי לצייר [[מיכאל שוורץ]] בבקשה שיצייר סמל לארגון "צבאות השם", הצייר הסכים ולאחר מספר ימים הובא הסמל לפני הרבי להגהה, הרבי אמר לשנות ולמחוק את הירח והכוכבים שהיו בחצי הסמל שצבעו כחול ואת השמש האדומה מהחצי הצהוב, לאחר מכן שינו את הצבע בצהוב באדום וכך נהיה הסמל אותו אנו מכירים כיום.

את הכיתוב בעיגול מתחת לסמל "אנו רוצים משיח עכשיו" (ווי וונט משיח נאו). הכניסו בתור הצעה אנשי צבאות ה' ב[[ארצות הברית]] תקופה קצרה אחרי יסוד הארגון והרבי הסכים לשלבו.

==צבאות השם ניו יורק==
[[תמונה:משיח טיימס.jpg|left|thumb|200px|אחד מעלוני 'משיח טיימס']]
{{ערך מורחב|ערך=[[צבאות השם (ניו יורק)]]}}
צבאות השם ב[[ארצות הברית]] מפיק [[עיתון]] חודשי בשפה האנגלית, בשם 'Moshiach Times' (בעברית: "משיח טיימס" - זמני המשיח), בעריכת הרב [[דוד שלום פייפ]]. באמצע שנות הסמ"כים החל לצאת עלון חודשי נוסף בשם 'החייל'.

משרדיו המרכזיים של הארגון ממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]], בראשות ר' [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]]. והרב [[שלום דובער בוימגרטען]].
מראשי הארגון מתחילת הוווסדו ר' [[גרשון הייכארן]].
בשנת [[תש"ס]] נכנס לארגון ר' [[שמריהו וויינבוים]] שהכניס תנופה ורוח חדשה וצעירה בארגון.
כמו כן עובד בארגון ר' [[מיכאל אלבקראר]] בסדנאות יהדות.
ר' נעמעס.
בשנת [[תשס"ד]] הקים הארגון את [[מוזיאון הילדים היהודי]] בעלות של למעלה מארבעים מליון דולר.

===צבאות השם בארץ ישראל===
[[קובץ:כרטיס רישום לארגון צבאות השם מס 2 צד ב.jpeg|200px|ממוזער|כרטיס רישום לארגון בשנותיו הראשונות]]
{{ערך מורחב|ערך=[[צבאות השם (ישראל)]]}}
'''צבאות השם בארץ ישראל''' הוא סניף של הארגון [[צבאות השם]] בארצות הברית. מרכז הארגון הוא ב[[נצרת עילית]]. צבאות השם ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשמ"א]] על ידי היו"ר כיום הרב '''[[דוד נחשון]]'''. מנהל כללי, הרב לוי יצחק נחשון. מנהל הפעילות הארצי הינו הרב יוסף יצחק בן ציון.

לצבאות השם כ-200 מוקדים ב[[ארץ ישראל]] המשמשים כמועדני פעילות שבועיות בהם משתתפים עשרות ילדים, בהתאם לדרישות האוכלוסיה במקום ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', הכוללת עלון שבועי לילדים בשם "[[במחנה צבאות השם]]", עלון חודשי מיוחד לילדים צעירים בשם [[במחנה צבאות השם ג'וניור]], מסלול דרגות מיוחד, דף משימות חודשי, כרטיס חיול, כניסה אוטומטית להגרלה דו חודשית על [[נסיעה לרבי|טיסה לרבי]], טלמסר מיוחד הוקם בשנת [[תשע"ד]] להקל על צבירת נקודות למסלול הדרגות של צבאות ה' ותוכנית וירטואלית חודשית בשם '[[ראלי]]'.

מחלקת ההוצאה לאור של צבאות השם בארץ הקודש מוציאה מידי שנה ספרון חינוכי המחולק ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]]. בעריכת הארגון יצאו לאור סדרת ספרי [[דבר מלכות לנוער]], [[דבר מלכות לילדים]] ו"יום יום משיח וגאולה". הארגון מפיק גם מוצרי מדיה בעלי מסר חינוכי-חסידי ועשרות משחקים המכניסים לילדנו התקשרות לרבי שליט"א מלך המשיח. כמו כן מוציאה מחלקת הסניפים חוברת פעילות מהודרת חודשית לכל מנהלי הסניפים ברחבי הארץ.

בשנת [[תשע"ד]] הוחלט באישור הוועדה החינוכית של צבאות ה' לפתוח אתר [[אינטרנט]] המיועד לציבור הכללי בשם '[[תורה קיד]]' המכיל משחק ווירטואלי המכניס בתוכו המון תוכן יהודי וחסידי.

מידי שנה מקיים הארגון מבצעים וכינוסים ארציים בהשתתפות אלפי ילדים. בנוסף ישנו מבצע שנתי קבוע נושא פרסים, המתקיים בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]], וכולל במסגרתו לימוד של חוברת לימודים עיונית הנערכת על ידי אנשי מקצוע, [[תניא בעל פה|לימוד [[תניא]] ו[[משניות]] בעל פה]].

כמו כן מקיים הארגון מידי שנה בתאריך [[י"א ניסן]] '[[יום צבאות השם]]' המיועד לחיילי וחיילות צבאות ה' מכל רחבי ארץ הקודש, יום מלא בפעילויות חסידיות ומשחקים. בשנים האחרונות גולת הכותרת של יום צבאות ה' היא הופעת ה'[[ראלי]]'.

ב'בין הזמנים' מקיים [[צבאות ה' (ישראל)]] את "רשת מחנות הקיץ גן ישראל - [[אורו של משיח]]" המיועד לילדי וילדות חסידי חב"ד וקהילות בתי חב"ד. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל ולו סניפים ברחבי הארץ. נוסד בשנת תשנ"ו על ידי הרב פרץ פרידמן והוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר מבחינת מספר חניכים, עם קרוב לשבע מאות ילדים.

ב[[חודש תשרי]] דואגים בצבאות ה' למסגרת מסודרת עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 (!)חיילי צבאות ה'.

==ראו גם==
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]
*[[צבאות ה' (ישראל)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם]''' - חוברת לימוד של [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם ארץ הקודש]] במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)

==קישורים חיצונים==
* [http://tzivoshashem.net/ אתר "צבאות השם"] בארץ הקודש
* [http://www.tzivos-hashem.org/ אתר "צבאות השם"] ב[[ארצות הברית]] (באנגלית)
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974172 "החיילים חוזרים למשימה"], דברי הרבי מליובאוויטש על צבאות ה'{{וידאו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64790 שירת ההמנון הראשון של צבאות ה' אצל הרבי]{{וידאו}}.
* זלמן צרפתי, '''[http://chabad.info/special/%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''', [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63353 עיתון 'דבר' מדווח: הרבי הקים צבא לילדים]
*אוריה ג'ורי, '''[http://shturem.net/images/news/85801_news_11022016_1459.pdf מלחמה וגאולה]''', בתון עלון 'החייל' חדר מנחם מוסקבה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]

במחנה צבאות השם

2017-02-13T14:34:16Z

ירוחם:

[[קובץ:במחנה צבאות השם עז.jpeg|שמאל|ממוזער|מגזין 'במחנה צבאות השם' לחברים בתוכנית המשפחתית]]
[[קובץ:במחנה צבאות השם לילדי אנש.jpg|שמאל|ממוזער|העיתון במחנה צבאות השם לילדי אנ"ש]]

'''במחנה צבאות השם''' הינו עיתון לילדים של ארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]]. הוא העיתון החב"די לילדים הכי וותיק בארץ הקודש. העיתון החל לצאת בשנת [[תשמ"ט]] וזכה לברכותיו ועידודיו של הרבי מלך המשיח.

==ייסוד העלון==
העיתון החל לצאת לאור בשנת [[תשמ"ט]], כהמשך לדפי המשימות שהופצו בין ילדי ישראל. לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] כאשר [[הרבי]] ביקש להקים מוסדות וארגונים על שמה, הוחלט במשרדי ארגון צבאות ה' להוציא לאור ירחון בצורה מסודרת, לעילוי נשמתה. ההצעה קיבלה את אישורו של הרבי.

לכל אורך הדרך, קיבלו העורכים מענות ועידודים מהרבי. מענה מיוחד שקיבלו היה "להצלחה רבה בתוככי כלל ישראל עד לשישים ריבוא מישראל". ה[[מזכיר|מזכירים]] מספרים כי בכל פעם שהגיע עתון חדש, השאירו הרבי ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]]. כמעט על כל עתון השיב הרבי במענה מיוחד שאף התפרסם במסגרת מיוחדת בעיתון עצמו. הרבי התייחס לא רק לתוכן העתון אלא גם לתמונות השער ולגרפיקה הכללית.

מיסדי העיתון היו הרב [[נפתלי ליפסקר]] והגב' בלומה נחשון.
מנהל העיתון הרב [[משה זלמנוב]] שהוביל את העיתון בשנים [[תשנ"א]] - תשנ"ב.
רכז העיתון הרב שניאור חברון נחשון שהוביל את העיתון עד לשנת [[תשנ"ו]]-[[תשנ"ז]].

==התחדשות ההוצאה לאור==
בשנת [[תשס"ה]] לקח על עצמו [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בשיתוף [[צבאות השם בארץ הקודש]] את הדפסת העיתון, והוא החל לצאת באופן קבוע מידי שבוע במסגרת [[שבועון בית משיח]].

[[קובץ:במחנה צבאות השם לילדי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|העיתון במחנה צבאות השם לילדי ישראל]]
בשנת [[תשס"ז]] החל לצאת - 'במחנה צבאות השם - העלון לילדי ישראל'. עלון זה מותאם בסגננו גם לילדים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה, נכתב על ידי טובי הכתבים, משולב באיורים מיוחדים ומודפס בפורמט כרומו צבעוני.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=5 עלון במחנה צבאות ה' - לילדי אנ"ש]. {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלון במחנה צבאות השם - העלון לילדי ישראל]. {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

במחנה צבאות השם

2017-02-13T14:33:25Z

ירוחם: הרחבה, עדכון

קובץ:במחנה צבאות השם עז.jpeg

2017-02-13T14:23:43Z

ירוחם: חבד אינפו

חבד אינפו

צבאות השם (ישראל)

2017-01-18T21:40:40Z

ירוחם:

[[קובץ:סמל צבאות השם PNG.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל התנועה]]

'''צבאות השם''' (ישראל) היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה כ-200 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסיה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נצרת עילית]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בארץ הקים הרב [[דוד נחשון]] הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
[[קובץ:יום צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|400px|אלפי חיילים ביום צבאות ה']]
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|200px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[תמונה:בפקודת.jpg|left|thumb|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות ב[[מסלול הדרגות של צבאות ה']].
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, [[שרגא ושמשון בשושן הבירה]], [[המאסר והגאולה (דיסק)|המאסר והגאולה]]. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם [[עולם ומלואו]] על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.

===הוצאה לאור===
'''מחלקת ההוצאה לאור''' של הארגון מופקדת על עריכת עלון שבועי "[[במחנה צבאות השם]]" במהדורה מיוחדת לילדי ישראל ומהדורה נוספת המיועדת לילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. דפי משימות בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. העיתון נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט. דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם החל לצאת על ידי תנועת הנוער מיד עם הקמתה בשנת תשמ"א. שליחת "כרטיס חיול" לחיילים שנרשמים לתוכנית המשפחתית. בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור". בנוסף לכך כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]].

כמו כן יוצאים לאור על ידי המחלקה:
'''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.

'''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מידי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומעדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.

'''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.

תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.

===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-200 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל.
הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662] לדוגמא: מבצע הסניפים תשע"ה}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה למנהלי הסניפים.

===פעולות עונתיות===
* '''יום צבאות השם''' - החל משנת ה'תשע"ב עורך הארגון לרגל י"א [[ניסן]] יום הולדתו של הרבי "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ד]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}. בשנת [[תשע"ו]] נערך הכינוס בהיכל מנורה מבטחים - יד אליהו בתל אביב, בהשתתפות שיא של רבבת (!) חיילי וחיילות צבאות השם מרחבי הארץ.

*'''שבתות צבאות ה'''' - עד שנת [[תשס"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. בשנים האחרונות השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%A7/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות ארציות לבנות בהן משתתפות מידי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

*'''מבצע דור דעה''' - מבצע שנתי קבוע נושא פרסים, המתקיים בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]] בשלהי הקיץ, וכולל במסגרתו לימוד של חוברת לימודים עיונית הנערכת על ידי אנשי מקצוע, לימוד [[תניא]] ו[[משניות]] בעל פה.
*'''גן ישראל - מחנה משיח''' - הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

*'''תוכנית "חסידשע צייט"''' - זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

*'''רשת מחנות הקיץ'''
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החבדיי"ם, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקם בשנת ה'תשע"ד מערכת טלמסר. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*דיווח על קיום משימות מ"דף המשימות" החודשי.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*דיווח על הפעלת פעילות.
*תוספת ניקוד המתווספת על ידי ההורים על התנהגות טובה.
*כנסים מיוחדים בטלמסר.
*תא למבצעים וכדומה.

==הנהלה==
*הרב '''[[דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב לוי יצחק נחשון - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל פרוייקטים.
*הרב שניאור ערד - עורך את התוכנית החודשית ה'ראלי'.
*הרב יוסף יצחק בן ציון - רכז תוכנית הסניפים ומנהל ההוצאה לאור.
*הרב שלמה דקשטיין - רכז סניפי הבנים ומנהל 'מרכז הכשרה והדרכה'.
*מנוחה רחל זקס - רכזת סניפי הבנות ומנהלת הפרסומים.

===וועדה רוחנית===
* הרב [[מאיר וילשנסקי]].
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[מנחם מנדל הלפרין]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://chabad.info/special/%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
*[http://torahkid.co.il/ אתר צבאות השם לקהל הילדים המסורתי]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה<nowiki>''</nowiki>]
*[http://www.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
*[https://secure.chabad.info/tz/ רישום מקוון ל'צבאות השם' בישראל].

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]

קובץ:יום צבאות השם עו.jpg

2017-01-18T21:38:41Z

ירוחם: אינפו

אינפו

דידן נצח

2017-01-01T21:36:23Z

ירוחם: /* קישורים חיצוניים */

'''דידן נצח''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד לניצחון ב[[משפט הספרים]], משמעות המילים בארמית היא: "שלנו ניצח".

'''ניגון דידן נצח''' הוא לחן חב"די, שהותאם לצמד המילים, במהלך אותה תקופה של משפט הספרים.

==היסטורית הניגון==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
הניגון הולחן בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ"ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ"ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים.

הפעם הראשונה בה הושר [[ניגון]] זה בפני [[הרבי]] היה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], בעיצמו של [[משפט הספרים]].

==מקור המילים==
המילים מבוססות על מדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ"ד אות ג'}}: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי ה[[אמורא]] אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מ[[בני ישראל]] שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח.

הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו.

===הסיפור במדרש===
הסיפור מובא בשני מדרשים, בארמית וב[[עברית]] עם שינויים קלים ביניהם.
;מדרש רבה
רבי ברכיה, בשם רבי סימון אמר:
:מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהיה יושב ושונה על פתח מעין. אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן.
:אמר ליה: אתון ידעין כמה שנין אנא שרי הכא ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא, ובטיהרא ולית אתון מתנזקין, וכדון תהון ידעין, דהא רוח ביש בעי מישרא הכא, והא מזיק ברייתא.
:אמר ליה: ומה נעביד?
:אמר ליה: אזיל ואסהיד בבני מתא, ואמור להון: מאן דאית ליה מכוש, מאן דאית ליה פס, מאן דאית ליה מגרופי, יפקון הכא למחר עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין על אפי מיא, וכד אינון חמיין ערבוביא דמיא יהון מקשיין בפריזלא, ואמרין: דידן נצח, ולא יפקון מן הכא, עד זמן דיחמון חרדה דדמא על אפי מיא.
:אזל ואסהיד בבני קרתא, ואמר להון: מאן דהוה ליה מכוש, מאן דהוה ליה פס, מאן דהוה ליה מגרופי, נפקון למחר לתמן עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין כלפי מיא.
:כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא.
:והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!
:הוי "ישלח עזרך מקדש"{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ"ד אות ג'}}.

;מדרש תנחומא
אמר רבי ברכיה בר סימון:
:מעשה היה בקריתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח.
:אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות.
:אמר לו: ומה נעשה?
:אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו: שלנו נצח שלנו נוצח, והוא בורח.
:עשו כן והבריחוהו משם.
:אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין.
:כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה.
:לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"{{הערה|תהלים כ' ג'}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים, סימן ט'}}

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח] {{תבנית:PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת] {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח] וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
;ניגון דידן נצח
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=1275e1244 הרבי מעודד את שירת ניגון דידן נצח] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=816 ניגון דידן נצח] בביצוע אוצר ניגוני חב"ד {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=752 ניגון דידן נצח] בביצוע תזמורתו של [[משה לאופר]] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/c/cb/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 מארש שהולחן בשנת תשמ"ז על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט על המילים 'דידן נצח'].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני נצחון]]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]

תשע"ז

2016-12-28T23:17:22Z

ירוחם:

'''תשע"ז''' (5777) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשניה משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''בח"ג'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ויש בה 29 ימים בלבד גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום שלישי (ג). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 353 ימים שבהם 50 שבתות.

קביעות זו נדירה באופן יחסי{{הערה|הפעמים האחרונות בהן חלה קביעות זו היה ב[[תשע"ג]] ולפני כן בשנת [[תשנ"ג]].}}.

==ציוני דרך==

==נוסדו==
*במהלך השנה נוסדו מספר ישיבות ומהם: [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון (קטנה)]], ישיבת תות"ל [[פתח תקווה]] וישיבת '[[חנוך לנער]]' סניף [[אופקים]].
==אירועים==
* [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בוטחים]] אנו שיתגלה הרבי שליט"א [[מלך המשיח]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|99262|שנת תשע"ז. האם עדיף לכתוב "תשז"ע"?||כ"ז אב תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|91055|news|גולשי שטורעם בוחרים: מה יהיו ר"ת של תשע"ז?|מערכת שטורעם|כ"ד באלול תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

תשע"ו

2016-12-28T23:14:26Z

ירוחם: /* נוסדו */

'''תשע"ו''' (5776) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושש לבריאת העולם (כחשבון התיבות "ביאת המשיח", "ופרצת"). שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

קביעות שנה זו היא '''בש"ז''', דהיינו, ש[[ראש השנה]] חל ביום שני, חודשים חשוון וכסלו הינם מלאים וחג הפסח חל בשבת. שנה זו היא גם שנה מעוברת. על קביעות שנה זו התבטא הרבי בשנת תשנ"ב: כי היא שנה תמימה בכל האופנים - יש בה הכי הרבה ימים - 385 יום, וכן ש[[ספירת העומר]] מתחילה ביום ראשון, ומסתיימת ב[[שבת]] קודש.

שנה זו היא גם השנה המסיימת\מתחילה את מחזור העיבור בן 19 השנה של לוח השנה העברי המתוקן{{הערה|כפי שהיה בשנת [[תשל"ח]], אז ביאר [[הרבי]] את משמעות הדבר.}}.

==ציוני דרך==
*בשנה זו מציינים 25 שנה לאמירת [[השיחה הידועה]], ופעולות [[קבלת המלכות]] שהחלו בעקבותה.
*בשנה זו מציינים 25 שנה לניגון [[יחי אדוננו]] ועידודו על ידי [[הרבי]].
*בשנה זו מציינים 25 שנה לחלוקת חוברת ה[[דבר מלכות י"ב (קונטרס)|דבר מלכות]] על ידי הרבי ב[[ט"ו אייר]].
*בשנה זו מציינים 240 שנה למינויו של [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]] (על ידי רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).
*בשנה זו מציינים 35 שנה למבצע כתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] (שהחל ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"א]]).
*בשנה זו מציינים 250 שנה להולדת [[הרבנית דבורה לאה]] - בתו של [[אדמו"ר הזקן]] ואמו של [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]].
*בשנה זו ציינו 150 שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]].
*בשנה זו ציינו 100 שנה לעזיבת [[אדמו"ר הרש"ב]] את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] (ב[[ט"ז חשוון]]) והמעבר ל[[רוסטוב]] בשנת ה'[[תרע"ו]].
* בשנה זו יציינו 100 שנה לייסוד הישיבות במדינת גרוזיא על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בסוף שנת ה'תרע"ו.
* בשנה זו יציינו 80 שנה למעבר ישיבת תומכי תמימים ומקום מגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[וורשא]] ל[[אטוואצק]].
*בשנה זו ציינו 15 שנה להקמת [[מוזיאון ליובאוויטש]].
* בשנה זו ציינו 70 שנה להדפסת [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שנערך על ידי [[הרבי]].
*בשנה זו מציינים 140 שנה לאמירת [[המשך]] [[מאמר מים רבים]] על ידי [[אדמו"ר מהר"ש]].
* בשנה זו ציינו ארבעים שנה ל[[השלוחים לארץ הקודש|שליחות לארץ הקודש]], שהחלה ב[[תשל"ו]].
*בשנה זו ב[[כ"ח סיוון]] ציינו 75 שנה לבוא [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ל[[770]].
* בשנה זו ב[[י"ב תמוז]] ציינו תחילת שנת התשעים לגאולת [[אדמו"ר הריי"ץ]].
*בשנה זו יציינו תחילת שנת ה120 לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ג אלול]]
*בשנה זאת יציינו את תחילת שנת 120 להקמת [[תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ט"ו אלול תרנ"ז]].
* בשנה זו מציינים 75 שנה להקמת אגו"ח בארץ הקודש (נזכר לראשונה באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט תמוז תש"א)
===נפטרו===
*[[ו' תשרי]] - הרב [[גרשון דב (בורקע) שיף]] מנהל ומקים מוסד אור שמחה [[כפר חב"ד]].
*[[כ"ז תשרי]] - הרב [[יורם אברג'יל]].
*[[ב' חשון]] - הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] [[שליח]] [[הרבי]] ויו"ר רשת גני חב"ד ב[[צפת]].
*[[י"ב חשון]] - חכם [[יעקב מיכאלשוילי]].
*[[ג' שבט]] - הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] במשך יובל שנים, ו[[משפיע]] וחבר ההנהלה הרוחנית במוסדות החינוך ב[[קראון הייטס]].
* [[כ"ט שבט]] - הרב [[יהושע בנימין גורדון]] שליח הרבי בוואלי, קליפורניה.
*[[י' ניסן]] - הרב [[אברהם משה נפרסטק]] [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]].

===נוסדו===
*במהלך השנה נוסדו מספר עיתונים חב"דיים הפונים לכלל חסידי חב"ד בארץ: תחיינו ([[ועד תלמידי התמימים העולמי]]), דרך תמים (ישיבת תומכי תמימים אור יהודה), [[התמים (בית משיח)]] (חידוש הופעת העיתון), הפנסאים (מכון ממש).
*'[[מכון הלכה חב"ד]]'.

==אירועים==
* [[כינוס הקהל]] 'שמחת בית השואבה' לקבל פני משיח צדקנו, ליד בית משיח - 770 על איסטערן פארקוויי, בהשתתפות כעשרת אלפים 'אנשים נשים וטף' ביום חי ניסן ב'דחול המועד סוכת.
* [[כינוס הקהל]] בהיכל יד אליהו בתל אביב, בהשתתפות כעשרת אלפים חסידים.
* מעמד [[הקהל]] "מקבלים פני משיח בכיכר" בכיכר רבין בתל אביב, בהשתתפות עשרות אלפי יהודים מכל הסוגים.
* [[כינוס הקהל]] 'כאפט אריין' לקבל פני משיח צדקנו, ליד בית משיח - 770 על איסטערן פארקוויי, בהשתתפות כעשרת אלפים 'אנשים נשים וטף ביום ה' כ"ו אלול.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|99892|אספקלריה: מסכמים את שנת תשע"ו ● פרוייקט ענק||כ"ו אלול תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2016-12-28T23:11:03Z

ירוחם: שגיאת ציטוט..

[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]
{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי (פירושונים)}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שבת]] תשובה [[ח' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]]. בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק]], שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] לכהן כחבר ביה"ד תחת [[הרב זווין]] ולאחר מכן מונה לכהן כמזכיר הבית דין.

בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרב העיר [[קרית מלאכי]] {{מקור}}.

==משפחתו==
בניו:

*הרב בן ציון אהרן ירוסלבסקי - מלמד בתלמוד תורה חב"ד קרית מלאכי [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי.
חתניו:

*הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[בני ברק]].
*הרב יהושע אשר רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב יוסף יצחק סלונים - [[שליח]] ב[[ירושלים]].
*הרב יעקב יוסף קורץ.
*הרב יעקב קרוגליאק.

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''

{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]

מגדל העמק

2016-12-27T19:30:42Z

ירוחם: /* תפקידים בולטים בקהילה */

משה זלמנוב

2016-12-27T19:28:04Z

ירוחם:

[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממיסדי ישיבות חב"ד ב[[נצרת עילית]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]]), ב[[צפת]] ([[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]) וב[[מגדל העמק]] ([[תומכי תמימים מגדל העמק]]), מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]], והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון (קטנה)]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

מכון הלכה חב"ד

2016-12-27T19:26:31Z

ירוחם: /* רבני המכון */

[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו המכון]]
'''מכון הלכה - חב"ד''' הינו מכון הלכתי חב"די המופעל על ידי למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש.

תחת המכון פועלים מוקד 'SMS לרב' הפועל מסביב לשעון ומעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד הנשלחות למוקד בעילום שם באמצעות מסרונים בטלפון, מוקד 'קו לרב' באמצעותו ניתן לשאול את הרבנים המשיבים בשיחות טלפון בשעות פעילות המוקד, עלון הלכתי יומי בתפוצה של למעלה מחמשת אלפים עותקים. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים, כמו כן המכון עובד בשיתוף עם [[מכון למען ילמדו]].

המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת הרב [[יצחק שלמה פרנק]] הרב [[אברהם הרוניין]] והרב [[משה קורנוויץ]] ומופעל לוגיסטית בסיוע ארגון "[[התאחדות החסידים]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:מוקד הלכה למעשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת הרבנים שנמנו על מייסדי המכון (מימין לשמאל): הרב [[אברהם הרוניין]], הרב [[יצחק שלמה פרנק]], והרב [[משה קורנוויץ]]]]
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל המוקד 'ס.מ.ס. לרב']]
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצר שינוי רחב בתפיסה ההלכתית בקרב חלקים רחבים בציבור. בנוסף, התופעה של [[חוזרים בתשובה]] חסרי רקע הלכתי, גרם להתקלות יום-יומית עם התמודדויות הלכתיות במשפחות רבות.

הנחשונים שפרצו את הדרך בתפיסה ההלכתית המקובלת, היו רבנים מ[[הציונות הדתית]] שהחלו להשיב תשובות הלכתיות באמצעות מסרונים, על אף שבמקרים רבים השאלות נבעו מחוסר ידע בסיסי, או לחילופין היו תלויות בפרטי שונים שלא נכללו בגוף השאלה.

לפי מודל זה, וביוזמת הרבנים [[יצחק שלמה פרנק]] ו[[משה קורנוויץ]], נוסד "מכון הלכה חב"ד" בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]], במסגרתו הוקמה מערכת ממוחשבת המקבלת את השאלות ההלכתיות, ומעבירה אותם לרבנים המשיבים ללא מספר הטלפון של השולח - כדי לשמור על פרטיותו - ומחזירה את תשובה הרב לשואל.

המסגרת נקראה בחודשים הראשונים לפעילותה בשם 'מוקד SMS הלכה למעשה', ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות.

===SMS לרב===

המוקד הפך בתוך זמן קצר לכתובת הלכתית אמינה ונוחה – מה שגרם לאלפי אנ"ש לשגר שאלותיהם ולקבל תשובות הלכתיות מרבני אנ"ש בשלל תחומים על פי פסקי רבותינו נשיאנו ומנהגי חב"ד.

עם הצלחת המוקד החליטו הרבנים שעונים במוקד SMS לרב יחד עם רבנים נוספים להקים את מכון ההלכה ולהרחיב את הפעילות בתחומים נוספים, ולענות גם באמצעות הטלפון.

במוקד מתקבלים מידי יום כמאה שאלות, ולעיתים בזמנים מיוחדים מגיעות כ 200 שאלות מידי יום.

===קו לרב===
לאחר [[חג השבועות]] [[תשע"ו]] הורחבה פעילות המוקד, ונוסף בו מענה טלפוני שהחל לפעול בשעות אחר הצהריים והעניק אפשרות לשואלים לבחור את הרב שברצונם לשוחח עמו ולשאול אותו את השאלה ההלכתית.
[[קובץ:למען ילמדן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יוחנן גוראריה]] נואם בערב ההשקה של מכון 'למען ילמדו' לצד רבני "מכון הלכה חב"ד"]]

עם התרחבות המוקד, ומתוך מטרה למצוא שם כולל לפעילותו, נבחר השם 'מכון הלכה - חב"ד'.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] תשע"ו, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני, והוא החל לפעול גם בשעות הבוקר.

נכון לשנת [[תשע"ו]] משיבים הרבנים לציבור על קרוב לאלף חמש מאות שאלות הלכתיות בשבוע באמצעות מסרונים, בנוסף לשאלות ההלכתיות הנשאלות באמצעות הטלפון.

===הוצאה לאור===
בשלהי חודש אב [[תשע"ו]] החל המכון בהוצאה לאור של עלון הלכה יומי בשם 'שונה הלכות'{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די] {{אינפו}} י"ד אב תשע"ו}}, מתוך מטרה להרחיב את לימודי ההלכה בקרב ציבור חסידי חב"ד.
העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי, כאשר בחלקו הפנימי מופיעה הלכה מבוארת, מדור 'שואל ומשיב' בו מספר שאלות קצרות שהגיעו באמצעות הSMS לרבני המכון בצירוף התשובות עליהם והפניה למקורות ההלכתיים העוסקים בנושא, וכן מדור "מעשה רב" עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה.

העלון מחולק בימי החול בקהילות חב"ד, עם תפוצה של כחמשת אלפים עותקים.

===למען ילמדו===
{{ערך מורחב|ערך=[[מכון למען ילמדו]]}}
[[קובץ:לוגו למען ילמדו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו מכון 'למען ילמדו']]
מכון הלכה חב"ד עובד בשיתוף עם מכון למען ילמדו שנוסד לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] קורסים הלכתיים בראשות הרב [[חיים קיז'נר]] והרב [[דב טברדוביץ']], המיועדים לאברכים מתוך מטרה להגיש אותם למבחני ההלכה של [[הרבנות הראשית לישראל]] "היכל שלמה".

המסגרת כוללת יום לימודים שבועי למשך שנה וחצי במתכונת של לימודי ערב בכיתת לימודים מאובזרת ובתכנית לימודים ייחודית המנגישה את חומר הלימוד ההלכתי בצורה ברורה ומקיפה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מתקיימים קורסים בהלכות איסור והיתר והלכות כשרות על ידי הרב [[דב טברדוביץ']], ובהלכות שבת על ידי הרב [[חיים קיז'נר]]{{הערה|1=[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91/ למען ילמדו – מובילים את מהפכת הלימוד בחב"ד] {{וידאו}} {{אינפו}} כ"ה תשרי תשע"ז}}.

===מדריך הלכתי===
[[קובץ:מדריך הלכתי - מכון הלכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער המדריך הראשון]]
לקראת חגי תשרי [[תשע"ז]] יצא לאור לראשונה מדריך הלכתי הכולל את כל ההלכות המנהגים והסדר בראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור.{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf להורדת המדריך]}}

במהלך חודש תשרי יצא מדריך דומה לסוכות ושמחת תורה.

==רבני המכון==
רשימה על פי סדר הא' - ב'
*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ואב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו"צ בירושלים
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומו"צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון
*הרב [[ישראל הלפרין]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד הרצליה
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד אופקים
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו"צ בקהילת חב"ד ביתר עילית
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו"צ בקהילת חב"ד אור יהודה
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו"צ בכפר חב"ד
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב"ד ב[[באר שבע]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו"צ בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה ב[[צפת]]
*הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו"צ בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מו"צ בקהילת חב"ד אדם
*הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]
*הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו"צ בקהילת חב"ד רחובות
*הרב [[שאול סילם]] - מו"צ בקהילת חב"ד גילה
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו"צ בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קרית גת
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו"צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו"צ בקהילת חב"ד בעיר
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מו"צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב"ד בשכונת הר יונה בעיר
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד וחבר ביה"ד הרבני ב[[עמנואל]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]
*הרב [[מאיר רוזנבלט]] - מזכיר

==ראו גם==
*[[ועד רבני חב"ד]]
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[סמיכה לרבנות]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם]''' {{אינפו}} כ"ח אדר א' תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', סקירת מיזם 'מוקד הלכה למעשה' של ארגון [[התאחדות החסידים]] {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו
*מוטי הולצברג, '''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון]''', מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!]''' ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו
*'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך]''' {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2016-12-27T19:21:29Z

ירוחם: /* תולדות חיים */

[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]
{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי (פירושונים)}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שבת]] תשובה [[ח' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]]. בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק]], שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] לכהן כחבר ביה"ד תחת [[הרב זווין]] ולאחר מכן מונה לכהן כמזכיר הבית דין.

בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לרב העיר [[קרית מלאכי]] {{מקור}}.

==משפחתו==
בניו:

*הרב בן ציון אהרן ירוסלבסקי - מלמד בתלמוד תורה חב"ד קרית מלאכי [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי.
חתניו:

*הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[בני ברק]].
*הרב יהושע אשר רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב יוסף יצחק סלונים - [[שליח]] ב[[ירושלים]].
*הרב יעקב יוסף קורץ.
*הרב יעקב קרוגליאק.

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''

{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2016-12-27T19:18:56Z

ירוחם:

[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]
'''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ"ח ניסן תנש"א]]}} "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].

בשנת [[תשס"ז]], בעקבות אירועי ג' תמוז אותה שנה, מחה [[בית דין רבני חב"ד]] על האירועים{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 חב"ד און ליין]}} והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אף הוציא איסור על הכנסת העלון [[שיחת הגאולה]], שבהוצאת האגודה, לבתי הכנסת ב[[כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 חב"ד און ליין]}}.

בשנת [[תשס"ט]] ייסדה האגודה "מטה [[הקהל]]" במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.

==פעולות האגודה==
*'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.
*'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''[[אתר הגאולה]]''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח.
*'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, [[התוועדות]] לכבוד [[י"א שבט|י' - י"א שבט]], [[התוועדות]] ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].
[[קובץ:משיח בכיכר.jpg|ממוזער|שמאל|280px|אלפים בכנס 'מקבלים פני משיח בכיכר' רבין, תמוז תשע"ו]]
*'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.
*'''כרטיס משיח''' - בשנת תש"ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים, מהדורות ובשפות שונות{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35689 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47054 גלריה מעצרת שארגנה האגודה] - [[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

קובץ:משיח בכיכר.jpg

2016-12-27T19:16:54Z

ירוחם: חבד אינפו

חבד אינפו

שיחה:תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2016-12-27T19:11:54Z

ירוחם: יצירת דף עם התוכן "יש לצרף את הישיבה לתבנית ישיבות תומכי תמימים. כמו כן, יש לתקן את הקישור של הישיבה הגדולה (..."

יש לצרף את הישיבה לתבנית ישיבות תומכי תמימים. כמו כן, יש לתקן את הקישור של הישיבה הגדולה (מכיוון ש[[מ. פינחסי]] שינה ל(גדולה).--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 19:11, 27 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2016-12-27T19:06:04Z

ירוחם: /* וואס איז דאס? */

כשאחי תמימים ראשון לציון כתבו לרבי שהם עוברים לכפר חב"ד זמני, הרבי כתב להם שישארו בראשון לציון, והם בכל זאת עברו וטענו שהמקום ושם הישיבה עדיין יקרא ראשון לציון וכו'.
יוצא מכך שהרבי רוצה שיהי' ישיבה בראשון לציון דדוקא.
כמו כן יש לתקן, שבתחילה הרבי כשחיפשו מקום מתאים למבנה לישיבה לישיבת אחי תמימים, אז הרבי ביקש באתרעותא דלעילא שיתעניינו במבנה של קאליב (ראה מסמכים בספר ימי תמימים כרך ח), וניסו, והאדמו"ר מקליב אמר שהוא לא מבסכים כי כשחב"ד נכנסים הם נכנסים עד הסוף, והרבי הגיב על כך ביחידות לרב אייזנבך ש"עוד חזון למועד" (מפיו), וכרגע כשהישיבה כן נכנסה וזאת מבלי שההנהלה תדע מככך שהרבי ביקש אז (והרי המסמכים נדפסו בימי תמימים רק אחרי שעברה הישיבה) בברכתו של הרבי באג"ק, אז האדמו"ר מקליב פסק על עצמו...
:מקומו של מידע זה, בגיבוי מקורות בערך [[אחי תמימים ראשון לציון]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באב ה'תשע"א 07:45, 15 באוגוסט 2011 (UTC)

== וואס איז דאס? ==

לאחרונה נפתחה שם ישיבה חדשה ושמעתי שגם הרב אקסלרוד פותח ישיבה שם ועכשיו אני מבולבל לגמרי--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 17:49, 6 ביוני 2016 (UTC)

ראה ערך [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון (קטנה)]]. הישיבה של הרב אקסלרוד היא ב[[פתח תקווה]].--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 19:06, 27 בדצמבר 2016 (UTC)

מגדל העמק

2016-12-27T18:50:08Z

ירוחם:

שיחה:הלל פרוטקין

2016-12-27T12:26:44Z

ירוחם: /* פטירתו */ פסקה חדשה

ב"ה.
==רק תודה==
{{תודה רבה}} לכם: שלום, יצחק ב, חסיד ואלמונים, על הערך והקישור המחכים לבטאון חב"ד. כשהתפרסם הניגון התעניינתי מאוד ולא מצאתי מידע נוסף אודותיו. המשך הצלחה בעבודת הפצת המעיינות. יחי המלך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:31, 26 בפברואר 2012 (IST)
:להבא, פשוט עושים חיפוש בגוגל... אגב, מישהו יודע האם הניגון שלו מופיע בספר הניגונים? ואם כן איזה מספר?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:18, 27 בפברואר 2012 (IST)
::חיפשתי בגוגל, אבל לא הגעתי לקישור בבטאון חב"ד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 17:13, 28 בפברואר 2012 (IST)
:::לאחרונה הניגון שלו הופך ליותר ויותר מפורסם, מה גם שהדביקו לו את השם "כלות הנפש". השאלה היא מה המקור? עברתי היום על כל ספר הניגונים וזה לא שם (לפחות לא לפי שם או משהו דומה). מישהו יודע פרטים? --[[מיוחד:תרומות/94.159.186.84|94.159.186.84]] 15:20, 22 בינואר 2014 (UTC)
:לא אבל הוספתי בינתיים את הכינוי הנפוץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בשבט ה'תשע"ד 19:01, 22 בינואר 2014 (UTC)

לא הבינותי היאך הגיע גם ממריוםול וגם מפוצ'פ, או שמא למד בישיבה בפוצ'פ, ממנה באו ללמוד בתו"ת בליובאוויטש, וקראום על שם מקום ישיבתם הקודמת.

== פטירתו ==

ישנה מחלוקת (ע"פ הידוע לי) מדוע נפטר. ישנם הטוענים שנפטר עקב האתכפייא שלו וכו' כנ"ל בפנים (שהפריע לבריאותו), שמעתם אודות כך?--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 12:26, 27 בדצמבר 2016 (UTC)

משה זלמנוב

2016-12-27T12:24:15Z

ירוחם:

[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממיסדי ישיבות חב"ד ב[[נצרת עילית]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]]), ב[[צפת]] ([[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]) וב[[מגדל העמק]] ([[תומכי תמימים מגדל העמק]]), מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]], והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון (קטנה)]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

סניף צבאות השם מגדל העמק

2016-12-27T12:19:59Z

ירוחם:

[[קובץ:כנס צבאות השם במתנס במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במתנ"ס במגדל העמק]]
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|סדר גאולה ומשיח]]
[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|אחד מכנסי צבאות השם]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] ב'''[[מגדל העמק]]''' פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}.

==רקע==
תנועת הנוער [[צבאות השם]] ב[[מגדל העמק]] נוסדה בשנת ה'[[תשנ"ח]] כסניף של תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]] שמרכזה ב[[נצרת עילית]]. הסניף נוסד על ידי הרב [[משה זלמנוב]], לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר ובהשתתפות מליאה של בני הקהילה. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. עקב שידרוג פעילות הסניף בשנים האחרונות, הצטרף בשנת [[תשע"ו]] הרב אלעזר ולדמן להנהלת הסניף והוקמה ועדת רבנים שתבקר את תכני הארגון.

==פעילויות שבועיות==
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה.

כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד.

מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

'סדר [[גאולה ומשיח]]' - שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח עם כיבוד קל, מתקיים בכיתת לימוד המוקצבת עבור כך באחת ההפסקות ב[[ת"ת חב"ד מגדל העמק]] ובהשתתפות רוב תלמידי הת"ת.

כנסים - מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

מבצעים - מידי זמן מקיים הסניף מבצעי לימוד ומשימות מיוחדים כהכנה לקראת תאריכים מיוחדים (כמו [[י' שבט]], [[י"א ניסן]] ועוד), או להגברת ההשתתפות בפעילות המועדון. פרסים והגרלות איכותיים ומושקעים (טיול ענק, טיסות בשמי הארץ ועוד).

[[התוועדויות]] - בתאריכים מיוחדים (י' שבט, י"א ניסן, י"ב תמוז ועוד) עורך הסניף התוועדויות חסידיות מושקעות{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. לבנים סביב שולחנות ערוכים בהשתתפות משפיעים ועשרות חיילי צבאות השם. בהתוועדות: ארוחה חגיגית, וידיאו מ[[הרבי]] מלך ה[[משיח]], לימוד [[ניגון]] חסידי חדש, דברי התעוררות מה[[משפיעים]] והחלטה טובה כללית (אותה מקבלים כשי).

==גן ישראל מגדל העמק==
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}.

==עלון "הקרב האחרון"==
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''"הקרב האחרון"''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף בעשרות עותקים. עד היום (תשע"ו) יצאו לאור כ-50 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70687 חיילי צבאות השם במגדל העמק מסכמים שנת פעילות] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/child/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94/ כנס הקהל עוצמתי לחיילי צבאות השם במגדל העמק] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צבאות השם|מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2016-12-27T12:16:06Z

ירוחם:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון
|תמונה=[[קובץ:ישיבת תותל ראשון לציון קטנה.jpg|250px]]
|כתובית=בנין [[זאל]] הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ראשון לציון]]
|מייסד=הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]
|ראש הישיבה=הרב משה לידר
|מנהל גשמי= ר' שניאור זלמן אודרמן
|מספר תלמידים=כעשרים וחמש
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[ראשון לציון]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], בעזרת שלוחי הרבי לעיר הרב [[יצחק גרוזמן]] והרב אדיר סלמה, לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

הישיבה שוכנת בשני מבנים. במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בוילה בת שלוש קומות.

נכון לשנת [[תשע"ז]] הישיבה מונה כ 25 [[תמימים]] מרחבי הארץ.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

==צוות הישיבה==

*הרב משה לידר - [[ראש הישיבה]].

*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני.

*הרב מנחם מנדל רוזנברג - [[ראש מתיבתא]].

*הרב משה פרבר - [[ר"מ]] אחר הצהריים.

==הנהלה גשמית==

*ר' שניאור זלמן אודרמן - מנהל כללי.

*ר' אליהו דינרי - מנהל גשמי.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2016-12-27T12:13:37Z

ירוחם: נפטר

[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[יואל רוזן]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]].

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מידי שבוע.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קרית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקרית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

== צוות הישיבה ==
ראש הישיבה בין השנים תשס"ו-תשס"ט- הרב שי הרמתי.
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]] - [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנהל - הרב יואל חיים רוזן.
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ([[משפיע]] ראשי), הרב [[זלמן נוטיק]].
*[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב יוסף יצחק רוך, הרב ישראל קופצ'יק.
*[[משגיח|משגיחים]]: הרב דניאל טרעגער, הרב ינון ששון.
*נו"נ: הרב מנחם קעניג, הרב אביחי רוטשילד.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2016-12-27T12:13:09Z

ירוחם:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון
|תמונה=[[קובץ:ישיבת תותל ראשון לציון קטנה.jpg|250px]]
|כתובית=בנין [[זאל]] הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ראשון לציון]]
|מייסד=הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]]
|ראש הישיבה=הרב משה לידר
|מנהל גשמי= ר' שניאור זלמן אודרמן
|מספר תלמידים=כעשרים וחמש
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[ראשון לציון]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]], בעזרת שלוחי הרבי לעיר הרב [[יצחק גרוזמן]] והרב אדיר סלמה, לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

הישיבה שוכנת בשני מבנים. במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בוילה בת שלוש קומות.

נכון לשנת [[תשע"ז]] הישיבה מונה כ 25 [[תמימים]] מרחבי הארץ.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

==צוות הישיבה==

*הרב משה לידר - [[ראש הישיבה]].

*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני.

*הרב מנחם מנדל רוזנברג - [[ראש מתיבתא]].

*הרב משה פרבר - [[ר"מ]] אחר הצהריים.

==הנהלה גשמית==

*ר' שניאור זלמן אודרמן - מנהל כללי.

*ר' אליהו דינרי - מנהל גשמי.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2016-12-27T12:10:25Z

ירוחם:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון
|תמונה=[[קובץ:ישיבת תותל ראשון לציון קטנה.jpg|250px]]
|כתובית=בנין [[זאל]] הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ראשון לציון]]
|מייסד=הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]]
|ראש הישיבה=הרב משה לידר
|מנהל גשמי= ר' שניאור זלמן אודרמן
|מספר תלמידים=כעשרים וחמש
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[ראשון לציון]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]], בעזרת שלוחי הרבי לעיר הרב [[יצחק גרוזמן]] והרב אדיר סלמה, לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

הישיבה שוכנת בשני מבנים. במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בוילה בת שלוש קומות.

נכון לשנת [[תשע"ז]] הישיבה מונה כ 25 [[תמימים]] מרחבי הארץ.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

==צוות הישיבה==

*הרב משה לידר - [[ראש הישיבה]].

*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני.

*הרב מנחם מנדל רוזנברג - [[ראש מתיבתא]].

*הרב משה פרבר - [[ר"מ]] אחר הצהריים.

==הנהלה גשמית==

*ר' שניאור זלמן אודרמן - מנהל כללי.

*ר' אליהו דינרי - מנהל גשמי.

{{הערות שוליים}}

קובץ:ישיבת תותל ראשון לציון קטנה.jpg

2016-12-27T12:07:32Z

ירוחם: חבד אינפו

חבד אינפו

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2016-12-27T12:06:44Z

ירוחם: יצירת דף עם התוכן "{{ישיבה| |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון |תמונה=250px |כתובית=בנין זאל ..."

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון
|תמונה=[[קובץ:.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין [[זאל]] הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ראשון לציון]]
|מייסד=הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]]
|ראש הישיבה=הרב משה לידר
|מנהל גשמי= ר' שניאור זלמן אודרמן
|מספר תלמידים=כעשרים וחמש
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[ראשון לציון]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]], בעזרת שלוחי הרבי לעיר הרב [[יצחק גרוזמן]] והרב אדיר סלמה, לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]].

הישיבה שוכנת בשני מבנים. במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בוילה בת שלוש קומות.

נכון לשנת [[תשע"ז]] הישיבה מונה כ 25 [[תמימים]] מרחבי הארץ.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

==צוות הישיבה==

*הרב משה לידר - [[ראש הישיבה]].

*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני.

*הרב מנחם מנדל רוזנברג - [[ראש מתיבתא]].

*הרב משה פרבר - [[ר"מ]] אחר הצהריים.

==הנהלה גשמית==

*ר' שניאור זלמן אודרמן - מנהל כללי.

*ר' אליהו דינרי - מנהל גשמי.

{{הערות שוליים}}

משה זלמנוב

2016-12-27T11:43:22Z

ירוחם:

[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]], "חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממיסדי ישיבות חב"ד ב[[נצרת עילית]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]]), ב[[צפת]] ([[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]) וב[[מגדל העמק]] ([[תומכי תמימים מגדל העמק]]), מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]], והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון (קטנה)]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

משה זלמנוב

2016-12-27T11:40:37Z

ירוחם: הרחבה, עריכה

[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]
הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]], "חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממיסדי ישיבות חב"ד ב[[נצרת עילית]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]]), ב[[צפת]] ([[הישיבה הגדולה|ישיבת חח"ל צפת]]) וב[[מגדל העמק]] ([[תומכי תמימים מגדל העמק]]), מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]], והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - מנהל רוחני ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון (קטנה)]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

קובץ:הרב ישראל יצחק זלמנוב.jpg

2016-12-23T12:56:39Z

ירוחם: חבד אינפו

חבד אינפו

אסף חנוך פרומר

2016-11-17T19:41:56Z

ירוחם: תמונה

[[קובץ:הרב אסף פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אסף פרומר נואם ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:אסף התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרומר בהתוועדות]]
הרב '''אסף חנוך פרומר''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974. כותב תחת שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש המכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]] ובישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]], [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ב[[חיפה]], ייסד ומנהל בית חב"ד בטרמינל הנוסעים בעיר, סופר מוכשר בעל טור ב[[שבועון בית משיח]] ומהעורכים הראשיים של בית ההוצאה לאור [[ממש]].

==תולדות חיים==
הרב פרומר נולד ב[[קרית שמואל]] שב[[חיפה]] ב[[ט"ו אלול]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]], ובישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]], ובשנת [[תשנ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל, בתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]].

===פעילות ציבורית===
הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].

עוסק בתרגום ועריכת ספרים ומאמרים, ביניהם את את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] שפורסמו בשנים האחרונות ב"[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]". כיום הרב פרומר הינו העורך הראשי של [[מכון ממ"ש]] ושל [[מאמר מבואר|מערכת מאמר מבואר]].

הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ורומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] יזם את הקמת דוכן חב"ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב"ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77524 בלעדי: דוכן חב"ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.

==ספריו==
'''ספרים בעריכתו:'''
*אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.
*ספר '''[[מאמר מבואר]]''' המאגד כמה מחוברות המאמרים המבוארים.
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי - בהוצאת ממ"ש.

'''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]'''.
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''' - הרב [[ראובן דונין]].
*'''[[קהל גדול]]'''.
*'''[[החמה וברכתה]]'''.
*'''[[נביא מקרבך]]'''.

==קישורים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8 כתבות הקשורות עם הרב פרומר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר [[קהל גדול]] מעטו של הרב אסף פרומר] {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51063 'הגות וואך' על כינוס השלוחים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1985 שיעור ווידאו בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] - {{אינפו}}
*[http://www.neshei.com/index.php/includes/newvideo/includes/jq/js/jquery-1.7.1.min.js?url=article_he&id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11337.html צריך לצעוק "יחי המלך" ברעש כזה עד ש"תבקע הארץ"] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ"ח [[ניסן]] תש"ע
*[http://www.hageula.com/news/chabad/10081.html טעימה מבית הספר לתורת הגאולה] {{וידאו}} {{הגאולה}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]

קובץ:הרב אסף פרומר.jpg

2016-11-17T19:32:36Z

ירוחם: אינפו

אינפו

קובץ:רשימות.jpg

2016-11-06T13:32:46Z

ירוחם: ירוחם העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:רשימות.jpg

מקור: חב"ד שופ

קובץ:רשימות.jpg

2016-11-06T13:31:17Z

ירוחם: ירוחם העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:רשימות.jpg

מקור: חב"ד שופ

ישיבת חנוך לנער צפת

2016-09-27T13:09:28Z

ירוחם: עדכון

{{ישיבה|
|שם=ישיבת חנוך לנער
|תמונה=[[קובץ:חנוך לנער צפת.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=אזור התעשיה [[צפת]]
|מייסד=הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שולם לבקיבקר
|משפיע ראשי
|מנהל גשמי= הרב שניאור זלמן ליפסקר
|מספר תלמידים=70
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת חב"ד חנוך לנער|אחר=קונטרס חנוך לנער של אדמו"ר הרש"ב|ראו=[[חנוך לנער (קונטרס)]]}}
[[קובץ:לוגו חנוך לנער.JPG|שמאל|ממוזער|150px|לוגו ישיבת 'חנוך לנער']]
ישיבת '''חנוך לנער צפת''' (לשעבר: דלתון) היא מסגרת חב"דית ייחודית המונעת נשירה. הישיבה ממוקמת באיזור התעשייה בעיר [[צפת]], ומיועדת לילדים בגילאי 13-16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.

בישיבה מתחנכים נכון לשנת [[תשע"א]] קרוב ל-70 [[תמימים]].

בשנת [[תשע"א]] פתחה הנהלת הישיבה מכון תורני-טכנולוגי שישלב בין לימודי קודש לצד לימודי מקצוע באווירה חסידית, לתלמידים בגיל ישיבה גדולה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54740 חב"ד אינפו]}}.

== מערך הלימודים ==
בישיבת "חנוך לנער", כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם מעניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל [[יומי דפגרא]] מתקיימות [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.

בימי שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] לערים באזור הצפון.

== העשרה והפעלות חברתיות ==
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנים מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.

== צוות הישיבה==
בישיבת למעלה מ-20 אנשי צוות, בהם חמישה מגידי שיעור הנמצאים דרך קבע באולם הלימוד, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'[[התקשרות]]' ל[[רבי]], יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.

*ראש הישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*מנהל הישיבה: הרב שניאור זלמן ליפסקר.
*מנהל חינוכי: הרב שולם לבקיבקר.
*מגידי שיעור ומשפיעים: הרב אפרים ברנשטיין, הרב אברהם רבינוביץ', הרב מאיר דוד, הרב יפתח לוזיה, הרב דוד שאער, הרב יקיר פלד, הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן שחר, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שלום גרוזמן.
*הרב דרור פירוס - מורה לבריאות וכושר. הרב אסי הראל מדריך. הרב עידן גיטלזון - מדריך.
*קבוצת שלוחים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], המוסיפים לעשייה החינוכית באופן בלתי-פורמאלי.

==הסניף באופקים==
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף של ישיבת 'חנוך לנער' בעיר [[אופקים]], כאשר מנהלה החינוכי הוא הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]]. נכון לשנת [[תשע"ו]] מתחנכים בישיבה כ20 תמימים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3386 סרט תדמית על הישיבה], באתר [[חב"ד אינפו]]{{וידאו}} {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]

ישיבת חנוך לנער צפת

2016-09-27T13:08:45Z

ירוחם:

{{ישיבה|
|שם=ישיבת חנוך לנער
|תמונה=[[קובץ:חנוך לנער צפת.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=אזור התעשיה [[צפת]]
|מייסד=הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שולם לבקיבקר
|משפיע ראשי
|מנהל גשמי= הרב זאב פרידמן
|מספר תלמידים=70
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת חב"ד חנוך לנער|אחר=קונטרס חנוך לנער של אדמו"ר הרש"ב|ראו=[[חנוך לנער (קונטרס)]]}}
[[קובץ:לוגו חנוך לנער.JPG|שמאל|ממוזער|150px|לוגו ישיבת 'חנוך לנער']]
ישיבת '''חנוך לנער צפת''' (לשעבר: דלתון) היא מסגרת חב"דית ייחודית המונעת נשירה. הישיבה ממוקמת באיזור התעשייה בעיר [[צפת]], ומיועדת לילדים בגילאי 13-16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.

בישיבה מתחנכים נכון לשנת [[תשע"א]] קרוב ל-70 [[תמימים]].

בשנת [[תשע"א]] פתחה הנהלת הישיבה מכון תורני-טכנולוגי שישלב בין לימודי קודש לצד לימודי מקצוע באווירה חסידית, לתלמידים בגיל ישיבה גדולה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54740 חב"ד אינפו]}}.

== מערך הלימודים ==
בישיבת "חנוך לנער", כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם מעניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל [[יומי דפגרא]] מתקיימות [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.

בימי שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] לערים באזור הצפון.

== העשרה והפעלות חברתיות ==
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנים מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.

== צוות הישיבה==
בישיבת למעלה מ-20 אנשי צוות, בהם חמישה מגידי שיעור הנמצאים דרך קבע באולם הלימוד, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'[[התקשרות]]' ל[[רבי]], יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.

*ראש הישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*מנהל הישיבה: הרב שניאור זלמן ליפסקר.
*מנהל חינוכי: הרב שולם לבקיבקר.
*מגידי שיעור ומשפיעים: הרב אפרים ברנשטיין, הרב אברהם רבינוביץ', הרב מאיר דוד, הרב יפתח לוזיה, הרב דוד שאער, הרב יקיר פלד, הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן שחר, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שלום גרוזמן.
*הרב דרור פירוס - מורה לבריאות וכושר. הרב אסי הראל מדריך. הרב עידן גיטלזון - מדריך.
*קבוצת שלוחים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], המוסיפים לעשייה החינוכית באופן בלתי-פורמאלי.

==הסניף באופקים==
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף של ישיבת 'חנוך לנער' בעיר [[אופקים]], כאשר מנהלה החינוכי הוא הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]]. נכון לשנת [[תשע"ו]] מתחנכים בישיבה כ20 תמימים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3386 סרט תדמית על הישיבה], באתר [[חב"ד אינפו]]{{וידאו}} {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2016-09-27T13:05:38Z

ירוחם: הרחבה

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי=הרב בנימין זאב גנדל
|מנהל גשמי= הרב צבי פרידמן
|מספר תלמידים=כחמישים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נצרת עילית]], ומסונפת ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה המקומית]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מנדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נכון לשנת [[תשע"ו]] הישיבה מונה כ-50 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת [[תשע"ג]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|1 [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות שיעור ב' תשע"ו]}}.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

=צוות הישיבה=
*הרב מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משגיח]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משפיע]] ומנהל רוחני.
*הרב אהרון מאיר קיי - [[משפיע]].

;שיעור א'
*[[משפיע]] - הרב הת' שמואל ליסון.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.

;שיעור ב'
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב הת' שניאור מיפעי.

;שיעור ג'
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק אהרן.

=הנהלה גשמית=
*הרב צבי פרידמן - מנהל כללי.
*הרב מנחם גנדל - מנהל גשמי.
*הרב אהרון מאיר קיי - מנהל גשמי.

==הצוות בעבר==
*הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]] - משגיח ראשי (כיום מנהל חינוכי בישיבת '[[חנוך לנער]]' באופקים).
*הרב שמעון שוורץ - משפיע בישיבה (כיום מחנך בת"ת ב[[נצרת עילית]]).
*הרב [[יואל נפרסטק]] - משפיע בישיבה (כיום משפיע בישיבה קטנה בצפת).
*הרב שמואל לבקיבקר - ר"מ בישיבה.

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית:מוסדות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2016-09-27T12:59:53Z

ירוחם: קישור

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי=הרב בנימין זאב גנדל
|מנהל גשמי= הרב צבי פרידמן
|מספר תלמידים=כחמישים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נצרת עילית]], ומסונפת ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה המקומית]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מנדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נכון לשנת [[תשע"ו]] הישיבה מונה כ-50 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת [[תשע"ג]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|1 [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות שיעור ב' תשע"ו]}}.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

=צוות הישיבה=
*הרב מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משגיח]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משפיע]] ומנהל רוחני.
*הרב אהרון מאיר קיי - [[משפיע]].

;שיעור א'
*[[משפיע]] - הרב הת' שמואל ליסון.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.

;שיעור ב'
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב הת' שניאור מיפעי.

;שיעור ג'
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק אהרן.

=הנהלה גשמית=
*הרב צבי פרידמן - מנהל כללי.
*הרב מנחם גנדל - מנהל גשמי.
*הרב אהרון מאיר קיי - מנהל גשמי.

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית:מוסדות]]

חב"ד באינטרנט

2016-09-26T15:21:51Z

ירוחם: /* אתרי ארץ ישראל */

{{לעריכה|עריכה כללית}}
[[קובץ:חבד בישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר [[חב"ד בישראל (אתר)| חב"ד בישראל]]]]
'''חב"ד באינטרנט''' הינו כינוי כללי לנוכחות החב"דית [[אינטרנט]], בעיקר באמצעות אתרים ייעודים המופעלים על ידי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וארגונים חב"דיים שונים.

אתרי האינטרנט הנם אחד האמצעים של חסידי חב"ד להפצת [[תורת חב"ד]] לעולם כולו. בנוסף משמשים אתרי חב"ד להפצת מידע ותקשורת בין החסידים לבין עצמם. האתרים מהווים לעיתים צינור מידע ותקשורת מרכזי וחיוני עבור [[שליח|שלוחים]] המתגוררים במקומות מרוחקים.

בהוראת [[הרבי]], נעזרים [[חסידי חב"ד]] בכל האמצעים המתקדמים בכדי להביא את מסר היהדות והחסידות לעולם. עוד בתקופה בה החלו שידורי הרדיו, עודד הרבי מסירת שיעורי [[תניא]] ברדיו וכך התייחס לשידור הדלקת נרות ה[[חנוכה]] בלווין מ-[[770]] למוקדים ברחבי העולם בשנת [[תש"ן]].

==אתרי מידע==
===חב"ד בישראל===
{{ערך מורחב|חב"ד בישראל (אתר)}}
'''חב"ד בישראל''' ('''chabad.co.il''') הינו אתר הבית של חב"ד בישראל. באתר מידע מגוון בנושאי [[יהדות]], [[חסידות]], [[פרשת השבוע]] וחגי ישראל, תוך מתן דגש מיוחד על הסברת עניני [[גאולה]] ו[[משיח]] ופרסום [[בשורת הגאולה]]. נוסד בשנת [[תש"ע]] על ידי חברי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל]] והושק באופן רשמי ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"ע]] במשרדו של שר התקשורת באותה תקופה, מר משה כחלון.

===אתר צעירי חב"ד===
{{ערך מורחב|צעירי אגודת חב"ד (ישראל)}}
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב"ד ועוד פעולות חב"דיות. באתר מאמרים בנושאים רבים ביהדות ומגוון עלונים ובטאונים חב"דים. את תוכן האתר עורך הרב [[מנחם ברוד]].

===יהדות TV===
{{ערך מורחב|יהדות TV}}
'''יהדות TV''' הינו אתר אינטרנט המגיש הרצאות לצפיה ושמיעה וכן מאמרים בנושא [[חסידות חב"ד]] ו[[קבלה]]. באתר גם מדור שאלות ותשובות הקשורים ל[[יהדות]] ומהות החיים.

==אתרי חדשות==
[[קובץ:חבד אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר חב"ד אינפו]]
===חב"ד אינפו===
{{ערך מורחב|חב"ד אינפו (אתר)}}
'''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים. האתר הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' שרגא שמואל קרומבי. לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[שמואל קסלמן]].

האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט "חב"דפדיה" הינו מיזם בחסות האתר חב"ד אינפו.

===חב"ד און ליין===
{{ערך מורחב|חב"ד און ליין (אתר)}}
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר על ידי ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי הינו ר' [[מנחם כהן (כפר חב"ד)|מנחם כהן]]. בשנת [[תשס"ח]] השיק האתר מהדורה ב[[אנגלית]] בשם "COL לייב" ('''collive.com''') על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש כעורכו הראשי.

===שטורעם===
{{ערך מורחב|שטורעם (אתר)}}
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

==אתרי בתי חב"ד==
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
*'''אבן יהודה''' - מנהל: הרב מנחם נוימן. [http://www.even-yehuda.org/hp17.htm/ לאתר חב"ד אבן יהודה]
*'''אופקים''' - מנהל: הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. [http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]
*'''איתמר''' - מנהל: הרב יחזקאל נואמה. [http://www.kedem770.com/ לאתר חב"ד איתמר]
*'''אלקנה''' - מנהל: הרב יצחק קעניג. [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]
*'''אפרת''' - מנהל: הרב ניסן נחשון. [http://www.chabadefrat.com/ לאתר חב"ד אפרת]
*'''אריאל''' - מנהל: הרב אהרון מושקוביץ. [http://www.myariel.org/ לאתר חב"ד אריאל]
*'''אשדוד''' - מנהל: הרב שניאור גודמן. [http://www.chabadashdod.co.il/ לאתר חב"ד אשדוד]
*'''אשקלון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. [http://www.cashkelon.com/ לאתר חב"ד אשקלון]
*'''באר יעקב''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]
*'''באר שבע''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן גורליק]]. [http://www.beer7.org/ לאתר חב"ד באר שבע]
*'''ברקת''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]
*'''גבעת שמואל''' - מנהל: הרב שבתי פישר. [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''גבעתיים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''גן נר''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]
*'''גני תקווה''' - מנהל: הרב גרשון שנור. [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]
*'''דימונה''' - מנהל: הרב ישראל גליס. [http://www.dimona.org.il/ לאתר חב"ד דימונה]
*'''הוד השרון''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הרצליה''' - מנהל: הרב [[ישראל הלפרין]]. [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]
*'''זכרון יעקב''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''חברון - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]
*'''חולון''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. [http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*'''חיפה''' - מנהל: הרב [[דב גינזבורג]]. [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
**'''שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי. [http://www.nevedavid.com/ לאתר חב"ד חיפה - נווה דוד]
**'''שכונת רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]
*'''יבנה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]
*'''יהוד''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]
*'''ים המלח - מצדה''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''יקנעם''' - מנהל: הרב [[נעם דקל]]. [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]
*'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל. [http://palterin.net/ לאתר חב"ד פלורנטין]
*'''קרית אונו''' - מנהל: הרב חיים פרסיקו. [http://chabadono.org/ לאתר חב"ד קרית אונו]

'''[[בתי חב"ד בעולם]]'''
*'''קזחסטאן''' - מנהל: הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] [http://www.chabad.kz/ לאתר חבד קזחסטאן]
*'''פלורידה''' - מנהל: הרב [[מרדכי ענתי]] [http://770florida.com לאתר חב"ד פורט לודריידל, פלורידה]

==קישורים חיצונים==
===אתרי ארץ ישראל===
;אתרי מוסדות
* [http://m.chabad.co.il/ פורום מנהלי מוסדות חב"ד בארה"ק]
* [http://tzivoshashem.net/ צבאות השם בארץ הקודש]
* [https://groups.google.com/forum/#!forum/vaad770 ועד "חיילי בית דוד" - 770]
* [http://nes.reshet.org.il/home/?c=6/ נס ציונה - גני חב"ד]
* [http://habad.eilatinter.co.il/ בית ספר חב"ד - אור אבנר אילת]
* [http://www.orhasidut.co.il/ אור החסידות לאקדמיה]
* [http://www.beiteliezer.org/ חדרה - בית אליעזר - בית כנסת 'שערי מנחם']
* [http://www.yahad.org/ 'יחד' - הוצאה לאור [[עברית]] ורוסית]
* [http://www.rivka.org.il/ מכללת בית רבקה - כפר חב"ד]
* [http://he.naale-chabad.org/ נעל"ה חב"ד - תיכון בית רבקה - כפר חב"ד]
* [http://www.chabadevents.com/ המאגר לאירועי נשות חב"ד]
* [http://www.sos-israel.com/ המטה העולמי להצלת העם והארץ]
* [http://www.7for70.com/ 7 מצוות בני נח]
* [http://www.sefertora.org/index.html/ ספר תורה כללי לאחדות ישראל]
* [http://www.hitkashroot.com/ התקשרות]
* [http://www.daat.org.il// ישיבת דעת - רחובות]
* [http://www.chasdeilev.com// עמותת חסדי לב]
* [http://www.shalombeinenu.org/ עמותת שלום בינינו]
* [http://bul.770.org.il/hebrew.htm/ וועדת חב"ד להנפקת בול]
* [http://lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש]
* [http://www.kinus.info/ כינוס השלוחים]
* [http://www.tanya.org.il/ אחדות ישראל בהפצת המעיינות]
* [http://www.reshet.org.il/chinuch/ רשת אהלי יוסף יצחק]
* [http://www.brit-mila.net/CMS/sites/82-BIRT-NET_HEBROW/Brit-mila-milah.aspx/ ברית יוסף יצחק]
* [http://www.olal.org.il/ עמותת עול"ל - עזרה ואהבה לילד ולהורה]
* [http://www.cow.org.il/ חב"ד שעל אתר]

;אתרי חדשות
* [http://www.ncl.org.il/ חדשות נשי חב"ד]
* [http://www.chabadi.022.co.il// לאתר חב"ד בית שמש]
* [http://www.hageula.com/ האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]
* [http://news.chabad.fm// חב"ד FM]
* [http://www.770tv.org// רדיו מבשר טוב]
* [http://chabad.info/bmnew/index.php/ בית משיח - שבועון]

;אתרי מידע
* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ חב"דפדיה]
* [http://www.chabad.org.il// צעירי חב"ד]
* [http://www.tanya.co.il/ חכמת התניא]
* [http://hitbonenut.net/ מכון התבוננות]
* [http://www.portraitofaleader.org/ מכון אבנר - תמונות נדירות של הרבי]
* [http://jewish-education.info/ חינוך יהודי]
* [http://www.chasidut.net// חסידות. נט]
* [http://kolel.chasidut.net// כולל חסידות. נט]
* [http://www.tanyaor.com/ עמותת תניא]
* [http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/newspaper.asp/ מאור החסידות]
* [http://chabadlibrary.org// חב"ד לייבורי - ספריית אגו"ח]
* [http://www.he.chabad.org// בית חב"ד]
* [http://hebrewbooks.org// היברו בוקס]
* [http://chabadlibrarybooks.com// היברו בוקס חבד]

* [http://www.otzar770.com// אוצר 770]
* [https://www.mikvahcalendar.com/login.php/ אתר לחישוב דיני טהרת המשפחה]
* [http://www.lubavitchnetworks.com// ליובאוויטש Network]
* [http://www.challah.co.il/ לקראת חלה]
* [http://www.yoffner.com/ אתר ציורים - יחיאל אופנר]
* [http://www.nernechoma.org/ אתר לע"נ הגב' נחמה גרייזמן]
* [http://www.the-rabbi.com/ תמונת הרבי]
* [http://jem.co.il/ תורת חיים]
* [http://www.hitgaloot.co.il/ התגלות - חיים ששון]
* [http://www.yadut.com/ קול מבשר - מכון]
* [http://www.deadsea-hotelz.co.il/chabad/ בית חב"ד ים המלח]

;אתרי משיח וגאולה
* [http://770live.com/ 770 חי] (עברית,English)
* [http://www.mamesh.org// ממש הוצאה לאור]
* [http://www.igrot.com// אגרות קודש]
* [http://mashiach.org.il/ משיח - צעירי חב"ד]
* [http://www.yehudi.co.il// יהודי]
* [http://www.mnow.co.il// המשיח כבר כאן]
* [http://www.chabad.am// חב"ד AM]
* [http://www.psakdin.net// פסק דין]
* [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ יומן 770]
* [http://www.chabad.fm// חבד FM]
;אתרים ב[[אנגלית]] (English)
* [http://chabadworld.net/ חב"ד בעולם] (English)
* [http://www.jewishvenice.org/ חב"ד ונציה] (English)
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English
* [http://www.chabad.kz/ חב"ד קאזחסטן] (English)
* [http://www.collive.com// COLIVE המהדורה האנגלית](English)
* [http://www.kingmessiah.com/ Chabad.AM] (אנגלית)
* [http://www.shefayamim.com/ חברת שפע ימים] (English)
* [http://www.chabad.org// בית חב"ד] (English)
* [http://www.tzfat-kabbalah.org/ המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית] (English)
* [http://www.rcp.org.il/ קונגרס רבנים למען השלום] (English)
* [http://www.chabadtzfat.org/ אגודת קרית חב"ד - צפת] (English)
* [http://www.hatzalah.ch/index.html/ ארגון הצלה - קראון הייטס] (English)
* [http://www.chayol.com/ קעמפ - חיילי המלך] (English)
* [http://www.kolmenachem.com/ קול מנחם - חומשים] (English)
* [http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html/ ביתר עילית - כולל תורה אור] (English)
* [http://home.jemedia.org/ תורת חיים] (English)
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English)
* [http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/78445/ בית חב"ד שעל ידי האוהל] (English)
* [http://www.ohrtmimim.org/ ישיבת אור תמימים] (English)
* [http://www.hadarhatorah.org/ ישיבת הדר התורה] (English)
* [http://www.sichosinenglish.com/ ועד שיחות](English)
* [http://www.machonalte.com/ מכון אלטע] (English)
* [http://www.myshliach.com/ מיי שליח] (English)
* [http://www.chabadoh.org/ חב"ד אוהיו] (English)
* [http://ascentofsafed.com/cgi-bin/ascent.cgi/ מכון אסנט] (English)
* [http://www.shamir.info/ שמיר] (English)
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה] (English)
* [http://www.jcm.museum/ מוזיאון צבאות ה'] (English)
* [http://www.beismoshiach.org// בית משיח - שבועון] (English)

;שפות שונות
* [http://www.machiaharrive.com// משיח] (Français)
* [http://www.moshiach.ru// משיח] (Русский)
* [http://www.es.chabad.org// בית חב"ד] (Español)
* [http://www.de.chabad.org// בית חב"ד] (Deutsch)
* [http://www.fr.chabad.org// בית חב"ד] (Français)
* [http://www.ru.chabad.org// בית חב"ד] (Русский)
* [http://www.pt.chabad.org// בית חב"ד] (Português)
* [http://www.balebatim.com.ar// בית חב"ד - דרום אמריקה] (Español)
* [http://www.djc.com.ua/ בית חב"ד דנייפרפטרובסק] (Русский)
* [http://jewishpetersburg.ru/ חב"ד פטרבוג] (Русский)

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

חב"דפדיה:פארבריינגען

2016-09-26T15:18:38Z

ירוחם: /* מ'פארט צום רבי'ן */ פסקה חדשה

{{אידישעפדיה}}

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]] * [[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 2|תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם]] * [[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 3|שנת תשע"ג]]* [[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 4|שנת הקהל - ופרצ"ת - תשע"ו]]
}}


__TOC__

== שיר הריני מקבל ==

עכשיו ערכתי את הערך [[הריני מקבל#הוראת הרבי|הריני מקבל]], ונזכרתי בסיפור ש[[הרב וילשאנסקי]] סיפר בקשר לכך על השיר "הריני מקבל . . אך צדיקים . . צבאות ה'", אך אינני בטוח ב-100% בדיוק הפרטים. מי זוכר? {{כתב קטן|אתם גם מוזמנים להקליט את עצמכם ולהעלות את השיר לשמיעה! {{קריצה}}}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:18, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

גם הרב [[אסף חנוך פרומר]] לימד את הניגון השנה בישיבת קיץ [[חיילי בית דוד]] שע"י [[את"ה העולמי]].--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 15:14, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

== 300,000 עריכות ==

תוך ארבעים ותשע אלף עריכות מגיעים לזה!!!! (אני מציע שנעלה את העמוד הראשי של שנוזל לרגל המאורע ונסביר באינפו שהעמוד הראשי הוא לכבוד ה300,000 עריכות)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ה' באב ה'תשע"ו 12:37, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

== החילוק בין חסיד למתנגד ==

מה החילוק בין חסיד למתנגד? התשובה היא: חב"דפדיה היא המשל. מתנגד מכיר את הקב"ה רק מצד מעשיו. הוא לוחץ מידי פעם על "שינויים אחרונים", ומנסה למצוא את הקב"ה, כלומר הוא רואה את פעולותיו של הקב"ה בעולם ומנסה לקשר אותם להקב"ה. החסיד מכיר את הקב"ה מצד עצמו, מכיון שכל מידותיו מקושרים לשרשם, הוא רואה את הקב"ה שורה בתוך גופו ונפשו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 23:29, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== מ'פארט צום רבי'ן ==

מסופר על ר' ראובן דונין (יש שסוברים שמעשה זה קרה עם אחר) ששאלו אותו מדוע הוא טס לרבי? והרי כתוב ש"שכינה לא זזה ממקומה" ובמילא שיסע לכותל המערבי! ענה להם ר' ראובן בלשונו החדה: אני רוצה דוקא מקום שהשכינה "זזה" ממקומה..--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 15:18, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

חב"דפדיה:פארבריינגען

2016-09-26T15:14:38Z

ירוחם: /* שיר הריני מקבל */

שיחה:ועד להפצת שיחות

2016-09-26T15:09:52Z

ירוחם: /* מנהל הועד */ פסקה חדשה

הן אור מנחם והן תהילות מנחם הם ספרים חשובים ויסודיים הראויים לערך בפ"ע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:נחכה לשמוע את דעתו של [[משתמש:חיים נהר|המאחד]] ב[[חב"דפדיה]]. אגב, האם תוכל להאריך מעט, אם כן וודאי שנוכל להעביר זאת לערך נפרד. --בברכה, היום א' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:17, 12 ביולי 2010 (UTC)
::הארכתי באופן שאם תעשו רווח בין קטע לקטע, יתקבל ערך מכובד. מסכים, שלום? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:בעד, אפשר להפריד לערך מורחב. --בברכה, היום א' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:09, 12 ביולי 2010 (UTC)
::קריינא דאיגרתא..---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::ערך זה זקוק לעריכה!!! - תוכן לעריכה ניתן למצוא בין היתר [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf כאן]

== להרחבת הערך ==

בשנת תשד”מ הודפסה מהדורה חדשה של הלקוטי-תורה, לאחר שהמהדורה הקודמת משנת תשכ”ה אזלה מן השוק. על מלאכת העריכה פיקח הרב אהרן חיטריק. לאחר שדיווח לרבי כי סיים להכין את המראי מקומות, ביקש הרבי להזדרז בהוצאה לאור, כדי שלקראת פורים קטן יוכלו ללמוד בספרים החדשים.

חברי הוועד להפצת שיחות, שפיקחו על מלאכת ההדפסה, שידעו זה מכבר על החשיבות המיוחדת שמייחס הרבי ל’לקוטי תורה’, לא חסכו כל מאמץ כדי למלאת את רצונו של הרבי. ואכן, בפורים קטן הגיעו הכרכים הראשונים, “ראשית הבכורים” של הספר. לאחר שנכרכו עשרים הספרים הראשונים, התגלתה טעות בסדר כמה דפים. הרבי עודכן בטעות, והורה לעצור מייד את הכריכה, להדפיס מחדש את הבוייגן עם הטעות, ובכרכים הבאים לרשום שזאת הוצאה נוספת...

בשבת, הקדיש הרבי חלק נכבד מההתוועדות לספרי החסידות שנדפסים לאחרונה, ואמר שחסידים היו צריכים לעשות מספרים אלו ‘שטורעם’ גדול ולשמוח שמחה גדולה. הרבי ציין במיוחד את הדפסת ה’לקוטי תורה’, ובהתייחסו לעבודת העורכים אמר כי “אשרי חלקם וגדול זכותם, ותבוא עליהם ברכה, ולהם דומיה תהלה, עם כל הלשונות של שבח וברכה - כל אלו שעסקו בהוצאה לאור, והדירו שינה מעיניהם בלילות האחרונים, והשתדלו שהספר יצא לאור במהירות האפשרית - כל אלו שעסקו בעריכת הציונים והמראי-מקומות כו’”.

בהמשך הורה הרבי שהאחראים על העריכה ייגשו לקבל בקבוק משקה “כדי לערוך התוועדות חסידים גדולה, שבזה יעוררו אודות הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד - בתורת החסידות, החל מלקוטי תורה וכו’”. הרבי הרחיב את הדיבור על החשיבות בהשתתפות בהתוועדות זו, ואמר שגם מי שלא ישתתף בהתוועדות - הרי זכין לאדם שלא בפניו, ויסחפו אותו לענייני החום והקדושה. הרבי גם הורה להזמין להתוועדות המיוחדת את המדפיסים והכורכים. לקראת סיום ההתוועדות, קרא הרבי למנהל הוועד הרב זלמן חנין, לקבל בקבוק משקה להתוועדות

(מתוך חב"ד אינפו)

== מנהל הועד ==

בערך זה כתוב שמנהל הועד עד שנת תשל"ז הוא ר' יואל כהן, משא"כ בערך הרב [[שניאור זלמן חנין]] נכתב שהרב חנין מנהלו מאז היווסדו?--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 15:09, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

הוצאת ספרים קה"ת

2016-09-26T15:08:10Z

ירוחם:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}

[[תמונה:קהת.jpg|left|thumb|250px|סמל קה"ת]]
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]]. מנהלה כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]].

==על ההוצאה==
השם "קה"ת" הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].

המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בתחום הספרות היהודית.

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור בארץ הקודש, ארגנטינה, [[צרפת]] ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.

==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-6000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

==סניפי ההוצאה לאור==
===סניף קה"ת בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].

==לקריאה נוספת==
*'''הוצאת ספרים קה"ת''' - תולדות הוצאת הספרים החב"דית, [[זושא וולף]], הוצאת [[קה"ת סניף כפר חב"ד]], [[תשע"ג]] (2013).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/ ספרים בהוצאת קה"ת בטקסט] באתר [[ספריית ליובאוויטש]].
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57211 תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ועד להפצת שיחות

2016-09-26T15:06:59Z

ירוחם:

'''ועד להפצת שיחות''' תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה|מוגהות]] של [[הרבי]], הועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. בנוסף, ע"פ הוראת הרבי ממונה ה"ועד" גם על הנהלת [[קה"ת]]{{הערה|1=ראה קישורים חיצוניים לקמן}}. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]].

== הקמת הועד ומהותו ==
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בשנת [[תשי"א]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').

בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[שערי הספרים של רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד.

ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"ז]].

== הוצאה לאור ==
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].

משנת [[תשל"ט]] ממונה הועד על ניהול [[קה"ת]].

== חברי הועד ==
יושב ראש הועד הןא הרב [[שניאור זלמן חנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]] והרב [[שלום יעקבסון]].

הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

== הספרים שבהוצאת הועד ==
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

*סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל).
*סט [[לקוטי שיחות פרשיות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים<ref> [[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר</ref>.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]].
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
*ספר [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]].
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]].
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*סט [[ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
* [[חומש אור מנחם]].
* [[תהילים]] [[תהלות מנחם]].
* [[בשורת הגאולה]].
*שידוכים ו[[נישואין]] - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
* מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק [[תהילים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב [[מרדכי אליהו]] את [[חומש אור מנחם]]] {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

שניאור זלמן יצחק יהושע חנין

2016-09-26T14:59:59Z

ירוחם:

[[קובץ:זלמן חנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חאנין]]
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הרב '''שניאור זלמן יצחק יהושע חנין''' הינו מנהל [[קה"ת]]{{הערה|1=מיהו מנהל קה"ת [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428]{{אינפו}}}} ויושב ראש ה[[ועד להפצת שיחות]] מאז היווסדו, חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ומנהל "[[אוצר ספרי ליובאוויטש]]" ברוקלין [[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] לאביו הרב [[חייקל חנין]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בקיץ של שנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את בתו של הרה"ת [[יצחק גנזבורג]], ובשנת [[תשל"ג]] קיבל לידיו את תפקיד ניהול מערכת ההוצאה לאור של ספרי [[קה"ת]] ובמשך השנים עמד הרב חנין מאחרי הוצאה לאור של מאות ספרים, ביניהם: [[כתר שם טוב]], [[תניא מהדורא קמא]] ו[[ליקוטי שיחות]].

כמו כן הורה לו הרבי לסייע לרב [[חיים ליברמן]] בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיוודע לו שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו הרב ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ"ג אדר תשע"ג.}}.

זכה להלחין מספר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]].

בעבר, כתב הרב חנין ב[[שבועון בית משיח]] טור של זכרונות משפחתיים מחיי אביו הרב [[חייקל חנין]], וכמו כן חושף מפעם לפעם כתבי יד ומכתבים נדירים בפרסום ראשון מרבותינו נשיאינו.

לרגל חג הספרים [[ה' טבת]] [[תשע"ד]] התראיין לשבועון בית משיח בראיון מקיף על עבודת הקודש אצל הרבי{{הערה|1=[[אברהם רייניץ]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=79192 ספרים שמיימיים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 905 {{אינפו}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79192 מנהל קה"ת חושף: הוראות הרבי להדפסת ספרי רבותינו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?] {{אינפו|}}
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/29/889071807204.html אשרי העומדים על סודך]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]], [[ל"ג בעומר]] תשע"ו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חנין, שניאור זלמן יצחק יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]