https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99.+%D7%9C. חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-18T07:54:02Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%93%D7%90_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=451575 פריידא (בת אדמו"ר הזקן) 2021-02-02T20:00:45Z <p>י. ל.: </p> <hr /> <div><br /> <br /> '''הרבנית פריידא''' נולדה בשנת [[תקכ&quot;ד]] לאביה [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]].<br /> <br /> השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] - אחות זקנו ר’ שניאור זלמן. {{הערה| מקור: [[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}<br /> <br /> בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי אליהו]] בן רבי מרדכי קלוצקר.<br /> <br /> הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהיה אומר בפניה חסידות. אחיה - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - כשהיה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים.<br /> <br /> כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה אמה, [[הרבנית סטערנא]] לרשותה, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת. {{הערה| מקור: [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'.}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מ[[עלמא דדוכרא]], רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] בגוף של אשה.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> על הסתלקותה סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]:<br /> <br /> הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא. <br /> <br /> כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברוה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה.<br /> <br /> לפני פטירתה ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר &quot;אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי...&quot; כשהגיעה למילים&quot; ואתה עתיד ליטלה ממני&quot; זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: &quot;אבא, חכה הנה, כבר...&quot; ומיד פרחה נשמתה.<br /> <br /> היא נפטרה ב[[י&quot;ז בסיון]] [[תקע&quot;ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == משפחתה ==<br /> <br /> *בנה ר’ [[ברוך קלוצקר]] חתן ר’ [[בנימין קלעצקער]], וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]<br /> *בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ&quot;ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית)<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]</div> י. ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=451566 משה שניאורי 2021-02-02T19:51:05Z <p>י. ל.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי משה שניאורי<br /> |תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96/ כאן] ו[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ כאן]}}<br /> |תאריך לידה=[[תקל&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[סיוון]] [[תקל&quot;ח]]<br /> |אב=[[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> |תפקידים נוספים=רבה של [[אולה (עיירה)|עולה]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל&quot;ט]] - [[סיון]] [[תרל&quot;ח]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר ואולץ להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===צעירותו וילדותו===<br /> שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו&quot;ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}.נולד לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל&quot;ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&amp;st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&amp;pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או ע&quot;פ גרסא אחרת בשנת [[תקמ&quot;ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה&quot;ק לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}, בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערה|שם.}} והוא נקרא ע&quot;ש סבו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]] {{הערה|דברי ימי חיי כ&quot;ק אדמוה&quot;ז, עמ' נ&quot;א}}.<br /> <br /> לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל [[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמדי המגיד}} להחרים את [[הגר&quot;א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר&quot;א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: &quot;הוא ייעשה לך [[חילול ה']]&quot;{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ד עמ' קס&quot;ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו&quot;ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו&quot;ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו&quot;ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}. <br /> <br /> בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב&quot;שער התפילין&quot;{{הערה|ספר השיחות [[תרצ&quot;ו]], עמ' 113}}.<br /> <br /> ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|&quot;הוספה לספר עדות אסף&quot; עמ' קעג}},כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת&quot;ש]], עמ' 54}}. מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|&quot;דברי ימי חי אדמוה&quot;ז, עמ' קנז}}.<br /> <br /> ===כרב באולע===<br /> בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ&quot;ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט&quot;ו כסלו]] [[תקנ&quot;ח]]) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר המאמר &quot;וארשתיך לי לעולם&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.<br /> <br /> בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק, חלק אהע&quot;ז, סקמ&quot;ד}}.<br /> <br /> רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגם היה רושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: &quot;בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד&quot;. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[בית רבי]], נ&quot;ז, א}}.<br /> <br /> הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה&quot;ק, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]], כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|&quot;במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא&quot;}}, והוסיף {{ציטוטון|&quot;עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}&quot;}}{{הערה|שם=רשימות}}.<br /> <br /> ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב&quot;ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}.<br /> <br /> בעת [[מאסר אדמו&quot;ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|&quot;דברי ימי חיי אדמוה&quot;ז&quot; עמ' מט - נ&quot;א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> החל משנת [[תק&quot;ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שלשלת היחס}}.<br /> <br /> בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו&quot;ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע&quot;ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.<br /> <br /> ===במלחמת נפוליאון===<br /> בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע&quot;ב]], נסע [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> לאחר ה[[מלחמה]] חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|&quot;עטרת מלכות&quot; עמ' 21}}.<br /> <br /> === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===<br /> זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו &quot;שכחת את &quot;חכמים הזהרו בדבריכם&quot;{{הערה|שם=רשימות|[[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עמ' רי&quot;ב - רי&quot;ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו הם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולרחר מכן הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.{{הערה|שם=רשימות}}<br /> <br /> [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקע&quot;ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת.{{הערה|שם=רשימות}}<br /> <br /> ===נדודיו===<br /> לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ&quot;ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.<br /> <br /> בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה&quot;ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]].{{הערה|[[בית רבי]], נ&quot;ז, א}}<br /> <br /> בזמן [[נשיאות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב&quot;ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס&quot;ז]].}}.<br /> <br /> בתקופת נידודיו הוא היה אוכל מידי יום צנימים וסחוארעס מדגנים, ב[[שבת]] היה אוכל את הסחוארעס מקמח חיטה, פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות, הוא לא עלה אף פעם ל[[תורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנתו האחרונה, שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו&quot;ר הזקן.{{הערה|שם=פטירה|אגה&quot;ק להריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז - י&quot;ח}}<br /> <br /> הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. ע&quot;פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט&quot;ו]]{{הערה|שם=פטירה}}, גרסא נוספת היא שהוא נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל&quot;ח]]{{הערה|כך מופיע באגרת מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הנושאת את תאריך ט' חשון תש&quot;ג. נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] שלו אגרת א'תתפא.}} <br /> <br /> זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו &quot;פ&quot;נ משה&quot;{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> ==גילוי סיפור חייו==<br /> במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל&quot;ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל&quot;ז]] ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot;, עמ' 132 ואילך}}.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] פגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בתו, שרה רבקה אשת הרב נחום יוסף<br /> ::בניהם:<br /> :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ&quot;י')]]<br /> :* השד&quot;ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), &quot;חיים צבי שניאורסון&quot;, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}<br /> :* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.<br /> * בתו, רחל פונדמינסקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot; של הרב [[אליהו מטוסוב]]]]<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&amp;pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע&quot;ד]]<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב&quot;ד]], [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}}<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/408047475168.html בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ריבלין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div> י. ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=451565 משה שניאורי 2021-02-02T19:49:33Z <p>י. ל.: /* גילוי סיפור חייו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי משה שניאורי<br /> |תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96/ כאן] ו[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ כאן]}}<br /> |תאריך לידה=[[תקל&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה=[[סיוון]] [[תקל&quot;ח]]<br /> |אב=[[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> |תפקידים נוספים=רבה של [[אולה (עיירה)|עולה]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל&quot;ט]] - [[סיון]] [[תרל&quot;ח]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר ואולץ להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===צעירותו וילדותו===<br /> שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו&quot;ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}.נולד לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל&quot;ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&amp;st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&amp;pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או ע&quot;פ גרסא אחרת בשנת [[תקמ&quot;ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה&quot;ק לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}, בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערה|שם.}} והוא נקרא ע&quot;ש סבו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]] {{הערה|דברי ימי חיי כ&quot;ק אדמוה&quot;ז, עמ' נ&quot;א}}.<br /> <br /> לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל [[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמדי המגיד}} להחרים את [[הגר&quot;א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר&quot;א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: &quot;הוא ייעשה לך [[חילול ה']]&quot;{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ד עמ' קס&quot;ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו&quot;ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו&quot;ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו&quot;ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}. <br /> <br /> בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב&quot;שער התפילין&quot;{{הערה|ספר השיחות [[תרצ&quot;ו]], עמ' 113}}.<br /> <br /> ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|&quot;הוספה לספר עדות אסף&quot; עמ' קעג}},כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת&quot;ש]], עמ' 54}}. מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|&quot;דברי ימי חי אדמוה&quot;ז, עמ' קנז}}.<br /> <br /> ===כרב באולע===<br /> בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ&quot;ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט&quot;ו כסלו]] [[תקנ&quot;ח]]) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר המאמר &quot;וארשתיך לי לעולם&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.<br /> <br /> בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק, חלק אהע&quot;ז, סקמ&quot;ד}}.<br /> <br /> רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגם היה רושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: &quot;בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד&quot;. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[בית רבי]], נ&quot;ז, א}}.<br /> <br /> הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה&quot;ק, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]], כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|&quot;במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא&quot;}}, והוסיף {{ציטוטון|&quot;עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}&quot;}}{{הערה|שם=רשימות}}.<br /> <br /> ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב&quot;ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}.<br /> <br /> בעת [[מאסר אדמו&quot;ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|&quot;דברי ימי חיי אדמוה&quot;ז&quot; עמ' מט - נ&quot;א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> החל משנת [[תק&quot;ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שלשלת היחס}}.<br /> <br /> בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו&quot;ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע&quot;ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.<br /> <br /> ===במלחמת נפוליאון===<br /> בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע&quot;ב]], נסע [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.<br /> <br /> לאחר ה[[מלחמה]] חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|&quot;עטרת מלכות&quot; עמ' 21}}.<br /> <br /> === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===<br /> זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו &quot;שכחת את &quot;חכמים הזהרו בדבריכם&quot;{{הערה|שם=רשימות|[[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עמ' רי&quot;ב - רי&quot;ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו הם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולרחר מכן הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.{{הערה|שם=רשימות}}<br /> <br /> [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקע&quot;ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת.{{הערה|שם=רשימות}}<br /> <br /> ===נדודיו===<br /> לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ&quot;ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.<br /> <br /> בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה&quot;ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]].{{הערה|[[בית רבי]], נ&quot;ז, א}}<br /> <br /> בזמן [[נשיאות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב&quot;ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס&quot;ז]].}}.<br /> <br /> בתקופת נידודיו הוא היה אוכל מידי יום צנימים וסחוארעס מדגנים, ב[[שבת]] היה אוכל את הסחוארעס מקמח חיטה, פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות, הוא לא עלה אף פעם ל[[תורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנתו האחרונה, שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו&quot;ר הזקן.{{הערה|שם=פטירה|אגה&quot;ק להריי&quot;צ, ח&quot;ז, עמ' ט&quot;ז - י&quot;ח}}<br /> <br /> הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]]. ע&quot;פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט&quot;ו]]{{הערה|שם=פטירה}}, גרסא נוספת היא שהוא נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל&quot;ח]]{{הערה|כך מופיע באגרת מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הנושאת את תאריך ט' חשון תש&quot;ג. נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] שלו אגרת א'תתפא.}} <br /> <br /> זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו &quot;פ&quot;נ משה&quot;{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> ==גילוי סיפור חייו==<br /> במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל&quot;ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל&quot;ז]] ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot;, עמ' 132 ואילך}}.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] פגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.<br /> <br /> בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בתו, שרה רבקה אשת הרב נחום יוסף<br /> ::בניהם:<br /> :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ&quot;י')]]<br /> :* השד&quot;ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), &quot;חיים צבי שניאורסון&quot;, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}<br /> :* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.<br /> * בתו, רחל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר &quot;תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן&quot; של הרב [[אליהו מטוסוב]]]]<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&amp;pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע&quot;ד]]<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו&quot;ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב&quot;ד]], [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}}<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/408047475168.html בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ריבלין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]</div> י. ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=451559 רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן) 2021-02-02T19:41:56Z <p>י. ל.: /* לידתו וילדותו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br /> |תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הזקן, בעל התניא<br /> |תיאור=מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח באלול]] ה'[[תק&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> '''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו&quot;ר הזקן'''{{הערה|נקרא כך על שם אביו &quot;ברוך&quot;, כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם &quot;דער ליטוואק&quot; ,'''הרב'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו&quot;ר הזקן &quot;הגאון הליטאי&quot;}} המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י&quot;ח באלול]] [[ה'תק&quot;ה]] - [[כ&quot;ד בטבת]] ה'[[תקע&quot;ג]] ), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב&quot;ד]] וה[[אדמו&quot;ר]] הראשון בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב&quot;ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|&quot;שולחן ערוך הרב&quot;]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> הוריו של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר&quot;ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש&quot;ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט&quot;ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב&quot;ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר &quot;קול יהודה&quot; על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו&quot;ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו&quot;ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&amp;hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&amp;st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ד]] וקובץ &quot;מאסף ישורון&quot; [[ג' באלול]] [[תשנ&quot;ז]] עמוד [[תרע&quot;ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ז באלול]] שנת [[תק&quot;ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק&quot;ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י&quot;ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י&quot;ח ב[[אלול]] שנת [[תק&quot;ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזנא.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] שנת [[תק&quot;ה]] נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש&quot;ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך &quot;שהחיינו&quot; ללא שם ומלכות.<br /> אח&quot;כ נתן לו הבעש&quot;ט הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההריון ואחר הלידה, וכן הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלום על-כך, יאמרו באופן סתמי: ה' יעזור.<br /> <br /> ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק&quot;ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק&quot;ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש&quot;ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט&quot;ו בכסלו]] [[תק&quot;י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזנא. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של ה[[של&quot;ה]], והתנהג לפי הנהגות השל&quot;ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש&quot;י]], אבן עזרא ו[[רמב&quot;ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, אבן עזרא ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי&quot;ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל הסביבה כגאון וכעילוי.<br /> ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[וויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].<br /> <br /> בתחילה קבעו את זמן החתונה ל[[חודש אלול]] [[תקי&quot;ט]], אבל אביו של אדמו&quot;ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת [[חודש אלול]] ולכן דחו את החתונה.<br /> המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק&quot;כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום השישי, ערב שבת נחמו, [[י&quot;ב במנחם אב]] [[תק&quot;כ]]. <br /> <br /> לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] ב[[וויטבסק]]. {{הערה| מקורות: ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמוד 79}}<br /> <br /> ===במזריטש===<br /> למרות שהוא לא נפגש עם הבעש&quot;ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש&quot;ט שהוא סבו הרוחני, &quot;ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש&quot;ט ואני נכד רוחני&quot; ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש&quot;ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש&quot;ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br /> <br /> לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ&quot;ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br /> <br /> כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב&quot;ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; (או &quot;שו&quot;ע הרב&quot;). <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> ===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br /> [[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> {{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}<br /> ב[[י&quot;ח בכסלו]] [[תקל&quot;ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם &quot;המלאך&quot; התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו&quot;ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש. <br /> <br /> באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו&quot;ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו&quot;ר נבחר אדמו&quot;ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו&quot;ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] (1776) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו&quot;ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב&quot;די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> בשנת תקל&quot;ו נסע ר' מנחם מענדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו&quot;ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש&quot;על מי אוכל לעזוב את אנ&quot;ש אחינו בני ישראל&quot; וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי &quot;יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ&quot;{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו&quot;ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו&quot;ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד&quot;ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ&quot;ר הזקן לשהות במוהילוב.<br /> <br /> ===המעבר לליאזנא===<br /> באותה תקופה הגיעו לאדמו&quot;ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו&quot;ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל&quot;ו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל&quot;ח]] הגיע לליאזנא. <br /> <br /> באותם ימים כבר הנהיג אדמו&quot;ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל&quot;רבי&quot; רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ&quot;הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים&quot;, &quot;גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם&quot;. הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד&quot;ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, &quot;וכבוד הרב מו&quot;ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע&quot;ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת&quot;. <br /> <br /> במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו&quot;ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br /> <br /> ===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ&quot;ג)]]}}<br /> בחמשת השנים בהן כיהן אדמו&quot;ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ&quot;ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br /> <br /> הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ&quot;ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו&quot;ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br /> <br /> ===התמנותו לרבי===<br /> בשנת תקמ&quot;ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו&quot;ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: &quot;אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה&quot;ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק&quot;ש מוהר&quot;ר שניאור זלמן נ&quot;י&quot;.}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|&quot;ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'&quot;.}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|&quot;לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'&quot;.}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|&quot;ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים&quot;.}}. באותה תקופה כבר היה אדמו&quot;ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ&quot;ר הזקן (בשנת תקמ&quot;ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|&quot;ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו&quot;ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.<br /> <br /> הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ&quot;ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה&quot;ו ואיש על דגל&quot;ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי&quot;ם י&quot;נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם&quot;.}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ&quot;ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו&quot;.}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו&quot;ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br /> <br /> ==מלחמת אדמו&quot;ר הזקן במשכילים==<br /> {{להשלים}}<br /> עד שנת [[תקכ&quot;ד]] היה במדינות אירופה את [[ועד ארבע הארצות]] שייצג את היהדות מול השלטונות, אולם מאז ביטולו של ועד ארבע הארצות החלו כל מיני אנשים אשר נקראו [[משכילים]]{{הערה|שמייסדם היה מנדלסון}} החלו לפרוק עול תורה ומצוות ולהקל בקיומם.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] החלו להפיץ המשכילים את ספרותם ברבים, אדמו&quot;ר הזקן החל מיד במלחמה נגדם, המשכילים היו מנגד שולחים שליחים שלהם לשלטונות ומשכנעים אותם לפעול לפי דרכם, אדמו&quot;ר הזקן היה צריך לשלוח את חסידיו שיסכלו את מזימותיהם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ב]] נשלח אחד מהמשכילים בשם [[שמעון הכופר]] שבא בשביל להתחזה ליהודי ירא שמיים ולקחת נערים וללמודם את ספרות המשכילים, אולם לבסוף אדמו&quot;ר הזקן חשף אותו וגילה זאת לחסידיו ב[[וילנה]].<br /> <br /> ==ספר התניא==<br /> [[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br /> &quot;ספר התניא&quot; הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו&quot;ר הזקן את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדריך אדמו&quot;ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו&quot;ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו&quot;ר הזקן ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]].<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> לספר התניא מספר כינויים; &quot;לקוטי אמרים&quot; - השם הרשמי אותו נתן אדמו&quot;ר הזקן. &quot;ספר של בינונים&quot; - על שם מטרת הספר. &quot;תניא&quot; - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. &quot;תורה שבכתב של תורת החסידות&quot; - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br /> <br /> ספר התניא מחולק לחמשה חלקים: <br /> #'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br /> <br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש&quot;ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב&quot;ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב&quot;ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו. <br /> <br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש&quot;ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לאחר התמנותו הרשמית של אדמו&quot;ר הזקן לנשיא [[חסידות חב&quot;ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו&quot;ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ&quot;ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו&quot;ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ&quot;ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו&quot;ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;.<br /> <br /> יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך ל&quot;חג הגאולה&quot; בקרב חסידי חב&quot;ד והוא נחוג עד היום.<br /> <br /> מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר’ [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ&quot;ט]]. {{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תקס&quot;א]] [[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|נאסר אדמו&quot;ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ&quot;ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ&quot;ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: &quot;ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)&quot;. ב[[כרם חב&quot;ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ&quot;ז בכסלו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ&quot;ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו&quot;ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו&quot;ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידיו.<br /> <br /> ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י&quot;ד במנחם אב]] [[תקס&quot;א]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו&quot;ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> ==מלחמת נפוליאון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br /> עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו&quot;ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת [[תקע&quot;ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו&quot;ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו&quot;ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו&quot;ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ&quot;ט אב| כ&quot;ט מנחם-אב]], ער&quot;ח [[אלול]] שנת תקע&quot;ב. אדמו&quot;ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו&quot;ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו&quot;ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו&quot;ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו&quot;ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו&quot;ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו אדמו&quot;ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו&quot;ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;וב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == [[הסתלקות]]ו ==<br /> [[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ&quot;ד]])]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן מבפנים]]<br /> ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע&quot;ג]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ&quot;א בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]] התפלל אדמו&quot;ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו&quot;ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה&quot;. לפני [[הסתלקות]]ו אמר: &quot;זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] [[תרצ&quot;ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הורש&quot;ב}}: &quot;ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי ה[[גוף]] לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא: &quot;נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית&quot;{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו&quot;ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק&quot;מ ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו&quot;ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו&quot;ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו&quot;ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> לאחר הקבורה עבר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו [[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי דובער - אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *בנו [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br /> *בנו [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|הרב משה]].<br /> *בתו [[הרבנית פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו&quot;ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br /> *בתו [[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו&quot;ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br /> *בתו [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]]<br /> <br /> ===יחוסו===<br /> ייחוס אדה&quot;ז מגיע ל[[מהר&quot;ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו&quot;ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&amp;st=&amp;pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר&quot;ל מפראג.<br /> <br /> לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו&quot;ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל &quot;קול יהודה&quot; על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב&quot;ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר&quot;ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר&quot;ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&amp;pgnum=128 ספר אור ישראל, ל&quot;ג, עמ' קכ&quot;ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&amp;pgnum=102 שם, ל&quot;ד, עמ' צ&quot;ט והלאה].}}.<br /> [[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> בשנת תקנ&quot;ט, כשהיה אדמו&quot;ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ&quot;ב]], את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br /> *[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[הלכות תלמוד תורה]]<br /> *[[לקוטי תורה (ספר)]]<br /> *[[מאה שערים (ספר)]]<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[ספר התניא]]<br /> *[[פסקי הסידור]]<br /> *[[קונטרס הרב]]<br /> *[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שאלות ותשובות הרב]]<br /> *[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[תורה אור (ספר)]]<br /> *[[בונה ירושלים]]<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן – הקצרים]]<br /> <br /> ==חידושיו ותקנותיו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> אדמו&quot;ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו&quot;ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br /> :*[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br /> :*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br /> :*[[כתב אדמו&quot;ר הזקן|כתב סת&quot;ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו&quot;ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת&quot;ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br /> :*[[חלוקת הש&quot;ס]] - סיום הש&quot;ס מידי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב&quot;ד.<br /> :*[[מקווה בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br /> :*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br /> :*[[קשר תפילין בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן כ&quot;ז סעיף י&quot;ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע&quot;ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br /> <br /> ==עשרת הניגונים==<br /> [[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br /> מסורת בידי [[חסידי]] חב&quot;ד שאדמו&quot;ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br /> <br /> #[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> #[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> #[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br /> #[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> #[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> #[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> #[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> #[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> #[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> #[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת&quot;ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br /> *מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד''', [[תר&quot;ע]].<br /> *הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו&quot;ר הזקן.<br /> *[[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br /> *הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו&quot;ר הזקן, מכפר-חב&quot;ד.<br /> *ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב&quot;ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו&quot;ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ד]] - 2013.<br /> *[[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91/ הרב], תשע&quot;ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1582 הרב בעל ה&quot;תניא&quot; - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב&quot;ד, וציוני הדרך של חייו] <br /> *רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו&quot;ר הזקן] - {{חב}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו&quot;ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע&quot;ב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50%C2%B021'16.3%22N+34%C2%B000'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br /> *שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו&quot;ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע&quot;ד<br /> * [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F/ ראיון מיוחד עם האדמו&quot;ר הזקן – &quot;תרגום&quot; לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו&quot;ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו&quot;ר הזקן באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הזקן}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]] - [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הזקן|*]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|*]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]<br /> [[קטגוריה:מגידים|ש]]</div> י. ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=451554 משולם זושא מאניפולי 2021-02-02T19:22:49Z <p>י. ל.: /* קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שער הספר מנורת זהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו מנורת [[זהב]] במהדורה ראשונה]]<br /> רבי '''משולם זושא מ[[אניפולי]]''' או '''זוסיא מ[[אניפולי]]''' (נפטר [[ב' בשבט]] [[תק&quot;ס]]), אחיו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], דודו של רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] ותלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ממייסדי [[תנועת החסידות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ציון זושא מאניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' זושא מ[[אניפולי]] ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> === צעירותו ===<br /> רבי משולם זושא נולד בתחילת המאה ה-18 לאליעזר ליפא.(וי&quot;א ר' אברהם) תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים. ישנם שלושה גירסאות לשמו: שמו המקובל בקרב הקהל - זושא{{הערה|1=ראה גם [[רשימות]] (יומן חורף [[תרצ&quot;ה]], [[כפר חב&quot;ד]] גל' 888, עמ' 14)}}, זוסיא, וזוסמן.{{הערה|1= ראה בספרו של הרה&quot;ק ר' יששכר בער מזלוטשוב &quot;מבשר צדק&quot; (פ' תולדות ופ' תרומה), ובספרו של חתנו הרה&quot;ק ר' אברהם חיים מזלוטשוב &quot;אורח לחיים&quot; (פ' בשלח, פרשה ויקרא ופ' בהעלותך).}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מכנהו במכתב בשם &quot;זוסמן&quot;.{{הערה|1=מכתב בכתב יד. (הרב [[יהושע מונדשיין]]).}}<br /> <br /> בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]. נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים (&quot;גלות&quot;). על פי המנהג, היו ה&quot;גולים&quot; יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך תקופה שלעיתים ארכה כשנה ואף יותר. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.<br /> <br /> === החסידות ותקופת לימודיו ===<br /> [[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו]]<br /> את המגיד ממזריטש, הרב דב בער, פגש באחד ממסעותיו עם אחיו. האחים התפעלו מהרב המגיד ועשאוהו לרבם. כעבור כמה שנים נודעו שני האחים כתלמידיו המובהקים.<br /> <br /> נודע כבעל דרך מיוחדת ב[[עבודת השם]], הכוללת [[ענווה]] ו[[ביטול]] ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד{{הערה|1=מ[[הגניזה החרסונית]].}} הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה.<br /> <br /> רבים באו לשאול בעצתו. החסידים נהגו לקרוא לו '''&quot;הרבי ר' זושא&quot;'''.<br /> הוא חי בדוחק רב. את לימודו ביצע בישיבה ליד האח על רצפת בית המדרש. מספרים כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה.<br /> <br /> הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, &quot;זושא אומר&quot;. נימק זאת בכך שרק [[הקב&quot;ה]] יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מ[[עשרת הדיברות]] &quot;אנוכי ה' אלוקיך&quot;.<br /> <br /> === נישואין ואדמו&quot;רות ===<br /> על פי המסורת [[נישואין|נישא]] ר' זושא פעמיים. מנישואיו הראשונים נולד ר' צבי מנחם, שלימים מילא את מקום אביו באדמו&quot;רות [[אניפולי]].<br /> מנישואיו השניים נולד ר' ישראל אברהם, מי שהיה רבה של טשרני-אוסטרהא.<br /> <br /> ר' זושא נתמנה ל[[אדמו&quot;ר]] ב[[עיירה]] [[אניפולי]] וסביבו [[חסידים]] רבים.<br /> <br /> בסיפורי החסידים מקובל כי רבי זושא החזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו ליד אדם שבאמת חטא אותם חטאים, ובעקבות כך היו בני שיחו [[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]].<br /> <br /> ====קשריו עם אדמו&quot;ר הזקן====<br /> הוא התפרסם בדבקותו. אמר עליו [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא&quot;. מסופר עוד, כי פעם הלך [[אדמו&quot;ר הזקן]] לר' זוסיא ור' זוסיא אמר כי ירא הוא מאד, מאחר ש[[נשמה]] ד[[אצילות]] הולכת אליו. מסורת אחרת אומרת, כי פעם חלה ר' זוסיא ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] עמד אצלו ושימשו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' '''זושא''', ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]]{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר&quot;ש גרונם - 'רמ&quot;ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}.<br /> <br /> הוא נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות ל[[פדיון שבויים]].<br /> <br /> בעל ה[[ספר התניא|תניא]] בחר בו להיות אחד משני המסכימים על ספרו (לצד רבי יהודה לייב הכהן).<br /> <br /> אמרתו הידועה: &quot;אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך [אחיו] - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי&quot;.<br /> <br /> מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר’ זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ&quot;ט]]. {{הערה| מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}<br /> <br /> == אודות ספר התניא ==<br /> <br /> כשהדפיס [[אדמו&quot;ר הזקן]] את [[ספר התניא]] שלח שליח מיוחד לר' זוסיא שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הכסמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתוארים &quot;הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה&quot;.<br /> <br /> לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו&quot;ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא [[אדמו&quot;ר הזקן]] את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי [[יהודה לייב הכהן]]. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] להדפיסו. <br /> <br /> פרץ אדמו&quot;ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר&quot;י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}}<br /> <br /> בהסכמתו כותב &quot;וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים&quot;.<br /> <br /> == כתב חב&quot;ד ==<br /> {{ערך מורחב|כתב אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב סת&quot;ם שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מדגיש באגרת קודש: &quot;שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב&quot;ד'''&quot;.}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו&quot;ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. בחזרתו לביתו עבר דרך [[אניפולי]], שם שמע שר' זושא הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו&quot;ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.<br /> <br /> == אדמו&quot;ר הזקן אודות מדריגתו ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, הייתה ב[[יראה עילאה]] כל כך, עד שבהיכל ה[[יראה]] הייתה יראתו גם כן להפלא ופלא{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] התאונן פעם באמרו: כיצד ייתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לקל, כח השגתי הוא בכל העולמות ב[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי [[גוף]] של [[מלאך]], אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}<br /> <br /> == לימודו ==<br /> כונה על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] 'גאון'. הטעם לזה, הסביר, שכשאר היה מתקשה בלימוד היה מתפלל לה' שיאיר עיניו בתורה, כך שהיה זוכה ללימוד תורה באופן עמוק ואמיתי.<br /> <br /> לפי גירסא אחרת סיפר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי בשעה שביקרו האחים הקדושים הרבי רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס בעל ההפלאה]] אצל רבם [[המגיד]] הציעו לפניו קושיא עצומה בדברי ה[[רמב&quot;ם]]. כשבאו אליו מצאוהו שקוע בהרהורים, כשהפנו אליו את תמיהתם ענה להם מיד והראה להעם שהדברים אינם מוקשים כל עיקר. סיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את דבריו באמרו: שפטו אתם, האם אין הוא ראוי לתואר שר התורה?{{הערה|1= מדור אל דור לרמ&quot;נ טברסקי עמ' נ&quot;א.}}<br /> <br /> יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר [[אניפולי]], וביקש מהשי&quot;ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> ב- [[ב' בשבט]] [[ה'תק&quot;ס]] נפטר ר' זושא ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש.<br /> בתחילה היה כתוב על מצבתו: &quot;פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים ב[[אהבה]] והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון&quot;<br /> לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: הרבי ר' זושא.<br /> <br /> === בניו ===<br /> * ר' צבי מנחם - האדמו&quot;ר מאניפולי. נפטר: [[תקע&quot;ד]] (1814).<br /> * ר' ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא. נולד: 1772, נפטר: [[כ&quot;א בטבת]] [[תקע&quot;ד]] (1814) בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]] אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. אחר פטירתו עלתה אלמנתו לארץ ישראל.<br /> <br /> === כתביו ===<br /> * &quot;מנורת זהב&quot; - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] וה&quot;[[שדי חמד]]&quot;.<br /> * &quot;בוצינא קדישא&quot;- תולדות ותורות.<br /> * הסכמה ל[[ספר התניא]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=33&amp;lang=hebrew קשריו של רבי זושא ואדמו&quot;ר הזקן] באתר [[שטורעם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div> י. ל.