https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%95%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T10:47:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=6661שיחה:עמוד ראשי2007-06-11T01:26:13Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>אפשר כולם לכתוב פה ? <br />
<br />
את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תקבל ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]]. אם גם שם לא תמצא, אשמח לעזור לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 10 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
במדור 'הידעת' נכתב אודות בקשת הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי שיאמר חסידות בי"א שבט תשי"א, ובהמשך לזה נכתב: בקשה שלאחריה החל הרבי באמירת המאמר באתי לגני תש"י.<br />
וצ"ל "באתי לגני '''תשי"א'''" (אולי הכוונה שהרבי התחיל את מאמרו עם חזרה על דברים ממאמר באתי לגני תש"י, אבל אין זה מובן מהתוכן שם. לבד מעצם הענין, שעיקר הדברים לא היו "אמירת המאמר באתי לגני תש"י", אלא מאמר '''חדש''', המבוסס על "באתי לגני תש"י".</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=6660שיחה:תקופה שניה2007-06-11T01:22:07Z<p>לוי: 'שתי תקופות' - לאו דווקא</p>
<hr />
<div>בסוף הערך נכתב: לכן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "עולם כמנהגו נוהג". <br />
אפשר להבין כאילו באגרת תימן עצמה, הרמב"ם מתייחס '''מפורשות''' לתקופה השניה. ואינו כן, אלא שהרמב"ם כותב שם שדבריו בספר היד בו מפרש את היעודים "וגר זאב גו'" באופן של משל וחידה, אין זה החלטי, וייתכן שיתקיימו כפשוטם.<br />
והרבי שליט"א משייך את זה להסברו ש(גם) לדעת הרמב"ם יהיו בימות המשיח ב' תקופות, '''וכוונת''' הרמב"ם באגרת התחיה היא לתקופה הב'.<br />
<br />
== 'שתי תקופות' - לאו דווקא ==<br />
<br />
צריך לציין, שבמצב של 'זכו', לא יזדקקו לשתי תקופות, אלא יעברו היישר למצב של התקופה השניה - הנהגה ניסית (לקו"ש חכ"ז ע' 206).</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=6659שיחה:תקופה שניה2007-06-11T01:21:08Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>בסוף הערך נכתב: לכן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "עולם כמנהגו נוהג". <br />
אפשר להבין כאילו באגרת תימן עצמה, הרמב"ם מתייחס '''מפורשות''' לתקופה השניה. ואינו כן, אלא שהרמב"ם כותב שם שדבריו בספר היד בו מפרש את היעודים "וגר זאב גו'" באופן של משל וחידה, אין זה החלטי, וייתכן שיתקיימו כפשוטם.<br />
והרבי שליט"א משייך את זה להסברו ש(גם) לדעת הרמב"ם יהיו בימות המשיח ב' תקופות, '''וכוונת''' הרמב"ם באגרת התחיה היא לתקופה הב'.</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=6658שיחה:תקופה ראשונה2007-06-11T01:14:50Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>פעמיים נכתב כאן "הל' מלאכים", וצ"ל מלכים.</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=6657שיחה:שבת מברכים2007-06-11T01:12:24Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>בפרטי תקנת אמירת תהלים, בסעיף 5 נכתב "אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’". לא מובן מה הכוונה.<br />
ואם הכוונה (כנ"ל, לא ברורה) שהרבי נוהג לומר את ה'יהי רצון' רק בסיום 'כל' ספר התהלים, ולא לאחר כל ספר מחמשת הספרים שבו, כפי שנכתב שם בסעיף 4, לכאו' מתאים יותר לשים את זה בתוך סוגריים בסוף סעיף 4, מכמה סיבות.</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=6655שבת מברכים2007-06-11T01:09:24Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>תיקן כבוד-קדושת [[אדמו”ר הריי”צ]] שתי תקנות ל'שבת מברכים': 1. אמירת כל התהלים בהשכמה. 2. יום התוועדות וקבלת החלטות טובות. <br />
<br />
===פרטי תקנת אמירת התהלים===<br />
<br />
1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים. 5) אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’. 6) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 7) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. <br />
<br />
===סיבות התקנה===<br />
<br />
שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח “ברכת החודש” הנאמרת בשבת הזו: “חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”, והמשכת הברכה תלויה בעשיית “כלי” למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש. <br />
<br />
לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מאמירת תהילים מידי יום שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה. <br />
<br />
ומדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף? <br />
<br />
ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.<br />
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו”כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו”. <br />
<br />
כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש. 2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. <br />
<br />
לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. <br />
<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=6653שבת מברכים2007-06-11T01:09:00Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>תיקן כבוד-קדושת [[אדמו”ר הריי”צ]] שתי תקנות: 1. אמירת כל התהלים בהשכמה. 2. יום התוועדות וקבלת החלטות טובות. <br />
<br />
===פרטי תקנת אמירת התהלים===<br />
<br />
1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים. 5) אחר אמירת כל התהילים נוהג הרבי לומר את ה’יהי רצון’. 6) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 7) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. <br />
<br />
===סיבות התקנה===<br />
<br />
שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח “ברכת החודש” הנאמרת בשבת הזו: “חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”, והמשכת הברכה תלויה בעשיית “כלי” למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש. <br />
<br />
לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מאמירת תהילים מידי יום שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה. <br />
<br />
ומדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף? <br />
<br />
ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.<br />
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו”כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו”. <br />
<br />
כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש. 2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. <br />
<br />
לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. <br />
<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=6643תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)2007-06-11T00:58:14Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>"תומכי תמימים אור יהודה" הינה ישיבת חב"ד הממוקמת בעיר אור יהודה. הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ד]].<br />
הישיבה באור יהודה, מונה כיום כ-90 תלמידים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
<br />
*ראש הישיבה - הרב שלום בער הענדל.<br />
<br />
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], מכהן כר"מ ראשי של הישיבה. <br />
<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]] מכהן כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. <br />
<br />
הרב משה רוזנבלט, מכהן כר"מ בחסידות.<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראל|א]]</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=6642שיחת פורטל:תומכי תמימים2007-06-11T00:55:00Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>בסיום הפסקא הראשונה נכתב כך: "השם "תומכי תמימים" הוא מכיון שלומדים בו "תמימים", הלומדים את תורת הנגלה ותורת החסידות".<br />
<br />
לעומת זאת בערך של 'תמים' (הנמצא ב"ערכים חב"דים") נכתב בדיוק להיפך: "הכינוי "תמים" הגיע בעקבות שמה של הישיבה תומכי תמימים".<br />
<br />
והנכון הוא לכאורה, שגם שם הישיבה "(תומכי) תמימים", וגם שם הלומדים בה "תמימים", נקרא כך על שם שלומדים בה "תורה תמימה", היינו, תורת הנגלה והחסידות יחדיו (שיחת שמח"ת תרנ"ט, מועתקת במכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בהתמים חוברת א' ע' כג ואילך, ובאג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"י ע' ד' וע' שסח).<br />
<br />
לכן, יש לתקן ולכתוב "השם "תומכי תמימים" (כמו גם שם תלמידי הישיבה "תמימים"), נקבע על שם שתלמידיה לומדים "תורה תמימה [שלימה]", כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות".<br />
<br />
(בערך של 'תמים', לאו דווקא שצריך לשנות, כי סו"ס אי"ז טעות לומר שתלמידי הישיבה נקראים 'תמימים' על שם הישיבה).<br />
<br />
== שמונה 'עשר' ולא 'עשרה' ==<br />
<br />
בפסקא השניה נכתב: "בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשרה התלמידים הראשונים", וצריך להיות "שמונה עשר".<br />
<br />
== מה עם "חיילי בית דוד"? ==<br />
<br />
בכל הערך לא נזכר מילה (!) על המושג "חיילי בית דוד". כמו גם (היינו הך) על המלחמה שלהם ב"אלו אשר חרפו עקבותת משיחך" (סה"ש תש"ב ע' קלב - בלה"ק).<br />
<br />
וכאשר יתווסף החסר, וודאי יש להוסיף את החידוש בהנ"ל שהתווסף בשנים האחרונות, אשר "תקופת המלחמה" הנ"ל "הסתיימה כבר" (ש"פ תצא תנש"א), ואשר נמצאים כבר ב"גמר הנצחון דמלחמת בית דוד" (ש"פ וירא תשנ"ב).</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=6641שיחת פורטל:תומכי תמימים2007-06-11T00:52:54Z<p>לוי: מה עם "חיילי בית דוד"?</p>
<hr />
<div>בסיום הפסקא הראשונה נכתב כך: "השם "תומכי תמימים" הוא מכיון שלומדים בו "תמימים", הלומדים את תורת הנגלה ותורת החסידות".<br />
<br />
לעומת זאת בערך של 'תמים' (הנמצא ב"ערכים חב"דים") נכתב בדיוק להיפך: "הכינוי "תמים" הגיע בעקבות שמה של הישיבה תומכי תמימים".<br />
<br />
והנכון הוא לכאורה, שגם שם הישיבה "(תומכי) תמימים", וגם שם הלומדים בה "תמימים", נקרא כך על שם שלומדים בה "תורה תמימה", היינו, תורת הנגלה והחסידות יחדיו.<br />
<br />
לכן, יש לתקן ולכתוב "השם "תומכי תמימים" (כמו גם שם תלמידי הישיבה "תמימים"), נקבע על שם שתלמידיה לומדים "תורה תמימה [שלימה]", כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות".<br />
<br />
(בערך של 'תמים', לאו דווקא שצריך לשנות, כי סו"ס אי"ז טעות לומר שתלמידי הישיבה נקראים 'תמימים' על שם הישיבה).<br />
<br />
== שמונה 'עשר' ולא 'עשרה' ==<br />
<br />
בפסקא השניה נכתב: "בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשרה התלמידים הראשונים", וצריך להיות "שמונה עשר".<br />
<br />
== מה עם "חיילי בית דוד"? ==<br />
<br />
בכל הערך לא נזכר מילה (!) על המושג "חיילי בית דוד". כמו גם (היינו הך) על המלחמה שלהם ב"אלו אשר חרפו עקבותת משיחך" (סה"ש תש"ב ע' קלב - בלה"ק).<br />
<br />
וכאשר יתווסף החסר, וודאי יש להוסיף את החידוש בהנ"ל שהתווסף בשנים האחרונות, אשר "תקופת המלחמה" הנ"ל "הסתיימה כבר" (ש"פ תצא תנש"א), ואשר נמצאים כבר ב"גמר הנצחון דמלחמת בית דוד" (ש"פ וירא תשנ"ב).</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=6640שיחת פורטל:תומכי תמימים2007-06-11T00:44:52Z<p>לוי: שמונה 'עשר' ולא 'עשרה'</p>
<hr />
<div>בסיום הפסקא הראשונה נכתב כך: "השם "תומכי תמימים" הוא מכיון שלומדים בו "תמימים", הלומדים את תורת הנגלה ותורת החסידות".<br />
<br />
לעומת זאת בערך של 'תמים' (הנמצא ב"ערכים חב"דים") נכתב בדיוק להיפך: "הכינוי "תמים" הגיע בעקבות שמה של הישיבה תומכי תמימים".<br />
<br />
והנכון הוא לכאורה, שגם שם הישיבה "(תומכי) תמימים", וגם שם הלומדים בה "תמימים", נקרא כך על שם שלומדים בה "תורה תמימה", היינו, תורת הנגלה והחסידות יחדיו.<br />
<br />
לכן, יש לתקן ולכתוב "השם "תומכי תמימים" (כמו גם שם תלמידי הישיבה "תמימים"), נקבע על שם שתלמידיה לומדים "תורה תמימה [שלימה]", כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות".<br />
<br />
(בערך של 'תמים', לאו דווקא שצריך לשנות, כי סו"ס אי"ז טעות לומר שתלמידי הישיבה נקראים 'תמימים' על שם הישיבה).<br />
<br />
== שמונה 'עשר' ולא 'עשרה' ==<br />
<br />
בפסקא השניה נכתב: "בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשרה התלמידים הראשונים", וצריך להיות "שמונה עשר".</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=6639שיחת פורטל:תומכי תמימים2007-06-11T00:43:51Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>בסיום הפסקא הראשונה נכתב כך: "השם "תומכי תמימים" הוא מכיון שלומדים בו "תמימים", הלומדים את תורת הנגלה ותורת החסידות".<br />
<br />
לעומת זאת בערך של 'תמים' (הנמצא ב"ערכים חב"דים") נכתב בדיוק להיפך: "הכינוי "תמים" הגיע בעקבות שמה של הישיבה תומכי תמימים".<br />
<br />
והנכון הוא לכאורה, שגם שם הישיבה "(תומכי) תמימים", וגם שם הלומדים בה "תמימים", נקרא כך על שם שלומדים בה "תורה תמימה", היינו, תורת הנגלה והחסידות יחדיו.<br />
<br />
לכן, יש לתקן ולכתוב "השם "תומכי תמימים" (כמו גם שם תלמידי הישיבה "תמימים"), נקבע על שם שתלמידיה לומדים "תורה תמימה [שלימה]", כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות".<br />
<br />
(בערך של 'תמים', לאו דווקא שצריך לשנות, כי סו"ס אי"ז טעות לומר שתלמידי הישיבה נקראים 'תמימים' על שם הישיבה).</div>לויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%96&diff=6635שיחה:ג' תמוז תרפ"ז2007-06-11T00:20:24Z<p>לוי: </p>
<hr />
<div>ערך זה נמצא כאן בטעות. צ"ל בג' תמוז.</div>לוי